חומר רקע
פרק ו': סמכויות המדינה
סימן א': הסמכויות הדרושות להגנת המדינה
94. (א) שר הבטחון רשאי, בצו, אם ראה צורך בכך לשם הגנה על ביטחוןת המדינה, לרבות השמירה על סודותיה הבטחוניים, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר התייעצות עם שר המשפטים –
(1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין בקשה פלונית, או שידחה את עשייתה;
(2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה פלונית או בקשר למידע הכלול בה.
(ב) העתק הצו של שר הבטחון יימסר למבקש.
(ג) תוקפו של צו שניתן לפי סעיף זה לא יעלה על שנתיים; ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו בתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שנתיים, אם ראה בכך צורך כאמור בסעיף קטן (א);
(ד) החליט שר הביטחון לתת צו לפי סעיף זה או להאריך את תוקפו – ינמק את החלטתו ככל הניתן, ובלבד שלא יחשוף סודות ביטחוניים.
מיום 10.8.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1538 מיום 10.8.1995 עמ' 410 (ה"ח 2215, ה"ח 2371)
החלפת פסקה 94(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) לאסור או להגביל פרסום ידיעות על בקשה פלונית או מסירת ידיעות עליה.
95. שר הבטחון רשאי להורות לרשם להעביר לאדם שקבע לכך העתק של בקשות מסוג פלוני, וכן רשאי הרשם להעביר לשר הבטחון בקשות שנושאיהן נראים לו נוגעים להגנה על ביטחוןת המדינה, או שהן מכילות סוד בטחוני, הכל כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת לגביהן צו כאמור בסעיף 94; שר הבטחון יחליט בכל בקשה כאמור לא יאוחר מארבעה משישה חדשים לאחר שהועברה, וכל עוד לא החליט או לא חלפה התקופה האמורה, הכל לפי הזמן הקצר יותר, לא יעשה כל פעולה בבקשות האמורות, למעט אישור הגשתן לפי סעיף 14.
96. (א) המבקש רשאי לערור בתוך 90 ימים על צו שניתן לפי סעיף 94 או על הארכת תוקפו של צו כאמור לפני ועדת ערר של שלושה שימנה שר המשפטים ובין חבריה יהיו מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי או שופט בית המשפט העליוןהמחוזיבדימוס של בית משפט כאמור, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, ואדם שהמליץ עליו שר הבטחון (בסימן זה – ועדת הערר); חבר הוועדה יהיה מי שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי).
(א1) יושב ראש הוועדה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת ערר לפי סעיף קטן (א)..
(ב) הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות.
(ג) הגשת הערר לא תעכב את ביצוע הצו.
(ד) ועדת הערר רשאית לאשר את הצו, לשנותו או לבטלו.ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק בתי דין מינהליים), למעט סעיפים 22 [המועד להגשת ערר] ו-33 [עיכוב ביצוע] לחוק האמור 7 ו-45 לאותו חוק, יחולו בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בחוק זה, על ערר ועל ועדת הערר לפי פרק זה.
(ה) השר רשאי, מיוזמתו או לבקשת המבקש, לעיין מחדש בצו שנתן לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות במועד נתינת הצו.
97. (א) על החלטת שר הביטחון להאריך את תוקף הצו רשאי המבקש לערור לוועדת הערר לסעיף 96.
רשות ערר על צו לפי סעיף 94 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף.() על החלטת ועדת הערר לפי סעיף 96(ד) ולפי סעיף () אשר סיימה את הדיון בהליך, רשאי המבקש לערער בפני בית המשפט בתוך יום על החלטה אחרת של ועדת הערר רשאי המבקש לערער בפני בית המשפט , לאחר שניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט או מאת הוועדה.החלטה סופית של ועדת הבערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
(ב) החלטה אחרת של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים; לעניין זה, "החלטה אחרת" – החלטה לפי סעיפים 33 ו-34 לחוק בתי דין מינהליים.
98. אזרח ישראל, אף אם הוא אזרח מדינה אחרת, או, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שנושאה הוא נשק, תחמושת או שהיא בעלת ערך צבאי אחר, או על אמצאה שסעיף 95 דן בה הנוגעת להגנה על ביטחון המדינה, או שהיא מכילה סוד בטחוני, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה:
(1) קיבל ביקש על כך מראש היתר בכתב משר הבטחון, ושר הביטחון לא דחה את הבקשה בתוך שישה חודשים;
(2) הגיש בישראל בקשה לגבי אותה אמצאה, ומיום הגשת הבקשה עברו ששה חדשים ושר הבטחון לא נתן לגביה צו לפי סעיף 94, או שנתן צו אך כבר אין הוא בר-תוקף.
מיום 10.8.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1538 מיום 10.8.1995 עמ' 410 (ה"ח 2215, ה"ח 2371)
98. אזרח ישראל, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שנושאה הוא נשק, תחמושת או שהיא בעלת ערך צבאי אחר, או על אמצאה שסעיף 95 דן בה, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה:
סימן ב': סמכויות בדבר אמצאות הנוגעות לאנרגיה הגרעינית
99. (א) ראה השר כי אמצאה שהוגשה עליה בקשת פטנט, חשובה לפיתוחו של השימוש באנרגיה גרעינית בישראל או שפרסום האמצאה עשוי לגרום נזק למחקר הגרעיני בישראל, רשאי הוא, בצו, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה לאחר התייעצות עם שר המשפטים –
(1) להורות לרשם שיימנע מעשיית פעולה שהוא חייב או רשאי לעשותה לפי חוק זה בענין הבקשה, או שידחה את עשייתה;
(2) לאסור או להגביל פרסום או מסירת ידיעות בקשר לבקשה או בקשר למידע הכלול בה.
(ב) העתק של צו השר יימסר למבקש.
(ג) תוקפו של צו שניתן לפי סעיף זה לא יעלה על שנתיים; ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו בתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שנתיים, אם ראה בכך צורך כאמור בסעיף קטן (א);
(ד) החליט השר לתת צו לפי סעיף זה או להאריך את תוקפו – ינמק את החלטתו ככל הניתן, ובלבד שלא יחשוף סודות ביטחוניים.
מיום 10.8.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1538 מיום 10.8.1995 עמ' 410 (ה"ח 2215, ה"ח 2371)
החלפת פסקה 99(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) לאסור או להגביל פרסום ידיעות על הבקשה או מסירת ידיעות עליה.
100. השר רשאי להורות לרשם להעביר לאדם שקבע לכך העתק של בקשות מסוג פלוני, וכן רשאי הרשם להעביר לשר העתק של בקשות שנראה לרשם כי מן הראוי ליתן לגביהן צו לפי סעיף 99, הכל כדי לאפשר לשר לשקול אם מן הראוי לתת צו כאמור; השר יחליט בכל בקשה כאמור לא יאוחר מארבעה משישה חדשים לאחר שהועברו לו הבקשות, וכל עוד לא החליט או לא חלפה התקופה האמורה, הכל לפי הזמן הקצר יותר, לא יעשה הרשם כל פעולה בבקשות האמורות, למעט אישור הגשתן לפי סעיף 14.
101. (א) המבקש רשאי לערור על צו שניתן לפי סעיף 99 או על הארכה של צו כאמור, לפני ועדת הערר של שלושה שהוקמה לפי סעיף 96, ואולם לעניין ערר כאמור, יהיה חבר הוועדה מי שהמליץ עליו ראש הממשלה, במקום החבר שהמליץ עליו שר הביטחון. שימנה שר המשפטים, ובין חבריה יהיו שופט בית-המשפט העליוןהמחוזי, והוא יהיה יושב-ראש הועדה, ואדם שהמליץ עליו ראש הממשלה.
(ב) הודעה על מינוי הועדה ועל מענה תפורסם ברשומות.
(ג) הגשת הערר לא תעכב את ביצוע הצו.
(ד) ועדת הערר רשאית לאשר את הצו, לשנותו או לבטלו.על ערר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 96 ו-97, בשינויים המחויבים.
102. בטל
רשות ערר על צו לפי סעיף 99 נתונה למבקש כל זמן שהצו בתקפו, והוא רשאי לחזור ולערור עליו גם לאחר שניתנה החלטה בערר, אם לדעתו נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום להגיש ערר נוסף.
103. אזרח ישראל, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינהאף אם הוא אזרח מדינה אחרת, או תושב קבע בישראל, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שסעיף 100 דן בה, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה:
(1) קיבל ביקש על כך מראש היתר בכתב מהשר, והשר לא דחה את הבקשה בתוך שישה חודשים;
(2) הגיש בישראל בקשה לגבי אותה אמצאה, ומיום הגשת הבקשה עברו ששה חדשים והשר לא נתן לגביה צו לפי סעיף 99, או שנתן צו אך כבר אין הוא בר-תוקף.
103א. ניתן צו לפי סעיפים 94 או 99 (בפרק זה – צו הגבלת פעולות), או שנדחתה בקשה להיתר לפי סעיפים 98(1) או 103(1) (בפרק זה – בקשה להיתר), תיבחן הכשירות לפטנט של האמצאה שבבקשה; על בחינת הבקשה לפטנט יחולו הוראות סימן ב' לפרק ג' וההוראות שנקבעו לפי סעיף 194, בשינויים אלה:
(1) הבקשה תיבחן –
(א) סמוך ככל האפשר למועד הגשתה;
(ב) בידי בוחן שהוא עובד המדינה, שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי);
(ג) בהתאם לכללים בדבר פעולות לאבטחת מידע שהורה עליהם שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לכך;
(2) בקשה לדיון מחדש על סירוב לקיבול הבקשה לפי סעיף 21א תוגש עד לתום 4 חודשים מהיום שבו סירב הרשם לקיבול כאמור;
(3) הוראות סעיף לא יחולו, והודעה על קיבול הבקשה תימסר למבקש ולמשרד הביטחון או למשרד אחר שקבעה הממשלה לעניין זה.
103ב. משרד שקיבל הודעה לפי סעיף 103א(2) רשאי להתנגד למתן הפטנט, ויחולו לגבי ההתנגדות הוראות סימן ג' לפרק ג', בשינויים המחויבים.
103ג. (א) הוראות סעיפים 161 ו-174 יחולו על החלטות הבוחן והרשם לפי סימן זה, בשינויים אלה:
(1) לא השיג המבקש על החלטת הבוחן כאמור בסעיף 161, בתוך שלושה [ארבעה?] חודשים, תהיה החלטת הבוחן חלוטה;
(2) החלטת בית המשפט בערעור על החלטת הרשם כאמור בסעיף 174, תהיה חלוטה.[כפוף לאישור הנהלת בתיהמ"ש, שטרם התקבל]
(ב) לא הוגשה התנגדות לפי סעיף 103ב עד תום המועד הקבוע להגשתה, או שהוגשה התנגדות כאמור והיא בוטלה או נדחתה סופית בידי הרשם או בית המשפט –
(1) תהיה הבקשה לפטנט מוכרת לצורכי הגשת בקשה לפיצוי לפי סעיף 107 (בפרק זה – בקשה מוכרת);
(2) תירשם הבקשה המוכרת במקום שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון או עם השר, לפי העניין.
103ד. בוטל צו הגבלת פעולות לאחר קיבול הבקשה לפטנט שלגביה ניתן אותו צו, יראו את הבקשה לפטנט ככל בקשה אחרת שקובלה לפי הוראות סימן ב' לפרק ג', ויחולו לגביה משלב זה ואילך כל ההוראות לפי חוק זה החלות על בקשה אחרת כאמור.
מיום 10.8.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1538 מיום 10.8.1995 עמ' 410 (ה"ח 2215, ה"ח 2371)
103. אזרח ישראל, תושב קבוע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה, לא יגיש מחוץ לישראל בקשה למתן פטנט על אמצאה שסעיף 100 דן בה, ולא יגרום, במישרין או בעקיפין, להגשת בקשה כאמור, אלא באחת מאלה:
סימן ג': שימוש באמצאות לטובת המדינה
104. השר רשאי להתיר ניצול אמצאה על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, בין שכבר ניתן עליה פטנט ובין שלא ניתן, אך הוגשה בקשה למתן פטנט עליה, אם ראה השר שהדבר דרוש להגנת המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.
105. השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף 104, ליתן היתר לפיו גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה, ולצרכי המדינה בלבד.
106. עם מתן היתר לפי סימן זה יודיע השר לבעל האמצאה או לבעל הפטנט ולבעל הרשיון היחודי על מתן ההיתר ועל היקף השימוש שהותר, זולת אם הגנת המדינה דורשת לנהוג בדרך אחרת.
סימן ד': חובת המדינה בפיצויים ותמלוגים
107. (א) הוגשה בקשה לפיצוי לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי סעיף 109 (בסעיף זה – הוועדה) בשל בקשה מוכרת, תקבע הוועדה אם המבקש ניזוק כתוצאה מהטלת צו הגבלת הפעולות או מדחיית הבקשה להיתר, לפי העניין, ואת שיעור הפיצוי שהוא זכאי לו; קבעה הוועדה כי המבקש זכאי לפיצוי, ישלם אוצר המדינה למבקש פיצוי בשיעור שנקבע בהחלטת הוועדה[, וישלם לרשות את האגרה שנקבעה בעד בחינה על אתר לפי סעיף 19א(ה)].
(ב) החלטת הוועדה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיים הדיון בבקשה לפיצוי לפי סעיף קטן (א), ואם נדרשה הכרעת הרשם לפי סעיף 133 – מיום שהכריע הרשם כאמור, לפי המאוחר מביניהם; יושב ראש הוועדה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד למתן החלטה כאמור.
(ג) שולם פיצוי למבקש לפי סעיף קטן (א), והוארך תוקף צו הגבלת הפעולות לפי סעיף 94(ג) או סעיף 99(ג) בתקופה נוספת, או הראה המבקש שהשתנו הנסיבות באופן שמצדיק את הגדלת הפיצוי שניתן, תדון הוועדה בזכאות המבקש לפיצוי נוסף ובשיעורו, על סמך החומר שהיה לפניה בדיון בבקשה לפיצוי כאמור בסעיף קטן (א), ותאפשר למבקש להציג בפניה את עמדתו בעניין. ניתן צו לפי סעיף 94 או 99 או לא ניתן היתר לפי סעיפים 98 או 103, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם – על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי סעיף 109.
108. ניתן היתר לפי הסעיפים 104 או 105, ישלם אוצר המדינה לבעל האמצאה, לבעל הפטנט או לבעל רשיון יחודי, לפי הענין, תמלוגים שנקבעו בהסכם בין הצדדים, ובאין הסכם – על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים.
108א. החלטת הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים לפי סעיף 108, תינתן בתוך שנתיים מיום תחילת ניצול האמצאה, או בתוך שלושה חודשים מיום סיום ניצול האמצאה, לפי המוקדם מביניהם; יושב ראש הוועדה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד האמור בסעיף זה.
109. שר המשפטים ימנה ועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שתכריע בתביעות לפיצויים ותמלוגים לפי סימן זה, שחבריה הם –
(1) שופט של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, או שופט בדימוס של בית משפט כאמור – והוא יהיה היושב ראש;
(2) הרשם;
(3) נציג ציבור הבקיא בכלכלה או בחשבונאות.
(ב) בהליכים לפי סעיף 108, חבר הוועדה יהיה מי שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי).
; חברי הועדה יהיו שופט בית המשפט העליון, הרשם וחבר נוסף מתוך חבר המורים של מוסד להשכלה גבוהה, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958.
109א. תחולת חוק בתי דין מינהליים
על הוועדה לעניני פיצויים ותמלוגים ועל דיון בפניה יחולו ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, למעט סעיפים 22 [המועד להגשת ערר], 25 [פומביות הדיון], 30 [עיון בתיק הרשות – לא רלבנטי], ו-45 [ערעור] לחוק האמור, בשינויים המחויבים, בשינויים לפי חוק זה, ובשינויים אלו –
(1) החליטה הוועדה למנות מומחה לפי סעיף 29 לחוק בתי דין מינהליים, בהליך לפי סעיף 108, תמנה מומחה שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי.
(2) בית המשפט המוסמך לדון בערעורים לפי סעיף 28(ד), ובאישור החלטת הוועדה לפי סעיף 28(ה) לחוק בתי דין מינהליים, הוא בית המשפט לענינים מינהליים.
110. (א) בבואה לקבוע תמלוגים, תשקול הועדה בין היתר השאר את היקף הניצול שהותר ואת אופיו, ומותר לה להביא בחשבון תמלוגים שהותנה עליהם ברשיונות שתנאיהם דומים לתנאי ההיתר.
(ב) בבואה להחליט בשאלת הזכאות לפיצויים ושיעורם, תשקול הוועדה בין השאר את הערך הכלכלי והמסחרי שהיה לאמצאה במועד שבו הפכה בקשת הפטנט לבקשה מוכרת כאמור בסעיף 103ג(ב)(1) אלמלא הוטל לגביה צו הגבלת הפעולות או נדחתה הבקשה להיתר, לפי העניין.
111. (א) החלטה של הוועדה לעניני פיצויים ותמלוגים ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
(ב) החלטה אחרת של הוועדה לפיצויים ותמלוגים ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים.
לא יזדקק בית משפט או בית דין לענין הנתון לסמכותה של הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים, וכל החלטה שניתנה על ידי הועדה תהיה סופית.
סימן ה': הוראות כלליות
112. בפרק זה, "השר" – שר הביטחון או השר שקבעה הממשלה.
113. ועדת ערר, כאמור בסעיפים 96 ו-101, והועדה לעניני פיצויים ותמלוגים (להלן בסימן זה – הועדות) יקבעו כל אחת לעצמה את סדרי עבודתן, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
114. (א) הדיון לפני הועדות לא יהיה פתוח לקהל, אלא אם הורתה כך הועדה לענין מסויים, ולא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות אלא ברשות הועדה.
(ב) הדיון בבית משפט אזרחי או בבית משפט לעניינים מינהליים, בהליכים הנוגעים לפרק זה, יתקיים בדלתיים סגורות, אם לא קבע בית המשפט אחרת.
115. (א) הועדות יהיו מוסמכות –
(1) להשיג כל עדות שבכתב או שבעל פה אשר יראו בה צורך;
(2) להזמין כל אדם לבוא לפניהן להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו;
(3) לכפות את התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הצטדק על כך להנחת דעתן, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שנגרמו על ידי אי-ציותו להזמנה או כפיית התייצבותו, וכן לקנוס אותו בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות;
(4) לחייב כל עד להעיד בשבועה או בהן צדק בדרך הנהוגה בבית משפט;
(5) לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם שנדרש להעיד בשבועה או בהן צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק סביר, ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה העלולה להפלילו ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה;
(6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל פה, אף אם אינה קבילה במשפט אזרחי או פלילי;
(7) לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת ועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה.
(ב) הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים רשאית לצוות שישולם, עוד לפני מתן החלטתה הסופית, סכום הפיצויים או התמלוגים שאינו במחלוקת, כולו או מקצתו.בטל [כל הסמכויות כבר קיימות לפי חוק בתי דין מינהליים].
פרק ח': אמצאות בשירות
131. (א) בפרק זה, "אמצאת שירות" – אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו.
(ב) עובד חייב להודיע למעבידו בכתב על כל אמצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, ולא יאוחר מן המועד שהוא עומד להגיש בו את בקשת הפטנט עליהוכן על כל בקשת פטנט שהגיש; בהודעתו יפרט העובד אם לדעתו מדובר באמצאת שירות אם לאו וכן את שמו של כל אדם אחר שנטל חלק בפיתוח האמצאה; טען העובד כי לא מדובר באמצאת שירות, ינמק את טענתו.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, היתה האמצאה בתחומי עיסוקו של המעביד, או בתחום מקצועו של העובד שבשלו הוא מועסק אצל המעביד או הקשור לעבודתו אצל המעביד, או שהמצאת האמצאה היתה חלק מתפקידו של העובד, והעובד לא מסר הודעה עליה כאמור בסעיף קטן (ב), חזקה כי האמצאה היא אמצאת שירות, אלא אם כן הוכח אחרת..
132. (א) אמצאת שירותה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין המעבידו, אם אין ביניהם בין העובד למעביד הסכם אחר בכתב לענין זה, זולת אם ויתר המעביד בכתב על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
(ב) קיבל מעביד הודעה לפי סעיף 131(ב), ובה טען העובד כי אין מדובר באמצאת שירות, יודיע המעביד בכתב, בתוך שלושה חודשים, אם הוא סבור כי מדובר באמצאת שירות אם לאו.
(ג) (1) הודיע המעביד כאמור בסעיף קטן (ב), כי הוא סבור שהאמצאה היא אמצאת שירות – יחולו הוראות סעיף 133;
(2) לא מסר המעביד הודעה בתוך שלושה חודשים, כאמור בסעיף קטן (ב) – יראו זאת כסכסוך בשאלה אם מדובר באמצאת שירות, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 133, והמעביד יישא בהוצאות ההליך האמור בסעיף 133, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי הרשם לפי נסיבות העניין;
(3) ויתר המעביד בכתב על האמצאה – תקום האמצאה לקניין העובד.הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד.
133. התעורר סכסוך בשאלה אם אמצאה פלונית היא אמצאת שירות, רשאים העובד או המעביד לפנות לרשם שיכריע בשאלה.
מיום 10.8.1995
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ה מס' 1538 מיום 10.8.1995 עמ' 410 (ה"ח 2215, ה"ח 2371)
החלפת סעיף 133
הנוסח הקודם:
סכסוך בקשר לאמצאה
133. התעורר סכסוך אם אמצאה פלונית שנמסרה עליה הודעה לפי סעיף 131 היא אמצאת שירות, רשאים העובד או המעביד, כתום שלושה חדשים מיום מסירת ההודעה, לפנות לרשם שיכריע בשאלה.
134. (א) באין הסכם בכתב הקובע אחרת -
(1) יהיה העובד זכאי לקבל מהמעביד הטבה בעד אמצאת שירות שהמעביד לא ויתר עליה כאמור בסעיף 132(ג)(3);
(2) גובהה של ההטבה כאמור בפסקה (1) ייקבע בידי המעביד; בקביעת גובה ההטבה יהיה המעביד רשאי להתחשב, בין השאר, באלה:
(א) התפקיד שבו הועסק העובד;
(ב) טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד;
(ג) תרומת המעביד להמצאת האמצאה או לפיתוחה;
(ד) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה;
(ה) יוזמתו של העובד באמצאה.
(ב) חלק העובד על קביעת המעביד לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי הוא לפנות לוועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו' שתכריע בעניין.
באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.
135. הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים בבואה להכריע לענין סעיף 134 תתחשב, בין היתרהשאר, בגורמים אלה:האמורים בסעיף 134(א)(2).
(1) התפקיד בו הועסק העובד;
(2) טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד;
(3) יזמתו של העובד באמצאה;
(4) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה;
(5) הוצאות סבירות בנסיבות הענין שהוציא העובד להשגת הגנה על האמצאה בישראל.
136. הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים תהא מוסמכת לחזור ולדון בהכרעה לפי סעיף 134, אם לדעתה נשתנו הנסיבות שהיו קיימות בעת מתן ההכרעה והיא נתבקשה לעשות כן; אולם רשאית הועדה לחייב את המבקש בהוצאות, אם לדעתה לא היה מקום לבקשה.
137. עובד המדינה, חייל, שוטר או עובד מפעל או מוסד של המדינה ששר המשפטים קבעו בצו, או אדם אחר המקבל את שכרו מאחד הגופים האלה, שהמציא אמצאה בתקופת שירותו או שתוך שנה לאחר תקופת שירותו המציא אמצאה בתחום תפקידו או בתחום פעילות היחידה שבה הועסק – יודיע עליה לנציב שירות המדינה (להלן – נציב השירות) או לעובד ציבור אחר כפי שנקבע; הודעה כאמור תימסר סמוך ככל האפשר לאחר ההמצאה, אך לא יאוחר מן המועד שהוא עומד להגיש בו את בקשת הפטנט עליה, ובדרך שנקבעה בהתייעצות עם שר האוצר.
138. אדם החייב במתן הודעה לפי סעיף 137 לא יגיש מחוץ לישראל בקשת פטנט או בקשת הגנה אחרת על אמצאתו זולת – באחת מאלה:
(1) קיבל על כך מראש היתר מידי נציב השירות או מידי עובד ציבור אחר שהוסמך לכך;
(2) תוך ששה חדשים מיום שהודיע על אמצאתו לפי סעיף 137 לא נקבע כי זכויותיו באמצאה, כולן או מקצתן, עברו, על פי סעיף 132 או על פי הסכם, למדינה או למפעל או למוסד של המדינה שבו עבד.
139. מי שמסר הודעה לפי פרק זה וכן מי שהיה חייב במתן הודעה כאמור חייב לגלות למעביד בכל עת את כל פרטי האמצאה וכל פרט נוסף שיש לו חשיבות לענין הסעיפים 132, 135 ו-140.
140. מי שהמציא אמצאת שירות שהבעלות עליה, כולה או מקצתה, עברה למעבידו לפי סעיף 132 או על פי הסכם, חייב לעשות את כל הנדרש ממנו על ידי המעביד לשם קבלת הגנה על האמצאה, בכל מקום שהוא, לטובת המעביד, ולחתום על כל מסמך הדרוש לכך; לא עשה כן, רשאי הרשם להתיר למעביד לעשות כן, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו.
141. כל עוד לא הוגשה בקשת פטנט על אמצאת שירות, לא יגלו העובד, המעביד וכל אדם שהדבר נמסר לו בסוד, פרטים על האמצאה.
158. (א) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם.
(ב) סגן רשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.
(ג) סגן רשם רשאי למלא כל תפקיד המוטל על הרשם לפי חוק זה, למעט תפקידים וסמכויות לפי סעיף 109 ולפי פרק ז'; סגן הרשם ימלא את תפקידיו לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידיו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ד) כל פעולה שנעשתה כדין על ידי סגן רשם דינה, לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשם.