חומר רקע
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"א–2010
*השינויים "בעקוב אחר שינויים" – הצעת הממשלה.
**השינויים המודגשים בצהוב – הערות הייעוץ המשפטי לוועדה /טרם אושר
אושר בוועדה
הערות הייעוץ המשפטי לוועדה
94.
הגבלת פעולות הרשם לשם בטחון המדינה:
* מוצע לבחון את ההגדרה – "לשם הגנת המדינה..."
משרד המשפטים אמור להחזיר תשובה לגבי אישור היועמ"ש
(א) שר הבטחון רשאי, בצו, אם ראה צורך בכך לשם הגנת הגנה על ביטחון המדינה, לרבות השמירה על סודותיה הבטחוניים, ולאחר התייעצות עם שר המשפטים ולאחר התייעצות עם שר המשפטים –
(1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין בקשה פלונית, או שידחה את עשייתה;
(2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה פלונית או בקשר למידע הכלול בה.
(ב) העתק הצו של שר הבטחון יימסר למבקש.
ב) החליט שר הביטחון לתת צו לפי סעיף זה או להאריך את תוקפו – ינמק את החלטתו ככל הניתן, ובלבד שלא יחשוף מידע העלול לסכן את ביטחון המדינה.
* מוצע לציין בסעיף כי תוקפו של צו לא יעלה על שנתיים, כדי לעודד את בחינת האפשרות להוציא צו לתקופה קצרה יותר. חרף העובדה, כי ממילא ניתן להוציא גם צו קצר יותר.
בארה"ב מוצע צו לשנה עם יכולת הארכה. בבריטניה – 9 חודשים וחידוש כל שנה.
(ג) תוקפו של צו שניתן לפי סעיף זה לא יעלה על שנתיים; ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו בתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שנתיים, אם ראה בכך צורך כאמור בסעיף קטן (א);
(ד) החליט שר הביטחון לתת צו לפי סעיף זה או להאריך את תוקפו – ינמק את החלטתו.
ד) העתק הצו של שר הבטחון יימסר למבקש.
95.
העברת בקשות מסויימות לשר הבטחון:
שר הבטחון רשאי להורות לרשם להעביר לאדם שקבע לכך העתק של בקשות מסוג פלוני, וכן רשאי הרשם להעביר לשר הבטחון בקשות שנושאיהן נראים לו נוגעים להגנת המדינה, או שהן מכילות סוד בטחוני, הכל כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת לגביהן צו כאמור בסעיף 94; שר הבטחון יחליט בכל בקשה כאמור לא יאוחר מארבעה משישה חדשים לאחר שהועברה, וכל עוד לא החליט או לא חלפה התקופה האמורה, הכל לפי הזמן הקצר יותר, לא יעשה כל פעולה בבקשות האמורות, למעט אישור הגשתן לפי סעיף 14.
96.
ערר על צו הגבלת פעולות:
***
* אם היו"ר לא יהיה שופט מחוזי מומלץ לבחון קביעת תנאי כשירות נוספים, כגון מומחיות בתחום הפטנטים וכו'.
* מומלץ לבחון מי מתאים למלא את מקומו של החבר השלישי בוועדה?
* מומלץ לקבוע מועד ארוך יותר מהמועד המנוי לעררים מינהליים, כקבוע בחוק בתי דין מינהליים (45 יום) נוכח הקושי בהגשת ערר בתחום זה ובפרט הקושי לגיוסם של עורך דין ומומחים בעלי סיווג ביטחוני מתאים.
(א)(1) המבקש רשאי לערור בתוך 90 ימים על צו שניתן לפי סעיף 94 או על הארכת תוקפו של צו כאמור, או על החלטה בבקשה לעיון מחדש לפני ועדת ערר של שלושה שימנה שר המשפטים ובין חבריה יהיו מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי או שופט בית המשפט העליוןהמחוזי בדימוס של בית משפט כאמור, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, נציג ציבור הבקיא בענייני פטנטים ואדם שהמליץ עליו שר הבטחון (בסימן זה – ועדת הערר); חבר הוועדה יהיה מי שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-12002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי);.
* חרף היתרון שבקיצוץ הצו לשנתיים בלבד, מוצע לוועדה להשאיר פתח להגשת ערר נוסף כאשר יש שינוי נסיבות.
(א1) רשות ערר [/עיון חוזר] על צו לפי סעיף 94 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף.
(2) יושב ראש הוועדה יוכל להאריך את המועדים האמורים מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ארה"ב – זכות שימוע בפני מועצת הערעורים על הפטנטים וערעור נוסף בפני בית המשפט לערעורים.
(ב) הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות.
(ג) הגשת הערר לא תעכב את ביצוע הצו.
מוצע שלא להחריג את סעיפים 7 ו-45 נוכח הוראת סעיף 4(ג) לחוק בתי הדין המינהליים הקובעת ש"על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תחול הוראה של חוק זה על בית דין אם קיימת בחוק אחר הוראה לאותו ענין החלה על אותו בית דין". ככל שמשאירים את ההוראות מוצע להוסיף את סעיף 33(א) המקנה לבית הדין סמכות לעכב ביצוע של ההחלטה שעליה עוררים (סותר את סעיף קטן (ג) שלעיל) ואת סעיף 22 (מועדי ערר),אם תתקבל הערת הייעוץ המשפטי לעניין מועדי ערר.
(ד) ועדת הערר רשאית לאשר את הצו, לשנותו או לבטלו.ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק בתי דין מינהליים), למעט סעיפים 72 ו-453 לאותו חוק, למעט סעיפים 22, 25, 33 ו-45 יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק זה, על ערר ועל ועדת הערר לפי פרק זה.
(ה) השר רשאי, מיוזמתו או לבקשת המבקש, לעיין מחדש בצו שנתן לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות במועד נתינת הצו.
97.
זכות לערר נוסף ערעור ורשות ערעור:
רשות ערר על צו לפי סעיף 94 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף.
(א) החלטה סופית של ועדת הערר בערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
* מוצע לבחון אם יש צורך בהגבלה של "החלטה אחרת" להחלטות לפי 33 ו-34? והאם בכלל צריך להגדיר "החלטה אחרת"?
(ב) החלטה אחרת של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, "החלטה אחרת" – החלטה לפי סעיפים 33 ו-344 לחוק בתי דין מינהליים.
98.
הגבלת הזכות להגיש בקשת פטנט בחוץ-לארץ:
תושב קבע: "מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 [לדוגמא: חוק הנוטריונים, התשלו-1976];
* מוצע לקצר את המועד לפי פסקה (1) – כדי לעודד אנשים להגיש בקשה מראש; כמו כן, מסיבה פרקטית, מאחר שאין צורך בהעברה של הבקשה מרשם הפטנטים לשר הביטחון].
מוצע לשקול האם יש להחיל את האיסור על כל "אזרח ישראל ותושב קבע" בפרט בשים לב לכך שייתכן שיש לאנשים אזרחות כפולה ויש להם קשר מועט למדינה ונוכח האופן הכללי בו מנוסח האיסור. מוצע לשקול לקבוע איסורים כאמור בקשר עם זיקה טריטוריאלית. כגון ההסדר המופיע בפק' מס הכנסה. לדוגמא: "אמצאה שהומצאה בישראל, או אזרח ישראל שהתגורר בישראל לפחות... חודשים בחמש השנים האחרונות"...
אזרח ישראל, אף אם הוא אזרח מדינה אחרת, או תושב קבוע קבע בישראל , או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שנושאה הוא נשק, תחמושת או שהיא בעלת ערך צבאי אחר, או על אמצאה שסעיף 95 דן בה שנוגעת להגנת המדינה, או שהיא מכילה סוד בטחוני, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה:
(1) קיבל ביקש על כך מראש היתר בכתב משר הבטחון, ושר הביטחון לא דחה את הבקשה להיתר בתוך שישה [ארבעה] חודשים;
(2) הגיש בישראל בקשה לגבי אותה אמצאה, ומיום הגשת הבקשה עברו ששה חדשים ושר הבטחון לא נתן לגביה צו לפי סעיף 94, או שנתן צו אך כבר אין הוא בר-תוקף.
סימן ב': סמכויות בדבר אמצאות הנוגעות לאנרגיה הגרעינית
99.
הגבלת פעולות בשטח האנרגיה הגרעינית:
* גם כאן, מוצע להשאיר בסעיף את חובת ההיוועצות עם שר המשפטים.
משרד המשפטים אמור להחזיר תשובה לגבי אישור היועמ"ש
(א) ראה השר כי אמצאה שהוגשה עליה בקשת פטנט, חשובה לפיתוחו של השימוש באנרגיה גרעינית בישראל או שפרסום האמצאה עשוי לגרום נזק למחקר הגרעיני בישראל, רשאי הוא, בצו לאחר התייעצות עם שר המשפטים ולאחר התייעצות עם שר המשפטים –
(1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין הבקשה, או שידחה את עשייתה;
(2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה או בקשר למידע הכלול בה.
(ב) העתק של צו השר יימסר למבקש.
* תשומת הלב – "השר" אינו בהכרח שר הביטחון והוא יכול להיות גם שר אחר שקבעה הממשלה, כאמור בסעיף 112.
(ג) תוקפו של צו שניתן לפי סעיף זה לא יעלה על שנתיים; ואולם רשאי השר הביטחון להאריך את תוקפו בתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שנתיים, אם ראה בכך צורך כאמור בסעיף קטן (א);
(ד) החליט השר הביטחון לתת צו לפי סעיף זה או להאריך את תוקפו – ינמק את החלטתו.
100.
העברת בקשות:
השר רשאי להורות לרשם להעביר לאדם שקבע לכך העתק של בקשות מסוג פלוני, וכן רשאי הרשם להעביר לשר העתק של בקשות שנראה לרשם כי מן הראוי ליתן לגביהן צו לפי סעיף 99, הכל כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת צו כאמור; השר יחליט בכל בקשה כאמור לא יאוחר מארבעה משישה חדשים לאחר שהועברו לו הבקשות, וכל עוד לא החליט או לא חלפה התקופה האמורה, הכל לפי הזמן הקצר יותר, לא יעשה הרשם כל פעולה בבקשות האמורות, למעט אישור הגשתן לפי סעיף 14.
101.
ערר על הגבלת פעולות:
(א) המבקש רשאי לערור על צו שניתן לפי סעיף 99 או על הארכה של צו כאמור, לפני ועדת ערר של שלושה הערר שהוקמה לפי סעיף 96, ואולם לעניין ערר כאמור, יהיה חבר הוועדה מי שהמליץ עליו ראש הממשלה, במקום החבר שהמליץ עליו שר הביטחון. שימנה שר המשפטים, ובין חבריה יהיו שופט בית-המשפט העליון, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, ואדם שהמליץ עליו ראש הממשלה.
(ב) הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות.
(ג) הגשת הערר לא תעכב את ביצוע הצו.
*** - האם יש מקום להשאיר את ס"ק (א1) עד (ד) לצורך בהירות?
(דב) ועדת הערר רשאית לאשר את הצו, לשנותו או לבטלועל ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 96 ו-97, בשינויים המחויבים.
102.
זכות ערר נוסף:
רשות ערר על צו לפי סעיף 99 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו, והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף.
103.
הגבלת הזכות להגיש בקשת פטנט בחוץ-לארץ:
אזרח ישראל, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינהאף אם הוא אזרח מדינה אחרת, או תושב קבע בישראל, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שסעיף 100 דן בה, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה:
(1) קיבל ביקש על כך מראש היתר בכתב מהשר, והשר לא דחה את הבקשה להיתר בתוך שישה [ארבעה] חודשים;
(2) הגיש בישראל בקשה לגבי אותה אמצאה, ומיום הגשת הבקשה עברו ששה חדשים והשר לא נתן לגביה צו לפי סעיף 99, או שנתן צו אך כבר אין הוא בר-תוקף.
סימן ב'1: בקשה לפטנט שהוטל לגביה צו הגבלת פעולות
103א.
בחינת בקשה שהוטל לגביה צו הגבלת פעולות:
ניתן צו לפי סעיפים 94 או 99 (בפרק זה – צו הגבלת פעולות), או שנדחתה בקשה להיתר לפי סעיפים 98(1) או 103(1) (בפרק זה – בקשה להיתר), תיבחן הכשירות לפטנט של האמצאה שבבקשה; על בחינת הבקשה לפטנט יחולו הוראות סימן ב' לפרק ג' וההוראות שנקבעו לפי סעיף 194, בשינויים אלה:
(1) הבקשה תיבחן –
בחינה על אתר – מוצע לבחון מי צריך לשלם את האגרה לבחינה על אתר? מהניסוח כיום הממציא הוא שצריך לשאת בעלות (תקנה 35 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה..
העלות – 700 ₪.
לכאורה אין צורך בסיפה מאחר שתקנה 6 קובעת שהרשם לא יזדקק לבקשה אלא אם שולמה האגרה לפי התוספת (ובחינה על אתר מופיעה בתוספת).
(א) סמוך ככל האפשר למועד הגשתה, בכפוף לתשלום האגרה שנקבעה לכך; האגרה עבור בחינה על אתר תהא דחויה ותשולם מסכום הפיצוי, אם יינתן.
משרד הפטנטים יחזור עם תשובה לגבי האגרות - ככל שמטרת האגרה היא בחינה "האם נדרש מסלול מהיר" אין מקום לגבות את האגרה דווקא כאן.
(ב) בידי בוחן שהוא עובד המדינה, שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי; התשס"ב-2002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי)
(ג) בהתאם לכללים בדבר פעולות לאבטחת מידע שהורה עליהם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך;
26 לא יתבצע פרסום קיבול הבקשה, להבדיל מפרסום הגשת הבקשה.
(2) הוראות סעיף 16א ו- 26, לענין פרסום קיבול הבקשה, לא יחולו, והודעה על קיבול הבקשה תימסר למבקש ולמשרד הביטחון או למשרד אחר שקבעה הממשלה לעניין זה.
103ב.
התנגדות למתן פטנט שהוטל לגביו צו הגבלת פעולות:
סימן ג' בפרק ג' - התנגדות למתן פטנט
משרד שקיבל הודעה לפי סעיף 103א(2) רשאי להתנגד למתן הפטנט, ויחולו לגבי ההתנגדות הוראות סימן ג' לפרק ג', בשינויים המחויבים.
נוכח ההוראות הרבות לערעור וערר מוצע להבהיר בכותרת על מה ההשגה והערעור
103ג.
הוראות מיוחדות לעניין השגה על החלטת בוחן וערעור על החלטת בוחן או על רשם:
161- השגה על פעולות הבוחן – ההשגה מופנית לרשם הפטנטים
174 – ערעור על החלטת הרשם – מופנית לביהמ"ש המחוזי.
(א) הוראות סעיפים 161 ו-174 יחולו על החלטות הבוחן והרשם לפי סימן זה, בשינויים א=לה: ואולם,
מוצע לקבוע ארבעה חודשים, על מנת להשוות לתקנה 42 כדי לחסוך בלבול בין המועדים.
21א – החייאה של הבקשה בתוך שנה.
(1) על אף האמור בסעיף 21א, לא השיג המבקש על החלטת הבוחן כאמור בסעיף 1615, בתוך שלושה [ארבעה]6 שישה חודשים, תהיה החלטת הבוחן חלוטה;
*** - מדוע לא לאפשר בקשת רשות ערעור לעליון?
(2) החלטת בית המשפט בערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף 1747, תהיה חלוטה.
(ב) לא הוגשה התנגדות לפי סעיף 103ב עד תום המועד הקבוע להגשתה, או שהוגשה התנגדות כאמור והיא בוטלה או נדחתה סופית בידי הרשם או בית המשפט –
(1) תהיה הבקשה לפטנט מוכרת לצורכי הגשת בקשה לפיצוי לפי סעיף 107 (בפרק זה – בקשה מוכרת);
(2) תירשם הבקשה המוכרת במקום שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון או עם השר, לפי העניין.
103ד.
תוצאות ביטול צו הגבלת פעולות:
בוטל צו הגבלת פעולות לאחר קיבול הבקשה לפטנט שלגביה ניתן אותו צו, יראו את הבקשה לפטנט ככל בקשה אחרת שקובלה לפי הוראות סימן ב' לפרק ג', ויחולו לגביה משלב זה ואילך כל ההוראות לפי חוק זה החלות על בקשה אחרת כאמור.
סימן ג': שימוש באמצאות לטובת המדינה
104.
זכות המדינה לנצל אמצאה:
* לפי התקשי"ר כאשר עובד המדינה ממציא אמצאה שהיא בתחום תפקידי היחידה בה הוא מועסק אך לא בתחומי עבודתו – אז ככלל האמצאה תהיה קניין העובד אך המדינה רשאית לנצלה בלי לשלם תמלוגים.
השר רשאי להתיר ניצול אמצאה על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, בין שכבר ניתן עליה פטנט ובין שלא ניתן, אך הוגשה בקשה למתן פטנט עליה, אם ראה השר שהדבר דרוש להגנת ביטחון המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.
הערה: אמצאה לטובת המדינה אינה מוגבלת רק לאמצאה בטחונית או שנושאה גרעין, אלא יכולה לשמש גם לרכישת תרופה או מוצר אחר הדרושים. הסעיף מנוסח באופן כללי – הספקה או שירותים חיוניים.
תשומת הלב – כי הסעיף עוסק בניצול של האמצאה ולא בהימנעות של הממציא מלרשום או לנצל את הפטנט.
בבריטניה –הפיצוי נקבע בין בעל האמצאה למשרד הרלוונטי באישור האוצר. בהעדר הסכמה – על ידי ביהמ"ש. הפיצוי מתייחס לכל תועלת או פיצוי שאותו בעל אמצאה היה עשוי לקבל בנוגע לאמצאה הרלוונטית. פיצוי מופחת יינתן כאשר לא סביר שיוענק פטנט.
105.
זכות המדינה להתיר ניצול אמצאה:
משרד המשפטים אמור להעביר חוו"ד לעניין חוקתיות סעיף זה.
השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף 104, ליתן היתר, לפיו גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה, ולצרכי המדינה בלבד.
106.
הודעה על היתר:
עם מתן היתר לפי סימן זה יודיע השר לבעל האמצאה או לבעל הפטנט ולבעל הרשיון היחודי על מתן ההיתר ועל היקף השימוש שהותר, זולת אם הגנת ביטחון המדינה דורשת לנהוג בדרך אחרת.
סימן ד': חובת המדינה בפיצויים ותמלוגים
פיצוי – נוגע לפגיעה בשל אי רישום הפטנט.
תמלוגים – "דמי השימוש" בפטנט על ידי המדינה
107.
פיצוי בשל הגבלת פעולות:
תשומת הלב – הוועדה קובעת גם את הזכאות לפיצוי וגם את הסכום.
עוד מובהר כי לטענת משרד המשפטים אין צורך באיזון שהיה קודם לכן בין חברי הוועדה השונים, מאחר שעתה הוועדה אינה "וועדה שיפוטית" והיא באה להחליף את הליך המו"מ הראשוני שנעשה קודם לכן עם הרשות המבצעת.
בנוסף – מהו היחס בין קיומו של פטנט למתן הפיצוי. האם יש מקום ליתן פיצוי גם בהעדר פטנט על עצם הפרסום שנמנע מהממציא?
ניתן צו לפי סעיף 94 או 99 או לא ניתן היתר לפי סעיפים 98 או 103, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם – על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי סעיף 109
(א) הוגשה בקשה לפיצוי לוועדה המינהלית לענייני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי סעיף 109 (בסעיף זה – הוועדה המינהלית) בשל בקשה מוכרת [כלומר – כל עוד יש התנגדות או אם ההתנגדות התקבלה – לא ניתן לדרוש פיצוי] , תקבע הוועדה המינהלית אם המבקש ניזוק כתוצאה מהטלת צו הגבלת הפעולות או מדחיית הבקשה להיתר, לפי העניין, ואת שיעור הפיצוי שהוא זכאי לו; קבעה הוועדה כי המבקש זכאי לפיצוי [נראה כי הכוונה היא קביעה כי נדרש מינימום של פגיעה כלכלית, להבדיל מאובדן פרסום וכו'], ישלם אוצר המדינה למבקש פיצוי בשיעור שנקבע בהחלטת הוועדה.
133- אמצאת שירות
(ב) החלטת הוועדה המינהלית תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שהוגשה הבקשה לפיצוי לפי סעיף קטן (א), ואם נדרשה הכרעת הרשם לפי סעיף 133 – מיום שהכריע הרשם כאמור, לפי המאוחר מביניהם.
נוכח הקושי לקבוע את שיעור הפיצוי ההוגן 3 חודשים בלבד לאחר הגשת הבקשה לפיצוי, יש מקום לאפשר פניה להגדלת הפיצוי כאמור בהתחשב בשינוי נסיבות.
(ג) שולם פיצוי למבקש לפי סעיף קטן (א), והוארך תוקף צו הגבלת הפעולות לפי סעיף 94(ג) או סעיף 99(ג) בתקופה נוספת או שהמבקש הראה שהשתנו הנסיבות באופן שמצדיק את הגדלת הפיצוי שניתן, תדון הוועדה המינהלית בזכאות המבקש לפיצוי נוסף ובשיעורו; הוועדה תסתמך על הקביעות העובדתיות שנקבעו בדיון, על סמך החומר שהיה לפניה בדיון בבקשה לפיצוי כאמור בסעיף קטן (א), ותאפשר למבקש להציג בפניה את עמדתו בעניין, אלא אם הובא לידיעתה כי נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה.
108.
תמלוגים בעד שימוש בפטנטים על-ידי המדינה:
מדוע כאן נותרה האפשרות לנהל מו"מ ישיר עם המשרד הממשלתי, בעוד שבאמצאות בטחוניות/גרעיניות לא הותרה האפשרות – מה הרציונל לשוני בין השניים.
ניתן היתר לפי הסעיפים 104 או 105, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה, לבעל הפטנט או לבעל רשיון יחודי, לפי הענין, תמלוגים שנקבעו בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם – על ידי הועדה המינהלית לעניני פיצויים ותמלוגים.
108א.
המועדים להחלטת הוועדה המינהלית לעניין תמלוגים:
גם כאן מוצע לאפשר לשוב ולדרוש הגדלת הפיצוי בהתאם לנסיבות
(א) החלטת הוועדה המינהלית לענייני פיצויים ותמלוגים לפי סעיף 108, תינתן בתוך שנתיים שנה מיום תחילת ניצול האמצאה, או בתוך שלושה חודשים מיום סיום ניצול האמצאה, לפי המוקדם מביניהם.
(ב) ניתנה החלטת הוועדה המינהלית טרם הסתיים ניצול האמצאה, יוכלו הגורמים המנויים בסעיף 108 לפנות לוועדה המינהלית בבקשה להגדלת הפיצוי, עם שינוי בנסיבות שעל יסודן ניתנה החלטת הוועדה.
109.
הוועדה המינהלית לעניני פיצויים ותמלוגים:
*** - מוצע לבחון את הרכב הוועדה בבקשות לקבלת פיצויים ותמלוגים. יש לשים לב כי לטענת משרד המשפטים אין הוועדה אלא גורם עמו מנוהל ה"מו"מ" במקום מול המשרד הרלוונטי.
*** – האם צריך פרסום של הוועדה ברשומות.
בהצעה לתיקון פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1950 חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת סברו כי לא נכון לקבוע את נציג האוצר כחבר הוועדה וזאת נוכח ייעודה של הוועדה. בהסדר המוצע ניתן לפנות לביהמ"ש, אך יש לבחון עד כמה יוכל ביהמ"ש להתערב.
ככל שנשאר – יש להחיל את הוראות בית הדין לעניינים מינהליים בשינויים המחוייבים.
(א) שר המשפטים ימנה ועדה מינהלית לעניני פיצויים ותמלוגים שתכריע בתביעות לפיצויים ותמלוגים לפי סימן זה; חברי הועדה יהיו שופט בית המשפט העליון, הרשם וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958נציג היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד הביטחון או נציג המשרד האחר שקבעה הממשלה כאמור בסעיף 103א(2) 99, לפי העניין, ונציג החשב הכללי, שעברו התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי.
לדיון – הוועדה המינהלית מחליפה את שר הביטחון
בית המשפט מחליף את הוועדה השיפוטית. האם הדבר ייטיב עם מבקשי הפטנט או יחריף את הבעיה. האם לא עדיפה בוררות?
ככל שמשאירים את הוועדה השיפוטית –מוצע לבחון האם ניתן להוריד את ההוראה המונעת מסגן הרשם לשבת בוועדה
(ב) הוגשה בקשה לתמלוגים לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בשל היתר לניצול אמצאה לפי סעיף 104 לקיום הספקה או שירותים חיוניים יהיה במקום נציג שר הביטחון או נציג משרד אחר, נציגו של המשרד שהאמצאה מנוצלת על ידו; לא תידרש לגבי חברי הוועדה לפי סעיף קטן זה התאמה ביטחונית כאמור בסעיף קטן (א).
בארה"ב – הסוכנות או הגוף רשאים להגיע להסכם. בהעדר הסכם ישולם סכום של 75% ממה משראש הסוכנות סבורה שנכון – את היתר ניתן לתבוע בערכאה מיוחדת.
110.
הנחיות לקביעת פיצויים ותמלוגים:
נזכיר – קודם היה מדובר בוועדה שיפוטית ועכשיו מדובר בוועדה שיפוטית
מוצע שהוועדה תבחן גם את הערך הכלכלי של הפטנט או האמצאה שמנוצלים שיש בהם כדי להעיד על "שווי השימוש"
(א) בבואה לקבוע תמלוגים, תשקול הועדה המינהלית, בין היתר, את היקף הניצול שהותר, ואת אופיו, ואת הערך הכלכלי, והמסחרי וכל ערך נוסף של האמצאה או הפטנט ומותר לה להביא בחשבון תמלוגים שהותנה עליהם ברשיונות שתנאיהם דומים לתנאי ההיתר.
(ב) בבואה להחליט בשאלת הזכאות לפיצויים ושיעורם, תשקול הוועדה בין השאר היתר את הערך הכלכלי והמסחרי וכל ערך נוסף שהיה לאמצאה במועד שבו הפכה בקשת הפטנט לבקשה מוכרת כאמור בסעיף 103ג(ב)(1) אלמלא הוטל לגביה צו הגבלת הפעולות או נדחתה הבקשה להיתר, לפי העניין;
מאחר שלא כל האמצאות נוגעות לביטחון המדינה, מובהר כי התאמה בטחונית תידרש רק כאשר נדון עניין של ביטחון המדינה.
(ג) לצורך החלטתה רשאית הוועדה להיוועץ במומחה, שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי.
110א.
תובענה בעניין פיצויים או תמלוגים:
* בהתאם לסעיף 188 לחוק, תידון בבימ"ש מחוזי.
** האם יש מקום לקבוע חובת תשלום של האוצר גם אם הוגשה תובענה.
חלק מבקש על החלטת הוועדה, רשאי הואהמבקש להגיש לבית משפט תובענה לקבלת פיצויים או תמלוגים, לפי העניין.
111.
סמכות יחודית של הועדה:
לא יזדקק בית משפט או בית דין לענין הנתון לסמכותה של הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, וכל החלטה שניתנה על ידי הוועדה תהיה סופית. בטל
סימן ה': הוראות כלליות
112.
הגדרה:
בפרק זה, "השר" – השר שקבעה הממשלה.
113.
סדרי עבודתן של הועדות:
אם לא מדובר בוועדת ערר, ומאחר שאין מדובר בוועדה "שיפוטית" אין צורך בקביעת סדרי דין.
ועדת ערר, כאמור בסעיפים 96 ו-101, והועדה לעניני פיצויים ותמלוגים (להלן בסימן זה – הועדות) יקבעו כל אחת לעצמה את סדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו. – בטל.
114.
אי-פומביות הדיון:
מתייחס כיום לוועדת הערר על צו וכן לוועדה המינהלית לפצויים ותמלוגים. יש להבהיר כי הסעיף לא יחול על ועדות לעניין אמצאות שירות.
(א) הדיון לפני הועדות לא יהיה פתוח לקהל, אלא אם הורתה כך הועדה לענין מסויים, ולא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות אלא ברשות הועדה.
(ב) הדיון בבית משפט אזרחי או בבית משפט לעניינים מינהליים, בהליכים הנוגעים לפרק זה, למעט לעניין סימן ג' [שימוש באמצאות לטובת המדינה], יתקיים בדלתיים סגורות, אם לא קבע בית המשפט אחרת.
מופיע ממילא בחוק בתי דין מינהליים
115.
סמכויות הועדות:
(א) הועדות יהיו מוסמכות –
(1) להשיג כל עדות שבכתב או שבעל פה אשר יראו בה צורך;
(2) להזמין כל אדם לבוא לפניהן להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו;
(3) לכפות את התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הצטדק על כך להנחת דעתן, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שנגרמו על ידי אי-ציותו להזמנה או כפיית התייצבותו, וכן לקנוס אותו בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות;
(4) לחייב כל עד להעיד בשבועה או בהן צדק בדרך הנהוגה בבית משפט;
(5) לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם שנדרש להעיד בשבועה או בהן צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק סביר, ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה העלולה להפלילו ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה;
(6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל פה, אף אם אינה קבילה במשפט אזרחי או פלילי;
(7) לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת ועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה.
(ב) הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים רשאית לצוות שישולם, עוד לפני מתן החלטתה הסופית, סכום הפיצויים או התמלוגים שאינו במחלוקת, כולו או מקצתו. – בטל.
* * * * * *
פרק ח': אמצאות בשירות
131.
הודעה על אמצאות:
אין שינוי במהות – רק העברה של ההגדרה מסעיף 132. עם זאת, תשומת הלב להגדרה המאוד רחבה של מהי אמצאת שירות ...
(א) בפרק זה, "אמצאת שירות" – אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו.
מה לגבי עובדים שעובדים מחוץ לישראל? או עובדים שעובדים בישראל אך אינם אזרחים או תושבים?
באיחוד האירופאי – לפי דין המדינה בה עיקר העסקתו התרחשה (mainly employed).
(ב) עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, ולא יאוחר מן המועד שהוא עומד להגיש בו את בקשת הפטנט עליהוכן על כל בקשת פטנט שהגיש; בהודעתו יפרט העובד אם לדעתו מדובר באמצאת שירות אם לאו וכן את שמו של כל אדם אחר שנטל חלק בפיתוח האמצאה; טען העובד כי לא מדובר באמצאת שירות, ינמק את טענתו.
כאשר העובד לא מסר הודעה ובהתקיים אחד התנאים שבסעיף (האמצאה היא בתחום עיסוקו של המעביד, או בתחום עיסוקו של העובד וכו') חלה חזקה המהווה מעין סנקציה למי שלא הודיע למעבידו. יש בכך שינוי נטל ההוכחה ולא ברור אם חזקה זו נדרשת. יש לזכור שמדינת ישראל מהווה הן הגורם המציע את הצעת החוק והן את אחד המעסיקים הגדולים במדינה.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, היתה האמצאה בתחומי עיסוקו של המעביד, או בתחום מקצועו של העובד שבשלו הוא מועסק אצל המעביד או הקשור לעבודתו אצל המעביד, או שהמצאת האמצאה היתה חלק מתפקידו של העובד, והעובד לא מסר הודעה עליה כאמור בסעיף קטן (ב), חזקה כי האמצאה היא אמצאת שירות, אלא אם כן הוכח אחרת.
132.
אמצאות עקב שירות:
מובהר כי ברירת המחדל היא שאמצאת שירות שייכת לקנין המעביד. לדיון - שאלת הקוגנטיות / דיספוזיטיביות של ההוראה והצורך בקביעה מפורשת בחוזה. ככל שתדרש בחינה מפורשת – בחינת הדין לגבי חוזים קיימים.
(א) אמצאת שירות אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין המעבידו, אם אין ביניהם בין העובד למעביד הסכם אחר בכתב לענין זה, זולת אם ויתר המעביד בכתב על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
לצד הדיון בשאלת הבעלות של המעביד באמצאה יש לבחון מהי משמעות אי השקעה של המעביד בהליכי ההמצאה, הפיתוח והרישום.
בתקשי"ר: "יראו המצאה כאילו הומצאה במסגרת תפקידי היחידה בה הועסק העובד, אם הומצאה בתחום תפקידי היחידה ופעולותיה כפי שהוגדרו, או אם המציא אותה עובד שהוטל עליו, בין היתר, לעסוק בהמצאות, בשיפורים, במחקר או בפיתוח, או אם הוטל על היחידה או על העובד לנהל, לארגן, או לתאם מחקר בתמיכה כספית של המדינה"]
בבריטניה – מצומצם יותר – נוטה לטובת העובד: אמצאה תהיה בבעלות המעביד רק בהתקיים שני התנאים המצטברים האלה:
1) העובד המציא את האמצאה תוך כדי ביצוע תפקידיו – דהיינו אחד מאלה: תוך כדי ביצוע תפקידיו הרגילים (in the course of the normal duties of the employee) או תוך כדי ביצוע תפקידים שהוטלו עליו ספציפית, גם אם אינם תפקידיו הרגילים.
2) הנסיבות היו כאלה שבהן סביר היה לצפות שכתוצאה מביצוע תפקידיו ימציא אמצאה או שבשל אופי התפקיד, והאחריות המיוחדת הנובעת ממנו, חלה עליו חובה מיוחדת לקדם את האינטרסים של המעביד.
בית-המשפט או הרשם מוסמכים לפסוק פיצוי לעובד בשני מקרים:
אם מדובר באמצאה שבבעלות המעביד ואשר ניתן עליה פטנט, ומתקיימים התנאים האלה:
1. המעביד הפיק תועלת יוצאת דופן מהאמצאה או מהפטנט (או משניהם יחד), וזאת תוך התחשבות, בין השאר, בגודל ובטיב עסקו של המעביד;
2. אם מדובר באמצאה שבעלות העובד ואשר ניתן עליה פטנט, ומתקיימים התנאים האלה:
א. זכויותיו של העובד באמצאה או בפטנט או בבקשה לפטנט הומחו למעביד, או שניתן למעביד רישיון בלעדי על-פי הפטנט;
ב. הרווח לעובד מחוזה המחאת הזכויות בפטנט או מהחוזה למתן רישיון אינו מספק (inadequate) ביחס לרווח של המעביד;
**הוראות הפיצוי לא יחולו באשר לאמצאה של עובד כאשר על הצדדים חל הסכם קיבוצי הקובע תשלום פיצוי לעובדים על אמצאות (מהסוג של האמצאה הרלוונטית).
מובהר כי קיימת כיום שאלה האם ישנן הוראות קוגנטיות (שלא ניתן להתנות עליהן) שמגנות על המעביד גם כאשר קיים הסכם. בארה"ב לדוגמא, בדין המדינתי יש הגנה קוגנטית על המצאות שנעשו על ידי עובדים שלא בזמן העבודה, ללא שימוש במשאבי המעסיק ושאינן חלק מהציפיה של המעביד מבחינת פעילותו של העובד. גם בבריטניה קיימת הגנה קוגנטית שמגנה על זכויות העובד באמצאה.
137 – הודעה של עובד מדינה ומי שהשר קבע בצו.
(ב) קיבל מעביד הודעה לפי סעיף 131(ב) או לפי סעיף 137, ובה טען העובד כי אין מדובר באמצאת שירות, יודיע המעביד בכתב, בתוך שלושה חודשים, אם הוא סבור כי מדובר באמצאת שירות אם לאו.
133- אפשרות לפנות לרשם שיכריע בשאלה.
(ג) (1) הודיע המעביד כאמור בסעיף קטן (ב), כי הוא סבור שהאמצאה היא אמצאת שירות – יחולו הוראות סעיף 133;
ברירת המחדל לפיה המעביד הוא הנושא בעלויות ההליך נועדה לתמרץ אותו להשיב בתוך שלושה חודשים.
(2) לא מסר המעביד הודעה בתוך שלושה חודשים, כאמור בסעיף קטן (ב) – יראו זאת כסכסוך בשאלה אם מדובר באמצאת שירות, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 133, והמעביד יישא בהוצאות ההליך האמור בסעיף 133, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי הרשם לפי נסיבות העניין;
מובהר כי רק לאחר ויתור אקטיבי על ההמצאה תקום האמצאה לקניין העובד.
(3) ויתר המעביד בכתב על האמצאה – תקום האמצאה לקניין העובד.הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד.
133.
הכרעה בשאלת אמצאת שירות:
ערעור על החלטה כאמור לבית המשפט המחוזי (לפי 174).
לפי התקנות מרגע הגשת הסכסוך לרשם יש למשיב חודשיים להגיש את טענותיו ואז הרשם צריך לקבוע מועד ל"שמיעת הטענות" ולהודיע לצדדים לפחות חודש מראש על המועד.
התעורר סכסוך בשאלה אם אמצאה פלונית היא אמצאת שירות, רשאים העובד או המעביד לפנות לרשם שיכריע בשאלה.; הכרעה כאמור תינתן לא יאוחר משלושים יום/ מחודשיים ממועד הגשת הסיכומים/ ממועד שמיעת טענות הצדדים.
134.
תמורה בעד אמצאת שירות:
כלומר, המעביד יכול במסגרת חוזה ההעסקה או חוזה אחר להתנות על זכותו של העובד לקבלת ההטבה. יוער כי בחלק מהמדינות זכותו של העובד היא זכות קוגנטית, עליה אין הוא יכול לוותר והוועדה יכולה לשקול לקבוע כאמור גם כאן, תוך אפשרות לסייג את הזכות הקוגנטית במקרים בהם העובד מקבל שכר התואם את עבודתו כממציא.
באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.
(א) באין הסכם בכתב הקובע אחרת –
"הטבה" – להבדיל מתמורה, מאחר שאין לעובד זכות קניינית באמצאה
(1) יהיה העובד זכאי לקבל מהמעביד הטבה בעד אמצאת שירות שהמעביד לא ויתר עליה כאמור בסעיף 132(א)(ג)(3);
תשומת הלב כי ההנחיה היא למעביד ולא לבית הדין לעבודה, שעתיד לבחון את שווי ההטבה. עם זאת יהיה בכך כדי להנחות את בית הדין. יוער כי מרבית הנסיבות להתחשבות הופיעו קודם לכן בסעיף 135, למעט סעיפים (ג) ו-(ו).
(2) גובהה של ההטבה כאמור בפסקה (1) ייקבע בידי המעביד ; בקביעת גובה ההטבה יהיה יתחשב המעביד רשאי להתחשב, בין השאר, באלה:
[האם אין מקום לקבוע כי גובה ההטבה ייקבע בהסכם?]
(א) התפקיד שבו הועסק העובד;
(ב) טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד;
הוסף מאז הנוסח הקודם
(ג) תרומת המעביד להמצאת האמצאה או לפיתוחה והגנתה;
א. התעשיינים סבור כי הקריטריון עמום ולא ישים. ומבקש התייחסות להוצאות המעביד וכן לשאלה מה קורה אם ההמצאה בסוף לא יצאה לפועל או כאשר יש מספר גורמים "זוכים" לאמצאה.
(ד) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה;
(ה) יוזמתו ותרומתו של העובד בלאמצאה;.
(ו) הוצאות סבירות שהוציא העובד לפיתוח האמצאה.
(ז) שוויה המסחרי והכלכלי של האמצאה
מוצע לשקול להשאיר את מותב הוועדה לפיצויים ותגמולים במקום ההסדר המוצע בהצעת החוק. מכל מקום יש להבהיר כי בית הדין לעבודה אינו כבול להחלטת המעביד וכן להורות לבית הדין לעבודה לשקול את אותם שיקולים המנויים בסעיף.
האם יש מקום לשקול אפשרות לבקשה נוספת לאור שינוי בנסיבות?
(ב) התעורר סכסוך בעניין הנוגע להטבה בעד אמצאת שירות או בעניין הסכם כאמור בסעיף קטן (א), רשאים העובד או המעביד, על אף האמור בסעיף 188, להגיש תובענה בעניין לבית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
135.
הנחיות לקביעת התמורה:
הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים בבואה להכריע לענין סעיף 134 תתחשב, בין היתר, בגורמים אלה:
(1) התפקיד בו הועסק העובד;
(2) טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד;
(3) יזמתו של העובד באמצאה;
(4) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה;
(5) הוצאות סבירות בנסיבות הענין שהוציא העובד להשגת הגנה על האמצאה בישראל.
136.
עיון שנית:
מאחר שלא קיימת יותר ועדה, והפניה היא ישירות לבית הדין לעבודה – אין צורך בחזרה לוועדה.
איגוד התעשיינים מבקש להשאיר אפשרות לדיון מחודש אם נשאר הסעיף של "אפשרויות ניצול האמצאה".
הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים תהא מוסמכת לחזור ולדון בהכרעה לפי סעיף 134, אם לדעתה נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההכרעה והיא נתבקשה לעשות כן; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום לבקשה.– בטל.
137.
עובד המדינה חייב בהודעה על אמצאתו:
לפי התקשי"ר:
*חובת ההודעה של עובד במערכת הביטחון חלה עד 3 שנים מיום פרישתו מהשירות.
* הגוף אליו יש לפנות הוא מנכ"ל המשרד בו מועסק העובד או מנהל יחידת הסמך שלו וכן ליועץ הפטנטים במשרד
המשפטים.
בצו משנת 1968 נוספו המוסד לבט"ל, שירות התעסוקה, רשות השידור, המוסד לבטיחות ולגיהות, הרשות לבינוי ולפינוי של אזורי שיקום.
עובד המדינה, חייל, שוטר או עובד מפעל או מוסד של המדינה ששר המשפטים קבעו בצו, או אדם אחר המקבל את שכרו מאחד הגופים האלה, שהמציא אמצאה בתקופת שירותו או שתוך שנה לאחר תקופת שירותו המציא אמצאה בתחום תפקידו או בתחום פעילות היחידה שבה הועסק – יודיע עליה לנציב שירות המדינה (להלן – נציב השירות) או לעובד ציבור אחר כפי שנקבע; הודעה כאמור תימסר סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, אך לא יאוחר מן המועד שהוא עומד להגיש בו את בקשת הפטנט עליה, ובדרך שנקבעה בהתייעצות עם שר האוצר.
138.
איסור על עובד מדינה להגיש בקשה בחוץ-לארץ:
אדם החייב במתן הודעה לפי סעיף 137 לא יגיש מחוץ לישראל בקשת פטנט או בקשת הגנה אחרת על אמצאתו זולת – באחת מאלה:
לפי הוראה 72.327 לתקשי"ר יכול המנהל להודיע לעובד שהוא לא יכול להגיש בקשת פטנט בחו"ל אם מדובר בפגיעה בבטחון המדינה או בסודות מסחריים שלה – אין לכך אחיזה בחוק.
(1) קיבל על כך מראש היתר מידי נציב השירות או מידי עובד ציבור אחר שהוסמך לכך;
לפי התקשי"ר – מנהל היחידה אמור להעביר את ההודעה ליועץ הפטנטים תוך 14 יום + יועץ הפטנטים אמור להשיב בתוך 45 ימים מה עמדתו לגבי האמצאה + מנהל היחידה צריך להעביר את תשובת היועץ לעובד תוך 15 ימים, כלומר סך הכל 2.5 חודשים. המדינה יכולה להאריך את המועדים עד 6 חודשים, תוך יידוע העובד.
(2) תוך ששה חדשים מיום שהודיע על אמצאתו לפי סעיף 137 לא נקבע כי זכויותיו באמצאה, כולן או מקצתן, עברו, על פי סעיף 132 או על פי הסכם, למדינה או למפעל או למוסד של המדינה שבו עבד.
139.
חובת גילוי פרטים:
מי שמסר הודעה לפי פרק זה וכן מי שהיה חייב במתן הודעה כאמור חייב לגלות למעביד בכל עת את כל פרטי האמצאה וכל פרט נוסף שיש לו חשיבות לענין הסעיפים 132, 135 ו-140.
140.
חובת סיוע בהשגת הגנה על אמצאת שירות:
מי שהמציא אמצאת שירות שהבעלות עליה, כולה או מקצתה, עברה למעבידו לפי סעיף 132 או על פי הסכם, חייב לעשות את כל הנדרש ממנו על ידי המעביד לשם קבלת הגנה על האמצאה, בכל מקום שהוא, לטובת המעביד, ולחתום על כל מסמך הדרוש לכך; לא עשה כן, רשאי הרשם להתיר למעביד לעשות כן, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
141.
חובת סודיות:
כל עוד לא הוגשה בקשת פטנט על אמצאת שירות, לא יגלו העובד, המעביד וכל אדם שהדבר נמסר לו בסוד, פרטים על האמצאה.
* * * * * *
158.
סגן הרשם:
(א) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם.
(ב) סגן רשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.
לשקול בהתאם לשינוי של סעיף 109, לגבי הרכב הוועדה
(ג) סגן רשם רשאי למלא כל תפקיד המוטל על הרשם לפי חוק זה, למעט תפקידים וסמכויות לפי סעיף 109 ולפי פרק ז'; סגן הרשם ימלא את תפקידיו לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידיו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ד) כל פעולה שנעשתה כדין על ידי סגן רשם דינה, לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשם.
* * * * * *
193.
פעולות הפוגעות בבטחון המדינה או בכוחה הכלכלי וגילוי סודות:
(א) מי שפירסם או מסר ידיעות בניגוד להוראה שניתנה על פי סעיפים 94 או 99, או שעבר על הוראות סעיפים 98, 103, 114, 137, 138 או 165, דינו - מאסר שנתיים או קנס 20,000 לירות.
(ב) בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט בעבירה על הוראות סעיפים 98, 103, 138 ו-165 שבוצעה בחוץ-לארץ.
(ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו.
תיקונים עקיפים:
–
בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, בתוספת, בסופה יבוא:
96 – ועדת ערר על צו הגבלה
20. ועדת ערר לפי סעיף 96 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;
–
בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
97 - ערעור על החלטה של ועדת ערר על צו.
16. 18. פטנטים – ערעור לפי סעיף 97 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;
–
תחילה:
תחילתו של יום זה ביום ____________________ (להלן – יום התחילה)
–
הוראות מעבר:
(א) לעניין צו הגבלת פעולות שניתן לפי סעיפים 94 או 99 לחוק העיקרי, או בקשה להיתר שהוגשה לפי סעיף 98(1) או סעיף 103(1) לחוק העיקרי, לפני יום התחילה, יראו את יום התחילה כיום מתן הצו או כיום הגשת הבקשה להיתר לפי העניין.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות חוק זה, על הליכים התלויים ועומדים לפני ועדת הפיצויים והתמלוגים ביום התחילה, יחולו הוראות החוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה.