חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "קידום נשים במדע", לציון יום האישה הבינלאומי. המסמך מציג נתונים עדכניים על השכלתן האקדמית של נשים ועל מידת השתלבותן בסגל האקדמי באוניברסיטאות. מסמך זה מתמקד בהצגת נתונים בנושא ואינו עוסק בסיבות לשונוּת בתחומי הלימוד של גברים ונשים או בסיבות לייצוגן הנמוך בסגל האקדמי. עם זאת, נושאים אלה נידונים בשני מסמכים קודמים של מרכז המחקר והמידע בנושא: "תת-ייצוג של נשים בסגל האקדמי: אמצעים להתערבות שהופעלו בארה"ב ובאירופה"1 ו"נתונים על נשים בלימודי הנדסה"2 המוגשים יחד עם מסמך זה.
מן הנתונים במסמך עולה כי במהלך השנים חל גידול ניכר בשיעור הנשים הלומדות בכלל התארים –ומאז שנת 1999 הן מהוות יותר מ-50% מכלל התלמידים. בהתאמה, שיעור הנשים בקרב בעלי תואר שלישי מצוי גם הוא בעלייה ובשנת 2009 היה שיעורן 39% מכלל בעלי תואר זה. עם זאת, ייצוגן של נשים בסגל האקדמי הבכיר עדיין נמוך ועמד בשנת 2009 על כ-26% בלבד. בדרגה הגבוהה ביותר (פרופ' מן המניין) היה שיעור הנשים בשנת 2009 כ-14% בלבד. ייצוגן של נשים בסגל האקדמי בישראל בשנת 2007 היה נמוך מייצוגן בכלל מדינות האיחוד האירופי.
עוד עולה מן הנתונים, כי גם כיום קיימת שונות רבה בשיעור הנשים הלומדות, בהתאם לתחומי לימוד שונים. בעוד שיעורן של נשים מכלל הלומדים מקצועות הנדסה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעים פיסיקאליים נמוך יחסית, שיעורן במקצועות אחרים דוגמת חינוך ומקצועות עזר רפואיים גבוהה מאוד. תמונה דומה מתקבלת באשר לייצוגן של נשים בסגל האקדמי בהתאם לתחומים השונים.
1. נתונים על לימודי נשים באקדמיה
איור 1. שיעור הנשים מסך כל הסטודנטים, לפי תואר, 1980, 1990- 20103
כפי שניתן לראות באיור 1 לעיל, מאז שנת 1980 שיעור הסטודנטיות לכל התארים גדל באחוזים ניכרים (בכ-20% בשיעור הלומדות תואר שלישי; ובכ-10% -15% בשיעור הלומדות לתואר שני ותואר שלישי – בהתאמה). מאז שנת 1990 שיעור הנשים מכלל הסטודנטים לתואר ראשון ושני עבר את רף ה- 50%. עם זאת, בעשור האחרון לא חל שינוי ניכר בשיעור הנשים מכלל הסטודנטים בכל התארים.
בשנת 2010 היה שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון 56.5% מכלל התלמידים; שיעור הלומדות לתואר שני בשנת 2010 היה גבוה מעט יותר ועמד על 58.5%. שיעור התלמידות לתואר דוקטור (תואר שלישי) גדל בצורה משמעותית במהלך השנים מכ- 32% בשנת 1980 ועד לכ-53% מכלל הלומדים בשנת 2010.
למרות הגידול המשמעותי ברכישת השכלה בקרב נשים, גם כיום ניתן לזהות תחומי לימוד מסוימים שבהם שיעור הנשים גבוה מאוד, ומקצועות אחרים שבהם נוכחותן עדיין דלה יחסית, כפי שניתן לראות באיור 2 להלן.
איור 2. שיעור הנשים מתוך כלל הסטודנטים, לפי תחום לימוד ותואר, 20094
כפי שניתן לראות באיור 2 לעיל, נשים מהוות מיעוט בקרב הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בכל התארים (כ-24% מתלמידי התואר השלישי וכ-28% בממוצע). ממוצע דומה כ- 27.5% מתגלה באשר לשיעור התלמידות בתחומי ההנדסה והאדריכלות. עם זאת חלקן מתוך תלמידי התואר השלישי מעט גבוה יותר – כ-31%.
בתחומי המדעים הפיזיקליים ניכרת השתתפות גדולה יותר של נשים – העומדת על כ-40% בממוצע בשנת 2009. עם זאת, לאור העובדה כי שיעור ההשתתפות של נשים בלימודים גבוהים הוא כאמור, גבוה מ-50% מכלל התלמידים, ייצוגן גם בתחום זה נמוך יחסית לחלקן באוכלוסיית התלמידים.
מאידך, שיעור הנשים בתחומי חינוך והכשרה להוראה (כ-80%) ומקצועות עזר רפואיים (82.5%), גבוה מאוד והן מהוות בתחומים אלה, ובמספר תחומים נוספים כמו אמנות ושפות, רוב ניכר מהלומדים בכלל התארים.
יש לציין כי מעיון בנתונים ניתן לומר כי ברוב התחומים שיעור הנשים מכלל הסטודנטים אינו משתנה באופן משמעותי בין סטודנטים לתואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי – ובפרט בתחומים בהם יש רוב גברי - מקצועות המדעיים הפיסיקליים, הנדסה ומדעי המחשב.
למרות שמן הנתונים לעיל עשוי להיווצר הרושם כי נשים מהוות את רובם של בעלי תארים מתקדמים בישראל, תמונת המצב כיום איננה כזו. בשנת 2009 היו בישראל 33.6 אלף בעלי תואר שלישי, 61% מהם גברים ו-39% מהם נשים. בכל קבוצת גיל מספר הגברים בעלי תואר דוקטור בשנת 2009 היה גבוה ממספר הנשים, למעט בקבוצת הגיל הראשונה- עד גיל 44 - שבה היה מספר הנשים גבוה ממספר הגברים: 4,800 נשים לעומת 4,700 גברים.5 נראה כי הסיבה לשיעורן הקטן יותר של נשים מכלל בעלי תואר שלישי בישראל נובעת משיעורן הנמוך בקרב הלומדים בשנים עברו –כפי שניתן לראות באיור 1.
כפי שניתן לראות בטבלה 1. תחומי ההתמחות השונים של נשים וגברים בלימודים באים לידי ביטוי בשיעור בעלי ובעלות תואר שלישי בתחומים השונים.
טבלה 1. שיעור בעלי תואר שלישי לפי מין ותחום לימודים, 20096
גברים
נשים
מדעי הרוח
100%
42.7%
57.3%
מדעי החברה ומשפטים
100%
55.4%
44.6%
מדעים פיסיקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב
100%
75.2%
24.8%
מדעים ביולוגיים
100%
47.6%
52.4%
הנדסה
100%
87.5%
12.5%
רפואה, חקלאות, ותחום לא ידוע
100%
64.3%
35.7%
כפי שניתן לראות בטבלה 1 לעיל, נשים מהוות חלק קטן מאוד (12.5%) מכלל בעלי תואר שלישי בתחומי ההנדסה. גם בתחומי המדעים הפיסיקליים, המתמטיקה ומדעי המחשב הן פחות מ-25%, מבעלי תואר שלישי. מאידך, במדעי הרוח ובמדעים הביולוגיים הן מהוות יותר מ-50% מבעלי תואר שלישי.
איור 3. שיעור הנשים מבין בוגרי תואר שלישי בשנת 2006, בהשוואה בינלאומית7
כפי שניתן לראות באיור 3 לעיל, מהשוואה בינלאומית עם מדינות שונות עולה כי ישראל היא בין המדינות המובילות בשיעור הנשים מבין בוגרי תואר שלישי בשנת 2006. להלן נראה כי למרות העלייה הניכרת בשיעור הנשים בעלות תואר דוקטור, שינוי זה לא בא לידי ביטוי מלא בהשתתפות בסגל ההוראה הבכיר באוניברסיטאות.
2. נשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות
איור 4. שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, לפי תחום, 20098
כפי שניתן לראות באיור 4 לעיל, נשים היוו בממוצע, בשנת 2009, 26% מכלל הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות. כאמור לעיל באותה שנה היה שיעור בעלות הדוקטורט כ- 39%.
עוד ניתן לראות באיור 4 כי בהלימה עם המגמה בבחירת תחומי הלימוד, שיעור המרצות בתחומים בהם יש רוב גברי – הנדסה, מדעי הטבע ומתמטיקה נמוך משיעורן הממוצע. באיור 4. להלן, נראה את היחס בין דרגת המרצה ושיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר.
איור 5. שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות לפי דרגה, 20099
כפי שניתן לראות באיור 5 לעיל, ככל שהדרגה האקדמית עולה כך יורד שיעורן של הנשים מכלל הסגל האקדמי. כך בעוד שיעורן של המרצות בשנת 2009 עמד על כ-51%, הרי שבדרגת פרופ' מן המניין היה שיעור הנשים רק 14%.
איור 6. אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר, לפי תחומים, שנים נבחרות10*
*נתוני 2010 אינם סופיים.
כפי שניתן לראות באיור 6 לעיל, בין השנים 1996 – 2010 חלה עלייה בשיעור הנשים מכלל חברי הסגל האקדמי הבכיר ברובם המוחלט של התחומים. עם זאת, עלייה זו היא מתונה יחסית וברובם של התחומים, למעט מקצועות עזר רפואיים וחינוך, שיעור הנשים מכלל הסגל האקדמי הבכיר הוא פחות מ-30% - בכלל הדרגות. שיעור הנשים בסגל האקדמי הבכיר בממוצע כלל תחומי הלימוד עלה מ-21% בשנת 1996 לכ- 28% בשנת 2010. כאמור לעיל – שיעור הנשים בסגל האקדמי נמוך משמעותית בדרגות הבכירות.
כפי שנראה להלן בטבלה 2 המציגה השוואה בינלאומית, ייצוגן של נשים בסגל האקדמי בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות.
טבלה 2. ייצוג נשים בסגל האקדמי במדינות אירופה ובישראל לפי דרגה אקדמית, באחוזים, 200711
מדינה
סה"כ
דרגה אקדמית
דרגת כניסה
דרגת ביניים ראשונה
דרגת ביניים שנייה
דרגה עליונה
לטביה
56
61
42
29
ליטא
53
63
54
42
14
אסטוניה
49
67
57
37
17
בולגריה
46
54
38
24
קרואטיה
45
53
52
45
26
שבדיה
44
51
42
47
18
רומניה
43
55
49
32
פינלנד
43
45
56
49
23
סלובקיה
43
55
50
35
20
ספרד
43
52
48
36
18
פורטוגל
42
50
43
34
21
נורווגיה
42
54
46
34
18
אנגליה
42
46
47
37
17
טורקיה
40
47
46
34
28
אירלנד
40
46
47
40
10
האיחוד האירופי
38
44
44
36
19
פולין
37
43
28
20
הונגריה
37
39
45
32
19
צרפת
35
42
34
39
19
איסלנד
35
53
32
19
סלובניה
35
45
46
30
17
אוסטריה
35
41
40
19
14
צ'כיה
35
46
31
31
13
בלגיה
35
48
31
25
11
שוויץ
34
48
38
24
22
הולנד
34
42
32
18
11
איטליה
33
45
34
19
דנמרק
33
44
37
25
12
גרמניה
33
38
33
18
12
קפריסין
33
30
46
20
10
יוון
29
39
32
23
11
מלטה
27
25
14
32
2
ישראל
26
46
36
22
13
לוקסמבורג
26
31
29
9
כפי שניתן לראות בטבלה 2 לעיל, המדרגת את המדינות השונות בהשוואה לפי שיעור הנשים בסגל האקדמי, ישראל מופיעה בתחתית הרשימה עם שיעור של 26% נשים מכלל הסגל האקדמי, לעומת 38% בממוצע באיחוד האירופי ולעומת מדינות המובילות במדד זה בהן הייצוג בסך הכל מתקרב ל-50%. יש לציין כי שיעור הנשים בדרגת הכניסה בישראל – 46% - גבוה מן הממוצע במדינות אירופה – 44%. שיעור הנשים בדרגות המתקדמות יותר נמוך מן הממוצע באירופה: בדרגת הביניים השנייה שיעור הנשים בישראל היה 22%, לעומת שיעור ממוצע של 36% במדינות אירופה.
עם זאת, כפי שנראה להלן, "בדיאגרמת המספריים" של 27 מדינות האיחוד האירופי, באיור 7, בעיית הייצוג של נשים בסגל האקדמי הבכיר איננה ייחודית למקרה הישראלי.
איור 7. שיעור הגברים והנשים בסטודנטים ובסגל, בקריירה אקדמית אופיינית, באיחוד האירופי, 200612
כפי שניתן לראות באיור 7, בעוד חלקן של הנשים מקרב בעלי תואר מחקרי (ראשון או שני) גבוה מזה של גברים, וחלקן בקרב תלמידי תואר שלישי כמעט זהה, הרי ששיעורי ההשתתפות שלהן בסגל האקדמי קטנים ככל שדרגת החוקר עולה. כך, בשנת 2006 היה שיעור הנשים מקרב הסגל בדרגה הבכירה ביותר במדינות האיחוד האירופי, 18% בלבד.