חומר רקע
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 10) – התשע"א - 2010
עמדת התאחדות התעשיינים וההסתדרות הרפואית בישראל בנוגע לסעיף 134(ב) המוצע – הסמכת בית הדין לעבודה לדון בסכסוך בנושא אמצאת שירות
1. על-פי הדין הקיים, הבעלות באמצאת השירות הינה של המעביד, אלא אם קיים הסכם אחר לעניין זה, או ויתור של המעביד על הבעלות. בכל הנוגע לשאלת התמורה לה זכאי העובד בגין האמצאה, הכלל כיום הוא שבאין הסכם הקובע אם העובד זכאי לתמורה כאמור, ייקבע הדבר על ידי טריבונל ייעודי ומקצועי המוגדר בחוק כועדה לענייני פיצויים ותמלוגים (להלן - "הועדה").
2. במסגרת הצעת החוק מוצע לבטל את הועדה. חלף זאת, מוצע כי במקרה של סכסוך בעניין ההטבה לעובד, יהיו העובד או המעביד רשאים להגיש תובענה בעניין לבית הדין לעבודה.
3. הדיון בועדה בשאלת זכאותו של העובד להטבה עקב אמצאת שירות מערב על פי רוב שאלות מדעיות סבוכות. בכלל זאת, הועדה נדרשת לניתוח מקצועי-מדעי של האמצאה ושל הידע הקיים בתחום הרלבנטי, כמו גם לבחינה של תרומתו הספציפית של העובד לגיבושה של האמצאה; זאת, לצורך הכרעה בשאלות של זהות הממציא, שווי האמצאה, טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד וכו'. בשל אופיין של הסוגיות המונחות לפתחה של הועדה, חוק הפטנטים מגדיר את הרכבה באופן הכולל שופט בית המשפט העליון, רשם הפטנטים ונציג מוסד אקדמי, הממונה בהתאם לדיסציפלינה המדעית בה עוסקת האמצאה. גורמים אלה הינם בעלי אוריינטציה משפטית מחד גיסא (לרבות בתחום דיני הפטנטים), ומאידך גיסא בעלי רקע מדעי ו/או ניסיון בהליכים משפטיים בהם כרוכות סוגיות מדעיות. על פי ניסיונם של המתדיינים בפני הועדה, הרקע המקצועי של הגורמים המאיישים את הועדה, מאפשר להתמודד עם ההיבטים המדעיים לצורך ההכרעה בסוגיות הרלבנטיות.
4. הסמכת בית הדין לעבודה לדון בסכסוך בעניין אמצאת שירות, מעוררת קושי מהותי. בית הדין לעבודה חסר את הכישורים הנדרשים להכרעה בסוגיה זו, שהינם כאמור, לא רק משפטיים, אלא גם ובעיקר מדעיים – בוודאי בהשוואה לכישוריה של הועדה, כמפורט לעיל. על כן, בית הדין לעבודה אינו הפורום המתאים לבירור סכסוכים בנושאים הכלולים בהצעת החוק.
5. יתרה מכך, ההכרעה בענייני התמורה לממציא עשויה להיות כרוכה בשאלות שהינן בסמכותו ובמומחיותו של רשם הפטנטים, ובעיקר – שאלת עצם קיומה של אמצאת שירות וקביעת זהות הממציא של האמצאה שעל הפרק (סעיף 133 לחוק הפטנטים). המחוקק הועיד את ההכרעה בשאלות אלה לרשם הפטנטים מתוך הכרה בכך שהכרעה זו מחייבת כשירות מדעית מזה, ושיפוטית מזה. בעבר ראתה עצמה הועדה (שהרכבה כולל כאמור את רשם הפטנטים) כמוסמכת לדון גם בשאלות אלה. ואולם ברי כי אין הגיון להפקיע מן הועדה את הסמכות לדון בסוגיות אלה – שהוכרו כסוגיות הדורשות כשירות מדעית ושיפוטית מהסוג בה מחזיק רשם הפטנטים – ולהעבירה לטריבונל חסר נסיון או רקע בתחום.
6. בנוסף, הרכבה של הועדה מבטא טריבונל מאוזן הרואה לנגד עיניו את האינטרסים של כל הצדדים. בהקשר זה, ראוי לציין, כי נציג המוסד האקדמי הינו על פי רוב חוקר בתחום הרלבנטי, המעניק לועדה את נקודת המבט של הממציא (מעבר לתרומתו בהבנת הסוגיות המדעיות).
7. זאת ועוד: לרקע העומס עימו מתמודדת מערכת המשפט האזרחית, אין זה סביר כלל ועיקר להביא לביטולה של ערכאה ייעודית וייחודית, תוך העברת עניין נוסף לסמכותם של בתי המשפט האזרחיים. הדברים חלים במשנה תוקף בשים לב לכך שסכסוך כגון דא, הינו עניין מורכב, אשר ההכרעה בו עשויה "לצרוך" משאבים שיפוטיים רבים. לאור העובדה שבתי המשפט ממילא מתקשים לעמוד בנטל של עומס התיקים המונח על שולחנם, הכוונה לבטל ערכאה ייחודית, שאין חולק כי היא ממלאת את תפקידה באופן משביע רצון, לפחות בכל הנוגע לאמצאות שירות, ולהעביר עניינים נוספים לפתחם של בתי המשפט, זועק לשמיים. ספק אם העברת העניין לסמכותו של בית הדין לעבודה ישרת את אינטרס הצדדים, והציבור בכללותו, בהכרעה מהירה של סכסוכים.
8. בשולי הדברים יוער, כי העובדה שארגוני העובדים והמעבידים חברו יחדיו לעמדה משותפת בסוגיה זו – אף שככלל האינטרסים של הצדדים האמורים אינם בהכרח עולים בקנה אחד – אומרת דרשני, ומחזקת את המסקנה כי הותרת הועדה על מכונה הינה הפתרון הראוי בנסיבות העניין.
9. מטעמים אלה ראוי להותיר את הסמכות להכרעה בשאלת התמורה לה יהיה זכאי העובד עקב אמצאת שירות בידי הועדה, ולחלופין בלבד – להסמיך את רשם הפטנטים לדון גם במחלוקות בנושא זה.