חומר רקע
נוסח משולב של הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 70) – לדיון ביום 19032012
10א. שופט עמית (הוראת שעה)
(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירת הוועדה, שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקיצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או (ג), לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש. על אף האמור בסעיף קטן זה, שר המשפטים רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, שופט שיצא לקצבה כאמור, לכהן כשופט עמית בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט לתביעות קטנות, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של שופט עמית כאמור. [**הערה: הוראה זו נכללה בסעיף 10א במסגרת הוראת השעה, ומוצע לא לכלול אותה בהוראה הקבועה]
(ב) שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקיצבה.
(ג) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת סעיף 10א
מיום 18.3.2008
הוראת שעה (תיקון) תשס"ח-2008
ס"ח תשס"ח מס' 2139 מיום 18.3.2008 עמ' 252 (ה"ח 316)
(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירת הוועדה, שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקיצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או (ג), לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש. על אף האמור בסעיף קטן זה, שר המשפטים רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, שופט שיצא לקצבה כאמור, לכהן כשופט עמית בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט לתביעות קטנות, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של שופט עמית כאמור.
39. אב בית הדין
(א) אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית משפט מחוזי;
(2) סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(3) נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב) לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
50. אב בית הדין
(א) אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית משפט שלום;
(2) סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(3) נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב) לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.
מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת סעיף קטן 50(ג)
הנוסח:
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 45
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 383 (ה"ח 298)
החלפת סעיף קטן 50(א)
הנוסח הקודם:
(א) בית משפט שלום הדן בשלושה ונשיא בית משפט השלום ביניהם - הנשיא הוא אב-בית-הדין; אם סגן נשיא ביניהם ואין נשיא בית משפט השלום ביניהם - סגן הנשיא הוא אב-בית-הדין, ואם שני סגני נשיאים ביניהם - הותיק שבהם; בהרכב אחר - הותיק שבשופטים הוא אב-בית-הדין, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם.מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת סעיף קטן 39(ג)
הנוסח:
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב-בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לענין הרכב מסוים.
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 45
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 382 (ה"ח 298)
החלפת סעיף קטן 39(א)
הנוסח הקודם:
57. מינוי שופט
(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט או שופט בקצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים ובלבד ששופט בקצבה ימונה לתקופת כהונה אחת בלבד שלא תעלה על שבע שנים, ולא יכהן כשופט בבית משפט לעניינים מקומיים אם גילו עולה על שמונים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
(ב) שופט בקיצבה שנתמנה כאמור לא יעשה פעולות שנתייחדו לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), כל עוד הוא מכהן בתפקידו.
(ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור בסעיף 55 ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.
66. מינוי שופט בקיצבה
שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט בקיצבה שימלא תפקיד של שופט בית משפט לתביעות קטנות ובלבד ששופט כאמור ימונה לתקופת כהונה אחת בלבד שלא תעלה על שבע שנים, ולא יכהן כשופט בבית משפט לתביעות קטנות אם גילו עולה על שמונים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.
חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998
58. הסמכת שופט בקצבה
(א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופט בקצבה למלא תפקיד של שופט בבית משפט מן הדרגה שבה כיהן לפני שיצא לקצבה, לעשיית כל פעולה ששופט נדרש לעשותה על פי חוק זה, למעט לענין בקשות לעזרה משפטית לפי סעיף 31 ולפי סימן 6 לפרק ג'; במילוי תפקידו יהיו לו הסמכויות הנתונות לשופט באותו בית משפט; המינוי יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, וניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופה כאמור.
(ב) שופט שנתמנה כאמור, לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 285 (ה"ח 2914)
אי-תחולת סעיף 66 בתקופת הוראת השעה
נוסח הסעיף:
הסמכת שופט בקצבה
58. (א) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות שופט בקצבה למלא תפקיד של שופט בבית משפט מן הדרגה שבה כיהן לפני שיצא לקצבה, לעשיית כל פעולה ששופט נדרש לעשותה על פי חוק זה, למעט לענין בקשות לעזרה משפטית לפי סעיף 31 ולפי סימן 6 לפרק ג'; במילוי תפקידו יהיו לו הסמכויות הנתונות לשופט באותו בית משפט; המינוי יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, וניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופה כאמור.
(ב) שופט שנתמנה כאמור, לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
59. ביצוע ותקנות
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות אגרות.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות את שכרם של שופטים בקצבה שמונו לפי סעיף 58 וכן את שכרו של אדם שבית המשפט הורה לו לגבות ראיות לפי סעיף 16, ובלבד שהמינוי לא היה לפי בקשת אחד הצדדים להליך.
(ג) השר הממונה על עובד ציבור שהואצלה לו סמכות כרשות מוסמכת לפי סעיף 3(ג), רשאי להתקין תקנות לענין סדרי עבודתה של אותה רשות; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות הסכמת שר המשפטים.
(ד) תקנות לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002
1. בחוק זה –
"שופט" - כל אחד מאלה:
(1) שופט כהגדרתו בחוק-יסוד: השפיטה, לרבות שופט בקצבה הממלא תפקיד שיפוטי לפי סעיפים 57 או 66 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (בחוק זה - חוק בתי המשפט) או לפי סעיף 58 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 10א לחוק בתי המשפט;
(2) רשם כהגדרתו בסעיף 84 לחוק בתי המשפט;
(3) שופט ורשם כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (בחוק זה - חוק בית הדין לעבודה), לרבות שופט שיצא לקצבה הממלא תפקיד שיפוטי לפי סעיף 31(ז) ושופט עמית כמשמעותו בסעיף 7א לחוק בית הדין לעבודה;
(4) שופט צבאי-משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (בחוק זה - חוק השיפוט הצבאי);
(5) דיין כהגדרתו בחוק הדיינים, תשט"ו-1955 (בחוק זה - חוק הדיינים) לרבות דיין עמית, כמשמעותו בסעיף 9א לחוק הדיינים;
(6) קאדי כהגדרתו בחוק הקאדים, תשכ"א-1961 (בחוק זה - חוק הקאדים);
(7) קאדי מד'הב כהגדרתו בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962 (בחוק זה - חוק בתי הדין הדרוזיים);
(8) דיין של בית דין של עדה נוצרית כמשמעותו בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922-1947;
חוק הדיינים, התשט"ו-1955
8. נשיאים, אבות בתי-דין והרכב בתי הדין
(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית.
(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בענין מסויים לפני שלושה דיינים, רשאים הם להורות שמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.
(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול. בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ד) (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין.
(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין.
(3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.
(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:
(1) ענינים שלא על ריב;
(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;
(4) ענייני סדר ומינהל;
(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.
(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית-הדין.
(ו) יושב בדין ראש אבות בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ז) לענין סעיף זה רואים את הוותק לפי תאריך מינויו של הדיין לבית הדין הרבני הגדול או לבית דין רבני אזורי, הכל לפי הענין.
(ח) על אף האמור בסעיף קטן (ו), דיין עמית לא יהיה אב בית דין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול אחרת לעניין הרכב מסוים. מיום 18.3.1966תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ו מס' 473 מיום 18.3.1966 עמ' 18 (ה"ח 663)
החלפת סעיף 8
הנוסח הקודם:
אבות בתי דין
8. (א) הרבנים הראשיים לישראל ישמשו בתוקף תפקידם אבות בית הדין הרבני הגדול, לפי תור שיקבע ביניהם.
(ב) אבות בתי דין יתמנו ע"י שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, איש איש מקרב הדיינים של אותו בית דין.
(ג) עיר שיש בה בית דין רבני אזורי המורכב ממספר בתי דין, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל אחד מאבות בית הדין שיהיה ראש אבות בתי הדין בעירו.
מיום 16.1.1969
תיקון מס' 4
ס"ח תשכ"ט מס' 549 מיום 16.1.1969 עמ' 41 (ה"ח 793)
(ד) שר הדתות, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, ימנה בכל בית דין רבני אזורי אב בית דין או אבות בית דין מקרב הדיינים של אותו בית דין; נתמנו בבית דין רבני אזורי שני אבות בית דין או יותר, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בית הדין לשמש ראש אבות בית הדין. במקום שיש שני רבני העיר ושניהם כשירים לדיינות, ישמשו שניהם כראשי אבות-בית-דין; היה אחד מהם כשיר, ישמש הוא כראש אבות-בית-דין; לא היה אף אחד מהם כשיר לדיינות, ימונה אחד הדיינים כראש אבות-בית-דין.
מיום 28.3.1980
תיקון מס' 7
ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)
(א) שני הרבנים הראשיים לישראל ישמשו בתוקף תפקידם נשיאי בית הדין הרבני הגדול;
חדל אחד הרבנים הראשיים לכהן כדיין או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, ישמש השני לבדו נשיא בית הדין הרבני הגדול; חדלו שני הרבנים הראשיים לישראל לכהן כדיינים או שנבצר מהם למלא תפקידיהם, יהיו סמכויות נשיא בית הדין הרבני הגדול נתונות לוותיק שבדייני בית הדין הרבני הגדול, ובין בעלי וותק שווה- לקשיש שבהם.
(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם- 1980.
(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בענין מסויים לפני שלושה דיינים, רשאים הם להורות שמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.
(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ד) שר הדתות, בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, ימנה בכל בית דין רבני אזורי אב בית דין או אבות בית דין מקרב הדיינים של אותו בית דין; נתמנו בבית דין רבני אזורי שני אבות בית דין או יותר, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בית הדין לשמש ראש אבות בית הדין. במקום שיש שני רבני העיר ושניהם כשירים לדיינות, ישמשו שניהם בראשי אבות בית הדין; היה אחד מהם כשיר, ישמש הוא כראש אבות-בית-דין; לא היה אף אחד מהם כשיר לדיינות, ימונה אחד הדיינים כראש אבות-בית-דין.
מיום 20.7.1989
תיקון מס' 11
ס"ח תשמ"ט מס' 1280 מיום 20.7.1989 עמ' 69 (ה"ח 1898)
(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה.
(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר לעניני דתות בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:
(1) ענינים שלא על ריב;
(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד.
(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות.
מיום 6.3.1991
תיקון מס' 14
ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 עמ' 110 (ה"ח 2026)
(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר לעניני דתות בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:
(1) ענינים שלא על ריב;
(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;
(4) ענייני סדר ומינהל;
(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.
(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית- הדין.
מיום 9.2.2004
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 296 (ה"ח 71)
(א) נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי לישראל שנקבע לכך לפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980.
(ב) בית הדין הרבני הגדול ידון בלא פחות משלושה; החל הדיון בענין מסויים לפני שלושה דיינים, רשאים הם להורות שמשך הדיון יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של דיינים, ובהם הדיינים שהחלו בדיון.
(ג) יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין; יושב בדין הרב הראשי לישראל שאינו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ישב הוא בראש בית הדין, ובלבד שבאותו הרכב אינו יושב בדין נשיא בית הדין הרבני הגדול; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ד) שר הדתות, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, ימנה בכל בית דין רבני אזורי אב בית דין או אבות בית דין מקרב הדיינים של אותו בית דין; נתמנו בבית דין רבני אזורי שני אבות בית דין או יותר, ימנה שר הדתות בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל, אחד מאבות בית הדין לשמש ראש אבות בית הדין. במקום שיש שני רבני העיר ושניהם כשירים לדיינות, ישמשו שניהם בראשי אבות בית הדין; היה אחד מהם כשיר, ישמש הוא כראש אבות-בית-דין; לא היה אף אחד מהם כשיר לדיינות, ימונה אחד הדיינים כראש אבות-בית-דין.
(ד) (1) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד, אשר יכהן דרך קבע כראש ההרכב; אב בית דין שעבר לכהן דרך קבע בהרכב אחר ואינו מכהן בו כראש הרכב – יפקע מינויו כאב בית דין.
(2) נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות לבית דין רבני אזורי שבו קיימים לפחות שלושה הרכבים קבועים של שלושה דיינים, ראש אבות בית דין אחד מקרב אבות בית הדין של אותו בית דין, ואולם אם נבחר דיין, ששימש כדיין לפחות שנתיים, לכהונת רב ראשי לעיר שיש בה בית דין רבני אזורי כאמור יהיה הוא ראש אבות בית הדין באותו בית דין.
(3) מינוי של אב בית דין או ראש אבות בית דין לפי סעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ורשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול להאריך את תקופת הכהונה לתקופות כהונה נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על ארבע שנים.
(ה) בית דין רבני אזורי ידון בשלושה; ואולם בענין מהענינים הבאים, שקבע השר לעניני דתות השר בתקנות בהסכמת נשיא בית-הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוא ידון בדיין אחד, אם לא הורה נשיא בית הדין הרבני הגדול הוראה אחרת לענין מסויים:
(1) ענינים שלא על ריב;
(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ;
(3) כל ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד;
(4) ענייני סדר ומינהל;
(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד.
(ה1) בבית הדין הרבני הגדול ובבית הדין הרבני האזורי, במשפטים בהם הוא דן בשלושה, תהא ליושב ראש בית הדין, על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), הסמכות לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בענייני סדר ומינהל, ורשאי הוא להסמיך לדון בעניינים כאמור חבר אחר של בית- הדין.
(ו) יושב בדין ראש אבות בית הדין או אב בית דין, ישב הוא בראש בית הדין יושב בדין ראש אבות בית דין , ישב הוא בראש ההרכב; לא יושב בדין ראש אבות בית דין ויושב בו אב בית דין, ישב הוא בראש ההרכב; בהרכב אחר ישב בראש הוותיק שבדייני אותו ההרכב, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה תשס"ו-2006
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 285 (ה"ח 2914)
הוספת סעיף קטן 8(ח)
הנוסח:
מיום 9.2.2004
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)
מיום 28.3.1980
תיקון מס' 7
ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 94 (ה"ח 1405)
ת"ט תש"ם-1980
ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 136
(א) שר הדתות רשאי, בהסכמת המועמד והרבנים הראשיים לישראל ובהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול, למנות דיין של בית דין רבני להיות דיין בבית הדין הרבני הגדול לתקופה מסויימת.
מיום 11.6.2000
תיקון מס' 18
ס"ח תש"ס מס' 1740 מיום 11.6.2000 עמ' 198 (ה"ח 2729)
ביטול סעיף קטן 9(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) דיין שנתמנה לתקופה מסויימת והתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
מיום 9.2.2004
תיקון מס' 20
ס"ח תשס"ד מס' 1925 מיום 9.2.2004 עמ' 297 (ה"ח 71)
דיינים בבית הדין הגדול מינוי לכהונה בפועל בבית הדין הרבני הגדול
9. (א) שר הדתות רשאי, בהסכמת המועמד ובהתייעצות עם נשיא בית הדין הרבני הגדול נשיא בית הדין הרבני הגדול נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת השר, למנות דיין של בית דין רבני להיות דיין בבית הדין הרבני הגדול לתקופה מסויימת.
9א . דיין עמית
(א) השר ימנה, לפי בחירת הוועדה, דיין בית דין רבני אזורי שיצא לקיצבה לפי סעיף 16(א)(1), (ב)(1) או (ב)(2), לכהן כדיין עמית בבית דין רבני אזורי, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – דיין עמית), ובלבד שלא יכהן כדיין עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי למנות, לפי בחירת הוועדה, דיין שיצא לקצבה כאמור, לכהן כדיין עמית בבית דין רבני אזורי, אף אם גילו עולה על שבעים וחמש, אם שוכנעו כי אין מניעה שימלא תפקיד של דיין עמית כאמור, שידון בעניינים המנויים בתוספת, ובלבד שמדובר בעניין שלא על ריב, ובכפוף להוראות לפי חוק לעניין מספר הדיינים בהרכב.
(ב) דיין עמית יראו אותו כדיין לכל דבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
(ג) מספר הדיינים העמיתים שיכהנו לא יעלה על עשרה אחוזים ממספר התקנים המאוישים של דיינים בבתי הדין הרבניים האזוריים.
תוספת
(סעיף 9א(ב
(1) סידור גט ואישור גירושין שסודרו;
(2) אישור צוואה בפני רשות, לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965;
(3) מתן צו ירושה וצו קיום צוואה, בהסכמה, לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965;
(4) קבלת הצהרת אבהות מפי האיש והאישה;
(5) אישור תצהיר לפי חוק.
מיום 27.7.2009 עד יום 10.4.2010
הוראת שעה (תיקון) תשס"ט-2009
ס"ח תשס"ט מס' 2204 מיום 27.7.2009 עמ' 287 (ה"ח 272)
הוספת תוספת
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
7א. שופט עמית
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ימנה, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים, שופט בית דין אזורי או שופט בית הדין הארצי, שיצא לקצבה לפי הוראות סעיף 13(א)(1), (ב)(1), (ב)(2) או (ג) לחוק בתי המשפט, לכהן כשופט עמית, לתקופה אחת שלא תעלה על ארבע שנים (בחוק זה – שופט עמית), ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על שבעים וחמש.
(ב) שופט עמית יכהן כשופט בבית דין שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית הדין שבו כיהן ערב יציאתו לקיצבה.
(ג) שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר וענין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.
מיום 20.6.1984
תיקון מס' 11
ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 154 (ה"ח 1681)
7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, אך שופט שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו.
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 71 (ה"ח 2070)
7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה ועם נשיא בית הדין הארצי ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 36
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)
7. שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה, ובהסכמת נשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, בהסכמת המתמנה, שופט בית הדין הארצי לכהן בפועל כשופט ראשי כנשיא בית דין אזורי או כשופט בית דין אזורי, ושופט בית דין אזורי לכהן בפועל כשופט בית הדין ארצי; כהונה בפועל, ברציפות או לסירוגין, לא תארך יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
21. מותב בית הדין הארצי
(א) מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית הדין;
(2) סגן נשיא בית הדין;
(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה-אב בית-הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית הדין הארצי אחרת לעניין הרכב מסוים.
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 36
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)
21. מותב של בית הדין הארצי ייקבע על ידי נשיא בית הדין; משתתף נשיא בית הדין במותב, יהיה הוא אב בית הדין; לא משתתף הנשיא במותב, יהיה סגנו אב בית הדין, ואם לא משתתף גם הסגן, יהיה הותיק שבשופטים אב בית הדין, ומבין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. אב בית הדין יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:
(1) נשיא בית הדין;
(2) סגן נשיא בית הדין;
(3) נשיא לשעבר של בית הדין, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(4) סגן לשעבר לנשיא בית הדין, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שביניהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;
(5) הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
31. דיון מהיר
(א) בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) או (3) לתשלום סכום שלא יעלה על הסכום שקבעו שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ידון בית דין אזורי בדרך של דיון מהיר על-פי הוראות סעיף זה; הסכום האמור ייקבע על-ידי השרים בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ב) בדיון מהיר לא יהיה בית הדין כפוף לסדרי הדין, והוא יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ג) בדיון מהיר תהיה לבית הדין האזורי סמכות לפסוק לדין או בהסכמת בעלי הדין - לפשרה.
(ד) פסק דין של בית דין אזורי בדיון מהיר אינו נתון לערעור, אלא אם כן נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא נתנו לכך רשות.
(ה) בית דין אזורי רשאי, בין מיזמתו ובין לבקשת צד, להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו, אם מצא כי נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת, או היקף הראיות הדרושות לבירור הענין אינן מאפשרות דיון מהיר או שמן הצדק להפסיק את הדיון המהיר מבלי לפסוק בו. הופסק הדיון המהיר כאמור - ימשיך בית הדין האזורי לדון בתובענה בדרך הרגילה.
(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם -
(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.
(ז) שר המשפטים, בהסכמת שר העבודה והרווחה ונשיא בית הדין הארצי, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט של בית דין לעבודה שיצא לקיצבה, שימלא תפקיד של שופט בית הדין האזורי בדיון מהיר; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט של בית הדין לעבודה.
(ח) לענין סעיף זה, "בית דין אזורי" - לרבות רשם של בית הדין בענין שבתחום סמכותו.
מיום 14.6.1990
תיקון מס' 18
ס"ח תש"ן מס' 1319 מיום 14.6.1990 עמ' 150 (ה"ח 1902)
החלפת סעיף 31
הנוסח הקודם:
31. (א) שופט ראשי או שופט של בית דין אזורי רשאים לקבוע מועדים בהם יתקיים דיון בענין שבסמכות בית הדין האזורי שלא לפי כתב תביעה והזמנה לדין (להלן- דיון מהיר), ובמועדים שנקבעו כאמור רשאים בעלי הדין להתייצב בבית הדין לקיום דיון מהיר.
(ב) דיון מהיר יתקיים בהסכמת כל בעלי הדיון וידון בו שופט יחיד או רשם; בקשת הצדדים ופרטי טענותיהם יירשמו בפרוטוקול ויראו אותם ככתבי-טענות.
(ג) בדיון מהיר תהיה סמכות לפסוק לדין או לפשרה.
(ד) פסק דין בדיון מהיר אינו ניתן לערעור, אלא אם נתקבלה רשות לכך בגוף הפסק או מנשיא בית הדין הארצי או מסגנו.
(ה) השופט או הרשם רשאי להפסיק את הדיון המהיר בלי לפסוק בו, אם לדעתו נושא הדיון, הבעיות השנויות במחלוקת או היקף הראיות, אינם מאפשרים דיון מהיר ללא כתבי טענות.
(ו) לא ינהגו לפי סעיף זה כשסכום התביעה, או שווי הנושא, עולה על סכום שקבע שר העבודה באישור ועדת העבודה של הכנסת; סכום כאמור יכול שיהיה שונה לגבי דיון לפני שופט או לפני רשם.
מיום 12.7.2007
תיקון מס' 36
ס"ח תשס"ז מס' 2103 מיום 12.7.2007 עמ' 384 (ה"ח 298)
(ו) בית דין אזורי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר את הדיון בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) לבורר שהסכים לדון בענין בלי לקבל שכר; שופט או שופט ראשי בבית דין אזורי נשיא בית דין אזורי או סגנו, או רשם, הכל לפי הענין, רשאים לעשות כן אף בטרם החל הדיון לפני בית הדין האזורי; הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, למעט סעיפים 23 עד 29 ו-31 עד 35 יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –
(1) כל מקום שנאמר בו "בית המשפט" ייקרא כאילו נאמר "בית דין אזורי לעבודה";
(2) דין פסק בורר לפי סעיף קטן זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית דין אזורי.