חומר רקע
סימוכין: 03682111
נספח מס' מ-580/א'
הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"ב–2012
הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ב באייר התשע"א (16 במאי 2011) והועברה לוועדת החוקה חוק ומשפט.
הצעת החוק מוגשת – בצירוף הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום __________.
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
נספח מס' מ-580/א'
חוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 5החלפת מונח
1.
בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19691 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5 בכל מקום –
(1) בכותרת השולים, במקום "וסגנו" יבוא "והמשנה לנשיא";
(2) בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), בכל מקום, במקום "וסגן נשיא" יבוא "ומשנה לנשיא";
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "סגן הנשיא" יבוא "המשנה לנשיא";
(4) בסעיף קטן (ד), במקום "לסגן נשיא" יבוא "למשנה לנשיא".
(1) במקום "ושר העבודה והרווחה" יבוא "ושר התעשייה המסחר והתעסוקה";
(2) במקום "ושר העבודה" יבוא "ושר התעשייה המסחר והתעסוקה";
(3) במקום "שר העבודה" יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה";
(4) במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר התעשייה המסחר והתעסוקה".
תיקון סעיף 6
2.
בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "בית הדין האזורי" יבוא "בתי הדין האזוריים".
תיקון סעיף 8
3.
בסעיף 8 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "7, 8, 9, 10, 12, 13 ו-14" יבוא "9 7 עד 14" ובסופו יבוא "בשינוי זה: בסעיף 9(א) לחוק-יסוד: השפיטה, אחרי "אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון" יקראו "ונשיא בית הדין הארצי";
(2) בסעיף קטן (ב), אחרי "עד 24" יבוא "ו-46" ואחרי "יחולו" יבוא "בשינויים המחויבים".
ביטול סעיף 9
4.
סעיף 9 לחוק העיקרי – בטל.
החלפת סעיף 10
5.
במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:
"מינוי נציגי ציבור
10.
(א) נציגי הציבור בבית הדין יהיו נציגי עובדים ונציגי מעבידים, שימנו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, שמונתה לפי סעיף 16א.
(ב) כשיר להתמנות לנציג ציבור מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
הממשלה אינה מתנגדת לשינוי
(1) הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד או בפעילות בתחום משפט העבודה, יחסי עבודה, רווחה, או ביטחון סוציאלי, כלכלה או מינהל ציבורי, לרבות ניסיון בהוראה או במחקר בתחומים אלה במסגרת אקדמית;
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור; לעניין זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
(3) הוא לא הורשע בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כנציג ציבור;.
(4) לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור בפסקה (2) או כתב קובלנה בעבירת משמעת כאמור בפסקה (3).
(ג) היו תלויים ועומדים נגד אדם הליכים בעבירות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או (3), רשאים שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה לדחות את החלטתם בעניין מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" – החל בחקירה על פי דין. סעיף זה ייכנס לתוקפו ביום ____ [9 חודשים].
עמדת הממשלה- בהתאם להודעת משטרת ישראל ליו"ר הוועדה לפיה מערכת המחשוב החדשה נערכה ליישום הוראות התקנות ביחס להגבלה במסירת מידע אודות תיקי תלויים ועומדים, נבקש להשמיט את הוראות סעיף זה. משרד המשפטים שוקד על הכנת נוסח שיחיל באופן גורף הגבלה על מסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים לגוף הזכאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להמלצות וועדת קנאי.
לדיון – מה המשמעות של ביטול מינוי לפי 15א להכרעות שנתן קודם לכן?
ייתכן שעדיף להבהיר תנאי להפסקת כהונה הוא אי כשירות מראש?
(ד) מונה נציג ציבור ונוכחו השרים שתנאי מתנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ב) אינו מתקיים בו – תופסק כהונתו.
עמדת הממשלה- . סעיף זה לא היה בנוסח שאושר. הממשלה מתנגדת לתיקון המוצע שכן ביטול או הפסקת כהונה של נציג ציבור פועלה מיום ההחלטה ואילך, ועל כן, אין בה כדי לפסול החלטות ופסקי דין שניתנו על ידי נציג הציבור קודם לכן.
(גה) במינוי נציגי ציבור, יפעלו שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה למתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגן של אוכלוסיות שונות."
תיקון סעיף 11
6.
בסעיף 11 לחוק העיקרי –, במקום "לשלוש" יבוא "לארבע", ובסופו יבוא "לתקופת כהונה נוספת אחת, ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים."
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובו, בסופו יבוא "לתקופות כהונה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא יכהן כנציג ציבור מי שמלאו לו 75 שנים";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) ניתן לחזור ולמנות נציג ציבור לשתי תקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים; ואולם במקרים מיוחדים, בהמלצת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ניתן לחזור ולמנות נציג ציבור לתקופת כהונה אחת מעבר לשתי תקופות הכהונה כאמור אשר לא תעלה על שלוש שנים."
הוספת סעיף 11א
7.
אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא:
"תקנות לעניין מינוי נציגי ציבור וכהונתם
11א.
שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם, לרבות בעניינים אלה:
(1) הליכי מיון למועמדים להתמנות לנציגי ציבור, וכן הכשרת נציגי ציבור מכהנים ובכלל זה השתלמויות שעליהם לעבור;
(2) תנאים אמות מידה לחידוש מינוי של נציג ציבור בתום תקופת כהונתו;
(3) פרסום הודעה לציבור בדבר הכוונה למנות נציג ציבור ובדבר הדרך להגשת מועמדות להתמנות לנציג ציבור."
החלפת סעיפים
14 ו-15 והוספת סעיף 15א
8.
במקום סעיפים 14 ו-15 לחוק העיקרי יבוא:
"סיום משפטים
14.
נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה הסתיימה יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מכהונתו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז) או הופסקה כהונתו לפי סעיף ___.
בירור תלונות נגד נציגי ציבור והטלת אמצעי משמעת
15.
(א) תלונה נגד נציג ציבור בשל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או בשל הפרת כללי האתיקה לנציגי ציבור שנקבעו לפי סעיף קטן (ח), תוגש לנשיא בית הדין הארצי או לוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור או לנשיא בית הדין הארצי שיעבירה לוועדה.
(ב) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תהיה אחראית לבירור תלונות שהוגשו לפי סעיף קטן (א); בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לוועדה המייעצת והיא לא תהיה קשורה להוראות שבסדרי הדין או בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות.
(ג) לפני תחילת הבירור בעניין תלונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), תיתן הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תיתן לנציג הציבור שהתלונה שהוגשה לפי סעיף (א) נוגעת אליו, הזדמנות להשמיע את דבריו לפניה, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין.
(ד) הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור תעביר, בתום בירור תלונה, את ממצאיה והמלצותיה לשר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.
עמדת הממשלה- בנוסח שאושר ואשר הוצע על ידי הממשלה, במקום "בתום בירור התלונה" היה "בתום הליך הבירור" זאת, על מנת שזה יחול גם על בירור תלונה ביוזמת הוועדה.
(ה)
(1) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, לקבוע כי תלונה נגד נציג ציבור היא מוצדקת ולהטיל על נציג הציבור הנילון אחד מאמצעי משמעת אלה:
(א) נזיפה;
(ב) העברתו מכהונתו או אי-חידושה.
(2) שר המשפטים יודיע בכתב למתלונן על החלטתו לפי פסקה (1).
(ו) מצאו השרים המשפטים, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע שר המשפטים על כך בכתב למתלונן.
(ז) הוגשה תלונה נגד נציג ציבור, רשאים שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, על יסוד המלצות הוועדה המייעצת ולאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ועם נשיא בית הדין הארצי, להשעותו מכהונתו עד למתן החלטה לפי סעיף זה בעניינו.
(ח) נשיא בית הדין הארצי רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לקבוע כללי אתיקה לנציגי ציבור."
(ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאית הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור רשאית, ביוזמתה, לפתוח ביוזמתה בהליך בירור נגד נציג ציבור אם היה לה יסוד סביר להניח כי נציג ציבור נהג בדרך שאינה הולמת את תפקידו או הפר כלל מכללי האתיקה, כאמור בסעיף קטן (א), ויחולו על הליך הבירור כאמור הוראות סעיף זה החלות על בירור תלונה."
עמדת הממשלה- הממשלה סבורה כי יש להותיר את הנוסח הקודם של הסעיף, הקובע כי סמכות הוועדה לפתוח בבירור מיוזמתה לא בא לגרוע מהוראות הסעיף לענין בירור על סמך תלונה שהוגשה לוועדה, זאת על מנת שלא יתפרש כי סמכות זו גורעת מהמסלול של הגשת תלונה.
ביטול הפסקת כהונה או התליית מינוי של נציג ציבור
15א.
(א) השרים יבטלו מינוי [יפסיקו את כהונתו] של נציג ציבור אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינוי;
(ב) היו תלויים ועומדים נגד נציג הציבור הליכים בעבירות כאמור בסעיף 10(ב)(2) או 10(ב)(3), רשאים השרים להתלות את מינויו עד לסיום ההליכים נגדו; בסעיף זה, "הליכים" – החל בחקירה על פי דין."
(ג) החלטת השרים בעניין ביטול או התליה של מינוי, לא תינתן אלא לאחר שניתנה לנציג הציבור הזדמנות לטעון את טענותיו להשמיע את דבריו לפני הוועדה המייעצת והוועדה המייעצת המליצה על ביטול או התליית המינוי;
הוספת סעיף 16א
9.
אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:
"ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור
16א.
(א) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (בסעיף זה – השרים) ימנו ועדה לעניין נציגי ציבור (בחוק זה – ועדה מייעצת לעניין נציגי ציבור), ואלה תפקידיה:
(1) לייעץ לשרים בעניין מינוים של נציגי ציבור, כאמור בסעיף 10(א);
(2) לברר תלונות נגד נציגי ציבור ולהמליץ לשר המשפטים לשרים בעניינן, כאמור בסעיף 15.
(ב) הרכב הוועדה לעניין נציגי ציבור יהיה כמפורט להלן:
(1) שופט בדימוס של בית הדין הארצי או של בית דין אזורי, שיקבע נשיא בית הדין הארצי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
(3) נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין עובדי משרדו;
(4) נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה;
(5) נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר."
תיקון סעיף 18
10.
בסעיף 18 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים האמור בפסקאות (1) או (2), ידון בית הדין האזורי לפני השופט כדן יחיד, בכפוף לאמור באותן פסקאות:
(1) בהליך המנוי בתוספת השלישית; ואולם רשאי נשיא בית דין אזורי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א);
(2) אם שופט של בית דין אזורי החליט על כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים, ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם בפניו; ואולם לא יחליט שופט של בית דין אזורי כאמור, בעניין תובענה לפי סעיף 24(א)(2) או (4).";
עמדת הממשלה- במקום "בעלי הדין" יש להשתמש במונח "לצדדים האחרים בהליך".
(2) סעיף קטן (ג1) – בטל;
(3) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ד) בהליכים שבית הדין דן בהם בשלושה, יהיו לשופט לבדו הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית.";
(4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"ארגוני המעבידים והעובדים"? מסעיף 11א לחוק העיקרי
"(ה) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה / השרים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא תכלול הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4).
התיקון מקובל על הממשלה
(ו) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.
(ז) בצו כאמור בסעיפים קטנים (ה) או (ו) רשאים השרים ניתן לקבוע כי השינוי האמור בצו יחול גם לעניין הליכים תלויים ועומדים."
תיקון סעיף 20
11.
בסעיף 20 לחוק העיקרי –
(1) במקום סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יבוא:
"(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים, או ארבעה נציגי ציבור, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון בפני הרכב מורחב כאמור.אותו עניין מעלה שאלות משפטיות שמפאת קשיותן, חשיבותן או חידושן, יש מקום לדיון בפני הרכב מורחב כאמור.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) בערעור על פסק דין בהליך המנוי בתוספת השלישית ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים בהרכב כאמור בסעיף קטן (א) או לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;
עמדת הממשלה- יש להוסיף את המילה "במהלכו" בכל סעיף בו מדובר על הרחבת הרכב. הרציונאל של סעיף 20(א) מתקיים גם בחלופות של סעיף 20(א1) , השוני הוא רק סוגי התיקים.
לדיון – הרציונל לשינוי - עמדת הממשלה בהצעת החוק הייתה הפוכה.
(2) בערעור על פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24(ב) ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד; ואולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לו סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים.";
עמדת הממשלה- יש להוסיף את המילה "במהלכו" בכל סעיף בו מדובר על הרחבת הרכב. הרציונאל של סעיף 20(א) מתקיים גם בחלופות של סעיף 20(א1) , השוני הוא רק סוגי התיקים.
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "הסמכויות הנתונות לשופט בית דין אזורי על פי סעיף 18(ד)" יבוא "הסמכויות המנויות בתוספת הרביעית".
תיקון סעיף 21
12.
בסעיף 21 לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (2), במקום "סגן נשיא" יבוא "משנה לנשיא";
(2) בפסקה (4), במקום "סגן" יבוא "משנה" ובמקום "סגנים" יבוא "משנים".
תיקון סעיף 24
1312.
בסעיף 24 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או המשנה לוסגנו, מיוזמתו או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי."
תיקון סעיף 26
1413.
בסעיף 26 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "סגנו" יבוא "המשנה לו" ו בסופו יבוא "רשות כאמור בסעיף קטן זה, לגבי החלטה אחרת, תינתן אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו."
תיקון סעיף 27
1514.
בסעיף 27 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב) –
(א) האמור בו יסומן כפסקה (1), ובה, במקום "וכן בתובענות" יבוא "בתובענות", במקום הקטע החל במילים "אם שכר העבודה" עד המילים "שקלים חדשים" יבוא "וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעבידו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, צו הרחבה, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–19572, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים" ובמקום "סגנו" יבוא "המשנה לו";
עמדת הממשלה- אין התנגדות להוסיף לתוספת החמישית את עניין הפנסיה, אולם יש לתקן את סעיף 27 (ב)(1) וחלק מהפריטים בתוספת ולהוסיף לפני המלים "צו הרחבה" גם "הסכם קיבוצי" כי על חלק מהעובדים חובת הביטוח הפנסיוני היא מכוח הסכם קיבוצי ולא מכוח צו הרחבה. יצוין, כי גם הזכויות האחרות שמכוח צווי הרחבה חלות על חלק מהעובדים מכוח הסכם קיבוצי, אולם הן גם "שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר" ולכן לא היה צורך בשינוי הסעיף. לאור האמור, מוצע גם שינוי נוסח בתוספת החמישית.
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעביד למסור לעובד מסמכים שחובה על מעביד להנפיק על פי חוק.";
(2) בסעיף קטן (ב1), במקום "ועדת העבודה והרווחה של הכנסת" יבוא "ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת" אחרי "תובענה לשכר עבודה או לקצבה" יבוא "או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב)";
(3) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא:
"(ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית."
האם עדיין רלוונטי נוכח הבהרת הסמכויות? אם לא מתבטל – הוספת ועדת החוקה
(4) סעיף קטן (ג) – בטל;
(ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
"91. בנוסף לאמור בסעיפים 85 עד 90 רשאי רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, שהוסמך בתקנות לעשותו; תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג, טעונות את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת."
תיקון סעיף 31
16.
בסעיף 31 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), במקום "סגנו" יבוא "המשנה לו".
תיקון סעיף 39
1715.
בסעיף 39 לחוק העיקרי, במקום "עד 81 רישה" יבוא "עד 81, 82(ב)".
הוספת תוספת שלישית, תוספת רביעית ותוספת חמישית
1816.
אחרי התוספת השנייה לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת שלישית
(סעיפים 18(ב)(1) ו-(ה) ו-20(א1)(1))
(1) ערעור על החלטה או קביעה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953 (בפרט זה – חוק הביטוח הלאומי), כמפורט להלן:
(א) קביעה של דרגת נכות, דרגת אי–-כושר להשתכר, מוגבלות בניידות או רמת תלות, לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(ב) החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי;
(ג) החלטה של ועדה רפואית לעררים, החלטה של ועדה לעררים והחלטה של ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי;
(ד) החלטה של ועדה לעררים לילד נכה לפי סעיף 222(ד) לחוק הביטוח הלאומי;
(ה) החלטה של ועדה לעררים לעניין מצב תפקודי לפי סעיף 230ב לחוק הביטוח הלאומי;
(2) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 7(א) לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב–19924;
(3) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(גד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–19705;
(4) ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלום קצבה חודשית לפי סעיף 7א לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג–19926;
עמדת הממשלה- התיקון מוסכם על הממשלה.
(5) תובענה לפי סעיף 6 לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–20017;
(6) הליכים לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–19548;
(76) ערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי סעיף 17(ה) לחוק חומרי נפץ, התשי"ד–19549;
(87) ערעור על החלטה של ועדה רפואית לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד–199410.
תוספת רביעית
(סעיפים 18(ד) ו-(ו) ו-20(ב))
(1) לבדוק אם כתבי הטענות ערוכים כדין;
(2) להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על כך;
(3) לערוך רשימת הפלוגתות;
(4) לקבוע את שלבי הדיון בתובענה ואת הסדר שבו יתבררו שאלות שבעובדה ושבמשפט וכן את העניינים שיתבררו;
(5) ליתן צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מן הארץ;
(6) ליתן פסק דין במעמד צד אחד בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה או ליתן החלטה במעמד צד אחד בבקשה שמשיב אינו משיב לה, כנגד אותו נתבע או משיב, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי שעניינו שביתה או השבתה, וכן לבטל פסק דין או החלטה שניתנו כאמור;
(7) ליתן פסק דין במעמד צד אחד למחיקת תובענה או בקשה כשהתובע או המבקש אינו מתייצב לדיון, למעט בהליך של סכסוך קיבוצי שעניינו שביתה או השבתה;
(8) למחוק תובענה או בקשה, על פי בקשת התובע או המבקש;
(9) ליתן פסק דין בנוסח מוסכם אם הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, וכן ליתן, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם;
(10) להאריך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, מועד או זמן שנקבע בחיקוק או להאריך מועד שקבע בית הדין או רשם, לעשיית דבר שבסדר דין או שבנוהג;
(11) להעביר הליך לבית דין אחר, אם מצא שאין הוא יכול לדון בו מחמת שאינו בסמכותו המקומית;
(12) לדון ולהחליט בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין;
עמדת הממשלה- בנוסח שאושר נכלל הסייג "למעט בסכסוך קיבוצי". יש לכלול סייג זה שוב שכן, בהתאם לסעיף 18 לחוק, סכסוכים קיבוציים נדונים בהרכב הכולל נציגי ציבור ולא בדן יחיד.
(13) להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה כדי לפשט את הדיון או להקל עליו;
מה היחס לפרט 5?
(14) לדון ולהחליט בבקשות שהוגשו עד לתחילת שלב ההוכחות בהליך, למעט בבקשות למתן סעד זמני [שאינו מנוי בפרט 5] בסכסוך קיבוצי ובבקשות לדחייה על הסף;
עמדת הממשלה- הממשלה מסכימה לתיקון המוצע.
(15) להפעיל סמכות או למלא תפקיד הנתונים לרשם בית דין לפי סעיף 27(א), ושאינם מנויים בפרטים (1) עד (14).
תוספת חמישית
(סעיף 27(ב)(1) ו-(ב3))
(1) חוק הגנת השכר, התשי"ח–195811;
(2) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195112;
(3) חוק חופשה שנתית, התשי"א–195113;
(4) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–196314;
(5) חוק שכר מינימום, התשמ"ז–198715;
(6) חוק דמי מחלה, התשל"ו–197616;
(7) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח–199817;
(8) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד–199318;
(9) חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג–199319;
(10) חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת זוג), התש"ס–200020;
(11) חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–200121;
(12) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום דמי הבראה;
(13) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר השתתפות מעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה;
(14) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר תשלום תוספת יוקר;
(15) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר דמי חגים;
(16) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי–ענפי בדבר ימי אבל."
לדיון – האם גם נושא פנסיה?
(17) הסכם קיבוצי או צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי או כללי – ענפי בעניין פנסיה
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
19.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–198122–
(1) בסעיף 13, במקום "(כח) ו-(ל)" יבוא"(כח), (ל) ו-(לא)";
לדיון – האם יש מקום להוסיף את פרט זה – בפרט מאחר שממילא נציגי הציבור אינם קטינים ומאחר שהתיישנות לגבי קטינים קצרה יותר מהרגיל.
הגבלת מסירה לגבי קטינים ולענין צווים מיוחדים:
13. מידע מן המרשם כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים המפורטים בפרטים (א) עד (ה), (י) עד (יב), (יד) עד (יט), (כא), (כב), (כד), (כה), (כח) ו-(ל) שבתוספת הראשונה לצורך מילוי תפקידיהם:
(1) מידע על עבירה שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים;
(2) מידע על עוון שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים;
(3) קביעה או צו כאמור בסעיף 2(4);
(4) מידע בדבר צו מבחן;
(5) מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור שניתנו ללא הרשעה.
התיישנות הרשעה:
14. (א) לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה — תקופת ההתיישנות):
(1) אם הוטל מאסר עד שנה אחת — התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;
(2) אם הוטל מאסר עד חמש שנים — התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;
(3) אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים — התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;
(4) אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) — שבע שנים.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עבירה שעבר קטין, בשינויים אלה:
(1) אם הוטל מאסר עד שלוש שנים — תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים;
(2) אם הוטל מאסר עד חמש שנים — תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;
(3) אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים — תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;
(4) אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3) או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2(3) — תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.
(2) בתוספת הראשונה, אחרי פרט (ל) יבוא: בפרט (ד1) בסופו יבוא:
"(לא) שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה, והוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, לעניין מינוי נציגי ציבור לפי סעיף 10 לחוק האמור." "וכן, שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, והוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, לעניין מינוי נציגי ציבור לפי סעיף 10 לחוק האמור."
תחילה, תחולה והוראות מעבר
20.
(א) תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב) מי שכיהן כסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה ערב יום התחילה יהיה תוארו, לאחר יום התחילה, משנה לנשיא כאמור בסעיף 5 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.
(ג) מי שכיהן כנציג ציבור בבית דין לעבודה ערב יום התחילה (בסעיף זה – נציג ציבור מכהן) יראו אותו כאילו מונה לפי סעיפים 10, 11 ו-11א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים 5 עד 7 לחוק זה, והוא ימשיך לכהן עד תום תקופת כהונתו אלא אם כן הועבר או הושעה מכהונתו לפי סעיף 15(ה)(1)(ב) או (ז) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה או הפסקת כהונה לפי סעיף ___ .
עמדת הממשלה – תיקון הנוסח כך שנציג ציבור נוכחי יכהן שתי תקופות כהונה של 4 שנים;
(ד) הוראות סעיפים 18(ב)(1) ו-(ד), 20(א), (א1) ו-(ב) ו-26(א) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 10(1) ו-(3), 11 ו-14(1) לחוק זה, יחולו גם על הליך שהיה תלוי ועומד בבית דין לעבודה ערב יום התחילה, ובלבד שעד יום התחילה טרם החלו להישמע בו טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בהליך.
***************************************************************************************
נספח מס' מ-580/א'
הסתייגויות
להצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 39), התשע"ב–2012
לסעיפים 1 עד ___ אין הסתייגויות
לסעיף 1אחרי סעיף ___
1. חברי הכנסת אורי מקלב מציעים:
אחרי הסעיף יבוא:
"תיקון לחוק הביטוח הלאומי
__.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199523 –
(1) בסעיף 10, המילים "בשאלה משפטית בלבד" – יימחקו;
(2) בסעיף 123 לחוק העיקרי, המילים "בשאלה משפטית בלבד" – יימחקו;
(3) בסעיף 213 לחוק העיקרי, המילים "בשאלה משפטית בלבד" – יימחקו."
***************************************************************************************