חומר רקע
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2011 ביוני15
595
י"ג בסיוון התשע"א
עמוד
712 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2011-הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א
1117 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לוח השוואה
1139 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נספח א' לדברי ההסבר
1140 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נספח ב' לדברי ההסבר
1166 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נספח ג' לדברי ההסבר
700
מבוא
רקע כללי
שהתבסס רובו- החל בישראל מפעל חקיקה מקיף של המשפט האזרחי. הדין הנוהג עד אותה עת1958 בשנת
. בוטל- ככולו על משפט מוסלמי (בעיקר המג'לה) והשלמתו בהלכות המשפט המקובל ועקרונות היושר האנגליים
1984 עד1958 , וסופה בחוק חוזה הביטוח. בשנים1תחתיו באה חקיקה ישראלית מקורית, שתחילתה בחוק ההתיישנות
, אשר החליפו את הדין הישן וקבעו הסדר מודרני של המשפט האזרחי בישראל. עם סיומו2 חוקים23 חוקקה הכנסת
של תהליך זה נותק הקשר הפורמלי עם המשפט האנגלי. נקבע כי חסר (לאקונה) בחקיקה הישראלית יתמלא על ידי
-היקש, ובהעדרו על ידי עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל (חוק יסודות המשפט, התש"ם
.)1984-). בחקיקה נוספת בוטלה המג'לה עצמה (חוק לביטול המג'לה, התשמ"ד1980
החקיקה האזרחית התאפיינה באלה: ריבוי חוקים, כאשר כל חוק עוסק בסוגיה אזרחית נפרדת. קדמה
לחקיקתו של כל חוק ועדת מומחים, אשר הציעה את ההסדר שנראה לה הטוב ביותר. לצורך כך נבחנו ההסדרים
אמריקני ובשיטות הקונטיננטליות, וכן נבחן ההסדר הקיים במשפט העברי. על רקע-הקיימים במשפט האנגלו
זה הוכנו ונחקקו דברי חקיקה מודרניים, שהחליפו, פרקים פרקים, את הדין הישן. כל אחד מהחוקים החדשים
תוכנן, נוסח ונחקק כמעשה חקיקה המהווה פרק ב"קודקס" מקיף של המשפט האזרחי. ביסוד תהליך קודיפיקציה
.זה הונח הרצון להכין דבר חקיקה שלם, רחב יריעה, שיטתי, מופשט וחדשני
ובלא להמתין לחקיקה- בשיטת החקיקה שנבחרה היו מעלות וחסרונות. היא אפשרה, בתוך זמן קצר יחסית
להחליף את הדין הישן בהסדרים חדשים ומודרניים. הניסיון הוכיח כי בעיקרו- כוללת אשר הכנתה תארך שנים רבות
של דבר הסדרים אלה פעלו כראוי. עם זאת בשל שיטת חקיקה זו ("קודיפיקציה לשיעורין") נוצר מצב שבו אין תמיד
.הרמוניה בין החוקים השונים, אין ניסוח אחיד ואין פתרונות המשתלבים כראוי זה בזה
על רקע זה בא הצורך להשלים את מפעל הקודיפיקציה של המשפט האזרחי. החוקים השונים, שנחקקו
כפרקים נפרדים של קודקס אזרחי, נועדו מראש להשתלב לדבר חקיקה אחיד ושלם, אשר יקיף את מרבית
המשפט האזרחי בישראל. ואולם עם חלוף הזמן נעשו תיקונים רבים בחקיקה הקיימת. תיקונים אלה לא המתינו
להשלמתו של הקודקס. עם זאת, במקביל לחקיקת הפרקים השונים ולתיקונם, החל משרד המשפטים בעבודות
.הכנה להאחדת החקיקה האזרחית בגדריו של קודקס אזרחי חדש
הכנת הצעת חוק דיני ממונות
עבודת ההכנה הראשונית של הקודקס האזרחי נעשתה על ידי פרופ' אורי ידין ז"ל, שכיהן כמשנה ליועץ
,המשפטי לממשלה (חקיקה). פרופ' ידין היה האחראי להכנתם של החוקים האזרחיים, אשר חוקקו פרקים פרקים
ועליו הוטל להשלים את המלאכה, ולהכין את טיוטת הקודקס החדש. פרופ' ידין הכין טיוטה1986 עד1968 בשנים
.אשר הושלמה, לאחר פטירתו, בידי עובדי משרד המשפטים
__________
. מטעמי נוחות קוצרו שמות החוקים המופיעים כמה פעמים בדברי ההסבר. קיצורי השמות מופיעים בנספח א לדברי ההסבר1
; חוק השבת אבידה, התש1969-; חוק המחאת חיובים, התשכ"ט1980- ואלה החוקים חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם2
; חוק החוזים1974-; חוק חוזה קבלנות, התשל"ד1981-; חוק חוזה ביטוח, התשמ"א1958-; חוק ההתיישנות, התשי"ז1973-של"ג
; חוק1971-; חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א1973-; חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג1982-האחידים, התשמ"ג
,; חוק המכר1971-; חוק המיטלטלין, התשל"א1965-; חוק הירושה, התשכ"ה1962-הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
; פקודת הנזיקין1979-; חוק הנאמנות, התשל"ט1968-; חוק המתנה, התשכ"ח1969-; חוק המקרקעין, התשכ"ט1968-התשכ"ח
; חוק עשיית1967-; חוק הערבות, התשכ"ז1964-[נוסח חדש]; חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד
,; חוק השליחות1971-; חוק השכירות והשאילה, התשל"א1967-; חוק השומרים, התשכ"ז1979-עושר ולא במשפט, התשל"ט
.1962-התשכ"ב
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
701
טיוטה זו הונחה ביסוד עבודתה של ועדה ציבורית שמינה שר המשפטים, לצורך השלמת מלאכת ההכנה
הוועדה). הוועדה, שבראשה עמד פרופ' אהרון ברק, לשעבר נשיא בית המשפט- של הקודקס האזרחי (להלן
העליון, ושאותה ריכזה הגב' טנה שפניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), פעלה במשך תקופה
ארוכה ובין חבריה נמנו בכירי המומחים בתחום האזרחי. בסיום עבודתה היו בין חברי הוועדה פרופ' אהרון
(לשעבר שופט בית המשפט העליון), פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' נילי כהן, פרופ' מנחם ברק, פרופ' יצחק אנגלרד
'מאוטנר, פרופ' דניאל מור, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' יהושע ויסמן, פרופ' מרדכי ראבילו, פרופ' איל זמיר, פרופ
ישראל גלעד וכן פרופ' מיגל דויטש אשר פעל כחוקר הראשי של הוועדה. בנושאים שבהם נעשתה רוויזיה
מהותית של החקיקה הקיימת, דנו ועדות משנה שבהן השתתפו גם מומחים שאינם חברי הוועדה. כך למשל
בנושא הירושה דנה ועדת משנה בראשותו של השופט בדימוס יעקב טירקל. הוועדה השלימה את עבודתה
, ופרקי הקודקס שאוחדו על ידה הם בגדריה של2004 והגישה את המלצותיה לשר המשפטים בחודש אפריל
.הצעת חוק דיני ממונות המתפרסמת בזה
הצעת החוק מהווה ביסודה איסוף פרקי החקיקה הקיימים והאחדתם בדבר חקיקה אחד. המגמה אשר כיוונה
:את עבודת הוועדה לא היתה יצירת מהפכה בחקיקה האזרחית ושינוי המשפט האזרחי מיסודו. נהפוך הוא
נקודת המוצא היתה הדין הקיים, תוך תיקון החסרונות שנמצאו בו. כתוצאה מכך, ישנם עניינים שהשינויים בהם
מועטים ומתבטאים אך בהתאמת הניסוח, המינוח ורמת ההסדרים הקבועים בחוק החדש. כך, למשל, ההוראות
המוצעים). לעומת זאת בכמה עניינים לא היה מנוס108 עד99 הדנות בכריתת חוזה תוקנו אך במעט (סעיפים
מתיקון עמוק יותר. ניסיון העבר העלה כי ההסדרים היו חסרים, וכי מלאכת התיקון והשיפור הנדרשת היא מקיפה
.) המוצעים136 עד130 ויסודית. כך, למשל, ההסדר העוסק בסיכול חוזה (סעיפים
תחומים אחרים חייבו שינוי מקיף ביותר, השקול כנגד דבר חקיקה חדש. כך הדבר בחוק חוזה קבלנות
.) המוצעים221 עד188 שהוחלף בשני פרקים העוסקים, האחד בחוזה קבלנות והשני בחוזה שירות (סעיפים
המוצעים). גם492 עד454 בדומה, תוקנו הוראות הפיצויים שטרם הוסדרו בצורה מפורטת בחקיקה (סעיפים
בנושא הנזיקין נדרשה רוויזיה מקיפה, ומוצע פרק חדש שעניינו האחריות בנזיקין, שיחליף את הוראות פקודת
.הנזיקין המנדטורית. בדומה נערכו תיקונים מקיפים גם בדיני הירושה ובדיני ההתיישנות
הצעת חוק דיני ממונות כקודיפיקציה
הצעת חוק דיני ממונות נועדה להוות קודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל. אין היא אך צירוף של
כמה חוקים בתחומי המשפט האזרחי; אין היא "קונפדרציה" של הוראות עצמאיות. הצעת החוק תוכננה, גובשה
,ונוסחה כקודקס אזרחי. היא שואפת להסדיר באופן שלם ומלא את היחסים המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי
בלי להשאיר בו במתכוון תחומים בלתי מוסדרים. היא מהווה "פדרציה" של הסדרים, אשר בינם לבין עצמם
,קיימים יחסים הדוקים, המונחים על ידי מדיניות כוללת. כך, למשל, נקבעה תפיסה כוללת באשר לדיני החיובים
.במסגרת קביעת פרק כללי של הסדרים משותפים, ולאחריו התפצלות בהתאם לענפים השונים של דיני החיובים
כמו כן, נקבעו התאמות פנימיות בהסדרים לעניין הוראות החוזים המיוחדים ולעניין חיובי אמון. דוגמה נוספת
תחת הסדרים נפרדים בדין הקיים בעניין פיצויים בגין הפרת חוזה (בחוק- לכך יכול להוות נושא התרופות
החוזים (תרופות)) ופיצויים בגין מעשה נזיקין (בפרק ה' לפקודת הנזיקין ובחוק להטבת נזקי גוף), נקבע הסדר
.מקיף וכולל בעניין תרופות בשל הפרת חיוב
האופי הקודיפיקטורי של הצעת חוק דיני ממונות משפיע על פרשנותה. פרשנות זו צריכה להיעשות מתוך
להצעה, ובהן: הבטחת צדק, הגינות1 שאיפה להגשים את התכליות המונחות ביסוד החוק, כפי שפורטו בסעיף
;וסבירות; קידום ביטחון, ודאות ויעילות במשפט; התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי; שמירה על זכויות מוקנות
.והגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים
לשם הגשמתן של תכליות אלה יש להשקיף על כל חלקי חוק דיני הממונות המוצע כעל חלקים המשתלבים
.אל מכלול המשפט האזרחי. כל פרק וכל חלק ממלא תפקיד שונה, ועליו להשתלב במבנה המשפטי הכללי
הפרשנות של הצעת החוק צריכה להיעשות מתוך הסתכלות רחבה ושאיפה לתת פתרונות לבעיות חדשות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
702
הנובעות מהמציאות המשתנה. במקום שיש בהצעת החוק חסר (לאקונה) יש להשלימו בהתאם להוראות
.1980- לחוק יסודות המשפט, התש"ם1 סעיף
הצעת חוק דיני ממונות מבססת את עצמה, כאמור לעיל, על החקיקה האזרחית הקיימת. היא מתקנת אותה
על פי הניסיון שהצטבר הלכה למעשה, ועל פי הפרשנות שהעניקה לה הפסיקה במשך השנים. כל אלה יש בהם
כדי להצדיק עריכת תיקונים בדין הקיים וכן חקיקתם של חוקים חדשים שנמצאו חסרים. אך נשאלת השאלה
אם יש בכך כדי להצדיק את עריכתו של חוק חדש, ואם אין בביטולם של החוקים השונים, שנטמעו במערכת
.המשפטית במשך השנים, והחלפתם בדבר חקיקה מקיף וחדש, כדי לפגוע בוודאות ובביטחון המשפטי
:ניתן להצביע על כמה יתרונות עקרוניים בחקיקת חוק חדש כמוצע
כל טקסט נתון לפרשנות, ובכל הסדר מצויים בהכרח חסרים, בנקודות כאלה- המשפטית הוודאות שיפור
או אחרות, בשל מורכבות המציאות. בהעדר התאמה בין הסדרים שונים, כאשר ישנם כמה מקורות אפשריים
.להיקש, נפגעת היכולת לאיתור הדין המצוי, ונפגעת הוודאות המשפטית
,הצעת החוק שואפת ליצור התאמה בין תחומים שונים בחקיקה מקום שבו ההתאמה נעדרת כיום. כך
4 ההסדר שבסעיף- למשל, חסרה כיום התאמה בין ההסדרים בתחום תחרות הזכויות ביחס לזכויות בנכסים
לחוק הנאמנות14 לחוק המיטלטלין, וההסדר שבסעיף12 לחוק המחאת חיובים אינו תואם את ההסדר שבסעיף
לחוק המיטלטלין. בחוק המוצע נקבע הסדר כולל12 לחוק המקרקעין ובסעיף9 אינו תואם את ההסדר שבסעיף
.ומרוכז בתחום תחרות הזכויות, שיעסוק בכלל סוגי העימותים, ביחס לכלל סוגי הזכויות
לחוק18 דוגמה אחרת נוגעת לזכות ההגנה על נכסים בדרך של סעד עצמי. ההסדר בסוגיה זו הקיים בסעיף
,) לפקודת הנזיקין, במסגרת עוולת התקיפה2(24 המקרקעין, נשען על תפיסה קונטיננטלית. לעומתו ההסדר בסעיף
,הוא פרי הדין האנגלי. הסדרים אלה אינם תואמים, ולא אחת נמצא כי אדם זכאי לפעול, לצורך ההסדר הקנייני
,בעוד שהוא אינו רשאי לכך, לפי ההסדר הנזיקי, ולהפך. הבדלים אלה אינם נעוצים בצידוקים ענייניים כלשהם
.אלא באופי ההיסטורי של החקיקה. הצעת חוק דיני ממונות באה לסלק מכשלה זו
דוגמה חשובה נוספת היא דיני התרופות. הצעת חוק דיני ממונות תאחד את העקרונות של הסדרי התרופות
.בדיני החוזים ובדיני הנזיקין. אין הצדקה עניינית מספקת להתפתחות המנותקת של ההסדרים בשני התחומים
כך, למשל, העיקרון בדבר הגנה בעין על האינטרס הנפגע, והחריגים לעיקרון זה, ראוי כי יהיו משותפים לשני
התחומים. הצעת חוק דיני ממונות באה ליצור תשתית אחידה, ובהקשרים מסוימים שבהם קיימת הצדקה
.להבחנה בין התחומים, תיעשה הבחנה כזו
עוד ראוי לציין בהקשר זה את דין ריבוי הצדדים. דין ריבוי המעוולים ודין ריבוי החייבים מוסדרים כיום
ראוי- אם בנזיקין ואם בחוזים- בדברי חקיקה נפרדים. משעה שצמח חיוב משותף, המקור ההיסטורי לחיוב
כי משקלו יהיה מועט לעניין המשך דרכו של החיוב, כמו למשל לעניין השאלה מהי ההשפעה של ויתור של
נושה לאחד החייבים, על חיובם של האחרים. הצעת החוק מאגדת את הסדר ריבוי הצדדים לפרק מאוחד, בחלק
.העוסק בדין החיובים הכללי
שנים. אף30– החקיקה האזרחית הקיימת נחקקה ברובה לפני כ- מודרניות התפתחות למגמות הדין התאמת
,שאין היא חקיקה ארכאית, עולם המשפט, בישראל ומחוצה לה, ידע התפתחויות חשובות בעשורים האחרונים
.ומן הראוי להביאן לידי ביטוי בחקיקה
כך, למשל, דיני החוזים המודרניים צועדים לכיוון של דרישה ליתר קואופרטיביות בין הצדדים לחוזה, תוך
החלשת ההיבטים "הלעומתיים" של החוזה. מגמות אלה יבואו לידי ביטוי בהצעת החוק באימוצו החקיקתי של
מוסד האשם התורם בדיני החוזים, וביצוע רוויזיה מקיפה במוסד הסיכול של חוזה. יסודות האחריות החוזית
ירוככו באופן שיבטיח צדק בין הצדדים לחוזה. מוסד הסיכול, שהפך כיום לאות מתה, יזכה למקומו הראוי
במסגרת תפיסה שיתופית יותר לעניין האחריות של צד לאירועים חדשים המשנים את תשתיתו של הקשר
.החוזי
בדומה לכך, דיני ההתיישנות המודרניים מבטאים בצורה ברורה יותר מבעבר את האיזון בין זכותו המהותית
)של התובע בכוח לבין ההצדקות להגבלת זכות זו בשל חלוף הזמן. ההצדקות (המכונות טעמי ההתיישנות
מביאות בחשבון את האינטרסים של הנתבע בכוח ושל התובע בכוח וכן את האינטרס הציבורי. דוגמה לכך
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
703
אפשר למצוא בקיצור תקופת ההתיישנות הבסיסית, מחד גיסא, ובהרחבה של עילות ההשעיה והארכה של
.תקופה זו, מאידך גיסא
, הצעת החוק תתרום תרומה חשובה לביסוסה של תורת משפט סדורה. כך- כוללת משפט תורת ביסוס
.למשל, הצעת החוק פותחת בתכליות החוק, אשר ישמשו מקור לפרשנות
בנושאים שונים "סובלת" כיום החקיקה האזרחית מלקוניות מופרזת- להסדרים החקיקתי הבסיס "עיבוי"
בהסדרים, או מהעדר הסדר כלל, באופן המקשה על הוודאות המשפטית. את אשר החסירה החקיקה השלימה לא
פעם הפסיקה. עם זאת, מובן כי המגבלות המוסדיות של בית המשפט בפיתוח משפט, יוצרות עדיפות להסדרה
כוללת של תחומים באופן חקיקתי. הצעת החוק "תעבה" תחומים אלה. המדובר, למשל, בדיני המתנה, בדיני חוזה
קבלנות, ובדיני העיכבון, שלגביהם קיימים כיום בחקיקה הסדרים ראשוניים בלבד, ונושאים כגון דיני האמון ודיני
.חוזה התיווך, שלגביהם אין הסדר סדור כלל. הצעת החוק תעצב את הדין בתחומים האמורים
30– הצעת החוק היא תוצאה של רוויזיה כוללת של הוראות החקיקה. כאמור, למעלה מ- כללית רוויזיה
שנים חלפו מאז נחקקה החקיקה הישראלית המקורית. מאז, הצטבר ניסיון פסיקתי רב בפרשנות החקיקה ובפיתוח
הדין. התגלו ליקויים בניסוח, ופגמים בהגשמת התכלית של החקיקה. רוויזיה הנעשית כחטיבה אחת עדיפה
במובהק על פני שורה של חקיקת טלאים נקודתית במועדים שונים. תיקון בחוק בנקודה מסוימת יכול שיפר את
האיזון בינו לבין מצב הדין בנקודה אחרת, בדין אחר. כאשר הרוויזיה נעשית מקשה אחת, המחוקק ער לתמונה
.הכוללת וכך אפשר להבטיח כי יישמר האיזון
,היקפה של הרוויזיה בהצעת החוק משתנה בהתאם לאופי העניין הנדון. בנושאים שבהם הדין משביע רצון
נעשו שינויים מעטים בלבד. כך הוא המצב, למשל, לעניין החלק הכללי של דיני החוזים. לעומת זאת, דין הנזיקין
חייב רוויזיה מקיפה יותר. כך, למשל, העוולות הרכושיות, אשר כיום מחולקות לעוולות שונות, על יסוד הבחנות
ארכאיות ביניהן, יאוחדו לעוולה כללית אחת, על בסיס אחריות שישתנה לאחריות באשמה, וכמו כן, יתבטלו
עוולות קונקרטיות שונות, אשר אין בהן כדי להוסיף על פני עקרון האחריות ברשלנות. שינויים אלה ואחרים
.מתבקשים כדי להתאימו למדיניות הראויה
גם דיני הירושה נדרשו לרוויזיה. ההסדרים שנקבעו לפני כארבעים שנה שונו אך במעט לאורך השנים, כך
שנולד הצורך לבחון אותם מחדש. ההצעה מבקשת לעגן תיקונים משמעותיים בסוגיות המרכזיות, לרבות זכויות
.הירושה על פי דין, זכויות הירושה על פי צוואה, פרשנות הצוואה ודיני חלוקת העיזבון
היקף הצעת חוק דיני ממונות
קביעת היקף העניינים הנכללים בגדרי הקודקס האזרחי אינה פשוטה כלל ועיקר. הצעת החוק עוסקת במשפט
על כן לא נכללו בהצעה הוראות פליליות, גם אם אלה קשורות בקשר הדוק להסדרים האזרחיים (כגון- אזרחי
עבירות הקשורות במציאת אבידה לפי חוק השבת אבידה). בדומה, לא נכללו הוראות מינהליות הקשורות
להסדרים אזרחיים (כגון ההוראות הקשורות למרשם המקרקעין, או המסדירות את סמכותם של המפקחים על
בתים משותפים בחוק המקרקעין, כמו גם ההוראות המינהליות הקשורות לממונה הארצי לענייני ירושה, לרשם
על כן לא- לענייני ירושה או לפיקוח על מנהל העיזבון). החקיקה המסחרית גם היא לא נכללה בהצעת החוק
,נכללו בה פקודת השטרות [נוסח חדש], הדינים השונים החלים על הגופים המשפטיים (החברות, השותפויות
, ודיני הקניין הרוחני (זכות1980-העמותות והאגודות השיתופיות), פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם
יוצרים, פטנטים ומדגמים, מבצעים ומשדרים, סימני מסחר). בדומה, לא נכללה בהצעת החוק החקיקה המקיפה
בדיני העבודה. לעומת זאת, כן יהיה ראוי לכלול בעתיד, כחלק מחוק דיני הממונות, פרק על משפט בין–לאומי
.פרטי שבשלב זה טרם גובש
,זאת ועוד, בשל הבעייתיות המיוחדת של המשפט הישראלי, שבו הדין הדתי האישי חל בעניינים מסוימים
נמנעה האפשרות לכלול בגדרי הקודקס כמה עניינים אשר נכללים בקודיפיקציות במדינות אחרות. התחום
הבולט בהקשר זה הוא תחום דיני המשפחה. בשל אי–הכללתם של דיני המשפחה לא נכלל בהצעה גם חוק
, מה גם שיש בו היבטים מינהליים מקיפים. לעומת זאת, מאחר שהדין האישי אינו1981-אימוץ ילדים, התשמ"א
.בתשתית דיני הירושה, הקודקס כולל בתוכו תחום זה
אפשר למצוא בקיצור תקופת ההתיישנות הבסיסית, מחד גיסא, ובהרחבה של עילות ההשעיה והארכה
.של תקופה זו, מאידך גיסא
, הצעת החוק תתרום תרומה חשובה לביסוסה של תורת משפט סדורה. כך- כוללת משפט תורת ביסוס
.למשל, הצעת החוק פותחת בתכליות החוק, אשר ישמשו מקור לפרשנות
בנושאים שונים "סובלת" כיום החקיקה האזרחית מלקוניות מופרזת- להסדרים החקיקתי הבסיס "עיבוי"
בהסדרים, או מהעדר הסדר כלל, באופן המקשה על הוודאות המשפטית. את אשר החסירה החקיקה השלימה לא
פעם הפסיקה. עם זאת, מובן כי המגבלות המוסדיות של בית המשפט בפיתוח משפט, יוצרות עדיפות להסדרה
כוללת של תחומים באופן חקיקתי. הצעת החוק "תעבה" תחומים אלה. המדובר, למשל, בדיני המתנה, בדיני חוזה
קבלנות, ובדיני העיכבון, שלגביהם קיימים כיום בחקיקה הסדרים ראשוניים בלבד, ונושאים כגון דיני האמון ודיני
.חוזה התיווך, שלגביהם אין הסדר סדור כלל. הצעת החוק תעצב את הדין בתחומים האמורים
30– הצעת החוק היא תוצאה של רוויזיה כוללת של הוראות החקיקה. כאמור, למעלה מ- כללית רוויזיה
שנים חלפו מאז נחקקה החקיקה הישראלית המקורית. מאז, הצטבר ניסיון פסיקתי רב בפרשנות החקיקה ובפיתוח
הדין. התגלו ליקויים בניסוח, ופגמים בהגשמת התכלית של החקיקה. רוויזיה הנעשית כחטיבה אחת עדיפה
במובהק על פני שורה של חקיקת טלאים נקודתית במועדים שונים. תיקון בחוק בנקודה מסוימת יכול שיפר את
האיזון בינו לבין מצב הדין בנקודה אחרת, בדין אחר. כאשר הרוויזיה נעשית מקשה אחת, המחוקק ער לתמונה
.הכוללת וכך אפשר להבטיח כי יישמר האיזון
,היקפה של הרוויזיה בהצעת החוק משתנה בהתאם לאופי העניין הנדון. בנושאים שבהם הדין משביע רצון
נעשו שינויים מעטים בלבד. כך הוא המצב, למשל, לעניין החלק הכללי של דיני החוזים. לעומת זאת, דין הנזיקין
חייב רוויזיה מקיפה יותר. כך, למשל, העוולות הרכושיות, אשר כיום מחולקות לעוולות שונות, על יסוד הבחנות
ארכאיות ביניהן, יאוחדו לעוולה כללית אחת, על בסיס אחריות שישתנה לאחריות באשמה, וכמו כן, יתבטלו
עוולות קונקרטיות שונות, אשר אין בהן כדי להוסיף על פני עקרון האחריות ברשלנות. שינויים אלה ואחרים
.מתבקשים כדי להתאימו למדיניות הראויה
גם דיני הירושה נדרשו לרוויזיה. ההסדרים שנקבעו לפני כארבעים שנה שונו אך במעט לאורך השנים, כך
שנולד הצורך לבחון אותם מחדש. ההצעה מבקשת לעגן תיקונים משמעותיים בסוגיות המרכזיות, לרבות זכויות
.הירושה על פי דין, זכויות הירושה על פי צוואה, פרשנות הצוואה ודיני חלוקת העיזבון
היקף הצעת חוק דיני ממונות
קביעת היקף העניינים הנכללים בגדרי הקודקס האזרחי אינה פשוטה כלל ועיקר. הצעת החוק עוסקת במשפט
על כן לא נכללו בהצעה הוראות פליליות, גם אם אלה קשורות בקשר הדוק להסדרים האזרחיים (כגון- אזרחי
עבירות הקשורות במציאת אבידה לפי חוק השבת אבידה). בדומה, לא נכללו הוראות מינהליות הקשורות
להסדרים אזרחיים (כגון ההוראות הקשורות למרשם המקרקעין, או המסדירות את סמכותם של המפקחים על
בתים משותפים בחוק המקרקעין, כמו גם ההוראות המינהליות הקשורות לממונה הארצי לענייני ירושה, לרשם
על כן לא- לענייני ירושה או לפיקוח על מנהל העיזבון). החקיקה המסחרית גם היא לא נכללה בהצעת החוק
,נכללו בה פקודת השטרות [נוסח חדש], הדינים השונים החלים על הגופים המשפטיים (החברות, השותפויות
, ודיני הקניין הרוחני (זכות1980-העמותות והאגודות השיתופיות), פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם
יוצרים, פטנטים ומדגמים, מבצעים ומשדרים, סימני מסחר). בדומה, לא נכללה בהצעת החוק החקיקה המקיפה
בדיני העבודה. לעומת זאת, כן יהיה ראוי לכלול בעתיד, כחלק מחוק דיני הממונות, פרק על משפט בין–לאומי
.פרטי שבשלב זה טרם גובש
,זאת ועוד, בשל הבעייתיות המיוחדת של המשפט הישראלי, שבו הדין הדתי האישי חל בעניינים מסוימים
נמנעה האפשרות לכלול בגדרי הקודקס כמה עניינים אשר נכללים בקודיפיקציות במדינות אחרות. התחום
הבולט בהקשר זה הוא תחום דיני המשפחה. בשל אי–הכללתם של דיני המשפחה לא נכלל בהצעה גם חוק
, מה גם שיש בו היבטים מינהליים מקיפים. לעומת זאת, מאחר שהדין האישי אינו1981-אימוץ ילדים, התשמ"א
.בתשתית דיני הירושה, הקודקס כולל בתוכו תחום זה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
704
במסגרת עניינים אזרחיים המהווים חלק מהמשפט האזרחי, הושם הדגש על התשתית העקרונית של
המשפט האזרחי. חקיקה בעניינים ספציפיים, הדורשת לרוב פירוט רב, עדכון שוטף ושילוב הסדרים אזרחיים
עם הסדרים מינהליים או פליליים, לא נכללה במסגרת ההצעה. על כן לא שולבו בהצעת חוק דיני ממונות חוק
. כמו כן, לא נכללו בהצעת1975-, וחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1973-המכר (דירות), התשל"ג
, וחוק הבנקאות (שירות1981-החוק החוקים השונים העוסקים בהגנת הצרכן (כגון חוק הגנת הצרכן, התשמ"א
). במקרים מתאימים "פוצל" חוק קיים, תוך הכללת ההסדר המהותי והעקרוני בהצעת1981-ללקוח), התשמ"א
.)החוק, והותרת ההסדרים הטכניים מחוצה לו (למשל חוק המקרקעין או חוק הירושה
גם דיני ההתיישנות נכללו בהצעת החוק אך בלא הוראות ההתיישנות הנוגעות לתביעות במקרקעין, אשר
.בנוגע אליהן נדרשת בדיקה נוספת
מבנה הצעת חוק דיני ממונות
החקיקה האזרחית נחקקה כאמור, "פרקים פרקים". עם שילובם של הפרקים השונים להסדר אחיד וכולל
,התעוררו שאלות חשובות לגבי מבנה הקודקס. כאמור, ייחודו של החוק המוצע שהוא מבוסס על חלקים שונים
הקשורים אלו באלו, והפועלים באופן הרמוני ומתואם. הדבר מסייע להבנת ההצעה ולפרשנותה. חלוקת החוק
,לחלקיו חייבה אפוא תשומת לב מיוחדת, תוך היעזרות בניסיונן של קודיפיקציות מודרניות (למשל של קוויבק
הולנד ואיטליה). החלוקה שנקבעה בסופו של דבר, מבוססת על הרצון להשיג אינטגרציה פנימית. הקו המנחה
.היה ליצור מצע אחיד להסדרים הנשענים על מדיניות משפטית דומה
)הצעת החוק מורכבת מחמש חלוקות ענייניות מרכזיות: חטיבה כללית ובה עקרונות החוק (חלק ראשון
ופעולות משפטיות (חלק שני), חטיבה הדנה בחיובים (חלק שלישי), חטיבה הדנה בנכסים (חלק רביעי), חטיבה
שעניינה ירושה (חלק חמישי) וחטיבה הדנה בדיני ההתיישנות (חלק שישי). החלקים נחלקים לחלקי משנה
ולפרקים, לפי הצורך, תוך הליכה מהכללי והמשותף אל הפרטני והנפרד. המבנה הוא אחיד ושיטתי והוא מקל
.על המיון והסיווג של הסוגיות השונות. בכך הוא מסייע בהשגת ודאות משפטית
כמקובל בקודקסים אחרים, החלק הראשון של הצעת החוק קובע עקרונות כלליים החלים על כל ההוראות
שבהצעה. כך הוא לעניין עקרון תום הלב ולעניין העיקרון כי "אין החוטא נשכר". עקרונות אלה פורשים את
.כנפיהם על החוק כולו. כל זכות, חירות, כפיפות או כוח הנזכרים בהצעה מופעלים על פי עקרונות כלליים אלה
סעיף נוסף בחלק האמור הוקדש לכשרות משפטית, לזכויות ולחובות. כמו כן, נקבעו בחלק הראשון התכליות
המרכזיות (גם אם לא הבלעדיות) של הצעת החוק, אשר נועדו לסייע בפרשנות ההצעה, ובהתאמתה לתנאי
.החיים המשתנים. כמו כן, נכללו בו הגדרות של מונחים המשמשים בחוק כולו
החלק השני של הצעת חוק דיני ממונות דן בפעולה המשפטית. לחלק זה חשיבות תורתית רבה. המושג
לחוק1 (ב) לחוק החוזים, בסעיף61 "פעולה משפטית" מופיע כמה פעמים בחקיקה הקיימת (למשל בסעיף
לחוק הכשרות), ואולם חקיקה זו אינה מסדירה את דין הפעולה המשפטית. החלק השני3 השליחות, ובסעיף
המוצע מעגן מכלול של דינים כלליים הקובעים את דין הפעולה המשפטית. נכללים בו פרקים לעניין פעולה
.משפטית ופעולה משפטית חד–צדדית, לעניין כשרות לביצוע פעולה משפטית, ולעניין שליחות
לאחר שני החלקים הכלליים באה החלוקה המרכזית של הצעת החוק: חיובים (חלק שלישי), נכסים (חלק
.)רביעי) וירושה (חלק חמישי
הפרק על החיובים (החוזיים, הנזיקיים או הקבועים בדין אחר) נבנה כמערך שיטתי. הוא בנוי במדרג יורד של
רמת הקונקרטיות. תחילתו בפרק הדן בתורת החיובים הכללית, שהם הדינים המשותפים לכל החיובים. בגדרם
של אלה נבחנות הבעיות המשותפות לכל החיובים כולם, כגון יצירת החיוב, המחאת החיוב, ריבוי חייבים ונושים
ופקיעת החיוב. לאחר מכן דנה הצעת החוק בחיובים העיקריים לפי מקורותיהם: חיובים על פי חוזה (כגון מכר
,ושכירות); חיובים על פי דין (דיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט) וחיובים בעלי אופי מעורב (שמירה
חיובי אמון). כל אחד מהחיובים העיקריים מתפצל לענפי משנה. כך למשל, בחיובים על פי חוזה נדונה תחילה
תורת החוזים הכללית החלה על החוזים כולם (דיני הצעה וקיבול, תוכן החוזה וצורתו, סיכול החוזה, חוזה המזכה
,אדם שלישי וחוזים אחידים). לאחר מכן באה שורה ארוכה של חוזים מיוחדים (מכר, מתנה, קבלנות, שירות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
705
תיווך, שכירות, שאילה, ערבות, ביטוח, יחסי ממון). בגדרם של אלה מצויים חידושים חשובים, הן מבחינה מבנית
.והן מבחינה עניינית, אשר יתרמו להתאמה בין ההסדרים השונים ויבהירו את תוכנם
,לאחר החיוב החוזי מוסדר בחלק השלישי החיוב הלא–רצוני. חלק זה כולל פרק לעניין אחריות בנזיקין
העורך רוויזיה מקיפה בדין הקיים. כמו כן נכללים בו דיני עשיית עושר ולא במשפט, שלהם הוספו הסדרים
חדשים המרחיבים את הדין הקיים. לבסוף, באים החיובים המעורבים. אלה עשויים לצמוח הן על פי חוזה והן
.)על פי דין (חיובי שמירה, חיובי אמון
חלק החיובים מסתיים בפרק מקיף על התרופות בשל הפרת חיוב. זהו אחד החידושים החשובים בהצעה
. הוא מאחד את כל הדינים, החלים על כל החיובים, בעניין תרופות בשל הפרת החיוב-
החלק הרביעי עוסק בנכסים (הכוללים הן מקרקעין והן מיטלטלין). אף הוא בנוי במתכונת דומה לזו של החלק
,השלישי בנושא חיובים. תחילה ה"גזע" המשותף של ההסדרים החלים על כל הנכסים (כגון הגנה על הקניין
.)זכויות נוגדות ושיתוף בנכס). לאחר מכן הדיון בזכויות השונות בנכס (בעלות, שכירות ושאילה, עיכבון ונאמנות
חלק זה מסתיים בהוראות מיוחדות למקרקעין (כגון בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת, בתים משותפים, בתים שאינם
רשומים כבתים משותפים, משכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, והערות) ובהוראות מיוחדות למיטלטלין (כגון
.)חיבור ועירוב מיטלטלין, זכייה מן ההפקר, והשבת אבידה
גם בחלק החמישי הדן בירושה נעשתה חלוקה רעיונית. ראשיתו של החלק בדינים מהותיים כלליים
שיחולו על כל סוגי הזכויות בעיזבון (למשל, לעניין הדין המיוחד לירושה ביחס לעיקרון "אין חוטא נשכר"). לאחר
מכן נבחנות הזכויות המהותיות בעיזבון: זכות לירושה על פי דין, זכות לירושה על פי צוואה, לרבות הוראות
ביחס לעריכתה של הצוואה ולפרשנותה, ולבסוף פרק לעניין הזכות למזונות מן העיזבון. לאחר בחינת הזכויות
המהותיות, עוסק חלק משנה נוסף בדרכים למימוש הזכויות, תוך קביעת הוראות לעניין חלוקת העיזבון בין
היורשים. בחלק משנה זה הוראות הן לעניין טכניקת החלוקה (הצהרה על הזכויות בצווים הרלוונטיים, הסדרת
פעילותו של מנהל העיזבון) והן לעניין זכויות מהותיות בהליך החלוקה והאחריות המושתת על היורשים אגב
.הליך זה. חלק הירושה מסתיים בהוראות שונות החלות על כל החלק
החלק המרכזי האחרון שבחוק הוא החלק העוסק בהתיישנות. חלק זה אשר בא להחליף את ההוראות
שבחוק ההתיישנות (למעט הוראות ההתיישנות הנוגעות לתביעה במקרקעין) ערוך כך שהפרקים הראשונים
(פרק ראשון ושני) קובעים מתי תתיישן תביעה ואת אופייה של ההתיישנות. הפרק השלישי קובע את תקופת
ההתיישנות ואת מועדה. כללי השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות וכללי הארכת תקופת ההתיישנות מופיעים
בפרקים הרביעי והחמישי. הפרק השישי קובע את תקרת ההתיישנות, ואילו הפרק השביעי מרכז את הוראות
.ההתיישנות היוחדות לגבי תביעות מסוג מסוים. החלק מסתיים בפרק הכולל הוראות שונות
מבנה דברי ההסבר
,בכל סעיף להצעת החוק, בין שנעשה בו שינוי ובין שהוא חוזר על החוק הקיים, נמצא בסוף דברי ההסבר לו
ציטוט של הסעיף בחוק הקיים, שאותו הוא מחליף. לעניין זה יצוין כי כדי להקל על הקורא לערוך את ההשוואה
המתבקשת שבין הוראות החוק הקיים ובין הוראות החוק המוצע, מצוינת בכותרת השוליים של כל סעיף מוצע
הפניה לסעיף הקיים, וזאת באמצעות השימוש באותיות שהן קיצור לשמו של החוק הקיים (שפירושן מובא בלוח
ההשוואה), בצירוף מספר הסעיף הרלוונטי שבחוק הקיים. האות "ח", ככל שהיא מופיעה, מציינת כי המדובר
.בהסדר חדש
:לדברי ההסבר שלושה נספחים כמפורט להלן
. שבו מובאים קיצורי שמות החוקים המופיעים בדברי ההסבר- 'נספח א
שבו כלולים סעיפים מהחוקים הקיימים, שמוצע לבטלם ושלא נכללו בחוק המוצע ובצדם דברי הסבר- 'נספח ב
.לסיבת אי–הכללתם
. שבו מובא נוסח החוקים או סעיפי החוקים, שמוצע לבטלם- 'נספח ג
תיווך, שכירות, שאילה, ערבות, ביטוח, יחסי ממון). בגדרם של אלה מצויים חידושים חשובים, הן מבחינה
.מבנית והן מבחינה עניינית, אשר יתרמו להתאמה בין ההסדרים השונים ויבהירו את תוכנם
,לאחר החיוב החוזי מוסדר בחלק השלישי החיוב הלא–רצוני. חלק זה כולל פרק לעניין אחריות בנזיקין
העורך רוויזיה מקיפה בדין הקיים. כמו כן נכללים בו דיני עשיית עושר ולא במשפט, שלהם הוספו הסדרים
חדשים המרחיבים את הדין הקיים. לבסוף, באים החיובים המעורבים. אלה עשויים לצמוח הן על פי חוזה והן
.)על פי דין (חיובי שמירה, חיובי אמון
חלק החיובים מסתיים בפרק מקיף על התרופות בשל הפרת חיוב. זהו אחד החידושים החשובים בהצעה
. הוא מאחד את כל הדינים, החלים על כל החיובים, בעניין תרופות בשל הפרת החיוב-
החלק הרביעי עוסק בנכסים (הכוללים הן מקרקעין והן מיטלטלין). אף הוא בנוי במתכונת דומה לזו של החלק
,השלישי בנושא חיובים. תחילה ה"גזע" המשותף של ההסדרים החלים על כל הנכסים (כגון הגנה על הקניין
.)זכויות נוגדות ושיתוף בנכס). לאחר מכן הדיון בזכויות השונות בנכס (בעלות, שכירות ושאילה, עיכבון ונאמנות
חלק זה מסתיים בהוראות מיוחדות למקרקעין (כגון בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת, בתים משותפים, בתים שאינם
רשומים כבתים משותפים, משכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, והערות) ובהוראות מיוחדות למיטלטלין (כגון
.)חיבור ועירוב מיטלטלין, זכייה מן ההפקר, והשבת אבידה
גם בחלק החמישי הדן בירושה נעשתה חלוקה רעיונית. ראשיתו של החלק בדינים מהותיים כלליים
שיחולו על כל סוגי הזכויות בעיזבון (למשל, לעניין הדין המיוחד לירושה ביחס לעיקרון "אין חוטא נשכר"). לאחר
מכן נבחנות הזכויות המהותיות בעיזבון: זכות לירושה על פי דין, זכות לירושה על פי צוואה, לרבות הוראות
ביחס לעריכתה של הצוואה ולפרשנותה, ולבסוף פרק לעניין הזכות למזונות מן העיזבון. לאחר בחינת הזכויות
המהותיות, עוסק חלק משנה נוסף בדרכים למימוש הזכויות, תוך קביעת הוראות לעניין חלוקת העיזבון בין
היורשים. בחלק משנה זה הוראות הן לעניין טכניקת החלוקה (הצהרה על הזכויות בצווים הרלוונטיים, הסדרת
פעילותו של מנהל העיזבון) והן לעניין זכויות מהותיות בהליך החלוקה והאחריות המושתת על היורשים אגב
.הליך זה. חלק הירושה מסתיים בהוראות שונות החלות על כל החלק
החלק המרכזי האחרון שבחוק הוא החלק העוסק בהתיישנות. חלק זה אשר בא להחליף את ההוראות
שבחוק ההתיישנות (למעט הוראות ההתיישנות הנוגעות לתביעה במקרקעין) ערוך כך שהפרקים הראשונים
(פרק ראשון ושני) קובעים מתי תתיישן תביעה ואת אופייה של ההתיישנות. הפרק השלישי קובע את תקופת
ההתיישנות ואת מועדה. כללי השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות וכללי הארכת תקופת ההתיישנות מופיעים
בפרקים הרביעי והחמישי. הפרק השישי קובע את תקרת ההתיישנות, ואילו הפרק השביעי מרכז את הוראות
.ההתיישנות היוחדות לגבי תביעות מסוג מסוים. החלק מסתיים בפרק הכולל הוראות שונות
מבנה דברי ההסבר
,בכל סעיף להצעת החוק, בין שנעשה בו שינוי ובין שהוא חוזר על החוק הקיים, נמצא בסוף דברי ההסבר לו
ציטוט של הסעיף בחוק הקיים, שאותו הוא מחליף. לעניין זה יצוין כי כדי להקל על הקורא לערוך את ההשוואה
המתבקשת שבין הוראות החוק הקיים ובין הוראות החוק המוצע, מצוינת בכותרת השוליים של כל סעיף מוצע
הפניה לסעיף הקיים, וזאת באמצעות השימוש באותיות שהן קיצור לשמו של החוק הקיים (שפירושן מובא בלוח
), בצירוף מספר הסעיף הרלוונטי שבחוק הקיים. האות "ח", ככל שהיא מופיעה, מציינת1138 'ההשוואה, בעמ
.כי המדובר בהסדר חדש
:לדברי ההסבר שלושה נספחים כמפורט להלן
. שבו מובאים קיצורי שמות החוקים המופיעים בדברי ההסבר- 'נספח א
שבו כלולים סעיפים מהחוקים הקיימים, שמוצע לבטלם ושלא נכללו בחוק המוצע ובצדם דברי הסבר- 'נספח ב
.לסיבת אי–הכללתם
. שבו מובא נוסח החוקים או סעיפי החוקים, שמוצע לבטלם- 'נספח ג
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
706
התוכן
סעיפים
חלק ראשון: עקרונות חוק דיני ממונות
5-1
פרק ראשון: עקרונות יסוד
6
פרק שני: הגדרות
חלק שני: פעולות משפטיות
פרק ראשון: הוראות כלליות
10-7
סימן א': פעולה משפטית
11-16
סימן ב': פעולה משפטית חד צדדית
32-17
פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית
47-33
פרק שלישי: שליחות
חלק שלישי: חיובים
חלק משנה ראשון: הוראות כלליות לחיובים
62-48
פרק ראשון: השלמת חיובים, קיומם ופקיעתם
74-63
פרק שני: המחאת חיובים
פרק שלישי: ריבוי חייבים ונושים
78-75
סימן א': כללי
86-79
סימן ב': ריבוי חייבים
97-87
סימן ג: ריבוי נושים
חלק משנה שני: הוראות מיוחדות לחוזים
98
פרק ראשון: משא ומתן לקראת כריתת חוזה
108-99
פרק שני: כריתת חוזה
פרק שלישי: בטלות חוזה ונפסדותו
110-109
סימן א': חוזה בטל
115-111
סימן ב: חוזה הניתן לביטול מחמת פגם ברצון
117-116
הוראות כלליות- סימן ג': ביטול ובטלות חוזה
119-118
פרק רביעי: חוזה ששפיטותו מוגבלת
129-120
פרק חמישי: צורת החוזה ותוכנו
136-130
פרק שישי: סיכול חוזה
141-137
פרק שביעי: חוזה המזכה אדם שלישי
153-142
פרק שמיני: חוזים אחידים
חלק משנה שלישי: חוזים מיוחדים
פרק ראשון: חוזה מכר
155-154
סימן א': הוראות כלליות
175-156
סימן ב: חיובי הצדדים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
707
187-176
פרק שני: חוזה מתנה
211-188
פרק שלישי: חוזה קבלנות
221-212
פרק רביעי: חוזה שירות
229-222
פרק חמישי: חוזה תיווך
251-230
פרק שישי: חוזה שכירות
255-252
פרק שביעי: חוזה שאילה
פרק שמיני: חוזה ערבות
270-256
סימן א': הוראות כלליות
286-271
סימן ב': ערבות יחיד
פרק תשיעי: חוזה ביטוח
סימן א': הוראות לכל סוגי הביטוח
298-287
סימן משנה א': חוזה ביטוח
301-299
סימן משנה ב': המוטב
308-302
סימן משנה ג': שינויים בסיכון
310-309
סימן משנה ד': דמי הביטוח
321-311
סימן משנה ה': תגמולי הביטוח
325-322
סימן משנה ו': סוכן הביטוח
328-326
סימן משנה ז': הוראות כלליות
340-329
סימן ב': ביטוח חיים
342-341
סימן ג': ביטוח תאונה, מחלה ונכות
סימן ד': ביטוח נזקים
352-343
סימן משנה א': ביטוח נכסים
359-353
סימן משנה ב': ביטוח אחריות
360
סימן ה': שונות
361
פרק עשירי: הסכם יחסי ממון
חלק משנה רביעי: חיובים בלתי רצוניים
פרק ראשון: נזיקין
362
סימן א': הגדרות
371-363
סימן ב': אחריות בנזיקין
377-372
סימן ג': סייגים לאחריות
385-378
סימן ד': חסינויות
387-386
סימן ה': עוולות כלליות
סימן ו': עוולות מיוחדות
187-176
פרק שני: חוזה מתנה
211-188
פרק שלישי: חוזה קבלנות
221-212
פרק רביעי: חוזה שירות
229-222
פרק חמישי: חוזה תיווך
251-230
פרק שישי: חוזה שכירות
255-252
פרק שביעי: חוזה שאילה
פרק שמיני: חוזה ערבות
270-256
סימן א': הוראות כלליות
286-271
סימן ב': ערבות יחיד
פרק תשיעי: חוזה ביטוח
סימן א': הוראות לכל סוגי הביטוח
298-287
סימן משנה א': חוזה ביטוח
301-299
סימן משנה ב': המוטב
308-302
סימן משנה ג': שינויים בסיכון
310-309
סימן משנה ד': דמי הביטוח
321-311
סימן משנה ה': תגמולי הביטוח
325-322
סימן משנה ו': סוכן הביטוח
328-326
סימן משנה ז': הוראות כלליות
340-329
סימן ב': ביטוח חיים
342-341
סימן ג': ביטוח תאונה, מחלה ונכות
סימן ד': ביטוח נזקים
352-343
סימן משנה א': ביטוח נכסים
359-353
סימן משנה ב': ביטוח אחריות
360
סימן ה': שונות
361
פרק עשירי: הסכם יחסי ממון
חלק משנה רביעי: חיובים בלתי רצוניים
פרק ראשון: נזיקין
362
סימן א': הגדרות
371-363
סימן ב': אחריות בנזיקין
377-372
סימן ג': סייגים לאחריות
385-378
סימן ד': חסינויות
387-386
סימן ה': עוולות כלליות
סימן ו': עוולות מיוחדות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
708
389-388
סימן משנה א': תקיפה
391-390
סימן משנה ב': כליאת שווא
393-392
סימן משנה ג': הסגת גבול
398-394
סימן משנה ד': מטרד
399
סימן משנה ה': גרם הפרת חיוב
407-400
סימן משנה ו': אחריות למוצרים פגומים
409-408
סימן ז': העברת נטל ההוכחה
419-410
פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט
420
פרק שלישי: מזונות
חלק משנה חמישי: חיובים אחרים
433-421
פרק ראשון: שמירה
442-434
פרק שני: חיוב אמון
חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב
446-443
פרק ראשון: כללי
450-447
פרק שני: אכיפת החיוב
453-451
פרק שלישי: ביטול חוזה בשל הפרתו
פרק רביעי: פיצויים
457-454
סימן א': מטרת הפיצויים ומבחן ריחוק הנזק
465-458
סימן ב': הוראות נוספות לפיצויים
468-466
סימן ג': פיצויים בשל נזק לגוף
472-469
סימן ד': פיצויים בעקבות פטירה
479-473
סימן ה': תשלומים עתיים
484-480
סימן ו': הטבת נזק
486-485
סימן ז': פיצויים בשל נזק לרכוש
487
סימן ח': פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון
492-488
סימן ט': פיצויים ללא הוכחת נזק
494-493
פרק חמישי: השבה
495
פרק שישי: תרופות בשל הפרה צפויה
498-496
פרק שביעי: תרופות נוספות
חלק רביעי: נכסים
חלק משנה ראשון: הוראות ביחס לכלל הנכסים
502-499
פרק ראשון: כללי
506-503
פרק שני: הגנת הקניין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
709
512-507
פרק שלישי: זכויות נוגדות
פרק רביעי: שיתוף בנכס
523-513
סימן א': יחסי השיתוף
531-524
סימן ב': פירוק השיתוף
535-532
סימן ג': שיתוף במצר
חלק משנה שני: זכויות בנכסים
537-536
פרק ראשון: בעלות
פרק שני: שכירות ושאילה
548-538
סימן א': שכירות
551-549
סימן ב': שאילה
552
פרק שלישי: משכון
562-553
פרק רביעי: עיכבון
פרק חמישי: נאמנות
573-563
סימן א': יצירת נאמנות, מינוי נאמן ופקיעת כהונתו
586-574
סימן ב': ניהול נאמנות
590-587
סימן ג': שינוי וביטול של נאמנות
593-591
סימן ד': הנאמן הציבורי
חלק משנה שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין
599-594
פרק ראשון: עסקאות במקרקעין
606-600
פרק שני: בניה ונטיעה במקרקעי הזולת
פרק שלישי: בתים משותפים
607
סימן א': הוראות כלליות
612-608
סימן ב': דירות ורכוש משותף
622-613
סימן ג': ניהול הבית המשותף
629-623
סימן ד': הוראות בענין מתקנים ושירותים מסוימים
636-630
סימן ה': שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה
642-637
פרק רביעי: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים
650-643
פרק חמישי: משכנתה
661-651
פרק שישי: זיקת הנאה
פרק שביעי: זכות קדימה
666-662
סימן א': כללי
667
סימן ב': רכישה על פי זכות קדימה
668
סימן ג': תחולת זכות קדימה
512-507
פרק שלישי: זכויות נוגדות
פרק רביעי: שיתוף בנכס
523-513
סימן א': יחסי השיתוף
531-524
סימן ב': פירוק השיתוף
535-532
סימן ג': שיתוף במצר
חלק משנה שני: זכויות בנכסים
537-536
פרק ראשון: בעלות
פרק שני: שכירות ושאילה
548-538
סימן א': שכירות
551-549
סימן ב': שאילה
552
פרק שלישי: משכון
562-553
פרק רביעי: עיכבון
פרק חמישי: נאמנות
573-563
סימן א': יצירת נאמנות, מינוי נאמן ופקיעת כהונתו
586-574
סימן ב': ניהול נאמנות
590-587
סימן ג': שינוי וביטול של נאמנות
593-591
סימן ד': הנאמן הציבורי
חלק משנה שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין
599-594
פרק ראשון: עסקאות במקרקעין
606-600
פרק שני: בניה ונטיעה במקרקעי הזולת
פרק שלישי: בתים משותפים
607
סימן א': הוראות כלליות
612-608
סימן ב': דירות ורכוש משותף
622-613
סימן ג': ניהול הבית המשותף
629-623
סימן ד': הוראות בענין מתקנים ושירותים מסוימים
636-630
סימן ה': שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה
642-637
פרק רביעי: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים
650-643
פרק חמישי: משכנתה
661-651
פרק שישי: זיקת הנאה
פרק שביעי: זכות קדימה
666-662
סימן א': כללי
667
סימן ב': רכישה על פי זכות קדימה
668
סימן ג': תחולת זכות קדימה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
710
676-669
פרק שמיני: הערות
677
פרק תשיעי: מחיקת עיקולים
חלק משנה רביעי: הוראות מיוחדות למיטלטלין
683-678
פרק ראשון: מיטלטלין
692-684
פרק שני: השבת אבידה
חלק חמישי: ירושה
חלק משנה ראשון: הוראות כלליות
693
פרק ראשון: הגדרות
704-694
פרק שני: כללי
חלק משנה שני: דרכי הורשה ומזונות מן העזבון
710-705
פרק ראשון: ירושה על פי דין
פרק שני: ירושה על פי צוואה
719-711
סימן א': צורת הצוואה
728-720
סימן ב': תוקף הצוואה
742-729
סימן ג': הוראות הצוואה ופרשנותה
751-743
פרק שלישי: מזונות מן העיזבון
חלק משנה שלישי: מימוש זכויות בעיזבון
761-752
פרק ראשון: צו ירושה וצו קיום צוואה
פרק שני: ניהול העיזבון וחלוקתו
763-762
סימן א' : שמירת העיזבון ומנהל עיזבון זמני
778-764
סימן ב': מנהל העיזבון, תפקידיו וסמכויותיו
784-779
סימן ג': סילוק חובות בידי מנהל העיזבון
796-785
סימן ד': חלוקת העיזבון בידי מנהל העיזבון
798-797
סימן ה': ניהול העיזבון וחלוקתו בידי היורשים
804-799
סימן ו': אחריות היורשים לחובות העיזבון
חלק משנה רביעי: הוראות שונות
814-805
פרק ראשון: משפט בין–לאומי פרטי
821-815
פרק שני: הוראות נוספות
חלק שישי: התיישנות
822
פרק ראשון: הגדרות
825-823
פרק שני: עיקרי ההתיישנות
832-826
פרק שלישי: תקופת ההתיישנות ומועד ההתיישנות
835-833
פרק רביעי: השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות
841-836
פרק חמישי: הארכת תקופת ההתיישנות
844-842
פרק שישי: תקרת ההתיישנות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
711
853-845
פרק שביעי: הוראות התיישנות מיוחדות
859-854
פרק שמיני: שונות
חלק שביעי: הוראות כלליות
861-860
פרק ראשון: שונות
991-862
פרק שני: ביטול דינים ותיקונים עקיפים
996-992
פרק שלישי: תחילה, תחולה והוראות מעבר
תוספת ראשונה
תוספת שניה
853-845
פרק שביעי: הוראות התיישנות מיוחדות
859-854
פרק שמיני: שונות
חלק שביעי: הוראות כלליות
861-860
פרק ראשון: שונות
991-862
פרק שני: ביטול דינים ותיקונים עקיפים
996-992
פרק שלישי: תחילה, תחולה והוראות מעבר
תוספת ראשונה
תוספת שניה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
712
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
2011-הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א
חלק ראשון: עקרונות חוק דיני ממונות
פרק ראשון: עקרונות יסוד
תכליות החוק
][ח.1
:התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה
;הבטחת צדק, הגינות וסבירות
)1(
;קידום ביטחון, ודאות ויעילות במשפט
)2(
;התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי
)3(
;שמירה על זכויות מוקנות
)4(
.הגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים
)5(
תום לב
,6 , מכר39 [ח, חוכ
]4 , שכר14 מק
.2
.בשימוש בזכות, בביצוע פעולה משפטית ובקיום חיוב, יש לנהוג בתום לב
ממונות דיני חוק עקרונות :ראשון חלק
.בחלק הפותח של חוק דיני ממונות שני פרקים
הראשון דן בעקרונות היסוד והשני כולל את ההגדרות
.שיחולו על כל הוראות החוק המוצע
יסוד עקרונות :ראשון פרק
, הפרק הראשון של החוק המוצע דן בעקרונות היסוד
ונקבעו בו התכליות המרכזיות שלאורן יפורש החוק, וכן
.העקרונות הכלליים החלים על כל הוראותיו
קובעת את תכליות החוק1 ההוראה שבסעיף
1 סעיף
Uniform– ל103-1 המוצע, בהשראת סעיף
האמריקני. כאמור במבוא החוקCommercial Code
המוצע יפורש לאור התכליות המונחות ביסודו. הסעיף
המוצע מפרט את התכליות, ואולם אינו קובע רשימה
סגורה. התכליות משקפות את עקרונות היסוד של המשפט
האזרחי: הבטחת צדק, הגינות וסבירות; קידום הביטחון
;והיעילות במשפט ויצירת ודאות ביחסים המשפטיים
יצירת הרמוניה בין הסדרי החקיקה השונים; שמירה על
זכויות מוקנות והגנה על הציפיות וההסתמכות הראויות
.של הצדדים
עיקרון מרכזי של החקיקה האזרחית הוא עקרון
2 סעיף
תום הלב. על כן מורה החוק המוצע כי בכל
שימוש בזכות, בביצוע של פעולה משפטית ובקיום של חיוב
יש לנהוג בתום לב. על פי אמת מידה זו ייבחנו הצדדים
,בהפעלה או באי–הפעלה של זכויותיהם, חובותיהם
כוחותיהם וחסינויותיהם לפי חוזה או לפי החוק. ההוראה
המוצעת אינה כוללת את המבחן של "דרך מקובלת" הכלול
בהוראות החוקים השונים (חוק החוזים, חוק המכר וחוק
השכירות והשאילה). מקובל לומר שתום הלב ודרך מקובלת
הם אמת מידה אחת שהיא בעיקרה אובייקטיבית ומאחר
שדי בתום הלב שהוא מבחן מכריע, הושמטה ההתייחסות
.לדרך מקובלת
העיקרון חל על כל הוראות החוק המוצע והוא מבוסס
)(ב61– ו39 על ההוראות השונות של החוק הקיים: סעיפים
לחוק השכירות4 לחוק המכר, סעיף6 לחוק החוזים, סעיף
. לחוק המקרקעין14 והשאילה, וסעיף
לחוק החוזים דן בחובה לנהוג בתום לב39 סעיף
.בקיום חיוב הנובע מחוזה ובשימוש בזכות הנובעת מחוזה
(ב) לחוק החוזים מרחיבה את תחולת חובה61 הוראת סעיף
זו לגבי חיובים אחרים שאינם נובעים מחוזה. ההוראה
המוצעת דנה בשימוש בזכות או בקיום חיוב בלא לציין את
מוצאם ועל כן חובת תום הלב תחול הן על אלה שמקורם
בדין והן על אלה שנובעים מחוזה. ההוראה גם מטילה
.חובה זו לגבי פעולה משפטית באופן דומה
לחוק המקרקעין לא נכלל בחוק המוצע14 סעיף
בנוסחו הקיים אלא נקבעה במפורש תחולתו של עקרון
.תום הלב גם על שימוש בזכות ובכלל זה זכות בנכס
לחוק החוזים הדן במשא ומתן המתקיים12 סעיף
בטרם נכרת החוזה, זכה, בגלל ייחודו, להוראה נפרדת
98 בחלק משנה הדן בהוראות מיוחדות לחוזים (סעיף
.)המוצע
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי הכירו בשלושה עקרונות אשר
מבטאים, כל אחד על פי דרכו, היבטים דומים. העקרונות
הם" "ועשית הישר והטוב", "כופין על מידת סדום" ודין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
713
אין חוטא נשכר
][ח.3
,בית המשפט רשאי לשלול או להגביל זכות של אדם, בנסיבות שבהן מוצדק הדבר
בשל כך שהזכות צמחה עקב התנהגות של הזכאי הנוגדת חיקוק או הנוגדת את תקנת
.הציבור
.)""מחוסר אמנה" (או בשמו האחר: דין "המקיים את דברו
דינים אלה נתפסים הן ככללים ספציפיים המייצרים חובות
.מסוימות, הן כעקרונות השליטים על המשפט הפרטי כולו
מפורסמים הם דברי רבי וידל די טולושא (ספרד, המאה
הי"ד) : "וכן אמרה [התורה] ועשית הישר והטוב והכוונה
שיתנהג בהנהגה טובה וישרה עם בני אדם ולא היה מן
הראוי בכל זה לצוות פרטים לפי שמצות התורה הם בכל
עת ובכל זמן ובכל ענין ובהכרח חייב לעשות כן ומדות
האדם והנהגתו מתחלפת לפי הזמן והאישים, והחכמים ז"ל
כתבו קצת פרטים מועילים נופלים תחת כללים אלו ומהם
שעשו אותם בדין גמור ומהם לכתחילה ודרך חסידות והכל
.)(מגיד משנה, הלכות שכנים יד, ה "מדבריהם ז"ל
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיום בתום–לב
. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת39
ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת
.מחוזה
תחולה
. (ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים61
לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות
".שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה
: נוסח חוק המכר הקיים
"תום לב
. חיוב הנובע מחוזה–מכר יש לקיימו בדרך מקובלת6
ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן
".החוזה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגבלת זכויות
. בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן14
".כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי–נוחות לאחר
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תום לב
. חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת4
ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן
".החוזה
בסעיף זה נקבע העיקרון שיחול על כל הוראות
3 סעיף
החוק המוצע, ולפיו במקום שבו צמחה זכותו
של זכאי מהתנהגות בלתי חוקית או מהתנהגות הנוגדת
את תקנת הציבור, לבית המשפט הסמכות לשלול או
להגביל את זכותו של אותו אדם. תחולה רחבה לעיקרון
של "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" כך שאין
לאפשר למי שהתנהג באופן פסול ליהנות מזכות שצמחה
.לו עקב התנהגות זו
30 המוצע (סעיפים109 עיקרון זה מופיע גם בסעיף
המוצע315 לחוק החוזים) הדן בחוזה פסול, בסעיף31–ו
בנוגע למבוטח או מוטב שגרמו לקרות מקרה הביטוח
המוצע699 לחוק חוזה הביטוח) וכן בסעיף26 במתכוון (סעיף
שעניינו גרימת מותו של המוריש או ניסיון להביא למותו
.) לחוק הירושה5 וכן השמדת הצוואה או זיופה (סעיף
:התיההתייחסות המשפט העברי
במשפט העברי, נזכרת סמכותו של בית המשפט
לקנוס אדם ולשלול ממנו זכות שצמחה לו בשל התנהגות
,פסולה בהגהת הרמ"א לשולחן ערוך, חושן משפט, סימן ב
סעיף א: "ביד הבית דין... ליטול ממון כפי ראות עיניהם, לפי
."העניין, למגדר מלתא
::בידתנוסח חוק החוזים הקיים
"חוזה פסול
,. חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים30
. בטל- בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור
תחולת הוראות
, יחולו, בשינויים המחוייבים21– ו19 . הוראות סעיפים31
גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי
רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות30 סעיף
כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף
, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו21
, לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד- לפי החוזה
".כולו או מקצתו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מקרה שנגרם בכוונה
. נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב26
".במתכוון, פטור המבטח מחבותו
: נוסח חוק הירושה הקיים
"פסלות לרשת
:. (א) אלה פסולים לרשת את המוריש5
) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של1(
;המוריש או שניסה לגרום למותו
) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את2(
,צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה
.או שתבע על פי צוואה מזוייפת
(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש
,והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו
".חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש
.3
,בית המשפט רשאי לשלול או להגביל זכות של אדם, בנסיבות שבהן מוצדק הדבר
בשל כך שהזכות צמחה עקב התנהגות של הזכאי הנוגדת חיקוק או הנוגדת את תקנת
.הציבור
אין חוטא נשכר
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
714
זוטי דברים
]4 [ח, נזק.4
.לא תוגש תובענה בשל מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו
כשרות משפטית
לזכויות ולחובות
][ח
.5
,כשרות משפטית לזכויות ולחובות נתונה לאדם מגמר לידתו ועד יום מותו
(א)
. על פי הקבוע בחיקוק- ולתאגיד
.על כשרות משפטית לזכויות ולחובות יחולו הוראות חוק הכשרות
(ב)
פרק שני: הגדרות
הגדרות כלליות.6
- בחוק זה
][ח; אדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים- ""בגיר
הסעיף המוצע קובע כי אין להגיש תובענה בשל
4 סעיף
. מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה תובע בגינו
לפקודת הנזיקין שבו מדובר4 הוראה דומה קיימת בסעיף
בשלילת אחריות במקרה של מעשה של מה בכך, ואולם
ההוראה המוצעת שונה ממנה מאחר שהיא קובעת כי
החסינות שתוקנה לנתבע היא דיונית ולא מהותית, מתוך
כוונה שלא לשלול את האחריות באמצעותה. ההוראה
נועדה לחול על כל הוראות החוק המוצע ובכך מרחיב
החוק המוצע מפקודת הנזיקין. כך, למשל, ההוראה תחול
גם על התחום החוזי וגם על תחום הנכסים. ההוראה נועדה
למנוע התדיינות על נושאים פעוטים וקלי ערך שיש בהם
.כדי להכביד על בתי המשפט ואין להם תועלת לציבור
המבחן המוצע כולל שני יסודות. האחד הוא
שהמעשה היה "מעשה קל ערך" והיסוד השני הוא "שאדם
."סביר לא היה מלין עליו
:התייחסות המשפט העברי
, עיקרון זה מופיע בדין האזרחי של המשפט העברי
הקובע כי לא יתקבלו תביעות על סכום של 'פחות משווה
פרוטה', מהטעם שדרכם של אנשים היא למחול על סכום
כה פעוט (משנה, בבא קמא, פרק ט, משנה ד; תלמוד
בבלי, סנהדרין נט ע"א). ואף שהמזיק, הגזלן וכד' עוברים
על איסור במעשיהם, לא חלה עליהם חובת השבה על
,סכום של מה בכך (משנה תורה, הלכות גזילה, פרק א
הלכה ו). כך גם בדיני המכר, אם התגלתה אי–התאמה קלה
או זניחה בין המוצר שביקש הקונה לרכוש לבין המוצר
שסופק על ידי המוכר "שהסכימו עליו שאינו מום", אין
הקונה רשאי לתבוע את ביטול המכר עקב אי–ההתאמה
.)הקלה (ערוך השולחן, חושן משפט, סימן רלב, סעיף ז
ואולם יצוין שלאחר שבית הדין החל בדיון על מקרה
מסוים, גומר בית הדין את הדיון ופוסק את ההלכה, אפילו
,בנוגע לסכומים זוטרים, כפי שפסק הרמב"ם (משנה תורה
הלכות סנהדרין, פרק כ, הלכה יא): "אין הדיינין יושבין לדין
בדין פחות משוה פרוטה ואם הוזקקו לשוה פרוטה גומרין
."את דינו אפילו לפחות משוה פרוטה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"מעשה של מה בכך
. לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא4
היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר–דעת ומזג
".כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך
ההוראה המוצעת קובעת את הכשרות המשפטית
5 סעיף
הנתונה לאישיות משפטית. חוק הכשרות הקיים
,מתייחס לאישיות טבעית בלבד, ואילו בהצעת החוק מוצע
למען שלמות ההסדר, להתייחס באופן כללי גם לכשרותו
1 המשפטית של תאגיד. בדומה לכך מוצע לתקן את סעיף
.) המוצע885 לחוק הכשרות (סעיף
בשלב זה של הליכי החקיקה מוצע לכלול הוראה כללית
לעניין הכשרות לזכויות ולחובות בחלק הראשון, תוך הפניה
לחוק הכשרות, שבו מפורטות ההוראות החלות על כשרות
זו ועל דיני אפוטרופסות. הכוונה היא כי לאחר בחינתן של
הוראות חוק הכשרות החלות על כשרות לזכויות ולחובות
,ותיקונן לפי הצורך, ישולבו אלה בחוק המוצע. עם זאת יצוין
כי מוצע כבר כעת להפריד בין ההוראות הדנות בכשרות
לזכויות וחובות, הכשרות "הסטטית", אשר מצויות בחוק
הכשרות ולא נכללו בשלב זה בחוק המוצע, ובין ההוראות
הכשרות לביצוע פעולות- "הנוגעות ל"כשרות הדינמית
,משפטיות, אשר מצויות בפרק השני בחלק השני לחוק המוצע
.ואשר לגביהן נעשתה בחינה מהותית והוצעו תיקונים
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"כשרות לזכויות ולחובות
. כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד1
".מותו
הגדרות :שני פרק
בפרק המוצע קבועות ההגדרות שתחולתן על כל
הוראות החוק המוצע, ככל שאין הגדרות מיוחדות לעניין
נושא מסוים. בפרקים מסוימים ובסעיפים שונים משולבות
.הגדרות הנוגעות לאותו פרק או לאותו סעיף
ההוראה בהגדרה המוצעת- "להגדרה "בגיר 6 סעיף
. לחוק הכשרות3 חוזרת על הסיפה של סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
715
][ח; לרבות בא כוחו- ""היועץ המשפטי לממשלה
])(א1 [חות; מעשה בניגוד לחיוב- ""הפרה
][ח;11965- חוק הליכי ירושה, התשכ"ה- ""חוק הליכי ירושה
][ח;21973- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- ""חוק יחסי ממון
][ח;31962- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- ""חוק הכשרות
][ח ,) חוק המקרקעין (יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם- ""חוק המקרקעין
;41969-התשכ"ט
][ח;51967- חוק המשכון, התשכ"ז- ""חוק המשכון
]א71 [מק;61965- חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- ""חוק התכנון והבנייה
][ח;71961- חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- ""חוק פסיקת ריבית
][ח; לחוק הכשרות80 כהגדרתו בסעיף- ""חסוי
]2 , נזק1 [מיט; נכסים מוחשיים, למעט מקרקעין- ""מיטלטלין
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"קטינות ובגירות
שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו18 . אדם שלא מלאו לו3
". שנה הוא בגיר18
ההגדרה המוצעת- "להגדרה "היועץ המשפטי לממשלה
.כוללת את בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה
ההגדרה המוצעת מרחיבה את- "להגדרה "הפרה
ההגדרה הקיימת בחוק התרופות. המונח "הפרה" ישמש
בחוק המוצע גם בהקשר של הפרת חיוב חוזי וגם בהקשר
של מעשה עוולתי או מעשה שהוא בניגוד לחיוב אחר
כגון שמירה. הפרה יכולה להיות במעשה או במחדל לאור
."ההגדרה המוצעת למונח "מעשה
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הגדרות
- . (א) בחוק זה1
". מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה- ""הפרה
להגדרות "חוק הליכי ירושה", "חוק יחסי ממון", "חוק
הכשרות", "חוק המקרקעין", "חוק המשכון", "חוק התכנון
ההגדרות המוצעות- "והבנייה" ו"חוק פסיקת ריבית
נועדו להקל על ההפניה לחוקים אלה". לפי החוק המוצע
הוראותיו של חוק הכשרות, הוראותיו של חוק הירושה
890 ,885 והוראותיו של חוק המקרקעין יפוצלו (סעיפים
המוצעים). על כן ההפניה לחוקים אלה היא לאותן897–ו
.הוראות שייוותרו מחוץ לחוק המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
- א. בסימן זה71
- חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- ""חוק התכנון והבניה
".1965
ההוראה המוצעת מפנה אל ההגדרה- "להגדרה "חסוי
, לחוק הכשרות80 של מונח זה כפי שהוא מופיע בסעיף
.שנותר מחוץ לחוק המוצע
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"הגדרות
- . בחוק זה80
מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס לפי סעיף- ""חסוי
, או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס33
כאמור, והוא אף כשעדיין לא הוברר אם נתקיימו
".התנאים למינוי, הכל לפי העניין
ההוראה המוצעת חוזרת על- "להגדרה "מיטלטלין
. לחוק המיטלטלין, בשינויי נוסח1 ההוראה הקיימת בסעיף
לפקודת2 ההגדרה מחליפה גם את ההגדרה שבסעיף
.הנזיקין
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הגדרות
נכסים מוחשיים, חוץ- ". בחוק זה, "מיטלטלין1
".ממקרקעין
.714 '; התשס"ה, עמ63 ' ס"ח התשכ"ה, עמ 1
.18 '; התשס"ט, עמ267 ' ס"ח התשל"ג, עמ 2
.77 '; התשע"א, עמ120 ' ס"ח התשכ"ב, עמ 3
.729 '; התשס"ח, עמ259 ' ס"ח התשכ"ט, עמ 4
.191 '; התשס"ח, עמ48 ' ס"ח התשכ"ז, עמ 5
.669 '; התשע"א, עמ307 ' ס"ח התשכ"ה, עמ 6
.206 '; התשס"א, עמ192 ' ס"ח התשכ"א, עמ 7
; לרבות בא כוחו- ""היועץ המשפטי לממשלה][ח
; מעשה בניגוד לחיוב- ""הפרה])(א1 [חות
;11965- חוק הליכי ירושה, התשכ"ה- ""חוק הליכי ירושה][ח
;21973- חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- ""חוק יחסי ממון][ח
;31962- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- ""חוק הכשרות][ח
,) חוק המקרקעין (יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם- ""חוק המקרקעין
;41969-התשכ"ט
][ח
;51967- חוק המשכון, התשכ"ז- ""חוק המשכון][ח
;61965- חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- ""חוק התכנון והבנייה]א71 [מק
;71961- חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- ""חוק פסיקת ריבית][ח
; לחוק הכשרות80 כהגדרתו בסעיף- ""חסוי][ח
; נכסים מוחשיים, למעט מקרקעין- ""מיטלטלין]2 , נזק1 [מיט
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
716
][ח; לרבות מחדל- ""מעשה
]2 , נזק1 [מק קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של- ""מקרקעין
;קבע
]1 [פגם; מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי- ""נזק לגוף
(א), שכר13 [ח, מיט
]2 (א), נזק2
; גם זכויות רכושיות- מקרקעין ומיטלטלין, וככל שהדבר מתאים לעניין- ""נכס
]2 (א), נזק1 [ח, חות; מי שהופר כלפיו חיוב- ""נפגע
: נוסח פקודת הנזיקין הקיימת
- . בפקודה זו2"
, דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים- ""מיטלטלין
דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין
".במחובר
ההגדרה המוצעת מרחיבה את תחולת- "להגדרה "מעשה
,"הוראות החוק המוצע החלות על "מעשה" גם על "מחדל
.שהוא הימנעות מעשיית מעשה
ההוראה המוצעת משמיטה- "להגדרה "מקרקעין
לחוק המקרקעין את המילים "זולת1 מההגדרה שבסעיף
מחוברים הניתנים להפרדה" מאחר שהן מיותרות לאור
הביטוי "חיבור של קבע" הקיים ממילא. ההגדרה מחליפה
. לפקודת הנזיקין2 גם את ההגדרה הקיימת בסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
- . בחוק זה1
קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר- ""מקרקעין
אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים
".הניתנים להפרדה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיימת
"הגדרות
- . בפקודה זו2
קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים- ""מקרקעין
".אחרים
ההגדרה המוצעת חוזרת על ההגדרה- "להגדרה "נזק לגוף
לחוק האחריות למוצרים פגומים והיא1 הקיימת בסעיף
.תחול על כל הוראות החוק המוצע
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"הגדרות
- . בחוק זה1
מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או- ""נזק גוף
".שכלי
ההגדרה המוצעת ל"נכס" היא הגדרה- "להגדרה "נכס
,רחבה המתייחסת גם לזכויות רכושיות כאובייקט נכסי
בכך מצמצם החוק המוצע מחוק המיטלטלין שחל ככל
13 שהדבר מתאים ובנסיבות העניין גם על זכויות (סעיף
לחוק המיטלטלין) בלי לציין מפורשות כי המדובר בזכויות
.רכושיות
ההגדרה המוצעת ל"נכס" אינה חלה בכל מקרה, אלא
נדרשת בדיקה פרטנית האם היא מתאימה לחול על זכויות
המוצע מוגדר154 רכושיות באותו מקרה. כך, למשל, בסעיף
טיבו של חוזה מכר כ"חוזה בין מוכר לקונה להקניית נכס
"תמורת מחיר". במקרה זה גם זכות עשויה לבוא בגדר "נכס
כמשמעותו באותו הסעיף (ואז יחולו לעניין זה גם הוראות
פרק שני: המחאת חיובים שבחלק משנה ראשון בחלק
השלישי). לעומת זאת, חובות אחרות המוטלות על המוכר
יכול שיהיו לא מתאימות לגבי מכר של זכות רכושית
157 כגון מסירה של אבזרים ורכיבים לפי סעיף- מסוימת
(ג) המוצע. ההגדרה158 המוצע או הובלת הנכס לפי סעיף
מחליפה גם את ההוראות הדומות בפקודת הנזיקין ובחוק
.השכירות והשאילה
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"תחולה
. (א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים13
".לעניין ובשינויים המחויבים, גם על זכויות
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תחולה
. (א) הוראות פרק זה יחולו על שכירות של מקרקעין2
גם על שכירות- ושל מיטלטלין, ובשינויים המחוייבים
".של זכויות
: נוסח פקודת הנזיקין הקיימת
"הגדרות
- . בפקודה זו2
". מקרקעין או מיטלטלין- ""נכס
ההגדרה המוצעת מרחיבה את ההגדרה- "להגדרה "נפגע
," לחוק התרופות, בשל השימוש במונח "חיוב1 שבסעיף
לפקודת2 והיא כוללת את ההגדרה "פגיעה" שבסעיף
.הנזיקין
: נוסח פקודת הנזיקין הקיימת
- בפקודה זו
". נגיעה שלא–כדין בזכות משפטית- ". "פגיעה2"
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
717
][ח; לחוק הכשרות8 מי שבית המשפט הכריז עליו כפסול דין לפי סעיף- ""פסול דין
][ח;752 כמשמעותם בסעיף- ""צו ירושה", "צו קיום צוואה
][ח. אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים- ""קטין
חלק שני: פעולות משפטיות
פרק ראשון: הוראות כלליות
סימן א': פעולה משפטית
סוגי הפעולות
המשפטיות
][ח
.7
פעולה משפטית יכול שתהיה חד–צדדית או רב–צדדית, בהתאם לחיקוק או לחוזה
.שעל פיו היא מבוצעת
אופן ביצוע פעולה
משפטית
]23 [ח, חוכ
.8
.פעולה משפטית יכול שתבוצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הגדרות
- . (א) בחוק זה1
". מי שזכאי לקיום החוזה שהופר- ""נפגע
הגדרה המוצעת מפנה אל המונח- "להגדרה "פסול דין
. לחוק הכשרות8 כמשמעותו בסעיף
מוצע להפנות- "להגדרה "צו ירושה" או "צו קיום צוואה
. לחלק חמישי: ירושה752 למשמעות מונחים אלה בסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של- "להגדרה "קטין
. לחוק הכשרות3 סעיף
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"קטינות ובגירות
שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו18 . אדם שלא מלאו לו3
". שנה הוא בגיר18
משפטיות פעולות :שני חלק
כלליות הוראות :ראשון פרק
בפרק הראשון לחלק הפעולות המשפטיות נכללות
ההוראות המשותפות לכלל הפעולות המשפטיות. הוראות
אלה חלות על כל החוק בכפוף להוראות מיוחדות בפרקים
.האחרים של החוק המוצע, המתייחסות לפעולות משפטיות
המונח "פעולה משפטית" עצמו איננו מוגדר, והוא ייוותר
.כעניין לפרשנות, בהתחשב בהקשר שבו הוא מופיע
,)(ב61 בחוק החוזים קיימת הוראה כללית בסעיף
המרחיבה את תחולת הוראות אותו חוק, ככל שהדבר
מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות
משפטיות שאינן בבחינת חוזה. פרט להוראה כללית זו
קיימות בחקיקה גם הוראות שונות העוסקות בפעולה
משפטית, אם כי לא בצורה אחידה ומסודרת. ההוראות
המוצעות בפרק זה הן הוראות חדשות או הוראות
המרחיבות את ההסדר הקיים. הן עוסקות בשאלות שבבסיס
הפעולה המשפטית ומציעות הסדר אחיד בסוגיה. התכנים
של הפעולות עצמן ייקבעו לפי ההקשר שבו הן מופיעות
.בהוראות החוק המוצע ובראשם בחלק החיובים
חלק זה כולל פרק הנוגע לכשרות לביצוע פעולות
משפטיות. בין השאר, נערכו תיקונים בהוראות חוק הכשרות
, הכלולות באותו1962-המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
.הפרק, שיש להן השלכה עקיפה על זכויות הילד
משפטית פעולה :'א סימן
הוראה חדשה זו מתארת באופן כללי את סוגי
7 סעיף
הפעולות המשפטיות האפשריות, לפי מיהות
המבצע של הפעולה. פעולה יכולה להתבצע על ידי צד
אחד (כגון, הצעה לכריתת חוזה או ביטול חוזה בשל פגם
בכריתתו) או בידי כמה צדדים (למשל חוזה הדורש הצעה
וקיבול). השאלה אם יש נפקות לפעולה באמצעות מעשה
חד–צדדי או רב–צדדי נקבעת על פי המקור המשפטי
המקנה נפקות לפעולה זו. עוד יצוין, כי סעיף זה אינו
ממצה את הסיווגים האפשריים וכי ניתן לסווג פעולות
משפטיות גם לפי קריטריונים אחרים (כמו למשל פעולות
בתמורה ופעולות שאינן בתמורה, פעולות במעשה או
.)במחדל ועוד
ההוראה המוצעת משקפת את הגישה של
8 סעיף
הימנעות מדרישות פורמליות ביחס לאופן
ביצוען של פעולות משפטיות. כל דרך המבטאת את כוונתו
של מבצע הפעולה היא דרך תקינה לביצוע הפעולה. אם
יש הצדקה לדרישה צורנית מיוחדת, הדבר ייקבע במקום
המתאים, ויהיה בכך כדי ליצור דין מיוחד, המסייג את הדין
הכללי הקבוע בסעיף זה (כגון במקרה של דרישת הכתב
המוצע). חופש זה597 בעסקאות במקרקעין, כאמור בסעיף
בבחירת אופן הביצוע של פעולה משפטית משתקף גם כיום
. לחוק החוזים23 בסעיף
; לחוק הכשרות8 מי שבית המשפט הכריז עליו כפסול דין לפי סעיף- ""פסול דין][ח
;752 כמשמעותם בסעיף- ""צו ירושה", "צו קיום צוואה][ח
. אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים- ""קטין][ח
חלק שני: פעולות משפטיות
פרק ראשון: הוראות כלליות
סימן א': פעולה משפטית
.7
פעולה משפטית יכול שתהיה חד–צדדית או רב–צדדית, בהתאם לחיקוק או לחוזה
.שעל פיו היא מבוצעת
סוגי הפעולות
המשפטיות
][ח
.8
.פעולה משפטית יכול שתבוצע בעל פה, בכתב או בהתנהגות אופן ביצוע פעולה
משפטית
]23 [ח, חוכ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
718
אי–הדירות פעולה
משפטית
][ח
.9
פעולה משפטית היא בלתי הדירה החל במועד שבו היא הושלמה, אלא אם כן נקבע
.אחרת בחוזה או בחיקוק, או שהפעולה היא הדירה, לפי מהותה
בטלות פעולה
משפטית
][ח
.10
,, יחולו8הוראות פרק שלישי: בטלות חוזה ונפסדותו בחלק משנה שני לחלק השלישי
.בשינויים המחויבים, על פעולה משפטית
סימן ב': פעולה משפטית חד–צדדית
קליטת פעולה
חד–צדדית
])(ב60 [ח, חוכ
.11
פעולה משפטית חד–צדדית טעונה קליטה בידי האדם שהפעולה משנה את זכויותיו
נמען הפעולה), אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה או בחיקוק או שהפעולה- (בסימן זה
ידיעה של- אינה טעונה קליטה לפי מהותה; לעניין זה, "קליטה", בידי נמען הפעולה
נמען הפעולה על הפעולה ואם נשלחה לו הודעה על הפעולה, יראו כקליטה גם הגעת
.ההודעה למענו של נמען הפעולה
השלמת פעולה
חד–צדדית
][ח
.12
(בסימן11 פעולה משפטית חד–צדדית הטעונה קליטה בידי נמען הפעולה כאמור בסעיף
. פעולה הטעונה קליטה), מושלמת עם קליטתה כאמור- זה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"צורת חוזה
,. חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת23
זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או
".הסכם בין הצדדים
ההוראה המוצעת היא הוראה חדשה המבהירה
9 סעיף
כי מי שביצע פעולה משפטית אינו רשאי לחזור
בו מן הפעולה, לאחר שביצועה הושלם (אלא אם כן
קיימת הסכמה לחזרה זו). יצוין כי מועד ההשלמה של
פעולה משפטית חד–צדדית הטעונה קליטה נקבע בסעיף
. המוצע12
לכלל הקובע את סופיות הפעולה יש חריגים, אשר
יכולים להיקבע בחוזה או בחיקוק או כאשר מהות הפעולה
מצביעה על היותה הדירה. כך למשל, זכותו של מציע
הצעה לחזור בו ממנה, אף אם נמסרה לניצע וכל עוד
)(א101 לא נשלחה הודעת קיבול, נקבעה בחוק (ראו סעיף
.)המוצע
(ב) לחוק החוזים קובע בכלליות, כי61 סעיף10 סעיף
הוראות חוק החוזים יחולו גם על פעולות
משפטיות שאינן חוזה. בהסתמך על סעיף זה הוחלו הוראות
מחוק החוזים ובהן ההוראות הנוגעות לפגמים ברצון, גם
על פעולות משפטיות שאינן חוזה, ככל שלא נקבעו לגבי
מבהירה10 פעולות אלה הוראות חוק אחרות. הוראת סעיף
כי דיני בטלות חוזה ונפסדותו יחולו ישירות על כל פעולה
משפטית שאינה חוזה. מובן, כי על פי דיני הפרשנות
הכלליים יש להעדיף על פני הוראה כללית זו, הוראות
חוק מיוחדות הנוגעות לבטלותה או לנפסדותה של פעולה
משפטית מסוימת, כמו למשל, דיני הבטלות המיוחדים
,לצוואה. עוד יצוין כי הוראות אחרות מחוק החוזים הקיים
אשר מעוגנות בהצעת החוק בחלק המשנה הראשון שבחלק
השלישי (הוראות כלליות לחיובים) ובחלק המשנה השני
שבחלק השלישי (הוראות מיוחדות לחוזים) יוכלו לחול על
.פעולות משפטיות שאינן חוזה, בדרך של היקש
: נוסח חוק החוזים הקיים
"תחולה
. (ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים61
לעניין ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות
".שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה
צדדית–חד משפטית פעולה :'ב סימן
הוראה חדשה זו, קובעת כלל ולפיו פעולה11 סעיף
משפטית חד–צדדית טעונה קליטה (אם כי לא
,קיבול) של האדם שאת זכויותיו היא משנה. כך, למשל
ביטול חוזה מחייב קליטה אצל הצד או הצדדים המושפעים
מן הביטול. ההוראה בדבר הצורך בקליטה תחול ככל שאין
בחיקוק או בהסכם הוראה אחרת בעניין זה או שניתן
.להסיק על פי מהות הפעולה כי אין היא נדרשת קליטה
כך, למשל, צוואה היא פעולה משפטית חד–צדדית שאינה
טעונה קליטה. עוד יצוין, שהסעיף מבהיר כי קליטה יכולה
להיות מתוך ידיעה על הפעולה ולגבי פעולה שנשלחה
עליה הודעה, מתוך שההודעה הגיעה למענו של הנמען
לחוק החוזים, הגעה למענו של60 לפעולה. על פי סעיף
.נמען הפעולה נחשבת למסירת ההודעה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"דרך ומועד למסירת הודעה
,. (ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה60
רואים את ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען
".או אל מענו
ההוראה המוצעת קובעת כי פעולה חד–צדדית12 סעיף
, הטעונה קליטה מושלמת עם הקליטה. לפיכך
המוצע, הרי שממועד זה9 ככלל, ובהתאם לאמור בסעיף
.היא בלתי הדירה
.117 עד109 סעיפים 8
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
719
הודעה על פעולה
חד–צדדית
(א), חות60 [חוכ
])(א21
.13
הודעה על פעולה הטעונה קליטה תינתן לנמען הפעולה בדרך המקובלת בנסיבות
.העניין
נמען פעולה שלא
אותר
][ח
.14
, לא ניתן לאתר את נמען הפעולה במאמץ סביר, תושלם12– ו11 על אף הוראות סעיפים
הפעולה הטעונה קליטה לאחר שמבצע הפעולה נקט אמצעים סבירים למתן ההודעה
,, אלא אם כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם לכן13 בדרך האמורה בסעיף
.בדרך אחרת
פעולה של הפעלת
זכות ברירה
(ב), מכר21 [ח, חות
])(ב17
.15
היתה הפעולה הטעונה קליטה הפעלת זכות ברירה אשר נוצרה בשל הפרת חיוב של
113–(א) ו112 ,20 נמען הפעולה או בשל פגם ברצון של מבצע הפעולה, כאמור בסעיפים
, בתוך זמן סביר ממשלוח12– ו11 , תושלם הפעולה, על אף הוראות סעיפים115 עד
, אף אם ההודעה איחרה להגיע לנמען13 ההודעה לגביה בדרך האמורה בסעיף
הפעולה, או לא הגיעה כלל, ובלבד שבנסיבות העניין היה סביר לצפות כי ההודעה
תגיע לנמען הפעולה במועד והכל אלא אם כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם
.לכן, בדרך אחרת
הוראות הסעיפים המוצעים קובעות את ההסדר
סעיפים
– בדבר מתן ההודעה על פעולה משפטית חד15 עד13
צדדית הטעונה קליטה. יש להדגיש, כי הוראות
,אלה מגבשות את ההסדר הכללי לגבי מסירת הודעות
.אשר חל על החוק כולו
המוצע קובע את ההוראה הכללית באשר13 סעיף
למתן הודעה על פעולה משפטית חד–צדדית הטעונה
קליטה. על פי ההוראה, יש לתת את ההודעה בדרך
המקובלת בנסיבות העניין. בכך חוזרת ההוראה על הוראות
.(א) לחוק התרופות21 (א) לחוק החוזים וסעיף60 סעיף
המוצע נוגעת למצבים14 ההוראה החדשה שבסעיף
שבהם הפעולה אמנם טעונה קליטה כדי שתושלם, ואולם
הזכאי אינו יכול למסור את ההודעה שכן לא ניתן לאתר
,את נמען הפעולה. במצבים אלה של נבצרות מתן ההודעה
תחליף התנהגותו של מבצע הפעולה, החותרת למסירת
ההודעה תוך שימוש באמצעים סבירים, את מסירתה
בפועל. עוד יצוין, כי הסיפה של הסעיף מדגישה את
המוצע, ולפיו אם11 התוצאה של הכלל שנקבע בסעיף
לנמען הפעולה נודע על הפעולה הרי שניתן לראות בו מי
שקלט אותה. לפיכך, אם מוטל על מבצע הפעולה הנטל
להודיע על ביצועה, יוכל הוא לעמוד בנטל זה גם אם נודע
.לנמען הפעולה על ביצוע הפעולה ממקור אחר
המוצע משנה ומרחיבה את תחולת15 הוראת סעיף
)(ב17 (ב) לחוק התרופות ובסעיף21 ההסדר הקיים בסעיף
לחוק המכר, באשר לשאלה על מי מוטל הסיכון לשיבוש
בהעברתה של הודעה ביחס לפעולה משפטית חד–צדדית
14– ו13 הטעונה קליטה. על פי הכללים הקבועים בסעיפים
המוצעים הסיכון מוטל על מבצע הפעולה, שכן עליו לפעול
למסירת ההודעה בזמן, ואף מתוך מאמץ סביר לאתר את
נמען הפעולה, אם קיים צורך בכך. ואולם אם הפעולה
נובעת מהפרת חיוב של נמען הפעולה או מפגם ברצון של
,)מבצע הפעולה (כגון במקרה של טעות, עושק או כפייה
הסיכון מוטל על נמען הפעולה, בתנאי שההודעה נשלחה
בדרך מקובלת בנסיבות העניין ומתוך צפייה סבירה כי
(ב) לחוק התרופות21 תגיע במועדה (בדומה לאמור בסעיף
(ב) לחוק המכר). חלוקת סיכונים זו מבוססת על17 ובסעיף
אם קיים צד אשם, הסיכון יוטל עליו- תפיסת האשמה
בשל אשמו. ההסדר הורחב גם למצבים של ביטול פעולה
משפטית של קטין או פסול דין, לאור האופי המיוחד של
.פעולות אלה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"דרך ומועד למסירת הודעה
. (א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת60
".בנסיבות העניין
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הוראות בדבר מתן הודעה
. (א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך שקבעו21
בדואר רשום או בדרך- הצדדים, ובאין קביעה כזאת
.אחרת המקובלת בנסיבות העניין
) (ב) נפגע שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א
,ויש יסוד להניח שההודעה הגיעה לתעודתה במועדה
רשאי להסתמך עליה אף אם איחרה להגיע או לא הגיעה
".בכלל
: נוסח חוק המכר הקיים
"הוראות נוספות בדבר ההודעה
. (ב) ניתנה הודעת אי–התאמה בדרך המקובלת17
בנסיבות העניין, זכאי הקונה להסתמך עליה אף אם אחרה
".להגיע לתעודתה או לא הגיעה אליה כלל
.13
הודעה על פעולה הטעונה קליטה תינתן לנמען הפעולה בדרך המקובלת בנסיבות
.העניין
הודעה על פעולה
חד–צדדית
(א), חות60 [חוכ
])(א21
.14
, לא ניתן לאתר את נמען הפעולה במאמץ סביר, תושלם12– ו11 על אף הוראות סעיפים
הפעולה הטעונה קליטה לאחר שמבצע הפעולה נקט אמצעים סבירים למתן ההודעה
,, אלא אם כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם לכן13 בדרך האמורה בסעיף
.בדרך אחרת
נמען פעולה שלא
אותר
][ח
.15
היתה הפעולה הטעונה קליטה הפעלת זכות ברירה אשר נוצרה בשל הפרת חיוב של
113–(א) ו112 ,20 נמען הפעולה או בשל פגם ברצון של מבצע הפעולה, כאמור בסעיפים
, בתוך זמן סביר ממשלוח12– ו11 , תושלם הפעולה, על אף הוראות סעיפים115 עד
, אף אם ההודעה איחרה להגיע לנמען13 ההודעה לגביה בדרך האמורה בסעיף
הפעולה, או לא הגיעה כלל, ובלבד שבנסיבות העניין היה סביר לצפות כי ההודעה
תגיע לנמען הפעולה במועד והכל אלא אם כן נודע לנמען הפעולה על הפעולה קודם
.לכן, בדרך אחרת
פעולה של הפעלת
זכות ברירה
(ב), מכר21 [ח, חות
])(ב17
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
720
המועד לביצוע
הפעולה
]8 [ח, חות
.16
המועד לביצוע פעולה משפטית חד–צדדית הוא בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע
.לאדם על זכותו לבצע את הפעולה
פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית
כשרות לפעולות
משפטיות
]2 [כשר
.17
כל אדם כשר לביצוע פעולה משפטית, אלא אם כן נשללה או הוגבלה כשרות זו בחיקוק
.או בפסק דין
פעולה משפטית
של פסול דין
]9 [ח, כשר
.18
,הוראות פרק זה החלות על פעולה משפטית של קטין יחולו, בשינויים המחויבים
(א)
.גם על פעולה משפטית של פסול דין
היה ניתן להכריז על אדם בעת ביצוע פעולה משפטית כפסול דין ומי שהפעולה
(ב)
משנה את זכויותיו ידע או היה עליו לדעת על כך, יראו את אותו אדם, לעניין הוראות
.פרק זה, כפסול דין
הסכמת אפוטרופוס
לפעולה משפטית
של קטין
]4 [כשר
.19
פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמה של אפוטרופסו; הסכמה כאמור יכול שתינתן
מראש או בדיעבד, לפעולה מסוימת או לסוג של פעולות, ורשאי נותן ההסכמה לבטלה
.כל עוד לא בוצעה הפעולה
ההוראה המוצעת מרחיבה את תחולתה16 סעיף
לחוק התרופות8 של ההוראה הקיימת בסעיף
.ביחס למועד שבו ניתן לבצע פעולה משפטית חד–צדדית
העיקרון הוא כי אין לאפשר לאדם להפעיל את זכותו בלא
הגבלת זמן, ועל כן מוצע, כי מועד ההפעלה יהיה בתוך זמן
.סביר מן היום שבו נודע לזכאי על זכותו לביצוע הפעולה
כך, למשל, מי שזכאי לבטל חוזה בשל פגם בכריתה או בשל
הפרה צריך לבצע את פעולת הביטול בתוך זמן סביר מיום
שנודע לו על הפגם או ההפרה. מועד הידיעה הוא מועד
הידיעה בפועל של הזכאי להבדיל מהמועד שבו היה עליו
לדעת על זכותו לביצוע הפעולה. כמו לגבי שאר ההוראות
שבפרק זה, חל הכלל המופיע בסעיף זה על כל המצבים
שבהם מבוצעת פעולה משפטית חד–צדדית, אם לא קבועה
הוראה מיוחדת אחרת. לכן, אין עוד צורך לציין במפורש
את המועד לביטול חוזה, לאחר שניתנה ארכה בשל הפרתו
לחוק8 הלא–יסודית (כפי שמופיע היום בסיפה של סעיף
התרופות). ההוראה המהותית לעניין ביטול במצב שבו
ההפרה אינה יסודית מופיעה בפרק הדן בביטול חוזה עקב
המוצע), ואילו המועד לביצוע הפעולה452 הפרה (בסעיף
.המהותית הוא המועד האמור בסעיף זה
: נוסח חוק התרופות הקיים
"דרך הביטול
. ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר8
לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף
(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה7
". תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה- לקיום החוזה
משפטית פעולה לביצוע כשרות :שני פרק
פרק זה כולל הוראות מחוק הכשרות, הנוגעות
לכשרות לביצוע פעולה משפטית. רוב ההוראות חוזרות
על ההוראות המקבילות בחוק הכשרות. עם זאת, נעשו
.כמה שינויים ובחלק מן ההוראות אף מוצע הסדר חדש
הפרק המוצע הופרד מההוראות האחרות של חוק הכשרות
הנוגעות לכשרות המשפטית, לזכויות וחובות ומצויות בחוק
.) המוצע5 הכשרות הקיים (ר' גם דברי ההסבר לסעיף
חוזרת על ההוראה הקיימת ההוראה המוצעת17 סעיף
. לחוק הכשרות, בשינויי נוסח2 בסעיף
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"כשרות לפעולות משפטיות
. כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או2
".הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט
) לסעיף קטן (א18 סעיף
לחוק הכשרות, משווה הסעיף9 בדומה לסעיף
המוצע את המעמד העקרוני של פעולותיו המשפטיות של
פסול דין למעמד פעולותיו המשפטיות של קטין, בכל הנוגע
להגבלה על הכשרות לביצוען. ההוראה המוצעת מחילה את
הוראות הפרק כולו על פעולות משפטיות של פסול דין, ולא
.רק סעיפים מסוימים ממנו, כקבוע בהוראות החוק הקיים
)לסעיף קטן (ב
הוראה חדשה זו דנה במצבים שבהם אדם, שהיה ניתן
להכריז עליו בעת ביצוע הפעולה כפסול דין אך לא הוכרז
ככזה, עושה פעולה משפטית. ההוראה המוצעת מאזנת בין
ההגנה הראויה על אדם כאמור ובין אינטרס ההסתמכות
של נמען הפעולה. במצבים שבהם נמען הפעולה ידע או
היה עליו לדעת, כי הפעולה המשפטית נעשית על ידי מי
שניתן להכריז עליו פסול דין כאמור, יוטל עליו הסיכון כי
.הפעולה תיחשב כבטלה או שתבוטל
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"פעולות של פסול דין
,. על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול דין יחולו9
".7 עד4 בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה הקיימת19 סעיף
. לחוק הכשרות, בשינויי נוסח4 בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
721
ביטול פעולה
משפטית של קטין
], ח5 [כשר
.20
, ניתנת19 (א) פעולה משפטית של קטין שבוצעה בלי שניתנה הסכמה כאמור בסעיף
בידי היועץ המשפטי לממשלה- לביטול בידי האפוטרופוס, ואם אין לקטין אפוטרופוס
.בתוך זמן סביר מיום שנודע להם על הפעולה
בוצעה פעולה משפטית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי האדם שהפעולה משנה
(ב)
את זכויותיו לבקש מהאפוטרופוס או מהיועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, להודיע
לו אם בכוונתו לבטל את הפעולה, כאמור בסעיף קטן (א); לא הודיע האפוטרופוס או
ימים מיום קבלת הבקשה, יראו אותו כאילו60 היועץ המשפטי לממשלה כאמור בתוך
.הסכים לפעולה
היה הקטין לבגיר בטרם נודע לאפוטרופוס או ליועץ המשפטי לממשלה, לפי
(ג)
העניין, על הפעולה, או בטרם חלף זמן סביר מיום שנודע להם על הפעולה, זכאי הקטין
.שבגר לבטל את הפעולה, בתוך זמן סביר מהיום שבו היה לבגיר
סייג לביטול פעולות
]6 [כשר.21
פעולה משפטית של קטין אשר קטינים בגילו נוהגים לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית
של קטין כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שמבצע הפעולה הוא קטין, אינה
., אלא אם כן נגרם בשלה נזק של ממש לקטין20 ניתנת לביטול לפי סעיף
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"פעולות של קטין
;. פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו4
ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסוימת
או לסוג מסוים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל
".הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה
ההוראה המוצעת, שעניינה "ביטול פעולה20 סעיף
לחוק5 משפטית של קטין" שונה מהוראת סעיף
:הכשרות, כמפורט להלן
)לסעיפים קטנים (א) ו–(ב
הוראת סעיף קטן (א) מקנה לאפוטרופוס וליועץ
המשפטי לממשלה גמישות בכך שהיא מחליפה את פרק
הזמן הקצוב בחוק הקיים ("תוך חודש ימים לאחר שנודע
להם על הפעולה") בביטוי "בתוך זמן סביר". לעומת זאת
ההסדר המוצע מקנה ודאות מסוימת לנמען הפעולה, שכן
באפשרותו, לפי סעיף קטן (ב), לפנות לאפוטרופוס או ליועץ
המשפטי לממשלה בבקשה להודיע על עמדתם ביחס לפעולה
שבוצעה בידי קטין. בכך יכול נמען הפעולה ליצור פרק זמן
קצוב, אשר מתחיל מיום קבלת הבקשה. המטרה בסעיפים
קטנים אלה היא ליצור איזון ראוי בין חופש הפעולה הסביר
של הנציג, תוך שמירה על זכותו לביטול, לבין זכותו של נמען
.הפעולה לוודאות ביחס לתוקף הפעולה
)לסעיף קטן (ג
הוראת הסעיף הקטן המוצע קובעת הסדר גמיש יותר
) לחוק הקיים. הנוסח המוצע מחליף2(5 מזה הקבוע בסעיף
."את המילים "תוך חודש ימים" בביטוי "בתוך זמן סביר
בעוד שעל פי הנוסח הקיים, הקטין שבגר זכאי לבטל את
הפעולה, רק אם לא נודע לאפוטרופוס או ליועץ המשפטי
לממשלה עליה, הרי שהנוסח המוצע מאפשר לקטין שבגר
לבטל את הפעולה גם במקרה שבו האפוטרופוס או היועץ
המשפטי לממשלה כבר יודעים על הפעולה, אך טרם חלף
הזמן הסביר לביטולה. ההסדר הגמיש מאפשר התמודדות
טובה יותר עם מצבים שבהם נודע לאפוטרופוס או ליועץ
,המשפטי לממשלה על הפעולה תקופה קצרה לפני הבגרות
שאז לכאורה, לפי הנוסח הקיים, הקטין שבגר לא יכול עוד
לבטל את הפעולה, ואילו לנציג לא נותרה שהות מספקת
.לבחון אותה
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"ביטול פעילות של קטין
. פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת5
- נציגו ניתנת לביטול
על ידי היועץ- ) על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג1(
המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע
;להם על הפעולה
) אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה2(
על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר- על הפעולה
".שהיה לבגיר
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה הקיימת21 סעיף
לחוק הכשרות, בשינויי נוסח. המילים6 בסעיף
"או לרכושו" המופיעות בסוף הסעיף הקיים הושמטו, מאחר
.שהביטוי 'נזק של ממש לקטין' כולל גם נזק לרכושו
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי יש להבחין בעניין זה בין קטין
עד שש שנים ובין קטין שלמעלה מגיל זה, וכן בין פעולה
המתבצעת במיטלטלין להבדיל מפעולה במקרקעין. נוסף על
.כך יש להבחין בין קטין שיש לו אפוטרופוס ובין קטין שאין לו
כפסקו של הרמב"ם: "קטן עד שש שנים אין הקנייתו לאחרים
כלום, ומשש שנים עד שיגדיל אם יודע בטיב משא ומתן
מקחו מקח וממכרו ממכר ומתנתו קיימת, בין בדבר מרובה
בין בדבר מועט בין במתנת בריא בין במתנת שכיב מרע. ודבר
זה מדברי חכמים כמו שביארנו כדי שלא יבטל ולא ימצא מי
.20
, ניתנת19 (א) פעולה משפטית של קטין שבוצעה בלי שניתנה הסכמה כאמור בסעיף
בידי היועץ המשפטי לממשלה- לביטול בידי האפוטרופוס, ואם אין לקטין אפוטרופוס
.בתוך זמן סביר מיום שנודע להם על הפעולה
ביטול פעולה
משפטית של קטין
], ח5 [כשר
בוצעה פעולה משפטית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי האדם שהפעולה משנה
(ב)
את זכויותיו לבקש מהאפוטרופוס או מהיועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, להודיע
לו אם בכוונתו לבטל את הפעולה, כאמור בסעיף קטן (א); לא הודיע האפוטרופוס או
ימים מיום קבלת הבקשה, יראו אותו כאילו60 היועץ המשפטי לממשלה כאמור בתוך
.הסכים לפעולה
היה הקטין לבגיר בטרם נודע לאפוטרופוס או ליועץ המשפטי לממשלה, לפי
(ג)
העניין, על הפעולה, או בטרם חלף זמן סביר מיום שנודע להם על הפעולה, זכאי הקטין
.שבגר לבטל את הפעולה, בתוך זמן סביר מהיום שבו היה לבגיר
.21
פעולה משפטית של קטין אשר קטינים בגילו נוהגים לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית
של קטין כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שמבצע הפעולה הוא קטין, אינה
., אלא אם כן נגרם בשלה נזק של ממש לקטין20 ניתנת לביטול לפי סעיף
סייג לביטול
פעולות
]6 [כשר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
722
פעולות בטלות
]א6 [כשר.22
פעולה משפטית שעניינה קבלת אשראי בידי קטין, שאינה מסוג הפעולות שקטינים
נוהגים לעשותה, בטלה, אלא אם כן התקבלה הסכמת אפוטרופסו לפעולה בתוך זמן
.סביר
השבה בשל ביטול
או בטלות פעולה
][ח
.23
בוטלה או בטלה פעולה משפטית לפי הוראות פרק זה, זכאי כל צד להשבה של מה
שנתן לצד שכנגד; על הזכות להשבה יחול פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט שבחלק
.9משנה רביעי בחלק השלישי
אישור בית משפט
לפעולה של קטין
,47 ,20 ,7 [כשר
], ח48
.24
פעולה משפטית של קטין שהיא מהפעולות המנויות להלן, טעונה אישור של בית
(א)
משפט, מראש או בדיעבד, בין אם היא מבוצעת בידי הקטין, ובין בידי אפוטרופסו של
:הקטין, בשמו
שימכור לו ולא ייקח ממנו, והכול במיטלטלין אבל בקרקע
אינו מוכר ולא נותן עד שיגדיל. במה דברים אמורים בקטן
שאין לו אפוטרופוס אבל אם היה לו אפוטרופוס אין מעשיו
כלום אפילו במיטלטלין אלא מדעת האפוטרופוס, שאם
רצה לקיים מקחו וממכרו ומתנתו במיטלטלין קיים. בודקין
את הקטן אם יודע בטיב משא ומתן או אינו יודע, לפי שיש
קטן חכם ונבון שהוא יודע והוא בן שבע, ויש אחר שאפילו
,בן שלש עשרה אינו יודע בטיב משא ומתן..." (משנה תורה
.)פרק כט, הלכות ו–ח
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"סייג לביטול פעולות
. פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו6
לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא
ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול
, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא5 כאמור בסעיף
".אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו
, המוצע20 בניגוד לכלל הרגיל אשר נקבע בסעיף22 סעיף
ולפיו הפעולה תקפה אלא אם כן בוטלה, קובע
המוצע חריג, ולפיו תהיה הפעולה בטלה, אלא22 סעיף
אם כן אושרה. בסעיף המוצע, בשונה מההוראה בסעיף
א לחוק הכשרות, הוגבל הזמן לאישור הפעולה על ידי6
האפוטרופוס לפרק זמן סביר, כדי להגביר את הוודאות
של נמען הפעולה לגבי תוקפה. כמו כן, הוסף סייג המונע
בטלות פעולה שקטינים רגילים לעשותה, אף אם עניינה
קבלת אשראי, וזאת בשונה מן החוק הקיים. בכך נוצר איזון
מתאים בין החשש לניצול קטינים מצד אחד, ובין ההצדקה
.לקיום עסקאות אשראי שדרך קטינים לעשותן, מצד שני
בסעיף קיימים כמה שינויים ניסוחיים. בין השאר
הושמטו כמיותרים הביטויים "רכישת נכס באשראי
או במיקח אגב שכירות, שכירות נכס, או קבלת שירות
באשראי" וכן הושמטה הסיפה של הסעיף הקיים. במקום
זאת יבוא "קבלת אשראי", שהוא מונח כללי הכולל את כל
.הסוגים של מתן אשראי
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"פעולות בטלות
א. פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס6
שכירות, שכירות נכס או קבלת-אגב-באשראי או במיקח
שירות באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור בסעיפים
,, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לעניין סעיף זה6– ו5
". לרבות תשלום בשיעורים- אשראי
הוראה חדשה זו מעגנת את עקרון ההשבה23 סעיף
בהקשר של פעולה בטלה או ניתנת לביטול
של קטין או פסול דין, ובכך מבהירה את המצב המשפטי
בסוגיה זו. ההשבה, כאמור בסעיף המוצע, כפופה להוראות
פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט שבחלק משנה רביעי
בחלק השלישי ולסייגים הקבועים בו, לרבות הסייג המקנה
לבית המשפט שיקול דעת לפטור מהשבה בהתקיים נסיבות
מיוחדות וביניהן גם הגבלת כשרות משפטית של הזוכה
,) המוצע). דוגמה למצב כאמור הוא חיוב השבה6(419 (סעיף
שייעשה בלא התייחסות לנסיבות המיוחדות של הגבלת
הכשרות, אשר עלול לגרום ל"אכיפה" בלתי ראויה. דוגמה
יש להימנע מהשבה אם הנכס הנדון אבד לקטין- נוספת
בלא קבלת תחלוף על ידו, היינו, יש לבחון אם נותרה בידי
.)) המוצע4(419 הקטין "זכייה ממשית" (סעיף
המוצעים מאחדים הוראות של25– ו24 סעיפים סעיפים
כמה סעיפים בחוק הכשרות, הנוגעות לפעולות
25– ו24
הטעונות אישור של בית המשפט, תוך איחוד
ההסדרים ביחס לקטין, לפסול דין ולחסוי, ותוך הוספת כמה
.פעולות אחרות, אשר לגביהן נדרש אישור בית המשפט
המוצע, בכל מקום18 ויודגש, כי בהתאם להוראת סעיף
שבו נאמר "קטין" בסעיפים אלה, יש לייחס את ההוראה
גם לפסול הדין ולחסוי אם הצד שכנגד לפעולה ידע או
.היה עליו לדעת שיהיה ניתן להכריז עליו פסול דין
) לסעיף קטן (א24 סעיף
,"הדרישה לאישור בית המשפט אך "מראש
לחוק הכשרות, הושמטה בנוסח47– ו20 הקיימת בסעיפים
המוצע, מאחר שאין סיבה שלא להכיר בתוקפן של פעולות
משפטיות לגיטימיות, אשר בית המשפט אישרן (או יכול
לאשרן) בדיעבד. יוצאות מן הכלל הן פעולות בין הקטין
או פסול הדין לבין האפוטרופוס או קרובו, וכן פעולות בין
קטינים או פסולי דין של אותו אפוטרופוס, אשר מעצם
טיבן הן פעולות שבניגוד עניינים. נוכח הרגישות בפעולות
אלה, יש לפנות מראש לבית המשפט כדי לאשרן (כאמור
בסעיף קטן (ב)). הסדר דומה הוחל גם לגבי פעולות
אפוטרופוס בשמו של חסוי שאינו קטין או פסול דין
.419 עד410 סעיפים 9
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
723
,)2(,)1(20 [כשר
])3(,)1(47
;עסקה במקרקעין
)1(
][ח;המחאה של זכות לקבלת זכות במקרקעין
)2(
])4(47 ,)3(20 [כשר מתן מתנה או תרומה, למעט מתנה או תרומה הניתנות לפי הנהוג בנסיבות
)3(
;העניין
])2(47 [כשר;, חל עליה101972-) השכרה שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב4(
][ח; שקלים חדשים50,000 פעולה משפטית ששוויה עולה על
)5(
])6(47 [כשר;פעולה משפטית אחרת שבית משפט קבע כי היא טעונה את אישורו
)6(
][ח.)6( ) עד1( התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות
)7(
]48 ,)5(20 [כשר פעולה משפטית של קטין שהיא פעולה מהפעולות המנויות להלן טעונה אישור
(ב)
מראש של בית משפט בין שהפעולה מבוצעת בידי הקטין ובין בידי אפוטרופסו של
:הקטין, בשמו
]48 ,)5(20 [כשר פעולה משפטית בין הקטין לבין אפוטרופסו או קרוב אפוטרופסו, למעט
)1(
, בן זוג, הורה, הורה–הורה, ילד- "קבלת מתנות בידי הקטין; לעניין זה, "קרוב
;אח, ילדו של ילד
]48 [ח, כשר;) פעולה משפטית בין קטין לבין קטין אחר, שלהם אותו אפוטרופוס2(
). תיקון נוסף נוגע גם הוא למועד אישור הפעולה25 (סעיף
לחוק הכשרות9– ו7 בידי בית המשפט: הוראות סעיפים
פורשו כאילו ניתן לאשר פעולות שנעשו על ידי קטין או
פסול דין גם בדיעבד, ואילו לגבי פעולות אפוטרופוס או
הורה בשם פסול הדין או הקטין נאמר בפירוש, כי הן טעונות
אישור מראש. השינוי בסעיף המוצע מבהיר, כי אין חשיבות
;אם עשו את הפעולה הקטין, פסול הדין או האפוטרופוס
כך או אחרת, בית המשפט רשאי לאשר פעולות אלה (פרט
.לפעולות שבניגוד עניינים) מראש או בדיעבד
)1( לפסקה
,)1(20 ההוראה המוצעת מחליפה את הוראות סעיפים
) לחוק הכשרות. על פי החוק הקיים יש צורך3( ,)1(47–) ו2(
באישור פעולה שתוקפה תלויה ברישום בפנקס המתנהל
על פי חוק, וכן פורטו סוגים של עסקאות במקרקעין. מוצע
לקבוע שהפעולה הנפוצה והמשמעותית ביותר, היא
.העסקה במקרקעין, תהיה חייבת באישור
)2( לפסקה
הוראה חדשה זו מרחיבה את ההסדר הקיים כך
.שיחול גם על המחאת זכויות לקבלת זכות במקרקעין
,)1( פעולה זו דומה במהותה לפעולה המוזכרת בפסקה
.ועל כן יש להחיל גם לגביה את הצורך בקבלת אישור
)3( לפסקה
)3(20 הפסקה המוצעת חוזרת על הוראות סעיפים
.) לחוק הכשרות, בשינוי נוסח4(47–ו
)4( לפסקה
בחוק הכשרות חלה הוראה זו על פעולת חסוי בלבד
.)), מוצע להרחיב את תחולתה גם על פעולות קטין2(47 (סעיף
)5( לפסקה
הוראה חדשה זו נועדה להבטיח אישור לפעולות
משמעותיות בנכסיו של הקטין או של פסול הדין, וזאת
נוסף על עסקאות במקרקעין או לגבי מקרקעין המפורטות
). הוראה זו אף תחליף את התייחסות2(–) ו1( בפסקאות
חוק הכשרות המחייב אישור לכל "פעולה שתוקפה תלוי
ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק" (בין אם במקרקעין ובין
.אם לאו), תוך הרחבת היקף הפעולות הנדרשות לאישור
)6( לפסקה
) לחוק6(47 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הכשרות, תוך הרחבתה גם לגבי פעולות של קטינים
)7( לפסקה
הוראה חדשה זו דורשת אישור גם להתחייבות לעשיית
הפעולות המנויות לעיל. על פי המגמה שהתפתחה בפירוש
הסעיפים הקיימים, נדרש האישור בשלב ההתחייבות ולא
.))רק בשלב הריאלי (ראו גם דברי ההסבר לסעיף קטן (ג
)לסעיף קטן (ב
)2(–) ו1( לפסקאות
לחוק הכשרות, מורות48–) ו5(20 בדומה לסעיפים
הפסקאות המוצעות, כי אם אפוטרופוס עלול לעמוד במצב
של ניגוד עניינים בין טובתו שלו לבין טובת הקטין או פסול
הדין הנתון לאפוטרופסותו, או כשמדובר בפעולות בין
קטינים או בין פסולי הדין של אותו אפוטרופוס, האישור
.לפעולה צריך שיינתן מראש
.98 '; התשנ"ט, עמ176 ' ס"ח התשל"ב, עמ 10
;עסקה במקרקעין
)1(
,)2(,)1(20 [כשר
])3(,)1(47
;המחאה של זכות לקבלת זכות במקרקעין
)2(
][ח
מתן מתנה או תרומה, למעט מתנה או תרומה הניתנות לפי הנהוג בנסיבות
)3(
;העניין
])4(47 ,)3(20 [כשר
;, חל עליה101972-) השכרה שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב4(
])2(47 [כשר
; שקלים חדשים50,000 פעולה משפטית ששוויה עולה על
)5(
][ח
;פעולה משפטית אחרת שבית משפט קבע כי היא טעונה את אישורו
)6(
])6(47 [כשר
.)6( ) עד1( התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות
)7(
][ח
פעולה משפטית של קטין שהיא פעולה מהפעולות המנויות להלן טעונה אישור
(ב)
מראש של בית משפט בין שהפעולה מבוצעת בידי הקטין ובין בידי אפוטרופסו של
:הקטין, בשמו
]48 ,)5(20 [כשר
פעולה משפטית בין הקטין לבין אפוטרופסו או קרוב אפוטרופסו, למעט
)1(
, בן זוג, הורה, הורה–הורה, ילד- "קבלת מתנות בידי הקטין; לעניין זה, "קרוב
;אח, ילדו של ילד
]48 ,)5(20 [כשר
;) פעולה משפטית בין קטין לבין קטין אחר, שלהם אותו אפוטרופוס2(
]48 [ח, כשר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
724
][ח;720 עריכת צוואה בכפוף להוראות סעיף
)3(
])(ג6 [ירש;700 הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון לפי הוראות סעיף
)4(
])(ב7 [ירש ;701 העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון לפי סעיף
)5(
][ח.)5(–) ו4( ,)2( ,)1( התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות
)6(
][ח ) או7()ניתן אישור להתחייבות לביצוע פעולה משפטית לפי סעיפים קטנים (א
(ג)
.) לא יידרש אישור נוסף לפי סעיף זה לצורך ביצוע הפעולה נושא ההתחייבות6()(ב
אישור בית משפט
לפעולה של חסוי
]48 ,47 [ח, כשר
.25
, יחול, בשינויים המחויבים, גם על פעולה משפטית המנויה באותו סעיף24 סעיף
.המבוצעת בידי אפוטרופוס של חסוי, בשמו
)3( לפסקה
לחוק הירושה קובע, כי קטין, פסול דין26 סעיף
ומי שאינו יודע להבחין בטיבה של צוואה אינם כשירים
לחוק המוצע מבוקש להקל בהוראה720 לעשותה. בסעיף
ולא לראותו כמי שפסול לערוך15 זו ביחס לקטין מעל גיל
, לחוק המוצע). עם זאת720 צוואה (ראו דברי הסבר לסעיף
מוצע כי הפעולה המשפטית של עריכת הצוואה על ידי
הקטין תותנה באישור בית המשפט מראש, כך שיהיה ניתן
) מבין בטיבה של הפעולה15 לבדוק שהקטין (מעל גיל
המשפטית שהוא מתכוון לבצע. ברי, כי בחינה זו לא תהיה
ביחס לתוכנה של הצוואה, אלא אך ביחס להבנה באשר
לפעולת עריכת הצוואה. עוד יודגש, כי על אף הוראת סעיף
לחוק המוצע, המחילה דין זהה על הקטין ועל פסול18
הדין, הוראת פסקה זו לא תחול על פסול דין, שכן סעיף
לחוק המוצע אינו מאפשר עריכת צוואה על ידי פסול720
, לא ניתן לראות בפסול דין15 דין. בניגוד לקטין מעל גיל
מי שמבין בטיבה של הפעולה המשפטית, שכן אם יש בו
.הבנה כאמור, ראוי לבטל את הכרזתו כפסול דין
עוד יודגש, כי פעולה של עריכת צוואה, בהיותה
לחוק המוצע) אינה יכולה להיעשות722 אישית (ראו סעיף
על ידי אפוטרופסו של הקטין בשמו. מכאן, כי גם הוראת
- לחוק המוצע אינה רלוונטית לפסקה זו25 סעיף
.אפוטרופסו של החסוי אינו יכול לערוך צוואה בשמו
)4( לפסקה
(ג) לחוק הירושה קובע כי הסתלקות של קטין6 סעיף
או של פסול דין מזכותם בעיזבון טעונה אישור של בית
המשפט. אישור זה ניתן אגב בחינה הדומה במהותה
לבחינה שמבצע בית המשפט בעת מתן אישור לפעולות
לחוק המוצע. למעשה, דומה24 אחרות המפורטות בסעיף
פעולת ההסתלקות לפעולה של הענקת מתנה, המצריכה
,). לפיכך3()(א24 אישור של בית המשפט כאמור בסעיף
מוצע להעביר את ההוראה לעניין הסתלקות מחוק הירושה
לחוק המוצע. נוכח הרגישות הקיימת אגב24 לסעיף
.הליכי ירושה, מוצע כי האישור יהיה חייב להינתן מראש
יצוין, כי חוק הירושה נוקט לשון מפורשת באשר לצורך
באישור בית המשפט להסתלקות של אפוטרופוס לקטין או
לפסול דין בשמו, אך ביחס להסתלקות בשמו של חסוי אין
לחוק המוצע, כי25 אמירה ברורה. מוצע להבהיר בסעיף
אפוטרופוס של חסוי יכול להסתלק בשמו רק אם ניתן לכך
אישור בית המשפט מראש. עוד יודגש, כי הואיל והאפשרות
לחוק המוצע, הרי700 להסתלק כפופה להוראות סעיף
,שיחולו על הפעולה כל התנאים הקבועים בסעיף האמור
לרבות ההוראה ולפיה הסתלקות אינה יכולה להיות
.)(ג) לחוק המוצע700 על–תנאי (ראו סעיף
)5( לפסקה
(ב) לחוק הירושה קובע כי העברה או שעבוד7 סעיף
של זכות קטין או פסול דין בעיזבון טעונה אישור בית
המשפט. כמו לגבי פעולת ההסתלקות, גם הבחינה שמבצע
בית המשפט לצורך מתן האישור לפעולות האמורות, דומה
במהותה לבחינה המבוצעת על ידו לגבי הפעולות האחרות
לחוק המוצע. בעיקרו של דבר העברת24 המפורטות בסעיף
זכויות בעיזבון או שעבודן יחול במקרים רבים גם על זכויות
פעולות שממילא נדרש לגביהן- במקרקעין או לגביהם
,) לחוק המוצע. משכך2(–) ו1()(א24 אישור כאמור בסעיף
מוצע להעביר את ההוראה מחוק הירושה לסעיף זה. עוד
מוצע כי נוכח הרגישות המוגברת בהליכי ירושה, יתחייב
אישור מראש. כמו לגבי הסתלקות, גם ביחס לפעולה של
המוצע, כי אם25 העברה או שעבוד מוצע להבהיר, בסעיף
הפעולה מבוצעת בידי אפוטרופוס לחסוי בשמו, יידרש
.אישור בית המשפט לפעולה
)6( לפסקה
) לחוק המוצע, גם אם מדובר7()(א24 כאמור בסעיף
,בהתחייבות לביצוע הפעולה, ולא לשלב הריאלי שלה
נדרש אישור מראש של בית המשפט. עוד יצוין כי על
לחוק המוצע, התחייבות לעריכת702 פי האמור בסעיף
.צוואה בטלה
)לסעיף קטן (ג
סעיף קטן זה מבהיר, כי כאשר ניתן אישור בית
המשפט להתחייבות לביצוע פעולה אין צורך גם במתן
אישור לפעולה הריאלית, כיוון שיש בכך משום דרישה
.לאישור כפול
24 הסעיף המוצע מחיל את הוראות סעיף25 סעיף
שנקבעו כנוגעות לפעולות קטין או אפוטרופסו
או פסול דין או אפוטרופסו, גם לגבי פעולות של אפוטרופוס
בשמו של חסוי (שאינו קטין או פסול דין), וזאת בדומה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
725
בקשה לקבלת
אישור
][ח
.26
יכול שתוגש בידי הקטין או25– ו24 בקשה לקבלת אישור לפעולה משפטית לפי סעיפים
.החסוי, לפי העניין, אפוטרופסו או האדם שהפעולה המשפטית משנה את זכויותיו
פעולה באין אישור
]49 ,21 [כשר.27
פעולה משפטית הטעונה אישור של בית המשפט לפי פרק זה תהיה תקפה אף באין
.אישור כאמור, אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב
לחוק הכשרות. יצוין, כי כאשר48– ו47 לאמור בסעיפים
החסוי עצמו, אם אינו קטין או פסול דין, מבצע פעולה
המוצע, אין צורך באישור24 מהפעולות המנויות בסעיף
24 בית המשפט לפעולה. כאמור בדברי ההסבר לסעיף
לחוק המוצע, ההוראה המוצעת מבהירה כי אפוטרופוס
לחסוי אינו יכול להסתלק מזכויות החסוי בעיזבון, להעבירן
או לשעבדן אם לא קיבל לכך את אישור בית המשפט
.מראש
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"פעולות טעונות אישור בית המשפט
. פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט7
אם היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי נציגו; ואין
.תוקף לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט
פעולות טעונות אישור בית המשפט
. ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג20
:את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש
) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה1(
,משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר
;או של דירה
) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל2(
;על פי חוק
) נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות3(
;לפי הנהוג בנסיבות העניין
;) נתינת ערבות4(
) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי5(
.הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין
סמכויות האפוטרופוס ואישור בית המשפט
. האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי47
תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג
:את החסוי בלי שבית המשפט אישרן מראש
) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה1(
,משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר
;או של דירה
;) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה2(
) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל3(
;על פי חוק
) נתינת מתנות זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי4(
;הנהוג בנסיבות העניין
;) נתינת ערבות5(
) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי6(
.או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור
פעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים
. בפעולה משפטית בין החסוי לבין האפוטרופוס, בן48
זוגו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות
לחסוי, ובפעולה משפטית בין החסוי לבין חסוי אחר של
אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי
בלי שבית המשפט או אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו
".אישרן מראש
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הסתלקות יורש מזכותו בעזבון
. (ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין6
.טעונה אישור בית המשפט
עסקאות אחרות בזכות היורש
. (ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי7
".שהוכרז פסול דין טעונים אישור בית המשפט
הוראה חדשה זו מגדירה מי זכאי לפנות לבית26 סעיף
המשפט לקבלת האישור. ההוראה מבהירה כי
הצד שכנגד לפעולה הטעונה אישור, אשר במקרים רבים
הוא הצד המעוניין ביותר בקבלתו, אך אין לו לפי החוק
הקיים מעמד בענייני הכשרות של הקטין או החסוי, זכאי
.גם הוא לפנות לבית המשפט לקבלת אישור זה
הוראת הסעיף המוצע מאחדת ומרחיבה את27 סעיף
הוראות חוק הכשרות הקיים בדבר הגנת אדם
שכלפיו נעשתה הפעולה המשפטית, במצב שבו לא ניתן
אישור לפעולה. לפי חוק הכשרות, בנוסחו הקיים, היה צד
זה מוגן אם לא ידע אובייקטיבית על הצורך באישור או
בהסכמה. מוצע כי ההגנה תינתן רק לאדם שפעל בתום
לב ובתמורה, היינו שלא יהיה די בידיעה אובייקטיבית
כדי למנוע את בטלות הפעולה ויידרש תום לב במובנו
,הסובייקטיבי. עוד מוצע, כי בשונה מהוראות החוק הקיים
יחול ההסדר גם לגבי כל הפעולות המצריכות אישור ולא
.רק לגבי חלקן
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"הגנת צד שלישי
) תהא5(20 פעולה של הורים הטעונה אישור לפי סעיף .21
בת–תוקף אף באין אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא
".ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה אישור
.26
יכול שתוגש בידי הקטין או25– ו24 בקשה לקבלת אישור לפעולה משפטית לפי סעיפים
.החסוי, לפי העניין, אפוטרופסו או האדם שהפעולה המשפטית משנה את זכויותיו
בקשה לקבלת
אישור
][ח
.27
פעולה משפטית הטעונה אישור של בית המשפט לפי פרק זה תהיה תקפה אף באין
.אישור כאמור, אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב
פעולה באין אישור
]49 ,21 [כשר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
726
פעולת אפוטרופוס
שהיה פגם במינויו
]66 [כשר
.28
פעולה משפטית של אפוטרופוס תהיה תקפה אף אם היה פגם במינויו, אם נעשתה
.כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת על הפגם
תוקף חוזה שנכרת
בטרם אישור
][ח
.29
, בטרם ניתן אישור כאמור25– ו24 נכרת חוזה הטעון אישור של בית המשפט לפי סעיפים
יראו את הקטין או את החסוי, לפי העניין, ואת הצד השני, כמי שכרתו ביניהם חוזה
.המותלה במתן אישור בתוך זמן סביר
פעולה של הורים
ואפוטרופסים
במשותף
][ח
.30
,18 על פעולה משפטית של הורים או של אפוטרופסים במשותף יחולו הוראות סעיפים
. לחוק הכשרות, לפי העניין46– ו19
שמירת דינים
בכשרות לפעולה
] רישה79 ,13 [כשר
.31
הוראות פרק זה אינן חלות על כשרותו של אדם לבצע פעולה הקובעת או משנה את
מעמדו האישי ואין בהן כדי לגרוע מדיני הנישואין והגירושין ומכל חיקוק הקובע
לעניין מסוים גיל כשרות לביצוע פעולה משפטית או הקובע תוצאות לשלילת כשרות
.כאמור או להגבלתה
תחולת הוראות חוק
הכשרות
][ח
.32
יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין74 הוראות פרק רביעי לחוק הכשרות למעט סעיף
.הוראות פרק זה
הגנת צד שלישי
. פעולה של אפוטרופוס הטעונה הסכמה או אישור לפי49
) תהיה בת–תוקף אף באין הסכמה6(47 ) וסעיף2(46 סעיף
או אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה
".עליו לדעת שהיא טעונה הסכמה או אישור
66 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף28 סעיף
.לחוק הכשרות, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"אפוטרופוס שהיה פגם במינויו
. פעולה של אפוטרופוס תהיה בת–תוקף אף שהיה66
פגם במינויו, אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה
".עליו לדעת על הפגם
הוראה חדשה זו מבהירה את מעמדו המשפטי29 סעיף
, של חוזה, אשר טעון את אישור בית המשפט
בתקופת הביניים עד למתן האישור. על פי ההוראה, יש
לראותו בתקופת הביניים כחוזה שבו תנאי מתלה, על כל
המשמעויות הנובעות מכך. ההוראה משתלבת עם ההצעה
לצמצם את הפעולות, שלגביהן נדרש אישור מראש של
המוצע) ועם ההוראה הכללית באשר24 בית המשפט (סעיף
.) המוצע129 לחוזה שבו תנאי מתלה (סעיף
הוראה חדשה זו מבהירה, כי ההסדר שבסעיפים30 סעיף
(אפוטרופסים41– (שיתוף בין ההורים) ו19 ,18
,במשותף) לחוק הכשרות אינו מוגבל רק לפעולות פיזיות
.אלא חל גם על פעולות משפטיות
13 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיפים31 סעיף
. רישה לחוק הכשרות, בשינויי נוסח79–ו
ההוראה הותאמה לפרק המוצע, העוסק בכשרות לפעולות
בלבד, וכן נמחקה ההתייחסות לעדיפות דין הקובע תוצאות
.של הצהרת מוות, בהיותה מיותרת
: נוסח חוק הכשרות הקיים
"שמירת דינים
הוראות פרק זה אינן חלות על כשרותו של אדם .13
לפעולות הקובעות או משנות את מעמדו האישי, ואינן
גורעות מכל דין הקובע לעניין פלוני גיל כשרות או תוצאות
של שלילת כשרות או הגבלתה או הקובע תוצאות של
.הצהרת מוות
שמירת דינים ושיפוט
. חוק זה אינו בא לפגוע בדיני נישואין וגירושין; הוא79
אינו בא להוסיף על סמכויות השיפוט של בתי–דין דתיים
ולא לגרוע מהן; ומקום שבית–דין דתי מוסמך על פי דין
שמדובר- 75 פרט לסעיף- לשפוט, יראו כל הוראה בחוק זה
".בה בבית–משפט כאילו מדובר בה בבית–דין דתי
67 הפרק הרביעי של חוק הכשרות (סעיפים32 סעיף
) קובע כמה הוראות כלליות, לרבות83 עד
בענייני סמכות, ייצוג ומשפט בין–לאומי פרטי. מוצע להחיל
את רובן של ההוראות הכלליות על פרק הכשרות לביצוע
.פעולות משפטיות, וזאת למעט הוראות שאינן ממין העניין
לחוק הקיים, אשר לפיה מוסמך74 כך למשל, הוראת סעיף
בית המשפט לשנות או לבטל החלטה שקיבל בשל שינוי
נסיבות, נוגעת יותר לדיני הורים וילדים (למשל, שינוי
הסדרי ראייה שנקבעו בפסק דין) מאשר לדיני הכשרות
.לביצוע פעולה משפטית
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
727
פרק שלישי: שליחות
מהות השליחות
]1 [שלח.33
שלוח) לבצע בשמו של אדם אחר (בפרק- שליחות היא כוחו של אדם (בפרק זה
(א)
. שולח) פעולה משפטית- זה
כל פעולה משפטית יכול שתהיה נושא לשליחות, אלא אם כן לפי מהותה, לפי
(ב)
.תנאיה או לפי חיקוק יש לבצעה באופן אישי
שלוחו של אדם
כמותו
]2 [שלח
.34
,שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, ידיעתו וכוונתו, מזכה או מחייבת, לפי העניין
.את השולח
כשרות השלוח
]4 [שלח.35
אדם כשר להיות שלוח לפעולה משפטית שהוא עצמו בר–דעת לבצעה, אך לעניין
והוראות11זכויותיו וחובותיו יחולו הוראות פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית
.חוק הכשרות
שליחות :שלישי פרק
הפרק המוצע בא להחליף את חוק השליחות. הפרק
ממוקם בחלק העוסק בפעולות המשפטיות, מאחר שמהות
השליחות היא כוחו של אדם לעשות בשמו של אדם אחר
,פעולה משפטית. פרק זה, בדומה לחוק השליחות הקיים
.חל בעיקר על היחסים שבין השולח והשלוח לאדם שלישי
היחסים הפנימיים שבין השולח לשלוח נידונים בחלקם
בפרקים האחרים של החוק המוצע בהתאם ליחסים
נותן-השונים שבין השולח לבין השלוח כגון: יחסי מזמין
.שירות
ההוראה המוצעת היא הוראת פתיחה המגדירה33 סעיף
את מהות השליחות. ההוראה חוזרת על הוראת
. לחוק השליחות, בשינויי נוסח1 סעיף
)לסעיף קטן (א
מטרת הסעיף הקטן המוצע, לתאר את מהות
, המוצע36 השליחות, ולא את אופן יצירתה שנדונה בסעיף
לחוק1 על כן הושמטה המילה "יפוי" הקיימת בסעיף
הכשרות. המילים "או במקומו", שבדבר פרשנותן נחלקו
"הדעות, נמחקו כמיותרות, מאחר שנראה כי פעולה "בשם
מכסה את כל המצבים הרלוונטיים. המחלוקת לעניין זה
היתה בשאלה אם הכוונה במילים אלה לשליחות נסתרת
שבה השלוח אינו מציג עצמו כשלוחו של השולח ועל כן
לא נוכל לומר עליו כי הוא פועל "בשמו" או שמא מדובר
במקרה שבו לפי מבחן האדם הסביר, הגם שהאדם לא
הציג עצמו כשלוח, הרי שהשליחות גלויה לצדדים ולכך
.הם כיוונו
המילים "כלפי צד שלישי" נמחקו, מאחר שהפעולה
המשפטית יכולה להתבצע כלפי אדם מסוים, כלפי אדם
.שאינו מסוים וכן כלפי כולי עלמא או כלפי השלוח עצמו
המילים האמורות עלולות להקשות על ההבנה כי השליחות
.חלה כלפי כל אלה ועל כן הן הושמטו
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת מבהירה כי פעולה שהוסכם בין
הצדדים כי יש לקיימה באופן אישי, אין לקיימה באמצעות
.שלוח
: נוסח חוק השליחות הקיים
"השליחות ונושאה
. (א) שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו1
.או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי
(ב) כל פעולה משפטית יכולה לשמש נושא
לשליחות, חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש
".לבצעה אישית
לחוק2 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף34 סעיף
.השליחות, בשינויי נוסח
: נוסח חוק השליחות הקיים
"דין השליחות
. שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו2
".וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח
לחוק4 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף35 סעיף
השליחות, בשינויי נוסח. ההוראה הקיימת היא
הצהרתית במובן זה שהדין החל על זכויותיו וחובותיו של
שלוח הוא זה הקבוע בדיני הכשרות הכלליים, כלומר בחוק
הכשרות. ההוראה המוצעת מפנה אל דיני הכשרות בצורה
ברורה יותר באמצעות הפניה לפרק המתאים בחוק המוצע
.ולחוק הכשרות
: נוסח חוק השליחות הקיים
"כשרות השלוח
כל אדם כשר להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו .4
בר–דעת לעשותה, אך לעניין זכויותיו וחיוביו יחולו דיני
".הכשרות המשפטית הכלליים
.32 עד17 סעיפים 11
פרק שלישי: שליחות
.33
שלוח) לבצע בשמו של אדם אחר (בפרק- שליחות היא כוחו של אדם (בפרק זה
(א)
. שולח) פעולה משפטית- זה
מהות השליחות
]1 [שלח
כל פעולה משפטית יכול שתהיה נושא לשליחות, אלא אם כן לפי מהותה, לפי
(ב)
.תנאיה או לפי חיקוק יש לבצעה באופן אישי
.34
,שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, ידיעתו וכוונתו, מזכה או מחייבת, לפי העניין
.את השולח
שלוחו של אדם
כמותו
]2 [שלח
.35
אדם כשר להיות שלוח לפעולה משפטית שהוא עצמו בר–דעת לבצעה, אך לעניין
והוראות11זכויותיו וחובותיו יחולו הוראות פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית
.חוק הכשרות
כשרות השלוח
]4 [שלח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
728
יצירת השליחות
]3 [שלח.36
שליחות נוצרת בהרשאה מאת השולח; ההרשאה תינתן בהודעת השולח לשלוח
(א)
.) אדם שלישי- או לאדם שכלפיו מבוצעת הפעולה המשפטית (בפרק זה
אדם שלישי רשאי שלא להכיר בפעולתו של שלוח, כל עוד לא הוצגה לפניו
(ב)
.הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה
היקף השליחות
]5 [שלח.37
השלוח מוסמך לבצע כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצוע נושא השליחות
(א)
ואולם אין הוא מוסמך, באין הרשאה מפורשת, לייצג את השולח בהליכים לפני בית
.משפט, בית דין או בורר, לערוך פשרה או לבצע פעולה שלא בתמורה
שלוח מוסמך לבצע כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש, הדרושה באופן סביר
(ב)
.לשמירה על ענייני השולח בקשר לנושא השליחות
לחוק3 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף36 סעיף
: הכשרות, בשינויי נוסח כדלקמן
)לסעיף קטן (א
בסעיף קטן זה נמחקו הביטויים המציינים את אופן
מתן ההרשאה (בכתב, בעל–פה או בהתנהגות) לאור סעיף
המוצע, המתייחס לביצוע פעולות משפטיות, שבו נאמר8
.כי יכול שיבוצעו בעל–פה, בכתב או בהתנהגות
:התייחסות המשפט העברי
הרישה של ההוראה המוצעת תואמת את עמדת
המשפט העברי כפי שעולה מלשונו של הרמב"ם: "האומר
לשלוחו צא ומכור לי קרקע או מיטלטלין או קנה לי, הרי
זה מוכר ולוקח ועושה שליחותו וכל מעשיו קיימין. ואין
העושה שליח צריך קניין ולא עדים אלא באמירה בלבד
בינו לבין חבירו, ואין צריכין עדים אלא לגלות הדבר אם
כפר אחד מהם כשאר כל הטענות" (משנה תורה, הלכות
שלוחין ושותפין, פרק א, הלכה א). באשר לנתינת ההרשאה
שלא בדרך של הודעה לשלוח, העניין שנוי במחלוקת והוא
.תלוי בצורך במודעות השלוח על דבר מינויו
)לסעיף קטן (ב
במקום "נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא
שלא להכיר בשליחות..." מוצע לומר "אדם שלישי רשאי
שלא להכיר בפעולתו של שלוח...". מטרתו של שינוי זה
להבהיר כי הסעיף חל הן על מקרים שבהם נותר האדם
השלישי פסיבי (כגון לעניין ההכרה מצדו בהודעת ביטול
שנשלחה בידי השלוח בשמו של השולח), והן על מקרים
.שבהם הוא נדרש לפעולה אקטיבית
:נוסח חוק השליחות הקיים
"הקניית השליחות וצורתה
–. (א) השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל3
פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח
לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד
.מהם
(ב) נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא
שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה
".בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה
לחוק5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף37 סעיף
:השליחות, בשינויי נוסח כדלקמן
)לסעיף קטן (א
.המילים "באין הגבלה בהרשאה" נמחקו כמיותרות
הסעיף עוסק בהרשאה משלימה הכוללת את כל הפעולות
המשפטיות אשר השולח לא העניק בגינן הרשאה מפורשת
ומשתמעת. מכאן שברור כי בכוחו של השולח להגביל את
כוחו של השלוח וכי אם קיימת הגבלה מעין זו הרי שהיא
ביטוי לרצון המפורש של השולח וההרשאה המשלימה
נדחית מפניה. המילה "התקין" נמחקה אף היא כמיותרת
מאחר שאין בה כדי להוסיף על המבחן האובייקטיבי
הקבוע בסעיף ולפיו "השלוח מוסמך לבצע כל פעולה
הדרושה באופן סביר לביצוע נושא השליחות". המילה
"ויתור" הושמטה מאחר שהיא כלולה ב"פעולה בלי
תמורה". במקום "השליחות חלה" נאמר ליתר דיוק כי
.""השלוח מוסמך לבצע
)סעיף קטן (ב
"בסעיף קטן זה הוחלפו המילים "רשאי השלוח
במילים "השלוח מוסמך". בכך הובהר כי הסעיף נועד ליצור
הרשאה לשלוח לפעול כדי לשמור על ענייני השולח בקשר
לנושא השמירה ואין מדובר בהגנה בלבד לשלוח מפני
טענות של השולח ביחס לפעולה אסורה. הוראות הפרק
המוצע יחולו אפוא גם במקרה של שליחות מעין זו. הסיפה
של הסעיף הקיים נמחקה כמיותרת מאחר שאם הפעולה
היא בתחום ההרשאה, ברור כי השלוח מוסמך לפעול גם
בכגון זה. ההוראה נדרשת רק לפעולות שהשלוח לא היה
.מוסמך לעשותן במסגרת השליחות
: נוסח חוק השליחות הקיים
"היקף השליחות
על- באין הגבלה בהרשאה- . (א) השליחות חלה5
כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא
באין הרשאה מפורשת- השליחות, אולם אין היא חלה
על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא- לכך
.על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה
(ב) רשאי שלוח לעשות כל פעולה דחופה ובלתי
צפויה מראש הדרושה באופן סביר לשמירה על עניני
השולח בקשר לנושא השליחות, אף אם הפעולה חורגת
".מתחום ההרשאה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
729
שליחות משנה
]16 [שלח.38
אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו, אלא בהרשאת השולח או לשם ביצוע פעולה
.)(ב37 כאמור בסעיף
פעולה בלא
הרשאה
])(א), (ב6 [שלח
.39
פעל אדם כשלוחו של אדם אחר בלא הרשאה ממנו או בחריגה מהרשאתו, רשאי
(א)
האדם האחר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד; אישור בדיעבד
ייחשב כהרשאה מראש, ואולם אין בו כדי לפגוע בזכות שנרכשה בתום לב ובתמורה
.לפני האישור
לא ידע האדם השלישי ולא היה עליו לדעת בשעת ביצוע הפעולה האמורה
(ב)
בסעיף קטן (א), כי היא נעשית בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה, הברירה בידו, כל עוד
לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות במבצע הפעולה צד לפעולה וליתן לו הזדמנות
סבירה לקיימה או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע ממבצע הפעולה פיצויים בעד הנזק
.שנגרם לו בשל העדר ההרשאה או החריגה ממנה
][ח מבצע הפעולה רשאי לדרוש מהאדם השלישי להודיע לו על בחירתו כאמור
(ג)
בסעיף קטן (ב); לא הודיע האדם השלישי על בחירתו בתוך זמן סביר ממועד קבלת
.הדרישה, רואים אותו כמי שבחר לחזור בו מן הפעולה
][ח האדם השלישי ומבצע הפעולה רשאים לדרוש מהאדם שהפעולה בוצעה בשמו
(ד)
להודיע על עמדתו ביחס לפעולה; נמסרה דרישה כאמור, רשאי אותו אדם לאשר
בדיעבד את הפעולה שבוצעה בשמו, לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שהודיע על כך
.בתוך זמן סביר ממועד קבלת הדרישה
16 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף38 סעיף
לחוק השליחות, בשינויי נוסח. המילים "במפורש
או מכללא" הושמטו כמיותרות. ההרשאה יכולה להיעשות
המוצע: בכתב, בעל–פה8 בכל דרך הקבועה בסעיף
ובהתנהגות. השאלה אם ניתן להסיק רשות מכללא (או
רשות משלימה) היא שאלה כללית לגבי היקף השליחות
.שאינה נוגעת דווקא לשליחות משנה
: נוסח חוק השליחות הקיים
"שליחות משנה
. אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו אלא אם16
הורשה לכך במפורש או במכללא, או שעשה זאת לשם
".)(ב5 פעולה כאמור בסעיף
לחוק6 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף39 סעיף
:השליחות, בשינויי נוסח כדלקמן
)לסעיף קטן (א
מוצע להחליף את המילים "ובלבד שלא תיפגע זכות
שרכש אדם אחר בתום לב..." במילים "ואולם אין בו כדי
לפגוע בזכות שנרכשה בתום לב....". תיקון זה מבהיר כי
,הסעיף עשוי לחול על כל זכות שנרכשה בתום לב ובתמורה
ובמקרים מסוימים, בידי השלוח עצמו או בידי האדם
השלישי ולא רק בידי צד רביעי כפי שהיה אפשר לפרש
.את הסעיף הקיים
)לסעיף קטן (ב
מוצע להימנע בסעיף זה מהשימוש במונחים
"שולח" ו"שלוח", מאחר שמדובר במצבים של העדר
הרשאה וחריגה מהרשאה, שהגדרת השליחות אינה חלה
עליהם; נוסח הסעיף שונה בהתאם, ונעשה בו שימוש
במונח "מבצע הפעולה". כן התווספו לסעיף המילים "ליתן
לו הזדמנות סבירה לקיימה", זאת כדי להעניק למבצע
הפעולה הזדמנות סבירה להתארגן לקיום הפעולה במקום
השולח, למשל במקום שבו חלף המועד לביצועה. במקום
המילים "את נזקו" שבסיפה של הסעיף הקיים נאמר
"פיצויים בעד הנזק שנגרם לו בשל העדר ההרשאה או
החריגה ממנה", כדי להבהיר מהו הנזק שבשלו זכאי האדם
(בשונה, למשל, מפיצויים שמגיעים השלישי לפיצויים
ממבצע הפעולה בשל הפרת חוזה אם בחר האדם השלישי
לראות במבצע הפעולה את בעל דברו והלה הפר את
החוזה). מאחר שמוצע להשמיט מנוסח פרק זה את הוראת
לחוק הקיים הדן בידיעת השלוח, מובהר כי הסעיף18 סעיף
חל במקרים שבהם על הצד השלישי לא היה לדעת על
.העדר ההרשאה או על החריגה ממנה
)לסעיף קטן (ג
הוראה חדשה זו מטרתה להסדיר את הפעלתה של
הברירה על ידי האדם השלישי. מבצע הפעולה רשאי
לדרוש מהאדם השלישי להודיע מהי בחירתו מבין
הברירות שלרשותו לפי סעיף קטן (ב), ואם לא הודיע בתוך
זמן סביר ממועד קבלת הדרישה, נקבעה "ברירת מחדל" ועל
.פיה יראו אותו כמי שבחר לחזור בו מן הפעולה
)לסעיף קטן (ד
הוראה חדשה זו מטרתה ליצור מנגנון של מסירת
הודעות בדבר כוונתו של כל אחד מהצדדים. זאת, כדי
לאפשר לצדדים האחרים תכנון נאות. סעיף זה מגן על
.38
אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו, אלא בהרשאת השולח או לשם ביצוע פעולה
.)(ב37 כאמור בסעיף
שליחות משנה
]16 [שלח
.39
פעל אדם כשלוחו של אדם אחר בלא הרשאה ממנו או בחריגה מהרשאתו, רשאי
(א)
האדם האחר, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד; אישור בדיעבד
ייחשב כהרשאה מראש, ואולם אין בו כדי לפגוע בזכות שנרכשה בתום לב ובתמורה
.לפני האישור
פעולה בלא
הרשאה
])(א), (ב6 [שלח
לא ידע האדם השלישי ולא היה עליו לדעת בשעת ביצוע הפעולה האמורה
(ב)
בסעיף קטן (א), כי היא נעשית בלא הרשאה או בחריגה מהרשאה, הברירה בידו, כל עוד
לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות במבצע הפעולה צד לפעולה וליתן לו הזדמנות
סבירה לקיימה או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע ממבצע הפעולה פיצויים בעד הנזק
.שנגרם לו בשל העדר ההרשאה או החריגה ממנה
מבצע הפעולה רשאי לדרוש מהאדם השלישי להודיע לו על בחירתו כאמור
(ג)
בסעיף קטן (ב); לא הודיע האדם השלישי על בחירתו בתוך זמן סביר ממועד קבלת
.הדרישה, רואים אותו כמי שבחר לחזור בו מן הפעולה
][ח
האדם השלישי ומבצע הפעולה רשאים לדרוש מהאדם שהפעולה בוצעה בשמו
(ד)
להודיע על עמדתו ביחס לפעולה; נמסרה דרישה כאמור, רשאי אותו אדם לאשר
בדיעבד את הפעולה שבוצעה בשמו, לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שהודיע על כך
.בתוך זמן סביר ממועד קבלת הדרישה
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
730
פעולה למען
])(ג6 תאגיד [שלח.40
.39 תאגיד רשאי לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני היווסדו, ויחולו הוראות סעיף
שליחות נסתרת
]7 [שלח.41
לא ידע האדם השלישי ולא היה עליו לדעת, בשעת הפעולה, על קיומה של השליחות
או על מיהות השולח, תחייב פעולת השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה
את השלוח בלבד; ואולם רשאי השולח לאמץ לעצמו את זכויות השלוח כלפי האדם
.השלישי, ובלבד שאין הדבר נוגד חוזה או חיקוק או את מהות הזכות
חיוב אמון של שלוח
]8 [ח, שלח.42
.קיבל עליו אדם לפעול כשלוח, חב הוא אמון כלפי השולח
עניינו של האדם השלישי, ומאפשר לו לברר אם ברצונו
של מי שהפעולה בוצעה בשמו לאמצה, דבר אשר יסייע
לו בהחלטה כיצד לכלכל את מעשיו: לחזור בו מן הפעולה
או לראות את מבצע הפעולה כבעל דברו. הסעיף מאפשר
גם למבצע הפעולה לפנות בדרישה כאמור. לא הגיב מי
,שהפעולה בוצעה בשמו בתוך זמן סביר מקבלת הדרישה
.לא יהיה זכאי עוד לאשר את הפעולה
:התייחסות המשפט העברי
נציין כי במשפט העברי הכללים שונים, הן ביחסים
שבין השולח לאדם השלישי והן ביחסים שבין השלוח
לאדם השלישי. ביחסים שבין השולח לאדם השלישי, ככלל
פעולתו של השלוח בטלה מאליה, ואין לשולח אפשרות
,לאשר אותה בדיעבד (משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין
,פרק א, הלכה ב). עם זאת, אם הפעולה מיטיבה עם השולח
"היא עשויה לזַכות אותו מדין "זכין לאדם שלא בפניו
(משנה תורה, הלכות זכיה ומתנה, פרק ד, הלכה ב). ביחסים
,שבין השלוח לאדם שלישי, השלוח אינו נושא באחריות
אלא כשהטעה את האדם השלישי ביודעין בדבר הרשאתו
.)(שו"ת הרשב"א, חלק ב, סימן רנה
: נוסח חוק השליחות הקיים
"פעולה ללא הרשאה
. (א) פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר בלי שהורשה6
לכך או בחריגה מהרשאתו, יכול אותו אחר, בכפוף לאמור
- בסעיף קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד; ואישור בדיעבד
כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם
.אחר בתום לב ובתמורה לפני האישור
(ב) לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח
,פועל ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו
כל עוד לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות את השלוח
כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח
".את נזקו
, לפעולה מטעם תאגיד הוקדש סעיף נפרד. ככלל40 סעיף
לחוק6 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
המוצע, שאליה מפנה39 השליחות. עם זאת, הוראת סעיף
המוצע ואשר דנה בפעולה בלא הרשאה, יוצרת40 סעיף
. לחוק הקיים6 הסדר רחב יותר מסעיף
: נוסח חוק השליחות הקיים
"פעולה ללא הרשאה
. (ג) תאגיד יכול לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני6
.היווסדו, ויחולו הוראות סעיף זה
לחוק7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף41 סעיף
השליחות, בשינויי נוסח. בין השאר, הוסף
לחוק18 הביטוי "ולא היה עליו לדעת", עקב השמטת סעיף
.השליחות
: נוסח חוק השליחות הקיים
"שליחות נסתרת
. לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה על קיומה של7
השליחות, או לא ידע את זהותו של השולח, תחייב פעולת
השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח
בלבד; אולם יכול השולח לאמץ לעצמו זכויות השלוח כלפי
,הצד השלישי, זולת אם הדבר נוגד את הזכות לפי מהותה
".תנאיה, או נסיבות העניין
434 חיובי האמון רוכזו בפרק כללי (סעיפים42 סעיף
המוצעים) ולכן ניתן להסתפק בהפניה442 עד
לפרק זה. ההפניה נעשית בפרק זה ובחוק כולו, על ידי
."שימוש במונח "חב אמון
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נאמנות וחובות השלוח
. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי8
השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה
אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו
:חובות אלה
) יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך1(
הנוגעים לנושא השליחות ויתן לו דין וחשבון על
;פעולותיו
) לא יהא שלוח של שולחים שונים לנושא שליחות2(
;אחד שלא על דעת שולחיו
;) לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו3(
) לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת4(
הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו של
;השולח
) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים5(
שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל דבר
שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו או של
".אדם אחר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
731
תרופות בשל
הפרת חיוב אמון
])(ב9 [שלח
.43
עשה השלוח פעולה כלפי אדם שלישי תוך הפרת חיוב האמון והאדם השלישי ידע על
ההפרה, זכאי השולח לבטל את הפעולה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל תרופה
.אחרת הנתונה לשולח כלפי האדם השלישי
נכסים שזכה
בהם השלוח
,(א) רישה10 [שלח
])(ב
.44
נכס, טובת הנאה או רווח שזכה בו השלוח בשל השליחות מוחזק בידו כנאמן של
.השולח
שיפוי השלוח
]11 [שלח.45
השולח ישפה את השלוח בשל ההוצאות הסבירות שהוציא ובשל ההתחייבויות
.הסבירות שהתחייב בהן עקב השליחות
סיום השליחות
])(א14 [שלח.46
:שליחות מסתיימת באחת מאלה
(א)
;השולח או השלוח הודיע על ביטולה
)1(
בסעיף המוצע, שעניינו "תרופות בשל הפרת חיוב43 סעיף
אמון" אין התייחסות מיוחדת לתרופות שלהן
.זכאי השלוח כלפי השולח אם הפר את חיוב האמון
התייחסות זו אינה נחוצה מאחר שיחול חלק המשנה הדן
.בתרופות בשל הפרת חיוב
(ב) לחוק השליחות, בדבר9 ההוראה שבסעיף
האפשרות לביטול הפעולה, נותרה על כנה, שכן דיני
התרופות הכלליים אינם מספקים את הסעד האמור במקרה
זה. המילים "וההפרה היתה על דעת הצד השלישי" הוחלפו
במילים "והאדם השלישי ידע על ההפרה", כפי שהמונח
."על דעת" פורש בספרות
כמו כן נמחקה מן ההוראה המוצעת הסיפה שבסעיף
(ב) הקיים בדבר זכות השולח לתבוע פיצויים גם מן האדם9
השלישי והוספה ההבהרה כי "אין בהוראות סעיף זה כדי
לגרוע מכל תרופה אחרת הנתונה לשולח כלפי האדם
השלישי". על מקרה זה תחול ההוראה בדבר גרם הפרת
, המוצע) (עוולה זו הורחבה לכל חיוב399 חיוב (סעיף
להבדיל מהעוולה כיום, שעיסוקה הוא בגרם הפרת חוזה
בלבד). עקב כך, אין מקום להסדיר במיוחד את זכותו של
השולח לפיצוי מן האדם השלישי שתיקבע בהתאם לכללי
.הנזיקין האמורים
: נוסח חוק השליחות הקיים
"תרופות
. (א) הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי9
., זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה8 סעיף
(ב) פעולה שהשלוח עשה כלפי צד שלישי עקב
,הפרת חובה כאמור וההפרה היתה על דעת הצד השלישי
,)זכאי השולח, נוסף על התרופות האמורות בסעיף קטן (א
לבטל את הפעולה וכן לתבוע גם מן הצד השלישי את
".הפיצויים המגיעים לו מן השלוח
לחוק השליחות10 סעיפים קטנים (א) ו–(ב) לסעיף44 סעיף
אוחדו ונקבע הן לגבי נכס והן לגבי רווח או טובת
,הנאה, כי הם מוחזקים בידי השלוח כנאמן של השולח
(א) הושמטה10 ויחול על כך פרק הנאמנות. הסיפה של סעיף
מאחר שנראה שאין בה צורך שכן ההוראה מושתתת על
עקרונות של עשיית עושר ולא במשפט, ומצב ידיעתו של
.הצד השלישי לגבי השליחות אינו רלוונטי בהקשר זה
:התייחסות המשפט העברי
המשפט העברי סבור גם הוא שיש נסיבות שבהן
התוספת שקיבל השלוח מן האדם השלישי הולכת כולה
לשולח, ואולם אין זה אלא כאשר אפשר לראות את
התוספת כתמורה לכספו של שולחו, כגון שקנה נכס
שאין לו מחיר קבוע ומוגדר בשוק. לא כן אם אין לראות
בתוספת תמורה לכספו של השולח אלא מתנה שניתנה
)מעבר לעסקה, שאז נקבע בתלמוד (כתובות צח ע"א
,שהשולח והשלוח מתחלקים בה שווה בשווה (נ' רקובר
"אדם שקיבל טובת הנאה עקב שליחותו", בתוך עושר
.) ואילך77 'ולא במשפט, ירושלים תשמ"ח, עמ
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נכסים ורווחים
. (א) כל נכס שבא לידי השלוח עקב השליחות מוחזק10
בידו כנאמן של השולח; והוא, אף אם לא גילה השלוח
לצד השלישי את קיומה של השליחות או את זהותו של
.השולח
(ב) השולח זכאי לכל ריווח או טובת הנאה שבאו
".לשלוח בקשר לנושא השליחות
11 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף45 סעיף
.לחוק השליחות, בשינויי נוסח
: נוסח חוק השליחות הקיים
"שיפוי
. השולח חייב לשפות את השלוח על ההוצאות11
הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן
".סביר עקב השליחות
15– ו14 בסעיף המוצע אוחדו הוראות סעיפים46 סעיף
.לחוק השליחות
)לסעיף קטן (א
הסעיף הקטן המוצע קובע כמה שינויים לסעיף
(א) לחוק השליחות כשההנחה היא כי הודעה על סיום14
.43
עשה השלוח פעולה כלפי אדם שלישי תוך הפרת חיוב האמון והאדם השלישי ידע על
ההפרה, זכאי השולח לבטל את הפעולה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל תרופה
.אחרת הנתונה לשולח כלפי האדם השלישי
תרופות בשל
הפרת חיוב אמון
])(ב9 [שלח
.44
נכס, טובת הנאה או רווח שזכה בו השלוח בשל השליחות מוחזק בידו כנאמן של
.השולח
נכסים שזכה
בהם השלוח
,(א) רישה10 [שלח
])(ב
.45
השולח ישפה את השלוח בשל ההוצאות הסבירות שהוציא ובשל ההתחייבויות
.הסבירות שהתחייב בהן עקב השליחות
שיפוי השלוח
]11 [שלח
.46
:שליחות מסתיימת באחת מאלה
(א)
סיום השליחות
])(א14 [שלח
;השולח או השלוח הודיע על ביטולה
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
732
;) השולח או השלוח נפטר או נגרעה כשרותו2(
החליט על פירוקו- ) השולח או השלוח הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד3(
.מרצון או ניתן לגביו צו פירוק
])(ב14 [שלח הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר
(ב)
.או של השלוח עצמו, וזכותם מותנית בביצוע נושא השליחות
])(א15 [שלח כל עוד לא ידע השלוח ולא היה עליו לדעת על סיום השליחות, זכאי הוא כלפי
(ג)
.השולח לראות את השליחות כנמשכת
])(ב15 שלח כל עוד לא ידע האדם השלישי ולא היה עליו לדעת על סיום השליחות, זכאי הוא
(ד)
בידי האדם השלישי- לראותה כנמשכת ואם ידע השלוח או היה עליו לדעת על סיומה
.)(ב39 לראות את השליחות כנמשכת או לבחור בין אחת החלופות הקבועות בסעיף
][ח השלוח רשאי לדרוש מהאדם השלישי להודיע לו על אופן בחירתו כאמור בסעיף
(ה)
,קטן (ד); לא הודיע האדם השלישי על בחירתו בתוך זמן סביר ממועד קבלת הדרישה
.רואים אותו כמי שבחר לחזור בו מן הפעולה
ריבוי שולחים
ושלוחים
]17 [שלח
.47
.נתן השולח הרשאה אחת לשלוחים אחדים, חזקה שעליהם לפעול יחד
(א)
נתנו שולחים אחדים הרשאה אחת לשלוח, חזקה שעל השלוח לפעול מכוח כולם
(ב)
.יחד
השליחות היא פעולה משפטית חד–צדדית ויחולו עליה
ההוראות המתאימות מסימן ב' לפרק: הוראות כלליות
בחלק זה הדן בפעולות משפטיות. הסעיף חוזר על הדין
הקיים וקובע את סיומה של השליחות אם נגרעה כשרותם
)), לגבי תאגיד, הסעיף2( של השולח או השלוח (פסקה
.מדייק יותר וקובע שהפירוק יכול להיות מרצון או לפי צו
)לסעיף קטן (ב
,(ב) לחוק השליחות14 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
.בשינויי נוסח
)לסעיפים קטנים (ג) ו–(ד
לחוק15 הסעיפים חוזרים על נוסחו של סעיף
השליחות, בשינויי נוסח. המילים "היה עליו לדעת" הוספו
. לחוק האמור18 בשל השמטתו של סעיף
)לסעיף קטן (ה
,(ג) המוצע39 הוראה חדשה זו, בדומה להוראת סעיף
נועדה להסדיר את הפעלתה של הברירה בידי האדם
השלישי. השלוח רשאי לדרוש מהאדם השלישי להודיע
על אופן בחירתו, ואם לא הודיע בתוך זמן סביר, נקבעה
"ברירת מחדל" ועל פיה יראו אותו כמי שבחר לחזור בו
.מן הפעולה
: נוסח חוק השליחות הקיים
"סיום השליחות
. (א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח14
או השלוח וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או
. בפירוקו- אם היה תאגיד- בפשיטת רגלו, או
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה
להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם
".תלויה בביצוע נושא השליחות
סייגים לסיום שליחות
. (א) כל עוד לא ידע השלוח על סיום השליחות, זכאי15
.הוא כלפי השולח לראותה כנמשכת
(ב) לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי
הוא לראותה כנמשכת; ואם השלוח ידע על סיומה, זכאי
".)(ב6 הצד השלישי גם לברירה הנתונה לו בסעיף
17 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף47 סעיף
.לחוק השליחות, בשינויי נוסח
:התייחסות המשפט העברי
)לסעיף קטן (ב
: זוהי גם גישת המשפט העברי כפי שפסק הרמב"ם
"שלשה שנתנו מעות לאחד לקנות להם המקח, אם היו
המעות מעורבות וקנה במקצת הדמים, אף על פי שהיתה
,כוונת השליח שזה שקנה לאחד מהן הרי המקח של כולן
וחולקין אותו לפי מעותיהן" (הלכות מכירה פרק ז, הלכה
יג). מפשטות לשונו של הרמב"ם עולה שכיוון שכמה
,שולחים נתנו לשליח הרשאה אחת לקנות בעבורם מקח
אין לו הרשאה לפעול בעבור אחד מהם בלבד, אלא עליו
לפעול בעבור כל השולחים כאחד (וכך פוסק הרמ"ה
במפורש כפי שמובא בטור, חושן משפט, סימן קפד. אמנם
.)דעתו של רבי ישעיה מטראני שונה, ראו שם
: נוסח חוק השליחות הקיים
"ריבוי שלוחים ושולחים
. (א) ניתנה הרשאה אחת לשלוחים אחדים, חזקה17
.שעליהם לפעול יחד
, (ב) ניתנה הרשאה אחת על ידי שולחים אחדים
".חזקה שעל השלוח לפעול מכוח כולם יחד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
733
חלק שלישי: חיובים
חלק משנה ראשון: הוראות כלליות לחיובים
פרק ראשון: השלמת חיובים, קיומם ופקיעתם
מקורות החיוב
][ח.48
.חיוב נוצר על פי דין או על פי חוזה
מקיים החיוב
]40 [חוכ.49
,חיוב יכול שיקוים בידי מי שאינו החייב אלא אם כן לפי מהותו של החיוב או תנאיו
.או לפי חיקוק, על החייב לקיימו באופן אישי
מועד הקיום
,)(ב5 , שכר9 [מכר
]41 חוכ
.50
חיוב על פי חוזה יש לקיים זמן סביר לאחר יצירתו; היה על החייב לקיים את החיוב
(א)
.בתוך תקופה מסוימת, רשאי החייב לקבוע את מועד הקיום בתוך אותה תקופה
חיובים :שלישי חלק
החלק השלישי המוצע דן בכל סוגי החיובים. הוא
כולל הוראות כלליות הנוגעות לכל סוגי החיובים ואחריהן
הוראות פרטניות לעניין החיובים הרצוניים (חוזים וחוזים
מיוחדים), חיובים לא רצוניים (נזיקין, עשיית עושר ולא
במשפט ומזונות) וחיובים מעורבים שיכול שמקורם בחוזה
ויכול שיחולו מהדין (שמירה וחיוב אמון). חלק זה כולל גם
.את התרופות העומדות למי שנפגע מהפרת חיוב
לחיובים כלליות הוראות :ראשון משנה חלק
חלק משנה ראשון בחלק החיובים כולל הוראות
שמיועדות לחול על כל דיני החיובים. בכך יש חידוש
מסוים לעומת ההסדר הקיים. כיום הורחבה תחולת
,הוראותיו של חוק החוזים "ככל שהדבר מתאים לעניין
ובשינויים המחויבים", גם על פעולות משפטיות שאינן
בבחינת חוזה וגם על חיובים שאינם נובעים מחוזה (סעיף
(ב) לחוק החוזים). בכך יצר הדין הקיים צינור, אשר61
.מרחיב את תחולתו של חוק החוזים גם על חיובים שונים
המונח חיוב קיים בחוק החוזים ובכך אין חידוש. מונח זה
איפשר לראות בפרקים ה' ו–ו' לחוק החוזים חלק מתורת
חיובים כללית. עתה מוצע חלק מיוחד אשר מעגן את
העקרונות המשותפים לדיני החיובים. עם זאת המבנה
המוצע מבהיר בצורה ברורה יותר את התפיסה בדבר תורת
חיובים כללית. המונחים "חייב" ו"נושה" שבהם נעשה
שימוש בחלק משנה זה אינם מוגדרים ואולם אלה הצדדים
.לקשר המשפטי שהוא החיוב
מרביתן של ההוראות הכלליות המוצעות בחלק
,החיובים דומות במהותן להוראות חוק החוזים. עם זאת
וכדי לעצב הסדר שלם ומגובש, נוספו כמה הוראות, שונה
נוסחן של הוראות אחרות ונערכה חלוקה מחודשת לפרקים
.ולסימנים
ופקיעתם קיומם ,חיובים השלמת :ראשון פרק
הפרק הראשון מבוסס בעיקרו על פרק ה' לחוק
החוזים הנושא את הכותרת: קיום החוזה. ההוראות בחלקן
הניכר הן הוראות השלמה לגבי חוזים ועל כן באופן שיטתי
הושמטה כל הוראה המתייחסת להסכמות שהגיעו אליהן
הצדדים, שכן הוראות אלה ודאי שלא יחולו אם הצדדים
.הסכימו אחרת באותו עניין
. המונח חיוב אינו מוגדר בחוק המוצע48 סעיף
ההגדרות השונות מצויות בספרות המשפטית
העוסקת בתחום זה. עם זאת, נקבעה הוראה חדשה זו
הנוגעת להיבט אחד של החיוב והיא קובעת את מקורותיו
של החיוב. ההוראה מסייעת גם בהבנת המבנה של החוק
המוצע שכן היא קובעת כי החיובים, נושא חלק זה, מקורם
בדין, שמכוחו נוצרים החיובים הלא–רצוניים וחיובים
אחרים המושתתים עליו, או שמקורם בחוזה, שמכוחו
.נוצרים החיובים הרצוניים
40 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף49 סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
בידי מי- "קיום
. חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת40
אם לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על
".החייב לקיימו אישית
הסעיף המוצע מיועד לחול על חיוב חוזי50 סעיף
(להבדיל מחיובים שמקורם בדין) שלא נקבע
.מועד לקיומו או שנקבע כי יקוים בתוך תקופה מסוימת
לחוק41 בכך חוזר הסעיף על העיקרון הקבוע בסעיף
החוזים. הסעיף נועד להשלים חסר בחוזה לגבי המועד
לביצוע חיוב או להשלמת ביצועו כשאין נוהג או הוראות
, לחוק המוצע16 מיוחדות בעניין. הוראה דומה, בסעיף
חלה על פעולה משפטית. לא נקבעה הוראה לגבי מועד
קיום חיוב על פי דין, בין השאר, מאחר שבמקרים רבים
.הדין הוא זה שינקוב את המועד המתאים לביצוע החיוב
בשונה מהסעיף בחוק החוזים הקיים, קובע הסעיף המוצע
כי החייב ולא הנושה, זכאי להודיע לצד השני על מועד
הקיום המדויק, בכך הוחל ההסדר הקיים בחוק המכר
.ובחוק השכירות והשאילה, על כלל החיובים החוזיים
:התייחסות המשפט העברי
נציין כי בהלוואה, הכלל במשפט העברי הוא "סתם
הלוואה שלושים יום"; חיובים שאינם הלוואה, יש לקיימם
חלק שלישי: חיובים
חלק משנה ראשון: הוראות כלליות לחיובים
פרק ראשון: השלמת חיובים, קיומם ופקיעתם
.48
.חיוב נוצר על פי דין או על פי חוזה
מקורות החיוב
][ח
.49
,חיוב יכול שיקוים בידי מי שאינו החייב אלא אם כן לפי מהותו של החיוב או תנאיו
.או לפי חיקוק, על החייב לקיימו באופן אישי
מקיים החיוב
]40 [חוכ
.50
חיוב על פי חוזה יש לקיים זמן סביר לאחר יצירתו; היה על החייב לקיים את החיוב
(א)
.בתוך תקופה מסוימת, רשאי החייב לקבוע את מועד הקיום בתוך אותה תקופה
מועד הקיום
,)(ב5 , שכר9 [מכר
]41 חוכ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
734
החייב יודיע לנושה, זמן סביר מראש, על מועד קיום החיוב כאמור בסעיף
(ב)
.)קטן (א
קיום מוקדם
]42 [חוכ.51
חיוב יכול שיקוים לפני מועדו, ובלבד שהקיום המוקדם לא יפגע בנושה, ושהחייב
.הודיע על כך לנושה זמן סביר מראש
דחייה של מועד
הקיום
]43 [חוכ
.52
- המועד לקיומו של חיוב נדחה
(א)
אם הקיום במועד נמנע מפני שהנושה טרם קיים חיוב שהיה עליו לקיים
)1(
; עד שחלפה המניעה- תחילה, או מסיבה אחרת הקשורה בנושה
) חיובים שלובים- אם על הצדדים לקיים את חיוביהם בד בבד (בחלק זה
)2(
. כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו-
בהזדמנות הראשונה, והכל בכפוף למנהג המדינה, שעל
."כגון זה נאמר "מנהג מבטל הלכה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"מועד הקיום
. חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר41
לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב
".זמן סביר מראש
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"המסירה, מועדה ומקומה
. (ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי5
המשכיר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה; לא
הוסכם על מועד המסירה, תהא המסירה זמן סביר לאחר
כריתת החוזה; במקרים אלה על המשכיר להודיע לשוכר
".זמן סביר מראש על מועד המסירה
: נוסח חוק המכר הקיים
"מועד המסירה
. (א) מקום שהממכר לא נמסר על אתר, תהא המסירה9
.זמן סביר לאחר גמירת החוזה
(ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי
.המוכר לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה
(ג) במקרים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), על
".המוכר להודיע לקונה זמן סביר מראש על מועד המסירה
42 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף51 סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
:התייחסות המשפט העברי
הסעיף תואם את עמדת המשפט העברי, וכפי שנפסק
בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן עד, סעיף ב: "קבע המלוה
ללוה זמן, ורוצה הלוה לפורעו כדי שלא יעמוד הממון
באחריותו עד הזמן, והמלוה אינו רוצה לקבלו... אין שומעין
לו, מפני שקביעות הזמן לתקנת הלוה היא". ואולם באותו
סעיף אף נקבע שלא ניתן להקדים פירעון חיוב אם ייגרם
.נזק לנושה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיום מוקדם
. חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב42
".לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה
) לסעיף קטן (א52 סעיף
) של הסעיף הקטן המוצע מרכזת את1( פסקה
(א) לחוק43 ) של סעיף2(–) ו1( ההוראות הקיימות בפסקאות
) של הסעיף הקטן האמור2( החוזים, בשינויי נוסח. פסקה
.(א) לחוק החוזים43 ) של סעיף3( חוזרת על הוראת פסקה
דוגמה לחיובים שלובים שיש לקיימם בד בבד נמצאת
. לפרק חוזה מכר163 בסעיף
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק43 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
החוזים, בשינויי נוסח. המילים "אם ראה שמן הצדק לעשות
כן", הושמטו כמיותרות מאחר ששיקול דעתו של בית
המשפט בא לידי ביטוי במילה "רשאי". הוראת סעיף קטן
.(ב) הקיים43 זה אינה כוללת את נוסח הסיפה של סעיף קטן
אין בכך כדי לשנות את החוק הקיים מאחר שהחיובים
שבהם עוסקת הסיפה הם חיובים שלובים וקיומם נדחה
.)לפי סעיף קטן (א
: נוסח חוק החוזים הקיים
"דחיית קיום
- . (א) המועד לקיומו של חיוב נדחה43
) אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה1(
; עד שהוסרה המניעה- בנושה
) אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה2(
; עד שקויים אותו חיוב- חיובו של הנושה
כל- ) אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד3(
עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל
.עליו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
735
נדחה המועד לקיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייב את
(ב)
הנושה לשלם לחייב פיצויים בשל הנזק שנגרם לו עקב הדחייה, אף אם הנושה לא
.הפר בשל כך את החוזה
מקום הקיום של
החיוב
,44 (ב), חוכ14 [שכר
]21 מכר
.53
החייב יקיים את החיוב במקום עסקו של הנושה, ובאין לו מקום עסק או שהחיוב
(א)
. במקום מגוריו- אינו קשור לעסקו
,שינה הנושה לאחר מועד היווצרות החיוב את מקום עסקו או את מקום מגוריו
(ב)
.יישא הנושה בהוצאות הנוספות הכרוכות בקיום החיוב במקום החדש
קיום בבינוניות
]45 [חוכ.54
.חיוב למתן נכס או שירות יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינוניים
,) (ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א
רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את
הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף
אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על
החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו
". לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה- נדחה
44 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף53 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. בסעיף הושמטו
,המילים "חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו" כמיותרות
מאחר שמדובר כמובן בהוראת השלמה, והוספו המילים
"או שהחיוב אינו קשור לעסקו" כדי להבהיר מהו הדין לגבי
,מקום קיום החיוב אם החיוב אינו קשור לעסקו של הנושה
נושא שהיה חסר בחוק הקיים. ההתייחסות בסעיף המוצע
היא לחיוב ולא לחוזה כדי להבהיר כי הדין הקיים נכון גם
.לחיובים באופן כללי ולא רק לחוזים
ההסדר שלפיו מקום הקיום של החיוב הוא במקום
,עסקו או מגוריו של הנושה הוא כללי וחל על כל החוק
)(א159 למעט הוראות שבהן הסדר מיוחד, למשל, בסעיף
המוצע, הקובע כי בעסקת מכר המסירה תהיה במקום
במקום- עסקו של החייב (המוכר), ובאין לו מקום עסק
(א) המוצע, ולפיו על234 מגוריו; הסדר אחר קבוע בסעיף
המשכיר למסור את המושכר לשוכר במקום הימצאו של
.המושכר בעת כריתת החוזה
:התייחסות המשפט העברי
לעניין מקום קיום החיוב, המשפט העברי מבחין
בין חיוב שעניינו תשלום כספי ובין חיוב שעניינו העברת
נכס. הכלל הקבוע בסעיף תואם את גישת המשפט העברי
,לעניין תשלום כספי (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן עד
סעיף א. וראה ש"ך, שם, ס"ק ג). לעומת זאת, הכלל בקיום
חיוב שעניינו העברת נכס הוא שמקום קיום החיוב הוא מקום
.)יצירת החיוב (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רצג, סעיף א
: נוסח חוק החוזים הקיים
"מקום הקיום
. (א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים44
במקום- במקום עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק
.מגוריו הקבוע
(ב) שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו
אחרי כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות
".מקיום החיוב במקום החדש
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"מועד התשלום ומקומו
,. (ב) דמי השכירות ישולמו, באחת הדרכים המקובלות14
במקום- במקום עסקו של המשכיר, ובאין לו מקום עסק
.מגוריו
: נוסח חוק המכר הקיים
המועד לתשלום המחיר ומקומו
. המחיר ישולם במועד מסירת הממכר ובמקום עסקו21
במקום מגוריו- עסק-של המוכר, ובאין למוכר מקום
".הקבוע
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף54 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. המילים "שלא45
הוסכם על סוגם או טיבם" הושמטו כמיותרות מאחר
שמדובר בהוראה החלה ממילא רק אם לא היתה הסכמה
.אחרת
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי הכלל הנוגע לקיום התחייבות הוא
"יד בעל השטר [=הנושה] על התחתונה". כלל זה תואם את
הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". משום כך, התלמוד
והפוסקים קובעים שהחייב יכול לתת לנושה נכס מטיב
גרוע. עם זאת, קיימת דעה שקיום חיוב למתן נכס יש
לקיים בנכס בינוני (נימוקי יוסף, בבא מציעא, נב ע"א בדפי
.)הרי"ף
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיום בבינוניות
. חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם45
או טיבם, יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב
".בינונים
נדחה המועד לקיום חיוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייב את
(ב)
הנושה לשלם לחייב פיצויים בשל הנזק שנגרם לו עקב הדחייה, אף אם הנושה לא
.הפר בשל כך את החוזה
.53
החייב יקיים את החיוב במקום עסקו של הנושה, ובאין לו מקום עסק או שהחיוב
(א)
. במקום מגוריו- אינו קשור לעסקו
מקום הקיום של
החיוב
(ב), חוכ14 [שכר
]21 , מכר44 ,שינה הנושה לאחר מועד היווצרות החיוב את מקום עסקו או את מקום מגוריו
(ב)
.יישא הנושה בהוצאות הנוספות הכרוכות בקיום החיוב במקום החדש
.54
.חיוב למתן נכס או שירות יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינוניים
קיום בבינוניות
]45 [חוכ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
736
קיום בסכום ראוי
(א), שכר20 [מכר
]46 (ב), חוכ13
.55
חיוב לתשלום בעד נכס או שירות יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם
.לפי הנסיבות בעת יצירת החיוב
הוצאות לקיום
,24 חיוב [ח, מכר
](ב) סיפה7 שכר
.56
.ההוצאות לקיום חיוב יחולו על החייב
זקיפת תשלום
בחיוב אחד
], ח49 [חוכ
.57
סכום ששולם לקיומו של חיוב, ייזקף תחילה לחשבון ההוצאות המגיעות מן החייב בקשר
;לחיוב, לאחר מכן לחשבון הריבית, ולבסוף לחשבון הקרן בתוספת הפרשי ההצמדה
בזקיפת תשלום לחשבון הקרן ייזקף התשלום בחלקו על חשבון הקרן המקורית ובחלקו
.על חשבון הפרשי ההצמדה, בהתאם ליחס שביניהם
זקיפת תשלום
בחיובים אחדים
]50 [חוכ
.58
חייב שחב חיובים אחדים לנושה, זכאי לקבוע בעת התשלום לנושה, לחשבונו של
איזה מן החיובים ייזקף התשלום; לא עשה כן, זכאי הנושה לקבוע את אופן זקיפת
.התשלום
הסעיף המוצע קובע הוראה כללית אשר תחול55 סעיף
על כל חיוב כספי ועל כן במקום "בעת כריתת
לחוק החוזים, נאמר "בעת46 החוזה", כפי שנאמר בסעיף
יצירת החיוב". הוראה זו מייתרת את ההוראה המיוחדת
(ב) לחוק13 (א) לחוק המכר ואת סעיף20 הקבועה בסעיף
השכירות והשאילה. הוראת הסעיף המוצע תחול בכל
מקרה שבו לא היתה הסכמה אחרת מאחר שמדובר
בהוראה החלה ממילא רק אם לא היתה הסכמה כזו. על
.כן המילים "ולא הוסכם על שיעורו" הושמטו כמיותרות
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיום בסכום ראוי
. חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על46
שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם
".לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה
: נוסח חוק המכר הקיים
"חישוב המחיר
,. (א) לא הוסכם על המחיר או על דרך קביעתו20
".ישולם המחיר הראוי
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"דמי השכירות
. (ב) לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך13
קביעתם, ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי
".הנסיבות בעת כריתת החוזה
הוראה חדשה זו קובעת על מי יוטלו ההוצאות56 סעיף
מקום שהצדדים לא הסכימו על כך. הוראה זו
24 מרחיבה את תחולתן של הוראות דומות: הוראת סעיף
קונה וקובעת, כי-לחוק המכר אשר חלה על יחסי מוכר
הוצאות מסירת הממכר יחולו על המוכר, ואילו הוצאות
לחוק7 קבלת הממכר יחולו על הקונה, והוראת סעיף
השכירות והשאילה, הקובעת כי לעניין חובת תיקונו של
פגם במושכר, יחולו הוצאות ההחלפה של המיטלטלין על
המשכיר. הסעיף המוצע קובע עיקרון רחב שנועד לחול על
כל חיוב ובכך מייתר את ההוראות המיוחדות. לפי הוראה
זו, בהעדר התנאה נוגדת, כל צד יישא בהוצאות של קיום
.החיובים המוטלים עליו
: נוסח חוק המכר הקיים
"הוצאות מסירה וקבלה
. הוצאות מסירת הממכר יחולו על המוכר; הוצאות24
".קבלת הממכר יחולו על הקונה
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"חובת תיקון המושכר
. (ב) היה הנכס המושכר מיטלטלין ובשביל השוכר לא7
נודעת משמעות לזהותו, רשאי המשכיר לקיים את חיובו
לפי סעיף זה בדרך של החלפת הנכס בנכס אחר; הוצאות
".ההחלפה יחולו על המשכיר
, לחוק החוזים49 הסעיף המוצע, בדומה לסעיף57 סעיף
קובע, כי בהעדר התנאה, רואים תשלום חלקי
,כפורע תחילה את ההוצאות, לאחר מכן את הריבית
ולבסוף את הקרן. הסעיף מחדש, בקובעו שהפרשי הצמדה
מהווים חלק מהקרן. בכך מכריע הסעיף בין דעות שונות
שנשמעו בספרות ובפסיקה (ראו א' פורת זקיפת תשלומים
.)623 ,)1994 חלק כללי (העורך ד' פרידמן- דיני חיובים
הסיפה של הסעיף המוצע מעגנת את הנוהג אשר קיים
היום וקובעת כי זקיפת התשלום להצמדה ולקרן המקורית
תיעשה בהתאם ליחס שבין הקרן המקורית לבין הפרשי
.הצמדה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"זקיפת תשלומים בחיוב אחד
. סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה49
,לחשבון ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב
".לאחר מכן לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו
50 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף58 סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
737
קיום מותנה
]48 [חוכ.59
חיוב שלקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהמחה לו לשם כך זכות
,כלפי אדם שלישי, אין החייב פטור מקיומו, אם החיוב האחר או הזכות שהומחתה
.לא קוימו
בחירה בין חיובים
חלופיים
]51 [חוכ
.60
בחיובים חלופיים רשאי החייב לבחור את החיוב שיקיים בהודעה לנושה בתוך
(א)
. בתוך זמן סביר לפני מועד הקיום- תקופה שקבעו הצדדים, ובאין תקופה כאמור
,לא בחר החייב את החיוב שיקיים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנושה
(ב)
.בהודעה לחייב, לבחור את החיוב שיקיים החייב
היתה זכות הבחירה בידי הנושה והוא לא השתמש בה בתוך התקופה שקבעו
(ג)
, בתוך זמן סביר לפני מועד קיום החיוב, רשאי החייב- הצדדים, ובאין תקופה כאמור
.בהודעה לנושה, לבחור את החיוב שיקיים
קיזוז
,20 , חות53 [חוכ
,13 , שלח32 מכר
,25 , שכר10 שמר
]36 ,26 מק
.61
,חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם
(א)
ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד לצד השני; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך
.עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים
:התייחסות המשפט העברי
לווה במשפט העברי, שלא- נציין כי ביחסי מלווה
כמוצע, ניתנת עדיפות למלווה העושה טובה ללווה ואסור לו
"אפילו ליטול ריבית, מכוח העיקרון "עבד לווה לאיש מלווה
(משלי כב, ז). לפי עיקרון זה, באין הסכמה מראש, ניתנת
,הזכות למלווה לקבוע את תנאי ההלוואה: תנאי הפירעון
מקום הפירעון, מקום השיפוט ועוד. בהתאם לכך, המלווה
.הוא זה שקובע לחשבונו של איזה מהחיובים ייזקף התשלום
,מלווה ועל כן-היום שונה נקודת המוצא בעניין יחסי לווה
לנוכח כוחו היחסי של המלווה שהוא לרוב גורם מקצועי, לא
.נמצא לאמץ את עמדת המשפט העברי בעניין זה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"זקיפת תשלומים בחיובים אחדים
. סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים50
אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב
שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה
".לעשות כן
48 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף59 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הסעיף המוצע
,"מחליף את המונח "העביר זכות" במונח "המחה זכות
. המוצע, בפרק הדן בהמחאת חיובים63 בהתאם לסעיף
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיום על–תנאי
. חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב48
אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה
שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קוימו החיוב האחר או
".הזכות
51 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף60 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. על מתן הודעה
לנושה לפי הסעיף המוצע יחול הפרק הדן בפעולות
.) המוצעים16 עד7 משפטיות (סעיפים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"בחירה בין חיובים חלופים
. (א) בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה51
תוך זמן סביר- תוך תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו
לפני המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה
. לבחור את החיוב- זאת, רשאי הנושה, בהודעה לחייב
(ב) הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה
והוא לא השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין
תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי- תקופה כזו
".החייב, בהודעה לנושה, לבחור את החיוב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות61 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הסעיף53 סעיף
המוצע יחול על כל החיובים. בפסיקה ובספרות נחלקו
לחוק החוזים לבין53 הדעות מה היחס בין הוראת סעיף
הוראות אחרות לעניין קיזוז המצויות בחקיקה האזרחית
ומה משמעותן של ההוראות האחרונות. הדעות נחלקו
לחוק החוזים הסדר כללי לעניין53 לאלה הרואות בסעיף
לעולם אין צורך יותר בהוראות53 הקיזוז ומשבא סעיף
)אחרות (א' ידין "חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה
(פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי1970-התשל"א
;165 ,)חקיקה ולמשפט השוואתי, ג' טדסקי עורך, תשל"ט
התעשיה האווירית לישראל377/82 השופט ברק בע"א
,725 )2(בע"מ נ' צור גת חברה לפיתוח ולגידור פ"ד מב
). לפיכך הוראות הקיימות בחקיקה האזרחית שעניינן734
) מיותרות. דעות אחרות53 קיזוז (והן קודמות להוראת סעיף
ראו בהוראות האחרות כבעלות חיות משל עצמן (השופט
בך בעניין התעשיה האווירית לעיל). למען יצירת אחידות
בהסדרי הקיזוז הקיימים ולהסרת ספק, לא נכללו הסעיפים
לחוק השליחות שעניינו13 האלה בחוק המוצע: סעיף
לחוק המכר שעניינו32 קיזוז חובות השולח והשלוח, סעיף
לחוק השומרים10 קיזוז חובות הצדדים בעסקת מכר, סעיף
לחוק20 העוסק בקיזוז חובות שומר ובעל נכס, סעיף
לחוק25 התרופות לעניין קיזוז בין צדדים לחוזה, סעיף
.59
חיוב שלקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהמחה לו לשם כך זכות
,כלפי אדם שלישי, אין החייב פטור מקיומו, אם החיוב האחר או הזכות שהומחתה
.לא קוימו
קיום מותנה
]48 [חוכ
.60
בחיובים חלופיים רשאי החייב לבחור את החיוב שיקיים בהודעה לנושה בתוך
(א)
. בתוך זמן סביר לפני מועד הקיום- תקופה שקבעו הצדדים, ובאין תקופה כאמור
בחירה בין חיובים
חלופיים
]51 [חוכ
,לא בחר החייב את החיוב שיקיים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנושה
(ב)
.בהודעה לחייב, לבחור את החיוב שיקיים החייב
היתה זכות הבחירה בידי הנושה והוא לא השתמש בה בתוך התקופה שקבעו
(ג)
, בתוך זמן סביר לפני מועד קיום החיוב, רשאי החייב- הצדדים, ובאין תקופה כאמור
.בהודעה לנושה, לבחור את החיוב שיקיים
.61
,חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם
(א)
ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד לצד השני; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך
.עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים
קיזוז
,20 , חות53 [חוכ
,13 , שלח32 מכר
,25 , שכר10 שמר
]36 ,26 מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
738
.חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול, אינו ניתן לקיזוז בידי החייב
(ב)
יחולו, בשינויים המחויבים, גם על קיום החיוב באמצעות58– ו57 הוראות סעיפים
(ג)
.קיזוז
פקיעת חיוב
][ח.62
:חיוב פוקע, בין השאר, באחת מאלה
;קיום החיוב
)1(
;ביטולו, התבטלותו או בטלותו על פי דין או על פי חוזה
)2(
;מיזוג של נושה וחייב
)3(
;ויתור מצד הנושה
)4(
.סיכול חיוב שמקורו בחוזה
)5(
השכירות והשאילה לעניין חובות שוכר ומשכיר וסעיפים
לחוק המקרקעין לעניין חובות בעל קרקע ומקים36– ו26
ולעניין חובות שותפים בהתאמה. לשם ההבהרה הוספו
."בסעיף קטן (ב) לסעיף המוצע, המילים "בידי החייב
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיזוז
. (א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך53
עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה
של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא
.מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים
(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת
.לעיקול
יחולו, בשינויים50– ו49 (ג) הוראות סעיפים
".המחוייבים, גם על סילוק דרך קיזוז
: נוסח חוק התרופות הקיים
"קיזוז
. חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים20
".לקיזוז
: נוסח חוק המכר הקיים
"קיזוז
. חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עסקת מכר אחת32
".ניתנים לקיזוז
: נוסח חוק השליחות הקיים
"קיזוז
. חובות שהשולח והשלוח חבים זה לזה עקב השליחות13
".ניתנים לקיזוז
: נוסח חוק השומרים הקיים
"קיזוז
. חובות שבעל הנכס והשומר חבים זה לזה עקב10
".השמירה ניתנים לקיזוז
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"קיזוז
. חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב השכירות ניתנים25
".לקיזוז
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"קיזוז
. חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי26
.פרק זה ניתנים לקיזוז
קיזוז
. חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים36
".לקיזוז
לשם השלמת ההסדר החל על חיובים, מוצעת
62 סעיף
הוראה חדשה אשר מרכזת רשימה, לא ממצה, של
:המקרים שבהם חיוב פוקע ולא ניתן להסתמך עליו עוד
)1( פסקה
קובעת כי קיומו של חיוב בידי מי מהצדדים מפקיע
;את תחולתו
)2( פסקה
קובעת כי חיוב שבוטל, התבטל או בטל מכוח חוזה או
פוקע. כך, למשל, אם הצדדים לחוזה ביטלו- מכוח הדין
את החוזה, בטלים החיובים הנובעים ממנו. כך גם אם הדין
קבע כי הוא בטל מעיקרא או ממועד כלשהו או שתנאי
;מפסיק בחוזה הביא להתבטלותו
)3( פסקה
קובעת כי אם החייב והנושה היו לאישיות אחת
('מיזוג'), למשל, מסירת שטר לחייב או בעל דירה הרוכש
; החיוב המקורי פוקע- את זכות השכירות בה
)4( פסקה
קובעת כי ויתור הנושה על חיוב מסוים יביא לפקיעתו
.של אותו חיוב. לפעולת הוויתור אין דרישה פורמלית
הוויתור יכול שייעשה, למשל, במסגרת חוזה שיש בו תמורה
או באמצעות חוזה מתנה, והתחייבות לוויתור בעתיד על
;) המוצע181 דרך של מתנה צריכה להיעשות בכתב (סעיף
)5( פסקה
מפנה לדין הסיכול אשר בנסיבות מסוימות המפורטות
. המוצע, מפקיע את החיוב החוזי130 בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
739
פרק שני: המחאת חיובים
מהות ההמחאה
]6 ,)(א1 [המח.63
המחאה היא העברה מכוח חוזה של זכות או של חבות על פי חיוב, מאדם אחד (בפרק
.) הנמחה- הממחה) לאדם אחר (בפרק זה- זה
תחולת הפרק על
המחאה מכוח
]חיקוק [ח
.64
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה מכוח חיקוק של זכות או
.של חבות על פי חיוב
תחולת פרק המשכון
על המחאה על דרך
השעבוד
](ב), ח1 [המח
.65
.על המחאה על דרך השעבוד יחולו הוראות חוק המשכון
הזכות המומחית
]1 [המח.66
המחאה של זכות על פי חיוב יכול שתהיה לגבי הזכות, כולה או חלקה, וכן לגבי זכות
.מותנית, זכות עתידית וזכות בלתי קצובה
חיובים המחאת :שני פרק
פרק המחאת חיובים ממוקם בחלק החיובים הכללי
וקובע הוראות בדבר העברת זכות או חבות מכוח חוזה
ובשינויים המחויבים, גם מכוח חיקוק. הוראות פרק זה
מחליפות את חוק המחאת חיובים. חלק מהוראות הפרק
המוצע משותפות להמחאת זכות ולהמחאת חבות, וחלקן
.האחר דן בנפרד בשני סוגי ההמחאות
ההוראה המוצעת מגדירה את מהות63 סעיף
ההמחאה בדומה לסעיפי הפתיחה בפרקים
המוצע, לעניין חוזה מכר, סעיף154 שונים של החוק (סעיף
" המוצע, לעניין חוזה שכירות ועוד). המונח "המחאה230
.נתפס כהעברה רצונית, על פי הסכם, של זכות או חבות
,וההוראה המוצעת מבהירה זאת. בשונה מהחוק הקיים
הכולל הוראות נפרדות להמחאת זכות (החלפת נושים
לחוק המחאת חיובים)) ולהמחאת חבות (החלפת1 (סעיף
לחוק המחאת חיובים), ההוראה המוצעת6 חייבים (סעיף
משותפת לשני סוגי ההמחאות. המחאה יכולה להיות
בתמורה או שלא בתמורה, במקרה הראשון יחול על יחסי
פרק חוזה- נמחה פרק חוזה מכר, ובמקרה השני-ממחה
מתנה. בשאלה מהן ההגבלות החלות על המחאת זכות או
. המוצעים, בהתאמה72– ו67 חבות דנים סעיפים
:התייחסות המשפט העברי
המושג 'המחאה' המציין העברת זכויות להבדיל
מהעברת נכסים מוחשיים מקורו במשפט העברי. כך נוקטת
לדוגמה המשנה בעניין הלנת שכר: "המחהו אצל חנווני או
.) אינו עובר עליו" (בבא מציעא ט, יב- אצל שולחני
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאת זכות
. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה1
לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם
נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או
.לפי הסכם בין החייב לבין הנושה
המחאת חבותו של חייב
,. חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה6
,בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה
".זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין
הוראה חדשה זו מחילה במפורש את הפרק64 סעיף
גם על המחאה מכוח חיקוק. מאחר שהחוק
עוסק במערכת היחסים שבין החייב לנמחה, ובתוצאותיה
של ההמחאה, אשר רלוונטיים גם להעברה שנעשתה מכוחו
של חיקוק, ראוי להחיל את הפרק, בשינויים המחויבים, גם
9 במקרה זה. דוגמה להעברה על פי הדין ניתן למצוא בסעיף
.לחוק המשכון
, כי1 חוק המחאת חיובים קובע, בסעיף65 סעיף
המחאה יכולה להיות על דרך שעבוד. בשאלה
.מהי המחאה מעין זו ואילו דינים יחולו עליה נחלקו הדעות
יש אומרים כי מישכון זכות והמחאה על דרך שעבוד הם
ענפים נפרדים של שעבוד זכויות שכל אחד מהם כפוף
לחוק המשכון והמחאת חיוב- לדינים משלו: מישכון זכות
לחוק המחאת חיובים, אחרים סבורים כי- על דרך שעבוד
שני החוקים האמורים משלימים זה את זה וחלים זה לצד
'זה הן על המחאה על דרך שעבוד והן על מישכון זכות (ש
חלק כללי (ד' פרידמן- לרנר המחאת חיובים דיני חיובים
). ההוראה המוצעת מפנה לחוק המשכון102 )1994 ,העורך
ומבהירה שהוא יחול בכל הנוגע להמחאה שנעשתה על
דרך השעבוד. בכך אימצה ההצעה את התפיסה כי ראוי
'שחוק המשכון יחול על המחאה על דרך שעבוד (ראו י
(פירוש לחוקי החוזים1967-ויסמן חוק המשכון, התשכ"ז
,(המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי, ג' טדסקי עורך
.)20 )1974-התשל"ה
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאת זכות
. (ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או1
".מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד
ההוראה המוצעת עוסקת בהיקף הזכות העוברת66 סעיף
מהממחה אל הנמחה; ההוראה קובעת, בדומה
בחוק המחאת חיובים, כי הזכות להמחות כוללת1 לסעיף
,כל זכות, שיש לנושה כלפי החייב, כולל חלקה של זכות
זכות מותנית וזכות עתידית. ההוראה המוצעת מבהירה כי
.ניתן להמחות גם זכות שאינה קצובה
פרק שני: המחאת חיובים
.63
המחאה היא העברה מכוח חוזה של זכות או של חבות על פי חיוב, מאדם אחד (בפרק
.) הנמחה- הממחה) לאדם אחר (בפרק זה- זה
מהות ההמחאה
]6 ,)(א1 [המח
.64
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברה מכוח חיקוק של זכות או
.של חבות על פי חיוב
תחולת הפרק על
המחאה מכוח
]חיקוק [ח
.65
.על המחאה על דרך השעבוד יחולו הוראות חוק המשכון תחולת פרק
המשכון על המחאה
על דרך השעבוד
](ב), ח1 [המח
.66
המחאה של זכות על פי חיוב יכול שתהיה לגבי הזכות, כולה או חלקה, וכן לגבי זכות
.מותנית, זכות עתידית וזכות בלתי קצובה
הזכות המומחית
]1 [המח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
740
המחאת זכות
בידי נושה
])(א1 [המח
.67
נושה זכאי להמחות את זכותו בלא הסכמת החייב, אלא אם כן הוגבלה עבירותה
(א)
.של הזכות לפי חוזה, לפי חיקוק או לפי מהותה של הזכות
]3 [המח הומחה חלקה של הזכות, זכאי החייב לשיפוי בשל ההוצאות שנגרמו לו עקב
(ב)
.חלוקת הזכות
השלמתה של
המחאת זכות
][ח
.68
.המחאה של זכות מושלמת במועד שהסכימו עליו הממחה והנמחה
(א)
.המחאה של זכות שטרם נוצרה תושלם רק אחרי שנוצרה הזכות
(ב)
העברת זכויות נלוות
בהמחאת זכות
]5 [המח
.69
המחאת זכות מעבירה לנמחה גם כל ערובה שניתנה להבטחתה וכל זכות אחרת
,הנלווית לזכות שהומחתה, ובלבד שהן עבירות; הממחה יעשה, לפי דרישת הנמחה
את הפעולות הדרושות כדי שההעברה תקנה לנמחה זכות שכוחה יפה ככוחה של
.הזכות בידי הממחה
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאת זכות
. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה1
לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם
נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או
.לפי הסכם בין החייב לבין הנושה
(ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או
".מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד
) לסעיף קטן (א67 סעיף
(א) לחוק המחאת1 סעיף קטן זה חוזר על סעיף
.חיובים, בשינויי נוסח
:התייחסות המשפט העברי
כבר בימי קדם היה המשפט העברי חלוץ בפריצת
חומות הפורמליזם המשפטי בסוגיה זו, והוא הכיר בהעברת
'חיובים באמצעות עסקה הידועה כ'מעמד שלושתם
החורגת מדרכי ההקניה המקובלים: "מנה לי בידך תנהו
במעמד שלושתן קנה" (גיטין יג ע"ב). וכך- לו לפלוני
נפסק להלכה בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן קכו, סעיף
,א: "ראובן שהיה לו מנה ביד שמעון, בין מלוה בין פיקדון
,' 'מנה שיש לי בידך תנהו ללוי- ואמר לו במעמד שלושתם
, קנה- בין שנתנו לו במתנה בין שנתנו לו בפירעון חובו
ואין ראובן או שמעון יכולים לחזור בהם". את התקנה הזאת
:)'כ-מסביר רבי יחיאל מיכל עפשטיין (רוסיה, המאות הי"ט
"תיקנו חז"ל שראובן שהיו לו מעות ביד שמעון ורוצה
למסרם ללוי יכול להקנותם ללוי בדברים בעלמא בלא שום
קניין... ולמה תיקנו כן? מפני תקנת המסחר, שלפעמים נצרך
לו לאדם מעות בשוק לשלם בעד סחורה שקנה ואין הזמן
מספיק לעשות קניינים, תיקנו שיוכל למסור במעמד שלשתן
.)ולהקנות למי שירצה בדיבור בעלמא" (ערוך השולחן, שם
בשונה מן המשפט העברי, ההוראה המוצעת מאפשרת את
.המחאת הזכות שלא במעמד החייב
)לסעיף קטן (ב
לחוק המחאת חיובים3 סעיף קטן זה חוזר על סעיף
בשינויי נוסח: המונח "זכאי" מחליף את "רשאי" ובמקום
"לנכות" יבוא "שיפוי", לשם האחדת המינוח. את סכום
. המוצע61 השיפוי זכאי החייב לקזז לפי סעיף
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאת זכות
. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה1
לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם
נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או
.לפי הסכם בין החייב לבין הנושה
המחאה חלקית
. הומחתה מקצתה של זכות, רשאי החייב לנכות את3
".ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מפיצול הזכות
) לסעיף קטן (א68 סעיף
עסקה של המחאת זכות או חבות כוללת שני
לאחר השלמת העברת- שלבים: שלב חוזי, ושלב קנייני
הבעלות בזכות. כל עוד לא שוכללה ההעברה, דינה כדין
התחייבות להמחאה. תכלית ההוראה החדשה לקבוע מהו
המועד שבו מוקנית הזכות. ההוראה קובעת כי לצדדים
.הכוח לקבוע את מועד העברת הקניין בזכות המומחית
המוצע, לעניין השלמת164 הוראות דומות מופיעות בסעיף
המוצע, לעניין השלמת544 המכר במיטלטלין, בסעיף
השכירות בנכס שאינו מקרקעין או כשהשכירות אינה
, המוצע594 טעונה רישום בפנקסי המקרקעין, ובסעיף
.לעניין השלמת עסקה במקרקעין
)לסעיף קטן (ב
הוראה חדשה זו מבהירה כי ניתן לשכלל המחאת
חיוב רק לאחר שהחיוב בא לעולם. בכך מעגנת הוראת
הסעיף את העיקרון ולפיו המחאה של ציפייה שטרם
התגבשה לזכות חוזית, אינה המחאה אלא לכל היותר
.התחייבות להמחאה
לחוק5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף69 סעיף
המחאת חיובים, בשינויי נוסח. המילים "בכפוף
להסכם ההמחאה" הושמטו כמיותרות מאחר שמדובר
בהוראה שנועדה לחול אך אם אין הודעה אחרת. הסיפה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
741
שמירת טענות
החייב כלפי הנמחה
](א), ח2 [המח
.70
.המחאת זכות, אין בה כדי לשנות את הזכות או את תנאיה
(א)
טענה של החייב כלפי הממחה בקשר לזכות שהומחתה עומדת לחייב גם כלפי
(ב)
.הנמחה
טענה של החייב כלפי הממחה שאינה בקשר לזכות שהומחתה, עומדת לחייב
(ג)
.כלפי הנמחה רק אם נוצרה בטרם נודע לחייב על ההמחאה
הגנת החייב
בהמחאת זכות
,)(ב), (ג2 [המח
] סיפה21 שכר
.71
קיים החייב את חבותו כלפי הממחה לפני שהממחה הודיע לו על ההמחאה או
(א)
שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה, פטור החייב מחבותו, אלא אם כן פעל
.שלא בתום לב
קיים החייב את חבותו כלפי הנמחה אחרי שהממחה הודיע לו על ההמחאה או
(ב)
שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה, פטור החייב מחבותו אף אם לא עברה
.הזכות לנמחה, אלא אם כן פעל שלא בתום לב
המוצעת מבהירה כי על הממחה לעשות לפי דרישת
,הנמחה את הפעולות שיקנו לנמחה את זכויות הממחה
.כפי שהן
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"זכויות נלוות
. בכפוף להסכם ההמחאה כוללת המחאת זכות גם כל5
ערבות ושעבוד שניתנו להבטחתה וכל זכות אחרת הנלווית
,לזכות שנמחתה, במידה שהן עבירות; ועל הנושה לעשות
לפי דרישת הנמחה, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה
".של המחאת הזכויות האמורות יהיה יפה לכל דבר
) לסעיף קטן (א70 סעיף
)(א2 הסעיף המוצע חוזר על הרישה של סעיף
.לחוק הקיים
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
, ההוראה המוצעת, בשונה מחוק המחאת חיובים
מבחינה בין טענות בקשר לזכות שהומחתה, המוסדרות
,בסעיף קטן (ב), לבין טענות שאינן בקשר לאותה הזכות
המוסדרות בסעיף קטן (ג). לגבי טענות בקשר לזכות
שהומחתה, רשאי החייב להעלות כלפי הנמחה את כל
טענותיו כלפי הממחה, אף אם אותן טענות התגבשו לאחר
מועד ההודעה על ההמחאה. לגבי טענות שאינן בקשר
לזכות שהומחתה, רשאי החייב להעלות נגד הנמחה טענות
שמקורן בעסקאות אחרות בין החייב לממחה, רק אם אותן
טענות נוצרו עד למועד ההודעה על ההמחאה (ראו ע"א
)3( גרבוב נ' רשות הנמלים לישראל בע"מ פ"ד לא330/75
.)150 ,146
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"הגנת החייב
. (א) המחאת זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או2
תנאיה, ולחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו
".כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה
)לסעיף קטן (א
71 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
"(ב) לחוק המחאת חיובים, בשינויי נוסח: המונח "פרע2
הוחלף במונח "קיים" שיוחד לשימוש לגבי ביצוע חיוב
באופן כללי; השימוש במונח "פרע" ייוחד לביצוע של חיוב
21 כספי בלבד. ההוראה כוללת גם את הסיפה של סעיף
.לחוק השכירות והשאילה הקובעת דין דומה לשוכר
:התייחסות המשפט העברי
מאחר שהחוק המוצע אינו דורש שההמחאה תהיה
במעמד שלושת הצדדים (בשונה מן המשפט העברי, ראו
), באה ההוראה המוצעת67 לעיל דברי ההסבר לסעיף
כדי להגן על החייב שפרע את חובו לנושה כשלא ידע
.על ההמחאה
)לסעיף קטן (ב
(ג) לחוק2 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המחאת חיובים, בשינויי נוסח כאמור
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"הגנת החייב
. (ב) פרע החייב את הזכות לממחה לפני שהודיע2
לו על ההמחאה או שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת
.הממחה, מופטר החייב, זולת אם פעל שלא בתום לב
(ג) פרע החייב את הזכות לנמחה לאחר שהממחה
הודיע לו על ההמחאה או שהוצגה לפניו המחאה בכתב
מאת הממחה, מופטר החייב אף אם לא עברה הזכות
".לנמחה, זולת אם פעל שלא בתום לב
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העברת המושכר
. המשכיר רשאי להעביר לאחר זכויותיו במושכר; עשה21
כן, יבוא רוכש הזכויות במקומו של המשכיר בכל הנוגע
לחוזה השכירות, אולם כל עוד לא נתן המשכיר לשוכר
הודעה על ההעברה או לא נודע לשוכר עליה ממקור
מופטר השוכר בתשלום דמי השכירות וקיום שאר- אחר
".חיוביו למשכיר
.70
.המחאת זכות, אין בה כדי לשנות את הזכות או את תנאיה
(א) שמירת טענות
החייב כלפי
הנמחה
](א), ח2 [המח טענה של החייב כלפי הממחה בקשר לזכות שהומחתה עומדת לחייב גם כלפי
(ב)
.הנמחה
טענה של החייב כלפי הממחה שאינה בקשר לזכות שהומחתה, עומדת לחייב
(ג)
.כלפי הנמחה רק אם נוצרה בטרם נודע לחייב על ההמחאה
.71
קיים החייב את חבותו כלפי הממחה לפני שהממחה הודיע לו על ההמחאה או
(א)
שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה, פטור החייב מחבותו, אלא אם כן פעל
.שלא בתום לב
הגנת החייב
בהמחאת זכות
,)(ב), (ג2 [המח
] סיפה21 שכר
קיים החייב את חבותו כלפי הנמחה אחרי שהממחה הודיע לו על ההמחאה או
(ב)
שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה, פטור החייב מחבותו אף אם לא עברה
.הזכות לנמחה, אלא אם כן פעל שלא בתום לב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
742
המחאת חבות
בידי החייב
]6 [המח
.72
חייב רשאי להמחות את חבותו, כולה או חלקה, למעט חבות שעבירותה הוגבלה לפי
.חיקוק, ובלבד שקיבל את הסכמת הנושה להמחאה
ערבות או שעבוד
שלא בידי החייב
]8 [המח
.73
היתה החבות מובטחת בערבות או בשעבוד שניתנו שלא בידי החייב, מפקיעה המחאת
החבות את הערבות או השעבוד, אלא אם כן הערב או בעל הנכס המשועבד הסכים
.להמחאה
שמירת טענות
הנמחה כלפי
]7 הנושה [המח
.74
.המחאת חבות אין בה כדי לשנות את החבות או את תנאיה
(א)
טענה של הממחה כלפי הנושה בקשר לחבות שהומחתה, עומדת גם לנמחה כלפי
(ב)
.הנושה
פרק שלישי: ריבוי חייבים ונושים
סימן א': כללי
תחולת פרק ריבוי
חייבים ונושים
][ח
.75
.הוראות פרק זה יחולו כאשר שניים או יותר חבים בחיוב אחד או נושים בחיוב אחד
לחוק6 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף72 סעיף
.המחאת חיובים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאת חבות
,. חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה6
,בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה
".זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין
לחוק8 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף73 סעיף
. המחאת חיובים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
'"ערבויות, שעבודים וכו
. היתה החבות מובטחת בערבות או בשעבוד שניתן8
לא מידי החייב, מפקיעה המחאת החבות את הערבות
והשעבוד, זולת אם הערב או בעל הנכס המשועבד הסכים
".להמחאה
) לסעיף קטן (א74 סעיף
7 ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף
.לחוק המחאת חיובים
)לסעיף קטן (ב
הוראת הסעיף המוצע משמיטה את המילים "בעת
לחוק המחאת חיובים. השמטה זו7 ההמחאה", שבסעיף
מאפשרת לנמחה להעלות טענות בקשר לחיוב, אף אם
טענות אלה נוצרו לאחר ההמחאה. ההוראה אינה דנה
בטענות שאינן קשורות לחבות המומחית הקיימות לחייב
,הממחה כנגד הנושה. טענות אלה, המשפיעות על החיוב
,אשר צמחו לממחה בטרם נודע לנושה על ההמחאה
עוברות לנמחה רק אם הוסכם כך במיוחד בין הממחה
.לנמחה
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"הגנות הנמחה
. המחאת חבות אין בה כדי לשנות את החבות או7
תנאיה, ולנמחה יעמדו כלפי הנושה כל הטענות שעמדו
".לחייב בעת ההמחאה
ונושים חייבים ריבוי :שלישי פרק
בפרק זה שעניינו ריבוי חייבים ונושים רוכזו ההוראות
הכלליות בנושא זה בחקיקה הקיימת. רוב ההוראות מקורן
בחוק החוזים. חלק מההוראות הן מחוקים אחרים כמו חוק
הערבות ופקודת הנזיקין. הוראות אלה תוקנו במידת הצורך
.ונוספו עליהן הוראות חדשות
הפרק ממוקם בחלק החיובים, בחלק המשנה הדן
בהוראות כלליות החלות על כל חיוב בין שנוצר בחוזה ובין
שנקבע בדין. הפרק, באופן דומה לפרק הראשון בחלק משנה
זה ולפרק ו' בחוק החוזים, נוקט את המונח "חיוב" ונחשב
.לחלק מתורת החיובים הכללית כאמור לעיל
הפרק נועד להסדיר מצבים שבהם בחיוב אחד חייבים
יותר מחייב אחד או שנושים בו יותר מנושה אחד. הפרק
נפתח בהוראות כלליות ולאחר מכן נדונים לחוד הדינים
.החלים על ריבוי חייבים ועל ריבוי נושים
כללי :'א סימן
הוראה חדשה זו היא "שער הכניסה" לפרק75 סעיף
שלישי המוצע. הפרק יחול על מצבים של
שיתוף בזכות או בחבות כשהזכות או החבות היא בגדר
.חיוב אחד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
743
חייבים בחיוב אחד
] אמצע13 [ח, ערב.76
חייבים חבים בחיוב אחד אם הם חייבים כלפי הנושה לספק את אותו אינטרס או
(א)
.לפצות בשל אותו נזק
.השיתוף בחיוב האחד יכול שיהיה מלא או חלקי
(ב)
.חיובם של החייבים בחיוב אחד יכול שייווצר ממקור אחד או ממקורות נפרדים
(ג)
נושים בחיוב אחד
][ח.77
נושים נושים בחיוב אחד, אם החיוב נועד לספק אינטרס משותף של הנושים או לפצותם
(ב) ו–(ג) יחולו לעניין זה, בשינויים76 בשל נזק משותף שנגרם להם; הוראות סעיף
.המחויבים
סוגי חייבים
ונושים בחיוב
]אחד [ח
.78
;חייבים החבים בחיוב אחד יכול שיהיו חבים יחד, חבים לחוד, או חבים יחד ולחוד
.נושים הזכאים לקיום של חיוב אחד יכול שיהיו נושים יחד או נושים לחוד
סימן ב': ריבוי חייבים
חזקת חיוב יחד
ולחוד
,11 , נזק54 [חוכ
] רישה13 ערב
.79
.חייבים החבים בחיוב אחד, חזקה כי הם חבים יחד ולחוד
דרישה לקיום
מחייבים בחיוב
,)(א55 אחד [חוכ
]ח
.80
הנושה רשאי לדרוש את קיום החיוב, כולו או חלקו, מכל החייבים באותו חיוב כאחד
.או מכל חייב בנפרד, ובלבד שלא יקוים יותר ממלוא החיוב
סעיפים חדשים אלה מגדירים באופן כללי
סעיפים
באילו נסיבות צומח חיוב אחד, הן במקרה של77 עד76
חבות בחיוב אחד והן במקרה נשייה בחיוב
אחד. ככלל, חייבים חבים בחיוב אחד אם הם חייבים לספק
את אותו אינטרס או לפצות בשל אותו נזק. נשייה בחיוב
אחד תצמח במקרה המקביל שבו הנושים זכאים לכך
שהחייב יספק את אותו האינטרס או יפצה אותם בשל
נזק משותף. ההגדרה נועדה לחול על המקרים השונים של
חבות או נשייה משותפת גם אם מקורות החיוב של החיוב
:שונים כמו, למשל, אם נוצר החיוב מחוזה וממעשה נזיקי
מזיק ומפר חוזה במקרה של גרם הפרת חוזה (ולכך נועד
(ג) המוצע). לעניין הנזיקין קיימת הוראה נוספת76 סעיף
המוצע, בפרק הנזיקין, המיוחדת לנזיקין370 בסעיף
ומגדירה את הנסיבות המיוחדות שבהן צומח חיוב אחד
בנזיקין. הסעיפים מבהירים כי אין הכרח שהשיתוף יהיה
.) לחוק הערבות13 מלא (בדומה לסעיף
: נוסח חוק הערבות הקיים
"ריבוי ערבים
. שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם13
בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות
;שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת
".והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות
. הוראה חדשה זו מפרטת את סוגי השיתוף בחיוב78 סעיף
:במקרה של ריבוי חייבים, ייתכנו שלושה מצבים
,חבות יחד, חבות לחוד וחבות יחד ולחוד. בריבוי נושים
לעומת זאת, מוכרים שני מצבים בלבד: נושים יחד ונושים
לחוד. המצב של נשייה יחד ולחוד הוא חסר משמעות
.בהקשר של כמה נושים אשר זכאים לקיום חיוב אחד
חייבים ריבוי :'ב סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה79 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. ההוראה54 שבסעיף
11 כוללת גם את ההוראה לגבי מעוולים יחד שבסעיף
לפקודת הנזיקין ואת ההוראה לגבי ריבוי ערבים שברישה
לחוק הערבות. ההוראות הקבועות באמצע13 של סעיף
המוצע, ואילו הסיפה של76 האמור, שולבו בסעיף13 סעיף
.הסעיף הושמטה כמיותרת
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ריבוי חייבים
. שניים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד54
".ולחוד
: נוסח פקודת הנזיקין הקיימת
"מעוולים יחד
. היה כל אחד משני בני–אדם או יותר חבים לפי11
,הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה
יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים
".להיתבע עליה יחד ולחוד
: נוסח חוק הערבות הקיים
"ריבוי ערבים
. שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם13
בנפרד, יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות
;שונה, יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת
".והכל כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות
. בהוראה זו מוצע חידוש לעומת החוק הקיים80 סעיף
(א) לחוק החוזים חל על חייבים שחבים55 סעיף
יחד ולחוד, ההוראה המוצעת כוללת גם חייבים יחד וכן
.76
חייבים חבים בחיוב אחד אם הם חייבים כלפי הנושה לספק את אותו אינטרס או
(א)
.לפצות בשל אותו נזק
חייבים בחיוב אחד
] אמצע13 [ח, ערב
.השיתוף בחיוב האחד יכול שיהיה מלא או חלקי
(ב)
.חיובם של החייבים בחיוב אחד יכול שייווצר ממקור אחד או ממקורות נפרדים
(ג)
.77
נושים נושים בחיוב אחד, אם החיוב נועד לספק אינטרס משותף של הנושים או לפצותם
(ב) ו–(ג) יחולו לעניין זה, בשינויים76 בשל נזק משותף שנגרם להם; הוראות סעיף
.המחויבים
נושים בחיוב אחד
][ח
.78
;חייבים החבים בחיוב אחד יכול שיהיו חבים יחד, חבים לחוד, או חבים יחד ולחוד
.נושים הזכאים לקיום של חיוב אחד יכול שיהיו נושים יחד או נושים לחוד
סוגי חייבים
ונושים בחיוב
]אחד [ח
סימן ב': ריבוי חייבים
.79
.חייבים החבים בחיוב אחד, חזקה כי הם חבים יחד ולחוד חזקת חיוב יחד
ולחוד
,11 , נזק54 [חוכ
] רישה13 ערב
.80
הנושה רשאי לדרוש את קיום החיוב, כולו או חלקו, מכל החייבים באותו חיוב כאחד
.או מכל חייב בנפרד, ובלבד שלא יקוים יותר ממלוא החיוב
דרישה לקיום
מחייבים בחיוב
,)(א55 אחד [חוכ
]ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
744
ביטול או בטלות
חיוב של חייבים
2 (ב), ערב55 [חוכ
] רישה, ח17–ו
.81
חייבים החבים יחד או יחד ולחוד בחיוב על פי חוזה, ובוטלה או בטלה חבותו
(א)
של אחד מהם, תתבטל חבותם של החייבים האחרים בשיעור ההשתתפות שלה היו
זכאים כלפי אותו חייב אלמלא בוטלה או בטלה חבותו כאמור; היתה חבותם של
החייבים האחרים מותנית, לאור המוסכם, הנסיבות, או מהות החיוב, בקיומה של
. תתבטל חבותם של האחרים- החבות שבוטלה או בטלה
על אף הוראות סעיף קטן (א), ידעו החייבים האחרים, כולם או חלקם, או היה
(ב)
עליהם לדעת, בעת כריתת החוזה, על העילה לבטלות או לביטול החבות כאמור באותו
סעיף קטן, יישאו החייבים האחרים במלוא החבות ויהיו בעלי מלוא הזכויות כלפי
הנושה; ואולם אם ידע גם הנושה או היה עליו לדעת, בעת כריתת החוזה, על העילה
כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (א), ובית המשפט רשאי לחייב את החייבים האחרים
.לשפות את הנושה בשל נזק שנגרם לו עקב הסתמכותו על החוזה, כולו או חלקו
היתה עילת הביטול או הבטלות של החבות, פגם בכשרות או בייצוג של אחד
(ג)
החייבים, חזקה כי החייבים האחרים ידעו או היה עליהם לדעת על העילה וכי הנושה
לא ידע ולא היה עליו לדעת על העילה, אלא אם כן החוזה שעל פיו נוצר החיוב נכרת
.במהלך עסקיו של הנושה
חייבים לחוד, שכן גם במקרים אלה יכול הנושה לדרוש את
מלוא החוב מכל אחד מהחייבים. כמו כן, הוחלפה המילה
הביטוי פירעון יוחד בחוק המוצע- ""יפרע" במילה "יקוים
לפירעון של חיוב כספי, המונח המתאים לגבי כלל החיובים
."הוא "קיום חיוב
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חיוב יחד ולחוד
. (א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש55
את קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל
".אחד מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו
)לסעיף קטן (א
81 סעיף
)(ב55 בהוראה זו מוצע חידוש לעומת סעיף
לחוק החוזים. הובהר כי ההוראה חלה על חיוב שנוצר
בחוזה. הטעם לסעיף הוא כי במקום שקיימת הסתמכות של
החייבים זה על זה, כלומר המדובר בחייבים החבים יחד או
יחד ולחוד, לביטול חבותו של אחד החייבים השלכות לגבי
חבותם של החייבים האחרים. היום, הכלל הוא כי בחיוב
יחד ולחוד, עם התבטלות חיובו של אחד החייבים, גם
חיובם של שאר החייבים מתבטל. לתוצאה זו יש הצדקה
רק במצבים שבהם הזיקה בין ההתחייבויות של החייבים
המשותפים היא כזו, שלא יהיה בידי האחרים לקיים
כראוי את חיובם שלהם אם בטל או בוטל חיובו של אחד
החייבים. במקרים האחרים, התוצאה הראויה היא שחיוב
האחרים יתבטל רק כדי שיעור הפגיעה בזכות ההשתתפות
.שאבדה להם, כתוצאה מהתבטלות חיובו של אותו חייב
עם זאת, תוצאה זו אינה ראויה במקרים שבהם ניתן להניח
כי החייבים האחרים הסתמכו על קיומו של החייב הנוסף
כך שהחיוב היה מותנה בקיומו. כך, למשל, אם החייבים
התחייבו למכור נכס משותף, על פי רוב, הכוונה תהיה כי
חבותם של החייבים האחרים מותנית בקיומה של חבות
.החייב שחבותו בוטלה או בטלה
)לסעיף קטן (ב
הוראה חדשה זו נוגעת לשאלת הנפקות שיש לייחס
ליסוד האשמה המתבטא בידיעה על קיומה של עילת
הביטול או הבטלות. השאלה היא על מי ראוי שייפול
הסיכון בנושא זה. מוצע, שאם יסתבר כי שאר החייבים
ידעו או היה עליהם לדעת על עילת הביטול, בעוד הנושה
לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, הסיכון ביחס לביטול
החיוב של החייב האחר יוטל עליהם. במצבים שגם הנושה
ידע או היה עליו לדעת על עילת הביטול יחול האמור
בסעיף קטן (א), ובית המשפט יהיה מוסמך לחייב את
החייבים האחרים לשפות את הנושה בשל הנזקים שנגרמו
לו עקב הסתמכותו על החוזה, כולם או חלקם, בהתאם
למידת האשמה של כל צד. אם נשאו החייבים האחרים
,במלוא החבות, למשל שילמו את מלוא התמורה החוזית
אזי יהיו הם זכאים למלוא הזכויות כלפי הנושה ולאכוף
.לגביו את החוזה
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת מתייחסת למקרה מיוחד, בדומה
לחוק החוזים, שבו עילת הביטול או הבטלות55 לסעיף
.נובעת מפגם בכשרותו או בייצוגו של אחד החייבים
במקרה זה, נקבעה חזקה כי החייבים האחרים יישאו בנטל
כאמור בסעיף קטן (ב), שכן ראוי להטיל את הסיכון על
החייבים האחרים ולא על הנושה. הוראה זו תחול גם על
. לחוק הערבות17– ו2 חוזה ערבות ומחליפה את סעיפים
עם זאת, הוראה זו מסויגת במקרה שבו הנושה הוא נושה
מקצועי כגון בנק, שאז חזקה זו אינה מוצדקת. ההנחה היא
שעל הנושה המקצועי לבדוק את כל ההיבטים של העסקה
,ואין להטיל את האחריות דווקא על החייבים האחרים
.כלומר הערב, שלרוב מגיעים אל חוזה מן המוכן
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
745
הפטר לחלק
מהחייבים
][ח
.82
חייבים החבים לחוד, והפטיר הנושה אחד מהם מחבותו, כולה או חלקה, אין
(א)
ההפטר כאמור מפטיר את החייבים האחרים, אלא אם כן משתמעת כוונה אחרת
מן ההפטר; הפטר לאחד החייבים שאינו מפטיר את החייבים האחרים, גורע מזכות
ההשתתפות של החייבים האחרים כלפיו, רק אם ניתן במסגרת הסדר בתום לב בין
.הנושה לבין החייב שהופטר
)(ד56 ,)(ג55 [חוכ
]סיפה חייבים החבים יחד או יחד ולחוד, והפטיר הנושה אחד מהם מחבותו, כולה או
(ב)
חלקה, מופטרים החייבים האחרים בשיעור ההפטר כאמור, אלא אם כן משתמעת כוונה
,אחרת מן ההפטר; ואולם הפטר לאחד החייבים שאינו מזכה גם את החייבים האחרים
.לא גורע מזכות ההשתתפות שלהם מהחייב שהופטר
זכות השתתפות
מחייב
(ב), נזק56 [חוכ
]134 (א), ירש84
.83
חייב שקיים יותר מכפי חלקו בחיוב, זכאי להשתתפות מהחייבים האחרים בהתאם
.לחלקיהם היחסיים בחיוב
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חיוב יחד ולחוד
. (ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם55
חיובו של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או
".בייצוגו של החייב האחד
: נוסח חוק הערבות הקיים
"סייג לערבות
.. אין ערבות אלא לחיוב בר–תוקף2
ערבות או התחייבויות לשיפוי בשל חיוב פגום
. ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו17
או ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על
התחייבויות לשיפוי בשל אי קיום חיוב כאמור לא יחולו
".12– ו11 ,9 סעיפים
)לסעיף קטן (א 82 סעיף
הוראה חדשה זו עוסקת במצבים של מי שחבים
חבות לחוד, דהיינו, כשחבותם נוצרה בלא הסתמכות של
זה על קיומו של זה. בחבות מסוג זה, שלא כמו בחבות יחד
,או יחד ולחוד, לא מתקיימת אחדות בחיוב של החייבים
אשר בעטייה קיימת הצדקה לייחס לנושה כוונה לוותר
לכל החייבים, כאשר הוא מוותר לאחד מהם. הסיפה של
הסעיף עוסקת בשאלת ההשתתפות. הכלל הוא שאין
הנושה, אגב הסכם פשרה עם אחד החייבים, יכול לשלול
את זכותם של החייבים האחרים להשתתפות, אם הוא
עצמו זכאי למלוא החיוב. עם זאת, מקום שבו מדובר
בחייבים לחוד שאין להם ציפייה להשתתפות זה מזה
קובעת ההוראה המוצעת כי אם ערך הנושה פשרה בתום
לב עם אחד החייבים, אין לזכות את החייב האחר, שאינו
שותף לפשרה, בהשתתפות מן החייב הראשון. זאת, כדי
לאפשר לנושה ולחייב שהתפשר עמו, להסדיר באופן סופי
.את המחלוקת
)לסעיף קטן (ב
)(ד56–(ג) ו55 הסעיף המוצע חוזר על הוראות סעיף
סיפה לחוק החוזים, תוך הבהרה כי גם המצב של חבות
יחד, ולא רק המצב של חיוב יחד ולחוד, נכלל במסגרת
המקרים שבהם ויתור לאחד החייבים מזכה גם את שאר
החייבים, שהרי גם בחבות יחד מסתמכים החייבים זה
.על זה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חיוב יחד ולחוד
. (ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו55
בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת- או מקצתו
הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן-
.ההפטר כוונה אחרת
נטל החיוב בין החייבים
)(ב55 . (ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף56
והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות
(ג) ואין55 לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף
בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע
".בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה
)(ב56 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף83 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. ההוראה מחליפה
(א) לפקודת הנזיקין הדנה בהשתתפות84 את הוראת סעיף
שבין חייבים במשותף. כמו כן, מחליפה ההוראה את סעיף
)(ג84 (ב) לחוק הירושה (ראו גם דברי ההסבר לסעיף134
.)804–ו
: נוסח חוק החוזים הקיים
"נטל החיוב בין החייבים
. (ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי56
חלקו בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע
".ממנו לפי חלקיהם
.82
חייבים החבים לחוד, והפטיר הנושה אחד מהם מחבותו, כולה או חלקה, אין
(א)
ההפטר כאמור מפטיר את החייבים האחרים, אלא אם כן משתמעת כוונה אחרת
מן ההפטר; הפטר לאחד החייבים שאינו מפטיר את החייבים האחרים, גורע מזכות
ההשתתפות של החייבים האחרים כלפיו, רק אם ניתן במסגרת הסדר בתום לב בין
.הנושה לבין החייב שהופטר
הפטר לחלק
מהחייבים
][ח
חייבים החבים יחד או יחד ולחוד, והפטיר הנושה אחד מהם מחבותו, כולה או
(ב)
חלקה, מופטרים החייבים האחרים בשיעור ההפטר כאמור, אלא אם כן משתמעת כוונה
,אחרת מן ההפטר; ואולם הפטר לאחד החייבים שאינו מזכה גם את החייבים האחרים
.לא גורע מזכות ההשתתפות שלהם מהחייב שהופטר
)(ד56 ,)(ג55 [חוכ
]סיפה
.83
חייב שקיים יותר מכפי חלקו בחיוב, זכאי להשתתפות מהחייבים האחרים בהתאם
.לחלקיהם היחסיים בחיוב
זכות השתתפות
מחייב
(ב), נזק56 [חוכ
]134 (א), ירש84
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
746
חלקם של חייבים
החבים בחיוב אחד
(א), נזק56 [חוכ
], ח134 (ב), ירש84
.84
,חייבים החבים בחיוב אחד על פי חוזה, ייקבע חלקו היחסי של כל חייב בחיוב
(א)
ביחסים שבין החייבים, בהתחשב, בין השאר, בטובת ההנאה היחסית שהיתה צפויה
גם בהתאם למידת אשמתו- לכל חייב מהחוזה, ובמקרה של חיוב מכוח הפרת חוזה
.של כל חייב בהפרה ולתרומתו היחסית לנזק
,חייבים החבים בחיוב אחד שנבע מעוולה, ייקבע חלקו היחסי של כל חייב
(ב)
,ביחסים שבין החייבים, בהתחשב במידת אשמתו היחסית, בתרומתו היחסית לנזק
.באופי האחריות ובמטרותיה
חייבים החבים בחיוב אחד שהם יורשים חלקים בעיזבון, ייקבע חלקו היחסי של
(ג)
.כל חייב, ביחסים שבין החייבים, לפי יחס חלקיהם בעיזבון
)חייבים שלא ניתן לקבוע את חלקם היחסי בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א), (ב
(ד)
ו–(ג) או חייבים החבים בחיוב אחד שאינו כאמור באותם סעיפים קטנים, יחובו בחיוב
.בחלקים שווים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"שיפוי בין מעוולים
–. (א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי84
,השתתפות מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב
על אותו נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום
אדם לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן
זה ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת
".ההשתתפות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם
. (ב) יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו134
בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים
החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל
".עליהם
הסעיף המוצע דן בשאלה של חלוקת הנטל בין84 סעיף
החייבים. הכלל הוא כי אם קיים הסכם המחלק
את נטל החבות בין החייבים אזי יחולו תנאיו. ההוראה
המוצעת נועדה לחול בהעדר הסכם כאמור והיא מתווה
באופן כללי את השיקולים שיש לשקול בשאלת חלוקת
הנטל. בהוראה כלולים ארבעה סעיפים קטנים. סעיף
.קטן (א) דן במצב שבו החיוב האחד הוא חיוב על פי חוזה
)סעיף קטן (ב) דן בחיוב אחד הנובע מעוולה. סעיף קטן (ג
דן במצב שבו החיוב האחד נובע מדיני הירושה, והוא
עוסק במקרה המרכזי והשכיח של חייבים שהם יורשי
חלקים בעיזבון. סעיף קטן (ד) קובע את המבחן לחלוקה בין
החייבים במקרה שבו אין אפשרות להכריע בשאלה זו על
.)פי סעיפים קטנים (א), (ב) ו–(ג
)לסעיף קטן (א
, הסעיף הקטן המוצע, הדן בחיוב אחד על פי חוזה
:מונה שני שיקולים שיש לשקלם, בין שאר השיקולים
טובת ההנאה היחסית שהיתה צפויה לכל חייב מהחוזה
(כגון במקרה של חוזה ערבות שבו ההנאה היא של החייב
העיקרי ומכאן גם החבות מוטלת עליו). במקרה של
הפרת חוזה, נוסף למבחן זה גם המבחנים לגבי אשמתם
היחסית של החייבים ומידת תרומתם היחסית של כל אחד
.מהחייבים לנזק
)לסעיף קטן (ב
הסעיף הקטן המוצע קובע את מבחן חלוקת הנטל
בין החייבים החבים בחיוב אחד הנובע מעוולה. המבחן
הוא מידת אשמתו היחסית של כל חייב, תרומתו היחסית
לנזק ואופי האחריות ומטרותיה. כך למשל, אם היה אחד
המעוולים אחראי באחריות שילוחית, למעשה יוכל הוא
לקבל שיפוי מלא ממי שבאשמו נגרם הנזק. כמו כן, על בית
המשפט לשקול, לגבי חלוקת הנטל, מהו אופי האחריות
ומטרותיה. כך למשל, על בית המשפט לבחון אם המשטר
,שהביא להטלת האחריות הוא משטר של אחריות מוחלטת
אחריות מוגברת או שלצורך הטלת האחריות נדרש אשם
,כן יש להתחשב במטרות האחריות כמו.מצדו של המזיק
.למשל, עקרון פיזור הנזק
)לסעיף קטן (ג
מוצע לקבוע הוראה מיוחדת הדנה בחיוב שמקורו
,(א) לחוק הירושה134 בדין הירושה. בדומה להוראת סעיף
מוצע לקבוע כי יורשי חלקים בעיזבון יהיו אחראים לחובות
כלפי הנושים בהתאם לחלקם בעיזבון. ההוראות המיוחדות
החלות על השתתפות או שיפוי בין יורשים, לרבות ביחס
בין יורשי המנות ויורשי החלקים, יוותרו בחלק הירושה
). על זכות ההשתתפות בין יורשי חלקים804 (ראו סעיף
. המוצע83 בעיזבון יחולו בהתאמה הוראות סעיף
)לסעיף קטן (ד
)(א56 הסעיף הקטן המוצע חוזר על העיקרון שבסעיף
לחוק החוזים ולפיו אם אין אפשרות לחלוקה אחרת כמפורט
,בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ובמקרה אחר שאינו מנוי בסעיף
הכלל הוא כי החייבים יישאו בחיוב בחלקים שווים (ראו גם
.)539 ,533 )1( בסט נ. הפול פ"ד יח370/63 ע"א
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
747
חלוקת הנטל בין
החייבים
])(ג56 [חוכ
.85
היו יותר משני חייבים ולא ניתן באמצעים סבירים להיפרע מאחד החייבים, יישאו
.בחלקו החייבים האחרים בהתאם לחלקיהם היחסיים בחיוב
טענות החייב
שקיים את החיוב
], ח57 [חוכ
.86
קיים חייב את החיוב אף שהיתה טענה הפוטרת את החייבים מן הקיום, אין הוא
(א)
.זכאי להשתתפות מהחייבים האחרים
קיים חייב את החיוב אף שהיתה לו טענה אישית כלפי הנושה הפוטרת אותו
(ב)
מן הקיום, שלא עמדה לחייבים האחרים, אין בכך כדי לגרוע מזכותו להשתתפות
.מהחייבים האחרים, אם קיים את החיוב בתום לב
סימן ג': ריבוי נושים
חזקת נשייה לחוד
](א) רישה59 [חוכ.87
נושים משותפים), חזקה כי הם נושים- נושים הזכאים לקיום של חיוב אחד (בסימן זה
.לחוד
חלקם של נושים
במשותף בחיוב
,(ב) רישה59 [חוכ
])(ב44 בטח
.88
.נושים משותפים, חזקה כי הם זכאים לקיום החיוב בחלקים שווים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"נטל החיוב בין החייבים
. (א) שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים56
".בנטל החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"שיפוי בין מעוולים
. (ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי84
ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק
והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית
המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות
".שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא
: נוסח חוק הירושה הקיים
."חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם
(א) היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות
.134
העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון, זולת אם הורה המוריש
בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא
".יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים
)(ג56 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף85 סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"נטל החיוב בין החייבים
. (ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור56
".ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי חלקיהם
ההוראה המוצעת מבחינה בין טענת הגנה86 סעיף
שפוטרת את החייבים מן הקיום לבין טענת
הגנה אישית שקיימת לחייב אחד. במקרה הראשון דן סעיף
,קטן (א) ובמקרה השני, סעיף קטן (ב). במקרה הראשון
אם קיים החייב את החיוב למרות קיומה של טענת הגנה
משותפת, אין החייב זכאי להשתתפות מהחייבים האחרים
זאת מאחר שהוא מנע מהחייבים האחרים, בכך שהוא לא
טען את אותה הטענה כלפי הנושה, מלהתגונן באותה
הטענה. במקרה השני, כשמדובר בטענת הגנה אישית
שאינה משותפת לכל החייבים, זכאי החייב להשתתפות
החייבים האחרים מאחר שטענה זו היא ברשותו ולא
.ברשות שותפיו לחיוב, ובלבד שקיים את החיוב בתום לב
: נוסח חוק החוזים הקיים
"סייג לזכות החזרה
. חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי57
לחזור על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי
".הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה
נושים ריבוי :'ג סימן
החזקה המוצעת משקפת את החוק הקיים87 סעיף
(א) לחוק החוזים). אם קיים שיתוף59 (סעיף
בזכות, תחול החזקה שהמדובר הוא בנשייה לחוד, כך
שכל נושה זכאי לפעול בלא צורך לצרף אליו את הנושים
)(א59 המוצע. הסיפה של סעיף90 האחרים כאמור בסעיף
המוצע, הדן בשאלה כלפי91 לחוק החוזים מופיעה בסעיף
כלפי אחד הנושים לפי- מי על החייב לקיים את החיוב
.בחירתו או כלפי כל הנושים יחד
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ריבוי נושים
. (א) שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד59
מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב
כלפי- יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב
אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת
".הנושה האחר
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הרישה של88 סעיף
(ב) לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הסיפה59 סעיף
.85
היו יותר משני חייבים ולא ניתן באמצעים סבירים להיפרע מאחד החייבים, יישאו
.בחלקו החייבים האחרים בהתאם לחלקיהם היחסיים בחיוב
חלוקת הנטל בין
החייבים
])(ג56 [חוכ
.86
קיים חייב את החיוב אף שהיתה טענה הפוטרת את החייבים מן הקיום, אין הוא
(א)
.זכאי להשתתפות מהחייבים האחרים
טענות החייב
שקיים את החיוב
], ח57 [חוכ
קיים חייב את החיוב אף שהיתה לו טענה אישית כלפי הנושה הפוטרת אותו
(ב)
מן הקיום, שלא עמדה לחייבים האחרים, אין בכך כדי לגרוע מזכותו להשתתפות
.מהחייבים האחרים, אם קיים את החיוב בתום לב
סימן ג': ריבוי נושים
.87
נושים משותפים), חזקה כי הם נושים- נושים הזכאים לקיום של חיוב אחד (בסימן זה
.לחוד
חזקת נשייה לחוד
](א) רישה59 [חוכ
.88
.נושים משותפים, חזקה כי הם זכאים לקיום החיוב בחלקים שווים חלקם של נושים
במשותף בחיוב
,(ב) רישה59 [חוכ
])(ב44 בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
748
תחולת פרק השיתוף
בנכסים על נושים
במשותף
][ח
.89
על נושים משותפים יחולו, בכפוף להוראות פרק זה, הוראות פרק רביעי: שיתוף בנכס
.בחלק משנה ראשון לחלק הרביעי*, בשינויים המחויבים
זכות הנושה
במשותף לדרוש
את קיום החיוב
](א) רישה, ח59 [חוכ
.90
,נושים משותפים שהם נושים לחוד, זכאי כל נושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב
ובלבד שלא יקוים יותר ממלוא החיוב; היו הנושים נושים יחד, זכאים הם לדרוש את
.הקיום רק במשותף
זכות החייב לקיים
את החיוב
](א) סיפה, ח59 [חוכ
.91
נושים משותפים שהם נושים לחוד, זכאי החייב לקיים את החיוב כלפי כל נושה, לפי
בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת נושה מסוים; היו הנושים המשותפים נושים
.יחד, על החייב לקיים את החיוב רק כלפי כל הנושים יחד
זכותו של נושה
להפטיר מחיוב
][ח
.92
נושה אינו זכאי להפטיר את החייב מחיוב בלי שקיבל לכך את הסכמתם של
(א)
.הנושים המשותפים האחרים
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נושה להפטיר את החייב מחלקו
(ב)
היחסי של אותו נושה בחיוב; הפטיר נושה את החייב מחלקו היחסי בחיוב, יחול ההפטר
.לגבי אותו חלק, גם ביחסים שבין הנושים המשותפים האחרים לבין החייב
(א) המוצע. ההוראה97 של הסעיף האמור מופיעה בסעיף
,(ב) לחוק חוזה הביטוח44 כוללת גם את הוראת סעיף
הקובעת באופן דומה להוראה הקיימת בחוק החוזים, כי
מוטבים, הנושים יחד בחיובו של המבטח, זכאים לחלק
.שווה בתגמולי הביטוח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ריבוי נושים
. (ב) חזקה על הנושים שהם נושים שהם שותפים59
בחיוב בחלקים שווים; קוים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי
".השני לדרוש ממנו את חלקו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"המוטבים
,. (ב) נקבעו מוטבים אחדים ולא נקבעו חלקיהם44
".יחלקו את תגמולי הביטוח בשווה
הוראה חדשה זו משקפת את הוראות החוק
89 סעיף
הקיים המחילות את כללי השיתוף של חוק
לחוק המיטלטלין). שיתוף13 המיטלטלין על זכויות (סעיף
בזכויות הוא מקרה פרטי של שיתוף בנכס וחלים עליו
, המוצעים535 עד513 עקרונות השיתוף, אשר נקבעו בסעיפים
לגבי כלל הנכסים. הפניה זו נועדה להבהיר שדינם של כמה
.נושים הנושים בחיוב אחד כדין השותפים בנכס
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"תחולה
. (א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים13
".לעניין ובשינויים המחויבים, גם על זכויות
הרישה של ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה90 סעיף
(א) לחוק החוזים, בשינויי59 של הוראת סעיף
נוסח, ומבהירה כי חופש הפעולה של כל נושה מותנה בכך
שמדובר בנושים לחוד ובתנאי שלא יקוים יותר ממלוא
החיוב. הסיפה עוסקת במצב של נשייה יחד, שאינו מפורש
בחוק הקיים, ומבהירה כי במקרה זה הנושים זכאים לדרוש
.את קיום החיוב רק יחד
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ריבוי נושים
. (א) שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד59
מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב
יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי
אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת
".הנושה האחר
הרישה של ההוראה המוצעת חוזרת על הסיפה91 סעיף
(א) לחוק החוזים, ומבהירה59 של הוראת סעיף
כי במקרה של נושים לחוד זכאי החייב לבצע את החיוב
כלפי כל נושה, לפי בחירתו. הסיפה מבהירה כי במצב של
נשייה יחד על החייב לקיים את החיוב רק כלפי כל הנושים
יחדיו. הסעיף הוא תמונת ראי לזכות הנושים המופיעה
. המוצע90 בסעיף
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ריבוי נושים
. (א) שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד59
מהם רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב
יותר מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי
אחד הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת
".הנושה האחר
הוראה חדשה זו עוסקת במצב שבו נושה אחד92 סעיף
מפטיר את החייב. הכלל הוא כי במקרה זה זקוק
.הנושה להסכמת שאר הנושים המשותפים
עם זאת, רשאי הנושה לוותר על חלקו בלא הסכמת
שאר הנושים המשותפים, ואולם במקרה זה אין לאפשר
לשאר הנושים לתבוע את מלוא החיוב מהחייב. אף
שעקרונית כל נושה זכאי לדרוש את מלוא החוב, משהסתלק
.535 עד513 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
749
התניית זכות
הנושה בעשיית
מעשה
][ח
.93
היתה זכותם של הנושים המשותפים מותנית בעשיית מעשה על ידם, יחייב ויזכה
.מעשה של אחד מהם גם את הנושים האחרים
ביטול חוזה בידי
נושה במשותף
בשל הפרה
][ח
.94
הופר חוזה בידי חייב, יראו את הפעלת הזכות לביטול החוזה כולו, ככל שישנה זכות
כאמור לפי חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב, כניהול רגיל של נכס או
, ולא יראו את הפעלת הזכות כאמור כשימוש סביר518 כשימוש רגיל בו, לעניין סעיף
.)1()(א520 בנכס לעניין סעיף
טענה אישית כלפי
אחד הנושים
][ח
.95
היתה לחייב טענה אישית כלפי אחד הנושים המשותפים, אין בכך כדי לגרוע
(א)
.מזכותם של הנושים האחרים לדרוש את קיום החיוב
,)היתה לחייב טענה אישית כלפי אחד הנושים המשותפים כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
מהנושים97 אין בכך כדי לגרוע מזכותו של אותו נושה להשתתפות לפי הוראות סעיף
.האחרים שכלפיהם קוים החיוב
טענת קיזוז של
חייב כלפי נושה
במשותף
][ח
.96
, באמצעות קיזוז כנגד חיוב אשר91 חייב זכאי לקיים את חיובו כאמור בסעיף
(א)
.החייב זכאי לו כלפי אחד או יותר מהנושים
קוים החיוב באמצעות קיזוז כאמור בסעיף קטן (א), זכאים שאר הנושים המשותפים
(ב)
.להשתתפות מהנושה שכלפיו קוים החיוב, על פי הוראות פרק זה
השתתפות מנושה
במשותף
](ב) סיפה59 [חוכ
.97
קוים חיוב כלפי נושה בשיעור העולה על חלקו בחיוב, זכאים הנושים המשותפים
(א)
.האחרים להשתתפות ממנו, בשיעור חלקם בחיוב
][ח נושה החב בהשתתפות כלפי נושים אחרים מחזיק בנאמנות את אשר קיבל בעבור
(ב)
.אותם נושים
הנושה מתביעת זכויותיו, יש לאפשר דווקא לחייב ליהנות
.מכך, ולא לשאר הנושים
הוראה חדשה זו נועדה להבהיר כי השיתוף93 סעיף
בזכויות משפיע גם על משמעות המעשים או
המחדלים של כל נושה ביחס לשאר הנושים. אם הזכות
,של הנושים מותנית בביצוע מעשה או בהימנעות הימנו
אין צורך שכל הנושים יעמדו בתנאי זה. ההנחה היא
שהחייב מסתפק במקרה כזה בכך שהמעשה או המחדל
יקוים בידי אחד הנושים, כאשר כל נושה מייצג בכך גם
.את האחרים
הוראה חדשה זו הדנה בשאלה מהו הדין כאשר94 סעיף
נושה מסוים מעוניין בביטול החוזה בעקבות
ההפרה של החיוב, בעוד הנושים האחרים מעוניינים
באכיפה. במקרה של אי–הסכמה בין הנושים יחולו הוראות
המוצע. כלומר, בעלי רוב המנות בנכס יוכלו518 סעיף
לקבוע אם יש לבטל את החוזה, כשנושה משותף הנפגע
מכך רשאי לפנות לבית המשפט לבקשת הוראות. ההוראה
מבהירה כי זכות הביטול אינה שימוש סביר בנכס ועל כן
נושה משותף אינו רשאי על דעת עצמו לבטל את החוזה
.) המוצע520 (סעיף
הוראה חדשה זו מסדירה את המקרה שבו קיים95 סעיף
פער בין הנושים ביחס לטענות ההגנה (בדומה
המוצע, לעניין ריבוי חייבים). המדובר86 להוראה שבסעיף
במצב שבו הטענה היא רק כלפי נושים מסוימים, ולא
כלפי כל הנושים יחד. במקרה כזה, אין מקום ששאר
הנושים יושפעו מטענת ההגנה האישית הקיימת לחייב
כלפי הנושים המסוימים. ההוראה גם מבהירה כי העובדה
שלנושה הנדון לא היתה אפשרות להיפרע בעצמו מן
החייב, מחמת טענת ההגנה כלפיו, אינה גורעת מזכותו
.להשתתפות משאר הנושים
הוראה חדשה זו קובעת כי גם במצב של ריבוי96 סעיף
. נושים ניתן לפרוע את החוב באמצעות קיזוז
במקרה של פירעון בדרך זו, רואים את הנושה אשר כלפיו
הופעל הקיזוז כמי שהחיוב קוים כלפיו בפועל, ועל כן
אם הקיזוז הוא בסכום העולה על חלקו של אותו נושה
בזכויות, זכאים שאר הנושים להשתתפות כלפי נושה זה
.כמו בכל מקרה אחר של פירעון כלפיו
)לסעיף קטן (א
97 סעיף
(ב) לחוק59 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
הוראה חדשה זו מבהירה שנושה אשר גבה מעל
לחלקו, נתפס כמחזיק את אשר גבה בנאמנות בעבור שאר
.הנושים
.93
היתה זכותם של הנושים המשותפים מותנית בעשיית מעשה על ידם, יחייב ויזכה
.מעשה של אחד מהם גם את הנושים האחרים
התניית זכות
הנושה בעשיית
מעשה
][ח
.94
הופר חוזה בידי חייב, יראו את הפעלת הזכות לביטול החוזה כולו, ככל שישנה זכות
כאמור לפי חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב, כניהול רגיל של נכס או
, ולא יראו את הפעלת הזכות כאמור כשימוש סביר518 כשימוש רגיל בו, לעניין סעיף
.)1()(א520 בנכס לעניין סעיף
ביטול חוזה בידי
נושה במשותף
בשל הפרה
][ח
.95
היתה לחייב טענה אישית כלפי אחד הנושים המשותפים, אין בכך כדי לגרוע
(א)
.מזכותם של הנושים האחרים לדרוש את קיום החיוב
טענה אישית כלפי
אחד הנושים
][ח
,)היתה לחייב טענה אישית כלפי אחד הנושים המשותפים כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
מהנושים97 אין בכך כדי לגרוע מזכותו של אותו נושה להשתתפות לפי הוראות סעיף
.האחרים שכלפיהם קוים החיוב
.96
, באמצעות קיזוז כנגד חיוב אשר91 חייב זכאי לקיים את חיובו כאמור בסעיף
(א)
.החייב זכאי לו כלפי אחד או יותר מהנושים
טענת קיזוז של
חייב כלפי נושה
במשותף
][ח קוים החיוב באמצעות קיזוז כאמור בסעיף קטן (א), זכאים שאר הנושים המשותפים
(ב)
.להשתתפות מהנושה שכלפיו קוים החיוב, על פי הוראות פרק זה
.97
קוים חיוב כלפי נושה בשיעור העולה על חלקו בחיוב, זכאים הנושים המשותפים
(א)
.האחרים להשתתפות ממנו, בשיעור חלקם בחיוב
השתתפות מנושה
במשותף
](ב) סיפה59 [חוכ
נושה החב בהשתתפות כלפי נושים אחרים מחזיק בנאמנות את אשר קיבל בעבור
(ב)
.אותם נושים
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
750
חלק משנה שני: הוראות מיוחדות לחוזים
פרק ראשון: משא ומתן לקראת כריתת חוזה
תום לב במשא
ומתן
]12 [חוכ
.98
.במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ינהג אדם בתום לב
(א)
המפר את חובת תום הלב כאמור בסעיף קטן (א), יפצה את הצד שכנגד בשל הנזק
(ב)
.שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה
פרק שני: כריתת חוזה
דרך כריתת החוזה
]1 [חוכ.99
.חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ריבוי נושים
. (ב) חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים59
שווים; קוים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי השני לדרוש
".ממנו את חלקו
לחוזים מיוחדות הוראות :שני משנה חלק
חלק המשנה הראשון בחלק החיובים, הקודם לחלק
משנה זה, עוסק בהוראות כלליות לחיובים בכלל, ואילו
חלק משנה זה עוסק בהוראות כלליות שמיוחדות לחוזים
.בלבד
ההוראות בחלק משנה זה מחליפות את ההוראות
הקבועות כיום בפרקים א' עד ד' בחוק החוזים (הוראות
,בדבר כריתת החוזה, ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו
צורת החוזה ותוכנו וחוזה לטובת אדם שלישי). ככלל
חוזרות ההוראות על ההוראות בחוק הקיים, אך סדר
ההוראות ומיקומן שונה כדי להתאימן למבנה הפרקים
.החדש שבחלק זה
חוזה כריתת לקראת ומתן משא :ראשון פרק
)לסעיף קטן (א
98 סעיף
עקרון תום הלב כעיקרון על, אשר קובע אמת
מידה מוסרית שחולשת על כל הוראות החוק המוצע נקבע
המוצע. ההוראה המוצעת מיוחדת לחובת תום2 בסעיף
.הלב במהלך המשא ומתן לקראת כריתת חוזה
חובת תום הלב ממוקמת בראש הפרק בשל חשיבותה
ומרכזיותה בדיני החוזים וכן בשל תחולתה בסדר הדברים
של כריתת החוזה. חובת תום הלב חלה מרגע היווצרותו
של קשר בין הצדדים ועד לסיומו של המשא ומתן, בין
.שנכרת חוזה, ובין שלא
מוצע להשמיט את המילים "בדרך מקובלת" המופיעות
לחוק החוזים, בשל הבעייתיות במשמעותם12 בסעיף
נקיטת פעולות בדרך הנוהגת, שאינה בהכרח- שהיא
דרך עשיית הישר והטוב. היסוד האובייקטיבי העשוי
לבוא לידי ביטוי, לכאורה, במונח "הדרך המקובלת", נכלל
היום בפירוש האובייקטיבי של מושג תום הלב. אין כוונה
במחיקת מילים אלה להשפיע על הפרשנות שניתנה למונח
לחוק12 "תום לב" ויש לפרש את הסעיף כפי שפורש סעיף
.החוזים עד כה
)לסעיף קטן (ב
)(ב12 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
:לחוק החוזים, בשינויי נוסח. בין השאר הושמטו המילים
לחוק התרופות יחולו14– ו13 ,10 "הוראות סעיפים
,בשינויים המחוייבים". מילים אלה נמחקו כמיותרות
משום שההוראות הקבועות בחלק המשנה הדן בתרופות
בשל הפרת חיוב יחולו על הפרת החובה הקבועה בסעיף
בהיותה הפרת חיוב שבדין. אין ללמוד ממחיקת האזכור זה
של סעיפים אלה על כוונה לשנות את ההלכות הקיימות
.בנושא זה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"תום לב במשא ומתן
. (א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם12
.לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום לב חייב
לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן
לחוק14– ו13 ,10 או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים
, יחולו1970-החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
".בשינויים המחוייבים
חוזה כריתת :שני פרק
לחוק1 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף99 סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
כיצד- "כריתת חוזה
. חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק1
".זה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
751
הצעה להתקשר
בחוזה
]2 [חוכ
.100
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע
להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול
.ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור
חזרה מהצעה
]3 [חוכ.101
המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה
(א)
.לניצע לפני שנתן הניצע הודעת קיבול
קבע המציע שהצעתו אינה הדירה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור
(ב)
.בו ממנה אחרי שנמסרה לניצע
פקיעת ההצעה
]4 [חוכ.102
:הצעתו של המציע פוקעת בהתקיים אחד מאלה
;הניצע דחה אותה
)1(
;עבר המועד לקיבולה
)2(
המציע או הניצע נפטר, הוכרז פסול דין או ניתן לגביו צו כינוס נכסים ואם הוא
)3(
החליט על פירוקו מרצון או ניתן לגביו צו פירוק, ובלבד שטרם ניתנה הודעת- תאגיד
קיבול; ואולם ההצעה לא תפקע לפי הוראות פסקה זו, אם המציע אינו רשאי לחזור בו
.)(ב101 מן ההצעה, כאמור בסעיף
קיבול
]5 [חוכ.103
קיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע, המעידה על גמירת דעתו של הניצע
.להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה
לחוק2 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף100 סעיף
. החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"הצעה
. פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא2
מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע
בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה
".בקיבול ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור
לחוק3 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף101 סעיף
החוזים, בשינויי נוסח. המילה "ניצע" הוספה
.לנוסח הקיים לשם הבהרה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חזרה מן ההצעה
. (א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה3
לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן
.הודעת קיבול
(ב) קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע
מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר
".שנמסרה לניצע
)2(–) ו1( לפסקאות102 סעיף
)1(4 פסקאות אלה חוזרות על האמור בסעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
)3( לפסקה
)2(4 הרישה של ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הסיפה להוראה המוצעת
משנה מהחוק הקיים, בקבעה, כי בהצעה בלתי חוזרת
.)3( ההצעה לא תפקע אוטומטית במקרים המנויים בפסקה
,היום, הצעה בלתי חוזרת מונעת רק חזרה רצונית מהצעה
אך אינה מתייחסת למקרים של פקיעה אוטומטית. השינוי
,המוצע נועד להגן על אינטרס ההסתמכות של הניצע
למשל, במקרה של פטירת המציע בתקופה שבין מסירת
.ההצעה הבלתי–חוזרת ובין מתן הודעת הקיבול
:התייחסות המשפט העברי
הוראה זו אינה תואמת את הדעה המקובלת במשפט
.העברי, ולפיה חיובים אינם עוברים בירושה אלא רק נכסים
אמנם, אם החיוב התגבש בחיי המוריש יש לנושה זכות
קניינית בנכסי החייב (שעבוד נכסים), ומכוחו יכול הנושה
לגבות את חובו מן העיזבון (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן
קז, סעיף א). ואולם הצעה לכריתת חוזה אינה יותר מאשר
התחייבות אישית (שעבוד הגוף) שאינה חלה על נכסי
,המתחייב (ראו קצות החושן, מגדולי פרשני שולחן ערוך
.סימן רג, ס"ק ב), ועל כן היא פוקעת במות המציע
: נוסח חוק החוזים הקיים
"פקיעת ההצעה
- . ההצעה פוקעת4
;) כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה1(
) כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם2(
,פסול–דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק
".והכל לפני מתן הודעת הקיבול
לחוק5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף103 סעיף
. החוזים, בשינויי נוסח
.100
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע
להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול
.ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור
הצעה להתקשר
בחוזה
]2 [חוכ
.101
המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה
(א)
.לניצע לפני שנתן הניצע הודעת קיבול
חזרה מהצעה
]3 [חוכ
קבע המציע שהצעתו אינה הדירה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור
(ב)
.בו ממנה אחרי שנמסרה לניצע
.102
:הצעתו של המציע פוקעת בהתקיים אחד מאלה
פקיעת ההצעה
]4 [חוכ
;הניצע דחה אותה
)1(
;עבר המועד לקיבולה
)2(
המציע או הניצע נפטר, הוכרז פסול דין או ניתן לגביו צו כינוס נכסים ואם הוא
)3(
החליט על פירוקו מרצון או ניתן לגביו צו פירוק, ובלבד שטרם ניתנה הודעת- תאגיד
קיבול; ואולם ההצעה לא תפקע לפי הוראות פסקה זו, אם המציע אינו רשאי לחזור בו
.)(ב101 מן ההצעה, כאמור בסעיף
.103
קיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע, המעידה על גמירת דעתו של הניצע
.להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה
קיבול
]5 [חוכ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
752
דרך הקיבול
]6 [חוכ.104
,8 קיבול יכול שיהיה בכל דרך שבה מבוצעת פעולה משפטית לפי הוראות סעיף
(א)
.אלא אם כן משתמעת מן ההצעה דרך מסוימת לקיבול
.קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול, אינה תקפה
(ב)
חזקת קיבול
]7 [חוכ.105
הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, אלא אם כן הודיע
.למציע על דחיית ההצעה בתוך זמן סביר אחרי שנודע לו עליה
מועד הקיבול
]8 [חוכ.106
הניצע רשאי לקבל את ההצעה בתוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה
(א)
. בתוך זמן סביר- כזו
נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור בשל
(ב)
סיבה שאינה קשורה בניצע ושלא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, אלא אם כן הודיע
.המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול
קיבול באיחור
או תוך שינוי
]11 ,9 [חוכ
.107
קיבול של הצעה אחרי שפקעה, או קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת
.ההצעה, ייחשב הצעה חדשה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיבול
. הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע5
והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע
".בחוזה לפי ההצעה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת104 סעיף
לחוק החוזים, תוך הפניה אל6 סעיף
. המוצע, הממוקם בחלק העוסק בפעולות משפטיות8 סעיף
עם זאת, במקום השאלה הנשאלת בנוסח הקיים (האם
,)משתמעת מן ההצעה דרך של קיבול שאינה הודעת קיבול
מוצע כי הבחינה תתמקד בשאלה אם לא משתמעת מן
ההצעה דרך מסוימת אחרת, שאינה דרך קיבול אפשרית
.ורגילה
(א) לחוק החוזים, הושמטה בהיות6 הסיפה לסעיף
.הקבוע בה מובן מאליו
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיבול דרך התנהגות
. (א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או6
בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות
), התנהגות כאמור2(4–(א) ו3 מן ההצעה; ולעניין סעיפים
.דינה כדין מתן הודעת קיבול
(ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע
".ייחשב לקיבול, אין לה תוקף
7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף105 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הסדר דומה קיים
.) המוצע179 בפרק הדן בחוזה מתנה (סעיף
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חזקת קיבול
. הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו7
שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך
".זמן סביר לאחר שנודע לו עליה
8 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף106 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הודעת הדחייה
טעונה מסירה כמקובל בנסיבות העניין והיא אף טעונה
.) המוצעים13– ו11 קליטה על ידי הניצע (סעיפים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"מועד הקיבול
. (א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך8
. תוך זמן סביר- בהצעה, ובאין תקופה כזאת
(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו
נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע
ולא היתה ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע
לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת
".הקיבול
ההוראה המוצעת מאחדת את סעיפים107 סעיף
לחוק החוזים, המתייחסים למקרים11– ו9
שבהם קיבול יוצר הצעה חדשה, בלא שינוי של ההוראות
.שבסעיפים האמורים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"קיבול לאחר פקיעה
. קיבול של הצעה לאחר שפקעה, כמוהו כהצעה9
.חדשה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
753
חזרה מן הקיבול
]10 [חוכ.108
הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע
.לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על ביצוע הקיבול בהתנהגות
פרק שלישי: בטלות חוזה ונפסדותו
סימן א': חוזה בטל
חוזה פסול
]31 ,30 [חוכ.109
חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, או סותרים את תקנת הציבור
(א)
. בטל-
בטל חוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפטור צד מהחובה, כולה
(ב)
או חלקה, להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה, ואם צד קיים את חיובו לפי
. לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או חלקו- החוזה
קיבול תוך שינוי
. קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת11
".ההצעה כמוהו כהצעה חדשה
10 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף108 סעיף
. לחוק החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חזרה מן הקיבול
,. הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע10
ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה
לו הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה
".)(א6 בסעיף
ונפסדותו חוזה בטלות :שלישי פרק
, פרק זה עוסק בחוזים בטלים וחוזים הניתנים לביטול
בגלל פגמים בכריתה, או מסיבה אחרת. מרבית הוראות
פרק זה שאובות מפרק ב' לחוק החוזים, הדן בביטול חוזה
בשל פגם בכריתתו. הפרק מחולק לשלושה סימנים: סימן
א' הדן בחוזה בטל; סימן ב' הדן בחוזה הניתן לביטול מחמת
פגם ברצון; וסימן ג' המסדיר עניינים שונים בנוגע לביטול
.ולבטלות חוזה
בטל חוזה :'א סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראות109 סעיף
, לחוק החוזים31– ו30 המקבילות בסעיפים
"בשינויי נוסח. בסעיף קטן (א), המילים "בלתי מוסריים
הושמטו, מאחר שהמונח "תקנת הציבור" כבר כולל
התייחסות לשאלת המוסריות. המונח "ביצע" הוחלף במונח
."קיים", שיוחד לביצוע חיובים
ההוראות בדבר ההפרדה של החוזה, מצוינות בסעיף
. המוצע שחל באופן כללי על ביטול או בטלות חוזה117
המילים "אם מצא שמן הצדק לעשות כן, בתנאים שימצא
.לנכון" הושמטו, בהיותן מיותרות
חובת ההשבה בין הצדדים נובעת מההוראות שבפרק
.) המוצעים419-410 עשיית עושר ולא במשפט (סעיפים
המוצע, שבפרק האמור, נכללת ההוראה415 בסעיף
לחוק החוזים. יש לציין, כי בפרק הדן בעשיית21 שבסעיף
המוצע, נאמר באופן109 עושר ולא במשפט, בדומה לסעיף
כללי כי במקרים שבהם ההשבה נוגדת את תקנת הציבור
רשאי בית המשפט לשלול את זכותו של צד להשבה (סעיף
.)) המוצע7(419
:התייחסות המשפט העברי
, הוראה זו אינה מאמצת את עמדת המשפט העברי
שבדרך כלל תקף הוא החוזה הבלתי–חוקי לעניין נפקויותיו
האזרחיות. עם זאת, נתקבל העיקרון של המשפט העברי
ולפיו על בית המשפט להיזקק לתביעה ולעשות צדק בין
בעלי הדין, שלא כמשפט האנגלי שם נדחית התביעה על
-520 ,505 )2( הווארד נ. מיארה פ"ד לה311/78 הסף (ע"א
.))1980( 521
: נוסח חוק החוזים הקיים
"השבה לאחר ביטול
. משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה21
שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או
. לשלם לו את שוויו של מה שקיבל- בלתי סבירה
חוזה פסול
,. חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים30
. בטל- בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור
תחולת הוראות
, יחולו, בשינויים המחוייבים21– ו19 . הוראות סעיפים31
גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי
רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות30 סעיף
כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי
, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את21 סעיף
לחייב את הצד השני בקיום החיוב- חיובו לפי החוזה
".שכנגד, כולו או מקצתו
.108
הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה למציע
.לא לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול או שנודע לו על ביצוע הקיבול בהתנהגות
חזרה מן הקיבול
]10 [חוכ
פרק שלישי: בטלות חוזה ונפסדותו
סימן א': חוזה בטל
.109
חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, או סותרים את תקנת הציבור
(א)
. בטל-
חוזה פסול
]31 ,30 [חוכ
בטל חוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לפטור צד מהחובה, כולה
(ב)
או חלקה, להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה, ואם צד קיים את חיובו לפי
. לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או חלקו- החוזה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
754
חוזה למראית עין
]13 [חוכ.110
בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם- חוזה שנכרת למראית עין בלבד
.שלישי בהסתמכו בתום לב על החוזה
סימן ב': חוזה הניתן לביטול מחמת פגם ברצון
טעות והטעיה
,)(ד14 [חוכ
] סיפה15
.111
- בסימן זה
; בין בעובדה ובין בדין, למעט טעות שהסיכון לגביה מוטל על הטועה- ""טעות
לרבות אי–גילוין של עובדות אשר לפי הדין, הנוהג, או נסיבות העניין, היה- ""הטעיה
.על הצד השני לגלותן
ביטול חוזה בשל
טעות
])(א) עד (ג14 [חוכ
.112
התקשר אדם בחוזה עקב טעות וסביר להניח שאותו אדם לא היה מתקשר בחוזה
(א)
רשאי אותו אדם לבטל את- אלמלא הטעות, והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך
רשאי בית המשפט, לבקשת- החוזה; לא ידע הצד השני ולא היה עליו לדעת על כך
הצד שטעה, לבטל את החוזה, מטעמים מיוחדים, ורשאי הוא לחייב את הצד שטעה
.לשפות את הצד השני בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת110 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. אף13 סעיף
שההוראה נכללת במסגרת הסימן העוסק בחוזה בטל, הרי
שמבחינה עניינית לא נוצר כלל 'חוזה', וההוראות בדבר
,כריתת חוזה (בדרך של הצעה וקיבול) אינן חלות. כמו כן
במובחן מהנוסח הקיים, מוצע כי ההגנה על זכות שרכש
צד שלישי תוקנה במקרה שאותו צד הסתמך בתום לב על
.החוזה ולאו דווקא על קיומו
:התייחסות המשפט העברי
. ההוראה המוצעת תואמת את עמדת המשפט העברי
,התלמוד הבבלי (כתובות, עט, ע"א) קובע שמתנה פיקטיבית
.שמטרתה העלמת נכסים ("שטר מברחת"), בטלה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חוזה למראית עין
בטל; אין בהוראה- . חוזה שנכרת למראית עין בלבד13
זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום
".לב על קיום החוזה
ברצון פגם מחמת לביטול הניתן חוזה :'ב סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הגדרת המונח111 סעיף
, לחוק החוזים. זאת15 "הטעיה" המופיע בסעיף
לצורך דיני הפגמים בכריתה. לעומת זאת, ההחרגה לקיומה
של טעות שונתה: בעוד שבחוק הקיים נבחנת השאלה אם
"מדובר בטעות בכדאיות העסקה (זו לא תיחשב כ"טעות
לפי הנוסח בחוק הקיים), מוצע להתאים את המבחן למבחן
החדש הקבוע בפרק הדן בסיכול חוזה ולקבוע כי טעות
שהסיכון לגביה מוטל על הטועה לא תיכנס להגדרת המונח
"טעות". היינו, צד שנטל על עצמו סיכון מסוים במסגרת
חוזה, לא יוכל להשתחרר מאחריות בטענת טעות, אם
הסיכון התממש בדרך שונה ממה שקיווה. יוער, כי מבחן
הסיכון כמבחן הרלוונטי בהגדרת המונח "טעות" הוצע על
'ידי ד' פרידמן ונ' כהן בספרם חוזים (חלק ב', תשנ"ג) עמ
". לגישתם, יש לפרש את המונח "טעות בכדאיות735-724
כטעות ביחס לסיכון שהצד נטל על עצמו, בין במפורש ובין
לפי פירושו הנכון של החוזה, או לאור ההבנה שיש לנו
.לגבי חוזים מסוג זה
יצוין, כי ההסדר בעניין טעות סופר הועבר לפרק הדן
"בצורת החוזה ותוכנו, בשל מהותו ותכליתו. המילה "חוק
בהגדרה "טעות" הוחלפה במילה "דין", כדי להבהיר שאין
המדובר רק בטעות לגבי מילות החוק, אלא גם בטעויות
.בנוגע לפרשנותו וכדומה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"טעות
בין בעובדה- 15 . (ד) "טעות", לעניין סעיף זה וסעיף14
.ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה
הטעיה
. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת15
הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל
לרבות אי–גילוין של- "את החוזה; לעניין זה, "הטעיה
עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על
".הצד השני לגלותן
14 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף112 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. המילים "אם
ראה שמן הצדק לעשות כן" בהקשר לשיקול דעתו של
(ב) לחוק14 בית המשפט לבטל את החוזה, כקבוע בסעיף
,החוזים, הוחלפו במילים "מטעמים מיוחדים". זאת
כדי להדגיש כי שיקול הדעת האמור מן הראוי שיהיה
מצומצם וכי יש לתת עדיפות לקיום החוזה. כמו כן מוצע
לעשות שימוש במונח "שיפוי" ולא "פיצוי" במקרה שבו
בית המשפט הורה על ביטול החוזה. נוסף על כך, אוחדו
, לחוק החוזים14 שני הסעיפים הקטנים (א) ו–(ב) שבסעיף
.לסעיף אחד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
755
על אף הוראות סעיף קטן (א), טעות אינה עילה לביטול החוזה, אם ניתן לקיים את
(ב)
החוזה בתיקון הטעות, והצד השני הודיע לצד שטעה, לפני ביטול החוזה, שהוא מוכן
.לקיום החוזה כאמור
ביטול חוזה בשל
הטעיה
] רישה15 [חוכ
.113
התקשר אדם בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר
.מטעמו, רשאי הוא לבטל את החוזה
כפייה
])(א17 [חוכ.114
התקשר אדם בחוזה עקב כפייה, בכוח או באיום, שכפה עליו הצד השני או אחר
(א)
.מטעמו, רשאי הוא לבטל את החוזה
][ח התקשר אדם בחוזה עקב כפייה, בכוח או באיום, שכפה עליו אדם שלישי, שלא פעל
(ב)
מטעמו של הצד השני לחוזה, והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי אותו אדם
לבטל את החוזה; לא ידע הצד השני על הכפייה ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית
המשפט, לבקשת הצד הנכפה, לבטל את החוזה, מטעמים מיוחדים, ורשאי הוא לחייב
.את הצד הנכפה לשפות את הצד השני בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה
])(ב17 [חוכ.אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות לא תיחשב איום לעניין סעיף זה
(ג)
: נוסח חוק החוזים הקיים
"טעות
. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח14
שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או
.היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח
שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא
ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי
בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק
לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד
שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת
.החוזה
, (ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה
אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני
".הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של113 סעיף
בחוק החוזים הקיים, בשינויי15 הוראת סעיף
.נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"הטעיה
. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת15
הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל
לרבות אי–גילוין של- "את החוזה; לעניין זה, "הטעיה
עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על
".הצד השני לגלותן
) לסעיף קטן (א114 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת החוק
.הקיים, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
הוראה חדשה זו מתייחסת לכפייה שהופעלה על ידי
אדם שלישי, שלא מטעמו של הצד השני לחוזה. בהתאם
לחוק החוזים, ביטול מחמת כפייה אפשרי17 להוראת סעיף
.רק אם הכפייה נעשתה על ידי הצד שכנגד או אדם מטעמו
כיוון שכך, בשל הלקונה בחוק הקיים, הוצעה האפשרות
'לערוך היקש במקרה כזה, לדין הטעות או העושק (ד
.)963-965 'פרידמן ונ' כהן, חוזים, כרך ב', (תשנ"ג) עמ
מטרת ההוראה המוצעת היא ליצור הסדר שלם בנוגע
,לכפייה אשר הופעלה על צד לחוזה. ההוראה קובעת
)(א112 בהקשר זה דין הזהה לדין הטעות, כקבוע בסעיף
המוצע. כך, במקרה שבו ידע צד אחד כי על הצד השני
הופעלה כפייה, או היה עליו לדעת על כך, זכאי הצד
הנכפה לבטל את החוזה; לא ידע הצד השני על הכפייה
מוקנית לבית המשפט סמכות- ולא היה עליו לדעת על כך
.לבטל את החוזה, לבקשת הצד הנכפה, מטעמים מיוחדים
גם כאן מוצע כי במקרה שבו החליט בית המשפט לבטל את
החוזה תוקנה לו הסמכות לחייב את הצד הנכפה לשפות
.את הצד השני בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה
:התייחסות המשפט העברי
נציין כי במשפט העברי לא כל כפייה משמשת עילה
לביטול החוזה, ואין בו הבחנה בין כפייה שכפה צד לחוזה
.לבין כפייה בידי גורם אחר
)סעיף קטן (ג
לחוק17 הסעיף הקטן המוצע חוזר על הוראת סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"כפיה
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו
.17
הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל
.את החוזה
על אף הוראות סעיף קטן (א), טעות אינה עילה לביטול החוזה, אם ניתן לקיים את
(ב)
החוזה בתיקון הטעות, והצד השני הודיע לצד שטעה, לפני ביטול החוזה, שהוא מוכן
.לקיום החוזה כאמור
.113
התקשר אדם בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר
.מטעמו, רשאי הוא לבטל את החוזה
ביטול חוזה בשל
הטעיה
] רישה15 [חוכ
.114
התקשר אדם בחוזה עקב כפייה, בכוח או באיום, שכפה עליו הצד השני או אחר
(א)
.מטעמו, רשאי הוא לבטל את החוזה
כפייה
])(א17 [חוכ
התקשר אדם בחוזה עקב כפייה, בכוח או באיום, שכפה עליו אדם שלישי, שלא פעל
(ב)
מטעמו של הצד השני לחוזה, והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי אותו אדם
לבטל את החוזה; לא ידע הצד השני על הכפייה ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית
המשפט, לבקשת הצד הנכפה, לבטל את החוזה, מטעמים מיוחדים, ורשאי הוא לחייב
.את הצד הנכפה לשפות את הצד השני בעד הנזק שנגרם לו עקב כריתת החוזה
][ח
.אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות לא תיחשב איום לעניין סעיף זה
(ג) ])(ב17 [חוכ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
756
עושק
]18 [חוכ.115
,התקשר אדם בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקתו
(א)
חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה
.מן המקובל, רשאי אותו אדם לבטל את החוזה
][ח ,היו תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל בעבור אחד הצדדים
(ב)
ובעת כריתת החוזה נתקיימו יחסי תלות בין אותו צד לבין הצד השני, חזקה כי קיימת
.)לאותו צד עילה לביטול לפי סעיף קטן (א
הוראות כלליות- סימן ג': ביטול ובטלות חוזה
דרך הביטול
]20 [חוכ.116
;16 ביטול החוזה יהיה בהודעה של המתקשר לצד השני בתוך זמן סביר כאמור בסעיף
בתוך זמן סביר אחרי שנודע לו שפסקו- ואם היתה עילת הביטול כפייה או עושק
.הכפייה או העושק
הפרדת החוזה
, רישה31 ,19 [חוכ
])(ג7 ,6 חות
.117
ניתן החוזה להפרדה לחלקים, ועילת הבטלות או הביטול של החוזה מתייחסת
(א)
.רק לאחד מחלקיו, בטל או ניתן לביטול אותו חלק בלבד
(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה
".בגדר איום לעניין סעיף זה
) לסעיף קטן (א115 סעיף
18 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת חזקת עושק כללית
לדיני החוזים למקרה שבו תנאי החוזה גרועים במידה
בלתי סבירה בעבור אחד הצדדים, וקיימים יחסי תלות בין
אותו צד לבין הצד שכנגד בעת כריתת החוזה. בנסיבות
אלה קמה לאותו צד עילה לביטול החוזה בשל עושק. הנטל
לסתירת החזקה מוטל על הצד השני להתקשרות, שנדרש
.להוכיח כי הראשון פעל בלא ניצול פסול
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי, זכות הביטול בשל עושק אינה
מצריכה כוונת ניצול ואף אם הצד העשוק הוא שיזם את
ההתקשרות, ובלבד שהתקשרותו בתנאים בלתי סבירים
נבעה ממצוקתו. כך כותב רבי יחיאל מיכל עפשטיין
(רוסיה, המאה הי"ט): "וזה לשון הרמב"ם... 'מי שברח
מבית האסורים של אנסים והיתה מעבורת לפניו ואמר
לו העביריני ואני נותן לך דינר והעבירו, אין לו אלא שכרו
,הראוי לו'... ולמדנו מזה דאף אם המתחיל לא היה המציל
אלא הניצול אמר לו אתן לך כך וכך, אין צריך ליתן לו
,אלא שכר הראוי" (ערוך השולחן, חושן משפט, סימן רסד
סעיף יז). עם זאת, הזכות לבטל את החוזה אינה אלא כל
,זמן שהעשוק לא קיים את חיוביו לפי החוזה (שולחן ערוך
.)חושן משפט, סימן רסד, סעיף ח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"עושק
. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני18
או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית
או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה
".בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה
כלליות הוראות ,חוזה ובטלות ביטול :'ג סימן
20 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף116 סעיף
לחוק החוזים, בשינוי הסיפה, ותוך הפניה
להוראה הכללית בדבר מועד לביצוע פעולה חד–צדדית
(ביטול החוזה), המופיעה בפרק הפעולות המשפטיות (סעיף
המוצע עולה כי יש למסור את16 מסעיף- ) המוצע16
הודעת הביטול בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע למתקשר
על עילת הביטול. יוער, כי בהיות ההודעה על ביטול החוזה
פעולה משפטית חד–צדדית היא טעונה קליטה בידי נמען
המוצע. לפיכך, ישתכלל11 ההודעה, על פי הוראת סעיף
הביטול רק כאשר הודעת הביטול תיקלט על ידי הצד השני
.או תגיע למעונו
החוק הקיים קובע חריג למועד ההודעה למקרה
של כפייה, ולפיו הודעת הביטול תינתן זמן סביר לאחר
שנודע למתקשר שפסקה הכפייה. מוצע להחיל חריג זה
גם על עילת העושק. כשמדובר בניצול מצוקה או חולשה
הנמשכת גם לאחר הכריתה, אף אם המתקשר המנוצל יודע
,על זכות הביטול, ייתכן שמצוקתו או חולשתו נמשכות
ואין הוא יכול לממש את זכותו לבטל את החוזה בתוך
זמן סביר מכריתתו. לפיכך הושווה מעמדו של המתקשר
המנוצל למעמדו של הנכפה להתקשר בחוזה, ושניהם
זכאים לבטל את החוזה בתוך זמן סביר לאחר שנודע להם
.כי פסקה עילת הביטול
: נוסח חוק החוזים הקיים
"דרך הביטול
. ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך20
זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של
". תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה- כפיה
ההוראה המוצעת מעגנת את האפשרות לבטל117 סעיף
חלק מחוזה שניתן להפרדה לחלקים, בין
שאותו חלק ניתן לביטול, ובין שהוא בטל. חוק החוזים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
757
על אף הוראות סעיף קטן (א), סביר להניח כי צד לחוזה לא היה מתקשר בו אלמלא
(ב)
,החלק שאליו מתייחסת עילת הבטלות או הביטול, בטל או ניתן לביטול החוזה כולו
אלא אם כן בחר צד הזכאי לביטול החוזה בביטול החלק האמור, במקום ביטול החוזה
.כולו
פרק רביעי: חוזה ששפיטותו מוגבלת
,חוזה של משחק
הגרלה או הימור
]32 [חוכ
.118
חוזה של משחק, הגרלה או הימור, שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכייה
(א)
תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי, יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה
.לאכיפה או לפיצויים
הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחיקוק או שניתן
(ב)
.לעריכתם היתר על פי חיקוק
, הוראה דומה בנוגע לחלק בחוזה19 הקיים קובע, בסעיף
אשר ניתן לביטול, ומפנה להוראה זו במקרה של חוזה בטל
, לחוק החוזים). לשם איחוד ההוראות31 (הרישה של סעיף
.נערכו כמה שינויי ניסוחי ואף כותרת הסעיף שונתה
, יש לציין, כי לעניין אפשרות ביטולו של החוזה כולו
חוזרת ההוראה על המבחן להפרה יסודית הקבוע ברישה
לחוק התרופות, אם כי אין מדובר כאן בהפרה6 של סעיף
יסודית. יוער כי למונח "הפרה יסודית" נקבעה הגדרה
שונה מההגדרה הקיימת היום בהקשר זה, המופיעה בחלק
המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (ראו דברי ההסבר
המוצע). עם זאת, בשונה מהנוסח הקבוע443 לסעיף
," לחוק החוזים, המתמקד בצד "הרשאי לבטל19 בסעיף
מוצע לקבוע נוסח אשר יאפשר להתחשב בשני הצדדים
לחוזה. זאת, כיוון שבחירה בביטול חלקי על ידי צד אחד
עשויה בהחלט לגרור התנגדות לביטול החלקי של הצד
השני ודרישה לביטול החוזה כולו בשל הסתמכותו על
החוזה בשלמותו (ראה ז' צלטנר, דיני החוזים של מדינת
). הסדר זה מוצע גם192 'ישראל (חלק א', תשל"ד), עמ
מאחר שיצירתו של חוזה טעונה מפגש רצונות של שני
צדדים ופתרון אחר מהמוצע עשוי להוביל לכך שאחד
הצדדים ימצא את עצמו קשור בחוזה שונה מזה שבו חפץ
.ושלתנאיו הסכים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ביטול חלקי
. ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת19
רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם
יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה
לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את
.החוזה כולו
תחולת הוראות
, יחולו, בשינויים המחוייבים21– ו19 . הוראות סעיפים31
גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי
רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות30 סעיף
כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף
, כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו21
, לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד- לפי החוזה
".כולו או מקצתו
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הגדרה
הפרה שניתן להניח- ". לעניין סימן זה, "הפרה יסודית6
לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו
ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם
עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה
הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף
.אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה
הזכות לביטול
. (ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו7
הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי
לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום
הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק
".שהופר או את החוזה כולו
מוגבלת ששפיטותו חוזה :רביעי פרק
פרק זה כולל שני סוגי חוזים: חוזה של משחק, הגרלה
או הימור וחוזה למתן ציונים. חוזים אלה הם חוזים תקפים
.ולכן יוחד להם פרק נפרד מהפרקים בדבר בטלות וביטול
32 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף118 סעיף
. לחוק החוזים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חוזה של משחק, הגרלה או הימור
. (א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי32
צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או
במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה
.לאכיפה או לפיצויים
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה
או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על
".פי חוק
על אף הוראות סעיף קטן (א), סביר להניח כי צד לחוזה לא היה מתקשר בו אלמלא
(ב)
,החלק שאליו מתייחסת עילת הבטלות או הביטול, בטל או ניתן לביטול החוזה כולו
אלא אם כן בחר צד הזכאי לביטול החוזה בביטול החלק האמור, במקום ביטול החוזה
.כולו
פרק רביעי: חוזה ששפיטותו מוגבלת
.118
חוזה של משחק, הגרלה או הימור, שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכייה
(א)
תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי, יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה
.לאכיפה או לפיצויים
,חוזה של משחק
הגרלה או הימור
]32 [חוכ
הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחיקוק או שניתן
(ב)
.לעריכתם היתר על פי חיקוק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
758
חוזה למתן ציונים
]33 [חוכ.119
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד
הצדדים או של אדם שלישי, ההכרעה או ההערכה לפי החוזה אינם נושא לדיון בבית
.משפט
פרק חמישי: צורת החוזה ותוכנו
]צורת החוזה [ח
.120
נקבע בדין או בחוזה כי צורה מסוימת של החוזה היא תנאי לתוקפו, ותנאי זה לא קוים
.אך החוזה קוים במלואו או בחלקו המהותי, יראו את דרישת הצורה כאילו קוימה
תוכנו של חוזה
]24 [חוכ.121
.תוכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים
פירוש החוזה
])(א25 [חוכ.122
חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה
(א)
.ומנסיבות העניין
])(ב25 [חוכ חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פני פירוש שלפיו הוא
(ב)
.בטל
])(ב5 (ג), מכר25 [חוכ ביטויים ותניות בחוזה, שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג, יפורשו לפי
(ג)
.המשמעות המקובלת באותם חוזים
33 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף119 סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חוזה למתן ציונים
. חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה33
על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם
שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון
".בבית משפט
ותוכנו החוזה צורת :חמישי פרק
ההוראה החדשה המוצעת קובעת שקיום מלא120 סעיף
של הוראות החוזה או קיום חלקן המהותי
,ירפא את העדר דרישות הצורה, שעליהן הסכימו הצדדים
או שנקבעו בדין. זאת, בין השאר, מתוך הנחה שהצדדים
בהתנהגותם הכירו בתוקפו של החוזה למרות אי–קיום
אם- דרישת הצורה. הוראה זו נובעת גם מעקרון תום הלב
החוזה קוים במלואו או בחלקו המהותי, מתוך הסתמכות
הצדדים עליו, יהיה זה גם בניגוד לעקרון תום הלב אם
הצד השני, אשר קיבל את התמורה הנגדית (כולה או חלקה
המהותי), יוכל להשתחרר מחובתו (ראו הדיון בבש"א
וכן414 )4( זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, פ"ד מב366/88
שם אומצה185 )1( קלמר נ' גיא, פ"ד נ986/93 ראו ע"א
הגישה ולפיה התנהגות הצדדים לביצוע החוזה, יש בה
כדי לרפא חסר בדרישת הכתב. זאת, בין השאר, בהסתמך
.)על עקרון תום הלב
24 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף121 סעיף
. לחוק החוזים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"תכנו של חוזה
. תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו24
".הצדדים
) לסעיף קטן (א122 סעיף
)(א25 נוסח הסעיף המוצע שונה מנוסח סעיף
לחוק החוזים. הנוסח המוצע, מבהיר כי אין מקום ל"תורת
,שני השלבים" בפרשנות חוזים. נוסח זה תואם את ההלכה
ולפיה אומד דעתם המשותף של הצדדים יתפרש מתוך
לשון החוזה ומתוך הנסיבות החיצוניות לו. זאת, כאשר
.לשון החוזה אינה מונעת בדיקה של הנסיבות החיצוניות
משכך, לא ניתן לסיים את תהליך הפרשנות בגזירת אומד
הדעת מתוך לשון החוזה וגם כאשר לשון החוזה ברורה
צריך הפרשן לעבור לשלב גזירת אומד הדעת מן הנסיבות
החיצוניות כדי לגבש את אומד דעתם של הצדדים לחוזה
מדינת ישראל נ' אפרופים בע"מ, פ"ד4628/93 (ראו ע"א
כרך רביעי: פרשנות- , א' ברק פרשנות במשפט265 )2(מט
ואילך, וכן ראו490 '), עמ2001 ,החוזה (נבו הוצאה לאור
ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית2045/05 דנ"א
.))בעמ' ואח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק25 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
:התייחסות המשפט העברי
, ההוראה המוצעת תואמת את עמדת המשפט העברי
כפי שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט, סימן מב, סעיף
ט): "לא אמרינן 'יד בעל השטר על התחתונה', אלא בכל
הכי הני גווני דלעיל, שאין השטר בטל לגמרי, אבל בדבר
."שהשטר בטל בו, לא
)לסעיף קטן (ג
,(ג) לחוק החוזים25 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
בשינויי נוסח. מאחר שהוראה זו מיועדת לחול על כל
)(ב5 הוראות חוק זה, היא מחליפה גם את הוראת סעיף
.לחוק המכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
759
][ח ,חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו
(ד)
.פירוש נגדו עדיף על פני פירוש לטובתו
)(ד25 [חוכ ג לפקודת57 , וסעיף121981- לחוק הפרשנות, התשמ"א10– ו8 עד4 ,2 סעיפים
(ה)
, יחולו בשינויים המחויבים, גם על פירושו של131971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א
.חוזה, אלא אם כן תחולה כאמור אינה מתיישבת עם הקשר הדברים
השלמת פרטים
על פי נוהג
,)(א5 , מכר26 [חוכ
]3 שכר
.123
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו בהתאם לנוהג המקובל בין הצדדים; באין
נוהג מקובל בין הצדדים, ייקבעו הפרטים לפי המקובל בחוזים מאותו סוג; פרטים כאמור
.ייחשבו כמוסכמים בין הצדדים
)לסעיף קטן (ד
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את הכלל בדבר
פירוש כנגד המנסח, אשר הוכר בספרות המשפטית
.ובפסיקה בעיקר בהקשר של חוזים אחידים וחוזי ביטוח
הכלל הופעל במקרים שבהם התעורר ספק בנוגע למשמעותן
,המילולית של המילים שבהן השתמש מנסח החוזה
והתעוררה השאלה על מי ראוי להטיל את הסיכון באשר
לאי–בהירות המופיעה בחוזה. המבחן המוצע הוא מי בעל
העדיפות בעיצוב תנאיו של החוזה ועליו יוטל הסיכון. על
פי הוראת הסעיף הקטן המוצע, פירוש כנגד הצד שניסוח
.תנאי החוזה היה בשליטתו, עדיף על פני פירוש לטובתו
מבחן כוחם היחסי של הצדדים- המבחן הוא מבחן מהותי
לחוזה, ולא מבחן טכני המסתפק בבחינה מיהו מנסח
המסמך. יש לציין, כי כלל זה יחול רק במקרה שבו ניתן
לפרש את החוזה בפירושים שונים. לעומת זאת, לא יופעל
כלל זה כאשר החוזה מנוסח בבהירות ובאורח חד–משמעי
)4( המגן נ' מדינת הילדים, פ"ד לט631/83 (ראו למשל ע"ש
)3( ארבוס נ' רובינשטיין, פ"ד נה1632/98 ; ע"א572-573 ,561
כרך רביעי: פרשנות- ; א' ברק פרשנות במשפט922 ,913
;436– ו435 הערות635 ,)2001 ,החוזה (נבו הוצאה לאור
.)280-283 'ד' פרידמן ונ' כהן חוזים (כרך ג') עמ
)לסעיף קטן (ה
(ד) לחוק25 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"פירוש של חוזה
. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי25
שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת
. מתוך הנסיבות- ממנו
(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים
.אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל
(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם
בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם
.באותם חוזים
, לחוק הפרשנות10– ו8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,2 (ד) סעיפים
]ג לפקודת הראיות [נוסח חדש57 , וסעיף1981-התשמ"א
יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו1971-התשל"א
של חוזה, אם אין הוראה אחרת לעניין הנדון ואם אין
בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה
".כאמור
: נוסח חוק המכר הקיים
"הסכם ונוהג
. (ב) נזקקו הצדדים לביטויים או לתניות שנוהגים5
להשתמש בהם בהליכות–סחר, יפורשו הביטויים והתניות
".בהתאם למשמעות הנודעת להם בסחר הנדון
, ההוראה חוזרת על הוראת החוק הקיים123 סעיף
. בשינויי נוסח
ההוראה המוצעת היא הוראה כללית אשר תחול על
כל סוגי החוזים, והיא מחליפה הוראות דומות מחוקים
(א) לחוק המכר5 קיימים אשר נכללו בחוק זה: הוראת סעיף
. לחוק השכירות והשאילה3 והוראת סעיף
:התייחסות המשפט העברי
ההוראה תואמת את המשפט העברי, כפי שעולה
לדוגמה מהלכת הרמב"ם: "וזה עיקר גדול בכל דברי משא
ומתן הולכין אחר לשון בני אדם באותו המקום ואחר
.)ח-המנהג" (הלכות מכירה, פרק כו, הלכות ז
: נוסח חוק החוזים הקיים
"השלמת פרטים
. פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג26
לפי הנוהג המקובל- הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה
".בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים
: נוסח חוק המכר הקיים
"הסכם ונוהג
מכר שלא נקבעו בהסכם בין-. (א) פרטים של חוזה5
הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו
כמקובל עליהם בעיסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג
לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל- כזה
".בעיסקאות מאותו סוג
.358 '; התשנ"ד, עמ302 'ס"ח התשמ"א, עמ 12
.421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 13
,חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו
(ד)
.פירוש נגדו עדיף על פני פירוש לטובתו
][ח
ג לפקודת57 , וסעיף121981- לחוק הפרשנות, התשמ"א10– ו8 עד4 ,2 סעיפים
(ה)
, יחולו בשינויים המחויבים, גם על פירושו של131971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א
.חוזה, אלא אם כן תחולה כאמור אינה מתיישבת עם הקשר הדברים
)(ד25 [חוכ
.123
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו בהתאם לנוהג המקובל בין הצדדים; באין
נוהג מקובל בין הצדדים, ייקבעו הפרטים לפי המקובל בחוזים מאותו סוג; פרטים כאמור
.ייחשבו כמוסכמים בין הצדדים
השלמת פרטים
על פי נוהג
,)(א5 , מכר26 [חוכ
]3 שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
760
טעות סופר
]16 [חוכ.124
נפלה בחוזה טעות סופר, יראו את תוכן החוזה כתוכנו לאחר תיקון הטעות, וכל
(א)
.צד רשאי לדרוש כי המסמך יתוקן בהתאם לכך
.טעות סופר אינה עילה לביטול החוזה
(ב)
חוזה לתקופה
בלתי קצובה
])(ב29 ,19 [ח, שכר
.125
חוזה לתקופה בלתי קצובה, רשאי כל צד לסיימו בהודעה לצד השני בתוך זמן סביר
.מראש
הארכת חוזה
לתקופה קצובה
](ב), ח29 ,19 [שכר
.126
האריכו הצדדים חוזה לתקופה קצובה שהגיע לסיומו, בלי שקבעו את משך התקופה
; על החוזה125 שבה יוארך, רשאי כל צד לסיימו בהודעה לצד השני כאמור בסעיף
.המוארך יחולו אותם התנאים שחלו על החוזה המקורי, בשינויים המחויבים
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"פרטים שלא נקבעו בהסכם
. פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין3
הצדדים יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו
כמקובל עליהם בעיסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג
לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל- כזה
".בעיסקאות מאותו סוג
16 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף124 סעיף
לחוק החוזים, בשינויים האלה: המילים "או
טעות כיוצא בה" הושמטו בהיותן מיותרות; מוצע לקבוע
במפורש כי לכל אחד מהצדדים נתונה הזכות לדרוש
את תיקון המסמך, כך שישקף את כוונתם האמיתית של
,הצדדים. נוסף על כך, מאחר שטעות סופר אינה פגם ברצון
מיקומה של ההוראה שונה וההוראה הועברה מפרק ביטול
,החוזה בשל פגם בכריתתו, שם היא ממוקמת בחוק הקיים
.לפרק צורת החוזה ותוכנו
: נוסח חוק החוזים הקיים
"טעות סופר
. נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן16
החוזה לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול
".החוזה
הוראה דומה לעניין חוזה לתקופה בלתי125 סעיף
. קצובה מצויה היום בחוק השכירות והשאילה
בסעיף זה מורחבת תחולת הוראה זו על כלל החוזים. ההנחה
היא כי צדדים שהתקשרו בחוזה לתקופה בלתי קצובה לא
התכוונו להתקשר בחוזה לצמיתות. לפיכך הוקנתה זכות
לצדדים לנתק את הקשר החוזי, לאחר שניתנה הודעה זמן
סביר מראש לצד השני. הוראה דומה, המופיעה בחוק חוזה
הביטוח, נותרה בפרק הדן בחוזה זה, מאחר שהיא קובעת
.)(ד) המוצע297 במפורש כי הודעה זו תיעשה בכתב (סעיף
,הוראה זו מעגנת את הכלל שנקבע בפסיקה לעניין זה (ראה
עיזבון המנוח חינאווי נ' מבשלת355/89 בין השאר, ע"א
בן חמו2850/99 ; ע"א76 ,70 )2(שיכר לאומית בע"מ, פ"ד מו
.)861 ,849 )4(נ' טנא נוגה בע"מ, פ"ד נד
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"סיום השכירות
. (א) לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים19
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות
.על ידי מתן הודעה לצד השני
(ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תסתיים
- השכירות
) כשנקבעו דמי השכירות בסכום מסויים1(
בתום התקופה המתחילה- לתקופות קצובות
בסמוך לאחר מתן ההודעה, או כעבור שלושה
חדשים לאחר מתן ההודעה, הכל לפי המועד
;הקצר יותר
במועד שנקבע לכך- ) בכל מקרה אחר2(
תוך- בהודעה, ואם מועד זה היה בלתי סביר
.זמן סביר לאחר מתן ההודעה
סיום השאילה
. (ב) לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים29
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על
".ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש
ההוראה המוצעת מחדשת ומרחיבה126 סעיף
(ב) לחוק השכירות29– ו19 מהוראות סעיפים
והשאילה. הוראות החוק הקיים מתייחסות רק לאפשרות
הארכת החוזה בהתנהגות לגבי שכירות ושאילה ומסדירות
רק את סוגיית מועד סיום החוזה המוארך. בסעיף זה מוצע
הסדר כולל בנוגע לתוכנו של החוזה המוארך ומשכו
והוא מרחיב את תחולת ההוראה על כלל החוזים. ההסדר
המוצע משלים את החסר בחוזה, במקרה שהצדדים הסכימו
להאריך חוזה קיים, אולם לא הסכימו באשר לתוכן החוזה
החדש ומשכו. ההוראה קובעת ברירת מחדל, ולפיה במקרה
כזה יוארך החוזה לתקופה בלתי קצובה ויהיה ניתן לסיימו
המוצע, וכי בכוונתם של125 בהתאם להוראות סעיף
.הצדדים שעל החוזה המוארך יחולו תנאי החוזה המקורי
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"סיום השכירות
. (א) לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים19
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות
.על ידי מתן הודעה לצד השני
(ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תסתיים
- השכירות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
761
הדדיות החיובים
][ח.127
חיוב של צד לחוזה, שהמועד לקיומו מאוחר מהמועד לקיום חיוב עיקרי של הצד
(א)
.השני, יהיה מותלה בקיום החיוב של הצד השני
היה חשש סביר לכך שצד לא יקיים חיוב עיקרי אשר מועדו טרם הגיע, זכאי הצד
(ב)
השני לחוזה לדרוש המצאה של בטוחה סבירה לקיום החיוב האמור וזכאי הוא לדחות
.את קיום חיוביו עד להמצאתה
חוזה על–תנאי
]27 [חוכ.128
- צדדים רשאים להסכים כי תוקף החוזה יהיה תלוי בהתקיים תנאי (בפרק זה
(א)
.) תנאי מפסיק- תנאי מתלה), או כי החוזה יחדל בהתקיים תנאי (בפרק זה
חוזה הטעון הסכמה של אדם שלישי או היתר לפי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה
(ב)
.או ההיתר היא תנאי מתלה בחוזה
צד לחוזה המותנה בתנאי מתלה זכאי לתרופות למניעת הפרתו, אף בטרם התקיים
(ג)
.התנאי המתלה
) כשנקבעו דמי השכירות בסכום מסויים1(
בתום התקופה המתחילה- לתקופות קצובות
בסמוך לאחר מתן ההודעה, או כעבור שלושה
חדשים לאחר מתן ההודעה, הכל לפי המועד
;הקצר יותר
במועד שנקבע לכך- ) בכל מקרה אחר2(
תוך- בהודעה, ואם מועד זה היה בלתי סביר
.זמן סביר לאחר מתן ההודעה
סיום השאילה
. (ב) לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים29
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על
".ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש
) לסעיף קטן (א127 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת קובעת חזקת
התליה, הניתנת לסתירה, ולפיה חיובים שמועד קיומם
.מאוחר מותנים בקיום חיוביו המוקדמים של הצד האחר
היינו, עצם הקדימות הכרונולוגית יוצרת חזקת התליה בין
החיובים. יש לקרוא את הוראת סעיף זה, אשר מתייחסת
לחיובים הקבועים בחוזה בלבד, יחד עם ההוראה הדנה
.)) המוצע1()(א52 בדחיית קיום שחלה על כל חיוב (סעיף
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי במקרה שבו
קיים חשש סביר שצד לא יקיים חיוב עיקרי, יהיה הצד השני
זכאי לדרוש המצאה של בטוחה סבירה לקיום, ולדחות את
קיום חיוביו עד להמצאתה. זאת, אף אם מועד קיום החיוב
,העיקרי האמור טרם הגיע. הוראה זו מעגנת את הפסיקה
אשר קבעה כי חובת תום הלב מצדיקה לעתים השעיית
החיוב של הנפגע עד לביצוע החיוב הנגדי או עד לקבלת
בטוחה לביצוע החיוב העתידי, שמועדו קודם למועד
לביצוע חיובו של הנפגע, וכן נקבע כי הזכות להשעיית
החיוב עשויה לחול גם אם החיוב הנגדי טרם הופר, בהיות
מועד קיומו מאוחר למועד חיובו של הנפגע, ואולם קיים
חשש סביר לכך שהוא עומד להיות מופר בעתיד (ראו ע"א
,; ד' פרידמן113 )2( שוחט (נסים) נ' לוביאניקר, פ"ד לו701/79
,""ביצוע חוזה נוכח חשש בדבר קבלת התמורה הנגדית
.)170 ,165 )תשמ"ה-עיוני משפט י (תשמ"ד
, יוער, כי במקרה שבו מדובר בהפרה צפויה, דהיינו
כאשר חייב מגלה דעתו שלא יקיים את החיוב או שברור
בנסיבות העניין כי קרוב לוודאי שתתרחש הפרה, יהיה
הנפגע זכאי לכל התרופות הקבועות בחלק המשנה הדן
בתרופות בשל הפרת חיוב, למעט צו לאכיפת חיוב אשר
מורה על קיום החיוב במועד המוקדם מהמועד המוסכם
.) המוצע495 לקיומו (ראו סעיף
) לסעיף קטן (א128 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(א) לחוק החוזים, בשינויי נוסח. הנוסח המוצע27
מבהיר כי התניית תוקפו של החוזה היא תוצאת רצונם
והסכמתם של הצדדים וכי חוזה המותנה בתנאי מתלה
וחוזה המותנה בתנאי מפסיק הם חוזים שלמים מרגע
כריתתם ועד למועד שנקבע לקיום התנאי. בחוזה המותנה
בתנאי מתלה מושעות תוצאותיו האופרטיביות של החוזה
ומושעה כוחו, עד להתקיימות התנאי (ג' שלו דיני חוזים
החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי-
.)472-473 ') עמ2005 , הוצאה לאור בע"מ- (דין
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק27 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
"החוזים, בשינויי נוסח. כמו כן, הוחלף המונח "רשיון
במונח "היתר". זאת, מאחר שהמונח "היתר" הוא מונח
רחב יותר הכולל גם תקנים, רישיון וכללי אישור המחייבים
.על פי חיקוק
)לסעיף קטן (ג
)(ג27 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
.127
חיוב של צד לחוזה, שהמועד לקיומו מאוחר מהמועד לקיום חיוב עיקרי של הצד
(א)
.השני, יהיה מותלה בקיום החיוב של הצד השני
הדדיות החיובים
][ח
היה חשש סביר לכך שצד לא יקיים חיוב עיקרי אשר מועדו טרם הגיע, זכאי הצד
(ב)
השני לחוזה לדרוש המצאה של בטוחה סבירה לקיום החיוב האמור וזכאי הוא לדחות
.את קיום חיוביו עד להמצאתה
.128
- צדדים רשאים להסכים כי תוקף החוזה יהיה תלוי בהתקיים תנאי (בפרק זה
(א)
.) תנאי מפסיק- תנאי מתלה), או כי החוזה יחדל בהתקיים תנאי (בפרק זה
חוזה על–תנאי
]27 [חוכ
חוזה הטעון הסכמה של אדם שלישי או היתר לפי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה
(ב)
.או ההיתר היא תנאי מתלה בחוזה
צד לחוזה המותנה בתנאי מתלה זכאי לתרופות למניעת הפרתו, אף בטרם התקיים
(ג)
.התנאי המתלה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
762
]29 [חוכ לא התקיים תנאי מתלה או תנאי מפסיק בתוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין
(ד)
: בתוך זמן סביר לאחר כריתת החוזה, יחולו הוראות אלה- תקופה כזו
; מתבטל החוזה- היה התנאי מתלה
)1(
. מתבטל התנאי- היה התנאי מפסיק
)2(
מניעת תנאי מתלה
וגרימת תנאי מפסיק
]28 [חוכ
.129
היה חוזה מותנה בתנאי מתלה, וצד אחד מנע את התקיימות התנאי, אין הוא
(א)
.זכאי להסתמך על אי–התקיימותו
היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק, וצד אחד גרם להתקיימות התנאי, אין הוא זכאי
(ב)
.להסתמך על התקיימותו
הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, זכאי
(ג)
לעשותו או לא לעשותו, או אם מנע צד את התקיימות התנאי או גרם להתקיימותו
.בתום לב
)לסעיף קטן (ד
לחוק29 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"חוזה על תנאי
. (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן27
תנאי- תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן-
.)מפסיק
(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון
על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא
.תנאי מתלה
(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד
.לסעדים לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי
בטלות החוזה או ההתנאה
. היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך29
תוך זמן סביר- התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת
מתבטל- מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה
". מתבטלת ההתנאה- החוזה, ואם תנאי מפסיק
)(ב- לסעיפים קטנים (א) ו129 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.(א) ו–(ב) לחוק החוזים, בשינויי נוסח28
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק28 ההוראה המוצעת משנה מהוראות סעיף
החוזים. המילים "שלא בזדון ושלא ברשלנות" הוחלפו
במילים "בתום לב". מושג תום הלב מאפשר יישום הולם
של איזונים בהגדרת חופש הפעולה של צד לחוזה שאינה
נשענת רק על מצבו הנפשי. לעתים, גם אם צד לחוזה יודע
שהפעילות שלו מסכלת את התנאי, פעילותו מוצדקת
מחמת אינטרס מוגן אחר שלו ואין לראותו כפועל בחוסר
תום לב, אף אם מנע את קיומו של תנאי מתלה או גרם
.להתקיימותו של תנאי מפסיק
: נוסח חוק החוזים הקיים
"סיכול תנאי
. (א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע28
.את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי–קיומו
(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם
.לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר
,שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו
ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו
".שלא בזדון ושלא ברשלנות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
763
פרק שישי: סיכול חוזה
הגדרות לפרק
הסיכול
]10 , שכר18 [ח, חות
.130
- בפרק זה
; נסיבה עובדתית או משפטית, המתרחשת לאחר כריתת החוזה- ""נסיבה חדשה
: כל אחד מאלה- ""אירוע מסכל
התרחשות נסיבה חדשה הגורמת לכך שקיום חיוביו של צד לחוזה הוא בלתי
)1(
;אפשרי, בלתי חוקי, או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים
חוזה סיכול :שישי פרק
הפרק המוצע מטרתו להסדיר את הדין הרצוי בתחום
דיני הסיכול, וזאת כדי ליצור איזון הולם בשאלת חלוקת
הסיכונים בין הצדדים. ההסדר מחליף את ההסדר הקבוע
לחוק השכירות10 לחוק התרופות ובסעיף18 היום בסעיף
.והשאילה
לחוק התרופות הקיים פורש18 המבחן הקבוע בסעיף
בצמצום בפסיקת בתי המשפט, ולפיכך כמעט ולא היה ניתן
לעשות שימוש בטענה זו, גם במקרים שבהם נראה כי הדבר
מוצדק. הפרק המוצע קובע מבחן חדש, הבוחן על מי מוטל
הסיכון בקיומו של אירוע הסיכול; בשונה מהמבחן בדין
, מבחן הצפיות. בנוסף, בהתאם להסדר המוצע- הקיים
הסיכול מפקיע את החוזה באופן אוטומטי מיום האירוע
המסכל. זאת, בעוד שבחוק הקיים הסיכול יוצר הפרה
"מוגנת", המקנה חסינות מפני תרופות האכיפה והפיצויים
, לחוק התרופות) או מפני דרישת התיקון18 (כקבוע בסעיף
הפיצויים או החזרת הוצאות בגין תיקון הפגם (כקבוע
.) לחוק השכירות והשאילה10 בסעיף
, השינוי המהותי ביחס למבחן הסיכול ולתוצאותיו
משפיע גם על שינוי מיקומו בחקיקה; היום קבוע הסדר
לחוק התרופות, ולפיכך נדונה18 הסיכול במסגרת סעיף
סוגיית הסיכול במסגרת דיני התרופות. לעומת זאת בחוק
זה מוצע שפרק הסיכול ימוקם בחלק החיובים במסגרת
.חלק המשנה השני הדן בהוראות מיוחדות לחוזים
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פטור בשל אונס או סיכול החוזה
,. (א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר18
בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן
או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה
למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או
שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא
.תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית
המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד
להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי
, לשלם לו את שוויו, ולחייב את9 בחירה כאמור בסעיף
המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל
,ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה
והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות
".העניין ובמידה שנראה לו
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"פגם שאין לדרוש תיקונו
. היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה10
לא ידע עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או
לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה
למנען, ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או
שהיה מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה
, לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון- שהוסכם בין הצדדים
".)1()(א9 לפיצויים או להחזרת הוצאות כאמור בסעיף
מונח זה משמש- "להגדרה "נסיבה חדשה 130 סעיף
רכיב פנימי במסגרת הגדרתו של האירוע
,המסכל. המדובר בנסיבה עובדתית או משפטית חדשה
המתרחשת לאחר הכריתה והמפרה את האיזון הפנימי
שיצרו הצדדים לחוזה. אין נפקא מינה, לעניין זה, אם
.מסוים או במציאות כללית שמשתנה המדובר באירוע
נסיבה חדשה כוללת מצב שבו אין אפשרות אובייקטיבית
מאוחרת לקיום החוזה, וכן מצב שבו אין אפשרות
סובייקטיבית מאוחרת לקיום החוזה או כאשר קיום החוזה
.הופך לבלתי חוקי
יובהר, כי לא תקום טענת סיכול אלא כאשר מדובר
בנסיבות חדשות. זאת, להבדיל ממצב שבו חוסר האפשרות
לקיום החוזה טבוע בחוזה, כתוצאה מנסיבות שאירעו לפני
כריתת החוזה והתקיימו כבר בעת הכריתה. על המצבים
שבהם הגורם המסכל נתון וקיים מראש, גם אם בלא ידיעת
הצדדים, יחולו דיני הפגמים ברצון (ראו, למשל, סעיפים
. המוצעים) ולא דיני הסיכול115 עד111
- "להגדרה "אירוע מסכל
הנוסח המוצע נוקט בלשון "קיום חיוביו - )1( לפסקה
של צד לחוזה" לעומת "קיום החוזה" בנוסח הקיים (סעיף
לחוק החוזים), כדי להבהיר כי נקודת המבט של דיני18
הסיכול אינה בהכרח החוזה בשלמותו, אלא חיוביו של
צד לחוזה. המטרה בנוסח המוצע היא לכלול במושג
הרחב "סיכול", או "אירוע מסכל", את כל סוגי הטענות
המוצדקות בעניין. על כן, כוללת ההגדרה מצבים שבהם
קיום החיוב הוא בלתי אפשרי, בלתי חוקי או שונה באופן
"יסודי מהמוסכם, והכל בשל התרחשות "נסיבה חדשה
היינו, מקרה שבו- כהגדרתה לעיל. חיוב בלתי אפשרי
אפשר אומנם לקיים את החוזה, אלא שקיום כזה אינו
ייחשב כחיוב שונה- מעשי בעבור החייב מסיבות שונות
.באופן יסודי מהמוסכם
פרק שישי: סיכול חוזה
.130
- בפרק זה הגדרות לפרק
הסיכול
, שכר18 [ח, חות
]10
; נסיבה עובדתית או משפטית, המתרחשת לאחר כריתת החוזה- ""נסיבה חדשה
: כל אחד מאלה- ""אירוע מסכל
התרחשות נסיבה חדשה הגורמת לכך שקיום חיוביו של צד לחוזה הוא בלתי
)1(
;אפשרי, בלתי חוקי, או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
764
;התרחשות נסיבה חדשה המכשילה את מטרת ההתקשרות בחוזה
)2(
. אירוע מסכל המתרחש במשך תקופה מוגבלת- ""אירוע משעה
פקיעה מחמת
אירוע מסכל
]10 , שכר18 [ח, חות
.131
התרחש אירוע מסכל והסיכון להתרחשות אירוע כאמור ולתוצאותיו אינו מוטל
(א)
. יפקע החוזה במועד התרחשותו של האירוע המסכל- על מי שחיוביו סוכלו
צד לחוזה ייחשב לנושא בסיכון כאמור בסעיף קטן (א), אם הוא נטל על עצמו את
(ב)
.הסיכון, במפורש או במשתמע, או אם מן הצדק להטיל עליו את הסיכון האמור
תוצאות הפקיעה
]10 , שכר18 [ח, חות.132
(א), פוקעים החיובים על פיו ורשאי בית המשפט131 פקע החוזה לפי הוראות סעיף
לחייב כל צד לשפות את הצד השני בשל הוצאות סבירות שהוציא או התחייבויות
.סבירות שהתחייב בהן לשם קיום החוזה
השעיית החוזה
]10 , שכר18 [ח, חות.133
, התרחש אירוע משעה, לא יפקע החוזה, ואולם רשאים131 על אף הוראות סעיף
(א)
הצדדים שלא לקיים את חיוביהם על פי החוזה במהלך תקופת התרחשותו; היה מועד
,לקיומו של חיוב במהלך תקופת התרחשותו של האירוע המשעה, או סמוך לאחר סיומו
.יידחה המועד לקיום החיוב למשך זמן סביר לאחר סיום האירוע
חלופה זו להגדרה "אירוע מסכל" עוסקת - )2( לפסקה
במושג של "סיכול המטרה". המדובר במצבים שבהם
אין מניעה לקיים את הביצוע מבחינתו של החייב, אלא
שהביצוע שוב אין בו כדי להועיל לנושה, עקב השתנות
.הנסיבות
ההגדרה מבהירה כי המדובר- "להגדרה "אירוע משעה
באירוע אשר פעולתו זמנית בלבד, ועל כן תוצאותיו לגבי
החוזה שונות מאירוע מסכל. אירוע משעה לא מביא
לפקיעת החוזה, אלא רק גורם לדחייתו של מועד הביצוע
.) המוצעים134– ו133 (ראו סעיפים
) לסעיף קטן (א131 סעיף
ההסדר החדש המוצע של סיכול חוזה ממיר
את מבחן הצפיות במבחן הסיכון. התנאי הראשון לתחולת
לחוק10 (א) לחוק התרופות ובסעיף18 הפטור המוענק בסעיף
השכירות והשאילה, הוא תנאי העדר צפיות. הפירוש הצר
אשר ניתן לתנאי זה בבתי המשפט, כאילו הכל צפוי ביחס
,לרוב רובם של האירועים ואין כמעט דבר שלא ניתן לצפותו
לא איפשר למעשה לטענת הסיכול להתגבר על תנאי העדר
הצפייה. התנאי בהוראה המוצעת הוא שהטוען לסיכול
לא נטל על עצמו את הסיכון להתרחשות המאורע המסכל
.ולתוצאותיו. זאת, גם כאשר מדובר בסיכול מטרה
כפועל יוצא של האירוע המסכל פוקע תוקפו של
החוזה ועמו החיובים בין הצדדים, החל ממועד התרחשותו
של האירוע המסכל. זאת, לעומת ההסדר בחוק הקיים ולפיו
עומדת לצד הנפגע תרופת הביטול (ובשכירות גם תרופת
הפחתת דמי השכירות). אם הנפגע לא עושה שימוש
בתרופת הביטול, לא מסתיים הקשר החוזי, והחיובים
ההדדיים קמים לאחר שפסקו להתקיים הנסיבות אשר
.מנעו את קיומו
)לסעיף קטן (ב
ביסודו של מבחן הסיכון המוצע נבחנת השאלה מי
מהצדדים צריך לשאת בנטל התרחשות הסיכון הנובע
משינוי הנסיבות. במסגרת מבחן זה ניתן להתחשב באופן
גמיש בשיקולים שונים, כאשר שיקול הצפיות הוא רק
חייבת, כמובן, להיעשות אחד מהם. נטילת הסיכון לא
במפורש. בהעדר אינדיקציה בחוזה ובנסיבותיו, יש לקבוע
,כי הסיכון יוטל על מי שראוי ומוצדק, על פי הנסיבות
כי יישא בו. טענת סיכול מיועדת דווקא למצבים שבהם
שהתרחש, ועל כן החוזה לא נקט עמדה בעניין הסיכון
,די בכך שהסיכון מוטל על אחד הצדדים על פי הנסיבות
כגון במקרים שבהם היה על אחד הצדדים לחוזה למנוע
את יצירת הסיכון התשובה לשאלה אם צד לחוזה נטל
על עצמו את הסיכון הכרוך בהתרחשות מאורע מסוים
,ותוצאותיו, או שראוי להטיל עליו את הסיכון האמור
תלויה בגורמים ובנתונים רבים הנבחנים בהקשרו של מי
.שמבקש לסמוך על טענת סיכול
:סיכול מביא להתקיימותן של שתי תוצאות
132 סעיף
, חיוב ההשבה ההדדי, אשר יחול- האחת
412– ו410 מכוח פרק עשיית עושר (ראו במיוחד סעיפים
חיוב לשפות את הצד שכנגד בשל- המוצעים); השנייה
לחוק18 ההוצאות וההתחייבויות שהוציא. בהתאם לסעיף
התרופות הקיים, אחת התוצאות הנובעות מכך שמי שלא
קיים את חיוביו מחמת סיכול נחשב למפר, היא שהזכות
,לקבל שיפוי בגין ההוצאות, נתונה רק לנפגע ולא למפר
בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט. על פי הגישה
החדשה המוצעת עתה, שני הצדדים מצויים במעמד
בגין ההוצאות נתונה לשני שווה, ועל כן הזכות לשיפוי
.הצדדים
) לסעיף קטן (א133 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת קובעת הסדר של
השעיה זמנית של החוזה. הנוסח המוצע מאפשר לעכב
את קיום החיובים נוכח אירוע מסכל שפועלו זמני. מדובר
על אירוע מסכל שאין בו כדי להפקיע את החוזה, אלא רק
לגרום לדחייה בביצוע החיובים, עד לחלוף זמן סביר לאחר
גמר האירוע המסכל. ההוראה מאפשרת דחיית קיום חיוב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
765
(ב) נדחה קיום חיוב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייב צד לחוזה
לשפות את הצד השני בשל הוצאות סבירות שהוציא או התחייבויות סבירות שהתחייב
.בהן עקב הדחייה, לשם קיום החוזה, כולן או חלקן
תוצאות ההשעיה
]10 , שכר18 [ח, חות.134
לכך שקיום החוזה במועד הנדחה133 גרמה הדחייה של קיום החיוב כאמור בסעיף
יפקע החוזה ויפקעו החיובים על- יהיה שונה באופן יסודי מן הקיום במועד המוסכם
.132– ו131 פיו, ויחולו הוראות סעיפים
קיום בקירוב בשל
אירוע מסכל
]10 , שכר18 [ח, חות
.135
התרחש אירוע מסכל, אך ניתן לקיים בקירוב את החיוב שסוכל, והנושה דרש קיום
- "כאמור, לא יחולו הוראות פרק זה והחיוב יקוים בקירוב; בסעיף זה, "קיום בקירוב
קיום חיוב על פי חוזה, בשינויים הנדרשים, אשר אין בו כדי לשנות את מהות החיובים
.והזכויות של הצדדים לחוזה, או כדי לגרום עוול לאחד הצדדים
סיכול חלקי
]10 , שכר18 [ח, חות.136
יחול, בשינויים המחויבים, על פקיעת חוזה או השעיית חוזה בהתרחש אירוע117 סעיף
.מסכל, כאשר עילת הסיכול מתייחסת לחלק מן החוזה בלבד
פרק שביעי: חוזה המזכה אדם שלישי
הקניית זכות למוטב
]34 [חוכ.137
) המוטב- חיוב שהתחייב בו אדם בחוזה לטובת אדם שלישי שאינו צד לחוזה (בפרק זה
מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב על פי החוזה, אם אומד דעתם של
.הצדדים הוא להקנות לו זכות זו
מדובר קבוע לביצוע במועד גם במקום שבו החיוב שבו
שהוא לאחר האירוע המשעה, אך התרחשות האירוע
מנעה את ההתארגנות או את גיוס המשאבים המשעה
.לביצוע במועד שלאחר מכן
)לסעיף קטן (ב
בעקבות הדחייה עקב האירוע המשעה מוקנה שיקול
דעת לבית המשפט לחייב כל צד בשיפוי בשל ההוצאות
,וההתחייבויות הסבירות שנובעות מדחיית ביצוע החיובים
.) המוצע131 כולן או חלקן (ראו גם סעיף
אירוע משעה עשוי, בחלוף זמן, לגרום134 סעיף
לכך שביצוע החוזה המקורי יהיה שונה באופן
יסודי מן המוסכם; ייתכן שאף שהאירוע החל כאירוע
משעה, הוא עשוי להימשך גם מעבר למועד האחרון שבו
ניתן לקיים את החוזה, ובכך להפכו לבלתי אפשרי. אם כן
קיים שוני מרחיק לכת, בהשוואה בדיעבד בין קיום החוזה
נוכח הנסיבות שנוצרו ובין הסכמתם החוזית המקורית של
המוצע, המפקיעה את132 הצדדים, תחול הוראת סעיף
תוקפו של החוזה מחמת אירוע מסכל וכן תחול הוראת
. המוצע, הקובעת את תוצאות הפקיעה132 סעיף
הנוסח המוצע מחדש בכך שהוא מאפשר135 סעיף
"להציל" את החוזה אם לעשות כן. הסדר זה
מנומק בכך ששינוי נסיבות שנוצרו לאחר כריתת החוזה
.עשוי להצדיק את התאמת החיובים החוזיים של הצדדים
ההסדר מונע את סיומה של ההתקשרות החוזית, אך גם
מצמצם את כוחו המחייב של החוזה המקורי, בכך שקיומו
של החוזה הוא בקירוב בלבד. קיום החוזה בקירוב הוא לפי
.דרישת הנושה
הוראה זו מכירה בסיכול חלקי: אם ניתן136 סעיף
, להפריד בין החלק המסוכל לשאר חלקי החוזה
יוגבלו תוצאות הסיכול לחלק המסוכל בלבד. הוראה זו
מחילה את עקרון ההפרדה של החוזה הן על הפקיעה
והן על השעיה זמנית המתייחסת לחלק מן החוזה. סעיף
המוצע העוסק בהפרדת החוזה לחלקים, מטפל בכל117
מצבי הבטלות ויפה גם למצב הפקיעה או ההשעיה, בכפוף
להכרה מפורשת בזכותו של צד לחוזה לבטלו, אם הוא לא
.יהיה מעוניין בקיום החלקי
שלישי אדם המזכה חוזה :שביעי פרק
הפרק המוצע דן בחוזה שנערך לטובתו של אדם
שלישי. כותרת הפרק שונתה, ובמקום "חוזה לטובת אדם
שלישי" (כאמור בפרק ד' לחוק החוזים), יבוא "חוזה המזכה
.אדם שלישי", כדי להבהיר כי אותו אדם אינו צד לחוזה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת137 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח. שינוי34 סעיף
הנוסח נועד להבהיר כי אומד דעתם של הצדדים הוא
המפתח לבחינת השאלה אם החוזה מקנה עילה ישירה
.למוטב
: נוסח חוק החוזים הקיים
"הקניית הזכות
. חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד34
המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש- לחוזה (להלן
את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות
".לו זכות זו
(ב) נדחה קיום חיוב לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייב צד לחוזה
לשפות את הצד השני בשל הוצאות סבירות שהוציא או התחייבויות סבירות שהתחייב
.בהן עקב הדחייה, לשם קיום החוזה, כולן או חלקן
.134
לכך שקיום החוזה במועד הנדחה133 גרמה הדחייה של קיום החיוב כאמור בסעיף
יפקע החוזה ויפקעו החיובים על- יהיה שונה באופן יסודי מן הקיום במועד המוסכם
.132– ו131 פיו, ויחולו הוראות סעיפים
תוצאות ההשעיה
, שכר18 [ח, חות
]10
.135
התרחש אירוע מסכל, אך ניתן לקיים בקירוב את החיוב שסוכל, והנושה דרש קיום
- "כאמור, לא יחולו הוראות פרק זה והחיוב יקוים בקירוב; בסעיף זה, "קיום בקירוב
קיום חיוב על פי חוזה, בשינויים הנדרשים, אשר אין בו כדי לשנות את מהות החיובים
.והזכויות של הצדדים לחוזה, או כדי לגרום עוול לאחד הצדדים
קיום בקירוב בשל
אירוע מסכל
, שכר18 [ח, חות
]10
.136
יחול, בשינויים המחויבים, על פקיעת חוזה או השעיית חוזה בהתרחש אירוע117 סעיף
.מסכל, כאשר עילת הסיכול מתייחסת לחלק מן החוזה בלבד
סיכול חלקי
, שכר18 [ח, חות
]10
פרק שביעי: חוזה המזכה אדם שלישי
.137
) המוטב- חיוב שהתחייב בו אדם בחוזה לטובת אדם שלישי שאינו צד לחוזה (בפרק זה
מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב על פי החוזה, אם אומד דעתם של
.הצדדים הוא להקנות לו זכות זו
הקניית זכות
למוטב
]34 [חוכ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
766
דחיית זכות בידי
המוטב
]35 [חוכ
.138
זכותו של המוטב על פי החוזה מתבטלת בדיעבד, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על
.דחיית הזכות בתוך זמן סביר אחרי שאחד הצדדים הודיע לו עליה
ביטול זכות המוטב
בידי הצדדים לחוזה
])(א36 [חוכ
.139
,הצדדים לחוזה רשאים לשנות או לבטל את זכותו של המוטב על ידי שינוי החוזה
(א)
.כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו לפי החוזה
][ח על אף הוראות סעיף קטן (א), הוקנתה למוטב זכות שלא בתמורה, רשאים הצדדים
(ב)
לחוזה לבטל את הזכות גם אחרי שהודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו, אם התקיים
., בשינויים המחויבים182 תנאי מהתנאים האמורים בסעיף
])(ב36 [חוכ על אף הוראות סעיף קטן (א), בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם, על פי חוזה
(ג)
ביטוח, על פי חברות בקופת גמל לקצבה או בקופת גמל לתגמולים כהגדרתם בחוק
,, או על פי עילה דומה142005-הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה
רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שניתנה הודעה לגביה לחייב, לבטל את זכותו
.של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, גם אחרי שנודע למוטב על זכותו
טענות נגד מוטב
]37 [חוכ.140
.טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב עומדת לחייב גם כלפי המוטב
זכות הנושה לדרוש
את קיום החיוב
)(א12 , בטח38 [חוכ
]סיפה
.141
זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מן החייב את קיום החיוב
.לטובת המוטב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת138 סעיף
. לחוק החוזים, בשינויי נוסח35 סעיף
: נוסח חוק החוזים הקיים
"דחיית הזכות
. זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת35
למפרע, אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות
".תוך זמן סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה
) לסעיף קטן (א139 סעיף
)(א36 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק החוזים, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת חריג לכלל שנקבע
בסעיף קטן (א). הכלל הוא שההודעה למוטב משכללת את
זכותו לכדי זכות שאינה הדירה. החריג הוא שהצדדים
רשאים לבטל זכות שקיבל מוטב בלא תמורה גם לאחר
מתן הודעה. זאת, בתנאי שמתקיימים התנאים בדבר חזרה
המוצע. כך, זכות182 מהתחייבות למתנה הקבועים בסעיף
.החזרה מותנית בפעולה משותפת של הנושה והחייב
)לסעיף קטן (ג
(ב) לחוק36 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"ביטול הזכות
. (א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על36
זכותו לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי
.שינוי החוזה
על- (ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם
פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת
רשאי הנושה, בהודעה- תגמולים או על פי עילה דומה
לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את
זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי
".שנודע למוטב על זכותו
לחוק37 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף140 סעיף
. החוזים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים הקיים
"טענות נגד המוטב
. כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב37
".תעמוד לו גם כלפי המוטב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
141 סעיף
לחוק החוזים, בשינויי נוסח, והיא38 סעיף
לחוק חוזה12 כוללת גם את הוראת הסיפה של סעיף
.הביטוח
.380 '; התשע"א, עמ889 'ס"ח התשס"ה, עמ 14
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
767
פרק שמיני: חוזים אחידים
מטרת פרק החוזים
האחידים
]1 [חוא
.142
.מטרתו של פרק זה להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים
הגדרות לפרק
החוזים האחידים
]2 [חוא
.143
- בפרק זה
,) בית הדין לחוזים אחידים כמשמעותו בחוק החוזים האחידים (בית הדין- ""בית הדין
;151982-התשמ"ג
נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או חלקם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי- ""חוזה אחיד
;שישמשו בחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים בזהותם או במספרם
מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם- ""לקוח
;הוא המקבל או הנותן של דבר
הצד אשר מציע שהתקשרות אתו תהיה בחוזה אחיד, ואחת היא אם הוא- ""ספק
;הנותן או המקבל של דבר
תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת המהווה- ""תנאי
חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך
.חוזה מסוים
: נוסח חוק החוזים הקיים
"שמירת זכותו של הנושה
. זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה38
".לדרוש מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מעמד המוטב
. (א) נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות לתגמולי12
הביטוח למוטב; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו של המבוטח
".לתבוע מן המבטח לשלם את תגמולי הביטוח למוטב
אחידים חוזים :שמיני פרק
הפרק המוצע מחליף חלק מהוראותיו של חוק החוזים
האחידים. חוק החוזים האחידים פוצל, כך שההוראות
המנהליות בדבר הרכב בית הדין ואופן הדיון בו נותרו
מחוץ לחוק המוצע, ואילו ההוראות העוסקות במהותו של
המוצע). הפרק931 החוזה האחיד נכללו בפרק זה (ראו סעיף
ממוקם בחלק המשנה הדן בהוראות מיוחדות לחוזים. עם
זאת, פרק זה נבדל מהפרקים האחרים בחלק משנה זה בכך
שהוא עוסק בתופעה "חוזית" של קביעת תנאים מראש
בידי ספק, כך שישמשו בחוזים רבים בינו לבין לקוחות
.בלתי מסוימים
לחוק1 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף142 סעיף
.החוזים האחידים
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"מטרת החוק
. חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים1
".בחוזים אחידים
הסעיף המוצע חוזר על ההגדרות שבסעיף143 סעיף
. לחוק החוזים האחידים, בשינויי נוסח קלים2
בשל העובדה שפרק ב' לחוק הקיים העוסק בבית
הדין לחוזים אחידים וההליכים המתנהלים בו אינו חלק
,אינטגרלי של חוק אזרחי, מוצע שהוא לא ייכלל בחוק זה
אלא ייוותר בחוק נפרד. לפיכך, הגדרת "בית הדין" בחוק
המוצע מפנה להוראות החוק האמור כנוסחו לאחר תיקונו
.) המוצע931 בחוק המוצע (ראו סעיף
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"הגדרות
- . בחוק זה2
, נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם- ""חוזה אחיד
נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים
לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים
;במספרם או בזהותם
תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו- ""תנאי
וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט
תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה
;מסויים
, מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד- ""ספק
;ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר
מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה- ""לקוח
לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן
;של דבר
בית הדין לחוזים אחידים המוקם לפי חוק- ""בית הדין
".זה
.514 '; התש"ע, עמ8 'ס"ח התשמ"ג, עמ 15
פרק שמיני: חוזים אחידים
.142
.מטרתו של פרק זה להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים מטרת פרק החוזים
האחידים
]1 [חוא
.143
- בפרק זה הגדרות לפרק
החוזים האחידים
]2 [חוא ,) בית הדין לחוזים אחידים כמשמעותו בחוק החוזים האחידים (בית הדין- ""בית הדין
;151982-התשמ"ג
נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או חלקם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי- ""חוזה אחיד
;שישמשו בחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים בזהותם או במספרם
מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם- ""לקוח
;הוא המקבל או הנותן של דבר
הצד אשר מציע שהתקשרות אתו תהיה בחוזה אחיד, ואחת היא אם הוא- ""ספק
;הנותן או המקבל של דבר
תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת המהווה- ""תנאי
חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך
.חוזה מסוים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
768
תנאי מקפח וביטולו
]3 [חוא.144
בית משפט או בית הדין יבטל או ישנה, בהתאם להוראות פרק זה ואחרי שבחן את
מכלול תנאי החוזה ואת נסיבות העניין, תנאי בחוזה אחיד שיש בו משום קיפוח
לקוחות, או משום יתרון בלתי הוגן של הספק אשר עלול לגרום לקיפוח לקוחות (בפרק
.) תנאי מקפח- זה
חזקות קיפוח
]4 [חוא.145
:חזקה כי כל אחד מהתנאים האלה הוא תנאי מקפח
תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי
)1(
דין אלמלא אותו תנאי, או תנאי אשר מסייג, באופן בלתי סביר, את האחריות שהיתה
;מוטלת על הספק על פי החוזה אלמלא אותו תנאי
תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל את החוזה, להשעות או לדחות את
)2(
;קיום החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה
;תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לאדם שלישי
)3(
תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות מחיר או חיובים מהותיים אחרים
)4(
;המוטלים על הלקוח, אלא אם כן השינוי הוא מסיבות שאינן בשליטת הספק
תנאי המחייב את הלקוח, באופן בלתי סביר, להיזקק לספק או לאדם אחר, או
)5(
;המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר
תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה שעומדת ללקוח על פי דין, או תנאי
)6(
המסייג, באופן בלתי סביר, זכות או תרופה שעומדת ללקוח על פי החוזה, או תנאי
המתנה זכות או תרופה כאמור בדרישה בלתי סבירה או במתן הודעה בתוך זמן בלתי
;סביר או בצורה בלתי סבירה
תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה
)7(
;מוטל עליו
תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות בערכאות
)8(
;משפטיות, למעט הסכם בוררות סביר
לחוק3 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף144 סעיף
. החוזים האחידים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"תנאי מקפח וביטולו
. בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות3
בשים לב למכלול- סימן זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו
משום קיפוח לקוחות או- תנאי החוזה ולנסיבות אחרות
משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח
".) תנאי מקפח- לקוחות (להלן
4 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף145 סעיף
: לחוק החוזים האחידים, בשינויים האלה
), המילים "על דעתו בלבד, ולאחר כריתת4( בפסקה
.החוזה", הושמטו כמיותרות
לחוק, כנוסחה היום, קובעת4 ) שבסעיף7( פסקה
כי חזקה שתנאי הוא מקפח אם הוא "תנאי המטיל את
."ההוכחה על מי שנטל זה לא היה עליו אילולא אותו תנאי
חזקה זו אמנם מנוסחת באופן הדדי, ואולם הכוונה היא
להעברת נטל ההוכחה על הלקוח, שהרי אין מניעה שהספק
ייקח על עצמו נטל המוטל במקור על הלקוח. לכן חזקת
הקיפוח מכוונת, למעשה, להעברת הנטל על הלקוח כאשר
אלמלא התנאי, הנטל לא היה מוטל עליו. מוצע לפיכך
.)7( לקבוע זאת במפורש בנוסח פסקה
לחוק, כנוסחה היום, קובעת4 ) שבסעיף8( פסקה
כי חזקה שתנאי הוא מקפח אם הוא "תנאי השולל או
המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסוימות
,בערכאות משפטיות, או להיזקק להליכי משפט אחרים
והכל למעט הסכם בוררות מקובל". חזקה זו דורשת התאמה
לחוק הקובעות בטלות של תנאי המגביל5 להוראות סעיף
לחוק עוסק בהגבלת עצם הפנייה5 פנייה לערכאות. סעיף
לערכאות משפטיות ובנקיטת הליכים משפטיים, ואילו
) לחוק עוסק בשלילה או בהגבלה של טענות8(4 סעיף
במסגרת הליכים משפטיים. מוצע להבהיר נקודה זו, בכך
) האמורה המילים "או להיזקק להליכי8( שיימחקו מפסקה
. לחוק, כאמור5 משפט אחרים". בחלופה זו מטפל כבר סעיף
) האמורה, במקום "למעט הסכם8( עוד מוצע כי בפסקה
בוררות מקובל" ייאמר "למעט הסכם בוררות סביר". בנוסח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
769
תנאי המתנה על הוראת הדין בדבר מקום שיפוט או תנאי המקנה לספק זכות
)9(
;בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך
) תנאי הקובע שהסכסוך יידון בבוררות, כאשר לספק אפשרות טובה יותר מזו של10(
לרבות קביעת- "הלקוח להשפיע על תנאי מתנאי הבוררות; בפסקה זו, "תנאי הבוררות
הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי
.הדין בבוררות
,) תנאי שלפיו נדרש הלקוח להצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים11(
או על דבר מה אחר, או לאשר אותו, ובכלל זה תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או
.להצהיר כי קרא את החוזה או כי הוא מסכים לחוזה או לתנאיו
הקיים נראה הסייג רחב מדי, מאחר שייתכן שהסכם בוררות
מסוים יהיה מקובל בתחום, ועדיין יהיה בו משום קיפוח של
לקוחות. לפיכך, הבחינה צריכה להתמקד בהיות ההסכם
.סביר, ואין חשיבות לשאלה אם הוא הסכם מקובל
לחוק, כנוסחה היום, קובעת4 ) שבסעיף10( פסקה
כי חזקה שתנאי הוא מקפח אם הוא "תנאי הקובע מסירת
סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר
ללקוח על קביעת הבוררים או מקום הבוררות". ישנם תנאים
נוספים הקשורים לבוררות אשר יכולים להיות מקפחים
לכאורה, אם לספק יש אפשרות טובה יותר מאשר ללקוח
)10( להשפיע על קביעתם. לפיכך, מוצע לתקן את פסקה
האמורה ולקבוע חזקת קיפוח במקרה של מסירת סכסוך
לבוררות, אם לספק יש השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח
.על תנאי הבוררות. תנאי הבוררות יוגדרו כרשימה לא סגורה
,הדוגמאות הנפוצות הן: קביעת הבורר, מקום הבוררות
תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות
.וסדרי הדין של הבוררות
), כי חזקה11( לחוק, בפסקה4 מוצע לקבוע בסעיף
שתנאי הוא מקפח אם הוא תנאי שלפיו נדרש הלקוח
להצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים, או
על דבר מה אחר, או לאשר אותו, ובכלל זה תנאי שלפיו
נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה או כי
.הוא מסכים לחוזה או לתנאיו
חזקה מוצעת זאת נובעת מתוך תפיסה כי על חוזה
אחיד להכיל את התחייבויות הצדדים לגופן ולא את
הצהרות הצדדים לעניין התחייבויותיהם. בכריתת חוזה
אחיד הלקוח מתייחס בדרך כלל לעיקרו של החוזה, למשל
לשירותי הבנקאות שהוא מקבל ולמחירם או למחירו של
נכס מסוים, והוא אינו מצוי בחוזה האחיד לפרטיו, ועל
כן אינו יכול לאשר או להצהיר על דבר מה שמצוי בחוזה
האחיד או הכלול בו, או על הבנתו ביחס לתנאיו. במרבית
המקרים מדובר בחוזה מורכב וארוך אשר אף אם הלקוח
יקרא את כולו, הוא לא יוכל לרדת לסוף משמעותם של
חלקים נרחבים מהחוזה. כפי שקבע בית הדין לחוזים
היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק195/97 אחידים בע"ש
לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו): "...אכן, חוק החוזים
האחידים נועד כולו להתמודד עם הפיקציה כי הלקוח
קרא, הבין את החוזה והסכים לתוכנו. ההגנה הניתנת מכוח
חוק זה ללקוח מבוססת, למעשה, על ההנחה שהלקוח
הרגיל אינו קורא את החוזה או אינו מבינו, ועל כל פנים אין
לראותו כמי שמסכים הסכמה אמיתית לתוכנו". גישה זו
בנק לאומי6916/04 נדחתה בידי בית המשפט העליון בע"א
.)לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו
קיים חשש כי החלטה זו של בית המשפט העליון תגרור את
הכשלתם של לקוחות ותביא לפגיעה בהם, באופן שאינו
עומד בקנה אחד עם מטרות חוק החוזים האחידים. לפיכך
.מוצע לקבוע בחוק את החזקה האמורה
, יש להזכיר, כי נוסף על החזקות הספציפיות שבפרק זה
קיימת גם החזקה הכללית של פרשנות לרעת המנסח. חזקה
,)(ד) המוצע122 זו חלה על חוזים באופן כללי (ראו סעיף
.ואולם היא שימושית במיוחד לגבי חוזים אחידים
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"חזקות
:. חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים4
,) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי1(
מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו
תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות
שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו
;תנאי
,) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל2(
להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את
;חיוביו המהותיים לפי החוזה
) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו3(
;לצד שלישי
) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על4(
דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים
מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם
;השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק
) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר5(
להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת
את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם
;אחר
תנאי המתנה על הוראת הדין בדבר מקום שיפוט או תנאי המקנה לספק זכות
)9(
;בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך
) תנאי הקובע שהסכסוך יידון בבוררות, כאשר לספק אפשרות טובה יותר מזו של10(
לרבות קביעת- "הלקוח להשפיע על תנאי מתנאי הבוררות; בפסקה זו, "תנאי הבוררות
הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי
;הדין בבוררות
,) תנאי שלפיו נדרש הלקוח להצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים11(
או על דבר מה אחר, או לאשר אותו, ובכלל זה תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או
.להצהיר כי קרא את החוזה או כי הוא מסכים לחוזה או לתנאיו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
770
תנאים בטלים
בחוזה אחיד
]5 [חוא
.146
. בטל- תנאי אשר שולל או מגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות
(א)
][ח תנאי אשר פוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות המוטלת עליו על פי
(ב)
. בטל- חיקוק לנזק לגוף או למעשה זדון
בחינת חוזה אחיד
][ח .א146
ספק רשאי להגיש בקשה לבית הדין לבחון אם קיימים תנאים מקפחים בחוזה
(א)
בחינת חוזה- אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו עם לקוחות (בסעיף זה
.)אחיד
הגיש ספק לבית הדין בקשה לבחינת חוזה אחיד, לא יבחן בית הדין את החוזה
(ב)
האחיד אלא אם כן מצא כי קיים עניין ציבורי המצדיק זאת, לאחר ששקל שיקולים
:אלה
- "האם חלק ניכר מלקוחותיו של הספק הם צרכנים; בפסקה זו, "צרכן
)1(
;161981- לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א1 כהגדרתו בסעיף
אופי פעילותו של הספק, לרבות היותו בעל מונופולין כמשמעותו בחוק
)2(
;171988-ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
;סוג השירות או הנכס נושא החוזה או היקפו
)3(
.חיוניות השירות או הנכס אשר מספק הספק
)4(
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נדרש ספק בחיקוק או בידי רשות מוסמכת להגיש
.בקשה לבחינת חוזה אחיד, יבחן בית הדין את החוזה האחיד
המשיבים לבקשה לבחינת חוזה אחיד יהיו היועץ המשפטי לממשלה, מי שנקבעו
(ד)
.כמשיבים בתקנות, וכן מי שבית הדין מצא לנכון להזמין כמשיב
) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה6(
העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי
סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או
המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי
;סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת
) תנאי המטיל את ההוכחה על מי שנטל זה לא7(
;היה עליו אילולא אותו תנאי
) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח8(
להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או
להיזקק להליכי משפט אחרים, והכל למעט הסכם
;בוררות מקובל
) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט9(
או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט
;או הבוררות שבהם יתברר סכסוך
) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר10(
לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על קביעת
".הבוררים או מקום הבוררות
) לסעיף קטן (א146 סעיף
5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק החוזים האחידים, בשינויי נוסח. המילים "בחוזה
143 אחיד" הושמטו כמיותרות עקב הגדרת "תנאי" בסעיף
המוצע. לעניין ההבחנה בין מקרים שבהם ייחשב תנאי
כבטל לבין מקרים שבהם מדובר בחזקת קיפוח בלבד, בנוגע
,לשלילה או הגבלה של זכות הפנייה לערכאות משפטיות
.) המוצע8(145 ראו גם דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת קובעת כי תנאי הפוטר את הספק
מאחריות המוטלת עליו על פי חיקוק, לנזק גוף או למעשה
בטל. תנאים מעין אלה סותרים את תקנת- שנעשה בזדון
הציבור ולמען שלמות ההסדר יש מקום לקבוע את הדבר
.במפורש בהקשר של חוזים אחידים
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"הגבלת זכות הפניה לערכאות
. תנאי בחוזה אחיד השולל או מגביל את זכות הלקוח5
". בטל- לפנות לערכאות משפטיות
636 '; התש"ע, עמ284 'ס"ח התשמ"א, עמ 16
.191 '; התשע"א, עמ128 'ס"ח התשמ"ח, עמ 17
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
771
תוצאות בחינת
חוזה אחיד
][ח
.ב146
מצא בית הדין כי תנאי מהתנאים שבחוזה אחיד שהובא לבחינתו הוא תנאי
(א)
.149– ו148 מקפח, יחולו הוראות סעיפים
קבע בית הדין כי אין תנאי מקפח בחוזה אחיד שהובא לבחינתו, תהיה חזקה בכל
(ב)
הליך המתנהל לפני בית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד, כי אין בחוזה
תנאי מקפח, ובלבד שלא הוכנסו בחוזה שינויים לעומת החוזה האחיד, וזאת לתקופה
של חמש שנים מיום קביעתו של בית הדין כאמור או לתקופה קצרה יותר שקבע בית
.הדין
ב146–א ו146 סעיפים
פרק ג' לחוק, קובע היום הוראות לעניין אישור חוזה
לחוק הקיים, ספק רשאי12 אחיד בידי בית הדין. לפי סעיף
לבקש אישור של החוזה האחיד שבו הוא משתמש, ולפי
לחוק הקיים, אישורו של חוזה אחיד בידי בית הדין14 סעיף
תקף לתקופה שאורכה לא יעלה על חמש שנים. לפי סעיף
(ב) לחוק הקיים, משמעותו של אישור חוזה אחיד היא14
שריונו מפני טענת קיומו של תנאי מקפח בחוזה האחיד
.בתביעות עתידיות
לצד הליך אישור חוזה אחיד, קיים בחוק הליך
של ביטול תנאים מקפחים בחוזה אחיד. תפיסת החוק
הקיים היא כי שני ההליכים זהים בחשיבותם, ואכן, שני
.ההליכים מצריכים הקצאת משאבים ציבוריים נרחבים
ואולם הניסיון מורה כי חוזים אחידים שהוגשו לאישור
לבית הדין אינם בהכרח אלה שראוי היה שייבחנו על
ידו, מנקודת המבט של האינטרס הציבורי. הליך האישור
מתחיל ביוזמת ספק, הפועל ממניעיו שלו, אשר עשויים
להיות ראויים ביותר, ואולם אין בהם בהכרח עניין ציבורי
המצדיק את קיומו של ההליך. הניסיון מראה כי מבחינת
השמירה על האינטרס הציבורי וההגנה על צרכנים
פוטנציאליים, עדיפה התמקדות והקצאת המשאבים של
הגורמים המוסמכים, בהגשתן של בקשות לביטול תנאים
.מקפחים בחוזים אחידים
מוצע אפוא להחליף את הליך הבקשה לאישור חוזה
אחיד הקבוע היום בפרק ג' לחוק החוזים האחידים, ולקבוע
במקומו, במסגרת פרק ג' המוצע, כי ספק יהיה רשאי להגיש
לבית הדין בקשה לבחינת קיומם של תנאים מקפחים בחוזה
האחיד שלו. מוצע לקבוע כי בית הדין לא יאשר את קיומה
של בחינה כזו, אלא אם כן מצא כי קיים עניין ציבורי מיוחד
המצדיק את קיום הליך הבחינה. זאת לאחר ששקל את
השיקולים המפורטים בסעיף: האם חלק ניכר מלקוחות
הספק הם צרכנים; אופי פעילותו של הספק, לרבות היותו
,בעל מונופולין כמשמעותו בחוק ההגבלים העסקיים
חוק ההגבלים העסקיים); סוג- (להלן1988-התשמ"ח
השירות או המוצר נושא החוזה או היקפו; חיוניות השירות
או הנכס אשר מספק הספק. הגבלה זו נועדה להבטיח
השקעת משאבים יעילה של בית הדין לחוזים אחידים ושל
.היועץ המשפטי לממשלה
עם זאת, במקרה שבו הוגשה בקשת הספק לבחינת
החוזה בעקבות חובה המוטלת עליו על פי חוק (ר' למשל
(א) לחוק ההגבלים העסקיים) או בעקבות27 הוראות סעיף
,דרישת רשות מוסמכת, יקיים בית הדין את הליך הבחינה
.בלי לבחון את קיומו של עניין ציבורי מיוחד כאמור
אם הוגשה בקשה לבחינת חוזה אחיד, יהיו המשיבים
לבקשה אותם משיבים הקבועים היום בחוק לגבי בקשה
,לאישור חוזה אחיד: היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו
מי שנקבעו כמשיבים בתקנות וכן מי שבית הדין ימצא
.לנכון להזמינו כמשיב
18– ו17 א המוצע מחיל את הוראות סעיפים146 סעיף
המוצעים, גם על בקשה149– ו148 לחוק הקיים, סעיפים
הקיים13 לבחינת חוזה אחיד, באופן דומה לסיפה של סעיף
הקובעת כי תנאי שמצא בית הדין כמקפח במהלך הליך
.האישור דינו כתנאי שבית הדין ביטל
קבע בית הדין בסיום הליך הבחינה כי לא נותרו
סעיפים מקפחים בחוזה האחיד של הספק, תהיה חזקה
בכל הליך המתנהל לפני בית משפט לגבי חוזה שנכרת
,לפי אותו חוזה אחיד, כי אין בחוזה האחיד תנאי מקפח
.ובלבד שלא הוכנסו בחוזה שינויים לעומת החוזה האחיד
חזקה זו תהיה בתוקף למשך תקופה של חמש שנים מיום
.קביעת בית הדין, או לתקופה קצרה יותר שקבע בית הדין
,עם זאת, הלקוח יוכל, בהליך משפטי לפני בית המשפט
.לסתור חזקה זו
תפיסת החוק הקיים היא לתמרץ את הספקים
ליזום הליך של בקשות אישור. לשם כך הוקנה לחוזה
המתוקן שריון מפני טענות בדבר קיומו של תנאי מקפח
וכן התאפשר לספק לציין על החוזה שנכרת על פי החוזה
15 האחיד שאושר בבית הדין, כי ניתן לו אישור כזה (סעיף
לחוק). מאחר שהסתבר כי הליך האישור אינו יעיל דיו וכי
הליך הביטול עדיף, מוצע שלא לתמרץ ספקים להגיש את
החוזה לאישור בית הדין, ומכיוון שכך אין לאפשר לספק
לציין על גבי החוזים שנכרתים לפי חוזה אחיד שנבדק בידי
.בית הדין, כי הוא אושר
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"בקשה לאישור חוזה אחיד
. (א) ספק רשאי לבקש מבית הדין לאשר שאין תנאי12
מקפח בחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על
.פיו עם לקוחות
(ב) המשיבים לבקשת אישור יהיו היועץ המשפטי
לממשלה או בא כוחו, מי שנקבעו כמשיבים בתקנות, וכן
.מי שבית הדין מצא לנכון להזמין כמשיב
.ב146
מצא בית הדין כי תנאי מהתנאים שבחוזה אחיד שהובא לבחינתו הוא תנאי
(א)
.149– ו148 מקפח, יחולו הוראות סעיפים
תוצאות בחינת
חוזה אחיד
][ח
קבע בית הדין כי אין תנאי מקפח בחוזה אחיד שהובא לבחינתו, תהיה חזקה בכל
(ב)
הליך המתנהל לפני בית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד, כי אין בחוזה
תנאי מקפח, ובלבד שלא הוכנסו בחוזה שינויים לעומת החוזה האחיד, וזאת לתקופה
של חמש שנים מיום קביעתו של בית הדין כאמור או לתקופה קצרה יותר שקבע בית
.הדין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
772
בקשה לבית הדין
לביטול תנאי מקפח
]16 [חוא
.147
היועץ המשפטי לממשלה, הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי חוק הגנת
(א)
,, כל ארגון לקוחות ורשות ציבורית שנקבעו בידי שר המשפטים1981-הצרכן, התשמ"א
וכן כל ארגון לקוחות שיאשר שר המשפטים לעניין מסוים, רשאי להגיש בקשה לבית
.) בקשת ביטול- הדין לביטול או לשינוי תנאי מקפח בחוזה אחיד (בפרק זה
שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים להגשת בקשת ביטול, בידי ארגון לקוחות או
(ב)
.רשות ציבורית
המשיב בבקשת הביטול יהיה הספק המתקשר או המתכוון להתקשר בחוזה
(ג)
האחיד וכן מי שבית הדין מצא לנכון להזמינו כמשיב; כל ארגון יציג של ספקים או כל
גורם אחר שהוא בעל עניין בבקשה כאמור, רשאי להצטרף כמשיב ובלבד שבית הדין
.אישר זאת
(ג) הגישה המדינה בקשה לפי סעיף קטן (א) ולדעת
בית הדין אין להסתפק, בנסיבות העניין, במשיבים לפי
סעיף קטן (ב), רשאי בית הדין למנות עורך דין שאינו עובד
המדינה להתייצב כמשיב לפניו ולטעון טענותיו, והוא יהיה
; שכרו10 רשאי לערער על החלטת בית הדין כאמור בסעיף
של עורך הדין והוצאותיו, כפי שיקבע בית הדין, ישולמו
.מאוצר המדינה
אישור חוזה
. בית הדין רשאי לתת את האישור לחוזה אחיד או13
לסרב לתתו מחמת תנאי מקפח שיפרט; תנאי שבית הדין
.מצא מקפח דינו כדין תנאי שבית הדין ביטל
כוחו של אישור
. (א) תקופת תקפו של אישור לחוזה אחיד היא חמש14
שנים מיום מתן האישור או תקופה קצרה יותר שקבע בית
.הדין
(ב) בתקופת תקפו של אישור לא תישמע בבית הדין
טענה שיש בחוזה האחיד תנאי מקפח, ולא תישמע טענה
,כזאת בבית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד
.אף אם נכרת לפני מתן האישור
, (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית הדין
לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, לבטל תנאי בחוזה אחיד
שניתן עליו אישור, אף בתוך תקופת תקפו של האישור, אם
.מצא שקיימות סיבות מיוחדות המצדיקות ביטול זה
ציון אישור
. אישר בית הדין חוזה אחיד, רשאי הספק לציין זאת15
על פני החוזים שהוא עושה לפיו; עשה כן, יציין גם את
".מועד תפוגת האישור
) לסעיף קטן (א147 סעיף
לחוק החוזים האחידים קובע רשימה16 סעיף
של אלה הרשאים לפנות לבית הדין בבקשה לבטל תנאים
מקפחים בנוסחו של חוזה אחיד. מוצע לקבוע במפורש
בנוסח המוצע כי הבקשה יכולה להיות גם לשינוי תנאי
.מקפח ולא רק לביטולו כפי שקבוע בחוק הקיים
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק16 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.החוזים האחידים, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק16 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
החוזים האחידים. עם זאת, מוצע להוסיף מפורשות כי בית
הדין מוסמך להזמין כל מי שמצא לנכון ולצרפו כמשיב
בבקשת ביטול. הוראה דומה קיימת בחוק החוזים האחידים
.))(ב12 לגבי בקשת אישור (סעיף
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"בקשה לבית הדין לבטל תנאי מקפח
. (א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, הממונה16
, כל1981-על הגנת הצרכן לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א
ארגון לקוחות ורשות ציבורית שנקבעו בתקנות, וכן ארגון
לקוחות שיאשר שר המשפטים לעניין מסוים, רשאים לבקש
.מבית הדין לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע לארגון לקוחות או
לרשות ציבורית שנקבעו לפי סעיף קטן (א) תנאים להגשת
.בקשות לבית הדין
(ג) המשיב לבקשה יהיה הספק המתקשר או
המתכוון להתקשר בחוזה האחיד, וכן רשאי להצטרף
כמשיב, באישור בית הדין, ארגון יציג של ספקים או גורם
".אחר הנוגעים בדבר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
773
ביטול או שינוי
תנאי מקפח בידי
בית הדין
]17 [חוא
.148
מצא בית הדין בבקשת בחינה או בבקשת ביטול שתנאי הוא מקפח, יבטל את
(א)
.התנאי או ישנה אותו כדי לבטל את הקיפוח
ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא ליתן כל
(ב)
צו להבטחת קיום החלטתו כאמור, ובכלל זה לחייב את הספק להשתמש בנוסח החוזה
האחיד כפי ששונה בידי בית הדין, לתקופה שיקבע; צו לפי סעיף קטן זה, דינו לעניין
, כדין צו שנתן בית משפט בעניין18 לפקודת בזיון בית המשפט6 ביצועו ולעניין סעיף
.אזרחי
כוחם של ביטול
ושינוי תנאי מקפח
בבית הדין
]18 [חוא
.149
, יראו את התנאי האמור148 ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף
(א)
- כבטל או שהתנאי האמור יחול בנוסחו כפי ששונה, לפי העניין
בכל חוזה אחיד של אותו ספק הזהה במהותו לחוזה האחיד שלגביו ניתנה
)1(
;החלטת בית הדין
בכל חוזה שנכרת על פי החוזה האחיד שלגביו ניתנה החלטת בית הדין או
)2(
), גם אם נכרת לפני מועד החלטת בית1( על פי חוזה אחיד אחר כאמור בפסקה
.הדין
- )על אף הוראות סעיף קטן (א
(ב)
)א( קטן לסעיף 148 סעיף
17 סעיף הוראת על חוזרת המוצעת ההוראה
במידה" המילים .נוסח בשינויי ,האחידים החוזים לחוק
.מיותרות בהיותן הושמטו "הנדרשת
)לסעיף קטן (ב
לחוק ולאפשר אכיפה17 מוצע לתקן את סעיף
באמצעות צווים, של ביצוע החלטות בית הדין בדבר
ביטול או שינוי של תנאי בחוזה אחיד, שנקבע לגביו כי
הוא מקפח. בין השאר, מוצע לקבוע כי לבית הדין סמכות
להורות לספק להשתמש בנוסח החוזה האחיד אשר שונה
בידי בית הדין בעקבות שינוי או ביטול של תנאים מקפחים
בנוסח החוזה, וזאת לתקופה שיקבע. ההוראה המוצעת
תבהיר כי ניתן להפעיל גם סנקציות על פי פקודת ביזיון בית
.משפט כלפי ספק, אם הוא מתעלם מהחלטות בית הדין
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"ביטול ושינוי תנאי בבית הדין
. מצא בית הדין שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי או17
".ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח
18 מוצע לשנות את הכלל הקבוע בסעיף 149 סעיף
לחוק הקיים. כיום החלטת בית הדין בדבר
שינוי תנאי מקפח או ביטולו, חלה על חוזים שנכרתו לאחר
מועד ההחלטה, אלא אם כן בית הדין קבע שיש להחיל
את החלטתו גם על חוזים שנכרתו לפני כן. מוצע לקבוע
המוצע כי החלטת בית הדין כאמור18 במסגרת סעיף
תחול על כל חוזה שנכרת על פי אותו חוזה אחיד אף אם
נכרת לפני מועד החלטתו של בית הדין, ואולם בית הדין
רשאי להחיל את החלטתו בעניין התנאי המקפח על חוזים
שנכרתו לאחר מועד החלטתו או ממועד אחר שייקבע על
.) המוצע2()(ב18 פי השיקולים המנויים בסעיף
כמו כן מוצע לקבוע במפורש כי החלטות של בית
,הדין לחוזים אחידים בדבר שינוי או ביטול תנאי מקפח
יחולו לגבי כלל החוזים האחידים אשר בשימושו של אותו
ספק הזהים במהותם, וכן על כל חוזה שנכרת לפיהם אף
אם נכרת לפני מועד החלטתו של בית הדין, אלא אם כן
.קבע בית הדין אחרת, כאמור לעיל
שינוי זה נדרש לאור המשמעות של החלטת בית הדין
והמדיניות הראויה לגבי החלת החלטותיו. מבחן הקיפוח
מקורו בנחיתותו המובהקת של הלקוח בכריתת החוזה
והוא אף קרוב, מבחינה רעיונית, לתקנת הציבור, כך שאין
זה ראוי כי תנאי אשר בית הדין קבע שיש לבטלו או לשנותו
בשל היותו מקפח, ימשיך לחול על לקוחות אשר חתמו על
.החוזה האחיד עם הספק לפני החלטתו של בית הדין
הקיים, נקבע גם כאן כי אין18 עם זאת, כמו בסעיף
בהסדר המוצע כדי להחיל את החלטת בית הדין על חיובים
שקוימו על פי החוזה לפני מועד ההחלטה, לאור אינטרס
.ההסתמכות של הצדדים
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"כוחם של ביטול ושינוי בבית הדין
. (א) תנאי שבית הדין ביטל ייחשב כבטל בכל חוזה18
שנכרת על פי אותו חוזה אחיד אחרי מועד החלטת בית
הדין; תנאי שבית הדין שינה יחול כפי ששונה בכל חוזה
.כאמור
(ב) בית הדין רשאי להחיל את הביטול או את
השינוי גם על חוזים שנכרתו לפני מועד מתן ההחלטה
,ואשר טרם בוצעו במלואם ורשאי הוא לקבוע תנאים לכך
ובלבד שביטול או שינוי כאמור לא יחולו על מה שבוצע
".לפי החוזה לפני יום מתן ההחלטה
.10 ', התשכ"ג, עמ332 )חוקי א"י כרך א' (ע 18
.148
מצא בית הדין בבקשת בחינה או בבקשת ביטול שתנאי הוא מקפח, יבטל את
(א)
.התנאי או ישנה אותו כדי לבטל את הקיפוח
ביטול או שינוי
תנאי מקפח בידי
בית הדין
]17 [חוא ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא ליתן כל
(ב)
צו להבטחת קיום החלטתו כאמור, ובכלל זה לחייב את הספק להשתמש בנוסח החוזה
האחיד כפי ששונה בידי בית הדין, לתקופה שיקבע; צו לפי סעיף קטן זה, דינו לעניין
, כדין צו שנתן בית משפט בעניין18 לפקודת בזיון בית המשפט6 ביצועו ולעניין סעיף
.אזרחי
.149
, יראו את התנאי האמור148 ביטל בית הדין תנאי או שינה אותו, כאמור בסעיף
(א)
- כבטל או שהתנאי האמור יחול בנוסחו כפי ששונה, לפי העניין
כוחם של ביטול
ושינוי תנאי מקפח
בבית הדין
]18 [חוא בכל חוזה אחיד של אותו ספק הזהה במהותו לחוזה האחיד שלגביו ניתנה
)1(
;החלטת בית הדין
בכל חוזה שנכרת על פי החוזה האחיד שלגביו ניתנה החלטת בית הדין או
)2(
), גם אם נכרת לפני מועד החלטת בית1( על פי חוזה אחיד אחר כאמור בפסקה
.הדין
- )על אף הוראות סעיף קטן (א
(ב)
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
774
ביטול או שינוי כאמור באותו סעיף קטן לא יחולו על חיובים שקוימו על
)1(
;פי החוזה לפני מועד החלטת בית הדין
רשאי בית הדין לקבוע כי הביטול או השינוי כאמור באותו סעיף קטן יחולו
)2(
;רק על חוזים שנכרתו לאחר מועד החלטת בית הדין או ממועד אחר שיקבע
לעניין זה יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את סוג ההתקשרות, את תקופת
.ההתקשרות ואת עוצמת הקיפוח
ביטול ושינוי תנאי
מקפח בבית משפט
]19 [חוא
.150
מצא בית משפט בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח יבטל את התנאי או
(א)
ישנה אותו כדי לבטל את הקיפוח, לאחר שבחן את מכלול תנאי החוזה ונסיבותיו וכן
.הנסיבות המיוחדות של העניין הנדון לפניו
][ח. לרבות חליפיהם מכוח חיקוק או מכוח חוזה- "בסעיף זה, "ספק" ו"לקוח
(ב)
הודעה על טענת
תנאי מקפח
]20 [חוא
.151
נטענה בבית משפט טענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת על פי חוזה אחיד, יודיע בית
.המשפט על כך ליועץ המשפטי לממשלה
דיון מקביל בתנאי
מקפח
]21 [חוא
.152
אין בדיון בדבר חוזה אחיד בבית הדין כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לדון
(א)
בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת על פי החוזה האחיד שנדון בבית הדין, כל עוד לא
.נתן בית הדין החלטה בעניין
אין בדיון בבית משפט בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת על פי חוזה אחיד כדי
(ב)
למנוע מבית הדין לדון בחוזה האחיד כאמור או בתנאי מתנאיו, ואולם רשאי בית הדין
.לדחות את המשך הדיון לפניו עד למתן פסק דין בבית המשפט
) לסעיף קטן (א150 סעיף
19 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק החוזים האחידים, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
(א) לחוק ולהבהיר כי לצורך19 מוצע לתקן את סעיף
שינוי וביטול תנאי בחוזה אחיד על ידי בית משפט בהליך
"המתנהל לפניו בין ספק ללקוח, משמעות המונחים "ספק
.ו"לקוח" היא לרבות חליפיהם מכוח חיקוק או מכוח חוזה
,הכוונה היא למי שנכנס בנעלי הלקוח, למשל, הערב
,השלוח, היורש, האדם שלישי בחוזה לטובת אדם שלישי
.מוטב או נמחה בהמחאת זכות או חבות
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"ביטול ושינוי תנאי בבית משפט
,. (א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח19
שתנאי הוא מקפח יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או
.ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב
בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן
".בנסיבות המיוחדות של העניין הנדון לפניו
20 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף151 סעיף
. לחוק החוזים האחידים
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"הודעה על טענת תנאי מקפח
. נטענה בבית משפט טענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת20
לפי חוזה אחיד יודיע בית המשפט על כך ליועץ המשפטי
".לממשלה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת153 סעיף
לחוק החוזים האחידים, בשינויי21 סעיף
נוסח. המילים "אם יראה לנכון בנסיבות העניין" הושמטו
.בהיותן מיותרות
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"דיון מקביל
. (א) דיון בבית הדין בחוזה אחיד, שטרם נתקבלה21
החלטה לגביו, לא יגרע מסמכותו של בית משפט לדון
.בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד
(ב) דיון בבית משפט בטענת תנאי מקפח בחוזה
שנכרת לפי חוזה אחיד, אין בו כדי למנוע מבית הדין לדון
,באותו חוזה אחיד או בתנאי מתנאיו; אך בית הדין רשאי
אם יראה לנכון בנסיבות העניין, לדחות את המשך הדיון
".בפניו עד למתן פסק דין בבית המשפט
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
775
סייגים לתחולתו
של פרק החוזים
האחידים
]23 [חוא
.153
:הוראות פרק זה לא יחולו על כל אחד מאלה
תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא
)1(
;העסקה
;תנאי התואם תנאים שנקבעו בחיקוק, בהתאם לתכליתו של אותו חיקוק
)2(
;תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין–לאומי שישראל צד לו
)3(
, בין שהוגש לרישום לפי191957-הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
)4(
החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשה בכתב ושנקבעו בו
.שיעורים לשכר עבודה
23 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף153 סעיף
: לחוק החוזים האחידים בשינויים האלה
)1( לפסקה
(א) לחוק ולהבהיר כי כוונת23 מוצע לתקן את סעיף
הסעיף היא לסייג את תחולת הוראות החוק, כך שלא
יחולו על תנאי הקובע את התמורה הכספית, לא רק כאשר
משלם אותה הלקוח, כמו בחוק הקיים, אלא גם כאשר
משלם אותה הספק. כמו כן מוצע להבהיר שהסייג האמור
בדבר התמורה הכספית, חל רק על התמורה עצמה "בעד
נושא העסקה" ולא על התנאים הנלווים לה, כגון: תנאים
,בדבר אופן חישוב התמורה או הדרך שבה היא נקבעת
החובה להפקיד פיקדון, מועד התשלום, קביעה שמקדמה
עשויה להוות פיצוי מוסכם ותנאים דומים. תנאים אלה
יעמדו לביקורת בית הדין ובית המשפט. הבהרה זו באה
לידי ביטוי בהוספת המילים "בעד נושא העסקה", לגבי
.התמורה הכספית
)2( לפסקה
) לחוק הקיים קבוע סייג ולפיו הוראות2()(א23 בסעיף
החוק לא יחולו על תנאי בחוזה אחיד שהוא "תנאי התואם
-תנאים שנקבעו או אושרו בחיקוק". החלתו המילולית
דווקנית של הסייג כפי שהוא מנוסח כיום, עלולה להביא
לתוצאות שאינן הגיוניות: הוצאה מגדר תחולת החוק
.של כל הוראה בחוזה אחיד ה"תואמת" הוראה שבחיקוק
ההסבר הרווח לסייג הקבוע היום בחוק, הוא החזקה כי
המחוקק קובע נורמות סבירות. עם זאת, הסבר זה נכון
רק בהקשר של ההסדר הספציפי החוקי שבו מעוגנות
ההוראות ועל רקע מטרתו של אותו חיקוק. סבירותה של
הוראה בחיקוק אינה מעידה בהכרח על סבירותה של אותה
הוראה כאשר היא מאומצת בחוזה בהקשר אחר. סבירותה
של ההוראה צריכה להימדד בהקשר של הסביבה שבה היא
,נמצאת, ביחס לשאר התנאים בחוזה וביחס לסוג החוזה
למטרתו וכיוצא באלה (ר' ורדה לוסטהויז וטנה שפניץ
). לפיכך, מוצע40-43 'חוזים אחידים (הוצאת נבו) עמ
,להבהיר כי יש להחיל את הסייג האמור באופן מהותי
רק לגבי תנאי התואם תנאים שנקבעו בחיקוק בהתאם
לתכליתו, כך שתחולת הסייג תהיה תלויה גם בהקשר
.החוקי שבו נקבעה ההוראה, בפרשנותה וכיוצא באלה
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"סייגים לתחולה
- . (א) הוראות חוק זה לא יחולו על23
) תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם1(
;הלקוח
) תנאי התואם תנאים שנקבעו או אושרו2(
;בחיקוק
) תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם3(
;בין–לאומי שישראל צד לו
,) הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים4(
, בין שהוגש לרישום לפי החוק1957-התשי"ז
האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר
ובלבד שנעשה בכתב ונקבעו בו שיעורים לשכר
".עבודה
.316 '; התשס"ט, עמ63 'ס"ח התשי"ז, עמ 19
.153
:הוראות פרק זה לא יחולו על כל אחד מאלה סייגים לתחולתו
של פרק החוזים
האחידים
]23 [חוא תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח או הספק בעד נושא
)1(
;העסקה
;תנאי התואם תנאים שנקבעו בחיקוק, בהתאם לתכליתו של אותו חיקוק
)2(
;תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין–לאומי שישראל צד לו
)3(
, בין שהוגש לרישום לפי191957-הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
)4(
החוק האמור ובין אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר, ובלבד שנעשה בכתב ושנקבעו בו
.שיעורים לשכר עבודה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
776
חלק משנה שלישי: חוזים מיוחדים
פרק ראשון: חוזה מכר
סימן א': הוראות כלליות
מהותו של חוזה
])(א4 ,1 מכר [מכר.154
.חוזה מכר הוא חוזה בין מוכר לקונה להקניית נכס תמורת מחיר
תחולת הפרק על
חליפין של נכס
]3 [מכר
.155
.הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, על חליפין של נכס בנכס
סימן ב': חיובי הצדדים
- חיובי המוכר
מסירה והקניה
]7 [מכר
.156
.המוכר ימסור לקונה את הנכס ויקנה לו את הבעלות בו
מיוחדים חוזים :שלישי משנה חלק
חלק משנה זה מאגד את החוקים שבסיסם הוא חוזה
בין צדדים בנוגע לעסקה שנערכה ביניהם. נכללים בו חוקים
חוק המכר, חוק המתנה, חוק חוזה קבלנות,חוק- קיימים
- לצד הסדרים חדשים- השכירות והשאילה, חוק הערבות
ההוראות הדנות בחוזה שירות וחוזה תיווך. לגבי חלק
מהחוזים, כמו חוזה קבלנות וחוזה מתנה, הוספו בפרקים
.הרלוונטיים הוראות שהיו חסרות בחוקים הקיימים
בין הפרקים השונים נעשתה התאמה לגבי מבנה
,הפרק כמו גם לגבי חלק מההוראות המהותיות. כך למשל
כל פרק פותח בהוראה מהותית המתארת את העסקה שבה
דן הפרק, ואת זהותם של הצדדים הנוטלים בה חלק. סודרו
במרוכז ההוראות החלות על המוכר בנפרד מאלה המוטלות
על הקונה וכך לגבי קבלן ומזמין, נותן שירות ומזמין
שירות, משכיר ושוכר. דוגמה נוספת להאחדת המבנה
הוא מיקום ההוראות המרחיבות או מצרות תחולת פרק
מסוים בתחילת כל פרק. כך, למשל, מרחיבה הוראת סעיף
המוצע (ההוראה השנייה בפרק המכר) את תחולת155
פרק המכר גם על חליפין של נכס בנכס והוראת סעיף
המוצע (ההוראה השנייה בפרק חוזה מתנה) מחילה177
את פרק חוזה מתנה על כל חוזה בלא תמורה. דוגמה
בולטת להוראות מהותיות שהותאמו ניתן למצוא בהוראות
,העוסקות באי–התאמה של נכס בחוזה מכר, בחוזה קבלנות
.בחוזה שכירות ובחוזה שאילה
מכר חוזה :ראשון פרק
הפרק המוצע, פותח את חלק המשנה הדן בחוזים
.1968-מיוחדים, ומחליף את הוראות חוק המכר, התשכ"ח
בפרק זה נוספו כמה הוראות חדשות והוראות מסוימות של
החוק הקיים תוקנו. שינויי המבנה והנוסח שנעשו בפרק
זה מטרתם להתאים בין ההוראות החלות על מכר לשאר
.ההוראות של החוזים המיוחדים
כלליות הוראות :'א סימן
1 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף154 סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח. כדי ליצור אחידות
בין כל סעיפי הפתיחה בחלק משנה זה, הסעיף אינו דן
)(א4 במונח "מכר", אלא במונח "חוזה מכר". במקום סעיף
לחוק המכר נעשה שימוש במונח "נכס" אשר מוגדר בסעיף
גם- , כ"מקרקעין ומיטלטלין, וככל שהדבר מתאים לעניין6
."זכויות רכושיות
: נוסח חוק המכר הקיים
"מהות המכר
.. מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר1
תחולה
,. (א) הוראות חוק זה יחולו על מכר של מיטלטלין4
". גם על מכר של מקרקעין וזכויות- ובשינויים המחויבים
לחוק3 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף155 סעיף
. המכר, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המכר הקיים
"חליפין
. הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על3
".חליפין
הצדדים חיובי :'ב סימן
7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף156 סעיף
" לחוק המכר, בשינויי נוסח. המונח "להקנות
.יוחד בחוק זה להעברה מושלמת ומשוכללת של זכויות
."לפיכך הוחלף המונח "להעביר" במונח "להקנות
: נוסח חוק המכר הקיים
"חובת מסירה והעברה
. המוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר לו7
".את הבעלות בו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
777
מסירה והקניה של
רכיבים ואבזרים
][ח
.157
המוכר ימסור לקונה גם רכיבים ואבזרים אשר הותקנו בנכס או הדרושים לצורך
.השימוש בו על פי המקובל, ויקנה לו את הבעלות בהם
קיום חיוב המסירה
בידי המוכר
]8 [מכר
.158
.המוכר יקיים את החיוב למסירת הנכס בהעמדתו לרשות הקונה
(א)
.חיוב להעמדת נכס שלא יוחד יקוים בייחודו של הנכס בידי המוכר
(ב)
הוסכם כי המוכר יטפל בהובלת הנכס, יקוים חיוב המסירה במסירת הנכס
(ג)
.מהמוביל לקונה
מקום קיום החיוב
למסירת הנכס
])(א), (ג10 [מכר
.159
במקום- מסירת הנכס תקוים במקום עסקו של המוכר, ובאין לו מקום עסק
(א)
.מגוריו
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי157 סעיף
חיובי המוכר כוללים גם הקניית רכיבים
ואבזרים שנלווים לממכר או רכיבים ואבזרים הדרושים
באופן סביר לשימוש בו ולפי המקובל. חיובים אלה ניתן
) לחוק המכר, אשר5(11 ללמוד היום מהוראותיו של סעיף
קובע כלל רחב לקיומה של אי–התאמה במכר. בין הדוגמאות
שניתנו בספרות ובפסיקה ליישומו של הכלל האמור ניתנה
הדוגמה של דברים אשר ברגיל נלווים לממכר, בחינת טפל
,הולך אחר העיקר, אשר הסרתם תהווה אי–התאמה (למשל
במכר דירה נכללים בממכר גם שקעים חשמליים, ציפוי
עץ המצוי בה, אנטנה לטלוויזיה המותקנת בה, וכו'. ראו
, פירוש לחוקי החוזים1968-א' זמיר, חוק המכר, התשכ"ז
.)275 '(בעריכת ג' טדסקי, תשל"ה), עמ
:התייחסות המשפט העברי
כך גם הרמב"ם קובע כלל בסיסי ולפיו: "וזה עיקר
גדול: בכל דברי משא ומתן, הולכין אחר לשון בני אדם
באותו המקום, ואחר המנהג. אבל מקום שאין ידוע בו
מנהג, ולא שמות מיוחדין, אלא יש קורין כך ויש שקורין
,כך, עושים כמו שפירשו חכמים בפרקים אלו" (משנה תורה
.)הלכות מכירה, פרק כו, הלכה ח
) לסעיף קטן (א158 סעיף
)(א8 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המכר, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק8 הסעיף הקטן המוצע שונה מהוראת סעיף
המכר, בכך שהוא קובע, כי מסירת נכס לא מזוהה מקוימת
במעמד הייחוד, ולא עם השלמת כל ההכנות הדרושות
כדי לאפשר את הייחוד, כפי שהיה ניתן להסיק מהנוסח
, פירוש לחוקי1968-הקיים (ראו א' זמיר, חוק המכר, התשכ"ז
). כמו כן195-196 'החוזים (בעריכת ג' טדסקי, תשל"ה), עמ
בעוד שהחוק הקיים אינו נוקט עמדה בנוגע לשאלה על
מי מוטלת החובה לעשות את כל הדרוש כדי לאפשר את
ייחודו של הממכר וקבלתו על ידי הקונה, מבהיר הנוסח
המוצע כי חובת ייחוד המכר מוטלת על המוכר. המונח
"נכס שלא יוחד" מחליף את הביטוי "חלק מתוך צובר
.נכסים", בהיותו ברור יותר
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק8 הסעיף הקטן המוצע שונה מהוראת סעיף
המכר. החוק הקיים משחרר את המוכר מסיכון אבדן הנכס
במסירת הממכר למוביל רק אם "המוביל אחראי כלפי
הקונה על פי חוזה ההובלה". כלומר, אם המוביל אינו
אחראי כלפי הקונה, המוכר אחראי עד למסירתו של הנכס
מהמוביל לקונה. לעומת זאת, ההסדר המוצע קובע כי
,במקרה שבו המוכר לקח על עצמו לטפל בהובלת הנכס
יקוים חיוב המסירה במסירת הנכס מהמוביל לקונה. בשאר
המקרים הקונה יישא בסיכון אבדן הנכס החל ממועד
מסירת הנכס למוביל. השינוי שומר על עקביות עם סעיף
קטן (א) והכלל הרגיל, שלפיו הקונה הוא הנושא בסיכון
.החל ממועד העמדת הנכס לרשותו
: נוסח חוק המכר הקיים
?"מסירה כיצד
. (א) מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות8
.הקונה
(ב) היה הממכר חלק מתוך צובר של נכסים, תהא
המסירה בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את ייחוד הממכר
.וקבלתו על ידי הקונה
(ג) הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל, תהא
המסירה בהעמדת הממכר לרשות המוביל, ובלבד שהמוביל
".אחראי כלפי הקונה על פי חוזה ההובלה
) לסעיף קטן (א159 סעיף
(א) לחוק10 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
המכר. הסדר זה שונה לעניין מקום המסירה מההסדר הכללי
המוצע (הממוקם בחלק המשנה הדן בהוראות53 שבסעיף
הכלליות בחלק החיובים), שם נקבע כמקום הקיום של
מקום עסקו או מגוריו של הנושה. ההסדר הקבוע- חיוב
בסעיף קטן (א) המוצע הוא בהתאם למקובל בעסקאות
מכר. בעסקאות כאלה מקום חיוב המסירה הוא בדרך כלל
מקום עסקו של המוכר, שלעניין מסירת הנכס הוא החייב
מקום מגוריו. הוראת- ולא הנושה, ורק אם אין למוכר עסק
.(ב) לחוק המכר הושמטה בהיותה מיותרת10 סעיף
.157
המוכר ימסור לקונה גם רכיבים ואבזרים אשר הותקנו בנכס או הדרושים לצורך
.השימוש בו על פי המקובל, ויקנה לו את הבעלות בהם
מסירה והקניה של
רכיבים ואבזרים
][ח
.158
.המוכר יקיים את החיוב למסירת הנכס בהעמדתו לרשות הקונה
(א) קיום חיוב המסירה
בידי המוכר
]8 [מכר.חיוב להעמדת נכס שלא יוחד יקוים בייחודו של הנכס בידי המוכר
(ב)
הוסכם כי המוכר יטפל בהובלת הנכס, יקוים חיוב המסירה במסירת הנכס
(ג)
.מהמוביל לקונה
.159
במקום- מסירת הנכס תקוים במקום עסקו של המוכר, ובאין לו מקום עסק
(א)
.מגוריו
מקום קיום החיוב
למסירת הנכס
])(א), (ג10 [מכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
778
הוסכם כי המוכר יטפל בהובלת הנכס, תקוים מסירתו במקום שהוסכם עליו עם
(ב)
.המוכר
- חיובי הקונה
תשלום וקבלת הנכס
]19 [מכר
.160
.הקונה ישלם למוכר את המחיר ויקבל את הנכס
מועד תשלום המחיר
] רישה21 [מכר.161
.הקונה ישלם את המחיר במועד מסירת הנכס
מסירה וקבלה של
מסמכים
]26 [מכר
.162
הוראות פרק זה בעניין מסירה וקבלה של הנכס יחולו גם על מסירה וקבלה של
.המסמכים המתייחסים אליו
חיובים שלובים
]23 [מכר.163
.חיוב המוכר למסור את הנכס וחיוב הקונה לשלם את המחיר הם חיובים שלובים
הקניית הבעלות
במיטלטלין
]33 [מכר
.164
הבעלות במיטלטלין עוברת לקונה במסירתם, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר
.או על דרך אחרת להעברת הבעלות
)סעיף קטן (ב
(ג) לחוק10 ההוראה המוצעת משנה מהוראת סעיף
(ג) אשר עוסקת158 המכר והיא המשכה של הוראת סעיף
בקיום חיוב המסירה במקרה שהוסכם כי המוכר יטפל
)(ג175 בהובלת הנכס (ראו דברי הסבר לסעיף זה ולסעיף
.)המוצע
: נוסח חוק המכר הקיים
"מקום המסירה
. (א) המסירה תהא במקום עסקו של המוכר, ובאין10
. במקום מגוריו הקבוע- למוכר מקום עסק
(ב) ידעו הצדדים בעת גמירת החוזה שבמועד
המסירה יימצא הממכר במקום פלוני, תהא המסירה באותו
.מקום
(ג) הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל, תהא
המסירה במקום שהוסכם עליו עם המוביל האחראי כאמור
".)(ג8 בסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
160 סעיף
. לחוק המכר, בשינויי נוסח19 סעיף
: נוסח חוק המכר הקיים
"חובת תשלום וקבלה
. הקונה חייב לשלם למוכר את המחיר ולקבל את19
".הממכר
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של161 סעיף
לחוק המכר. הוראה זו, הקובעת21 סעיף
את מועד התשלום עם המסירה של הנכס, היא הוראה
מיוחדת להסדר הכללי של מועד התשלום ותואמת את
אופיו ההדדי של חוזה המכר, שבו כל צד מעוניין לתת את
163 חלקו במקביל לקבלת התמורה הנגדית (ראה גם סעיף
המוצע). בהתאם להסדר הכללי, המופיע בחלק המשנה
,) המוצע50 הדן בהוראות הכלליות של חיובים (סעיף
.חיובים יש לקיים בתוך זמן סביר
: נוסח חוק המכר הקיים
"המועד לתשלום המחיר ומקומו
. המחיר ישולם במועד מסירת הממכר ובמקום עסקו21
במקום מגוריו- של המוכר, ובאין למוכר מקום עסק
".הקבוע
26 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף162 סעיף
. לחוק המכר, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המכר הקיים
"מסמכים המתייחסים לממכר
. הוראות חוק זה בענין מסירת הממכר וקבלתו כוחן26
יפה גם לגבי מסירה וקבלה של המסמכים המתייחסים
".לממכר
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת163 סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח. הוראת23 סעיף
הסעיף המוצע מחליפה את המונח "חיובים מקבילים שיש
לקיימם בד בבד" במונח "חיובים שלובים" כפי שהוגדר
) כאמור2()(א52 ) המוצע. כך, באמצעות סעיף2()(א52 בסעיף
מובהר, בין השאר, כי אם הצד השני אינו נכון לקיים את
החיוב, נדחה מועד קיום החיוב של הצד הראשון. דחיית
המועד לקיום החיוב השלוב היא תוצאה ישירה הנובעת
.מחוסר נכונותו של צד לקיים את חיובו
: נוסח חוק המכר הקיים
"חיובים מקבילים
. חובת המוכר למסור את הממכר וחובת הקונה לשלם23
".את מחירו הם חיובים מקבילים שיש לקיימם בד בבד
33 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף164 סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח. יישומה של
הוראה זו יכול שיהיה מיוחד לסוג המיטלטלין שבו
.מדובר, בשל אופיו של הממכר או בשל אופן המסירה
כך לדוגמה במכר של נכסים בלא קיום מוחשי ובמסירה
שאין עמה שינוי בהחזקה. המילה "ממכר" הוחלפה במילה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
779
אי–התאמה בנכס
], ח11 [מכר.165
.המוכר ימסור את הנכס כשהוא מתאים למוסכם בינו לבין הקונה
(א)
- אי–התאמה בנכס היא, בין השאר, מסירה של
(ב)
;חלק מן הנכס או כמות שונה מן המוסכם
)1(
;נכס שונה, לרבות נכס שתיאורו או שסוגו שונה מן המוסכם
)2(
נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי
)3(
או למטרה מיוחדת המשתמעת מן המוסכם; לעניין זה יראו מטרה מיוחדת
כמשתמעת מן המוסכם אם המוכר ידע בעת כריתת החוזה על המטרה שלשמה
;נרכש הנכס
נכס שמבחינת סוג, תיאור או תכונות, אינו מתאים לדגם או לדוגמה
)4(
שהציג המוכר לקונה, אלא אם כן הודיע המוכר לקונה בעת כריתת החוזה על
;אי–התאמה כאמור
.נכס שאינו ארוז כמקובל, באריזה שיש בה כדי לשמור עליו
)5(
,"מיטלטלין", מאחר שדרך הקניה זו מיוחדת למיטלטלין
בעוד שלגבי מקרקעין נקבעו הוראות מיוחדות בפרק הדן
595– ו594 בעסקאות מקרקעין בחלק הנכסים (ראה סעיפים
.)המוצעים
: נוסח חוק המכר הקיים
"העברת הבעלות
. הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא33
הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת
".הבעלות
) לסעיף קטן (א165 סעיף
)5(11 ההוראה המוצעת קובעת, בדומה לסעיף
בחוק המכר, כי על המוכר למסור לקונה נכס שיתאים
למה שהוסכם ביניהם. סעיף זה מבטא עיקרון כללי של
,התאמה, הקיים מעבר לחוזה זה או אחר. הוראה זו
למעשה, מטילה את האחריות המרבית בגין אי–התאמה
שעשויה להתגלות בנכס על המוכר. סעיף זה גם מדגיש כי
קנה המידה להתאמה הוא הסכמת הצדדים ולא דרישותיו
או ציפיותיו של צד זה או אחר להסכם. יובהר, כי באופן
שיורי, ככל שלא הוסכם בין הצדדים לגבי סוג הנכס או
המוצע, ולפיו הקיום יהיה54 טיבו, יחולו הוראות סעיף
.מתן נכס מסוג ומטיב בינוניים
)לסעיף קטן (ב
לחוק המכר), הסעיף11 בשונה מהסעיף הקיים (סעיף
המוצע מנוסח כרשימה פתוחה של מקרים שבהם יראו
את המוכר כמפר את חיוב המסירה ומדגים את המקרים
שבהם יראו את הנכס כנכס שאינו מתאים למה שהוסכם
) לחוק5( בין הצדדים. שינוי זה אינו מהותי לאור פסקה
הקיים, הקובעת כלל רחב, ולפיו במקרה שבו המוכר מסר
"נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין
הצדדים" הוא לא קיים את חיוביו. מכלל זה נגזר חיובו של
המוכר למסור ממכר שיתאים למה שהוסכם בין הצדדים
.מכל הבחינות
)1( לפסקה
) לחוק1(11 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המכר, בשינויי נוסח
)2( לפסקה
) לחוק2(11 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המכר, בשינויי נוסח
)3( לפסקה
) לחוק3(11 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המכר. כמו כן נוספה חזקה, ולפיה אם ידע המוכר בעת
כריתת החוזה על המטרה שלשמה נרכש הנכס, יראו את
.המטרה כמשתמעת מהמוסכם בין הצדדים
)4( לפסקה
) לחוק4(11 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המכר, בשינויי נוסח. במקום המילים "זולת אם הוצגו
ללא קבלת אחריות להתאמה" נקבע כי החריג לכלל בדבר
התאמת הממכר, והוא מצב שבו הודיע המוכר לקונה, כי
הנכס אינו תואם את הדגם או הדוגמה, שאז המוכר פטור
.מאחריות
)5( לפסקה
לחוק11 לפסקה זו אמנם אין מקבילה מפורשת בסעיף
המכר, ואולם היא עשויה להשתמע מהחוק הקיים. מוצע
לקבוע במפורש את חובתו של המוכר לארוז את הממכר
באריזה שתאפשר לקונה לקבל אותו ואף להוביל אותו
.בלי שייפגם
.165
.המוכר ימסור את הנכס כשהוא מתאים למוסכם בינו לבין הקונה
(א)
אי–התאמה בנכס
], ח11 [מכר
- אי–התאמה בנכס היא, בין השאר, מסירה של
(ב)
;חלק מן הנכס או כמות שונה מן המוסכם
)1(
;נכס שונה, לרבות נכס שתיאורו או שסוגו שונה מן המוסכם
)2(
נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי
)3(
או למטרה מיוחדת המשתמעת מן המוסכם; לעניין זה יראו מטרה מיוחדת
כמשתמעת מן המוסכם אם המוכר ידע בעת כריתת החוזה על המטרה שלשמה
;נרכש הנכס
נכס שמבחינת סוג, תיאור או תכונות, אינו מתאים לדגם או לדוגמה
)4(
שהציג המוכר לקונה, אלא אם כן הודיע המוכר לקונה בעת כריתת החוזה על
;אי–התאמה כאמור
.נכס שאינו ארוז כמקובל, באריזה שיש בה כדי לשמור עליו
)5(
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
780
עמידת נכס בתקן
][ח.166
ביצע מוכר את המכירה דרך עיסוק וחלו על הנכס תקנים מחייבים על פי חיקוק, ינהג
.המוכר לפי הוראות החיקוק האמור
תנית פטור בחוזה
מכר
]16 [מכר
.167
תניה בחוזה הפוטרת את המוכר מאחריות לאי–התאמה או המגבילה את אחריותו
,כאמור, בטלה, אם המוכר ידע או היה עליו לדעת על אי–ההתאמה בעת כריתת החוזה
.ולא הודיע עליה לקונה
ידיעת הקונה על
אי–התאמה
]12 [מכר
.168
.הקונה אינו רשאי להסתמך על אי–התאמת הנכס אם ידע עליה בעת כריתת החוזה
הסתמכות הקונה
על אי–התאמה
15 ,14 ,)(א13 [מכר
])(א17 ,16 ,רישה
.169
:הקונה אינו זכאי להסתמך על אי–התאמה בנכס, באחד מאלה
(א)
: נוסח חוק המכר הקיים
"אי–התאמה
- . המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר11
) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן1(
;המוסכם
) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן2(
;המוסכם
) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות3(
לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת
;המשתמעת מן ההסכם
) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו4(
אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת
;אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה
) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם5(
".בין הצדדים
ההוראה החדשה המוצעת מבוססת על166 סעיף
ההנחה כי קיימת ציפייה ביחסים שבין המוכר
העסקי לקונה, שהמוכר יקיים את התקנים המחייבים על
פי חיקוק לגבי הנכס הנמכר. אי–קיום התקנים כאמור יהווה
הפרת חוזה. מוצע לשלב הוראה דומה בפרק העוסק בחוזה
219– ו200 קבלנות ובפרק העוסק בחוזה שירות (סעיפים
.)המוצעים, בהתאמה
ההוראה המוצעת קובעת, בדומה להסדר167 סעיף
הקבוע כיום בחוק המכר, את בטלותה של
–תניה הפוטרת או המגבילה את אחריותו של המוכר לאי
התאמה בנכס, אם בעת כריתת החוזה, ידע או היה עליו
לדעת על קיומה והוא לא גילה על כך לקונה. יוער, כי בעוד
שהנוסח הקיים קובע שאין להתנות על זכותו של הקונה
להסתמך על אי–התאמה, קובע הנוסח המוצע במפורש את
בטלותה של תניה כזו. בכך מותאמת ההוראה לפרשנות
לחוק המכר (ראה א' זמיר, חוק16 שניתנה להוראת סעיף
', פירוש לחוקי החוזים (בעריכת ג1968-המכר, התשכ"ז
)) ומונעת מהמוכר מלפטור338-339 'טדסקי, התשל"ה), עמ
את עצמו מאחריות אם הוא יודע או אם עליו לדעת שהוא
אינו מקיים את אחריותו. מוצע לקבוע הסדר דומה גם
המוצע) ובפרק חוזה שכירות201 בפרק חוזה קבלנות (סעיף
.) המוצע243 (סעיף
: נוסח חוק המכר הקיים
"העלמת אי–התאמה
. היתה אי–ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או16
היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן
לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים
או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה15– ו14
".מיד לאחר שגילה אותה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
168 סעיף
, לחוק המכר, בשינויי נוסח. כך12 סעיף
במקום מועד "גמירת החוזה", נקבע כי המועד הרלוונטי
הוא מועד כריתת החוזה. זאת בהתאם למינוח המקובל
.בשאר ההוראות הנוגעות לכריתת חוזה
:התייחסות המשפט העברי
במסורת המשפט העברי אמנם יש מן הפוסקים
הסבורים שאין הקונה יכול להסתמך על אי–ההתאמה
אלא בידיעה ממשית (שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט, סימן
שפה), אך רבים מן הפוסקים נוקטים את שיטת ה"מגיד
משנה" שכותב (משנה תורה, הלכות מכירה, פרק טו, הלכה
ג): "ויש מי שכתב, שאם היה הדבר שהלוקח יכול להבחינו
לאלתר, כגון שיכולין לנסותו ולטועמו, ולא הקפיד לעשות
."כן... אינו חוזר
: נוסח חוק המכר הקיים
"ידיעה על אי–התאמה
. אין הקונה זכאי להסתמך על אי–התאמת הממכר12
אי–התאמה) אם ידע עליה בעת- (להלן11 כאמור בסעיף
".גמירת החוזה
)לסעיף קטן (א
169 סעיף
,ההוראה המוצעת חוזרת על החוק הקיים
בכמה שינויים: על פי התיקון המוצע, מועד ההודעה על
אי–התאמה אינו "מיד", אלא "בתוך זמן סביר", בכך מרוכך
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
781
הקונה לא הודיע על אי–ההתאמה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה
)1(
אותה או שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי–ההתאמה; הוראה זו לא
;תחול על אי–התאמה שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליה
.הקונה לא נתן למוכר הזדמנות סבירה לבדוק את הנכס
)2(
][ח על אף הוראות סעיף קטן (א), לא קיים הקונה נטל מהנטלים האמורים באותו סעיף
(ב)
קטן, זכאי הוא להסתמך על אי–ההתאמה באותה מידה שבה אי–קיום הנטל כאמור לא
.פגע במוכר
,הנטל אשר היה מוטל על הקונה (ראה א' זמיר, חוק המכר
,, פירוש לחוקי החוזים (בעריכת ג' טדסקי1968-התשכ"ז
). נוסף על כך, מוצע שההוראה292-293 'התשל"ה), עמ
בדבר מועד ההודעה תחול גם לגבי אי–ההתאמה שהיה
על הלקוח לגלותה, במובן זה שיהיה על הלקוח לתת
הודעה בדבר אי–התאמה בתוך זמן סביר מהמועד שבו
שהיה עליו לגלותה (לעניין זה ראה גם דברי ההסבר
המוצע). עם זאת, מוצע לקבוע כי אם המוכר174 לסעיף
ידע, או שהיה עליו לדעת, על אי–ההתאמה, לא תישלל
זכותו של הקונה להסתמך עליה אף אם לא עמד בדרישת
ההודעה. כאן שונה הנוסח המוצע מהנוסח הקיים, במובן
זה שהמועד שבו נבדק אם המוכר ידע או היה עליו לדעת
על אי–ההתאמה אינו מוגבל למועד "גמירת החוזה" כקבוע
. לחוק המכר16 בסעיף
יצוין כי מהמילים "או שהיה עליו לגלותה" נגזרת
"חובתו של הקונה לבדוק את הנכס "מיד לאחר קבלתו
,(א) בחוק המכר). בהתאם לתיקון האמור13 (כקבוע בסעיף
גם במקרים שבהם מדובר באי–התאמה נסתרת, אשר
אינה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, יוכל הקונה להסתמך
על אי–ההתאמה, רק אם יודיע עליה למוכר בתוך זמן
סביר מהמועד שבו גילה אותה או מהמועד שבו ניתן היה
לגלות את אי–ההתאמה בבדיקה סבירה (כקבוע ברישה של
.) בחוק המכר15 סעיף
בנוסף, קובע הנוסח המוצע במפורש, כי במקרה
שהקונה לא נתן למוכר הזדמנות סבירה לבדוק את הנכס
.הנמכר, הוא לא יהיה זכאי להסתמך על אי–ההתאמה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי על אף הקבוע
(ב) לחוק14 בסעיף קטן (א) ובניגוד לנוסח הגורף של סעיף
המכר, השולל כליל את זכות ההסתמכות של הקונה במקרה
התאמה, הקונה יהיה–שבו לא עמד בנטל ההודעה על אי
מתן–התאמה באותה מידה שבה אי–זכאי להסתמך על אי
מתן הזדמנות לבדוק את הנכס כנדרש–ההודעה או אי
בסעיף קטן (א) לא פגעו במוכר. בכך, נשמר האיזון בין
אחריותו של המוכר לבין הנטלים של הקונה. הנוסח בסעיף
(ב) הקיים הביא לתוצאות קשות ומכבידות, במיוחד אם14
מביאים בחשבון את העובדה שלפי החוק הקיים נקבעה
.חובת הודעה מיידית
:התייחסות המשפט העברי
"המוכר לחבירו: במשפט העברי נאמר לעניין זה כי
קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח
,מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים
שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע
במום. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום, הרי זה
מחל ואינו יכול להחזיר" (שולחן ערוך, חושן משפט, סימן
רלב, סעיף ג). כלומר, שלא כדין הקיים והמוצע, אין זכותו
של הקונה להסתמך על אי–התאמה מוגבלת בזמן וכן
משעשה בנכס שימוש לא יוכל להשתמש בזכותו להחזיר
.את הנכס
: נוסח חוק המכר הקיים
"בדיקת הממכר
. (א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר13
.קבלתו
הודעה על אי–התאמה
. (א) על הקונה להודיע למוכר על אי–התאמה מיד14
(א) או (ב) או מיד לאחר13 לאחר מועד הבדיקה לפי סעיף
.שגילה אותה, הכל לפי המוקדם יותר
(ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור
.בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה
אי–התאמה נסתרת
,. לא היתה אי–ההתאמה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה15
, ובלבד14 זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיף
שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה; אולם
נד אין הקונה זכאי לחזור בו מן החוזה אם-במכירת נכס
,נתן הודעה כאמור לאחר שעברו שנתיים ממסירת הממכר
ואין הוא זכאי ליתר התרופות בשל הפרת חוזה אם נתן את
.ההודעה לאחר שעברו ארבע שנים ממסירת הממכר
העלמת אי–התאמה
. היתה אי–ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או16
היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן
לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים
או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה15– ו14
.מיד לאחר שגילה אותה
הקונה לא הודיע על אי–ההתאמה למוכר בתוך זמן סביר לאחר שגילה
)1(
אותה או שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי–ההתאמה; הוראה זו לא
;תחול על אי–התאמה שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליה
.הקונה לא נתן למוכר הזדמנות סבירה לבדוק את הנכס
)2(
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא קיים הקונה נטל מהנטלים האמורים באותו סעיף
(ב)
קטן, זכאי הוא להסתמך על אי–ההתאמה באותה מידה שבה אי–קיום הנטל כאמור לא
.פגע במוכר
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
782
ביטול החוזה
בשל אי–התאמה
במיטלטלין
] סיפה15 [מכר
.170
בנכס שהוא מיטלטלין, אין הקונה זכאי לבטל את חוזה המכר בשל אי–התאמה אם
הודיע עליה למוכר אחרי שחלפו שנתיים ממועד מסירת הנכס אף אם לא גילה אותה
.או לא היה עליו לגלותה בתוך אותה תקופה
מכירה הטעונה
רישיון או היתר
][ח
.171
ביצע מוכר את המכירה דרך עיסוק והיו העיסוק במכירה או המכירה עצמה טעונים
.רישיון או היתר לפי חיקוק, ינהג המוכר לפי הוראות החיקוק האמור
כמות עודפת
]29 [מכר.172
מסר המוכר לקונה נכס בכמות העולה על המוסכם, והכמות העודפת ניתנת להפרדה
בלא הוצאות או טרחה בלתי סבירות, אין הקונה זכאי לבטל את החוזה בשל אי–התאמה
כאמור, ואולם זכאי הוא להודיע למוכר, בתוך זמן סביר ממועד קבלת הנכס, כי אין
הוא מקבל את הכמות העודפת; לא עשה כן, ישלם הקונה למוכר תמורה בעד הכמות
.העודפת לפי השיעור המוסכם
התאמת זכויות
בנכס
])(א18 [מכר
.173
המוכר יקנה לקונה את הזכויות בנכס כשהן חופשיות משעבוד, מעיקול ומכל זכות
.אחרת של אדם שלישי
הוראות נוספות בדבר ההודעה
. (א) קונה המודיע על אי–התאמה יפרט אותה פירוט17
".סביר ויתן למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר
הוראת הסעיף המוצע קובעת כי הקונה170 סעיף
– לא יהיה זכאי לבטל חוזה מכר בשל אי
התאמה אם הודיע עליה למוכר אחרי שחלפו שנתיים
15 ממועד מסירת הנכס. זאת, בדומה לחוק הקיים (סעיף
לחוק המכר), אף אם אי–אפשר לגלות את אי–ההתאמה
בנכס בבדיקה סבירה. בכך מסייגת ההוראה האמורה את
(א) המוצע. ואולם ההוראה המוצעת שונה169 הוראת סעיף
מהנוסח הקיים, והיא משמיטה את ההוראה בסעיף הקיים
השוללת סעדים מהקונה במקרה שבו עברו ארבע שנים
ממועד המסירה. משמעותה של ההוראה האחרונה היתה
למעשה שלילה גורפת של זכותו של הקונה לקבל סעד
בשל הפרת חיוב ההתאמה. ההוראה המוצעת מסתפקת
בשלילת זכותו של קונה שלא הודיע על אי–התאמה בנכס
.מיטלטלין לבטל את חוזה המכר, בחלוף שנתיים
:התייחסות המשפט העברי
, אין169 במשפט העברי, כאמור בדברי ההסבר לסעיף
.הגבלה כלל על התקופה שבה ניתן להחזיר את הנכס
: נוסח חוק המכר הקיים
"אי–התאמה נסתרת
,. לא היתה אי–ההתאמה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה15
, ובלבד14 זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיף
שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה; אולם
במכירת נכס נד אין הקונה זכאי לחזור בו מן החוזה אם
,נתן הודעה כאמור לאחר שעברו שנתיים ממסירת הממכר
ואין הוא זכאי ליתר התרופות בשל הפרת חוזה אם נתן את
".ההודעה לאחר שעברו ארבע שנים ממסירת הממכר
ההוראה החדשה המוצעת מבוססת על171 סעיף
ההנחה כי קיימת ציפייה ביחסים שבין מוכר
מקצועי לקונה, שהמוכר יהיה בעל רישוי המתחייב על
המוצע הדנה166 פי חיקוק (באופן דומה להוראת סעיף
בהתאמת הנכס לתקנים מחייבים לפי חיקוק). אי–קיום
הדרישה האמורה יהווה הפרת חוזה. מוצע לשלב הוראה
דומה בפרק העוסק בחוזה קבלנות ובפרק העוסק בחוזה
.) המוצעים220– ו205 שירות (סעיפים
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת172 סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח. הביטוי29 סעיף
"כמות יתירה" הוחלף בביטוי "כמות עודפת". נוסף על
כך, מובהר בהוראה שמניין התקופה למתן הודעה על ידי
,הקונה, על כך שאינו מוכן לקבל את הכמות העודפת
.מתחיל במועד קבלת הנכס
: נוסח חוק המכר הקיים
"דין כמות עודפת
,. מסר המוכר לקונה נכסים בכמות יתירה על המוסכם29
והכמות היתירה ניתנת להפרדה ללא הוצאות או טרחה
,בלתי סבירות, אין הקונה זכאי לחזור בו בשל כך מן החוזה
אלא זכאי הוא, תוך זמן סביר, להודיע למוכר שהוא דוחה
את הכמות היתירה; לא עשה כן, ישלם את מחירה לפי
".השיעור המוסכם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת173 סעיף
(א) לחוק המכר, בשינויי נוסח ודנה18 סעיף
בהתאמת זכויות משפטיות. זאת, להבדיל מהתאמה פיזית
, המוצע. בהתאם לכך165 של הנכס, אשר נדונה בסעיף
במקום השימוש במונח "ממכר נקי" נעשה שימוש במונח
.""זכויות חופשיות
:התייחסות המשפט העברי
, כך פסק כבר השולחן ערוך, חושן משפט, סימן רכו
סעיף ו: "אסור למכור לחבירו קרקע או מטלטלין שיש עליו
עסק ודין, עד שיודיעו. שאף על פי שהאחריות עליו, אין
."אדם רוצה שיתן מעותיו וירד לדין ויהיה נתבע מאחרים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
783
הודעה על זכויות
אדם שלישי בנכס
])(ב18 [מכר
.174
המוכר יודיע לקונה על כל תביעת זכות בנכס, של אדם שלישי בתוך זמן סביר מהמועד
.שידע או שהיה עליו לדעת עליה
נשיאה בסיכון
אבדן הנכס
]22 [מכר
.175
אבד או ניזוק הנכס אחרי שהמוכר העמיד את הנכס לרשות הקונה ולפני שהקונה
(א)
.קיבל אותו, פטור הקונה מחיוביו
על אף הוראות סעיף קטן (א), הקונה אינו פטור מחיוביו אם הנכס אבד או ניזוק
(ב)
שלא עקב התרשלותו של המוכר, אחרי שהמוכר העמיד את הנכס לרשות הקונה
.והקונה הפר את חיובו לקבלו
הוסכם כי הקונה יטפל בהובלת הנכס, והמוכר מסר את הנכס למוביל, אין הקונה
(ג)
פטור מחיוביו אם אבד או ניזוק הנכס אחרי שנמסר למוביל, מסיבה שאין המוכר אחראי
.לה
: נוסח חוק המכר הקיים
"פגם בזכות
. (א) המוכר חייב למסור את הממכר כשהוא נקי מכל18
."שעבוד, עיקול וזכות אחרת של צד שלישי
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת174 סעיף
.(ב) לחוק המכר, בשינויי נוסח18 סעיף
סעיף זה מוסיף על החיוב הראשי, של "ניקיון" הזכות
המועברת, חיוב משני לגילוי כל תביעת זכות שהמוכר
יודע או שעליו לדעת עליה. גם בהוראה זו, כמו בסעיף
המוצע, שונתה הדרישה שההודעה תינתן מיד, לכך169
שהיא תינתן בתוך זמן סביר. כמו כן, הושמטו המילים "לפני
,מסירת הממכר", אשר צמצמו את תחולתו של הסעיף. זאת
מתוך הכרה בכך שידיעתו של המוכר עשויה להיווצר
,לפני כריתת החוזה, בין מועד הכריתה למועד המסירה
או לאחר המסירה וכי אין הצדקה לקביעת פטור מחובת
ההודעה בשל העובדה שהנכס כבר נמסר לקונה. בהעדר
הסכמה או נוהג מיוחדים, תינתן ההודעה "בדרך המקובלת
.)13 בנסיבות העניין" (סעיף
: נוסח חוק המכר הקיים
"פגם בזכות
. (ב) על המוכר להודיע לקונה מיד על כל תביעת18
זכות לגבי הממכר שידע או שהיה עליו לדעת עליה לפני
".מסירת הממכר
) לסעיפים קטנים (א) ו–(ב175 סעיף
ההוראות המוצעות חוזרות על הוראת
175 (א) לחוק המכר, בשינויי נוסח. יובהר, כי סעיף22 סעיף
כולו דן רק בתקופה המתחילה ממועד קיומו של חיוב
המסירה בידי המוכר ואילך. אבד או התקלקל הממכר בטרם
העמיד המוכר את הנכס לרשות הקונה (אף אם היה הדבר
במהלך ביצוע המסירה), הרי שטרם הושלם חיוב המסירה
וסעיף זה לא יחול. בהתאם לכך, סעיף קטן (א) המוצע
מבהיר כי בפרק הזמן שבין העמדת הממכר לרשות הקונה
ובין המועד שהקונה נטל בו חזקה בפועל, הסיכון מוטל על
המוכר (ראה גם ש' לרנר "הפיחות במעמדה של הבעלות
"באספקלריה של מועד העברת הבעלות במכר מיטלטלין
). בכל הנוגע להעברת87-85 ,83 )מחקרי משפט ה (תשל"ז
הסיכון במקרה של הפרת חיוב הקבלה מצד הקונה, מבהיר
נוסחו של סעיף קטן (ב) המוצע כי אחריותו של המוכר
מבוססת על התרשלות בלבד, כשנטל השכנוע להוכחת
הרשלנות מוטל על הקונה (לפירוש דומה לחוק הקיים ראו
, פירוש לחוקי החוזים1968-א' זמיר, חוק המכר, התשכ"ז
.)491 '(בעריכת ג' טדסקי, התשל"ה), עמ
)לסעיף קטן (ג
, הוראת הסעיף הקטן המוצע משנה את הדין הקיים
במובן זה שהיא מטילה את הנשיאה בסיכון לאבדן הנכס
לאחר מסירתו למוביל על הקונה. זאת, במקרה שבו הוסכם
כי הקונה הוא שיטפל בהובלת הנכס ובלא תלות בשאלה אם
המוביל אחראי כלפי הקונה אם לאו. במקרה שהקונה לקח על
עצמו את הובלת הנכס אין זה ראוי שהמוכר ימשיך לשאת
באחריות לאבדן הנכס לאחר מסירתו למוביל, אם הנזק או
האבדן לא נגרמו מסיבה שהמוכר אחראי לה. במצב זה
לקונה שליטה על מערכת יחסיו עם המוביל, לרבות אחריותו
של המוביל כלפיו בגין אבדן הנכס. תנאי נוסף להחלת
הסעיף הוא שהמוכר מסר את הממכר למוביל האחראי. עם
זאת, במצב שבו העמיד המוכר את הממכר לרשות מוביל
מטעם הקונה בהתאם למוסכם, והמוביל לא בא לקבל את
.הממכר או סירב לקבלו, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) המוצע
(ב) לחוק159–(ג) ו158 סעיף קטן זה הוא המשכם של סעיפים
.המוצע וראו גם דברי ההסבר לסעיפים אלה
: נוסח חוק המכר הקיים
"העברת הסיכון
. (א) אבד או נתקלקל הממכר לפני שהקונה קיבל22
,אותו, משוחרר הקונה מחיוביו, זולת אם אבד או נתקלקל
מסיבה שאין המוכר אחראי לה, אחרי שהמוכר עשה את
.המוטל עליו למסירתו והקונה הפר את חובתו לקבלו
(ב) הוסכם על הובלת הממכר והמוכר מסרו למוביל
(ג), אין הקונה משוחרר מחיוביו8 האחראי כאמור בסעיף
אם אבד או נתקלקל הממכר אחרי שנמסר למוביל מסיבה
.שאין המוכר אחראי לה
.174
המוכר יודיע לקונה על כל תביעת זכות בנכס, של אדם שלישי בתוך זמן סביר מהמועד
.שידע או שהיה עליו לדעת עליה
הודעה על זכויות
אדם שלישי בנכס
])(ב18 [מכר
.175
אבד או ניזוק הנכס אחרי שהמוכר העמיד את הנכס לרשות הקונה ולפני שהקונה
(א)
.קיבל אותו, פטור הקונה מחיוביו
נשיאה בסיכון
אבדן הנכס
]22 [מכר
על אף הוראות סעיף קטן (א), הקונה אינו פטור מחיוביו אם הנכס אבד או ניזוק
(ב)
שלא עקב התרשלותו של המוכר, אחרי שהמוכר העמיד את הנכס לרשות הקונה
.והקונה הפר את חיובו לקבלו
הוסכם כי הקונה יטפל בהובלת הנכס, והמוכר מסר את הנכס למוביל, אין הקונה
(ג)
פטור מחיוביו אם אבד או ניזוק הנכס אחרי שנמסר למוביל, מסיבה שאין המוכר אחראי
.לה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
784
פרק שני: חוזה מתנה
מהותו של חוזה
מתנה
]2 ,1 [מתנ
.176
,חוזה מתנה הוא חוזה בין מקנה המתנה למקבל המתנה, להקניית נכס בלא תמורה
.לרבות בוויתור על זכות
תחולה על חוזים
אחרים בלא תמורה
][ח
.177
.הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, על כל חוזה בלא תמורה
מקום ומועד
הקניית המתנה
]2 [ח, מתנ
.178
מסירת המתנה תקוים במקום עסקו של מקנה המתנה, ובאין לו מקום עסק או
(א)
. במקום מגוריו- שהחיוב אינו קשור לעסקו
.הקניית מתנה יכול שתיעשה לאלתר או בעתיד
(ב)
חזקת קיבול של
הצעת המתנה
]3 [מתנ
.179
חזקה כי מי שהוצעה לו מתנה קיבל את ההצעה, אלא אם כן הודיע למציע על דחיית
.ההצעה בתוך זמן סביר אחרי שנודע לו עליה
מתנה חוזה :שני פרק
פרק חוזה מתנה, אשר עוסק בחוזה להקניה משפטית
שאינה בתמורה, ממוקם במסגרת חלק המשנה הדן בחוזים
מיוחדים, אחרי הפרק העוסק בחוזה מכר. בכך מובהר, כי
המתנה, כמו המכר, נתפסת כעסקה משפטית דו–צדדית
.המוסדרת בחוזה
ההוראה המוצעת מתארת את מהות176 סעיף
, ההתקשרות והיא פותחת את הפרק המוצע
.כמו בשאר הפרקים, בחלק המשנה הדן בחוזים מיוחדים
הנוסח המוצע מדגיש את האופי החוזי (הדו–צדדי) של
עסקת המתנה. הסכמת הצדדים, אשר מופיעה כיסוד בנוסח
לחוק המכר, נלמדת בנוסח המוצע ממפגש הרצונות2 סעיף
.שבין הנותן לבין המקבל, העומד בבסיס חוזה המתנה
)(א1 בסעיף המוצע אין שינוי מהותי מנוסח סעיף
ו–(ג) לחוק המכר. המונח "ויתור" נתפס כמונח רחב
אשר כולל גם מחילה על חוב, ולכן הושמטה הסיפה
.(ג) הקיים1 שבסעיף
(ב) לחוק המכר הושמט, לאור קיומה של1 סעיף
המוצע, הכולל6 הגדרה כללית למונח "נכס" בסעיף
מקרקעין ומיטלטלין, וככל שהדבר מתאים לעניין, גם זכויות
.רכושיות
: נוסח חוק המתנה הקיים
"מהות המתנה
.. (א) מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה1
המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מיטלטלין– (ב) דבר
.או זכויות
(ג) מתנה יכול שתהיה בויתורו של הנותן על זכות
כלפי המקבל או במחילתו של הנותן על חיוב המקבל
.כלפיו
מתנה לאלתר
המתנה על ידי הנותן–. מתנה נגמרת בהקניית דבר2
".למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה
ההוראה החדשה המוצעת מרחיבה177 סעיף
במפורש את תחולת הפרק על כל החוזים
שאינם בתמורה. בהקשרים מיוחדים, כגון לגבי חוזי
,שאילה, יחולו הוראות הפרק לצד ההוראות המיוחדות
.ככל שאין הן סותרות אותן באותם נושאים
) לסעיף קטן (א178 סעיף
הסעיף הקטן קובע הוראה חדשה לעניין חוזה
החל על כלל החיובים וקובע כי53 המתנה. בשונה מסעיף
החייב יקיים את החיוב במקום עסקו של הנושה, ובאין לו
, במקום מגוריו- מקום עסק או שהחיוב אינו קשור לעסקו
בדין המתנה, הכלל הוא אחר. אימוץ הדין הכללי במקרה
,של המתנה אינו תואם את אופייה המיוחד של המתנה
כעסקת חסד ועל כן ברירת המחדל היא שונה ולפיה מקום
,עסקו או מקום מגוריו של מקנה המתנה, דהיינו החייב
.הוא המקום לקיום חיוב המסירה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת מבהירה את התפיסה בפרק
המוצע, ולפיה גם מתנה ריאלית נשענת למעשה על
חוזה, אף שביצוע החוזה הוא מיידי. במקרים שבהם יש
מתנה ומסירה בעת ובעונה אחת, החוזה נוצר ומקוים
בעת ובעונה אחת. כמו כן, מבהירה ההוראה כי מתנה
יכול שתוקנה בעתיד ולא רק לאלתר. מתנה מוגמרת היא
רק מתנה מקוימת. בכך מובהר כי כדי להגיע לגמירת
המתנה, נוסף על מפגש הרצונות בין הצדדים, דרושה
העברת הבעלות על הנכס מן- גם הקניית דבר המתנה
.הנותן למקבל
: נוסח חוק המתנה הקיים
"מתנה לאלתר
המתנה על ידי הנותן–. מתנה נגמרת בהקניית דבר2
".למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה
3 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף179 סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח שמטרתם ליצור
אחידות לשונית בין נוסח הסעיף המוצע לבין נוסח סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
785
מתנה לעובר
][ח.180
עובר כשר לקבל מתנה והוא זכאי לדרוש את קיום החיוב אף אם מקנה המתנה נפטר
. ימים לפני לידתו300 בתוך
דרישת כתב
בהתחייבות
להקניית מתנה
])(א5 [מתנ
.181
התחייבות להקניית מתנה טעונה כתב המשקף את גמירת דעתו של המתחייב להקניית
.המתנה
חזרה מהתחייבות
למתנה
])(ב), (ג5 [מתנ
.182
:המתחייב להקניית המתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו, בהתקיים אחד מאלה
(א)
מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, ובלבד
)1(
;שהמתחייב להקניית המתנה לא ויתר בכתב על זכות החזרה כאמור
המוצע, שעניינו חזקת קיבול לגבי הצעה מזכה. הוראה105
המוצע, בפרק חוזה המזכה אדם138 דומה קיימת גם בסעיף
.שלישי
: נוסח חוק המתנה הקיים
"חזקת הסכמה
. חזקה על מקבל המתנה שהסכים למתנה, זולת אם3
הודיע לנותן על דחייתה תוך זמן סביר לאחר שנודע לו
".עליה
ההוראה החדשה המוצעת חוזרת על180 סעיף
,(ב) לחוק הירושה3 עיקרון דומה הקבוע בסעיף
(ב) המוצע), בנוגע לכשרותו697 (ראו סעיף1965-התשכ"ה
של עובר לקבלת ירושה. יש להבחין בין ההסדר האמור
לבין חוזה המזכה אדם שלישי: חוזה המזכה אדם שלישי
הוא חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד
המוצע). לעומת137 המוטב) (ראה סעיף- לחוזה (להלן
זאת, הוראת הסעיף המוצע קובעת כי העובר, אף שטרם
נולד, כשר לקבל מתנה, כצד לחוזה. חוזה המזכה את
,המוטב מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב
אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו. לעומת
זאת, ההוראה המוצעת מקנה לעובר שנולד זכות לדרוש
את קיום החוזה, ובלבד שנולד חי. למקרה שמבטיח המתנה
נפטר, טרם לידת העובר, מותנית זכות העובר בכך שהוא
. ימים מיום הפטירה300 נולד חי בתוך
:התייחסות המשפט העברי
הקניית מתנה לעובר היא סוגיה מורכבת במשפט
העברי, ורק בנסיבות מיוחדות הדבר אפשרי, וכפי שמסכם
זאת להלכה השולחן ערוך, חושן משפט, סימן רי (הסימן
,)נושא את הכותרת: המקנה לעובר שלו או לעובר אחר
סעיף א: "אין אדם מקנה למי שלא בא לעולם, לפיכך
המזכה לעובר של אחר לא קנה, ואפילו אמר: לכשיולד
יזכה. הגה: ודלא כיש חולקין וסבירא להו דאם לא מת, או
חזר המזכה עד שיולד וקנאו במשיכה, וישנו עדיין ברשות
,הזוכה, כשיולד אז זכה, אם אמר כשיולד, ואם היה בנו
קנה, אפילו לא אמר: לכשיולד, והוא שתהיה אשתו כבר
מעוברת בשעת המתנה. (ובן בנו, כאחר דמי). ויש אומרים
דהא דמזכה לעובר שלו קנה דוקא בשכיב מרע, אבל
בבריא לא קנה". לרוב השיטות אין גם תוקף להתחייבות
,לתת מתנה לעובר (ראו אנציקלופדיה תלמודית, כרך יא
.)התחיבות, עמ' רנה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"כשרות אדם לרשת: בני אדם
, יום לאחר מות המוריש300 . (ב) מי שנולד תוך3
דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח
".שהורתו היתה אחרי כן
לחוק5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף181 סעיף
המכר, בשינויי נוסח. זאת, תוך הבהרה שעל
התיעוד בכתב לשקף את גמירת דעתו של המתחייב. המונח
,""בעתיד" הושמט, מאחר שמטבעה של ה"התחייבות
597 שפניה לעתיד. דרישה נוספת לכתב קבועה גם בסעיף
המוצע, אשר דורש כתב שישקף את גמירת דעתם של
הצדדים להתקשר בחוזה להתחייבות לעשיית עסקה או
להמחאת זכות לקבלת זכות במקרקעין וכן להתחייבות
להמחאה כאמור. יובהר, כי חוזה לטובת אדם שלישי, ובו
התחייבות לתת מתנה לאדם השלישי בתמורה, אינו טעון
כתב. מטרתה של דרישת הכתב בהתחייבות היא להעמיד
את המתחייב על רצינות ההבטחה. בחוזה שנכרת בין
,צדדים בתמורה, הגם שהוא מזכה אדם שלישי במתנה
אין צורך בדרישת הכתב, מאחר שהתמורה מעידה על
,רצינותם של הצדדים והבנתם את חשיבות העסקה. מובן
כי התחייבות של צד לתת מתנה לאדם שלישי בחוזה
,מתנה, כשהחוזה לטובת אדם שלישי הוא בלא תמורה
צריכה להיערך בכתב, כאמור ברישה להוראת הסעיף
המוצע. מעמדו של מקבל המתנה (המוטב) ייקבע על פי
הוראות הפרק בדבר חוזה המזכה אדם שלישי (סעיפים
) המוצעים141-137
: נוסח חוק המתנה הקיים
"התחייבות לתת מתנה
. (א) התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך5
".בכתב
)לסעיף קטן (א
182 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיפים
"(ג) לחוק המכר, בשינויי נוסח. המונח "נותן5–(ב) ו5
הוחלף במונח "מתחייב", כדי להבהיר כי ניתן לחזור רק
.מהתחייבות
.180
עובר כשר לקבל מתנה והוא זכאי לדרוש את קיום החיוב אף אם מקנה המתנה נפטר
. ימים לפני לידתו300 בתוך
מתנה לעובר
][ח
.181
התחייבות להקניית מתנה טעונה כתב המשקף את גמירת דעתו של המתחייב להקניית
.המתנה
דרישת כתב
בהתחייבות
להקניית מתנה
])(א5 [מתנ
.182
:המתחייב להקניית המתנה רשאי לחזור בו מהתחייבותו, בהתקיים אחד מאלה
(א) חזרה מהתחייבות
למתנה
])(ב), (ג5 [מתנ מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, ובלבד
)1(
;שהמתחייב להקניית המתנה לא ויתר בכתב על זכות החזרה כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
786
החזרה מוצדקת בשל התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי המתחייב
)2(
;או כלפי בן משפחתו
.החזרה מוצדקת בשל הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של המתחייב
)3(
][ח נערכה ההתחייבות להקניית המתנה באמצעות חוזה המזכה אדם שלישי, יהיו
(ב)
.הנושה והחייב רשאים לחזור בהם מהתחייבותם, כאמור בסעיף קטן (א), רק במשותף
הפרת ההתחייבות
למתנה
][ח
.183
אין המתחייב להקניית מתנה אחראי בשל אי–קיום החיוב, אלא אם כן הוא נגרם
.בהתרשלותו
התחייבות להקניית
מתנה של נכס
שיוחד
][ח
.184
ייחד המתחייב למתנה נכס בעת כריתת חוזה המתנה, יקנה אותו המתחייב במצבו כפי
שהיה באותה עת; ידע המתחייב בעת כריתת החוזה האמור כי בנכס יש אי–התאמה
.(ב), יודיע על כך למקבל במועד הכריתה165 כמשמעותה בסעיף
מתנה בחיוב
ומתנה על–תנאי
] רישה4 [מתנ
.185
חוזה מתנה יכול שיהיה מותנה בהתקיימות תנאי, או שיחייב את המקבל לעשות
(א)
.או להימנע מלעשות מעשה בדבר המתנה
] סיפה, ח4 [מתנ הפר מקבל המתנה את חיובו לעשות או להימנע מלעשות מעשה כאמור בסעיף
(ב)
, לתרופות על פי חלק משנה137 קטן (א), זכאי מקנה המתנה או המוטב כאמור בסעיף
; ורשאי גם היועץ המשפטי לממשלה לדרוש את20שישי: תרופות בשל הפרת חיוב
.אכיפת החיוב, אם יש בדבר עניין לציבור
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת עניינה התחייבות למתנה
באמצעות חוזה המזכה אדם שלישי. ככלל בחוזה לטובת
אדם שלישי הצדדים אינם רשאים לחזור בהם לאחר
שהודיעו על ההתחייבות למוטב. לאור אופייה המיוחד
של התחייבות למתן מתנה, מאפשרת ההוראה המוצעת
,לנושה ולחייב (שני הצדדים בחוזה לטובת אדם שלישי
המזכה אותו במתנה) יחדיו לחזור מההתחייבות אף
.שניתנה באמצעות חוזה המזכה אדם שלישי
,(ב) המוצע139 יצוין שהוראה מקבילה קיימת בסעיף
אשר דן בביטול זכותו של מוטב בחוזה לטובת אדם
.שלישי
: נוסח חוק המתנה הקיים
"התחייבות לתת מתנה
. (ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו5
,בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה
.זולת אם ויתר בכתב על רשות זו
(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור
בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות
מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן משפחתו
".או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן
ההוראה החדשה המוצעת מטרתה לבטא183 סעיף
את האופי המיוחד של עסקת מתנה, את
ציפיות הצדדים ואת מידת הצדק בעסקה כאמור. ההוראה
,המוצעת קובעת חריג לאחריות המקובלת בדיני חוזים
בכך שהמתחייב לתת מתנה ייחשב כמפר רק אם בשל
התרשלותו לא קוים החיוב. הוראה דומה קיימת בפרק
.) המוצע254 השאילה (סעיף
:התייחסות המשפט העברי
המשפט העברי פוטר אף הוא מאחריות את מי
שמתחייב לתת נכס מסוים במתנה, ואבד הנכס או ניזוק
'באונס (שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא, חו"מ, סי
כח), ואולם אם החיוב לא סוכל, אף אם המתחייב לא-כז
.התרשל, עליו לקיים את חיובו
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי184 סעיף
המתחייב לתת במתנה נכס מסוים, יספק אותו
כפי שהיה בעת כריתת החוזה, ואין נפקא מינה לפגמים
אשר קיימים בנכס. ואולם אם המתחייב ידע בעת יצירת
ההתחייבות כי בנכס יש אי–התאמה, עליו להודיע על
.מצבו של הנכס למקבל המתנה
) לסעיף קטן (א185 סעיף
4 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המכר, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
הוראת הסעיף המוצע מרחיבה מהנוסח הקיים
ומבהירה כי המתחייב לתת מתנה ומי שהחיוב הוא לזכותו
המוצע, זכאים, נוסף על קיום137 (מוטב) בהתאם לסעיף
החיוב בידי המקבל, גם לכל תרופה אשר קבועה בחלק
המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב. בכך מבהירה
ההוראה המוצעת כי המתחייב יכול גם לדרוש גם את
ביטול החיוב והשבה, ולמוטב יש אפשרות גם לתבוע
פיצויים, ולא רק את אכיפת החיוב כפי שעלול להשתמע
.מהנוסח הקיים
.498 עד443 סעיפים 20
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
787
חוזה מתנה לתקופה
בלתי קצובה
][ח
.186
, יפקע חוזה המתנה125 היה חוזה המתנה חוזה לתקופה בלתי קצובה כאמור בסעיף
.עם פטירתם של מקנה המתנה או של מקבלה
הקניית הבעלות
במתנה שהיא
מיטלטלין
] רישה6 [מתנ
.187
הבעלות במתנה שהיא מיטלטלין עוברת למקבל עם מסירת המתנה לידו, ואם היתה
. בהודעת מקנה המתנה למקבל על הקניית המתנה- המתנה ברשות המקבל
פרק שלישי: חוזה קבלנות
מהותו של חוזה
קבלנות
]1 [קבל
.188
חוזה קבלנות הוא חוזה בתמורה בין מזמין לקבלן לביצוע מלאכה בנכס, בלי שמתקיימים
.בין הצדדים יחסי עובד ומעביד לגבי אותה מלאכה
: נוסח חוק המתנה הקיים
"תנאים וחיובים
. מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל4
המתנה או להימנע מעשותו; נותן–לעשות מעשה בדבר
המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב, ורשאי
לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו, ואם היה בדבר ענין
". היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו- לציבור
ההוראה החדשה המוצעת חוזרת על העיקרון186 סעיף
המוצע, הדן במהותו של125 הקבוע בסעיף
חוזה לתקופה בלתי קצובה. הוראת הסעיף המוצע מתייחסת
, שבו, לדוגמה, הסכימו125 למקרה פרטי של הוראת סעיף
:הצדדים לחוזה על מתן מתנה במועדים קבועים, כגון
האחד בכל חודש או בכל יום הולדת. ההוראה קובעת, כי
לאור האופי האישי של חוזה המתנה, חוזה מתנה לתקופה
בלתי קצובה יפקע עם פטירתו של מקנה המתנה או של
.מקבלה
:התייחסות המשפט העברי
זו גם גישתו של המשפט העברי (מחנה אפרים, הלכות
זכיה ומתנה, סימן כב). אם כי בשאילה (שהוראה זו חלה
), אין החוזה פוקע מאליו במות177 גם עליה מכוח סעיף
המשאיל אלא על יורשי המשאיל למסור לשואל הודעת
.)סיום (ערוך השולחן, חושן משפט, סימן שמא, סעיף א
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת187 סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח. הוספה6 סעיף
המילה "מיטלטלין", שכן הקניה באמצעות מסירת הנכס
אופיינית לסוג זה של נכסים, ואילו לגבי הקניית בעלות
במקרקעין, לדוגמה, נדרש רישום בפנקסי המקרקעין (ראה
המוצעים). הסיפה לנוסח הקיים595– ו594 הוראות סעיפים
הושמטה, בהיותה מיותרת. ההתייחסות בחוק המוצע
למסירת מסמך לידי מקבל המתנה הושמטה מאחר שלא
נמצא מקום להתייחס באופן מיוחד לסוג כזה של מסירה
.דווקא ביחס למתנה
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי עוברת הבעלות במיטלטלין
,למקבל בנטילת החזקה בנכס דווקא ולא בשטר (תוספות
.)כתובות קב ע"א, ד"ה אליבא
: נוסח חוק המתנה הקיים
"דרכי ההקניה
המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר–. הבעלות בדבר6
לידו, או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה
; בהודעת הנותן למקבל על המתנה- הדבר ברשות המקבל
".והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון
שירות וחוזה קבלנות חוזה :ורביעי שלישי פרקים
הפרקים המוצעים מחליפים את הוראותיו של חוק
חוזה קבלנות. החוק הקיים, שהוא חוק קצר וכללי, עוסק
בחוזי קבלנות, שבהם נדרשת מהקבלן השגת תוצאה, ובחוזי
שירות, שעניינם השתדלות של נותן השירות. עקב השוני
בסוגי המצבים שעליהם חל חוק חוזה קבלנות הקיים, מוצע
,לחלק את ההוראות לשני פרקים נפרדים. הפרק הראשון
עניינו חוזים להשגת תוצאה (חוזי קבלנות), המתאפיינים
בכך שהם דנים בביצוע מלאכה בנכס; הפרק השני, עניינו
חוזי השתדלות (חוזי שירות). בשני הפרקים נוספו הוראות
.חדשות אשר מבהירות את החיובים בחוזים אלה
פרקים אלה ממוקמים בחלק משנה הדן בחוזים
מיוחדים, לכן הותאם מבנה הפרקים לפרקים האחרים
הדנים בחוזים מיוחדים. כמו כן, הוספו הוראות אשר היו
קיימות בחוקים הדנים בחוזים מיוחדים אחרים והיו חסרות
.לגבי חוזה קבלנות וחוזה שירות
קבלנות חוזה :שלישי פרק
סעיף הפתיחה המוצע מתאר, כמו בכל188 סעיף
פרקי החוזים המיוחדים, את מהות חוזה
הקבלנות כחוזה לביצוע מלאכה. יצוין כי, הסעיף כולל
גם מקרה של קבלנות משנה, שאז הקבלן הראשי ייחשב
210 עד208 כמזמין וקבלן המשנה ייחשב כקבלן. סעיפים
,המוצעים מתייחסים באופן מיוחד ליחסים שבין מזמין
.קבלן ראשי וקבלן משנה
לחוק1 בסעיף נעשו כמה שינויי נוסח לעומת סעיף
חוזה קבלנות. כך, למשל, כותרת השוליים הותאמה
לכותרות השוליים בסעיפים אחרים בחוק המוצע העוסקים
במהותה של עסקה. במקום "כשהקבלן אינו עובדו" מוצע
להשתמש במילים "בלי שמתקיימים בין הצדדים יחסי
עובד ומעביד לגבי אותה מלאכה" וזאת כדי להבהיר כי
.186
, יפקע חוזה המתנה125 היה חוזה המתנה חוזה לתקופה בלתי קצובה כאמור בסעיף
.עם פטירתם של מקנה המתנה או של מקבלה
חוזה מתנה לתקופה
בלתי קצובה
][ח
.187
הבעלות במתנה שהיא מיטלטלין עוברת למקבל עם מסירת המתנה לידו, ואם היתה
. בהודעת מקנה המתנה למקבל על הקניית המתנה- המתנה ברשות המקבל
הקניית הבעלות
במתנה שהיא
מיטלטלין
] רישה6 [מתנ
פרק שלישי: חוזה קבלנות
.188
חוזה קבלנות הוא חוזה בתמורה בין מזמין לקבלן לביצוע מלאכה בנכס, בלי שמתקיימים
.בין הצדדים יחסי עובד ומעביד לגבי אותה מלאכה
מהותו של חוזה
קבלנות
]1 [קבל
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
788
תחולת פרק המכר
על הספקת חומרים
על ידי הקבלן
])(ב8 [קבל
.189
היה ביצוע המלאכה כרוך בהספקת חומרים שיספק הקבלן על פי החוזה או על פי
הנסיבות, יחולו על הספקת החומרים הוראות פרק ראשון: חוזה מכר בחלק משנה
., בשינויים המחויבים21שלישי
- חיובי הקבלן
ביצוע ומסירה
], ח2 [קבל
.190
.הקבלן יבצע את המלאכה בנכס וימסור את הנכס למזמין
קיום חיוב המסירה
בידי הקבלן
][ח
.191
הקבלן יקיים את החיוב למסירת הנכס שבו בוצעה המלאכה בהעמדתו לרשות
.המזמין
מקום קיום החיוב
לביצוע המלאכה
][ח
.192
הקבלן יבצע את המלאכה במקום עסקו, אלא אם כן לפי מהותה יש לבצעה במקום
.אחר
"קבלנות אינה סוג של יחסי עבודה. כמו כן, במקום "בשכר
מוצע להשתמש במילה "בתמורה". זאת, הן כדי להתאים
את הנוסח לנוסחם של סעיפים אחרים בחוק המוצע והן
לצורך חידוד ההבהרה האמורה לעיל ולפיה קבלנות אינה
סוג של יחסי עבודה. נוסף על כך, נוסח זה ממחיש כי אין
צורך דווקא כי התמורה תהיה תמורה כספית לצורך סיווג
.החוזה כחוזה קבלנות
:התייחסות המשפט העברי
, המושג "קבלנות" לקוח ממקורות המשפט העברי
,וכמו בחוק המוצע, הוא מציין חוזה בין מזמין לקבלן
:מעביד (לדוגמה-שבין הצדדים לא מתקיימים יחסי עובד
"קבלנות עובר עליו משום בל תלין או אין עובר משום בל
תלין?", תלמוד בבלי, בבא מציעא, קיב, ע"א). לאבחנה בין
עובד לבין קבלן כמה נפקויות, וכך, למשל, יש מן הפוסקים
שכותבים שאמנם חוזה עבודה אינו בר אכיפה, אך לא
כן חוזה קבלנות (תוספות, בבא מציעא מח ע"א, ד"ה
.)והא בעי
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"חוזה קבלנות מהו
. חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן1
".שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין
הסעיף המוצע שונה מהחוק הקיים. בהוראת189 סעיף
(ב) לחוק חוזה קבלנות נקבע מבחן8 סעיף
עיקר החומרים, המבוסס על השוואת המשקל היחסי של
החומרים הניתנים בידי הצדדים לשם יצירת הנכס, כמבחן
לקביעת תחולת חוק המכר או חוק חוזה קבלנות על החוזה
כולו. מוצע להבחין בין חלקים שונים של חוזה לביצוע
מלאכה הכרוך באספקת חומרים, ולהחיל על כל חלק מן
,העסקה את הדין המתאים לו. על החלק הנוגע להספקה
. דין הקבלנות- יחול דין המכר, ועל חלק המלאכה
:התייחסות המשפט העברי
הסעיף המוצע תואם את עמדת המשפט העברי
(קצות החושן, סימן שלט, ס"ק ג; נתיבות המשפט, סימן
.)שו, ס"ק ג
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"תחולה
. (ב) על חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו8
,והקבלן קיבל עליו לתת את עיקר החומרים הדרושים לכך
".1968-יחולו הוראות חוק המכר, התשכ"ח
הרישה של ההוראה המוצעת חוזרת על190 סעיף
, לחוק חוזה קבלנות2 הרישה של סעיף
בשינויי נוסח. הסיפה קובעת במפורש את חובת המסירה
(א) לחוק חוזה קבלנות מוזכר דווקא6 של הנכס. בסעיף
החיוב של המזמין לקבל את הנכס (חיוב זה מופיע בסעיף
, המוצע), אך לא מוזכר חיובו של הקבלן למסרו. זאת194
,אף כי מסירת הנכס לאחר סיום השלמת המלאכה היא
.בראש ובראשונה, חיוב המוטל על הקבלן ולא רק זכות
ביצוע מלאכות בנכסים והובלתם הם חלק חשוב מכלל
חוזי הקבלנות. חיוב המסירה המוטל על הקבלן משתמע
לחוק חוזה קבלנות5 מזכות העיכבון שניתנה לו בסעיף
.)) המוצע4(558 (סעיף
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"חיובי הצדדים
. הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות2
והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין
.הצדדים
קבלת הנכס והעברת הסיכון
,. (א) נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן6
- חייב המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם
תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה
".או השירות
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי191 סעיף
. מסירת הנכס תהיה בהעמדתו לרשות המזמין
)(א158 סעיף דומה קיים גם בפרק חוזה המכר (סעיף
.)המוצע
ההוראה חדשה זו קובעת כי הכלל בקבלנות192 סעיף
הוא שהמלאכה תיעשה במקום עסקו של
המוצע) קיימת סטייה159 הקבלן. בקבלנות ובמכר (סעיף
.175 עד154 סעיפים 21
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
789
מקום קיום החיוב
למסירת הנכס
][ח
.193
.מסירת הנכס שבו בוצעה המלאכה תקוים במקום שבו בוצעה המלאכה
- חיובי המזמין
תשלום וקבלת
])(א6 ,2 הנכס [קבל
.194
.המזמין ישלם לקבלן את התמורה בעד ביצוע המלאכה בנכס ויקבל את הנכס
מועד קיום החיוב
לקבלת הנכס
])(א6 [קבל
.195
המזמין יקבל את הנכס שבו בוצעה המלאכה בתוך זמן סביר אחרי שהקבלן הודיע לו
.על השלמת המלאכה בנכס והעמדתו לרשות המזמין
מועד תשלום
התמורה
][ח
.196
המזמין ישלם לקבלן את התמורה בעד ביצוע המלאכה בנכס עם השלמת המלאכה
בידי הקבלן; בוצעה המלאכה בנכס שעל הקבלן למסור למזמין, ישלם המזמין את
.התמורה במועד מסירת הנכס
מקום קיום
החיוב לתשלום
][ח
.197
תמורה שיש לשלם במועד השלמת המלאכה או במועד מסירת הנכס שבו בוצעה
המלאכה, תשולם במקום שבו בוצעה המלאכה או במקום שבו נמסר הנכס; הסכימו
תשולם התמורה במקום עסקו של הקבלן, ובאין לו- הצדדים על תשלום במועד אחר
. במקום מגוריו- מקום עסק
, המוצע53 מהכלל הרגיל בדבר מקום קיום החיוב שבסעיף
הקובע שהחייב יקיים את החיוב במקום עסקו של הנושה
- ואם אין לו מקום עסק או שהחיוב אינו קשור לעסקו
במקום מגוריו. סטייה זו מניחה כי במרבית המקרים יהיה
.יעיל יותר לקיים את החוזה במקום עסקו של הקבלן
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את193 סעיף
מקום קיומו של חיוב המסירה. מוצע כי ברירת
המחדל בדבר חיוב המסירה תהיה במקום שבו נעשתה
המוצעת, גם הוראה זו סוטה192 המלאכה. כהוראת סעיף
53 מהכלל הרגיל בדבר מקום קיום החיוב הקבוע בסעיף
.המוצע
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות החוק194 סעיף
הקיים, בשינויי נוסח. הסעיף המוצע מרכז את
חיוביו של המזמין הקבועים בחוק. האמור ברישה של
, לחוק חוזה קבלנות. הסיפה2 הסעיף חופף לאמור בסעיף
הקובעת את חיובו של המזמין לקבל את הנכס, עולה
.(א) לחוק חוזה קבלנות6 מסעיף
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"חיובי הצדדים
. הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות2
והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין
.הצדדים
קבלת הנכס והעברת הסיכון
,. (א) נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן6
- חייב המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם
תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה
".או השירות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת195 סעיף
(א) לחוק חוזה קבלנות, אך היא מפורטת6 סעיף
,מעט יותר ומשתלבת עם פרק חוזה מכר. הדרישה מהמזמין
,(א) הקיים, לקבל את הנכס במועד שהוסכם עליו6 בסעיף
הושמטה כמיותרת, ונותר הכלל שלפיו חובת המזמין לקבל
המוצע) היא לאחר שהקבלן194 את הנכס (הקבועה בסעיף
הודיע לו על השלמת המלאכה בנכס והעמדתו לרשות
.המזמין
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"קבלת הנכס והעברת הסיכון
,. (א) נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן6
- חייב המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם
תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה
".או השירות
חוזי קבלנות הם חוזים הדדיים, שבהם196 סעיף
הקבלן מבצע את המלאכה בעיקר משום
רצונו לזכות בתמורה, והמזמין משלם את השכר בעיקר
משום שהוא מעוניין בביצוע המלאכה. ההוראה החדשה
,המוצעת מבהירה את הדדיות חיובי ביצוע המלאכה
המסירה והתשלום. בסעיף נקבע הכלל, שלפיו המזמין ישלם
.לקבלן את התמורה בעד ביצוע המלאכה עם השלמתה
- במקרה שבו מדובר בנכס שעל הקבלן למסור למזמין
,יהיה התשלום לקבלן בעת המסירה. קביעת החיובים
וביניהם חיוב התשלום, כחיובים הדדיים מאפשרת לכל
צד להימנע מקיום חלקו אם הצד השני אינו מבצע את
חיובו המקביל. הוראה דומה קיימת גם בפרק חוזה שירות
.) המוצע217 (סעיף
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את197 סעיף
. המקום שבו יש לקיים את חיוב התשלום
הרישה מדגישה גם היא את האופי ההדדי של חיובי
הצדדים לחוזה הקבלנות. אם על חיובי הצדדים להתקיים
בד בבד, ההנחה היא שהם יקוימו באותו מקום. הסיפה
עוסקת במקרה שבו אין הקבלה בין החיובים וקובעת כי
)(א53 במקרה זה יחול כלל הדומה לכלל המופיע בסעיף
המזמין) לקיים- המוצע, הקובע שעל החייב (במקרה דנן
.193
.מסירת הנכס שבו בוצעה המלאכה תקוים במקום שבו בוצעה המלאכה מקום קיום החיוב
למסירת הנכס
][ח
.194
.המזמין ישלם לקבלן את התמורה בעד ביצוע המלאכה בנכס ויקבל את הנכס - חיובי המזמין
תשלום וקבלת
])(א6 ,2 הנכס [קבל
.195
המזמין יקבל את הנכס שבו בוצעה המלאכה בתוך זמן סביר אחרי שהקבלן הודיע לו
.על השלמת המלאכה בנכס והעמדתו לרשות המזמין
מועד קיום החיוב
לקבלת הנכס
])(א6 [קבל
.196
המזמין ישלם לקבלן את התמורה בעד ביצוע המלאכה בנכס עם השלמת המלאכה
בידי הקבלן; בוצעה המלאכה בנכס שעל הקבלן למסור למזמין, ישלם המזמין את
.התמורה במועד מסירת הנכס
מועד תשלום
התמורה
][ח
.197
תמורה שיש לשלם במועד השלמת המלאכה או במועד מסירת הנכס שבו בוצעה
המלאכה, תשולם במקום שבו בוצעה המלאכה או במקום שבו נמסר הנכס; הסכימו
תשולם התמורה במקום עסקו של הקבלן, ובאין לו- הצדדים על תשלום במועד אחר
. במקום מגוריו- מקום עסק
מקום קיום
החיוב לתשלום
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
790
מלאכה נוספת
ושינויים במלאכה
][ח
.198
,המזמין זכאי להורות לקבלן לבצע מלאכה נוספת או שינויים במלאכה המוסכמת
(א)
ובלבד שביצוע המלאכה הנוספת או ביצוע השינויים כאמור דרוש לשם קיום מטרתו
של חוזה הקבלנות, ואין הוא חורג, מבחינת טיבו והיקפו, במידה ניכרת מהמלאכה
המוסכמת; הורה המזמין כאמור, זכאי הקבלן להתנגד לביצוע המלאכה הנוספת או
.השינויים במלאכה, מטעמים סבירים
(ב) המועד לביצוע המלאכה הנוספת או לביצוע השינויים במלאכה המוסכמת
והתמורה בעד הביצוע כאמור, ייקבעו בהתחשב במועד ובתמורה שעליהם הסכימו
.הצדדים ביחס לביצוע המלאכה המוסכמת
אי–התאמה בביצוע
המלאכה
](א), ח3 ,2 [קבל
.199
הקבלן יבצע את המלאכה בנכס כמוסכם בינו לבין המזמין ויחולו לעניין זה הוראות
., בשינויים המחויבים, ובכפוף להוראות פרק זה165 סעיף
עמידת מלאכה
בתקן
][ח
.200
ביצע קבלן את המלאכה דרך עיסוק וחלו על ביצוע המלאכה תקנים מחייבים לפי
.חיקוק, ינהג הקבלן לפי הוראות החיקוק האמור
תניית פטור
בחוזה קבלנות
]{ח
.201
על תניה הפוטרת את הקבלן מאחריות לאי–התאמה או המגבילה את אחריותו כאמור
., בשינויים המחויבים167 יחולו הוראות סעיף
,) הקבלן- את החיוב במקום עסקו של הנושה (במקרה דנן
- ואם אין לו מקום עסק או שהחיוב אינו קשור לעסקו
.במקום מגוריו
) לסעיף קטן (א198 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת מסדירה את נושא
נושא אופייני לחוזי קבלנות- השינויים הנדרשים במלאכה
שהם מטיבם מתמשכים ובחלקם מורכבים. מוצע לקבוע-
כי למזמין זכות לדרוש מהקבלן לבצע מלאכה נוספת או
שינוי, ואולם זכות זו מצומצמת רק לנסיבות המפורטות
בסעיף, ולקבלן תהיה זכות להתנגד לביצוע המלאכה
.הנוספת מטעמים סבירים
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת משלימה את ההסדר במקרה שבו
,נתבקש הקבלן לבצע מלאכה נוספת או שינויים במלאכה
וקובעת כי התמורה והמועד לביצוע המבוקש ייקבעו
.בהתאם למועד ולתמורה שהוסכמו לעניין המלאכה
, המוצע165 הסעיף המוצע מפנה לסעיף199 סעיף
הקובע את כללי אי–ההתאמה במכר, בשינויים
המחויבים ובכפוף להוראות הפרק המוצע. בכך נעשתה
האחדה של דיני אי–ההתאמה בקבלנות ובמכר, בהתאמה
)(א3 למאפיינים המיוחדים של עסקת הקבלנות. בסעיף
לחוק חוזה קבלנות הקיים יש אמירה קצרה בלבד לגבי
אי–ההתאמה, ואין קביעה של כללים דיספוזיטיביים, כגון
שהנכס צריך להתאים לשימוש רגיל. הסעיף המוצע משלים
.את החסר
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"חיובי הצדדים
. הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות2
והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין
.הצדדים
פגם
. (א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם3
פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר- (להלן
לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן
". לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו- לתיקון
ההוראה החדשה המוצעת מבוססת על200 סעיף
ההנחה כי קיימת ציפייה ביחסים שבין הקבלן
למזמין, שהקבלן יקיים את התקנים המחייבים על פי חיקוק
.לגבי המלאכה. פעילות המנוגדת לכך תהיה הפרת חוזה
הוראות דומות קיימות בפרק חוזה מכר ובפרק חוזה שירות
.) המוצעים219– ו166 (סעיפים
, ההוראה החדשה המוצעת קובעת201 סעיף
המוצע, בפרק167 באמצעות הפניה לסעיף
חוזה מכר, את בטלותה של תנייה הפוטרת או המגבילה
את אחריותו של הקבלן לאי–התאמה, במצב שבו הקבלן
,ידע או היה עליו לדעת על קיומה, בעת כריתת החוזה
ולא גילה את דבר קיומה למזמין. בכך נעשתה האחדה של
הדינים בקבלנות, במכר ובשכירות בהקשר זה, בשינויים
.) המוצע243 המחויבים (ראו גם סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
791
אי–התאמה
שבאחריות המזמין
])2()(ב3 [קבל
.202
הקבלן אינו נושא באחריות לאי–התאמה שנגרמה בשל נכס, תכנית או הוראה שנתן
המזמין, או בשל סיבה אחרת שהמזמין אחראי לה, אלא אם כן הקבלן ידע או היה עליו
לדעת על אי–ההתאמה בנכס, בתכנית או בהוראה או על הסיבה האחרת, ולא הודיע
.על כך למזמין בתוך זמן סביר מהמועד שידע או שהיה עליו לדעת על כך
הסתמכות המזמין
על אי–התאמה
]), ח1()(ב3 ,)(א3 [קבל
.203
יחולו, בשינויים המחויבים, על הסתמכות המזמין על אי–התאמה169 הוראות סעיף
לפי פרק זה, ואולם נוסף על הנטלים באותו הסעיף, על המזמין ליתן לקבלן הזדמנות
סבירה לתקן את אי–ההתאמה או לבצע את המלאכה מחדש, ככל שהדבר סביר בנסיבות
.העניין
תיקון אי–התאמה
בידי המזמין
])(ב4 [קבל
.204
היה תיקונה של אי–ההתאמה דחוף כך שאין לדרוש מהמזמין שימתין לתיקונה בידי
הקבלן, רשאי המזמין לתקן את אי–ההתאמה אף בלי שהודיע עליה לקבלן ובלי שקיים
.203 את הנטלים המוטלים עליו לפי סעיף
הסעיף המוצע מרחיב את הוראת
202 סעיף
) לחוק חוזה קבלנות. כיוון2()(ב3 סעיף
שבקבלנות קיימת, לעתים קרובות, מעורבות ניכרת של
המזמין בהכנת תכניות, מתן הוראות וכדו', מתעורר הצורך
ליצור תמריצים למזמין לספק את התכניות, את ההוראות
או את הנכסים כשהם אינם פגומים. עם זאת, ברוב
המקרים הקבלן הוא המומחה בתחום, ולכן ראוי שיתריע
.בפני המזמין כל אימת שביכולתו להבחין באי–ההתאמה
אם לא יתריע בפני המזמין על אי–ההתאמה בנכס, בתכניות
או בהוראות שנתן המזמין, אף על פי שידע או היה עליו
.לדעת עליה, האחריות לאי–ההתאמה עוברת אליו
הסעיף חל לא רק על ידיעה בפועל, אלא גם כאשר
היה על הקבלן לדעת, עליו להודיע על כך "בתוך זמן
סביר" משעה שנודע לו או משעה שהיה עליו לדעת על
אי–ההתאמה. יצוין, כי מועד הידיעה או היכולת לדעת
של הקבלן אינו מועד כריתת החוזה דווקא, אלא המועד
.המתאים לפי נסיבות העניין
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"פגם
- . (ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם3
".) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה2(
לחוק3 הסעיף המוצע מחליף את סעיף203 סעיף
חוזה קבלנות. הסעיף מפנה להוראת
המוצע בפרק חוזה מכר, הקובע נטלים להסתמכות169 סעיף
על אי–התאמה, ומוסיף על הנטלים המנויים בו גם את
לחוק חוזה קבלנות הקיים, של מתן3 הנטל שבסעיף
הזדמנות סבירה לקבלן לתקן את אי–ההתאמה או לבצע את
,המלאכה מחדש, ככל שהדבר סביר בנסיבות העניין. בכך
בא לידי ביטוי המאפיין המיוחד של חוזה קבלנות לעומת
,חוזה מכר. הוראה זו משקפת גם את העובדה שבדרך כלל
תיקון פגם שנפל במלאכה בידי הקבלן שביצע אותה יהיה
הפתרון היעיל ביותר. בניגוד למוכר, שאינו בהכרח יצרן
הממכר, קבלן המבצע את המלאכה מצויד בכלים, בחומרים
ובמיומנות הדרושים לתיקון פגמים המתגלים בה, או
לביצועה מחדש והוא אף מכיר את המלאכה שביצע. מזמין
אשר לא עמד בנטלים האמורים, לא יוכל להסתמך על
.אי–ההתאמה בנכס, ככל שאי–קיומם פגע בקבלן
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"פגם
. (א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם3
פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר- (להלן
לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן
. לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו- לתיקון
- (ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם
) אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף1(
;קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם
) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי2(
".לה
)(ב4 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף204 סעיף
,) לחוק האמור1()(א4 לחוק חוזה קבלנות. סעיף
המתיר למזמין לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן את החזרת
הוצאותיו, הושמט בהיותו מיותר. המזמין הוא בעל הנכס
והוא יכול לתקן בעצמו את הפגם. החזר ההוצאות הסבירות
אשר הוצאו לצורך כך מוסדרות באמצעות עקרונות עשיית
) לחוק האמור, המאפשר2()(א4 עושר ולא במשפט. סעיף
למזמין לנכות משכרו של הקבלן, הועבר לסעיף העוסק
המוצע), בחלק המשנה הדן497 בתרופת הניכוי (בסעיף
.בתרופות בשל הפרת חיוב
המוצע וההפניה בהוראה זו203 הוראת סעיף
המוצע מקיימות את חובת המזמין להודיע169 לסעיף
לקבלן על קיומה של אי–התאמה ולתת לו הזדמנות סבירה
לבדוק את הנכס ולתקן את אי–ההתאמה או לבצע את
המלאכה מחדש. סעיף מוצע זה קובע כי במקרים שבהם
תיקון אי–ההתאמה דחוף, כך שאין לדרוש מהמזמין
שימתין לתיקונה בידי הקבלן, אין הוא צריך לעמוד בנטלים
האמורים והוא זכאי לתקן את אי–ההתאמה בלי להודיע
עליה לקבלן. הסדר דומה קיים בפרק חוזה שכירות (סעיף
.) המוצע245
.202
הקבלן אינו נושא באחריות לאי–התאמה שנגרמה בשל נכס, תכנית או הוראה שנתן
המזמין, או בשל סיבה אחרת שהמזמין אחראי לה, אלא אם כן הקבלן ידע או היה עליו
לדעת על אי–ההתאמה בנכס, בתכנית או בהוראה או על הסיבה האחרת, ולא הודיע
.על כך למזמין בתוך זמן סביר מהמועד שידע או שהיה עליו לדעת על כך
אי–התאמה
שבאחריות המזמין
])2()(ב3 [קבל
.203
יחולו, בשינויים המחויבים, על הסתמכות המזמין על אי–התאמה169 הוראות סעיף
לפי פרק זה, ואולם נוסף על הנטלים באותו הסעיף, על המזמין ליתן לקבלן הזדמנות
סבירה לתקן את אי–ההתאמה או לבצע את המלאכה מחדש, ככל שהדבר סביר בנסיבות
.העניין
הסתמכות המזמין
על אי–התאמה
,)1()(ב3 ,)(א3 [קבל
]ח
.204
היה תיקונה של אי–ההתאמה דחוף כך שאין לדרוש מהמזמין שימתין לתיקונה בידי
הקבלן, רשאי המזמין לתקן את אי–ההתאמה אף בלי שהודיע עליה לקבלן ובלי שקיים
.203 את הנטלים המוטלים עליו לפי סעיף
תיקון אי–התאמה
בידי המזמין
])(ב4 [קבל
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
792
מלאכה הטעונה
הכשרה, היתר או
רישיון
][ח
.205
ביצע קבלן את המלאכה דרך עיסוק והיה ביצוע המלאכה טעון הכשרה, רישיון או
.היתר לפי חיקוק, ינהג הקבלן לפי הוראות החיקוק האמור
נשיאה בסיכון אבדן
המלאכה או הנכס
שבו היא בוצעה
])2()(ב6 [קבל
.206
אבדו או ניזוקו המלאכה או הנכס שבו היא בוצעה אחרי שהקבלן השלים את
(א)
המלאכה והעמיד את הנכס שבו היא בוצעה, לרשות המזמין, ולפני שהמזמין קיבל
.אותם, פטור המזמין מחיוביו
על אף הוראות סעיף קטן (א), המזמין אינו פטור מחיוביו אם המלאכה או הנכס )(ב
- שבו בוצעה המלאכה אבדו או ניזוקו
;שלא עקב התרשלותו של הקבלן, ואחרי שהמזמין הפר את חיובו לקבלם
)1(
,מסיבה שמקורה במזמין, לרבות בנכס, בתכנית, או בהוראה שנתן המזמין
)2(
אלא אם כן הקבלן ידע או היה עליו לדעת על הסיבה האמורה, ולא הודיע על
.כך למזמין בתוך זמן סביר מהמועד שידע או שהיה עליו לדעת על כך
נשיאה בסיכון אבדן
נכס שסיפק המזמין
][ח
.207
כדי לגרוע מחיוב הקבלן לשמור על נכס שסיפק המזמין206 אין באמור בסעיף
(א)
; ואולם אם הפר המזמין את חיובו לקבל את הנכס ייחשב הקבלן211 כאמור בסעיף
.לעניין זה כשומר חינם
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"תרופות בשל פגם
. (א) לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר לאחר4
- (א), רשאי המזמין3 שהמזמין עשה כאמור בסעיף
) לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת1(
;הוצאותיו הסבירות
,) לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם2(
את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות
.עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם
(ב) פגם שתיקונו דחוף עד שאין לדרוש מן המזמין
שימתין לתיקונו בידי הקבלן, רשאי המזמין לתקנו כאמור
".)(א3 ) גם בלי שעשה כאמור בסעיף1()בסעיף קטן (א
,המוצע 171 הסעיף המוצע, המקביל לסעיף 205 סעיף
העוסק ברישוי בפרק חוזה מכר, יוצר הסדר
אחיד בנושא קיום דרישות רישוי לפי חיקוק, בהתייחסות
למאפיינים המיוחדים של חוזה קבלנות. הסעיף קובע כי על
הקבלן לעמוד גם בדרישת ההכשרה הנדרשת ממנו בעת
ביצוע מלאכתו. בכך, מותאם ההסדר לדרישות המיוחדות
בעסקאות קבלנות ומעגן את הציפייה הסבירה של הצדדים
לחוזה, שקבלן המבצע מלאכה דרך עיסוק יעשה כן תוך
בציות לחוק וציפייה זו היא חלק מתוכן החוזה. הוראה
. המוצע, בפרק חוזה שירות220 מקבילה קיימת גם בסעיף
הסעיף המוצע עוסק בנשיאה בסיכון וקובע
206 סעיף
המוצע175 הוראה מקבילה להוראת סעיף
.שבפרק חוזה מכר
)לסעיף קטן (א
בסעיף הקטן המוצע הכוונה היא להבהיר את סעיף
) לחוק חוזה קבלנות, הקובע כי אם אבד או ניזוק2()(ב6
הנכס בעודו בידי הקבלן, המזמין פטור מחיוביו. מוצע
להבהיר כי הוראה זו חלה גם אם הקבלן סיים את מלאכתו
והעמיד את הנכס שבו בוצעה לרשות המזמין וכל עוד לא
.התקיימו הסייגים הקבועים בסעיף קטן (ב) המוצע
אף על פי שבקבלנות, להבדיל ממכר, אין חפיפה
מלאה בין נושא החוזה לבין הנכס שאבד או שניזוק, אין
קושי לבסס את הפתרון בקבלנות על הכלל החל בדיני
,המכר, שעניינית מבוסס על רעיון השליטה בנכס. מובן
כי ההסדר שקובע הסעיף אינו פוטר את הצדדים מחובת
.ההשבה, הקבועה בפרק הדן בעשיית עושר
)לסעיף קטן (ב
), איזון בין1( ההוראה המוצעת קובעת, בפסקה
הצדדים לגבי נשיאה בסיכון. מחד גיסא, הקבלן מחזיק
בנכס שלא מרצונו, שכן המזמין הפר את חיובו לקבל את
המלאכה או הנכס, ולכן אין זה הוגן להטיל עליו חיובים
.חמורים מדי, מאידך גיסא, רצוי לעודדו לטפל בו כראוי
המוצע, כי הקבלן אינו202 ) קובעת, בדומה לסעיף2( פסקה
נושא באחריות לנזק שנגרם מסיבה שמקורה במזמין, אלא
אם כן ידע או היה עליו לדעת על כך, כמומחה בתחום
.הרלוונטי, ולא הודיע על כך למזמין
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"קבלת הנכס והעברת הסיכון
- . (ב) אבד או ניזק הנכס בעודו בידי הקבלן6
) פטור המזמין מתשלום השכר, זולת אם2(
אבד או ניזק הנכס אחרי שהמזמין היה חייב
".לקבלו ומסיבה שהקבלן אינו אחראי לה
)לסעיף קטן (א
207 סעיף
הסעיף המוצע עוסק בהתאמה בין דיני
השמירה ודיני הקבלנות. ככלל הקבלן הוא שומר שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
793
אבד או ניזוק נכס שסיפק המזמין לקבלן אחרי שהקבלן השלים את המלאכה
(ב)
והעמיד את הנכס שבו בוצעה המלאכה לרשות המזמין, זכאי המזמין לפיצויים רק
.בשיעור שוויו של הנכס שאבד או בשיעור שבו פחת שוויו של הנכס שניזוק
קיום חיובי הקבלן
באמצעות קבלן
משנה
][ח
.208
קבלן ראשי) רשאי לקיים את חיובו באמצעות אדם אחר (בפרק- הקבלן (בפרק זה
(א)
, קבלן משנה), אלא אם כן על פי חוזה הקבלנות, נסיבות העניין או מהות המלאכה- זה
.עליו לבצע את המלאכה באופן אישי
קיים קבלן את חיובו באמצעות קבלן משנה, אין בכך כדי לפטור אותו מחיוביו
(ב)
.כלפי המזמין, ואין בכך כדי לפטור את המזמין מחיוביו כלפיו
פיקוח הקבלן על
קבלן המשנה
][ח
.209
הקבלן הראשי יפקח בעצמו על ביצוע המלאכה בידי קבלן המשנה, אלא אם כן על פי
חוזה הקבלנות, נסיבות העניין או מהות המלאכה, רשאי הקבלן לבצע את המלאכה
.באמצעות אדם אחר בלי שהוא יפקח על ביצועה
ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו
המוצע). הסיפה של הסעיף מבהירה, כי אין211 (ראו סעיף
בהפרת חיוב הקבלה על ידי המזמין כדי לגרוע מאחריותו
של הקבלן לגבי שמירה על נכס שסיפק לו המזמין. ואולם
בעוד שבטרם ההפרה על ידי המזמין הקבלן הוא שומר
שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של
.החזקתו, הרי שלאחריה הקבלן הוא שומר חינם
:העברי המשפט התייחסות
וכולן" :העברי המשפט במקורות כבר נקבע כך
,משנה( "חנם שומר - מעות והבא שלך את טול שאמרו
.)ו ,ו מציעא בבא
)לסעיף קטן (ב
במקרה שבו אבד או ניזוק נכס שסיפק המזמין לקבלן
לאחר שהקבלן השלים את המלאכה והעמיד את הנכס
שבו היא בוצעה לרשות המזמין, פוקע החוזה (ראו גם
(א) המוצע). פקיעה זו אינה פוטרת את הקבלן206 סעיף
מחיוביו כשומר ועליו לפצות את המזמין בהתאם לדיני
השמירה. עם זאת, המזמין אינו זכאי לאכיפת החוזה או
לפיצוי על ציפיותיו שהרי הקבלן מילא את חיוביו והעמיד
.את הנכס לרשותו
:העברי המשפט התייחסות
הפיצוי שגובה מטעימים העברי המשפט מקורות
המזמין שסיפק הנכס ערך לפי רק נקבע אינו הקבלן שחב
שכן ,ידו על המושבח הנכס של ערכו לפי אלא לקבלן
הלכות ,ם"רמב( "כלי בשבח קונה אומן אין" הוא הכלל
סימן ,משפט חושן ,ערוך שולחן ;ד הלכה ,י פרק ,שכירות
במחלוקת שנוי זה שכלל שכתבו יש כי אם .ב סעיף ,שו
אם ג). ואולם ק"ס ,שם ,משפט חושן ,ך"ש ,הוכרעה שלא
על בעלי ערך חומרים בהספקת כרוך היה המלאכה ביצוע
בבא ,"משלו ]יקרה חן אבן=[ נופך לה הוסיף"( הקבלן ידי
הגלם חומר על רק לא כבעלים הקבלן נחשב ,)ב"ע צט קמא
היחסית ההשבחה על גם אלא )189 לסעיף בהתאם( שסיפק
סימן ,המשפט נתיבות( גלם חומר אותו מהוספת הנובעת
.בהתאם יחושב הפיצוי וגובה ,)ג ק"ס ,שו
)לסעיף קטן (א
208 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת מסדירה את ביצוע
הקבלנות בידי קבלן משנה. בחוק חוזה קבלנות אין הוראות
בנושא זה, אף על פי שהתופעה נפוצה, בעיקר בתחום
הבנייה. ההסתייעות בקבלני משנה חוסכת לקבלן הראשי
את הצורך להצטייד בכלים ובמומחיות הדרושים לצורך
ביצוע המשימות שמבצעים קבלני המשנה. הדבר מעניק
לקבלן הראשי יתר גמישות בניהול ובארגון של פעילותו
בטווח הארוך. נקודת המוצא של דיני החוזים היא כי אין
דרישה לקיום אישי של החוזה, אלא אם כן מהות החיוב
מחייבת זאת. בחוק החוזים אין תשובה לשאלה מתי מהות
החיוב מחייבת זאת. הנוסח המוצע קובע פתרון ביניים
,בנושא זה, ולפיו, עקרונית, ניתן לקיים חיוב בידי אחר
הסדר התואם את צורכי השוק, אך מאחר שיש חשיבות
הדרישה היא- מיוחדת לנתונים האישיים של הקבלן
שהקבלן הראשי בעצמו יפקח על קבלן המשנה (ראו סעיף
.) המוצע209
:התייחסות המשפט העברי
בדומה לכך נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט, סימן
כב) בעניין שמירת פיקדון: "כל המפקיד-רצא, סעיפים כא
אצל בעל הבית, בין כלים בין מעות, על דעת אשתו ובניו ובני
ביתו (הגדולים) הוא מפקיד... מי שהוא ידוע בודאי שאינו
רגיל לשמור הפיקדון אלא למסרו ביד אחר שאינו שרוי
."בביתו ואינו סומך על שולחנו, דינו כמוסר לבני ביתו
)לסעיף קטן (ב
מאחר שהסעיף המוצע עוסק בקיום חיובים על ידי
אחר ולא בהמחאה, מוצע לקבוע כי הצדדים אינם פטורים
מחיוביהם זה כלפי זה. כך, למשל, המזמין אינו רשאי לשלם
210 ישירות לקבלן המשנה, אלא בתנאים הקבועים בסעיף
המוצע, ואם שילם לקבלן המשנה שלא בהתאם לתנאים
.האמורים, הוא ימשיך לחוב כלפי הקבלן הראשי
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את
209 סעיף
חיובו של הקבלן הראשי לפקח בעצמו על
קבלן המשנה. חיוב זה נדרש בשל אחריותו של הקבלן
אבד או ניזוק נכס שסיפק המזמין לקבלן אחרי שהקבלן השלים את המלאכה
(ב)
והעמיד את הנכס שבו בוצעה המלאכה לרשות המזמין, זכאי המזמין לפיצויים רק
.בשיעור שוויו של הנכס שאבד או בשיעור שבו פחת שוויו של הנכס שניזוק
.208
קבלן ראשי) רשאי לקיים את חיובו באמצעות אדם אחר (בפרק- הקבלן (בפרק זה
(א)
, קבלן משנה), אלא אם כן על פי חוזה הקבלנות, נסיבות העניין או מהות המלאכה- זה
.עליו לבצע את המלאכה באופן אישי
קיום חיובי הקבלן
באמצעות קבלן
משנה
][ח
קיים קבלן את חיובו באמצעות קבלן משנה, אין בכך כדי לפטור אותו מחיוביו
(ב)
.כלפי המזמין, ואין בכך כדי לפטור את המזמין מחיוביו כלפיו
.209
הקבלן הראשי יפקח בעצמו על ביצוע המלאכה בידי קבלן המשנה, אלא אם כן על פי
חוזה הקבלנות, נסיבות העניין או מהות המלאכה, רשאי הקבלן לבצע את המלאכה
.באמצעות אדם אחר בלי שהוא יפקח על ביצועה
פיקוח הקבלן על
קבלן המשנה
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
794
שכרו של קבלן
המשנה
][ח
.210
,שילם המזמין לקבלן הראשי תמורה בעד מלאכה שבוצעה באמצעות קבלן משנה
(א)
.תיחשב התמורה כמוחזקת בידי הקבלן הראשי בנאמנות לטובת קבלן המשנה
הפר הקבלן הראשי את חיובו לשלם לקבלן המשנה את שכרו, רשאי המזמין לשלם
(ב)
לקבלן המשנה את התמורה שלה הוא זכאי, כולה או חלקה, ובלבד שהודיע על כך
.לקבלן הראשי זמן סביר מראש
שילם המזמין את התמורה לקבלן המשנה כאמור בסעיף קטן (ב), זכאי הוא כלפי
(ג)
הקבלן הראשי להשבה של הסכום ששילם, אלא אם כן היתה לקבלן הראשי סיבה
.סבירה להתנגד לתשלום התמורה כאמור
לא הודיע המזמין לקבלן הראשי על תשלום התמורה כאמור בסעיף קטן (ב), ינכה
(ד)
.הקבלן את שיעור הנזק שנגרם לו בשל אי–מתן ההודעה מהסכום שלו זכאי המזמין
שמירה על נכס
של המזמין
])1()(ב6 [קבל
.211
היה ביצוע המלאכה כרוך בהחזקת נכס של המזמין בידי הקבלן ייחשב הקבלן, לעניין
.זה, כשומר שכר ששמירת הנכס היא המטרה העיקרית של החזקתו
הראשי כלפי המזמין. זאת, למעט מקרים שבהם על פי חוזה
הקבלנות, נסיבות העניין או מהות המלאכה, הוא רשאי
לבצע את המלאכה באמצעות אדם אחר בלי שהוא יפקח
.בעצמו על ביצועה
ההוראה החדשה המוצעת מסדירה את הבטחת
210 סעיף
:שכרו של קבלן המשנה במצבים השונים
)לסעיף קטן (א
במקרה שהמזמין שילם בעבור ביצוע המלאכה בידי
קבלן המשנה, לקבלן הראשי, הרי שהאחרון מחזיק את
,התמורה בעבור קבלן המשנה בנאמנות. בכך, למעשה
נעשה ייחוד של הכספים האמורים לשמש לתשלום בעבור
שכרו של קבלן המשנה ולכן כספים אלה אינם יכולים
לשמש לפירעון חובם של נושים אחרים של הקבלן, ככל
.שיהיו
)לסעיפים קטנים (ב) עד (ד
במקרה שהמזמין שילם ישירות לקבלן המשנה, לפי
התנאים הקבועים בסעיפים קטנים אלה, על המזמין לתת
הודעה על כך לקבלן הראשי, ואם לא הודיע, יהיה אחראי
לנזק שנגרם מאי ההודעה. מצב זה של תשלום ישיר לקבלן
המשנה, הוא מקרה פרטי של עשיית עושר, לגבי דין הפורע
.) המוצע413 את חוב הזולת (ראו סעיף
המוצע, לקבלן המשנה558 יצוין, כי בהתאם לסעיף
זכות עיכבון כלפי הקבלן הראשי על הנכס נושא חוזה
.הקבלנות ונכס שמסר המזמין להחזקתו
:העברי המשפט התייחסות
לקבלן שילם לא המזמין אם העברי המשפט לפי
זכאי הלה ,המשנה לקבלן שילם לא הראשי והקבלן הראשי
בשולחן שנפסק וכפי ,המזמין מן ישירות שכרו את לתבוע
מאה שנושה ראובן" :)א סעיף ,פו סימן ,משפט חושן( ערוך
בכל ...לראובן ונותנין מלוי מוציאין ,בלוי ושמעון ,בשמעון
בין לו שהלוה הלואה דרך בין ,לשמעון לוי שיתחייב ענין
."שכירות דרך בין ,וממכר מקח דרך
221 הסעיף המוצע, הדומה בעיקרו לסעיף211 סעיף
המוצע, לעניין חוזה שירות, מחיל את הוראות
.) המוצעים433– ו421 פרק השמירה על הקבלן (סעיפים
לחוק חוזה6 ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת בסעיף
קבלנות ומבהירה כי חובת השמירה של הקבלן היא לגבי
נכס שסיפק המזמין. כן היא מבהירה, כי קבלן המחזיק
בנכס של המזמין ייחשב כשומר שכר ששמירת הנכס היא
המטרה העיקרית שלשמה הוא מחזיק בנכס (כמשמעותו
.) המוצע424 בסעיף
:התייחסות המשפט העברי
סעיף זה תואם את עמדת המשפט העברי, כפי
שקובעת המשנה (משנה בבא מציעא ו, ו): "כל האומנין
שומרי שכר הן", ומסביר רבי עובדיה מברטנורא בפירושו
קבלנים שמקבלים עליהם לעשות- למשנה (שם): "אומנים
."מלאכה בבתיהם
: נוסח חוק הקבלנות הקיים
"קבלת הנכס והעברת הסיכון
- . (ב) אבד או ניזק הכנס בעודו בידי הקבלן6
,) אחראי הקבלן, לעניין חוק השומרים1(
, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה1967-התשכ"ז
".טפלה למטרה העיקרית של החזקתו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
795
פרק רביעי: חוזה שירות
מהותו של חוזה
שירות
], ח1 [קבל
.212
חוזה שירות הוא חוזה בין מזמין לנותן שירות, למתן שירות בשכר, בלי שמתקיימים בין
.הצדדים יחסי עובד ומעביד לגבי אותו שירות
חיוב ההשתדלות
של נותן השירות
][ח
.213
נותן השירות ינקוט את כל האמצעים הסבירים כדי להשיג את התוצאה שחוזה השירות
,נתכוון להשיגה; פעל נותן השירות כאמור, לא תיחשב אי–השגת התוצאה המוסכמת
.כשלעצמה, כהפרת חיוביו
קיום אישי בידי
]נותן השירות [ח.214
נותן השירות יקיים את חיוביו באופן אישי, אלא אם כן על פי מהות השירות רשאי
(א)
.הוא לקיימם, כולם או חלקם, באמצעות אדם אחר
נותן שירות הרשאי לקיים את חיוביו באמצעות אדם אחר, יפקח בעצמו על מתן
(ב)
.השירות בידי אותו אדם
חיוב אמון של
נותן השירות
][ח
.215
.נותן השירות חב אמון כלפי המזמין, אם הדבר מוצדק בהתחשב בסוג השירות
תשלום בעד
]השירות [ח.216
.המזמין ישלם לנותן השירות את השכר בעד מתן השירות
מועד תשלום
]השכר [ח.217
.המזמין ישלם לנותן השירות את השכר עם השלמת השירות
שירות חוזה :רביעי פרק
,הסעיף המוצע מגדיר את מהות השירות
212 סעיף
.כפי שמקובל לגבי כל החוזים המיוחדים
המדובר בשירות בשכר, כאשר על חוזה לקבלת שירות חינם
.יחולו בהתאמה דיני המתנה
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"חוזה קבלנות מהו
. חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן1
".שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה שחיובי
213 סעיף
נותן השירות הם חיובי השתדלות ולא חיובי
תוצאה הנדרשים בחוזה קבלנות. לפיכך, קובע הסעיף כי
על נותן השירות לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי
.להבטיח את השגת התוצאה שהחוזה נתכוון להשיגה
– בנוסח המוצע נקבע, לשם הבהרה, גם הכלל שלפיו אי
.השגת התוצאה המקווה, כשלעצמה, אינה נחשבת הפרה
.כלל זה יסודו בכך שהחוזה הוא חוזה השתדלות בלבד
)לסעיף קטן (א
214 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את הכלל
, המוצע, בחלק החיובים49 של קיום אישי. הכלל שבסעיף
הוא כי ניתן לאפשר את קיומו של חיוב בידי אחר, אלא
,אם כן מהות החיוב אינה מאפשרת זאת. לעומת זאת
בחוזי השתדלות הכלל הוא שעל נותן השירות לקיים את
החיוב באופן אישי, והחריג הוא שנותן השירות רשאי
לבצע את החיוב באמצעות אחר. זאת, בשל אופיו ומהותו
,של חוזה ההשתדלות אשר תלוי, במקרים רבים במיומנותו
.באמינותו ובזהותו של המבצע
כולם או חלקם" נועדו להבהיר כי… המילים "חיוביו
ההבחנה בין קיום אישי לבין קיום על ידי אחר היא הבחנה
רב–גונית, כלומר, חלקים שונים מן החוזה, יכולים להתבצע
בידי אחרים ובסיועם ובכלל זה גם תאגידים, והכל בהתאם
.להסכמת הצדדים
)לסעיף קטן (ב
מוצע לקבוע במפורש כי גם באותם המקרים שנותן
השירות רשאי לבצעו באמצעות אחר עליו לפקח בעצמו
על ביצוע השירות. חובת הפיקוח של נותן השירות הוא
209 נוקשה יותר מחובת הפיקוח של הקבלן (ראו סעיף
.המוצע). זאת, בשל האופי האישי של חיוב מתן השירות
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי נותן
215 סעיף
השירות חב, במקרים המוצדקים בהתחשב
בסוג השירות, חובת אמון כלפי המזמין. אופן מילוי
החובה ורמתו יותאמו לסוג השירות. כך, למשל, יהיה
.מקום להתחשב בתחום המקצועי שבו פועל נותן השירות
יצוין, כי מוצע לקבוע הוראה זו רק לגבי נותן שירות, ולא
לגבי קבלן, מאחר שבמקרה של חוזה לעשיית מלאכה לא
מתקיימים בין הצדדים אותם יחסים המתקיימים במקרה
.של חוזה למתן שירות, המצדיקים קביעתו של חיוב אמון
. המוצעים443 עד424 על חב אמון חלות הוראות סעיפים
ההוראות החדשות המוצעות מגדירות את
סעיפים
חיובו של המזמין לשלם לנותן השירות את
218 עד216
שכרו, ואת המועד לקיומו של חיוב התשלום
ומקום התשלום. הוראות מקבילות קיימות גם בפרק חוזה
, המוצעים). כך, למשל197– ו196 ,194 קבלנות (סעיפים
המוצע ממחישה כי חיובי נותן השירות217 הוראת סעיף
וחיוב התשלום של המזמין הם חיובים הדדיים באמצעות
פרק רביעי: חוזה שירות
.212
חוזה שירות הוא חוזה בין מזמין לנותן שירות, למתן שירות בשכר, בלי שמתקיימים בין
.הצדדים יחסי עובד ומעביד לגבי אותו שירות
מהותו של חוזה
שירות
], ח1 [קבל
.213
נותן השירות ינקוט את כל האמצעים הסבירים כדי להשיג את התוצאה שחוזה השירות
,נתכוון להשיגה; פעל נותן השירות כאמור, לא תיחשב אי–השגת התוצאה המוסכמת
.כשלעצמה, כהפרת חיוביו
חיוב ההשתדלות
של נותן השירות
][ח
.214
נותן השירות יקיים את חיוביו באופן אישי, אלא אם כן על פי מהות השירות רשאי
(א)
.הוא לקיימם, כולם או חלקם, באמצעות אדם אחר
קיום אישי בידי
]נותן השירות [ח
נותן שירות הרשאי לקיים את חיוביו באמצעות אדם אחר, יפקח בעצמו על מתן
(ב)
.השירות בידי אותו אדם
.215
.נותן השירות חב אמון כלפי המזמין, אם הדבר מוצדק בהתחשב בסוג השירות
חיוב אמון של
נותן השירות
][ח
.216
.המזמין ישלם לנותן השירות את השכר בעד מתן השירות
תשלום בעד
]השירות [ח
.217
.המזמין ישלם לנותן השירות את השכר עם השלמת השירות
מועד תשלום
]השכר [ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
796
מקום תשלום
]השכר [ח.218
שכר שיש לשלם במועד השלמת השירות, ישולם במקום שבו ניתן השירות; הסכימו
הצדדים על תשלום במועד אחר, ישולם השכר במקום עסקו של נותן השירות, ובאין
. במקום מגוריו- לו מקום עסק
עמידת השירות
]בתקן [ח.219
ניתן השירות דרך עיסוק וחלו על מתן השירות תקנים מחייבים לפי חיקוק, ינהג נותן
.השירות לפי הוראות החיקוק האמור
שירות הטעון
הכשרה, היתר
]או רישיון [ח
.220
,ניתן השירות דרך עיסוק והיה מתן השירות טעון הכשרה, רישיון או היתר לפי חיקוק
.ינהג נותן השירות לפי הוראות החיקוק האמור
שמירה על נכס של
מזמין השירות
])1()(ב6 [קבל
.221
היה מתן השירות כרוך בהחזקת נכס של המזמין בידי נותן השירות, ייחשב נותן
.השירות, לעניין זה, כשומר שכר ששמירת הנכס היא המטרה העיקרית של החזקתו
פרק חמישי: חוזה תיווך
מהותו של חוזה
]תיווך [ח.222
,חוזה תיווך הוא חוזה בין מתווך ללקוח ליצירת קשר בין הלקוח לבין אדם שלישי
.תמורת דמי תיווך, במטרה שייכרת חוזה בין הלקוח לבין אותו אדם
הקביעה כי על המזמין לשלם לנותן השירות את השכר עם
.השלמת השירות
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי נותן
219 סעיף
שירות מקצועי חייב לפעול לפי התקנים
המחייבים החלים על מתן השירות. הציפייה הסבירה של
הצדדים היא לכך שקבלן או נותן שירות המבצע מלאכה
או נותן שירות דרך עיסוק עושה כן מתוך כיבוד הכללים
.בחוק וציפייה זו היא חלק מתוכן החוזה
המוצע, בפרק166 הוראות מקבילות קיימות גם בסעיף
, המוצע200 חוזה מכר, העוסק בתקנים חקוקים, ובסעיף
.שבפרק חוזה קבלנות
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי על
220 סעיף
נותן שירות דרך עיסוק לקיים דרישות
הכשרה, רישיון והיתר החלות על עיסוקו. הציפייה הסבירה
של הצדדים היא שנותן שירות הפועל דרך עיסוק עושה
כן מתוך כיבוד הכללים בחוק, וציפייה זו היא חלק מתוכן
המוצע, בפרק171 החוזה. הוראות דומות קיימות גם בסעיף
. המוצע, בפרק חוזה קבלנות205 חוזה מכר ובסעיף
211 הסעיף המוצע, הדומה בעיקרו לסעיף
221 סעיף
המוצע, בפרק חוזה קבלנות, מחיל את הפרק
הדן בשמירה, על נותן השירות. ההוראה חוזרת על הוראת
לחוק חוזה קבלנות ומבהירה, כי נותן שירות המחזיק6 סעיף
בנכס של המזמין ייחשב כשומר שכר ששמירת הנכס היא
.המטרה העיקרית שלשמה הוא מחזיק בנכס
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"קבלת הנכס והעברת הסיכון
:אבד או ניזק הנכס בעודו בידי הקבלן ). (ב6
-אחראי הקבלן, לעניין חוק השומרים, התשכ"ז )1(
, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה1967
".למטרה העיקרית של החזקתו
תיווך חוזה :חמישי פרק
חוזי תיווך הם חוזים שכיחים בעלי חשיבות כלכלית
ומסחרית, שגופים עסקיים ואנשים פרטיים נזקקים להם
מעת לעת. חוזה התיווך השכיח ביותר מצוי בתחום
המקרקעין, ואולם גם בתחומים אחרים קיימת היזקקות
לחוזים מסוג זה, כגון רכב משומש, תעסוקה ושידוכין. עיקר
תפקידו של המתווך הוא לספק ללקוחותיו מידע בדבר
.גורמים העשויים להיות מעוניינים להתקשר עמם בחוזה
כיום אין בחקיקה החוזית חוק המסדיר באופן מיוחד
1996-חוזי תיווך. חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו
חוק המתווכים), עניינו רישוי ופיקוח על פעולתם- (להלן
של מתווכי מקרקעין בלבד. על חוזי תיווך על כל סוגיהם
חלים כמובן חוק החוזים, חוק התרופות, חוק חוזה קבלנות
,)וחוק החוזים האחידים (אשר הוראותיהם שולבו בחוק זה
ועל חוזי תיווך "צרכניים" (כאשר השירות הוא למטרה
אישית, ביתית או משפחתית) חלה החקיקה הצרכנית
.)1981-הרלוונטית (חוק הגנת הצרכן, התשמ"א
המאפיינים המיוחדים של עסקת התיווך שיפורטו
להלן הביאו לפסיקה עניפה בתחום זה, שעליה ניתן
.להסתמך ביצירת ההסדר החדש
המתווך יכול להציע ללקוח בעיקר מידע, אשר קשה
מאוד להבטיח את בלעדיות השימוש בו; שכר המתווך תלוי
בתוצאה (כריתת החוזה נושא התיווך) הנתונה במידה רבה
לשליטת הלקוח, ולא בהיקף העבודה שהשקיע המתווך
בעסקה; החיובים אינם מקבילים: לרוב המתווך משלים את
חיוביו בטרם הגיע המועד לתשלום על ידי הלקוח; קיים
חשש לניגוד עניינים מאחר שלעתים קרובות המתווך גובה
שכר משני הצדדים; בעסקת תיווך רבים מן הלקוחות הם
צרכנים או לפחות הדיוטות בתחום העסקה; ההתקשרות
בין המתווך ללקוח היא, לרוב, חד–פעמית ולכן לא קיימים
התמריצים להתפשרות כמו בעסקאות שבהן מתקיים בין
.הצדדים קשר ממושך או חוזר ונשנה
ההוראה החדשה המוצעת המגדירה את
222 סעיף
מהותו של חוזה התיווך כחוזה שעניינו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
797
תשלום דמי תיווך
][ח.223
גרמה פעולת המתווך לכריתת חוזה בין הלקוח לבין האדם השלישי, ישלם הלקוח
(א)
.למתווך את דמי התיווך
קיבל הלקוח ממתווך מידע בדבר רצונו של האדם השלישי להתקשר בחוזה, חזקה
(ב)
שפעולת המתווך גרמה לכריתת החוזה עם הלקוח; ואולם אם ידע הלקוח על רצונו
של האדם השלישי להתקשר בחוזה לפני שקיבל מידע כאמור מהמתווך, חזקה שלא
.פעולת המתווך היא שגרמה לכריתת החוזה
היקף תשלום דמי
תיווך
][ח
.224
(א) לתשלום דמי תיווך יחול אף אם התקיים אחד223 חיוב הלקוח כאמור בסעיף
:מאלה
נכרת חוזה בין הלקוח לאדם השלישי, השונה במתכונתו מהחוזה שכריתתו היא
)1(
;מטרת חוזה התיווך
נכרת חוזה בין אדם שהלקוח העביר לו מידע שקיבל מהמתווך בדבר רצונו של
)2(
.האדם השלישי להתקשר בחוזה, לבין האדם השלישי
זכאות לדמי תיווך
במקרים מיוחדים
][ח
.225
בוטל החוזה בין הלקוח לאדם השלישי בשל פגם בכריתתו, לא יהיה המתווך
(א)
זכאי לדמי תיווך; היה הלקוח אחראי לפגם שגרם לביטול החוזה, יהיה זכאי המתווך
.לדמי תיווך אלא אם כן ידע בעת כריתת החוזה על הפגם
יצירת קשר בין הלקוח, שהוא צד לחוזה התיווך, לבין אדם
שלישי, כדי שייכרת ביניהם חוזה. הגדרה זו חלה על מקרי
התיווך הטיפוסיים של מסירת מידע על ידי המתווך ללקוח
לגבי אדם שלישי, אך היא אינה כוללת, למשל, מאגרי
מידע על דירות להשכרה שבהם מאפשרים ללקוחות
לעיין במידע תמורת סכום מסוים. זאת מאחר שמאגרים
אלה אינם מעורבים באופן אקטיבי בתהליך ההתקשרות
ונראה כי דיני התיווך אינם מתאימים להם. בדומה לחוזים
מיוחדים אחרים, דמי התיווך יכולים שלא להשתלם בידי
.הלקוח
)לסעיף קטן (א
223 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת הקובעת שעל
הלקוח לשלם למתווך דמי תיווך, כאשר קיים קשר סיבתי
בין פעולות המתווך לכריתת החוזה. עם זאת, יצוין, כי
לחוק המתווכים נקבעו תנאים מיוחדים לקבלת14 בסעיף
דמי תיווך בידי מתווך מקרקעין. על פי סעיף זה התנאים
,לקבלת דמי תיווך יהיו רישיון לעסוק בתיווך או פטור ממנו
החתמת הלקוח על מסמך בכתב והיות המתווך "הגורם
היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב". בשלב
זה מוצע להשאיר הוראות אלה בחוק המתווכים, אך ייתכן
שלאחר חקיקת חוק זה יהיה צורך בהתאמה בין שני דברי
.החקיקה כדי למנוע בעיות פרשנות
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת קובעת שתי חזקות בדבר הקשר
.הסיבתי שבין מקור המידע וכריתת החוזה נושא התיווך
הסעיף קובע כי אם המתווך נתן מידע ללקוח על קיומו של
אדם שלישי המעוניין בעסקה, יש בכך כדי להקים חזקה
שהמתווך הוא שגרם לכריתת החוזה. ואולם אם עניינו
של אדם שלישי בעסקה היה ידוע קודם לכן ללקוח, חזקה
.כי המתווך אינו הגורם לכריתת החוזה
)1( ההוראה החדשה המוצעת קובעת בפסקה
224 סעיף
כי הקשר הסיבתי בין פעולת התיווך
לכריתת החוזה בין הלקוח לאדם השלישי לא יישלל
רק כתוצאה מכך שהחוזה שנכרת שונה במתכונתו מזה
) מוצע לקבוע2( שהלקוח ביקש לערוך בתחילה. בפסקה
שאם נעשתה העסקה בין האדם השלישי לאדם אחר אשר
קיבל מידע מן הלקוח שמקורו במתווך, זכאי המתווך לשכר
מן הלקוח. יצוין כי למתווך לא תהיה עילה חוזית נגד
האדם האחר, אך עשויה להיות לו עילה נזיקית או עילה
.מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט
הסעיף המוצע עוסק בזכאותו של המתווך
225 סעיף
לדמי תיווך במצבים שונים המתעוררים לאחר
כריתת החוזה נושא התיווך והקשורים לתוקפו של חוזה
.זה
)לסעיף קטן (א
אם בוטל החוזה בין הלקוח לבין האדם השלישי בשל
פגם בכריתתו, לא יהיה המתווך זכאי לדמי תיווך. זאת
מאחר שמטרת פעולת התיווך היא ליצור חוזה תקף בין
הלקוח לאדם שלישי. הכלל האמור מסויג על ידי הסיפה
לסעיף, הקובעת כי המתווך יהיה זכאי לדמי תיווך אם
.לקוחו גרם לפגם ואילו הוא עצמו לא ידע על הפגם
נראה כי אם הלקוח הוא אשר נפגע מן הפגם בכריתה, אין
הצדקה לכך שישלם דמי תיווך עקב חוזה שלא יצא לפועל
בנסיבות כגון אלה. לעומת זאת אם הלקוח הוא הצד שגרם
לפגם עליו לשאת בתוצאות הכרוכות בכך כולל נשיאה
בדמי התיווך. עם זאת, אם המתווך היה שותף לידיעה על
הפגם אך סייע לכריתת החוזה, אין הצדקה לזכות אותו
.בדמי תיווך עקב כך
.223
גרמה פעולת המתווך לכריתת חוזה בין הלקוח לבין האדם השלישי, ישלם הלקוח
(א)
.למתווך את דמי התיווך
תשלום דמי תיווך
][ח
קיבל הלקוח ממתווך מידע בדבר רצונו של האדם השלישי להתקשר בחוזה, חזקה
(ב)
שפעולת המתווך גרמה לכריתת החוזה עם הלקוח; ואולם אם ידע הלקוח על רצונו
של האדם השלישי להתקשר בחוזה לפני שקיבל מידע כאמור מהמתווך, חזקה שלא
.פעולת המתווך היא שגרמה לכריתת החוזה
.224
(א) לתשלום דמי תיווך יחול אף אם התקיים אחד223 חיוב הלקוח כאמור בסעיף
:מאלה
היקף תשלום דמי
תיווך
][ח
נכרת חוזה בין הלקוח לאדם השלישי, השונה במתכונתו מהחוזה שכריתתו היא
)1(
;מטרת חוזה התיווך
נכרת חוזה בין אדם שהלקוח העביר לו מידע שקיבל מהמתווך בדבר רצונו של
)2(
.האדם השלישי להתקשר בחוזה, לבין האדם השלישי
.225
בוטל החוזה בין הלקוח לאדם השלישי בשל פגם בכריתתו, לא יהיה המתווך
(א)
זכאי לדמי תיווך; היה הלקוח אחראי לפגם שגרם לביטול החוזה, יהיה זכאי המתווך
.לדמי תיווך אלא אם כן ידע בעת כריתת החוזה על הפגם
זכאות לדמי תיווך
במקרים מיוחדים
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
798
היה החוזה בין הלקוח לאדם השלישי מותנה בתנאי מתלה, אין המתווך זכאי
(ב)
לדמי תיווך אלא בהתקיים התנאי; היה החוזה מותנה בתנאי מפסיק, אין בכך כדי לגרוע
.מזכות המתווך לדמי תיווך
הסכימו הלקוח והאדם השלישי, אחרי כריתת החוזה ביניהם, לבטלו או להימנע
(ג)
.מקיומו, אין בכך כדי לגרוע מזכות המתווך לדמי תיווך
היו כריתתו, תוכנו או מטרתו של החוזה שבין הלקוח לאדם השלישי בלתי חוקיים )(ד
או סותרים את תקנת הציבור, והמתווך ידע או שהיה עליו לדעת על כך בעת כריתת
.החוזה, אין הוא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת
הופר החוזה בין הלקוח לאדם השלישי, אין בכך כדי לגרוע מזכות המתווך לדמי
(ה)
.התיווך, אף אם בוטל החוזה בשל ההפרה
מועד תשלום
דמי תיווך
][ח
.226
;הלקוח ישלם למתווך את דמי התיווך במועד כריתת החוזה בין הלקוח לאדם השלישי
.היה החוזה מותנה בתנאי מתלה, ישלם הלקוח את דמי התיווך עם התקיימות התנאי
)לסעיף קטן (ב
מוצע כי המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך אם החוזה
שנכרת בין הלקוח לאדם השלישי הוא חוזה שבו תנאי
מתלה והתנאי טרם התקיים, זאת מאחר שהחוזה אינו ניתן
לביצוע, למעשה, כל עוד לא נתקיים התנאי וביצוע החוזה
אינו ודאי בשלב הכריתה. המתווך יהיה זכאי לדמי התיווך
. המוצע226 בהתקיים התנאי המתלה כאמור בסעיף
עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי אם החוזה מותנה
בתנאי מפסיק, אין בכך כדי לגרוע מזכות המתווך לדמי
תיווך, זאת מאחר שחוזה זה ניתן לביצוע מרגע כריתתו
וכל עוד לא התקיים התנאי המפסיק. זכותו של המתווך
.לדמי התיווך אינה נשללת, אף אם יתקיים התנאי בעתיד
ההוראה המוצעת מגבירה את הוודאות בדבר זכאות
המתווך לשכרו בכך שהיא אינה תולה את זכותו באירועים
.עתידיים ובלתי ודאיים
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת קובעת כי הסכמה מאוחרת של
הצדדים שלא לקיים את החוזה לא תגרע מזכותו של
.המתווך לדמי התיווך
)לסעיף קטן (ד
מוצע לקבוע כי המתווך אינו זכאי לדמי תיווך עקב
המוצע) אם ידע או היה109 כריתת חוזה פסול (ראו סעיף
.עליו לדעת על כך, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת
נראה כי אם המתווך לא ידע או שלא היתה התרשלות
מצדו בדבר הידיעה על פסלותו של החוזה, אין מקום
.לשלול ממנו את הזכות לדמי תיווך
)לסעיף קטן (ה
הסעיף קובע כי הפרה מאוחרת של החוזה אינה
גורעת מזכות המתווך לדמי התיווך, כאשר אין נפקה מינה
.אם בעקבות ההפרה בוטל החוזה אם לאו
:התייחסות המשפט העברי
רבי אפרים בן יעקב הכהן (ליטא, המאה הי"ז), בשו"ת
))שער אפרים, סימן קנ, הבחין בין ביטול בהסכמה (ס"ק (ג
שאינו שולל מן המתווך את זכותו לדמי תיווך ובין ביטול
בשל פגם בכריתת החוזה השולל ממנו בעיקרון זכות לדמי
תיווך (ס"ק (א)). כן עמד על כך הרב אברהם בן יצחק ענתבי
,י"ט) בספרו פני הבית, חו"מ-(ארם צובה, המאות הי"ח
.סימן קפה
יש שהמתווך תרם בהתנהגותו הבלתי הוגנת לכך
.שהצדדים החליטו לחזור בהם מן החוזה שכרתו ביניהם
כך הוא לדוגמה אם הלקוח מגלה לאחר כריתת החוזה
שהתיאור של המתווך אינו תואם את המציאות. בכגון
זה, אם הצד השלישי נענה לבקשתו של הלקוח לבטל את
החוזה (אף שביחסים שביניהם לא הצדיקה אי–ההתאמה
את ביטול העסקה), מוצדק לסייג את הסעיף ולשלול
מהמתווך את דמי התיווך אף שהחוזה בוטל בהסכמת
הצדדים. והוא הדין אם הצד השלישי הסכים לתקן את
אי–ההתאמה ובעקבות כך נכרת ביניהם חוזה, גם אז יש
לשלול מן המתווך זכות לדמי תיווך (ראו שו"ת הליכות
.)ישראל (גרוסמן) פרק ו, בסופו, ד"ה ואם התבטל המקח
) באשר לשאלת התיווך בחוזה פסול, כבסעיף קטן (ד
המוצע, גישת המשפט העברי היא שיש תוקף לחוזה בלתי
חוקי, בהתאם לכך, הוא הדין לרבים מן הפוסקים, שמתווך
זכאי לדמי התיווך אף בתיווך לכריתת חוזה בלתי חוקי (כך
,פסק לדוגמה רבי שלמה יהודה טבק, הונגריה, המאה הי"ט
,בעניין שדכן ששידך גרושה לכהן. ראו שו"ת תשורת ש"י
חלק א, סימן ז). ואולם הושמעה גם דעה אחרת, התואמת
את ההוראה המוצעת, ולפיה יש לשלול דמי תיווך ממי
שמתווך לכריתת חוזה בלתי חוקי. כך סבור הרב יהודה
ליב צירלסון (מערכי לב, חלק התשובות, סימן קיג): "ודאי
,מוקצה הוא מן הדעת לומר שהאיסור שעשה השליח
מתירו לקבל שכר בעד עבריינותו... עלינו לגדור הדרך בעד
העבריין, לבל יפיק שום תועלת מעבריינותו, כדי שלא יהא
חוטא נשכר... גם עליו בעצמו מוטלת חובת הפרישה מקבלת
".תועלת ממונית בעד עבריינותו
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי
226 סעיף
המועד לתשלום דמי התיווך יהיה במועד
כריתת החוזה בין הלקוח לאדם השלישי אלא אם כן נכרת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
799
חיוב הלקוח
ליידוע המתווך
][ח
.227
(א), יודיע223 נכרת חוזה בין הלקוח לאדם השלישי עקב פעולת המתווך כאמור בסעיף
על כך הלקוח למתווך; היה החוזה מותנה בתנאי מתלה, יודיע הלקוח למתווך, עם
.התקיימות התנאי, גם על התקיימותו
תיווך בעבור שני
צדדים
][ח
.228
המתווך רשאי להתקשר בחוזה תיווך גם עם האדם השלישי, ובלבד שהודיע על
(א)
.כך ללקוח והלקוח הסכים לכך
התקשר המתווך בחוזי תיווך עם שני הצדדים לחוזה, זכאי הוא לדמי תיווך מכל
(ב)
.אחד מהם
חיוב אמון בעת
בלעדיות
][ח
.229
התחייב הלקוח להימנע מכריתת חוזה תיווך עם מתווך אחר באותו עניין, יחוב המתווך
.אמון כלפי הלקוח
פרק שישי: חוזה שכירות
מהותו של חוזה
שכירות
]1 [שכר
.230
חוזה שכירות הוא חוזה בין משכיר לשוכר להקניה, תמורת דמי שכירות, של זכות
.להחזיק ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
חוזה עם תנאי מתלה, שאז נדחה התשלום עד למועד
.(ב) המוצע225 התקיימותו של התנאי כאמור בסעיף
המוצע, על הלקוח מוטלת חובת227 בהתאם לאמור בסעיף
הודעה למתווך על כריתת החוזה עם האדם השלישי או
על התקיימות התנאי המתלה. הפרת חובת ההודעה היא
.הפרה של חוזה התיווך
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את
227 סעיף
מסירת- החיוב הראשוני של הלקוח
הודעה למתווך על כריתת חוזה עם הצד השלישי. הוראה
.זו נועדה לידע את המתווך על כך שהוא זכאי לדמי תיווך
.על הלקוח לידע את המתווך על מועד כריתת החוזה
מועד זה הוא גם המועד לקיום חיוב הלקוח לתשלום דמי
המוצע. על אופן מסירת ההודעה226 התיווך לפי סעיף
יחולו ההוראות הקבועות בחלק הדן בפעולות משפטיות
.) המוצעים16 עד7 (סעיפים
ההוראה החדשה המוצעת קובעת שאין
228 סעיף
מניעה כי המתווך יפעל בעבור שני
הצדדים ויקבל את שכרו המלא משניהם. נראה שהיחסים
המיוחדים בין המתווך ללקוח דורשים כי המתווך יודיע
.על כך ללקוחו ויקבל את הסכמתו
ההוראה החדשה המוצעת הקובעת כי
229 סעיף
מקום שבו הוסכם בחוזה התיווך שהלקוח
לא ייזקק לשירותיהם של מתווכים אחרים, מוטלת על
המתווך חובה נוספת והוא יחוב בכל הוראות פרק חיוב
המוצעים) וביניהן החובה לקיים442 עד434 אמון (סעיפים
,את חיוביו ולגרום לכריתת החוזה נושא התיווך "בשקידה
במיומנות, במסירות וללא התרשלות". נראה מוצדק בשל
תלותו של הלקוח במתווך להטיל על המתווך במקרה זה
.חובה מוגברת של השתדלות ונאמנות
שכירות חוזה :שישי פרק
ההוראות המוצעות נוגעות לשכירות וההוראות
המוצעות הנוגעות לשאילה מעוגנות בשני פרקים
נפרדים. לזכות השכירות, פן חוזי ופן קנייני. הפן החוזי של
זכות השכירות מתייחס להיבטים שונים של ביצוע חוזה
התאמה, תיקונים–שכירות, כגון: מסירת המושכר, דין אי
במושכר וביצוע תשלומים. הפן הקנייני של הזכות נוגע
להיבטים של רישום זכויות, עבירותה של הזכות, תחילתה
וסיומה של הזכות הקניינית בנכס ומעמד בעלי הזכות
,כלפי צדדים שלישיים. בהתאם למבנה המוצע של החוק
הוראות הנוגעות לפן החוזי של זכות השכירות נכללו בחלק
הדן בחיובים, ואילו הוראות החוק הנוגעות להיבט הקנייני
של השכירות, נכללו בחלק הדן בנכסים (בדומה לחלוקה
הקיימת בין חוק השכירות והשאילה וההוראות הדנות
.)בשכירות ושאילה בחוק המקרקעין
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
230 סעיף
, לחוק השכירות והשאילה1 הקיימת בסעיף
בשינויי נוסח שמטרתם להבהיר את תוכנו של חוזה
שכירות להבדיל מהזכות הקניינית עצמה (המצויה בסעיף
המוצע). ההוראה הפותחת מגדירה את מהות חוזה538
השכירות, בהתאמה לסעיפי פתיחה אחרים בחלק המשנה
הדן בחוזים מיוחדים. חוזה שכירות הוא חוזה להקניה
של זכות קניינית בנכס בתמורה. המדובר בזכות, מוגבלת
בזמן, של השוכר להחזיק ולהשתמש בנכס. ההוראה נוקטת
.לשון "חוזה שכירות" להדגיש את הפן החוזי של השכירות
, לחוק השכירות והשאילה1 המונח "שכירות" שבסעיף
.יוחד לשכירות הקניינית
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"מהות השכירות
דמי- . שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן1
".שכירות), להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות
.227
(א), יודיע223 נכרת חוזה בין הלקוח לאדם השלישי עקב פעולת המתווך כאמור בסעיף
על כך הלקוח למתווך; היה החוזה מותנה בתנאי מתלה, יודיע הלקוח למתווך, עם
.התקיימות התנאי, גם על התקיימותו
חיוב הלקוח
ליידוע המתווך
][ח
.228
המתווך רשאי להתקשר בחוזה תיווך גם עם האדם השלישי, ובלבד שהודיע על
(א)
.כך ללקוח והלקוח הסכים לכך
תיווך בעבור שני
צדדים
][ח
התקשר המתווך בחוזי תיווך עם שני הצדדים לחוזה, זכאי הוא לדמי תיווך מכל
(ב)
.אחד מהם
.229
התחייב הלקוח להימנע מכריתת חוזה תיווך עם מתווך אחר באותו עניין, יחוב המתווך
.אמון כלפי הלקוח
חיוב אמון בעת
בלעדיות
][ח
פרק שישי: חוזה שכירות
.230
חוזה שכירות הוא חוזה בין משכיר לשוכר להקניה, תמורת דמי שכירות, של זכות
.להחזיק ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
מהותו של חוזה
שכירות
]1 [שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
800
תחולת הפרק על
שכירות משנה
])(ב2 [שכר
.231
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שכירות משנה; לעניין זה יראו את
.השוכר הראשי כמשכיר ואת שוכר המשנה כשוכר
- חיוב המשכיר
מסירת המושכר
])(א5 [שכר
.232
.המשכיר ימסור את המושכר לשוכר
קיום החיוב
למסירת המושכר
])(א5 [שכר
.233
.המשכיר יקיים את החיוב למסירת המושכר בהעמדתו לרשות השוכר
מקום קיום החיוב
למסירת המושכר
])(ג5 [שכר
.234
.מסירת המושכר תהיה במקום שבו נמצא המושכר בעת כריתת החוזה
(א)
(ב) יחול, בשינויים המחויבים, כאשר הוסכם שהמשכיר יטפל בהובלת159 סעיף
(ב)
.המושכר
איסור הפרעה
לשימוש במושכר
]11 [שכר
.235
המשכיר יאפשר לשוכר להשתמש במושכר על פי המוסכם ביניהם במשך תקופת
.השכירות, בלי שהוא או אדם מטעמו יפריעו לשימוש כאמור
2 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
231 סעיף
לחוק השכירות והשאילה, ומבהירה מהו
ההסדר שחל על היחסים שבין השוכר הראשי ושוכר
המשנה, היינו, השוכר הראשי ייחשב לעניין שכירות משנה
כשוכר. יש לקרוא את הפרק- כמשכיר, ושוכר המשנה
באופן כזה שחיוביו של המשכיר מוטלים על השוכר הראשי
וחיוביו של השוכר מוטלים על שוכר המשנה (הוא הדין
.) המוצע433 לגבי זכויותיהם). (ראו גם סעיף
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תחולה
. (ב) הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם2
".על שכירות משנה
הסעיפים המוצעים חוזרים על הוראת
סעיפים
(א) לחוק השכירות והשאילה, בשינוי5 סעיף 233– ו232
158– ו151 נוסח. הוראות דומות מצויות בסעיף
. בחוק קבלנות191– ו190 בחוק המכר וסעפים
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"המסירה, מועדה ומקומה
. (א) המשכיר חייב למסור את המושכר לשוכר בהעמדת5
".המושכר לרשותו
)לסעיף קטן (א
234 סעיף
)(ג5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק השכירות והשאילה בשינויי נוסח. יוער כי ההוראה
שונה מן ההוראה הכללית לגבי מקום הקיום של חיוב
המוצע. ההוראות לעניין מכר וקבלנות53 המצויה בסעיף
. בהתאמה193– ו159 מצויות בסעיפים
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת מהו מקום המסירה
של הנכס במקרה שבו הוסכם על הובלת המושכר, בדרך
של הפניה להוראה המקבילה בפרק הדן בחוזה המכר
(ב) המוצע). משמעות הפניה זו היא כי אם הוסכם159 (סעיף
על כך שהמשכיר יטפל בהובלת הנכס יקוים חיוב המסירה
במקום שבו הוסכם עליו עם המשכיר (ראו דברי הסבר
.) המוצע159 לסעיף
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"המסירה, מועדה ומקומה
. (ג) המסירה תהא במקום שבו נמצא המושכר בזמן5
".כריתת החוזה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
235 סעיף
לחוק השכירות והשאילה. הובהר11 סעיף
כי השימוש אינו דווקא שימוש רגיל של המושכר אלא הוא
השימוש כפי שהוסכם בין הצדדים. הכוונה היא כי על
המשכיר להימנע מהפרעה, הוא או אדם מטעמו, לשימוש
,המוסכם גם אם הוא לא השימוש הרגיל בנכס. כך, למשל
מוטלת החובה על המשכיר להימנע מהפרעה לשוכר אם
היה המשכיר בעל מקרקעין שכנים וביצע בהם מעשה
כלשהו שיש בו הפרעה לשימוש המוסכם במקרקעין
שהשכיר, אף אם היא לא עולה כדי הפרעה לשימוש הרגיל
המוצע, ולפיו על246 במקרקעין אלה. סעיף זה קשור לסעיף
המשכיר לקיים את הנכס במשך תקופת השכירות כאשר
.הוא חופשי מכל זכות הנוגדת את השכירות
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"שימוש ללא הפרעה
. המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר11
במשך תקופת השכירות לפי המוסכם בין הצדדים לא
".הפרעה מצדו או מטעמו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
801
חיוב המשכיר
לתקן פגמים
])(א7 [שכר
.236
המשכיר יתקן במושכר או בנכס שלו המשמש את המושכר כל דבר הגורם הפרעה
(א)
של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו לבין השוכר (בפרק
פגם), אחרי שקיבל דרישה לכך מאת השוכר; לעניין זה, אחת היא אם היה הפגם- זה
.בזמן מסירת המושכר לשוכר או התהווה לאחר המסירה
](ב) רישה7 [שכר היה המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, רשאי המשכיר לקיים
(ב)
את החיוב האמור בסעיף קטן (א) על ידי החלפת המושכר או הנכס המשמש אותו, על
.חשבונו, בנכס דומה לו, ובלבד שהדבר סביר בנסיבות העניין
][ח היה המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין ותיקונו של הפגם כרוך
(ג)
בהפרעה בלתי סבירה לשימוש בו, זכאי השוכר לדרוש מהמשכיר את החלפתו במקום
.את תיקונו
])(א7 [שכר:הוראות סעיף זה לא יחולו בכל אחד מאלה
(ד)
השוכר אחראי לפגם כשומר על פי פרק ראשון: שמירה בחלק משנה
)1(
;22חמישי
תיקון הפגם, לפי חוזה השכירות או לפי המקובל בנסיבות העניין, אינו חל
)2(
;על המשכיר
][ח.הנכס הוחכר בחכירה לדורות
)3(
הסעיף המוצע עוסק בפגם שנפל במושכר
236 סעיף
או בנכס המשמש אותו בשונה מאי–התאמה
שלה מוקדשות הוראות בהמשך הפרק והוא חל במקביל
.להן
:התייחסות המשפט העברי
המשפט העברי מכיר בחובת תיקון המושכר, אם כי
נחלקו הדעות בין הפוסקים; יש שאינם מכירים בחובה זו
,)אלא כאשר הושכר נכס בלתי מסוים (לדוגמה בית סתם
ויש המכירים בחובה זו גם ביחס להשכרת נכס מסוים (בית
זה). ראו בהרחבה, מ' ויגודה, שכירות ושאילה, ירושלים
.154-121 ', עמ7 התשנ"ח, סעיף
)לסעיף קטן (א
(א) לחוק השכירות7 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
והשאילה, בשינויים אלה: המילים "תוך זמן סביר" הושמטו
(א) המוצע, בפרק העוסק בהוראות50 כמיותרות לאור סעיף
כלליות לחיובים, הדן במועד קיום החיוב וקובע כי חיוב על
פי חוזה יש לקיים זמן סביר לאחר יצירתו. ההוראה אינה
,מתייחסת לשאלה אם עצם היווצרות הפגם מהווה הפרה
ומוצע כי הדבר יוכרע בכל מקרה לגופו. ההוראה מבטאת
את האחריות של המשכיר לכך שהשוכר יוכל להשתמש
בנכס במהלך השכירות. בהתאם לכך הובהר כי החובה
המוטלת על המשכיר לתקן את הפגם היא הן לגבי פגם
שהיה בזמן שלפני המסירה של המושכר לשוכר והן לגבי
.פגם שנוצר במועד מאוחר יותר
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת, בדומה לחוק הקיים, מבחינה בין
נכס שהוא מיטלטלין לנכס שהוא מקרקעין, ומאמצת בכל
הנוגע לנכס שהוא מיטלטלין את עקרון הביצוע בקירוב
). במקום "ובשביל השוכרCY PRES( מצדו של המשכיר
לא נודעת משמעות לזהותו" מוצע לומר "ובלבד שהדבר
סביר בנסיבות העניין" שהוא ביטוי מתאים יותר. המילים
"או הנכס המשמש את המושכר" הוספו בדומה לאמור
(ב) לחוק7 בסעיפים קטנים (א) ו–(ב). הסיפה של סעיף
המוצע הדן בשאלה על מי מוטלות56 הקיים מצויה בסעיף
.ההוצאות לקיום החיוב
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מחזקת את התרופות
העומדות לשוכר במקרה של פגם. בהתאם להוראה
המוצעת ובמקביל לזכות העומדת לרשות המשכיר בסעיף
המוצע, היא יוצרת זכות לשוכר, במקרה של )קטן (ב
פגם, אשר תיקונו כרוך בהפרעה בלתי סבירה לשימוש
במושכר או בנכס המשמש את המושכר, לדרוש את החלפת
.המיטלטלין במקום לדרוש את תיקונם
)לסעיף קטן (ד
) המוצעות חוזרות על הסיפה של2(–) ו1( פסקאות
(א) לחוק השכירות והשאילה, בשינויי נוסח. פסקה7 סעיף
) שהיא הוראה חדשה קובעת דין מיוחד לעניין תיקון3(
פגמים ושינויים במושכר במקרה של חכירה לדורות
המוצע). שוכר המחזיק בנכס לתקופה540 (המוגדרת בסעיף
ממושכת הוא למעשה "בעלים חלקי" של הנכס ולכן מן
הראוי שלעניין תיקון פגמים דינו יהיה שונה מדינו של
שוכר לתקופה קצרה ודומה יותר למי שהוא בעלים של
)הנכס ממש. לפיכך, קובעת ההוראה כי סעיפים קטנים (א
עד (ג) לא יחולו על חוכר לדורות. יצוין כי החוכר לדורות
ההתאמה–זכאי ליהנות משאר ההסדרים הנוגעים לאי
התאמה בעצמו–הקבועים בפרק זה, כגון הזכות לתקן אי
תוך דרישה לשיפוי בשל הוצאותיו הסבירות בתנאים
. המוצע245 המצוינים בסעיף
.433 עד441 סעיפים 22
.236
המשכיר יתקן במושכר או בנכס שלו המשמש את המושכר כל דבר הגורם הפרעה
(א)
של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו לבין השוכר (בפרק
פגם), אחרי שקיבל דרישה לכך מאת השוכר; לעניין זה, אחת היא אם היה הפגם- זה
.בזמן מסירת המושכר לשוכר או התהווה לאחר המסירה
חיוב המשכיר
לתקן פגמים
])(א7 [שכר
היה המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין, רשאי המשכיר לקיים
(ב)
את החיוב האמור בסעיף קטן (א) על ידי החלפת המושכר או הנכס המשמש אותו, על
.חשבונו, בנכס דומה לו, ובלבד שהדבר סביר בנסיבות העניין
](ב) רישה7 [שכר
היה המושכר או הנכס המשמש את המושכר, מיטלטלין ותיקונו של הפגם כרוך
(ג)
בהפרעה בלתי סבירה לשימוש בו, זכאי השוכר לדרוש מהמשכיר את החלפתו במקום
.את תיקונו
][ח
:הוראות סעיף זה לא יחולו בכל אחד מאלה
(ד) ])(א7 [שכר
השוכר אחראי לפגם כשומר על פי פרק ראשון: שמירה בחלק משנה
)1(
;22חמישי
תיקון הפגם, לפי חוזה השכירות או לפי המקובל בנסיבות העניין, אינו חל
)2(
;על המשכיר
.הנכס הוחכר בחכירה לדורות
)3(
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
802
תשלום דמי שכירות
])(א13 [שכר.237
.השוכר ישלם למשכיר את דמי השכירות
המועד לתשלום
דמי שכירות
])(א14 [שכר
.238
נקבעו דמי השכירות בסכום מסוים לתקופות קצובות, ישלם אותם השוכר בראשית
.כל תקופה
שימוש במושכר
]16 [שכר.239
השוכר ישתמש במושכר כמוסכם בחוזה השכירות; ואולם אם לא הסכימו הצדדים כי
,השימוש כאמור יהיה שימוש ייחודי, רשאי השוכר להשתמש במושכר שימוש אחר
.ובלבד ששימוש כאמור לא יפגע במושכר או יכביד על המשכיר מעבר למוסכם
בדיקת המושכר
ותיקונו
]17 [שכר
.240
השוכר יאפשר למשכיר או לאדם מטעמו לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים, בכל
,עת סבירה, ובלבד שהמשכיר יודיע על כך לשוכר זמן סביר מראש וימעיט, ככל האפשר
.בהפרעה לשוכר
:התייחסות המשפט העברי
הבחנה בין שכירות לתקופה ארוכה לשכירות
לתקופה קצרה ניתן למצוא גם במשפט העברי שבו יחולקו
הסיכונים באופן שונה במקרה שבו השכירות היא לתקופה
קצרה לעומת שכירות לתקופה ארוכה שהרי "המשכיר בית
לחבירו ונפל, חייב להעמיד לו בית... אמתי? בזמן ששכרו
לזמן מרובה. אבל שכרו לזמן מועט, אומר לו: הרי שלך
.)לג-לפניך" (תוספתא, בבא מציעא ח, לב
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"חובת תיקון המושכר
. (א) המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל7
דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו
המשמש את המושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה
של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי
פגם), בין שהפגם היה בזמן- המקובל בנסיבות (להלן
מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת
- פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, התשכ"ז
,, או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות1967
.אינו חל על המשכיר
(ב) היה הנכס המושכר מיטלטלין ובשביל השוכר
לא נודעת משמעות לזהותו, רשאי המשכיר לקיים את
;חיובו לפי סעיף זה בדרך של החלפת הנכס בנכס אחר
".הוצאות ההחלפה יחולו על המשכיר
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
237 סעיף
.(א) לחוק השכירות והשאילה, בשינויי נוסח13
המוצע, שחל55 הוראת סעיף קטן (ב) הושמטה לאור סעיף
על כל חלק החיובים, ואשר קובע שתשלום בעד נכס או
שירות יש לקיים בתשלום הסכום הראוי להשתלם לפי
.הנסיבות בעת יצירת החיוב
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"דמי השכירות
.. (א) השוכר חייב לשלם למשכיר את דמי השכירות13
(ב) לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך
קביעתם, ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי
".הנסיבות בעת כריתת החוזה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
238 סעיף
(א) לחוק השכירות והשאילה. מאחר14 סעיף
שהנוהג בנוגע למיטלטלין אינו מן המפורסמות, כמו הנוהג
לגבי מקרקעין, אזי ההוראה המוצעת אינה מתייחסת
למיטלטלין או לזכויות באופן מיוחד ומאחדת את ההסדר
של מועד התשלום של דמי שכירות של מיטלטלין, של
זכויות ושל דמי שכירות של מקרקעין, כך שאם לא הוסכם
אחרת אזי דמי השכירות ישולמו בראשית כל תקופה גם
.כאשר מדובר בשכירות של מיטלטלין
:התייחסות המשפט העברי
הכלל במשפט העברי, בין במקרקעין ובין במיטלטלין, הוא
"שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף" (תלמוד בבלי, בבא
.מציעא סה ע"א), אלא אם כן יש מנהג אחר
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"מועד התשלום ומקומו
. (א) נקבעו דמי השכירות בסכום מסויים לתקופות14
, בראשית כל תקופה- קצובות ישולמו, בשכירות מקרקעין
". בסוף כל תקופה- ובשכירות אחרת
16 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף239 סעיף
.לחוק השכירות והשאילה, בשינויי נוסח
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"שימוש במושכר
;. השוכר לא ישתמש במושכר אלא לפי המוסכם16
אולם אם שימוש זה לא הותנה כשימוש ייחודי, רשאי
הוא להשתמש במושכר שימוש אחר, ובלבד שלא יהיה בו
משום פגיעה במושכר או הכבדה על המשכיר יותר מאשר
".לפי המוסכם
17 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
240 סעיף
.לחוק השכירות והשאילה, בשינויי נוסח
."או לאדם מטעמו" הוספו לשם ההבהרה המילים
:התייחסות המשפט העברי
הוראה זו דנה בתיקונים. שיפורים אשר אינם בגדר
,תיקונים אינם כלולים בה . לגבי אלה נאמר, במשפט העברי
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
803
שינויים במושכר
][ח.241
השוכר אינו רשאי לבצע שינויים במושכר, אלא אם כן קיבל את הסכמת המשכיר
(א)
.לשינויים
על אף הוראות סעיף קטן (א), זכאי החוכר לדורות לבצע שינויים במוחכר, שאין
(ב)
בהם כדי להפחית את ערכו של הנכס, ובלבד שישיב את המוחכר בתום תקופת החכירה
.250 בהתאם להוראות סעיף
אי–התאמה במושכר
]), ח1(6 [שכר.242
המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו לבין השוכר; על אי–התאמת
, בשינויים המחויבים, ובכפוף להוראות168–(ב) ו165 המושכר יחולו הוראות סעיפים
.פרק זה, ואחת היא אם אי–ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו או בסביבתו
תניית פטור
בחוזה שכירות
]8 [שכר
.243
על תניה הפוטרת את המשכיר מאחריות לאי–התאמה או המגבילה את אחריותו כאמור
. בשינויים המחויבים167 יחולו הוראות סעיף
כי "וכן הדין במשכיר בית לחבירו לזמן קצוב, ובתוך הזמן
רצה לבנותו, שלא יוכל לכוף לשוכר לצאת ממנו, ואפילו
לבית יפה ממנו. אך מבקשים ממנו לעשות לפנים משורת
הדין. וכן אינו יכול לכופו להכניס בו פועלים לבנותו בעוד
,שמושכר לו, מפני קול הנכנסים ודריסת הרגלים" (מרדכי
.)בבא בתרא, סימן תעב
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר
. השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את17
המושכר ולבצע בו תיקונים, ובלבד שהמשכיר יודיע לו על כך
".זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר
ההוראה החדשה המוצעת מסדירה את
241 סעיף
.נושא השינויים במושכר
)לסעיף קטן (א
בסעיף הקטן המוצע נקבע כי השוכר רשאי לבצע
.תיקונים במושכר רק אם קיבל את הסכמת המשכיר לכך
ההוראה מבהירה כי ביצוע של שינויים בנכס הוא זכות
בלעדית לבעלים ועל כן היא מבקשת להגן על המשכיר
כבעלים של הנכס מפני שינויים בנכס שאין הוא מעוניין
.בהם
:התייחסות המשפט העברי
, ראה על כך גם משנה תורה, הלכות מכירה, פרק כג
הלכה ו: "ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב ובין
המקנה אותה לפירותיה, שהקונה לפירות אינו יכול לשנות
צורת הקרקע ולא יבנה ולא יהרוס, אבל הקונה לזמן קצוב
הוא בונה והורס ועושה בכל זמנו הקצוב כמו שעושה
."הקונה קניין עולם לעולם
)לסעיף קטן (ב
למרות הגבלת זכות השוכר בסעיף קטן (א), מוצע
, המוצע540 להתיר לחוכר לדורות כמשמעותו בסעיף
לבצע שינויים אף בלא הסכמת המשכיר. ההנחה היא כי
חוכר לדורות, שלא כשוכרים אחרים השוכרים את הנכס
"לתקופות קצרות יותר, יכול לנהוג בנכס כ"בעלים חלקי
ועל כן הוא יכול לערוך שינויים בנכס. זכותו זו מוגבלת
בכך שאין בשינויים שערך כדי להפחית את ערך הנכס
ועליו להשיב את הנכס כשהוא פנוי מכל אדם או נכס לפי
. המוצע250 הוראות סעיף
6 ההוראה המוצעת דומה להוראת סעיף
242 סעיף
)2(6 לחוק השכירות והשאילה (למעט פסקה
המוצע). הסדר אי–ההתאמה הקבוע244 המצויה בסעיף
בסעיף זה הותאם להסדר הקבוע בפרק חוזה מכר, ולפיו
המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למה שהוסכם
(ב) המוצע165 בינו לבין השוכר. הסעיף מפנה לסעיף
הקובע מהי אי–התאמה וכי אין השוכר רשאי להסתמך
על אי–התאמת הנכס אם ידע עליה בעת כריתת החוזה
המוצע). הוראה דומה בנוגע לקבלנות מצויה168 (סעיף
המוצע. הסיפה להוראה זו מוסיפה על החוק199 בסעיף
הקיים בקבעה כי גם אם מקור אי–ההתאמה בסביבת
.המושכר, יחול עליו ההסדר האמור
:התייחסות המשפט העברי
במקורות המשפט העברי כך נקט רבי מנחם המאירי
,(פרובנס, המאה הי"ד), בית הבחירה בבא מציעא קא ע"ב
ד"ה אמר המאירי (אבל לא כך פסק השולחן ערוך, חושן
.)משפט, סימן שיד, סעיף א
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"אי–התאמה
. המשכיר לא קיים את חיוביו אם מסר לשוכר נכס6
שבזמן המסירה לא התאים מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו
או תכונותיו או מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים
אי–התאמה); אולם אין השוכר זכאי להסתמך על- (להלן
:אי–התאמה בכל אחת מאלה
;) הוא ידע עליה בעת כריתת החוזה1(
) הוא לא הודיע עליה למשכיר זמן סביר לאחר2(
שגילה אותה או, אם הודיע כאמור, לא נתן למשכיר
הזדמנות נאותה לבדוק את המושכר; פיסקה זו לא
".תחול עם ידע המשכיר על אי–ההתאמה
8 ההוראה המוצעת מרחיבה לעומת סעיף243 סעיף
לחוק השכירות והשאילה. בדומה להסדר
167 הקבוע בפרק חוזה מכר ובפרק חוזה קבלנות (סעיפים
המוצעים, בהתאמה), קובעת ההוראה את בטלותה201–ו
.241
השוכר אינו רשאי לבצע שינויים במושכר, אלא אם כן קיבל את הסכמת המשכיר
(א)
.לשינויים
שינויים במושכר
][ח
על אף הוראות סעיף קטן (א), זכאי החוכר לדורות לבצע שינויים במוחכר, שאין
(ב)
בהם כדי להפחית את ערכו של הנכס, ובלבד שישיב את המוחכר בתום תקופת החכירה
.250 בהתאם להוראות סעיף
.242
המשכיר ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו לבין השוכר; על אי–התאמת
, בשינויים המחויבים, ובכפוף להוראות168–(ב) ו165 המושכר יחולו הוראות סעיפים
.פרק זה, ואחת היא אם אי–ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו או בסביבתו
אי–התאמה
במושכר
]), ח1(6 [שכר
.243
על תניה הפוטרת את המשכיר מאחריות לאי–התאמה או המגבילה את אחריותו כאמור
. בשינויים המחויבים167 יחולו הוראות סעיף
תניית פטור
בחוזה שכירות
]8 [שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
804
הסתמכות השוכר
על אי–התאמה
]), ח2(6 [שכר
.244
יחולו, בשינויים המחויבים, על הסתמכות השוכר על אי–התאמה169 הוראות סעיף
לפי פרק זה ואולם נוסף על הנטלים המנויים באותו הסעיף, על השוכר ליתן למשכיר
.הזדמנות סבירה לתקן את אי–ההתאמה, ככל שהדבר סביר בנסיבות העניין
תיקון פגם או
אי–התאמה בידי
השוכר
])), (ב), (ג1()(א9 [שכר
.245
השוכר זכאי, בכל עת, לתקן בעצמו פגם או אי–התאמה במושכר, שהמשכיר
(א)
אחראי להם, ולדרוש מהמשכיר שיפוי בשל הוצאותיו הסבירות ובלבד שנתן למשכיר
הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולתקן את הפגם, או לתקן את אי–ההתאמה כאמור
, והמשכיר לא עשה כן; היה תיקונם של הפגם או של אי–ההתאמה דחוף, כך244 בסעיף
שאין לדרוש מן השוכר שימתין לתיקונו בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקן את הפגם או
את אי–ההתאמה אף בלי שנתן למשכיר הודעה על כך ובלי שנתן לו הזדמנות סבירה
.כאמור
של תניה הפוטרת או המגבילה את המשכיר מאחריות
בשל אי–התאמה במקרה שהמשכיר אינו מגלה את דבר
אי–ההתאמה במושכר, על אף שהדבר ידוע לו, או שהיה
צריך לדעת על כך, בעת כריתת החוזה. המילים "זכאי
" מיותרות, ואין בכך כדי7– ו6 השוכר לזכויות לפי סעיפים
.לגרוע מזכותו של שוכר אם אי ההתאמה היא בגדר פגם
כמו כן השוכר זכאי ליהנות מהתרופות בפרק זה ובחלק
המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב לעניין תוצאות
.הפרה בשל אי–התאמה
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העלמה של אי–התאמה או פגם
. היו אי–התאמת המושכר או הפגם נובעים מעובדות8
שהמשכיר ידע או שהיה עליו לדעת עליהן בעת כריתת
החוזה ולא גילה אותן לשוכר, זכאי השוכר לזכויות לפי
". על אף האמור בכל הסכם7– ו6 סעיפים
ההוראה המוצעת מחילה על חוזה
244 סעיף
השכירות את ההסדר החל על חוזה
לחוק השכירות6 מכר והיא שונה מהחוק הקיים (סעיף
,והשאילה), בכמה נושאים. בהתאם לפרק חוזה המכר
מבהירה ההוראה כי על השוכר מוטל הנטל להודיע
למשכיר על אי–ההתאמה, תוך פירוט סביר אלא אם כן היה
על המשכיר לדעת עליה ולא רק למקרה שבו ידע עליה
בפועל. כמו כן על השוכר לתת הזדמנות סבירה לבדוק את
הנכס. ההוראה המוצעת מוסיפה הוראה מיוחדת לחוזה
שכירות הקובעת כי על השוכר מוטל הנטל לאפשר למשכיר
לתקן את הנכס, אם ברצונו להסתמך על אי–ההתאמה
בהנחה כי בשכירות המדובר במערכת יחסים מתמשכת
שיש מקום לאפשר למשכיר לתקן את אי–ההתאמה שבנכס
המוצע לגבי הנטלים המוטלים על מזמין203 (ראו סעיף
.)בחוזה קבלנות
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"אי–התאמה
. המשכיר לא קיים את חיוביו אם מסר לשוכר נכס6
שבזמן המסירה לא התאים מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו
או תכונותיו או מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים
אי–התאמה); אולם אין השוכר זכאי להסתמך על- (להלן
:אי–התאמה בכל אחת מאלה
;) הוא ידע עליה בעת כריתת החוזה1(
) הוא לא הודיע עליה למשכיר זמן סביר לאחר2(
שגילה אותה או, אם הודיע כאמור, לא נתן למשכיר
הזדמנות נאותה לבדוק את המושכר; פיסקה זו לא
".תחול אם ידע המשכיר על אי–ההתאמה
) לסעיף קטן (א245 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
,(ג) לחוק השכירות והשאילה9–) ו1()(א9 שבסעיפים
:בשינויים המפורטים להלן
מתוך התפישה כי אין לעניין זכות השוכר לתיקון
שהיא מעין פגם- עצמי, הבחנה בין פגם לאי–התאמה
שהיה בנכס מראשיתו, הושווה מעמדה של אי–התאמה
למעמדו של פגם לעניין זכות השוכר לתקן ולהשתפות
מהמשכיר, ומוצע כי זכות השוכר שהיתה מוגבלת לדבר
הגורם הפרעה של ממש לשימוש במושכר, תורחב אף
לאי–התאמה כך שהנכס יהיה במצב שבו הוא מתאים
.לשימוש המוסכם
הרישה של הסעיף קובעת כי השוכר יהיה זכאי לתקן
אי–התאמה או פגם שהחיוב לתיקונו מוטל על המשכיר, אם
המשכיר לא קיים את חיובו לתקן את המושכר בתוך זמן
סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר. זאת, בתנאי
שהשוכר הודיע על כך למשכיר ונתן לו הזדמנות סבירה
לבדוק את המושכר ולתקן את אי–ההתאמה או הפגם. סעיף
(ב) הושמט לאור הדרישה כי על השוכר לתת הזדמנות9
.סבירה למשכיר לתקן את הדרוש תיקון
הסיפה קובעת, בדומה לחוק הקיים, כי השוכר
זכאי לתקן פגם או אי–התאמה שהחיוב לתיקונם מוטל
על המשכיר, אך תיקונם אינו סובל דיחוי. זאת, אף בלי
שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם או את
.אי–ההתאמה
) לחוק השכירות2()(א9 סוגיית הניכוי המופיעה בסעיף
והשאילה נכללת בהסדר הכללי בנושא זה המופיע
497 בחלק המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיף
.)המוצע
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
805
][ח (א), זכאי השוכר לתקן בעצמו בכל עת פגם שתיקונו לא241 על אף הוראות סעיף
(ב)
.מצוי באחריותו של המשכיר, ובלבד שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם
התאמת הזכויות
במושכר
][ח
.246
המשכיר ימסור לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן חופשיות מכל
זכות של אדם שלישי אשר נוגדת את זכויות השוכר ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים
; המשכיר ימנע את קיומן של זכויות נוגדות כאמור במהלך כל תקופת244 עד242
.השכירות
נשיאה בסיכון
אבדן המושכר
][ח
.247
. יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין נשיאה בסיכון לאבדן המושכר175 הוראות סעיף
תחילת השכירות
]18 [שכר.248
.תקופת השכירות תחל במסירת המושכר לשוכר
השבת המושכר
בסיום השכירות
]20 [שכר
.249
עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל
(א)
.אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת חלה על המצבים שבהם
תיקון הפגם אינו באחריות המשכיר, אך הפגם מהווה
הפרעה לשוכר, והוא מבקש לתקנו. זכות זו של השוכר
.מותנית במתן הזדמנות סבירה למשכיר לתקן את הפגם
על נושא חלוקת ההוצאות בין הצדדים יחולו ההוראות
.הכלליות של פרק עשיית עושר ולא במשפט
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תרופות בשל אי–תיקון
. (א) לא תיקן המשכיר את הפגם תוך זמן סביר לאחר9
-שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר
) לתקן את הפגם ולדרוש מהמשכיר החזרת1(
;הוצאותיו הסבירות
) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא2(
תוקן הפגם, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות
;עקב הפגם לעומת שוויה, לפי החוזה
(ב) רצה השוכר לתקן את הפגם, עליו להודיע על
.כך בכתב למשכיר זמן סביר מראש
(ג) פגם שתיקונו דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר
שימתין לתיקונו בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנו כאמור
(א) או הודעה לפי7 ) בלי דרישה לפי סעיף1()בסעיף קטן (א
".)סעיף קטן (ב
–ההוראה החדשה המוצעת דנה באי
246 סעיף
התאמה משפטית בדומה להסדר הקבוע
המוצע). מן הראוי שהמשכיר173 בפרק חוזה מכר (סעיף
ימסור את הזכות בנכס כשהיא חופשית מכל זכות נוגדת
.של אדם שלישי, ככל שהיא נוגדת את זכויות השוכר
מאחר שמדובר בחוזה מתמשך על המשכיר לשמור על
7 הזכות חופשית אף במהלך תקופת החוזה בדומה לסעיף
המוצע, אשר מחליף236 לחוק השכירות והשאילה, ולסעיף
אותו, הדנים בעניינו של פגם. על "אי–התאמה משפטית או
פגם משפטי" כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות
המוצעים244 עד242 העוסקות באי–התאמה בסעיפים
.'לגבי ידיעת השוכר על אי–ההתאמה, הסתמכותו וכו
ההוראה החדשה המוצעת מסדירה את
247 סעיף
.שאלת הנשיאה בסיכון אבדן המושכר
בחוק השכירות והשאילה הקיים אין התייחסות לשאלה
שנדונה בחוק המכר ובחוק חוזה קבלנות, לעניין העברת
הסיכון, דהיינו, מתי ישוחרר השוכר או המשכיר מקיום
חיוביו אם המושכר אבד. כדי להשלים את החסר, מוצע
, המוצע175 לאמץ את ההסדר הקבוע בחוזה מכר, בסעיף
.גם לעניין חלוקת הסיכון בין השוכר לבין המשכיר
18 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
248 סעיף
.לחוק השכירות והשאילה, בשינויי נוסח
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תחילת השכירות
".תקופת השכירות תתחיל עם מסירת המושכר לשוכר .18
)סעיף קטן (א
249 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(א) ו–(ב) לחוק השכירות והשאילה ומחילה את ההסדר20
(ב) גם על מיטלטלין, שכן אין מקום20 הקבוע בסעיף
.להבחנה בין סוגי הנכסים לעניין השבתם כשהם פנויים
ההוראה מבהירה כי החובה להשיב את המושכר פנוי
.אינה חלה לגבי נכס של המשכיר המשמש את המושכר
כמו החוק הקיים, ההוראה המוצעת אינה קובעת כי על
השוכר להשיב את המושכר במצב שבו קיבל אותו. השבת
נכס שאינו כשיר לשימוש, בדומה למסירת נכס שאינו כשיר
כלל לשימוש, לא תיחשב "השבת נכס" בהתאם לעקרונות
הקבועים בדיני החיובים הכלליים. לגבי השבת נכס פגום
לרבות נכס שאינו כשיר לשימוש או אי–השבה של הנכס
כלל יחולו ההוראות הדנות בשמירה. כך, אם השוכר אינו
אחראי לנזק על פי דיני השמירה, הוא יוכל להשיב את
.הנכס במצבו הפגום או לא להשיבו כלל
(א), זכאי השוכר לתקן בעצמו בכל עת פגם שתיקונו לא241 על אף הוראות סעיף
(ב)
.מצוי באחריותו של המשכיר, ובלבד שנתן למשכיר הזדמנות סבירה לתקן את הפגם
][ח
.246
המשכיר ימסור לשוכר את הזכויות להחזיק ולהשתמש במושכר כשהן חופשיות מכל
זכות של אדם שלישי אשר נוגדת את זכויות השוכר ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים
; המשכיר ימנע את קיומן של זכויות נוגדות כאמור במהלך כל תקופת244 עד242
.השכירות
התאמת הזכויות
במושכר
][ח
.247
. יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין נשיאה בסיכון לאבדן המושכר175 הוראות סעיף
נשיאה בסיכון
אבדן המושכר
][ח
.248
.תקופת השכירות תחל במסירת המושכר לשוכר
תחילת השכירות
]18 [שכר
.249
עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל
(א)
.אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר
השבת המושכר
בסיום השכירות
]20 [שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
806
.השיב השוכר את המושכר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל המשכיר את המושכר
(ב)
היה המושכר נכס שהוא מיטלטלין, ישיב השוכר את המושכר במקום שבו נמסר
(ג)
.המושכר לשוכר
השבת מושכר
שבוצעו בו שינויים
][ח
.250
ביצע השוכר שינויים במושכר בהסכמת המשכיר, זכאי השוכר לבחור בין השבת
(א)
המושכר כפי שהוא לאחר ביצוע השינויים, לבין החזרת המושכר לקדמותו והשבתו
כפי שהיה טרם ביצוע השינויים; בחר השוכר להשיב את המושכר כפי שהוא לאחר
.ביצוע השינויים, אין הוא זכאי לתמורה בשל השינויים שביצע
ביצע השוכר שינויים במושכר בלי שקיבל את הסכמת המשכיר לכך, יחזיר
(ב)
,השוכר את המושכר לקדמותו, וישיב אותו למשכיר כפי שהיה טרם ביצוע השינויים
ובלבד שהמשכיר דרש השבה כאמור; היה השינוי שביצע השוכר במושכר שהוא
, יחולו הוראות פרק שני: בנייה600 מקרקעין, הקמת מחוברים כמשמעותם בסעיף
.*ונטיעה במקרקעי הזולת בחלק המשנה השלישי לחלק הרביעי
שמירה על המושכר
]24 [שכר.251
השוכר ייחשב כשומר שכר כשהמטרה של שמירת המושכר טפלה למטרה העיקרית
.של החזקתו
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
(א) ו–(ג) לחוק20 ההוראות חוזרות על הוראות סעיף
.השכירות והשאילה, בשינויי נוסח
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"החזרת המושכר
. (א) בתום השכירות חייב השוכר להחזיר למשכיר את20
.המושכר והמשכיר חייב לקבלו
. (ב) בשכירות של מקרקעין יוחזר המושכר כשהוא פנוי
(ג) בשכירות של מיטלטלין יוחזר המושכר במקום שבו
".נמסר לשוכר
ההוראה החדשה המוצעת דנה במקרה
250 סעיף
שבו השוכר ביצע שינויים במושכר. המבחן
העיקרי בכל הנוגע לשינויים שנעשו במושכר הוא השאלה
.אם שינויים אלה נעשו בהסכמת המשכיר
)לסעיף קטן (א
אם נעשו השינויים בהסכמת המשכיר אזי יחול
סעיף קטן (א) המוצע הקובע כי אז השוכר זכאי לבחור בין
השבת המושכר עם השינויים בלי לזכות בתמורה בעדם
.לבין השבת המושכר לאחר השבתו למצבו טרם השינויים
ההנחה היא כי המדובר, דרך כלל, בשינויים שנעשו בעלות
לא יקרה ועל כן מן הראוי לאפשר לצדדים חופש פעולה
שאינו מטיל עליהם חיובים כפויים. במצב זה אין להטיל על
המשכיר חובת שיפוי רק משום שהסכים כי השוכר יכניס
שינויים במושכר. ואולם אין לחייב את השוכר לסלק את
.השינוי על חשבונו בשל הסכמת המשכיר לביצוע השינוי
לפיכך מוצע לאפשר את הבחירה לשוכר, מצב שיאפשר
.משא ומתן בין הצדדים
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת דנה בשינויים שנערכו שלא
בהסכמת המשכיר וקובעת עיקרון ולפיו כששוכר מבצע
שינוי שלא כדין שאינו בגדר בנייה ונטיעה, ישיב השוכר
את המושכר למצבו טרם השינויים. אם המשכיר לא דרש
את השבת הנכס בלא השינוי, יכול השוכר להשיב את
הנכס כרצונו. על שינויים שהם בגדר בנייה ונטיעה יחולו
ההוראות המתאימות בחלק מהנכסים הדנות בבנייה
, המוצעים606 עד600 ונטיעה במקרקעי הזולת, בסעיפים
היינו ברירה למשכיר לקיים את המחוברים או לדרוש את
.סילוק המחוברים שהקים השוכר
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
251 סעיף
לחוק השכירות24 הקיימת בסעיף
והשאילה, בשינויי נוסח. לעניין אחריותו של השוכר
433 עד421 כשומר יחול הפרק הדן בשמירה (סעיפים
.)המוצעים
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
1967-"תחולת חוק השומרים, התשכ"ז
, יראו שוכר1967-. לענין חוק השומרים, התשכ"ז24
כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה
".העיקרית של החזקתו
.606 עד600 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
807
פרק שביעי: חוזה שאילה
מהותו של חוזה
שאילה
]26 [שכר
.252
חוזה שאילה הוא חוזה בין משאיל לשואל להקניה, שלא בתמורה, של זכות להחזיק
.ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
תחולה על פרק
]27 השאילה [שכר.253
יחולו, בשינויים המחויבים, גם249– ו248 ,246 ,241 ,240 ,235 עד231 הוראות סעיפים
.על שאילה
אי–התאמה במושאל
])(א28 [ח, שכר.254
, יחולו לעניין אי–התאמת המושאל, בשינויים המחויבים245 עד242 הוראות סעיפים
ואולם המשאיל לא יישא באחריות בשל אי–ההתאמה, אלא אם כן אי–ההתאמה נגרמה
.בשל התרשלותו
סיום חוזה שאילה
](א), ח29 [שכר.255
המשאיל רשאי לסיים את חוזה השאילה בהודעה לשואל בתוך זמן סביר מראש, גם
:אחרי שנמסר המושאל לשואל, בהתקיים אחד מאלה
;)(א182 תנאי מהתנאים האמורים בסעיף
)1(
שאילה חוזה :שביעי פרק
בדומה לזכות השכירות גם לזכות השאילה, פן חוזי
ופן קנייני. הפרק המוצע, שבחלק החיובים, מתייחס לפן
החוזי של הזכות ולחיובים השונים של הצדדים. הפן
הקנייני העוסק ברישום הזכות, תקופת קיומה ותוקפה
.מופיע בחלק החמישי הדן בנכסים
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
252 סעיף
, לחוק השכירות והשאילה26 הקיימת בסעיף
בשינויי נוסח שמטרתם להבהיר את תוכנו של חוזה
שאילה להבדיל מהזכות הקניינית עצמה (המצויה בסעיף
המוצע). ההוראה הפותחת מגדירה את מהות חוזה549
השאילה, בהתאמה לסעיפי פתיחה אחרים בחלק המשנה
הדן בחוזים מיוחדים. חוזה שאילה הוא חוזה, בין משאיל
.לשואל, להקניה של זכות קניינית בנכס שלא בתמורה
המדובר בזכות, מוגבלת בזמן, של השואל להחזיק ולהשתמש
בנכס. ההוראה נוקטת לשון "חוזה שאילה" להדגיש את הפן
לחוק26 החוזי של השאילה. המונח "שאילה" שבסעיף
.השכירות והשאילה יוחד לשאילה הקניינית
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"מהות השאילה
. שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא26
".לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה
ההוראה המוצעת, בדומה להוראה הקיימת
253 סעיף
לחוק השכירות והשאילה, מחילה27 בסעיף
על שאילה הוראות מתוך פרק חוזה שכירות בנוגע למסירת
הנכס וחיובי השואל לגביו. הושמטה ההפניה לסעיפים
לחוק61– ו50 ,2 ,123 ,6 שהם סעיפים25–(ב) ו5 ,4 ,3 ,)(א2
.המוצע, בהתאמה, שחלים גם בלא צורך בהפניה מפורשת
המוצע, הדן בזכות השוכר548 הקיים, שהוא סעיף21 סעיף
כלפי אדם שלישי, אינו נזכר בסעיף זה בשל היותו כלול
המוצע ודברי ההסבר550 בחלק הנכסים ועל כך ראה סעיף
המוצעים, שהם סעיפים חדשים246– ו241 לו. סעיפים
,הדנים בשינויים במושכר ובהתאמת זכויות במושכר
(ג) מיותר והושמט מהנוסח2 הוחלו גם על שאילה. סעיף
.המוצע ועל כן נמחקה ההפניה אליו
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תחולת סעיפים
25– ו21 ,20 ,18 ,17 ,12 ,11 ,5 עד2 . הוראות סעיפים27
".יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שאילה
הסעיף שונה מן ההסדר הקיים בסעיף
254 סעיף
לחוק השכירות והשאילה. ההוראה בסעיף28
הקיים מתייחסת אך ורק לשאלת הידיעה ואולם יסוד28
הידיעה הוא רק חלק מסוגיית האשמה. המבחן המוצע הוא
מבחן ההתרשלות שהוא מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי
כמבחן הידיעה. ההוראה המוצעת מחילה את ההוראות
,לגבי אי–התאמה במושכר גם על אי–התאמה במושאל
, המוצע, בפרק חוזה מתנה183 ואולם בדומה להוראת סעיף
נקבע שמאחר שמדובר בחוזה בלא תמורה, המשאיל יהיה
.אחראי בשל אי–התאמה רק אם זו נגרמה בהתרשלותו
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"שלילת תרופות
,6 . (א) על אי–התאמת המושאל יחולו הוראות סעיף28
אולם היא לא תשמש עילה לפיצויים, אלא אם ידע עליה
".המשאיל בעת כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה
)(א29 הסעיף המוצע קובע, בשונה מסעיף
255 סעיף
לחוק השכירות והשאילה, כי הן בשלב
ההתחייבות והן בשלב הריאלי לא יוכל המשאיל לחזור
.בו אלא אם כן עמד בעילות המנויות בסעיף המוצע
בכך מצמצם הסעיף את זכותו של המשאיל בשלב החוזי
וקובע עילות מוגדרות ולפיהן זכאי המשאיל לחזור בו
מהתחייבותו, ומרחיב את זכותו בשלב הקנייני של
)(א29 השאילה, בקבעו עילות נוספות על המנויות בסעיף
.הקיים, שבהתקיימן הוא זכאי לסיים את החוזה
) המוצעת מפנה להסדר הקבוע בפרק בדבר1( פסקה
(א) המוצע). בשל התפיסה כי המדובר182 חוזה מתנה (סעיף
בעסקת חסד הושווה דין חוזה השאילה לדין חוזה המתנה
פרק שביעי: חוזה שאילה
.252
חוזה שאילה הוא חוזה בין משאיל לשואל להקניה, שלא בתמורה, של זכות להחזיק
.ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
מהותו של חוזה
שאילה
]26 [שכר
.253
יחולו, בשינויים המחויבים, גם249– ו248 ,246 ,241 ,240 ,235 עד231 הוראות סעיפים
.על שאילה
תחולה על פרק
]27 השאילה [שכר
.254
, יחולו לעניין אי–התאמת המושאל, בשינויים המחויבים245 עד242 הוראות סעיפים
ואולם המשאיל לא יישא באחריות בשל אי–ההתאמה, אלא אם כן אי–ההתאמה נגרמה
.בשל התרשלותו
אי–התאמה
במושאל
])(א28 [ח, שכר
.255
המשאיל רשאי לסיים את חוזה השאילה בהודעה לשואל בתוך זמן סביר מראש, גם
:אחרי שנמסר המושאל לשואל, בהתקיים אחד מאלה
סיום חוזה שאילה
](א), ח29 [שכר
;)(א182 תנאי מהתנאים האמורים בסעיף
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
808
השואל נפטר, ניתן לגביו צו לכינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל, או הוכרז פושט
)2(
; ניתן לגביו צו פירוק- רגל ואם הוא תאגיד
המושאל דרוש למשאיל בשל נסיבות שלא היו קיימות בעת כריתת חוזה
)3(
.השאילה
פרק שמיני: חוזה ערבות
סימן א': הוראות כלליות
מהותו של
חוזה ערבות
]3 ,1 [ערב
.256
ערב), לקיים את חיובו של אדם- חוזה ערבות הוא חוזה שבו מתחייב אדם (בפרק זה
, לרבות חלק ממנו, חיוב עתידי- " חייב) כלפי נושה; לעניין זה, "חיוב- אחר (בפרק זה
.חיוב משתנה, חיוב מתחדש, חיוב בלתי קצוב וחיוב מותנה
ונקבע כי ניתן לבטל עסקה שאינה בתמורה בשל התנהגות
מחפירה של השואל או בשל הרעה במצבו הכלכלי של
המשאיל או במקרה שבו לא שינה השואל את מצבו לרעה
.בהסתמך על ההתחייבות
) המוצעת מרחיבה את הנסיבות המהוות2( פסקה
עילה לסיום השאילה והן כוללות על פי הנוסח המוצע גם
,מצבים שבהם ניתן נגד השואל צו פירוק, צו לכינוס נכסים
או אם השואל הוכרז פושט רגל, שהם דומים באופיים
.למצבים המנויים בחוק הקיים
) המוצעת מקנה למשאיל זכות לחזור בו3( פסקה
מחוזה השאילה כאמור בחוק השכירות והשאילה, אם
המושאל דרוש למשאיל. בחוק המוצע הוספה הדרישה
כי התקיימו נסיבות חדשות כדי ליצור איזון מתאים יותר
בין המשאיל לבין השואל מאחר שקיימות נסיבות שבהן
השואל, גם אם הובטחה לו זכות חינם, עדיין הסתמך על
.הנכס
סעיף קטן (ב) בהוראה הקיימת הושמט, בהיותו מיותר
המוצעים הדנים בחוזה לתקופה126– ו125 לאור סעיפים
בלתי קצובה ובהארכת חוזה לתקופה קצובה. לגבי חוזה
לתקופה בלתי קצובה וכן לגבי חוזה לתקופה קצובה
שנסתיימה תקופתו, הכלל הוא כי הצדדים יוכלו להודיע
על סיומם בהודעה זמן סביר מראש. דין זה יחול על חוזה
.שאילה ככל חוזה אחר
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי, אם היתה השאילה לזמן קצוב, מות
:השואל אינו עילה לסיום השאילה, וכפי שפסק הרמב"ם
"שאלו לזמן קצוב, כיון שמשך וזכה בו, אין הבעלים יכולין
להחזירו מתחת ידו עד סוף זמן השאילה, ואפילו מת
"השואל, הרי היורשין משתמשין בשאילה עד סוף הזמן
.)(משנה תורה, הלכות שאלה ופקדון, פרק א, הלכה ה
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"סיום השאילה
. (א) המשאיל רשאי לבטל את חוזה השאילה כל29
עוד לא מסר את המושאל לשואל, והוא רשאי לסיים את
השאילה בתוך תקופתה אם מת השואל או אם המושאל
דרוש למשאיל לצורך עצמו, והכל בהודעה לשואל זמן
.סביר מראש
(ב) לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על
".ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש
ערבות חוזה :שמיני פרק
הפרק המוצע דן בחוזה הערבות וממוקם בחלק
המשנה הדן בחוזים המיוחדים. פרק זה מחליף את חוק
,הערבות, ובו שני סימנים: הראשון, הוראות כלליות והשני
ערבות יחיד. מוצע לשלב בחוק את ההוראות הדנות
בערבות יחיד אף שהן בעלות אופי פרטני מיוחד. אמנם
ככלל לא נכללות הוראות ממין זה, ואולם במקרה זה מדובר
בהוראות, לא רבות, הנסמכות באופן הדוק על ההוראות
.הכלליות בנושא ערבות
כלליות הוראות :'א סימן
ככלל, ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
256 סעיף
לחוק הערבות ואולם בשונה3– ו1 סעיפים
מאותן ההוראות, היא קובעת כי הפרק דן בחוזה ערבות
ולא "בהתחייבותו של אדם" שמשמעה הוא התחייבות
חד–צדדית. שינוי זה תואם את המגמה הכללית בחוק
, המוצע176 המוצע, החוזרת גם בפרק חוזה מתנה, בסעיף
לראות בהתחייבויות כגון אלה חוזה. ההוראה מבהירה את
מהותו של חוזה זה בדומה לשאר הפרקים בחלק משנה זה
.העוסק בחוזים מיוחדים
:התייחסות המשפט העברי
שינוי זה תואם את המשפט העברי, שדורש את
ידיעת הנושה על הערבות ודורש גם את הסכמתו, אלא
אם כן התחייב הערב כלפי החייב בהתחייבות בת תוקף
"מעשה קניין" (ראו ברוך כהנא, ערבות, בסדרת חוק-
.)66 , הערה113 ' ועמ111 'לישראל, ירושלים תשנ"ב, עמ
: נוסח חוק הערבות הקיים
"מהות הערבות
. (א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של1
.אדם אחר כלפי אדם שלישי
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
809
ערבות על פי
צו של רשות
]3 [ערב
.257
, ערבות יכול שתיווצר על פי צו של רשות, באמצעות מסירת256 על אף הוראות סעיף
.כתב ערבות לרשות; על ערבות כאמור יחולו הוראות פרק זה
התחייבות עצמאית
לשיפוי
]16 [ערב
.258
, לא יחולו על התחייבות עצמאית268–) ו1(267 ,266 ,257 הוראות פרק זה, למעט סעיפים
.של אדם לשפות נושה בשל אי–קיום חיובו של חייב כלפי הנושה
תחומה של
ערבות
])(א4 [ערב
.259
.אין הערב חב בחיוב גבוה או חמור מחיובו של החייב
חיובים נלווים
](ב) רישה4 [ערב.260
הערב חב גם בחיובים אחרים שנתחייב בהם החייב בשל אי–קיום החיוב הנערב, לרבות
הפרשי הצמדה, ריבית, הוצאות, פיצויים והשבה, ודינם של חיובים אלה כדין החיוב
.הנערב
שינוי בחיוב הנערב
]5 [ערב.261
.הוגדל החיוב הנערב, אין בכך כדי לשנות את חיובו של הערב
(א)
.הוקטן החיוב הנערב, מופטר הערב בשיעור שבו הופטר החייב
(ב)
, (ב) הערבות יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו
קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי
.קצוב
"יצירת הערבות
. הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או3
בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם
משנמסר כתב הערבות- היתה הערבות על פי צו של רשות
".לרשות
ההוראה המוצעת דומה לסיפה של
257 סעיף
לחוק הערבות. חריג לכלל האמור3 סעיף
הוא ערבות הנוצרת על פי צו של רשות. ערבות256 בסעיף
זו נוצרת מכוח התחייבות חד–צדדית בדרך של מסירת
כתב הערבות לרשות והיא אינה ערבות לחיוב אלא ערבות
לקיומו של אירוע. הסיפה באה להבהיר שגם על התחייבות
.חד–צדדית זו חל הפרק המוצע הדן בחוזה ערבות
: נוסח חוק הערבות הקיים
"יצירת הערבות
. הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או3
בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם
משנמסר כתב הערבות- היתה הערבות על פי צו של רשות
".לרשות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
258 סעיף
. לחוק הערבות, בשינויי נוסח16 סעיף
בסעיף המוצע מודגשת העצמאות של ההתחייבות לשיפוי
("האוטונומיות" של הערבות) בכך שמודגש כי רוב הוראות
הפרק המוצע אינן חלות על התחייבות ממין זה. המילים
."כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות" הושמטו כמיותרות
לחוק הערבות הושמטה מאחר שהסעיף12 ההפניה לסעיף
, שבפרק הדן בעשיית עושר ולא במשפט413 הועבר לסעיף
.אשר חל, לפי העניין, על כל החוק
: נוסח חוק הערבות הקיים
"התחייבות לשיפוי
. התחייבות של אדם לשפות נושה בשל אי–קיום חיובו16
,של חייב כלפי הנושה, כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות
, בשינויים המחוייבים לפי12– ו11 ,9 ,3 יחולו עליה סעיפים
".העניין
הסעיפים המוצעים חוזרים על הוראות סעיפים
סעיפים
, לחוק הערבות4 קטנים (א) ו–(ב) רישה של סעיף 260– ו259
בשינויי נוסח ומבנה. סעיף קטן (ג) הושמט
כמיותר שכן הערב והנושה יכולים להסכים על גובה
.הערבות וממילא אין לחייב את הערב ביותר משהסכים לו
" ההוראה המוצעת מבהירה כי המונח "חיובים
,כולל את כל החיובים אשר נובעים מאי–קיום החוזה
לרבות הפרשי הצמדה והשבה של מה שהחייב קיבל
מהנושה. מאחר שהוראות החוק המוצע כפופות להסכמה
אחרת של הצדדים אם ישנה כזו והן בעיקרן ניתנות
(ב) הקיים כמיותרת4 להתנאה, הושמטה הסיפה של סעיף
.) המוצע260 (סעיף
: נוסח חוק הערבות הקיים
"תחומה של הערבות
. (א) אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור4
.ממנו
(ב) הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שנתחייב
בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין
החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן
.הערבות
(ג) היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום
".ערבותו
)לסעיפים קטנים (א) ו–(ב
261 סעיף
הסעיפים המוצעים חוזרים ככלל על סעיף
(א) ו–(ב) לחוק הערבות. הסעיף בחוק הקיים מתייחס5
לשינוי החיוב הנערב אם הוא הוסכם בין החייב לנושה
.257
, ערבות יכול שתיווצר על פי צו של רשות, באמצעות מסירת256 על אף הוראות סעיף
.כתב ערבות לרשות; על ערבות כאמור יחולו הוראות פרק זה
ערבות על פי
צו של רשות
]3 [ערב
.258
, לא יחולו על התחייבות עצמאית268–) ו1(267 ,266 ,257 הוראות פרק זה, למעט סעיפים
.של אדם לשפות נושה בשל אי–קיום חיובו של חייב כלפי הנושה
התחייבות
עצמאית לשיפוי
]16 [ערב
.259
.אין הערב חב בחיוב גבוה או חמור מחיובו של החייב תחומה של
ערבות
])(א4 [ערב
.260
הערב חב גם בחיובים אחרים שנתחייב בהם החייב בשל אי–קיום החיוב הנערב, לרבות
הפרשי הצמדה, ריבית, הוצאות, פיצויים והשבה, ודינם של חיובים אלה כדין החיוב
.הנערב
חיובים נלווים
](ב) רישה4 [ערב
.261
.הוגדל החיוב הנערב, אין בכך כדי לשנות את חיובו של הערב
(א) שינוי בחיוב
הנערב
]5 [ערב.הוקטן החיוב הנערב, מופטר הערב בשיעור שבו הופטר החייב
(ב)
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
810
;חל בחיוב הנערב שינוי אחר, משתנה חיובו של הערב בהתאם לשינוי האמור
(ג)
ואולם אם היה בשינוי משום פגיעה של ממש בזכויות הערב, מופטר הערב מקיום
הערבות, אלא אם כן ניתן לקיים את החיוב בלא השינוי והערב הודיע לנושה על רצונו
.לעשות כן בתוך זמן סביר אחרי שנודע לו על השינוי
טענות העומדות
לערב
])(א7 [ערב
.262
.טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו, עומדת גם לערב
(א)
][ח היתה לחייב טענת קיזוז כלפי הנושה מכוח העסקה שבמסגרתה נוצר החיוב
(ב)
הנערב, תהיה הזכות להודיע על הקיזוז נתונה גם לערב, ורשאי הוא לתת הודעה כאמור
.על אף התנגדות החייב
חיוב- ערב וחייב
יחד ולחוד
]8 [ערב
.263
.הערב והחייב חבים כלפי הנושה יחד ולחוד
(ובהקטנת החיוב, גם על פי ויתור של הנושה). מוצע לבטל
סייגים אלה ולהחיל את הכלל גם אם השינוי נבע מסיבה
אחרת, כמו למשל, חוק, מאחר שאין סיבה להבחין בין
.המצבים השונים
)לסעיף קטן (ג
הרישה של הסעיף הקטן המוצע חוזרת על ההוראה
(ג) לחוק הערבות בשינוי נוסח. המילים5 הקיימת בסעיף
"על פי חוזה בין החייב לבין הנושה" הושמטו בדומה
.)לשינוי שנעשה בסעיפים קטנים (א) ו–(ב
הסיפה של הסעיף המוצע מחדשת וקובעת כי אם
יש בשינוי החיוב פגיעה של ממש בזכויות הערב, הערב
פטור מקיום ערבותו, אלא אם כן ניתן לקיים את הערבות
בלא השינוי והערב הודיע לנושה שיקיימה. בכך מדגיש
הנוסח המוצע כי יש לברר את רצונו של הערב כשחל שינוי
בחיוב שיש בו משום פגיעה של ממש בזכויותיו ולשחרר
את הערב מן הנטל למסור הודעה בדבר ביטול ערבותו (נטל
הקיים הטיל עליו). למותר לציין כי גם במקרה5 אשר סעיף
שבו הערב הודיע לנושה על רצונו לקיים את החיוב, נותרת
.) המוצעים267– ו266 זכותו לשיפוי על כנה (ראו סעיפים
: נוסח חוק הערבות הקיים
"שינוי בחיוב
. (א) הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין5
הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה
.שהופטר החייב
(ב) הוגדל החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין
.הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב
(ג) חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב
לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם
- הברירה בידי הערב
;) למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן1(
) לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע2(
".בזכויות הערב
)לסעיף קטן (א
262 סעיף
)(א7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק הערבות, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת מרחיבה את חובת ההגנה
המוטלת על החייב כלפי הערב. על החייב להעמיד לרשות
הערב את טענת הקיזוז שברשותו שהרי מיצוי טענות
מתחום העסקה של החיוב הנערב, הוא בגדר הציפיות של
הערב. על כן נקבע כי הערב רשאי להודיע לנושה על קיזוז
של חיוב כספי אשר נובע מהחיוב העיקרי (שבין החייב
לבין הנושה), ואשר החייב היה רשאי לקזז אותו. מובהר
שהערב זכאי לתת הודעת קיזוז כאמור, על אף התנגדותו
.של החייב
:התייחסות המשפט העברי
חידושו של החוק המוצע, שזכות קיזוז של החייב
כלפי הנושה עוברת לערב, נפסק במאה הט"ז על ידי
,ר' שמואל די מודינא (שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט
.)סימן עב
(ב) לא נכללה בפרק הדן בחוזה ערבות7 הוראת סעיף
.בשל הוראה כללית שצפויה להיכלל בחלק ההתיישנות
: נוסח חוק הערבות הקיים
"טענות הגנה
. (א) כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו7
.עומדת גם לערב
(ב) התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם
".התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של
263 סעיף
. לחוק הערבות, בשינויי נוסח8 סעיף
הדינים החלים על מצב של ריבוי חייבים מצויים בפרק
.) המוצעים97 עד75 הדן בריבוי חייבים ונושים (סעיפים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
811
דרישה לקיום
מהחייב תחילה
]8 [ערב
.264
הנושה אינו רשאי לדרוש מן הערב לקיים את ערבותו בלי שדרש תחילה מהחייב
(א)
. ימים לקיום החיוב בידי החייב30 שיקיים את חיובו והמתין
:הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה
(ב)
החייב נפטר, הוכרז פסול דין או שניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת
)1(
; ניתן נגדו צו פירוק- רגל, ואם הוא תאגיד
.פנייה בדרישה אל החייב כאמור בסעיף קטן (א) כרוכה בקשיים מיוחדים
)2(
הפטר הערב
]6 [ערב.265
.גרם הנושה לאי–קיום החיוב הנערב, מופטר הערב
(א)
גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב וכתוצאה מכך נגרם
(ב)
.לערב נזק, מופטר הערב בשיעור הנזק
זכות הערב לשיפוי
]9 [ערב.266
החייב ישפה את הערב בשל ההוצאות שהוציא או ההתחייבויות שהתחייב לשם קיום
.החיוב הנערב, בתוספת הוצאות סבירות אחרות שהוציא הערב בקשר לערבות
: נוסח חוק הערבות הקיים
"אחריות הערב
. הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם8
אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי
שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות
:האלה
;) הערב ויתר על הדרישה מן החייב1(
;פירוק-) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו2(
) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן3(
".הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים
)לסעיף קטן (א 264 סעיף
לחוק הערבות הנושה אינו רשאי8 לפי סעיף
.לפנות לערב בלי שדרש תחילה את קיום החיוב מהחייב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראה זו, ואולם קוצבת את
ימים, ובכך יוצרת ודאות30–הזמן לקיום בידי החייב ל
אצל הנושה לעניין מועד נקיטת הליכים נגד החייב. בסעיף
271 המוצע, אשר חל לעניין ערב מוגן כהגדרתו בסעיף281
.המוצע, נקבע הסדר שונה מזה הקבוע בסעיף זה
:התייחסות המשפט העברי
בעניין זה, עמדת החוק עולה בקנה אחד עם תפיסת
המשפט העברי אשר אף מחמיר יותר עם הנושה בכך שהוא
מחייב את הנושה למצות את הנכסים הקיימים ללווה
,בטרם ייפרע מן הערב (משנה תורה, הלכות מלווה ולווה
.)פרק כה, הלכה ג
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת החוק הקיים
לחוק הערבות) ומוסיפה שגם במקרה של הגבלת8 (סעיף
כשרותו של החייב, ניתן לפנות לערב, בלי לפנות קודם
) לסעיף הקיים מאחר1( לכן אל החייב. הושמטה פסקה
שהוראות החוק בעיקרן ניתנות להתנאה וממילא הן
,כפופות להסכמת הצדדים ואין צורך לציין זאת. בנוסף
מוצע להשמיט מן הסעיף המוצע את האפשרות של הנושה
לדרוש את קיום החיוב גם בלי שדרש תחילה מן החייב
לקיימו, במקרה שבו החייב נמצא מחוץ לישראל. אין די
בשהות מחוץ לישראל כשלעצמה כדי להקשות במיוחד
על הנושה בפנייה אל החייב. התנאי הנותר ולפיו פנייה
בדרישה אל החייב כרוכה בקשיים מיוחדים כאמור בפסקה
) לסעיף הקטן המוצע, תחול במקרה המתאים גם לגבי2(
שהות החייב מחוץ לישראל ככל שיש בה כדי ליצור קשיים
.מעין אלה
: נוסח חוק הערבות הקיים
"אחריות הערב
. הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם8
אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי
שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות
:האלה
;) הערב ויתר על הדרישה מן החייב1(
;פירוק–) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו2(
) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן3(
".הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים
6 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
265 סעיף
.לחוק הערבות, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הערבות הקיים
"הפטר הערב
. (א) גרם הנושה לאי–מילוי החיוב הנערב, מופטר6
.הערב
(ב) גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת
החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב
".כדי סכום הנזק
ההוראה המוצעת קובעת את חובת השיפוי
266 סעיף
של החייב כלפי הערב. הסייגים לזכות
המוצע, ולכן הועברה הרישה267 השיפוי מרוכזים בסעיף
) המוצע. הסיפה של1(267 לחוק הערבות לסעיף9 של סעיף
.264
הנושה אינו רשאי לדרוש מן הערב לקיים את ערבותו בלי שדרש תחילה מהחייב
(א)
. ימים לקיום החיוב בידי החייב30 שיקיים את חיובו והמתין
דרישה לקיום
מהחייב תחילה
]8 [ערב
:הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה
(ב)
החייב נפטר, הוכרז פסול דין או שניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת
)1(
; ניתן נגדו צו פירוק- רגל, ואם הוא תאגיד
.פנייה בדרישה אל החייב כאמור בסעיף קטן (א) כרוכה בקשיים מיוחדים
)2(
.265
.גרם הנושה לאי–קיום החיוב הנערב, מופטר הערב
(א)
הפטר הערב
]6 [ערב
גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב וכתוצאה מכך נגרם
(ב)
.לערב נזק, מופטר הערב בשיעור הנזק
.266
החייב ישפה את הערב בשל ההוצאות שהוציא או ההתחייבויות שהתחייב לשם קיום
.החיוב הנערב, בתוספת הוצאות סבירות אחרות שהוציא הערב בקשר לערבות
זכות הערב לשיפוי
]9 [ערב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
812
סייגים לזכות
השיפוי של הערב.267
: בהתקיים אחד מאלה266 הערב אינו זכאי לשיפוי בידי החייב כאמור בסעיף
]9 [ערב הערבות ניתנה בלא הסכמת החייב; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מזכות הערב
)1(
;*לפי פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט בחלק משנה רביעי
] סיפה17 [ערב;הערב קיים חיוב שתוקפו פגום מבחינת כשרותו או ייצוגו של החייב
)2(
,(א) רישה10 [ערב
](ב), ח10
הערב יכול היה להיות מופטר מקיום החיוב הנערב מכוח טענה שעמדה לחייב
)3(
כלפי הנושה בקשר לחיוב, והערב לא התגונן בה אף שידע על קיומה; ואולם הודיע
הערב לחייב טרם קיום החיוב הנערב על כוונתו לקיימו, והחייב לא פנה לבית המשפט
בבקשה למניעת קיומו של החיוב בידי הערב בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההודעה, לא
.יחולו הוראות פסקה זו
הסעיף, המפרטת כי על החייב לשפות את הערב גם עבור
הריבית, הושמטה כמיותרת, לאור הוראות פרק עשיית
.) המוצעים419 עד410 עושר ולא במשפט (סעיפים
:התייחסות המשפט העברי
יסודה של זכות השיפוי של הערב נקבעה זה מכבר
במשפט העברי כפי שעולה מדברי הרמב"ם: "ערב שקידם
ונתן לבעל חוב את חובו הרי זה חוזר וגובה מן הלוה כל
מה שפרע על ידו אף על פי שהיתה מלוה על פה או בלא
.)עדים כלל" (הלכות מלוה ולוה, פרק כו, הלכה ו
: נוסח חוק הערבות הקיים
"זכות הערב לחזור על החייב
. זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי9
הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי
ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות
-וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"א
"., מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות1961
ההוראה המוצעת מרכזת את הסייגים
267 סעיף
,לזכות החזרה של הערב אל החייב
:הקבועים בחוק הערבות, בשינויים אלה
הפסקה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף- )1( לפסקה
לחוק הערבות, ומבהירה למען הסר ספק, כי אין הוראת9
הסעיף המוצע פוגעת בזכויותיו של הערב להשבה לפי פרק
.עשיית עושר ולא במשפט, מאחר שקיים חיוב של אחר
17 הסעיף המוצע מחליף את הוראת סעיף- )2( לפסקה
17 המוצע). סעיף81 לחוק הערבות (יחד עם הוראת סעיף
לחוק האמור קובע כי ערבות לחיוב שתוקפו פגום מבחינת
.כשרותו או ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי
בשונה מזאת, לפי הנוסח המוצע, ערבות כזו תהיה ערבות
81 של ממש אם התקיימו בה התנאים הקבועים בסעיף
,המוצע ולא יחולו לגביה ההוראות הנוגעות לשיפוי הערב
ואולם בדומה לחוק הקיים, הערב לא יהיה זכאי לשיפוי
מהחייב, שאם לא כן, יצא שהחייב אחראי לקיום חיוביו גם
מקום שהחוק הסיר ממנו אחריות זו. הוראה דומה אפשר
.) לחוק6(419 למצוא בסעיף
לחוק10 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף- )3( לפסקה
(א) הקיים הושמטה כמיותרת10 הערבות. הסיפה לסעיף
,) לחוק הערבות, שאליו היא מפנה1()(ג5 מאחר שסעיף
עוסק במקרה שבו עמדה טענה לערב ולא במקרה של
טענה של החייב כאמור ברישה של אותו סעיף, ועל כן
אין סיבה למנוע מן הערב לחזור אל החייב אם לא טען
אותה. הסיפה לפסקה המוצעת מרחיבה את הוראת סעיף
(ב) לחוק הערבות. אפשרות הפנייה לבית משפט נועדה10
לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הערב והחייב. הערב
סבור לעתים כי יש הצדקה לקיום החיוב והוא מעוניין
לקיימו כדי למנוע את שינוי מצבו לרעה, כגון: צבירת
ריבית. לעומתו, החייב מעוניין להעלות את טענותיו כלפי
הנושה וכדי שיוכל לעשות כן, על הערב להימנע מלקיים
.את ערבותו
: נוסח חוק הערבות הקיים
"זכות הערב לחזור על החייב
. זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי9
הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי
ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות
-וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"א
., מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות1961
סייג לזכות הערב לחזור על החייב
. (א) הערב לא יהיה זכאי לחזור על החייב במידה10
שהוא היה עשוי להיות מופטר על ידי טענה שעמדה לחייב
כלפי הנושה בקשר לחיובו והטענה היתה ידועה לערב
ולא התגונן בה; ובלבד שזכות הערב לחזור על החייב אינה
.)1()(ג5 נפגעת אם עשה כאמור בסעיף
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הערב מילא
את ערבותו לאחר ששלח לחייב הודעה על כוונתו לעשות
.כן ונתן לו זמן סביר לפנות לבית המשפט
ערבות או התחייבות לשיפוי בשל חיוב פגום
. ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו או17
ייצוגו של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על התחייבות
,9 לשיפוי בשל אי–קיום חיוב כאמור לא יחולו סעיפים
".12– ו11
.419 עד410 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
813
תרופות לפני
קיום הערבות
]11 [ערב
.268
הערב זכאי, בטרם קיים את ערבותו וכדי להבטיח את זכותו לשיפוי, לכל התרופות
.הנתונות לנושה לשם הבטחת קיומו של החיוב הנערב בטרם הגיע מועד קיומו
ערב בעד ערב
]14 [ערב.269
התחייב אדם כלפי נושה לקיים ערבות של ערב, יהיה דין ערבותו של הערב כלפי
הנושה כדין חיוב נערב, הן לעניין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לעניין
.היחסים בינו לבין הערב
ביטול ערבות
לחיוב שטרם
נוצר
]15 [ערב
.270
התחייב ערב לקיים חיוב שטרם נוצר וכל עוד לא נוצר החיוב, רשאי הערב לבטל
(א)
את ערבותו בהודעה לנושה, לחייב ולערבים האחרים, ובלבד שלא קיבל תמורה בשל
.התחייבותו כאמור
,ביטל הערב את ערבותו כאמור בסעיף קטן (א) ונגרם לנושה נזק כתוצאה מהביטול
(ב)
.יפצה הערב את הנושה בשל הנזק האמור
][ח הנושה ימסור לערב, לפי דרישתו, פרטים על הערבים האחרים, לצורך מתן הודעה
(ג)
.)כאמור בסעיף קטן (א
][ח)(ד .אין להתנות על הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), אלא לטובת הערב
)1(
), רשאי הערב להתנות עם ערב אחר על הוראות1( על אף הוראות פסקה
)2(
.)סעיף קטן (א
לחוק11 הסעיף המוצע חוזר על סעיף
268 סעיף
הערבות, בשינויי נוסח. מובהר כי הסעיף
עוסק במקרה פרטי של הפרה צפויה המוסדרת באופן כללי
495 בחלק המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיף
.)המוצע
: נוסח חוק הערבות הקיים
"דין הערב לפני שמילא ערבותו
. לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים11
להבטחת זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת
".חוב שטרם הגיע זמן פרעונו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
269 סעיף
. לחוק הערבות, בשינויי נוסח14 סעיף
: נוסח חוק הערבות הקיים
"ערב בעד ערב
,. נתן אדם לנושה התחייבות למילוי ערבותו של ערב14
יהא דין ערבותו של הערב כלפי הנושה כדין חיוב נערב
הן לעניין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לעניין
".היחסים בינו לבין הערב
)לסעיף קטן (א
270 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של
(א) לחוק הערבות, בכמה שינויים. בסעיף המוצע15 סעיף
הוגבלה זכותו של הערב לבטל את ההתחייבות שנתן לקיום
החיוב רק למקרים שבהם הערב לא קיבל תמורה בעד
התחייבותו. הדרישה כי ההודעה לנושה תהיה בכתב
הושמטה, ויחול על כך ההסדר הכללי בחלק הפעולות
המשפטיות, העוסק, בין השאר, באופן ביצוע פעולה
המוצע). על חובת ההודעה לנושה8 משפטית (סעיף
הקבועה בסעיף נוספה חובת הודעה לחייב, חובה הקיימת
(ב) לחוק הערבות. כן נוספה חובת הודעה15 במובלע בסעיף
לערבים אחרים המסתמכים על ערבותו של הערב; כך יוכלו
הערבים האחרים להחליט, אם הם זכאים לעשות כן, האם
.לבטל את ערבותם אם לאו
חובת ההודעה לחייב המופיעה בחוק הקיים
(ב) נכללה בסעיף הקטן המוצע. על הפרתה15 בסעיף
של חובת ההודעה לחייב יחול חלק המשנה השישי
הדן בתרופות בשל הפרת חיוב בהתאם לנסיבות העניין
ועל כן הושמטה ההתייחסות המיוחדת לכך שהופיעה
.(ב) הקיים15 בסעיף
)לסעיף קטן (ב
)(א15 ההוראה המוצעת חוזרת על הסיפה של סעיף
.לחוק הערבות, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מטילה חובה על הנושה
,למסור לערב, לפי דרישתו, פרטים על הערבים האחרים
.ככל הנדרש למתן ההודעה על ביטול הערבות
)לסעיף קטן (ד
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי לא ניתן
,להתנות על סעיפים קטנים (א) ו–(ב) אלא לטובת הערב
,ואולם אין בכך למנוע מהערבים להסכים, בינם לבין עצמם
.בעניין זכות הביטול
.268
הערב זכאי, בטרם קיים את ערבותו וכדי להבטיח את זכותו לשיפוי, לכל התרופות
.הנתונות לנושה לשם הבטחת קיומו של החיוב הנערב בטרם הגיע מועד קיומו
תרופות לפני
קיום הערבות
]11 [ערב
.269
התחייב אדם כלפי נושה לקיים ערבות של ערב, יהיה דין ערבותו של הערב כלפי
הנושה כדין חיוב נערב, הן לעניין היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לעניין
.היחסים בינו לבין הערב
ערב בעד ערב
]14 [ערב
.270
התחייב ערב לקיים חיוב שטרם נוצר וכל עוד לא נוצר החיוב, רשאי הערב לבטל
(א)
את ערבותו בהודעה לנושה, לחייב ולערבים האחרים, ובלבד שלא קיבל תמורה בשל
.התחייבותו כאמור
ביטול ערבות
לחיוב שטרם
נוצר
]15 [ערב
,ביטל הערב את ערבותו כאמור בסעיף קטן (א) ונגרם לנושה נזק כתוצאה מהביטול
(ב)
.יפצה הערב את הנושה בשל הנזק האמור
הנושה ימסור לערב, לפי דרישתו, פרטים על הערבים האחרים, לצורך מתן הודעה
(ג)
.)כאמור בסעיף קטן (א
][ח
)(ד .אין להתנות על הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), אלא לטובת הערב
)1(
][ח
), רשאי הערב להתנות עם ערב אחר על הוראות1( על אף הוראות פסקה
)2(
.)סעיף קטן (א
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
814
סימן ב': ערבות יחיד
הגדרות לסימן
ערבות יחיד
]19 [ערב
.271
- בסימן זה
; מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי- ""נושה
מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין- ""ערב יחיד
בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב
- "כערב יחיד גם מי שהוא בעל עניין בתאגיד; לעניין זה, "בעל עניין בתאגיד
;231968 -כהגדרת "בעל עניין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
: אחד מאלה- ""ערב מוגן
ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על
)1(
; שקלים חדשים82,000
ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על
)2(
שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה708,000
.המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו
: נוסח חוק הערבות הקיים
"ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא
,. (א) ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא, רשאי הערב15
כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן
הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד
.הנזק שנגרם לו עקב הביטול
(ב) ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל
הערב ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר
מראש, על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שגרם לו
".עקב אי–מתן ההודעה
יחיד ערבות :'ב סימן
הסעיפים המוצעים חוזרים, בשינויי נוסח
סעיפים
.ומבנה ספורים, על פרק ב' בחוק הערבות
286 עד271
. מהחוק האמור34 כן הוסף לסימן סעיף
המוצע נוסף סעיף קטן (ד), הקובע הוראה281 בסעיף
מיוחדת לעניין התיישנות, בתביעה נגד ערב מוגן. ההוראה
המוצעת מבחינה בין שני מצבים לעניין המועד שממנו
, המוצע828 מתחילה תקופת ההתיישנות, כאמור בסעיף
בתביעה נגד ערב מוגן: המצב האחד הוא המצב המוסדר
בסעיף קטן (א) לסעיף זה, היינו מצב שבו ניתן פסק דין
נגד החייב וראש ההוצאה לפועל אישר שננקטו כל
הליכי ההוצאה לפועל, כדי להיפרע מן החייב. במקרה
,)1()כזה, מורה פסקת המשנה הראשונה בסעיף קטן (ד
כי יראו את מועד מתן פסק הדין נגד החייב כמועד שבו
מתחילה תקופת ההתיישנות של התביעה, כהגדרתה
בחלק השישי, נגד הערב המוגן. פסקת המשנה השנייה
מבהירה, כי במקרה זה לא יראו בתביעה נגד הערב תביעה
(ג) המוצע, והתוצאה היא838 כרוכה, כמשמעותה בסעיף
שלא יהיה ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות בנסיבות
.(ב) המוצע838 הקבועות בסעיף קטן
, המצב השני הוא זה המוסדר בסעיף קטן (ב) לסעיף זה
דהיינו מצב שבו נפגמה כשרותו של החייב, או שהוא פשט
את הרגל או ניתן נגדו צו כינוס נכסים או, אם היה החייב
אם ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו פירוק. במצב- תאגיד
)2( זה ניתן להגיש תובענה נגד החייב, והוראת סעיף פסקה
לסעיף קטן (ד) המוצע מורה, כי לעניין התיישנות, תיחשב
התביעה נגד הערב המוגן כתביעה הכרוכה בתביעה נגד
החייב, והתוצאה היא שיהיה ניתן להאריך את תקופת
.(ב) המוצע838 ההתיישנות, בנסיבות הקבועות בסעיף
: נוסח חוק הערבות הקיים
פרק ב': ערבות של ערב יחיד
"תחולה
. הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד18
.לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי
הגדרות
- בפרק זה .19
מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף- ""נושה
;אם אינו עיסוקו העיקרי
מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב- ""ערב יחיד
או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין
בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא
;ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד
" כהגדרת "בעל ענין- "לעניין זה, "בעל ענין בתאגיד
;1968-בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
: אחד מאלה- ""ערב מוגן
) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה1(
; שקלים חדשים60,000 נקוב סכום שאינו עולה על
) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה2(
, שקלים חדשים500,000 נקוב סכום שאינו עולה על
.234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 23
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
815
תחולת הוראות
סימן ערבות יחיד
]18 [ערב
.272
הוראות סימן זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהיה כינויה אשר יהיה, לרבות
.258 התחייבות עצמאית לשיפוי כמשמעותה בסעיף
עדיפות סימן זה
על פקודת השטרות
]31 [ערב
.273
.24 לפקודת השטרות57 הוראות סימן זה יחולו על אף האמור בסעיף
עדכון סכומים
]20 [ערב.274
, בינואר של כל שנה1– יעודכנו ב271 הסכומים הנקובים בהגדרה "ערב מוגן" שבסעיף
לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם
מדד המחירים לצרכן- " בינואר של השנה הקודמת; לעניין זה, "מדד1 לאחרונה לפני
.שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ערבות בסכום קצוב
]21 [ערב.275
.279 ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף
(א)
. פטור ערב יחיד מערבותו- לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב
(ב)
חובת גילוי
לערב יחיד
]22 [ערב
.276
נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים האלה, כפי
(א)
:שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב
;) הקרן- הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (בסימן זה
)1(
בלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה
.המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו
עדכון סכומים
". (א) הסכומים הנקובים בהגדרה "ערב מוגן20
ביולי של כל שנה להלן1– בינואר וב1– יעודכנו ב19 בסעיף
יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת-
'המדד היסודי; ואולם יום העדכון הראשון יהיה ביום ג
.)1998 במרס1( באדר התשנ"ח
- (ב) לעניין סעיף זה
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית- ""מדד
;לסטטיסטיקה
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום- ""המדד החדש
;העדכון
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום- ""המדד היסודי
המדד- העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון
.1997 פורסם בחודש יולי
ערבות בסכום קצוב
. (א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות21
.25 ולתוספות כמפורט בסעיף
פטור- (ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב
.ערב יחיד מערבותו
חובת גילוי
. (א) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה22
הערבות, את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו
:לבין החייב
) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב1(
;) הקרן- (להלן
) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון2(
;ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון
) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל3(
;הריבית ומועדי הפרעון
שיעור הריבית בעת- ) היתה הריבית משתנה4(
כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם
;למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי
) היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס5(
;ההצמדה
;)4()(א25 ) תוספות שנקבעו לפי סעיף6(
) שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום7(
.שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב
(ב) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה
הערבות, בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א) את הפרטים
:האלה
;) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן1(
;) מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב2(
) היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב3(
;המחליף חיוב קיים
.)2()(א25 ) שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף4(
,)1() (ג) גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א
), יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה4(–) ו3(
.הערבות
(ד) גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות
לחיוב עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת
כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד
.האמור
.59 'חוקי א"י, כרך א' (א), עמ 24
.272
הוראות סימן זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהיה כינויה אשר יהיה, לרבות
.258 התחייבות עצמאית לשיפוי כמשמעותה בסעיף
תחולת הוראות
סימן ערבות יחיד
]18 [ערב
.273
.24 לפקודת השטרות57 הוראות סימן זה יחולו על אף האמור בסעיף
עדיפות סימן זה
על פקודת השטרות
]31 [ערב
.274
, בינואר של כל שנה1– יעודכנו ב271 הסכומים הנקובים בהגדרה "ערב מוגן" שבסעיף
לפי שיעור שינוי המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם
מדד המחירים לצרכן- " בינואר של השנה הקודמת; לעניין זה, "מדד1 לאחרונה לפני
.שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
עדכון סכומים
]20 [ערב
.275
.279 ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף
(א)
ערבות בסכום קצוב
]21 [ערב
. פטור ערב יחיד מערבותו- לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב
(ב)
.276
נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, את כל הפרטים האלה, כפי
(א)
:שנקבעו בחוזה שבינו לבין החייב
חובת גילוי
לערב יחיד
]22 [ערב
;) הקרן- הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (בסימן זה
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
816
שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון ריבית דריבית בהתאם
)2(
;למועד הפירעון
;תקופת החיוב, סכומי הפירעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפירעון
)3(
שיעור הריבית בעת כריתת החוזה בהתחשב- היתה הריבית משתנה
)4(
;בריבית דריבית בהתאם למועד הפירעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי
;היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה
)5(
;)4()(א279 תוספות שנקבעו לפי סעיף
)6(
שיעור ריבית בשל איחור בפירעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל
)7(
.אי–קיום החיוב הנערב
נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות, נוסף על הפרטים לפי סעיף
(ב)
:קטן (א), את הפרטים האלה
;היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן
)1(
;מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב
)2(
;היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים
)3(
.)2()(א279 שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף
)4(
) יהיה כפי שהם מעודכנים4(–) ו3( ,)1()גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א
(ג)
.למועד כריתת חוזה הערבות
גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב עתידי, יהיה כפי שהם ידועים
(ד)
.לנושה בעת כריתת חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור
תוצאות אי–גילוי
. (א) לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים23
- המפורטים
פטור ערב יחיד מערבותו אם- )1()(א22 ) בסעיף1(
בעת כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום
;הערבות לסכום ההלוואה
ימלא ערב יחיד את ערבותו- )2()(א22 ) בסעיף2(
לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו
;סוג
ימלא ערב יחיד את ערבותו- )4()(א22 ) בסעיף3(
לפי שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו
;סוג
)2()(ב22 ) ובסעיף7( ) או6( ,)5( ,)3()(א22 ) בסעיף4(
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת-
;כריתת חוזה הערבות
פטור ערב יחיד- )4( ) או3( ,)1()(ב22 ) בסעיף5(
.מערבותו
(ב) הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים
, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע22 הקבועים בסעיף
.לאותו פרט
מסירת העתק מחוזה
. (א) נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב24
יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה
לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר
.החתימה
(ב) נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק
.מהחוזה שבין הנושה לחייב
תוספות לסכום הערבות
. (א) ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה25
:הערבות, רק לתוספות אלה
) הפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם1(
;בין הנושה לבין החייב
) ריבית בשל איחור בפרעון, ובלבד שלא יעלה2(
שיעורה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה
בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין איחור בפרעון
ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית- (להלן
ריבית משתנה, ייעשה החישוב על פי אותה ריבית
כפי שינוייה מעת לעת, בתוספת שלא תעלה על
;ארבע נקודות אחוז על שיעור הריבית המקורית
) הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה3(
;לפועל
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
817
תוצאות אי–גילוי
לערב יחיד
]23 [ערב
.277
- לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים
(א)
פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה- )1()(א276 בסעיף
)1(
;פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לחייב
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי- )2()(א276 בסעיף
)2(
;המקובל בחוזים מאותו סוג
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי- )4()(א276 בסעיף
)3(
;המקובל בחוזים מאותו סוג
ימלא ערב יחיד את- )2()(ב276 ) ובסעיף7( ) או6( ,)5( ,)3()(א276 בסעיף
)4(
;ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות
. פטור ערב יחיד מערבותו- )4( ) או3( ,)1()(ב276 בסעיף
)5(
, לא יחול סעיף276 הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף
(ב)
.קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט
מסירת העתק מחוזה
ערבות לערב יחיד
]24 [ערב
.278
נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה וייתן
(א)
.לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה
.נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב
(ב)
) תוספת שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם4(
.נגיד בנק ישראל
(ב) ערב יחיד יהיה חייב בתוספת המפורטת
הימים15 ) רק עבור התקופה שלאחר תום2()בסעיף קטן (א
מיום שקיבל את ההודעה על אי קיום החיוב כאמור
.26 בסעיף
הודעה על אי–קיום
. (א) לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה26
ימים מיום שהיה על החייב לקיים את90 לערב יחיד תוך
החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב בדי הנזק שנגרם
.לו בשל כך
(ב) בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את
) ואת תוכנן של הוראות3(–) ו2()תוכן הוראות סעיף קטן (ד
.29– ו27 סעיפים
(ג) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק
ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור
הנושה מלהודיע לערב על אי–קיום החיוב כאמור בסעיף
.)קטן (א
) ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה1( )(ד
לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע
ימים מראש; לא15 על כך לערב יחיד לפחות
הודיע הנושה כאמור, לא יהיה הערב היחיד
.חייב בפרעון מוקדם
) הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את2(
ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את
ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי
פריסת התשלומים כפי שנקבעו בחוזה שבין
הנושה לחייב, וזאת בלי לגרוע מזכויותיו
.כערב מוגן
) לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע3(
ימים15 ) תוך2( את ההלוואה כאמור בפסקה
מיום שקיבל את ההודעה של הנושה כאמור
), יהיה הנושה רשאי להעמיד את1( בפסקה
.ההלוואה לפרעון מוקדם
)1() (ה) הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ד
תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך
) תיקבע2()מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד
.בתקנות
תובענה מהחייב תחילה
. (א) לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר27
:שנתקיימו שניים אלה
;) ניתן פסק דין נגד החייב1(
) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שכדי להיפרע2(
מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות
הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או
למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל
.כשהם סבירים בנסיבות העניין
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה
נגד ערב מוגן למילוי ערבותו אם התקיים אחד משני
:הסייגים האלה
) החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס1(
נכסים או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח
במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם
כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי
העניין, שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או
;למימוש המשכנתה או המשכון
.277
- לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים
(א) תוצאות אי–גילוי
לערב יחיד
]23 [ערב פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת כריתת החוזה היה- )1()(א276 בסעיף
)1(
;פער משמעותי בין סכום הערבות לסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לחייב
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי- )2()(א276 בסעיף
)2(
;המקובל בחוזים מאותו סוג
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי שיעור הריבית המינימלי- )4()(א276 בסעיף
)3(
;המקובל בחוזים מאותו סוג
ימלא ערב יחיד את- )2()(ב276 ) ובסעיף7( ) או6( ,)5( ,)3()(א276 בסעיף
)4(
;ערבותו לפי אומד דעתו בעת כריתת חוזה הערבות
. פטור ערב יחיד מערבותו- )4( ) או3( ,)1()(ב276 בסעיף
)5(
, לא יחול סעיף276 הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים הקבועים בסעיף
(ב)
.קטן (א) בכל הנוגע לאותו פרט
.278
נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה וייתן
(א)
.לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה
מסירת העתק מחוזה
ערבות לערב יחיד
]24 [ערב
.נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה שבין הנושה לחייב
(ב)
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
818
תוספות לסכום
הערבות של
ערב יחיד
]25 [ערב
.279
:ערב יחיד ערב, נוסף על הסכום הנקוב בחוזה הערבות, רק לתוספות אלה
(א)
;הפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם בין הנושה לבין החייב
)1(
ריבית בשל איחור בפירעון, ובלבד שלא יעלה שיעורה על ארבע נקודות
)2(
אחוז מעל הריבית שנקבעה בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין איחור בפירעון
ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית ריבית משתנה, ייעשה- (בפסקה זו
החישוב על פי אותה ריבית כפי שינויה מזמן לזמן, בתוספת שלא תעלה על
;ארבע נקודות אחוז על שיעור הריבית המקורית
;הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל
)3(
.תוספת שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל
)4(
) רק בעבור התקופה2()ערב יחיד יהיה חייב בתוספת המפורטת בסעיף קטן (א
(ב)
הימים מיום שקיבל את ההודעה על אי–קיום החיוב כאמור בסעיף15 שלאחר תום
.280
הודעה על אי–קיום
בידי החייב
]26 [ערב
.280
ימים מיום90 לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד בתוך
(א)
שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו
.בשל כך
)2()בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את תוכן הוראות סעיף קטן (ד
(ב)
.283– ו281 ) ואת תוכנן של הוראות סעיפים3(–ו
שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לקבוע סוג וסכום של חיובים
(ג)
.)שלגביהם פטור הנושה מלהודיע לערב על אי–קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א
)(ד ביקש נושה להעמיד לפירעון מוקדם הלוואה לפירעון בתשלומים, בשל
)1(
לפחות; לא הודיע הנושה ימים מראש15 איחור בפירעון, יודיע על כך לערב יחיד
.כאמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפירעון המוקדם
הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, רשאי הוא
)2(
לפרוע את ההלוואה בהתאם לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי
.שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת בלי לגרוע מזכויותיו כערב מוגן
ניתן נגדו צו כינוס נכסים- ) היה החייב תאגיד2(
.או צו פירוק
(ג) הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה
.לכל ערב מוגן, והוא יהיה רשאי להצטרף להליך
לרבות דרישה- " (ד) לעניין סעיף זה, "הגשת תובענה
לתשלום החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד
.שיש לנושה כלפי הערב המוגן
חזרה אל החייב
. מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא28
דינו כדין הנושה לעניין הליכי גביית החוב מאת החייב
שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים
.אלה
ריבוי ערבים
. (א) ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה29
.בחלקים שווים
(ב) היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים
מוגנים, יחושב חלקו של כל ערב מוגן לפי מספרם של
.כלל הערבים
(ג) היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן
נמוך מחלקו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יהא אותו
ערב חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו; אין בהוראה
.זו כדי להשפיע על חלקם של יתר הערבים
תחום ערבותו של ערב יחיד
.)(א4 . אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף30
עדיפות
לפקודת57 . הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף31
.השטרות
אי–התנאה
. על אף האמור בכל דין, בערבות לפי פרק זה, התניה32
שאינה12– ו11 ,7 ,6 ,5 על הוראות הפרק ועל סעיפים
. בטלה- לטובת ערב יחיד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
819
)2( לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה
)3(
), יהיה הנושה1( ימים מיום שקיבל את הודעת הנושה כאמור בפסקה15 בתוך
.רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם
) תישלח בדואר רשום לפי המען1()הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ד
(ה)
) תיקבע2()שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד
.בתקנות
תובענה מהחייב
תחילה
], ח27 [ערב
.281
:לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא אחרי שנתקיימו שניים אלה
(א)
;ניתן פסק דין נגד החייב
)1(
יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שכדי להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי
)2(
ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש
.משכון על זכויותיו לגבי דירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות העניין
על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה נגד ערב מוגן למילוי ערבותו
(ב)
:בהתקיים אחד מאלה
החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת
)1(
רגל או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא
,יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי העניין
;שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון
. ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו פירוק- היה החייב תאגיד
)2(
הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל ערב מוגן, והוא יהיה רשאי
(ג)
.להצטרף להליך
:בתביעה נגד ערב מוגן יחולו הוראות אלה לעניין מירוץ תקופת ההתיישנות )(ד
- )בהתקיים האמור בסעיף קטן (א
)1(
, את מועד מתן פסק הדין נגד החייב כאמור831 יראו, לעניין סעיף
(א)
;) כמועד שבו נוצרה התביעה נגד הערב המוגן1()בסעיף קטן (א
, בתביעה נגד ערב מוגן, תביעה כרוכה838 לא יראו, לעניין סעיף
(ב)
לתביעה נגד החייב, גם אם התקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף
;האמור
, בתביעה נגד ערב838 בהתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יראו, לעניין סעיף
)2(
.מוגן, תביעה כרוכה לתביעה נגד החייב
, לרבות דרישה לתשלום החוב- "לעניין סעיפים קטנים (א) עד (ג), "הגשת תובענה
(ה)
.כולו או חלקו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה כלפי הערב המוגן
ביצוע ותקנות
. שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא34
רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, התקין
- תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר
) לקבוע פרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב1(
;יחיד
) לקבוע את דרכי הגילוי של פרטים שהנושה2(
;22 חייב לגלותם לערב יחיד לפי סעיף
לקבוע את דרך הצגת המידע האמור
)3(
;)3()(א22 בסעיף
) לקבוע את התוספות שערב יחיד ערב להן לפי4(
;)4()(א25 סעיף
;)(ג26 ) לקבוע פטור מהודעה לפי סעיף5(
".28 ) לקבוע הליכים למשך גביית חוב לפי סעיף6(
)2( לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה כאמור בפסקה
)3(
), יהיה הנושה1( ימים מיום שקיבל את הודעת הנושה כאמור בפסקה15 בתוך
.רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מוקדם
) תישלח בדואר רשום לפי המען1()הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ד
(ה)
) תיקבע2()שמסר הערב לנושה; דרך מסירת הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד
.בתקנות
.281
:לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא אחרי שנתקיימו שניים אלה
(א) תובענה מהחייב
תחילה
], ח27 [ערב;ניתן פסק דין נגד החייב
)1(
יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שכדי להיפרע מהחייב, ננקטו כל הליכי
)2(
ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש
.משכון על זכויותיו לגבי דירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות העניין
על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה נגד ערב מוגן למילוי ערבותו
(ב)
:בהתקיים אחד מאלה
החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת
)1(
רגל או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון, לא
,יחול סייג זה אלא אם כן קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי העניין
;שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון
. ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו פירוק- היה החייב תאגיד
)2(
הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל ערב מוגן, והוא יהיה רשאי
(ג)
.להצטרף להליך
:בתביעה נגד ערב מוגן יחולו הוראות אלה לעניין מירוץ תקופת ההתיישנות )(ד
- )בהתקיים האמור בסעיף קטן (א
)1(
, את מועד מתן פסק הדין נגד החייב כאמור831 יראו, לעניין סעיף
(א)
;) כמועד שבו נוצרה התביעה נגד הערב המוגן1()בסעיף קטן (א
, בתביעה נגד ערב מוגן, תביעה כרוכה838 לא יראו, לעניין סעיף
(ב)
לתביעה נגד החייב, גם אם התקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף
;האמור
, בתביעה נגד ערב838 בהתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יראו, לעניין סעיף
)2(
.מוגן, תביעה כרוכה לתביעה נגד החייב
, לרבות דרישה לתשלום החוב- "לעניין סעיפים קטנים (א) עד (ג), "הגשת תובענה
(ה)
.כולו או חלקו, קיזוז, או מימוש כל סעד שיש לנושה כלפי הערב המוגן
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
820
המשך הליכי גבייה
בידי ערב מוגן
]28 [ערב
.282
מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או חלקה, יהיה דינו כדין הנושה לעניין הליכי גביית
.החוב מאת החייב שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים אלה
ריבוי ערבים מוגנים
]29 [ערב.283
.ערבים מוגנים חבים כלפי הנושה בחלקים שווים
(א)
היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים מוגנים, יחושב חלקו של כל ערב מוגן
(ב)
.לפי מספרם של כלל הערבים
היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך מחלקו לפי סעיפים קטנים
(ג)
(א) או (ב), לא יהיה אותו ערב חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו; אין בהוראה זו
.כדי להשפיע על חלקם של שאר הערבים
תחום ערבותו של
ערב יחיד
]30 [ערב
.284
.)(א259 אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף
איסור התניה
בערבות יחיד
]32 [ערב
.285
על אף האמור בכל חיקוק אין להתנות על הוראות סימן זה וכן על הוראות סעיפים
(ב) ו–(ג) בכל הנוגע לערבות לפי סימן זה, אלא לטובת413 ,268 וסעיפים265 ,262 ,261
.ערב יחיד
תקנות לסימן
ערבות יחיד
]34 [ערב
.286
שר המשפטים רשאי באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל
- הנוגע לביצועו של סימן זה ובין השאר
;לקבוע פרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב יחיד
)1(
לקבוע את דרכי הגילוי של פרטים שהנושה חייב לגלותם לערב יחיד לפי סעיף
)2(
;276
;)3()(א276 לקבוע את דרך הצגת המידע האמור בסעיף
)3(
;)4()(א279 לקבוע את התוספות שערב יחיד ערב להן לפי סעיף
)4(
;)(ג280 לקבוע פטור מהודעה לפי סעיף
)5(
.282 לקבוע הליכים למשך גביית חוב לפי סעיף
)6(
פרק תשיעי: חוזה ביטוח
סימן א': הוראות לכל סוגי הביטוח
סימן משנה א': חוזה ביטוח
מהותו של חוזה
ביטוח
]1 [בטח
.287
,חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח
.לשלם, עקב קרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב
ביטוח חוזה :תשיעי פרק
הוראות פרק חוזה ביטוח מחליפות את הוראות חוק
חוזה הביטוח. הפרק המוצע חוזר ברובו על הוראות החוק
הקיים, תוך התאמת המבנה והנוסח לשאר חלקי החוק
המוצע. כמו כן נעשו כמה שינויים מהותיים, כמפורט
.בהמשך
הביטוח סוגי לכל הוראות :'א סימן
ביטוח חוזה :'א משנה סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
287 סעיף
, לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח1 סעיף
ומגדירה את מהותו של חוזה ביטוח כמקובל בפרקים
האחרים הדנים בחוזים מיוחדים. המילה "בקרות" הוחלפה
במילים "עקב קרות", כדי להבהיר שהסעיף מתייחס לחובה
לשלם הקמה בעקבות מקרה הביטוח וכתוצאה ממנו, ולא
'לחובת התשלום במועד מסוים המוסדרת בסימן משנה ה
.המוצע, הדן בתגמולי הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מהותו של חוזה ביטוח
. חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב1
את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה
".הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
821
פוליסה
]2 [בטח.288
נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את
.) פוליסה- זכויות הצדדים וחיוביהם (בפרק זה
חובה להבליט
הגבלות בפוליסה
]3 [בטח
.289
תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים
לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין
.המבטח זכאי להסתמך עליהם
צירוף העתק תשובה
לפוליסה
]4 [בטח
.290
נזכרה בחוזה ביטוח תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה שהציג לו המבטח, יצורף
לפוליסה העתק מהתשובה; תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי
.להסתמך עליה
מתן העתקים מן
הפוליסה
]5 [בטח
.291
המבטח ימסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של המבוטח, העתקים מן הפוליסה
(א)
.290 ומתשובות המבוטח המצורפות אליה כאמור בסעיף
][ח.)המבטח ימסור למוטב, לפי דרישתו, העתקים כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
][ח , מוטב אשר שותף, במישרין או בעקיפין, לתשלום דמי הביטוח- "בסעיף זה, "מוטב
(ג)
.במלואם או בחלקם, וכן מי שחייו בוטחו או שבוטח מפני תאונה, מחלה ונכות
ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת
288 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח2 סעיף קטן (א) של סעיף
המילים "זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא להוציא
פוליסה" הושמטו מאחר שבכל תחומי הביטוח על המבטח
חלה החובה להוציא פוליסה למבוטח. סעיף קטן (ב) של
הסעיף האמור הושמט מאחר שאין מקום לקבוע הוראת
השלמה כמפורט בו, שממנה היה עלול להשתמע כי יש
להסכים לנוהג ולפיו הפוליסה ניתנת במועד מאוחר יותר
.למועד כריתת חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"פוליסה
. (א) נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח2
מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים
פוליסה), זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח- וחיוביהם (להלן
.שלא להוציא פוליסה
(ב) כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו
כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג
ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח
- לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א16 לפי סעיף
, או כפי שהוגשו או שהותרו, לפי העניין, לפי סעיף1981
לחוק האמור זולת אם הוסכם בין הצדדים על סטיה40
".מאותם תנאים
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
289 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח3 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"חובה להבליט הגבלות
. תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו3
בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה
בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה
".זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
290 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח4 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מצורפות לפוליסה
נזכרה בחוזה תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה .4
;שהציג לו המבטח, יצורף לפוליסה העתק מהתשובה
תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי
".להסתמך עליה
)לסעיף קטן (א
291 סעיף
5 הסעיף המוצע חוזר בעיקרו על הוראת סעיף
לחוק חוזה הביטוח. הושמטו המילים "ועל חשבונו" מאחר
שאין להטיל על המבוטח (או המוטב) את עלות המצאת
.העותקים ובפועל אין גובים תשלומים כאלה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת נועדה להעניק למוטבים
זכות עצמאית כלפי המבטח, לקבל את הפוליסה וצרופותיה
.על פי דרישתם
)לסעיף קטן (ג
הסעיף הקטן המוצע מגדיר מיהו המוטב לצורך סעיף
זה, והוא כולל את מי שהיה שותף לתשלום דמי הביטוח
.וכן מי שחייו בוטחו או שבוטח מפני תאונה, מחלה ונכות
כך, למשל, מי שמבוטח בביטוח חיים קבוצתי הוא מוטב לפי
סעיף זה ועל כן על המבטח להמציא לו לפי דרישת המבוטח
.או דרישתו הוא, העתקים מן הפוליסה וצרופותיה
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מתן העתקים
. המבטח חייב למסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של5
המבוטח ועל חשבונו, העתקים מן הפוליסה ומן המצורפות
".אליה
.288
נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את
.) פוליסה- זכויות הצדדים וחיוביהם (בפרק זה
פוליסה
]2 [בטח
.289
תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים
לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין
.המבטח זכאי להסתמך עליהם
חובה להבליט
הגבלות בפוליסה
]3 [בטח
.290
נזכרה בחוזה ביטוח תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה שהציג לו המבטח, יצורף
לפוליסה העתק מהתשובה; תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי
.להסתמך עליה
צירוף העתק
תשובה לפוליסה
]4 [בטח
.291
המבטח ימסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של המבוטח, העתקים מן הפוליסה
(א)
.290 ומתשובות המבוטח המצורפות אליה כאמור בסעיף
מתן העתקים מן
הפוליסה
]5 [בטח
.)המבטח ימסור למוטב, לפי דרישתו, העתקים כאמור בסעיף קטן (א
(ב) ][ח
, מוטב אשר שותף, במישרין או בעקיפין, לתשלום דמי הביטוח- "בסעיף זה, "מוטב
(ג)
.במלואם או בחלקם, וכן מי שחייו בוטחו או שבוטח מפני תאונה, מחלה ונכות
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
822
אי–העברת פרטים
למבוטח
][ח
.292
, המבטח בביטוח חיים או בביטוח תאונה, מחלה291– ו290 על אף האמור בסעיפים
,ונכות לא יעביר למבוטח שאינו מי שחייו בוטחו או שאינו מי שבוטח מפני תאונה
,מחלה ונכות, פרטים בדבר בריאותו של מי שחייו בוטחו או של מי שבוטח מפני תאונה
מחלה ונכות; אי–העברת פרטים כאמור לא תגרע מזכותו של המבטח להסתמך על
.290 תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה לפי סעיף
חובת הגילוי של
המבוטח
]6 [בטח
.293
הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, בין בטופס של הצעת ביטוח ובין בדרך
(א)
אחרת בכתב, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות
עניין מהותי), על המבוטח להשיב- את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (בפרק זה
.עליה בכתב תשובה מלאה וכנה
שאלה גורפת הכורכת עניינים שונים, בלא אבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה
(ב)
, אלא אם כן השאלה היתה294 כאמור בסעיף קטן (א) ולא יראו בכך אי–גילוי לפי סעיף
.סבירה בעת כריתת החוזה
,הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי
(ג)
.דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה
תוצאות של אי–גילוי
בידי המבוטח
]7 [בטח
.294
,ניתנה לשאלה בעניין מהותי תשובה שלא היתה מלאה או כנה, רשאי המבטח
(א)
ימים מהיום שנודע לו על כך, לבטל את חוזה הביטוח בהודעה בכתב30 בתוך
.למבוטח
ההוראה החדשה המוצעת מטרתה לשמור
292 סעיף
על פרטיותו של "מי שחייו בוטחו", או על
."מי שבוטח מפני מחלה, תאונה ונכות" שאינו המבוטח
הכוונה היא למצבים כמו בביטוח מנהלים, שבהם המעביד
רוכש פוליסת ביטוח בעבור עובדו. במקרה זה העובד אינו
,המבוטח, אלא "מי שחייו בוטחו" או "מי שבוטח מפני מחלה
תאונה ונכות". כדי לשמור על פרטיותו של העובד ומתוך
הנחה שבדרך כלל למבוטח (המעביד) אין אינטרס לגיטימי
לקבלת מידע בענייני הבריאות של העובד, מוצע שהמבטח
לא יעביר למבוטח פרטים בנושאים אלה. ההוראה קובעת
כי המבטח יהיה רשאי להסתמך על התשובות שקיבל
, המוצע290 בעניינים אלה למרות האמור בסיפה לסעיף
הקובעת כי תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה בידי
.המבטח, אין המבטח זכאי להסתמך עליה
)לסעיף קטן (א
293 סעיף
(א) לחוק6 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
.חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
)(ב6 ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת סעיף
מתן–לחוק חוזה הביטוח. היא מחדשת ומבהירה כי אי
גילוי הגורר–תשובה לשאלה לפי סעיף קטן זה אינו בגדר אי
. המוצע294 את התוצאות המפורטות בסעיף
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק6 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"חובת גילוי
. (א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם6
בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה
בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר
לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן
ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה-
.מלאה וכנה
(ב) שאלה גורפת הכורכת ענינים שונים, ללא
אבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה כאמור אלא אם
.היתה סבירה בעת כריתת החוזה
(ג) הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין
שהוא ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה
".שאינה מלאה וכנה
)לסעיף קטן (א
294 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(א) לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. כך למשל המילים7
"מלאה וכנה" הוחלפו במילים "מלאה או כנה", כדי להבהיר
שתוצאות אי–הגילוי חלות על שתי האפשרויות. כמו כן
המילים "וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח" הושמטו. קיימת
לחוק הקיים7 סתירה לכאורה בין סעיף קטן (א) של סעיף
שבו נאמר שהביטול אפשרי רק כל עוד לא אירע מקרה
הביטוח, לבין סעיף קטן (ג) הקובע את התוצאות כאשר
הביטול הוא לאחר קרות המקרה. יש להניח שהכוונה בסעיף
קטן (א) היתה להצביע על כך שהוא אינו מטפל בהשלכות
על החבות בגין אירוע שאירע טרם הביטול. ואולם לשם כך
)אין צורך בהוראה מיוחדת משום שבסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
המוצעים מפורטות התוצאות הרטרוספקטיביות. מוצע על
."כן למחוק את המילים "וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
823
קרה מקרה הביטוח לפני שבוטל החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), ישלם המבטח
(ב)
תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים
כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, ואולם המבטח פטור
:מתשלום באחת מאלה
;התשובה ניתנה בכוונת מרמה
)1(
,מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח גבוהים יותר
)2(
.אילו ידע את המצב לאמיתו
ביטל המבטח את החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), ישיב למבוטח דמי ביטוח בעד
(ג)
;התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאותיו, אלא אם כן פעל המבוטח בכוונת מרמה
), ישיב המבטח למבוטח גם2()הופטר המבטח מתשלום תגמולי ביטוח לפי סעיף קטן (ב
.את דמי הביטוח שהמבוטח שילם בעד התקופה שעד לביטול, בניכוי הוצאותיו
הודעת המבוטח
על תשובה לא נכונה
או לא מלאה
])3()(א), (ב17 [בטח
.295
נודע למבוטח שתשובה שנתן לשאלה בעניין מהותי היתה לא נכונה או לא מלאה, ויש
,בכך כדי להחמיר את סיכון המבטח החמרה של ממש, יודיע על כך מיד למבטח בכתב
., בשינויים המחויבים305 ויחולו, לעניין זה, הוראות סעיף
)לסעיף קטן (ב
(ג) לחוק חוזה7 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
הביטוח, בשינויי נוסח. המילה "שנתבטל" הוחלפה במילה
"בוטל" במסגרת האחדת המינוחים בחוק המוצע. כמו כן
) מסעיף זה2()מוצע להעביר את הסיפה של סעיף קטן (ג
.לסעיף קטן (ג) המוצע, המסדיר את נושא ההשבה
)לסעיף קטן (ג
מוצע להעביר לסעיף המוצע את הוראת הסיפה
לחוק חוזה הביטוח, כך7 ) של סעיף2()של סעיף קטן (ג
.שההוראות בנושא ההשבה ירוכזו בסעיף הקטן המוצע
כמו כן, מוצע לשנות ולקבוע, כי כאשר אירע מקרה
הביטוח טרם הביטול והמבטח הופטר לחלוטין מתגמולי
), ישיב2()ביטוח ביחס לאירוע שהתרחש לפי סעיף קטן (ג
המבטח למבוטח גם את דמי הביטוח בעבור התקופה
שעד לביטול ולא כמו בחוק הקיים שלפיו ההשבה חלה
על כספים ששילם המבוטח בעד התקופה שלאחר קרות
מקרה הביטוח בלבד. הסיבה לכך היא שבמקרה זה, למעשה
המבטח כלל לא נשא בסיכון ולכן אין הוא זכאי לדמי
.הביטוח ועליו להשיבם
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"תוצאות של אי–גילוי
. (א) ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה7
מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום
שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל
.את החוזה בהודעה בכתב למבוטח
(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי
המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר
הביטול, בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח
.בכוונת מרמה
(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח
סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים
בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו
משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי
:הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה
;) התשובה ניתנה בכוונת מרמה1(
,) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה2(
אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב
לאמיתו; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי
הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר קרות מקרה
".הביטוח, בניכוי הוצאות המבטח
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
295 סעיף
)3()(ב17 (א) יחד עם הוראת סעיף17 סעיף
לחוק חוזה הביטוח. הוראה זו הועברה לכאן, מאחר
שבחלופה זו אין מדובר בשינוי המחמיר את הסיכון
, אלא בתשובה שבדיעבד הסתברה17 שבו עוסק סעיף
כלא מלאה או כלא נכונה, אך אין בתשובה כזו משום
הטעיה מלכתחילה בהעדר ידיעתו של המבוטח בעת
.כריתת החוזה על כך שהתשובה אינה מלאה או נכונה
נראה, שהמיקום הענייני הנכון של הוראה זו הוא בצמוד
.להוראות העוסקות בתשובות המבוטח לשאלות המבטח
עם זאת, מבחינת התוצאות מפנה הסעיף להוראות סעיף
המוצע, בשינויים המחויבים, ובכך נשמר המצב החוקי305
.הקיים
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"חובת הודעה על החמרת הסיכון
. (א) נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על17
.כך מיד למבטח בכתב
: (ב) לעניין סימן זה, "שינוי מהותי", כל אחד מאלה
) שינוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה1(
למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה
;תשובה לאותה שאלה
קרה מקרה הביטוח לפני שבוטל החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), ישלם המבטח
(ב)
תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים
כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, ואולם המבטח פטור
:מתשלום באחת מאלה
;התשובה ניתנה בכוונת מרמה
)1(
,מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח גבוהים יותר
)2(
.אילו ידע את המצב לאמיתו
ביטל המבטח את החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), ישיב למבוטח דמי ביטוח בעד
(ג)
;התקופה שלאחר הביטול, בניכוי הוצאותיו, אלא אם כן פעל המבוטח בכוונת מרמה
), ישיב המבטח למבוטח גם2()הופטר המבטח מתשלום תגמולי ביטוח לפי סעיף קטן (ב
.את דמי הביטוח שהמבוטח שילם בעד התקופה שעד לביטול, בניכוי הוצאותיו
.295
נודע למבוטח שתשובה שנתן לשאלה בעניין מהותי היתה לא נכונה או לא מלאה, ויש
,בכך כדי להחמיר את סיכון המבטח החמרה של ממש, יודיע על כך מיד למבטח בכתב
., בשינויים המחויבים305 ויחולו, לעניין זה, הוראות סעיף
הודעת המבוטח
על תשובה לא
נכונה או לא מלאה
])3()(א), (ב17 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
824
שלילת תרופות
המבטח
]8 [בטח
.296
), אלא2( ) או1( בהתקיים האמור בפסקה295– ו294 המבטח אינו זכאי לאמור בסעיפים
:אם כן התשובה שלא היתה מלאה, כנה או נכונה ניתנה בכוונת מרמה
הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו בשעת כריתת החוזה או שהוא
)1(
;גרם לכך שהתשובה לא היתה מלאה, כנה או נכונה
העובדה שעליה ניתנה תשובה שלא היתה מלאה, כנה או נכונה חדלה להתקיים
)2(
לפני שקרה מקרה הביטוח, או שלא השפיעה על קרות מקרה הביטוח, על חבות המבטח
.או על היקפה
תקופת הביטוח
למעט הסיפה9 [בטח
])לסעיף קטן (ד
.297
באין הסכם אחר, מתחילה תקופת הביטוח עם כריתת חוזה הביטוח והיא מסתיימת
(א)
.בחצות הלילה שבסוף יומה האחרון
ימים30–הוסכם על תקופת הביטוח והציע המבוטח למבטח, בכתב, לא יאוחר מ
(ב)
לפני תום התקופה, להאריך את הביטוח לתקופה שנקב בהצעתו, ייחשב המבטח כמסכים
. ימים ממסירת ההצעה, על סירובו15 להארכה אם לא הודיע למבוטח בכתב, בתוך
הותנה שבסוף התקופה המוסכמת יוארך הביטוח מאליו, יוארך הביטוח מדי פעם
(ג)
.בפעם לתקופה שאורכה זהה לזה של תקופת הביטוח המוסכמת
לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד לסיים את החוזה בהודעה בכתב
(ד)
.לצד השני בתוך זמן סביר מראש
,) שינוי שחל אחרי מסירת הפוליסה למבוטח2(
;בנושא שצויין בה במפורש כענין מהותי
) דבר המגלה שתשובה לשאלה בענין מהותי3(
היתה לא נכונה ויש בכך כדי להחמיר את סיכון
".המבטח החמרה של ממש
8 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
296 סעיף
לחוק חוזה הביטוח. עקב פיצולו של
,) המוצע295 לחוק האמור (ראו דברי הסבר לסעיף17 סעיף
המוצע, ולהוסיף295 מוצע לאזכר בסעיף זה גם את סעיף
) גם את החלופה על פיה התשובה לא2(–) ו1( בפסקאות
היתה נכונה. נראה שהוראה זו מתאים יותר שתחול במקרה
המוצע, העוסקת בשינוי306 זה, מאשר הוראת סעיף
המחמיר את הסיכון. כמו כן, המילים "מלאה וכנה" הוחלפו
294 במילים "מלאה או כנה" (ראו דברי ההסבר לסעיף
.)המוצע
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"שלילת תרופות
בכל7 . המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף8
אחת מאלה, אלא אם התשובה שלא היתה מלאה וכנה
:ניתנה בכוונת מרמה
) הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו1(
בשעת כריתת החוזה או שהוא גרם לכך שהתשובה
;לא היתה מלאה וכנה
) העובדה שעליה ניתנה תשובה שלא היתה מלאה2(
וכנה חדלה להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח, או
שלא השפיעה על מקרהו, על חבות המבטח או על
".היקפה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
297 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח9 סעיף
ההוראה היא הוראה מיוחדת לחוזה הביטוח. הוראות
כלליות הדנות בחוזה לתקופה בלתי קצובה, ובחוזה
שהצדדים הסכימו להארכתו מופיעות בחלק המשנה הדן
.) המוצעים126– ו125 בהוראות מיוחדות לחוזים (סעיפים
הדן בעילות412 (ד) מצויה בסעיף9 הסיפה של סעיף
המקימות חובת השבה למזכה הנובעות מעקרונות עשיית
.עושר ולא במשפט
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"תקופת הביטוח
. (א) באין הסכם אחר מתחילה תקופת הביטוח עם9
כריתת החוזה והיא מסתיימת בחצות הלילה שבסוף יומה
.האחרון
(ב) הוסכם על תקופת הביטוח והציע המבוטח
, ימים לפני תום התקופה30–למבטח בכתב, לא יאוחר מ
להאריך את הביטוח לתקופה שנקב בהצעתו, רואים את
,המבטח כמסכים להארכה אם לא הודיע למבוטח בכתב
. ימים ממסירת ההצעה, על סירובו15 בתוך
(ג) הותנה שבתום התקופה המוסכמת יוארך
יוארך הביטוח מדי פעם לתקופה שאורכה- הביטוח מאליו
.זהה לזה של תקופת הביטוח המוסכמת
(ד) לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד
לבטלו בכל עת בהודעה בכתב לצד השני; המבוטח זכאי
להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר ביטול
".הביטוח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
825
מועד הביטול של
חוזה ביטוח
], ח10 [בטח
.298
,הודיע אחד הצדדים על ביטול חוזה הביטוח על פי תנאיו או על פי הוראות פרק זה
ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני; ביטל15 מתבטל החוזה בתום
,)(ב294 ) שבסעיף2( ) או1( המבטח את החוזה בהתקיים הוראה מהוראות פסקאות
.מתבטל החוזה במועד שבו נמסרה הודעת הביטול למבוטח
סימן משנה ב': המוטב
המוטב בחוזה
ביטוח
]11 [בטח
.299
.המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב אחר במקומו
(א)
.קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת את זיהויו
(ב)
כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע
(ג)
מוטב אחר במקומו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; ואולם הקביעה
.תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח
.קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק מתגמולי הביטוח בלבד
(ד)
מעמד המוטב
בחוזה ביטוח
](א) רישה12 [בטח
.300
.נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות לתגמולי הביטוח למוטב
(א)
])(ב12 [בטח טענה שיש למבטח כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי המוטב, ורשאי המבטח לקזז
(ב)
.מתגמולי הביטוח דמי ביטוח המגיעים לו לפי אותו חוזה
הרישה של ההוראה המוצעת חוזרת על
298 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויי10 הוראת סעיף
נוסח: במקום "בוטל" יבוא "הודיע על הביטול" כדי להבהיר
. ימים מיום ההודעה על ביטולו15 כי החוזה מתבטל כעבור
לעניין הסיפה, מוצע לקבוע מועד שונה של כניסת הביטול
לתוקף, כאשר הוא נובע מאי גילוי הנגוע בכוונת מרמה
.או כאשר מקורו בחוזה שמבטח סביר לא היה מתקשר בו
בעוד שלפי ההסדר הרגיל הביטול ייכנס לתוקף רק כעבור
ימים מיום שנמסרה הודעת הביטול, הרי לפי ההוראה15
המוצעת ביטול עקב אותם המקרים הוא בעל תוקף מיידי
.במועד שבו נמסרה הודעת הביטול למבוטח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטול החוזה
. ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי10
ימים מהיום שבו נמסרה15 חוק זה, מתבטל החוזה כעבור
".הודעת הביטול לצד השני
המוטב :'ב משנה סימן
11 הוראת סעיף על חוזרת המוצעת ההוראה 299 סעיף
.נוסח בשינויי ,הביטוח חוזה לחוק
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מיהו מוטב
. (א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב11
.זולתו
. (ב) קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת זיהויו
, (ג) כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח
בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא
לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה
בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת
.המבוטח למבטח
(ד) קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק בלבד
".מתגמולי הביטוח
)לסעיף קטן (א
300 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף
(א) לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. הסיפה של הסעיף12
, המוצע141 הקיים הושמטה לאור ההסדר הכללי שבסעיף
.הדן בזכות הנושה לדרוש את קיום החיוב
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק חוזה12 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
.הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מעמד המוטב
. (א) נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות12
לתגמולי הביטוח למוטב; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו
של המבוטח לתבוע מן המבטח לשלם את תגמולי הביטוח
.למוטב
(ב) טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח
תעמוד לו גם כלפי המוטב, והוא רשאי לקזז מתגמולי
".הביטוח דמי ביטוח המגיעים לו לפי אותו חוזה
.298
,הודיע אחד הצדדים על ביטול חוזה הביטוח על פי תנאיו או על פי הוראות פרק זה
ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני; ביטל15 מתבטל החוזה בתום
,)(ב294 ) שבסעיף2( ) או1( המבטח את החוזה בהתקיים הוראה מהוראות פסקאות
.מתבטל החוזה במועד שבו נמסרה הודעת הביטול למבוטח
מועד הביטול של
חוזה ביטוח
], ח10 [בטח
סימן משנה ב': המוטב
.299
.המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב אחר במקומו
(א)
המוטב בחוזה
ביטוח
]11 [בטח.קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת את זיהויו
(ב)
כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח, בהודעה בכתב למבטח, לקבוע
(ג)
מוטב אחר במקומו, ורשאי הוא לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; ואולם הקביעה
.תהיה בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת המבוטח למבטח
.קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק מתגמולי הביטוח בלבד
(ד)
.300
.נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות לתגמולי הביטוח למוטב
(א)
מעמד המוטב
בחוזה ביטוח
](א) רישה12 [בטח
טענה שיש למבטח כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי המוטב, ורשאי המבטח לקזז
(ב)
.מתגמולי הביטוח דמי ביטוח המגיעים לו לפי אותו חוזה
])(ב12 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
826
העברה, שעבוד
ועיקול של זכויות
המבוטח והמוטב
]13 [בטח
.301
קביעת מוטב שאינו המבוטח, אין בה כדי למנוע מן המבוטח להעביר או לשעבד
(א)
את זכויותיו על פי החוזה, או כדי למנוע מנושי המבוטח לעקל זכויות אלה, והכל כל
עוד לא קרה מקרה הביטוח; ואולם אם היתה קביעת המוטב בלתי חוזרת, יהיו העברה
ושעבוד של זכויות המבוטח טעונים הסכמה של המוטב בכתב, ונושי המבוטח אינם
.רשאים לעקל זכויות אלה
זכותו של המוטב אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול, כל עוד לא קרה
(ב)
.מקרה הביטוח, אלא אם כן היתה קביעת המוטב בלתי חוזרת
סימן משנה ג': שינויים בסיכון
חוזה ביטוח
לסיכון שנתבטל
]16 [בטח
.302
חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח
(א)
. בטל- שבאותה עת כבר קרה
.נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי לאחר כריתת החוזה, פוקע החוזה
(ב)
זכות המבוטח
להשבה בעקבות
סיכון שנתבטל
])(ב16 [בטח
.303
, זכאי המבוטח להשבת דמי הביטוח ששילם, ואם פקע302 בטל החוזה כאמור בסעיף
זכאי המבוטח להשבה כאמור בעבור התקופה שלאחר- )(ב302 החוזה כאמור בסעיף
.הפקיעה
חובת הודעה על
שינוי מהותי
,)1()(א), (ב17 [בטח
])2(
.304
.נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, יודיע על כך מיד בכתב למבטח
(א)
13 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
301 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"זכויות המבוטח והמוטב
. (א) קביעת מוטב שאינו המבוטח, אין בה כדי למנוע13
,מן המבוטח להעביר או לשעבד את זכויותיו על פי החוזה
או כדי למנוע מנושי המבוטח לעקל זכויות אלה, והכל כל
עוד לא קרה מקרה הביטוח; אולם אם היתה קביעת המוטב
בלתי חוזרת, יהיו העברה ושעבוד של זכויות המבוטח
טעונים הסכמת המוטב בכתב, ונושי המבוטח אינם רשאים
.לעקל זכויות אלה
(ב) זכותו של המוטב אינה ניתנת להעברה, לשעבוד
או לעיקול כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, אלא אם היתה
".קביעת המוטב בלתי חוזרת
בסיכון שינויים :'ג משנה סימן
מוצע לערוך שינוי מבני ולהחליף את מיקומם של
.סימן ג' וסימן ד' לחוק חוזה הביטוח זה בזה
)לסעיף קטן (א 302 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.(א) לחוק חוזה הביטוח16
)לסעיף קטן (ב
)(ב16 ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. המילה "פוקע" מחליפה
את המילים "מתבטל מאליו", לשם אחידות הנוסח (ראו
המוצעים). זכות המבוטח להשבה הועברה131– ו62 סעיפים
. המוצע303 לסעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סיכון שנתבטל
. (א) חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת16
החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה
. בטל-
(ב) נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת
החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי
".הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול
בחוק חוזה הביטוח קיים ספק אם הסיפה
303 סעיף
(ב) לחוק האמור, לעניין החזר דמי16 של סעיף
(א) לאותו חוק. מוצע להבהיר16 הביטוח, חלה גם על סעיף
.ולקבוע הוראה נפרדת להשבה שתחול על שני המקרים
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סיכון שנתבטל
. (א) חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת16
החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה
. בטל-
(ב) נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת
החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי
".הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול
)לסעיף קטן (א 304 סעיף
)(א17 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק חוזה הביטוח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
827
: כל אחד מאלה- "בסימן משנה זה, "שינוי מהותי
(ב)
שינוי בעניין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל
)1(
לאחר שניתנה תשובה לאותה שאלה, ויש בכך כדי להחמיר את סיכון המבטח
;החמרה של ממש
) שינוי שחל לאחר מסירת הפוליסה למבוטח, בנושא שצוין בה במפורש2(
.כעניין מהותי
תוצאות של
שינוי מהותי
)(ב18 למעט18 [בטח
]סיפה
.305
ימים30 המבטח רשאי לבטל את חוזה הביטוח, בהודעה בכתב למבוטח, בתוך
(א)
מהיום שנמסרה לו הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי
.המוקדם מביניהם
קרה מקרה הביטוח לפני שבוטל החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א) או נודע
(ב)
,למבוטח, לאחר קרות מקרה הביטוח, על שינוי מהותי שלא נמסרה לו הודעה עליו
, והוא לא עשה כן304– ו295 ועל המבוטח היה למסור הודעה טרם המקרה לפי סעיפים
ישלם המבטח תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח
,שהיו משתלמים כמקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים
:ואולם המבטח פטור מתשלום באחת מאלה
היה בכוונת304 או295 אי–מתן ההודעה בידי המבוטח לפי הוראות סעיף
)1(
;מרמה
,מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח גבוהים יותר
)2(
.אילו ידע שהמצב הוא כפי שיהיה לאחר השינוי
)לסעיף קטן (ב
הסייג לעניין החמרת הסיכון נמצא בחוק הקיים רק
(ב), על אף היותו רלוונטי גם לחלופה17 ) של סעיף3( בפסקה
,), לסעיף האמור. על כן, בסעיף קטן (ב) המוצע1( שבפסקה
הוספו לאותה הפסקה המילים "ויש בכך להחמיר את
) הועברה3( הסיכון של המבטח החמרה של ממש". פסקה
.) המוצע295 להוראה נפרדת (ראה סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"חובת הודעה על החמרת הסיכון
. (א) נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע17
.על כך מיד למבטח בכתב
: (ב) לעניין סימן זה, "שינוי מהותי", כל אחד מאלה
) שנוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה1(
למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל אחרי
;שניתנה תשובה לאותה שאלה
) שינוי שחל אחרי מסירת הפוליסה2(
למבוטח, בנושא שצויין בה במפורש כענין
;מהותי
) דבר המגלה שתשובה לשאלה בענין3(
מהותי היתה לא נכונה ויש בכך כדי להחמיר
".את סיכון המבטח החמרה של ממש
)לסעיף קטן (א
305 סעיף
(א) לחוק18 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
"חוזה הביטוח. המילים "וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח
.) המוצע294 הושמטו (ראו לעניין זה דברי הסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
(ג) לחוק חוזה18 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
:הביטוח, ונעשו בה שינויים, כדלקמן
ברישה של הסעיף הקטן המוצע הובהר שההוראה
תחול גם אם המידע הגיע למבטח שלא מהמבוטח, לפיכך
נוספו המילים: "או נודע למבטח לאחר קרות מקרה הביטוח
."על שינוי מהותי שלא נמסרה לו הודעה עליו
כמו כן נוספו המילים: "ועל המבוטח היה למסור
". נוסחו של304– ו295 הודעה טרם המקרה לפי סעיפים
לחוק חוזה הביטוח מזכה את המבטח בזכות לבטל18 סעיף
את החוזה גם לגבי העבר ולהשתחרר מחיוביו או להפחית
את חבותו בגין אירוע שהתרחש, גם במקרה שבו המבטח
מגלה את השינוי בסיכון בעצמו, בלי שהיתה חובה על
המבוטח לגלות את דבר השינוי בסיכון. דוגמה בולטת היא
כאשר המבוטח עצמו לא ידע על השינוי. לגבי שינויים
בסיכון שאירעו לאחר הכריתה, אין מקום לאפשר ביטול
בעל השלכות רטרוספקטיביות, או הפחתה בחבות, אלא רק
במקרים שבהם היתה אשמה מצד המבוטח, שבאה לידי
ביטוי בכך שהוא היה חייב לגלות למבטח את דבר השינוי
.והוא לא עמד בחובה זו
: כל אחד מאלה- "בסימן משנה זה, "שינוי מהותי
(ב)
שינוי בעניין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח לפני כריתת החוזה ושחל
)1(
לאחר שניתנה תשובה לאותה שאלה, ויש בכך כדי להחמיר את סיכון המבטח
;החמרה של ממש
) שינוי שחל לאחר מסירת הפוליסה למבוטח, בנושא שצוין בה במפורש2(
.כעניין מהותי
.305
ימים30 המבטח רשאי לבטל את חוזה הביטוח, בהודעה בכתב למבוטח, בתוך
(א)
מהיום שנמסרה לו הודעה על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי
.המוקדם מביניהם
תוצאות של
שינוי מהותי
למעט18 [בטח
](ב) סיפה18
קרה מקרה הביטוח לפני שבוטל החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א) או נודע
(ב)
,למבוטח, לאחר קרות מקרה הביטוח, על שינוי מהותי שלא נמסרה לו הודעה עליו
, והוא לא עשה כן304– ו295 ועל המבוטח היה למסור הודעה טרם המקרה לפי סעיפים
ישלם המבטח תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח
,שהיו משתלמים כמקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים
:ואולם המבטח פטור מתשלום באחת מאלה
היה בכוונת304 או295 אי–מתן ההודעה בידי המבוטח לפי הוראות סעיף
)1(
;מרמה
,מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח גבוהים יותר
)2(
.אילו ידע שהמצב הוא כפי שיהיה לאחר השינוי
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
828
ביטל המבטח את החוזה לפי הוראות סעיף קטן (א), ישיב למבוטח את דמי הביטוח
(ג)
בעד התקופה שלאחר הביטול, אלא אם כן פעל המבוטח בכוונת מרמה; הופטר המבטח
), ישיב המבטח למבוטח את דמי הביטוח2()מתשלום תגמולי ביטוח לפי סעיף קטן (ב
.ששילם בעד התקופה שלאחר השינוי המהותי
שלילת תרופות
המבטח לעניין
שינוי מהותי
]19 [בטח
.306
: בכל אחת מאלה305 המבטח אינו זכאי לאמור בסעיף
השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח או שלא השפיע על קרות מקרה
)1(
;הביטוח, על חבות המבטח או על היקפה
;השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט על דעת המבטח
)2(
,השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט לשם מניעת נזק חמור לגוף או לרכוש
)3(
ובלבד שהמבוטח הודיע למבטח בכתב על נקיטת האמצעי מיד לאחר שנקט אותו או
.שנודע לו עליו
הפחתת סיכון
המבטח
]20 [בטח
.307
נקבעו דמי הביטוח בהתאם לנסיבות שהחמירו את סיכון המבטח, ולאחר קביעתם
חדלו אותן נסיבות להתקיים או להשפיע על סיכון המבטח, זכאי המבוטח להפחתת
דמי הביטוח, בניכוי הוצאותיו הסבירות של המבטח, בעד התקופה שלאחר שהודיע
למבטח על השינוי, ולהעמדתם על מה שהיה משתלם לפי המקובל אצל המבטח בשעת
.קביעת דמי הביטוח בהעדר אותן נסיבות
) לחוק חוזה הביטוח הועברה2() הסיפה של סעיף (ג
.לסעיף קטן (ג) המוצע, המרכז את ההוראות בדבר השבה
)לסעיף קטן (ג
,(ב) לחוק חוזה הביטוח18 הסעיף המוצע חוזר על סעיף
בשינויי נוסח. מהסיפה של הסעיף הושמטו המילים: "לא
ביטל המבטח את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך
קיומו על אף השינוי" מאחר שהן מיותרות. לסעיף נוספה
) לחוק הקיים מאחר שסעיף זה2()הסיפה של סעיף קטן (ג
.מרכז את ההוראות בדבר השבה
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הוצאות של החמרת הסיכון
ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה30 . (א) תוך18
,על שינוי מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת
לפי המוקדם יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי
.המבטח לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח
(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי
המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר
הביטול, זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה; לא ביטל
המבטח את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך קיומו
.על אף השינוי
(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח
סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים
בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים
לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח
:המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה
, והדבר17 ) לא ניתנה הודעה לפי סעיף1(
;נעשה בכוונת מרמה
) מבטח סביר לא היה מתקשר באותו2(
חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע
שהמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי; במקרה
זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם
".בעד התקופה שלאחר השינוי
19 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
306 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"שלילת תרופות
בכל18 . המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף19
:אחת מאלה
) השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה1(
הביטוח או שלא השפיע על קרותו או על חבות
;המבטח או היקפה
) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט על דעת2(
;המבטח
) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט לשם3(
מניעת נזק חמור לגוף או לרכוש, ובלבד שהמבוטח
הודיע למבטח בכתב על נקיטת האמצעי מיד לאחר
".שנקט אותו או שנודע לו עליו
20 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
307 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הפחתת הסיכון
. נקבעו דמי הביטוח לאור נסיבות שהחמירו את סיכון20
המבטח, ולאחר קביעתם חדלו אותן נסיבות להתקיים או
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
829
אמצעים להפחתת
סיכון המבטח
]21 [בטח
.308
הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להפחתה ממשית בסיכונו של
,306– ו305 המבטח ואמצעי זה לא ננקט בתוך הזמן שנקבע לכך, יחולו הוראות סעיפים
.בשינויים המחויבים
סימן משנה ד': דמי הביטוח
המועד לתשלום
דמי הביטוח
]14 [בטח
.309
דמי הביטוח ישולמו עם כריתת חוזה הביטוח או בתוך זמן סביר לאחר מכן, ואם
(א)
. בראשית כל תקופה- נקבעו לתקופות קצובות
היה הביטוח לכמה שנים ודמי הביטוח נקבעו בסכום כולל, ישולמו בשיעורים
(ב)
.שנתיים שווים בראשית כל שנת ביטוח
פיגור בתשלום
דמי הביטוח
]15 [בטח
.310
ימים לאחר שהמבטח15 לא שולמו דמי הביטוח או חלקם במועד, ולא שולמו בתוך
(א)
דרש מהמבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל
. ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן21 כעבור
נקבע מוטב בקביעה בלתי חוזרת, אין המבטח זכאי לבטל את חוזה הביטוח, אלא
(ב)
אם כן הודיע על הפיגור למוטב, בכתב, ונתן לו ארכה נוספת על הארכה שבסעיף
. ימים לפחות, ודמי הביטוח לא שולמו עד תום הארכה15 קטן (א) של
סימן משנה ה': תגמולי הביטוח
הודעה על קרות
מקרה הביטוח
]22 [בטח
.311
.נודע למבוטח על קרות מקרה הביטוח, יודיע על כך מיד למבטח
(א)
נודע למוטב על קרות מקרה הביטוח, יודיע מיד למבטח על קרות המקרה וכן על
(ב)
.זכותו לתגמולי הביטוח
להשפיע על סיכון המבטח, זכאי המבוטח להפחתת דמי
הביטוח, למעט הוצאות המבטח, בעד התקופה שלאחר
שהודיע למבטח על השינוי, ולהעמדתם על מה שהיה
משתלם לפי המקובל אצל המבטח בשעת קביעת דמי
".הביטוח בהעדר אותן נסיבות
21 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
308 סעיף
,לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. בין השאר
הוחלפו המילים "הקלה מהותית" במילים "הפחתה
.ממשית" לצורך האחדת מונחים
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"אמצעים להקלת הסיכון
. הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי21
להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי
18 לא ננקט תוך זמן שנקבע לכך, יחולו הוראות סעיפים
"., בשינויים המחוייבים19–ו
הביטוח דמי :'ד משנה סימן
14 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
309 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"המועד לתשלום
. (א) דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או14
תוך זמן סביר לאחר מכן, ואם נקבעו לתקופות קצובות
. בראשית כל תקופה-
(ב) היה הביטוח למספר שנים ודמי הביטוח נקבעו
בסכום כולל, ישולמו בשיעורים שנתיים שווים בראשית
".כל שנת ביטוח
15 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
310 סעיף
לחוק חוזה הביטוח. בסעיף קטן (ב) הוספה
במפורש החובה של המבטח לתת למוטב ארכה נוספת
ימים לפחות כדי שיוכל לשלם את דמי הביטוח15 של
.שבפיגור
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"פיגור בתשלום
. (א) לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם15
ימים לאחר שהמבטח דרש מן15 ולא שולמו גם תוך
המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח
ימים נוספים אם הסכום21 בכתב כי החוזה יתבטל כעבור
.שבפיגור לא יסולק לפני כן
(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח והקביעה היתה
בלתי חוזרת, אין המבטח רשאי לבטל את החוזה אלא אם
הודיע על הפיגור למוטב בכתב והמוטב לא סילק את הסכום
". ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה15 שבפיגור תוך
הביטוח תגמולי :'ה משנה סימן
22 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
311 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
.308
הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להפחתה ממשית בסיכונו של
,306– ו305 המבטח ואמצעי זה לא ננקט בתוך הזמן שנקבע לכך, יחולו הוראות סעיפים
.בשינויים המחויבים
אמצעים להפחתת
סיכון המבטח
]21 [בטח
סימן משנה ד': דמי הביטוח
.309
דמי הביטוח ישולמו עם כריתת חוזה הביטוח או בתוך זמן סביר לאחר מכן, ואם
(א)
. בראשית כל תקופה- נקבעו לתקופות קצובות
המועד לתשלום
דמי הביטוח
]14 [בטח
היה הביטוח לכמה שנים ודמי הביטוח נקבעו בסכום כולל, ישולמו בשיעורים
(ב)
.שנתיים שווים בראשית כל שנת ביטוח
.310
ימים לאחר שהמבטח15 לא שולמו דמי הביטוח או חלקם במועד, ולא שולמו בתוך
(א)
דרש מהמבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל
. ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן21 כעבור
פיגור בתשלום
דמי הביטוח
]15 [בטח
נקבע מוטב בקביעה בלתי חוזרת, אין המבטח זכאי לבטל את חוזה הביטוח, אלא
(ב)
אם כן הודיע על הפיגור למוטב, בכתב, ונתן לו ארכה נוספת על הארכה שבסעיף
. ימים לפחות, ודמי הביטוח לא שולמו עד תום הארכה15 קטן (א) של
סימן משנה ה': תגמולי הביטוח
.311
.נודע למבוטח על קרות מקרה הביטוח, יודיע על כך מיד למבטח
(א) הודעה על קרות
מקרה הביטוח
]22 [בטח נודע למוטב על קרות מקרה הביטוח, יודיע מיד למבטח על קרות המקרה וכן על
(ב)
.זכותו לתגמולי הביטוח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
830
מתן הודעה מאת המבוטח או מאת המוטב לפי סעיף קטן (א) או (ב) פוטרת את
(ג)
.האחר מחובת מתן ההודעה
בירור חבותו של
המבטח
])(א23 [בטח
.312
נמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ודרישה בכתב לתשלום תגמולי
(א)
דרישה לתשלום תגמולי ביטוח), על המבטח לעשות מיד- הביטוח (בסימן משנה זה
.את הדרוש לבירור חבותו
])(ב23 [בטח המבוטח והמוטב ימסרו למבטח, בתוך זמן סביר לאחר שנדרשו לכך, את המידע
(ב)
,והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותם, יסייע למבטח, ככל שיוכלו
.להשיגם
][ח ,) ימים מהיום שבו מילאו המבוטח והמוטב את הדרישות שבסעיף קטן (ב30 בתוך
(ג)
יודיע להם המבטח בהודעה מנומקת, אם הוא אישר או דחה את הדרישה לתשלום
תגמולי הביטוח, כולה או חלקה, ובביטוח נכסים גם את סכום תגמולי הביטוח המגיעים
.לפי חישובו
הכשלה של בירור
חבות המבטח
]24 [בטח
.313
(ב), במועדה, וקיומה היה מאפשר312 או לפי סעיף311 לא קוימה חובה לפי סעיף
(א)
למבטח להקטין את חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב
:בהם אילו קוימה החובה; הוראה זו לא תחול באחד מאלה
;החובה לא קוימה או קוימה באיחור מסיבות מוצדקות
)1(
אי–קיומה של החובה או קיומה באיחור לא מנע מן המבטח את בירור חבותו
)2(
.ולא הכביד על הבירור
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הודעה על קרות מקרה הביטוח
. קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך22
,למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח
מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי
הביטוח; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני
".מחובתו
)לסעיף קטן (א
312 סעיף
(א) לחוק23 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. המילה "תביעה" הוחלפה
במילה "דרישה", מאחר שמדובר בהצגת דרישה למבטח
321 ולא בתביעה לבית המשפט (ראו דברי ההסבר לסעיף
.)להלן
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק חוזה23 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
.הביטוח, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מטרתה לקצוב זמן למבטח
למתן הודעה על אישור או על דחייה של הדרישה לתשלום
תגמולי ביטוח, כך שהמבוטח ידע את מצבו בתוך זמן קבוע
מראש. על המבטח בביטוח נכסים לכלול בהודעה גם את
.סכום תגמולי הביטוח המגיעים למבוטח לפי חישוביו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"בירור חבותו של המבטח
. (א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה23
הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על
.המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו
(ב) על המבוטח או על המוטב, לפי העניין, למסור
למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע
,והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו
".עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם
24 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
313 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הכשלה של בירור החבות
או לפי22 . (א) לא קויימה חובה לפי סעיף24
(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין23 סעיף
חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה
חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל
:אחת מאלה
) החובה לא קויימה או קויימה באיחור1(
;מסיבות מוצדקות
) אי–קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח2(
.את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור
(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו
,כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
831
עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור
(ב)
חבותו או כדי להכביד על הבירור, אין המבטח חייב בתגמולי הביטוח אלא אם היה
.חייב בהם אילו לא נעשה אותו הדבר
מרמה בדרישת
תגמולי ביטוח
]25 [בטח
.314
:המבטח פטור מחבותו בהתקיים אחד מאלה, אם נעשה בכוונת מרמה
(א)
;)(ב312 או311 הופרה חובה לפי סעיפים
)1(
;)(ב313 נעשה דבר כאמור בסעיף
)2(
המבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות לא נכונות, או העלימו ממנו
)3(
.עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח
][ח על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יהיה המבטח פטור מחבותו אם המרמה אינה
(ב)
נוגעת לעניין מהותי, או שאין בה כדי להשפיע השפעה של ממש על סכום תגמולי
.הביטוח
מקרה ביטוח
שנגרם במתכוון
]26 [בטח
.315
.נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו
המועד לתשלום
תגמולי הביטוח
]27 [בטח
.316
ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים30 תגמולי הביטוח ישולמו בתוך
הדרושים לבירור חבותו, ואולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב
ימים מהיום שנמסרה למבטח דרישה לתשלום תגמולי הביטוח, והם30 ישולמו בתוך
.ניתנים לתביעה בנפרד משאר התגמולים
אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב
".בהם אילו לא נעשה אותו דבר
) לסעיף קטן (א314 סעיף
25 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
בחוק חוזה הביטוח בשינוי נוסח. בכותרת השוליים הוחלף
, לחוק חוזה הביטוח25 המונח "תביעה", הקיים בסעיף
במונח "דרישה", מאחר שמדובר בשלב של הדרישה
מהמבטח ולא בהגשת תביעה לבית המשפט (ראו דברי
.) להלן321 ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת סייג להוראות סעיף
קטן (א) במקום שבו המרמה אינה נוגעת לעניין מהותי, או
שאין בה כדי להשפיע השפעה של ממש על גובה תגמולי
לחוק חוזה הביטוח מחיל דין אחד לכל25 הביטוח. סעיף
מרמה בין אם היא מהותית ובין אם היא שולית. סנקציה
של פטור מוחלט למבטח מתשלום התגמולים למבוטח היא
סנקציה חמורה. מוצע לרכך את הסנקציה ולהפעיל אותה
רק לגבי מקרים שהמרמה נוגעת לפרט מהותי או שיש בה
כדי להשפיע השפעה ממשית על גובה התגמולים. אם
המרמה נוגעת כאמור רק לעניין שאינו מהותי או שאין בו
,כדי להשפיע השפעה של ממש על גובה תגמולי הביטוח
.אין לפטור את המבטח מחבותו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מרמה בתביעת תגמולים
(ב), או23 או לפי סעיף22 . הופרה חובה לפי סעיף25
(ב), או שהמבוטח או המוטב24 שנעשה דבר כאמור בסעיף
מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות
בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר
". פטור המבטח מחבותו- נעשה בכוונת מרמה
26 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
315 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מקרה שנגרם בכוונה
. נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב26
".במתכוון, פטור המבטח מחבותו
27 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
316 סעיף
,לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. בין השאר
הוחלפה המילה "תביעה" במילה "דרישה", כדי להבדיל
בין דרישה מהמבטח לבין תביעה לבית המשפט (ראו דברי
.) להלן321 ההסבר לסעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"המועד לתשלום תגמולי הביטוח
ימים מהיום שהיו30 . תגמולי הביטוח ישולמו תוך27
,בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו
אולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב
ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה30 ישולמו תוך
(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר23 לפי סעיף
".התגמולים
עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור
(ב)
חבותו או כדי להכביד על הבירור, אין המבטח חייב בתגמולי הביטוח אלא אם היה
.חייב בהם אילו לא נעשה אותו הדבר
.314
:המבטח פטור מחבותו בהתקיים אחד מאלה, אם נעשה בכוונת מרמה
(א) מרמה בדרישת
תגמולי ביטוח
]25 [בטח;)(ב312 או311 הופרה חובה לפי סעיפים
)1(
;)(ב313 נעשה דבר כאמור בסעיף
)2(
המבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות לא נכונות, או העלימו ממנו
)3(
.עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יהיה המבטח פטור מחבותו אם המרמה אינה
(ב)
נוגעת לעניין מהותי, או שאין בה כדי להשפיע השפעה של ממש על סכום תגמולי
.הביטוח
][ח
.315
.נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו
מקרה ביטוח
שנגרם במתכוון
]26 [בטח
.316
ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים30 תגמולי הביטוח ישולמו בתוך
הדרושים לבירור חבותו, ואולם תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב
ימים מהיום שנמסרה למבטח דרישה לתשלום תגמולי הביטוח, והם30 ישולמו בתוך
.ניתנים לתביעה בנפרד משאר התגמולים
המועד לתשלום
תגמולי הביטוח
]27 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
832
הצמדה וריבית על
תגמולי ביטוח
ודמי ביטוח
])(א28 [בטח
.317
על תגמולי הביטוח ייווספו הפרשי הצמדה מיום קרות מקרה הביטוח או יופחתו
(א)
ימים מהיום30 מהם הפרשים כאמור, לפי העניין, וכן תיווסף ריבית צמודה, מתום
שנמסרה הדרישה לתשלום תגמולי הביטוח למבטח; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי
- לגרוע מסמכות בית המשפט לפי חוק פסיקת ריבית; לעניין זה
לחוק פסיקת ריבית, ואולם לעניין זה יראו את1 כהגדרתם בסעיף- ""הפרשי הצמדה
"ההגדרה האמורה כאילו אחרי "תוספת" נאמר "או הפחתה" ואחרי "העליה
;"נאמר "או ההפחתה
לחוק פסיקת ריבית לעניין1 ריבית צמודה בשיעור שנקבע לפי סעיף- ""ריבית צמודה
."ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית
][ח , תיווסף עליהם מהמועד316 לא שולמו תגמולי הביטוח במועד לפי הוראות סעיף
(ב)
מהריבית שעל המבטח לשלם לפי הוראות150% האמור ואילך, ריבית בשיעור של
.)סעיף קטן (א
])(ב28 [בטח ,חושבו תגמולי הביטוח, או חלקם, כערכם בתאריך שלאחר קרות מקרה הביטוח
(ג)
ייווספו עליהם או על חלקם, או יופחתו מהם או מחלקם, הכל לפי העניין, הפרשי
.הצמדה מאותו תאריך בלבד
](ד), ח28 [בטח הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על תגמולי ביטוח המשתלמים במטבע חוץ או
(ד)
במטבע ישראלי המחושב לפי ערכו של מטבע חוץ; על תגמולים אלה תיווסף הריבית
ימים מהיום שנמסרה30 (א) לחוק פסיקת ריבית, מתום4 בשיעור שנקבע לפי סעיף
למבטח הדרישה לתשלום תגמולי הביטוח; לא שולמו תגמולי הביטוח במועד לפי
150% , תיווסף עליהם מהמועד האמור ואילך ריבית בשיעור של316 הוראות סעיף
.מהריבית האמורה
])(ג28 [בטח על דמי ביטוח, שעל המבטח להשיב למבוטח או למוטב, ייווספו הפרשי הצמדה
(ה)
כאמור בסעיף קטן (א) מהיום שבו נוצר החיוב להשבה, או יופחתו מהם הפרשי הצמדה
.כאמור, לפי העניין, וכן תיווסף ריבית צמודה כאמור באותו סעיף קטן
)לסעיף קטן (א
317 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת
(א) לחוק חוזה הביטוח. בהוראה המוצעת נערכו28 סעיף
תיקונים כדי להבהיר כי תגמולי הביטוח יהיו צמודים למדד
לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה הן לעניין עליית המדד והן
לעניין ירידתו. כמו כן הוחלפה המילה "תביעה" במילה
"דרישה", כדי להבדיל בין דרישה מהמבטח לבין תביעה
.) להלן321 לבית המשפט (ראו דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת שבמקרה של פיגור
בתשלום תגמולי ביטוח שאין הצדקה לו תיווסף עליהם
ריבית העולה על הריבית הרגילה. הריבית המוצעת היא
לחוק פסיקת1 מהריבית הקבועה בסעיף150% בשיעור של
.ריבית והצמדה
)לסעיף קטן (ג
הסעיף המוצע חוזר על תוכנו של סעיף קטן (ב) של
לחוק חוזה הביטוח בשינויים שנועדו להתאים את28 סעיף
.הוראותיו לסעיף קטן (א) המוצע
)לסעיף קטן (ד
28 הסעיף המוצע מקביל לסעיף קטן (ד) של סעיף
)לחוק חוזה הביטוח, ונערכו בו התאמות לסעיף קטן (ב
.המוצע
)לסעיף קטן (ה
28 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף קטן (ג) של סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויים שנועדו להחיל על דמי ביטוח
את הכלל שנקבע בסעיף קטן (א) לגבי תגמולי ביטוח, ולפיהם
על המבטח להשיב למבוטח או למוטב את דמי הביטוח
.צמודים למדד, הן לעניין עליית המדד והן לעניין ירידתו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הצמדה וריבית
. (א) על תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי הצמדה28
,1961-כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א
מיום קרות מקרה הביטוח, וריבית צמודה בשיעור שנקבע
לחוק האמור לעניין ההגדרה "הפרשי הצמדה1 לפי סעיף
ימים מיום מסירת התביעה; אין בהוראה30 וריבית" מתום
.זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי החוק האמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
833
ריבית מיוחדת על
תגמולי ביטוח
]א28 [בטח
.318
,לא שילם מבטח את תגמולי הביטוח אשר לא היו שנויים במחלוקת בתום לב
(א)
, יחייבו בית המשפט, אם הוא316 במועד שבו היה עליו לשלמם לפי הוראות סעיף
מבטח בביטוח אישי, ורשאי בית המשפט לחייבו, אם הוא מבטח בביטוח שאינו ביטוח
אישי, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית שנקבעה
לחוק האמור לעניין ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית", שתחושב על תגמולי1 לפי סעיף
,317 הביטוח האמורים בתוספת או בהפחתה של הפרשי ההצמדה לפי הוראות סעיף
מהמועד שבו היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם
.317 נוסף על הריבית האמורה בסעיף
,) ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש- "בסעיף זה, "ביטוח אישי
(ב)
.ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות
סעד מיוחד
למבוטח
]29 [בטח
.319
היו חבות המבטח או היקפה מותנים על פי חיקוק או על פי חוזה הביטוח במעשה של
המבוטח או של המוטב, והתנאי הופר, רשאי בית המשפט אם שוכנע כי הפרת התנאי
לא השפיעה השפעה של ממש על קיום החבות והיקפה, לחייב את המבטח בתשלום
.תגמולי הביטוח, כולם או חלקם, אם מצא כי מן הצדק לעשות כן בנסיבות העניין
הישנות מקרה
הביטוח
]30 [בטח
.320
המבטח ישלם את תגמולי הביטוח גם אם קרה מקרה הביטוח בתוך תקופת הביטוח
יותר מפעם אחת, ובלבד שלא יחויב בסך הכל ביותר מסכום הביטוח כמשמעותו
.344 בסעיף
(ב) חושבו תגמולי הביטוח, או חלקם, כערכם
בתאריך שלאחר קרות מקרה הביטוח, יתווספו עליהם
או על חלקם, לפי העניין, הפרשי הצמדה מאותו תאריך
.בלבד
(ג) היה המבטח חייב להחזיר למבוטח או למוטב
דמי ביטוח, יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כאמור
.בסעיף קטן (א) מיום היווצר החיוב
(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על תגמולי
ביטוח המשולמים במטבע חוץ או במטבע ישראלי המחושב
לפי ערכו של מטבע חוץ, ואולם על תגמולים כאמור תיווסף
(א) לחוק פסיקת ריבית4 ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף
ימים מיום מסירת30 , החל בתום1961-והצמדה, התשכ"א
".הדרישה למבטח
א28 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
318 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויים דומים לאלה
כך שהריבית תשולם בתוספת להפרשי317 שנערכו בסעיף
.הצמדה או בהפחתה מהם, אם ירדו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ריבית מיוחדת
א. מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי28
הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים
, יחייבו בית המשפט27 שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף
- ולעניין מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים
רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור
שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת
,הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה
, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים1961-התשכ"א
ועל תוספת הפרשי הצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף
, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם28
בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה
, ביטוח חיים- ". לעניין זה, "ביטוחים אישיים28 בסעיף
ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות
".ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות
29 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
319 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. המונח
""מחדל" נמחק בשל היותו כלול בהגדרת "מעשה
.6 שבסעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סעד מיוחד
. היתה חבות המבטח או היקפה מותנים על פי חוק או29
על פי החוזה, בין לחיוב ובין לשלילה, במעשה או במחדל
של המבוטח או של המוטב, שלא השפיעו השפעה של
ממש על סיכון המבטח, רשאי בית המשפט, אם נראה
לו צודק לעשות כן בנסיבות העניין, לחייב את המבוטח
בתגמולי הביטוח, כולם או מקצתם, אף אם התנאי לא
".קויים בו הופר
30 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
320 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הישנות מקרה הביטוח
. המבטח חייב בתגמולי הביטוח גם אם קרה מקרה30
הביטוח תוך תקופת הביטוח יותר מפעם אחת, ובלבד
שלא יחוייב בסך הכל ביותר מסכום הביטוח כשמשמעותו
".56 בסעיף
.318
,לא שילם מבטח את תגמולי הביטוח אשר לא היו שנויים במחלוקת בתום לב
(א)
, יחייבו בית המשפט, אם הוא316 במועד שבו היה עליו לשלמם לפי הוראות סעיף
מבטח בביטוח אישי, ורשאי בית המשפט לחייבו, אם הוא מבטח בביטוח שאינו ביטוח
אישי, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית שנקבעה
לחוק האמור לעניין ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית", שתחושב על תגמולי1 לפי סעיף
,317 הביטוח האמורים בתוספת או בהפחתה של הפרשי ההצמדה לפי הוראות סעיף
מהמועד שבו היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם
.317 נוסף על הריבית האמורה בסעיף
ריבית מיוחדת על
תגמולי ביטוח
]א28 [בטח
,) ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש- "בסעיף זה, "ביטוח אישי
(ב)
.ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות
.319
היו חבות המבטח או היקפה מותנים על פי חיקוק או על פי חוזה הביטוח במעשה של
המבוטח או של המוטב, והתנאי הופר, רשאי בית המשפט אם שוכנע כי הפרת התנאי
לא השפיעה השפעה של ממש על קיום החבות והיקפה, לחייב את המבטח בתשלום
.תגמולי הביטוח, כולם או חלקם, אם מצא כי מן הצדק לעשות כן בנסיבות העניין
סעד מיוחד
למבוטח
]29 [בטח
.320
המבטח ישלם את תגמולי הביטוח גם אם קרה מקרה הביטוח בתוך תקופת הביטוח
יותר מפעם אחת, ובלבד שלא יחויב בסך הכל ביותר מסכום הביטוח כמשמעותו
.344 בסעיף
הישנות מקרה
הביטוח
]30 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
834
התיישנות תביעה
לתגמולי ביטוח
]31 [בטח
.321
תקופת ההתיישנות של תביעה לתשלום תגמולי ביטוח היא ארבע שנים ממועד קרות
.מקרה הביטוח
סימן משנה ו': סוכן הביטוח
סוכן הביטוח
]32 [בטח.322
מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין- "בסימן משנה זה, "סוכן ביטוח
.מבטחים
שליחות לעניין
חוזה הביטוח
]33 [בטח
.323
סוכן הביטוח ייחשב כשלוחו של המבטח לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של
(א)
.חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה
ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של עניין מהותי תיחשב כידיעת
(ב)
.המבטח לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח
שליחות לעניין
דמי הביטוח
]34 [בטח
.324
סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח ייחשב כשלוחו של
המבטח לעניין קבלת דמי הביטוח, אלא אם כן הודיע המבטח למבוטח, בכתב, כי אין
.לשלם את דמי הביטוח לאותו סוכן
הסעיף המוצע דן בהתיישנות של תביעה
321 סעיף
"המוגשת לבית המשפט ולא ב"התיישנות
של דרישה המוגשת למבטח ועל כן מפורשת בו המילה
"תביעה" ולא "דרישה" שיוחדה למקרים של פנייה אל
המבטח בסעיפים האחרים שבהם מדובר בפנייה אל
המוצעים). בכך מוצע316– ו314 ,312 המבטח (ראו סעיפים
להסיר את הספק, ככל שהיה, בשאלה במה דברים אמורים
האם בדרישה המוגשת למבטח או בתביעה המוגשת-
" ברבארה ג'רייס נ' "אריה3812/91 לבית המשפט (ראו ע"א
5423/91 ורע"א441 ,)3(חברה ישראלית לביטוח פ"ד מח
.)441 )3("מנורה" חברה לביטוח בע"מ נ. רוברט דנינו פ"ד מח
יצוין כי מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות לגבי תביעה
לתשלום תגמולי ביטוח לארבע שנים, בהתאם לתיקון
לחוק חוזה הביטוח31 המוצע בדין התיישנות. בסעיף
נקבעה תקופת התיישנות מיוחדת לתביעת תגמולי ביטוח
שאורכה שלוש שנים, לעומת תקופת ההתיישנות לפי חוק
ההתיישנות שאורכה שבע שנים. ההנחה ביצירת הסדר
מיוחד בדיני הביטוח היתה, בין השאר, שחלוף הזמן מקשה
על המבטחות לברר את פרטי האירוע הביטוחי וכן כי הן
נדרשות לשמור במהלך זמן רב רזרבות לקיום חיוביהן
העתידיים. בתיקון לדין ההתיישנות, מוצע לתקן את
תקופת ההתיישנות הכללית לארבע שנים. לפיכך לא נמצא
טעם לשמר את ההבחנה בין תקופת ההתיישנות הכללית
המוצעת לבין תקופת ההתיישנות לתביעת תגמולי ביטוח
ושתיהן יעמדו על ארבע שנים. יש לתת את הדעת לכך
שעל תקופת ההתיישנות לפי פרק חוזה ביטוח לא ניתן
328 להתנות אלא לטובת המבוטח או המוטב לפי סעיף
המוצע. בכך מאמצת ההצעה את חוק חוזה הביטוח הקיים
שמנע מן המבטח לקצר את תקופת ההתיישנות באמצעות
.תנאי בחוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"התיישנות
. תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא31
".שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח
הביטוח סוכן :'ו משנה סימן
לחוק32 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
322 סעיף
.חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הגדרה
מי שעוסק בתיווך ביטוחים- ". בסימן זה, "סוכן ביטוח32
".בין מבוטחים לבין מבטחים
33 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
323 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"שליחות לעניין החוזה
. (א) לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה33
הביטוח ולעניין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח
כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח
.לפי דרישתו בכתב
(ב) לעניין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו
את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין
".מהותי כידיעת המבטח
34 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
324 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
835
שליחות לעניין
מתן הודעות
למבטח
]35 [בטח
.325
סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח ייחשב כשלוחו של
המבטח לעניין מתן הודעות, מידע ומסמכים של המבוטח ושל המוטב למבטח, אלא אם
.כן הודיע המבטח למבוטח ולמוטב, בכתב, כי יש לשלחם לאדם אחר
סימן משנה ז': הוראות כלליות
,הודעות המבטח
המבוטח והמוטב
])(א37 [בטח
.326
.הודעה של המבטח למבוטח או למוטב תינתן לפי מענם האחרון הידוע למבטח
(א)
])(ב37 בטח הודעה של המבוטח או של המוטב למבטח תינתן, לפי בחירת המודיע, למבטח
(ב)
, או לאדם אחר בישראל שמענו325 לפי מען מקום עסקיו, לסוכן הביטוח כאמור בסעיף
.צוין בפוליסה או שהמבטח הודיע למבוטח או למוטב על אודותיו בכתב
])(ג37 [בטח לא היה למבטח מקום עסקים בישראל ולא ניתן מען של אדם אחר בישראל, אין
(ג)
המבטח זכאי להסתמך על כך שלא ניתנה לו הודעה של המבוטח או של המוטב, או
.על שניתנה באיחור
][ח. לרבות מידע והמצאת מסמכים- "בסעיף זה, "הודעה
(ד)
ייחוד תרופות
המבטח
]38 [בטח
.327
, לא יהיה זכאי בעניינים314– ו313 ,310 ,305 ,294 היה המבטח זכאי לתרופות לפי סעיפים
.הנדונים לתרופות לפי חיקוק אחר
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"שליחות לענין דמי הביטוח
. לענין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח שתיוך34
בביטוח או שצויין בפוליסה כסוכן הביטוח, לשלוחו של
המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח בכתב כי אין
".לשלמם לאותו סוכן
35 בנוסח המוצע, לעומת נוסחו של סעיף
325 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, הוספו המילים "מידע
.ומסמכים" כדי להבהיר שגם לגבי אלה נחשב הסוכן לשלוח
המוצעים יחול פרק325 עד323 על שליחות לעניין סעיפים
השליחות שחל ממילא על כל מצב שבו אדם ייפה את
33 כוחו של אחר לבצע פעולה משפטית בשמו (סעיפים
המוצעים) ואין צורך בהפניה מיוחדת, על כן הושמט47 עד
. לחוק חוזה הביטוח36 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"שליחות לענין מתן הודעות
. לעניין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח35
נחשב סוכן הביטוח שתיוך בביטוח או שצויין בפוליסה
כסוכן הביטוח, כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע
המבטח למבוטח ולמוטב בכתב כי יש לשלוח הודעות
.למען אחר
תחולת חוק השליחות
יחולו הוראות35 עד33 . על שליחות כאמור בסעיפים36
"., בשינויים המחוייבים1965-חוק השליחות, התשכ"ה
כלליות הוראות :'ז משנה סימן
37 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
326 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. כמו כן
מוצע להוסיף את סעיף קטן (ד), ובו להגדיר את המונח
"הודעה" כך שיכלול גם מידע ומסמכים, זאת כדי להבהיר
את תחולת הוראות הסעיף המוצע גם על מידע ומסמכים
.המועברים בין הצדדים
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מתן הודעות
. (א) הודעה של המבטח למבוטח או למוטב תינתן37
.לפי מענם האחרון הידוע למבטח
, (ב) הודעה של המבוטח או של המוטב למבטח תינתן
לפי ברירת המודיע, למבטח לפי מען מקום עסקיו, לסוכן
, או לאדם אחר בישראל שמענו צויין35 הביטוח כאמור בסעיף
.בפוליסה או שהמבטח הודיע להם עליו בכתב
(ג) לא היה למבטח מקום עסקים בישראל וגם לא
ניתן מען של אדם אחר בישראל, אין המבטח זכאי להסתמך
על כך שלא ניתנה הודעה של המבוטח או של המוטב, או
".על שניתנה באיחור
38 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
327 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ייחוד תרופות
25– ו24 ,18 ,15 ,7 . תרופות המבטח לפי סעיפים38
מוציאות בענינים הנדונים בהם את תרופותיו לפי דין
".אחר
.325
סוכן הביטוח שתיווך בביטוח או שצוין בפוליסה כסוכן הביטוח ייחשב כשלוחו של
המבטח לעניין מתן הודעות, מידע ומסמכים של המבוטח ושל המוטב למבטח, אלא אם
.כן הודיע המבטח למבוטח ולמוטב, בכתב, כי יש לשלחם לאדם אחר
שליחות לעניין
מתן הודעות
למבטח
]35 [בטח
סימן משנה ז': הוראות כלליות
.326
.הודעה של המבטח למבוטח או למוטב תינתן לפי מענם האחרון הידוע למבטח
(א) ,הודעות המבטח
המבוטח והמוטב
])(א37 [בטח
הודעה של המבוטח או של המוטב למבטח תינתן, לפי בחירת המודיע, למבטח
(ב)
, או לאדם אחר בישראל שמענו325 לפי מען מקום עסקיו, לסוכן הביטוח כאמור בסעיף
.צוין בפוליסה או שהמבטח הודיע למבוטח או למוטב על אודותיו בכתב
])(ב37 בטח
לא היה למבטח מקום עסקים בישראל ולא ניתן מען של אדם אחר בישראל, אין
(ג)
המבטח זכאי להסתמך על כך שלא ניתנה לו הודעה של המבוטח או של המוטב, או
.על שניתנה באיחור
])(ג37 [בטח
. לרבות מידע והמצאת מסמכים- "בסעיף זה, "הודעה
(ד) ][ח
.327
, לא יהיה זכאי בעניינים314– ו313 ,310 ,305 ,294 היה המבטח זכאי לתרופות לפי סעיפים
.הנדונים לתרופות לפי חיקוק אחר
ייחוד תרופות
המבטח
]38 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
836
איסור התניה
בחוזה ביטוח
]39 [בטח
.328
אין להתנות327– ו325 ,324 ,)(ב323 ,315 ,314 ,308 ,292 ,290 עד288 הוראות סעיפים
(א)
.עליהן
,317 ,316 ,313 עד310 ,306 עד304 ,301 ,)(ג297 ,296 עד293 ,291 הוראות סעיפים
(ב)
. אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב326– ו321
סימן ב': ביטוח חיים
מהותו של ביטוח
חיים
]41 [בטח
.329
בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של אחר או הגיעם לגיל מסוים
.או מקרה אחר בחייהם למעט תאונה, מחלה ונכות
ביטוח אדם
]42 אחר [בטח.330
היה מקרה הביטוח מותו של אדם אחר שאינו המבוטח, טעון חוזה הביטוח
(א)
. הסכמת אפוטרופסו- הסכמה בכתב של אותו אדם, ואם היה קטין או פסול דין
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם המשתייך לקבוצת בני אדם שחייהם
(ב)
בוטחו ושהרכבה עשוי להשתנות בתוך תקופת הביטוח, ובלבד שהמוטבים הם אותם
.בני אדם או יורשיהם ושאותו אדם אינו משלם את דמי הביטוח או חלקם
המוטבים בביטוח
חיים
])(א), (ג44 [בטח
.331
גם מי שנולד בתוך- נקבעו צאצאים של המבוטח כמוטבים, בלא נקיבת שמם
(א)
. ימים לאחר קרות מקרה הביטוח במשמע300
39 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
328 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. ההוראה
הנוגעת להעברת פרטים בדבר בריאותו292 החדשה בסעיף
של מי שחייו בוטחו או מי שבוטח מפני תאונה, מחלה
ונכות, הוספה לרשימת הסעיפים שבסעיף קטן (א) כדי שלא
.לאפשר לצדדים להתנות עליו
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייגים להתניה
35 ,34 ,)(ב33 ,26 ,25 ,21 ,4 עד2 . (א) הוראות סעיפים39
. אין להתנות עליהן- 38–ו
,19 ,18 ,17 ,15 ,13 ,)(ג9, 8 עד5 (ב) הוראות סעיפים
אין להתנות עליהן אלא לטובת37–, ו31 ,28 ,27 ,24 עד22
".המבוטח או המוטב
חיים ביטוח :'ב סימן
41 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
329 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מהות הביטוח
. בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח41
או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם
".למעט תאונה, מחלה ונכות
42 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
330 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטוח אדם זולת המבוטח
,. (א) היה מקרה הביטוח מותו של אדם זולת המבוטח42
טעון החוזה הסכמה בכתב של אותו אדם, ואם היה קטין
הסכמת נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות- או פסול דין
.1962-המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
(ב) סעיף זה לא יחול על ביטוח חיים של קבוצת
בני אדם שהרכבה עשוי להשתנות תוך תקופת הביטוח
".והמוטבים הם אותם בני אדם או יורשיהם
)לסעיף קטן (א
331 סעיף
)(א44 הסעיף המוצע מקביל להוראת סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בכמה שינויים: הסעיף אינו כולל את
(א) לחוק חוזה44 הוראת הפרשנות שברישה של סעיף
הביטוח. הוראה דומה אינה קיימת לגבי צוואה ולא נמצא
מקום לכלול אותה בנוגע לחוזה ביטוח חיים. ההתייחסות
(א) הושמטה כמיותרת לאור44 לילד מאומץ שבסעיף
)(ב44 . סעיף1981- לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א35 סעיף
לחוק חוזה הביטוח הושמט, עקב קיומה של חזקת השוויון
הכללית בפרק ריבוי חייבים ונושים, אשר חל גם על הזכויות
המוצע). ההוראה נועדה להבהיר כי88 האמורות (סעיף
עובר שאמור להיוולד עד לתאריך הנקוב בסעיף הוא בכלל
הצאצאים של המבוטח. אם נקב המבוטח בשמות צאצאיו
יהיה על בית המשפט לפרש את הסעיף לפי הבנתו את
אומד דעתו של המבוטח אם התכוון לכלול גם את הצאצא
בפרק180 שנולד לאחר קרות מקרה הביטוח (ראו גם סעיף
.)) בחלק הירושה2(697 חוזה מתנה וסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
837
נפטר מוטב שאינו המבוטח לפני שקרה מקרה הביטוח, זכאים לתגמולי הביטוח
(ב)
צאצאיו לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; באין צאצאים כאמור, או אם ויתר
.המוטב על זכותו לפני שקרה מקרה הביטוח, זכאי המבוטח לתגמולי הביטוח
ביטול חוזה ביטוח
חיים
]45 [בטח
.332
.המבוטח רשאי, בכל עת, לבטל את חוזה ביטוח החיים בהודעה בכתב למבטח
(א)
נקבע מוטב שאינו המבוטח בקביעה בלתי חוזרת, והמבוטח ביטל את החוזה, יודיע
(ב)
המבטח על כך מיד, בכתב, למוטב תוך ציון הוראות סעיף קטן זה, והמוטב רשאי, לא
, ימים מקבלת הודעת המבטח, לאמץ, בהודעה בכתב למבטח, את החוזה30–יאוחר מ
ימים מיום קבלת30 ולבוא במקום המבוטח לעניין זה; ביטול החוזה ייכנס לתוקף בתוך
.הודעת המבטח אם לא הודיע המוטב כי הוא מאמץ את החוזה
נקבע מוטב שאינו המבוטח בקביעה בלתי חוזרת והמבטח ביטל את החוזה בשל
(ג)
מעשה של המבוטח שאינו מקנה עילה לביטול לפי סימן א', זכאי המוטב לאמץ את
.)החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה הקיימת בסעיף
.(ג) לחוק חוזה הביטוח, בשינוי נוסח44
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"המוטבים
. (א) נקבע כמוטב בן זוגו של המבוטח ללא נקיבת44
שמו, יזכה בתגמולי הביטוח מי שהיה בן זוגו בקרות מקרה
הקרובים שהיו בחיים בקרות- הביטוח, ואם נקבעו קרובים
גם מאומץ ומי שנולד- המקרה; נקבעו ילדים או צאצאים
. ימים לאחר קרות המקרה במשמע300 תוך
, (ב) נקבעו מוטבים אחדים ולא נקבעו חלקיהם
.יחלקו את תגמולי הביטוח בשווה
(ג) מת מוטב שאינו המבוטח לפני שקרה מקרה
יזכו בתגמולי הביטוח בן זוגו או צאצאיו לפי- הביטוח
,כללי החלוקה שבירושה על פי דין; באין שאירים כאלה
,או אם ויתר המוטב על זכותו לפני שקרה מקרה הביטוח
".תהא הזכות לתגמולי הביטוח למבוטח
)לסעיף קטן (א
332 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(א) לחוק חוזה הביטוח. על הודעות לפי הוראה זו45 קטן
עד7 יחולו ההוראות הדנות בפעולות משפטיות (סעיפים
.) המוצעים16
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק45 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
חוזה הביטוח, בכמה שינויים. מובהר כי הוראת סעיף זה
,לעניין ביטול החוזה בידי המבוטח חלה בכל מקרה, למשל
,בביטול מכוח עילות הביטול הכלליות של דיני החוזים
ולא רק לעניין ביטול לפי סעיף זה, לפיכך נמחקו המילים
"מכוח סעיף זה". הסיפה של הסעיף הקיים הוחלפה במילים
ימים מיום קבלת30 "ביטול החוזה ייכנס לתוקף בתוך
הודעת המבטח אם לא הודיע המוטב כי הוא מאמץ את
החוזה", כדי למנוע מצב שבו קיימת בין הביטול לבין
הודעת המוטב תקופה שבה החוזה אינו בתוקף. המילים
."על זכויותיו וחיוביו" נמחקו בהיותן מיותרות
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק חוזה45 מוצע להחליף את נוסח סעיף
הביטוח, אשר מטיל על המבטח חובת הודעה בלבד, ואינו
קובע תוצאות להודעה (בשונה מסעיף קטן (ב)). מוצע
לקבוע בסעיף כי בנסיבות מסוימות יהיה המוטב בקביעה
.בלתי חוזרת זכאי לאמץ את החוזה גם אם המבטח ביטלו
,אם מדובר בטענה הקבועה בסימן א' לפרק א' המוצע
, המוצעים294- ו293 גילוי לפי סעיפים-למשל לגבי אי
סביר שהמבטח יוכל לטעון כי מאחר שהחוזה היה פגום
מלכתחילה אין הוא חייב בהתקשרות, לא עם המבוטח ולא
עם המוטב. ואולם במקרים אחרים שבהם המבטח מעוניין
לבטל את ההתקשרות והפגם אינו נופל לגדר סימן א' לפרק
א', מוצע לאפשר למוטב בקביעה בלתי חוזרת זכות לאמץ
.את חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטול החוזה
. (א) המבוטח רשאי בכל עת לבטל את החוזה45
.בהודעה בכתב למבטח
, (ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת
והמבוטח ביטל את החוזה מכוח סעיף זה, על המבטח
להודיע על כך מיד בכתב למוטב תוך ציון הוראות סעיף
ימים מקבלת הודעת30–קטן זה, והמוטב רשאי, לא יאוחר מ
המבטח, לאמץ, בהודעה בכתב למבטח, את החוזה על
זכויותיו וחיוביו; הודיע המוטב כאמור, יוסיף החוזה לעמוד
יתחדש, כשהמוטב בא- בתקפו, ואם נתבטל בינתיים
.במקום המבוטח
, (ג) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת
והחוזה בוטל שלא כאמור בסעיף קטן (ב), על המבטח
".להודיע על כך מיד בכתב למוטב
נפטר מוטב שאינו המבוטח לפני שקרה מקרה הביטוח, זכאים לתגמולי הביטוח
(ב)
צאצאיו לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין; באין צאצאים כאמור, או אם ויתר
.המוטב על זכותו לפני שקרה מקרה הביטוח, זכאי המבוטח לתגמולי הביטוח
.332
.המבוטח רשאי, בכל עת, לבטל את חוזה ביטוח החיים בהודעה בכתב למבטח
(א) ביטול חוזה ביטוח
חיים
]45 [בטח נקבע מוטב שאינו המבוטח בקביעה בלתי חוזרת, והמבוטח ביטל את החוזה, יודיע
(ב)
המבטח על כך מיד, בכתב, למוטב תוך ציון הוראות סעיף קטן זה, והמוטב רשאי, לא
, ימים מקבלת הודעת המבטח, לאמץ, בהודעה בכתב למבטח, את החוזה30–יאוחר מ
ימים מיום קבלת30 ולבוא במקום המבוטח לעניין זה; ביטול החוזה ייכנס לתוקף בתוך
.הודעת המבטח אם לא הודיע המוטב כי הוא מאמץ את החוזה
נקבע מוטב שאינו המבוטח בקביעה בלתי חוזרת והמבטח ביטל את החוזה בשל
(ג)
מעשה של המבוטח שאינו מקנה עילה לביטול לפי סימן א', זכאי המוטב לאמץ את
.)החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
838
המרת הביטוח
ופדיון הפוליסה
]46 [בטח
.333
מבוטח רשאי לדרוש מהמבטח בהודעה בכתב את המרת הביטוח לביטוח מסולק
(א)
.או את פדיון הפוליסה
דרש המבוטח את המרת הביטוח לביטוח מסולק, יקטנו תגמולי הביטוח, מתום
(ב)
התקופה השוטפת שבעדה משתלמים דמי הביטוח, בהתאם לסכום שנקבע לכך
.בפוליסה, והחובה לשלם דמי ביטוח תיפסק מאותו מועד
דרש המבוטח את פדיון הפוליסה, ישלם לו המבטח את ערך הפדיון שנקבע לכך
(ג)
בפוליסה בתוך שבעה ימים מהיום שנמסרה לו הדרישה ויחולו לעניין זה הוראות סעיף
., בשינויים המחויבים317
.המבוטח רשאי להגביל את דרישתו לחלק מן הביטוח
(ד)
נקבע מוטב, שאינו המבוטח, בקביעה בלתי חוזרת, טעונה דרישת המבוטח הסכמה
(ה)
.בכתב של המוטב
המרה ופדיון על
אף ביטול חוזה
הביטוח
]47 [בטח
.334
ביטול חוזה הביטוח על ידי המבטח אינו גורע מזכות המבוטח לפדיון הפוליסה, וביטול
,כאמור בשל אי–תשלום דמי ביטוח אינו פוגע גם בזכותו להמרת הביטוח לביטוח מסולק
ימים מיום מסירת הודעת הביטול30 ובלבד שהדרישה להמרת הביטוח תימסר בתוך
.של המבטח
הפוליסה כערובה
להלוואה
]48 [בטח
.335
משכן המבוטח את זכויותיו על פי פוליסה הניתנת לפדיון לטובת המבטח כערובה
להלוואה שנתן לו המבטח, וההלוואה לא נפרעה במועדה, לא יקזז המבטח את
ההלוואה מערך הפדיון של הפוליסה, אלא לאחר שדרש מן המבוטח, בכתב, לפרוע
את ההלוואה בתוך התקופה שבה על המבטח לשלם את ערך הפדיון וההלוואה לא
.נפרעה גם בתוך תקופה זו
46 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
333 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויים שלהלן, שנועדו
)להתאים את החוק למציאות הקיימת: בסעיף קטן (א
,נמחקה הדרישה שהמבוטח ישלם בעד שנתיים לפחות
בסעיף קטן (ג) נערכו התאמות לקיים היום בנוגע לתשלום
, המוצע317 בתוך שבעה ימים והוחל סעיף- ערך הפדיון
.הנוגע לשערוך תגמולי ביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"המרה ופדיון
. (א) לאחר ששולמו דמי הביטוח בעד שנתיים רשאי46
המבוטח לדרוש, בהודעה בכתב למבטח, המרת הביטוח
.לביטוח מסולק או פדיון הפוליסה
, (ב) דרש המבוטח המרת הביטוח לביטוח מסולק
יקטנו תגמולי הביטוח, מתוך התקופה השוטפת שבעדה
משתלמים דמי הביטוח, בהתאם לסכום שנקבע לכך
.בפוליסה, והחובה לשלם דמי ביטוח תיפסק מאותו זמן
(ג) דרש המבוטח פדיון הפוליסה, חייב המבטח
30 לשלם לו את ערך הפדיון שנקבע לכך בפוליסה תוך
ימים מהיום שנמסרה לו הדרישה, או תוך זמן ארוך יותר
ימים; על90–שנקב המבוטח בדרישה ושלא יהיה יותר מ
ערך הפדיון יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק
, מיום מסירת1961-פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א
הדרישה או מהיום שנקבע בה, וכן תיווסף עליהם ריבית
לחוק האמור לעניין1 צמודה בשיעור שנקבע לפי סעיף
ימים30 ההגדרה "הפרשי הצמדה וריבית" החל מתום
.מן היום האמור
(ד) המבוטח רשאי להגביל את דרישתו לחלק מן
.הביטוח
, (ה) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת
".טעונה דרישת המבוטח הסכמה בכתב של המוטב
47 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
334 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"המרה ופדיון על אף ביטול החוזה
. ביטול הביטוח מצד המבטח אינו גורע מזכות47
תשלום-המבוטח לפדיון הפוליסה, וביטול כאמור בשל אי
דמי ביטוח אינו פוגע גם בזכותו להמרת הביטוח, ובלבד
ימים ממסירת30 שהדרישה להמרת הביטוח תבוא תוך
".הודעת הביטול של המבטח
48 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
335 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הפוליסה כערובה להלוואה
. מישכן המבוטח למבטח את זכויותיו על פי פוליסה48
,הניתנת לפדיון כערובה להלוואה שנתן לו המבטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
839
התאבדות האדם
שחייו מבוטחים
]50 [בטח
.336
בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים התאבד ובלבד
.שחלפה שנה ממועד כריתת החוזה
אימוץ חוזה
ביטוח חיים
]51 [בטח
.337
,נקבע מוטב שאינו המבוטח ונפטר המבוטח בעוד האדם שחייו מבוטחים בחיים
(א)
, ימים מיום הודעה זו רשאי המוטב30 יודיע על כך המבטח למוטב, בכתב, ובתוך
.בהודעה בכתב למבטח, לאמץ את החוזה
נקבע מוטב שאינו המבוטח והוכרז המבוטח פושט רגל ואם הוא תאגיד ניתן לגביו
(ב)
צו פירוק, רשאי המוטב לאמץ את החוזה כאמור בסעיף קטן (א), ואולם אם קביעתו
,כמוטב לא היתה קביעה בלתי חוזרת, ישלם המוטב לנאמן בפשיטת הרגל או למפרק
.לפי העניין, את ערך הפדיון של הפוליסה בעת מתן הצו
איסור ביטול חוזה
ביטוח חיים
][ח
.338
.מבטח אינו רשאי לבטל חוזה לביטוח חיים אלא לפי פרק זה
סייג לתרופות
בביטוח חיים
]49 ,43 [בטח
.339
לאחר שעברו שלוש שנים מיום294 המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף
(א)
.כריתת החוזה, אלא אם כן המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה
.306 עד304– ו295 בביטוח חיים לא יחולו הוראות סעיפים
(ב)
איסור התניה
בביטוח חיים
]52 [בטח
.340
.(ב), אין להתנות עליהן339– ו337 ,330 הוראות סעיפים
(א)
(א) אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח339– ו338 ,336 עד332 הוראות סעיפים
(ב)
.או המוטב
וההלוואה לא סולקה במועדה, לא יקזז המבטח את
ההלוואה מערך הפדיון של הפוליסה, אלא לאחר שדרש
מן המבוטח בכתב לסלק את ההלוואה תוך התקופה שבה
על המבטח לשלם את ערך הפדיון וההלוואה לא סולקה
".גם תוך תקופה זו
50 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
336 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"התאבדות האדם שחייו מבוטחים
. בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם50
שחייו מבוטחים התאבד כעבור שנה או יותר מכריתת
".החוזה
51 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
337 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח51 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"אימוץ החוזה
. (א) נקבע מוטב שאינו המבוטח ומת המבוטח בעוד51
האדם שחייו מבוטחים בחיים, על המבטח להודיע על כך
, ימים מיום הודעה זו רשאי המוטב30 למוטב בכתב ותוך
.בהודעה בכתב לאמץ את החוזה על זכויותיו וחיוביו
(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח וניתן על המבוטח
צו פשיטת רגל או צו פירוק, רשאי המוטב לאמץ את החוזה
כאמור בסעיף קטן (א), אלא שאם קביעתו לא היתה בלתי
,חוזרת, ישלם לנאמן בפשיטת הרגל או למפרק, לפי העניין
".את ערך הפדיון של הפוליסה בזמן מתן הצו
ההוראה החדשה המוצעת, מטרתה למנוע
338 סעיף
התנאה בפוליסת ביטוח שתאפשר למבטח
ביטול של חוזה לביטוח חיים, שלא לפי הפרק המוצע, וזאת
בשל האופי המיוחד של חוזה זה. מוצע להוסיף סעיף זה
המוצע, כדי למנוע התנאה340 לרשימת הסעיפים שבסעיף
.עליו שלא לטובת המבוטח או המוטב
)לסעיף קטן (א
339 סעיף
43 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
לחוק49 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
חוזה הביטוח. ההוראה הועברה לסעיף זה, כדי לרכז את
.הסייגים לתרופות בביטוח חיים בסעיף אחד
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייג לתרופות
לאחר7 . המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף43
שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, זולת אם המבוטח או
.האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה
סייג לתחולת הוראות
".19 עד17 . בביטוח חיים לא יחולו הוראות סעיפים49
52 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
340 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
.336
בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו מבוטחים התאבד ובלבד
.שחלפה שנה ממועד כריתת החוזה
התאבדות האדם
שחייו מבוטחים
]50 [בטח
.337
,נקבע מוטב שאינו המבוטח ונפטר המבוטח בעוד האדם שחייו מבוטחים בחיים
(א)
, ימים מיום הודעה זו רשאי המוטב30 יודיע על כך המבטח למוטב, בכתב, ובתוך
.בהודעה בכתב למבטח, לאמץ את החוזה
אימוץ חוזה
ביטוח חיים
]51 [בטח
נקבע מוטב שאינו המבוטח והוכרז המבוטח פושט רגל ואם הוא תאגיד ניתן לגביו
(ב)
צו פירוק, רשאי המוטב לאמץ את החוזה כאמור בסעיף קטן (א), ואולם אם קביעתו
,כמוטב לא היתה קביעה בלתי חוזרת, ישלם המוטב לנאמן בפשיטת הרגל או למפרק
.לפי העניין, את ערך הפדיון של הפוליסה בעת מתן הצו
.338
.מבטח אינו רשאי לבטל חוזה לביטוח חיים אלא לפי פרק זה איסור ביטול חוזה
ביטוח חיים
][ח
.339
לאחר שעברו שלוש שנים מיום294 המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף
(א)
.כריתת החוזה, אלא אם כן המבוטח או האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה
סייג לתרופות
בביטוח חיים
]49 ,43 [בטח
.306 עד304– ו295 בביטוח חיים לא יחולו הוראות סעיפים
(ב)
.340
.(ב), אין להתנות עליהן339– ו337 ,330 הוראות סעיפים
(א) איסור התניה
בביטוח חיים
]52 [בטח (א) אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח339– ו338 ,336 עד332 הוראות סעיפים
(ב)
.או המוטב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
840
סימן ג': ביטוח תאונה, מחלה ונכות
מהותו של ביטוח
תאונה, מחלה ונכות
]53 [בטח
.341
בביטוח תאונה מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה למבוטח או לאחר, בביטוח מחלה
. נכות שלקה בה- מחלה שחלה בה, ובביטוח נכות-
תחולת הוראות
,על ביטוח תאונה
מחלה ונכות
]54 [בטח
.342
על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו על המבטח לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור
(א)
מוסכם מראש, בלא תלות בשיעור הנזק שנגרם, יחולו הוראות סימן ב', בשינויים
.המחויבים
על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו על המבטח לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור
(ב)
, בשינויים352–, ו350 ,349 ,344 ,340 ,)(ב339 ,330 הנזק שנגרם, יחולו הוראות סעיפים
.המחויבים
סימן ד': ביטוח נזקים
סימן משנה א': ביטוח נכסים
מהותו של ביטוח
נכסים
]55 [בטח
.343
בביטוח נכסים ישפה המבטח בעד נזק שנגרם למבוטח או למוטב בשל כך שהנכס
(א)
.המבוטח אבד או ניזוק
.הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או של אדם אחר
(ב)
היקף החבות
בביטוח נכסים
]56 [בטח
.344
תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה
(א)
.נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייגים להתניה
אין להתנות- 51– ו49 ,42. (א) הוראות סעיפים52
.עליהן
אין להתנות- 50– ו48 עד45 ,43 (ב) הוראות סעיפים
".עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב
ונכות מחלה ,תאונה ביטוח :'ג סימן
53 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
341 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מהות הביטוח
. בביטוח תאונה מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה53
, מחלה שחלה בה- למבוטח או לזולתו, בביטוח מחלה
". נכות שלקה בה- ובביטוח נכות
54 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
342 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"תחולת הוראות
. (א) על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו חייב54
,המבטח לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור מוסכם מראש
,'ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם, יחולו הוראות פרק ב
.בשינויים המחוייבים
(ב) על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו חייב
,המבטח לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור הנזק שנגרם
בשינויים64–, ו62 ,61 ,56 ,52 ,49 ,42 יחולו הוראות הסעיפים
".המחוייבים
נזקים ביטוח :'ד סימן
נכסים ביטוח :'א משנה סימן
55 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
343 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מהות הביטוח
. (א) בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק55
שנגרם למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד
.או ניזק
(ב) הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או
".של זולתו
56 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
344 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. סדר
הסעיפים הקטנים הוחלף כך שהעיקרון הכללי שתגמולי
הביטוח נועדו להביא את המוטב, ככל האפשר, למצב
שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח, יימצא בראש
.)הסעיף ולא בסעיף קטן (ג
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"היקף החבות
. (א) חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק56
שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה
למעט סכום ביטוח- סכום הביטוח); סכום הביטוח- (להלן
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
841
חיוב השיפוי של המבטח יהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא יעלה על הסכום
(ב)
סכום הביטוח); סכום הביטוח, למעט- שנתחייב בו בחוזה הביטוח (בסימן משנה זה
סכום ביטוח הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, ישתנה בהתאם
לשינוי שחל במדד, בין המדד שפורסם סמוך לפני כריתת החוזה לבין המדד שפורסם
מדד המחירים לצרכן, המתפרסם- "סמוך לפני קרות מקרה הביטוח; לעניין זה, "המדד
מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או מדד אחר המתפרסם כאמור ושהצדדים
.הסכימו עליו
לא ייקבע בחוזה סכום ביטוח הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד
(ג)
למטבע חוץ, אלא אם כן אותו מטבע כלול ברשימת מטבעות חוץ שקבע המפקח על
.הביטוח לעניין זה
הסכימו הצדדים מראש על שיעור השיפוי, יהיו תגמולי הביטוח כמוסכם, בלא
(ד)
.תלות בשיעור הנזק שנגרם
הרחבת החבות
בביטוח נכסים
]57 [בטח
.345
ביטוח נכס בפני סיכון מסוים מכסה, עד לסכום הביטוח, גם נזק שנגרם לנכס מחמת
.שננקטו אמצעים סבירים להצלתו מאותו סיכון
ביטוח יתר
]58 [בטח.346
עלה סכום הביטוח, בעת כריתת החוזה או לאחר מכן, באופן בלתי סביר על שוויו של
הנכס המבוטח, רשאי כל צד, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכום הביטוח
עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחת סכום הביטוח, ובמקביל
.יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה
ביטוח כפל
]59 [בטח.347
בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח
(א)
.להודיע על כך למבטחים בכתב, מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו
הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע
, ישתנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן- חוץ
המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
או במדד אחר שמתפרסם כאמור ושהצדדים הסכימו-
בין המדד שפורסם סמוך לפני כריתת החוזה לבין- עליו
.המדד שפורסם סמוך לפני קרות מקרה הביטוח
(ב) לא ייקבע בחוזה סכום ביטוח נקוב במטבע חוץ
או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, אלא אם כן
(ג) תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את
המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה
.מקרה הביטוח
, (ד) הסכימו הצדדים מראש על שיעור השיפוי
יהיו תגמולי הביטוח כמוסכם, ללא תלות בשיעור הנזק
".שנגרם
57 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
345 סעיף
,לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח. בין השאר
הוספו המילים "עד לסכום הביטוח" לשם הבהרה כי חובת
.המבטח אינה מעבר לסכום זה
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הרחבת החבות
. ביטוח נכס בפני סיכון מסויים מכסה גם נזק שנגרם לו57
".מחמת שננקטו אמצעים סבירים להצלתו מאותו סיכון
58 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
346 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטוח יתר
. עלה סכום הביטוח, בעת כריתת החוזה או לאחר58
מכן, באופן בלתי סביר על שוויו של הנכס המבוטח, רשאי
כל צד, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכום
הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה
זו, יפחת סכום הביטוח ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח
".מיום הדרישה
ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת
347 סעיף
) לחוק חוזה הביטוח. בסעיף קטן (ג59 סעיף
מוצע להחליף את מודל החבות המשותפת של מבטחים
שביטחו סיכון מסוים בביטוח כפל לחבות לחוד במקום
חבות יחד ולחוד כפי שקיים בחוק חוזה הביטוח. המבטחים
בביטוח כפל אינם מסתמכים זה על קיומו של זה על כן אין
להחיל עליהם את דינם של חייבים יחד. המודל המתאים
יותר הוא מודל של חבים לחוד. הדינים החלים על מצב
של ריבוי חייבים מצויים בפרק הדן בריבוי חייבים ונושים
.) המוצעים97 עד75 (סעיפים
חיוב השיפוי של המבטח יהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא יעלה על הסכום
(ב)
סכום הביטוח); סכום הביטוח, למעט- שנתחייב בו בחוזה הביטוח (בסימן משנה זה
סכום ביטוח הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, ישתנה בהתאם
לשינוי שחל במדד, בין המדד שפורסם סמוך לפני כריתת החוזה לבין המדד שפורסם
מדד המחירים לצרכן, המתפרסם- "סמוך לפני קרות מקרה הביטוח; לעניין זה, "המדד
מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או מדד אחר המתפרסם כאמור ושהצדדים
.הסכימו עליו
לא ייקבע בחוזה סכום ביטוח הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד
(ג)
למטבע חוץ, אלא אם כן אותו מטבע כלול ברשימת מטבעות חוץ שקבע המפקח על
.הביטוח לעניין זה
הסכימו הצדדים מראש על שיעור השיפוי, יהיו תגמולי הביטוח כמוסכם, בלא
(ד)
.תלות בשיעור הנזק שנגרם
.345
ביטוח נכס בפני סיכון מסוים מכסה, עד לסכום הביטוח, גם נזק שנגרם לנכס מחמת
.שננקטו אמצעים סבירים להצלתו מאותו סיכון
הרחבת החבות
בביטוח נכסים
]57 [בטח
.346
עלה סכום הביטוח, בעת כריתת החוזה או לאחר מכן, באופן בלתי סביר על שוויו של
הנכס המבוטח, רשאי כל צד, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכום הביטוח
עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחת סכום הביטוח, ובמקביל
.יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה
ביטוח יתר
]58 [בטח
.347
בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח
(א)
.להודיע על כך למבטחים בכתב, מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו
ביטוח כפל
]59 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
842
,בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך כל סכומי הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס
(ב)
רשאים המבוטח וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכומי
הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי
.היחס שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה
בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד לגבי סכום הביטוח
(ג)
.החופף
.המבטחים יישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח
(ד)
ביטוח חסר
]60 [בטח.348
היה סכום הביטוח, בעת כריתת החוזה, נמוך משוויו של הנכס המבוטח, באופן בלתי
סביר, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי
.הנכס בעת כריתת החוזה
הקטנת נזק בידי
המבוטח או המוטב
]61 [בטח
.349
אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח או המוטב היה יכול למנוע
(א)
או להקטין, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, בנקיטת אמצעים סבירים; הורה המבטח
למבוטח על נקיטת אמצעים סבירים מסוימים, לא יהיה המבטח חייב בתגמולי ביטוח
.בעד נזק כאמור אם המבוטח לא נקט אותם בתוך זמן סביר
הוציא המבוטח או המוטב, בקרות מקרה הביטוח או לאחר מכן, הוצאות סבירות
(ב)
למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב לשם כך בהתחייבויות סבירות, חייב המבטח
לשפותם, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות
בלתי סבירות, חייב המבטח בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין, והכל אף מעל
.לסכום הביטוח
הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטוח שבו הסכימו הצדדים על שיעור השיפוי
(ג)
.)(ד344 כאמור בסעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטוח כפל
. (א) בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח59
אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך
למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר
.שנודע לו עליו
כל סכומי- (ב) בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך
הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח
וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש
;הפחתת סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה
נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס
.שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה
(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח
.יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף
(ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם
".לפי היחס שבין סכומי הביטוח
ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת
348 סעיף
לחוק חוזה הביטוח. מוצע לאפשר60 סעיף
שינוי בחבות המבטח כפי שנקבעה בחוזה הביטוח, רק
במקרה שבו פחת סכום הביטוח באופן בלתי סביר ולא
בכל מקרה שבו פחת סכום הביטוח בדומה להוראה בחוק
המוצע). התפיסה היא346 הקיים לגבי ביטוח יתר (סעיף
כי יש לצמצם את הפגיעה בתגמולי הביטוח עקב שינויים
.מאוחרים לכריתת החוזה
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטוח חסר
. היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות60
משוויו של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור
יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס
".בשעת כריתת החוזה
)לסעיף קטן (א
349 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת
(א) לחוק חוזה הביטוח. מוצע להחליף בסיפה של61 סעיף
סעיף קטן (א) את המילים "או אמצעים שהמבטח הורה לו
לנקוט" במילים "הורה המבטח למבוטח או למוטב על נקיטת
אמצעים סבירים מסוימים". מטרת השינוי היא להבהיר כי
המבטח שמורה על נקיטת אמצעים לשם הקטנת הנזק
רשאי להורות על נקיטת אמצעים סבירים בלבד וכי מבין
כמה אפשרויות סבירות לפעולה יש לנקוט את זו שהמבטח
מורה עליה. כמו כן, מוצע להוסיף את המוטב כמי שהיה
.יכול למנוע או להקטין את הנזק
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
)(ב61 הסעיפים המוצעים חוזרים על הוראות סעיף
.ו–(ג) לחוק חוזה הביטוח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
843
תחלוף בחוזה
ביטוח
]62 [בטח
.350
,היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי
(א)
שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור
.התגמולים ששילם
המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע
(ב)
בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל
.מהמבטח
קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף
(ג)
זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה
.למבטח, עליו לפצותו בשל כך
הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא במתכוון בידי אדם
(ד)
שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של
.מעביד ועובד
ביטוח אי–פירעון
]63 [בטח.351
,בביטוח מפני אי–פירעון של חוב עוברת זכותו של המבוטח כלפי החייב למבטח
מששילם המבטח למבוטח תגמולי ביטוח כשיעור התגמולים ששילם ויחולו הוראות
.(ב) ו–(ג) בשינויים המחויבים350 סעיף
איסור התניה
בביטוח נכסים
]64 [בטח
.352
אין להתנות עליהן אלא לטובת350– ו349 ,)(א) עד (ג347 ,345 ,344 הוראות סעיפים
.המבוטח או המוטב
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"הקטנת הנזק
(א) אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק
. 61
שהמבוטח יכול היה למנוע או להקטין, בקרות מקרה
הביטוח או לאחר מכן, בנקיטת אמצעים סבירים או
.אמצעים שהמבטח הורה לו לנקוט
(ב) הוציא המבוטח או המוטב, בקרות מקרה
הביטוח לאחר מכן, הוצאות סבירות למניעת הנזק או
,להקטנתו, או שהתחייב לשם כך בהתחייבויות סבירות
חייב המבטח לשפותם, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם
לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב
המבטח בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין; והכל
.אף מעל לסכום הביטוח
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטוח שבו
".)(ג56 הסכימו הצדדים על שיעור השיפוי כאמור בסעיף
נושא התחלוף הכללי מוסדר בפרק הדן
350 סעיף
418– ו417 בעשיית עושר ולא במשפט (סעיפים
לחוק חוזה62 המוצעים). מוצע להשאיר את הוראת סעיף
הביטוח בפרק חוזה הביטוח מאחר שהוראה זו חלה במצב
.שונה שבו פרע המבטח את חוב הניזוק
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"תחלוף
. (א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות62
,פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח
עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח
.וכשיעור התגמולים ששילם
(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה
אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות
מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל
.מהמבטח
(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי
;שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח
עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה
.למבטח, עליו לפצותו בשל כך
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח
נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע
ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של
".מעביד ועובד שביניהם
63 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
351 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח63 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"ביטוח חובות
. בביטוח מפני אי–פרעון של חוב עוברת זכותו של63
המבוטח כלפי חייבו למבטח מששילם למבוטח תגמולי
ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם, ויחולו הוראות
".(ב) ו–(ג) בשינויים המחוייבים62 סעיף
64 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
352 סעיף
. לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח64 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייגים להתניה
אין- 62– ו61 ,)(א) עד (ג59 ,57 ,56 . הוראות סעיפים64
".להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב
.350
,היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי
(א)
שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור
.התגמולים ששילם
תחלוף בחוזה
ביטוח
]62 [בטח
המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע
(ב)
בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל
.מהמבטח
קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף
(ג)
זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה
.למבטח, עליו לפצותו בשל כך
הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא במתכוון בידי אדם
(ד)
שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של
.מעביד ועובד
.351
,בביטוח מפני אי–פירעון של חוב עוברת זכותו של המבוטח כלפי החייב למבטח
מששילם המבטח למבוטח תגמולי ביטוח כשיעור התגמולים ששילם ויחולו הוראות
.(ב) ו–(ג) בשינויים המחויבים350 סעיף
ביטוח אי–פירעון
]63 [בטח
.352
אין להתנות עליהן אלא לטובת350– ו349 ,)(א) עד (ג347 ,345 ,344 הוראות סעיפים
.המבוטח או המוטב
איסור התניה
בביטוח נכסים
]64 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
844
סימן משנה ב': ביטוח אחריות
מהותו של ביטוח
אחריות
]65 [בטח
.353
בביטוח אחריות על המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה
.לאדם שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נוצרה עילת החבות האמורה
היקף החבות
בביטוח אחריות
]66 [בטח
.354
בביטוח אחריות, ישפה המבטח את המבוטח גם בשל הוצאות משפט סבירות שעל
,המבוטח לשאת בשל חבותו, אף אם בשל כך עולה חבות המבטח על סכום הביטוח
20% ובלבד שחבות המבטח לא תעלה על סכום הביטוח בתוספת סכום בשיעור של
.מסכום הביטוח
מעמד האדם
השלישי בביטוח
אחריות
]68 [בטח
.355
חייב הוא, לשלם- בביטוח אחריות רשאי המבטח, ולפי דרישת האדם השלישי
(א)
לאדם השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך
בכתב למבוטח כאמור בסעיף קטן (ב) והמבוטח לא התנגד כאמור באותו הסעיף; ואולם
.טענה שהמבטח רשאי לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי האדם השלישי
][ח דרש האדם השלישי מהמבטח את תגמולי הביטוח כאמור בסעיף קטן (א), יודיע
(ב)
ימים מיום הדרישה כי אם לא יודיע לו על התנגדותו בתוך14 המבטח למבוטח בתוך
. ימים, ישלם לאדם השלישי את תגמולי הביטוח14
פשיטת רגל או
פירוק של המבוטח
]69 [בטח
.356
,)3( ) עד1( אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים המפורטים בפסקאות
(א)
,ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח כלפי אדם שלישי בחבות המכוסה בביטוח
לא יהיו זכויותיו של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו, אלא יעברו
לאדם השלישי והוא יהיה רשאי לתבוע את המבטח על פי זכויות אלה, ואולם טענה
:שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי האדם השלישי
אחריות ביטוח :'ב משנה סימן
65 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
353 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מהות הביטוח
. בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות65
כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה
".הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה
66 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
354 סעיף
לחוק חוזה הביטוח, ואולם מגביל את
הוצאות המשפט שעל המבטח לכסות עד לסכום הביטוח
. מטרת ההגבלה היא למנוע הטלת הוצאות20% בתוספת
.שאין להן הצדקה על המבטח לאור סכום הביטוח המקורי
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"היקף החבות של המבטח
. ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל66
".המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח
)לסעיף קטן (א
355 סעיף
ככלל, ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
המוצע. מאחר שעניין ההודעה למבוטח מוסדרת67 סעיף
.)בסעיף קטן (ב) המוצע, הוספה הפניה לסעיף קטן (ב
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת מטילה על המבטח חובת
הודעה למבוטח. לפי לשונו של הסעיף הקיים במקרים
שהמבטח אינו מעוניין בתשלום לאדם השלישי הוא יכול
להימנע ממתן הודעה למבוטח שהיא תנאי לתשלום ובכך
לסכל את מטרתו של הסעיף; זאת אף אם לא צפוי שהמבוטח
יתנגד לדרישתו של האדם השלישי. כדי למנוע מצב זה נקבע
כי על המבטח לפנות למבוטח לאחר שהאדם השלישי פנה
.אליו, ועליו לעשות כן במועד הקבוע בסעיף הקטן המוצע
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"מעמד הצד השלישי
ולפי דרישת הצד- . בביטוח אחריות רשאי המבטח68
לשלם לצד השלישי את תגמולי- השלישי חייב הוא
הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך
ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך30 בכתב למבוטח
תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח
".תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי
69 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
356 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"פשיטת רגל או פירוק של המבוטח
. (א) אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים69
המפורטים להלן ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
845
המבוטח הוכרז פושט רגל או הגיע בהליכי פשיטת רגל לידי פשרה או הסדר
)1(
;עם נושיו
;המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עיזבונו בפשיטת רגל
)2(
ניתן לגביו צו פירוק, נתמנה לו כונס נכסים או- במבוטח שהוא תאגיד
)3(
,מנהל לעסקיו או למפעלו, נתקבלה בו החלטה על פירוק מרצון, או שהוא חוסל
.למעט לשם מיזוג
סייג להתיישנות
בביטוח אחריות
]70 [בטח
.357
בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת
.האדם השלישי נגד המבוטח
סייג לפעולות
בביטוח אחריות
])(ב71 [בטח
.358
פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן בפשיטת רגל, של המפרק, של כונס הנכסים
.356– ו355 או של המנהל, אין בכוחה לגרוע מזכויות האדם השלישי לפי סעיפים
תחולת הוראות
ואיסור התניה
בביטוח אחריות
]67 [בטח
.359
,, בשינויים המחויבים350– ו349 ,347 ,344 על ביטוח אחריות יחולו הוראות סעיפים
(א)
(ד), אלא לטובת המבוטח או האדם347 ואין להתנות עליהן, למעט על הוראת סעיף
.השלישי
])(א71 [בטח., אין להתנות עליהן357 עד354 הוראות סעיפים
(ב)
כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח, לא יהיו זכויותיו
,של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו
אלא יעברו לצד השלישי והוא יהיה רשאי לתבוע את
המבטח על פי זכויות אלה; אולם טענה שהמבטח יכול
.לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי
: (ב) ואלה האירועים
) המבוטח הוכרז פושט רגל או בא בהליכי1(
;פשיטת רגל לידי פשרה או סידור עם נושיו
) המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עזבונו2(
;בפשיטת רגל
ניתן עליו צו- ) במבוטח שהוא תאגיד3(
פירוק, או נתמנה לו כונס נכסים או מנהל
לעסקיו או למפעלו, או נתקבלה בו החלטה
לפירוק מרצון, למעט פירוק מרצון לשם שינוי
".מבנה או לשם התמזגות עם תאגיד אחר
70 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף357 סעיף
.לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייג להתיישנות
. בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה70
מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד
".המבוטח
)(ב71 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
358 סעיף
.(ב) לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח71 סעיף
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייג להתניה ולפעולות
. (ב) פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן71
,בפשיטת רגל, של המפרק, של כונס הנכסים או של המנהל
אין בכוחה לגרוע מזכויות הצד השלישי לפי סעיפים
".69– ו68
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיפים
359 סעיף
.(א) לחוק חוזה הביטוח, בשינויי נוסח71– ו67
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"תחולת הוראות
61 ,59 ,56 . על ביטוח אחריות יחולו הוראות סעיפים67
, בשינויים המחוייבים. ואין להתנות עליהן, למעט62–ו
(ד), אלא לטובת המבוטח או הצד59 על הוראת סעיף
.השלישי
סייג להתניה ולפעולות
אין להתנות- 70 עד68– ו66 . (א) הוראות סעיפים71
".עליהן
המבוטח הוכרז פושט רגל או הגיע בהליכי פשיטת רגל לידי פשרה או הסדר
)1(
;עם נושיו
;המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עיזבונו בפשיטת רגל
)2(
ניתן לגביו צו פירוק, נתמנה לו כונס נכסים או- במבוטח שהוא תאגיד
)3(
,מנהל לעסקיו או למפעלו, נתקבלה בו החלטה על פירוק מרצון, או שהוא חוסל
.למעט לשם מיזוג
.357
בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת
.האדם השלישי נגד המבוטח
סייג להתיישנות
בביטוח אחריות
]70 [בטח
.358
פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן בפשיטת רגל, של המפרק, של כונס הנכסים
.356– ו355 או של המנהל, אין בכוחה לגרוע מזכויות האדם השלישי לפי סעיפים
סייג לפעולות
בביטוח אחריות
])(ב71 [בטח
.359
,, בשינויים המחויבים350– ו349 ,347 ,344 על ביטוח אחריות יחולו הוראות סעיפים
(א)
(ד), אלא לטובת המבוטח או האדם347 ואין להתנות עליהן, למעט על הוראת סעיף
.השלישי
תחולת הוראות
ואיסור התניה
בביטוח אחריות
]67 [בטח
., אין להתנות עליהן357 עד354 הוראות סעיפים
(ב) ])(א71 [בטח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
846
סימן ה': שונות
סייגים לתחולת פרק
חוזה הביטוח
]72 [בטח
.360
., לא יחולו על ביטוח משנה350 הוראות פרק זה, למעט סעיף
(א)
, לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח356– ו350 הוראות פרק זה, למעט סעיפים
(ב)
.אווירי
,שר המשפטים בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
(ג)
.רשאי לקבוע בצו סוגי עסקאות שהוראות פרק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן
פרק עשירי: הסכם יחסי ממון
מהותו של
הסכם ממון
][ח
.361
הסכם ממון הוא הסכם בין בני זוג המסדיר את יחסי הממון שביניהם; הוראות חוק
.יחסי ממון, יחולו לעניין הסכם זה
חלק משנה רביעי: חיובים בלתי רצוניים
פרק ראשון: נזיקין
סימן א': הגדרות
הגדרות לפרק
הנזיקין
]2 [נזק
.362
- בפרק זה
: אחד מאלה- ""עובד
שונות :'ה סימן
72 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
360 סעיף
לחוק חוזה הביטוח למעט תיקון הנוגע להסכמת
.שר האוצר לתקנותיו של שר המשפטים לעניין זה
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"סייגים לתחולה
, לא יחולו62 ) הוראות חוק זה, למעט סעיף1( ). (א72
;על ביטוח משנה
,69– ו62 ) הוראות חוק זה, למעט סעיפים2(
.לא יחולו על ביטוח ימי וביטוח אוירי
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקאות
".שהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהן
ממון יחסי הסכם :עשר אחד פרק
בחלק המשנה הדן בחוזים המיוחדים מוצע
361 סעיף
לכלול פרק שעניינו הסכם יחסי הממון. בדומה
לשאר הפרקים הדנים בחוזים המיוחדים, מבהירה הרישה
של ההוראה את מהותו של הסכם ממון, וזאת בהתאם
להגדרתו בחוק יחסי ממון. חוק יחסי ממון אינו נכלל בחוק
,המוצע, אלא נעשית אליו הפניה בלבד. בדרך זו מובהר
כי הוראות החוק המוצע יחולו על הסכם ממון, בשינויים
המחויבים, וככל שאין בחוק יחסי ממון הוראה מיוחדת
.אחרת
חלק משנה רביעי: חיובים בלתי רצוניים
פרק ראשון: נזיקין
פרק הנזיקין המוצע מחליף את פקודת הנזיקין. בפרק
זה נעשו שינויים ובכלל זה, שולבו הוראות חדשות ובוטלו
.הסדרים מיושנים
בפרק שתי עוולות בעלות אופי כללי, דהיינו עוולות
"סל" או עוולות מסגרת, וכמה עוולות מיוחדות. עוולת
הרשלנות משמשת כ"עוולת סל", אשר באמצעותה ניתן
.לחייב את מבצע המעשה, אם התנהגותו היא בלתי ראויה
עוולת מסגרת אחרת היא עוולת הפרת חובה חקוקה. רוב
העוולות המיוחדות, אשר היו קבועות בפקודת הנזיקין
וכללו יסוד של אשמה, הושמטו, אלא אם כן הן עיגנו
עוולה שלא נכללה בתחומן של עוולות המסגרת או
.שקיימות לגביהן טענות הגנה מיוחדות
פרק הנזיקין אינו כולל את כל הוראות פקודת הנזיקין
וחלק מהוראות הפקודה נכללות בפרקים הכלליים של
החוק המוצע. כך למשל, מעוגנות התרופות בשל ביצוע
עוולות בחלק משנה שישי, הדן בתרופות בשל הפרת
חיוב, המשותף לדיני חוזים ולדיני הנזיקין. כאשר יש יסוד
להבחנה בין התרופה החוזית לתרופה הנזיקית, נעשתה
.ההבחנה בהוראות המתאימות בחלק משנה זה
מסיבות דומות הושמט מפרק זה החלק הכללי
בפקודת הנזיקין העוסק במעוולים במשותף. דין ריבוי
החייבים והנושים יוצא מתוך הנחה שקיים "חיוב
אחד" שעליו חל הפרק הדן בריבוי חייבים ונושים בחלק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
847
אדם המשולב במערך הארגוני של פעילותו של אחר, שלא במסגרת עסק עצמאי
)1(
;משלו
;מי שעבודתו נתונה לשליטתו המלאה של אחר
)2(
. מי שמעסיק עובד, והוא עצמו אינו עובד באותו מערך ארגוני- ""מעביד
סימן ב': אחריות בנזיקין
עוולות ותחולה
על הוראות
בחיקוק אחר
]3 [נזק
.363
.המעשים המפורטים בסימנים ה' ו–ו' הם עוולות
(א)
][ח יחולו גם457 הוראות סימן א', סימן זה, סימן ג', סימן ד' וסימן ז' והוראות סעיף
(ב)
.על הוראות הקבועות בחיקוק אחר לגבי גרימת נזק שלא כדין
החיובים. הוראות אלה יחולו הן בהקשר החוזי והן בהקשר
הנזיקי ולכן הושמטו הוראות פקודת הנזיקין הנוגעות
לעניין מפרק הנזיקין. עם זאת, נוספה לפרק הנזיקין הוראה
חדשה, המבהירה מהם המצבים בדיני הנזיקין שבהם יראו
."חייבים כמי שחייבים ב"חיוב אחד
לשם השלמת התמונה, יצוין כי ההוראות בדבר הטבת
נזקי גוף וסוגיית האשם התורם ייכללו בחלק משנה שישי
.הדן בתרופות
כיום קיימים חוקים בעלי אופי נזיקי הנמצאים מחוץ
-לפקודת הנזיקין, כגון חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
, וחוק עוולות1965-, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה1981
. חוקים אלה לא נכללו בחוק1999-מסחריות, התשנ"ט
המוצע, משום שהם כוללים הוראות שאינן מתאימות
לתפיסה של הקודקס האזרחי (הוראות פליליות, מינהליות
.וראייתיות), ונראה היה שאין מקום לפיצול חוקים אלה
כמו כן קיימות הוראות בדבר עוולות בנזיקין בחוקים
; חוק1981-שונים, כגון: חוק אימוץ ילדים, התשמ"א
; חוק ההגבלים1982-התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
-; חוק הגנת הצרכן, התשמ"א1988-העסקיים, התשמ"ח
, וחוקי המפגעים1995-; חוק המחשבים, התשנ"ה1981
השונים. על עוולות אלה יחולו ההוראות הכלליות של
פרק הנזיקין שבחוק המוצע באמצעות הוראת התחולה
.)(ב) המוצע363 הקבועה בו (סעיף
:השפעת פרק הנזיקין על זכויות הילד
במסגרת הצעת פרק הנזיקין, מוצע לשנות את הדין
הקיים כך שיבוטל הסייג לאחריות הקיים היום בסעיף
לפקודה בעניין אחריותו של קטין מתחת לגיל שתים9
עשרה, ואחריותו של קטין תיבחן לפי הכללים הרגילים
בדבר הטלת אחריות אישית בנזיקין. בעקבות השינוי
המוצע תהיה עילת תביעה בנזיקין כלפי קטין כאמור, אם
כי ייתכן שהקטינות תמנע את התגבשות היסוד הנפשי
הנחוץ לשם נשיאתו של הקטין באחראיות בנזיקין. ביטול
לא ישנה בפועל12 הסייג לאחריותו של קטין מתחת לגיל
מן המצב המשפטי, משום שלדין היום אין משמעות רבה
(וגם בגילאים12 מבחינה מעשית, שכן לרוב קטינים עד גיל
מבוגרים יותר) אינם נתבעים באופן אישי אלא באמצעות
אפוטרופסיהם וממילא הם אינם נושאים בחבות בנזיקין
באופן אישי. אי לכך נראה כי לשינוי המוצע בפרק הנזיקין
.לא תהיה כל השפעה על זכויות הילד
סימן א': הגדרות
ההוראה המוצעת חוזרת- "להגדרה "עובד 362 סעיף
, לפקודת הנזיקין2 על ההגדרה שבסעיף
בשינויי נוסח, בתוספת הוראה המוסיפה חלופה להגדרת
"עובד", אשר קובעת כי עובד הוא מי שהוא חלק ממערך
ארגוני של פעילותו של אדם אחר, כחלק מאותו מערך
.ארגוני, ולא כגורם חיצוני לו
הוראה מוצעת זו חוזרת על ההגדרה- "להגדרה "מעביד
. לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח2 שבסעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הגדרות
מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה- ". "מעביד2
,גמורה על הדרך שבה אדם אחר מבצע עבודה בשבילו
,ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה
ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור; אולם
מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות מקומית או
לא יראוהו כמעביד או כעובד של זולתו- של אדם אחר
".באותו שירות
סימן ב': אחריות בנזיקין
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של
363 סעיף
, לפקודת הנזיקין בשינויי נוסח3 סעיף
וקובעת מהם המעשים המהווים עוולות, אשר מפורטות
'בפרק המוצע. נוסף על כך ההוראה קובעת כי סימנים א
457 עד ד' וסימן ז' לפרק הנזיקין המוצע, כמו גם סעיף
המוצע, שבחלק משנה שישי, הדן בתרופות, חלים גם על
הוראות לגבי גרימת נזק שלא כדין בחיקוקים מחוץ לחוק
.המוצע, ככל שאין הוראות מיוחדות באותם חיקוקים
אדם המשולב במערך הארגוני של פעילותו של אחר, שלא במסגרת עסק עצמאי
)1(
;משלו
;מי שעבודתו נתונה לשליטתו המלאה של אחר
)2(
. מי שמעסיק עובד, והוא עצמו אינו עובד באותו מערך ארגוני- ""מעביד
סימן ב': אחריות בנזיקין
.363
.המעשים המפורטים בסימנים ה' ו–ו' הם עוולות
(א)
עוולות ותחולה
על הוראות
בחיקוק אחר
]3 [נזק
יחולו גם457 הוראות סימן א', סימן זה, סימן ג', סימן ד' וסימן ז' והוראות סעיף
(ב)
.על הוראות הקבועות בחיקוק אחר לגבי גרימת נזק שלא כדין
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
848
זכות בנזיקין
]3 [נזק.364
הנפגע) זכאי כלפי האחראי בנזיקין לאותה העוולה- מי שנפגע בשל עוולה (בפרק זה
.25לתרופה לפי הוראות חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב
אחריות בנזיקין
])2( ,)1(64 [ח, נזק.365
אחריות בנזיקין היא אחריות לנזק שגרמה התנהגות עוולתית או אחריות
(א)
.להתנהגות עצמה
:יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק אם התקיימו לגביה כל אלה
(ב)
- "ההתנהגות העוולתית היתה גורם עובדתי לנזק; בסעיף זה, "גורם עובדתי
)1(
גורם שבלעדיו לא היה הנזק נגרם, ואולם אם נגרם הנזק על ידי יותר מהתנהגות
;עוולתית אחת, יראו כל אחת מהן כגורם עובדתי
סוג התהליך של גרימת הנזק וסוג הנזק היו בתחום הסיכון שמפניו באה
)2(
.העוולה להגן
), ייבחנו, בין השאר, סוג האחריות2()לעניין תחום הסיכון כאמור בסעיף קטן (ב
(ג)
:והאינטרס המוגן על ידי העוולה, וכן השיקולים המפורטים להלן, לפי העניין
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"עוולה והזכות לתרופה
. הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף3
כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה- להוראות הפקודה
שנעשתה בישראל יהיה זכאי לתרופה המפורשת בפקודה
".מידי עושה העוולה או האחראי לה
בחלק משנה שישי, הדן בתרופות בשל הפרת
364 סעיף
חיוב, נכללות כל התרופות, בין שהן בשל
הפרת חוזה, ובין שהן בשל ביצוע עוולה. על כן, ההוראה
לפקודת3 המוצעת, הקובעת, בדומה להוראת סעיף
הנזיקין, את זכות הנפגע ממעשה עוולה כלפי האחראי
בנזיקין לאותה העוולה לתרופה, מפנה לחלק המשנה
.האמור
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"עוולה והזכות לתרופה
. הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף3
כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה- להוראות הפקודה
שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה
".מידי עושה העוולה או האחראי לה
)לסעיף קטן (א
365 סעיף
64 ההוראה המוצעת מחליפה את סעיף
לפקודת הנזיקין. ההוראה משמרת את הצגת מבנה
האחריות הנזיקית, תוך החלפת המונח "אשם" במונח
"התנהגות עוולתית". כך נשמרת גם האבחנה בין עוולות
שגרימת נזק היא אחד מיסודותיהן, לעוולות שהנזק אינו
.נמנה עם יסודותיהן
)לסעיף קטן (ב
הסעיף קטן המוצע, יחד עם סעיף קטן (ג), קובע את
.מבחני הסיבתיות, העובדתית והמשפטית
הסיבתיות העובדתית נשלטת על ידי מבחן- )1( לפסקה
), בדומהconditio sine qua non( אין-בלעדיו-הגורם
למצב המשפטי הקיים. להגדרת הסיבתיות העובדתית
נוספה האפשרות להכיר בחריג, שלפיו התנהגות עוולתית
תוכר כגורם מספיק לנזק אם שתי התנהגויות עוולתיות או
.יותר גרמו לאותו נזק
, פסקה זו, יחד עם סעיף קטן (ג) המוצע- )2( לפסקה
עוסקת בסיבתיות המשפטית. פסקה זו משנה מהדין
הקיים ומציבה את מבחן "תחום הסיכון" כמבחן הכללי
.של סיבתיות משפטית, שתוכנו משתנה מעוולה לעוולה
,ההוראה שמה דגש על סוגי תהליך הגרימה וסוגי הנזק
בהתאם להלכה, שלפיה אין צורך לצפות את התרחשות
.הנזק ותהליך גרימתו לפרטי פרטים, אלא רק באופן כללי
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת מבהירה מהם הגורמים המרכזיים
) של2( שיש לשקול בקביעת תחום הסיכון, כאמור בפסקה
:סעיף קטן (ב) המוצע, לשם קביעת הסיבתיות המשפטית
האם זו אחריות שיש עמה אשם או- סוג האחריות
אחריות חמורה; מהו האינטרס שעליו באה העוולה
נזק לגוף, נזק לרכוש, וכדומה; צפיותם הסבירה- להגן
מידת התרומה- של סוג תהליך הגרימה וסוג הנזק
של ההתנהגות העוולתית לסיכון שייגרם מהנזק; מידת
האשמה בהתנהגויות עוולתיות אחרות, כולל זו של
הניזוק. שני גורמים אחרונים אלה משקפים את מבחן
576/81 "השכל הישר", שנקבע בפסיקה (ראו למשל ע"א
)) מאחר שעוולת1984( 1)3(בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח
הרשלנות באה להגן מפני סיכונים צפויים, מבחן הצפיות
הסבירה הוא השיקול העיקרי שלפיו ייקבע תחום הסיכון
,בעוולה זו. מקום שבו סוג האחריות יהיה אחריות חמורה
.מבחן הצפיות הסבירה לא ייחשב שיקול רלוונטי
) לפקודת הנזיקין הושמטה בעקבות3(64 הוראת סעיף
ביטולו של הפטור מאחריות בנזיקין לקטין בן פחות משתים
(א) לפקודת הנזיקין. הוראת9 עשרה שנים, הקבועה בסעיף
.499 עד444 סעיפים 25
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
849
המזיק צפה או היה עליו לצפות באופן סביר, מראש, את סוג התהליך של
)1(
;גרימת הנזק וסוג הנזק כתוצאה מסתברת של ההתנהגות העוולתית
;מידת תרומתה של ההתנהגות העוולתית להגדלת הסיכון לגרימת הנזק
)2(
מידת האשמה שבהתנהגות עוולתית של אדם אחר, או של הנפגע, שהיתה
)3(
;גורם עובדתי לנזק
.מידת האשמה שבהתנהגות העוולתית של המזיק
)4(
אחריות לנזק שלא
ניתן לשייכו למזיק
מסוים
][ח
.366
מצא בית המשפט כי התקיימה התנהגות עוולתית של כמה מזיקים ואין בידו לקבוע
מי מהם גרם בפועל לנזק, יישא כל אחד מהמזיקים באחריות מלאה או חלקית לנזק
.כפי שיקבע בית המשפט
אחריות אישית
לעוולה
]12 [נזק
.367
אדם נושא באחריות אישית בנזיקין לעוולה אם ביצע אותה, בעצמו או באמצעות
(א)
.אחר, או השתתף ביודעין בביצועה בדרך של סיוע, ייעוץ, שידול, ציווי או הרשאה
][ח ,תאגיד נושא באחריות אישית בנזיקין לעוולה שביצע אדם כאורגן של התאגיד
(ב)
.ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו בנזיקין של אותו אדם
לפקודת הנזיקין הושמטה אף היא בעקבות67 סעיף
ההוראות הכלליות בעניין אחריות למעשיו של אחר (ראו
.) המוצעים369– ו368 סעיפים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"גרם נזק באשם
. "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה64
לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם
התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק
;באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק
:אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה
,) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל1(
שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר
;היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה
) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה2(
;המכרעת לנזק
) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא3(
שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או
הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע
הנזק או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם
הרגיל של הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של
.אותו אדם
מהו- אשם של פלוני
לרבות- 66 עד64 . אשמו של פלוני, לענין סעיפים67
אשמו של אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין
".משמעות אחרת מתחייבת מן ההקשר
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"קטין
. (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה9
".אותה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים
ההוראה החדשה המוצעת, עוסקת במקרה
366 סעיף
שבו התברר לבית המשפט בדיון המשפטי כי
התנהגותם העוולתית של כמה נתבעים גרמה לנזק, אך אין
בידו לקבוע מי מהם בפועל גרם לנזק. במקרה זה מוצע, כי
בית המשפט יהיה מוסמך להטיל על כל אחד מן הנתבעים
.אחריות מלאה או חלקית לנזק, לפי שיקול דעתו
ההוראה המוצעת עוסקת באחריות אישית
367 סעיף
לעוולה, להבדיל מאחריות שילוחית. הביטוי
שננקט הוא "אחריות אישית בנזיקין לעוולה", כך שמושג
זה כולל מצבים שבהם מבצע הנתבע את העוולה, כמו
.גם מצבים שבהם הוא רק משתתף בביצועה
)לסעיף קטן (א
הסעיף הקטן המוצע מרחיב את האחריות האישית
לפקודת12 לעוולה לעומת הדין הקיים המעוגן בסעיף
הנזיקין, גם למצבים שבהם אדם מבצע את העוולה
באמצעות אחר, דהיינו משתמש באדם אחר כ"סוכן
תמים", ומבצע באמצעותו את מעשה העוולה. זאת, נוסף
,על האחריות האישית המוטלת, גם על פי הדין הקיים
על מי שמסייע או משתתף בביצוע עוולה. בהוראה זו
,"נדרש שההשתתפות בביצוע עוולה תהיה "ביודעין
:שכן מודעות היא תנאי לאחריות כשותף לביצוע עוולה
אדם אשר אינו מודע להיותו מסייע או משדל, אינו נושא
.באחריות ככזה
. החלופה של "אשרור" המעשה או המחדל הושמטה
בעניין זה, יחולו הכללים הרגילים באשר למהותה של
.הרשאה, שיכולה להיות מראש או בדיעבד
)לסעיף קטן (ב
הוראה חדשה אשר קובעת, כי התאגיד נושא
באחריות בנזיקין בשל עוולה של אורגנים במסגרת
תפקידם, תוך הבהרה כי אחריותו של התאגיד אינה
.גורעת מאחריות האורגן
המזיק צפה או היה עליו לצפות באופן סביר, מראש, את סוג התהליך של
)1(
;גרימת הנזק וסוג הנזק כתוצאה מסתברת של ההתנהגות העוולתית
;מידת תרומתה של ההתנהגות העוולתית להגדלת הסיכון לגרימת הנזק
)2(
מידת האשמה שבהתנהגות עוולתית של אדם אחר, או של הנפגע, שהיתה
)3(
;גורם עובדתי לנזק
.מידת האשמה שבהתנהגות העוולתית של המזיק
)4(
.366
מצא בית המשפט כי התקיימה התנהגות עוולתית של כמה מזיקים ואין בידו לקבוע
מי מהם גרם בפועל לנזק, יישא כל אחד מהמזיקים באחריות מלאה או חלקית לנזק
.כפי שיקבע בית המשפט
אחריות לנזק שלא
ניתן לשייכו למזיק
מסוים
][ח
.367
אדם נושא באחריות אישית בנזיקין לעוולה אם ביצע אותה, בעצמו או באמצעות
(א)
.אחר, או השתתף ביודעין בביצועה בדרך של סיוע, ייעוץ, שידול, ציווי או הרשאה
אחריות אישית
לעוולה
]12 [נזק
,תאגיד נושא באחריות אישית בנזיקין לעוולה שביצע אדם כאורגן של התאגיד
(ב)
.ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו בנזיקין של אותו אדם
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
850
אחריות שילוחית
של מעביד
]13 [נזק
.368
.מעביד נושא באחריות שילוחית בנזיקין לעוולה שביצע עובד שלו, תוך כדי עבודתו
אחריות שילוחית
של שולח
]14 [נזק
.369
המעסיק שלוח שאינו עובדו ושאינו קבלן, בעשיית מעשה, נושא באחריות שילוחית
.בנזיקין לעוולה שביצע השלוח בעשיית אותו מעשה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"אחריות של משתף ומשדל
. לעניין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או12
מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות
על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא
".חב עליהם
מחליפות את369– ו368 הוראות סעיפים סעיפים
, לפקודת הנזיקין14 עד13 הוראות סעיפים
369– ו368
ומפשטות את נוסח החוק הקיים בסוגיית
,האחריות השילוחית של מעבידים ושולחים. כך למשל
החלופה של הרשאה או אשרור של מעשה העובד על ידי
המעביד אינה נחוצה, מאחר שמעשים אלה נעשים תוך
כדי עבודתו של העובד. מבחינה עניינית, אין כוונה לשנות
את מהות האחריות, כפי שעוצבה ופורשה עד כה. הביטוי
שננקט הוא אחריות "שילוחית" כדי להבהיר, שאחריות
המעביד למעשה שעשה עובדו היא שילוחית, להבדיל
.מאחריות אישית
ייתכנו מצבים, שבהם האחריות למעשה העובד
או השלוח תהיה של כמה מעבידים או שולחים. במקרה
זה יחולו ההוראות בדבר ריבוי חייבים המופיעות בחלק
.) לחוק המוצע86 עד79 החיובים הכללי (סעיפים
ההוראה בדבר חבותו של בעל חוזה, הקבועה
לפקודת הנזיקין, הושמטה. זאת, משום שרוב15 בסעיף
החלופות המופיעות בסעיף זה עוסקות במקרים של
התרשלות או מעורבות אישית של בעל החוזה, כלומר
מדובר במקרה פרטי של אחריות אישית, ועל כך יחולו
עוולת הרשלנות והכללים הרגילים. הביטוי שננקט בסעיף
המוצע הוא "שלוח שאינו עובדו ושאינו קבלן" במטרה369
.ליצור אבחנה ברורה בין השלוח לבין הקבלן העצמאי
לפקודת הנזיקין, המייחסת את ידיעת17 הוראת סעיף
השלוח או העובד לשולח או למעביד, הושמטה. סעיף
זה, הקובע פיקציה של ידיעה, אינו נחוץ, בשל תפיסת
.האחריות השילוחית, המתבטאת בסעיפים המוצעים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"חבות מעביד
. (א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה13
- עובד שלו
;) אם הרשה או אישרר את המעשה1(
) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי2(
;עבודתו
- אולם
(א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה
מי שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיו
העביר לו תפקידו בלא הרשאתו המפורשת
;או המשתמעת של המעביד
(ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש
,בשירותו של אדם שאין בחירתו מסורה לו
לא יהיה חב על מעשה שעשה האדם תוך
.כדי עבודתו זו
(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו
של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים
הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של
;העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד
אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו
.ולא לענין המעביד
. לרבות מחדל- (ג) לענין סעיף זה, מעשה
חבותו של השולח
,. לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו14
בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל
דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים
.ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם
חבותו של בעל חוזה
. לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו15
עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא
;יהיה חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה
:הוראה זו לא תחול באחת מאלה
;) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו1(
) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן2(
;שגרם לפגיעה או לנזק
) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם3(
;לפגיעה או לנזק
) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה4(
;שביצועו מסר לקבלן עצמאי
) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא5(
.כדין
ידיעתו של שלוח או עובד
,. כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה17
יראו ידיעתו של שלוח או עובד בידיעתו של שולחו או
מעבידו, ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא
פועל למען שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי
".הענין או הדבר שעליהם נדרשת הידיעה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
851
חייבים בחיוב
אחד בנזיקין
][ח
.370
:, בהתקיים אחד מאלה76 בנזיקין, חבים חייבים בחיוב אחד, כאמור בסעיף
הנזק) נגרם עקב עוולה שלה אחראים- הנזק שבשלו הם חבים (בסעיף זה
)1(
עד367 כל החייבים בין בשל שותפות בביצועה או בין מכוח הוראות סעיפים
;369
הנזק, כולו או חלקו, נגרם בשל התנהגות עוולתית של כל אחד מהחייבים
)2(
;ולא היה, בנסיבות העניין, בסיס סביר לחלוקת האחריות ביניהם
)1()(ב365 על כל אחד מהנתבעים הוטלה אחריות מלאה לנזק מכוח סעיפים
)3(
.366–ו
פטירת המזיק בטרם
התגבשות הנזק
])(ג19 [נזק
.371
נגרם נזק בשל עוולה שביצע אדם ואותו אדם נפטר לפני התגבשות הנזק, יראו לעניין
פרק זה את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל העוולה אילו נפטר לאחר
.התגבשות הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר
,ההוראה המוצעת היא הוראה חדשה
370 סעיף
המבהירה מה ייחשב, לעניין הוראת סעיף
המוצע, המופיע בחלק המשנה הראשון בעניין הוראות77
.כלליות לחיובים, כ"חייבים בחיוב אחד" לצורך פרק הנזיקין
הסעיף עוסק בשלושה מצבים שונים: האחד, מצב שבו
מתקיימת שותפות בעשיית המעשה, כמשמעותה בסעיף
(א) המוצע או אחריות שילוחית כמשמעותה בסעיפים367
המוצעים; השני, מצב שבו הנזק נגרם בידי יותר369– ו368
ממזיק אחד, בלי שהיתה שותפות בעשיית המעשה, אך
אפשר לחלק את האחריות ביניהם (למשל במצב שבו-אי
הנזק אינו ניתן לחלוקה); ומצב שבו הוטלה אחריות מלאה
לנזק על כל אחד מן הנתבעים, אם משום שכל אחד מהם
) המוצע, או1()(ב365 היה גורם מספיק לנזק, כאמור בסעיף
,משום שלא ניתן לשייך את האחריות לנזק למזיק מסוים
. המוצע366 כקבוע בסעיף
ההוראה המוצעת קובעת, כי יראו במזיקים, בכל
אחד מן המצבים האלה, כחייבים ב"חיוב אחד" כאמור
המוצע, ובהתאם לכך יחולו הוראות פרק שלישי77 בסעיף
לחלק המשנה הראשון שבחלק השלישי, העוסק בריבוי
.חייבים ונושים
ההוראה המוצעת מאמצת את הרעיון
371 סעיף
,(ג) לפקודת הנזיקין19 המופיע בסעיף
המעתיק לאחור את מועד התגבשות הנזק, במקרה של
פטירת הנתבע בין מועד עשיית המעשה על ידו לבין מועד
.התגבשות הנזק
469 (ב) לפקודת הנזיקין מוסדר בנפרד בסעיף19 סעיף
המוצע, הדן בפיצויים לעיזבון בשל פטירת הנפגע. סעיף
זה מופיע בחלק משנה שישי, הדן בתרופות בשל הפרת
חיוב. ההוראות המופיעות בסעיפים הקטנים האחרים של
(א) קובע את19 לפקודת הנזיקין הושמטו: סעיף19 סעיף
השימור העקרוני של זכויות וחבויות בנזיקין. תוצאה זו
)(ד19 נובעת מדיני הירושה, ולפיכך הושמט הסעיף. סעיף
.הושמט כמיותר
:התייחסות המשפט העברי
גם במקורות המשפט העברי קיימת עילת תביעה נגד
עיזבונו של מעוול, אך לא בכל המצבים: אדם שהתחיל
במעשה הנזק (למשל מי שירה חץ או הצית אש) ומת והנזק
,נגרם לאחר מותו, עיזבונו חייב בנזיקין (ראו נימוקי יוסף
בבא קמא, דף י ע"א בדפי הרי"ף). לעומת זאת, כאשר אדם
התרשל בשמירת דבר מסוכן שבאחריותו (למשל בעל חיים
או מכשול) אך הנזק נגרם לאחר מותו, לא ניתן לתבוע את
,העיזבון (ראו א' שיינפלד, נזיקין, בסדרת חוק לישראל
.)96-98 'ירושלים תשנ"ב, עמ
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"השפעת מוות על עילת תביעה
כל עילות תביעה בשל עוולה- . (א) נפטר אדם19
שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף
להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי
.העניין
(ב) היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור
לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את
העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת
העזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם
לעזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות
.קבורה
(ג) נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים
עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר
לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו, לעניין פקודה זו, את
עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או
המחדל אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו
.לפני שנפטר
(ד) הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר
באות להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי
".פקודה זו או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן
.370
:, בהתקיים אחד מאלה76 בנזיקין, חבים חייבים בחיוב אחד, כאמור בסעיף
חייבים בחיוב
אחד בנזיקין
][ח הנזק) נגרם עקב עוולה שלה אחראים- הנזק שבשלו הם חבים (בסעיף זה
)1(
עד367 כל החייבים בין בשל שותפות בביצועה או בין מכוח הוראות סעיפים
;369
הנזק, כולו או חלקו, נגרם בשל התנהגות עוולתית של כל אחד מהחייבים
)2(
;ולא היה, בנסיבות העניין, בסיס סביר לחלוקת האחריות ביניהם
)1()(ב365 על כל אחד מהנתבעים הוטלה אחריות מלאה לנזק מכוח סעיפים
)3(
.366–ו
.371
נגרם נזק בשל עוולה שביצע אדם ואותו אדם נפטר לפני התגבשות הנזק, יראו לעניין
פרק זה את עילת התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל העוולה אילו נפטר לאחר
.התגבשות הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני שנפטר
פטירת המזיק
בטרם התגבשות
הנזק
])(ג19 [נזק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
852
סימן ג': סייגים לאחריות
מעשה לפי חיקוק
]6 [נזק.372
בתובענה שהוגשה על עוולה, למעט רשלנות, תהיה זו הגנה שהמעשה שמתלוננים
עליו נעשה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או
.מתוך אמונה סבירה בתום לב בקיום הרשאה חוקית
העדר שליטה
][ח.373
לא יישא אדם באחריות בנזיקין בשל מעשה שלא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין
הימנעות ממנו, מחמת העדר שליטה על תנועותיו לעניין אותו מעשה; הוראות סעיף זה
.לא יחולו כאשר מבצע העוולה הביא את עצמו מרצונו למצב של העדר שליטה כאמור
סימן ג': סייגים לאחריות
הסימן המוצע דן בסייגים לאחריות, ועוסק במקרים
שבהם הדין מקנה למזיק מחסום מהותי מפני הטלת
אחריות, בעוד שההוראות המקימות מחסומים דיוניים
מופיעות בסימן ד' המוצע הדן בחסינויות. הסימן כולל
הגנות הקיימות היום בפקודת הנזיקין, הגנות הדומות
,)השפיות-להגנות הקיימות בחוק העונשין (למעט הגנת אי
וכן הגנות חדשות שגובשו בעקבות הניסיון שנצבר
.בנושא
ההוראה הכללית בנוגע לזוטי דברים, המופיעה
. לחוק המוצע, תחול גם בהקשר זה4 בסעיף
6 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
372 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"מעשה לפי חיקוק
. בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא6
הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק
ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך
;אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית
." לרבות מחדל- "בסעיף זה, "מעשה
ההוראה החדשה המוצעת עוסקת במצבים
373 סעיף
במצבים של אוטומטיזם ובמצבים דומים
שבהם אבד למזיק כושר הבחירה. נוסח הרישה של
ז בחוק34 הסעיף המוצע דומה לנוסח הרישה של סעיף
יד34 העונשין. הסיפה חוזרת על העיקרון הקבוע בסעיף
לחוק העונשין, אשר מסייג את תחולת ההגנה במקרים
שבהם מבצע העוולה הביא את עצמו מרצונו למצב של
.העדר שליטה
:התייחסות המשפט העברי
גישת המשפט העברי בדיני נזיקין אינה מבוססת
על אשמתו של המזיק, אלא על העובדה שהוא או רכושו
:)ביצע את מעשה הנזק. כך קובעת המשנה (בבא קמא ב, ו
"אדם מועד לעולם: בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן". ועל
כך נפסק במשנה תורה (הלכות חובל ומזיק, פרק ו, הלכה
א): "המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם, בין שהיה
שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד, כיצד? נפל מן הגג
ושבר את הכלים, או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי
' חייב נזק שלם, שנאמר: 'ומכה בהמה ישלמנה- ושברו
."(ויקרא כא, כד), ולא חלק הכתוב בין שוגג למזיד
יש מן הפוסקים שסבורים שעל המזיק מוטלת אחריות
מוחלטת, והוא חייב בנזיקין אף ב"אונס גמור" (חידושי
הרמב"ן, בבא מציעא פב ע"ב, ד"ה ומצאתי), ויש הסבורים
,שב"אונס גמור" ("אונס כעין גניבה") המזיק פטור (תוספות
בבא קמא ד ע"א, ד"ה כיוון. וראו עוד שולחן ערוך, חושן
ב). לפי פוסקים אלה, אם-משפט, סימן שעח, סעיפים א
,למזיק אין כל שליטה על מעשיו, אין לחייבו בנזיקין, ולכן
למשל, פטרו מאחריות בנזיקין מי שהלך לישון והונחו
.)למרגלותיו כלים והוא שברם בשנתו (תוספות, שם
חיובו בנזיקין של מי שהכניס את עצמו למצב של
.העדר שליטה עולה בקנה אחד עם עמדת המשפט העברי
התוספות (שם) כותבים שמי שהולך לישון ליד כלים
ושברם מתוך שינה, חייב, שכן הוא הביא את עצמו למצב
,של חוסר שליטה. כך כותב גם רבי שלמה לוריא (פולין
המאה הט"ז. ים של שלמה, בבא קמא, פרק שלישי, סימן
ג) על מי שהזיק בשכרותו: "אבל לפוטרו מדין היזק שמזיק
לחבירו, פשיטא שחייב, דאדם מועד לעולם בין שוגג בין
מזיד, בין ער בין ישן, בין אונס בין רצון, דאם לא כן לא
שבקת חיי [=לא אפשרת חיים], דכל שונא ישתה וישתכר
."על חבירו להזיקו ויפטר
: נוסח חוק העונשין הקיים
"העדר שליטה
ז. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא34
היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת
,העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לעניין אותו מעשה
כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול
להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת
.שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה
כניסה למצב בהתנהגות פסולה
–יב לא יחולו34יא ו34 ,ז34 יד. (א) הוראות סעיפים34
אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו
יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע, לפני היווצרות
המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב
זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה
באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים
יב, לא היה הצלת34 יא או בסעיף34 האמורים בסעיף
.אינטרס הזולת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
853
מעשה הצלה
])1(24 [ח, נזק.374
לא יישא אדם באחריות בנזיקין בשל מעשה סביר שעשה כדי להגן על עצמו או על אדם
אחר מפני פגיעה בגוף, בבריאות, בחירות או ברכוש, ובלבד שהיחס שבין הנזק שהיה
.סביר כי ייגרם מהמעשה לבין הנזק שהיה סביר כי יימנע על ידי המעשה, היה סביר
הסתכנות מרצון
(א), פגם5 [נזק
])4()(א4
.375
לא יישא אדם באחריות בנזיקין אם הנפגע ידע והעריך את הסיכון הצפוי לו והוא חשף
את עצמו או את רכושו לסיכון מרצונו החופשי תוך נכונות לשאת בעצמו בתוצאות
.הסיכון
(ב) במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם
כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה
היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם
בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא
מותנית גם בתוצאה, רואים אותו במי שעבר את העבירה
".בכוונה
ההוראה החדשה המוצעת קובעת סייג
374 סעיף
.לאחריות בשל מעשה הצלה
בכל הנוגע להגנה עצמית, דהיינו לפעולה שנעשתה
על ידי הנתבע לשם הגנה על האינטרס העצמי שלו מפני
תקיפה על ידי התובע, הכלל העקרוני איננו מעורר קושי
,מיוחד. אדם זכאי להגן על עצמו מפני תקיפה מצד התובע
ונראה שכך גם לגבי הגנה על אדם אחר מפני תקיפה
כזו. כאשר ההגנה היא על אדם זר לנתבע, דהיינו צד
שלנתבע אין כלפיו חובה, ההגנה העצמית אמנם אינה
מובנת מאליה, אך נראה שיש לסייג את אחריותו גם
במקרה זה; כך הוא המצב בפקודת הנזיקין הקיימת לגבי
.עוולות התקיפה, וכך גם בחוק העונשין
סבוך יותר הוא המצב שבו מדובר במעשה הצלה
הנעשה לטובת אינטרס של אדם זר לנתבע והמעשה פוגע
בתובע שהוא אדם תמים. כך למשל, כאשר כדי להציל
מכונית של א' מפני שריפה, ב' פוגע בנכס של ג', אשר
.איננו אחראי לשריפה
מוצע ליצור קו רחב של הגנה. הטעם לכך הוא העניין
החברתי במניעת נזק גדול, כאשר ניתן למנעו על ידי גרימת
נזק קטן יותר. עקרון הסבירות, כקבוע בסעיף, עתיד ליצור
.איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים
מבחן הסבירות שנקבע בסעיף המוצע בוחן את
סבירות התוצאות במבט מראש, ולא בדיעבד. בעת בחינת
הסבירות יש להביא בחשבון, שיש הבדל בין האמצעים
שסביר שאדם ינקוט בהגנה על עצמו, לבין האמצעים
.שסביר שינקוט בהגנה על אחרים
בשל הוראה זו, המרחיבה את תחולת ההגנה
) לפקודת הנזיקין, לא1(24 המיוחדת לתקיפה שבסעיף
נכללה ההגנה בהגנות המיוחדות לעוולת התקיפה בסעיף
. המוצע389
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי הכלל הוא "אסור לאדם להציל עצמו
בממון חברו" (תלמוד בבלי, בבא קמא ס ע"ב), והעושה
,כך חייב בנזיקין (תוספות, שם, ד"ה מהו; משנה תורה
הלכות חובל ומזיק, פרק ח, הלכה יג). עם זאת, קיימים
חריגים לכלל זה: נתבע שהגן על עצמו או על אחר מפני
פגיעה פיזית של תוקפן על ידי פגיעה בגופו או ברכושו
של התוקף, מוגן מפני אחריות בנזיקין. גם נתבע הפוגע
ברכושו של אדם אחד כדי להציל אדם אחר מפגיעה פיזית
(בין של תוקפן ובין של גורם סיכון אחר), פטור מאחריות
,בנזיקין מתקנת חכמים, כמאמר התלמוד (תלמוד בבלי
,בבא קמא קיז ע"ב): "ורודף שהיה רודף אחר רודף להציל
פטור, ולא מן- ושבר כלים, בין של נרדף בין של כל אדם
הדין, אלא שאם אי אתה אומר כן, אין לך אדם שמציל את
."חבירו מן הרודף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הגנה מיוחדת
- . בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם24
) עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו1(
או על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות
או ברכוש, והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם
,מהמעשה לבין הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו
".היה סביר
: נוסח חוק העונשין הקיים
"הגנה עצמית
י. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה34
דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא בדין שנשקפה
ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו
או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל
תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה
לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות
".הדברים
ההוראה המוצעת מבהירה כי את קיומה
375 סעיף
של הסתכנות מרצון יש לבחון לפי אמת מידה
-סובייקטיבית ולא לפי אמת מידה מעורבת, סובייקטיבית
אובייקטיבית. ההוראה משנה מהוראות פקודת הנזיקין
בכך שבפקודת הנזיקין נבחנת שאלת קיומו של סיכון
מרצון לפי אמת מידה סובייקטיבית ואובייקטיבית. בסעיף
המוצע הושמטה החלופה האובייקטיבית, כך שהמבחן
הקבוע בסעיף הוא המבחן הסובייקטיבי. עם זאת, המצב
האובייקטיבי ישמש עדות לנכונות הסובייקטיבית לשאת
בסיכון. הסעיף המוצע קובע גם כי נדרשת הסכמה לא רק
לנשיאה בסיכון, אלא גם לנשיאה בתוצאותיו. המינוח
)(א5 בסעיף שונה מהערכת "מצב הדברים" כאמור בסעיף
."לפקודת הנזיקין, להערכת "הסיכון
.374
לא יישא אדם באחריות בנזיקין בשל מעשה סביר שעשה כדי להגן על עצמו או על אדם
אחר מפני פגיעה בגוף, בבריאות, בחירות או ברכוש, ובלבד שהיחס שבין הנזק שהיה
.סביר כי ייגרם מהמעשה לבין הנזק שהיה סביר כי יימנע על ידי המעשה, היה סביר
מעשה הצלה
])1(24 [ח, נזק
.375
לא יישא אדם באחריות בנזיקין אם הנפגע ידע והעריך את הסיכון הצפוי לו והוא חשף
את עצמו או את רכושו לסיכון מרצונו החופשי תוך נכונות לשאת בעצמו בתוצאות
.הסיכון
הסתכנות מרצון
(א), פגם5 [נזק
])4()(א4
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
854
שביתה והשבתה
](ב), ח62 [נזק.376
,לא יישא אדם באחריות בנזיקין בשל מעשה שעשה במסגרת שביתה או השבתה כדין
ובלבד שהמעשה נעשה במהלך הטבעי והישיר של שביתה או השבתה; הוראות סעיף
.זה לא יחולו לגבי מעשה שגרם נזק לגוף
אחריות בהליך
משפטי
]8 [נזק
.377
אדם המבצע פעולה שיפוטית, לרבות בורר, לא יישא באחריות בנזיקין בשל מעשה
(א)
.שעשה במילוי תפקידו השיפוטי
-(ב) לפקודת הנזיקין, הקובע סייג בדבר אי5 סעיף
,מילוי חובה המוטלת על הנתבע מכוח חיקוק, הושמט
מאחר שאם החיקוק אינו ניתן להתנאה, אזי אין תוקף
להסכמת הניזוק ליטול על עצמו את הסיכון. כמו כן
,(ג) לפקודת הנזיקין, הקובע סייג לגבי קטין5 הושמט סעיף
בהתאם לשינוי הכללי בחוק המוצע לגבי אחריותו של
קטין בנזיקין. על פי שינוי זה, אחריותו של קטין תיבחן לפי
הכללים הרגילים, כל מקרה לגופו. ההשפעה הצפויה על
זכויות הילד אינה גדולה, משום שבפועל מרבית הילדים
לא ייחשבו כמי שמסוגלים להעריך או12–בני פחות מ
לדעת את מצב הדברים שגרמו לנזק, או כמי שמסוגלים
.מרצונם לחשוף את עצמם למצב זה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הסתכנות מרצון
. (א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה5
שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את
מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב
.זה מרצונו
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה
על עוולה הנובעת מאי–מילוי חובה שהיתה מוטלת על
.הנתבע מכוח חיקוק
(ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת
או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל
".מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"הגנות
. (א) בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא4
:באחת מאלה
) הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא1(
משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר
,בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו
חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר
;מכן
) לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית2(
שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול
היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד
;המוצר ברמת הבטיחות הסבירה
,) המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו3(
והוא נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו
משליטתו, ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני
;הסיכון הכרוך במוצר
) הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון4(
".הכרוך בו, וחשף עצמו מרצון לסיכון זה
,(ב) לפקודת הנזיקין מקנה הגנה62 סעיף
376 סעיף
במקרים של שביתה והשבתה, מפני נשיאה
באחריות בגין העוולה של גרם הפרת חוזה. חוק יישוב
, שולל הגנה זו במקרים של1957-סכסוכי עבודה, התשי"ז
שביתה בלתי מוגנת, על פי העקרונות הקבועים בו. מוצע
לשנות את מתכונת ההגנה הקיימת במטרה להגיע לאיזון
הראוי בין חופש השביתה לבין האינטרסים הנוגדים של
:הנפגעים מהשביתה. לפיכך, מוצע כדלקמן
השחרור מאחריות במקרים של שביתה או השבתה-
יחול על כלל העוולות ולא רק לגבי העוולה של גרם הפרת
חוזה, אם מתקיימים התנאים העניניים הדרושים על פי
;הסעיף המוצע
; ההגנה תוקנה רק ביחס לשביתה או השבתה כדין-
ההגנה תחול הן כלפי המעביד והן כלפי צדדים-
;שלישיים
יידרש קשר מהותי בין הפעולה לבין השביתה או-
ההשבתה. תנאי זה נועד להבטיח, כי תחת ה'מחסה' של
שביתה או השבתה לא יתבצעו מעשים פסולים שאין
.זיקה עניינית מספקת בינם לבין השביתה או ההשבתה
תנאי זה בא לידי ביטוי במונח ל"מהלך הטבעי והישיר
;"של שביתה או השבתה
הסייג לאחריות לא יחול במצבים שבהם נגרם נזק-
.לגוף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"גרם הפרת חוזה שלא כדין
. (א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם62
שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו
עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי
לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על
.ידי כך נזק ממון
(ב) לעניין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי
נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו
".כהפרת חוזה
)לסעיף קטן (א
377 סעיף
ההוראה המוצעת משנה מההוראה הקיימת
לפקודת הנזיקין), בכך שהיא קובעת, כי החסינות8 (סעיף
שמוענקת למבצעי פעולות שיפוט, לרבות בוררות, היא
ולא דיונית. הביטוי שננקט- סייג לאחריות- מהותית
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
855
][ח בעל דין, בא כוחו או עד, לא יישאו באחריות בנזיקין כלפי בעל דין אחר למעשה
(ב)
.שעשו בתום לב בהליך משפטי ולמטרתו
סימן ד': חסינויות
לסימן- הגדרות
חסינויות
]7[
.378
- בסימן זה
לרבות אורגן של המדינה וכל אדם הממלא מטעם המדינה תפקיד- ""עובד המדינה
,ציבורי על פי חיקוק, לרבות המשרתים בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל
;בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ולמעט קבלן
לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם- ""עובד רשות ציבורית
;הרשות הציבורית תפקיד ציבורי על פי חיקוק, ולמעט קבלן
"לא יישא" מצביע על מחסום מהותי, והוא בא תחת המונח
הקבוע בפקודת הנזיקין, "לא תוגש תובענה", אשר מצביע
על מחסום דיוני. ההוראה תחול גם על חבר בני אדם, בין
"שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד, כהגדרת המונח "אדם
.1981- לחוק הפרשנות, התשמ"א4 בסעיף
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת סייג לאחריות
)בנזיקין של משתתף בהליך משפטי (בעל דין, בא כוחו ועד
כלפי בעל דין אחר, בשל מעשה שעשה בתום לב. הוראה
-דומה נמצאת היום רק בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה
,), אשר חלה רק על פרסום על ידי בעל דין5(13 , בסעיף1965
בא כוחו, או עד, במסגרת דיון משפטי או בוררות, שלגביו
.נקבע כי הוא לא ישמש עילה למשפט אזרחי או פלילי
מטרת ההוראה המוצעת להגן על המשתתפים בהליך
המשפטי מפני תביעות של בעלי דין אחרים, וכן למנוע
ניהול מחדש של הליך משפטי שהסתיים באמצעות הגשת
תביעה בנזיקין נגד אחד המשתתפים בהליך. לכך עשויות
החל- להיות השלכות בלתי רצויות על מערכת המשפט
מהרתעה מפני השתתפות בהליך, וכלה בפגיעה בעקרון
.סופיות הדיון ויצירת עומס יתר על המערכת
הסייג חל כלפי מי שפעל בתום לב (בין אם התרשל
ובין אם לאו). כלפי מי שפעל בהליך השיפוטי בחוסר תום
לב יהיה אפשר להגיש תביעה בעוולת הרשלנות. בהתאם
לפקודת60 לכך, הושמטה מהחוק המוצע הוראת סעיף
הנזיקין, העוסקת בעוולת הנגישה. עוולה זו הושמטה
כמיותרת, משום שעוולת הרשלנות חלה גם על מעשים
.) המוצע386 מכוונים (ראו דברי ההסבר לסעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"רשות שופטת
. אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד8
,מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור
לא- וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר
תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו
.השיפוטי
נגישה
. נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל60
של- למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת-
,הליך נפל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק
וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את
חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים
כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום
.שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים
סייג לתובענה על נגישה
. על אף האמור בפקודה זו לא יהיה שולח או מעביד61
אחראי לנגישה שהתחיל בה שלוחו או עובדו, אלא אם
".במפורש הרשה או אישרר אותה
: נוסח חוק איסור לשון הרע הקיים
- "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי
,) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר5( .13
או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין–שיפוטית
,על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם
,או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד
".שנעשה תוך כדי דיון כאמור
סימן ד': חסינויות
7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
378 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הגדרות
- ו7 א עד7 . בסעיפים7
; לרבות מחדל- ""מעשה
לרבות אורגן של המדינה וכל אדם- ""עובד המדינה
,הממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק
לרבות המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת
ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון
האחרים של המדינה, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו
;15 בסעיף
לרבות אורגן של רשות ציבורית- ""עובד רשות ציבורית
וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד
ציבורי על פי חיקוק, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו
;15 בסעיף
בעל דין, בא כוחו או עד, לא יישאו באחריות בנזיקין כלפי בעל דין אחר למעשה
(ב)
.שעשו בתום לב בהליך משפטי ולמטרתו
][ח
סימן ד': חסינויות
.378
- בסימן זה לסימן- הגדרות
חסינויות
]7[ לרבות אורגן של המדינה וכל אדם הממלא מטעם המדינה תפקיד- ""עובד המדינה
,ציבורי על פי חיקוק, לרבות המשרתים בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל
;בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ולמעט קבלן
לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם- ""עובד רשות ציבורית
;הרשות הציבורית תפקיד ציבורי על פי חיקוק, ולמעט קבלן
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
856
; עובד המדינה או עובד רשות ציבורית, לפי העניין- ""עובד ציבור
; רשות מקומית וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי בתוספת הראשונה- ""רשות ציבורית
:) לחוק–יסוד2()(ד15 תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף- ""תפקיד שלטוני
.26השפיטה
חסינות עובד
הציבור
]א7 [נזק
.379
לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו
(א)
השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור
שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה
.כאמור
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של הרשות
(ב)
. ולפי כל חיקוק369– ו368 הציבורית לפי סעיפים
החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד הציבור בעת ביצוע המעשה
(ג)
.נושא התביעה
תובענה נגד עובד
המדינה
]ב7 [נזק
.380
הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו כעובד
(א)
379 המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף
לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו
.כנתבעת
ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי תידחה התובענה נגד עובד
(ב)
המדינה, תידחה התובענה נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח
ואת מעשה עובד המדינה369 או368 אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים
.כאילו נעשה תוך כדי מילוי תפקידו
, עובד המדינה או עובד רשות ציבורית- ""עובד ציבור
;לפי העניין
רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם- ""רשות ציבורית
;בחוק המנוי בתוספת
תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו- ""תפקיד שלטוני
".) לחוק–יסוד: השפיטה2()(ד15 בסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
379 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"חסינות עובד הציבור
א. (א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה7
,שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור
המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה
כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון
.נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע
מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים
. ולפי כל דין14– ו13
(ג) החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד
".ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
380 סעיף
.ב לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים7
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תובענה נגד עובד המדינה
ב. (א) הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה7
שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה
המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי
א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף7 סעיף
.המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת
,) (ב) ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א
תידחה התובענה- כי תידחה התובענה נגד עובד המדינה
נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח
או13 אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים
, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי14
.תפקידו
.598 '; התשס"ב, עמ78 'ס"ח התשמ"ד, עמ 26
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
857
,על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות
(ג)
; קבע בית המשפט379 כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
.)כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב
לא מסרה המדינה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא ביקשה לדחות את
(ד)
התובענה נגד עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה לבקש, בתוך
תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
; ביקש העובד כאמור, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת; קבע379
, תידחה התובענה נגד379 בית המשפט כי מתקיימים תנאי החסינות כאמור בסעיף
עובד המדינה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט
תידחה התובענה- שעובד המדינה עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו
.נגד המדינה
בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה
(ה)
.כאמור בסעיף קטן (ד), לאלתר
תובענה נגד עובד
רשות ציבורית
]ג7 [נזק
.381
הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו
(א)
כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה
379 שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית
להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע אם התקיימו תנאי החסינות
.379 לפי סעיף
, תידחה התובענה379 קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף
(ב)
(ב), בשינויים המחויבים; קבע380 נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף
תידחה- בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו
.התובענה נגד הרשות הציבורית
, (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש
בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא
א; קבע בית המשפט7 מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו
.)הוראות סעיף קטן (ב
(ד) לא מסרה המדינה הודעה כאמור בסעיף
קטן (א) או לא ביקשה לדחות את התובענה נגד עובד
המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה
לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט
א; ביקש7 יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
העובד כאמור, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו
כנתבעת; קבע בית המשפט כי מתקיימים תנאי החסינות
,א, תידחה התובענה נגד עובד המדינה7 כאמור בסעיף
ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחוייבים; קבע
בית המשפט שעובד המדינה עשה את המעשה שלא תוך
. תידחה התובענה כנגד המדינה- כדי מילוי תפקידו
(ה) בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור
בסעיף קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה כאמור
".בסעיף קטן (ד), לאלתר
ג7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
381 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תובענה נגד עובד רשות ציבורית
ג. (א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית7
על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות
,הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש
בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע
א לגבי מעשה7 שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף
,הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת
ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי
.א7 סעיף
(ב) קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות
,א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית7 לפי סעיף
ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע7 ויחולו הוראות סעיף
בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא
תידחה התובענה נגד הרשות- תוך כדי מילוי תפקידו
.הציבורית
,על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות
(ג)
; קבע בית המשפט379 כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
.)כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב
לא מסרה המדינה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא ביקשה לדחות את
(ד)
התובענה נגד עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה לבקש, בתוך
תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
; ביקש העובד כאמור, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת; קבע379
, תידחה התובענה נגד379 בית המשפט כי מתקיימים תנאי החסינות כאמור בסעיף
עובד המדינה, ויחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט
תידחה התובענה- שעובד המדינה עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו
.נגד המדינה
בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה
(ה)
.כאמור בסעיף קטן (ד), לאלתר
.381
הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו
(א)
כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה
379 שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית
להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע אם התקיימו תנאי החסינות
.379 לפי סעיף
תובענה נגד עובד
רשות ציבורית
]ג7 [נזק
, תידחה התובענה379 קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף
(ב)
(ב), בשינויים המחויבים; קבע380 נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף
תידחה- בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו
.התובענה נגד הרשות הציבורית
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
858
,)בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור בסעיף קטן (א
(ג)
.לאלתר
הצטרפות עובד
ציבור כנתבע
לתובענה
]ד7 [נזק
.382
עובד ציבור רשאי להצטרף כנתבע לתובענה שהוגשה נגד המדינה או נגד הרשות
,)(א379 הציבורית, לפי העניין, בשל מעשה שהיה אחראי בשלו אלמלא הוראות סעיף
, על מעמדו כנתבע בתובענה שהוגשה381 עד379 או לשמור, על אף הוראות סעיפים
.נגדו
פיצוי ושיפוי
המדינה או הרשות
הציבורית
]ו7 [נזק
.383
פעל עובד ציבור בסטייה חמורה מהתנהגות ראויה של עובד ציבור, זכאית המדינה או
- 379 הרשות הציבורית, לפי העניין, על אף הוראות סעיף
; לפיצוי ממנו- אם ביצע כלפיה עובד הציבור מעשה המקים אחריות בנזיקין
)1(
לשיפוי ממנו בסכום שיקבע- אם נמצאה אחראית למעשה שעשה עובד הציבור
)2(
.בית המשפט
שינוי התוספת
]92 [נזק.384
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו, לשנות את
.התוספת הראשונה
תקנות לעניין סימן
החסינויות
]ה7 [נזק
.385
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות
:, לרבות בעניינים אלה382 עד380 לביצוע הוראות סעיפים
;סדרי דין ומועדים
)1(
;חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית על הגשת תביעה
)2(
.(א) והמוסמך לאשר את מסירתה380 התנאים למסירת הודעה כאמור בסעיף
)3(
(ג) בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית
".או העובד כאמור בסעיף קטן (א), לאלתר
ד7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
382 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הצטרפות עובד ציבור כנתבע לתובענה
ד. עובד ציבור רשאי להצטרף כנתבע לתובענה שהוגשה7
נגד המדינה או נגד הרשות הציבורית, לפי העניין, בשל
,)א(א7 מעשה שהיה אחראי בשלו אלמלא הוראת סעיף
ג, על מעמדו7 א עד7 או לשמור, על אף הוראות סעיפים
".כנתבע בתובענה שהוגשה נגדו
ו7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
383 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"פיצוי ושיפוי המדינה או הרשות הציבורית
ו. (א) פעל עובד ציבור בסטיה חמורה מהתנהגות ראויה7
של עובד ציבור, זכאית המדינה או הרשות הציבורית, לפי
- א7 הענין, על אף הוראות סעיף
) אם ביצע כלפיה עובד הציבור מעשה המקים1(
; לפיצוי ממנו- אחריות בנזיקין
) אם נמצאה אחראית למעשה שעשה עובד2(
". לשיפוי ממנו- הציבור
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
384 סעיף
. לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים92
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"שינוי התוספת
. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של92
".הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת
ה7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
385 סעיף
.לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח קלים
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תקנות
ה. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט7
של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים
:ד, לרבות בענין7 ב עד7
;) סדרי דין ומועדים1(
) חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית2(
;על הגשת תביעה
) התנאים למסירת הודעה על ידי המדינה כאמור3(
".ב(א), והמוסמך לאשר את מסירתה7 בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
859
סימן ה': עוולות כלליות
רשלנות
]35 [נזק.386
רשלנות היא התרשלות הגורמת נזק לאדם, שכלפיו חייב המזיק בנסיבות העניין
(א)
.חובה שלא להתרשל
התרשלות היא מעשה, לרבות מעשה שנעשה במתכוון, שאדם סביר לא היה עושה
(ב)
.בנסיבות העניין
]36 [נזק החובה שלא להתרשל, כאמור בסעיף קטן (א), מוטלת על אדם כלפי כל מי שאדם
(ג)
סביר יכול היה לצפות מראש שהוא עלול להיפגע עקב ההתרשלות, ובלבד שהטלת
האחריות על אותו אדם, בנסיבות העניין, היא צודקת, הוגנת וסבירה, בשים לב לטיב
היחסים שבין הצדדים ולאינטרס הציבורי שבהטלת אחריות כאמור, לרבות החשש מפני
.פגיעה בפעילויות רצויות
הפרת חובה חקוקה
])(א63 [נזק.387
הפרת חובה חקוקה היא אי–קיום חובה המוטלת על אדם על פי חיקוק שמטרתו להגן
על אנשים מסוגו של הנפגע, כשההפרה גרמה לנפגע נזק מסוגו או מטבעו של הנזק
שמפניו נועד החיקוק להגן אלא אם כן החיקוק, לפי תכליתו, לא נועד להעניק לנפגע
.עילת תביעה לפי פרק זה
סימן ה': עוולות כלליות
מטרת הניסוח החדש של יסודות עוולת
386 סעיף
הרשלנות היא להביא לנוסח בהיר של עוולה
.מרכזית זו
)לסעיף קטן (א
: ההוראה המוצעת מבהירה מהם יסודות העוולה
"רשלנות" היא התרשלות הגורמת נזק לאדם אשר כלפיו
.קיימת חובה שלא להתרשל
)לסעיף קטן (ב
." ההוראה המוצעת קובעת מהי "התרשלות
"התרשלות" היא התנהגות הסוטה מקנה המידה של
התנהגות האדם הסביר באותן נסיבות. ההוראה מבהירה
כי גם גרימת נזק מכוונת שיש בה סטייה כאמור היא
.התרשלות
מסעיף זה הושמטה כמיותרת החלופה הקבועה
לפקודת הנזיקין "או שבמשלח יד פלוני35 בהוראת סעיף
לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם
סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש
או נוקט באותן נסיבות", מאחר שכל התרשלות תיבחן
ממילא על רקע נסיבותיה. התרשלות בעל מקצוע תיבחן
על פי בעל מקצוע סביר, התרשלות קטין על פי קטין סביר
.בגילו, וכיו"ב
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת מבהירה, כי החובה שלא לגרום
נזק לאדם מותנית בקיומה של יכולת לצפות נזק זה ובנוסף
בהתקיימות הדרישה, שביטויה בפסיקה הוא במונח
ועקנין נ' המועצה145/80 "הצורך לצפות" (ראו למשל ע"א
), כי הטלת האחריות על113 )1(המקומית בית שמש, פ"ד לז
.אותו אדם, בנסיבות העניין, תהיה צודקת הוגנת וסבירה
זאת, בשים לב לאופי היחסים שבין הצדדים ולעניין
הציבורי שבהטלת האחריות, לרבות החשש מפני פגיעה
בפעילויות רצויות. המילים "באותן נסיבות" ו"עלולים
במהלכם הרגיל של דברים" הושמטו, בהיותן מיותרות
לאור מבחן הסבירות, ומאחר שכל התרשלות נבחנת
.ממילא על רקע נסיבותיה, כאמור לעיל
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"רשלנות
. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה35
באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה
עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש
במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון
וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט
הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור- באותן נסיבות
ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא
לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק
.לזולתו עושה עוולה
חובה כלפי כל אדם
מוטלת כלפי כל אדם35 . החובה האמורה בסעיף36
וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן
נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של
דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו
".סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
387 סעיף
.(א) לפקודת הנזיקין63
לאור הכללת פקודת הנזיקין בחוק המוצע, אין עוד
מקום לשימוש במילים "למעט פקודה זו". עוולות בהתאם
.לפרק זה אינן מהוות הפרת חובה חקוקה
(ב) לפקודת הנזיקין הושמט בהיותו63 סעיף קטן
.מיותר
סימן ה': עוולות כלליות
.386
רשלנות היא התרשלות הגורמת נזק לאדם, שכלפיו חייב המזיק בנסיבות העניין
(א)
.חובה שלא להתרשל
רשלנות
]35 [נזק
התרשלות היא מעשה, לרבות מעשה שנעשה במתכוון, שאדם סביר לא היה עושה
(ב)
.בנסיבות העניין
החובה שלא להתרשל, כאמור בסעיף קטן (א), מוטלת על אדם כלפי כל מי שאדם
(ג)
סביר יכול היה לצפות מראש שהוא עלול להיפגע עקב ההתרשלות, ובלבד שהטלת
האחריות על אותו אדם, בנסיבות העניין, היא צודקת, הוגנת וסבירה, בשים לב לטיב
היחסים שבין הצדדים ולאינטרס הציבורי שבהטלת אחריות כאמור, לרבות החשש מפני
.פגיעה בפעילויות רצויות
]36 [נזק
.387
הפרת חובה חקוקה היא אי–קיום חובה המוטלת על אדם על פי חיקוק שמטרתו להגן
על אנשים מסוגו של הנפגע, כשההפרה גרמה לנפגע נזק מסוגו או מטבעו של הנזק
שמפניו נועד החיקוק להגן אלא אם כן החיקוק, לפי תכליתו, לא נועד להעניק לנפגע
.עילת תביעה לפי פרק זה
הפרת חובה
חקוקה
])(א63 [נזק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
860
סימן ו': עוולות מיוחדות
סימן משנה א': תקיפה
תקיפה
])(א23 [נזק.388
תקיפה היא שימוש ביודעין בכוח נגד גופו של אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא
.בהסכמתו, או איום ממשי לשימוש בכוח כאמור
הגנה בתובענה
על תקיפה
,)5( ,)3( ,)2(24 [נזק
])8(
.389
:בתובענה על תקיפה תהיה הגנה לנתבע בהתקיים אחד מאלה
:הנתבע השתמש, בלא זדון, בכוח סביר והתקיימו שניים אלה
)1(
לנתבע היה יסוד סביר להניח כי השימוש בכוח כאמור נחוץ באופן מיידי
(א)
;לטובת התובע
הנתבע לא היה יכול בנסיבות העניין לקבל מראש את הסכמת התובע או
(ב)
את הסכמת האדם שהיה ממונה כדין על התובע לשימוש בכוח כאמור; היה
התובע בעל ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, והיה יסוד סביר להניח כי ליקוי
זה מונע ממנו גיבוש הסכמה מדעת, ייחשב הנתבע כמי שלא היה יכול, בנסיבות
;העניין, לקבל את הסכמת התובע
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הפרת חובה חקוקה
. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה63
- למעט פקודה זו- המוטלת עליו על פי כל חיקוק
והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של
אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו
של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר
זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם
.החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה
לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא
נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או
להגנתם של בני אדם בכלל או של בני אדם מסוג או הגדר
".שעמם נמנה אותו פלוני
סימן ו': עוולות מיוחדות
סימן משנה א': תקיפה
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
388 סעיף
,)(א) לפקודת הנזיקין23 הקיימת (סעיף
.בשינויי נוסח. כמו כן נעשו בסעיף כמה שינויים מהותיים
"השימוש בביטוי "ביודעין" במקום בביטוי "במתכוון
מצביע על כך שההתייחסות בסעיף היא לקיום המודעות
לעצם השימוש בכוח כלפי אדם אחר. העיקר הוא
המודעות לעצם המעשה, ולא השאלה, אם היתה כוונה
.לגרום לנזק
(ב) לפקודת23 מההוראה המוצעת הושמט סעיף
הנזיקין, המגדיר את המונח "שימוש בכוח", מאחר
שיסודות אלה נובעים מן המונח "תקיפה", ונראה כי
(א) לפקודה23 אין צורך לפרטם במפורש. כמו כן מסעיף
,"הושמטו המילים "או בהסכמתו שהושגה בתרמית
בהיותן מיותרות. עוד הושמטה ההתייחסות לגבי ניסיון
להשתמש בכוח, משום שבדיני הנזיקין, להבדיל מדיני
.העונשין, אין מטילים אחריות על ניסיון לבצע עוולה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תקיפה
,. (א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא23
ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או
בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת
,האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום
על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור
נגד גופו של אדם כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם
יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה
.והיכולת לבצע את זממו
לרבות שימוש- (ב) שימוש בכוח, לענין סעיף זה
בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר
".אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק
ההוראה המוצעת חוזרת על חלק מהוראות
389 סעיף
לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח, תוך24 סעיף
השמטה של חלק מן ההגנות הכלולות בסעיף הקיים. יש
לציין, כי אין בסעיף זה כדי לשלול את ההגנות הכלליות
, המוצעים375 עד372 הקבועות בין השאר בסעיפים
אלא להרחיבן תוך התייחסות להגנות מיוחדות הנוגעות
.לתובענה בגין תקיפה
)1( לפסקה
פסקה זו, על שתי פסקאות המשנה שבה, חוזרת על
לפקודת הנזיקין בשינויי נוסח, תוך24 ) של סעיף8( פסקה
,החלפת דרישת "תום הלב" בדרישת "בלא זדון", וקובעת
כי תהיה לנתבע הגנה בתובענה על תקיפה לגבי מעשים
שהם לטובת התובע, בלא שקיימת היכולת לקבל את
הסכמתו. ההגנה דורשת את קיום היסודות של סבירות
ומיידיות. הוראה זו כפופה להוראות מיוחדות בנושא
.)1996-בחוקים אחרים (כגון חוק זכויות החולה, התשנ"ו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
861
,התובע היה בעל ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, והנתבע השתמש, בלא זדון
)2(
בכוח שהיה לו יסוד סביר להניח כי השימוש בו היה נחוץ כדי להגן על התובע או על
;אדם אחר
הנתבע השתמש בכוח באופן ובנסיבות שבהם הוא זכאי להשתמש בכוח לפי
)3(
.505 סעיף
נוסף על שינויי הנוסח, יש גם חידוש מהותי בהוראה
זו. החידוש הוא ההתייחסות ליכולת של הסובל מליקוי
נפשי או שכלי לתת הסכמה, תוך הבהרה שבמקרים שבהם
יכולת זו אינה קיימת יראו את הנתבע כמי שלא היה
בידו לקבל את הסכמת התובע. היה ניתן אמנם להסתפק
בדרך כלל בהוראת ההגנה הכללית שבפרק הנזיקין (סעיף
המוצע), המאפשרת לאדם לגרום לעוולה במהלך374
ההצלה, ואולם מאחר שטענת הגנה זו טבועה עמוק
במסורת המשפטית של עוולת התקיפה, יש מקום להותירה
.במסגרת זו
)2( לפסקה
) לפקודת הנזיקין5(24 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
בשינויי נוסח, בהבהרה כי הליקוי שבו לקה התובע יכול
להיות גם ליקוי זמני, ובהשמטת הדרישה כי השימוש
.בכוח יהיה "בתום לב" כמיותרת
)3( לפסקה
הוראה זו יוצרת אחידות בין ההגנה על הגוף בדיני
הנזיקין לבין ההגנה על הקניין בדיני הקניין, באמצעות
ההפניה להסדר הקנייני בסוגיה בחלק מהנכסים. ההוראה
.) לפקודת הנזיקין3(–) ו2(24 באה במקום הוראות סעיף
)7( הגנה נוספת שהושמטה היא ההגנה שבפסקה
לפקודת הנזיקין. אין זה ראוי להמשיך ולצדד במתן הגנה
,מיוחדת במקרה שפעולת התקיפה נעשית על ידי הורה
.אפוטרופוס, או מורה, או אנשים אחרים הקרובים למותקף
4 יש לזכור כי בכל מקרה קיים עקרון זוטי הדברים (סעיף
המוצע), אשר ימנע הגשת תביעות בידי נפגעים בענייניי
סרק. כמו כן קיימת ההגנה הכללית בדבר מעשה הצלה
המוצע), המאפשרת שימוש בכוח נגד קטין כדי374 (סעיף
.להגן על ילדים אחרים או על רכוש בית הספר למשל
) לפקודת הנזיקין6(–) ו4(24 ההגנות הקבועות בסעיף
הושמטו כתוצאה מביטול ההגנות המיוחדות לעובד
. המוצע380 המדינה עקב מתן החסינות הדיונית שבסעיף
, לפקודת הנזיקין לא נכללו24 ההגנות הנוספות שבסעיף
מאחר שהן מכוסות על ידי ההגנות הכלליות והסדרי
.החסינות שבפרק המוצע
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הגנה מיוחדת
- . בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם24
) עשה את המעשה כדי להגן על עצמו או על1(
,אדם אחר מפני שימוש בכוח שלא כדין מצד התובע
ובמעשהו זה לא חרג ממידת הנחיצות הסבירה
לאותה מטרה, והיחס בין הנזק שגרם לתובע בתקיפה
;זו לבין הנזק שרצה למנוע לא היה בלתי סביר
) השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע2(
את התובע מהיכנס שלא כדין למקרקעין, או כדי
,להרחיקו מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם
שלא כדין, והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל
מכוחו של תופשם; ואולם אם נכנס התובע, או ניסה
להיכנס, למקרקעין שלא בכוח, תנאי להגנה הוא
שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס
לשם, או לצאת משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות
;סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום
) השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על3(
החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או
כדי להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או
,עיכב אותם בידו, שלא כדין; ואולם אם לקח התובע
או ניסה לקחת, את המיטלטלין שלא בכוח, תנאי
הוא להגנה שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא
לקחת אותם, או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו
;הזדמנות סבירה למלא בקשתו בדרכי שלום
) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע4(
,כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין
צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט
או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה
שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה
;פגם בהם או בנתינתם
) התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי5(
,בשכלו או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה
או נראה שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת
התובע עצמו או להגנת אנשים אחרים, והשימוש
;בו היה בתום לב ובלי זדון
-) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא6(
הגנה לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על
;הצבא ולפי אותו דין
) הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של7(
התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו
או אפוטרופסו או מורהו, והוא ייסר את התובע
;במידת הנחיצות הסבירה למען ייטיב דרכו
) עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח8(
שהוא לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה
בידו לקבל את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן
לא היה בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם
,הממונה עליו בדין לא היה בידו להסכים מטעמו
ולנתבע היה יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת
".שלא לדחות את המעשה
,התובע היה בעל ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, והנתבע השתמש, בלא זדון
)2(
בכוח שהיה לו יסוד סביר להניח כי השימוש בו היה נחוץ כדי להגן על התובע או על
;אדם אחר
הנתבע השתמש בכוח באופן ובנסיבות שבהם הוא זכאי להשתמש בכוח לפי
)3(
.505 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
862
סימן משנה ב': כליאת שווא
כליאת שווא
]26 [נזק.390
,כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלא כדין וביודעין, למשך זמן כלשהו
.באמצעים פיזיים או על ידי הופעה כבעל סמכות
הגנה בתובענה על
כליאת שווא
])6( ,)3(27 [נזק
.391
:בתובענה על כליאת שווא תהיה הגנה לנתבע בהתקיים אחד מאלה
התובע היה בעל ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולנתבע היה יסוד סביר
)1(
להניח כי שלילת חירותו נחוצה כדי להגן על התובע או על אדם אחר, ובלבד ששלילת
;החירות נעשתה בלא זדון
התובע הוא קטין והנתבע שהוא אפוטרופוס של הקטין, שלל מהתובע את חירותו
)2(
.שלילה ארעית בלבד, למשך זמן שהיה נחוץ באופן סביר למטרת חינוכו של התובע
סימן משנה ב': כליאת שווא
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
390 סעיף
לפקודת הנזיקין), בשינויי26 הקיימת (סעיף
נוסח. הושמטה הדרישה כי שלילת החירות של האדם
תהיה מוחלטת. נראה, כי אין צורך שהשלילה תהיה
מוחלטת, כדי שההתנהגות תהיה עוולתית, זאת במיוחד
לאור הוראותיו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו
"בעוולת התקיפה נעשה גם כאן שימוש במילה "ביודעין
מאחר שאף בעוולה זו הדגש בסעיף הוא על קיום המודעות
ולא- שלילת חירותו של אדם שלא כדין- לעצם המעשה
.על הכוונה לגרימת הנזק
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"כליאת שווא
. כליאת שווא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה26
מוחלטת ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים
".או על ידי הופעה כבעל סמכות
ההוראה המוצעת חוזרת על חלק מהוראות
391 סעיף
, לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח27 סעיף
.בהשמטה של חלק מן ההגנות הכלולות בסעיף הקיים
)1( לפסקה
, הוראה זו, בדומה להוראה המקבילה ביחס לתקיפה
קובעת הגנה בשל הצלה (ראה בעניין זה דברי ההסבר
) המוצע) וחוזרת בהקשר זה על ההוראה1(389 לסעיף
) לפקודת הנזיקין, למעט החלפת3(27 הקיימת בסעיף
."המילים "ובוצעה בתום לב" במילים "בלא זדון
)2( לפסקה
ההוראה מותירה על כנה את ההגנה המיוחדת
שקיימת בפקודת הנזיקין, במקרה שפעולת הכליאה נעשית
בידי הורהו או אפוטרופוסו של התובע הקטין, כשמטרת
הכליאה היא חינוכו של הקטין, וגם זאת רק במקרה שבו
שלילת החירות היא ארעית ולא קבועה. עם זאת, בניגוד
) לפקודת הנזיקין, לא מוקנית ההגנה6(27 להוראה שבסעיף
האמורה למורהו של הקטין או למי שהיחס שלו אל התובע
דומה לזה של הורה, אפוטרופוס או מורה. בהקשר זה תחול
המוצע בהתאם4 ההגנה הכללית של זוטי דברים שבסעיף
.לנסיבות העניין
גם בסעיף זה, כבהגנה בתובענה על תקיפה, הושמטו
27 ) של סעיף5(–) ו4( ,)2( ,)1( ההגנות המצויות בפסקאות
,לפקודת הנזיקין. זאת, עקב קביעתן של ההגנות הכלליות
.וההסדר בעניין אחריות עובדי ציבור
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הגנה מיוחדת
. בתובענה שהוגשה על כליאת שוא תהא הגנה27
- לנתבע אם
) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע1(
,כדין לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין
צו מאסר או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט
או רשות אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה
שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף אם היה
;פגם בהם או בנתינתם
) התובע היה נתון במשמורת כדין לפי הוראות2(
;חיקוק
) התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי3(
בשכלו או בגופו, ושלילת חירותו היתה, או נראה
שהיתה, נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או
;להגנת אנשים אחרים ובוצעה בתום לב ובלי זדון
,) המעשה שהתובע מתלונן עליו היה מעשה4(
שהאדם שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות
;חיקוק אילולא עשהו
-) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא5(
הגנה לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא
;ולפי אותו דין
) הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של6(
התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו
או אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהתובע את
חירותו שלילה ארעית בלבד לזמן שהיה נחוץ באופן
".סביר למען ייטיב דרכו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
863
סימן משנה ג': הסגת גבול
הסגת גבול
31 , רישה29 [נזק
]54 ,52 ,49 ,רישה
.392
.503 הסגת גבול בנכס היא הפרת הזכות האמורה בסעיף
התרשלות כתנאי
לפיצויים
][ח
.393
,לא יהיה אדם חב בפיצויים בשל עוולת הסגת גבול אלא אם כן היתה התרשלות מצדו
ואולם אם מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים לחייבו בפיצויים גם אם לא
.התרשל, רשאי הוא לעשות כן
סימן משנה ד': מטרד
מטרד לציבור
]42 [נזק.394
מטרד לציבור הוא מעשה שלא כדין המסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות או הרכוש
.של הציבור, או המהווה מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל
סימן משנה ג': הסגת גבול
ההוראות המוצעות יוצרות שינוי מהותי סעיפים
:בדין העוולות הרכושיות, בכמה היבטים
393– ו392
) דין העוולות הרכושיות מפוזר היום בין כמה עוולות1(
(עיכוב, גזל, הסגת גבול). העוולה המוצעת, אשר באה
לפקודת הנזיקין, מאחדת את הדין34-29 במקום סעיפים
לגבי הסגת גבול במיטלטלין ובמקרקעין, ויוצרת הוראה
אחידה להסגת גבול בסוגי הנכסים השונים, בהתאם למגמה
, המוצע503 הכללית בחוק המוצע, על דרך ההפניה לסעיף
שבפרק הגנת הקניין בחלק מהנכסים, המגדיר את הזכות
המהותית. במקרה שבו תפס אדם נכס שלא כדין, הזכות אשר
עומדת לבעלים של הנכס, למי שזכאי להחזיק בו או למי
שהחזיק בנכס באותה עת, היא לדרוש את מסירתו מאותו
אדם. ההוראה המוצעת קובעת כי הפרת הזכות הקבועה
. המוצע היא עוולה503 בסעיף
) שינוי נוסף בעוולה זו לעומת הוראות פקודת הנזיקין2(
בא לידי ביטוי בשינוי אופי האחריות לעניין תביעת סעד
,של פיצויים: בעוד הדין הקיים מטיל אחריות מוחלטת
הסעיף המוצע קובע, כי תנאי להטלת חובה לפצות את
,הניזוק היא התרשלות מצד המזיק. הנחת היסוד היא
כי אין זה ראוי שהגנת הרכוש תעלה בעוצמתה על זו
של הגנת הגוף. כידוע, האחריות היום בגין פגיעה בגוף
היא על בסיס אשמה. לפיכך נקבע כי הזכאות לפיצויים
המוצע). עם זאת393 מותנית בקיומה של התרשלות (סעיף
,אין צורך בקיומה של התרשלות לצורך קבלת סעד אחר
.כגון צווים שונים
המונח "התרשלות" כולל מצבים של אשמה
סובייקטיבית ושל אשמה אובייקטיבית (ראה הגדרת
.) המוצע386 "התרשלות" בעוולת הרשלנות בסעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"הסגת גבול במקרקעין
. הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא29
כדין, או היזק או הפרה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך
אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין
.אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון
הסגת גבול במיטלטלין
. הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין31
מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם
בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע
פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי
.כך נזק ממון
עיכוב נכס שלא כדין
. עיכוב שלא כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא כדין49
.מאדם הזכאי להחזיק בהם מיד
גזל
. גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו52
מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע
לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם
.לאדם שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת
זכות אדם שלישי אינה הגנה
. בתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם54
,הגנה להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד
".את זכותו של אדם שלישי
סימן משנה ד': מטרד
42 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
394 סעיף
לפקודת הנזיקין, אך יש בה כמה שינויים
:מהותיים ביחס להוראה הקיימת
) הושמטה ההתייחסות לפגיעה ב"נוחות" הציבור, בגלל1(
;העמימות של מושג זה
) הדרישה להוכחת התרשלות המעוול כתנאי לזכאות2(
המוצע) חלה גם ביחס לעוולה398 לפיצויים (ראו סעיף
זו, ותמנע הטלת אחריות גורפת על המעוול (ראו בדומה
;) המוצע393 סעיף
) הושמטו המילים "או מחדל מחובה משפטית" לאור3(
. המוצע, הכולל גם מחדל6 הגדרת המונח "מעשה" בסעיף
בעוולה זו הושארה על כנה הדרישה שהמטרד
לציבור יהיה "שלא כדין", כדי לאפשר איזון בין האינטרסים
.של הציבור לאינטרסים של המעוול
סימן משנה ג': הסגת גבול
.392
.503 הסגת גבול בנכס היא הפרת הזכות האמורה בסעיף
הסגת גבול
31 , רישה29 [נזק
]54 ,52 ,49 ,רישה
.393
,לא יהיה אדם חב בפיצויים בשל עוולת הסגת גבול אלא אם כן היתה התרשלות מצדו
ואולם אם מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים לחייבו בפיצויים גם אם לא
.התרשל, רשאי הוא לעשות כן
התרשלות כתנאי
לפיצויים
][ח
סימן משנה ד': מטרד
.394
מטרד לציבור הוא מעשה שלא כדין המסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות או הרכוש
.של הציבור, או המהווה מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל
מטרד לציבור
]42 [נזק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
864
תובענה על מטרד
לציבור
])2(43 [נזק
.395
לא תוגש תובענה על מטרד לציבור אלא בידי אדם שנגרם לו בשל אותו מטרד נזק
.מיוחד
מטרד ליחיד
]48, 44 [נזק.396
.504 מטרד ליחיד הוא הפרת הזכות האמורה בסעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"מיטרד לציבור
. מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל42
,מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים
הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או
".שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויותיו
,ההוראה המוצעת משקפת את הדין הקיים
395 סעיף
לפיו תנאי לקיומה של עילת תביעה לאדם
,פרטי בשל מטרד לציבור הוא קיומו של נזק ממוני מיוחד
השונה מזה של כלל הציבור. זכות העמידה של היועץ
,המשפטי לממשלה בהגשת תביעות בגין מטרד לציבור
) לפקודת הנזיקין, בוטלה. ברקע1(43 הקבועה בסעיף
,)התיקון עומד חוק מניעת מפגעים (תביעות אזרחיות
, אשר מאפשר הוצאת צווים נגד מי שיוצר1992-התשנ"ב
מפגעים לציבור, באמצעות מנגנון מינהלי שיש בו איזונים
טובים יותר בין הצורך לאפשר פעילות תקינה של המשק
לבין האינטרס הציבורי; הזכות להגיש תביעה בגין מטרד
לציבור הורחבה והיא מוקנית בחוק המוצע לכל מי שסבל
.נזק ממון
:נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תובענה על מיטרד לציבור
- . לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא43
,) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא–כוחו1(
;לשם מתן ציווי
".) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון2(
ההוראה המוצעת יוצרת עוולה על דרך
396 סעיף
המוצע, המצוי בפרק504 ההפניה לסעיף
הגנת הקניין בחלק הנכסים. סעיף זה קובע את הזכות
המהותית. זכות זו, העומדת לבעלים של הנכס, מי שזכאי
להחזיק בו או מי שהחזיק בנכס באותה עת, היא לדרוש
מכל מי שאין לו זכות לכך, להימנע מכל מעשה שיש בו
,משום הפרעה לשימוש בנכס. ההוראה המוצעת קובעת
. המוצע היא עוולה504 כי הפרת הזכות הקבועה בסעיף
. לפקודת הנזיקין48 ההוראה כוללת גם את הוראת סעיף
בדין המטרד ליחיד הושמטו כמה הוראות הקיימות
), בהיותן מיותרות47 עד45 היום בפקודת הנזיקין (סעיפים
,לאור מגמת החוק המוצע ליצור אחידות והרמוניה. כמו כן
ב לפקודת הנזיקין, העוסק בשימוש הדרוש48 הושמט סעיף
לטובת הציבור. זאת בשל חשיבותה של זכות הקניין, ומאחר
שנראה שאין מקום להוראה גורפת, השוללת מן הפרט את
.רכושו בשל שימוש הדרוש לטובת הציבור בלי לפצותו
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"מיטרד ליחיד
. (א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או44
מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו
באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין
של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם
וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא
.אם סבל ממנו נזק
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור
.שמש
הגנה מיוחדת
. בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה45
שעליו מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם
.המחייבים את התובע ופועלים לטובת הנתבע
מיטרד קיים
. בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד46
שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את
.המקרקעין הנדונים
שמירת דינים אחרים
באות להוסיף על46 עד42 . הוראות הסעיפים47
ההוראות בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא
.לגרוע מהן
הפרעה לאור השמש
. אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או48
בדרך אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות
מכמות סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם
של המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו
שלא לפי תנאי- להם בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה
לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף- חוזה או הסכם
.לחסימה או למניעה
שימוש הדרוש לטובת הציבור
ב. שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה48
בו מטרד לעניין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין
,שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם
ובלבד שהנזק שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש
;נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר
אם בתשלום- אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים
אם נגרם לבעל- חד–פעמי ואם בתשלומים חוזרים
".המקרקעין נזק ממון
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
865
מניעת תמיכה
למקרקעין שכנים
]א48 [נזק
.397
מניעת תמיכה היא מעשה הנעשה במקרקעין שיש בהם משום תמיכה למקרקעין
.שכנים, המונע או השולל תמיכה זו
התרשלות כתנאי
לפיצויים
][ח
.398
אלא אם כן היתה397 עד394 לא יהיה אדם חב בפיצויים בשל עוולות לפי סעיפים
התרשלות מצדו ואולם אם מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים לחייבו
.בפיצויים גם אם לא התרשל רשאי הוא לעשות כן
סימן משנה ה': גרם הפרת חיוב
גרם הפרת חיוב
])(א62 [נזק.399
גרם הפרת חיוב הוא גרימה ביודעין ובלא הצדק סביר לכך שאדם לא יקיים את
(א)
.חיובו כלפי אדם שלישי
])(ב62 [נזק.לעניין סעיף זה, היחסים האישיים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחיוב
(ב)
סימן משנה ו': אחריות למוצרים פגומים
הגדרות לסימן
משנה אחריות
למוצרים פגומים
]1 [פגם
.400
- בסימן משנה זה
- אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות- ""יצרן
) המציג את עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו, סימנו המסחרי או בכל דרך1(
;אחרת
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
397 סעיף
.א לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח48 סעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"מניעת תמיכה
,א. היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים48
". עוולה- תהא עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו
בהוראה המוצעת, כבסימן משנה ג' העוסק
398 סעיף
המוצע), מוצע393 בהסגת גבול (ראו סעיף
כי גם בהקשר למטרדים ומניעת תמיכה למקרקעין תהיה
הזכאות לפיצויים מותנית בקיומה של התרשלות מצד
הנתבע. עם זאת כמו בהסגת גבול גם כאן אין צורך בקיומה
.של התרשלות לצורך קבלת סעד אחר, כגון צווים שונים
סימן משנה ה': גרם הפרת חיוב
השינוי המשמעותי בהוראה המוצעת
399 סעיף
לפקודת62 לעומת ההוראה הקיימת (סעיף
הנזיקין) נוגע להרחבת החיובים אשר גרימת הפרתם יוצרת
עוולה. אין הצדקה לצמצם את החיובים המוגנים רק
לחיובים חוזיים, שכן למקורו של החיוב אין חשיבות בעניין
זה. הקביעה, כי האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים
בעד עוולה זו אלא אם כן סבל על ידי כך נזק ממון, הושמטה
בהיותה מיותרת בשל מגמת החוק המוצע ולאור הוראות
.חלק משנה שישי, הדן בתרופות בשל הפרת חיוב
הסעיף המוצע אינו עוסק בהפרת חיוב הנובע
.מנישואין, כגון מזונות
(ב) לפקודת הנזיקין, לעניין שביתה62 הסייג שבסעיף
והשבתה, נקבע כהגנה כללית בפרק הסייגים לאחריות
.) המוצע376 בנזיקין (ראו סעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"גרם הפרת חוזה שלא כדין
. (א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם62
שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו
עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי
לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על
.ידי כך נזק ממון
(ב) לעניין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי
נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו
".כהפרת חוזה
סימן משנה ו': אחריות למוצרים פגומים
סימן המשנה המוצע מחליף את הוראות חוק
האחריות למוצרים פגומים. מרבית ההוראות בסימן משנה
זה חוזרות על החוק הקיים. עם זאת, נערכו כמה שינויים
מבניים ותוכניים, תוך התאמת ההוראות למגמות החוק
.המוצע
מרבית ההגדרות בהוראה המוצעת חוזרות
400 סעיף
לחוק האחריות1 על ההגדרות שבסעיף
למוצרים פגומים, למעט הגדרת המונחים "מוצר" ו"נזק
; לחוק המוצע5 גוף". הגדרת המונח "נזק גוף" מצויה בסעיף
את המונח "מוצר" מוצע להגדיר באופן מהותי, כך שיצוין
,כי הכוונה למיטלטלין כהגדרת מונח זה בחוק המוצע. זאת
תוך הרחבת הפירוט המופיע בהגדרה כך שיכלול גם חומר
גלם, חשמל וצורות אנרגיה אחרות המשווקות לצרכנים
.לאחר חיבורם לחצרים
.397
מניעת תמיכה היא מעשה הנעשה במקרקעין שיש בהם משום תמיכה למקרקעין
.שכנים, המונע או השולל תמיכה זו
מניעת תמיכה
למקרקעין שכנים
]א48 [נזק
.398
אלא אם כן היתה397 עד394 לא יהיה אדם חב בפיצויים בשל עוולות לפי סעיפים
התרשלות מצדו ואולם אם מצא בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים לחייבו
.בפיצויים גם אם לא התרשל רשאי הוא לעשות כן
התרשלות כתנאי
לפיצויים
][ח
סימן משנה ה': גרם הפרת חיוב
.399
גרם הפרת חיוב הוא גרימה ביודעין ובלא הצדק סביר לכך שאדם לא יקיים את
(א)
.חיובו כלפי אדם שלישי
גרם הפרת חיוב
])(א62 [נזק
.לעניין סעיף זה, היחסים האישיים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחיוב
(ב) ])(ב62 [נזק
סימן משנה ו': אחריות למוצרים פגומים
.400
- בסימן משנה זה הגדרות לסימן
משנה אחריות
למוצרים פגומים
]1 [פגם- אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות- ""יצרן
) המציג את עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו, סימנו המסחרי או בכל דרך1(
;אחרת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
866
;) יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות, מוצר שיוצר בחוץ לארץ2(
;) ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו3(
;" כמשמעותו בהגדרה "יצרן- ""ייצור
, מיטלטלין, לרבות רכיב, חומר גלם, אריזה של מוצר, מוצר המחובר למקרקעין- ""מוצר
.בניין, חשמל וצורות אנרגיה אחרות המשווקות לצרכנים לאחר חיבורם לחצרים
סייג לתחולת סימן
משנה אחריות
למוצרים פגומים
])(א9 [פגם
.401
- סימן משנה זה לא יחול על
;בהמות, עופות ודגים חיים
)1(
,תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת; לעניין זה ניקוי, בירור, הבחלה, אריזה
)2(
.החסנה וקירור לא ייחשבו עיבוד
אחריות היצרן
], ח2 [פגם.402
יצרן יפצה את מי שנגרם לו נזק לגוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (בסימן משנה
(א)
. הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן- זה
נגרם הנזק על ידי רכיב פגום, יהיו אחראים הן יצרן המוצר והן יצרן הרכיב; נגרם
(ב)
.הנזק על ידי חומר גלם פגום, יהיו אחראים הן יצרן המוצר והן יצרן חומר הגלם
מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו יהיה הספק
(ג)
,שלו פטור מאחריות לפי סימן משנה זה אם מסר לנפגע, בתוך זמן סביר לאחר דרישתו
,פרטים שלפיהם ניתן לאתר את שם היצרן, היבואן או הספק שממנו קנה את המוצר
.ואת המען המלא של מקום עסקם
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"הגדרות
- . בחוק זה1
אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים- ""יצרן
- או בהרכבתם, לרבות
) המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או1(
;סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת
) יבואן שייבא בישראל למטרות מסחריות מוצר2(
;שיוצר בחוץ לארץ
) ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן3(
;שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו
;" יפורש בהתאם להגדרת "יצרן- ""ייצור
לרבות רכיב ואריזה של מוצר, מוצר המחובר- ""מוצר
;למקרקעין, ובנין
מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי- ""נזק גוף
".או שכלי
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
401 סעיף
, לחוק האחריות למוצרים פגומים9 סעיף
בהשמטת סעיף קטן (ב). בנושא זה יחולו דיני המשפט
.הבין–לאומי הפרטי הרגילים
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"סייג לתחולה
- . (א) חוק זה לא יחול על9
;) בהמות, עופות ודגים חיים1(
;) תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת2(
לעניין זה, ניקוי, בירור, הבחלה, אריזה, החסנה
.וקירור לא ייחשבו כעיבוד
". (ב) חוק זה לא יחול על נזק שנגרם מחוץ לישראל
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
402 סעיף
, לחוק האחריות למוצרים פגומים2 סעיף
למעט סעיף קטן (ב) המוצע, שבו נוספה התייחסות
לאחריותו של יצרן בגין חומר גלם פגום. זאת, במגמה
ליצור אחידות בין הטלת אחריות בגין פגם ברכיב לבין
הטלת אחריות בגין פגם בחומר הגלם, וכן בשל הוספת
400 "חומר גלם" לרשימה המופיעה במונח "מוצר" בסעיף
.המוצע
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"אחריות היצרן
. (א) יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף2
הנפגע), ואין נפקא- כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן
.מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן
(ב) נגרם הנזק על ידי רכיב פגום, יהיו אחראים הן
.יצרן המוצר והן יצרן הרכיב
(ג) מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם
ניתנים לזיהוי על פניו יהיה הספק שלו פטור מאחריות לפי
חוק זה אם מסר לנפגע, תוך זמן סביר לאחר דרישתו, פרטים
שלפיהם ניתן לאתר את שם היצרן, היבואן והספק שממנו
".קנה את המוצר, ואת המען המלא של מקום עסקם
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
867
מהות פגם במוצר
], ח3 [פגם.403
:מוצר הוא פגום בכל אחד מאלה
(א)
) המוצר שונה מן המוצר כפי שתוכנן באופן היוצר סיכון בטיחותי בלתי1(
;סביר
) תכנונו של המוצר, עיצובו או האופן שבו הוא מיועד לשימוש, יוצר סיכון2(
;בטיחותי בלתי סביר
) לא נלוו למוצר אזהרות או הוראות טיפול ושימוש, הדרושות בנסיבות3(
העניין מטעמי בטיחות או שהאזהרות וההוראות כאמור אינן תואמות את הסיכון
.הכרוך בשימוש במוצר
חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה
(ב)
.פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין
סייגים לאחריות
בשל פגם במוצר
(א) למעט4 [פגם
])4( פסקה
.404
:לא יישא אדם באחריות בנזיקין לפי סימן משנה זה בהתקיים אחד מאלה
(א)
) הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר1(
המסוים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם
;לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן
) לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא2(
משליטתו, לא היה יכול יצרן סביר לדעת שקיים פגם במוצר כאמור בסעיף
;)3( ) או2(403
) המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו, והוא נקט אמצעים סבירים למניעת3(
.יציאתו משליטתו, ולאזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך במוצר
)לסעיף קטן (א
403 סעיף
)(א3 ההוראה המוצעת שונה מהוראת סעיף
לחוק האחריות למוצרים פגומים, בכך שהיא מבחינה
)(א3 בין שלושה סוגי פגמים, לעומת שני סוגים בסעיף
, באו3 ) של סעיף1()הקיים. במקום הוראת סעיף קטן (א
שתי הוראות, המבחינות בין פגם בייצור (כאשר המוצר
המסוים שונה מהמוצר שתוכנן, כך שנוצר סיכון בטיחותי
,בלתי סביר) לבין פגם בתכנון (כאשר תכנונו של המוצר
עיצובו או האופן שבו הוא מיועד לשימוש, יוצר סיכון
בטיחותי בלתי סביר). הוראה נוספת מתייחסת לסוג
פגם- 3 ) של סעיף2()של פגם הקיים בסעיף קטן (א
בהוראות (הנוצר בין בשל אי–צירוף אזהרות או הוראות
טיפול ושימוש הדרושות בנסיבות העניין, ובין בשל כך
שההוראות או האזהרות אינן תואמות את הסיכון הכרוך
.)בשימוש במוצר
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק3 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.האחריות למוצרים פגומים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"מוצר פגום
:. (א) מוצר הוא פגום בכל אחת מאלה3
;) מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף1(
) בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות2(
טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו
או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה
.במוצר
(ב) חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה
מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם
".המסקנה שהיה תקין
)לסעיף קטן (א
404 סעיף
מרבית הסייגים הקבועים בהוראה המוצעת
חוזרים על הסייגים הקבועים בחוק הקיים, למעט השינויים
:האלה
(א) לחוק הקיים, ואשר4 ) הקבועה בסעיף2( פסקה
מסייגת את אחריותו של יצרן בגין פגם בתכנון רק לפגמים
שלא היה יכול לדעת על קיומם לפי רמת ההתפתחות
המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא
הוחלה גם על פגם בהוראות השימוש. כמו- משליטתו
כן על היצרן המבקש להתגונן בטענה זו להוכיח כי יצרן
.סביר לא היה יכול לדעת על הפגם כאמור
נוסף על הגנות אלה יחולו הסייגים לאחריות
והחסינויות הקבועות בסימנים ב' ו–ג' לפרק המוצע, ככל
שהם נוגעים לעניין, וכן הגנת ההתרשלות התורמת (סעיף
(א) הקיים נמחקה לאור4 ) לסעיף4( המוצע). פסקה460
. המוצע375 ההגנה הכללית בסעיף
.403
:מוצר הוא פגום בכל אחד מאלה
(א) מהות פגם במוצר
], ח3 [פגם
) המוצר שונה מן המוצר כפי שתוכנן באופן היוצר סיכון בטיחותי בלתי1(
;סביר
) תכנונו של המוצר, עיצובו או האופן שבו הוא מיועד לשימוש, יוצר סיכון2(
;בטיחותי בלתי סביר
) לא נלוו למוצר אזהרות או הוראות טיפול ושימוש, הדרושות בנסיבות3(
העניין מטעמי בטיחות או שהאזהרות וההוראות כאמור אינן תואמות את הסיכון
.הכרוך בשימוש במוצר
חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה
(ב)
.פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין
.404
:לא יישא אדם באחריות בנזיקין לפי סימן משנה זה בהתקיים אחד מאלה
(א) סייגים לאחריות
בשל פגם במוצר
(א) למעט4 [פגם
])4( פסקה ) הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר1(
המסוים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם
;לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן
) לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהיתה בעת שהמוצר יצא2(
משליטתו, לא היה יכול יצרן סביר לדעת שקיים פגם במוצר כאמור בסעיף
;)3( ) או2(403
) המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו, והוא נקט אמצעים סבירים למניעת3(
.יציאתו משליטתו, ולאזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך במוצר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
868
])(ב4 [פגם לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה לגרימת הנזק, ואולם אם
(ב)
נהג הנפגע בסטייה חמורה מהתנהגות ראויה, רשאי בית המשפט להפחית את סכום
.הפיצויים בהתחשב במידת הסטייה
פיצויים בשל נזק
ממוצר פגום
]5 [פגם
.405
, בחישוב פיצויים לפי סימן משנה זה בשל אבדן השתכרות467 על אף הוראות סעיף
(א)
ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע
במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים; היו הפיצויים
פטורים ממס הכנסה, יחושבו הפסדי הנפגע לעניין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר
ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור
. אחוזים מן ההכנסה שלפיה חושבו פיצויים אלה25 לא תעלה על
, פיצויים לפי סימן משנה זה בשל נזק שאינו נזק ממון487 על אף הוראות סעיף
(ב)
שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק146,000 לא יעלו על
ומשפט של הכנסת, להגדיל את הסכום האמור; הסכום יהיה צמוד למדד המחירים
לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיום פרסומו של חוק זה או מיום
.הגדלת הסכום, לפי העניין
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק4 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
האחריות למוצרים פגומים, בשינויי נוסח. המונח "סטייה
חמורה מהתנהגות ראויה" מחליף את המונח "התרשלות
חמורה" והוא בא להבהיר, כי החומרה טמונה במידת
.הסטייה מההתנהגות הראויה בנסיבות המקרה
לחוק האחריות למוצרים4 סעיף קטן (ג) בסעיף
פגומים, הושמט בשל המגמה בחוק המוצע להשוות את
.דינו של קטין לדינו של בגיר בנוגע לאחריות בנזיקין
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"הגנות
. (א) בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא4
:באחת מאלה
) הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא1(
משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסוים עבר
,בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו
חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר
;מכן
) לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית2(
שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול
היה היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד
;המוצר ברמת הבטיחות הסבירה
,) המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו3(
והוא נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו
משליטתו, ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר בפני
;הסיכון הכרוך במוצר
) הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון4(
.הכרוך בו, וחשף עצמו מרצונו לסיכון זה
(ב) לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה
,לגרימת הנזק, אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות חמורה
רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב
.במידת התרשלותו
- 12 (ג) היה הנפגע למטה מגיל
;)4()) לא תחול ההגנה האמורה בסעיף קטן (א1(
) לא יפחית בית משפט פיצויים לפי סעיף2(
".)קטן (ב
)לסעיף קטן (א
405 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
(א) לחוק האחריות למוצרים פגומים, וקובעת בכך5 סעיף
המוצע, בחלק המשנה467 חריג להוראה המופיעה בסעיף
.הדן בתרופות בשל הפרת חיוב
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
האחריות למוצרים פגומים, וקובעת בכך חריג להוראה
המוצע הדן בתרופות בשל הפרת487 המופיעה בסעיף
חיוב, בהגבילה את סכום הפיצויים שניתן לפסוק לניזוק
.בשל נזק שאינו נזק ממון
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת, מסמיכה את שר
המשפטים לקבוע בתקנות, ובאישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת, מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים
.)בסעיף קטן (ב
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"פיצויים
. (א) בחישוב הפיצויים לפי חוק זה בשל אבדן5
השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון
הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק לפי נתוני
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
869
התיישנות באחריות
למוצרים פגומים
]6 [פגם
.406
.תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סימן משנה זה תהיה ארבע שנים
(א)
תביעה לפי סימן משנה זה תתיישן בתום עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר
(ב)
.משליטת היצרן, אף אם במועד זה טרם חלפה תקופת ההתיישנות
איסור התניה
באחריות למוצרים
פגומים
]7 [פגם
.407
בטלה; אין בהוראה- תניה הפוטרת או המגבילה אחריות בנזיקין לפי סימן משנה זה
זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאדם אחר, ובלבד שלא ישפה עצמו ממי שהמוצר
.הגיע לרשותו לצרכים אישיים, משפחתיים או ביתיים
סימן ז': העברת נטל ההוכחה
דבר המעיד על
עצמו
]41 [נזק
.408
נגרם נזק על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ולא התבררו דיין נסיבות
המקרה, ואולם נראה כי הנסיבות הכלליות של המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה כי
הנזק נגרם על ידי הנכס בשל סיכון שיצר הנתבע בהתרשלותו, מאשר עם המסקנה כי
לא התרשל, על הנתבע הראיה כי לא גרם לנזק בהתרשלותו; לעניין זה, אין נפקא מינה
.אם עילת התובענה נגד הנתבע היא בשל עוולת הרשלנות או בשל עוולה אחרת
;הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים
היו הפיצויים פטורים ממס הכנסה, יחושבו הפסדי הנפגע
לעניין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה
החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי
אחוזים מן ההכנסה שלפיה25 המס כאמור לא תעלה על
.חושבו פיצויים אלה
(ב) פיצויים לפי חוק זה בשל נזק שאינו נזק ממון
,לא יעלו על חמישים אלף שקלים; שר המשפטים רשאי
בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת, להגדיל את הסכום האמור; הסכום
יהיה צמוד לדד המחירים לצרכן מיום קבלת חוק זה
".בכנסת או מיום הגדלת הסכום, לפי העניין
ההוראה המוצעת מאריכה את תקופת
406 סעיף
ההתיישנות לארבע שנים בדומה להסדר
הכללי המוצע בנושא ההתיישנות בפרק השלישי לחלק
השישי המוצע. הסיפה המוצעת מבהירה כי התביעה
תתיישן בכל מקרה בתום עשר השנים, גם אם במועד זה
טרם חלפה תקופת ההתיישנות. בכך קובעת הוראה זו חריג
לתקופת התקרה המוצעת בפרק השישי לחלק השישי
.המוצע
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"התיישנות
. (א) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא6
.שלוש שנים
(ב) לא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר
".שנים מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן
7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
407 סעיף
.לחוק האחריות למוצרים פגומים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"התניה
. המתנה על אחריות לפי חוק זה, תנאי בטל; אין7
בהוראה זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאחר, ובלבד
שלא ישפה עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים
".אישיים, משפחתיים או ביתיים
סימן ז': העברת נטל ההוכחה
41 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
408 סעיף
לפקודת הנזיקין, בכמה שינויים. שינוי אחד
הוא שינוי נוסח, בסדר התנאים: התנאי השני בהוראה
,הקיימת, תנאי השליטה בנכס, עבר להיות התנאי הראשון
ואילו התנאי הראשון, העדר הידיעה, עבר להיות התנאי
השני. שינוי זה נועד להבהיר, כי הדגש בסעיף הוא על
.שליטת הנתבע בנכס
שינוי נוסף נוגע לבירור הנסיבות: התנאי הראשון
(בהוראה המוצעת השנייה) שונה כך שהביטוי "לתובע
לא היתה ידיעה" הוחלף בביטוי "ולא התבררו נסיבות
המקרה", ובכך מובהר כי תנאי זה לתחולת הכלל נבחן לפי
הראיות שהובאו לפני בית המשפט במועד הדיון המשפטי
ולא לפי ידיעת התובע במועד האירוע, וכי המועד שבו
,עדיין לא ברורות הנסיבות, המצדיק את הפעלת הסייג
.הוא מועד הדיון המשפטי, ולא מועד האירוע
שינוי אחר הוא בתנאי השלישי אשר מבהיר כי
הראיות הנדרשות לצורך הוכחת התנאי, יכול שיהיו גם
.ראיות באשר לנסיבות הכלליות של המקרה
כיוון ששאלת ההתרשלות עולה בחוק המוצע
בעוולות נוספות, ולא רק ביחס לעוולת הרשלנות, מוצע
שחזקת ה"דבר המעיד על עצמו" תחול הן לעניין תביעות
על פי עוולת רשלנות, והן לעניין תביעות על פי עוולות
.אחרות
.406
.תקופת ההתיישנות של תביעה לפי סימן משנה זה תהיה ארבע שנים
(א) התיישנות
באחריות למוצרים
פגומים
]6 [פגם תביעה לפי סימן משנה זה תתיישן בתום עשר שנים מתום השנה שבה יצא המוצר
(ב)
.משליטת היצרן, אף אם במועד זה טרם חלפה תקופת ההתיישנות
.407
בטלה; אין בהוראה- תניה הפוטרת או המגבילה אחריות בנזיקין לפי סימן משנה זה
זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאדם אחר, ובלבד שלא ישפה עצמו ממי שהמוצר
.הגיע לרשותו לצרכים אישיים, משפחתיים או ביתיים
איסור התניה
באחריות למוצרים
פגומים
]7 [פגם
סימן ז': העברת נטל ההוכחה
.408
נגרם נזק על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ולא התבררו דיין נסיבות
המקרה, ואולם נראה כי הנסיבות הכלליות של המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה כי
הנזק נגרם על ידי הנכס בשל סיכון שיצר הנתבע בהתרשלותו, מאשר עם המסקנה כי
לא התרשל, על הנתבע הראיה כי לא גרם לנזק בהתרשלותו; לעניין זה, אין נפקא מינה
.אם עילת התובענה נגד הנתבע היא בשל עוולת הרשלנות או בשל עוולה אחרת
דבר המעיד על
עצמו
]41 [נזק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
870
נזק על ידי דבר
מסוכן
]40– ו39 ,38 [נזק
.409
נגרם נזק על ידי דבר מסוכן מטבעו או עקב הימלטות של דבר העלול לגרום נזק
(א)
בהימלטו, והנתבע שלט בדבר המסוכן או בדבר שנמלט עובר להימלטו, לפי העניין, על
הנתבע הנטל להוכיח שלא התרשל במניעת הנזק; לעניין זה, אין נפקא מינה אם עילת
.התובענה נגד הנתבע היא בשל עוולת הרשלנות או בשל עוולה אחרת
לרבות חומר רעיל, חומר נפיץ, חומר מתלקח, קרינה- "בסעיף זה, "דבר מסוכן
(ב)
.מסוכנת, חשמל, אש, חיית בר או חיה מועדת
פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט
עקרון ההשבה
])(א), (ב1 [עוש.410
,) המזכה- הזוכה) שבאה מאדם אחר (בפרק זה- מי שקיבל טובת הנאה (בפרק זה
(א)
נכס מוחשי או בלתי- "בלי שהיה זכאי לכך, ישיב למזכה את הזכייה; בפרק זה, "זכייה
.מוחשי, זכות, או כל טובת הנאה אחרת
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו
. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא41
היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה
הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק
,נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו
ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב
יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר
על הנתבע הראיה- עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה
שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות
".שיחוב עליה
ההוראה המוצעת באה במקום הוראות
409 סעיף
לפקודת הנזיקין. היא40 עד38 סעיפים
,מאחדת את ההוראות הקיימות לגבי דברים מסוכנים
,אש, מים וחיות, להוראה אחת, רחבה ומקיפה יותר
המתייחסת לדברים מסוכנים בכלל; הרשימה המפורטת
בסעיף קטן (ב) היא רשימת דוגמאות בלבד. ההוראה
,המוצעת קובעת חזקת רשלנות, בדומה לדין הקיים
במקרים של נזק כתוצאה מדבר מסוכן או כתוצאה מדבר
.העלול לגרום נזק בהימלטו
על פי ההוראה המוצעת, נטל ההוכחה עובר אל
כתפי הנתבע הן כאשר הנכס הוא בהחזקתו, והן כאשר
יצא מהחזקתו אך הוא עדיין בשליטתו. זאת, בשונה
לפקודת הנזיקין חל רק במקרים38 מהתפיסה ולפיה סעיף
.של עזיבה או מסירה של הדבר המסוכן
כמו לגבי הכלל של "דבר המעיד על עצמו" גם לעניין
הוראה זו, אין מניעה להניח חזקת התרשלות גם כאשר
.התביעה איננה מושתתת על עוולת הרשלנות דווקא
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים
. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם38
על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט
דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של
הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר
על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או-
".הנמלט התרשלות שיחוב עליה
חובת הראיה ברשלנות לגבי אש
. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על39
ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה
אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל
על הנתבע הראיה שלא- המיטלטלין שמהם יצאה האש
היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות
.שיחוב עליה
חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה
:. בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה40
) הנזק נגרם על ידי חיית–בר, או על ידי חיה1(
שאינה חיית–בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו
שידע, כי היא מועדת לעשות את המעשה שגרם
;את הנזק
) הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או2(
על הנתבע הראיה שלא היתה- היה ממונה עליה
".לגביה התרשלות שיחוב עליה
פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט
הפרק המוצע בא להחליף את חוק עשיית עושר
ולא במשפט והוא יחול על כל הוראות החוק המוצע. פרק
זה מסדיר את ההוראות בדבר השבה ותחלוף בכל החוק
המוצע, בכפוף להוראות מיוחדות בפרקים השונים. ככלל
אין הפניה מיוחדת לפרק זה, למעט כמה מצבים, שבהם
קיים חשש שהקשר לנושא עשיית עושר אינו ברור מאליו
.) המוצע526 (למשל, לעניין פירוק שיתוף בנכס, בסעיף
)לסעיף קטן (א
410 סעיף
ההוראה המוצעת מגדירה את היסודות
לצמיחת העילה בעשיית עושר וחוזרת על ההוראה
:(א) לחוק עשיית עושר, בשינויים האלה1 הקיימת בסעיף
הביטוי "שלא על פי זכות שבדין" הוחלף בביטוי "בלי
שהיה זכאי לכך". המונח "שלא כדין" לא סיפק מבחן
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
871
.אחת היא אם באה הזכייה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת
(ב)
החלת הפרק על
חיובי השבה
][ח
.411
הוראות פרק זה יחולו גם על חיובי השבה הקבועים בפרקים אחרים בחוק זה, בכפוף
.להוראות שבאותם פרקים
עילות השבה
)(ד9 , בטח21 [חוכ
]סיפה, ח
.412
, ישיב הזוכה למזכה זכייה שהגיעה אליו בשל410 בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף
:אחד מאלה
;מעשה שלא כדין שנעשה כלפי המזכה
)1(
- מעשה של המזכה, אשר העביר את הזכייה לזוכה
)2(
; בשל טעות, הטעיה, כפייה או עושק
(א)
;בשל עילה שבטלה, עילה שבוטלה או עילה שהתבטלה
(ב)
,לפי בקשתו או בהסכמתו של הזוכה כאשר הזוכה ידע, או היה עליו לדעת
(ג)
.כי המזכה מצפה לתמורה
ברור אימתי מדובר בהתעשרות שיש להשיבה. התעשרות
יכולה לצמוח לזכאי כתוצאה מפעולה שנעשתה כדין כגון
שמירה על אינטרס של הזולת שנעשתה על פי חובה שבדין
.ובכל זאת על הנהנה להשיב את הוצאותיו של המזכה
במקרים אחרים עשוי זכאי להתעשר "שלא על פי זכות
שבדין" ועדיין אין בכך די כדי לחייבו בהשבה. המילים "מי
שקיבל" אינן באות להצביע על שאלת הקבלה הפיזית של
נכס, שירות או טובת הנאה; השאלה הרלוונטית בהקשר
זה היא שאלת הזכייה בהם. מושג "הזכאות" הוא מושג
412 רחב, אשר ייבחן לפי מכלול שיקולים (ראו גם סעיף
.)המוצע
מושג הזכייה הוגדר מחדש, ואולם אין בכך כדי
.לשנות את הדין הקיים
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק1 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.עשיית עושר
אופן ההשבה ובכלל זה מקרה שבו ההשבה היא בלתי
. המוצע415 אפשרית או בלתי סבירה הוסדר בסעיף
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"חובת ההשבה
. (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות1
הזוכה) שבאו לו מאדם- או טובת הנאה אחרת (להלן
, המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה- אחר (להלן
לשלם- ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
.לו את שוויה
, (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה
".מפעולת המזכה או בדרך אחרת
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה את
411 סעיף
התחולה הכללית של פרק עשיית עושר ולא
.במשפט על כל החוק, בכפוף להוראות מיוחדות
ההוראה החדשה המוצעת מגבשת
412 סעיף
את הקטגוריות המוכרות בספרות ובפסיקה
,לצמיחת הזכות להשבה. קטגוריות אלה, שאינן ממצות
כוללות את המקרים האלה: מקרים שבהם הזכייה נובעת
מעשיית מעשה שלא כדין כלפי המזכה (בדרך כלל הגעה
;)של הזכייה לרשות הזוכה, שלא מרצונו של המזכה
,מקרים שבהם הזכייה אמנם נובעת מפעולה של המזכה
ואולם פעולה זו (למשל חוזה) נגועה בפגם ברצון (בכך
לחוק החוזים), או21 מחליף הסעיף המוצע את סעיף
(ד) לחוק9 שהיא בוטלה לאחר זמן, כהוראת הסיפה לסעיף
חוזה הביטוח. כמו כן נכללים גם מקרים שבהם אין חוזה
בין הצדדים, אך הזכייה הגיעה אל הזוכה לפי בקשתו או
בהסכמתו (דהיינו, לא נכפתה עליו), כאשר הזוכה ידע או
היה עליו לדעת שאין כוונה להעניק לו את הזכיה בלא
.תמורה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"השבה לאחר ביטול
. משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה21
שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או
". לשלם לו את שוויו של מה שקיבל- בלתי סבירה
: נוסח חוק חוזה הביטוח הקיים
"תקופת הביטוח
. (ד) לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד9
לבטלו בכל עת בהודעה בכתב לצד השני; המבוטח זכאי
להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר ביטול
".הביטוח
.אחת היא אם באה הזכייה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת
(ב)
.411
הוראות פרק זה יחולו גם על חיובי השבה הקבועים בפרקים אחרים בחוק זה, בכפוף
.להוראות שבאותם פרקים
החלת הפרק על
חיובי השבה
][ח
.412
, ישיב הזוכה למזכה זכייה שהגיעה אליו בשל410 בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיף
:אחד מאלה
עילות השבה
)(ד9 , בטח21 [חוכ
]סיפה, ח
;מעשה שלא כדין שנעשה כלפי המזכה
)1(
- מעשה של המזכה, אשר העביר את הזכייה לזוכה
)2(
; בשל טעות, הטעיה, כפייה או עושק
(א)
;בשל עילה שבטלה, עילה שבוטלה או עילה שהתבטלה
(ב)
,לפי בקשתו או בהסכמתו של הזוכה כאשר הזוכה ידע, או היה עליו לדעת
(ג)
.כי המזכה מצפה לתמורה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
872
השבה בשל קיום
חיוב המוטל על אחר
]4 [עוש
.413
המזכה זכאי להשבה אם קיים חיוב המוטל על הזוכה כלפי אדם שלישי (בסעיף
(א)
הנושה), בלי שהיה חייב בכך כלפי הזוכה, אלא אם כן היתה לזוכה סיבה סבירה- זה
.להתנגד לקיום החיוב או לחלקו
]12 (א), ערב58 [חוכ שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת החיוב שקוים יעברו למזכה, כדי
(ב)
.להבטיח את זכותו להשבה מהזוכה; והוא בתנאי שהדבר לא יפגע בנושה
]12 (ב), ערב58 [חוכ עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (ב), על הצדדים לעשות, לפי דרישת
(ג)
המזכה, את הפעולות הדרושות כדי שההעברה תקנה למזכה זכות שכוחה יפה ככוחה
.של הזכות בידי הנושה
]4 [עוש.אין המזכה זכאי להשבה אלא כדי מה שנתן לקיום החיוב
(ד)
שמירה על עניינו
של אחר
]5 [עוש
.414
,מזכה שעשה, בתום לב ובסבירות, מעשה לשמירה על חייו, שלמות גופו, בריאותו
(א)
כבודו או רכושו של הזוכה, בלי שהיה חייב לכך כלפיו על פי חוזה, יחולו עליו ההוראות
:האלה
ישפה אותו הזוכה- הוציא המזכה או התחייב להוציא הוצאות בקשר לכך
)1(
;על הוצאותיו הסבירות, לרבות חיוביו כלפי אדם שלישי
)לסעיף קטן (א
413 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
לחוק עשיית עושר, תוך הבהרה שהזכות להשבה4 סעיף
קיימת לא רק בשל פירעון חוב, אלא בשל קיום כל חיוב
המוטל על אחר. הנוסח מדגיש את זכותו של המזכה
להשבה בשל התעשרותו של הזוכה מתוך ההנחה כי
.הזוכה בדרך כלל מעדיף את קיומו של החיוב
)לסעיף קטן (ב
(א) לחוק58 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
"החוזים, בשינויי נוסח. במקום "חייב שקיים את החיוב
"מוצע להשתמש במונח "מזכה" ובמקום "חייב אחר
מוצע להשתמש במונח "זוכה", לאור הגדרת מונחים אלה
המוצע. המילים "יותר מכפי חלקו" המופיעות410 בסעיף
(א) הושמטו בהיותן מיותרות. הסעיף כולל גם את58 בסעיף
. לחוק הערבות12 סעיף
)לסעיף קטן (ג
(ב) לחוק58 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
"החוזים, בשינויי נוסח. המילים "חייב שקיים את החיוב
הוחלפו במונח "מזכה" כאמור. הסיפה המוצעת מבהירה
כי על הצדדים לעשות לפי דרישת המזכה את הפעולות
שיקנו למזכה את זכויות הנושה, כפי שהן. הסעיף כולל
. לחוק הערבות12 גם את סעיף
)לסעיף קטן (ד
לחוק4 ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה בסעיף
עשיית עושר, תוך הבהרה שהזכות להשבה קיימת לא
רק בשל פירעון חוב, אלא בשל קיום של כל חיוב המוטל
.על אחר
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"דין הפורע חוב הזולת
. מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך4
כלפיו, אינו זכאי להשבה אלא אם לא היתה לזוכה סיבה
סבירה להתנגד לפרעון החוב, כולו או מקצתו, ואינו זכאי
".להשבה זו אלא כדי מה שנתן לפרעון החוב
: נוסח חוק החוזים הקיים
"העברת בטוחות
. (א) שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת58
,החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו
כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה
.שהדבר לא יפגע בנושה
,) (ב) עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (א
,על הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב
את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה
".יפה לכל דבר
: נוסח חוק הערבות הקיים
"שעבוד נכס של החייב
. היה החיוב הנערב מובטח גם בשעבוד נכס של12
החייב, יעבור השעבוד לזכות הערב, לאחר שמילא
ערבותו, להבטחת זכותו לחזור על החייב, ועל נותן
השעבוד והנושה לעשות, לפי דרישת הערב, את הפעולות
;הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה יפה לכל דבר
".והכל במידה שאין הדבר פוגע בזכויות הנושה
5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
414 סעיף
:לחוק עשיית עושר, בשינויים כדלקמן
)לסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת קובעת, כי השאלה אם קיימת
חובה לביצוע פעולה נבדקת בהקשר של חובה חוזית
בלבד; דהיינו, אם לא היתה חובה על פי חוזה אך היתה
חובה על פי חיקוק, תיבחן הזכות להשבה בכפוף לפרשנות
של אותו חיקוק. הוראת הסעיף המוצע קובעת מפורשות
את סמכות בית המשפט לפסוק שכר ראוי גם למזכה עקב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
873
נגרמו למזכה נזקי רכוש בשל המעשה, רשאי בית המשפט לחייב את הזוכה
)2(
;לשלם לו פיצויים
.בית המשפט רשאי לפסוק למזכה שכר ראוי
)3(
לעניין סעיף קטן (א), דין מי שנכסיו שימשו לשמירת הערכים האמורים באותו
(ב)
.סעיף קטן, כדין מי שעשה מעשה לשמירתם
זוכה שהתנגד למעשה או לשימוש בנכסים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), או
(ג)
לשיעור ההוצאות שהמזכה הוציא או התחייב להוציא, או שהיתה לו סיבה סבירה
להתנגד להם, אינו חייב בפיצוי, בשיפוי או בתשלום שכר ראוי לפי סעיף זה, אלא אם
כן המעשה או השימוש בנכסים נעשו כדין, לשמירה על חייו, שלמות גופו או בריאותו
.של הזוכה
אופן ההשבה
]21 (א), חוכ1 [עוש.415
השבה תהיה בעין; היתה ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה, תהיה ההשבה
.בהשבת שווי
פעולת הצלה. המילים "אם ראה שמן הצדק לעשות כן
בנסיבות העניין" נמחקו בהיותן מיותרות מאחר שהן
.כלולות בשיקול דעתו של בית המשפט
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.עשיית עושר
)לסעיף קטן (ג
)(ג5 ההוראה המוצעת חוזרת ככלל על הוראת סעיף
לחוק עשיית עושר. עם זאת, ההוראה המוצעת מצמצמת
את המקרים שבהם יחויב זוכה, שהתנגד לפעולה או
לשימוש בנכסים כאמור בסעיף או שהתנגד לשיעור
ההוצאות, רק למקרים שבהם המעשה או השימוש
בנכסים שנעשו לשמירה על חייו, שלמות גופו או בריאותו
.של הזוכה, היו כדין
:התייחסות המשפט העברי
פעולת הצלה נחשבת במשפט העברי למצווה
("השבת אבדה"; "לא תעמוד על דם רעך"). על כן, מצד
אחד, אין לקבל שכר על פעולה שהיא מצווה, כפי שפוסק
השולחן ערוך: "הרואה אבדה, חייב להחזיר בחינם" (שולחן
ערוך, חו"מ, סימן רסה, סעיף א); מצד שני, אדם אינו חייב
להציל את הזולת אם הצלה זו כרוכה בהפסד שלו עצמו
("אבידתו קודמת לאבידת חברו"), על כן המשפט העברי
מבטיח לו פיצוי על פעולתו (ובלבד שלא היתה לו אפשרות
מעשית להתנות על כך מראש עם הניצול), וזאת בלא קשר
לשאלה אם בסופו של דבר הועילה הפעולה, ובלבד שהיה
סיכוי לפעולה להצליח מלכתחילה. עם זאת, גם לעניין
השכר הראוי, נפסק כי יש סמכות לפסוק שכר ראוי למעשי
הצלה אם רואים החכמים שהשעה צריכה לכך, ויש לעודד
פעולות הצלה. וכך כותב לדוגמה ר' ישראל ליפשיץ, בעל
תפארת ישראל (גרמניה, המאה הי"ט): "כשראו בית דין
...שרוב בני אדם מתעצלים מלהטריח מאד בהשבת אבידה
יש כוח ביד חכמים לתקן, שיתנו למשיב שכר טרחתו
.)בהשבה" (תפארת ישראל, נדרים ד, ב, אות יא
ההבחנה בין התנגדות הזוכה להצלת רכושו ובין
התנגדותו להצלת חייו או שלמות גופו יסודה גם היא
;במשפט העברי. ראו: תוספות בבא קמא נח ע"א, ד"ה א"נ
.מור וקציעה, סימן שכח; בית יעקב, סימן קמח
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"דין הפועל לשמירת ענין הזולת
. (א) מי שעשה בתום לב ובסבירות פעולה לשמירה5
על חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם
אחר, בלי שהיה חייב לכך כלפיו, והוציא או התחייב
להוציא הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על
הוצאותיו הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי, ואם
נגרמו למזכה עקב הפעולה נזקי רכוש, רשאי בית המשפט
לחייב את הזוכה בתשלום פיצויים למזכה, אם ראה שמן
.הצדק לעשות כן בנסיבות העניין
(ב) לעניין החיוב בפיצויים לפי סעיף קטן (א) דין
מי שנכסיו שימשו לשמירת הערכים האמורים כדין מי
.שעשה פעולה לשמירתם
(ג) אין חובת שיפוי או פיצוי לפי סעיף זה על
זוכה שהתנגד לפעולה או לשימוש בנכסים או לשיעור
ההוצאות או שהיתה לו סיבה סבירה להתנגד להם, זולת
,אם הפעולה או השימוש בנכסים היו לשמירה על חייו
".שלמות גופו או בריאותו
הוראת הסעיף המוצע חוזרת על העיקרון
415 סעיף
(א) לחוק1 הקבוע כיום בסיפה של סעיף
עשיית עושר, ולפיה אם לא ניתן באופן סביר להשיב נכס
,בעין, יש להשיב את שוויו של הנכס. הוראה זו כוללת
. לחוק החוזים21 לגבי שאלת אופן ההשבה, גם את סעיף
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"חובת ההשבה
. (א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות1
הזוכה) שבאו לו מאדם- או טובת הנאה אחרת (להלן
, המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה- אחר (להלן
נגרמו למזכה נזקי רכוש בשל המעשה, רשאי בית המשפט לחייב את הזוכה
)2(
;לשלם לו פיצויים
.בית המשפט רשאי לפסוק למזכה שכר ראוי
)3(
לעניין סעיף קטן (א), דין מי שנכסיו שימשו לשמירת הערכים האמורים באותו
(ב)
.סעיף קטן, כדין מי שעשה מעשה לשמירתם
זוכה שהתנגד למעשה או לשימוש בנכסים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), או
(ג)
לשיעור ההוצאות שהמזכה הוציא או התחייב להוציא, או שהיתה לו סיבה סבירה
להתנגד להם, אינו חייב בפיצוי, בשיפוי או בתשלום שכר ראוי לפי סעיף זה, אלא אם
כן המעשה או השימוש בנכסים נעשו כדין, לשמירה על חייו, שלמות גופו או בריאותו
.של הזוכה
.415
השבה תהיה בעין; היתה ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה, תהיה ההשבה
.בהשבת שווי
אופן ההשבה
]21 (א), חוכ1 [עוש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
874
חישוב ההשבה
], ח3 [עוש.416
:ההשבה בשל הזכייה תיקבע, בין השאר, בהתחשב באלה
;הרווח שהפיק הזוכה, בהתחשב בתרומתו להפקת הרווח
)1(
;הסכום הראוי להשתלם בשל השימוש שעשה הזוכה בזכייה
)2(
. שווי השוק של הזכייה- לעניין השבת שווי
)3(
דין התחלוף
]ב34 [ח, מכר.417
תחלוף) חלף נכס שבו היתה- זכה זוכה בנכס או בזכות כלפי אדם שלישי (בפרק זה
:למזכה זכות, אשר אבד, ניזוק או הועבר, יחולו הוראות אלה
חייב הזוכה להשיב למזכה את התחלוף; כל עוד- היה המזכה הבעלים של הנכס
)1(
;לא השיב את התחלוף, ייחשב התחלוף כמוחזק בנאמנות בעבור המזכה
עוברת זכותו של המזכה בנכס אל- היתה למזכה זכות בנכס שאינה בעלות
)2(
התחלוף; כל עוד לא הועברה זכותו של המזכה אל התחלוף תיחשב הזכות כמוחזקת
.בנאמנות בעבור המזכה
תחליף קיום
, שמר52 [ח, חוכ
])(ב5
.418
נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי ויש בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם
שלישי, על החייב להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל בשל החיוב, כדי שוויו
של החיוב; בטרם ההעברה כאמור ייחשבו הזכות או מה שהתקבל כמוחזקים בנאמנות
.בעבור הנושה
לשלם- ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
".לו את שוויה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"השבה לאחר ביטול
. משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה21
שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או
". לשלם לו את שוויו של מה שקיבל- בלתי סבירה
ההוראה המוצעת קובעת את השיקולים
416 סעיף
שבהם בית המשפט יתחשב בבואו לחשב את
שיעור ההשבה. שיקולים אלה כוללים התחשבות בהשבת
הרווח שהפיק הזוכה בכפוף לניכוי תרומתו להפקת הרווח
לחוק עשיית עושר), השבת דמי שימוש ראויים3 (סעיף
ושווי השוק של הזכייה. יצוין כי רשימת הקריטריונים
.הקבועה בסעיף אינה רשימה ממצה
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"ניכוי הוצאות
. הזוכה רשאי לנכות ממה שעליו להשיב את מה3
שהוציא או התחייב להוציא או השקיע באופן סביר
".להשגת הזכיה
הוראות הסעיפים המוצעים מאגדות סעיפים
הסדרי תחלוף שונים בחקיקה. הרעיון
418– ו417
העומד בבסיס דיני התחלוף הוא עשיית
עושר ולא במשפט. זאת, מאחר שאדם הזוכה בנכס חלף
לנכס נושא ההשבה מתעשר בכך על חשבון המזכה. הוראת
המוצע) לא נכללה350 התחלוף בפרק חוזה ביטוח (סעיף
בסעיפים כלליים אלה, מאחר שההוראה חלה במצב שבו
.פרע המבטח את חוב המזיק
417 סעיף
הסעיף המוצע מרכז מקרים שבהם מדובר בהתעשרות
."הנובעת מ"חילופי הנכסים
)1( לפסקה
הפסקה המוצעת עוסקת במקרים שבהם הנכס
המקורי היה בבעלות המזכה, והמחזיק בו זכה בנכס
אחר חלף לו. ההוראה המוצעת קובעת כי יש להשיב נכס
חלופי זה לבעלים, כאשר רואים את הזוכה כמחזיק בו
בנאמנות בעבור המזכה. דוגמה לנכס חלופי כאמור היא
תמורה שניתנה בעבור נכס שנמכר שלא בידי בעל הזכות
בו, כשהמכירה נעשתה בתנאי תקנת השוק. בכך מחליף
.ב לחוק המכר34 הסעיף המוצע את הוראת סעיף
)2( לפסקה
הפסקה המוצעת מיישמת את עקרון התחלוף
במצבים שבהם הזכות המקורית של המזכה בנכס אינה
בעלות אלא זכות משנית, כגון משכון. במקרה זה עוברת
הזכות מן הנכס לתחלוף. כל עוד לא הועברה זכותו של
המזכה אל התחלוף, תיחשב הזכות כמוחזקת בנאמנות
לחוק9 בעבור המזכה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסעיף
המשכון (שלא נכלל בחוק המוצע). כך, אם רוכש דירה
משכן את זכותו החוזית לקבלת הדירה מהקבלן והדירה
נרשמה על שמו, הרוכש הפך לבעלים של הדירה, המשכון
. הדירה הרשומה- יעבור מהזכות לדירה אל תמורתה
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי, הבעלות של המזכה עוברת אוטומטית
,מן הנכס שאבד לנכס החלופי, וכדברי שו"ת צמח צדק
סימן קיז: "דמה דאתי [=שבא] מחמת סחורה, דינו שוה
לסחורה עצמה". הזוכה מחזיק בו אפוא כשומר (וממילא
.)המזכה מוגן מפני פשיטת רגלו של הזוכה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
875
שלילת ההשבה
], ח2 [עוש.419
בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מהשבת הזכייה, כולה או חלקה, בהתקיים אחד
:מאלה
]2 [עוש;הזכייה אינה כרוכה בחסרון המזכה
)1(
][ח;לזוכה זכות מוסרית לזכייה
)2(
][ח;הזוכה שינה את מצבו בתום לב בהסתמך על הזכייה
)3(
][ח הזכייה אבדה, ניזוקה או הועברה לאחר כאשר הזוכה פעל בתום לב; אין בהוראה
)4(
;415 זו כדי לגרוע מהוראות סעיף
][ח;הזכייה באה לזוכה שלא בהסכמתו, והוא לא הפיק ממנה תועלת
)5(
ההוראה המוצעת עוסקת בתחליף קיום
418 סעיף
. לחוק החוזים52 המעוגן כיום בסעיף
(ב) לחוק השומרים ובמקרה5 ההוראה מחליפה גם את סעיף
שבו התעשר השומר בגין האינטרס של בעל הנכס, יוכל
בעל הנכס לקבל את התחלוף. ההוראה דומה גם להוראת
(א) לחוק המשכון שלא נכלל בחוק המוצע. ההוראה9 סעיף
417 המוצעת מוסיפה על החוק הקיים, בדומה לאמור בסעיף
,המוצע, בקבעה כי כל עוד לא הועבר תחליף הקיום כנדרש
.יראוהו כמוחזק בנאמנות בידי החייב בעבור הנושה
: נוסח חוק החוזים הקיים
"תחליף קיום
. נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך52
לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב
להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי
".שוויו של החיוב
: נוסח חוק המכר הקיים
"תחולת זכויות על הפדיון
ב. שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס המשמשים ערובה34
א אין להיזקק להם נגד34 או34 לחיוב כספי ולפי סעיפים
".הקונה, יחולו על הפדיון מן המכירה
: נוסח חוק השומרים הקיים
"פיצוי ושיפוי
,. (ב) לא היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו5
אך היה לו בשל אבדנו או נזקו זכות לפיצוי או לשיפוי
כלפי צד שלישי, רשאי בעל הנכס לתבוע מן השומר את
".נזקו מתוך הפיצוי או השיפוי המגיע לשומר
: נוסח חוק המשכון הקיים
"חילופי המשכון
. (א) אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל9
כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המישכון
.על הזכות האמורה
(ב) נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור
בסעיף קטן (א), יחול המישכון על מה שניתן במימושה של
הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הזכות
.22 דינו כאמור בסעיף
(ג) נתחלף המשכון מכוח סעיף זה, על החייב
לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות כדי
שכוחו של המישכון יהא יפה כלפי נושים אחרים של
".החייב
ההוראה המוצעת קובעת רשימה סגורה
419 סעיף
של שיקולים שאותם רשאי בית המשפט
להביא בחשבון בשקלו לפטור את הזוכה מהשבה. בעוד
לחוק עשיית עושר נקבעה הוראה כללית, אשר2 שבסעיף
אינה מנחה את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו
ומותירה לו שיקול דעת כללי, מגבשת ההוראה המוצעת
את השיקולים, אשר הפסיקה והספרות מונות כשיקולים
.לשחרור מהשבה
לחוק2 ) חוזרת על המבחן הקבוע בסעיף1( פסקה-
עשיית עושר, למעט השמטת הסיפה המקבלת ביטוי
;בשיקולים המפורטים בסעיף המוצע
) עוסקת במקרים שבהם אמנם אין לזוכה2( פסקה-
זכות משפטית להחזיק באותה זכייה, ואולם נתונה לו
זכות מוסרית לכך. כך למשל, אם להסכם שבבסיס הזכייה
;לא היה תוקף משפטי
) קובעת, בהתאם למבחן ההסתמכות, כי אם3( פסקה-
הזוכה שינה את מצבו בתום לב בהסתמך על הזכייה, לבית
המשפט שיקול דעת לשלול את חובת ההשבה. עניין דומה
אליעזר כהן ואח' נ. צבי שמש פ"ד588/87 התעורר בע"א
שם פסק בית המשפט מפי השופט מצא, בעקבות297 )5(מה
המשפט האמריקני, כי אם ההתעשרות הגיעה למי ששינה
את מצבו לרעה בהסתמך על הזכייה והוא עשה כן בתום
;לב, אין לחייבו בהשבה
) קובעת כי אבדן הזכייה, בתום לב, עשוי אף4( פסקה-
הוא להצדיק את שלילת חובת ההשבה. במקרה שבו לא
ניתן להשיב את הזכייה בעין על הזוכה להשיב את השווי
; המוצע415 כאמור בסעיף
) דנה במקרה שבו הזכייה הגיעה לזוכה שלא5( פסקה-
;בהסכמתו, והיא לא הועילה לו
.419
בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מהשבת הזכייה, כולה או חלקה, בהתקיים אחד
:מאלה
שלילת ההשבה
], ח2 [עוש
;הזכייה אינה כרוכה בחסרון המזכה
)1(
]2 [עוש
;לזוכה זכות מוסרית לזכייה
)2(
][ח
;הזוכה שינה את מצבו בתום לב בהסתמך על הזכייה
)3(
][ח
הזכייה אבדה, ניזוקה או הועברה לאחר כאשר הזוכה פעל בתום לב; אין בהוראה
)4(
;415 זו כדי לגרוע מהוראות סעיף
][ח
;הזכייה באה לזוכה שלא בהסכמתו, והוא לא הפיק ממנה תועלת
)5(
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
876
](ד) רישה56 [ח, חוכ הזוכה הוא בעל כשרות משפטית מוגבלת, וחיובו בהשבה נוגד את תכליתה של
)6(
;הגבלת הכשרות
][ח.השבת הזכייה נוגדת את תקנת הציבור
)7(
פרק שלישי: מזונות
מהותו של חיוב
מזונות
][ח
.420
חיוב מזונות הוא חיובו של אדם לספק מזונות לאדם אחר לפי הוראות כל דין לרבות
.271959-הוראות חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט
חלק משנה חמישי: חיובים אחרים
פרק ראשון: שמירה
שומר
])(א1 [שמר.421
.שומר הוא מי שמחזיק בנכס כדין שלא מכוח בעלות
) מבקשת להגן, במקרים מתאימים, על מצבו6( פסקה-
של קטין או של מי שמוגבל בכשרותו המשפטית ולהתאים
בין דיני הכשרות לבין חובת ההשבה. לעתים, המשמעות
של הטלת חובת השבה על קטין או מוגבל הכשרות, תהיה
דומה לאכיפת החוזה שנכרת עמו. במקרה כזה, כאשר
דיני הכשרות אינם מכירים בכך שנכרת חוזה בידי אותו
קטין או מוגבל הכשרות, חיובו בהשבה עלול לנגוד את
דין הכשרות. כך במקרה שבו הקטין נטל הלוואה. הוראה
,(ד) רישה56 דומה מופיעה בחוק החוזים הקיים, בסעיף
המונע מהחייבים יחד ולחוד לחזור על מי שכשרותו או
;ייצוגו פגומים
המוצע לגבי109 ) משתלבת עם הוראת סעיף7( פסקה-
חוזה פסול. שם, ניתן לבית המשפט שיקול דעת לפטור צד
.לחוזה מהשבה של מה שקיבל לפי החוזה, כולו או חלקו
בפסקה זו נקבע לבית המשפט שיקול דעת דומה לפטור
.את הזוכה אם ההשבה נוגדת את תקנת הציבור
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"פטור מהשבה
. בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה2
, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכייה לא הייתה1 לפי סעיף
כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות
".את ההשבה בלתי צודקת
: נוסח חוק החוזים הקיים
"נטל החיוב בין החייבים
)(ב55 . (ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף56
והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות
(ג) ואין55 לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף
בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע
".בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה
פרק שלישי: מזונות
בין החיובים הלא–רצוניים נכלל גם החיוב
420 סעיף
במזונות. הפרק השלישי המוצע בחלק
המשנה הדן בחיובים אלה, מבהיר את מהותו של החיוב
במזונות, ומפנה להסדרים חיצוניים לחוק המוצע, לרבות
. בדרך1959-לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט
,זו מובהר כי על חיוב מזונות יחולו הוראות החוק המוצע
בשינויים המחויבים ובהתאמות הנדרשות, וזאת כל עוד
אין בדין המיוחד החל על חיוב מזונות הוראה מיוחדת
.אחרת
אחרים חיובים :חמישי משנה חלק
שמירה :ראשון פרק
פרק השמירה מבוסס על חוק השומרים. בפרק זה
נערכו כמה שינויים מבניים ותוכניים. כך למשל, מוקדש
סעיף נפרד לכל אחד מסוגי השומרים, עם הגדרת סוג
השמירה והאחריות שבצדה. מבחינת היקף תחולתו, פרק
זה נועד לחול הן על שמירה על פי חיקוק שהוא חיוב לא
רצוני, והן על שמירה על פי חוזה שהוא חיוב רצוני, ועל כן
.הוא נכלל בחלק המשנה הדן בחיובים אחרים
)(א1 ככלל, הסעיף המוצע חוזר על סעיף
421 סעיף
לחוק השומרים. הסעיף מגדיר את המונח
"שומר" וקובע, כי שומר הוא מי שמחזיק בנכס כדין שלא
מכוח בעלות; בכך מובהר שהשמירה אמנם נוצרת מהחזקה
בנכס ואולם היא אינה ה"החזקה" עצמה, כפי שהיה עלול
,להשתמע מהחוק הקיים. מושג ההחזקה הוא מושג כללי
ואפיונו עשוי להשתנות לפי ההקשר שבו הוא נדון. כך
למשל, אין הכרח שהמושג ה"החזקה" לצורך חיובי השמירה
יהיה זהה למושג זה בהקשר של הגנה על ה"החזקה" בדיני
.) המוצעים503– ו499 קניין (למשל, סעיפים
.397 '; התשנ"ה, עמ72 'ס"ח התשי"ט, עמ 27
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
877
מהותו של חיוב
שמירה
]13 [ח, שמר
.422
בעל הנכס), בהתאם- שומר אחראי כלפי מי שבעבורו הוא מחזיק בנכס (בפרק זה
.להוראות פרק זה
שומר חינם
])(ב1 [שמר.423
.שומר חינם הוא שומר שאין לו בשמירה טובת הנאה
(א)
])(א2 [שמר.שומר חינם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו בשל התרשלותו
(ב)
שומר שכר
])(ג1 [שמר.424
,שומר שכר הוא שומר בתמורה, או שומר שיש לו טובת הנאה אחרת בשמירה
(א)
.ואינו שואל
](ב) רישה2 [שמר שומר שכר, אשר שמירת הנכס היא המטרה העיקרית של החזקתו בנכס, אחראי
(ב)
לאבדן הנכס או לנזקו, אלא אם כן נגרמו עקב התרחשותן של נסיבות שבהן פוקע חוזה
.131 לפי הוראות סעיף
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי אחריות שמירה חלה רק בהסכמת
השומר או כשהדין מטיל עליו אחריות שמירה, כגון שומר
אבידה (ב' כהנא, שומרים, סדרת חוק לישראל, ירושלים
.)40-39 'התשנ"ט, עמ
: נוסח חוק השומרים הקיים
"שמירה ושומרים
. (א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח1
".בעלות
הסעיף החדש המוצע מגדיר את מהות חיוב
422 סעיף
השמירה, ובכך תוחם את מסגרת האחריות
המוטלת מכוח הפרק המוצע. הסעיף נוקט לשון חיוב
"), וזאת בשונה מהחוק הקיים, המתייחס…("שומר אחראי
.)"רק לאופן שבו נוצרת הפעולה המשפטית ("שמירת נכס
.בכך מודגשת האחריות המלווה את הפעולה המשפטית
לחוק השומרים13 הגדרת "בעל נכס", שהופיעה בסעיף
כסעיף עצמאי, נכללת במסגרת הסעיף המוצע. יובהר כי
חלק משנה שישי בדבר תרופות בשל הפרת חיוב חל על
.הפרת חיוב שמירה, כשם שהוא חל על כל הפרת חיוב
: נוסח חוק השומרים הקיים
"שמירה ושומרים
. (א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח1
.בעלות
הגדרה
כל מי- . לענין חוק זה "בעל הנכס" כלפי שומר13
".שהשומר מחזיק את הנכס בשבילו
מבנה הסעיפים המוצעים שונה מחוק
סעיפים
השומרים; בעוד שבחוק הקיים סעיף אחד
425 עד423
דן בשמירה ובשומרים, וסעיף אחר דן
באחריות שומרים, בחוק המוצע יוחד סעיף נפרד לכל
סוג שומר, הכולל הן את הגדרת סוג השומר והן את מידת
.האחריות המוטלת עליו
:העברי המשפט התייחסות
:במשנה מופיעה השומרים כבר סוגי בין ההבחנה
.והשוכר ,שכר נושא ,והשואל ,חנם שומר :הן שומרין ארבעה"
נושא ;הכל את משלם והשואל ;הכל על נשבע :חנם שומר
המתה ועל השבויה ועל השבורה על נשבעין והשוכר שכר
.)א ,ח שבועות( "הגניבה ואת האבדה את ומשלמים
)לסעיף קטן (א 423 סעיף
)(ב1 ההוראה המוצעת חוזרת על נוסח סעיף
לחוק השומרים, למעט השמטת המילה "נכס", המיותרת
המוצע, והשמטת המילה421 לאור הגדרת "שומר" בסעיף
"לעצמו", שנועדה להבהיר, כי די בקבלת טובת הנאה בידי
,מישהו שלשומר עניין בו, אף אם לא בידי השומר עצמו
."כדי שהשומר לא יהיה בגדר "שומר חינם
)לסעיף קטן (ב
" בנוסח המוצע הוחלפה המילה "ברשלנותו
(א) לחוק השומרים, במילה "התרשלותו" ליתר2 שבסעיף
דיוק, שכן המושג רשלנות מיוחס לעוולת הרשלנות, על
כל יסודותיה, ולא לעצם הסטייה מנורמת ההתנהגות של
האדם הסביר, שאליה מכוון הסעיף. הסעיף הקטן המוצע
אינו קובע רמות אחריות שונות לסוגים שונים של שומרי
חינם, שכן המילה "התרשלותו" נתונה לפרשנות רחבה
דיה, ומאפשרת הבחנה בין רמות אחריות שונות בהתאם
לנסיבות, כגון הבחנה בין שומר חינם מכוח חוזה לשומר
.חינם מכוח דין
(ב) לחוק השומרים2 סעיף זה מפצל את סעיף
424 סעיף
לשני סעיפים קטנים, תוך יצירת הבחנה ברורה
בין שמירה שהיא עיקר מטרת ההחזקה לבין שמירה שהיא
.טפלה למטרת ההחזקה
(ג) לחוק1 סעיף קטן (א) המוצע חוזר על הוראת סעיף
השומרים בהשמטת המילים "נכס" ו"לעצמו", מהסיבות
.המפורטות לעיל
,ב) המוצע דן באחריותו של שומר שכר( סעיף קטן
.אשר שמירת הנכס היא המטרה העיקרית של החזקתו
ההוראה "זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו
, נמחקה- "לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן
.422
בעל הנכס), בהתאם- שומר אחראי כלפי מי שבעבורו הוא מחזיק בנכס (בפרק זה
.להוראות פרק זה
מהותו של חיוב
שמירה
]13 [ח, שמר
.423
.שומר חינם הוא שומר שאין לו בשמירה טובת הנאה
(א)
שומר חינם
])(ב1 [שמר
.שומר חינם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו בשל התרשלותו
(ב) ])(א2 [שמר
.424
,שומר שכר הוא שומר בתמורה, או שומר שיש לו טובת הנאה אחרת בשמירה
(א)
.ואינו שואל
שומר שכר
])(ג1 [שמר
שומר שכר, אשר שמירת הנכס היא המטרה העיקרית של החזקתו בנכס, אחראי
(ב)
לאבדן הנכס או לנזקו, אלא אם כן נגרמו עקב התרחשותן של נסיבות שבהן פוקע חוזה
.131 לפי הוראות סעיף
](ב) רישה2 [שמר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
878
](ב) סיפה2 [שמר שומר שכר, אשר שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו בנכס, אחראי
(ג)
על השומר- לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו בשל התרשלותו; אבד הנכס או ניזוק
.הראיה כי לא התרשל
שואל
])(ד1 [שמר.425
,שואל הוא שומר המחזיק בנכס כדי להשתמש בו או ליהנות ממנו באופן אחר
(א)
.בלא ליתן תמורה
])(ג2 [שמר שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, ואין נפקא מינה מהן הסיבות לאבדן או לנזק
(ב)
.כאמור
ובמקומה נקבע "אלא אם כן נגרמו עקב התרחשותן של
". ההפניה131 נסיבות שבהן פוקע חוזה לפי הוראות סעיף
המוצע) מאפשרת הטלת אחריות131 לדין הסיכול (בסעיף
על שומר שכר עיקרי, לפי שיקול דעת בית משפט, בהתאם
.לנסיבות המקרה
סעיף קטן (ג) המוצע מבוסס על הסיפה של
(ב) לחוק השומרים, וחל על שמירה שהיא טפלה2 סעיף
למטרה העיקרית שלשמה מחזיק השומר בנכס. המצב
הטיפוסי למקרה כזה הוא שוכר, וניתן למצוא בפרק הדן
בשכירות הפניה לפרק זה לעניין קביעת האחריות החלה
המוצע). סעיף זה שונה מהחוק251 על המחזיק (סעיף
הקיים, המעניק פטור מאחריות במצב שבו הנזק לנכס נגרם
שלא כתוצאה מהתרשלותו של השומר. נוסח זה הוחלף
בנוסח חיובי, המטיל אחריות על השומר שהתרשל וקובע
במפורש כי במקרה של אבדן הנכס או נזקו, על השומר
.מוטל נטל הראיה להוכיח כי לא התרשל
:התייחסות המשפט העברי
המשפט העברי אינו מבחין בין שומר שהשמירה
טפלה למטרה העיקרית לשמה הוא מחזיק בנכס לבין
שומר שהשמירה היא עיקר מטרת ההחזקה. התלמוד מציין
מחלוקת תנאים בשאלה, מה דינו של שוכר: "שוכר כיצד
:משלם? רבי מאיר אומר: כשומר חנם. רבי יהודה אומר
כשומר שכר" (תלמוד בבלי, בבא מציעא פ ע"ב), והלכה
,נפסקה כדעת רבי יהודה (ראו רמב"ם, הלכות שכירות
.)פרק א, הלכה ב
) לסעיף קטן (א425 סעיף
ההוראה המוצעת אינה משנה באופן מהותי
"(ד) לחוק השומרים. המילים "באופן אחר1 את הוראת סעיף
"הוספו כדי להבהיר את ההבחנה בין הביטוי "להשתמש בו
לבין הביטוי "ליהנות ממנו", שהרי שימוש גם הוא הנאה
.אפשרית מהנכס
)לסעיף קטן (ב
)(ג2 נוסח הסעיף הקטן המוצע דומה לרישה של סעיף
(ג) הקיים, המגבילה2 לחוק השומרים, אך הסיפה בסעיף
הושמטה. זאת- את האחריות לזו של מחזיק נכס שלא כדין
מאחר ששומר שהוא שואל, בהכרח יודע שאין לו זכויות
בנכס, להבדיל ממחזיק שלא כדין אשר אפשר כי יפעל בנכס
בלי לדעת שזכויותיו בנכס אינן תקינות. על כן ניתן להטיל
על שואל אחריות חמורה מאחריותו הכללית של המחזיק
.) המוצע429 בנכס שלא כדין (בכפוף לסעיף
:התייחסות המשפט העברי
גישה דומה מקובלת גם במשפט העברי, המחייב
:)שואל בלי הגבלה, וכלשון המשנה (בבא מציעא ז, ח
.""והשואל משלם את הכל
: נוסח חוק השומרים הקיים
"שמירה ושומרים
. (א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח1
.בעלות
(ב) השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה
.לעצמו, הוא שומר חינם
(ג) השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או
,שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל
.הוא שומר שכר
(ד) השומר נכס כדי להשתמש בו או ליהנות ממנו
.בלי ליתן תמורה, הוא שואל
אחריות שומרים
. (א) שומר חינם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם2
.נגרמו ברשלנותו
(ב) שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת
אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא
יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על
הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור
.השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו
(ג) שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, יהיו
גורמיהם אשר יהיו, ובלבד שאחריותו לא תהיה חמורה
".משל מחזיק בנכס שלא כדין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
879
אחריות בעל מלון
])(א) עד (ד12 [שמר.426
- בסעיף זה
(א)
; מי שניתן לו מקום לינה במלון- ""אורח
; לרבות מי שמנהל מלון- ""בעל מלון
לרבות מקום המשמש לאירוח דרך עיסוק ולרבות המיתקנים והשירותים- ""מלון
.שהמלון מעמיד לרשות אורחיו
לעניין נכסים שהביא אורח למלון והנמצאים בו, דין בעל מלון כדין שומר שכר
(ב)
.שהשמירה היא המטרה העיקרית של החזקתו
הוראות סעיף קטן (ב), לא יחולו על נכסים שהם כספים, ניירות ערך או חפצי ערך
(ג)
,אחרים אלא אם כן הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו
.או הפקידם בהתאם להסדר הנוהג במלון
בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס
(ד)
.או על נזקו בתוך זמן סביר אחרי שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך
פעולות דחופות
ובלתי צפויות
בשמירה
]6 [שמר
.427
שומר רשאי לבצע כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש, הדרושה באופן סביר לשמירת
ענייני בעל הנכס בקשר לנכס נושא השמירה, כאילו ייפה בעל הנכס את כוחו לעשות
.כן
ההוראה המוצעת אינה משנה באופן
426 סעיף
. לחוק השומרים12 מהותי מהוראת סעיף
:השינויים הם כדלקמן
)סעיף קטן (א
הגדרת "מלון" הורחבה, כך שניתן לכלול בה מוסדות
רבים יותר, כדוגמת בית הבראה ובית אבות, וכן לכלול בה
.מיתקנים ושירותים שהמלון מעמיד לשימוש אורחיו
)סעיף קטן (ב
הסעיף הקטן המוצע מבהיר כי אחריותו של בעל
המלון היא כאחריותו של שומר שכר שהשמירה היא
המטרה העיקרית של החזקתו. בנוסף מבהיר הסעיף שהוא
אינו חל רק על נכסים שבבעלות האורח, וזאת על ידי
."החלפת המילים "של האורח" במילים "שהביא האורח
)סעיף קטן (ג
בסעיף המוצע נוספה הסיפה "או הפקידם בהתאם
להסדר הנוהג במלון". זאת במטרה לכלול את כל דרכי
האבטחה השונות הקיימות כיום בבתי מלון לשמירת חפצי
.'ערך כמו כספת מרכזית, כספות בחדרים וכו
)סעיף קטן (ד
(ד) לחוק12 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
.השומרים
סעיף קטן (ה) לחוק השומרים נמחק מהפרק המוצע
מאחר שהוא מצוי בהסדר הכללי בפרק הדן בעיכבון אשר
.)558 בחלק הנכסים (סעיף
: נוסח חוק השומרים הקיים
"דין בעל מלון
- . (א) בסעיף זה12
; לרבות פנסיון ובית אירוח אחר- ""מלון
; לרבות מי שבידו ניהול של מלון- ""בעל מלון
. מי שניתן לו מקום לינה במלון- ""אורח
(ב) לעניין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין
.בעל המלון כדין שומר שכר
(ג) היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך
אחרים, לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם
.האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו
(ד) בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא
ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר
.לאחר שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך
(ה) לבעל מלון תהא זכות עכבון על נכסי האורח
הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג) כדי
".המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח
6 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
427 סעיף
לחוק השומרים, בשינויים האלה: המילים
"מניעת נזק העלול להיגרם לנכס" הוחלפו בביטוי "שמירת
ענייני בעל הנכס בקשר לנושא השמירה" (בנוסח הדומה
(ב) המוצע). השינוי נועד להבהיר כי37 לשליחות, סעיף
לשומר רשות לבצע על פי הסעיף כל פעולה שנועדה
לשמירת ענייני בעל הנכס ולא רק פעולות לשמירה
פיזית על קיומו של הנכס. באותם המקרים שבהם מוטלת
חובה על השומר לשמור על ענייני בעל הנכס בקשר
לנושא השמירה, המילה "רשאי" לא נועדה להפחית
.מאחריות זו
.426
- בסעיף זה
(א)
אחריות בעל מלון
])(א) עד (ד12 [שמר
; מי שניתן לו מקום לינה במלון- ""אורח
; לרבות מי שמנהל מלון- ""בעל מלון
לרבות מקום המשמש לאירוח דרך עיסוק ולרבות המיתקנים והשירותים- ""מלון
.שהמלון מעמיד לרשות אורחיו
לעניין נכסים שהביא אורח למלון והנמצאים בו, דין בעל מלון כדין שומר שכר
(ב)
.שהשמירה היא המטרה העיקרית של החזקתו
הוראות סעיף קטן (ב), לא יחולו על נכסים שהם כספים, ניירות ערך או חפצי ערך
(ג)
,אחרים אלא אם כן הודיע עליהם האורח לבעל המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו
.או הפקידם בהתאם להסדר הנוהג במלון
בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה לו הודעה על אבדן הנכס
(ד)
.או על נזקו בתוך זמן סביר אחרי שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך
.427
שומר רשאי לבצע כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש, הדרושה באופן סביר לשמירת
ענייני בעל הנכס בקשר לנכס נושא השמירה, כאילו ייפה בעל הנכס את כוחו לעשות
.כן
פעולות דחופות
ובלתי צפויות
בשמירה
]6 [שמר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
880
הודעת שומר
על נזק צפוי
])(ד2 [שמר
.428
נודע לשומר שצפוי לנכס נזק או אבדן, יודיע על כך לבעל הנכס בתוך זמן סביר או
ינקוט אמצעים סבירים כדי להודיע לו כאמור, אף אם הוא אינו אחראי לנזק או לאבדן
; היה על שומר שאינו אחראי לנזק או לאבדן למסור425 עד423 לפי הוראות סעיפים
הודעה או לנקוט אמצעים סבירים לפי הוראות סעיף זה והוא לא עשה כן, יהיה אחראי
לאבדן הנכס או לנזקו על אף הוראות אותם הסעיפים, אם ההודעה היתה מאפשרת
.לבעל הנכס למנעם
סייג לאחריות
שומר
]4 [שמר
.429
אבד או ניזוק נכס בשל פגם שהיה בו בעת מסירתו לשומר או בשל בלאי טבעי והאבדן
או הנזק לא נגרמו בשל התרשלותו של השומר, לא יישא שומר באחריות לאבדן או
.לנזק
אחריות שומר שחרג
מתנאי השמירה
], ח3 [שמר
.430
,שומר חינם או שומר שכר, שהפר באופן מהותי תנאי מתנאי השמירה, אחראי כשואל
.כל עוד נמשכת ההפרה כאמור
:העברי המשפט התייחסות
לשומר המאפשר העברי למשפט דומה המוצע הנוסח
משנה( מערכו ומאבד הולך הוא אם הנכס את למכור אף
.)ג-א הלכות ,ז פרק ,ופיקדון שאלה הלכות ,תורה
: נוסח חוק השומרים הקיים
"הרשאה לעת צורך
. שומר רשאי לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה6
מראש הדרושה באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם
".לנכס, כאילו נתן לו בעל הנכס הרשאה לעשות כן
ההוראה המוצעת עוסקת בחובת הודעה
428 סעיף
על נזק צפוי ואינה עוסקת רק בשאלת
האחריות שאפשר שתוטל על שומר לעצם הנזק. מסעיף
(ד) לחוק השומרים עלול להשתמע כי במקרה שבו השומר2
.אחראי על הנזק, לא מוטלת עליו חובת הודעה לבעל הנכס
מוצע להבהיר כי חובת הודעה כאמור חלה גם במקרים
שבהם השומר חב לאבדן הנזק או לנזקו במסגרת חיוב
.השמירה
: נוסח חוק השומרים הקיים
"אחריות שומרים
. (ד) שומר שנודע לו כי עלול להיגרם לנכס נזק שהוא2
אינו אחראי לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) , ולא הודיע על
כך לבעל הנכס תוך זמן סביר או לא נקט אמצעים סבירים
להודיע לו, יהא אחראי לאותו נזק במידה שההודעה היתה
".מאפשרת לבעל הנכס למנוע את הנזק
ככלל ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
429 סעיף
לחוק השומרים. המילים "עקב4 סעיף
.שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה" הושמטו כמיותרות
המונח "רשלנות" הוחלף ב"התרשלות" שהוא מונח מדויק
.) המוצע ודברי ההסבר לו423 יותר (ראו סעיף
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי, מכונה הפטר זה "מתה מחמת
מלאכה": "השואל מחבירו בהמה... כל קלקול שאירע בה
מחמת מלאכה ששאלה בשבילה... אפילו מתה מחמת
מלאכה, פטור; והוא שלא ישנה לעשות בה דבר אחר חוץ
,מהמלאכה ששאלה בשבילה" (שולחן ערוך, חושן משפט
.)סימן שמ, סעיף א
: נוסח חוק השומרים הקיים
"סייג לאחריות
. שומר אינו אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב4
שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי
או מום שהיה בו בתחילת השמירה, אולם אין בהוראה זו
".כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות
תחולת הסעיף המוצע רחבה יותר מנוסח
430 סעיף
לחוק השומרים. בעוד שהנוסח בחוק3 סעיף
הקיים התייחס רק למסירה לאדם אחר בלא רשות, כולל
הנוסח החדש כל התנהגות המהווה חריגה מהותית מתנאי
השמירה, כגון: שמירה במקום אחר מן המוסכם, שימוש
בנכס בלא רשות, וכו'. במקביל, הושמט יסוד ה"שמירה
האישית", אשר הטיל אחריות גבוהה יותר מתוך הנחה
שהוצאת הנכס מידי השומר עצמו בלא רשות יוצרת זיקה
ישירה לנזק שנגרם. היחס בין מידת האחריות לבין ההפרה
אינה תלויה בטיב יחסי השמירה ואותה אחריות מוגברת
חלה הן לגבי שומר שכר והן לגבי שומר חינם. האחריות
המוגברת חלה רק כל עוד נמשכת החריגה המהותית
.מתנאי השמירה
: נוסח חוק השומרים הקיים
"החמרת האחריות
. שומר חנם או שומר שכר שקיבל נכס על מנת לשמרו3
אישית, והוא מסר אותו לאדם אחר בלי שהורשה לכך
במפורש או מכללא, אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו תהא
".כשל שואל
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
881
שיפוי השומר
]8 [שמר.431
בעל הנכס ישפה שומר חינם וכן שומר המחזיק משכון או בטוחה אחרת, בשל
(א)
.ההוצאות הסבירות שהוציא וההתחייבויות הסבירות שהתחייב בהן עקב השמירה
בעל הנכס ישפה כל שומר בשל הוצאות סבירות שהוציא והתחייבויות סבירות
(ב)
.427 שהתחייב בהן עקב פעולה שביצע כאמור בסעיף
נכס שבעליו לא
קיבלו בחזרה
מהשומר
]11 [שמר
.432
נקט שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעליו אמצעים סבירים כדי למסור את הנכס
לבעל הנכס, אך בעל הנכס לא אותר או לא קיבל את הנכס, רשאי השומר לבקש
מהאפוטרופוס הכללי הוראות בעניין הנכס, ולא יישא באחריות לאבדן הנכס או לנזקו
,אם פעל בתום לב על פי הוראות האפוטרופוס הכללי; היה השומר שומר שכר או שואל
תהיה אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו וזכותו לשיפוי, כשל שומר חינם, אף בלי שביקש
.הוראות מהאפוטרופוס הכללי
שמירת משנה
]7 [שמר.433
קיים השומר את חיוביו באמצעות שומר משנה, רואים את מעשיו של שומר
(א)
המשנה כמעשיו של השומר, ושומר המשנה אחראי גם כלפי בעל הנכס באותה מידה
.שהוא אחראי כלפי השומר
הוראות סעיף קטן (א) יחולו בין אם קיום חיוביו של השומר באמצעות שומר
(ב)
משנה היה ברשות בעל הנכס ובין אם היה שלא ברשותו, ובלבד שאין בהן כדי לגרוע
. או לפי כל חיקוק אחר430 מאחריותו של השומר לפי סעיף
8 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
431 סעיף
8 לחוק השומרים, בשינויי נוסח. במקום סעיף
הקיים, הקובע בסעיף קטן (ב) כי לכל שומר זכות לשיפוי
בגין ביצוע פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה
באופן סביר למניעת נזק, מטיל סעיף קטן (ב) המוצע חובה
על בעל הנכס לשפות את השומר. בכך נוצרת אחידות
.בנוסח הסעיף
: נוסח חוק השומרים הקיים
"שיפוי
. (א) בעל הנכס חייב לשפות שומר חינם וכן את8
המחזיק משכון או בטוחה אחרת, על ההוצאות הסבירות
שהוציאו ועל ההתחייבויות שהתחייבו בהן באופן סביר
.עקב השמירה
) (ב) כל שומר זכאי לשיפוי כאמור בסעיף קטן (א
".6 עקב פעולה שעשה לפי סעיף
הסעיף המוצע דן בבעלים שלא קיבל את
432 סעיף
הנכס חזרה. ההוראה המוצעת מבהירה, כי
הסעיף יחול גם על מקרה שבו השומר ניסה אך לא הצליח
לאתר את בעל הנכס; במקום פנייה לבית המשפט לקבל
לחוק השומרים, מוצע שהפנייה11 הוראות, כאמור בסעיף
;תהיה לאפוטרופוס הכללי, שתפקידו לטפל בנכסים עזובים
"הביטוי "נקט אמצעים סבירים כדי למסור את הנכס
מחליף את הביטוי "עשה המוטל עליו כדי להחזירו", לשם
.הבהרה
ההוראה מעניקה פטור מאחריות לשומר אם פעל
בתום לב על פי הוראות האפוטרופוס הכללי, כאשר למען
הבהירות נוסף פירוט, ולפיו יהיה פטור מאחריות "לאבדן
הנכס או לנזקו". זאת כדי להבהיר שכוונת הסעיף היא
לפטור את השומר רק מאחריות כאמור, ולא מכל אחריות
אחרת. בדומה לחוק הקיים נקבע כי אחריותו של שומר
שכר או שואל לאבדן הנכס או לנזקו וזכותו לשיפוי היא
כשל שומר חינם, אף אם לא ביקש הוראות מהאפוטרופוס
.הכללי
:התייחסות המשפט העברי
למשפט העברי פתרון דומה, ולפיו על השומר למסור
,את הנכס לאדם מהימן, ובכך הוא נפטר מאחריות (ב' כהנא
.)530 'שומרים, סדרת חוק לישראל, ירושלים תשנ"ט, עמ
: נוסח חוק השומרים הקיים
"בעל נכס שלא קיבלו בחזרה
. שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעלו ועשה את11
,המוטל עליו כדי להחזירו, אלא שבעל הנכס לא קיבלהו
רשאי לבקש מבית המשפט הוראות מה יעשה בנכס ויהא
פטור מכל אחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית
המשפט; ואם היה שומר שכר או שואל, תהא אחריותו
לאבדן הנכס או לנזקו וזכותו לשיפוי כשל שומר חנם, אף
".בלי שביקש הוראות מבית המשפט
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
433 סעיף
. לחוק השומרים, בשינויי נוסח7 סעיף
בהקשר זה יש להעיר, כי היחסים בין השומר לשומר המשנה
המוצעים, כאשר422– ו421 מוגדרים גם הם על ידי סעיפים
השומר הוא מי שבעבורו מחזיק שומר המשנה בנכס ושומר
.המשנה הוא השומר
.431
בעל הנכס ישפה שומר חינם וכן שומר המחזיק משכון או בטוחה אחרת, בשל
(א)
.ההוצאות הסבירות שהוציא וההתחייבויות הסבירות שהתחייב בהן עקב השמירה
שיפוי השומר
]8 [שמר
בעל הנכס ישפה כל שומר בשל הוצאות סבירות שהוציא והתחייבויות סבירות
(ב)
.427 שהתחייב בהן עקב פעולה שביצע כאמור בסעיף
.432
נקט שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעליו אמצעים סבירים כדי למסור את הנכס
לבעל הנכס, אך בעל הנכס לא אותר או לא קיבל את הנכס, רשאי השומר לבקש
מהאפוטרופוס הכללי הוראות בעניין הנכס, ולא יישא באחריות לאבדן הנכס או לנזקו
,אם פעל בתום לב על פי הוראות האפוטרופוס הכללי; היה השומר שומר שכר או שואל
תהיה אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו וזכותו לשיפוי, כשל שומר חינם, אף בלי שביקש
.הוראות מהאפוטרופוס הכללי
נכס שבעליו לא
קיבלו בחזרה
מהשומר
]11 [שמר
.433
קיים השומר את חיוביו באמצעות שומר משנה, רואים את מעשיו של שומר
(א)
המשנה כמעשיו של השומר, ושומר המשנה אחראי גם כלפי בעל הנכס באותה מידה
.שהוא אחראי כלפי השומר
שמירת משנה
]7 [שמר
הוראות סעיף קטן (א) יחולו בין אם קיום חיוביו של השומר באמצעות שומר
(ב)
משנה היה ברשות בעל הנכס ובין אם היה שלא ברשותו, ובלבד שאין בהן כדי לגרוע
. או לפי כל חיקוק אחר430 מאחריותו של השומר לפי סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
882
פרק שני: חיוב אמון
מהותו של חיוב
אמון
, נאמ8 [ח, שלח
])(ב10
.434
- חב האמון) כלפי אדם אחר (בפרק זה- חיוב אמון הוא חיובו של אדם (בפרק זה
הזכאי) לקיים את חיוביו בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום
.לב לטובת עניינו של הזכאי ולא לטובת עניינו שלו
מקורות לחיוב
אמון
][ח
.435
.חיוב אמון נוצר על פי דין, על פי חוזה, או על פי הנסיבות
חיוב אמון על פי
הנסיבות
][ח
.436
:חיוב אמון נוצר על פי הנסיבות, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי שומר המשנה אחראי רק כלפי בעל
הנכס (ב' כהנא, שומרים, סדרת חוק לישראל, ירושלים
). בכל מקרה, אם מסר השומר לאחר530 'התשנ"ט, עמ
.)412 'ברשות בעל הנכס, השומר פטור מאחריות (שם, עמ
אם מסר ברשות מכללא (כגון לבני ביתו, או לאדם שבעל
הנכס רגיל להפקיד אצלו), הוא פטור מאחריות אם יש
). וכך431 ,417 'לשומר המשנה במה לשלם (שומרים, עמ
,כותב הרמב"ם (משנה תורה, הלכות שכירות, פרק א
הלכה ד): "אם היה דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה
,אצל השומר השני, הרי זה השומר הראשון פטור מלשלם
שהרי הוא אומר לבעלים: 'זה הדבר שהפקדתם אצלי או
השאלתם, אמש הייתם מפקידין אותו אצל זה שהפקדתי
."'אני אצלו
: נוסח חוק השומרים הקיים
"שומר שמסר לשומר משנה
. (א) שומר שמסר את הנכס לשומר–משנה, רואים את7
מעשיו ומחדליו של השומר המשנה כמעשיו ומחדליו של
השומר, ושומר המשנה אחראי גם כלפי בעל הנכס באותה
.מידה שהוא אחראי כלפי השומר
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בין אם מסירת הנכס
,היתה ברשות בעל הנכס ובין אם היתה שלא ברשותו
ובלבד שאין בהן כדי לגרוע מאחריותו של השומר לפי סעיף
". או לפי כל דין אחר3
אמון חיוב :שני פרק
פרק חיוב האמון הוא פרק חדש, אשר אין לו מקבילה
,בחקיקה הקיימת. חיוב אמון מוכר כיום בהקשרים מסוימים
כמו שליחות ונאמנות. מטרתו של פרק זה להגדיר את
המצבים המצדיקים את היווצרותו של חיוב אמון, ולקבוע
כמה הוראות משותפות למצבים שונים של יחסי אמון. פרק
זה חל על כל החוק המוצע וככלל ההפניה אליו נעשית על
(א) לחוק576 ידי שימוש במונח "חב אמון". לדוגמה: סעיף
."המוצע קובע כי "נאמן חב אמון כלפי הנהנה
ההוראה החדשה המוצעת פותחת את
434 סעיף
.פרק חיוב האמון ומגדירה את מהות החיוב
אמת המידה לבחינת חיוב האמון מחמירה יותר מאמת
המידה לבחינת תום הלב, שכן על חב האמון לפעול
לטובת עניינו של הזכאי ולא לטובתו הוא. כמו כן על חב
האמון לפעול בשקידה, במיומנות ובמסירות, שהן חובות
מוגברות יחסית לחובה לנהוג בסבירות. הדרישה לנהוג
שלא בהתרשלות, כאמור בסעיף המוצע, מבטאת את חובת
הזהירות החלה על חב האמון. עוד יצוין כי יש בחקיקה
הקיימת הוראות המבטאות את מהות חיוב האמון, אם כי
לחוק השליחות8 באופן חלקי, כמפורט ברישה של סעיף
.(ב) לחוק הנאמנות10 ובסעיף
נוסף על ההוראה הכללית שבסעיף זה, כולל הפרק
.הוראות מפורטות באשר לחובות החלות על חב האמון
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"חובות וסמכויות
. (ב) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה10
".ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נאמנות וחובות השלוח
. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי8
השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה
אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו
".חובות אלו
ההוראה החדשה המוצעת מגדירה את
435 סעיף
המקורות ליצירת חיוב האמון. נוסף על
ההוראה הקיימת בחוק הנאמנות, המונה כמקורות יצירה
המוצע), מוצע ולא564 את החוק והחוזה (כאמור בסעיף
רק לגבי נאמנות, שחיוב האמון יוכל להיווצר גם על פי
.הנסיבות, כאשר הדבר מוצדק בהתחשב ביחסי הצדדים
דוגמאות לחיוב אמון שמקורו בנסיבות, מפורטות בסעיף
. המוצע436
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"יצירה
. נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או2
".על פי כתב הקדש
ההוראה החדשה המוצעת מרכזת רשימה
436 סעיף
לא סגורה של מצבים טיפוסיים, שבהם
.ראוי להטיל חיוב אמון על פי הנסיבות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
883
,ענייניו או נכסיו של הזכאי מופקדים בידי חב האמון בהסכמתו של חב האמון
)1(
;או על פי חיקוק, לשם שמירתם או ניהולם, לטובת הזכאי
,הזכאי הפקיד בידי חב האמון מידע, בהסכמתו של חב האמון או על פי חיקוק
)2(
תוך הסתמכות סבירה של הזכאי כי חב האמון לא יעבירו לאחר ולא יעשה בו שימוש
;למטרה השונה מהמטרה שלשמה הוא הופקד
חב האמון מספק לזכאי שירות בעל אופי אישי, הכרוך מטבעו בהסתמכות של
)3(
.הזכאי על יושרו והגינותו
קיום אישי של
חיוב אמון
])(ד10 [ח, נאמ
.437
חב אמון יקיים את חיוביו וימלא את תפקידיו באופן אישי, ואולם רשאי הוא להסתייע
.באדם אחר לשם כך
איסור על ניגוד
עניינים
(ג), שלח10 [ח, נאמ
])5( ,)3( ,)2(8
.438
.חב אמון לא יימצא במצב של ניגוד עניינים
) דנות במצבים, שבהם אינטרס רכושי2(–) ו1( פסקאות
או מידע הנוגע לזכאי מופקדים בידי אדם אחר, במטרה
שינהלו או שישמור עליו לטובת הזכאי או לטובת המטרה
המיועדת; במצבים אלה חב מי שהאינטרס או המידע
.מופקדים בידיו ברמה גבוהה של מחויבות כלפי הזכאי
) מוטל חיוב אמון במצב של מתן שירות3( בפסקה
אישי בעל אופי מיוחד שבו קיימת הסתמכות על אישיותו
.של נותן השירות, בעיקר על יושרו והגינותו
הסעיף המוצע קובע הוראה מיוחדת לעניין437 סעיף
. זהותו של מקיים החיוב
לחוק המוצע קובע שחייב רשאי49 הכלל שבסעיף
לקיים את חיוביו באמצעות אדם אחר, אלא אם כן לפי
,מהות החיוב, לפי חיקוק, או לפי המוסכם בין הצדדים
על החייב לקיימו אישית. בחיוב אמון הכלל הוא שאין
להתיר לחב האמון לאצול את חיובו לאדם אחר, וזאת בשל
הסתמכותו של הזכאי על אישיותו של חב האמון. עם זאת
,אין מניעה שחב האמון יסתייע באדם אחר בביצוע תפקידיו
כאשר האחריות להשגחה ולביצוע התפקיד מוטלת עליו
.אישית, והוא מעורב מעורבות מספקת בביצוע התפקיד
ההוראה המוצעת קובעת הוראה כללית ואילו
בחקיקה הקיימת יש הוראה דומה רק לגבי נאמנות (סעיף
(ד) לחוק הנאמנות), כשיחסית אליה נעשו בסעיף המוצע10
כמה שינויי נוסח: במקום המילים "נאמן אינו רשאי לאצול
מתפקידיו לזולתו" מופיע "חב אמון יקיים את חיוביו וימלא
את תפקידיו באופן אישי"; במקום המילים "אין בכך כדי
למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות", מופיע
"רשאי הוא להסתייע באדם אחר", כדי להדגיש כי האדם
.האחר אינו חייב דווקא להיות מועסק על ידי חב האמון
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"חובות וסמכויות
. (ד) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין10
".בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות
ההוראה המוצעת קובעת איסור על ניגוד
438 סעיף
עניינים, המהווה אחד האיסורים הבסיסיים
המוטלים על מי שחב אמון. ההוראה מבוססת על איסורים
)5(–) ו3( ,)2(8 שונים המופיעים, בנוסחים שונים, בסעיף
(ג) לחוק הנאמנות, ואף בסעיפים10 לחוק השליחות, בסעיף
לחוק הכשרות, שעל פיהם נדרש אישור בית48–) ו5(20
.המשפט לביצוע פעולות שיש בהן חשש לניגוד עניינים
הוראת הסעיף המוצע קובעת איסור כללי על החב בחיוב
אמון להימצא במצב של ניגוד עניינים. פרשנות האיסור
תיעשה בהתאם לסוגי חיובי האמון השונים ולדרגותיהם
המוצעים שומרים על25– ו24 השונות. יצוין כי סעיפים
האיסורים המיוחדים לניגודי עניינים, המופיעים בחוק
.הכשרות הקיים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"חובות וסמכויות
. (ג) נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה10
".שביניהן
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נאמנות וחובות השלוח
. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי8
השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה
אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו
:חובות אלה
) לא יהא שלוח של שולחים שונים לנושא2(
;שליחות אחד שלא על דעת שולחיו
;) לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו3(
) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים5(
שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל
דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו
".או של אדם אחר
: נוסח חוק הכשרות הקיים
,ענייניו או נכסיו של הזכאי מופקדים בידי חב האמון בהסכמתו של חב האמון
)1(
;או על פי חיקוק, לשם שמירתם או ניהולם, לטובת הזכאי
,הזכאי הפקיד בידי חב האמון מידע, בהסכמתו של חב האמון או על פי חיקוק
)2(
תוך הסתמכות סבירה של הזכאי כי חב האמון לא יעבירו לאחר ולא יעשה בו שימוש
;למטרה השונה מהמטרה שלשמה הוא הופקד
חב האמון מספק לזכאי שירות בעל אופי אישי, הכרוך מטבעו בהסתמכות של
)3(
.הזכאי על יושרו והגינותו
.437
חב אמון יקיים את חיוביו וימלא את תפקידיו באופן אישי, ואולם רשאי הוא להסתייע
.באדם אחר לשם כך
קיום אישי של
חיוב אמון
])(ד10 [ח, נאמ
.438
.חב אמון לא יימצא במצב של ניגוד עניינים איסור על ניגוד
עניינים
(ג), שלח10 [ח, נאמ
])5( ,)3( ,)2(8
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
884
איסור על קבלת
טובת הנאה
])4(8 [ח, שלח
.439
.חב אמון לא יקבל טובת הנאה מאדם שלישי ביחס לקיום חיוביו
גילוי על ידי חב
אמון
(ב), שלח7 [ח, נאמ
])1(8
.440
חב אמון ימסור לזכאי כל ידיעה ומסמך מהותיים, הנוגעים לקיום החיובים המוטלים
.עליו, ובלבד שמסירתם לזכאי נדרשת באופן סביר
חובת סודיות
של חב אמון
])5(8 [ח, שלח
.441
חב האמון לא יעביר לאדם אחר מידע אשר נמסר לו על ידי הזכאי או על ידי אדם
שלישי לצורך קיום החיובים המוטלים עליו, או מידע שהגיע אליו עקב קיום חיובים
.אלה, ולא יעשה שימוש במידע כאמור, אלא לצורך קיום חיוביו
"פעולות טעונות אישור בית המשפט
. ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג20
:את הקטין בלי שבית–המשפט אישרן מראש
-) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי5(
.הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין
פעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים
,. בפעולה משפטית בין החסוי לבין האפוטרופוס48
בן–זוגו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות
לחסוי, ובפעולה משפטית בין החסוי לבין חסוי אחר של
אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי
בלי שבית המשפט או אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה זו
".אישרן מראש
ההוראה המוצעת קובעת איסור מיוחד
439 סעיף
החל במקרה פרטי של ניגוד עניינים. על
פי ההוראה, נאסר על חב אמון לקבל טובת הנאה מאדם
:שלישי, בכל הנוגע לביצוע חובותיו. הסיבה לאיסור ברורה
קבלת טובת הנאה בידי חייב האמון יש בה כדי להעמיד
אותו במצב של ניגוד בין חובותיו כלפי האדם השלישי
לבין חובותיו כלפי הזכאי. הוראה זו דומה להוראות סעיף
) לחוק השליחות, והיא מוחלת באופן כללי על כל חייבי4(8
האמון. הוראות פרטניות לעניין איסור קבלת טובות הנאה
. המוצע581 בנאמנות מצויות בסעיף
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נאמנות וחובות השלוח
. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי8
השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה
אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו
:חובות אלה
) לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה4(
לטובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו
".של השולח
ההוראה המוצעת קובעת חובה כללית
440 סעיף
לגילוי ולמסירת מידע. ההוראה מבוססת
) לחוק1(8–(ב) לחוק הנאמנות ו7 על הוראות סעיפים
השליחות ומרחיבה עליהן, תוך שהיא מחייבת חב אמון
למסור לזכאי כל ידיעה ומסמך מהותיים, אשר נוגעים
לקיום החיוב, ובכך מאפשרת לזכאי לפקח על פעולותיו של
מי שחב כלפיו בחיוב אמון. חובת הגילוי האמורה מוגבלת
,רק לידיעות ומסמכים שמסירתם נדרשת באופן סביר. יצוין
המוצע נקבעה הוראה מיוחדות לעניין גילוי577 כי בסעיף
,(ב) לחוק הנאמנות7 בנאמנות, המרחיבה מהוראת סעיף
ולפיה מוטלת חובת מתן דין וחשבון וידיעות נוספות לא רק
כלפי הנהנה, אלא גם כלפי יוצר הנאמנות, אם דרש זאת
.מהנאמן
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"חשבונות ודיווח
. (ב) הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני7
הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות
".נוספות לפי דרישתם הסבירה
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נאמנות וחובות השלוח
. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי8
השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה
אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו
:חובות אלה
) יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך1(
הנוגעים לנושא השליחות ויתן לו דין וחשבון על
.";פעולותיו
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
441 סעיף
חיובו של חב האמון לשמור על סודיות
המידע הנוגע לענייניו של הזכאי, שהגיע אליו בשל
פעילותו. בכך מגינה ההוראה על הזכאי לגבי מידע שנמסר
לחב האמון, בין אם בידי הזכאי עצמו ובין אם בידי אדם
שלישי. הסעיף המוצע מגביל את חב האמון גם באשר
,לשימוש המותר במידע. ההוראה מבהירה, בין השאר
כי על חב האמון להימנע משימוש במידע זה למטרות
אחרות, שאינן נוגעות לביצוע תפקידיו, וכי הוא רשאי
להשתמש במידע לצורך קיום חיוביו בלבד. הוראה הדומה
) לחוק5(8 באופן חלקי להוראה המוצעת קיימת בסעיף
.השליחות
: נוסח חוק השליחות הקיים
"נאמנות וחובות השלוח
. קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי8
השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
885
תניית פטור
בחיוב אמון
][ח
.442
תניה הפוטרת את חב האמון מאחריות למעשה שטרם בוצע תהיה בטלה, באחד
:מאלה
;התניה היא תניה גורפת
)1(
התניה פוטרת את חב האמון ממעשה המהווה הפרה בזדון של חיוב
)2(
.האמון
חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב
פרק ראשון: כללי
הגדרות לחלק
משנה תרופות
בשל הפרת חיוב
.443
- בחלק משנה זה
]72 (א), נזק1 [חות בין בצו עשה ובין בצו לא תעשה, לרבות צו לפירעון חוב כספי וצו לתיקון- ""אכיפה
;או לסילוק תוצאות ההפרה
]6 [חות- "הפרה יסודית", של חוזה
הפרה השוללת באופן מהותי מהנפגע את אשר הוא היה זכאי לצפות לו
)1(
על פי החוזה, אלא אם כן המפר לא צפה ולא היה עליו לצפות, במועד
;כריתת החוזה ובנסיבות ההתקשרות, תוצאה כאמור
הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתהיה יסודית; ואולם תניה בחוזה הקובעת
)2(
באופן גורף כי הפרות שונות יהיו יסודיות, אינה תקפה, אלא אם כן היתה
;סבירה בעת כריתת החוזה
אחרת משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו
:חובות אלה
) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים5(
שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל
דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו
".או של אדם אחר
ההוראה החדשה המוצעת קובעת חריג
442 סעיף
לעקרון ההתנאה המאפיין את החוק
המוצע. אמנם, בדומה לשאר ההוראות בחוק המוצע, גם
.הוראות פרק חיוב האמון הן הוראות שניתנות להתנאה
ואולם תניית פטור גורפת לפטור מאחריות, או תניה
המשחררת את חב האמון מאחריות במקרים של הפרת
. בטלה- חיוב אמון בזדון, לגבי מעשים שטרם בוצע חוב
חיוב הפרת בשל תרופות :שישי משנה חלק
חלק משנה שישי מסיים את חלק החיובים ומרוכזות
בו התרופות אשר עומדות לנפגע בשל הפרת חוזה או בשל
ביצוע עוולה. ככלל, כולל חלק משנה זה את התרופות
הקבועות בחוק התרופות ובפקודת הנזיקין, וכן הסדרים
שהיו עד היום הלכה פסוקה ולא עוגנו בחקיקה, בעיקר
.בתחום הנזיקין
ייחודו של חלק משנה זה בתחולתו על תחום הנזיקין
והחוזים גם יחד. בכך באה לידי ביטוי הגישה, ולפיה משעה
שצמחה זכות לתרופות בשל הפרתו של חיוב, לזהותו של
המקור המשפטי שהצמיח את הזכות לתרופה השפעה
מוגבלת בלבד. עם זאת, מקום שבו קיימת הצדקה להבחנה
בין תכני ההסדרים החלים בחוזים לעומת נזיקין, נקבעו
הסדרים שונים (לדוגמה, לעניין ריחוק הנזק, ראו סעיפים
.) המוצעים457– ו456
חלק משנה זה מחולק לשבעה פרקים: הפרק הראשון
מעגן את העקרונות הכלליים המהווים בסיס לדיני
התרופות ואשר יש בהם כדי ללמד על תכליתן של ההוראות
בפרק התרופות; הפרק השני דן בתרופת האכיפה; הפרק
השלישי דן בתרופת הביטול בשל הפרה שתחול בתחום
החוזי בלבד; הפרק הרביעי דן בתרופת הפיצויים ומחולק
;לתשעה סימנים (מטרת הפיצויים ומבחן ריחוק הנזק
הוראות כלליות; פיצויים בשל נזק גוף; פיצויים בעקבות
פטירה; תשלומים עתיים; הטבת נזק; פיצויים בשל נזק
לרכוש; פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון ופיצויים בלא
ההוראות בפרק זה מעגנות כללים שנקבעו- )הוכחת נזק
בפסיקה, בעיקר בתחום הנזיקין; הפרק החמישי דן בנושא
השבה בשל ביטול חוזה, והוראותיו קשורות גם להוראות
;ההשבה הקבועות בפרק הדן בעשיית עושר ולא במשפט
;הפרק השישי דן בזכות של נפגע מהפרה צפויה לתרופות
הפרק השביעי מעגן שלוש תרופות מיוחדות: האחת היא
תרופת הניכוי אשר קבועה כיום בחוק המכר; שתי התרופות
האחרות, שעניינן השעיית קיום חיובים וצו מרתיע (כסעד
.נלווה לתרופת האכיפה), הן תרופות חדשות
.442
תניה הפוטרת את חב האמון מאחריות למעשה שטרם בוצע תהיה בטלה, באחד
:מאלה
תניית פטור
בחיוב אמון
][ח
;התניה היא תניה גורפת
)1(
התניה פוטרת את חב האמון ממעשה המהווה הפרה בזדון של חיוב
)2(
.האמון
חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב
פרק ראשון: כללי
.443
- בחלק משנה זה
הגדרות לחלק
משנה תרופות
בשל הפרת חיוב
בין בצו עשה ובין בצו לא תעשה, לרבות צו לפירעון חוב כספי וצו לתיקון- ""אכיפה
;או לסילוק תוצאות ההפרה
]72 (א), נזק1 [חות
- "הפרה יסודית", של חוזה]6 [חות
הפרה השוללת באופן מהותי מהנפגע את אשר הוא היה זכאי לצפות לו
)1(
על פי החוזה, אלא אם כן המפר לא צפה ולא היה עליו לצפות, במועד
;כריתת החוזה ובנסיבות ההתקשרות, תוצאה כאמור
הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתהיה יסודית; ואולם תניה בחוזה הקובעת
)2(
באופן גורף כי הפרות שונות יהיו יסודיות, אינה תקפה, אלא אם כן היתה
;סבירה בעת כריתת החוזה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
886
][ח; לרבות הכנסה מעסק, מעבודה או ממשלח יד- ""שכר
], ח78 [נזק צאצאיו של הנפטר, בן זוגו, הוריו והורי הוריו, אחיו ואחיותיו, וכן כל אדם- ""תלויים
.אחר שהוא בן ביתו
חובה להימנע
מביצוע עוולה
][ח
.444
.לעניין חלק משנה זה, דין חובה להימנע מביצוע עוולה כדין חיוב
זכות לתרופות
], ח3 , נזק2 [חות.445
.הופר חיוב, זכאי הנפגע כלפי המפר לתרופות הנתונות לו על פי חלק משנה זה
כללי :ראשון פרק
ההוראה המוצעת מרכזת את ההגדרות
443 סעיף
הנדרשות לחלק המשנה המוצע, וזאת נוסף
. המוצע6 על ההגדרות הכלליות המופיעות בסעיף
ההגדרה חוזרת על ההוראות- "להגדרה "אכיפה
, לחוק התרופות1 המופיעות בהגדרת "אכיפה" שבסעיף
לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח. המילים "לשעה72 ובסעיף
לפקודת הנזיקין הושמטו72 או לתמיד" המופיעות בסעיף
.כמיותרות
ההגדרה המוצעת שונה- "להגדרה "הפרה יסודית
. לחוק התרופות6 מההגדרה הקיימת ברישה של סעיף
בניגוד לחוק הקיים, שלפיו יש לבחון אם הנפגע היה מתקשר
בחוזה אילו ראה מראש את ההפרה ואת תוצאותיה, מוצע
כי תוצאות ההפרה ייבחנו במבחן משולב: מבחן אובייקטיבי
,של חומרת הפגיעה באינטרס של הנפגע, ומבחן הצפיות
המורכב ממבחן סובייקטיבי ואובייקטיבי גם יחד, שייבחן
במועד כריתת החוזה, שכן מועד זה הוא המועד שבו
נעשתה חלוקת הסיכונים בין הצדדים. ההגדרה המוצעת
מגינה גם על הציפיות של המפר העתידי לעניין ההשלכות
של הפרת החוזה על ידו, כך שאם חומרתה של הפגיעה
בנפגע מההפרה נובעת מנסיבות שהמפר לא צפה ולא
היה עליו לצפותן בעת ההתקשרות, חומרה זו לא תילקח
נוסח ההגדרה- בחשבון. באשר לדינה של תניה גורפת
. לחוק התרופות6 חוזר על נוסח הסיפה של סעיף
ההגדרה המוצעת מעגנת את הגדרת- "להגדרה "שכר
.המונח "שכר", הרווחת בפסיקה בתחום זה
ההגדרה המוצעת מבהירה מי עשוי- "להגדרה "תלויים
להיחשב תלוי בנפטר. נוסף על קרובי המשפחה הקבועים
בהגדרה, דהיינו: צאצאיו של הנפטר, בן זוגו, הוריו והורי
הוריו וכן אחיו ואחיותיו של הנפטר, ייחשב לתלוי גם אדם
אחר שאינו קרובו של הנפטר, אך הוא בן ביתו. זאת, מתוך
הכרה כי אדם אשר גר בביתו של הנפטר ותלוי בו לפרנסתו
מן הראוי שיוכר ככזה, אף אם אינו קרוב משפחתו של
.הנפטר
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הגדרות
- . (א) בחוק זה1
; מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה- ""הפרה
; מי שזכאי לקיום החוזה שהופר- ""נפגע
בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר- ""אכיפה
תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות-ובין בצו לא
;ההפרה או לסילוקן
גם- (ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה
.הפרת חיוב מחיוביו במשמע
הגדרה
הפרה שניתן להניח- ". לענין סימן זה, "הפרה יסודית6
לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו
ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם
עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה
הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף
".אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"ציוויים
. ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא–תעשה, לשעה72
.או לתמיד
זכותם של תלויים לפיצויים
. גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא78
מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת
יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים- גוף שגרמה לו העוולה
".לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה
ההוראה החדשה המוצעת משווה, לצורך
444 סעיף
תחולת חלק המשנה המוצע, את החובה
ל'חיוב'. הוראה זו משמשת ציר- להימנע מביצוע עוולה
מרכזי, שכן חלק משנה זה מתחיל לפעול את פעולתו החל
משעה שהופר 'חיוב'. בהתאם לכך, נקבע כי גם החובה
הראשונית בתחום הנזיקין, היא החובה להימנע מביצוע
עוולה, תיחשב 'חיוב' וכי ביצוע העוולה או ביצוע מעשה
בניגוד לחוזה יצמיחו את הזכות לתרופות. בהקשר זה יש
המוצע יפורש6 לציין, כי המונח "נפגע" המופיע בסעיף
.בחלק משנה זה בהתאם לתוכן של כל הוראה
ההוראה המוצעת קובעת את העיקרון
445 סעיף
הכללי, ולפיו הזכות לתרופות מתגבשת
.עם הפרתו של חיוב, יהיה מקורו אשר יהיה, בידי מפר
,ואולם יש לציין כי חלק המשנה המוצע, הדן בתרופות
,אינו מקים את תוכן החיוב או האחריות. תוכן החיוב
האחריות והסייגים לאחריות קבועים בהוראות המהותיות
.המתאימות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
887
ברירת תרופות
וצבירתן
]77 , נזק2 [ח, חות
.446
הנפגע זכאי, עד לקיום מלוא זכותו, לבחור בין תרופות, או לצבור אותן, אם אינן נוגדות
.זו את זו
פרק שני: אכיפת החיוב
הזכות לאכיפה
73 ,71 , נזק3 [חות
]74–ו
.447
:הנפגע זכאי לאכיפת החיוב, אלא אם כן התקיים אחד מאלה
(א)
;לא ניתן לקיים את החיוב
)1(
החיוב הוא לבצע עבודה אישית או לתת שירות אישי או לקבל עבודה או
)2(
;שירות כאמור
: נוסח חוק התרופות הקיים
"תרופות הנפגע
. הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל2
את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות
".האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"עוולה והזכות לתרופה
. הדברים המנויים להלן בפקודה זו הן עוולות, ובכפוף3
כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה- להוראת הפקודה
שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה
".מידי עושה העוולה או האחראי לה
ההוראה המוצעת קובעת את המבחן
446 סעיף
הכללי ליחס שבין התרופות השונות. הכלל
הוא כי קיומה של תרופה אחת והשימוש בה בידי הזכאי
אינו שולל שימוש בתרופות אחרות, אלא אם כן קיימת
סתירה בין התרופות (כגון אכיפה וביטול, שכן ביטול החוזה
מביא לאבדן הזכות המהותית, כך ששוב לא נותר מה
המוצע) או כאשר מתן התרופות62 לאכוף) (ראו סעיף
השונות יחד יקנה כפל סעד לנפגע (כגון אכיפה ופיצוי בגין
מלוא רווחי העסקה, שכן האכיפה תעביר בעין לנפגע את
.)טובת ההנאה מהעסקה, אם כי באיחור
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד
, אדם שנפרע85 - 83 . (א) בכפוף להוראות סעיפים77
פיצויים או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות
אדם כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל
.אותה עוולה
(ב) לא ייפרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה
אם יש בה גם הפרת חוזה או הפרת חיוב הדומה לחיוב על
פי חוזה, ובית משפט, בית דין או בורר כבר פסק פיצויים
.בעד הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע
(ג) לא ייפרע אדם פיצויים בעד הפרת חוזה או בעד
הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, אם אותה הפרה
היא גם עוולה ובית משפט כבר פסק בשל אותה עוולה
פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או
".מכוחו הוא תובע
: נוסח חוק התרופות הקיים
"תרופות הנפגע
. הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל2
את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות
".האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה
החיוב אכיפת :שני פרק
) לסעיף קטן (א447 סעיף
ההוראה המוצעת משנה מהחוק הקיים בכך
שהיא מאחדת את ההוראות השונות המקנות הגנה בעין
לנפגע. על פי החוק הקיים, זכותו של אדם להגנה בעין
מוסדרת באופן שונה בדיני החוזים (סעד האכיפה) ובדיני
הנזיקין (סעד הציווי: עשה ואל תעשה). ההוראה המוצעת
קובעת דין אחד לחוזים ונזיקין בהתאם לתפיסה העומדת
.בבסיסו של חלק המשנה המוצע
הנפגע אשר זכותו הופרה, זכאי לאכיפה, בכפוף
לכמה סייגים עקרוניים, אשר עשויים להתקיים הן בתחום
החוזים והן בתחום הנזיקין. ההוראה מאמצת את העקרונות
לחוק התרופות, כסייגים לאכיפה: חוסר3 הקבועים בסעיף
אפשרות לביצוע החיוב; אכיפת החיוב תהיה למעשה
כפייה לביצוע עבודה אישית או שירות אישי; אכיפת החיוב
תטיל נטל בלתי סביר של פיקוח על בית המשפט או לשכת
ההוצאה לפועל; חוסר צדק באכיפה. לרשימה נוסף סייג
תרופת הפיצויים היא התרופה המתאימה בשים- חדש
לאור איחוד הוראות דיני הנזיקין- לב לאופיו של החיוב
והוראות דיני החוזים. כך למשל, ייתכן שבמקרים שבהם
החיוב נובע מעוולה, תיחשב תרופת הפיצויים לתרופה
המתאימה יותר. יצוין, שייתכן שיישום מבחן הצדק ומבחן
ההתאמה של תרופת הפיצויים לעומת תרופת האכיפה
.יהיה שונה בהקשר החוזי ובהקשר הנזיקי, לפי העניין
:התייחסות המשפט העברי
למשפט העברי עמדה בנוגע לסייג בדבר אכיפת חיוב
לביצוע עבודה אישית או שירות אישי. בנושא זה קבע
,רב: "פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום" (תלמוד בבלי
בבא מציעא י ע"א). דהיינו, לא ניתן לכפות על הפועל
להמשיך לעבוד, אפילו אם הפסיק עבודתו במהלך יום
העבודה. טעם ההלכה מוסבר בתלמוד (שם): "דכתיב ּכִי
ולא- )לִי בְנֵי יִׂשְָראֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם' (ויקרא כה, נה
.446
הנפגע זכאי, עד לקיום מלוא זכותו, לבחור בין תרופות, או לצבור אותן, אם אינן נוגדות
.זו את זו
ברירת תרופות
וצבירתן
]77 , נזק2 [ח, חות
פרק שני: אכיפת החיוב
.447
:הנפגע זכאי לאכיפת החיוב, אלא אם כן התקיים אחד מאלה
(א)
הזכות לאכיפה
73 ,71 , נזק3 [חות
]74–ו;לא ניתן לקיים את החיוב
)1(
החיוב הוא לבצע עבודה אישית או לתת שירות אישי או לקבל עבודה או
)2(
;שירות כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
888
קיום צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או
)3(
;לשכת הוצאה לפועל
;אכיפת החיוב היא בלתי צודקת בנסיבות העניין
)4(
. תרופת הפיצויים היא התרופה המתאימה בשים לב לאופיו של החיוב
)5(
][ח:) לא יחול על אכיפת חיוב שהוא אחד מאלה4()הסייג האמור בסעיף קטן (א
(ב)
,חוב כספי על פי חוזה, ובלבד שהנפגע קיים את חיוביו על פי החוזה
)1(
;המזכים אותו בפירעון החוב, בלי שהמפר התנגד לקיום החיובים
חיוב להימנע מפגיעה בזכות במקרקעין או במיטלטלין, אלא אם כן מצא
)2(
.בית המשפט כי קיימים טעמים מיוחדים לנהוג אחרת
אכיפה בקירוב
][ח.448
, רשאי בית המשפט, לבקשת447 לא זכאי הנפגע לאכיפת החיוב על פי הוראות סעיף
הנפגע, להורות על אכיפת החיוב בקירוב, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את מהותו
.של החיוב או לגרום עוול למפר; דין אכיפה בקירוב כדין אכיפה
עבדים לעבדים". במקביל, קבעו חכמים, שלא ניתן לכפות
על מעביד להעסיק עובד, ותרופת העובד בגין הפרת חוזה
העסקתו היא פיצויים (ראו: תלמוד בבלי, בבא מציעא
;עו ע"ב; משנה תורה, הלכות שכירות, פרק ט, הלכה ד
מהותו וביטולו", תחומין ז- א' ורהפטיג, "חוזה עבודה
.)427 '(תשמ"ו), עמ
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת שני מקרים, שבהם
:) המוצע4()אין להתחשב בשיקולי צדק כקבוע בסעיף קטן (א
המקרה הראשון, עניינו במצבים שבהם התגבש חוב כספי
על פי חוזה, דהיינו לאחר שהנושה קיים את החיובים
המוטלים עליו על פי החוזה וזכאי לתמורה כספית, כך
שהחיוב היה ל"חוב". במצב זה, אין זה ראוי ששיקולי
,הצדק ישללו את אכיפת הזכות לתשלום החוב. עם זאת
אם הנפגע קיים את חיוביו שלו במצב שבו המפר התנגד
לקיומם, אפשר שלא יהיה זה מוצדק לאפשר את אכיפת
החוב. זאת, שכן ייתכן שבנסיבות העניין, כפיית הביצוע
על המפר, שאינו מעוניין בו, תיחשב בלתי צודקת. במקרה
) המוצע ויהיה4()כזה נחזור לכלל הקבוע בסעיף קטן (א
צורך לבחון, במסגרת שיקולי הצדק, את קיומו של אינטרס
לגיטימי של הנפגע לבצע את חיובו למרות התנגדות הצד
.שכנגד
המקרה השני משקף את התפיסה שלפיה לבית
המשפט שיקול דעת מצומצם ככל שהדבר נוגע לאי–מתן
הגנה בעין על זכות במקרקעין או במיטלטלין, בין אם
התביעה נזיקית ובין אם היא קניינית. במקרה כזה יכול
בית המשפט להחליט להימנע מאכיפת החיוב רק אם מצא
.שקיימים טעמים מיוחדים
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הזכות לאכיפה
. הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת3
:מאלה
;) החוזה אינו בר–ביצוע1(
,) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל2(
;עבודה אישית או שירות אישי
) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של3(
;פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל
) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות4(
".הענין
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"כל בית משפט מוסמך ליתן תרופה
. כל בית משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי שיפוטו71
ליתן תרופה לעוולה על פי פקודה זו, בכפוף להוראות
כל דין חקוק החל על אותו בית משפט, ורשאי הוא ליתן
ציווי בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים
.או סעד אחר
תנאים למתן ציווי
. בית המשפט לא ייתן ציווי לשעה אלא אם ראה73
להנחת דעתו, על פי תצהיר או בדרך אחרת, כי קיימת
שאלה של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא
זכאי לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא
.הצדק בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה
מקום שאין ליתן ציווי
. בית המשפט לא ייתן ציווי, אם הוא סבור שהפגיעה74
או הנזק שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף
ולפיצוי מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום
".התעמרות בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
448 סעיף
התרופה ההלכתית הידועה בשם "ביצוע
)1( אשד נ' לובר, פ"ד לג289/87 בקירוב" (ראו, לדוגמה, ע"א
.)359 )1(90 על- סופרשטיין נ' פרידמן, תק643/87 וע"א13
זאת במקרה שבו הנפגע אינו זכאי לאכיפת החיוב על
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
889
מועד האכיפה
][ח.449
בית המשפט רשאי לקבוע בצו אכיפה מועד לאכיפת החיוב שיהיה מאוחר מהמועד
.שבו ניתן הצו
תנאים לאכיפת
החיוב
]4 [חות
.450
.בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החיוב בתנאים המתחייבים מנסיבות העניין
פרק שלישי: ביטול חוזה בשל הפרתו
ביטול חוזה בשל
הפרה יסודית
])(א7 [חות
.451
.הופר חוזה הפרה יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה
ביטול חוזה בשל
הפרה שאינה
יסודית
])(ב7 [חות
.452
הופר חוזה הפרה שאינה הפרה יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה, לאחר שנתן
(א)
.למפר ארכה סבירה לקיום החוזה והמפר לא קיים את החוזה בתוך אותה התקופה
,הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הביטול הוא בלתי צודק בנסיבות העניין
(ב)
.ובלבד שהמפר התנגד לביטול בתוך זמן סביר לאחר שקיבל את הודעת הביטול
ביטול חוזה הניתן
להפרדה לחלקים
])(ג7 [חות
.453
.117 ניתן החוזה להפרדה לחלקים, והופר אחד מחלקיו, יחולו הוראות סעיף
המוצע. תרופה זו מוכרת בפסיקה447 פי הוראות סעיף
.הישראלית, אך עד היום לא היתה מעוגנת בחקיקה
:ההוראה מפרטת את התנאים להפעלתה של התרופה
השימוש בתרופה לא ישנה את מהות החיוב ולא יגרום
עוול למפר. יוער, כי עיקרון דומה קיים גם בפרק הדן בסיכול
.) המוצע135 חוזה (ראה סעיף
ההוראה החדשה המוצעת מיועדת
449 סעיף
להבהיר כי אין מניעה שבית המשפט יקבע
שצו האכיפה לא ייכנס לתוקף באופן מיידי, וזאת כדי
.לאפשר לחייב להתארגן לקיום החיוב
.ההוראה המוצעת משנה מהחוק הקיים
450 סעיף
לחוק4 בעוד שההוראה הקיימת (בסעיף
התרופות) מגבילה את שיקול דעתו של בית המשפט ומקנה
,לו סמכות להתנות את האכיפה בקיום חיוביו של הנפגע
בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מהחוזה
עצמו, קובע הנוסח המוצע מבחן רחב וגמיש יותר, אשר
מקנה לבית המשפט מרחב תמרון בדונו בשאלת התנאת
.האכיפה
: נוסח חוק התרופות הקיים
"תנאים באכיפה
. בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום4
חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים
".המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות הענין
הפרתו בשל חוזה ביטול :שלישי פרק
הפרק המוצע קובע את תרופת הביטול הרלוונטית
לחוק7– ו6 לדיני החוזים בלבד, המעוגנת כיום בסעיפים
.התרופות, וזאת בשינויי מבנה ונוסח
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
451 סעיף
(א) לחוק התרופות. עם זאת יש7 סעיף
, המוצע443 לזכור שהגדרת הביטוי "הפרה יסודית" בסעיף
.שונה מההגדרה הקיימת
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הזכות לביטול
. (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה7
".היתה יסודית
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
452 סעיף
.(ב) לחוק התרופות, בשינויי נוסח7 סעיף
כמו כן מובהר כי הארכה שעל הנפגע המבקש לבטל את
.החוזה לתת למפר צריכה להיות ארכה סבירה
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הזכות לביטול
. (ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע7
לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו
והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם
בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע
טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר
".התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול
ההוראה המוצעת מפנה להוראת
453 סעיף
המוצע, אשר מאחדת את הכללים117 סעיף
בדבר הפרדת חוזה לחלקיו, בהתאם לסוגים השונים של
הביטול או הבטלות, וחוזרת על העיקרון המופיע בחוק
.התרופות, בשינויי נוסח
.449
בית המשפט רשאי לקבוע בצו אכיפה מועד לאכיפת החיוב שיהיה מאוחר מהמועד
.שבו ניתן הצו
מועד האכיפה
][ח
.450
.בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החיוב בתנאים המתחייבים מנסיבות העניין תנאים לאכיפת
החיוב
]4 [חות
פרק שלישי: ביטול חוזה בשל הפרתו
.451
.הופר חוזה הפרה יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה
ביטול חוזה בשל
הפרה יסודית
])(א7 [חות
.452
הופר חוזה הפרה שאינה הפרה יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה, לאחר שנתן
(א)
.למפר ארכה סבירה לקיום החוזה והמפר לא קיים את החוזה בתוך אותה התקופה
ביטול חוזה בשל
הפרה שאינה
יסודית
])(ב7 [חות
,הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הביטול הוא בלתי צודק בנסיבות העניין
(ב)
.ובלבד שהמפר התנגד לביטול בתוך זמן סביר לאחר שקיבל את הודעת הביטול
.453
.117 ניתן החוזה להפרדה לחלקים, והופר אחד מחלקיו, יחולו הוראות סעיף ביטול חוזה הניתן
להפרדה לחלקים
])(ג7 [חות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
890
פרק רביעי: פיצויים
סימן א': מטרת הפיצויים ומבחן ריחוק הנזק
פיצויים בשל נזק
])1(76 , נזק10 [חות.454
.הנפגע זכאי לפיצויים מהמפר בשל הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה
מטרת הפיצויים
][ח.455
מטרת הפיצויים בשל הפרה היא להביא את הנפגע, ככל האפשר, למצב שהיה נמצא
.בו אלמלא ההפרה
ריחוק נזק בשל
הפרת חוזה
]10 [חות
.456
יינתנו רק בשל נזק שהמפר ראה אותו או454 פיצויים בשל הפרת חוזה כאמור בסעיף
.שהיה עליו לראותו מראש בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה
ריחוק נזק בשל
עוולה
])1(76 [נזק
.457
יינתנו רק בשל נזק שעלול להיגרם באופן טבעי454 פיצויים בשל עוולה כאמור בסעיף
.במהלך הרגיל של הדברים ושנגרם במישרין מעוולת המפר
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הזכות לביטול
. (ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו7
הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי
לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום
הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק
".שהופר או את החוזה כולו
פיצויים :רביעי פרק
הנזק ריחוק ומבחן הפיצויים מטרת :'א סימן
ההוראה המוצעת קובעת את העיקרון
454 סעיף
הבסיסי, ולפיו לנפגע, בין מהפרת חיוב
.חוזי ובין מביצוע עוולה, זכות לפיצויים בשל הפרת חיוב
המבחן הוא קיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לנזק שנגרם
לנפגע. עם זאת לעניין כללי ריחוק הנזק, אשר מבחניהם
בתחום החוזים שונים ממבחניהם בתחום הנזיקין, קיימים
המוצע, לעניין פיצוי בשל456 הסדרים נפרדים, בסעיף
. המוצע, לגבי פיצוי בשל עוולה457 הפרת חוזה, ובסעיף
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הזכות לפיצויים
. הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב10
ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו
לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת
".של ההפרה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"פיצויים
. פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי76
- או במקומו; אלא שאם
) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו1(
נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של
."הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את
455 סעיף
.התכלית הכללית של דיני הפיצויים
תכלית זו, המשותפת לדיני החוזים והנזיקין, היא הבאת
הנפגע למצב שבו היה אלמלא ההפרה וסילוק תוצאות
,ההפרה. במקרה של זכות חוזית, זכאי הנפגע, כלפי המפר
,לשינוי מצבו בעתיד, מכוח ההתחייבות החוזית לטובתו
שכן אלמלא ההפרה, החוזה היה מתבצע כלפיו. ציפייתו
של הנפגע היא לקבל את התמורה הנגדית המוסכמת
בחוזה. לעומת זאת במקרה שבו בוצעה כלפי הנפגע עוולה
בנזיקין, התוכן של הזכות המהותית, בטרם ביצועה של
הנפגע זכאי לכך- העוולה, הוא בדרך כלל תוכן נגטיבי
שלא תיעשה כלפיו עוולה ושלא ישתנה מצבו לרעה
ולפיכך תכלית הפיצויים במקרה זה היא השבת מצבו של
.הנפגע לקדמותו לפני ביצוע העוולה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
456 סעיף
לחוק התרופות, בשינויי נוסח10 סעיף
ומעגנת את ההוראה המהותית בדבר מבחן ריחוק הנזק
והסיבתיות בדיני החוזים. הוראה דומה הקובעת את
המוצע. סעיף457 המבחנים בדיני הנזיקין מצויה בסעיף
המוצע קובע את העיקרון הכללי של הזכות לפיצויים454
כשמתקיים קשר סיבתי בין הפרת חיוב לבין הנזק, והוא חל
457 המוצע והן על הוראת סעיף456 הן על הוראת סעיף
.המוצע
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הזכות לפיצויים
. הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב10
ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו
לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת
".של ההפרה
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
457 סעיף
לפקודת הנזיקין, בשינויי נוסח76 בסעיף
.וקובעת את מבחני ריחוק הנזק והסיבתיות בדיני הנזיקין
הוראה דומה הקובעת את המבחנים בדיני החוזים מצויה
המוצע קובע את העיקרון454 המוצע. סעיף456 בסעיף
הכללי של הזכות לפיצויים כשמתקיים קשר סיבתי בין
456 הפרת החיוב לבין הנזק, והוא חל הן על הוראת סעיף
. המוצע457 המוצע והן על הוראת סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
891
סימן ב': הוראות נוספות לפיצויים
הקטנת הנזק
ומניעתו
]14 [חות
.458
אין המפר חב בפיצויים בשל נזק שהנפגע היה יכול במאמצים סבירים למנוע או
(א)
.להקטין
הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו או שהתחייב
(ב)
בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או
הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי
.כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין
][ח הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין פיצויים לדוגמה, פיצויים בלא הוכחת נזק
(ג)
.ופיצויים מוסכמים כאמור בפרק זה
פעולות הנפגע אשר
החמירו את הנזק
][ח
.459
נקט הנפגע פעולות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, ופעולות אלה החמירו את נזקו
לעומת הנזק שהיה נגרם אלמלא ננקטו הפעולות, יהיה המפר חייב בפיצויים גם בשל
.הנזק שנוסף
התרשלות תורמת
)(א68– ו66 ,65 [נזק
]רישה, ח
.460
בית המשפט רשאי להפחית מהפיצויים המגיעים לנפגע סכום שיקבע בהתחשב במידת
אשמתם היחסית של הצדדים, בתרומתם היחסית לגרימת הנזק ובאופי אחריותו של
יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין גרימת הנזק365 המפר ומטרותיה; הוראות סעיף
.בידי נפגע
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"פיצויים
. פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי76
- או במקומו; אלא שאם
סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק
שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים
.";ושבא במישרין מעוולת הנתבע
לפיצויים נוספות הוראות :'ב סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
458 סעיף
לחוק התרופות, בשינויי נוסח. יחד14 סעיף
המוצע, מאחדת הוראה זו את דיני459 עם הוראת סעיף
הקטנת הנזק בדיני החוזים ובדיני הנזיקין, ויוצרת תשתית
.משותפת לדינים אלה
, מוצע לקבוע במפורש, ברוח הוראת החוק הקיים
,כי עקרון הקטנת הנזק אינו רלוונטי לפיצויים לדוגמה
לפיצויים בלא הוכחת נזק או לפיצויים מוסכמים, הקבועים
בפרק המוצע. זאת, בשל אופיים האובייקטיבי של פיצויים
.אלה
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הקטנת הנזק
12 ,10 . (א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים14
בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע13–ו
.או להקטין
(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק
או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם
כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או
הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי
סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות
".הענין
ההוראה החדשה המוצעת משלימה את
459 סעיף
הכלל המעגן את חובתו של הנפגע להקטין
את נזקו. הכלל הוא כי אם פעולותיו של הנפגע אשר נועדו
יהיה המפר- למנוע את הנזק או להקטינו, היו סבירות
חייב בפיצוי הניזוק בשל כל נזקו, אף אם הנזק הוחמר
.בסופו של דבר בשל פעולות אלה
ההוראה המוצעת מחילה את ההוראות
460 סעיף
הקבועות בתחום הנזיקין בדבר התרשלות
תורמת גם על תחום החוזים. הסיפה של ההוראה הקיימת
,(א) לפקודת הנזיקין הושמטה בהיותה מיותרת68 בסעיף
בשל האחדת ההסדרים של דיני החוזים ודיני הנזיקין
ובשל עקרונות הדין הכלליים. בהתאם לכך מוצע לקבוע
כי בית המשפט יהיה רשאי להפחית את סכום הפיצויים
בהתחשב בשיקולים האלה: מידת אשמתם היחסית של
הצדדים, תרומתם היחסית לגרימת הנזק ואופי אחריותו
של המפר ומטרותיה. לשיקול אחרון זה חשיבות מיוחדת
בהקשר ההתרשלות התורמת בשל השכיחות הגדולה
יחסית של התנגשויות אפשריות בין הגנה זו לבין מטרות
האחריות המוטלת על המפר. לדוגמה, אחריות מעביד
לבטיחות עובדיו במקום העבודה. לעניין גרימת הנזק על
המוצע, אשר קובע מתי365 ידי הנפגע יחולו הוראות סעיף
.יראו התנהגות עוולתית כגורמת לנזק
יוער כי אין בסעיף זה כדי ליצור הסדר שלילי לגבי
האפשרות שבית המשפט יתחשב בהתרשלות תורמת
של הנפגע בבואו לפסוק אכיפה או ביטול של חוזה בשל
סימן ב': הוראות נוספות לפיצויים
.458
אין המפר חב בפיצויים בשל נזק שהנפגע היה יכול במאמצים סבירים למנוע או
(א)
.להקטין
הקטנת הנזק
ומניעתו
]14 [חות
הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו או שהתחייב
(ב)
בהתחייבויות סבירות לשם כך, חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או
הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המפר בשיפוי
.כדי שיעורן הסביר בנסיבות העניין
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין פיצויים לדוגמה, פיצויים בלא הוכחת נזק
(ג)
.ופיצויים מוסכמים כאמור בפרק זה
][ח
.459
נקט הנפגע פעולות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, ופעולות אלה החמירו את נזקו
לעומת הנזק שהיה נגרם אלמלא ננקטו הפעולות, יהיה המפר חייב בפיצויים גם בשל
.הנזק שנוסף
פעולות הנפגע
אשר החמירו את
הנזק
][ח
.460
בית המשפט רשאי להפחית מהפיצויים המגיעים לנפגע סכום שיקבע בהתחשב במידת
אשמתם היחסית של הצדדים, בתרומתם היחסית לגרימת הנזק ובאופי אחריותו של
יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין גרימת הנזק365 המפר ומטרותיה; הוראות סעיף
.בידי נפגע
התרשלות תורמת
)(א68– ו66 ,65 [נזק
]רישה, ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
892
פיצויים לדוגמה
][ח.461
בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע פיצויים שאינם תלויים בנזק, אם מצא שההפרה
.נעשתה בזדון
ניכוי טובות הנאה
מזכות הפיצויים
][ח
.462
,טובות הנאה שבהן זכה הנפגע במישרין עקב ההפרה ינוכו, בכפוף לאמור בכל חיקוק
.מהפיצויים המגיעים לנפגע
היוון פיצויים
בשל נזק ממון
][ח
.463
פיצויים בשל נזק ממון שייגרם בעתיד, המשולמים בסכום חד–פעמי, יהוונו; ההיוון
(א)
.ייערך על יסוד ריבית בשיעור של שלושה אחוזים לשנה
שר המשפטים, באישור שר האוצר, רשאי, בצו, לשנות את השיעור האמור בסעיף
(ב)
.)קטן (א
הפרה שאינה הפרה יסודית. התחשבות זו תיעשה במסגרת
שיקולי הצדק שעל בית המשפט לשקול בבואו לפסוק
.תרופות אלה
עוד יוער כי בהקשר של אחריות למוצרים פגומים
(ב) לחוק4 נקבע הסדר ספציפי המעגן את הוראת סעיף
)(ב404 האחריות למוצרים פגומים (ראו נוסחו של סעיף
.)המוצע
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"התנהגות התובע
. נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של65
התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט
לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את
.הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק
התנהגות הנתבע
,. מקום שגם התובע וגם הנתבע גרמו לנזק באשמם66
אלא שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של
התובע, רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע
, ובלבד שלא64 היה חייב לשלם, אילולא הוראות סעיף
יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע
.לנזק באשמו
אשם תורם
. סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב68
אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק
מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו
בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות
במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין
כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על
התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע
".התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור
: נוסח חוק האחריות למוצרים פגומים הקיים
"הגנות
. (ב) לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע4
תרמה לגרימת הנזק, אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות
חמורה, רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים
".בהתחשב במידת התרשלותו
ההוראה החדשה המוצעת מקנה לבית
461 סעיף
המשפט סמכות לפסיקת פיצויים לדוגמה
(המוכרים גם בשם "פיצויים עונשיים"), אשר אינם תלויים
,בנזק. כדי לקבל פיצויים אלה אין צורך בהוכחת נזק
ואולם הם ייפסקו רק במקרים חמורים במיוחד, שבהם
הוכח שהמפר נהג בזדון. בין השיקולים שבית המשפט
יכול להביא בחשבון בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה ואת
גובהם: היקף ההפרה וחומרתה, מידת ניצול חולשתו של
הנפגע, הרווח שצמח למפר בשל ההפרה, טיבו וחשיבותו
.של האינטרס המוגן וכדומה
ההוראה החדשה המוצעת קובעת, כי
462 סעיף
בחישוב זכותו של הנפגע לפיצויים יש
להתחשב גם בטובות ההנאה שבהן זכה כתוצאה מההפרה
.שגרמה לפגיעה בו, אלא אם כן נקבע אחרת בחיקוק
ההוראה מדגישה כי בהערכת הנזק הכוללת יש לנכות
טובות הנאה כאמור. עם זאת ראוי להגביל את הניכוי, כך
שינוכו רק טובות הנאה שהנפגע זכה בהן באופן ישיר בשל
.)) המוצע4(905 ההפרה (ראו גם סעיף
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
463 סעיף
,הכלל בדבר היוון פיצויים בשל נזק כלכלי
,דהיינו: פיצויים שמטרתם לכסות הפסדים עתידיים
המשולמים בסכום חד–פעמי. הצורך בהיוון סכום הפיצויים
הדין, סכום מתעורר עקב כך שהנפגע מקבל בהווה, עם פסק
אחד, אשר נועד לפצותו בגין הפסד הכנסה או הוצאות
צפויות בעתיד. מטרת הליך ההיוון של סכום הפיצוי היא
יתר, ולהותיר בידי הנפגע סכום כזה שאם למנוע פיצוי
יושקע בהשקעה סולידית ובטוחה יהיה בו ובפירותיו, על
פי מה שניתן להעריך, להבטיח את כיסוי הנזק העתידי
' חיימס נ2099/94 לא יותר ולא פחות (ראו, לדוגמה, ע"א-
.) ואילך536 ,529 )1(איילון בע"מ, פ"ד נא
אחוזים לשנה, כהנחת3 הסעיף קובע שיעור היוון של
מוצא להיוון של פיצויים כלליים בשל נזק ממון, תוך מתן
אפשרות לקביעת שיעורים אחרים בצו שיינתן על ידי שר
.המשפטים, באישור שר האוצר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
893
חישוב שכר הנפגע
או הנפטר
][ח
.464
בקביעת שכרו של נפגע או של נפטר לעניין פרק זה יחושב השכר בלא ניכוי מסים
.ותשלומי חובה אחרים המשתלמים על פי דין
חישוב פיצויים
בדרך של אומדן
][ח
.465
מצא בית המשפט כי לא הוכח שיעורו של נזק שנגרם לנפגע, רשאי הוא לפסוק פיצויים
בדרך של אומדן, ובלבד ששוכנע כי סביר שנגרם נזק בנסיבות העניין, אך אין אפשרות
.סבירה להוכיח את שיעורו
סימן ג': פיצויים בשל נזק לגוף
פיצויים בשל נזק
לגוף
]13 [ח, חות
.466
:נפגע שנגרם לו נזק לגוף, זכאי לפיצויים בשל כל אחד מאלה
;פגיעה בכושר ההשתכרות
)1(
,הוצאות בשל הנזק לגוף, לרבות טיפול רפואי, סיעוד, שיקום, עזרת הזולת, מכשירים
)2(
;אבזרים ואמצעים לניידות
:נזק שאינו נזק ממון שהוא אחד מאלה
)3(
;כאב וסבל הכרוכים בנזק לגוף
(א)
;אבדן הנאות החיים
(ב)
.תוחלת חיים שקוצרה
(ג)
פיצויים בשל
פגיעה בכושר
השתכרות
][ח
.467
פיצויים בשל הפגיעה בכושר ההשתכרות של נפגע יהיו בשיעור התואם את נזק הממון
,שנגרם או שעתיד להיגרם לו בפועל בשל הפחתת כושרו להשתכר לאחר ההפרה
.לעומת כושרו להשתכר אלמלא ההפרה
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
464 סעיף
העיקרון שבקביעת השכר שהנפגע או
,הנפטר השתכר או שיכול היה להשתכר אלמלא נפגע
לא יתחשב בית המשפט במס ההכנסה או בתשלומי חובה
.אחרים שעשויים היו להיות מוטלים על סכומים אלה
השכר שעל בסיסו יחושבו הפיצויים הוא שכר הברוטו של
הנפגע. השאלה אם יוטל מס על ההכנסה הנדונה או אם
יחויב התשלום בתשלומי חובה אחרים, אם לאו, תיקבע
.בדינים הרלוונטיים, כגון דיני המס
ההוראה החדשה המוצעת מסדירה את
465 סעיף
הנוהג לקבוע פיצוי על דרך האומדן
גיל נ' קופת2509/98 כעיקרון כללי (ראו, בין השאר, ע"א
294/92 ע"א38 )2(חולים של ההסתדרות הכללית, פ"ד נד
). ההוראה מסייגת34 ,23 )3(דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז
את הסמכות לפסיקת פיצוי על דרך האומדן בשני תנאים
מצטברים: האחד הוא שניתן להניח שנגרם נזק, כך שעצם
קיומו של נזק הוכח; התנאי השני הוא כי לא ניתן להוכיח
באופן סביר את שיעורו של הנזק. רק כאשר מתקיימים
.תנאים אלה במצטבר מוצדק להקל בנטל ההוכחה
גוף נזק בשל פיצויים :'ג סימן
,'ההוראה המוצעת פותחת את סימן ג
466 סעיף
שענינו פיצויים בשל נזק לגוף, ומפרטת את
.ראשי הנזק המזכים את הנפגע בפיצוי
הוראה זו קובעת, שנפגע שנגרם לו נזק לגוף זכאי
לפיצויים בשל אלה: פגיעה בכושר ההשתכרות בשל
.הוצאות שהוציא בשל הנזק וכן בגין נזק שאינו ממוני
לעניין נזק לא ממוני נקבעה רשימה סגורה של ראשי נזק
.המזכים אותו בפיצויים
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי נמנים חמישה ראשי נזק בגינם זכאי
הנפגע בנזק גוף לפיצויים: "החובל בחברו חייב עליו משום
,חמשה דברים: בנזק, בצער, ברפוי, בש ֶבֶת, ובבֹשת" (משנה
.)בבא קמא ח, א
) המוצעת, יחד עם הוראת סעיף3(466 הוראת סעיף
לחוק13 המוצע, מחליפות את ההסדר הקבוע בסעיף487
.התרופות הקיים, בשינויים שפורטו לעיל
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פיצויים בעד נזק שאינו של ממון
. גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית13
המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו
".בנסיבות הענין
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
467 סעיף
העיקרון הכללי בדבר פיצוי בגין פגיעה
בכושר ההשתכרות של הנפגע, ומבהירה כי יש להתחשב
.גם בנזק הממון אשר עתיד להיגרם לנפגע בפועל
.464
בקביעת שכרו של נפגע או של נפטר לעניין פרק זה יחושב השכר בלא ניכוי מסים
.ותשלומי חובה אחרים המשתלמים על פי דין
חישוב שכר הנפגע
או הנפטר
][ח
.465
מצא בית המשפט כי לא הוכח שיעורו של נזק שנגרם לנפגע, רשאי הוא לפסוק פיצויים
בדרך של אומדן, ובלבד ששוכנע כי סביר שנגרם נזק בנסיבות העניין, אך אין אפשרות
.סבירה להוכיח את שיעורו
חישוב פיצויים
בדרך של אומדן
][ח
סימן ג': פיצויים בשל נזק לגוף
.466
:נפגע שנגרם לו נזק לגוף, זכאי לפיצויים בשל כל אחד מאלה פיצויים בשל נזק
לגוף
]13 [ח, חות;פגיעה בכושר ההשתכרות
)1(
,הוצאות בשל הנזק לגוף, לרבות טיפול רפואי, סיעוד, שיקום, עזרת הזולת, מכשירים
)2(
;אבזרים ואמצעים לניידות
:נזק שאינו נזק ממון שהוא אחד מאלה
)3(
;כאב וסבל הכרוכים בנזק לגוף
(א)
;אבדן הנאות החיים
(ב)
.תוחלת חיים שקוצרה
(ג)
.467
פיצויים בשל הפגיעה בכושר ההשתכרות של נפגע יהיו בשיעור התואם את נזק הממון
,שנגרם או שעתיד להיגרם לו בפועל בשל הפחתת כושרו להשתכר לאחר ההפרה
.לעומת כושרו להשתכר אלמלא ההפרה
פיצויים בשל
פגיעה בכושר
השתכרות
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
894
חישוב הפיצויים
בשל קיצור תוחלת
החיים של הנפגע
][ח
.468
קוצרה תוחלת חייו של נפגע עקב הפרה, זכאי הנפגע, בחייו, לפיצויים בשל נזק הממון
שעתיד להיגרם לתלויים בו בשל כך, בתקופת קיצור תוחלת החיים, לפי שיעור תלותם
בו באותה תקופה; בית המשפט רשאי לקבוע הוראות לעניין זה ככל שימצא לנכון
.לצורך הבטחת אינטרס התלויים
סימן ד': פיצויים בעקבות פטירה
פיצויים לעיזבון
בשל פטירת הנפגע
](ב), ח19 [נזק
.469
- נפטר אדם, זכאי העיזבון
לפיצויים שלהם היה זכאי אותו אדם אלמלא נפטר, ואולם אין הוא זכאי לפיצויים
)1(
;בשל פגיעה בכושר השתכרותו של הנפטר בעד התקופה שלאחר פטירתו
.לפיצויים בשל הוצאות קבורתו של האדם שנפטר, לרבות הוצאות אבל
)2(
זכויות התלויים
בנפטר
] רישה80 ,78 [נזק
.470
,נפטר אדם בשל הפרה, והיה אותו אדם, אלמלא נפטר, זכאי לפיצויים בשל ההפרה
יהיו התלויים בו זכאים לפיצויים בשל נזק הממון שנגרם או שעתיד להיגרם להם בשל
.מותו, לפי שיעור תלותם בנפטר
מטרתה של ההוראה החדשה המוצעת
468 סעיף
לקבוע את ההסדר בסוגיית "השנים
האבודות", דהיינו, פיצוי בגין השנים שבהן הנפגע לא
יחיה ולא ישתכר עקב ההפרה. במקרה שבו קוצרה תוחלת
,חייו של הנפגע עקב ההפרה יהיה הנפגע זכאי, בחייו
לפיצויים בשל נזק הממון שעתיד להיגרם לתלויים בו
בשל כך, בתקופת קיצור תוחלת החיים, לפי שיעור תלותם
בו באותה תקופה. היינו, הנפגע זכאי לקבל את הפיצויים
במקום התלויים. אם נפטר הנפגע עקב ההפרה ובאותה
עת לא היו לו תלויים, לא ייפסקו פיצויים בשל "השנים
."האבודות
לפי ההוראה המוצעת ייפסק לנפגע פיצוי המיועד
להיטיב את נזקם של אחרים (התלויים בו). לכן, מוצע כי
תוקנה לבית המשפט סמכות לקבוע הוראות ככל שימצא
.לנכון לצורך הבטחת אינטרס התלויים
פטירה בעקבות פיצויים :'ד סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על העיקרון
469 סעיף
,(ב) לפקודת הנזיקין19 הקבוע בסעיף
וקובעת את זכותו של העיזבון לפיצויים במקרה של
פטירת הניזוק כתוצאה מן ההפרה. ההוראה מבהירה, כי
הזכות לפיצויים עוברת לעיזבון. כמו כן ההוראה המוצעת
מבהירה כי העיזבון אינו זכאי לפיצויים בשל פגיעה בכושר
,השתכרותו של הנפטר בעד התקופה שלאחר פטירתו. זאת
468 לאור הגישה, הבאה לידי ביטוי אף בהוראת סעיף
המוצע, ולפיה הפיצויים בעבור "השנים האבודות" הם
פיצויים המגיעים לתלויים בנפגע ולא לנפגע עצמו. במקרה
שבו נפטר הנפגע בטרם נפסקו בגין פגיעה זו פיצויים לפי
האמור, תיוותר על כנה תביעת התלויים, אך468 סעיף
. המוצע470 הפעם לפי הוראות סעיף
כמו כן מעגנת ההוראה את זכות העיזבון לפיצויים
בגין הוצאות אבל, נוסף על הפיצויים בשל הוצאות קבורתו
.של הנפטר
יוער כי בניגוד לחוק הקיים שבו נקבע כי לבית
המשפט סמכות לפסוק לעיזבון פיצויים בגין הוצאות
לפקודת הנזיקין) ובמקביל נקבעה גם19 הקבורה (סעיף
זכותם של התלויים לקבלת פיצויים בגין הוצאות אלה
לפקודת הנזיקין), קובע הנוסח המוצע כי הזכות80 (סעיף
לקבלת פיצויים בגין ההוצאות האמורות קמה לעיזבון
.בלבד
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"השפעת מוות על עילת תביעה
כל עילות–תביעה בשל עוולה- . (א) נפטר אדם19
שהיו עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף
להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי
.הענין
(ב) היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור
לטובת עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את
העילה גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת
העיזבון מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם
לעיזבון עקב המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות
.קבורה
הפיצויים וחישובם
יש למסור פרטים בדבר78 . בתובענה לפי סעיף80
האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל
כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד
,הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה
ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום
הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית
המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים
".בסכום הנותר
בדומה להוראות בפקודת הנזיקין, קובע
470 סעיף
הסעיף המוצע כי התלויים יהיו זכאים
לפיצויים בשל כל נזק ממון שנגרם או שעתיד להיגרם
להם, כל עוד קיים קשר סיבתי בין הפטירה לבין הנזק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
895
קביעת פיצויים
לתלויים
][ח
.471
בקביעת הפיצויים לתלויים בנפטר, לא יתחשב בית המשפט בסיכויי בן הזוג שנותר
.בחיים למצוא בן זוג אחר
פיצויי שכול
לקרובי הנפטר
][ח
.472
כל אחד מקרוביו של הנפטר זכאי לפיצויי שכול ששיעורם שליש מתקרת
(א)
) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות3()(א4 הפיצויים לנזק שאינו נזק ממון על פי סעיף
.281975-דרכים, התשל"ה
סכום הפיצוי לכלל הזכאים לפי סעיף זה לא יעלה על פי שניים מתקרת הפיצויים
(ב)
.)לנזק שאינו נזק ממון כאמור בסעיף קטן (א
. בן זוג, הורה או ילד- "בסעיף זה, "קרוב
(ג)
סימן ה': תשלומים עתיים
פיצויים בדרך של
תשלומים עתיים
][ח
.473
,בית המשפט רשאי להורות כי פיצויים בעד נזק ממון אשר נגרם בשל נזק לגוף, ישולמו
.במלואם או בחלקם, בתשלומים עתיים
שנגרם להם. הסדר זה יחול על נפגע הן מהפרת חוזה והן
מביצוע עוולה. עם זאת, שיעור הפיצויים מוגבל לשיעור
תלותם של התלויים בנפטר. המילים "בתובענה לפי סעיף
יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת78
"ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע
לפקודת הנזיקין, וכן הסיפה לסעיף זה, הושמטו80 שבסעיף
כמיותרות. יוער כי הפיצוי בגין הוצאות שהוצאו לקבורת
המוצע, במסגרת הפיצויים469 הנפטר הוסדר בסעיף
המגיעים לעיזבון בשל פטירתו של הנפגע. כלומר על פי
ההוראה המוצעת, תלויים לא יהיו זכאים לפיצוי בשל
.הוצאות אלה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"זכותם של תלויים לפיצויים
. גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא78
מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת
יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים- גוף שגרמה לו העוולה
.לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה
הפיצויים וחישובם
יש למסור פרטים בדבר78 . בתובענה לפי סעיף80
האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל
כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד
,הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה
ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום
הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית
המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים
".בסכום הנותר
ההוראה החדשה המוצעת קובעת, שאין
471 סעיף
להתחשב באבדן הסיכויים למציאת בן זוג
במקום הנפטר בעת קביעת הפיצויים. יוער כי הוראה זו
,תחול לא רק כאשר התלוי התובע הוא בן הזוג של הנפטר
אלא גם במקרה של תביעה מצד תלוי אחר, כגון ילדו הקטין
.של הנפטר
ההוראה החדשה המוצעת קובעת הסדר
472 סעיף
בנוגע לפיצויי שכול, שמטרתם לפצות את
קרוביו של הנפטר, המנויים בסעיף קטן (ג) המוצע, בשל
הנזק הלא–ממוני שנגרם להם עקב פטירתו כתוצאה מן
ההפרה. סעיף זה קובע סכום ידוע מראש ביחס לפיצויים
אלה, באמצעות העמדת הסכום המגיע לכל אחד מקרובי
הנפטר על שליש מתקרת הפיצויים לנזק שאינו נזק ממון
,) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים3()(א4 על פי סעיף
.1975-התשל"ה
מאחר שמספר הקרובים יכול להיות גדול, עלול
הסכום שבו יחויב הנתבע להיות גבוה. לפיכך מוצע לקבוע
תקרה כוללת לסך כל פיצויי השכול, כך שלא יעלו על פי
.) לחוק האמור3()(א4 שניים מתקרת הפיצויים לפי סעיף
עתיים תשלומים :'ה סימן
ההוראה החדשה המוצעת מסמיכה את
473 סעיף
בית המשפט לפסוק, שתשלום הפיצויים
,יהיה בדרך של תשלומים עתיים. יתרונה של דרך זו בכך
שהיא "מגשימה בצורה מדויקת יותר את העיקרון של
,השבת המצב לקדמותו. אין הניזוק מקבל פיצוי בגין נזק
,שהיה סיכוי כי יתרחש אך הלכה למעשה לא התרחש
ואין נמנע מהניזוק פיצוי בגין סיכוי, שאירוע לא יתרחש
אך אותו אירוע התרחש. בית המשפט אינו עוסק בהשערת
השערות ואינו מתעמק בתורת הסיכויים, אלא הוא פוסק
את הפיצוי על יסוד העובדות, כפי שהתרחשו הלכה
נעים נ' ברדה, פ"ד357/80 למעשה" (ראו לדוגמה ע"א
). נושא התשלומים העתיים מעלה כמה שאלות762 )3(לו
,שאינן מתעוררות בקשר לפיצויים הנפסקים לתשלום מיידי
.ולכן זכה להסדר מיוחד
על פי ההסדר המוצע, ניתן לפסוק פיצויים על דרך
של תשלומים עתיים רק בגין נזק ממון שנגרם בשל נזק
לגוף. כדי למנוע מהצדדים לעקוף את פסיקת התשלומים
העתיים בדרך של הסכמות ביניהם, ובכך לסכל את מטרת
.192 '; התשס"ט, עמ234 'ס"ח התשל"ה, עמ 28
.471
בקביעת הפיצויים לתלויים בנפטר, לא יתחשב בית המשפט בסיכויי בן הזוג שנותר
.בחיים למצוא בן זוג אחר
קביעת פיצויים
לתלויים
][ח
.472
כל אחד מקרוביו של הנפטר זכאי לפיצויי שכול ששיעורם שליש מתקרת
(א)
) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות3()(א4 הפיצויים לנזק שאינו נזק ממון על פי סעיף
.281975-דרכים, התשל"ה
פיצויי שכול
לקרובי הנפטר
][ח
סכום הפיצוי לכלל הזכאים לפי סעיף זה לא יעלה על פי שניים מתקרת הפיצויים
(ב)
.)לנזק שאינו נזק ממון כאמור בסעיף קטן (א
. בן זוג, הורה או ילד- "בסעיף זה, "קרוב
(ג)
סימן ה': תשלומים עתיים
.473
,בית המשפט רשאי להורות כי פיצויים בעד נזק ממון אשר נגרם בשל נזק לגוף, ישולמו
.במלואם או בחלקם, בתשלומים עתיים
פיצויים בדרך של
תשלומים עתיים
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
896
ביטחונות להבטחת
תשלומים עתיים
][ח
.474
בית המשפט רשאי להורות על המצאת ביטחונות מתאימים להבטחת התשלומים
.העתיים; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין זה
הצמדת התשלומים
העתיים למדד
][ח
.475
החיוב לפיצויים בתשלומים עתיים יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל במועד מתן ההחלטה בידי בית המשפט, אלא אם
.כן קבע בית המשפט הצמדה למדד אחר
הגדלה או הקטנה
של תשלומים
עתיים
][ח
.476
- נפסקו פיצויים בתשלומים עתיים, רשאי בית המשפט, לבקשתו של אחד הצדדים
(א)
לקבוע את הגדלתם של התשלומים העתיים אם מצא כי חל שינוי של ממש
)1(
;בנסיבות ששימשו לקבלת ההחלטה בדבר התשלומים העתיים
לקבוע את הקטנתם או הפסקתם של התשלומים העתיים אם מצא כי חל
)2(
.)1( שינוי קיצוני בנסיבות כאמור בפסקה
לא תוגש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) בטרם חלפה שנה ממועד מתן החלטה קודמת
(ב)
.בדבר התשלומים העתיים, אלא אם כן התיר זאת בית המשפט מטעמים מיוחדים
פטירת הנפגע לאחר
פסיקת תשלומים
עתיים
][ח
.477
נפטר הנפגע לאחר שנפסקו לו תשלומים עתיים, זכאים התלויים בו לתשלום חד–פעמי
.470 בשיעור נזק הממון כאמור בסעיף
הפסיקה של תשלומים עתיים, מוצע לקבוע, שהצדדים לא
,יהיו רשאים לשנות את שיעור הפיצוי והמועד לתשלום
479 בלא אישור בית המשפט (ראו לעניין זה גם את סעיף
.)המוצע
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי, מעיקר הדין, פיצוי בגין נזקי
,גוף (ריפוי ושבת) משתלם בדרך של תשלומים עתיים
אלא שמחשש שהניזוק יתרשל בתיקון נזקו והקטנתו (דבר
שעלול להביא להכבדת תשלומי הפיצויים שיוטלו על
המזיק), חכמים תיקנו תקנה לטובת המזיק, שיוכל לשלם
את חובו בתשלום חד–פעמי. מכיוון שהתקנה נתקנה
לטובתו, הוא זכאי לוותר עליה ולדרוש שהתשלומים יהיו
תשלומים עתיים. וכך כותב הרמב"ם (משנה תורה, הלכות
,טז): "כיצד משערין הריפוי-חובל ומזיק, פרק ב, הלכות יד
אומדין בכמה ימים יחיה זה מחולי זה וכמה הוא צריך
ונותן לו מיד, ואין מחייבין אותו ליתן דבר יום ביומו, ודבר
זה תקנה היא למזיק וכן השבת אומדין אותה ונותן הכל
מיד, אם היה מתגלגל בחליו והולך וארך בו החולי יתר על
מה שאמדוהו אינו מוסיף לו כלום, וכן אם הבריא מיד אין
פוחתין לו ממה שאמדוהו. במה דברים אמורים בשרצה
המזיק, שזו תקנה היא לו, אבל אם אמר המזיק אין רצוני
."בתקנה זו אלא ארפאהו דבר יום ביומו שומעין לו
ההוראה החדשה המוצעת מסמיכה את בית474 סעיף
המשפט להורות על המצאת ביטחונות
,מתאימים כדי להגן על זכותו של הנפגע לתשלומים בעתיד
,בהתחשב במיהותו של משלם הפיצויים. הסדר זה נדרש
מאחר שתשלום הפיצויים יכול להתמשך על פני תקופה
ארוכה. ההוראה מסמיכה את שר המשפטים להתקין תקנות
.לעניין זה
ההוראה החדשה המוצעת קובעת את שיטת475 סעיף
ההצמדה של החיוב לפיצויים עתיים למדד
המחירים לצרכן, בדומה לשיטה הקבועה בתקנות הפיצויים
.1978-לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים עתיים), התשל"ח
עם זאת ההוראה המוצעת מאפשרת לבית המשפט לקבוע
.שיטת הצמדה שונה, אם מצא לנכון לעשות כן
)לסעיף קטן (א
476 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת דנה בתוצאות
הנובעות משינויים בנסיבות, שהיוו בסיס להחלטה בדבר
תשלום הפיצויים כתשלומים עתיים, ומסמיכה את בית
המשפט, במקרים חריגים, לשנות את סכום התשלום העתי
.בשל השינויים האמורים
כאשר הבקשה לשינוי היא של הנפגע, המעוניין
בהגדלת התשלומים העתיים, הדרישה היא לקיום "שינוי
של ממש" בנסיבות ששימשו בסיס למתן ההחלטה; כאשר
הבקשה לשינוי היא של המפר, המעוניין בהקטנתם או
בהפסקתם של התשלומים העתיים, הדרישה חמורה יותר
ועליו להראות "שינוי קיצוני" בנסיבות ששימשו בסיס
.למתן ההחלטה
)לסעיף קטן (ב
כדי להגן על הוודאות הסבירה של הצדדים לגבי
תשלום הפיצויים ושיעורם, מוצע לאפשר הגשת בקשה
לשינוי התשלומים העתיים רק לאחר שחלפה שנה ממועד
מתן ההחלטה בדבר התשלומים העתיים. עם זאת לבית
המשפט אפשרות לקבל בקשה כאמור, אף בטרם חלפה
.שנה, אם קיימים טעמים מיוחדים
בהעדר הוראה מיוחדת עוברת הזכות
477 סעיף
לתשלומים עתיים לעיזבון. זאת בהתאם
המוצע. ואולם אם נפטר הנפגע, לא מתקיים469 לסעיף
האינטרס הציבורי בפסיקת פיצויים בדרך של תשלומים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
897
המרת תשלומים
עתיים
][ח
.478
.בית המשפט רשאי, בכל עת, להמיר תשלומים עתיים בתשלום חד–פעמי
חוזה בדבר
תשלומים עתיים
שנקבעו
][ח
.479
כרתו הצדדים חוזה המשנה את שיעורם של התשלומים העתיים או את מועדם, אחרי
.שנפסקו, טעון החוזה אישור בית משפט
סימן ו': הטבת נזק
מהותה של
הטבת נזק
]1 [הטב
.480
הטבת נזק היא הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק לגוף, למנוע מנפגע את
החמרתו של נזק כאמור או נזק נוסף או להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לנפגע
לרבות תמיכה- למחייתו ולמחיית בני ביתו שנזקק לה עקב הנזק, וכן, אם נפטר הנפגע
.כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המפר
העברת זכות
למיטיב
] רישה4 ,2 [הטב
.481
נגרם לנפגע נזק בשל הפרה, ונזקו הוטב, עוברת למי שהיטיב את הנזק (בסימן זה
(א)
המיטיב) זכותו של הנפגע לפיצויים בסכום הטבת הנזק, ובלבד שהסכום האמור לא-
.יביא להגדלת סכום הפיצויים שהיה נפסק אלמלא ההטבה
לעניין סימן זה אחת היא אם מקור ההטבה בחיוב על פי דין, על פי חוזה או
(ב)
.במעשה התנדבות
עתיים. לפיכך אם נפטר נפגע שקיבל פיצויים על דרך
פעמי-תשלום עתי, אזי התלויים בו זכאים לתשלום חד
בשיעור הפסד התמיכה בהם והפיצוי יחושב בדרך שבה
(דהיינו, שיטת470 מחושב הפיצוי לתלויים על פי סעיף
.)'הידות וכו
ההוראה החדשה המוצעת מסמיכה את
478 סעיף
בית המשפט להמיר את הפיצויים העתיים
.לתשלום חד–פעמי, בהתאם לשיקול דעתו
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי
479 סעיף
הסכם שנכרת לאחר שניתנה החלטת
בית משפט בדבר תשלומים עתיים, טעון אישור של בית
המשפט, אם הוא משנה את מועד התשלום העתי או את
שיעורו. מטרת ההוראה להגן על האינטרס הציבורי שבשלו
נפסקו הפיצויים העתיים. לשם כך יש לדאוג לכך שלאחר
פסיקת הפיצויים ההסדר לא ייעקף בדרך של הסכמה חוזית
.על תשלום חד–פעמי
נזק הטבת :'ו סימן
ההגדרה המוצעת חוזרת על הגדרת סעיף
480 סעיף
. לחוק הטבת נזקי גוף, בשינויי נוסח1
: נוסח חוק הטבת נזקי גוף הקיים
"הגדרות
- . לענין חוק זה1
הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן- ""הטבת נזק
נזק גוף, למנוע מניזוק החמרתו של נזק או נזק נוסף או
להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו
ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק, וכן, אם מת
הניזוק, תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי
";בשל כך מאת המזיק
)לסעיף קטן (א
481 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הדין
הקיים (חוק הטבת נזקי גוף), תוך החלת הסדר התחלוף של
זכויות הניזוק אל המיטיב, אשר מקורו הרעיוני בעיקרון
הכללי של דיני עשיית עושר ולא במשפט, הן בדיני הנזיקין
והן בדיני החוזים (ובלבד שהנזק שנגרם הוא נזק לגוף). בכך
למעשה חוזרת ההוראה המוצעת על התפיסה הבסיסית
של דיני הטבת הנזק: עם ההטבה עוברת למיטיב זכותו של
.הניזוק כלפי המפר
)לסעיף קטן (ב
לחוק4 ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף
.הטבת נזקי גוף, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הטבת נזקי גוף הקיים
"זכותו של מיטיב להיפרע מן המזיק
. גרם אדם לזולתו נזק גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק2
להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק
היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא
.הוטב הנזק על ידי המיטיב
תחומיה של הזכות
. לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי4
חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא
מינה אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד
מחבריה; אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי
ופעל לפי- למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד- ביטוח
חוזה ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע
לפי חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי
".חוק אחר
.478
.בית המשפט רשאי, בכל עת, להמיר תשלומים עתיים בתשלום חד–פעמי המרת תשלומים
עתיים
][ח
.479
כרתו הצדדים חוזה המשנה את שיעורם של התשלומים העתיים או את מועדם, אחרי
.שנפסקו, טעון החוזה אישור בית משפט
חוזה בדבר
תשלומים עתיים
שנקבעו
][ח
סימן ו': הטבת נזק
.480
הטבת נזק היא הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק לגוף, למנוע מנפגע את
החמרתו של נזק כאמור או נזק נוסף או להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לנפגע
לרבות תמיכה- למחייתו ולמחיית בני ביתו שנזקק לה עקב הנזק, וכן, אם נפטר הנפגע
.כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המפר
מהותה של
הטבת נזק
]1 [הטב
.481
נגרם לנפגע נזק בשל הפרה, ונזקו הוטב, עוברת למי שהיטיב את הנזק (בסימן זה
(א)
המיטיב) זכותו של הנפגע לפיצויים בסכום הטבת הנזק, ובלבד שהסכום האמור לא-
.יביא להגדלת סכום הפיצויים שהיה נפסק אלמלא ההטבה
העברת זכות
למיטיב
] רישה4 ,2 [הטב
לעניין סימן זה אחת היא אם מקור ההטבה בחיוב על פי דין, על פי חוזה או
(ב)
.במעשה התנדבות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
898
זכות המיטיב
למעט5 [הטב
]סיפה
.482
יכלול את ההוצאות, השכר481 סכום הטבת הנזק לעניין זכות המיטיב לפי סעיף
(א)
.בעבור השירות או התשלום לשם תמיכה, ובלבד שהם סבירים
,שכר ששולם לעובד שנפגע ושנמצא בלתי כשיר לעבודה, או לתלויים של נפגע
(ב)
ייחשב כהוצאה סבירה לעניין סעיף קטן (א), ובלבד שאין הוא עולה על השכר שהיה
.משתלם לנפגע אלמלא נגרם לו הנזק לגוף
הבטחת זכותו
של המיטיב
][ח
.483
נפגע שקיבל הטבה או שזכאי לקבל הטבה בשל נזק ואשר הגיש בשל אותו נזק תובענה
.לפיצויים, ימסור למיטיב הודעה על הגשת התובענה כאמור
סייג להטבת נזק
סיפה, חות4 [הטב
]86 ,)1(81 , נזק16
.484
התשלומים האלה לא ייחשבו כהטבת נזק ולא יובאו בחשבון בקביעת הפיצויים
(א)
:לנפגע
תגמולי ביטוח, למעט תגמולי ביטוח שמשלם תאגיד המבטח את חבריו
)1(
;בלבד
][ח.סכומים שהנפגע חייב להשיב למיטיב
)2(
][ח.* סעיף זה יחול בכפוף להוראות פרק תשיעי: חוזה ביטוח בחלק משנה שלישי
(ב)
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
482 סעיף
לחוק הטבת נזקי גוף, בשינויי5 סעיף
נוסח. ההוראה מבהירה, כי המיטיב זכאי להשבה של
הוצאות סבירות בלבד. כמו כן הוספו בסעיף קטן (ב) המוצע
המילים "או לתלויים של נפגע". זאת כדי להבהיר כי גם
שכר ששולם לתלויי הנפגע נכלל בגדר הוצאה סבירה
5 של המיטיב, שבגינה הוא זכאי להחזר. הסיפה של סעיף
.הקיים הושמטה בהיותה מיותרת
: נוסח חוק הטבת נזקי גוף הקיים
"סבירותה של הטבת הנזק
. אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות, שכר שירות5
ודמי תמיכה סבירים; משכורת או שכר עבודה שמעביד
מוסיף לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה
עקב נזק הגוף, רואים לענין זה כהוצאה סבירה, אלא שאין
להיפרע יותר מן המשכורת או שכר העבודה שהיה העובד
מקבל אילו היה מסוגל לעבודה; כן רואים כהוצאה סבירה
את הכלכלה הניתנת, והשכר המשתלם, על ידי המדינה
".לחייל בתקופה שלא היה מסוגל לשירות
ההוראה החדשה המוצעת מטילה על
483 סעיף
הנפגע חובה להודיע למיטיב על תובענה
שהגיש כנגד המפר. זאת כיוון שעם ההטבה עוברת זכותו
של הנפגע לפיצויים אל המיטיב בהתאם להוראות סעיף
המוצע ולמיטיב אינטרס ברור להצטרף לתובענה481
ולתבוע את חלקו. הוראה זו תאפשר להבטיח את זכויותיו
.של המיטיב כאמור
ההוראה המוצעת מבהירה את היחס שבין
484 סעיף
.תגמולי ביטוח לבין דיני ההטבה
)לסעיף קטן (א
, ההוראה המוצעת קובעת, בדומה לדין הקיים
שסכומים המשתלמים בידי המבטח לא ינוכו מזכויות
הנפגע, וכי המבטח אינו זכאי להטבת נזק לפי הסימן
המוצע. זאת למעט תגמולים בשל נזק לגוף שמשלם תאגיד
המבטח את חבריו בלבד. ההוראה מוסיפה על הדין הקיים
וקובעת, שגם סכומי הטבה שהנפגע חייב להשיב למיטיב
.לא ייחשבו הטבה לעניין קביעת הפיצויים
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת מבהירה כי הוראת הסעיף המוצע
כפופה להסדרים הקבועים בפרק הדן בחוזה ביטוח. כך
למשל, בהתאם לפרק חוזה ביטוח, זכות המבוטח לקבלת
פיצוי או שיפוי בשל תאונה, מחלה או נכות עשויה לעבור
350– ו342 למבטח (ה"מיטיב"), בהתאם להוראות סעיפים
.המוצעים
: נוסח חוק הטבת נזקי גוף הקיים
"תחומיה של הזכות
. לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי4
חובה שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא
מינה אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד
מחבריה; אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי
ופעל לפי- למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד- ביטוח
חוזה ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע
לפי חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי
".חוק אחר
.360 עד287 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
899
סימן ז': פיצויים בשל נזק לרכוש
פיצויים בשל נזק
שאינו ניתן לתיקון
באורח סביר
][ח
.485
,הבעלים של נכס או המחזיק בו שנפגע בשל אבדנו של הנכס או בשל נזק שנגרם לנכס
:והנזק אינו ניתן לתיקון באורח סביר, זכאי לפיצויים בשל כל אחד מאלה
;הוצאות לרכישת נכס זהה לנכס אשר אבד או ניזוק, לרבות ההוצאות הנלוות
)1(
לא ניתן לרכוש נכס זהה בדרך סבירה, יהיה הנפגע זכאי להוצאות לרכישת נכס דומה
;לנכס שאבד או שניזוק, לרבות ההוצאות הנלוות
;)1( ההוצאות הדרושות להתאמת השימוש בנכס שנרכש כאמור בפסקה
)2(
.פגיעה בתועלת שהנפגע היה יכול להפיק מהנכס, לרבות הפסד פירות ורווחים
)3(
פיצויים בשל נזק
הניתן לתיקון
באורח סביר
][ח
.486
הבעלים של נכס או המחזיק בו שנפגע בשל נזק שנגרם לנכס, והנזק ניתן לתיקון
(א)
:באורח סביר, זכאי לפיצוי בשל כל אחד מאלה
הוצאות לתיקון הנכס, להתקנתו ולהתאמתו לשימוש חוזר, לרבות ההוצאות
)1(
הנלוות, ובלבד שהפיצוי לפי פסקה זו לא יעלה על שיעור שבו היה פוחת ערך הנכס
;אלמלא התיקון אלא אם כן מצא בית המשפט טעמים מיוחדים להורות אחרת
הפחתה בשוויו של הנכס, שתחושב כהפרש שבין שוויו של הנכס לפני
)2(
;שניזוק לבין שוויו לאחר שתוקן
פגיעה בתועלת שהנפגע היה יכול להפיק מהנכס בעבר, לרבות הפסד פירות
)3(
.ורווחים
נפגע לא יהיה זכאי לפיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א) בסכום העולה על הסכום
(ב)
.485 שהיה זכאי לו, אילו חלו לגביו הוראות סעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"סכומים שלא יחושבו
- . בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון81
) סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת1(
;לפי חוזה ביטוח
) סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל2(
.על המת
סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים
,. שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה86
לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה
".עוולה על פי חוזה ביטוח
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פיצויים וביטוח
. בקביעת שיעור הפיצויים לא יובא בחשבון סכום16
-שהנפגע קיבל או זכאי לקבל בשל הפרת החוזה לפי חוזה
".ביטוח
לרכוש נזק בשל פיצויים :'ז סימן
ההוראות החדשות המוצעות מסדירות את
סעיפים
.נושא הפיצויים בשל נזק לרכוש 486– ו485
, ההסדר המוצע מבחין בין שני מצבים: האחד
מצב שבו הנזק שנגרם לנכס לא ניתן לתיקון באופן סביר
המוצע); השני, מצב שבו הנזק שנגרם לנכס ניתן485 (סעיף
.) המוצע486 לתיקון באורח סביר (סעיף
485 כאשר הנזק אינו ניתן לתיקון באורח סביר (סעיף
המוצע), יהיה הנפגע זכאי לפיצויים לראשי הנזק הישיר
הוצאות לרכישת נכס חדש, זהה או דומה לנכס שניזוק-
6449 ,2672/96 (ראו לשם השוואה, הדיון המפורט ברע"א
,247 )2(מדינת ישראל נ' קיבוץ חפץ חיים ואח', פ"ד נב
.) וכן הוצאות להתאמת השימוש בנכס החלופי259-257
- כמו כן, יהיה הנפגע זכאי לפיצויים לראש הנזק העקיף
פגיעה בתועלת שהנפגע היה יכול להפיק מהנכס, לרבות
הפסד פירות ורווחים. הפיצוי בראש הנזק העקיף ניתן הן
בעבור פגיעה בתועלת בעבר והן בעבור פגיעה בתועלת
.בעתיד
486 כאשר הנזק ניתן לתיקון באורח סביר (סעיף
- המוצע), ראשי הנזק המזכים בפיצוי הם: הנזק הישיר
ההוצאות שהנפגע הוציא לתיקון הנכס, פחיתת השווי
של הנכס וכן פיצוי בגין ראש הנזק העקיף של הפסד פירות
ורווחים מהנכס. הפיצוי בראש הנזק העקיף ניתן רק בעבור
העבר. הפיצוי לפי פסקה זו לא יעלה על שיעור פחיתת
ערך הנכס אלמלא התיקון, אלא אם כן מצא בית המשפט
.לנהוג אחרת
סימן ז': פיצויים בשל נזק לרכוש
.485
,הבעלים של נכס או המחזיק בו שנפגע בשל אבדנו של הנכס או בשל נזק שנגרם לנכס
:והנזק אינו ניתן לתיקון באורח סביר, זכאי לפיצויים בשל כל אחד מאלה
פיצויים בשל נזק
שאינו ניתן לתיקון
באורח סביר
][ח
;הוצאות לרכישת נכס זהה לנכס אשר אבד או ניזוק, לרבות ההוצאות הנלוות
)1(
לא ניתן לרכוש נכס זהה בדרך סבירה, יהיה הנפגע זכאי להוצאות לרכישת נכס דומה
;לנכס שאבד או שניזוק, לרבות ההוצאות הנלוות
;)1( ההוצאות הדרושות להתאמת השימוש בנכס שנרכש כאמור בפסקה
)2(
.פגיעה בתועלת שהנפגע היה יכול להפיק מהנכס, לרבות הפסד פירות ורווחים
)3(
.486
הבעלים של נכס או המחזיק בו שנפגע בשל נזק שנגרם לנכס, והנזק ניתן לתיקון
(א)
:באורח סביר, זכאי לפיצוי בשל כל אחד מאלה
פיצויים בשל נזק
הניתן לתיקון
באורח סביר
][ח הוצאות לתיקון הנכס, להתקנתו ולהתאמתו לשימוש חוזר, לרבות ההוצאות
)1(
הנלוות, ובלבד שהפיצוי לפי פסקה זו לא יעלה על שיעור שבו היה פוחת ערך הנכס
;אלמלא התיקון אלא אם כן מצא בית המשפט טעמים מיוחדים להורות אחרת
הפחתה בשוויו של הנכס, שתחושב כהפרש שבין שוויו של הנכס לפני
)2(
;שניזוק לבין שוויו לאחר שתוקן
פגיעה בתועלת שהנפגע היה יכול להפיק מהנכס בעבר, לרבות הפסד פירות
)3(
.ורווחים
נפגע לא יהיה זכאי לפיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א) בסכום העולה על הסכום
(ב)
.485 שהיה זכאי לו, אילו חלו לגביו הוראות סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
900
סימן ח': פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון
נזק שאינו נזק ממון
], ח13 [חות.487
היה נפגע זכאי לפיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון, יפסוק לו בית משפט פיצויים בשל
.נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין
סימן ט': פיצויים בלא הוכחת נזק
פיצויים בשל הפרת
חיוב כספי
])(ב11 [חות
.488
הופר חיוב כספי, זכאי הנפגע, בלא הוכחת נזק, לפיצויים בשל הסכום שבפיגור, מיום
,ההפרה עד יום התשלום, בשיעור הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק פסיקת ריבית
.אלא אם כן קבע בית המשפט שיעור אחר
פיצויים בשל
הפרת חיוב לעניין
נכס או שירות
])(א11 [חות
.489
הופר חיוב לתת או לקבל נכס או שירות, והחוזה בוטל בשל ההפרה, זכאי הנפגע, בלא
הוכחת נזק, לפיצויים בשיעור ההפרש שבין התמורה הקבועה בחוזה בעד הנכס או
.השירות לבין שוויו של הנכס או השירות ביום ביטול החוזה
:התייחסות המשפט העברי
דוגמה לכך מביא רבי אברהם ישעיהו קרליץ (חזון
איש, בבא קמא, סימן ו, ס"ק ג) במי שלכלך את כותל ביתו
של חברו; ניתן להניח שנזק זה אינו מוריד את ערך הבית
:כלל, וערך התיקון עולה אפוא על ערך הפחת. ובלשונו
,"ונראה, דכיון דאין בית עומד למכירה, אלא לתקן בדקיה
."משלם מה שחברו מפסיד בהוצאות התיקון
סעיף קטן (ב) המוצע מבהיר, כי כאשר הנזק ניתן
לתיקון לא יהיה הנפגע זכאי לפיצוי בשיעור העולה על
השיעור שהיה זכאי לו אילו הנכס לא היה ניתן לתיקון
.והוא היה נאלץ לרכוש נכס חדש זהה או דומה
:התייחסות המשפט העברי
הכלל במשפט העברי לשומת נזקי רכוש הוא "שומת
הפחת", דהיינו פיצוי בגין ירידת ערך הנכס, וכך לשון
:המשנה (בבא קמא ו, ב), בעניין בהמה שאכלה ערוגת ירק
"כיצד משלם מה שהזיקה? שמין בית סאה באותה שדה
כמה היתה יפה וכמה היא יפה" (ביחס למיטלטלין ראו
תוספתא, בבא קמא, פרק ג, הלכה א). ואולם מאחר ששומת
הפחת עלולה להשאיר את הניזוק בלא פיצוי ככל שלרכוש
שניזוק לא היה ערך בשוק, נפסק בדורות האחרונים גם
,על פי שיטת "שומת התחלוף" כדרך שומה בנזקי רכוש
בהסתמך על מקורות שונים (שו"ת מנחת שלמה, מהדורה
.)תניינא, סימן קלה
ממון נזק שאינו נזק בשל פיצויים :'ח סימן
ההוראה המוצעת מרחיבה את הוראת
487 סעיף
לחוק התרופות, מעגנת את הקבוע13 סעיף
בו כעיקרון כללי החל הן בדיני החוזים והן בדיני הנזיקין
ומשלימה בכך את הסדר פסיקת הפיצויים בשל נזק שאינו
המוצע). ההוראה המוצעת קובעת466 נזק ממון (ראו סעיף
כי בכל מקרה שבו נגרם לנפגע נזק שאינו נזק ממון, וקבע
בית המשפט כי הוא זכאי לפיצוי בשל נזק זה, בין אם הנזק
שאינו נזק ממון נגרם בשל נזק לגוף ובין אם לאו, יפסוק לו
בית המשפט פיצויים בשל נזק זה בשיעור שייראה לבית
.המשפט בנסיבות העניין
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פיצויים בעד נזק שאינו של ממון
. גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית13
המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו
".בנסיבות הענין
נזק הוכחת בלא פיצויים :'ט סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
488 סעיף
.(ב) לחוק התרופות, בשינויי נוסח11 סעיף
עם זאת המונח "חיוב" בהוראה המוצעת יפורש כהגדרתו
.הרחבה בפרק התרופות, ומקורו לא יהיה חוזי דווקא
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פיצויים ללא הוכחת נזק
. (ב) הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא11
,הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור
מיום ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק
, אם לא קבע בית המשפט1961-פסיקת ריבית, התשכ"א
".שיעור אחר
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
489 סעיף
.(א) לחוק התרופות, בשינויי נוסח11 סעיף
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פיצויים ללא הוכחת נזק
. (א) הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות11
,ובוטל החוזה בשל ההפרה, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק
לפיצויים בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או
".השירות לפי החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
901
סייג לפיצויים בלא
הוכחת נזק
]12 [חות
.490
אינן גורעות מזכות הנפגע לפיצויים לפי הוראות אחרות489– ו488 הוראות סעיפים
בפרק זה, ואולם אם לא היתה תמורה בעד החיוב שהופר או שהיתה תמורה בלתי
סבירה, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים לנפגע עד לשיעור הפיצויים הקבועים
.489– ו488 בהוראות סעיפים
פיצויים מוסכמים
](א) רישה15 [חות.491
נקבע בחוזה שיעור פיצויים בשל הפרה, זכאי הנפגע, בלא הוכחת נזק, לפיצויים
(א)
.) פיצויים מוסכמים- שנקבעו (בסימן זה
])(ג15 [חות סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה, שהצדדים הסכימו לגביהם
(ב)
.מראש כי אם יופר החוזה יחולטו לטובת הנפגע, ייחשבו כפיצויים מוסכמים
סייג לפיצויים
מוסכמים
](א) סיפה15 [חות
.492
בית המשפט רשאי להפחית פיצויים מוסכמים אם נקבעו בלא כל יחס סביר לנזק
(א)
.שהיה ניתן לצפות בעת עריכת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה
])(ב15 [חות נקבעו בחוזה פיצויים מוסכמים, אין בקביעה זו כשלעצמה כדי לגרוע מזכות
(ב)
הנפגע לתבוע במקומם פיצויים על פי הוראות אחרות בפרק זה, או לתבוע כל תרופה
.אחרת בשל ההפרה
פרק חמישי: השבה
השבה בשל ביטול
חוזה
])(א9 [חות
.493
,בוטל חוזה בשל הפרתו, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה
(א)
לשלם לו את שוויו של מה שקיבל- ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
.) השבת שווי- (בסעיף זה
,על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנפגע, גם אם ההשבה בעין אפשרית וסבירה
(ב)
.להשיב למפר את השווי של מה שקיבל או לדרוש מהמפר השבת שווי
ההוראה המוצעת חוזרת על העיקרון הקבוע
490 סעיף
לחוק התרופות, ולפיו אין בפסיקת12 בסעיף
פיצויים בלא הוכחת נזק כדי לפגוע בזכות הנפגע לפיצויים
,המגיעים לו בהתאם להוראות אחרות בפרק הפיצויים
.בעד נזק שהוכיח
: נוסח חוק התרופות הקיים
"שמירת זכות
אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים11 . האמור בסעיף12
; אולם אם היתה התמורה10 בעד נזק שהוכיח לפי סעיף
שכנגד החיוב שהופר בלתי סבירה, או שלא היתה תמורה
כלל, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי
".11 האמור בסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
סעיפים
. לחוק התרופות, בשינויי נוסח15 סעיף
492– ו491
: נוסח חוק התרופות הקיים
"פיצויים מוסכמים
. (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים15
פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא- (להלן
הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא
שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה
לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של
.ההפרה
(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו
כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים
או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל14 עד10 לפי סעיפים
.הפרת החוזה
(ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע
לפני הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם
".לטובת הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים
השבה :חמישי פרק
ככלל, על השבה בדיני חוזים יחולו הוראות פרק
עשיית עושר ולא במשפט. עם זאת בנושא של ביטול חוזה
.נדרשת התייחסות מיוחדת המעוגנת בפרק המוצע
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
493 סעיף
. לחוק התרופות, בשינויי נוסח9 סעיף
במצב של ביטול חוזה לא ניתן להסתפק בהוראה הכללית
הקבועה בפרק עשיית עושר ולא במשפט, משום ההסדר
המיוחד ביחס לברירה בין השבה בעין להשבת שווי. הוראת
, המוצע415 סעיף קטן (א) המוצעת מקבילה להוראת סעיף
)בפרק עשיית עושר ולא במשפט, אך הוראת סעיף קטן (ב
המוצע קובעת דין מיוחד לתחום החוזים בנותנה משקל
נכבד לרצון הנפגע לבחור בין ביצוע בעין לבין השבת
.השווי
.490
אינן גורעות מזכות הנפגע לפיצויים לפי הוראות אחרות489– ו488 הוראות סעיפים
בפרק זה, ואולם אם לא היתה תמורה בעד החיוב שהופר או שהיתה תמורה בלתי
סבירה, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים לנפגע עד לשיעור הפיצויים הקבועים
.489– ו488 בהוראות סעיפים
סייג לפיצויים בלא
הוכחת נזק
]12 [חות
.491
נקבע בחוזה שיעור פיצויים בשל הפרה, זכאי הנפגע, בלא הוכחת נזק, לפיצויים
(א)
.) פיצויים מוסכמים- שנקבעו (בסימן זה
פיצויים מוסכמים
](א) רישה15 [חות
סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני הפרת החוזה, שהצדדים הסכימו לגביהם
(ב)
.מראש כי אם יופר החוזה יחולטו לטובת הנפגע, ייחשבו כפיצויים מוסכמים
])(ג15 [חות
.492
בית המשפט רשאי להפחית פיצויים מוסכמים אם נקבעו בלא כל יחס סביר לנזק
(א)
.שהיה ניתן לצפות בעת עריכת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה
סייג לפיצויים
מוסכמים
](א) סיפה15 [חות
נקבעו בחוזה פיצויים מוסכמים, אין בקביעה זו כשלעצמה כדי לגרוע מזכות
(ב)
הנפגע לתבוע במקומם פיצויים על פי הוראות אחרות בפרק זה, או לתבוע כל תרופה
.אחרת בשל ההפרה
])(ב15 [חות
פרק חמישי: השבה
.493
,בוטל חוזה בשל הפרתו, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה
(א)
לשלם לו את שוויו של מה שקיבל- ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
.) השבת שווי- (בסעיף זה
השבה בשל ביטול
חוזה
])(א9 [חות
,על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנפגע, גם אם ההשבה בעין אפשרית וסבירה
(ב)
.להשיב למפר את השווי של מה שקיבל או לדרוש מהמפר השבת שווי
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
902
תחולת פרק עשיית
עושר על ההשבה
][ח
.494
פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט בחלק משנה רביעי* יחול על הזכות להשבה, בכפוף
.להוראות פרק זה
פרק שישי: תרופות בשל הפרה צפויה
הזכות לתרופות
בשל הפרה צפויה
]17 [חות
.495
גילה חייב את דעתו שלא יקיים את החיוב או שברור בנסיבות העניין כי קרוב לוודאי
;שיופר החיוב, זכאי הנפגע לכל התרופות הקבועות בחלק משנה זה, בשינויים המחויבים
ואולם לא ייתן בית המשפט צו לאכיפה המורה על אכיפת החיוב במועד המוקדם
.מהמועד שהוסכם לקיום החיוב
פרק שביעי: תרופות נוספות
השעיית קיום
חיובים
][ח
.496
הופר חוזה הפרה יסודית, זכאי הנפגע להשעות את קיום חיוביו עד שהמפר יקיים
.את חיוביו
תרופת הניכוי
, קבל28 [מכר
), (ג), שכר2()(א4
]), ח2()(א9
.497
הופר חיוב ההתאמה בנכס או במלאכה, זכאי הנפגע לנכות מהתמורה את הסכום
(א)
האמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן למפר הזדמנות סבירה לתיקון אי–ההתאמה, אך
.המפר לא תיקן אותה בתוך זמן סביר
:התייחסות המשפט העברי
ממקורות המשפט העברי עולה, שעם ביטול החוזה
מתבטלות כל הפעולות שנעשו כתוצאה ממנו, ולכן אם
הדבר אפשרי, ההשבה תהיה בעין (ראו כסף הקדשים על
.)שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שלג, סעיף ג
: נוסח חוק התרופות הקיים
"השבה לאחר ביטול
. (א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה9
שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל
אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או
שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל
על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם
ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע
".בחר בכך
למען הסר ספק בנוגע לתחולתו של פרק
494 סעיף
עשיית עושר ולא במשפט, בשל ההוראה
המוצע, מוצע לקבוע493 המיוחדת הקבועה בסעיף
במפורש כי על הזכות להשבה יחולו שאר ההוראות בפרק
.עשיית עושר ולא במשפט
צפויה הפרה בשל תרופות :שישי פרק
ההוראה המוצעת קובעת את הזכות
495 סעיף
לתרופות במקרה של הפרה צפויה, בדומה
לחוק התרופות, אך היא חלה, נוסף על הפרה17 לסעיף
צפויה בחוזים, גם על הפרה צפויה בנזיקין, ככל שהדבר
עולה בקנה אחד עם אופיו של החיוב. המילים "גם לפני
.המועד שנקבע לקיום החוזה" הושמטו בהיותן מיותרות
: נוסח חוק התרופות הקיים
"הפרה צפויה
. גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או17
,שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו
זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד
שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו
אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע
".לקיומו
נוספות תרופות :שביעי פרק
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
496 סעיף
תרופת השעיית החוזה במקרה של הפרה
יסודית. סעד ההשעיה מוכר מכוח עקרון תום הלב במסגרת
הדין הקיים. מוצע כי תרופת ההשעיה תינתן רק במקרים
,שבהם הפרת החוזה היא הפרה יסודית. הוראה זו תחול
המוצע, על חיובים שאינם52 נוסף על הקבוע בסעיף
שלובים ועל חיובים של הנפגע אשר אינם מותנים בקיום
.של חיוב המפר
)לסעיף קטן (א
497 סעיף
ההוראה המוצעת מעגנת הסדר מקיף לסעד
הניכוי מן המחיר בשל הפרת חיוב של התאמה בנכס או
במלאכה. סעד זה קבוע כיום בחוק המכר, בחוק חוזה
קבלנות ובחוק השכירות והשאילה, וחל במצבים של
אי–התאמה. החידוש בהסדר המוצע הוא ההתאמה בין
ההסדרים ואיחודם להסדר מקיף וכולל, אשר קובע את
הזכות לניכוי מן התמורה. התנאי לניכוי הוא מתן הזדמנות
ההתאמה. המילים "ואין הקונה-סבירה למפר לתקן את אי
רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו" הקבועות
. לחוק המכר, הושמטו בהיותן מיותרות28 בסעיף
.419 עד410 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
903
שילם הנפגע את התמורה בעד הנכס או המלאכה, זכאי הוא להשבה בשיעור
(ב)
.הסכום שאותו היה זכאי לנכות לפי הוראות סעיף קטן (א), אלמלא שולמה התמורה
הניכוי מהתמורה בעד הנכס או המלאכה יחושב בהתאם לשיעור שבו פחת
(ג)
שוויים בשל אי–ההתאמה לעומת שוויים אלמלא אי–ההתאמה; שוויים של הנכס או
.המלאכה ייקבע על פי שוויים במועד כריתת החוזה
צו מרתיע
][ח.498
נתן בית המשפט צו אכיפה, רשאי הוא, אם מצא לנכון, לחייב בצו את המפר
(א)
צו- לשלם סכום שיקבע בעד כל יום שבו לא יקיים המפר את צו האכיפה (בסעיף זה
מרתיע) ורשאי הוא לקבוע כי מועד תחילתו של הצו המרתיע יהיה מאוחר ממועד מתן
.צו האכיפה
.אין במתן צו מרתיע כדי לגרוע מתוקפו של צו האכיפה
(ב)
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת, שהזכאות לניכוי
קיימת גם אם הנפגע כבר שילם את התמורה הכספית בעד
הנכס או המלאכה, וזאת כדי ליצור הבחנה בין תרופת
הניכוי לקיזוז. ההוראה מבהירה כי במקרה כזה זכאי
הנפגע להשבה בהתאם לשיעור שאותו היה זכאי לנכות
.כאמור לעיל
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת מסדירה את דרך חישוב שיעור
הניכוי. חישוב זה ייעשה באופן יחסי לפחיתת השווי בשל
.ההתאמה, במועד כריתת החוזה-אי
:העברי המשפט התייחסות
במשפט העברי נקבע, לגבי חוזה מכר, כי אם
אי–ההתאמה היא יסודית, היינו שאינה ניתנת לתיקון
ויש לקונה עילה לביטול המכר, אין הוא זכאי לניכוי, וכפי
,שכותב הרמב"ם (משנה תורה, הלכות מכירה, פרק טו
,הלכה ד. וראו גם שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רלב
סעיף ד): "אין מחשבין פחת המום... אם רצה הלוקח ליקח
פחת המום, הרשות ביד המוכר שהוא אומר לו: 'או תקנה
אותו כמו שהוא, או טול דמים שלך ולך'". ואולם אם
,אי–ההתאמה אינה יסודית ואינה עילה לביטול העסקה
מכיר המשפט העברי בתרופת הניכוי. כך הוא כאשר
אי–ההתאמה ניתנת לתיקון (שולחן ערוך ורמ"א, חושן
משפט, סימן רלב, סעיף ה); וכך הוא כאשר אי–ההתאמה
פעוטה ורוב בני אדם אינם מבטלים עסקת מכר בגינה
.)(רמ"א, חושן משפט, סימן רלג, סעיף א
: נוסח חוק המכר הקיים
"ניכוי מהמחיר
ולא תיקן את הדבר11 הפר המוכר חיוב כאמור בסעיף .28
תוך זמן סביר אחרי שהקונה נתן לו הודעה על כך, ואין
,הקונה רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו
זכאי הוא לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי
".הממכר עקב אי–ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"תרופות בשל פגם
לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר לאחר ). (א4
- (א), רשאי המזמין3 שהמזמין עשה כאמור בסעיף
,) לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם2(
את הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות
.עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם
(ג) לא ניתן הפגם לתיקון, זכאי המזמין לניכוי מן
".)2()השכר כאמור בסעיף קטן (א
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תרופות בשל אי–תיקון
. (א) לא תיקן המשכיר את הפגם תוך זמן סביר לאחר9
- שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר
) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא2(
תוקן הפגם, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות
".עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה
ההוראה החדשה המוצעת מקנה לבית
498 סעיף
המשפט סמכות לתת צו מרתיע, במקרה
שבו נתן צו אכיפה. תכליתו של הצו המרתיע לחזק את
,היעילות של צווי אכיפה, כך שבית המשפט יהיה מוסמך
כבר בעת מתן הצו, בנסיבות מתאימות, לתמרץ את המפר
.לקיים את הצו באמצעות קביעת הרתעה כספית
:התייחסות המשפט העברי
, הוראה זו עולה בקנה אחד עם המשפט העברי
המעניק סמכות רחבה לבית הדין להטיל קנסות בגין הפרת
הפקר". התלמוד- ציוויו, על פי העיקרון "הפקר בית דין
(גיטין לו ע"ב) מביא מקור לאפשרות זו מהפסוק: "וְכֹל אֲׁש ֶר
ֹלא יָבֹוא לִׁשְֹלׁש ֶת הַּיָמִים ּכַעֲצַת הַּׂש ִָרים וְהַּזְקֵנִים יָחֳַרם ּכָל
.)ְרכּוׁשֹו" (עזרא י, ח
שילם הנפגע את התמורה בעד הנכס או המלאכה, זכאי הוא להשבה בשיעור
(ב)
.הסכום שאותו היה זכאי לנכות לפי הוראות סעיף קטן (א), אלמלא שולמה התמורה
הניכוי מהתמורה בעד הנכס או המלאכה יחושב בהתאם לשיעור שבו פחת
(ג)
שוויים בשל אי–ההתאמה לעומת שוויים אלמלא אי–ההתאמה; שוויים של הנכס או
.המלאכה ייקבע על פי שוויים במועד כריתת החוזה
.498
נתן בית המשפט צו אכיפה, רשאי הוא, אם מצא לנכון, לחייב בצו את המפר
(א)
צו- לשלם סכום שיקבע בעד כל יום שבו לא יקיים המפר את צו האכיפה (בסעיף זה
מרתיע) ורשאי הוא לקבוע כי מועד תחילתו של הצו המרתיע יהיה מאוחר ממועד מתן
.צו האכיפה
צו מרתיע
][ח
.אין במתן צו מרתיע כדי לגרוע מתוקפו של צו האכיפה
(ב)
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
904
חלק רביעי: נכסים
חלק משנה ראשון: הוראות ביחס לכלל הנכסים
פרק ראשון: כללי
הגדרות לחלק
הנכסים.499
- בחלק זה
]א77 ,52 [מק חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, אשר נועדו למגורים, לעסק או לצורך- ""דירה
;אחר, המהווים יחידה שלמה ונפרדת
]8 , מט15 [מק בין שהשליטה הישירה בנכס היא בידיו, ובין שהיא בידי אדם המחזיק- "מחזיק", בנכס
;מטעמו
]1 [מק; כהגדרתם בחוק המקרקעין- ""מפקח", "רשם
][ח. לחוק המקרקעין123 כמשמעותם בסעיף- ""פנקסי המקרקעין
נכסים :רביעי חלק
. החלק הרביעי כולל את ההוראות החלות על נכסים
מטרת חלק זה ליצור הסדרים אחידים ומתאימים ככל
האפשר, להוראות הדנות בנכסים. החלק מורכב מארבעה
חלקי משנה: חלק המשנה הראשון דן בהוראות כלליות
המשותפות לכל סוגי הנכסים; חלק המשנה השני דן
בהגדרת זכויות הקניין השונות, המתייחסות לכל סוגי
הנכסים, כגון: בעלות, נאמנות ושכירות; חלק המשנה
השלישי דן בהוראות המיוחדות למקרקעין, כגון: זיקת
הנאה, בתים משותפים ומשכנתה; חלק המשנה הרביעי דן
.בהוראות המיוחדות למיטלטלין, וכן בדיני השבת אבידה
הנכסים לכלל ביחס הוראות :ראשון משנה חלק
חלק משנה זה כולל הוראות כלליות שיחולו על כלל
סוגי הנכסים. לאור זאת, חלק מן ההוראות הקיימות כיום
.בחוקים ספציפיים, הורחבו והוחלו על כלל הנכסים
כללי :ראשון פרק
בהוראה המוצעת נערך- "להגדרה "דירה 499 סעיף
,שינוי לעומת ההגדרה הקיימת בחוק המקרקעין
שמטרתו להדגיש, שמהותה העיקרית של דירה היא ייעודה
ולא המבנה הפיזי, או ייעוד השימוש שלה. מובהר כי דירה
.יכולה לכלול גם חדרים או תאים שאינם רציפים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
, חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים- . דירה52
שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או
".לכל צורך אחר
"הגדרות
, חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים- א. דירה77
שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או
".לכל צורך אחר
ההגדרה המוצעת חוזרת- "להגדרה "מחזיק בנכס
.על ההוראות לעניין זה בחוק המקרקעין, בשינוי נוסח
,המילה "מקרקעין" הוחלפה במילה "נכס" הכולל מקרקעין
מיטלטלין ובשינויים המחויבים ובהתאם לנסיבות העניין
.) המוצע6 גם זכויות רכושיות (סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החזקה
בין שהשליטה הישירה במקרקעין- ". בסימן זה "מחזיק15
היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם
".המחזיק מטעמו
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הגנת הבעלות וההחזקה
,1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט20 עד15 . סעיפים8
".יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין
ההגדרות המוצעות מפנות- "להגדרות "מפקח" ו"רשם
אל ההגדרות שבחוק המקרקעין, ואשר ייוותרו מחוץ לחוק
.) המוצע897 המוצע (ראו גם סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
ללשכה שבאזור116 רשם שנתמנה לפי סעיף- ". "רשם1
פעולתה נמצאים המקרקעין הנדונים לרבות סגן רשם
שנתמנה לאותה לשכה ומי שהוסמך בסמכויות של
;116 רשם לפי סעיף
ושבאזור117 מפקח שנתמנה לפי סעיף- ""מפקח
";סמכותו נמצאים המקרקעין הנדונים
ההגדרה המוצעת מפנה- "להגדרה "פנקסי המקרקעין
להגדרת פנקסי המקרקעין כפי שהיא מופיעה בסעיף
לחוק המקרקעין. ההגדרה נחוצה בשל העובדה123
ייוותר מחוץ לחוק המוצע בהיותו הוראה123 שסעיף
.) המוצע897 מינהלית באופייה (ראו גם סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
905
כוחה של זכות
בנכס
][ח
.500
.זכות בנכס כוחה יפה כלפי כל אדם
זכויות בנכסים על
פי דין
]161 [מק
.501
.אין זכויות בנכסים, אלא על פי דין
עסקה בנכס
]6 [מק.502
.עסקה בנכס היא הקניית זכות בנכס לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה
פרק שני: הגנת הקניין
הגנת החזקה בנכס
]8 , מיט16 [מק.503
בעלים של נכס, מחזיק בנכס ומי שזכאי להחזיק בו, זכאים לכך שאדם אחר לא יתפוס
.את הנכס ולא יחזיק בו שלא כדין, וכן שלא יגרום נזק לנכס שלא כדין
הגנת השימוש בנכס
]8 , מיט17 [מק.504
,בעלים של נכס, המחזיק בנכס והמשתמש בו, זכאים לכך שאדם אחר שאין לו זכות לכך
לא יפריע הפרעה של ממש לשימוש הסביר בנכס או להנאה הסבירה ממנו, בהתחשב
.במיקומו ובטיבו
ההוראה החדשה המוצעת, מבטאת את
500 סעיף
הכלל התורתי בדבר מהותה הבסיסית של
.הזכות הקניינית, כזכות החלה כלפי כולי עלמא
הוראת הסעיף המוצעת עוסקת בסוגיית
501 סעיף
"הרשימה הסגורה" של זכויות הקניין, תוך
יצירת הסדר אחיד לכל סוגי הנכסים. הכלל שנקבע הוא
שרשימת הזכויות הקנייניות סגורה, ואולם הסעיף מרחיב
: לחוק המקרקעין) בשני מובנים161 מהחוק הקיים (סעיף
"זכויות- ראשית, המונח "זכות במקרקעין" הוחלף ב
בנכסים", שהוא שם נרדף בחוק המוצע לזכויות קניין; לאור
,זאת, תחולת העיקרון, ולפיו זכויות בקניין הן לפי דין בלבד
הורחבה על כל סוגי הנכסים הנכללים בהגדרה שבחוק
.) המוצע6 המוצע (בסעיף
שנית, המילים "אלא לפי חוק" הוחלפו בלשון "אלא
על פי דין"; הכוונה בשינוי ניסוחי זה היא לשלול את
.המקור ההסכמי כמקור עצמאי ליצירת זכות קניין
עוד מוצע לשנות את כותרת השוליים, שתהיה
,""זכויות בנכסים על פי דין" במקום "שלילת זכויות שביושר
.מינוח אשר אינו משקף כראוי את הכלל הנדון
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שלילת זכויות שביושר
".. מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק161
6 ההוראה המוצעת מרחיבה לעומת סעיף
502 סעיף
לחוק המקרקעין, תוך יצירת הסדר אחיד
.לכל סוגי הנכסים בנוגע לקביעת מהותה של עסקה
ההסדרים הפרטניים העוסקים בשכלול עסקה (למשל
דרישת הרישום כתנאי לשכלול עסקה במקרקעין) מופיעים
.בפרקים הדנים בנכסים השונים
" במקום ההתייחסות להקניית "בעלות או זכות אחרת
הסעיף המוצע מתייחס להקניית "זכות", הכוללת גם את
.זכות הבעלות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"עסקה במקרקעין
. עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות6
אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי
".צוואה
הקניין הגנת :שני פרק
הסעיף המוצע מאחד את ההסדרים
503 סעיף
הקבועים בחקיקה הקיימת לעניין מקרקעין
ולעניין מיטלטלין, תוך שהוא מבהיר, כי הזכות על פי
הסעיף מוקנית גם למחזיק בפועל בנכס בעת התפיסה
שלא כדין, ולא רק למי שזכאי להחזיק בנכס. נוסח הסעיף
שונה לעומת הדין הקיים, וזאת מתוך מגמה להתאים בין
ההגנה הניתנת על ההחזקה על פי דיני הנזיקין וזו הניתנת
.) המוצע392 על פי דיני הקניין (ראו לעניין זה סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תביעה למסירת מקרקעין
. בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש16
".מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הגנת הבעלות וההחזקה
,1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט20 עד15 . סעיפים8
".יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין
ההוראה המוצעת מקנה את הזכות
504 סעיף
לאי–ההפרעה שלא כדין לשימוש בנכס למי
המחזיק בנכס, המשתמש בו- שיש להם אינטרס בנכס
והבעלים של הנכס. הזכות האמורה קמה, על פי ההוראה
המוצעת, כלפי כל מי שאין לו זכות להפריע לשימוש
בנכס. הסעיף המוצע אינו עוסק בזכאותו של המשתמש
,בנכס להחזיק בו, אלא מכיר באינטרס שלו להשתמש בנכס
כאשר השאלה אם הוא מחזיק בנכס כדין או לא תיבחן
בהתאם להוראות הכלליות, בין השאר, במסגרת הוראת
.500
.זכות בנכס כוחה יפה כלפי כל אדם
כוחה של זכות
בנכס
][ח
.501
.אין זכויות בנכסים, אלא על פי דין זכויות בנכסים על
פי דין
]161 [מק
.502
.עסקה בנכס היא הקניית זכות בנכס לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה
עסקה בנכס
]6 [מק
פרק שני: הגנת הקניין
.503
בעלים של נכס, מחזיק בנכס ומי שזכאי להחזיק בו, זכאים לכך שאדם אחר לא יתפוס
.את הנכס ולא יחזיק בו שלא כדין, וכן שלא יגרום נזק לנכס שלא כדין
הגנת החזקה בנכס
]8 , מיט16 [מק
.504
,בעלים של נכס, המחזיק בנכס והמשתמש בו, זכאים לכך שאדם אחר שאין לו זכות לכך
לא יפריע הפרעה של ממש לשימוש הסביר בנכס או להנאה הסבירה ממנו, בהתחשב
.במיקומו ובטיבו
הגנת השימוש
בנכס
]8 , מיט17 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
906
עשיית דין לעצמו
]8 , מיט18 [מק.505
המחזיק בנכס רשאי להשתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע תפיסה או
(א)
.החזקה בנכס שלא כדין או שלילת שליטתו בנכס שלא כדין
תפס אדם נכס שלא כדין, רשאי מי שהחזיק בנכס באותה עת להשתמש במידה
(ב)
.סבירה של כוח, בתוך חמישה עשר ימים מיום התפיסה, כדי להוציאו מידי התופס
זכות המחזיק בנכס
להשבה
]8 , מיט19 [מק
.506
,)(ב505 הוציא אדם נכס מידי המחזיק, בלי שהיה זכאי לכך לפי הוראות סעיף
(א)
.ישיב אותו למחזיק
המוצע. לפי החוק הקיים, זכותו של בעל הנכס506 סעיף
לדרוש את הפסקת השימוש שלא כדין בו נלמדת מהשילוב
15 לחוק המקרקעין עם הוראת סעיף17 של הוראת סעיף
לאותו חוק, המגדיר "מחזיק" כ"לרבות מי שמטעמו מוחזק
הנכס". ההוראה המוצעת נועדה להבהיר נקודה זו. סבירות
השימוש וההנאה, המוגנים על פי הוראה זו, ייקבעו גם
בהתחשב בטיב ובמיקום של הנכס. מדדים אלה נקבעים
לפקודת הנזיקין; בנוסח המוצע שואפת44 היום בסעיף
ההוראה להתאים בין ההגנה על השימוש המוענקת על
פי דיני הנזיקין וזו המוענקת על פי דיני הקניין (ראו לעניין
.) המוצע396 זה סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תביעה למניעת הפרעה
. המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות17
לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש
".במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הגנת הבעלות וההחזקה
,1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט20 עד15 . סעיפים8
".יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"מיטרד ליחיד
. (א) מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או44
מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו
באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין
של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם
וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא
.אם סבל ממנו נזק
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור
".שמש
.הוראה מוצעת זו משנה את הדין הקיים
505 סעיף
מטעמים מעשיים, מוצע שלא להתנות
את הזכות לעשיית דין עצמי בהוכחת הזכאות להחזיק
)בנכס. לצד הרחבה זו, ההוראה המוצעת בסעיף קטן (ב
לחוק18 מקצרת את פרק הזמן הקצוב בחוק הקיים (סעיף
30 המקרקעין) לסילוק האדם המפריע, וזאת מתקופה של
ימים. עשיית דין עצמי נתפסת כחריג15 ימים לתקופה של
בשיטתנו, ונועדה לאותם מצבים שבהם מתעורר צורך מיידי
לפעול. החוק, בהתרתו עשיית דין עצמי, מתחשב בתגובה
הספונטנית של אדם המבקש להגן על רכושו גם באמצעות
מעשה פיזי, אך הסדר הציבורי דורש הגבלה של מצבים
אלה, כאשר המגמה היא להביא לכך שהמחלוקת תתברר
,בבית המשפט. לפיכך כאשר מניעת ההפרעה מתעכבת
אין עוד הצדקה לפעולה בדרך של סעד עצמי, אלא יש
506 לפנות לבית המשפט לשם אכיפת הזכות (ראו גם סעיף
המוצע). יצוין כי מגבלת הזמן הקבועה בהוראה זו אינה
,חלה על פעולה של השבת הנכס, הנעשית בידי המשטרה
על פי פניית הזכאי לעשיית דין עצמי, אם זה פנה למשטרה
בתוך תקופת הזמן הקבועה בה. זאת משום שתפקידה של
המשטרה הוא לשמור על הסדר הציבורי ולאור פרשנות
תכליתית של ההוראה, שלפיה יש בפנייה למשטרה בתוך
התקופה הקבועה בהוראה כדי לייפות את כוחה לפעול
לסילוק הפולש. המילים "הסגת גבול" הוחלפו במילים
."תפיסה או החזקה בנכס שלא כדין" מטעמי דיוק בניסוח
:התייחסות המשפט העברי
כותרת השוליים "עשיית דין לעצמו", לקוחה
ממקורות המשפט העברי. מקור הביטוי בדברי התלמוד
(בבא קמא כז ע"ב): "עביד איניש דינא לנפשיה", ובלשונו
של הרמב"ם (משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק ב, הלכה
יב): "יש [=אפשר] לאדם לעשות דין לעצמו". במשפט
העברי מסורה הזכות הזו רק למחזיק כדין, וכפי שכותב
השולחן ערוך (חושן משפט, סימן ד, סעיף א): "יכול אדם
לעשות דין לעצמו; אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול
לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד
שיניחנו, אם לא יוכל להציל בעניין אחר... והוא שיוכל לברר
."ששלו הוא נוטל בדין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שימוש בכוח נגד הסגת גבול
. (א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח18
במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו
.בהם שלא כדין
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי
,המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה
".להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הגנת הבעלות וההחזקה
,1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט20 עד15 . סעיפים8
".יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
506 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח18 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
907
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מבית המשפט לדון בזכויותיהם של הצדדים
(ב)
,האמורים באותו סעיף קטן בעת ובעונה אחת, ורשאי הוא להסדיר את ההחזקה בנכס
.ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם
פרק שלישי: זכויות נוגדות
הקניית זכות בנכס
,(ב) רישה85 [ח, מק
] רישה4 המח
.507
אין אדם יכול להקנות זכות בנכס העולה על זכותו שלו באותו נכס, אלא אם כן נקבע
.אחרת בחיקוק
רכישה בניגוד
לזכויות קודמות
בנכס
.508
ברכישת זכות בנכס כמפורט להלן עוברת הזכות לרוכש כשהיא חופשית מכל
(א)
:זכות קודמת בנכס ומעיקול
]34 [מכר אם הרוכש רכש- ברכישת בעלות או שכירות בנכס שהוא מיטלטלין
)1(
,את הזכות בנכס ממי שעוסק במכירה או בהשכרה של נכסים מסוגו של הנכס
והמכירה או ההשכרה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, ובלבד שהרוכש רכש את
;הזכות וקיבל את הנכס להחזקתו בתום לב ובתמורה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החזרת גזלה
. מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור19
(ב) חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה18 בסעיף
המשפט לדון בזכויות שני-זו כדי לגרוע מסמכות בית
הצדדים בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר
,את ההחזקה, ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון
".עד להכרעה בזכויותיהם
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הגנת הבעלות וההחזקה
,1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט20 עד15 . סעיפים8
".יחולו גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין
נוגדות זכויות :שלישי פרק
הפרק המוצע נועד להסדיר את המצבים השונים
שבהם נוצרים עימותים בין זכויות שונות. כיום, ההוראות
העוסקות בזכויות נוגדות פזורות בחוקים שונים, וההסדרים
השונים מביאים לתוצאות שאינן אחידות. הפרק המוצע
מסדיר את המצבים השונים, תוך חלוקתם לפי מערכות
היחסים השונות. בהתאם לכך, קיימות הוראות אשר
מגדירות את היחס שבין בעל זכות קניינית קודמת לבין
רוכש מאוחר של זכות, והוראות אחרות, אשר עוסקות
.ביחס שבין חיובים סותרים ביחס לאותו נכס
העיקרון בתחרות זכויות הוא כי בעל הזכות הראשונה
בזמן גובר, אלא אם כן השני קיים תנאים מסוימים המזכים
אותו בעדיפות. עיקרון זה הורחב והוחל באופן אחיד על
מערכות היחסים השונות. כך למשל, ההסדר המוצע לעניין
זכויות נוגדות בהמחאת חיובים שונה מהחוק הקיים, בכך
שנוספו דרישות של תום לב ותמורה, מעבר ליסוד של מתן
.ההודעה לחייב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת באופן
507 סעיף
פוזיטיבי את הכלל הידוע ולפיו אין
אדם יכול להעביר יותר מזכותו שלו בנכס. זהו כלל
(ב) לחוק85 מקובל, המוצא ביטוי היום ברישה של סעיף
.המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים
. (ב) עיסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר85
שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה
לממש אותה, ואין לעיסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את
".המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאות סותרות
,. המחה הנושה זכות לאחד וחזר והמחה אותה לאחר4
הזכות היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על
ההמחאה השניה לפני שהודיעו לו על הראשונה, הזכות
".היא של השני
הפתיח מבהיר כי במקרים המפורטים
508 סעיף
, המוצע507 בסעיף, וכחריג לכלל שבסעיף
עוברת הזכות בנכס כשהיא חופשית מכל זכות קניינית
קודמת בנכס ומעיקול. הסעיף מבוסס על ההוראות הקיימות
"בדבר תקנת השוק, הקבועות בחוקים שונים. המילה "נקיה
הוחלפה במילה "חופשית", המתארת נכונה את השחרור
.מכל זכות אחרת בנכס
)לסעיף קטן (א
)1( לפסקה
הוראת הפסקה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק המכר, בשינויי נוסח. ההוראה עוסקת בתקנת34
.שוק במיטלטלין ומסדירה את העימות שבין בעלי הזכות
6 תחולת הסעיף היא על "מיטלטלין" כהגדרתם בסעיף
המוצע, לעומת "נכס נד", כפי שמופיע בחוק הקיים. יוער
"כי בפסקה זו, כמו גם בהמשך הסעיף, המונח "תמורה
מתייחס לתמורה מבוצעת, שכן תמורה כזו מעידה על
.אינטרס ההסתמכות של הרוכש
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מבית המשפט לדון בזכויותיהם של הצדדים
(ב)
,האמורים באותו סעיף קטן בעת ובעונה אחת, ורשאי הוא להסדיר את ההחזקה בנכס
.ככל שייראה לו צודק ובתנאים שימצא לנכון, עד להכרעה בזכויותיהם
פרק שלישי: זכויות נוגדות
.507
אין אדם יכול להקנות זכות בנכס העולה על זכותו שלו באותו נכס, אלא אם כן נקבע
.אחרת בחיקוק
הקניית זכות בנכס
,(ב) רישה85 [ח, מק
] רישה4 המח
.508
ברכישת זכות בנכס כמפורט להלן עוברת הזכות לרוכש כשהיא חופשית מכל
(א)
:זכות קודמת בנכס ומעיקול
רכישה בניגוד
לזכויות קודמות
בנכס
אם הרוכש רכש- ברכישת בעלות או שכירות בנכס שהוא מיטלטלין
)1(
,את הזכות בנכס ממי שעוסק במכירה או בהשכרה של נכסים מסוגו של הנכס
והמכירה או ההשכרה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, ובלבד שהרוכש רכש את
;הזכות וקיבל את הנכס להחזקתו בתום לב ובתמורה
]34 [מכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
908
]4 [המח , אם הנמחה רכש את הזכות בתום לב ובתמורה- בהמחאת זכות על פי חיוב
)2(
והממחה או הנמחה הודיעו לחייב על ההמחאה האמורה לפני שהודיעו לו על
.ההמחאה הקודמת או על עיקול קודם, לפי העניין
]10 ,1 [מק רכש אדם זכות בנכס שהוא מקרקעין מוסדרים בתום לב, בתמורה ובהסתמך על
(ב)
;הרישום בפנקסי המקרקעין, יהיה כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון
מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר לפי פקודת הסדר- "לעניין זה, "מקרקעין מוסדרים
.291969-זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט
: נוסח חוק המכר הקיים
"תקנת השוק
. נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו34
,של הממכר והמכירה הייתה במהלך הרגיל של עסקיו
עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות
אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא
היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל
".אותו לחזקתו בתום–לב
)2( לפסקה
לחוק המחאת4 הפסקה המוצעת מבוססת על סעיף
חיובים, ועוסקת ביחס בין המחאות סותרות. בעוד
שההוראה הקיימת, בשונה מן ההוראות העוסקות בסוגיה
זו בחוקים האחרים, אינה מתנה את הקניית הזכות לנמחה
השני בתמורה ובתום לב, בנוסח המוצע נקבע, מתוך כוונה
להשיג הסדר אחיד המשקף את עקרונות החוק המוצע, כי
ההגנה לנמחה השני תותנה בכך, שרכישת הזכות נעשתה
.על ידו בתמורה ובתום לב
, הפסקה עוסקת בעימות מול המחאה קניינית קודמת
ואילו על המקרה של עימות מול המחאה אובליגטורית
המוצע. ההתייחסות511 ראשונה בזמן, יחול סעיף
לעיקול, המופיעה בפסקה זו, מתבקשת לאור לשון הרישה
.של הסעיף
: נוסח חוק המחאת חיובים הקיים
"המחאות סותרות
,. המחה הנושה זכות לאחד וחזר והמחה אותה לאחר4
הזכות היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על
ההמחאה השנייה לפני שהודיעו לו על הראשונה, הזכות
".היא של השני
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת, שעניינה בתקנת השוק במקרקעין
מוסדרים, חוזרת על ההוראות הקיימות לעניין זה
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח10 בסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
מקרקעין שנרשמו לאחר הסדר- . מקרקעין מוסדרים1
-לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט
.1969
רכישה בתום–לב
. מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה10
ובהסתמך בתום–לב על הרישום, תהא כוחה של זכותו
".יפה אף אם הרישום לא היה נכון
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הרישה של
לחוק הירושה, בשינויי נוסח. יצוין כי ברכישת73 סעיף
זכות אגב הסתמכות על צו ירושה, לא נעשית אבחנה בין
73 מיטלטלין, מקרקעין או זכויות אחרות. הסיפה של סעיף
לחוק הירושה, העוסקת בקיום חיובים בתום לב, נותרה
.) המוצע761 בחלק הירושה (ראו סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הגנת רוכש בתום לב
. מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו73
ירושה או על צו קיום שהיה בר – תוקף אותה שעה, או מי
שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או
".לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן
:התייחסות המשפט העברי
תקנת השוק על פי המשפט העברי שונה; לפי עמדת
המשפט העברי, אם עדיין לא התייאשו הבעלים מן הנכס
שנגנב, והם מצפים שהוא יוחזר לרשותם, הנכס לא עובר
לרשות הקונה, והבעלים זכאים לקבלו בחזרה. מתוך דאגה
,להגנה על האינטרסים של הקונה ועל יעילות חיי המסחר
תיקנו חכמים את "תקנת השוק" המחייבת את הבעלים
לפצות את הקונה על השקעתו ברכישת הנכס, כתנאי
:)להחזרת רכושם, וכפי שקובעת המשנה (בבא קמא י, ג
,"המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גניבה בעיר
ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול". כך כותב הרמב"ם (משנה
,תורה, הלכות גניבה, פרק ה, הלכה ב. וראו גם שולחן ערוך
חושן משפט, סימן שנו, סעיף ב): "הגונב ומכר ולא נתיאשו
הבעלים, ואחר כך הוכר הגנב, ובאו עדים שזה החפץ שמכרו
פלוני זה, הוא גנבו בפנינו, חוזר החפץ לבעליו, והבעלים
נותנין ללוקח דמים ששקל לגנב, מפני תקנת השוק, והבעלים
חוזרין ועושין דין עם הגנב". רבי יהושע פלק כ"ץ בעל ספר
מאירת עיניים, מנושאי כליו של השולחן ערוך, מבאר את
מהותה של תקנת השוק לפי המשפט העברי, כשהוא מדגיש
,את תרומתה ליעילות חיי המסחר: 'מפני תקנת השוק' פירוש
מפני שקנאו בפרהסיא בשוק, ואם לא יחזירו לו דמים, נמצא
שלא יקנה אדם מחברו דבר, מחשש שמא גנוב הוא ויוציאנו
.293 ', עמ13 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 29
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
909
]73 [ירש רכש אדם זכות בנכס בתום לב, בתמורה ובהסתמך על צו ירושה או על צו קיום
(ג)
.צוואה, יהיה כוחה של זכותו יפה אף אם תוקן הצו או בוטל לאחר מכן
רכישה נוגדת
מרשות
)(ב85 א, מק34 [מכר
]סיפה
.509
נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת
הבעלות לרוכש חופשית מכל זכות קודמת בנכס ומעיקול ובלבד שרכש את הנכס
.בתום לב
פדיון נכס מן
הרוכש
][ח
.510
, רשאי הבעלים הקודם של הזכות, בתוך שנה508 נרכשה זכות בנכס כאמור בסעיף
,ממועד הרכישה, לפדות אותה מן הרוכש או ממי שרכש אותה מן הרוכש בלא תמורה
;בתשלום שווייה בעת הפדיון, אלא אם כן חל בנכס בתקופה האמורה שינוי של ממש
הפודה זכות בנכס לפי סעיף זה ישפה את הרוכש בשל הוצאות שהיו לו בקשר לרכישת
.הזכות
חיובים נוגדים
ביחס לנכס
,)(ב85 ,80 ,9 [מק
]12 מיט
.511
התחייב אדם להקנות זכות בנכס, או שהוא חייב בכך על פי דין, ובטרם הוקנתה
(א)
הזכאי- הזכאי הראשון), התחייב כלפי אדם אחר (בסעיף זה- הזכות לזכאי (בסעיף זה
השני) לעסקה נוגדת, זכותו של הזכאי הראשון עדיפה, ואולם אם רכש הזכאי השני
. זכותו עדיפה- את הזכות בעודו תם לב ובתמורה
מידו בלא דמים" (שם, ס"ק ה). הרמב"ם מבהיר שהתקנה
אינה חלה על מי שקנה את הנכס שלא בתום לב, וכגון שקנה
אותו מ"גנב מפורסם": ואם גנב מפורסם הוא, לא עשו בו
תקנת השוק, ואין הבעלים נותנין ללוקח כלום, אלא חוזר
הלוקח ועושה דין עם הגנב ומוציא ממנו דמים ששקל לו
,United States of America ' כנען נ5664/93 (וראו בע"א
). ביטוי לכלל זה אפשר למצוא בזכות הפדיון128 )1(פ"ד נא
.510 המוצעת בסעיף
ההוראה המוצעת משנה לעומת הדין
509 סעיף
הקיים, אשר אינו מתנה את ההגנה לרוכש
נכס במכירה בידי רשות, בתום לבו. בהוראה המוצעת נוסף
קיומו של תום לב, וזאת- תנאי להגנה על הרוכש מרשות
במטרה להשיג הסדר המשקף את העקרונות הכלליים של
א לחוק המכר, הקובעת34 החוק המוצע. הסיפה בסעיף
שתקנת השוק אינה גוברת על זכות "שאינה משמשת ערובה
לחיוב כספי" הושמטה, הואיל וקיים אינטרס עליון ליצור
ודאות בחיי המסחר; תחת זאת על זכות המשמשת ערובה
. המוצע417 לחיוב כספי יחול הסדר התחלוף, הקבוע בסעיף
בכך הוגברה ההגנה הניתנת למי שרוכש נכס מרשות
שלטונית, הפועלת על פי דין. המילים "חוץ מזכות שלפי
תנאי המכירה אינה מתבטלת" הושמטו מן הסעיף המוצע
כמיותרות, שכן כל אימת שהדין מקנה לרשות סמכות
.להתנות את המכירה בתנאים, תנאים אלה תקפים
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי תקנת השוק, כאמור בדברי ההסבר
, מאפשרת לבעלים לפדות גם את הנכס שנמכר508 לסעיף
.בידי הרשות מידי הקונה
: נוסח חוק המכר הקיים
"מכירה על ידי רשות
א. נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל34
או רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל
שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי
המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה
".לחיוב כספי
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים
. (ב) עיסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר85
שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה
לממש אותה, ואין לעיסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את
".המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי
510 סעיף
במקרה שבו רכש אדם זכות בנכס במצב
של תקנת שוק, יהיה הבעלים המקורי זכאי לפדות את
הנכס מן הרוכש או ממי שקיבל את הנכס בלא תמורה מן
הרוכש, בתוך שנה ממועד הרכישה, אלא אם חל בנכס
שינוי של ממש. הפודה יידרש לשפות את מי שרכש את
הזכות על פי כללי תחרות הזכויות בשל ההוצאות שהיו
לו בקשר לרכישת הזכות. ההוראה נועדה לאזן בין זכויות
.הקונה בתנאי תקנת השוק לזכותו של הבעלים המקורי
,יצוין כי זכות הפדיון אינה חלה על רכישה נוגדת מרשות
המוצע, המתבצעת ככלל, בפיקוח רשות509 על פי סעיף
.שיפוטית ובהשתתפות הבעלים
:התייחסות המשפט העברי
הוראה זו קרובה לגישת המשפט העברי ביחס לתקנת
השוק, אם כי לפי המשפט העברי נפדה הנכס בתשלום
הוצאותיו של הרוכש ולא בתשלום ערכו של הנכס בשעת
.) המוצע508 הפדיון (ראו דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (א
511 סעיף
הסעיף המוצע עוסק בחיובים נוגדים שעניינם
הקניית זכות בנכס, והוא מבוסס על ההסדר המופיע
, לחוק המיטלטלין12 לחוק המקרקעין וסעיף80– ו9 בסעיפים
רכש אדם זכות בנכס בתום לב, בתמורה ובהסתמך על צו ירושה או על צו קיום
(ג)
.צוואה, יהיה כוחה של זכותו יפה אף אם תוקן הצו או בוטל לאחר מכן
]73 [ירש
.509
נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או רשות אחרת על פי דין, עוברת
הבעלות לרוכש חופשית מכל זכות קודמת בנכס ומעיקול ובלבד שרכש את הנכס
.בתום לב
רכישה נוגדת
מרשות
א, מק34 [מכר
](ב) סיפה85
.510
, רשאי הבעלים הקודם של הזכות, בתוך שנה508 נרכשה זכות בנכס כאמור בסעיף
,ממועד הרכישה, לפדות אותה מן הרוכש או ממי שרכש אותה מן הרוכש בלא תמורה
;בתשלום שווייה בעת הפדיון, אלא אם כן חל בנכס בתקופה האמורה שינוי של ממש
הפודה זכות בנכס לפי סעיף זה ישפה את הרוכש בשל הוצאות שהיו לו בקשר לרכישת
.הזכות
פדיון נכס מן
הרוכש
][ח
.511
התחייב אדם להקנות זכות בנכס, או שהוא חייב בכך על פי דין, ובטרם הוקנתה
(א)
הזכאי- הזכאי הראשון), התחייב כלפי אדם אחר (בסעיף זה- הזכות לזכאי (בסעיף זה
השני) לעסקה נוגדת, זכותו של הזכאי הראשון עדיפה, ואולם אם רכש הזכאי השני
. זכותו עדיפה- את הזכות בעודו תם לב ובתמורה
חיובים נוגדים
ביחס לנכס
,)(ב85 ,80 ,9 [מק
]12 מיט
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
910
][ח על אף הוראות סעיף קטן (א), היה הנכס נושא ההתחייבויות מקרקעין, והזכאי
(ב)
,הראשון התרשל באי–רישום הערת אזהרה לטובתו בשל ההתחייבות בפנקסי המקרקעין
תהיה זכותו של הזכאי השני עדיפה אם נתן תמורה בעד ההתחייבות ונרשמה הערת
.אזהרה לטובתו בפנקסי המקרקעין בעודו תם לב
:הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם בכל אחד מאלה
(ג)
][ח כאשר ההתחייבות או החיוב על פי דין כלפי הזכאי הראשון הם להימנע
)1(
;מהקניית זכות בנכס
]14 [נאמ כאשר ההתחייבות לזכאי השני ניתנה תוך הפרה של חיוב המוטל על נאמן
)2(
.כלפי הנהנה על פי תנאי הנאמנות
בשינויי נוסח. מובהר כי הוראה בעניין חיובים נוגדים
תחול גם במקרה שבו מקור החיוב הראשון אינו רצוני
"אלא מן הדין (למשל חיוב להשבת נכס). המונח "רכש
משמעותו השלמת ההקניה לגבי כל סוגי הנכסים, והוא
מחליף את הניסוח הפרטני הקיים היום בחוק המקרקעין
ובחוק המיטלטלין. יצוין כי העדיפות של הזכאי הראשון
מותנית בכך, שהמתחייב אינו רשאי לחזור מן ההתחייבות
.כלפיו
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"עסקאות נוגדות
. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה9
העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה
נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם
השני פעל בתום–לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה
. זכותו עדיפה- בעודו בתום–לב
שכירות קצרה נוגדת
. הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום80
ולא נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם
לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את
,השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה
זכותו- אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב
".עדיפה
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיסקאות נוגדות
. התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת12
במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו
,את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקנייה נוגדת
זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה
וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה
". זכותו עדיפה-
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי מי שהתחייב
לרכוש נכס מקרקעין בתמורה ורשם לטובתו הערת אזהרה
בתום לב, יהיה עדיף על בעל התחייבות קודמת, אשר
.לא פעל, בשל התרשלותו, לרישום הערת אזהרה לטובתו
בכך מושג איזון בין התנהגות הזכאי הראשון לציפייה
הלגיטימית של הזכאי השני, אשר פעל באופן אקטיבי
.למניעת תאונה משפטית בנכס, ורשם הערת אזהרה
אפשרות אחרת שנשקלה היא לפטור את הזכאי השני
מרישום הערת אזהרה כך שזכותו תהיה עדיפה בכל מקרה
רישום הערת אזהרה-שבו התרשל הזכאי הראשון באי
לטובתו והשני נתן תמורה ונהג בתום לב. לפי גישה זו אין
רישומה של הערה בידי-לתת משמעות לרישומה או לאי
הזכאי השני שכן הוא קיים את שאר התנאים והסתמך על
המרשם שאינו כולל רישום הערת אזהרה לטובת הזכאי
.הראשון
)לסעיף קטן (ג
)1( לפסקה
ההוראה החדשה המוצעת מחילה את הוראות
.החיובים הנוגדים גם על התחייבות להימנע מהקניית נכס
הוראה זו כפופה להסדר הכללי לעניין תוקפה של תניה
המוצע599 חוזית בדבר הגבלת עבירות, הקבוע בסעיף
.)(ד) המוצע520 (ראו גם סעיף
)2( לפסקה
הפסקה המוצעת מחילה את הוראות החיובים
הנוגדים גם על מצב של נאמנות, תוך מתן עדיפות לזכות
אובליגטורית מאוחרת בזמן, אשר נרכשה בתמורה ובתום
לב, גם אם ההתחייבות ניתנה תוך הפרת חובת נאמנות
מצד הנאמן, מקנה הזכות. בכך תינתן הגנה ברורה ומן הדין
לזכותו של הנהנה, במקום שיקול הדעת המוקנה לבית
המשפט לבטל את העסקה, לפי הדין היום; בנוסף, תושג
,אחידות בין הסדר העסקאות הנוגדות להסדר הנאמנות
שכן על פי המוצע, מוענק לנהנה מעמד הדומה לזה של
בעל זכויות אובליגטוריות ראשון בזמן. הסיפה הקיימת
היום, המבהירה כי ידיעה על קיום נאמנות אין בה ידיעה
על הפרת חובת הנאמנות, הושמטה כמיותרת. יצוין כי
הוראות נוספות שעניינן תקנת שוק בנאמנות מצויות בפרק
.) המוצעים581– ו579 הדן בנאמנות (סעיפים
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"ביטול פעולות
. פעולה שנעשתה בהפרת חובת הנאמנות והצד14
השלישי ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
911
עיקול נוגד
][ח.512
התחייב אדם להקנות זכות בנכס לאדם אחר או שהוא חייב בכך על פי דין, ובטרם
(א)
הוקנתה הזכות לזכאי הוטל עיקול על הנכס הנוגד את זכותו של הזכאי, זכותו של
.הזכאי עדיפה
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התחייבות בלא תמורה בהתקיים תנאי
(ב)
., בשינויים המחויבים182 מהתנאים האמורים בסעיף
פרק רביעי: שיתוף בנכס
סימן א': יחסי השיתוף
שיתוף בנכס
])(א9 , מיט27 [מק.513
נכס שהוא של כמה בעלים, הבעלות של כל אחד מהם, לפי מנתו, מתפשטת על הנכס
.כולו
תחולת פרק השיתוף
על זכות בנכס
שאינה בעלות
]45 [מק
.514
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זכות בנכס שאינה בעלות, כשהיא
.של כמה בני אדם
מנת זכויות
השותפים
])(ב9 , מיט28 [מק
.515
.חזקה שמנתו של כל שותף בנכס שווה
ללא תמורה, רשאי בית המשפט לבטלה, ועל הצד השלישי
,יחולו אחריות וחובות כשל נאמן; ידיעה על קיום הנאמנות
".אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת הנאמנות
,189/95 בהמשך להלכה שנקבעה בע"א
512 סעיף
בנק אוצר החייל נ' מזל אהרונוב פ"ד
ההוראה המוצעת קובעת את עדיפותו של מי ,199 )4(נג
שהתחייב לרכוש נכס, על פני נושה של המוכר שלזכותו
הוטל עיקול על הנכס הנמכר, אחרי ההתחייבות ולפני
השתכללות הקניית הנכס. בהתאם לעקרונות הכלליים
לחוק המוצע, ההוראה לא תחול על התחייבות הדירה
. המוצע182 להקניית נכס בלא תמורה, כאמור בסעיף
בנכס שיתוף :רביעי פרק
, הוראות הפרק המוצע קובעות את דיני השיתוף בנכס
המוצע, לרבות מקרה שבו השותפים6 כהגדרתו בסעיף
אינם בעלים בנכס, אלא בעלי זכות קניינית אחרת (למשל
שוכרים במשותף או שואלים במשותף). לשם כך אוחדו
והותאמו ההוראות הקיימות בחוק המיטלטלין ובחוק
המקרקעין. הוראות הפרק חלות גם על נושים במשותף
.) המוצע89 (ראו גם סעיף
השיתוף יחסי :'א סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות חוק
513 סעיף
.המיטלטלין וחוק המקרקעין, בשינויי נוסח
יצוין כי בכל הפרק נעשה שימוש במונח "מנה" במקום
"המונח "חלק" שבחוק הקיים, וזאת משום שהמונח "מנה
מתאר באופן מדויק יותר את מהות והיקף זכויותיו של
שותף בנכס המשותף. משמעות המונח בחלק הנכסים
שונה ממשמעותם של מונחים אלה בחלק הירושה: בחלק
הירושה, בשונה מחלק הנכסים, המונח מנה מתייחס לנכס
מסוים ולא לחלק יחסי מזכויות המתפשטות על הנכס כולו
.) המוצע693 (ראו סעיף
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (א) מיטלטלין שהם של כמה בעלים, בעלותו של9
כל אחד מהם לפי חלקו בשיתוף מתפשטת על מלוא
".המיטלטלין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"בעלות משותפת במקרקעין
. מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד27
מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין
".לשום שותף חלק מסוים בהם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
514 סעיף
. לחוק המקרקעין בשינויי נוסח45 סעיף
ההוראה המוצעת מבהירה כי הוראות הפרק בדבר שיתוף
בנכס יחולו על כל זכות שעשויה להיות נושא לשיתוף
בנכס, אף אם היא פחותה מזכות הבעלות, כמו למשל, זכות
.השכירות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שיתוף בזכויות אחרות
. הוראות הסימן הקודם והסימן הזה, ככל שהן נוגעות45
לעניין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות
".במקרקעין כשהן של כמה בני אדם
ההוראה המוצעת מאחדת את ההוראות
515 סעיף
,הקיימות בחוק המיטלטלין ובחוק המקרקעין
בשינויי נוסח. המונחים "חלק" ו"שיעור" הוחלפו בביטוי
."מנה", בהתאם לתיקון שנעשה בכל הפרק
.512
התחייב אדם להקנות זכות בנכס לאדם אחר או שהוא חייב בכך על פי דין, ובטרם
(א)
הוקנתה הזכות לזכאי הוטל עיקול על הנכס הנוגד את זכותו של הזכאי, זכותו של
.הזכאי עדיפה
עיקול נוגד
][ח
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התחייבות בלא תמורה בהתקיים תנאי
(ב)
., בשינויים המחויבים182 מהתנאים האמורים בסעיף
פרק רביעי: שיתוף בנכס
סימן א': יחסי השיתוף
.513
נכס שהוא של כמה בעלים, הבעלות של כל אחד מהם, לפי מנתו, מתפשטת על הנכס
.כולו
שיתוף בנכס
])(א9 , מיט27 [מק
.514
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על זכות בנכס שאינה בעלות, כשהיא
.של כמה בני אדם
תחולת פרק
השיתוף על זכות
בנכס שאינה בעלות
]45 [מק
.515
.חזקה שמנתו של כל שותף בנכס שווה מנת זכויות
השותפים
])(ב9 , מיט28 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
912
חוזה שיתוף
])(ג9 , מיט29 [מק.516
חוזה שיתוף הוא חוזה בין השותפים בנכס בדבר ניהול הנכס והשימוש בו, ובדבר
(א)
.זכויותיהם וחובותיהם בנוגע לנכס
יחולו באין הוראות אחרות בחוזה523 עד520–(א) ו–(ג) ו518 הוראות סעיפים
(ב)
.השיתוף
כוחו של חוזה
שיתוף
])(ג9 (א), מיט29 [מק
.517
חוזה שיתוף כוחו יפה גם כלפי אדם הבא מכוחו של שותף ואדם שנעשה שותף לאחר
: אדם שלישי), בהתקיים המפורט להלן- כריתת החוזה (בסעיף זה
לגבי נכס שהוא מקרקעין, והשיתוף הוא בזכות הטעונה רישום בפנקסי
)1(
אם נרשם חוזה השיתוף בפנקסי המקרקעין; לא נרשם חוזה השיתוף- המקרקעין
;כאמור, יהיה לו תוקף כלפי אדם שלישי שידע עליו
אם אדם שלישי ידע או היה עליו- לגבי נכס שהוא מיטלטלין או זכות
)2(
.לדעת על החוזה
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
,. (ב) חלקיהם של כל אחד מהשותפים במיטלטלין9
".חזקה שהם שווים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שיעור חלקו של שותף
. חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה28
".שהם שווים
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראות
516 סעיף
,הקיימות בחוק המקרקעין ובחוק המיטלטלין
בשינויי נוסח, במסגרת המגמה הכללית לאחד את ההוראות
החלות על מקרקעין ועל מיטלטלין. הוראות הפרק המוצע
,חלות על בעלות וכן על זכויות משותפות אחרות בנכס
. המוצע514 בשינויים המחויבים, כאמור בסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הסכם שיתוף
. (א) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין29
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם
, הסכם שיתוף) ניתן לרישום- בכל הנוגע למקרקעין (להלן
ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר
.מכן וכל אדם אחר
(ב) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו
".36 עד30 הוראות סעיפים
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (ג) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המיטלטלין9
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויות השותפים
) הסכם שיתוף- וחובותיהם בכל הנוגע למיטלטלין (להלן
כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכלפי
כל אדם אחר, ובלבד שהשותף או האחר ידע או היה עליו
".לדעת על קיום ההסכם ותנאיו
ההוראה המוצעת מאחדת את ההוראות
517 סעיף
. הקיימות החלות על מיטלטלין ומקרקעין
ההוראה קובעת מהם המקרים שבהם חוזה שיתוף יחייב
צדדים שלישיים שלא היו שותפים בעת כריתתו. הסעיף
קובע את העיקרון ולפיו יחייב החוזה, נוסף על מי שכרת
אותו, גם את מי שנעשה שותף לאחר כריתתו ואת מי
ששואב את זכויותיו מזכויות השותף, בתנאים המפורטים
בהוראה המוצעת. בנוגע לחוזה שיתוף במקרקעין, נקבע
,כי גם חוזה שיתוף שאינו רשום מחייב אדם שלישי
.כמשמעותו בסעיף, אם ידע על דבר קיומו
מוצע להשמיט את הדרישה המופיעה כיום
באשר לידיעה על אודות- (ג) לחוק המיטלטלין9 בסעיף
התנאים של ההסכם, להבדיל מן הידיעה על עצם קיומו
של ההסכם, ובכך להטיל על האדם השלישי את האחריות
לבירור תנאיו של חוזה שיתוף כאשר דבר קיומו של החוזה
.ידוע לו
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הסכם שיתוף
. (א) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין29
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם
, הסכם שיתוף) ניתן לרישום- בכל הנוגע למקרקעין (להלן
ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר
".מכן וכל אדם אחר
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (ג) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המיטלטלין9
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויות השותפים
) הסכם שיתוף- וחובותיהם בכל הנוגע למיטלטלין (להלן
כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכלפי
כל אדם אחר, ובלבד שהשותף או האחר ידע או היה עליו
".לדעת על קיום ההסכם ותנאיו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
913
החלטת רוב בנכס
,30 משותף [מק
])(ה9 מיט
.518
בעלי רוב המנות בנכס המשותף רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של
(א)
.הנכס או לשימוש הרגיל בו
שותף הרואה את עצמו נפגע מקביעה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מבית
(ב)
המשפט לתת הוראות בעניין, ובית המשפט יורה כפי שימצא לנכון; סעיף קטן זה יחול
.על אף האמור בחוזה השיתוף
.קביעה בדבר החורג מניהול ומשימוש רגילים טעונה הסכמה של כל השותפים
(ג)
הוראות בית משפט
בדבר ניהול
ושימוש בנכס
][ח
.519
, רשאי518 באין קביעה בדבר הנוגע לניהול של הנכס או לשימוש בו, כאמור בסעיף
.בית המשפט לתת הוראות בדבר
זכותו של שותף
יחיד.520
, ולהוראות שנקבעו לפיהם, רשאי כל שותף519 עד516 בכפוף להוראות סעיפים
(א)
- על דעת עצמו
), מיט1()(א31 [מק
])(ה9
להשתמש בנכס שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש סביר משותף אחר
)1(
;המעוניין בכך
])(ד9 (א), מיט34 [מק;להעביר את זכויותיו בנכס או לעשות בהן עסקה אחרת
)2(
)לסעיף קטן (א
518 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה לעניין
(א)), בשינויי נוסח. המונח30 זה בחוק המקרקעין (סעיף
"חלק" הוחלף במונח "מנה" בהתאם לתיקון שנעשה בכל
.) המוצע513 הפרק (ראו דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
הרישה של ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(ב) לחוק המקרקעין. הסיפה של הסעיף המוצע מבהירה30
כי אין הצדדים רשאים להתנות בחוזה השיתוף על
אפשרותו של שותף הרואה את עצמו נפגע מקביעת בעלי
רוב המנות כאמור בסעיף קטן (א), לפנות לבית המשפט
בבקשה למתן הוראות. המילים "כפי שנראה לו צודק ויעיל
בנסיבות העניין" הוחלפו ל"כפי שימצא לנכון", בהתאם
.לכללי הניסוח של החוק המוצע
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק30 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המקרקעין, בשינויי נוסח, הדרושים לשם התאמתו לנוסח
.סעיף קטן (א) המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"ניהול ושימוש
. (א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים30
רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין
.ולשימוש הרגיל בהם
(ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף
, קטן (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות-
ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות
.העניין
(ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון
".הסכמת כל השותפים
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו9
, לחוק המקרקעין36– ו35 ,)(א34 ,33 עד30 הוראות סעיפים
"., גם על השיתוף במיטלטלין1969-התשכ"ט
ההוראה החדשה המוצעת מקנה לבית
519 סעיף
518 המשפט, בהעדר החלטה על פי סעיף
המוצע, סמכות שבשיקול דעת להורות על אופן הניהול
והשימוש של השותפים בנכס. מטרת ההוראה למנוע
.קיפאון בשימוש בנכס, כאשר אין הסכמה בין השותפים
הוראת הסעיף המוצע מאחדת את
520 סעיף
ההסדרים הקיימים בחוק המקרקעין ובחוק
המיטלטלין בדבר זכותו של שותף יחיד, ומחילה עליהם דין
.זהה
)לסעיף קטן (א
)1( לפסקה
)1()(א31 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק המקרקעין בתוספת הסיפה, המבהירה כי אם השותף
האחר אינו מעוניין בשימוש בנכס, אין לו עילה למנוע מן
.השותפים האחרים לעשות שימוש בנכס
)2( לפסקה
)(א34 אין שינוי בהוראה המוצעת, לעומת נוסח סעיף
לחוק המקרקעין הקיים. שילוב הפסקה עם הוראת סעיף
.(ד) לחוק המיטלטלין9 קטן (ב) המוצע זהה לנוסח סעיף
.518
בעלי רוב המנות בנכס המשותף רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של
(א)
.הנכס או לשימוש הרגיל בו
החלטת רוב בנכס
,30 משותף [מק
])(ה9 מיט
שותף הרואה את עצמו נפגע מקביעה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לבקש מבית
(ב)
המשפט לתת הוראות בעניין, ובית המשפט יורה כפי שימצא לנכון; סעיף קטן זה יחול
.על אף האמור בחוזה השיתוף
.קביעה בדבר החורג מניהול ומשימוש רגילים טעונה הסכמה של כל השותפים
(ג)
.519
, רשאי518 באין קביעה בדבר הנוגע לניהול של הנכס או לשימוש בו, כאמור בסעיף
.בית המשפט לתת הוראות בדבר
הוראות בית
משפט בדבר ניהול
ושימוש בנכס
][ח
.520
, ולהוראות שנקבעו לפיהם, רשאי כל שותף519 עד516 בכפוף להוראות סעיפים
(א)
- על דעת עצמו
זכותו של שותף
יחיד
להשתמש בנכס שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש סביר משותף אחר
)1(
;המעוניין בכך
), מיט1()(א31 [מק
])(ה9
;להעביר את זכויותיו בנכס או לעשות בהן עסקה אחרת
)2(
(א), מיט34 [מק
])(ד9
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
914
), מיט3()(א31 מק
])(ה9
,לעשות את כל הדרוש באופן סביר למניעת נזק לנכס, ולהגנה על הבעלות
)3(
;ההחזקה או השימוש בו
), מיט2()(א31 [מק
])(ה9
לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקה התקינה
)4(
.של הנכס ולניהולו
])(ד9 [ח, מיט- )2()שותף ימסור הודעה כמפורט להלן לעניין פעולה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
על קיומו של חוזה שיתוף ועל תנאיו, אם ישנו חוזה כאמור, לפני- לנעבר
)1(
;עשיית הפעולה
על עשיית הפעולה, בהקדם האפשרי לאחר עשייתה- לשותפים האחרים
)2(
.ובלבד שמסירת הודעה כאמור סבירה בנסיבות העניין
])(ב31 [מק )4( ) או3()שותף יודיע לשותפים האחרים על כוונתו לפעול כאמור בסעיף קטן (א
(ג)
,לפני עשיית הפעולה, ככל שהדבר ניתן; לא ניתן הדבר ועשה השותף פעולה כאמור
.יודיע עליה לשותפים האחרים בהקדם האפשרי
])(ב34 [מק ), תקפה2()תניה בחוזה שיתוף השוללת או המגבילה זכות כאמור בסעיף קטן (א
(ד)
.לתקופה של חמש שנים בלבד
)3( לפסקה
ההוראה המוצעת חוזרת על נוסח הוראת סעיף
) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. הוספו המילים3()(א31
"או השימוש בו" לשם הבהרה, וכדי להתאים את ההוראה
. המוצע504 לסעיף
)4( לפסקה
)2()(א31 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח
מטעמי ניסוח, הוחלפו ברישה המילים "בלי הסכמת
."יתר השותפים" במילים "על דעת עצמו
)לסעיף קטן (ב
)1( לפסקה
)(ד9 הפסקה המוצעת מאמצת את החוק הקיים (סעיף
לחוק המיטלטלין), ולפיו שותף שהתקשר בחוזה להעברת
זכויות או לעשיית עסקה בנכס, חייב להודיע לנעבר על
קיומו של חוזה השיתוף ותנאיו, ומחילה דין זה גם על
עסקה בנכסים אחרים שאינם מיטלטלין. על השותף להודיע
לאדם השלישי על קיומו של חוזה שיתוף ועל תנאיו לפני
העברת הזכויות או עשיית העסקה, לפי העניין. בכך
המוצע, אשר517 הפסקה משלימה את ההסדר שבסעיף
.קובע את תוקפו של חוזה שיתוף כלפי אדם שלישי
)2( לפסקה
הפסקה המוצעת מרחיבה את חובת ההודעה הקיימת
(ב) לחוק המקרקעין, ומחילה את חובת31 כיום בסעיף
ההודעה לשותפים האחרים, ככל שהדבר ניתן, גם במקרה
שבו העביר שותף את זכויותיו בנכס או ביצע בו עסקה
אחרת, בדומה להסדר הקיים לעניין שיתוף במיטלטלין
.(ד) לחוק המיטלטלין9 בסעיף
בשונה מן הדין הקיים, בוטלה הדרישה בדבר מתן
הודעה לשאר השותפים באשר לשימוש סביר בנכס, וזאת
כדי להקל על שותף המשתמש שימוש סביר, כמובהר
.בדברי ההסבר לסעיף קטן (א) המוצע
)לסעיף קטן (ג
הוראת הסעיף הקטן המוצע משנה לעומת הוראת
(ב) לחוק המקרקעין, וקובעת שככלל יש לתת31 סעיף
הודעה מוקדמת לשותפים האחרים לעניין פעולה כאמור
) בסעיף קטן (א) המוצע, למעט במקרים4(–) ו3( בפסקאות
שבהם הדבר לא ניתן, ואז על השותף לתת את ההודעה
.בהקדם האפשרי
)לסעיף קטן (ד
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת החוק הקיים
(ב) לחוק המקרקעין) ומחילה אותה גם על חוזים34 (סעיף
שעניינם זכות בנכסים שאינם נכסי מקרקעין. ההוראה
קובעת כי תניה אשר מגבילה את זכות העבירות תהיה
תקפה למשך חמש שנים בלבד. ההסדר המוצע מתאים את
הדין לגבי תניה אשר מגבילה את זכותו של שותף להעביר
את זכותו בנכס המשותף, לדין לגבי תניה המגבילה את
זכותו של שותף לדרוש את פירוק השיתוף, הסדר המצוי
,(ב) המוצע. בשני המקרים, לאחר חמש שנים524 בסעיף
פקיעת התניה תהיה אוטומטית ולא ניתן בעניין זה שיקול
דעת לבית המשפט. מטרתם של שני הסעיפים לשמור על
ודאות במקרים של פגיעה בחופש ההתקשרות ובזכות
.הקניין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכותו של שותף יחיד
, רשאי כל30 . (א) באין קביעה אחרת לפי סעיף31
- שותף, בלי הסכמת יתר השותפים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
915
הזכות לפירות
בנכס משותף
])(ה9 , מיט35 [מק
.521
.שותף זכאי לחלק מפירות הנכס המשותף, בהתאם למנתו בנכס
הוצאות בשיתוף
בנכס
])(ה9 (א), מיט32 [מק
.522
שותף יישא בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה של הנכס המשותף ולניהולו, בהתאם
.למנתו בנכס
) להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש1(
סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף
;אחר
צפויה-) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי2(
מראש הדרושה להחזקתם התקינה של
;המקרקעין ולניהולם
) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר3(
למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת
.הבעלות וההחזקה בהם
(ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך
.לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם
זכות השותף לעשות בחלקו
. (א) כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין34
המשותפים, או לעשות בחלקו עיסקה אחרת, בלי הסכמת
.יתר השותפים
שיתוף השוללת או מגבילה זכות- (ב) תניה בהסכם
כאמור בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על
".חמש שנים
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (ד) הקנה אחד השותפים לאדם אחר זכות בחלקו9
במיטלטלין המשותפים, עליו להודיע על כך לשאר
השותפים, ואם נעשה הסכם שיתוף, עליו להודיע לאדם
.האחר על קיום ההסכם ותנאיו
(ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו
, לחוק המקרקעין36– ו35 ,)(א34 ,33 עד30 הוראות סעיפים
"., גם על השיתוף במיטלטלין1969-התשכ"ט
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
521 סעיף
, לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח35 סעיף
שמטרתם להתאים הוראה זו גם לנכסים שאינם נכסי
"מקרקעין. כמו כן המילה "חלק" הוחלפה במילה "מנה
.בהתאם לנוסח המוצע של הפרק
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
הזכות לפירות”
. כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים35
".לפי חלקו במקרקעין
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
. שיתוף9"
(ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות
- לחוק המקרקעין, התשכ"ט36– ו35 ,)(א34 ,33 עד30 סעיפים
"., גם על השיתוף במיטלטלין1969
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
522 סעיף
.(א) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח32 סעיף
נוסח ההוראה הותאם, כך שהיא תחול גם על נכסים שאינם
"נכסי מקרקעין. כמו כן הוחלפה המילה "חלק" במילה "מנה
,המשקפת נכון יותר את מהות זכויותיו של שותף בנכס
.בהתאם למינוח המוצע בפרק
(ב) לחוק המקרקעין הושמט בשל תחולתם של32 סעיף
.דיני עשיית עושר, המספקים פתרון לנושא זה
:התייחסות המשפט העברי
באופן דומה, לפי המשפט העברי, שותף שאינו
משתמש בנכס אינו חייב לשאת בהוצאות שנועדו לרווחת
,המשתמשים בו, אלא רק בהוצאות הנחוצות לקיום הנכס
וכפי שפוסק הרמב"ם (משנה תורה, הלכות שכנים, פרק
ה, הלכה ב): "מי שיש לו בית בחצר אחרת, בני החצר
משעבדין אותו לעשות עמהם דלת ונגר ומנעול, אבל בשאר
הדברים אין משעבדין אותו, ואם היה שרוי עמהם באותה
."חצר משעבדין אותו על הכל
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"נשיאת הוצאות
. (א) כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין32
המשותפים בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה
.ולניהולם
(ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו
זכאי לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם
".במקרקעין
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו9
, לחוק המקרקעין36– ו35 ,)(א34 ,33 עד30 הוראות סעיפים
"., גם על השיתוף במיטלטלין1969-התשכ"ט
.521
.שותף זכאי לחלק מפירות הנכס המשותף, בהתאם למנתו בנכס
הזכות לפירות
בנכס משותף
])(ה9 , מיט35 [מק
.522
שותף יישא בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה של הנכס המשותף ולניהולו, בהתאם
.למנתו בנכס
הוצאות בשיתוף
בנכס
(א), מיט32 [מק
])(ה9
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
916
דמי שימוש
בשיתוף בנכס
])(ה9 , מיט33 [מק
.523
שותף שהשתמש בנכס משותף ישלם לשותפים האחרים, בהתאם למנתם בנכס, שכר
.ראוי בעבור השימוש בנכס המשותף
סימן ב': פירוק השיתוף
הזכות לפירוק
שיתוף
, מיט37 [מק
])(א10
.524
.כל שותף זכאי לדרוש, בכל עת, את פירוק השיתוף
(א)
תניה בחוזה שיתוף השוללת או המגבילה את הזכות לפירוק, אינה תקפה לתקופה
(ב)
.העולה על חמש שנים
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
523 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח33 סעיף
המילה "חלק" הוחלפה במילה "מנה" בהתאם למינוח
.המוצע בפרק
:התייחסות המשפט העברי
במשפט העברי אין שותף צריך לשלם בעבור שימוש
מותר בנכס המשותף. כך מנמק זאת רבי שלמה בן אברהם
אבן אדרת: "נראין לי דברים ברורים: שאינו חייב להעלות לו
,שכר, דכל שלא חִלקו, בשלו הוא משתמש" (שו"ת הרשב"א
.)חלק ב, סימן קמא
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תשלום בעד שימוש
. שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר33
השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד
".השימוש
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"שיתוף
. (ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו9
, לחוק המקרקעין36– ו35 ,)(א34 ,33 עד30 הוראות סעיפים
". , גם על השיתוף במיטלטלין1969-התשכ"ט
שיתוף פירוק :'ב סימן
ההוראה המוצעת מאחדת את ההסדרים524 סעיף
. הקיימים בחוק המקרקעין ובחוק המיטלטלין
)לסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראות הקיימות בחוק
.המקרקעין ובחוק המיטלטלין
)לסעיף קטן (ב
כיום קיים חוסר אחידות בהוראות הדנות בתוקף תניה
השוללת או המגבילה את הזכות לפירוק השיתוף, בנכס
,מיטלטלין ובנכס מקרקעין. בעוד שלגבי נכס מיטלטלין
רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף חרף קיומה של
התניה, בכל עת, בנכס מקרקעין רשאי בית המשפט לצוות
על פירוק השיתוף רק כעבור שלוש שנים. על פי ההוראה
המוצעת, לגבי כל נכס, תניה בחוזה שיתוף שמגבילה את
פירוק השיתוף תהיה תקפה למשך חמש שנים בלבד. בתום
התקופה האמורה תניה זו תפקע אוטומטית, בלי שבית
משפט יהיה מוסמך להפעיל את שיקול דעתו. בכך משווה
ההוראה את הדין החל על מקרקעין ומיטלטלין וכן יוצרת
(ד) לחוק המוצע, שעניינו520 דין מקביל להוראת סעיף
תוקפה של תניה השוללת או המגבילה את זכותו של שותף
.להעביר את זכויותיו בנכס או לעשות בהן עסקה
:התייחסות המשפט העברי
הוראת סעיף זה דומה לכלל שהותווה במשפט העברי
,ולפיו: "כללו של דבר: כל שיש ביניהם שותפות בקרקע
וביקש אחד מן השותפין לחלק וליטול חלקו לבדו, אם יש
באותה קרקע דין חלוקה כופה את שאר השותפין וחולקין
עמו, ואם אין בה דין חלוקה אין אחד מהן יכול לכוף את
חבירו לחלוק" (משנה תורה, הלכות שכנים, פרק א, הלכה
א). עם זאת מקובל כי אין הגבלת זמן לתנאי המגביל את
זכות הפירוק של השותפים: "ואם היה בו דין חלוקה וקבלו
קנין שלא לחלוק, אינן יכולין לחזור בהן" (רמ"א, חושן
.)משפט, סימן קעא, סעיף א
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הזכות לתבוע פירוק ושיתוף
. (א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת37
.לדרוש פירוק השיתוף
שיתוף תניה השוללת או מגבילה- (ב) היתה בהסכם
את הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש
שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על
פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק
".בנסיבות העניין
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"פירוק השיתוף
;. (א) כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף10
,הייתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה זכות זו
,רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה
".אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות העניין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
917
דרך פירוק שיתוף
])(ב10 , מיט38 [מק.525
פירוק השיתוף יהיה על פי חוזה בין השותפים; חוזה לחלוקת מקרקעין בעין טעון
א)
אישור של המפקח ולפיו הוכח להנחת דעתו שהחוזה יהיה תואם את הוראות חוק
.התכנון והבנייה וכל חיקוק אחר הנוגע לעניין
באין חוזה בין השותפים, יהיה פירוק השיתוף על פי צו של בית המשפט בהתאם
(ב)
.530 עד526 להוראות סעיפים
פירוק שיתוף בדרך
חלוקה או מכירה
, מיט39 ,25 [ח, מק
])(ב10
.526
בנכס שאין מניעה בחיקוק לחלוקתו בעין ושחלוקתו לא תגרום להפסד ניכר לאחד
(א)
השותפים, יורה בית המשפט בצו פירוק על חלוקתו בעין, ורשאי הוא לחייב שותף
לשלם תשלומי איזון לשותף אחר ולקבוע את שיעורי התשלום ותנאיו, לרבות הדרכים
להבטחתו; היה הנכס מקרקעין, רשאי בית המשפט, בצו כאמור, לצוות על יצירת זיקת
.הנאה בנכס, וכן לצוות על רישומה
, מיט40 [ח, מק
])(ב), (ג10
)(ב בנכס שיש מניעה בחיקוק לחלוקתו בעין או שחלוקתו תגרום להפסד ניכר
)1(
;לאחד השותפים, יורה בית המשפט בצו פירוק על מכירת הנכס וחלוקת הפידיון
מכירת הנכס תהיה בדרך שבה נמכרים נכסים מעוקלים מאותו סוג בהוצאה
.לפועל, אלא אם כן מצא בית המשפט לנכון להורות על דרך אחרת
], ח48 [מק היו במקרקעין משותפים שפירוק השיתוף בהם היה בדרך של מכירה כאמור
)2(
) מחוברים שהוקמו בידי שותף, והמחיר שהתקבל ממכירתם נמוך1( בפסקה
מהמחיר שהיה מתקבל ממכירתם בלא המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים
האחרים את ההפרש בין המחירים, לפי מנתם; עלה המחיר שהתקבל ממכירת
המקרקעין על המחיר שהיה מתקבל ממכירתם בלא המחוברים, זכאי השותף
המקים לקבל מהשותפים האחרים את החזר השקעתו במחוברים לפי הוראות
.*הפרק השני: עשיית עושר ולא במשפט שבחלק משנה רביעי לחלק השלישי
בסעיף המוצע אין שינוי מהותי לעומת הדין
525 סעיף
הקיים, למעט איחוד הסעיפים הקיימים
בחוק המיטלטלין ובחוק המקרקעין. מוצע להבהיר כי
מהותו של אישור המפקח היא כי הוכח להנחת דעתו
שהחלוקה תואמת את הוראות החוק המוצע, וכי אין
.המפקח מוסמך לקבוע תאימות זו באופן עצמאי
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט
;. (א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים38
נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור
המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק
., וכל חיקוק אחר בנדון1965-התכנון והבנייה, התשכ"ה
(ב) באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פירוק
39 השיתוף על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים
".43 עד
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"פירוק השיתוף
,. (ב) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים10
על פי צו בית המשפט, ורשאי בית המשפט- ובאין הסכם
לצוות על חלוקת המיטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת
הפדיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו
".יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין
)לסעיף קטן (א
526 סעיף
בסעיף הקטן המוצע אין שינוי לעומת החוק
הקיים ביחס לנכסי המקרקעין, למעט הבהרה בנוסח לשם
,התאמה לסעיף קטן (ב) המוצע. באשר לשאר הנכסים
ההוראה המוצעת מחילה עליהם את תחולת ההסדר
הקיים לעניין מקרקעין. הושמטה ההתייחסות לכללים
שלפיהם יכריע בית המשפט ("אם נראה לו הדבר יעיל
(ב) לחוק המקרקעין; "ראה39 וצודק בנסיבות העניין" בסעיף
,)(ג) לחוק המקרקעין39 בית המשפט צורך בכך" בסעיף
הואיל ואין הם מוסיפים, בהקשר זה, לעקרונות הכלליים
בדבר הפעלת שיקול הדעת השיפוטי, ודי לצורך זה בביטוי
"רשאי". כמו כן המילים "ולקבוע את שיעורי התשלום
ותנאיו, לרבות הדרכים להבטחתו" מחליפות את ההפניה
. לחוק המקרקעין25 בחוק הקיים לסעיף
)לסעיף קטן (ב
)1( לפסקה
)(א) ו–(ב40 ההוראה המוצעת מאחדת את סעיף קטן
.לחוק המקרקעין להוראה אחת
)2( לפסקה
ההוראה המוצעת מרחיבה את ההסדר הקבוע כיום
לחוק המקרקעין, בעניין פירוק שיתוף בדרך של48 בסעיף
מכירה במקרקעין משותפים שעליהם שותף יחיד בנה או
.419 עד410 סעיפים *
.525
פירוק השיתוף יהיה על פי חוזה בין השותפים; חוזה לחלוקת מקרקעין בעין טעון
א)
אישור של המפקח ולפיו הוכח להנחת דעתו שהחוזה יהיה תואם את הוראות חוק
.התכנון והבנייה וכל חיקוק אחר הנוגע לעניין
דרך פירוק שיתוף
])(ב10 , מיט38 [מק
באין חוזה בין השותפים, יהיה פירוק השיתוף על פי צו של בית המשפט בהתאם
(ב)
.530 עד526 להוראות סעיפים
.526
בנכס שאין מניעה בחיקוק לחלוקתו בעין ושחלוקתו לא תגרום להפסד ניכר לאחד
(א)
השותפים, יורה בית המשפט בצו פירוק על חלוקתו בעין, ורשאי הוא לחייב שותף
לשלם תשלומי איזון לשותף אחר ולקבוע את שיעורי התשלום ותנאיו, לרבות הדרכים
להבטחתו; היה הנכס מקרקעין, רשאי בית המשפט, בצו כאמור, לצוות על יצירת זיקת
.הנאה בנכס, וכן לצוות על רישומה
פירוק שיתוף בדרך
חלוקה או מכירה
, מיט39 ,25 [ח, מק
])(ב10
)(ב בנכס שיש מניעה בחיקוק לחלוקתו בעין או שחלוקתו תגרום להפסד ניכר
)1(
;לאחד השותפים, יורה בית המשפט בצו פירוק על מכירת הנכס וחלוקת הפידיון
מכירת הנכס תהיה בדרך שבה נמכרים נכסים מעוקלים מאותו סוג בהוצאה
.לפועל, אלא אם כן מצא בית המשפט לנכון להורות על דרך אחרת
, מיט40 [ח, מק
])(ב), (ג10
היו במקרקעין משותפים שפירוק השיתוף בהם היה בדרך של מכירה כאמור
)2(
) מחוברים שהוקמו בידי שותף, והמחיר שהתקבל ממכירתם נמוך1( בפסקה
מהמחיר שהיה מתקבל ממכירתם בלא המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים
האחרים את ההפרש בין המחירים, לפי מנתם; עלה המחיר שהתקבל ממכירת
המקרקעין על המחיר שהיה מתקבל ממכירתם בלא המחוברים, זכאי השותף
המקים לקבל מהשותפים האחרים את החזר השקעתו במחוברים לפי הוראות
.*הפרק השני: עשיית עושר ולא במשפט שבחלק משנה רביעי לחלק השלישי
], ח48 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
918
])(ב10 [מיט בנכס שאינו מקרקעין, רשאי בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף בדרכים אחרות
(ג)
.)מאלה המנויות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב
פירוק שיתוף
בדרך של רישום
בית משותף
]42 [מק
.527
היה עיקר הנכס בית הראוי להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, אחרי )(א
שקיבל חוות דעת לעניין זה מאת המפקח, להורות בצו על פירוק השיתוף בדרך של
רישום הנכס כבית משותף והקצאת הדירות בו לשותפים, לפי מנותיהם, ויחולו הוראות
.(א) לעניין תשלומי איזון526 סעיף
][ח (ב) צו לפירוק השיתוף בדרך האמורה בסעיף קטן (א) יכול שיינתן גם אם ביקשו זאת
.בעלי דירות ששטח דירותיהם אינו עולה כדי מחצית השטח של בעלי הדירות בבית
, לחוק המקרקעין46 נטע מחוברים שלא כדין, כאמור בסעיף
גם על המקרה שבו הבנייה או הנטיעה נעשו כדין. המילים
48 "אולם לא יותר מן ההפרש שבין שני המחירים" בסעיף
הקיים הושמטו כמיותרות, ובמקומם באה ההפניה להסדר
.הקבוע בפרק עשיית עושר ולא במשפט
)לסעיף קטן (ג
)(ב10 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק המיטלטלין. ההוראה נועדה לאפשר לבית המשפט
את הגמישות הראויה לעניין פירוק שיתוף בנכס שאינו
.מקרקעין
:התייחסות המשפט העברי
:" לפי המשפט העברי, במצב כזה חל דין "גוד או אגוד
השותף הדורש את פירוק השיתוף רשאי להציע לשותפיו
לבחור אם לקנות ממנו את חלקו, ואם אינם מוכנים לקנות
את חלקו הוא יכול לכפות עליהם למכור לו את חלקם. וכך
נאמר במשנה תורה (הלכות שכנים, פרק א, הלכה ב): "אחד
מן השותפין שאמר לחבירו במקום שאין בו דין חלוקה, או
בדבר שאי אפשר שיחלקו... 'מכור לי חלקך בכך וכך או קנה
ממני כשער הזה', הדין עמו, וכופין את הנתבע למכור לחבירו
או לקנות ממנו". רק אם השותפים לא הגיעו להסכמה בדרך
של גוד או אגוד, יימכר הנכס, יושכר לגורם חיצוני, או יחולק
.זמן השימוש בו בין השותפים באופן סביר
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תנאי התשלום
. בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם25
למקים את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים
ובתנאים שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת
התשלום; והוא הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין
.24 או23 לפי סעיפים
פירוק על פי צו של בית המשפט
. (א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף39
.בדרך של חלוקה בעין
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו
תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם
בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות
, בשינויים25 העניין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף
.המחוייבים
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות
.הנאה בין החלקות-על רישום זיקת
פירוק דרך מכירה
. (א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח40
,בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים
כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת
.המקרקעין וחלוקת הפדיון
(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין
מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט
על דרך אחרת שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות
.העניין
פירוק השיתוף דרך מכירה
. היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין48
והמחיר שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת
המקרקעין בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת
השקעתו במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני
המחירים; היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה
מתקבל ממכירת המקרקעין בלי המחוברים ישלם השותף
המקים לשותפים האחרים את ההפרש לפי חלקיהם
".במקרקעין
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"פירוק השיתוף
,. (ב) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים10
על פי צו בית המשפט, ורשאי בית המשפט- ובאין הסכם
לצוות על חלוקת המיטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת
הפדיון, או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו
.יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין
(ג) מכירת המיטלטלין על פי צו בית המשפט תהיה
בדרך שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת
אם הורה בית המשפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה
".וצודקת יותר בנסיבות העניין
)לסעיף קטן (א
527 סעיף
לחוק42 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
.המקרקעין, בשינוי נוסח
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי למרות
דרישות הרוב החלות ככלל על רישום בית משותף כאמור
בפרק הבתים המשותפים, בית המשפט רשאי להורות על
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
919
פירוק במקרים
מיוחדים
]41 [מק
.528
היתה בנכס משותף שהוא מקרקעין מניעה בחיקוק לחלוקתו בעין או שחלוקתו
(א)
, מניעה לחלוקה), לגבי אחד השותפים בלבד- כאמור היתה בלתי סבירה (בסעיף זה
ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים בנכס המשותף כאמור והוא הסכים שחלקו יצורף
.למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין בהתאם
היתה בנכס משותף שהוא מקרקעין מניעה לחלוקה, לגבי כל השותפים, אך אם
(ב)
שותפים אחדים יטלו את חלקיהם במשותף, יהיה ניתן לבצע חלוקה כאמור ואותם
.שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין בהתאם
היתה בנכס משותף שהוא מקרקעין מניעה לחלוקה, לגבי חלק מהשותפים, רשאים
(ג)
השותפים האחרים לקיים ביניהם את השיתוף במקרקעין או לחלקם ביניהם, בהתאם
למנתם היחסית במקרקעין או בהתאם לחלוקה אחרת שעליה הסכימו, ובלבד שישלמו
.)(ב526 לשאר השותפים את שווי מנתם במקרקעין אילו היו נמכרים כאמור בסעיף
פירוק שיתוף לגבי
דירת מגורים של
בני זוג
]א10 א, מיט40 [מק
.529
נתן בית המשפט צו לפירוק שיתוף בנכס משותף שהוא דירה של בני זוג המשמשת
(א)
להם למגורים או שהוא זכות לגבי דירה כאמור, לא יורה על ביצוע הצו והמכירה
,תעוכב, כל עוד לא שוכנע כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו
נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים
.המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע
, לא יחולו לגבי1972- לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב33 הוראות סעיף
(ב)
מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף
.)קטן (א
פירוק השיתוף בדרך של רישום בית משותף גם אם פחות
.ממחצית מבעלי הזכויות בנכס מבקשים זאת
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"פירוק דרך הפיכה לבית משותף
. (א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי42
להירשם כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל
דעת של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של-חוות
רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות
.לשותפים לפי חלקיהם
(ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי
רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית
המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל
וצודק בנסיבות העניין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות
"., בשינויים המחויבים25 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
528 סעיף
לחוק המקרקעין, תוך שהיא41 סעיף
מבהירה, כי המניעה לחלוקה בעין יכולה להיות מניעה
.סטטוטורית, או מניעה הנובעת משיקולי סבירות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"פירוק במקרים מיוחדים
. (א) היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק41
לגבי אחד השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים
במקרקעין המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין
.הגובלים, יחולקו המקרקעין לפי זה
(ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים
אך אין מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו
חלקיהם במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו
.המקרקעין לפי זה
(ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת
השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם
במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם
השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו
".40 נמכרים כאמור בסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
529 סעיף
,הקיימות בחוק המקרקעין ובחוק המיטלטלין
בשינויי נוסח. כמו כן הותאם ההסדר שבחוק המקרקעין לזה
שבחוק המיטלטלין לגבי פירוק שיתוף בזכויות אובליגטוריות
לגבי דירת מגורים, והובהר כי ההוראה תחול לגבי כל נכס
מסוג זה, אף במקרים שבהם בית המשפט הורה על פירוק
.שלא בדרך של מכירה דווקא
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"דירת מגורים של בני זוג
על פירוק40 א. (א) החליט בית המשפט לפי סעיף40
השיתוף במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת
להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה
והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי בני
הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר
מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים
.למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע
.528
היתה בנכס משותף שהוא מקרקעין מניעה בחיקוק לחלוקתו בעין או שחלוקתו
(א)
, מניעה לחלוקה), לגבי אחד השותפים בלבד- כאמור היתה בלתי סבירה (בסעיף זה
ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים בנכס המשותף כאמור והוא הסכים שחלקו יצורף
.למקרקעין הגובלים, יחולקו המקרקעין בהתאם
פירוק במקרים
מיוחדים
]41 [מק
היתה בנכס משותף שהוא מקרקעין מניעה לחלוקה, לגבי כל השותפים, אך אם
(ב)
שותפים אחדים יטלו את חלקיהם במשותף, יהיה ניתן לבצע חלוקה כאמור ואותם
.שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין בהתאם
היתה בנכס משותף שהוא מקרקעין מניעה לחלוקה, לגבי חלק מהשותפים, רשאים
(ג)
השותפים האחרים לקיים ביניהם את השיתוף במקרקעין או לחלקם ביניהם, בהתאם
למנתם היחסית במקרקעין או בהתאם לחלוקה אחרת שעליה הסכימו, ובלבד שישלמו
.)(ב526 לשאר השותפים את שווי מנתם במקרקעין אילו היו נמכרים כאמור בסעיף
.529
נתן בית המשפט צו לפירוק שיתוף בנכס משותף שהוא דירה של בני זוג המשמשת
(א)
להם למגורים או שהוא זכות לגבי דירה כאמור, לא יורה על ביצוע הצו והמכירה
,תעוכב, כל עוד לא שוכנע כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו
נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים
.המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע
פירוק שיתוף לגבי
דירת מגורים של
בני זוג
]א10 א, מיט40 [מק
, לא יחולו לגבי1972- לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב33 הוראות סעיף
(ב)
מי שהיה שותף בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף
.)קטן (א
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
920
משאלות השותפים
לגבי השיתוף
]43 [מק
.530
בית המשפט יתחשב ככל האפשר בבקשה של חלק מהשותפים לקיים את השיתוף
(א)
.ביניהם ובשאר משאלותיהם של השותפים או של חלקם
], ח47 [מק הקים שותף מחוברים במקרקעין משותפים, יקבע בית המשפט בצו המורה על
(ב)
(א), את חלקו של השותף המקים526 פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין כאמור בסעיף
.בצורה שתכלול, ככל האפשר, את המחוברים
ניהול ושימוש עד
לפירוק
]44 [מק
.531
הוגשה בקשה לפירוק השיתוף, רשאי בית המשפט ליתן צו זמני בדבר ניהול הנכס
.המשותף והשימוש בו עד לסיום ההליכים לפירוק השיתוף
סימן ג': שיתוף במצר
שיתוף במצר
]49 [מק.532
(ב), קירות, גדרות, עצים, מחוברים וכיוצא באלה537 על אף הוראות סעיף
(א)
מחוברים שבמצר), חזקה כי הם- הנמצאים במצר של מקרקעין שכנים (בסימן זה
.בבעלות משותפת של בעלי המקרקעין השכנים
לחוק הגנת הדייר [נוסח33 הוראות סעיף ) (ב
, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף1972-משולב], התשל"ב
בדירה שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור
".)בסעיף קטן (א
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"פירוק שיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים
, ליתן צו לפירוק10 א. החליט בית המשפט לפי סעיף10
השיתוף בזכויות של בני זוג בדירה המשמשת להם
למגורים, לא יורה על ביצועו והפירוק יעוכב, כל עוד לא
נוכח בית המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג
המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים
לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים
".לצורכיהם, לתקופה שיקבע
) לסעיף קטן (א530 סעיף
הרישה של הסעיף הקטן המוצע חוזרת על
לחוק המקרקעין ומחילה אותו גם על נכסים43 סעיף
.אחרים
)לסעיף קטן (ב
הסעיף הקטן המוצע מרחיב את ההסדר הקבוע כיום
לחוק המקרקעין, בעניין פירוק בדרך של מכירה47 בסעיף
במקרקעין שעליהם שותף יחיד בנה או נטע מחוברים שלא
.כדין, גם על מקרה שבו הבנייה או הנטיעה נעשו כדין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"משאלות השותפים
. בית המשפט יתחשב ככל האפשר בדרישת מקצת43
השותפים לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם
.של השותפים
פירוק השיתוף דרך חלוקה
. בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין47
יקבע בית המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף
".המקים בצורה שתכלול את המחוברים
לחוק44 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
531 סעיף
המקרקעין, בשינויי נוסח. ההוראה הורחבה
.גם לנכסים שאינם מקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"ניהול ושימוש עד לפירוק
. בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדבר סדרי ניהול44
".המקרקעין והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק
במצר שיתוף :'ג סימן
)לסעיף קטן (א
532 סעיף
ההוראה המוצעת קובעת חזקת שיתוף
(א) לחוק49 הניתנת לסתירה, וחוזרת על הוראת סעיף
המקרקעין, בשינויי נוסח. מובהר כי סעיף זה, הקובע נורמה
(ב) המוצע, הקובע537 מיוחדת לגבי המצר, הוא חריג לסעיף
.כי הבעלות בקרקע משתרעת על כל הבנוי והנטוע עליה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת חוזרת בשינוי נוסח על הוראת
.(ב) לחוק המקרקעין49 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"בעלות ושימוש
. (א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה49
מחוברים- הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן
שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי
.המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר
(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי
המקרקעין להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב
הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב
- תקין לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה
בחלקים שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה
".שונה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
921
מחוברים שבמצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה
(ב)
,שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין
בחלקים שווים, אלא- לפי השיעור שהוסכם בין בעלי המקרקעין, ובאין הסכמה כאמור
.אם כן מידת השימוש של כל אחד מבעלי המקרקעין במחוברים שבמצר היתה שונה
פירוק השיתוף
במצר
][ח
.533
., שותף אינו זכאי לדרוש פירוק שיתוף במחוברים שבמצר524 על אף הוראות סעיף
פירות שנשרו
מצמחים שבסמוך
למצר
]50 [מק
.534
- פירותיהם של עצים או צמחים אחרים, הגדלים במצר או בסמוך לו, שנשרו
; הם של השכן- למקרקעין שכנים
)1(
. הם נכס הפקר- למקום ציבורי
)2(
צמחים שהתפשטו
]51 במצר [מק.535
עצים או צמחים אחרים הגדלים במצר או בסמוך לו, וענפיהם או שורשיהם התפשטו
לתוך התחום של מקרקעין שכנים, ויש בכך כדי להזיק למקרקעין אלה או להפריע
לשימוש בהם או להנאה מהם, במידה של ממש, רשאי בעל המקרקעין השכנים או
המחזיק בהם, לדרוש מבעל הצמחים או משותפיו במצר לסלק את מה שהתפשט לתוך
התחום האמור; לא מולאה הדרישה בתוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין השכנים או
המחזיק בהם לסלק בעצמו את מה שהתפשט לתחום המקרקעין ולדרוש מבעל הצמחים
.או משותפיו במצר, לפי העניין, השבה של ההוצאות הסבירות שהוציא לשם כך
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי
533 סעיף
לא ניתן לפרק שיתוף שבמצר. יש לקרוא
המוצע, אשר קובעת532 הוראה זו יחד עם הוראת סעיף
חזקה בדבר קיומו של שיתוף שבמצר. מכיוון שהשיתוף
שבמצר עשוי להיות כפוי על הצדדים, מבהירה הוראה זו
,כי אין השותפים שבמצר רשאים לדרוש את פירוק השיתוף
.אשר במקרה זה ממילא אינו מעשי
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
534 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח50 סעיף
הסיפה להוראה המוצעת מבהירה שפירות שנשרו למקום
ציבורי יהיו נכס הפקר, ולפיכך תחול עליהם הוראת סעיף
לחוק המוצע, שדנה בזכייה מן ההפקר במיטלטלין. זו גם683
. לחוק המקרקעין הקיים50 המשמעות של הסיפה לסעיף
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי, הפירות שנפלו נשארים בבעלותו
של בעל העץ, אלא אם כן ניתן להניח שהוא מתייאש
מהם, כגון פירות שמתקלקלים בנפילתם או שעלולים
,להיאכל בידי בעלי חיים, וכך פוסק הרמב"ם (משנה תורה
הלכות גזלה ואבדה, פרק טו, הלכה טו): "תאנה שהיא נוטה
לדרך ונמצאו תאנים תחתיה מותרות משום גזל, שהתאנה
וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת... אבל זתים וחרובין וכיוצא
".בהן אסורין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"פירות שנשרו לתחום אחר
,. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר50
;פירותיהם שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן
נשרו למקום שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל
".ושב ליטול אותם לעצמו-עובר
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
535 סעיף
, לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח51 סעיף
והיא תחול גם על הצמחים הגדלים במצר, ולא רק על אלה
הגדלים בסמוך לו. בהתאם להוראה זו, שכן שסילק בעצמו
ענפים ושורשים זכאי להשבת הוצאותיו הסבירות. בכך
מתיישבת הוראת הסעיף המוצע עם דיני ההשבה שבפרק
.) המוצעים419-410 עשיית עושר ולא במשפט (סעיפים
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי, הסילוק נעשה על חשבונו של
השכן ולא על חשבון בעל העצים או הצמחים. וכך פסק
רבי יחיאל מיכל עפשטיין: "מי שהיה אילן של חברו נוטים
הענפים לתוך שדהו קוצץ כפי השיעור שלא יעכבו את
מחרישתו מלהלך שמה..." (ערוך השולחן, חושן משפט, סימן
קנה, סעיף מ). יש לציין, שאם התפשטו ענפי העצים לרשות
הרבים והם גורמים נזק לעוברים ושבים יש הסוברים שעל
בעל העצים לשאת בהוצאות הסילוק (רבנו גרשום, בבא
.)בתרא כז ע"ב
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"צמחים הגדלים סמוך למיצר
. עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר51
,וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים
- אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן
השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם
יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי
סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים
מחוברים שבמצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין להשתמש בהם למטרה
(ב)
,שלשמה הוקמו, וחייב הוא להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין
בחלקים שווים, אלא- לפי השיעור שהוסכם בין בעלי המקרקעין, ובאין הסכמה כאמור
.אם כן מידת השימוש של כל אחד מבעלי המקרקעין במחוברים שבמצר היתה שונה
.533
., שותף אינו זכאי לדרוש פירוק שיתוף במחוברים שבמצר524 על אף הוראות סעיף
פירוק השיתוף
במצר
][ח
.534
- פירותיהם של עצים או צמחים אחרים, הגדלים במצר או בסמוך לו, שנשרו פירות שנשרו
מצמחים שבסמוך
למצר
]50 [מק; הם של השכן- למקרקעין שכנים
)1(
. הם נכס הפקר- למקום ציבורי
)2(
.535
עצים או צמחים אחרים הגדלים במצר או בסמוך לו, וענפיהם או שורשיהם התפשטו
לתוך התחום של מקרקעין שכנים, ויש בכך כדי להזיק למקרקעין אלה או להפריע
לשימוש בהם או להנאה מהם, במידה של ממש, רשאי בעל המקרקעין השכנים או
המחזיק בהם, לדרוש מבעל הצמחים או משותפיו במצר לסלק את מה שהתפשט לתוך
התחום האמור; לא מולאה הדרישה בתוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין השכנים או
המחזיק בהם לסלק בעצמו את מה שהתפשט לתחום המקרקעין ולדרוש מבעל הצמחים
.או משותפיו במצר, לפי העניין, השבה של ההוצאות הסבירות שהוציא לשם כך
צמחים שהתפשטו
]51 במצר [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
922
חלק משנה שני: זכויות בנכסים
פרק ראשון: בעלות
בעלות
]2 , מיט2 [מק.536
בעלות היא זכות, לצמיתות, להחזיק ולהשתמש בנכס, לזכות בפירותיו, לכלות אותו
.ולעשות בו כל דבר וכל עסקה בכפוף להגבלות לפי חיקוק או חוזה
תחום הבעלות
בקרקע
]12 ,11 [מק
.537
הבעלות בקרקע חלה בכל העומק שמתחת לפני שטח הקרקע והיא מתפשטת
(א)
,בחלל הרום שמעליו, בכפוף לדינים בדבר מעבר בחלל הרום ובדבר מים, נפט, מכרות
.מחצבים וכיוצא באלה
הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה
(ב)
.חיבור של קבע
פרק שני: שכירות ושאילה
סימן א': שכירות
שכירות
] רישה3 [מק.538
.שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
,לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר
".רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים
בנכסים זכויות :שני משנה חלק
בעלות :ראשון פרק
ההוראה המוצעת מאחדת את ההוראות
536 סעיף
שבחוק המיטלטלין ובחוק המקרקעין, והיא
,מפרטת גם יסודות נוספים שנכללים בגדר הזכות לבעלות
כגון: הזכות לפירות הנכס והזכות לכלות את הנכס. ההוראה
.מדגישה כי הזכות לבעלות היא זכות צמיתה
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"בעלות
. הבעלות במיטלטלין היא הזכות להחזיק ולהשתמש2
בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עיסקה, בכפוף להגבלות
".לפי דין או לפי הסכם
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"בעלות
,. הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין2
להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עיסקה, בכפוף
".להגבלות לפי דין או לפי הסכם
) לסעיף קטן (א537 סעיף
11 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
בסעיף הקטן המוצע אין שינוי מהותי לעומת נוסח
, לחוק המקרקעין. ההוראה המוצעת מבהירה12 סעיף
כי המבחן לקיומו של מחובר הוא הכוונה ליצור חיבור
של קבע, ולא האפשרות הפיזית להפריד את המחוברים
מן הקרקע. הסיפה להוראה הקיימת הושמטה כמיותרת
.) המוצע6 (ראו גם סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"עומק וגובה
. הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק11
,שמתחת לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט
מכרות, מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום
שמעליו, אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך למנוע מעבר בחלל
.הרום
המחובר לקרקע
. הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל12
כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים
,הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו
".ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר
ושאילה שכירות :שני פרק
הפרק המוצע דן בהיבטים הקנייניים של זכות
השכירות וזכות השאילה, ואילו הפרק החמישי והפרק
255 עד230 השישי בחלק החוזים המיוחדים (סעיפים
.המוצעים) דנים בהיבטים החוזיים של זכויות אלה
שכירות :'א סימן
הגדרת השכירות חוזרת על הוראת הרישה
538 סעיף
לחוק המקרקעין. ההגדרה3 של סעיף
230 דומה לזו המופיעה בפרק הדן בחוזה השכירות (סעיף
.)המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שכירות
. שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק3
במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות
לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות
לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה
".לדורות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
923
חכירה
] אמצע3 [מק.539
.חכירה היא שכירות מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים
חכירה לדורות
] סיפה3 [מק.540
.חכירה לדורות היא שכירות מקרקעין לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים
רישום שכירות
מקרקעין
(א) ו–ב), הגנד79 [מק
] רישה152
.541
, שכירות מקרקעין לתקופה שאינה עולה על595– ו594 על אף הוראות סעיפים
(א)
.עשר שנים אינה טעונה רישום בפנקסי המקרקעין
:הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שהיא אחת מאלה
(ב)
שכירות שתקופתה תסתיים כעבור יותר מעשר שנים מיום כריתת חוזה
)1(
;השכירות
שכירות שיש לגביה ברירה לשוכר או תנאי המאפשרים הארכה של תקופת
)2(
השכירות לתקופה כוללת העולה על עשר שנים, או הארכתה לתקופה כוללת
.שתסתיים כעבור יותר מעשר שנים מיום כריתת חוזה השכירות
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
539 סעיף
לחוק המקרקעין, בשינויי3 שבאמצע סעיף
נוסח. יצוין כי החוק המוצע בחלק מהוראותיו, וככל
שהדבר נמצא מוצדק, משווה את מעמדו של החוכר לזה
של הבעלים. כך למשל נקבע כי חוכר של מקרקעין, ולא רק
הבעלים, הוא בעל אינטרס מוגן מיידי ביחס לזיקת הנאה
.) המוצע652 הקיימת על אותם מקרקעין (ראו סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שכירות
. שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק3
במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות
לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות
לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה
".לדורות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הסיפה
540 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח3 של סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שכירות
. שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק3
במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות
לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות
לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה
".לדורות
) לסעיף קטן (א
541 סעיף
לחוק79 ההוראה המוצעת משלבת את סעיף
לחוק הגנת הדייר, ומשנה את152 המקרקעין עם סעיף
ההסדר הקיים. נוסח חוק המקרקעין הקיים קובע כי שכירות
;של מקרקעין לתקופה של חמש שנים ומעלה טעונה רישום
לעומתו ההוראה בחוק הגנת הדייר מאריכה את התקופה
לעשר שנים לגבי שכירות של דירה או בית עסק שהחוק
אינו חל עליה. הואיל וחלק ניכר של השכירויות הקיימות
הוא של דירות ובתי עסק, שהוראות חוק הגנת הדייר אינן
רחבה ופוטרת את152 חלות עליהם, יוצא שתחולת סעיף
רוב הדירות מרישום שכירות הקצרה מעשר שנים. הסעיף
המוצע, הקובע כי רק שכירות שסיומה כעבור עשר שנים
תהיה טעונה רישום, מהווה אפוא הרחבה לא משמעותית
בהיקפה. כתוצאה מן ההסדר המוצע, יהיה הסדר אחיד
באשר לחובה לרשום שכירות במקרקעין. יצוין כי הוראת
544 (א) לחוק המקרקעין, מצויה בסעיף79 הסיפה של
.המוצע
)לסעיף קטן (ב
. ההוראה המוצעת משנה מהוראות הדין הקיים
באשר לשכירות הכוללת ברירה או תנאי המאפשרים
הארכה עד לעשר שנים, קובעת ההוראה המוצעת, כי
כדי שתהיה חובה לרשום את הזכות, הברירה להאריך
את השכירות צריכה להיות בידי השוכר דווקא, ולא בידי
.המשכיר, שכן אחרת אין הצדקה להשוות בין הזכויות
באשר לשכירות הדחויה, מבהירה ההוראה את המינוח
"שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה, חלה", שעל פי החוק
הקיים. יובהר כי המונח "ברירה" מתייחס לזכות שמימושה
תלוי בשוכר, ואילו המונח "תנאי" מתייחס לאירוע שקיומו
.בלתי תלוי בצדדים לשכירות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"דינה של שכירות קצרה
, שכירות לתקופה8– ו7 . (א) על אף האמור בסעיפים79
שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות
.לעשות עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות
שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת
,העולה על חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה
כולה או מקצתה, חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה
".השכירות
.539
.חכירה היא שכירות מקרקעין לתקופה העולה על חמש שנים
חכירה
] אמצע3 [מק
.540
.חכירה לדורות היא שכירות מקרקעין לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים
חכירה לדורות
] סיפה3 [מק
.541
, שכירות מקרקעין לתקופה שאינה עולה על595– ו594 על אף הוראות סעיפים
(א)
.עשר שנים אינה טעונה רישום בפנקסי המקרקעין
רישום שכירות
מקרקעין
,)(א) ו–ב79 [מק
] רישה152 הגנד:הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שהיא אחת מאלה
(ב)
שכירות שתקופתה תסתיים כעבור יותר מעשר שנים מיום כריתת חוזה
)1(
;השכירות
שכירות שיש לגביה ברירה לשוכר או תנאי המאפשרים הארכה של תקופת
)2(
השכירות לתקופה כוללת העולה על עשר שנים, או הארכתה לתקופה כוללת
.שתסתיים כעבור יותר מעשר שנים מיום כריתת חוזה השכירות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
924
רישום שכירות
שאינה טעונה
,)(ג79 רישום [מק
] סיפה152 הגנד
.542
.שכירות שאינה טעונה רישום בפנקסי המקרקעין ניתנת לרישום בהסכמת הצדדים
דרישת הכתב
בהתחייבות להשכיר
מקרקעין
])(א), (ב79 [מק
.543
, התחייבות להשכיר מקרקעין לתקופה שאינה עולה על597 על אף הוראות סעיף
(א)
.חמש שנים אינה טעונה כתב
סעיף קטן (א) לא יחול על שכירות שיש לגביה ברירה להאריך את תקופתה
(ב)
.לתקופה כוללת העולה על חמש שנים
השלמתה של
הקניית השכירות
][ח
.544
הקנייתה של זכות שכירות בנכס שאינו מקרקעין, או במקרקעין כשהשכירות אינה
(א)
;טעונה רישום בפנקסי המקרקעין, מושלמת במועד ובאופן שעליו הסכימו הצדדים
:בהעדר הסכמה אחרת, מושלמת הקניית הזכות כמפורט להלן
; במועד העמדת הנכס לרשות השוכר- בנכס שאינו מקרקעין
)1(
במועד מסירת ההחזקה- בנכס מקרקעין, כשהשכירות אינה טעונה רישום
)2(
.לשוכר, או במועד רישומה של הזכות, לפי המוקדם
: נוסח חוק הגנת הדייר הקיים
"פטור מרישום בפנקסי מקרקעין
,1969-. על אף האמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט152
שכירות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים בדירה או
בבית עסק שחוק זה אינו חל עליה, ואין עמה ברירה
אינה טעונה- להאריכה לתקופה העולה על עשר שנים
רישום בפנקסי המקרקעין; אין בסעיף זה כדי למנוע רישום
שכירות לתקופה של עשר שנים או פחות, אם ביקשו זאת
".הצדדים לחוזה השכירות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הדין542 סעיף
. הקיים, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"דינה של שכירות קצרה
. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של79
".שכירות שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים
: נוסח חוק הגנת הדייר הקיים
"פטור מרישום בפנקסי מקרקעין
,1969-. על אף האמור בחוק המקרקעין, התשכ"ט152
שכירות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים בדירה או
בבית עסק שחוק זה אינו חל עליה, ואין עמה ברירה
אינה טעונה- להאריכה לתקופה העולה על עשר שנים
רישום בפנקסי המקרקעין; אין בסעיף זה כדי למנוע רישום
שכירות לתקופה של עשר שנים או פחות, אם ביקשו זאת
".הצדדים לחוזה השכירות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
543 סעיף
(א) ו–(ב) לחוק המקרקעין, בשינויי79 סעיף
.נוסח ומבנה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"דינה של שכירות קצרה
, שכירות לתקופה8– ו7 . (א) על אף האמור בסעיפים79
שאינה עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות
.לעשות עיסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש
עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על
,חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה
".חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה השכירות
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה
544 סעיף
מהו המועד המדויק שבו משתכללת
עסקת השכירות, דהיינו: מהי נקודת המעבר בין השלב
האובליגטורי לשלב הקנייני. הוראות דומות קיימות לעניין
,164 ,)(א68 המחאת חיוב, מכר, מיטלטלין ומתנה (סעיפים
המוצעים בהתאמה). ההוראה מרכזת את כל המקרים187
.המיוחדים לעסקת השכירות בגדר הוראה אחת
)לסעיף קטן (א
העיקרון היסודי בעסקת שכירות הוא הסכמת
הצדדים. עיקרון זה מקבל גם ביטוי בהוראות הפרק הדן
,בחוזה שכירות. הוראת הסעיף הקטן המוצע קובעת
,כי בשכירות במיטלטלין, לרבות בנכסים לא מוחשיים
ובשכירות במקרקעין שאינה טעונה רישום, עסקת השכירות
.משתכללת על פי המוסכם בין הצדדים
: באין הסכמה אחרת בין הצדדים
,) קובעת כי בשכירות נכס שאינו נכס מקרקעין1( פסקה
.העסקה תושלם עם העמדתו לרשות השוכר
,) קובעת כי עסקת שכירות בנכס מקרקעין2( פסקה
אשר אינה טעונה רישום, מושלמת עם מסירת ההחזקה, או
במועד- במקרה שבו הצדדים בחרו לרשום את העסקה
.הרישום, לפי המוקדם מביניהם
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
925
הקנייתה של זכות שכירות במקרקעין, כשהשכירות טעונה רישום בפנקסי
(ב)
.594 המקרקעין, מושלמת עם הרישום כאמור בסעיף
עסקאות בזכות
השכירות
] רישה22 [שכר
.545
.שוכר אינו רשאי לבצע עסקה בזכותו, אלא בהסכמת המשכיר
(א)
]81 [מק ,על אף הוראות סעיף קטן (א), שוכר אשר זכותו נרשמה בפנקסי המקרקעין זכאי
(ב)
- אף בלא הסכמת המשכיר
לשעבד את זכותו במשכנתה, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות לעניין
)1(
;מימושה
) או לשעבדה, בכפוף2()(א653 לשעבד את זכותו בזיקת הנאה כאמור בסעיף
)2(
.למוסכם בתנאי השכירות, בזיקת הנאה אחרת
סירוב משכיר
לביצוע עסקאות
] סיפה22 [שכר
.546
המשכיר לא יסרב לתת את הסכמתו לכך שהשוכר יבצע עסקה בזכותו, כאמור
(א)
(א), אלא מטעמים סבירים, ואין הוא רשאי להתנות תנאים בלתי סבירים545 בסעיף
.למתן הסכמתו לביצוע העסקה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת מבהירה, שעסקת שכירות
במקרקעין, הטעונה רישום, תושלם עם רישומה, בהתאם
. המוצע594 לכלל הקבוע בסעיף
81 ההוראה המוצעת מאחדת את סעיף
545 סעיף
בחוק22 לחוק המקרקעין עם הרישה לסעיף
.השכירות והשאילה
)לסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת קובעת את הכלל ולפיו שוכר אינו
,זכאי לבצע עסקה בזכותו בלי שקיבל את הסכמת המשכיר
לחוק השכירות22 ובכך חוזרת על הרישה של סעיף
והשאילה, בשינוי נוסח. יצוין כי ההוראה אינה חלה על
העברת זכות שכירות לפי דין, אלא רק על העברה לפי
.חוזה
:התייחסות המשפט העברי
מקורה של ההוראה במקורות המשפט העברי: "אין
השואל רשאי להשאיל, ולא השוכר רשאי להשכיר, ולא
השוכר רשאי להשאיל... אלא אם כן נתן לו בעל הבית
.)רשות" (תוספתא, בבא מציעא, פרק ג, הלכה א
)לסעיף קטן (ב
לחוק81 הוראת סעיף קטן מוצע זה חוזרת על סעיף
המקרקעין, בשינויי נוסח, וקובעת חריג לכלל בדבר איסור
.העברת זכות השכירות, הקבועה בסעיף קטן (א) המוצע
ההפניות לסימנים ב' ו–ג', אשר מצויות בסיפה של סעיפים
הקיים, הושמטו כמיותרות. כמו81 קטנים (א) ו–(ב) לסעיף
כן מובהר בהוראה כי המילים "בכפוף למוסכם בתנאי
השכירות" שבחוק הקיים, כוונתן, לעניין משכנתה, להסכם
.בדבר הסדרי המימוש שלה
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העברת השכירות
. השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק2
משנה, אלא-ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות
בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעיסקה
מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים
- בלתי סבירים, יהיה
רשאי השוכר לעשות את- ) בשכירות מקרקעין1(
;העיסקה בלי הסכמתו של המשכיר
רשאי בית המשפט להרשות את- ) בכל שכירות2(
העיסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין
רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה
".השכירות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שיעבוד שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה
. (א) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם1
בתנאי השכירות, לשעבדה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר
.והוראות סימן ב' יחולו, בשינויים המחויבים
(ב) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם
בתנאי השכירות, לשעבדה בזיקת הנאה בלי הסכמת
".המשכיר והוראות סימן ג' יחולו, בשינויים המחוייבים
)לסעיף קטן (א
546 סעיף
הוראת הסעיף המוצע נותנת ביטוי לכלל
הקיים, ולפיו אין המשכיר רשאי למנוע מן השוכר לבצע
עסקה בשכירות אלא מטעמים סבירים, או להתנות את
הסכמתו בטעמים שאינם סבירים. סבירותם של הטעמים
תיבחן בהתאם לנסיבות העסקה ולכוונת הצדדים. יצוין
כי מקום שבו המשכיר מתנה את הסכמתו לביצוע עסקה
בשכירות בכך שהשוכר המקורי יהיה ערב לקיום חיובי
.הנעבר, התניה זו כשלעצמה לא תיחשב לבלתי סבירה
הקנייתה של זכות שכירות במקרקעין, כשהשכירות טעונה רישום בפנקסי
(ב)
.594 המקרקעין, מושלמת עם הרישום כאמור בסעיף
.545
.שוכר אינו רשאי לבצע עסקה בזכותו, אלא בהסכמת המשכיר
(א) עסקאות בזכות
השכירות
] רישה22 [שכר
,על אף הוראות סעיף קטן (א), שוכר אשר זכותו נרשמה בפנקסי המקרקעין זכאי
(ב)
- אף בלא הסכמת המשכיר
]81 [מק
לשעבד את זכותו במשכנתה, בכפוף למוסכם בתנאי השכירות לעניין
)1(
;מימושה
) או לשעבדה, בכפוף2()(א653 לשעבד את זכותו בזיקת הנאה כאמור בסעיף
)2(
.למוסכם בתנאי השכירות, בזיקת הנאה אחרת
.546
המשכיר לא יסרב לתת את הסכמתו לכך שהשוכר יבצע עסקה בזכותו, כאמור
(א)
(א), אלא מטעמים סבירים, ואין הוא רשאי להתנות תנאים בלתי סבירים545 בסעיף
.למתן הסכמתו לביצוע העסקה
סירוב משכיר
לביצוע עסקאות
] סיפה22 [שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
926
סירב המשכיר בשכירות בנכס שאינו מקרקעין לתת את הסכמתו לביצוע
(ב)
עסקה בניגוד להוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתיר את העסקה בתנאים
.שיקבע
סירב המשכיר בשכירות מקרקעין לתת את הסכמתו לביצוע עסקה בניגוד להוראות
(ג)
סעיף קטן (א), וחוזה השכירות לא אסר על ביצוע העסקה, רשאי השוכר לבצע את
העסקה על אף סירובו של המשכיר; אסר חוזה השכירות על ביצוע העסקה רשאי בית
.המשפט להתירה, בתנאים שיקבע, על אף האמור בחוזה השכירות
העברת חיובים של
השוכר
], ח22 [שכר
.547
יחולו גם על המחאה של חיובי השוכר לאדם אחר, הנעשית546– ו545 הוראות סעיפים
.יחד עם העברת זכות השכירות
זכות השוכר כלפי
אדם שלישי
]21 [ח, שכר
.548
.משהוקנתה זכות השכירות לשוכר, כוחה של הזכות יפה כלפי כל אדם
(א)
, הרוכש); עשה כן- המשכיר רשאי להקנות את זכותו במושכר לאחר (בסעיף זה
(ב)
יראו את הזכויות והחיובים של המשכיר על פי חוזה השכירות ועל פי דין, אשר מועד
קיומם חל לאחר השלמתה של ההקניה, כנמחים לרוכש גם אם הרוכש לא ידע על קיום
.השכירות
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
ההוראות המוצעות חוזרות, בשינויי נוסח, על
ההוראות הקיימות באשר לזכויות העומדות לשוכר במקרה
שבו המשכיר מסרב להסכים לעסקה בשכירות בניגוד
.לאמור בסעיף קטן (א) המוצע
:התייחסות המשפט העברי
המשפט העברי אינו מבחין הבחנה עקרונית בין
מושכר מקרקעין למושכר מיטלטלין, ובשניהם רשאי השוכר
לבצע עסקה נגד רצונו של המשכיר אם התנגדותו אינה
סבירה, אף בלא פנייה לבית המשפט (מ' ויגודה, שכירות
,495 'ושאילה, בסדרת חוק לישראל, ירושלים תשנ"ח, עמ
). אם אסר חוזה השכירות על ביצוע העסקה, דעת532
המשפט העברי שאין להתערב בחופש החוזים, אלא אם כן
.)533 ,518-519 'הדבר נוגד את תקנת הציבור (שם, עמ
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העברת השכירות
. השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק22
משנה, אלא-ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות
בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעיסקה
מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים
- בלתי סבירים, יהיה
רשאי השוכר לעשות את- ) בשכירות מקרקעין1(
;העיסקה בלי הסכמתו של המשכיר
רשאי בית המשפט להרשות את- ) בכל שכירות2(
העיסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין
רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה
".השכירות
,ההוראה המוצעת חדשה בחלקה
547 סעיף
545 והיא מבהירה כי הוראות סעיפים
, המוצעים יחולו גם על העברת חיוביו של השוכר546–ו
הנעשית יחד עם העברת זכויותיו. ההבהרה דרושה בשל
כך שמתן אפשרות להעברת חבות לאדם שלישי בלא
המוצע, הינו חריג לדיני546 הסכמת הנושה, על פי סעיף
המחאת חיובים הכלליים, שעל פיהם דרושה הסכמת
המוצע). דין זה חל כאמור, כל עוד יחד72 הנושה (סעיף
.עם חיובי השוכר, הועברה גם זכות השכירות
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העברת השכירות
. השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק22
משנה, לא-ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות
בהסכמת המשכיר אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה
מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים
- בלתי סבירים, יהיה
רשאי השוכר לעשות את- ) בשכירות מקרקעין1(
;העסקה בלי הסכמתו של המשכיר
רשאי בית המשפט להרשות את- ) בכל שכירות2(
העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין
רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה
".השכירות
)לסעיף קטן (א 548 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה את
,אופייה הקנייני של השכירות, אשר לא ניתן להתנות עליו
. המוצע547 כפי שקבוע בסעיף
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
ההוראות המוצעות מבהירות את החוק הקיים, באשר
להשפעה של העברת זכויות המשכיר על אופן קיום חיובי
, המוצע70 השכירות מצד השוכר וכלפיו. בדומה לסעיף
קיומם-קובע הסעיף כי טענת הגנה שיש לשוכר בשל אי
של חיובים המוטלים על המשכיר לפני השלמת הרכישה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
927
(ג) טענה שיש לשוכר כלפי המשכיר בשל אי–קיומם של חיובים שהיו מוטלים על
.המשכיר לפני השלמת ההקניה, תעמוד לו גם כלפי הרוכש
סימן ב': שאילה
שאילה
]83 [מק.549
.שאילה היא זכות שהוקנתה שלא בתמורה להחזיק ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
תחולה על שאילה
]27 , שכר83 [מק.550
.(א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שאילה548– ו544 ,542 ,541 הוראות סעיפים
עסקאות בזכות
השאילה
]30 [ח, שכר
.551
שואל אינו רשאי לבצע עסקה בזכותו, לרבות הענקה לאחר של זכות השימוש בנכס או
.שיתופו של האחר בשימוש כאמור, אלא בהסכמת המשאיל
בידי הרוכש, תעמוד לו גם כלפי הרוכש. הסיפה של סעיף
לחוק השכירות והשאילה הושמטה לאור העקרונות21
.) המוצע71 הכלליים של דיני המחאת חיובים (ראו סעיף
:התייחסות המשפט העברי
, סעיף קטן (ב) אינו תואם את עמדת המשפט העברי
שם מצאנו שתי גישות: יש הסבורים שהברירה נתונה
בידי השוכר להסכים לעסקה (ומכאן ואילך מתקיימים
יחסים משפטיים בינו ובין הרוכש) או לבטל את חוזה
השכירות; ויש הסבורים שלא נוצר קשר משפטי בין השוכר
לבין הרוכש, ושניהם עומדים בקשר משפטי עם המשכיר
,המקורי (מ' ויגודה, שכירות ושאילה, בסדרת חוק לישראל
.) ואילך465 'ירושלים תשנ"ח, עמ
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העברת המושכר
. המשכיר רשאי להעביר לאחר זכויותיו במושכר; עשה21
כן, יבוא רוכש הזכויות במקומו של המשכיר בכל הנוגע
לחוזה השכירות, אולם כל עוד לא נתן המשכיר לשוכר
הודעה על ההעברה או לא נודע לשוכר עליה ממקור אחר
מופטר השוכר בתשלום דמי השכירות וקיום שאר חיוביו
".למשכיר
שאילה :'ב סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
549 סעיף
, לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח83 בסעיף
המוצע. ההגדרה דומה לזו המופיעה538 בדומה לסעיף
.) המוצע252 בפרק העוסק בחוזה שאילה (סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"השאלה
. הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על83
,הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות
".שהוקנתה שלא בתמורה
הוראת הסעיף המוצע, בשונה מנוסח
550 סעיף
הסעיף הקיים, לא מחילה את הוראת
)(ב) ו–(ג548 לחוק השכירות והשאילה, קרי סעיף21 סעיף
(א) הוחל על שאילה ולכן623 המוצעים, על השאילה. סעיף
משהוקנתה זכות השאילה לשואל, תקפה זכות השימוש
וההחזקה של השואל כלפי כל אדם. עם זאת לא נמצאה
הצדקה להעניק הגנה לשואל אף במקרה של העברת
)(ב) ו–(ג548 הזכויות של המשאיל לאחר, כאמור בסעיפים
.המוצעים, וזאת לאור אופייה של זכות השאילה
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"תחולת סעיפים
25– ו21 ,20 ,18 ,17 ,12 ,11 ,5 עד2 . הוראות סעיפים27
".יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שאילה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"השאלה
. הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, על83
,הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות
".שהוקנתה שלא בתמורה
ההוראה המוצעת מבהירה את החוק
551 סעיף
הקיים, ואת הכלל שלפיו זכות השאילה
היא זכות פחותה מזכות השכירות. לפיכך אין השואל זכאי
לבצע עסקה בנכס מושאל, לרבות הענקת זכות שימוש
לאחר, בלי לקבל את הסכמת המשאיל לכך. מכאן שאין
הצדקה להסמיך את בית המשפט להתערב בטעמי הסירוב
של הבעלים כפי שקבוע לעניין זכות השכירות (ראו סעיפים
.) המוצעים546– ו545
:התייחסות המשפט העברי
לא כן עמדת המשפט העברי שלפיו זכות השאילה
זהה בעניין זה לזכות השכירות, והמשאיל רשאי להעביר
את זכותו במושאל אלא אם כן המשאיל נותן סיבה מוצדקת
,לסירובו (מ' ויגודה, שכירות ושאילה, בסדרת חוק לישראל
.)599-600 'ירושלים תשנ"ח, עמ
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"העברת השאילה
. השואל אינו רשאי להעביר את הזכות להחזיק30
משנה, אלא-ולהשתמש במושאל או להשאילו בהשאלת
".בהסכמת המשאיל
(ג) טענה שיש לשוכר כלפי המשכיר בשל אי–קיומם של חיובים שהיו מוטלים על
.המשכיר לפני השלמת ההקניה, תעמוד לו גם כלפי הרוכש
סימן ב': שאילה
.549
.שאילה היא זכות שהוקנתה שלא בתמורה להחזיק ולהשתמש בנכס שלא לצמיתות
שאילה
]83 [מק
.550
.(א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שאילה548– ו544 ,542 ,541 הוראות סעיפים
תחולה על שאילה
]27 , שכר83 [מק
.551
שואל אינו רשאי לבצע עסקה בזכותו, לרבות הענקה לאחר של זכות השימוש בנכס או
.שיתופו של האחר בשימוש כאמור, אלא בהסכמת המשאיל
עסקאות בזכות
השאילה
]30 [ח, שכר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
928
פרק שלישי: משכון
מישכון
][ח.552
מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב המזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא
.סולק החיוב; על מישכון יחולו הוראות חוק המשכון
פרק רביעי: עיכבון
הגדרות לפרק
העיכבון
](ה) רישה11 [ח, מיט
.553
- בפרק זה
; לרבות החזקה בידי אדם מטעמו של הנושה, שאינו החייב- ""החזקה
מקרקעין ומיטלטלין לרבות מסמכים, כספים וניירות ערך כמשמעותם בחוק- ""נכס
.1968-ניירות ערך, התשכ"ח
עיכבון
)(ה11 ,)(א11 [מיט
])(ב31 סיפה, מכר
.554
עיכבון הוא זכות של נושה, על פי חיקוק, לעכב נכס המצוי בהחזקתו, כערובה לקיום
.חיוב שמועדו הגיע
משכון :שלישי פרק
מוצע לקבוע בחוק זה הוראה המגדירה את
552 סעיף
)(א1 מהות זכות המישכון, הדומה לסעיף
לחוק המשכון. תוכנה של הזכות, היקפה וההסדרים
.הנלווים לה ייוותרו בחוק המשכון
: נוסח חוק המשכון הקיים
"מהות המישכון
. (א) מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא1
מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק
".החיוב
עיכבון :רביעי פרק
פרק העיכבון, אשר ממוקם בחלק משנה שני הדן
בזכויות בנכסים, מאגד את הוראות העיכבון אשר מפוזרות
כיום בין חוקים שונים. הפרק מתווה את רכיביה של זכות
העיכבון, את התנאים העובדתיים הדרושים להיווצרותה
.ואת רשימת הנושים שלהם מוקנית הזכות
, מוצע להתייחס לזכות העיכבון כאל זכות קניינית
אשר מהווה סעד עצמי המעניק לנושה אפשרות להבטיח
את קיומו של החיוב כלפיו. הפרק גם מתייחס לדין החל
.במקרה של זכויות קודמות הנוגדות לזכות העיכבון
חידוש מרכזי בפרק המוצע הוא ביטול האפשרות
ליצור זכות עיכבון קניינית מכוח חוזה. אם מקור העיכבון
הוא הסכמי, אין הזכות תקפה כלפי אדם שלישי, ואם
הצדדים מבקשים ליצור שעבוד שעמו החזקה, עליהם
לפעול ליצירת משכון. על פי ההוראה המוצעת, זכות
.העיכבון מכוח הסכם תהווה זכות חוזית בלבד
לשם קריאת ההוראות בפרק העיכבון יש
553 סעיף
צורך בשתי הגדרות מיוחדות, המופיעות
.בסעיף המוצע
, המונח "החזקה" הוגדר באופן מיוחד- "להגדרה "החזקה
,אשר בא לבטא את הצורך בשליטה פיזית של הנושה בנכס
.לרבות החזקה עקיפה מטעם הנושה, לשם יצירת עיכבון
ההגדרה המוצעת מבהירה כי מחזיק מטעמו של הנושה
אינו יכול להיות החייב עצמו. הסיבה לכך היא שהחזקתו
של בעל העיכבון בנכס היא כנגד עניינו של החייב, ועל כן
.אין די בהחזקת החייב כדי ליצור זכות עיכבון לנושה
המונח "נכס" מוגדר בהקשר זה לא בהתאם- "להגדרה "נכס
המוצע, אלא ככולל מקרקעין6 להגדרה הקבועה בסעיף
ומיטלטלין, לרבות מסמכים, ניירות ערך וכספים בלבד. מטרת
,הגדרה זו להבהיר כי לא ניתן לעכב זכויות ערטילאיות
משום שההחזקה היא ביסוד מוסד העיכבון. יודגש כי
ההגדרה המוצעת מתייחסת במפורש למסמכים וניירות
ערך, שלגביהם העיכבון מתממש באמצעות העיכוב הפיזי
של הנכס המוחשי, ולא של הזכות עצמה. כמו כן מוזכרים
.מפורשות כספים, בשל מעמדם המשפטי המיוחד
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיכבון
. (ה) מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות11
סעיף זה גם עליהם; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על
".פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לענין הנדון
זכות העיכבון מתייחסת בהוראה המוצעת
554 סעיף
. המוצע553 לכל הנכסים המנויים בסעיף
, המוצע553 ההוראה קובעת את ההחזקה, המוגדרת בסעיף
כיסוד ביצירת עיכבון, ואת הכלל שהמקור ליצירת עיכבון
.קנייני, כזכות החלה כלפי כולי עלמא, הוא בחיקוק בלבד
,יצוין כי מאחר שהמונח "חיוב" כולל גם חיוב שאינו כספי
הרי שהעיכבון יכול להיווצר גם לשם הבטחת קיום חיוב
שאינו כספי, כגון חיוב ביצוע. נוסף על כך, מובהר בסיפה
של הסעיף, כי זכות העיכבון קמה רק בגין חיוב שמועדו
,הגיע, וזאת גם אם המקור לחיוב, למשל הקשר החוזי
כבר קיים. לעניין הפעלת זכות העיכבון במקרה של הפרה
צפויה, תיחשב הפרה צפויה כאילו היא מקדימה את מועד
הקיום החוזי, כך שהמועד הקובע להפעלת זכות העיכבון
יהיה המועד שבו משתכלל החיוב התרופתי ולא המועד
.המקורי שנקבע לביצוע החיוב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
929
מימוש הנכס
המעוכב
][ח
.555
בעל עיכבון זכאי, על פי צו של בית משפט, לממש את הנכס המעוכב לפי הוראות חוק
.המשכון
כוחו של העיכבון
][ח.556
.עיכבון כוחו יפה כלפי כל אדם
דרישה לקיום החיוב
בטרם העיכוב
][ח
.557
רק אם מסר לחייב, טרם העיכוב או מיד554 נושה זכאי לעכב נכס כאמור בסעיף
.בתחילתו, דרישה המפרטת באופן סביר את מהות החיוב, מקור החיוב ושיעורו
נושים הזכאים
לעיכבון.558
:לנושים אלה יהיה עיכבון כמפורט להלן
]12 [שלח לגבי נכס של השולח שהגיע להחזקתו עקב השליחות, לשם הבטחת- לשלוח
)1(
;קיומם של חיובי השולח כלפיו עקב השליחות
])(א31 [מכר לגבי הנכס נושא חוזה המכר, לשם הבטחת קיומם של חיובי הקונה כלפיו- למוכר
)2(
;עקב המכר
])(א31 [מכר לגבי הנכס נושא חוזה המכר, לשם הבטחת קיומם של חיובי המוכר כלפיו- לקונה
)3(
;עקב המכר
]5 [קבל לגבי הנכס נושא חוזה הקבלנות ולגבי נכס שמסר להחזקתו המזמין- לקבלן
)4(
;לביצוע מלאכתו, לשם הבטחת קיומם של חיובי המזמין כלפיו עקב הקבלנות
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיכבון
. (א) עיכבון הוא זכות על פי חוק לעכב מיטלטלין11
.כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב
(ב) מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות
סעיף זה גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על
.פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לעניין הנדון
(ה) מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות
סעיף זה גם עליהם; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על
".פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לענין הנדון
: נוסח חוק המכר הקיים
"זכות עיכבון
. (ב) מי שיש לו זכות עיכבון לפי סעיף קטן (א) זכאי31
לדחות את הובלת הממכר או לשמור לעצמו את הזכות
לשלוט בו תוך כדי הובלתו ולמנוע את קבלתו על ידי
".הצד השני
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי
555 סעיף
מימוש נכס מעוכב ייעשה בדרך שבה
.מממשים נכס ממושכן
ההוראה החדשה המוצעת מצביעה על
556 סעיף
האופי הקנייני של זכות העיכבון, בהתאם
. המוצע500 לעיקרון הכללי הקבוע בסעיף
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
557 סעיף
דרישת מתן ההודעה מהנושה לחייב
כתנאי לעיכוב. מובהר כי על ההודעה להתייחס לפרטי
החיוב שהמעכב דורש את קיומו. הפירוט נחוץ כדי שהחייב
יוכל לבחון אם הפעלת העיכוב היא כחוק, וכן לצורך
,מימוש הזכות להפרדת הנכס לחלקים, אם הדבר אפשרי
ולצורך החלפת העיכוב בנכס אחר. מתן הודעה לחייב
בדבר העיכוב, פירוט מקור החיוב ושיעורו הם תנאי מהותי
.לחוקיות העיכוב
ההוראה החדשה המוצעת, מטרתה לאחד
558 סעיף
ולרכז את ההוראות הקיימות כיום בחוקים
שונים, שמכוחן נוצרת זכות עיכבון. זכות העיכבון מיוחדת
באופייה, הן בשל הדרישה בדבר קיומו של קשר משפטי
מיוחד בין הצדדים והן בשל הדרישה בדבר קיומה של זיקה
בין החיוב לבין הנכס, דהיינו, זיקה בין החיוב לבין העילה
שבשלה נמצא הנכס בהחזקת הנושה. כך זכות העיכבון
של הקבלן הורחבה לכל נכס נושא חוזה הקבלנות, ולאו
דווקא לנכס שמסר לו המזמין, תוך התאמת הזכות לאופייה
ולעכבונות האחרים המוסדרים בסעיף. לעניין עיכבון של
שומר, מובהר כי הזכות תקפה כלפי מי שמסר לו את הנכס
. המוצע422 לשמירה, כאמור בסעיף
יובהר כי הוראת הסעיף המוצע אינה מהווה רשימה
סגורה וממצה, וייתכנו הוראות עיכבון ספציפיות בחוקים
חיצוניים לחוק המוצע. כך למשל, על מערכת היחסים בין
עורך דין ללקוח תמשיך לחול הוראת העיכבון הקבועה
.1961- לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א88 בסעיף
: נוסח חוק השליחות הקיים
"עיכבון
), תהא לשלוח זכות עיכבון1(8 . על אף האמור בסעיף12
כולל נכסים- על נכסי השולח שבאו לידו עקב השליחות
.555
בעל עיכבון זכאי, על פי צו של בית משפט, לממש את הנכס המעוכב לפי הוראות חוק
.המשכון
מימוש הנכס
המעוכב
][ח
.556
.עיכבון כוחו יפה כלפי כל אדם
כוחו של העיכבון
][ח
.557
רק אם מסר לחייב, טרם העיכוב או מיד554 נושה זכאי לעכב נכס כאמור בסעיף
.בתחילתו, דרישה המפרטת באופן סביר את מהות החיוב, מקור החיוב ושיעורו
דרישה לקיום
החיוב בטרם
העיכוב
][ח
.558
:לנושים אלה יהיה עיכבון כמפורט להלן נושים הזכאים
לעיכבון
לגבי נכס של השולח שהגיע להחזקתו עקב השליחות, לשם הבטחת- לשלוח
)1(
;קיומם של חיובי השולח כלפיו עקב השליחות
]12 [שלח
לגבי הנכס נושא חוזה המכר, לשם הבטחת קיומם של חיובי הקונה כלפיו- למוכר
)2(
;עקב המכר
])(א31 [מכר
לגבי הנכס נושא חוזה המכר, לשם הבטחת קיומם של חיובי המוכר כלפיו- לקונה
)3(
;עקב המכר
])(א31 [מכר
לגבי הנכס נושא חוזה הקבלנות ולגבי נכס שמסר להחזקתו המזמין- לקבלן
)4(
;לביצוע מלאכתו, לשם הבטחת קיומם של חיובי המזמין כלפיו עקב הקבלנות
]5 [קבל
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
930
])(ה12 , שמר5 [קבל לגבי נכס שמסר להחזקתו המזמין לצורך מתן שירות, לשם- לנותן השירות
)5(
;הבטחת קיומם של חיובי המזמין כלפיו עקב השירות
])(ה12 ,9 [שמר לגבי הנכס נושא השמירה, לשם הבטחת קיומם של חיובי בעל הנכס- לשומר
)6(
;422 כמשמעותו בסעיף- "כלפיו עקב השמירה; לעניין זה, "בעל הנכס
]19 [חות לגבי נכס של המפר שהגיע להחזקתו עקב החוזה, לשם- לנפגע מהפרת חוזה
)7(
;הבטחת קיומם של חיובי המפר כלפיו עקב ההפרה
](ג) סיפה8 [נאמ לגבי נכס מנכסי הנאמנות, לשם הבטחת שכרו והוצאותיו עקב- לנאמן
)8(
.הנאמנות
פקיעת העיכבון
])(ד11 [מיט.559
.הוציא הנושה, מרצונו, את הנכס המעוכב מהחזקתו, יפקע העיכבון
זכויות נוגדות
לעיכבון
][ח
.560
היו לאדם שאינו החייב זכויות בנכס הנוגדות את העיכבון והקודמות לו, יהיו
(א)
.זכויות אלה עדיפות על פני זכויות בעל העיכבון
כדי תשלום שכרו וסכומים- המוחזקים בידו כנאמן השולח
".אחרים המגיעים לו מן השולח עקב השליחות
: נוסח חוק השומרים הקיים
"עיכבון
. לשומר תהא זכות עיכבון על הנכס כדי המגיע לו9
.מבעל הנכס עקב השמירה
דין בעל מלון
. (ה) לבעל מלון תהא זכות עיכבון על נכסי האורח12
הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג) כדי
".המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח
: נוסח חוק חוזה קבלנות הקיים
"זכות עיכבון
. לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין5
לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים
".המגיעים לו מן המזמין עקב עיסקת הקבלנות
: נוסח חוק התרופות הקיים
"זכות עיכבון
. קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו19
להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום
".הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"שכר והוצאות
. (ג) נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו8
מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק
".המגיע לו לפי סעיף זה
: נוסח חוק המכר הקיים
"זכות עיכבון
עיכבון על הממכר כדי- . (א) למוכר תהא זכות31
;תשלום הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עיסקת המכר
עיכבון לקונה כדי תשלום הסכומים- וכן תהא זכות
המגיעים לו מן המוכר, אם קיבל את הממכר ועליו להחזירו
.למוכר
(ב) מי שיש לו זכות עיכבון לפי סעיף קטן (א) זכאי
לדחות את הובלת הממכר או לשמור לעצמו את הזכות
לשלוט בו תוך כדי הובלתו ולמנוע את קבלתו על ידי
".הצד השני
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
559 סעיף
(ד) לחוק המיטלטלין, הקובע כי11 סעיף
העיכבון יפקע אם הוציא הנושה, מרצונו, את הנכס המעוכב
,מהחזקתו. יודגש כי מסירת הנכס המעוכב להוצאה לפועל
לצורך מימוש, לא תיחשב להוצאת הנכס מהחזקת הנושה
.ולא תשפיע על תוקפו של העיכבון
" המונח "שליטה" בחוק הקיים הוחלף במונח "החזקה
553 שהוא המונח שאליו מתייחסת ההגדרה בסעיף
.המוצע
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיכבון
. (ד) הוציא הנושה ברצונו את המיטלטלין המעוכבים11
".משליטתו, יפקע העיכבון
) לסעיף קטן (א560 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת מתייחסת למצב
של תחרות זכויות בין הנושה המעכב לבין בעל זכות אחרת
שאינו החייב, אשר זכויותיו נוגדות לזכויות המעכב. בדומה
,לחוק הקיים ובהתאם לדיני תחרות הזכויות הכלליים
הוראת הסעיף קובעת כלל עדיפות לבעל הקניין הקודם
.) המוצע507 בזמן על זה המאוחר בזמן (ראו סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
931
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין עיכבון של קבלן או נותן שירות כאמור
(ב)
) לגבי הנכס נושא חוזה הקבלנות או לגבי נכס שמסר המזמין להחזקת5( ) או4(558 בסעיף
נותן השירות לצורך מתן השירות, ובלבד שהקבלן או נותן השירות ביצעו בנכס את
.פעולת הקבלנות או השירות, לפי העניין, ופעלו בתום לב
המצאת ערובה
חלופית לנכס מעוכב
](ג), ח11 [מיט
.561
החייב זכאי לשחרר את הנכס המעוכב כנגד המצאת ערובה סבירה אחרת; המציא
.החייב ערובה כאמור ולא שחרר הנושה את הנכס, יפקע העיכבון
נכס מעוכב הניתן
להפרדה
])(ב11 [מיט
.562
עלה שווי הנכס המעוכב על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, והיה הנכס המעוכב
ניתן להפרדה, זכאי החייב לדרוש את שחרור חלקו של הנכס העולה על שווי החיוב
.במידה האמורה
פרק חמישי: נאמנות
סימן א': יצירת נאמנות, מינוי נאמן ופקיעת כהונתו
מהות הנאמנות
]1 [נאמ.563
הנהנה) או- נאמן הוא בעלים של נכס, החייב לפעול לגביו לטובת אדם (בפרק זה
.למטרה אחרת
)לסעיף קטן (ב
הסעיף הקטן המוצע קובע חריג לכלל הקבוע בסעיף
קטן (א) המוצע, והוא "תקנת שוק הקבלן", המתייחסת
למקרה שבו הנכס נושא העיכבון הוא הנכס שבו קבלן או
נותן שירותים ביצעו את מלאכתם, בתום לב; במקרה זה, מן
הראוי להעדיף את זכות העיכבון של קבלן או נותן השירות
.על פני זכויות קנייניות הקודמות לה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
561 סעיף
(ג) לחוק המיטלטלין, בתוספת11 סעיף
הבהרה כי סירוב של הנושה לשחרר את הנכס כנגד ערובה
.סבירה אחרת יפקיע את זכות העיכבון
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיכבון
. (ג) החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון11
".במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
562 סעיף
.(ב) לחוק המיטלטלין, בשינויי נוסח11
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיכבון
. (ב) עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי11
החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשיחרור מקצת
".המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה לחלקים
נאמנות :חמישי פרק
הפרק המוצע עוסק בנאמנות כזכות קניין. החידושים
העיקריים בפרק המוצע הם הקביעה המפורשת כי הבעלות
בנכס הנאמנות היא של הנאמן, וכן ביטול ההפרדה שבחוק
הנאמנות בין ההוראות הנוגעות לנאמנות באופן כללי
לבין ההוראות החלות על הנאמנות הנוצרת בכתב הקדש
(אשר תיקרא מעתה "נאמנות על פי כתב נאמנות"). מקום
שנמצא מוצדק עניינית להמשיך בהסדרים נפרדים, נקבעו
.הדברים במפורש
בפרק המוצע לא נכללות הוראות לעניין הנאמנויות
הציבוריות, משום שנבדקת האפשרות להעניק לסוג מיוחד
זה של נאמנות אישיות משפטית נפרדת. הדבר יחייב קביעת
,הסדרים חדשים והתאמת הסדרים קיימים בסוגיות רבות
,כגון דרכי כינונה של הנאמנות הציבורית, דרך ניהולה
.זהות האורגנים שלה וסמכויותיהם, פיקוח ודיווח, ועוד
דומה על כן כי הדבר מתאים לחקיקה נפרדת אשר תתבסס
.על פרק הנאמנות אך לא תהווה חלק אינטגרלי ממנו
בשל כך הוצא הפרק הנוגע לנאמנות הציבורית, ההקדש
,הציבורי, מהחוק המוצע. עד להסדרה הכללית של התחום
יחולו על נאמנויות ציבוריות, נוסף על הפרק המוצע, גם
ההוראות של חוק הנאמנות הקיים שיעברו התאמות
.) המוצע918 מסוימות (ראו סעיף
כהונתו ופקיעת נאמן מינוי ,נאמנות יצירת :'א סימן
ההגדרה של נאמנות שונתה כדי להבהיר
563 סעיף
שהבעלות בנכס נושא הנאמנות היא של
לחוק הנאמנות5 הנאמן. במקום הכלל הקבוע בסעיף
הקובע את כוחה של הנאמנות כלפי צד שלישי, יבוא
,מעתה ההסדר המוצע, המורכב מהוראת הסעיף המוצע
בדבר בעלותו של הנאמן, מההסדרים בדבר זכויות
)(ד581–(ב) ו579 ,)2()(ג511 נוגדות בנכסי נאמנות (סעיפים
המוצעים), ומההוראה בדבר ירידה לנכסי נאמנות שבסעיף
. המוצע568
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין עיכבון של קבלן או נותן שירות כאמור
(ב)
) לגבי הנכס נושא חוזה הקבלנות או לגבי נכס שמסר המזמין להחזקת5( ) או4(558 בסעיף
נותן השירות לצורך מתן השירות, ובלבד שהקבלן או נותן השירות ביצעו בנכס את
.פעולת הקבלנות או השירות, לפי העניין, ופעלו בתום לב
.561
החייב זכאי לשחרר את הנכס המעוכב כנגד המצאת ערובה סבירה אחרת; המציא
.החייב ערובה כאמור ולא שחרר הנושה את הנכס, יפקע העיכבון
המצאת ערובה
חלופית לנכס
מעוכב
](ג), ח11 [מיט
.562
עלה שווי הנכס המעוכב על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, והיה הנכס המעוכב
ניתן להפרדה, זכאי החייב לדרוש את שחרור חלקו של הנכס העולה על שווי החיוב
.במידה האמורה
נכס מעוכב הניתן
להפרדה
])(ב11 [מיט
פרק חמישי: נאמנות
סימן א': יצירת נאמנות, מינוי נאמן ופקיעת כהונתו
.563
הנהנה) או- נאמן הוא בעלים של נכס, החייב לפעול לגביו לטובת אדם (בפרק זה
.למטרה אחרת
מהות הנאמנות
]1 [נאמ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
932
מקורות הנאמנות
])(א17 ,2 [נאמ.564
נאמנות נוצרת על פי דין, על פי חוזה עם הנאמן או על פי כתב נאמנות חד–צדדי (בפרק
כתב נאמנות) שבהם מביע יוצר הנאמנות את רצונו ליצור נאמנות, וקובע את- זה
.נכסיה, מטרותיה ותנאיה
כתב נאמנות
])(א17 [נאמ.565
:כתב נאמנות הוא אחד מאלה
; מסמך שנחתם בידי יוצר הנאמנות בפני נוטריון
)1(
צוואה של יוצר הנאמנות, אף אם לא נקבע בה יורש מסוים, ולמעט צוואה בעל
)2(
;פה
.)(ג816 הוראה שניתנה למבטח או לחברה מנהלת כאמור בסעיף
)3(
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"מהות הנאמנות
. נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק1
.או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת
כוחה של נאמנות כלפי צד שלישי
. כוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה5
כלפי- 4 עליו לדעת עליה, ומשנרשמה הערה לפי סעיף
".כל העולם
בהוראה המוצעת אוחדו הוראות החוק
564 סעיף
הקיים הנוגעות לדרכי יצירת נאמנות באופן
כללי (על פי דין או על פי חוזה) ולדרכי יצירת נאמנות
על פי כתב הקדש, אשר תיקרא בחוק המוצע "נאמנות
על פי כתב נאמנות", לאחר שנמצא כי אין מקום לפיצול
.ההסדרים
צדדי" מצביע- יוער כי המונח "כתב נאמנות חד
צדדית, שעליה-על מהות הפעולה כפעולה משפטית חד
צדדיות-יחולו הוראות הסימן הדן בפעולות משפטיות חד
2 המוצעים). המילה "חוק" שבסעיף16 עד11 (סעיפים
לחוק הנאמנות הוחלפה במילה "דין" כדי להבהיר כי פרק
.הנאמנות מיועד לחול גם על נאמנות קונסטרוקטיבית
(א) לחוק הנאמנות הושמטה17 דרישת הכתב שבסעיף
בשל היותה מיותרת, לאור הקשר הדברים ונוסח סעיף
. המוצע565
:התייחסות המשפט העברי
,) נאמנות על פי חוזה מוזכרת במשנה (כתובות ה, ח
ובה מתואר הסכם שלפיו מפקיד אדם את נכסיו בידי נאמן
ומתנה עמו שיפרנס בנכסים אלה את אשתו וילדיו, ואולם
צדדית בדבר יצירתה של נאמנות פרטית-הצהרה חד
היא חסרת תוקף לפי המשפט העברי (להבדיל מנאמנות
ציבורית, לצורכי צדקה, שאפשר ליצור אותה בהצהרה
צדדית "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט". קידושין-חד
,כח ע"ב; י' אונגר, נאמנות בנכסים, בסדרת חוק לישראל
.)420-417 'ירושלים תש"ע, עמ
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"יצירה
. נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או2
.על פי כתב הקדש
יצירה ותחילה של הקדש
. (א) הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת17
כתב- הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה- (להלן
הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש
:וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה
;) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון1(
) צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל2(
;פה
לחוק147 ) הוראת תשלום לעניין סעיף3(
".1965-הירושה, התשכ"ה
)(א17 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
565 סעיף
.לחוק הנאמנות, בשינוי נוסח
בנוסף מוצע לקבוע, כי גם צוואה שלא נקבע בה יורש
מסוים, תוכל להיחשב למסמך היוצר נאמנות. בהתאם
לפסיקה, צוואה המקימה נאמנות כאמור היא פעולה
שבחלק הירושה723 משפטית תקפה, על אף הוראות סעיף
היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי4660/94 (ראו ע"א
.)88 )1(פ"ד נה
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"יצירה ותחילה של הקדש
. (א) הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת17
כתב- הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה- (להלן
הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש
:וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה
;) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון1(
;) צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל פה2(
, לחוק הירושה147 ) הוראת תשלום לעניין סעיף3(
".1965-התשכ"ה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
933
תחילת הנאמנות
](ב), ח17 [נאמ.566
תחילתה של הנאמנות במועד העברת הבעלות בנכסי הנאמנות לידי הנאמן, ואולם
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, עם העברת השליטה בנכסים, גם אם
.הבעלות בהם טרם הועברה
פירות נכסי
הנאמנות
])(א3 [נאמ
.567
.פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות
ירידה לנכסי
הנאמנות
])(ב3 [נאמ
.568
נושי הנאמן אינם זכאים להיפרע מנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים בקשר
.לנכסים אלה, או הנובעים מפעולות הנאמנות
מינוי נאמן
])(א), (ג21 [נאמ.569
בנאמנות שנוצרה על פי חוזה או על פי כתב נאמנות, ימונה הנאמן בידי יוצר
(א)
.הנאמנות
.לא ימונה נאמן כאמור בסעיף קטן (א) בכתב נאמנות או על פיו אלא בהסכמתו
(ב)
מינוי נאמן בידי
בית המשפט
ונאמן זמני
])(ב21 [נאמ
.570
, או שמונה נאמן אך הוא אינו ממלא את569 לא מונה נאמן לפי הוראות סעיף
(א)
.תפקידו, רשאי בית המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שיקבע
][ח נוצרה נאמנות על פי כתב נאמנות שהוא צוואה, ולא נקבע נאמן בצוואה, יפעל
(ב)
.מנהל העיזבון כנאמן עד למינוי נאמן בידי בית המשפט
הסעיף המוצע מבהיר כי מועד תחילתה
566 סעיף
של נאמנות מכל סוג, ולא רק תחילתה של
,נאמנות על פי כתב הקדש, כפי שקבוע בחוק הנאמנות
;הוא עם העברת הבעלות בנכסי הנאמנות לידי הנאמן
בכך נבדל מוסד הנאמנות ממוסדות דומים במהותם, כגון
שליחות. הסעיף מבהיר גם כי במקרים שבהם מועברת
השליטה קודם למועד העברת הבעלות (ובדומה להסדר
,בחוק הקיים), יחולו הוראות הפרק העוסק בנאמנות
.בשינויים המחויבים
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"יצירה ותחילה של הקדש
. (ב) תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה17
".בנכסי ההקדש לידי הנאמן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
567 סעיף
.(א) לחוק הנאמנות3 סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"נכסי הנאמנות
. (א) פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף3
".הם לנכסי הנאמנות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
568 סעיף
.(ב) לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח3 סעיף
בהתאם לעובדה שלא ניתן להטיל חובות על נכסים, מוצע
)להחליף את המינוח "חובות המוטלים עליהם" (על הנכסים
."במינוח "חובות המוטלים בקשר לנכסים אלה
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"נכסי הנאמנות
. (ב) אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות3
".המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות
)לסעיף קטן (א
569 סעיף
הסעיף הקטן המוצע מרחיב את הוראת סעיף
(א) לחוק הנאמנות באשר למינוי נאמן בנאמנות על פי21
כתב נאמנות, ומתאים אותה גם לנאמנות שלא על פי כתב
נאמנות, בהתאם למגמה לבטל את ההבחנה שבין שני סוגי
.הנאמנות בכל מקום שאין לה הצדקה עניינית
)לסעיף קטן (ב
(ג) לחוק21 הסעיף הקטן המוצע חוזר על סעיף
.הנאמנות, בשינוי נוסח
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"מינוי נאמן
.. (א) נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו21
". (ג) לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו
)לסעיף קטן (א 570 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(ב) לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח. מובהר כי המקרה שבו21
,נאמן אינו ממלא את תפקידו, שאליו מתייחס החוק המוצע
.כולל את כל המצבים המנויים בחוק הקיים לעניין זה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי במקרה של
,נאמנות אשר נוצרה בצוואה, שלא נקבע בה מי יכהן כנאמן
ישמש מנהל העיזבון גם כנאמן זמני, זאת עד שימונה נאמן
אחר בידי בית המשפט. מכיוון שמנהל עיזבון אינו מקבל
לבעלותו את נכסי העיזבון, מודגש בנוסח המוצע כי עליו
לפעול כנאמן. הסדר זה מתבקש מטיב הנאמנות ומאופי
.התפקיד של מנהל העיזבון
.566
תחילתה של הנאמנות במועד העברת הבעלות בנכסי הנאמנות לידי הנאמן, ואולם
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, עם העברת השליטה בנכסים, גם אם
.הבעלות בהם טרם הועברה
תחילת הנאמנות
](ב), ח17 [נאמ
.567
.פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות פירות נכסי
הנאמנות
])(א3 [נאמ
.568
נושי הנאמן אינם זכאים להיפרע מנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים בקשר
.לנכסים אלה, או הנובעים מפעולות הנאמנות
ירידה לנכסי
הנאמנות
])(ב3 [נאמ
.569
בנאמנות שנוצרה על פי חוזה או על פי כתב נאמנות, ימונה הנאמן בידי יוצר
(א)
.הנאמנות
מינוי נאמן
])(א), (ג21 [נאמ
.לא ימונה נאמן כאמור בסעיף קטן (א) בכתב נאמנות או על פיו אלא בהסכמתו
(ב)
.570
, או שמונה נאמן אך הוא אינו ממלא את569 לא מונה נאמן לפי הוראות סעיף
(א)
.תפקידו, רשאי בית המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שיקבע
מינוי נאמן בידי
בית המשפט
ונאמן זמני
])(ב21 [נאמ
נוצרה נאמנות על פי כתב נאמנות שהוא צוואה, ולא נקבע נאמן בצוואה, יפעל
(ב)
.מנהל העיזבון כנאמן עד למינוי נאמן בידי בית המשפט
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
934
כשרות לשמש
נאמן
])(ד21 [נאמ
.571
קטין, פסול דין או מי שהוכרז פושט רגל וכן תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או
(א)
.שניתן לגביו צו פירוק, אינם כשרים להיות נאמן
])(ה21 [נאמ נהנה של נאמנות כשר להיות נאמן שלה ובלבד שנהנה יחיד לא יהיה נאמן
(ב)
.יחיד
סיום תפקידו
של נאמן
])(א22 [נאמ
.572
נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב שתימסר זמן סביר מראש למי שרשאי למנות
(א)
נאמן לאותה נאמנות; היו נאמנים אחדים, ימסור הנאמן את ההודעה גם לנאמנים
.האחרים
])(ב22 [נאמ ,על אף הוראות סעיף קטן (א), נאמן יחיד או נאמן שנתמנה בידי בית המשפט
(ב)
אין להתפטרותו תוקף, אלא אם כן אושרה בידי בית המשפט ומהמועד שנקבע לכך
.באישור
][ח בנאמנות שנוצרה על פי חוזה או על פי כתב נאמנות, רשאי יוצר הנאמנות לפטר
(ג)
.את הנאמן אם הותר הדבר בתנאי הנאמנות
])(ג22 [נאמ בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא את תפקידו כראוי או שראה סיבה
(ד)
.אחרת לפיטוריו
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"מינוי נאמן
. (ב) באין מינוי כאמור, וכשנבצר מנאמן למלא21
תפקידיו או שלא התחיל או חדל למלאם, רשאי בית
".המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שייראו לו
)לסעיף קטן (א
571 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
,(ד) לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח. הוראת החוק הקיים21
החלה על הקדש, הוחלה על כל סוגי הנאמנות. מוצע
להוסיף תאגיד שהחליט על פירוק מרצון לרשימת אלה
שאינם כשירים לשמש נאמן, שכן מעמדו לעניין זה, אינו
.שונה מזה של תאגיד שניתן לגביו צו פירוק
)לסעיף קטן (ב
(ה) לחוק הנאמנות אוסר על מינוי נאמן21 סעיף
שהוא נהנה, אלא אם כן הדבר הותר בכתב ההקדש. מוצע
שלא לאפשר מינוי נהנה כנאמן, רק כאשר מדובר על מינוי
נהנה יחיד כנאמן יחיד. איסור זה נועד למנוע שימוש
לרעה במוסד הנאמנות מקום שבו לכאורה אין הצדקה
מהותית להיווצרותה. שינוי נוסף מהחוק הקיים הוא שעל
פי ההוראה המוצעת, בית המשפט מוסמך למנות נהנה
כנאמן (לא יחיד) גם מקום שהדבר לא הותר מפורשות
במסמך שיצר את הנאמנות. גם הוראה זו תחול על כל סוגי
.הנאמנות, ולא רק על הקדש
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"מינוי נאמן
. (ד) קטין, פסול דין, פושט רגל ותאגיד שניתן עליו צו21
.פירוק אינם כשרים להיות נאמן של הקדש
, (ה) נהנה של הקדש אינו כשר להיות נאמן שלו
".זולת אם הותר הדבר בכתב ההקדש
מוצע להחיל את הוראת החוק הקיים על
572 סעיף
.כל סוגי הנאמנות, ולא רק על הקדשות
)לסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת מוסיפה לחוק הנאמנות (סעיף
(א)) דרישה מפורשת לגבי התפטרות נאמן, ולפיה22
ההודעה על ההתפטרות תימסר זמן סביר מראש, זאת כדי
.שתהיה הזדמנות נאותה למצוא מחליף לנאמן
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק22 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הנאמנות, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי יוצר הנאמנות
,רשאי לשמור לעצמו, במסמך שעל פיו נוצרה הנאמנות
.את הזכות לפטר את הנאמן
)לסעיף קטן (ד
(ג) לחוק22 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הנאמנות
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"פקיעת כהונתו של נאמן
. (א) נאמן של הקדש רשאי להתפטר בהודעה בכתב22
למי שרשאי למנות נאמן לאותו הקדש, וכשישנם נאמנים
. לנאמנים האחרים- אחדים
(ב) נאמן שנתמנה בידי בית המשפט או שהיה נאמן
יחיד, התפטרותו אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור
.בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור
(ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא
תפקידיו כראוי או שראה בית המשפט סיבה אחרת
".לפיטוריו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
935
העברת נכסי
נאמנות
][ח
.573
נתפנה מקומו של נאמן מכל סיבה שהיא, חדל הנאמן לפעול, או פסקה כשרותו להיות
נאמן, יעברו נכסי הנאמנות לנאמן שימונה במקומו; בנאמנות שיש בה יותר מנאמן
.אחד יעברו נכסי הנאמנות לנאמנים האחרים
סימן ב': ניהול נאמנות
החזקת נכסי
הנאמנות
])(ג3 [נאמ
.574
הנאמן יחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים, או בדרך אחרת המאפשרת
.להבחין ביניהם
רישום פעולות
בנכסי נאמנות
]4 [נאמ
.575
,היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום במרשם המתנהל על פי חיקוק
רשאי הנאמן להודיע על קיום הנאמנות לממונה על המרשם, והממונה ירשום בו
.הערה מתאימה
חיובי נאמן
][ח.576
.נאמן חב אמון כלפי הנהנה
(א)
](א) רישה10 [נאמ.נאמן ישמור על נכסי הנאמנות, ינהלם, יפתחם ויפעל להשגת מטרות הנאמנות
(ב)
(למעט6 [נאמ
])סיפה ,נאמן יחזיק או ישקיע את כספי הנאמנות, שאינם דרושים לצרכיה השוטפים
(ג)
באופן המועיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים שבהן
.ניתן להשקיע את כספי הנאמנות, בכלל או לפי סוגים
](א) סיפה10 [נאמ.נאמן מוסמך לעשות את כל הדרוש למילוי תפקידיו
(ד)
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי
573 סעיף
במקרה שמתפנה מקומו של הנאמן, נכסי
,הנאמנות אינם נשארים בבעלותו ואינם עוברים ליורשיו
אלא לנאמן שיתמנה במקומו, בהתאם להוראות הפרק
המוצע; במקרה של נאמנים אחדים, תעבור זכות הבעלות
של הנאמן לנאמנים האחרים. ההוראה מתבקשת בעקבות
המוצע, ולפיו הבעלות בנכס563 ההסדר הקבוע בסעיף
.נאמנות היא של הנאמן
נאמנות ניהול :'ב סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
574 סעיף
.(ג) לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח3 סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"נכסי הנאמנות
. (ג) הנאמן חייב להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד3
".מנכסים אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
575 סעיף
. לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח4 סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"רישום הערה
. היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום4
בפנקס המתנהל על פי דין רשאי הנאמן להודיע על קיום
הנאמנות לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה
."מתאימה
)לסעיף קטן (א
576 סעיף
ההוראה החדשה המוצעת נגזרת מן העיקרון
.(ב), (ג) ו–(ד) לחוק הנאמנות10 הקבוע בסעיפים קטנים
ההוראה מפנה לפרק הדן בחיובי אמון, ובו מפורטות
.החובות אשר יחולו על הנאמן
10 בהתאם לכך, סעיפים קטנים (ב), (ג) ו–(ד) לסעיף
לחוק הקיים משולבים, בהתאמות המחויבות, בהוראות
437 ,434 הכלליות שבפרק הדן בחיובי אמון (ראו סעיפים
.) המוצעים438–ו
)לסעיף קטן (ב
)(א10 ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף
.לחוק הנאמנות
)לסעיף קטן (ג
. לחוק הנאמנות6 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
)(ב580 הקיים הועברה לסעיף6 הוראת הסיפה של סעיף
.המוצע
)לסעיף קטן (ד
)(א10 ההוראה המוצעת חוזרת על הסיפה של סעיף
.לחוק הנאמנות
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"חובות וסמכויות
. (א) נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם10
ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא
.לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו
(ב) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה
.ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות
(ג) נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה
.שביניהם
(ד) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין
.בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות
.573
נתפנה מקומו של נאמן מכל סיבה שהיא, חדל הנאמן לפעול, או פסקה כשרותו להיות
נאמן, יעברו נכסי הנאמנות לנאמן שימונה במקומו; בנאמנות שיש בה יותר מנאמן
.אחד יעברו נכסי הנאמנות לנאמנים האחרים
העברת נכסי
נאמנות
][ח
סימן ב': ניהול נאמנות
.574
הנאמן יחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים, או בדרך אחרת המאפשרת
.להבחין ביניהם
החזקת נכסי
הנאמנות
])(ג3 [נאמ
.575
,היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום במרשם המתנהל על פי חיקוק
רשאי הנאמן להודיע על קיום הנאמנות לממונה על המרשם, והממונה ירשום בו
.הערה מתאימה
רישום פעולות
בנכסי נאמנות
]4 [נאמ
.576
.נאמן חב אמון כלפי הנהנה
(א)
חיובי נאמן
][ח
.נאמן ישמור על נכסי הנאמנות, ינהלם, יפתחם ויפעל להשגת מטרות הנאמנות
(ב) ](א) רישה10 [נאמ
,נאמן יחזיק או ישקיע את כספי הנאמנות, שאינם דרושים לצרכיה השוטפים
(ג)
באופן המועיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים שבהן
.ניתן להשקיע את כספי הנאמנות, בכלל או לפי סוגים
(למעט6 [נאמ
])סיפה
.נאמן מוסמך לעשות את כל הדרוש למילוי תפקידיו
(ד) ](א) סיפה10 [נאמ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
936
חשבונות ודיווח
בענייני הנאמנות
])(א7 [נאמ
.577
.הנאמן ינהל חשבונות בכל ענייני הנאמנות
(א)
])(ב7 [נאמ ,הנאמן ייתן דין וחשבון על ענייני הנאמנות אחת לשנה, ובגמר כהונתו לנהנה
(ב)
וליוצר הנאמנות לפי דרישתו, וכן ימסור לנהנה וליוצר הנאמנות ידיעות נוספות לפי
.דרישתם הסבירה
שכר והוצאות
של נאמן
)(א), (ב), (ג8 [נאמ
]רישה
.578
נאמן זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה או בכתב
(א)
הנאמנות; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר נאמן ובכלל זה לעניין
.שיעורו
נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן
(ב)
.באופן סביר עקב מילוי תפקידיו
.נאמן רשאי לנכות את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות
(ג)
נאמנים אחדים
]9 [נאמ.579
- בנאמנות שיש בה יותר מנאמן אחד
(א)
יפעלו הנאמנים בהסכמה; היו דעותיהם חלוקות, יפעלו לפי הוראות בית
)1(
;המשפט
כספי הנאמנות
. כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים חייב6
הנאמן להחזיק או להשקיע כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית
פירות. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים שבהן
ניתן להשקיע כספי נאמנות, והנאמן אינו נושא באחריות
".אם השקיע אותם בהתאם לתקנות אלה
)לסעיף קטן (א
577 סעיף
)(א7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק הנאמנות, בשינוי נוסח
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק הנאמנות) חלה על7 על פי החוק הקיים (סעיף
,הנאמן חובה לתת דין וחשבון על ענייני הנאמנות לנהנה
אחת לשנה ובגמר הכהונה, וכן למסור ידיעות נוספות, לפי
דרישה. לחובות אלה מוצע להוסיף חובה לתת דין וחשבון
וידיעות גם ליוצר הנאמנות, על פי דרישתו. הוראה כאמור
.מאפשרת ליוצר הנאמנות לפקח על הנעשה בנאמנות
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"חשבונות ודיווח
.. (א) הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל עניני הנאמנות7
(ב) הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני
הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות
".נוספות לפי דרישתם הסבירה
)לסעיף קטן (א
578 סעיף
)(א8 ההוראה המוצעת שונה מהוראת סעיף
לחוק הנאמנות. לפי ההוראה המוצעת, בהעדר הסכמה
.אחרת, הכלל הוא שנאמן זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו
מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות הוראות
.לעניין שכר נאמן לרבות לעניין שיעורו
על פי המשפט העברי, נאמן של נאמנות פרטית זכאי
לשכר בעד מילוי תפקידיו בהתאם לשכר המקובל בעבור
תפקידים מסוג התפקידים המבוצעים על ידו, זולת אם
הוסכם אחרת (רמ"א חושן משפט, סימן רסד, סעיף ד; טור
.)חושן משפט, סימן רפה
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק8 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הנאמנות, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
.(ג) לחוק הנאמנות8 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
(ג) הקיים, בדבר זכות העיכבון של8 הסיפה של סעיף
.) המוצע558 הנאמן, שולבה בפרק הדן בעיכבון (סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"שכר והוצאות
,. (א) נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו8
זולת אם מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית המשפט
להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו
.הנאמן
(ב) נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא
ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי
.תפקידיו
(ג) נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו
מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק
".המגיע לו לפי סעיף זה
)לסעיף קטן (א
579 סעיף
כדי למנוע בלבול מונחים, בהתאם :)1( לפסקה
להוראה בדבר אחריות יחד ולחוד של הנאמנים שבפסקה
,) לחוק הנאמנות1()(א9 הוחלף המונח "ביחד" שבסעיף- )3(
."ל"בהסכמה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
937
בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מהנאמנים לפעול על דעת
)2(
;עצמו
אחראים הנאמנים לפעולותיהם יחד ולחוד, למעט נאמן שהתנגד לפעולה
)3(
;או שלא ידע עליה
אם נתפנה מקומו של אחד הנאמנים מכל סיבה שהיא, חדל לפעול, או
)4(
שפסקה כשרותו להיות נאמן, על הנותרים לעשות מיד למילוי מקומו ולהמשיך
.573 במילוי תפקידיהם ככל שהדבר אינו סובל דיחוי, ויחולו הוראות סעיף
פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב תהיה
(ב)
.)1()תקפה אף אם היא סותרת את הוראת סעיף קטן (א
אחריות נאמן
])(א12 [נאמ.580
נאמן אחראי לאבדן של נכסי הנאמנות או לנזק שנגרם להם או לנהנה, עקב הפרת
(א)
חובתו כנאמן; לעניין אחריותו של הנאמן לאבדן של נכסי הנאמנות או לנזק שנגרם
.להם, יראו את הנאמן כשומר ואת הנהנה כבעל הנכס
]6 [נאמ הנאמן אינו נושא באחריות בשל השקעת כספי הנאמנות שנעשתה בהתאם
(ב)
.)(ג576 לתקנות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף
])(ג12 [נאמ הנאמן אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובלא התרשלות לפי הוראות בית
(ג)
.584 המשפט שניתנו לפי סעיף
: הפסקאות המוצעות חוזרות על ההוראות)3(–ו )2( לפסקאות
.) לחוק הנאמנות3(–) ו2()(א9 בסעיף
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי, הבעת התנגדות גרידא אינה
.מסירה מעל נאמן את האחריות לפעולות נאמנים אחרים
על הנאמן לעשות כל אשר לאל ידו כדי לסכל פעולה
שלדעתו מזיקה, ובכלל זה לפנות לנהנים, לבית המשפט
ולכל גורם שיכול לסייע לסיכולה של הפעולה המזיקה. לא
,עשה כן, יישא באחריות לתוצאותיה של הפעולה (י' אונגר
.)225-224 'נאמנות בנכסים, עמ
)(א571 : ההוראה המוצעת הותאמה לסעיף)4( לפסקה
המוצע, לעניין כשרותו של נאמן, ונוספה בה הפניה לסעיף
. המוצע, באשר למעמד נכסי הנאמנות573
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק9 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
הנאמנות, תוך קביעת תקנת שוק מיוחדת שתחול נוסף על
המוצע, וההוראה המיוחדת511 ההוראה הכללית שבסעיף
. המוצע581 שבסעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"נאמנים אחדים
- . (א) בנאמנות שיש בה יותר מנאמן אחד9
,) יפעלו הנאמנים ביחד; היו דעותיהם חלוקות1(
;יפעלו לפי הוראות בית המשפט
) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהם2(
;לפעול על דעת עצמו
) הם אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד, פרט3(
;לנאמן שהתנגד לפעולה או לא ידע עליה
,) נתפנה מקומו של אחד מהם או שחדל לפעול4(
או שהוכרז פסול דין או פושט רגל, על הנותרים
21 או הנותר לעשות מיד למילוי מקומו לפי סעיף
ולהמשיך במילוי תפקידיהם ככל שהדבר אינו סובל
.דיחוי
(ב) פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בתמורה כלפי
אדם שפעל בתום לב תהא בת תוקף אף אם היתה סותרת
".)1()הוראת סעיף קטן (א
)לסעיף קטן (א
580 סעיף
הסעיף הקטן המוצע חוזר על הוראת סעיף
(א) לחוק הנאמנות, בשינוי נוסח. באשר לאחריותו של12
הנאמן לאבדן נכסי הנאמנות, יחולו ההוראות שבפרק הדן
.)433-421 בחיוב שמירה (סעיפים
)לסעיף קטן (ב
לחוק6 הסעיף הקטן המוצע חוזר על הסיפה של סעיף
.הנאמנות, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
,(ג) סיפה לחוק הנאמנות12 בשונה מן הקבוע בסעיף
הקובע כי אם נאמן פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט
הוא יהיה פטור מאחריות, מוצע לקבוע כי נאמן אינו נושא
באחריות אם פעל כאמור בתום לב ובלא התרשלות. הרישה
לחוק המוצע אשר584 של הסעיף האמור הועברה לסעיף
"דן בהוראות בית המשפט לנאמן. המילים "או באישורו
.הושמטו כמיותרות
בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מהנאמנים לפעול על דעת
)2(
;עצמו
אחראים הנאמנים לפעולותיהם יחד ולחוד, למעט נאמן שהתנגד לפעולה
)3(
;או שלא ידע עליה
אם נתפנה מקומו של אחד הנאמנים מכל סיבה שהיא, חדל לפעול, או
)4(
שפסקה כשרותו להיות נאמן, על הנותרים לעשות מיד למילוי מקומו ולהמשיך
.573 במילוי תפקידיהם ככל שהדבר אינו סובל דיחוי, ויחולו הוראות סעיף
פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב תהיה
(ב)
.)1()תקפה אף אם היא סותרת את הוראת סעיף קטן (א
.580
נאמן אחראי לאבדן של נכסי הנאמנות או לנזק שנגרם להם או לנהנה, עקב הפרת
(א)
חובתו כנאמן; לעניין אחריותו של הנאמן לאבדן של נכסי הנאמנות או לנזק שנגרם
.להם, יראו את הנאמן כשומר ואת הנהנה כבעל הנכס
אחריות נאמן
])(א12 [נאמ
הנאמן אינו נושא באחריות בשל השקעת כספי הנאמנות שנעשתה בהתאם
(ב)
.)(ג576 לתקנות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף
]6 [נאמ
הנאמן אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובלא התרשלות לפי הוראות בית
(ג)
.584 המשפט שניתנו לפי סעיף
])(ג12 [נאמ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
938
])(ב12 [נאמ בית המשפט רשאי לפטור נאמן שאינו פועל דרך עיסוק, מאחריות, אם פעל בתום
(ד)
.לב לשם מילוי תפקידיו
איסור על נאמן
לרכוש טובת הנאה
]13 [נאמ
.581
נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק
(א)
לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר
.שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לאשר מראש פעולה מהפעולות
(ב)
.המנויות באותו סעיף אם מצא שהיא לטובת הנאמנות
היה הנאמן או קרובו, נהנה, אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכויותיו
(ג)
.כנהנה
,נעשתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף זה בלא אישור מראש של בית המשפט
(ד)
בטלה הפעולה, אלא אם כן נעשתה כלפי אדם שאינו הנאמן או קרוב כאמור בפסקאות
) להגדרה "קרוב" שבסעיף קטן (ה), ואותו אדם נתן בעדה תמורה ופעל בתום2(–) ו1(
.לב
- "בסעיף זה, "קרוב
(ה)
;בן זוגו
)1(
;הורה, הורה–הורה, צאצא, אח או אחות, של הנאמן או של בן זוגו
)2(
;)2( בן זוג של אחד המנויים בפסקה
)3(
;)3( ) עד1( שותף של נאמן או של אחד המנויים בפסקאות
)4(
)לסעיף קטן (ד
(ב) לחוק12 הסעיף הקטן המוצע חוזר על סעיף קטן
הנאמנות, ואולם הסמכות של בית המשפט לפטור נאמן
מאחריות הוגבלה לנאמן שאינו פועל דרך עיסוק. מכאן
שעל נאמן הפועל דרך עיסוק יחולו מבחני האחריות
.הרגילים
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"כספי הנאמנות
. כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים חייב6
הנאמן להחזיק או להשקיע כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית
פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים שבהן
ניתן להשקיע כספי נאמנות, והנאמן אינו נושא באחריות
.אם השקיע אותם בהתאם לתקנות אלה
אחריות
. (א) נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או12
לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם
ולנזקם של נכסי הנאמנות המוחזקים בידו יחולו הוראות
; לעניין זה יראו את הנאמן1967-חוק השומרים, התשכ"ז
.כשומר ואת הנהנים כבעלי הנכסים
(ב) בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה
.או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו
(ג) נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא
אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית
".המשפט או באישורו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
581 סעיף
. לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח13 סעיף
לצורך הבהרה נוספו בסעיף קטן (ד), אחרי המילים "כלפי
אדם", המילים "שאינו הנאמן". כמו כן הובהר שם שיש
.לקבל אישור מראש של בית המשפט כתנאי לתוקף הפעולה
כמו בחוק הקיים, קבועה בסעיף זה הוראת תקנת שוק
המוצע511 מיוחדת, נוסף על ההוראה הכללית שבסעיף
. המוצע579 ולהוראת סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"איסור טובת הנאה
. (א) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי13
הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת
הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה
דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו
.או של קרובו
- (ב) "קרוב" של נאמן, לעניין סעיף זה
;) בן זוגו1(
הורה, צאצא, אח או אחות-) הורה, הורה2(
;של הנאמן או של בן זוגו
;)2( ) בן זוג של אחד המנויים בפסקה3(
) שותף של נאמן או של אחד המנויים4(
;)3( ) עד1( בפסקאות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
939
או5% ) מחזיקים בו3( ) עד1( תאגיד שהנאמן או אחד המנויים בפסקאות
)5(
יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; בפסקה זו, "החזקה" ו"אמצעי
.301981- כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- "שליטה
הגבלת עבירות של
זכויות הנהנה
]20 [נאמ
.582
זכותו של נהנה אינה ניתנת להמחאה או לשעבוד אלא באישור בית משפט או אם
.הותר הדבר בתנאי הנאמנות
רווח אסור של נאמן
]15 [נאמ.583
.רווח שהפיק נאמן שלא כדין, עקב הנאמנות, יהיה לחלק מנכסי הנאמנות
הוראות בית
המשפט לנאמן
])(ג12 [נאמ
.584
.נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידיו
(א)
])(א19 [נאמ בית המשפט רשאי, בכל עת, לתת הוראות לנאמן בכל הנוגע למילוי תפקידיו, וכל
(ב)
.הוראה אחרת הנראית לו דרושה לניהולה היעיל של הנאמנות
) תאגיד שבהונו, ברווחיו או בשליטתו יש5(
) חלק3( ) עד1( לנאמן או למנויים בפסקאות
.5% העולה על
(ג) בית המשפט רשאי לאשר מראש פעולה מן
.המנויות בסעיף קטן (א) אם ראה שהיא לטובת הנאמנות
(ד) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה
.שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים
(ה) פעולה מן המנויות בסעיף זה שנעשתה בלי
בטלה, זולת אם נעשתה בתמורה- אישור בית המשפט
) ושפעל2(–) ו1()כלפי אדם שאינו בין המנויים בסעיף קטן (ב
".בתום לב
ההוראה המוצעת משנה מהוראת
582 סעיף
לחוק הנאמנות. נקודת המוצא20 סעיף
של ההוראה המוצעת, כמו בחוק הקיים, היא שמן הראוי
שהנהנה יהיה מנוע מלבצע פעולות בזכויותיו על פי
הנאמנות, אלא אם כן נקבע מפורשות אחרת בתנאי
הנאמנות. זאת משום שבדרך כלל מטרתה של נאמנות
לשלול מהנהנה שליטה בנכסים אלה. ואולם להבדיל
מהחוק הקיים, מוצע שלא להעניק לנהנה חסינות מפני
נושיו. נראה שאין זה מוצדק למנוע מנושה להיפרע מכספים
או מזכויות המגיעים לנהנה מהנאמנות. לפיכך מוצע
לאפשר עיקול של זכות של נהנה המגיעה לו מנאמנות
ולהותיר את ההגבלה רק לגבי המחאה ושעבוד של זכויות
אלה. בהתאם למגמה הכללית, הוראה זו תחול על נאמנות
באופן כללי ולא רק על נאמנות על פי כתב הקדש, כפי
. לחוק הקיים20 שקבוע בסעיף
בחוק הקיים הושמטה מאחר20 הסיפה של סעיף
שהיא נועדה בעיקר למקרה של עיקול, ואינה רלוונטית
.למקרים האחרים של שעבוד או המחאה
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"זכויות הנהנים
,. זכותו של נהנה על פי הקדש אינה ניתנת להמחאה20
לשעבוד או לעיקול, זולת אם הותרו בכתב ההקדש או
שבית המשפט התירם לסיפוק של מזונות או של מסים
סיפוק חובות- בנסיבות מיוחדות- המגיעים מן הנהנה או
".אחרים המגיעים ממנו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
583 סעיף
. לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח15 סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"דין ריווח אסור
. ריווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב הנאמנות, דינו15
".כחלק מנכסי הנאמנות
מוצע לאחד את ההוראות שבסעיפים
584 סעיף
לחוק הנאמנות הנוגעות לסמכות19– ו12
בית המשפט לתת הנחיות בקשר לניהול נאמנות. זאת
כחלק מהמגמה הכללית לאחד את ההוראות הנוגעות
לנאמנות לסוגיה. ההוראה חוזרת על החוק הקיים בשינוי
.נוסח
)לסעיף קטן (א
(ג) לחוק12 הסעיף המוצע חוזר על הרישה של סעיף
580 (ג) הקיים מצויה בסעיף12 הנאמנות. הסיפה של סעיף
.המוצע, הדן באחריות נאמן
)לסעיף קטן (ב
(א) לחוק19 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
הנאמנות, ומרחיב אותו על כל סוגי הנאמנות. הוראת סעיף
המוצע, בשל587 (ב) לחוק הנאמנות הועברה לסעיף19
.היותה מקרה מיוחד של שינוי בנאמנות
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"אחריות
. (ג) נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא12
אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית
.המשפט או באישורו
.380 '; התשע"א, עמ232 'ס"ח התשמ"א, עמ 30
או5% ) מחזיקים בו3( ) עד1( תאגיד שהנאמן או אחד המנויים בפסקאות
)5(
יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; בפסקה זו, "החזקה" ו"אמצעי
.301981- כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- "שליטה
.582
זכותו של נהנה אינה ניתנת להמחאה או לשעבוד אלא באישור בית משפט או אם
.הותר הדבר בתנאי הנאמנות
הגבלת עבירות של
זכויות הנהנה
]20 [נאמ
.583
.רווח שהפיק נאמן שלא כדין, עקב הנאמנות, יהיה לחלק מנכסי הנאמנות רווח אסור של
נאמן
]15 [נאמ
.584
.נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידיו
(א)
הוראות בית
המשפט לנאמן
])(ג12 [נאמ
בית המשפט רשאי, בכל עת, לתת הוראות לנאמן בכל הנוגע למילוי תפקידיו, וכל
(ב)
.הוראה אחרת הנראית לו דרושה לניהולה היעיל של הנאמנות
])(א19 [נאמ
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
940
פנייה לבית
המשפט בנאמנות
]39 [נאמ
.585
נאמן, נהנה, יוצר הנאמנות או אדם אחר המעוניין בדבר, רשאי לפנות לבית המשפט
בכל עניין לפי פרק זה; כמו כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בכל הליך לפי
.פרק זה, וכן להתייצב ולטעון בהליך כאמור אם הוא סבור שיש בו עניין לציבור
הצהרה על קיום
נאמנות על פי
כתב נאמנות
])(ג17 [נאמ
.586
נמצאו נכסים המנוהלים כנאמנות שנוצרה על פי כתב נאמנות, אלא שאין על כך כתב
,נאמנות, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הנאמנות ולהגדיר את מטרותיה, נכסיה
.תנאיה ותחילתה
סימן ג': שינוי וביטול של נאמנות
שינוי בתנאי
הנאמנות
])(א23 [נאמ
.587
בית המשפט רשאי לשנות או לבטל תנאי מתנאי הנאמנות, אם חל שינוי של ממש
(א)
.בנסיבות המצדיק זאת, והדבר תואם את אומד דעתו של יוצר הנאמנות
])(ב19 [נאמ בית המשפט רשאי להתיר לנאמן לעשות שימוש בנכסי הנאמנות לסיפוק צורכיהם
(ב)
.החיוניים של הנהנה או של התלויים בו, אף אם שימוש זה חורג מתנאי הנאמנות
])(א18 [נאמ יוצר נאמנות שנוצרה על פי כתב נאמנות ואדם שלישי רשאים, בכל עת, להוסיף
(ג)
.נכסים לנכסי הנאמנות
הוראות בית המשפט
. (א) בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות19
בכל הנוגע למילוי תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו
.לניהול היעיל של ההקדש
, (ב) בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש
להתיר לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים
".החיוניים של נהנה או של התלויים בו
39 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
585 סעיף
לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח. המילים
."לרבות ערעור" הושמטו כמיותרות
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"הרשאים לפנות לבית המשפט
. בכל עניין לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט כל39
נאמן, נהנה, יוצר הנאמנות או אדם אחר שמעונין בדבר; וכן
רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לפתוח בכל
הליך לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בהליך
כזה, בכל הנוגע לנאמנות ובכל דבר אחר שהוא סבור שיש
".בו עניין לציבור
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
586 סעיף
. לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח17 סעיף
"המילים "הקדש" ו"כתב הקדש" הוחלפו במילים "נאמנות
ו"נאמנות על פי כתב נאמנות", בהתאמה לשאר הוראות
.הפרק המוצע
:נוסח חוק הנאמנות הקיים
"יצירה ותחילה של הקדש
. (ג) נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על17
כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש
".ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו
נאמנות של וביטול שינוי :'ג סימן
,ההוראה המוצעת חלה על כל סוגי הנאמנות
587 סעיף
,ולא רק על נאמנות על פי כתב הקדש
.כבחוק הנאמנות
)לסעיף קטן (א
בשונה מהחוק הקיים, בהתחשב במהותה של נאמנות
, מוצע להגביל את יכולתו של יוצר563 כאמור בסעיף
הנאמנות להביא לשינוי בנאמנות בהעדר שינוי של ממש
בנסיבות; על כן הושמטו המילים "אם מטעמים שיוצר
(א) לחוק23 ההקדש הביא לפניו" המופיעות היום בסעיף
הנאמנות. עם זאת מוצע להמשיך ולאפשר ליוצר הנאמנות
לשנות את תנאי הנאמנות, אם שמר לעצמו את הזכות
)(ב18 לעשות כן בכתב הנאמנות, כפי שקבוע היום בסעיף
.) המוצע590 לחוק הנאמנות (ראו סעיף
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק19 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הנאמנות, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
(א) לחוק18 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הנאמנות, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"שינוי וביטול של הקדש
. (א) יוצר ההקדש וצד שלישי רשאים בכל עת18
.להוסיף נכסים לנכסי ההקדש
(ב) אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות
את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו
זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים
.או אישור בית המשפט
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
941
ביטול נאמנות
ובטלותה
])(ב23 [נאמ
.588
בית המשפט רשאי לבטל נאמנות אם ראה שמטרותיה הושגו או שאינן ניתנות
(א)
.להגשמה
][ח חלפו מאה שנים ממועד יצירתה של נאמנות, ובנאמנות שנוצרה כאמור בסעיף
(ב)
. ממועד פטירתו של יוצר הנאמנות, בטלה הנאמנות- )3( ) או2(565
נכסי נאמנות
שנתבטלה או בטלה
]16 [נאמ
.589
נתבטלה נאמנות ולא נקבע בתנאי הנאמנות מה ייעשה בנכסיה, רשאי בית
(א)
המשפט לקבוע מה ייעשה בהם, ולהורות על העברתם למטרות שיקבע, והכל בהתאם
,לתנאי הנאמנות ולפי אומד דעתו של יוצרה; לא מצא בית המשפט מטרות כאמור
.יושבו הנכסים נושא הנאמנות ליוצר הנאמנות
(ב), ולא נקבע בתנאי588 על אף הוראות סעיף קטן (א), בטלה נאמנות כאמור בסעיף
(ב)
.הנאמנות מה ייעשה בנכסיה, יועברו הנכסים למי שהיה הנהנה בעת שבטלה
הוראות בית המשפט
,. (ב) בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש19
להתיר לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים
.החיוניים של נהנה או של התלויים בו
שינוי וביטול על פי בית המשפט
. (א) בית המשפט רשאי לשנות או לבטל הוראה23
מהוראות כתב ההקדש, אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא
לפניו ואם משום שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות
המצדיק לעשות כן ושהדבר תואם את אומד דעתו של
".יוצר ההקדש
)לסעיף קטן (א 588 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
(ב) לחוק הנאמנות, בשינוי נוסח, תוך החלתו על כל סוגי23
.הנאמנות, בהתאם למגמה הכללית שבפרק המוצע
)לסעיף קטן (ב
מוצע לקבוע הוראה חדשה אשר תגביל את נצחיותה
של הנאמנות הפרטית. על פי ההוראה המוצעת, בחלוף
.מאה שנים ממועד יצירת הנאמנות, תהיה הנאמנות בטלה
ההצדקות להגבלת שנים על תקופת חיותה של הנאמנות
הפרטית מקורן בשאיפה ליעילות השימוש בנכסים כמו גם
בצורך להגביל את "שלטון היד המתה". יצוין כי לפי הוראות
(ב) לחוק הנאמנות, רשאי בית המשפט לבטל נאמנות23 סעיף
רק אם מטרתה הושגה או שאינה ניתנת להגשמה. הוראה
זו אינה מדגישה את חלוף הזמן כנימוק מוצדק, שלפיו
מותר לבטל נאמנות. עם זאת קיימת במשפטנו הוראה
המגבילה את הנצחיות בהקשר של דיני הירושה (סעיף
המוצע) והיא תותאם להוראה הקבועה כאן. ההתאמה732
לדיני הירושה מחייבת גם התאמה למועד שממנו תימנה
תקופת מאה השנים. ככלל, ונוכח ההצדקות להגבלה על
הנצחיות, ראוי כי הגבלה זו תימנה החל ממועד היצירה
ולאו דווקא ממועד התחילה, שכן ההגבלה על השימוש
בנכס מתחילה כבר במועד זה. ואולם ככל שהנאמנות
נוצרת בצוואה או בהוראה שניתנה למבטח או לחברה
) המוצעים), תוקפה של3(–) ו2(565 מנהלת (כאמור בסעיפים
הפעולה (בלא קשר למועד התחילה) כפוף למועד הפטירה
ועד אז רשאי היוצר לחזור בו ממעשה יצירתו (למשל על
ידי ביטול הצוואה יוצרת הנאמנות). לפיכך בהקשר של
יצירת נאמנות הכפופה למועד הפטירה מוצע כי תקופת
.מאה השנים תימנה ממועד הפטירה דווקא
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"שינוי וביטול על פי בית המשפט
. (ב) בית המשפט רשאי לבטל הקדש אם ראה23
".שמטרותיו הושגו או שאינן ניתנות להגשמה
)לסעיף קטן (א
589 סעיף
לחוק הנאמנות, נכסי נאמנות16 על פי סעיף
,שנתבטלה יועברו למטרות חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות
סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי תנאי הנאמנות ולפי אומד
.דעתו של יוצרה
מוצע לקבוע כי סמכות בית המשפט להורות על
העברת נכסים מוגבלת רק למקרה שבו יוצר הנאמנות
לא קבע מה ייעשה בנכסי הנאמנות עם פקיעתה. נוסף
,על כך מוצע לבטל את הרשימה הסגורה של המטרות
להסמיך את בית המשפט לשקול באופן עצמאי מהן
המטרות המתאימות בהתחשב בתנאי הנאמנות שהתבטלה
ובאומד דעתו של יוצרה. היה ובית המשפט לא ימצא
מטרה מתאימה, יש להשיב את נכסי הנאמנות ליוצר
.הנאמנות או ליורשיו, לפי העניין
)לסעיף קטן (ב
) מוצע לקבוע חריג לכלל הקבוע בסעיף קטן (א
המוצע, שיחול במצב שבו הנאמנות התבטלה עקב חלוף
תקופת מאה השנים לחיותה של נאמנות, ויוצר הנאמנות
לא קבע מה ייעשה בנכסיה לאחר הבטלות. ברירת המחדל
,במצב זה, אשר מדמה את אומד דעתו של יוצר הנאמנות
.היא כי הנכסים יוקנו לנהנה האחרון בשרשרת הנהנים
.588
בית המשפט רשאי לבטל נאמנות אם ראה שמטרותיה הושגו או שאינן ניתנות
(א)
.להגשמה
ביטול נאמנות
ובטלותה
])(ב23 [נאמ
חלפו מאה שנים ממועד יצירתה של נאמנות, ובנאמנות שנוצרה כאמור בסעיף
(ב)
. ממועד פטירתו של יוצר הנאמנות, בטלה הנאמנות- )3( ) או2(565
][ח
.589
נתבטלה נאמנות ולא נקבע בתנאי הנאמנות מה ייעשה בנכסיה, רשאי בית
(א)
המשפט לקבוע מה ייעשה בהם, ולהורות על העברתם למטרות שיקבע, והכל בהתאם
,לתנאי הנאמנות ולפי אומד דעתו של יוצרה; לא מצא בית המשפט מטרות כאמור
.יושבו הנכסים נושא הנאמנות ליוצר הנאמנות
נכסי נאמנות
שנתבטלה או
בטלה
]16 [נאמ
(ב), ולא נקבע בתנאי588 על אף הוראות סעיף קטן (א), בטלה נאמנות כאמור בסעיף
(ב)
.הנאמנות מה ייעשה בנכסיה, יועברו הנכסים למי שהיה הנהנה בעת שבטלה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
942
שינוי וביטול של
נאמנות על פי
כתב נאמנות
])(ב), (ג18 [נאמ
.590
יוצר הנאמנות על פי כתב נאמנות אינו רשאי לשנות את תנאיה, לגרוע מנכסיה
(א)
או לבטלה, לאחר תחילת הנאמנות, אלא אם כן שמר לעצמו זכות לכך בכתב הנאמנות
.או שהתקבלה לכך הסכמת הנהנה או אישור בית המשפט
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של יוצר הנאמנות על פי כתב נאמנות
(ב)
לחזור בו מיצירת נאמנות לפני תחילתה, מכוח הדין החל על ביטול צוואה או מכוח
.816 הדין החל על ביטול או שינוי של הוראת תשלום לעניין סעיף
סימן ד': הנאמן הציבורי
הנאמן הציבורי
]36 [נאמ.591
.שר המשפטים ימנה נאמן ציבורי; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות
(א)
.הנאמן הציבורי יכול להיות נאמן של נאמנויות
(ב)
בית המשפט רשאי למנות את הנאמן הציבורי כנאמן יחיד גם בנאמנות שלפי
(ג)
.תנאיה יש בה יותר מנאמן אחד
ייצוג נהנה בידי
הנאמן הציבורי
]40 [נאמ
.592
נהנה שמחמת גילו, מצב בריאותו או ליקוי נפשי, שכלי או גופני אינו מסוגל לעמוד על
.זכויותיו, ואין לו אפוטרופוס, רשאי הנאמן הציבורי לייצגו כלפי הנאמן
אמצעים לשמירת
נכסי הנאמנות
]24 [נאמ
.593
נאמנות שאין לה נאמן, או שנבצר מן הנאמן לפעול, ינקוט הנאמן הציבורי אמצעים
.הנראים לו לשמירת נכסי הנאמנות או לשמירת זכויות הנהנה
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי, עם ביטול הנאמנות הפרטית
חוזרים נכסי הנאמנות ליוצר הנאמנות (או ליורשיו), ואין
מקום להתערבות בית המשפט או בית הדין, אלא אם כן
.ביקש זאת היוצר במפורש
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"נכסי נאמנות שנתבטלה
. נתבטלה נאמנות, רשאי בית המשפט לקבוע מה16
,ייעשה בנכסיה, והוא יורה על העברתם למטרות חינוך
תרבות, דת, מדע, אמנות, סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי
".תנאי הנאמנות ולפי אומד דעתו של יוצרה
)לסעיף קטן (א
590 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.(א) לחוק הנאמנות,בשינויי נוסח18
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק18 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.הנאמנות, בשינוי נוסח
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"שינוי וביטול של הקדש
. (ב) אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות18
את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו
זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים
.או אישור בית המשפט
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של
היוצר לחזור בו מיצירת ההקדש לפני תחילתו, מדיני
ביטול צוואה או מדיני ביטול או שינוי של הוראה לעניין
".1965- לחוק הירושה, התשכ"ה147 סעיף
הציבורי הנאמן :'ד סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
591 סעיף
. לחוק הנאמנות36 סעיף
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"הנאמן הציבורי
. (א) שר המשפטים ימנה נאמן ציבורי; הודעה על36
.המינוי תפורסם ברשומות
, (ב) הנאמן הציבורי יכול לשמש נאמן של נאמנויות
ומקום שבית המשפט ממנה נאמן, רשאי הוא למנות את
הנאמן הציבורי כנאמן יחיד גם בנאמנות שלפי תנאיה יש
".בה יותר מנאמן אחד
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
592 סעיף
. לחוק הנאמנות, בשינויי נוסח40 סעיף
מובהר כי כוחו של הנאמן הציבורי לייצג בפני נאמן נהנה
,שמחמת גילו, מצב בריאותו או ליקוי בכושרו הנפשי
השכלי או הגופני אינו מסוגל לעמוד על זכויותיו, מוגבל
למקרה שבו לא מונה לנהנה אפוטרופוס. החלפת המילים
"ליקוי רוחני או גופני" הוחלפו ליתר דיוק במילים "ליקוי
."בכושרו הנפשי, השכלי או הגופני
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"ייצוג נהנה
. נהנה שמחמת גילו, מצב בריאותו או ליקוי רוחני או40
גופני אינו יכול לעמוד על זכויותיו, רשאי הנאמן הציבורי
".לייצגו כלפי הנאמן
24 ההוראה המוצעת, המבוססת על סעיף
593 סעיף
לחוק הנאמנות, חלה על כל נאמנות, ולא
רק על נאמנות על פי כתב נאמנות (בכפוף לכך שבנאמנות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
943
חלק משנה שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין
פרק ראשון: עסקאות במקרקעין
רישום בפנקסי
המקרקעין
])(א7 [מק
.594
עסקה במקרקעין טעונה רישום בפנקסי המקרקעין; העסקה מושלמת ברישום ורואים
.את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום
עסקה שלא
הושלמה ברישום
])(ב7 [מק
.595
עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין שלא הושלמה ברישום רואים אותה
.כהתחייבות לעשות עסקה
כוח ההוכחה
של רישום
]125 [מק
.596
(ב), יהווה508 רישום בפנקסי מקרקעין לגבי מקרקעין מוסדרים כהגדרתם בסעיף
(א)
לפקודת97 עד93 ראיה חותכת לתוכנו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים
.1969-הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט
רישום בפנקסי המקרקעין לגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה
(ב)
.לתוכנו
][ח אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק שלישי: זכויות נוגדות בחלק משנה
(ג)
.*ראשון
שנוצרה בחוזה רשאים היוצר והנאמן להסכים על אמצעים
אחרים לשמירה על הנכסים), וזאת כדי להגן על הנכסים
.של כל סוגי הנאמנויות
בשונה מהחוק הקיים, המעניק לנאמן הציבורי רשות
להתערב בנאמנות שאין לה נאמן, מוצע לחייב את הנאמן
הציבורי לנקוט אמצעים לשמירת נכסי הנאמנות או לשמירת
זכויות הנהנים. עם זאת חובה זו תחול רק במקרים שבהם
אין נאמן לנאמנות או שנבצר מן הנאמן לפעול; במקרים
האחרים, כשהנאמן לא התחיל או חדל לפעול, יהיה ניתן
.לפנות לבית המשפט למינוי נאמן, לרבות נאמן זמני
: נוסח חוק הנאמנות הקיים
"אמצעי שמירה
. הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל24
לפעול או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאי הנאמן הציבורי
לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת
".21 זכויות הנהנים, כל עוד לא נתמנה נאמן לפי סעיף
למקרקעין מיוחדות הוראות :שלישי משנה חלק
בחלק הנכסים, חלק המשנה הראשון עסק בהוראות
כלליות וחלק המשנה השני עסק בזכויות בנכסים. בשני
חלקי משנה אלה קבועות הוראות החלות על כל סוגי
הנכסים. חלק משנה זה עוסק בהוראות אשר תחולתן על
מקרקעין בלבד. במסגרת חלק משנה זה קבועים הסדרים
,בעניין עסקאות במקרקעין, בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
בתים משותפים, בתים שאינם משותפים, משכנתה, זיקת
הנאה, זכות קדימה, רישום הערות ומחיקת עיקולים. לכל
.אחד מנושאים אלה מוקדש פרק נפרד
במקרקעין עסקאות :ראשון פרק
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
594 סעיף
.(א) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח7 סעיף
יצוין כי ההוראה חלה רק על עסקה במקרקעין הטעונה
,רישום. על שכירות קצרת מועד, שאינה טעונה רישום
. המוצע544 יחולו הוראות סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"גמר העסקה
. (א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת7
ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה
".לרישום כשעת הרישום
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
595 סעיף
(ב) לחוק המקרקעין. מובהר כי7 סעיף
הסעיף דן בעסקה הטעונה רישום, להבדיל מעסקה שאינה
.טעונה רישום
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"גמר העסקה
. (ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה7
".כהתחייבות לעשות עסקה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
596 סעיף
לחוק המקרקעין הקיים, בשינויי125 סעיף
נוסח; מובהר בסעיף קטן (ג) המוצע, כי תחולת ההוראה
כפופה להוראות בדבר זכויות נוגדות החלות על נכסי
.מקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"כוח ההוכחה של רישום
. (א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה125
ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות
לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח97 עד93 סעיפים
.1969-חדש], התשכ"ט
(ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא–מוסדרים
".יהווה ראיה לכאורה לתכנו
.512 עד507 סעיפים *
חלק משנה שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין
פרק ראשון: עסקאות במקרקעין
.594
עסקה במקרקעין טעונה רישום בפנקסי המקרקעין; העסקה מושלמת ברישום ורואים
.את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום
רישום בפנקסי
המקרקעין
])(א7 [מק
.595
עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין שלא הושלמה ברישום רואים אותה
.כהתחייבות לעשות עסקה
עסקה שלא
הושלמה ברישום
])(ב7 [מק
.596
(ב), יהווה508 רישום בפנקסי מקרקעין לגבי מקרקעין מוסדרים כהגדרתם בסעיף
(א)
לפקודת97 עד93 ראיה חותכת לתוכנו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים
.1969-הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט
כוח ההוכחה
של רישום
]125 [מק
רישום בפנקסי המקרקעין לגבי מקרקעין לא מוסדרים יהווה ראיה לכאורה
(ב)
.לתוכנו
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק שלישי: זכויות נוגדות בחלק משנה
(ג)
.*ראשון
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
944
דרישת כתב לגבי
העברת זכות
במקרקעין
], ח8 [מק
.597
התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין, וכן המחאה של זכות לקבלת זכות במקרקעין
והתחייבות להמחאה כאמור, טעונות כתב המשקף את גמירת דעתם של הצדדים
.להתקשר בחוזה
שלמות היחידה
הקניינית
])(ג93 ,83 ,78 ,13 [מק
.598
עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל החלקים שעליהם חלה הבעלות לפי
(א)
., ואין תוקף לעסקה בחלק מיחידת רישום במקרקעין537 סעיף
,על אף הוראות סעיף קטן (א), עסקה במקרקעין כמפורט להלן היא עסקה תקפה
(ב)
:אף אם נעשתה בחלק מיחידת רישום במקרקעין
שנים; לעניין200 שכירות או שאילה של מקרקעין לתקופה שאינה עולה על
)1(
זה יראו שכירות או שאילה שיש לגביהן ברירה לשוכר או לשואל להאריך את
שנים כשכירות או כשאילה לתקופה200 תקופתה לתקופה כוללת העולה על
; שנים200 העולה על
.הקניית זיקת הנאה במקרקעין
)2(
הגבלת עסקה
בזכות במקרקעין
][ח
.599
הגביל חוזה בעל זכות במקרקעין מעשיית עסקה בזכותו, ועברו עשר שנים מתחילת
ההגבלה, רשאי בית המשפט להתיר את עשייתה של העסקה על אף ההגבלה, בתנאים
.שיקבע
לחוק המקרקעין, קובעת8 בדומה לסעיף
597 סעיף
ההוראה המוצעת כי התחייבות לעשיית
עסקה במקרקעין טעונה כתב. ואולם בשונה מהנוסח
הקיים, מחילה ההוראה המוצעת את דרישת הכתב גם על
.המחאת זכות במקרקעין והתחייבות להמחאת זכות כאמור
זאת בשל הדמיון הכלכלי שבין שתי העסקאות. מובן כי
בהתקיים דרישת הכתב לגבי ההתחייבות אין מקום לדרוש
את קיומה לגבי ההמחאה עצמה. יצוין כי פעולת ההמחאה
. המוצע63 (של זכות וחבות כאחד) מוגדרת בסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"צורתה של התחייבות
. התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך8
".בכתב
ההוראה המוצעת תואמת את הכלל בדבר
598 סעיף
שלמות ואחדות היחידה הקרקעית אשר
.מעוגן בחוק הקיים על סייגיו, וקבוע גם בחוק המוצע
לפי כלל זה, כל יחידת קניין היא יחידה שלמה לביצוע
עסקאות, ולכן ככלל לא ניתן להקנות זכות בחלק פיזי של
.יחידה קניינית נתונה
)לסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת חוזרת בשינוי נוסח על הוראת
לחוק המקרקעין. מוצע להחליף את המונח "חלק13 סעיף
מסויים ממקרקעין" שבחוק הקיים למונח "חלק מיחידת
.רישום במקרקעין" משום שזהו המושג המדויק יותר
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת מתייחסת לעסקאות תקפות, אף
,שהן בחלק ממקרקעין שנרשמו כנכס אחד: שכירות, שאילה
וזיקת הנאה. כיום אין הגבלה בעניין זה, והחוק המוצע
200–מבקש להגביל את תקופת השכירות או השאילה ל
,שנים במטרה למנוע עסקאות חכירה בלתי מוגבלות בזמן
.דבר העלול לטשטש את ההבדל שבין השכירות לבעלות
בהתאם לכך הוראת הסעיף הקטן המוצע מבהירה, כי
אם ניתנה לשוכר אפשרות להארכת התקופה, כך שהיא
שנים, לא תהיה העסקה תקפה אם היא200 תסתיים לאחר
בוצעה לגבי חלק מנכס מקרקעין. יצוין כי בחינת תקפותה
של העסקה תלויה גם בהוראות אחרות, ובמיוחד בדיני
.התכנון והבנייה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"היקף העסקה במקרקעין
. עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל13
, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים12– ו11 המנוי בסעיפים
.במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת
שכירות של חלק מסויים של מקרקעין
ניתן להשכיר חלק מסויים13 . על אף האמור בסעיף78
.של מקרקעין
השאלה
. הוראות פרק זה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על83
,הזכות להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות
.שהוקנתה שלא בתמורה
צורת הזיקה
יכול שתהא זיקת הנאה13 . (ג) על אף האמור בסעיף93
".לגבי חלק מסויים במקרקעין
ההוראה החדשה המוצעת מקנה לבית
599 סעיף
המשפט סמכות להתיר עסקה במקרקעין
למרות קיומה של תניה בחוזה המגבילה עשיית עסקה
כזו. סמכות בית המשפט להתיר את העסקה מותנית בכך
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
945
פרק שני: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
ברירת בעל
המקרקעין לקיום
מחוברים
](א), ח21 [מק
.600
הקים אדם מבנה, נטע נטיעות, או חיבר דבר אחר המחובר חיבור של קבע
(א)
במקרקעין של אחר, בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או על פי חוזה עם בעל המקרקעין
המקים), הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או- (בפרק זה
לדרוש מהמקים לסלקם ולהחזיר את המקרקעין לקדמותם; הוקמו המחוברים במקרקעין
משותפים, עדיפה זכותו של שותף לדרוש את סילוק המחוברים על זכותו של שותף
.אחר לקיימם
]22 [מק ,)דרש המקים בכתב מבעל המקרקעין להפעיל את הברירה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
ובעל המקרקעין לא הפעילה בתוך שישה חודשים מקבלת הדרישה, רואים אותו כמי
.שבחר לקיים את המחוברים בידו
][ח הקים המקים את המחוברים בתום לב, ובעל המקרקעין אינו מעוניין לקיימם
(ג)
בידו והנסיבות אינן מצדיקות את סילוק המחוברים, רשאי בית המשפט לחייב את בעל
:המקרקעין לעשות אחד מאלה, בתנאים שיקבע
;לרכוש מהמקים את המחוברים
)1(
למכור למקים את המקרקעין או להשכירם לו, ולגבי מקים שסבר בתום
)2(
להחכיר לו את המקרקעין למשך התקופה- לב כי הוא חוכר לדורות במקרקעין
,)(ב604 שלגביה הוא סבר כי היא תקופת החכירה; לעניין זה יחולו הוראות סעיף
.בשינויים המחויבים
שחלפו עשר שנים מתחילת ההגבלה, אף על פי שאין
מניעה לכך שבית המשפט יידרש לסוגיה וידון בה אף
בטרם חלפו עשר שנים כאמור. בבסיס הוראה זו עומד
אינטרס ציבורי למנוע הגבלות על עבירותם של מקרקעין
.כתוצאה מהתקשרויות משפטיות לתקופה ממושכת
)(ד520 הסדרים מיוחדים בנושא קבועים בסעיפים
(ב) המוצעים. מובהר כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מן524–ו
ההסדרים המיוחדים המסמיכים את בית המשפט להתערב
במערכות חוזיות מנימוקים אחרים, למשל על פי סעיף
המוצע. עוד מובהר כי לא מוזכר בסעיף זה תקנון בית546
משותף, משום שהוא איננו כלי מתאים לביצוע העסקאות
.שבהן דן הסעיף
הזולת במקרקעי ונטיעה בנייה :שני פרק
)לסעיף קטן (א
600 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת ברישה על הוראת
(א) לחוק המקרקעין, אך מרחיבה את תחולתה21 סעיף
בקובעה כי בגדר "מחוברים" נכלל גם "דבר אחר המחובר
חיבור של קבע", בהתאם לעיקרון אשר מוצא ביטוי בסעיף
.(ב) המוצע537
הסיפה של ההוראה היא חדשה, ובה נקבע הסדר
מקום שבו הקמת המחוברים נעשתה על מקרקעין שבבעלות
משותפת. במקרה זה דומה כי מן הראוי להעדיף את רצון
השותף המבקש להחזיר את המצב לקדמותו על פני רצון
השותף המבקש לקיים את המחוברים. יצוין כי ההוראה
כולה תחול מקום שבו הקמת המחוברים נעשתה שלא
.כדין
:התייחסות המשפט העברי
ולא רק לבעל- המשפט העברי נותן גם למקים
את האפשרות לסלק את המחוברים, ובלבד- המקרקעין
שהסילוק לא יותיר פגיעה במקרקעין, והוא לא הקים את
,המחוברים בכוונה להעבירם לבעלותו של בעל המקרקעין
,וכגון שהקימם בטעות (י' בלס, עשיית עושר ולא במשפט
.)164-166 'בסדרת חוק לישראל, ירושלים תשנ"ב, עמ
)לסעיף קטן (ב
לחוק22 הוראה מוצעת זו חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין, בשינויי נוסח
:התייחסות המשפט העברי
לפי המשפט העברי אם התנהגותו של בעל המקרקעין
מעידה על רצונו בקיומם של המחוברים, כגון שהוא
משתמש בהם, לא יוכל עוד לדרוש את סילוקם (עשיית
.)182 'עושר, עמ
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מסמיכה את בית המשפט
להורות לבעל המקרקעין להשכיר או למכור את המקרקעין
,למי שהקים את המחוברים או לרכוש ממנו את המחוברים
והכל כאשר המקים פעל בתום לב והנסיבות אינן מצדיקות
.את סילוק המחוברים
לפי ההסדר בחוק הקיים, בעל מקרקעין מוסדרים רשאי
בכל מקרה לדרוש את סילוק המחוברים והוצאות הסילוק
,הן על חשבונו של המקים. יוצא שבמצב המשפטי הקיים
פרק שני: בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
.600
הקים אדם מבנה, נטע נטיעות, או חיבר דבר אחר המחובר חיבור של קבע
(א)
במקרקעין של אחר, בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או על פי חוזה עם בעל המקרקעין
המקים), הברירה בידי בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או- (בפרק זה
לדרוש מהמקים לסלקם ולהחזיר את המקרקעין לקדמותם; הוקמו המחוברים במקרקעין
משותפים, עדיפה זכותו של שותף לדרוש את סילוק המחוברים על זכותו של שותף
.אחר לקיימם
ברירת בעל
המקרקעין לקיום
מחוברים
](א), ח21 [מק
,)דרש המקים בכתב מבעל המקרקעין להפעיל את הברירה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
ובעל המקרקעין לא הפעילה בתוך שישה חודשים מקבלת הדרישה, רואים אותו כמי
.שבחר לקיים את המחוברים בידו
]22 [מק
הקים המקים את המחוברים בתום לב, ובעל המקרקעין אינו מעוניין לקיימם
(ג)
בידו והנסיבות אינן מצדיקות את סילוק המחוברים, רשאי בית המשפט לחייב את בעל
:המקרקעין לעשות אחד מאלה, בתנאים שיקבע
][ח
;לרכוש מהמקים את המחוברים
)1(
למכור למקים את המקרקעין או להשכירם לו, ולגבי מקים שסבר בתום
)2(
להחכיר לו את המקרקעין למשך התקופה- לב כי הוא חוכר לדורות במקרקעין
,)(ב604 שלגביה הוא סבר כי היא תקופת החכירה; לעניין זה יחולו הוראות סעיף
.בשינויים המחויבים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
946
קיום מחוברים
בנכס מוחכר
][ח
.601
נתונה600 היו המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות, תהיה הברירה כאמור בסעיף
, בשינויים המחויבים; ואולם603– ו602 לחוכר לדורות ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים
החוכר לדורות אינו זכאי לבחור בקיום המחוברים, אם הקמת המחוברים במוחכר נוגדת
.את חיוביו כלפי המחכיר
בחירה בקיום
המחוברים
])(ב21 [מק
.602
בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו, עליו לשפות את המקים על ההוצאות
שהוציא בעת הקמת המחוברים, בתוספת או בהפחתה של הפרשי הצמדה למדד
המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשל שינוי שחל במדד
האמור מיום ההקמה עד יום התשלום, או לשלם לו את שווי המחוברים בשעת הפעלת
.הברירה, לפי הנמוך מביניהם
בחירה בסילוק
המחוברים
])(ג), (ד21 [מק
.603
בחר בעל המקרקעין לדרוש את סילוק המחוברים, על המקים לסלקם בתוך זמן
(א)
.סביר; לא עשה כן המקים, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על חשבון המקים
סולקו המחוברים, כאמור בסעיף קטן (א), יועברו לבעלות המקים; ואולם בעל
(ב)
.המקרקעין רשאי להיפרע מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק
למקים כדאי לקבל מבעל המקרקעין כל מחיר שיכסה את
ההוצאות שעליו להוציא לסילוק המחוברים, אף אם מחיר
זה אינו משקף את שוויים האמיתי של המחוברים, ואף אם
.אין הצדקה בנסיבות העניין לסילוקם
ההסדר המוצע משפר את מצבו של המקים בתום
לב מול בעל המקרקעין, ומבטיח קבלת שווי ראוי בעד
.המחוברים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"ברירת בעל המקרקעין
הקמת- . (א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן21
מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על
פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי
בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש
המקים) שיסלקם ויחזיר את- ממי שהקים אותם (להלן
.המקרקעין לקדמותם
ביצוע הברירה
. לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות22
(א) תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים21 בסעיף
דרישה בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את
".המחוברים בידו
ההוראה החדשה המוצעת מרחיבה את
601 סעיף
המוצע גם על חכירה600 ההסדר שבסעיף
לדורות, ומשווה את מעמדו של חוכר לדורות לזה של בעל
אלא אם כן הפעלת הברירה בידי החוכר נוגדת- המקרקעין
את חיובי החוכר כלפי המחכיר. הוראת הסעיף המוצע
תואמת את המציאות שבה מרבית המקרקעין באזורים
.הבנויים מוחכרים לתקופות ארוכות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
602 סעיף
(ב) לחוק המקרקעין בשינויי21 סעיף
נוסח. מובהר כי בחישוב שווי ההוצאות שהוצאו על ידי
המקים בשעת ההקמה, יש להוסיף הפרשי הצמדה מיום
.ההקמה
:התייחסות המשפט העברי
יסודה של ההוראה במשפט העברי: "היורד לחרבתו
"...של חבירו ובנאה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה
.)(תוספתא, כתובות (ליברמן), פרק ח, הלכה י
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"ברירת בעל המקרקעין
,. (ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו21
עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את
שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי
".הפחות יותר
)לסעיף קטן (א
603 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
.(ג) לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח21 סעיף
)לסעיף קטן (ב
(ד) לחוק21 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין, בשינוי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"ברירת בעל המקרקעין
. (ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים21
לא סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על
.חשבון המקים
(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו
של המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע
".מהם על חשבון המגיע לו בעד הסילוק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
947
זכות לרכישת
המקרקעין בידי
המקים
])(א23 [מק
.604
הוקמו המחוברים במקרקעין לא מוסדרים, רשאי המקים לרכוש את המקרקעין
(א)
בתשלום שוויים בלא המחוברים בשעת התשלום, אלא אם כן תגרום הרכישה לבעל
:המקרקעין נזק שאין בתשלום זה כדי לפצותו עליו, ובלבד שהתקיימו כל אלה
;המקים סבר בתום לב, בשעת הקמת המחוברים, כי הוא בעל המקרקעין
)1(
ההוצאות שהוציא המקים בהקמת המחוברים בשעת הקמתם עלו על שווי
)2(
.המקרקעין בלא המחוברים באותה העת
])(ב23 (מק)(ב הוצאות רכישת המקרקעין לפי סעיף זה, לרבות אגרות ותשלומי חובה שיש
)1(
לשלם אגב העברתם, אך למעט תשלומי חובה המגיעים בעד התקופה שלפני
.הקמת המחוברים, יחולו על המקים
][ח תשלומי מס שבח מקרקעין, מס מכירה והיטל השבחה יחולו על בעל
)2(
המקרקעין, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי תשלומים אלה יחולו, כולם או
- חלקם, על המקים; לעניין זה
; כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה- ""היטל השבחה
, כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין (שבח- ""מס מכירה" ו"מס שבח מקרקעין
.311963-ורכישה), התשכ"ג
][ח הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מקים שסבר
(ג)
בתום לב כי הוא חוכר לדורות במקרקעין; המקים כאמור רשאי לדרוש מבעל המקרקעין
.להחכיר לו את המקרקעין למשך התקופה שלגביה הוא סבר כי היא תקופת החכירה
])(ג23 [מק.600 זכות המקים לפי סעיף זה עדיפה על זכויות בעל המקרקעין לפי סעיף
(ד)
][ח.זכות המקים לפי סעיף זה כוחה יפה גם לגבי חליפיו של בעל המקרקעין
(ה)
) לחוק המקרקעין23 כמו בחוק הקיים (סעיף
604 סעיף
ההוראה המוצעת מתייחסת להקמת
.מחוברים במקרקעין שאינם מוסדרים בלבד
)לסעיף קטן (א
הוראת סעיף קטן (א) המוצע מרחיבה את תחולת
.הסייג הקיים לזכותו של המקים לרכוש את המקרקעין
ההוראה קובעת כי די בכך שזכות הרכישה העומדת למקים
תגרום לבעל המקרקעין "נזק" שאין בכספי הרכישה לפצות
(א) לחוק23 ) לסעיף3( עליו (לעומת "נזק חמור" לפי פסקה
.הקיים), כדי שזכות הרכישה של המקים תישלל
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק המקרקעין קובע כי ההוצאות23 סעיף
הקשורות לרכישת המקרקעין בידי המקים יחולו על
המקים, ולעומת זאת ההוראה המוצעת מבחינה בין
לבין תשלומי- אשר יחולו על המקים- הוצאות הרכישה
אשר- מס השבח, מס מכירה והיטל השבחה בגין העסקה
יחולו על בעל המקרקעין, זולת אם בית המשפט החליט
להטיל אותן על המקים. ההבחנה נעוצה, מצד אחד, ברצון
שלא לחייב את המקים לשאת בתשלום המסים בגין שבח
שלא הוא נהנה ממנו, ומצד שני, בכוונה שלא לחייב את
בעל המקרקעין בתשלום המיסים בגין שבח שהוא לא
:רצה בו ושבגינו לא הפיק כל הנאה. בהשמטת המילים
"...(לרבות) כל מס..." מרשימת ההוצאות המוטלות על
המקים בגין רכישת המקרקעין, אין כוונה לשנות לעומת
,החוק הקיים בכל הקשור במסי הרכישה החלים על המקים
שכן חיובי מס אלה נכללים בגדרם של תשלומי חובה שיש
לשלם אגב העברת הבעלות במקרקעין. המילים "על אף
.האמור בכל דין" הושמטו כמיותרות
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מתייחסת למצב שבו מקים
.המחוברים סבר בתום לב שהוא חוכר לדורות במקרקעין
23 על פי החוק הקיים, במקרה זה לא יחול ההסדר שבסעיף
לחוק המקרקעין, המאפשר לו לרכוש את המקרקעין, אלא
יחול ההסדר הכללי שעניינו המקים שלא כדין במקרקעי
הזולת, והוא יהיה חשוף לדרישה לסילוק המחוברים, גם
אם אין הצדקה לכך והתמלאו לגביו שאר תנאי סעיף
,קטן (א). ההוראה המוצעת פותרת את הבעייתיות האמורה
בקובעה כי המקים רשאי לדרוש מן הבעלים כי זה יחכיר
לו את המקרקעין למשך התקופה שלגביה הוא סבר כי היא
.תקופת החכירה
)לסעיף קטן (ד
.(ג) לחוק המקרקעין23 הסעיף המוצע חוזר על סעיף
)לסעיף קטן (ה
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי זכותו של
המקים יפה גם כלפי חליפיו של הבעלים, ואינה זכות
.אישית שניתן להפעילה כלפי הבעלים המקורי בלבד
.402 '; התשע"א, עמ156 'ס"ח התשכ"ג, עמ 31
.604
הוקמו המחוברים במקרקעין לא מוסדרים, רשאי המקים לרכוש את המקרקעין
(א)
בתשלום שוויים בלא המחוברים בשעת התשלום, אלא אם כן תגרום הרכישה לבעל
:המקרקעין נזק שאין בתשלום זה כדי לפצותו עליו, ובלבד שהתקיימו כל אלה
זכות לרכישת
המקרקעין בידי
המקים
])(א23 [מק
;המקים סבר בתום לב, בשעת הקמת המחוברים, כי הוא בעל המקרקעין
)1(
ההוצאות שהוציא המקים בהקמת המחוברים בשעת הקמתם עלו על שווי
)2(
.המקרקעין בלא המחוברים באותה העת
)(ב הוצאות רכישת המקרקעין לפי סעיף זה, לרבות אגרות ותשלומי חובה שיש
)1(
לשלם אגב העברתם, אך למעט תשלומי חובה המגיעים בעד התקופה שלפני
.הקמת המחוברים, יחולו על המקים
])(ב23 (מק
תשלומי מס שבח מקרקעין, מס מכירה והיטל השבחה יחולו על בעל
)2(
המקרקעין, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי תשלומים אלה יחולו, כולם או
- חלקם, על המקים; לעניין זה
][ח
; כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה- ""היטל השבחה
, כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין (שבח- ""מס מכירה" ו"מס שבח מקרקעין
.311963-ורכישה), התשכ"ג
הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מקים שסבר
(ג)
בתום לב כי הוא חוכר לדורות במקרקעין; המקים כאמור רשאי לדרוש מבעל המקרקעין
.להחכיר לו את המקרקעין למשך התקופה שלגביה הוא סבר כי היא תקופת החכירה
][ח
.600 זכות המקים לפי סעיף זה עדיפה על זכויות בעל המקרקעין לפי סעיף
(ד) ])(ג23 [מק
.זכות המקים לפי סעיף זה כוחה יפה גם לגבי חליפיו של בעל המקרקעין
(ה) ][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
948
תחולה על הקמת
מחוברים על
מקרקעין משותפים
]46 [מק
.605
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, במקרה שבו הקים שותף מחוברים
(א)
במקרקעין משותפים, בלי שהיה זכאי לכך על פי דין או על פי חוזה עם שאר
.השותפים
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סימן ב': פירוק השיתוף בפרק
(ב)
.*רביעי בחלק משנה ראשון
רישום של זכות לפי
פרק בנייה ונטיעה
במקרקעי הזולת
][ח
.606
בחר המקים לרכוש את הזכות במקרקעין לפי הוראות פרק זה, תעבור הזכות למקים
.עם רישומה בפנקסי המקרקעין
פרק שלישי: בתים משותפים
סימן א': הוראות כלליות
הגדרות לפרק
הבתים המשותפים
]1 , תק142 ,52 [מק
.607
- בפרק זה
; מבנה של קבע, כולל הקרקע שעליה נבנה- ""בית
בית אחד או יותר כמפורט להלן הרשום כבית משותף אחד בפנקס- ""בית משותף
:הבתים המשותפים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות המקים לרכישת המקרקעין
. (א) הוקמו המחוברים במקרקעין לא–מוסדרים, זכאי23
,המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים
:בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה
) המקים סבר בתום לב בשעת הקמת1(
;המחוברים כי הוא בעל המקרקעין
,) הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה2(
בשעת הקמתם, על שוויים של המקרקעין בלי
;המחוברים באותה שעה
) רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה3(
עלולה לגרום לבעל המקרקעין נזק חמור שאין
.בתשלום שוויים כדי לפצותו עליו
(ב) ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי
לרבות כל מס, אגרה ותשלום חובה אחר- סעיף זה
המשתלמים אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום
יחולו, על- המגיע בעד תקופה שלפני הקמת המחוברים
.אף האמור בכל דין, על המקים
(ג) זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות
".21 בעל המקרקעין לפי סעיף
.ההוראה המוצעת משנה מהחוק הקיים
605 סעיף
לחוק המקרקעין, בנייה או46 לפי סעיף
נטיעה שלא כדין על ידי שותף במקרקעין המשותפים
מהווה עילה לפירוק השיתוף בידי כל אחד מן השותפים
האחרים, על אף כל הוראה אחרת בהסכם השיתוף. מובהר
כי השאלה, אם יש בבנייה או בנטיעה מצד שותף אחד כדי
,להוביל לפירוק השיתוף, ראוי כי תיוותר לבחינה פרטנית
אם בנסיבות העניין מעשה השותף מהווה הפרה המצדיקה
.את ביטולו של השיתוף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין
. הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי46
שהיה זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים
, שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים- (להלן
על אף כל מגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף
בהתאם להוראות סימן ב'; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו
".הוראות פרק ד', בשינויים המחוייבים
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי
606 סעיף
רכישת הזכות הקניינית במקרקעין על ידי
המקים, בעקבות מימוש ברירה לרכוש זכות במקרקעין לפי
.הפרק המוצע, טעונה רישום בפנקסי המקרקעין
משותפים בתים :שלישי פרק
כלליות הוראות :'א סימן
ההגדרה המוצעת חוזרת על- "להגדרה "בית 607 סעיף
. לחוק המקרקעין52 ההגדרה שבסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה- . בית52
".נבנה
ההגדרה המוצעת מונה כמה- "להגדרה "בית משותף
,מקרים שבהם ייחשבו דירות, אף שהן לא באותו מבנה
לחוק142 לבית משותף אחד. במקביל מוצע לתקן את סעיף
.531 עד524 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
949
;בית שיש בו שתי דירות או יותר
)1(
שני בתים או יותר שבכל אחד מהם יש דירה אחת לפחות והבתים הוקמו
)2(
על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על
;חלקה נפרדת
;שני בתים או יותר שלהם מיתקנים משותפים
)3(
החוכר לדורות או חוכר המשנה- "בעל דירה", לגבי דירה שהוחכרה בחכירה לדורות
,לדורות, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בחוזה החכירה כי לא יראו חוכר כאמור
;לעניין פרק זה, כבעל דירה
כל חלקי הבית המשותף, למעט דירות, ולרבות מיתקנים שבתחומי- ""רכוש משותף
דירה מסוימת המחוברים חיבור של קבע והמיועדים לשמש את כל בעלי הדירות
;)(ב623 או את מרביתם וכן מיתקנים וצנרת כאמור בסעיף
](ג) רישה55 [מק.' כמשמעותו בסימן ג- ""תקנון בית משותף" או "תקנון
המקרקעין, שייוותר מחוץ לחוק זה, ולקבוע כי תנאי מוקדם
לרישום בית כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים הוא
המוצע). מטרת897 קיומו של רכוש משותף (ראו סעיף
ההוראה למנוע מצב שבו ייחשבו לבתים משותפים מבנים
.בלא רכוש משותף, שהוא מרכיב עיקרי בבית המשותף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
בית שיש בו שתי דירות או יותר- ". "בית משותף52
.והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים
בית הראוי להירשם בפנקס
. (א) בית שיש בו שתי דירות או יותר ואפשר לזהות142
.כל אחת מהן כיחידה נפרדת, ניתן לרישום בפנקס
(ב) שני בתים או יותר שבכל אחד מהן יש דירה
אחת או יותר והבתים הוקמו על חלקה או חלקות שאינן
,ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת
.ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף
, (ג) שני בתים או יותר שיש להם מיתקנים משותפים
".ניתנים לרישום בפנקס כבית משותף
ההוראה המוצעת חוזרת על- "להגדרה "בעל דירה
לתקנון1 לחוק המקרקעין וסעיף52 ההגדרות שבסעיפים
.המצוי, בשינויי נוסח
יצוין כי מאחר שהמונח "דירה" מופיע בהקשרים
לחוק499 שונים בחוק המוצע, הגדרתו מצויה בסעיף
.המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
החוכר- לגבי דירה שהוחכרה לדורות- . בעל דירה52
לדורות או חוכר המשנה לדורות, לפי העניין, זולת אם
נקבע בחוזה החכירה שלעניין פרק זה לא יראו אותם
.";כבעלי דירה
: נוסח התקנון המצוי
"הגדרות
- . בתקנון זה1
לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה- ""בעל דירה
, החוכר או חוכר–המשנה- מעשרים וחמש שנים
לפי העניין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלעניין
.";התקנון לא יראו אותם בעלי–דירה
ההוראה המוצעת חוזרת על- "להגדרה "רכוש משותף
לתקנון1 לחוק המקרקעין וסעיף52 ההגדרות שבסעיפים
.המצוי בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים- ". "רכוש משותף52
,הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים
המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או
מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או
".מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת
: נוסח התקנון המצוי
"הגדרות
- . בתקנון זה1
כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים- ""רכוש משותף
הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות
,המדרגות, מעליות-החיצוניים, המסד, חדרי
מיקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה
המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם
".אפילו הם בתחומי דירה מסויימת
ההגדרה- "להגדרה "תקנון בית משותף" או "תקנון
המוצעת מפנה להוראות סימן ג' המוצע, וזאת במקום
.(ג) לחוק המקרקעין55 ההגדרה הסמויה שבסעיף
;בית שיש בו שתי דירות או יותר
)1(
שני בתים או יותר שבכל אחד מהם יש דירה אחת לפחות והבתים הוקמו
)2(
על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על
;חלקה נפרדת
;שני בתים או יותר שלהם מיתקנים משותפים
)3(
החוכר לדורות או חוכר המשנה- "בעל דירה", לגבי דירה שהוחכרה בחכירה לדורות
,לדורות, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בחוזה החכירה כי לא יראו חוכר כאמור
;לעניין פרק זה, כבעל דירה
כל חלקי הבית המשותף, למעט דירות, ולרבות מיתקנים שבתחומי- ""רכוש משותף
דירה מסוימת המחוברים חיבור של קבע והמיועדים לשמש את כל בעלי הדירות
;)(ב623 או את מרביתם וכן מיתקנים וצנרת כאמור בסעיף
.' כמשמעותו בסימן ג- ""תקנון בית משותף" או "תקנון](ג) רישה55 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
950
סימן ב': דירות ורכוש משותף
המנה ברכוש
המשותף
])(א55 [מק
.608
.לכל בעל דירה בבית משותף מנה בלתי מסוימת ברכוש המשותף של הבית
(א)
])(א57 [מק שיעורה של המנה ברכוש המשותף כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לפי היחס שבין
(ב)
שטח רצפת הדירה לבין שטח רצפת כל הדירות בבית המשותף, אלא אם כן נקבע בתקנון
.שיעור אחר
])(ב57 [מק שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כללים לחישוב שטח הרצפה של הדירה
(ג)
.)כאמור בסעיף קטן (ב
עסקאות ברכוש
המשותף
]54 [מק
.609
.דירה בבית משותף תהיה יחידה נפרדת לבעלות, לזכויות אחרות ולעסקאות
(א)
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
. (ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו55
התקנון), שחלק מסויים של- בסימן ג' לפרק זה (להלן
הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד
שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים
ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד
חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו
עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר
".כדין הדירה שאליה הוצמד
משותף ורכוש דירות :'ב סימן
)לסעיף קטן (א
608 סעיף
(א) לחוק55 ההוראה המוצעת חוזרת על סעיף
,"המקרקעין, בשינויי נוסח. המילה "חלק" הוחלפה ב"מנה
;בהתאם למינוח שהוצע בפרק הדן בשיתוף במקרקעין
זאת משום שהמונח "מנה" משקף באופן מדויק יותר
את היחס המשפטי של בעלי הדירות לרכוש המשותף
המוצעים). הוספת693– ו513 (ראו דברי הסבר לסעיפים
המילים "בלתי מסוימת" מטרתה להבהיר, ואין בה כדי
להצביע על פרשנות שונה של המונח "מנה" בהקשר הזה
לעומת פרשנותו בהקשר של דיני השיתוף הכלליים. המונח
"הוצמד" הושמט, מכיוון שהשימוש במינוח זה בהקשר
לרכוש המשותף עלול להטעות, שכן מלכתחילה המונח
"הצמדה" מתאר את ההליך שבאמצעותו מוצאים חלקים
.מן הרכוש המשותף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
. (א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסוים55
".ברכוש המשותף של אותו בית משותף
)לסעיף קטן (ב
(א) לחוק57 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
)(א57 המקרקעין, בשינויי נוסח קלים. הסיפה של סעיף
לחוק הקיים אינה מופיעה בחוק המוצע מאחר שהמדובר
בהוראה אופרטיבית למרשם שתימצא בחוק נפרד (ראו
.) המוצע897 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלק ברכוש המשותף
. (א) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל57
דירה יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל
הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור
אחר; בחישוב שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום
".חלקי המאה
)לסעיף קטן (ג
בהוראת הסעיף המוצע נוספה סמכות לשר המשפטים
להתקין תקנות אשר יפרטו כיצד יש לחשב את השטח של
)(ב57 הדירות, וזאת במקום ההוראה המצומצמת שבסעיף
.לחוק המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלק ברכוש המשותף
. (ב) בחישוב שטח הרצפה לעניין סעיף קטן (א) לא57
,יובאו בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים
".אלא אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת
)לסעיף קטן (א
609 סעיף
54 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק המקרקעין, ועל העיקרון ולפיו דירה בבית משותף
.) המוצע598 תיחשב ליחידה נפרדת לעסקאות (ראו סעיף
ההוראה כוללת לא רק עסקאות אלא גם פעולות משפטיות
.אחרות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"בעלות נפרדת בדירות
תהא דירה בבית משותף13 . על אף האמור בסעיף54
".נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
951
](ב) רישה, ח55[
הקניה של זכות בדירה תחול גם על המנה של בעל הדירה ברכוש המשותף ואולם
(ב)
ניתן להשכיר דירה, להשאילה או להקנות בה זיקת הנאה, לתקופה שאינה עולה על
.חמש שנים בלי להקנות את אותה זכות לגבי המנה של בעל הדירה ברכוש המשותף
](ב) סיפה, ח55 [מק עסקה או הקניה אחרת של זכות במנה של בעל דירה ברכוש המשותף, בנפרד
(ג)
,מעסקה או פעולה אחרת בדירה, אין לה תוקף; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע
- בהסכמת כל בעלי הדירות
;הגדלה או הקטנה של שטח הקרקע שברכוש המשותף
)1(
השכרה או השאלה של חלק מסוים ברכוש המשותף או הקניית זיקת הנאה
)2(
.בו
תחולת הוראות על
רכוש משותף
])(א56 [מק
.610
,)3( ,)1()(א520 הוראות פרק רביעי: שיתוף בנכס בחלק משנה ראשון*, למעט סעיף
(א)
.) ו–(ג) לא יחולו על הרכוש המשותף4(
.(א) יחולו על רכוש משותף605 הוראות סעיף
(ב)
שינויים ותיקונים
בדירה
]2 [תק
.611
בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים המפריעים הפרעה
(א)
של ממש לשימוש הסביר ברכוש המשותף המסכנים או העשויים לסכן את קיומו או
המשנים או העשויים לשנות את ערכו, אלא אם כן קיבל מראש את הסכמת האסיפה
לרבות- הכללית של בעלי הדירות; לעניין זה, "הפרעה" לשימוש סביר ברכוש המשותף
.פגיעה בחזותו החיצונית, התקינה והאחידה כפי שהיתה בעת גמר הבנייה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של סעיף
(ב) לחוק המקרקעין, אך מוסיפה סייג המאפשר לעשות55
עסקאות מסוימות בדירה (שכירות, שאילה, או הקניית זיקת
הנאה), ולקבוע כי הן לא יחולו על המנה של בעל הדירה
ברכוש המשותף, וזאת בתנאי שתקופת השכירות, השאילה
או זיקת ההנאה לא תעלה על חמש שנים. תקופה זו נראית
תקופה סבירה, שמעבר לה אין זה מוצדק, מחמת האינטרס
הציבורי, כי ייעשו עסקאות אשר לא יכללו את מנתו של
.בעל הדירה ברכוש המשותף
: נוסח החוק הקיים
"חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
. (ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק שברכוש55
המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף
בנפרד מהדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה
".להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף
)לסעיף קטן (ג
), ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת1( בפסקה
,(ב) סיפה לחוק המקרקעין הקיים וקובעת כי ניתן55 סעיף
בהסכמת כל בעלי הדירות, לעשות עסקה שעניינה הקטנה
) מוצע2( או הגדלה של קרקע ברכוש משותף; בפסקה
להוסיף הוראה חדשה המאפשרת, בהסכמת כל בעלי
הדירות, השכרה או השאלה של חלק מסוים של הרכוש
.המשותף או הקניית זיקת הנאה בו
: נוסח החוק הקיים
"חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
. (ב) עסקה בדירה תחול גם על החלק שברכוש55
המשותף הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף
בנפרד מהדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה
".להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף
על פי חוק המקרקעין הקיים, הסדר השיתוף
610 סעיף
בבית משותף שונה מדיני השיתוף
הכלליים. בהתאם לכך נקבע, כי הוראות פרק השיתוף
בנכסים, לא יחולו על הרכוש המשותף. עם זאת נקבע כי כל
דייר, כמו שותף בנכס, זכאי להשתמש שימוש סביר ברכוש
המשותף בלי שקיבל לכך את הסכמת שאר הדיירים, וכן
הוא רשאי לנקוט פעולות סבירות למניעת נזק לנכס ולהגנת
הבעלות, החזקה והשימוש בו ופעולות הנחוצות בדחיפות
להחזקתו של הנכס. כמו כן מוצע להחיל על בנייה ונטיעה
שלא כדין של בעל דירה ברכוש המשותף את ההסדר
(א) המוצע ואת הוראות הפרק בדבר605 הקבוע בסעיף
(ב) לחוק56 בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת. הוראת סעיף
המקרקעין הושמטה בשל היותה מיותרת, לאור העיקרון
.הקבוע בסעיף קטן (א) המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
'"אי–תחולת פרק ה
.. (א) הוראות פרק ה' לא יחולו על הרכוש המשותף56
(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות
".משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת
2 ההוראה המוצעת מעוגנת כיום בסעיף
611 סעיף
לתקנון המצוי, העוסק ביחסי הגומלין
שבין השינויים המתבצעים בדירה בבית המשותף, לבין
הדירות האחרות בבית והרכוש המשותף. מפאת חשיבותה
,)של הוראה זו מוצע לשלבה בגוף החוק. בסעיף קטן (ב
התנאי בדבר הצורך בהחלטת האסיפה הכללית לביצוע
.535 עד513 סעיפים *
הקניה של זכות בדירה תחול גם על המנה של בעל הדירה ברכוש המשותף ואולם
(ב)
ניתן להשכיר דירה, להשאילה או להקנות בה זיקת הנאה, לתקופה שאינה עולה על
.חמש שנים בלי להקנות את אותה זכות לגבי המנה של בעל הדירה ברכוש המשותף
](ב) רישה, ח55[
עסקה או הקניה אחרת של זכות במנה של בעל דירה ברכוש המשותף, בנפרד
(ג)
,מעסקה או פעולה אחרת בדירה, אין לה תוקף; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע
- בהסכמת כל בעלי הדירות
](ב) סיפה, ח55 [מק
;הגדלה או הקטנה של שטח הקרקע שברכוש המשותף
)1(
השכרה או השאלה של חלק מסוים ברכוש המשותף או הקניית זיקת הנאה
)2(
.בו
.610
,)3( ,)1()(א520 הוראות פרק רביעי: שיתוף בנכס בחלק משנה ראשון*, למעט סעיף
(א)
.) ו–(ג) לא יחולו על הרכוש המשותף4(
תחולת הוראות על
רכוש משותף
])(א56 [מק
.(א) יחולו על רכוש משותף605 הוראות סעיף
(ב)
.611
בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים המפריעים הפרעה
(א)
של ממש לשימוש הסביר ברכוש המשותף המסכנים או העשויים לסכן את קיומו או
המשנים או העשויים לשנות את ערכו, אלא אם כן קיבל מראש את הסכמת האסיפה
לרבות- הכללית של בעלי הדירות; לעניין זה, "הפרעה" לשימוש סביר ברכוש המשותף
.פגיעה בחזותו החיצונית, התקינה והאחידה כפי שהיתה בעת גמר הבנייה
שינויים ותיקונים
בדירה
]2 [תק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
952
בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים המפריעים הפרעה של
(ב)
ממש לשימוש הסביר בדירה אחרת, המסכנים או העשויים לסכן את קיומה, או המשנים
או העשויים לשנות, שינוי של ממש, את ערכה, אלא אם כן קיבל מראש את הסכמת
.בעל הדירה האחרת לכך
כל שינוי או תיקון אחר שאינו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאי בעל דירה
(ג)
.לעשות בדירתו על דעת עצמו
הצמדת רכוש
משותף לדירה
](ג) רישה55 [מק
.612
בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שחלק מסוים של הרכוש המשותף יוצמד
(א)
לדירה מסוימת, ובלבד שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מקלטים, מעליות
.ומיתקנים חיוניים אחרים, המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות
])(ג57 [מק לעניין סימן זה, שטחו של חלק שהוצמד לדירה ייחשב כשטחה של אותה דירה
(ב)
. בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות- בשיעור שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזו
,(ג) סיפה55 [מק
])1(א62
חלק שהוצמד לדירה לא ייחשב עוד כחלק מהרכוש המשותף, ודינו כדין הדירה
(ג)
שאליה הוצמד ואולם בעל אותה דירה רשאי, אם לא נקבע אחרת בתקנון, להעביר את
החלק האמור, בנפרד מדירתו, לבעל דירה אחרת בבית המשותף, אף בלא הסכמת בעלי
. לחוק המקרקעין145 הדירות האחרים, ובלבד שהתקיימו הוראות סעיף
שינויים או תיקונים בתוך דירה צומצם לשינויים או
,"לתיקונים הגורמים "הפרעה של ממש לשימוש הסביר
ובכך הותאמה ההוראה המוצעת להוראה הדנה במטרד
המוצעים). כמו כן הובהר כי ביחס504– ו396 ליחיד (סעיף
לשינויים המשנים או העשויים לשנות את ערכה של
הדירה, המדובר הוא בשינויים של ממש ולא בכל שינוי
.כפי שעשוי להשתמע מההוראה הקיימת
: נוסח התקנון המצוי
"שינויים ותיקונים בדירה
. (א) בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או2
תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים
,לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו
אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי
לרבות- "הדירות. לעניין זה, "פגיעה ברכוש המשותף
פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהיתה
.בעת גמר הבניה
(ב) בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים
או תיקונים הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים
,לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה
.אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת
(ג) כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות
".בדירתו על דעת עצמו
) לסעיף קטן (א612 סעיף
)(ג55 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
רישה לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. ואולם בעוד החוק
הקיים אוסר על הצמדת מיתקנים המיועדים לשמש את
כל בעלי הדירות לדירה מסוימת, מוצע לסייג את איסור
.ההצמדה למתקנים חיוניים בלבד
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
. (ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו55
התקנון), שחלק מסוים של הרכוש- בסימן ג' לפרק זה (להלן
המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא יקבעו
זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים
המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד חלק מסוים
מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו עליו הוראות
פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר כדין הדירה
".שאליה הוצמד
)לסעיף קטן (ב
)(ג57 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
"לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. המילים "לעניין סימן זה
מבהירות כי החישוב המצוין בסעיף הקטן המוצע נכון רק
לגבי סימן ב' שכותרתו "דירות ורכוש משותף" ולא ניתן
לעשות בו שימוש כמפתח לחישוב חיובו של בעל דירה
.בהקשרים אחרים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלק ברכוש המשותף
. (ג) הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה57
פלונית, יובא שטחו בחשבון לעניין סעיף קטן (א) בשיעור
בשיעור שקבע- שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת
".המפקח לפי הנסיבות
)לסעיף קטן (ג
, ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות חוק המקרקעין
בשינויי נוסח. הסעיף מבהיר שמותרת העברת חלקים
מוצמדים מדירה לדירה, בדרך של צו לתיקון רישום בית
משותף, ובלבד שמולאו הדרישות לתיקון הצו לרישום
.הבית המשותף ושלא נקבע אחרת בתקנון
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
953
סימן ג': ניהול הבית המשותף
תקנון בית משותף
]61 [מק.613
בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת
(א)
.זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף
])(א62 [מק התקנון ייקבע או ישונה בהחלטה של האסיפה הכללית של בעלי הדירות שהתקבלה
(ב)
- ברוב של בעלי הדירות שלהם שני שלישים לפחות מן הרכוש המשותף; ואולם
אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם
)1(
;חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בפרק זה אלא בהסכמתם
אין להצמיד חלק מסוים של הרכוש המשותף לדירה מסוימת, אלא בהסכמת
)2(
.כל בעלי הדירות
])(ב62 [מק לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה- "לעניין סעיף קטן (ב), "בעל דירה
(ג)
.לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות
רישום תקנון
בית משותף
](ג) רישה62 [מק
.614
.התקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום בפנקס הבתים המשותפים
(א)
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות
. (ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו55
התקנון), שחלק מסויים של- בסימן ג' לפרק זה (להלן
הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד
שלא יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים
ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד
חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו
עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל דבר
.כדין הדירה שאליה הוצמד
תקנון מוסכם
) הוצמד חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה1. (א62
פלונית, ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי
".145 הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף
המשותף הבית ניהול :'ג סימן
) לסעיף קטן (א613 סעיף
61 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקנון
. בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים61
בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית
".המשותף
)לסעיף קטן (ב
(א) לחוק62 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין
:נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקנון מוסכם
. (א) בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות62
את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של
הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או
לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם
חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק
זה אלא בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסוים
מהרכוש המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי
".הדירות
)לסעיף קטן (ג
(ב) לחוק62 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקנון מוסכם
לרבות- ". (ב) לעניין סעיף קטן (א), "בעל דירה62
המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר–המשנה
".בדירה המוחכרת בחכירת–משנה לדורות
) לסעיף קטן (א614 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הרישה של
.(ג) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח62 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקנון מוסכם
,. (ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו62
".כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן
סימן ג': ניהול הבית המשותף
.613
בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת
(א)
.זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית המשותף
תקנון בית משותף
]61 [מק
התקנון ייקבע או ישונה בהחלטה של האסיפה הכללית של בעלי הדירות שהתקבלה
(ב)
- ברוב של בעלי הדירות שלהם שני שלישים לפחות מן הרכוש המשותף; ואולם
])(א62 [מק
אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם
)1(
;חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בפרק זה אלא בהסכמתם
אין להצמיד חלק מסוים של הרכוש המשותף לדירה מסוימת, אלא בהסכמת
)2(
.כל בעלי הדירות
לרבות המחכיר בדירה המוחכרת בחכירה- "לעניין סעיף קטן (ב), "בעל דירה
(ג)
.לדורות ומחכיר המשנה בדירה המוחכרת בחכירת משנה לדורות
])(ב62 [מק
.614
.התקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום בפנקס הבתים המשותפים
(א)
רישום תקנון
בית משותף
](ג) רישה62 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
954
](ג) סיפה, ח62 [מק תקנון שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), כוחו יפה גם כלפי מי שרכש בעלות בדירה
(ב)
בבית המשותף לאחר רישום התקנון; תקנון או שינוי בו שטרם נרשמו, יחייבו את מי
שהיו בעלי הדירות בעת קביעתו וכן אדם אחר שהפך לבעל דירה בבית המשותף לאחר
.מכן, אם ידע על התקנון או השינוי כאמור
][ח הוראה בתקנון לעניין דרכי ההחזקה של הרכוש המשותף והשימוש בו תחייב גם
(ג)
.את הבא מכוחו של בעל דירה
]63 [מק תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף כולו הוא בבעלותו של אדם
(ד)
.אחד
]ג77 , מק64 [מק התקנון המצוי שבתוספת השנייה ייחשב כתקנון שנרשם בידי בעלי הדירות
(ה)
מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף קטן (א), או בעניין מסוים שאין לגביו הוראה בתקנון
.שנרשם
הוצאות להחזקת
רכוש משותף
]58 [מק
.615
בעל דירה ישתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש
(א)
המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי חיקוק או המקובלים על פי נוהג, לפי
היחס שבין שטח רצפת דירתו לבין שטח רצפת כל הדירות שבבית המשותף, אלא אם
.כן נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר
שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה- "בסעיף זה, "החזקה תקינה
(ב)
.בעת גמר הבנייה, לרבות שינויים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות
)לסעיף קטן (ב
)(ג62 ההוראה המוצעת חוזרת על הסיפה של סעיף
לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. כמו כן מוצע לקבוע כי
בשל מעמדו המשפטי של התקנון, יחייב התקנון את מי
,שהיה בעל דירה בעת קביעתו, גם אם התקנון לא נרשם
כמו גם את מי שהיה לבעל דירה לאחר קבלתו, אם הוא
.ידע על קיומו
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקנון מוסכם
,. (ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו62
".כוחם יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי הוראה בתקנון
ביחס לדרכי החזקתו התקינה וניהולו של הרכוש המשותף
,תחייב גם את כל מי שמשתמש בנכס מטעם בעל הדירה
.כגון שוכר, אורח, בני משפחה וכיוצא באלה
)לסעיף קטן (ד
לחוק63 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
.המקרקעין, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקנון שנערך על ידי יחיד
. תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על63
".כל דירותיו הוא בבעלותו של אדם אחד
)לסעיף קטן (ה
לחוק64 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המקרקעין, בשינוי נוסח. הוראה זו כמו הוראות אחרות
בפרק זה, חלה גם על בית משותף שלא נרשם ככזה (ראה
.) המוצע639 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנון המצוי
, ובמידה שאין62 מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף .64
בתקנון שנרשם הוראה בנדון, יראו את התקנון המצוי
".שבתוספת כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות
) לסעיף קטן (א615 סעיף
)(א58 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ב
(א), ההוראה המוצעת58 בשונה מההגדרה שבסעיף
קובעת כי "החזקה תקינה" מתייחסת גם לשמירה על מצבו
)"של הרכוש המשותף, לרבות שינויים (ולא רק "שיפורים
.שבוצעו בו בהסכמת בעלי הדירות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"נשיאת הוצאות
. (א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות58
להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת
השירותים המחויבים על פי דין או המקובלים על פי
הנוהג, הכל בהתאם לחלקו ברכוש המשותף, זולת אם
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
955
ועד בית משותף
וסמכויותיו
]65 [מק
.616
בכל בית משותף יהיה ועד שינהל את הרכוש המשותף ושיפעל לפי הוראות
(א)
.התקנון
]69 [מק הוועד הוא שלוח של בעלי הדירות בכל הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של
(ב)
הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי חיקוק או המקובלים על פי
(א), והוא מוסמך בעניינים אלה, בשם בעלי הדירות, להתקשר615 נוהג, כאמור בסעיף
.בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר
כינון ועד בית
משותף
]65 [מק
.617
הוועד ייכון לפי הוראות התקנון ויפעל בהתאם להחלטות האסיפה הכללית ככל
(א)
.שהתקבלו
]68 ,)(א67 [מק ,לא כונן ועד בבית משותף לפי הוראות התקנון או שהוועד שכונן אינו פועל
(ב)
רשאי המפקח למנות לאותו בית ועד מבין בעלי הדירות, ובאין אפשרות מעשית לכך
אף שלא מביניהם; כמו כן רשאי המפקח לקבוע לוועד שמינה שכר, שישולם בידי-
בעלי הדירות, כחלק מן ההוצאות, אחרי שנתן לבעלי הדירות הזדמנות להשמיע את
.טענותיהם
נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר. לעניין זה, "החזקה
שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה- "תקינה
בעת גמר הבנייה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן
".בהסכמת בעלי הדירות
) לסעיף קטן (א616 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הרישה
לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. כך הוחלף65 של סעיף
המונח "נציגות" הקבוע בחוק הקיים במונח "ועד", שהוא
המונח המקובל בחיי היום–יום. כדי להדגיש את האבחנה
בין "דירה" לבין "רכוש משותף" וכדי להבהיר את סמכויות
"הוועד, מוצע לקבוע כי מדובר בניהול "הרכוש המשותף
."ולא בניהול "ענייני הבית המשותף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"נציגות הבית המשותף
. לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית65
".המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון
)לסעיף קטן (ב
לחוק69 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המקרקעין, בשינויי נוסח, וקובעת כי הוועד משמש כשלוח
של כל בעלי הדירות. המילים "ולהבטחת השירותים
,"המחויבים על פי חיקוק או המקובלים על פי הנוהג
)(א615 הוספו כדי להתאים בין נוסח הוראה זו לנוסח סעיף
.המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
מורשה של בעלי הדירות - "הנציגות
. הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל69
,עניין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף
והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד
בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי
".הדירות
) לסעיף קטן (א617 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת הסיפה של
לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח, בעקבות החלפת65 סעיף
מונח הנציגות במונח "ועד". כמו כן מבהירה ההוראה כי
.פעולות הוועד כפופות להחלטות האסיפה הכללית
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"נציגות הבית המשותף
. לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית65
".המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון
)לסעיף קטן (ב
, ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות חוק המקרקעין
.המפורטות להלן, בשינוי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הנוהל באין נציגות
. (א) לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות67
התקנון, או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות
יחולו, בשינויים66 לאותו בית נציגות, והוראות סעיף
המחויבים, על מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל
.מעמדה
השכר לנציגות
. השכר שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה68
, דינו כדין הוצאה שבעלי67 או בסעיף66 כאמור בסעיף
".58 הדירות חייבים להשתתף בה כאמור בסעיף
.616
בכל בית משותף יהיה ועד שינהל את הרכוש המשותף ושיפעל לפי הוראות
(א)
.התקנון
ועד בית משותף
וסמכויותיו
]65 [מק
הוועד הוא שלוח של בעלי הדירות בכל הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של
(ב)
הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים על פי חיקוק או המקובלים על פי
(א), והוא מוסמך בעניינים אלה, בשם בעלי הדירות, להתקשר615 נוהג, כאמור בסעיף
.בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר
]69 [מק
.617
הוועד ייכון לפי הוראות התקנון ויפעל בהתאם להחלטות האסיפה הכללית ככל
(א)
.שהתקבלו
כינון ועד בית
משותף
]65 [מק
,לא כונן ועד בבית משותף לפי הוראות התקנון או שהוועד שכונן אינו פועל
(ב)
רשאי המפקח למנות לאותו בית ועד מבין בעלי הדירות, ובאין אפשרות מעשית לכך
אף שלא מביניהם; כמו כן רשאי המפקח לקבוע לוועד שמינה שכר, שישולם בידי-
בעלי הדירות, כחלק מן ההוצאות, אחרי שנתן לבעלי הדירות הזדמנות להשמיע את
.טענותיהם
]68 ,)(א67 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
956
])(ב67 [מק נקבע בתקנון שהוועד ייבחר בידי בעלי הדירות באסיפה כללית, לא יפעיל המפקח
(ג)
את סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), אלא לאחר שהורה על כינוס אסיפה כללית
בעניין והאסיפה לא בחרה ועד, או שנוכח כי בנסיבות העניין כינוס של אסיפה כאמור
.אינו מעשי
])(ב66 [מק ועד שנתמנה בידי המפקח לפי הוראת סעיף זה, דינו לכל דבר ועניין כדין ועד
(ד)
.שכונן לפי הוראות התקנון
אסיפה כללית
בבית משותף
] (א) רישה71 [מק
.618
האסיפה הכללית של בעלי הדירות רשאית, בהתאם לתקנון, לקבל החלטות
(א)
בענייני הניהול של הרכוש המשותף והשימוש בו; החלטות האסיפה יירשמו בספר
.ההחלטות
;החלטה של בעלי הדירות שהתקבלה בהתאם לתקנון, תחייב כל בעל דירה
(ב)
החלטה כאמור שנרשמה בספר ההחלטות תחייב גם את מי שהיה לבעל דירה אחרי
קבלתה; היתה ההחלטה לעניין דרכי ההחזקה של הרכוש המשותף והשימוש בו, תחייב
.ההחלטה גם את הבאים מכוחו של בעל דירה
]70 [מק קבע תקנון של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה כללית של בעלי הדירות
(ג)
והאסיפה לא נתכנסה במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח להורות על
כינוסה ולקבוע את סדר יומה; הוראות התקנון יחולו על אסיפה שכונסה כאמור, ודינה
.כדין אסיפה כללית שכונסה בהתאם לתקנון
)לסעיף קטן (ג
(ב) לחוק67 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הנוהל באין נציגות
. (ב) קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות67
באסיפה כללית, לא ישתמש המפקח בסמכותו לפי סעיף
קטן (א) אלא לאחר שכינס את בעלי הדירות לאסיפה כללית
לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח
".כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה לא יהיה מעשי
)לסעיף קטן (ד
(ב) לחוק66 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המקרקעין, בשינויי נוסח. מובהר כי גם החלטות הוועד
אשר התמנה על ידי המפקח ופעולותיו כפופות להחלטות
)האסיפה הכללית, בהתאם לכלל הקבוע בסעיף קטן (א
.המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הנציגות הראשונה
). (ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א66
".יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון
)לסעיף קטן (א
618 סעיף
ההוראה המוצעת קובעת מהן הסמכויות
(א) לתקנון5 של האסיפה הכללית, ברוח האמור בסעיף
(א) לחוק71 המצוי, וכן קובעת, בהתאם לחוק הקיים (סעיף
.המקרקעין), הוראה בדבר ניהול ספר החלטות
)לסעיף קטן (ב
, ההוראה המוצעת שונה מהחוק הקיים והיא קובעת
כי החלטה שהתקבלה בהתאם לתקנון, תחייב בעל דירה
אף בטרם רישומה בספר ההחלטות, ותחייב את מי שהיה
לבעל דירה לאחר מכן אם נרשמה בספר ההחלטות. הטעם
לכך נעוץ במעמדה המשפטי של החלטת האסיפה. הוראה
(ב) ו–(ג) המוצעים, הדנים614 דומה מצויה גם בסעיפים
בתחולת תקנון שלא נרשם. כמו כן נוספה הוראה בדבר
תחולתן של החלטות שעניינן החזקה ושימוש על הבאים
.מכוחו של בעל דירה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלטות בעלי הדירות
. (א) החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם71
לתקנון ונרשמה בספר ההחלטות תחייב כל בעל דירה, בין
שהיה בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל
דירה אחרי קבלתה; ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל
".עת סבירה לכל בעל דירה
: נוסח התקנון המצוי
"אסיפה כללית רגילה
. (א) בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית5
לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש
בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי נציגות, אישור
חשבונות והסדר העניינים האחרים הנובעים מהשכנות
".בבית המשותף
)לסעיף קטן (ג
לחוק70 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין, בשינוי נוסח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
957
ספר החלטות
בבית משותף
](א) סיפה71 [מק
.619
,, והוא יהיה פתוח, בכל עת סבירה618 הוועד ינהל את ספר ההחלטות, כאמור בסעיף
.לעיונו של כל בעל דירה והבאים מכוחו
ניהול הרכוש
המשותף בידי
מתחזק
])(ב) עד (ד71 [מק
.620
)(א בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי
)1(
הדירות שלהם שני שלישים של הרכוש המשותף, כי הניהול וההחזקה התקינה
של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו בידי מי שבעלי הדירות יתקשרו
.) מתחזק- עמו למטרה כאמור (בסעיף זה
החלטה לעניין התקשרות עם מתחזק מסוים או לעניין החלפתו תתקבל
)2(
.בידי בעלי הדירות שלהם יותר ממחצית הרכוש המשותף
דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור
(ב)
.)(א615 בסעיף
על המתחזק יחולו, לעניין ניהול החשבונות ואישורם והמצאת מידע לבעלי
(ג)
. לתקנון המצוי שבתוספת השנייה16 הדירות, החובות המוטלות על גזבר בסעיף
נכסים שנרכשו
במשותף
][ח
.621
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נכסים שנרכשו במשותף בידי בעלי
.הדירות לשם החזקתו התקינה של הרכוש המשותף וניהולו
בית משותף
המורכב ממבנים
או מאגפים
]59 [מק
.622
בית משותף המורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים- "בסעיף זה, "בית מורכב
(א)
.אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"אסיפה כללית
. קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום70
אסיפה כללית של בעלי הדירות והאסיפה לא נתכנסה
במועדה בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנסה
ולקבוע את סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה
".כללית יחולו כאילו כונסה בהתאם להוראותיו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
619 סעיף
(א) סיפה, בשינוי נוסח. בהתאם71 סעיף
להבהרה בדבר כוחן המחייב של חלק מהוראות התקנון כלפי
.הבאים מכוחו של בעל דירה, ניתנה גם להם זכות העיון
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלטות בעלי הדירות
. (א) החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם71
לתקנון ונרשמה בספר ההחלטות תחייב כל בעל דירה, בין
שהיה בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל
דירה אחרי קבלתה; ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל
".עת סבירה לכל בעל דירה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
620 סעיף
.(ב) עד (ד) לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח71
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלטות בעלי דירות
) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או1( ). (ב71
בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות
ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים
לדירותיהם, כי הניהול וההחזקה התקינה של
הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו על ידי
מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה כאמור
.) מתחזק- (בחוק זה
) החלטה לעניין התקשרות עם מתחזק מסוים או2(
לעניין החלפתו תתקבל בידי בעלי הדירות שיותר
.ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם
דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות ) (ג
.)(א58 חייבים להשתתף בה, כאמור בסעיף
(ד) על המתחזק יחולו, לעניין ניהול החשבונות
ואישורם והמצאת מידע לבעלי הדירות, החובות המוטלות
". לתקנון המצוי שבתוספת16 על גזבר בסעיף
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי דיני
621 סעיף
הרכוש המשותף יחולו גם על נכסים
שנרכשו במשותף בידי בעלי הדירות לשם החזקתו התקינה
וניהולו של הרכוש המשותף, אף על פי שהם לא עונים על
. המוצע607 הגדרת "רכוש משותף" שבסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
622 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח59 סעיף
ההוראה מבהירה בסעיף קטן (ב) כי המפתח לחישוב החיוב
בהוצאות של בעל דירה באגף או במבנה לאחר הפרדת
הניהול, יהיה מבוסס על חלקו היחסי של בעל הדירה
ברכוש המשותף שבאותו מבנה או אגף, על פי העיקרון
.(א) המוצע615 הקבוע בסעיף
.619
,, והוא יהיה פתוח, בכל עת סבירה618 הוועד ינהל את ספר ההחלטות, כאמור בסעיף
.לעיונו של כל בעל דירה והבאים מכוחו
ספר החלטות
בבית משותף
](א) סיפה71 [מק
.620
)(א בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה שהתקבלה ברוב של בעלי
)1(
הדירות שלהם שני שלישים של הרכוש המשותף, כי הניהול וההחזקה התקינה
של הרכוש המשותף, כולם או רובם, יתבצעו בידי מי שבעלי הדירות יתקשרו
.) מתחזק- עמו למטרה כאמור (בסעיף זה
ניהול הרכוש
המשותף בידי
מתחזק
])(ב) עד (ד71 [מק
החלטה לעניין התקשרות עם מתחזק מסוים או לעניין החלפתו תתקבל
)2(
.בידי בעלי הדירות שלהם יותר ממחצית הרכוש המשותף
דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות חייבים להשתתף בה, כאמור
(ב)
.)(א615 בסעיף
על המתחזק יחולו, לעניין ניהול החשבונות ואישורם והמצאת מידע לבעלי
(ג)
. לתקנון המצוי שבתוספת השנייה16 הדירות, החובות המוטלות על גזבר בסעיף
.621
הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נכסים שנרכשו במשותף בידי בעלי
.הדירות לשם החזקתו התקינה של הרכוש המשותף וניהולו
נכסים שנרכשו
במשותף
][ח
.622
בית משותף המורכב ממבנים אחדים או מאגפים אחדים- "בסעיף זה, "בית מורכב
(א)
.אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או מיתקנים נפרדים
בית משותף
המורכב ממבנים
או מאגפים
]59 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
958
,קבעו בעלי הדירות בבית מורכב, בתקנון, כי הרכוש המשותף, כולו או חלקו
(ב)
שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו מבנה או אגף, או שהחזקתו
וניהולו יהיו נפרדים, תחול חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש
,, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף בלבד615 המשותף בהתאם להוראות סעיף
ביחס לרכוש המשותף שבמבנה או באגף; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו
.אסיפה כללית וועד נפרדים לגבי אותו מבנה או אגף
באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח להורות כי בית
(ג)
;מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (ב), אם נוכח שנסיבות העניין מצדיקות לעשות כן
הורה המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחולו עליהם הוראות סעיף
.)קטן (ב
אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות החוק
(ד)
.החלות על הרכוש המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו
סימן ד': הוראות בעניין מיתקנים ושירותים מסוימים
מיתקנים וצנרת
בבית משותף
]ה59 [מק
.623
מיתקנים או צנרת בבית משותף שנועדו לשמש דירה מסוימת בלבד, יהוו חלק
(א)
;מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם הם נמצאים מחוץ לדירה
נמצאו המיתקנים בתחומה של דירה אחרת, רשאי בעל הדירה שהמיתקנים נועדו
לשמש אותה, להיכנס לדירה האחרת בתיאום מוקדם עם בעל הדירה האחרת, לשם
.ביצוע פעולות הדרושות להחזקתם התקינה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים
. (א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים59
או מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת
בית מורכב) ובעלי הדירות- או מיתקנים נפרדים (להלן
,קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו
שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו
מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול
חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש
המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף
בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה
.כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף
(ב) באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי
המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן
(א) אם נוכח שנסיבות העניין מצדיקות לעשות כן; הורה
המפקח כאמור, יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול
.)עליהם סעיף קטן (א
(ג) אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור
בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש
".המשותף בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו
מסוימים ושירותים מתקנים בעניין הוראות :'ד סימן
)לסעיף קטן (א
623 סעיף
ה לחוק המקרקעין, החלה59 הוראת סעיף
על מיתקנים וצנרת של מערכת גז מרכזית, הורחבה בסעיף
המוצע גם על צנרת ומיתקנים אחרים, זולת אם קיימת בדין
,)הוראה אחרת (ראה למשל חוק התקשורת (בזק ושידורים
.)1996-, וחוק משק החשמל, התשנ"ו1982-התשמ"ב
הסיפה של הסעיף מחדשת וקובעת כי לבעל הדירה, אשר
,המתקנים משמשים אותו אך מצויים בתחום דירה אחרת
,תהיה זכות כניסה לדירה האחרת, בכפוף לתיאום מוקדם
.לצורך תיקונים ואחזקת המתקנים
)לסעיפים קטנים (ב) עד (ג
הסעיפים הקטנים המוצעים חוזרים על הוראת החוק
הקיים, אשר תחולתו הורחבה כאמור בסעיף קטן (א), בשינוי
.נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"מתקני גז
ה. (א) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית בבית59
משותף שנועדו לשמש דירה מסויימת בלבד, יהוו חלק
מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם
.הם נמצאים מחוץ לדירה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
959
בכפוף להוראות כל דין, מיתקנים או צנרת בבית משותף שנועדו לשמש את
(ב)
כל בעלי הדירות או את חלקם, למעט מכל, מונה או וסת הניתנים לפירוק, יהוו חלק
.מהרכוש המשותף
,הוראה בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים קטנים (א) או (ב), בטלה
(ג)
.אלא אם כן היא מיטיבה עם בעלי הדירות
התקנת דוד שמש
]א59 [מק.624
בעל דירה בבית משותף רשאי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להתקין במקום סביר
(א)
על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, דוד
דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה את המיתקנים- לחימום מים על ידי השמש (בסעיף זה
:הקשורים לכך ואת הצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה
הוא הודיע על כוונתו להתקין דוד שמש לבעלי הדירות האחרים זמן סביר
)1(
;מראש
הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבנייה, ומילא אחר תנאי
)2(
;ההיתר
) לא שימש המקום שעליו יותקן דוד2( ביום מתן ההיתר כאמור בפסקה
)3(
,השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה
בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, ואותו מקום לא נועד ביום
;האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף
התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את
)4(
.הפגיעה בחזות הבית
בעל דירה בבית משותף שבגגו אין אפשרות להתקין מספר דודי שמש כמספר
(ב)
הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אם בעל דירה
.אחר התנגד להתקנה, טרם ביצועה
(ב) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית שנועדו
לשמש את כל בעלי הדירות או חלקם, למעט מכל, מונה או
.וסת הניתנים לפירוק, יהוו חלק מהרכוש המשותף
(ג) הוראה, בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה
בטלה, זולת אם היא מיטיבה- )לסעיפים קטנים (א) או (ב
".עם בעלי הדירות
)לסעיף קטן (א
624 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
א לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. מובהר כי הסעיף הקטן59
המוצע יחול במקרה שבו אין אפשרות להציב על גג הבית
דודי שמש כמספר הדירות בבית, שאם לא כן תחול הוראת
סעיף קטן (ב) המוצע. כדי לתת משקל ליכולת הדייר להתנגד
לפי סעיף קטן (ב), ולסמכות המפקח להתערב בסכסוך, נוספה
חובה לתת הודעה בדבר הכוונה להתקין דוד שמש, כתנאי
.לחוקיות התקנתו על פי הסעיף המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנת דוד שמש
,)א. (א) בעל דירה רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב59
ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין במקום סביר
על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, דוד לחימום מים
דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה- על ידי השמש (להלן
את המיתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים
:לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה
) הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון1(
, ומילא אחרי תנאי1965-והבנייה, התשכ"ה
;ההיתר
) ביום מתן ההיתר לא שימש המקום שעליו2(
יותקן דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את
,בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה
,בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם
והוא לא נועד ביום האמור לשמש למטרה כלשהי
;לפי תקנון הבית המשותף
) התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה3(
בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות
".הבית
)לסעיף קטן (ב
. הוראת הסעיף הקטן המוצע שונה מהחוק הקיים
מוצע לקבוע כי ההוראה לא תחול רק במקרה שבו גג הבית
,אינו מספיק להתקנת דודי שמש כמספר הדירות בבית
למשל במקרה- אלא בכל מקרה שבו אין אפשרות כזו
שבו יש שטח מספיק על גג הבית אך קיימת מניעה הנדסית
בכפוף להוראות כל דין, מיתקנים או צנרת בבית משותף שנועדו לשמש את
(ב)
כל בעלי הדירות או את חלקם, למעט מכל, מונה או וסת הניתנים לפירוק, יהוו חלק
.מהרכוש המשותף
,הוראה בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים קטנים (א) או (ב), בטלה
(ג)
.אלא אם כן היא מיטיבה עם בעלי הדירות
.624
בעל דירה בבית משותף רשאי, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), להתקין במקום סביר
(א)
על גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, דוד
דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה את המיתקנים- לחימום מים על ידי השמש (בסעיף זה
:הקשורים לכך ואת הצינורות להולכת המים לדירתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה
התקנת דוד שמש
]א59 [מק
הוא הודיע על כוונתו להתקין דוד שמש לבעלי הדירות האחרים זמן סביר
)1(
;מראש
הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבנייה, ומילא אחר תנאי
)2(
;ההיתר
) לא שימש המקום שעליו יותקן דוד2( ביום מתן ההיתר כאמור בפסקה
)3(
,השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות למטרה כלשהי שהוסכם עליה
בין בהחלטה של בעלי הדירות ובין בהתנהגותם, ואותו מקום לא נועד ביום
;האמור לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף
התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את
)4(
.הפגיעה בחזות הבית
בעל דירה בבית משותף שבגגו אין אפשרות להתקין מספר דודי שמש כמספר
(ב)
הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אם בעל דירה
.אחר התנגד להתקנה, טרם ביצועה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
960
מצא המפקח כי בעל דירה מתנגד להתקנה כאמור בסעיף קטן (ב) מטעמים בלתי
(ג)
סבירים או מתנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להתיר את התקנת
.דוד השמש בתנאים שיקבע
תעודה בחתימת מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תשמש ראיה לעניין
(ד)
האפשרות להתקין בגג הבית המשותף מספר דודי שמש כמספר הדירות בבית; בתעודה
.האמורה יקבע המהנדס כמה דודי שמש אפשר להתקין בגג הבית
הינתקות ממערכת
חימום מרכזית
]ב59 [מק
.625
בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת המרכזית לחימום מים או להסקה
(א)
המערכת המרכזית), בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם- (בסעיף זה
המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא יהיה רשאי להינתק מאחד מהם
.611 בלבד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף
שר התשתיות הלאומיות יקבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי
(ב)
.הינתקות לעניין סעיף זה, מהם התנאים המאפשרים הינתקות ובאלה תנאים היא תבוצע
הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו של בעל הדירה במערכת
(ג)
המרכזית שניתק ממנה, ולא תפטור אותו מנשיאה בהוצאות הדרושות להחזקתה
.התקינה
שבשלה אי–אפשר להציב דודי שמש כמספר הדירות. נוסף
על כך מוצע לקבוע שבמקרה שבו אין אפשרות להתקין
על גג הבית מספר דודי שמש כמספר הדירות, המבקש
להתקין דוד שמש יהיה רשאי לעשות כן, בכפוף למילוי
שאר התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) המוצע, אלא אם
.כן בעל דירה התנגד להתקנה טרם ביצועה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנת דוד שמש
א. (ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק59
למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי
להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל
את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל
דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את
הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את
".התקנת דוד השמש
)לסעיף קטן (ג
)א(ב59 ההוראה המוצעת חוזרת על הסיפה של סעיף
לחוק המקרקעין. מובהר כי המפקח רשאי להתנות את
.ההתקנה בתנאים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנת דוד שמש
א. (ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק59
למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי
להתקין דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל
את הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל
דירה אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את
הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את
".התקנת דוד השמש
)לסעיף קטן (ד
)א(ג59 הוראת הסעיף המוצע חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנת דוד שמש
א. (ג) תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית59
לתכנון ולבנייה תשמש ראיה לעניין היותו של גג הבית
מספיק או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות
בבית; בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש
".מספיק גג הבית
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
625 סעיף
.ב לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח59 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הינתקות ממערכת חימום מרכזית
ב. (א) בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת59
המערכת- המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן
המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד
שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא
יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי
. לתקנון המצוי שבתוספת לחוק2 לגרוע מהוראת סעיף
(ב) שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לעניין
סעיף זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים
.היא תבוצע
(ג) הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע
,מזכויותיו של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה
ולא תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות
.להחזקתה התקינה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
961
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ובאישור ועדת החוקה
(ד)
)חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג
שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בעניין חלקו בהוצאות השוטפות
להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם
.לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות
התאמות לאדם
עם מוגבלות
]ג59 [מק
.626
- בסעיף זה
(א)
- כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- ""אדם עם מוגבלות
;321998
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון- ""הנציבות
;1998-זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח
, כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות- ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט
;332008-התשס"ח
.341976- רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- ""רופא
,בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה
(ב)
הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד), לבצע התאמה
התאמה), ובלבד- ברכוש המשותף כפי שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן (ח) (בסעיף זה
:שנתקיימו כל אלה
היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון
)1(
; בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר- והבנייה
רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו בטופס שקבע שר
)2(
המשפטים לפי הוראות סעיף קטן (ח) כי ביצוע ההתאמה, כפי שפירט, דרוש
לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה
;או לרכוש המשותף המשמש אותה
(ד) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה
,והתשתית ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
יקבע בתקנות הוראות בעניין תשלום הוצאות כאמור בסעיף
,קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית
וכן בעניין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת
המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות
".אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
626 סעיף
.ג לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח59 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התאמות לאדם עם מוגבלויות
- ג. (א) בסעיף זה59
כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים- ""אדם עם מוגבלות
;1998-עם מוגבלות, התשנ"ח
כהגדרתם בחוק הסדרת- ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט
;2008-העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח
, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- ""הנציבות
כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם
;1998-מוגבלות, התשנ"ח
,] רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש- ""רופא
.1976-התשל"ז
(ב) בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר
עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם
,)מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד
לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א' עד
התאמה), ובלבד שנתקיימו- ג' לתוספת השניה (להלן
:כל אלה
) היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש1(
-הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה
בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור- 1965
;ומילא אחר תנאי ההיתר
) רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר2(
'בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד
.619 ', עמ619 ; התש"ע152 'ס"ח התשנ"ח, עמ 32
.476 '; התש"ע, עמ720 'ס"ח התשס"ח, עמ 33
.485 '; התש"ע, עמ594 ', עמ30 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ובאישור ועדת החוקה
(ד)
)חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בעניין תשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (ג
שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית, וכן בעניין חלקו בהוצאות השוטפות
להפעלת המערכת המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות אלה שנגרם
.לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות
.626
- בסעיף זה
(א)
התאמות לאדם
עם מוגבלות
]ג59 [מק- כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- ""אדם עם מוגבלות
;321998
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כמשמעותה בחוק שוויון- ""הנציבות
;1998-זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח
, כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות- ""מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט
;332008-התשס"ח
.341976- רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז- ""רופא
,בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה
(ב)
הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד), לבצע התאמה
התאמה), ובלבד- ברכוש המשותף כפי שנקבעה לפי הוראות סעיף קטן (ח) (בסעיף זה
:שנתקיימו כל אלה
היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון
)1(
; בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר- והבנייה
רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו בטופס שקבע שר
)2(
המשפטים לפי הוראות סעיף קטן (ח) כי ביצוע ההתאמה, כפי שפירט, דרוש
לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה
;או לרכוש המשותף המשמש אותה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
962
ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף
)3(
שימוש סביר, והיא תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי
;הדירות האחרים ובחזות הבית
;ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה
)4(
בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים ימים לפני מועד ביצוע
)5(
ההתאמה, הודעה מפורטת בכתב לוועד הבית המשותף על הכוונה לבצע את
ההתאמה ומהותה; באין ועד לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה בבית
.המשותף
ביצוע ההתאמה טעון הסכמה של בעלי הדירות האחרים בבית המשותף ברוב
(ג)
שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ח), אלא אם כן נקבע לפי הוראות הסעיף האמור כי
.ביצועה אינו טעון הסכמה כאמור
מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע ההתאמה או
(ד)
התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא
.)החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לעניין סעיף קטן (ג
,ועד הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה את עצמו נפגע מביצוע התאמה
(ה)
ימים מהיום שבו נתקבלה ההודעה האמורה30 רשאים לפנות בתביעה למפקח בתוך
); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את ביצוע ההתאמה, אלא אם כן5()בסעיף קטן (ב
הורה המפקח אחרת; המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את המועד להגשת
.תביעה לפי סעיף קטן זה
בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתו
(ו)
התקינה של תוצר ההתאמה; ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי
.הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות האמורות
לתוספת השניה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט
דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם
נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש
;המשותף המשמש אותה
) ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות3(
האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש
סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל
האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים
;ובחזות הבית
) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל4(
;הדירה
) בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר5(
,מארבעים ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה
הודעה מפורטת בכתב לנציגות הבית המשותף
אודות הכוונה לבצע את ההתאמה ומהותה; באין
נציגות לבית, תומצא הודעה כאמור לכל דירה
.בבית המשותף
) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות1( )(ג
בחלק א' שבתוספת השניה אינו טעון הסכמת
.בעלי הדירות האחרים בבית המשותף
) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות2(
בחלק ב' שבתוספת השניה טעון הסכמת רוב בעלי
.הדירות האחרים בבית המשותף
) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות3(
בחלק ג' שבתוספת השניה טעון הסכמת בעלי
הדירות שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות
.בבית המשותף
(ד) מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי
סבירים לביצוע ההתאמה או התנה את הסכמתו בתנאים
בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא
החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לעניין סעיף
.)3(–) ו2()קטן (ג
(ה) נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו
נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח
ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה30 בתוך
); אין בהגשת התביעה כדי למנוע את5()בסעיף קטן (ב
ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח
רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד
.להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה
(ו) בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות
;השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה
ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי
הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות
.האמורות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
963
האסיפה הכללית רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה
(ז)
,שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה
להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף
. ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור90–קטן זה תתקבל לא יאוחר מ
שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום
(ח)
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
- הכנסת
את ההתאמות שביצוען אינו טעון הסכמה של בעלי הדירות האחרים בבית
)1(
;המשותף
את ההתאמות שביצוען טעון הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית
)2(
;המשותף
את ההתאמות שביצוען טעון הסכמה של בעלי הדירות שבבעלותם שישים
)3(
;אחוזים מן הדירות שבבית המשותף
.טופס אישור רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק בדבר הצורך בהתאמה
)4(
), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל2()הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב
(ט)
דירה, שהוא או אדם השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש
- לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1'המשותף לפי הוראות פרק ה
,, ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי העניין1998
וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות העניין מהמקום הציבורי או מהשירות
הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או
,שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר
.הכל לפי העניין
החלפת ספק גז
]ד59 [מק.627
בבית משותף שבו קיימת מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות
(א)
מערכת גז מרכזית), רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות- או יותר (בסעיף זה
,מערכת הגז המרכזית להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או באמצעותו
.ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו
(ז) אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף
הצורך בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם
המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את
ההתאמה, להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל
ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל
ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה90–לא יאוחר מ
.כאמור
(ח) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם הנציבות
ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם
מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
.הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת
,), יחולו2() (ט) הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב
בשינויים המחויבים, על בעל דירה, שהוא או שאדם
השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות
לחוק שוויון זכויות1'ברכוש המשותף לפי הוראות פרק ה
, ככל שהדבר נדרש1988-לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח
לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי
העניין, וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות
העניין, מהמקום הציבורי או מהשירות הציבורי; סעיף זה
לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום
ציבורי או שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל
".או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר, הכל לפי העניין
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
627 סעיף
.ד לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח59 סעיף
מובהר בסעיף קטן (ב) המוצע כי ההחלטה לסיים את
ההתקשרות עם ספק הגז ולהתקשר עם ספק גז אחר, לפי
הסעיף המוצע, טעונה הסכמה של יותר ממחצית בעלי
הדירות הנמנים עם צרכני מערכת האספקה, ולא מבין כלל
.בעלי הדירות בבית
האסיפה הכללית רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך בהתאמה, לרבות במקרה
(ז)
,שבו הפסיק האדם עם המוגבלות להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה
להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף
. ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור90–קטן זה תתקבל לא יאוחר מ
שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום
(ח)
זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
- הכנסת
את ההתאמות שביצוען אינו טעון הסכמה של בעלי הדירות האחרים בבית
)1(
;המשותף
את ההתאמות שביצוען טעון הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית
)2(
;המשותף
את ההתאמות שביצוען טעון הסכמה של בעלי הדירות שבבעלותם שישים
)3(
;אחוזים מן הדירות שבבית המשותף
.טופס אישור רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק בדבר הצורך בהתאמה
)4(
), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל2()הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב
(ט)
דירה, שהוא או אדם השוכר ממנו את הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש
- לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1'המשותף לפי הוראות פרק ה
,, ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום הציבורי או לשירות הציבורי, לפי העניין1998
וכדי לאפשר שימוש והנאה סבירים, בנסיבות העניין מהמקום הציבורי או מהשירות
הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או
,שירות ציבורי חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל הדירה או השוכר
.הכל לפי העניין
.627
בבית משותף שבו קיימת מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות
(א)
מערכת גז מרכזית), רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות- או יותר (בסעיף זה
,מערכת הגז המרכזית להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או באמצעותו
.ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו
החלפת ספק גז
]ד59 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
964
החלטה כאמור בסעיף קטן (א) טעונה הסכמה בכתב של יותר ממחצית מבעלי
(ב)
.הדירות הרוכשים גז באמצעות מערכת הגז המרכזית
הוחלף ספק הגז כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דירה אשר לדירתו
(ג)
מסופק גז באמצעות אותה מערכת גז מרכזית, להתקין מיתקן גז נפרד להספקת גז
.לדירתו
תאורה בשבת
ובמועד
]ח59 [מק
.628
בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין על חשבונו, ברכוש
(א)
- המשותף, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה
:המנגנון), והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון והפעלתו ובלבד שהתקיימו כל אלה
נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לוועד הבית המשותף, ובאין ועד
)1(
; לכל דירה בבית המשותף- כאמור
ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את המצב לקדמותו ולשאת
)2(
;בהוצאות הכרוכות בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון
.אין בהפעלת המנגנון משום מטרד או פגיעה בבעל דירה אחרת
)3(
) לכל1()(א), תימסר הודעה כאמור בסעיף קטן (א622 בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף
(ב)
.דירה שבאותו מבנה או אגף
הפעלת מעלית
כמעלית שבת
]ז59 [מק
.629
- בסעיף זה
(א)
כהגדרתו בחוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבנייני- ""מנגנון פיקוד שבת
;352001-מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א
מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת ושהתקיימו לגביה הוראות- ""מעלית שבת
.סעיפים קטנים (ב) או (ג) לפי העניין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"החלפת ספק גז
מערכת- "ד. (א) בסעיף זה, "מערכת גז מרכזית59
.להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר
, (ב) בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית
רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות המערכת
האמורה להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק
הגז או באמצעותו, ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז
ממנו או באמצעותו; החלטה כאמור טעונה הסכמה בכתב
.של יותר ממחצית מבעלי הדירות
הוחלף ספק הגז כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי
בעל דירה הקשור לאותה מערכת, להתקין מיתקן גז נפרד
".להספקת גז לדירתו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
628 סעיף
.ח לחוק המקרקעין59 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תאורה בשבת ובמועד
ח. (א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות59
להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה ,האחרים
- אוטומטית של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה
המנגנון) ברכוש המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו
:ובלבד שהתקיימו כל אלה ,של המנגנון והפעלתו
נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב(1)
,לנציגות הבית המשותף ובאין נציגות לבית
תימסר הודעה כאמור לכל דירה בבית
;המשותף
ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב (2)
את המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות
;בכך אם לא יהיה עוד צורך במנגנון
אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או(3)
.מטרד בבעל דירה אחרת
, תימסר הודעה59 (ב) בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף
".) לבעלי הדירות באותה כניסה1()כאמור בסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
629 סעיף
.ז לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח59 סעיף
ז(ז) ובמקומה להפנות59 מוצע למחוק את הוראת סעיף
לחוק המקרקעין, אשר ייוותר מחוץ72 לסעיף זה בסעיף
.) המוצע897 לחוק זה (ראו סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הפעלת מעלית כמעלית שבת
,ז. (א) בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים59
כולן או חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת
המעליות הותקן מנגנון פיקוח שבת, רשאי כל בעל דירה
לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית
שבת; דרש בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית
.שבת
.519 'ס"ח התשס"א, עמ 35
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
965
בבית משותף שבו דירות המשמשות, כולן או חלקן, למגורים, ושבו מותקנת יותר
(ב)
,ממעלית אחת המשמשת את אותן דירות ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת
רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש
.בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת
בבית משותף כאמור בסעיף קטן (ב), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן
(ג)
במעלית או באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות
להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי
.העניין, כמעלית שבת
)(ד ,) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר1(
.במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם
), רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט1( ) על אף האמור בפסקה2(
.על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות
לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ד), תופעל מעלית שבת
(ה)
בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור
.בסעיף קטן (ג) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם
)(ו ) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה1(
.והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת
)) בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (ג2(
.יישאו בהוצאות התקנתו
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין
(ז)
שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם
.התשלומים
) בבית משותף כאמור בסעיף קטן (א), שמותקנת1 (א
בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן באחת המעליות, לפי
העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות
להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת
.המעלית או אחת המעליות, לפי העניין, כמעלית שבת
(ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית
שבת בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את
.הפעלתה ובצורכיהם
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי
הדירות בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת
.בשעות מסוימות
) לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור1 (ג
בסעיף קטן (ב), תופעל מעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב
בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת
) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים1כאמור בסעיף קטן (א
.במעלית ובצורכיהם
) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית1( )(ד
השבת יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה
.הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת
) בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון2(
), יישאו1פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (א
.בהוצאות התקנתו
(ה) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי
סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה
לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם
.תשלומים
(ו) לעניין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו
., יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף59 בסעיף
(ז) הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף
.זה בפני המפקח בשינויים המחויבים
- (ח) בסעיף זה
כהגדרתו בחוק התקנת- ""מנגנון פיקוח שבת
מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים
;2001-(הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א
מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוח- ""מעלית שבת
)שבת ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א
".), לפי הענין1או (א
בבית משותף שבו דירות המשמשות, כולן או חלקן, למגורים, ושבו מותקנת יותר
(ב)
,ממעלית אחת המשמשת את אותן דירות ובאחת המעליות הותקן מנגנון פיקוד שבת
רשאי כל בעל דירה לדרוש כי המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש
.בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת
בבית משותף כאמור בסעיף קטן (ב), שמותקנת בו מעלית אחת או יותר ולא הותקן
(ג)
במעלית או באחת המעליות, לפי העניין, מנגנון פיקוד שבת, רשאים רוב בעלי הדירות
להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית או אחת המעליות, לפי
.העניין, כמעלית שבת
)(ד ,) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת בהתחשב, בין השאר1(
.במספר האנשים הדורשים את הפעלתה ובצורכיהם
), רשאים כל בעלי הדירות בבית המשותף להחליט1( ) על אף האמור בפסקה2(
.על הפעלת מעלית שבת בשעות מסוימות
לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן (ד), תופעל מעלית שבת
(ה)
בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור
.בסעיף קטן (ג) תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם
)(ו ) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת יישאו בהוצאות החזקתה1(
.והפעלתה הנובעות מהפעלת המעלית כמעלית שבת
)) בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת כאמור בסעיף קטן (ג2(
.יישאו בהוצאות התקנתו
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף זה, יהיו בהתאם ליחס שבין
(ז)
שטח רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם
.התשלומים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
966
(א), יראו כל מבנה או אגף בו622 לעניין סעיף זה, בבית מורכב כהגדרתו בסעיף
(ח)
.כבית משותף
סימן ה': שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
הגדרות לסימן
שינויים ברכוש
המשותף ובזכויות
הבנייה
]א71 [מק
.630
- בסימן זה
הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף שניתן לקבל לגביה היתר- ""הרחבה
;בנייה לפי תכנית בת–תוקף
זכויות לבנייה בבית משותף לפי תכנית בת–תוקף כמשמעותה בפרק- ""זכויות בנייה
.ג' לחוק התכנון והבנייה
,361951- לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א11 מקלט כהגדרתו בסעיף- ""מרחב מוגן
במתכונת מרחב הבנוי בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים בו מפני
;התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי החוק האמור
מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה והמיועד לשרת את דיירי- ""מרחב מוגן דירתי
;הדירה בלבד
מרחב מוגן המיועד לשרת כמה דירות ואשר הכניסה אליו היא- ""מרחב מוגן קומתי
.מרכוש משותף בקומה
שינויים ברכוש
המשותף ובזכויות
הבנייה
ב למעט71 [מק
])סעיף קטן (ג
.631
(ב) לתקנון המצוי שבתוספת השנייה, רשאים12 , או סעיף613 על אף הוראות סעיף
(א)
מי שבבעלותם שלושה רבעים לפחות מהדירות ושני שלישים לפחות מהרכוש המשותף
הצמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסוימים מהרכוש המשותף
והצמדתם לדירה מסוימת המשמשת למגורים, לשם בנייה שמטרתה הרחבת אותה
דירה, ורשאים הם להחליט בדבר חלוקת זכויות הבנייה הנדרשות לצורך כך, בהתאם
החלטת- למנה של בעל דירה ברכוש המשותף, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג) (בסעיף זה
הרחבה); ואולם היה נושא ההחלטה כאמור הרחבת דירה מסוימת אחת או יותר לשם
בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, רשאים להחליט על כך מי שבבעלותם
.שישים אחוזים מהדירות
הבנייה ובזכויות המשותף ברכוש שינויים :'ה סימן
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
630 סעיף
.א לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח71 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
:א. בסימן זה71
זכויות לבנייה בבית משותף לפי תכנית- ""זכויות בנייה
בת–תוקף כמשמעותה בפרק ג' לחוק התכנון
;והבנייה
הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף- ""הרחבה
שניתן לקבל לגביה היתר בנייה לפי תכנית
.בת–תוקף
לחוק ההתגוננות11 מקלט כהגדרתו בסעיף- ""מרחב מוגן
, במתכונת מרחב הבנוי1951-האזרחית, התשי"א
בתוך מעטפת המבנה, המיועד להגן על החוסים
בו מפני התקפה והמתוכנן בהתאם להוראות לפי החוק
;האמור
מרחב מוגן הממוקם בתחום הדירה- ""מרחב מוגן דירתי
;והמיועד לשרת את דיירי הדירה בלבד
מרחב מוגן המיועד לשרת כמה דירות- ""מרחב מוגן קומתי
".ואשר הכניסה אליו היא מרכוש משותף בקומה
)לסעיף קטן (א
631 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
ב(א) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. התוספת "דירה71
מסוימת המשמשת למגורים..." מבהירה כי הרחבת דירה
על פי המתכונת הקבועה בסעיף המוצע אפשרית לגבי
.דירת מגורים בלבד, להבדיל מדירה המשמשת לצורכי עסק
כמו כן הובהר כי חלוקת זכויות הבנייה תיעשה בהתאם
למנה של בעל הדירה ברכוש המשותף, בכפוף לאפשרות
.להגדיל נתח זה כאמור בסעיף קטן (ג) המוצע
.145 '; התשס"ח, עמ78 'ס"ח התשי"א, עמ 36
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
967
לא תתקבל החלטת הרחבה אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בנייה יחסיות של בעל
(ב)
דירה אחר להרחבה לפי סימן זה, אלא אם כן דירתו של בעל הדירה האחר אינה ניתנת
.להרחבה בהתאם למנתו ברכוש המשותף
נתקבלה החלטת הרחבה, חייב בעל דירה המבקש להרחיב את דירתו, ואשר
(ג)
דירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על מנתו ברכוש המשותף, לשלם, במועד
החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה בהתאם
.למנתו ברכוש המשותף
לא הסכימו בעלי הדירות על גובה תשלומי האיזון, ייקבעו התשלומים בידי שמאי
(ד)
.מקרקעין, שימונה בהסכמה
הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם למנתם ברכוש המשותף, לפני
(ה)
.שהתקבלה החלטת הרחבה
לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל דירה את האפשרות
(ו)
הסבירה לבנות סוכה בחלק כלשהו של הרכוש המשותף, אם נהג לעשות כן לפני
.ההחלטה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
)(ב12 (א) סיפה, או סעיף62 ב. (א) על אף הוראות סעיף71
לתקנון המצוי שבתוספת, רשאים מי שבבעלותם שלושה
רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד
לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסוימים
מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בנייה
שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת
זכויות הבנייה הנדרשות לצורך זה, ואולם, היה נושא
ההחלטה כאמור הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם
בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתה רשאים
".להחליט על כך מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות
)לסעיף קטן (ב
)ב(ב71 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. מוצע להבהיר כי החלטת
הרחבה, כאמור בסעיף קטן (א) המוצע, יכולה להתקבל אף
במקרה שיש בה כדי לפגוע בזכויות הבנייה היחסיות של
בעל דירה אחרת להרחבה, ובתנאי שדירתו של בעל הדירה
האחרת אינה ניתנת בפועל להרחבה בהתאם לשיעור מנתו
.ברכוש המשותף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
ב. (ב) לא תתקבל החלטה באמור בסעיף קטן (א) אם71
יש בה כדי לפגוע בזכויות בנייה יחסיות של כל בעל דירה
".להרחבה לפי סימן זה
)לסעיף קטן (ג
)ב(ד71 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
ב. (ד) נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב71
בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה
על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם
במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה
שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו
".היחסי ברכוש המשותף
)לסעיף קטן (ד
)ב(ה71 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
ב. (ה) לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה71
,תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין
".שימונה בהסכמה
)לסעיף קטן (ה
ב(ו) לחוק71 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין, בשינוי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
ב. (ו) הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות71
בהתאם לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת
".ההרחבה
)לסעיף קטן (ו
ב(ז) לחוק71 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
המקרקעין, ואולם נוספו להוראת החוק הקיים המילים
"בחלק כלשהו של הרכוש המשותף". זאת כדי למנוע מצב
לא תתקבל החלטת הרחבה אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בנייה יחסיות של בעל
(ב)
דירה אחר להרחבה לפי סימן זה, אלא אם כן דירתו של בעל הדירה האחר אינה ניתנת
.להרחבה בהתאם למנתו ברכוש המשותף
נתקבלה החלטת הרחבה, חייב בעל דירה המבקש להרחיב את דירתו, ואשר
(ג)
דירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על מנתו ברכוש המשותף, לשלם, במועד
החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה בהתאם
.למנתו ברכוש המשותף
לא הסכימו בעלי הדירות על גובה תשלומי האיזון, ייקבעו התשלומים בידי שמאי
(ד)
.מקרקעין, שימונה בהסכמה
הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם למנתם ברכוש המשותף, לפני
(ה)
.שהתקבלה החלטת הרחבה
לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל דירה את האפשרות
(ו)
הסבירה לבנות סוכה בחלק כלשהו של הרכוש המשותף, אם נהג לעשות כן לפני
.ההחלטה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
968
תביעה בשל
הרחבת דירה
בבית משותף
]ג71 [מק
.632
(א) והטוען631 בעל דירה המתנגד להחלטת הרחבה שהתקבלה כאמור בסעיף
(א)
לפגיעה מהותית בזכויותיו, וכן בעל דירה המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה
(ד) או החולק על קביעת השמאי כאמור באותו סעיף, רשאים לפנות631 כאמור בסעיף
.למפקח בתביעה
ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם בעל הדירה לא היה נוכח30 התביעה תוגש בתוך
(ב)
ימים מיום המצאת ההחלטה; המפקח רשאי להאריך30 בעת קבלת ההחלטה, בתוך
.את המועד להגשת התביעה מטעמים מיוחדים
מצא המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה פגיעה מהותית, או כי טעה שמאי
(ג)
המקרקעין בקביעתו, רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או
להתנותה בתנאים, כפי שימצא לנכון, בין בדרך של תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן
רשאי הוא לתת הוראות לעניין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין כמשמעותה
. לחוק המקרקעין115 בסעיף
אין בפנייה למפקח, כשלעצמה, כדי להוות עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא
(ד)
.אם כן הורה המפקח אחרת
התקנת מעלית
]ו, ח59 [מק.633
בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים לפחות מהדירות בבית המשותף, רשאים
(א)
להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, ובלבד שהתקיימו כל
:אלה
;ניתן לקבל היתר בנייה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבנייה
)1(
ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית
)2(
.בדירה אחרת או ברכוש המשותף, ובכלל זה בחזות הבית
שבו בעל דירה יהיה רשאי להתנגד לביצוע ההרחבה מן
הטעם שהוא מקים סוכה במקום המיועד להרחבה, במקרה
שבו יוכל אותו בעל דירה, לאחר ביצוע ההרחבה, להקים
.את סוכתו באופן סביר במקום אחר ברכוש המשותף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה
ב. (ז) לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע71
מבעל דירה את האפשרות לבנות סוכה, אם נהג לעשות
".כן לפני ההחלטה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
632 סעיף
.ג לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח71 סעיף
ג(ג) לחוק האמור71 בנוסף מוצע למחוק את הוראת סעיף
, לחוק המקרקעין72 ובמקומה להפנות לסעיף זה בסעיף
.)) המוצע7(897 שייוותר מחוץ לחוק המוצע (ראו סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגשת תביעה למפקח
ג. (א) בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור71
ב(א), וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה71בסעיף
המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה, או בעל דירה
.החולק על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה
ימים מיום קבלת30 (ב) התביעה תוגש תוך
ההחלטה, ואם בעל הדירה לא היה נוכח בעת קבלת
ימים מיום המצאת ההחלטה; המפקח30 ההחלטה, תוך
רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה מטעמים
.מיוחדים שיירשמו
(ג) הוראות סימן ד' לפרק זה יחולו על הדיון בפני
.המפקח, בשינויים המחויבים
, (ד) ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה
,פגיעה מהותית, או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור
רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה
או להתנותה בתנאים, הכל כפי שימצא לנכון, בין בדרך של
תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן רשאי הוא ליתן הוראות
.לעניין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין
(ה) אין בפניה למפקח, כשלעצמה, כדי להוות
עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא אם כן הורה המפקח
".אחרת
)לסעיף קטן (א 633 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
.ו(א) לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח59 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
969
)(ב בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית יישאו בהוצאות התקנת
)1(
.המעלית ורשאים הם להסכים כי רק חלקם יישאו בהוצאות האמורות
בעלי הדירות בקומת הקרקע לא יישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם
)2(
.הם נמנים עם המחליטים להתקינה
כל בעלי הדירות ישתתפו בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית; בבית
)3(
(א) שלכל מבנה או אגף בו כניסה נפרדת, ישתתפו622 מורכב כהגדרתו בסעיף
.בהוצאות האמורות בעלי הדירות באותה כניסה
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם
)4(
ליחס שבין שטח הרצפה של כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן
.נושאים באותם התשלומים
)(ג בעלי הדירות רשאים בהסכמת כל בעלי הדירות לקבוע בתקנון מוסכם כי
)1(
.הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם
)2(
.בדבר התקנת מעלית
המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או
(ד)
על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, אם מצא שזכותו של בעל דירה נפגעה פגיעה
.מהותית כתוצאה מההחלטה
)(ה שני שלישים מבעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית כאמור בסעיף
)1(
קטן (א) רשאים להחליט כי בעלי הדירות שאינם משתתפים בהוצאות ההתקנה
לא יהיו רשאים להשתמש במעלית; הוחלט כאמור לא יישאו בעלי הדירות
שאינם רשאים להשתמש במעלית, על אף הוראות סעיף קטן (ב), בהוצאות
.ההחזקה וההפעלה שלה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת חוזרת כעיקרון על הוראת סעיף
ו(ב) לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח. כמו כן לגבי מעלית59
המשרתת רק אגף בבית משותף שלו כניסה נפרדת משאר
האגפים בבית, נקבע כי רק בעלי הדירות שבאותו אגף
יישאו בהוצאות ההחזקה וההפעלה של המעלית, וזאת
622 גם בלא שנקבעה קביעה או ניתנה הוראה לפי סעיף
.המוצע, שעניינו בית מורכב
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת מבהירה כי ההחלטה להוציא את
הבית המשותף מתחולת הסעיף צריכה להתקבל בהסכמת
.כלל הדיירים, ולא די בהסכמת רוב
)לסעיף קטן (ד
ההוראה המוצעת מצמצמת את סמכותו של המפקח
במובן זה שהוא רשאי להפעיל את שיקול דעתו לביטול
החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, רק אם ראה כי זכותו
של בעל דירה נפגעה מהותית. מטרת השינוי למנוע פניות
מיותרות למפקח על בסיס עילות קנטרניות. מוצע למחוק
) ובמקומה להפנות לסעיף זה בסעיף1()ו(ד59 הוראת סעיף
לחוק המקרקעין, שייוותר מחוץ לחוק המוצע (ראו סעיף72
.) המוצע897
)לסעיף קטן (ה
)1( לפסקה
ההוראה החדשה המוצעת מקנה לבעלי הדירות
,המחליטים על התקנת המעלית, את הסמכות להחליט
כי מי שאינו משתתף בהוצאות ההתקנה לא יהיה רשאי
להשתמש במעלית. מטרת ההוראה היא למנוע היווצרות
מצבים שבהם בעלי דירות אינם נושאים בהוצאות התקנת
המעלית משום שלא החליטו על ההתקנה, אך נהנים ממנה
תמורת השתתפות בהוצאות החזקתה בלבד. מנגד מוצע
לקבוע כי מי שנאסר עליו השימוש במעלית כאמור, לא
.יהיה חייב לשאת בהוצאות החזקתה השוטפות
)(ב בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית יישאו בהוצאות התקנת
)1(
.המעלית ורשאים הם להסכים כי רק חלקם יישאו בהוצאות האמורות
בעלי הדירות בקומת הקרקע לא יישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם
)2(
.הם נמנים עם המחליטים להתקינה
כל בעלי הדירות ישתתפו בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית; בבית
)3(
(א) שלכל מבנה או אגף בו כניסה נפרדת, ישתתפו622 מורכב כהגדרתו בסעיף
.בהוצאות האמורות בעלי הדירות באותה כניסה
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם
)4(
ליחס שבין שטח הרצפה של כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן
.נושאים באותם התשלומים
)(ג בעלי הדירות רשאים בהסכמת כל בעלי הדירות לקבוע בתקנון מוסכם כי
)1(
.הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם
)2(
.בדבר התקנת מעלית
המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או
(ד)
על התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, אם מצא שזכותו של בעל דירה נפגעה פגיעה
.מהותית כתוצאה מההחלטה
)(ה שני שלישים מבעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית כאמור בסעיף
)1(
קטן (א) רשאים להחליט כי בעלי הדירות שאינם משתתפים בהוצאות ההתקנה
לא יהיו רשאים להשתמש במעלית; הוחלט כאמור לא יישאו בעלי הדירות
שאינם רשאים להשתמש במעלית, על אף הוראות סעיף קטן (ב), בהוצאות
.ההחזקה וההפעלה שלה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
970
) רשאי1( בעל דירה שאינו רשאי להשתמש במעלית, לפי הוראות פסקה
)2(
להודיע לוועד הבית בכל עת לאחר ההחלטה על כך, כי הוא מצטרף לנושאים
בהוצאות ההתקנה ובהוצאות ההחזקה וההפעלה של המעלית; עם מתן ההודעה
גם- כאמור ולאחר תשלום חלקו בהוצאות ההתקנה, ואם שופצה המעלית
,בהוצאות השיפוץ, לבעלי הדירות אשר נשאו בהוצאות האמורות או לחליפיהם
יהיה בעל הדירה רשאי להשתמש במעלית; השתמש בעל הדירה במעלית בלי
שהיה רשאי לכך, יראו אותו כאילו הודיע לוועד הבית כי הוא מצטרף לנושאים
.בהוצאות, כאמור בפסקה זו
השבחת הרכוש
המשותף
][ח
.634
בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים לפחות מהדירות בבית המשותף רשאים
(א)
השבחה), ובלבד- להחליט באסיפה הכללית על השבחת הרכוש המשותף (בסעיף זה
:שהתקיימו כל אלה
ניתן לקבל- היה ביצוע ההשבחה טעון היתר לפי חוק התכנון והבנייה
)1(
;היתר כאמור
ניתן לבצע את ההשבחה באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית
)2(
;בדירה אחרת או ברכוש המשותף, ובכלל זה בחזות הבית
)2( לפסקה
הפסקה המוצעת קובעת כי בעל דירה שלא היה
שותף לתשלום דמי ההתקנה, ועל פי החלטת בעלי הדירות
שנשאו בתשלום זה מנוע מלהשתמש במעלית, יוכל
להשתמש במעלית לאחר שהודיע על הצטרפותו לנושאים
.בתשלום ההתקנה ושילם את חלקו היחסי בתשלום האמור
מובהר כי בעל דירה המשתמש במעלית אף על פי שבעלי
הדירות החליטו כי אין הוא רשאי לעשות כן, כאמור בפסקה
), רואים אותו כאילו הודיע על הצטרפותו לנושאים1(
.בהוצאות ההתקנה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנת מעלית
ו. (א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות59
בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על
התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים
:אלה
) ניתן לקבל היתרי בנייה להתקנת המעלית1(
;1965-לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה
) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה2(
בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות
.או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית
) בעלי הדירות המחליטים על התקנת1( )(ב
המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם
;להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור
) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא יישאו2(
בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים
;עם המחליטים להתקינה
) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף3(
;בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית
) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי4(
סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח
רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות
.שבעליהן נושאים באותם התשלומים
,) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם1( )(ג
;כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם
) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה2(
מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת
;מעלית
) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון1( )(ד
.לפי סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחויבים
,) ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה2(
רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה לפי
,סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים
".לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון
ההוראה החדשה המוצעת מרחיבה את
634 סעיף
ו לחוק המקרקעין59 העיקרון שביסוד סעיף
המוצע) לעניין התקנת מעלית, גם על השבחות633 (סעיף
.אחרות, בכפוף לאיזונים ראויים
ההוראה משקפת את התפיסה כי ההוראות החלות
על מעלית, בכל הנוגע לאפשרות להסדיר את הנושא
בתקנון מוסכם, או לאפשרות למנוע קבלת שירותים ממי
שלא השתתף בהוצאות ההתקנה, מתאים שיחולו על כל
ההשבחות בבית המשותף. כך המפקח רשאי להפעיל את
המוצע, לביטול החלטה633 שיקול דעתו כקבוע בסעיף
,שהתקבלה לפי סעיף זה, שינויה או התנייתה בתנאים
.אם ראה כי זכותו של בעל דירה נפגעה פגיעה מהותית
שלא כבעניין המעלית, מוצע לקבוע בהקשר של השבחות
אחרות, כי אם הוצאות האחזקה וההפעלה של ההשבחה
לא יהיה בעל דירה חייב להשתתף- הן בלתי סבירות
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
971
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה יהיו בהתאם ליחס
)3(
שבין שטח הרצפה של כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן
.נושאים באותם התשלומים
)(ב בעלי הדירות המחליטים על ההשבחה יישאו בהוצאות ביצועה ורשאים
)1(
.הם להסכים כי רק חלקם יישאו בהוצאות האמורות
;כל בעלי הדירות ישתתפו בהוצאות ההחזקה וההפעלה של ההשבחה
)2(
היתה הטלת החיוב בהוצאות האמורות בלתי סבירה, לא יהיה בעל דירה
.שהתנגד להשבחה חייב בתשלום הוצאות אלה
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה יהיו בהתאם ליחס
)3(
שבין שטח הרצפה של כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן
.נושאים באותם התשלומים
(ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, על השבחת הרכוש633 הוראות סעיפים
(ג)
.המשותף לפי סעיף זה
שיקום בית
משותף שנהרס
]60 [מק
.635
נהרס בית משותף, כולו או חלקו, ובעלי הדירות שלהם שלושה רבעים לפחות
(א)
המשקמים) החליטו להקים מחדש את הבית בדומה- מהרכוש המשותף (בסעיף זה
,למתכונתו המקורית, או לתקנו, יישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו
ובעלי כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד
.בהתאם למנתו ברכוש המשותף הצמוד לדירתו
בנשיאתן. זאת בהנחה כי לא כל השבחה בבית משותף היא
.בעלת חשיבות בעבור בעלי הדירות כמו מעלית
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"התקנת מעלית
ו. (א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות59
בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על
התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים
:אלה
) ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי1(
;1965-חוק התכנון והבניה, התשכ"ה
) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה2(
בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או
;בחלקן, ברכוש המשותף או בחזות הבית
) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית1( )(ב
ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים
;כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור
) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו2(
בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים
;עם המחליטים להתקינה
) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף3(
;בהוצאות החזקתה והפעלתה של המעלית
) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות4(
לפי סעיף קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח
רצפת כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות
.שבעליהן נושאים באותם התשלומים
,) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם1( )(ג
;כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם
) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה2(
מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת
;מעלית
) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי1( )(ד
.סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים
) המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה2(
שהתקבלה לפי סעיף זה, על שינויה או על
התנייתה בתנאים, לרבות בפיצוי, הכל כפי
".שימצא לנכון
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
635 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח60 סעיף
בסעיף קטן (א) מוצע להבהיר כי הסעיף מתייחס להקמה
,מחודשת של הבית המשותף, בדומה למתכונתו המקורית
.ולא להקמת בית שמתכונתו משופרת מהמתכונת המקורית
המילים "מכל סיבה שהיא" הושמטו כמיותרות. המינוח
,"צמודים לדירותיהם" הוחלף כדי למנוע בלבול מושגים
שכן הכוונה אינה לרכוש המשותף שהוצמד ואשר מהווה
)(ה60 חלק בלתי נפרד מדירה. מוצע למחוק את סעיף
לחוק המקרקעין ובמקומו להוסיף הפניה לסעיף זה בסעיף
לחוק המקרקעין, אשר ייוותר מחוץ לחוק המוצע72
.) המוצע897 (ראו סעיף
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה יהיו בהתאם ליחס
)3(
שבין שטח הרצפה של כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן
.נושאים באותם התשלומים
)(ב בעלי הדירות המחליטים על ההשבחה יישאו בהוצאות ביצועה ורשאים
)1(
.הם להסכים כי רק חלקם יישאו בהוצאות האמורות
;כל בעלי הדירות ישתתפו בהוצאות ההחזקה וההפעלה של ההשבחה
)2(
היתה הטלת החיוב בהוצאות האמורות בלתי סבירה, לא יהיה בעל דירה
.שהתנגד להשבחה חייב בתשלום הוצאות אלה
התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף קטן זה יהיו בהתאם ליחס
)3(
שבין שטח הרצפה של כל דירה לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן
.נושאים באותם התשלומים
(ג) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, על השבחת הרכוש633 הוראות סעיפים
(ג)
.המשותף לפי סעיף זה
.635
נהרס בית משותף, כולו או חלקו, ובעלי הדירות שלהם שלושה רבעים לפחות
(א)
המשקמים) החליטו להקים מחדש את הבית בדומה- מהרכוש המשותף (בסעיף זה
,למתכונתו המקורית, או לתקנו, יישא כל בעל דירה בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו
ובעלי כל הדירות ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד
.בהתאם למנתו ברכוש המשותף הצמוד לדירתו
שיקום בית
משותף שנהרס
]60 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
972
סירב בעל דירה להשתתף בהקמה או בתיקון של הבית המשותף כאמור בסעיף
(ב)
קטן (א), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, ולאחר ששוכנע כי לא ניתן להקים את
הבית המשותף או לתקנו לגבי שאר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר, בתוך
התקופה שיקבע ושלא תפחת משישה חודשים, את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע
.בעל הדירה, ושיבוא במקומו לעניין ההקמה או התיקון כאמור
לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המפקח, על פי
(ג)
בקשת המשקמים, לצוות על העברת הזכות לאדם אחר שיוצע על ידם, ובאין הצעה
למי שיקבע המפקח; כמו כן רשאי המפקח להורות על רישום הזכות כאמור- כאמור
על שמו של אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד בידי המפקח, שווייה
.של הזכות
,לא הסכימו הצדדים על שווי הזכות כאמור בסעיף זה, יקבע המפקח את שווייה
(ד)
.לפי בקשת המשקמים או בעל הדירה
התניה על הוראות
בדבר שינויים
ברכוש המשותף
]ד71 [מק
.636
בעלי הדירות בבית משותף רשאים, בהסכמת כל בעלי הדירות, לקבוע בתקנון
(א)
מוסכם, כי הוראות סימן זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהם או שיחולו בשינויים
.שיקבעו
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם
(ב)
בדבר הרחבת דירה או זכויות בנייה או בדבר התקנת מעלית או השבחה כמשמעותה
.634 בסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"בית משותף שנהרס
. (א) נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה60
שהיא, ובעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש
המשקמים) החליטו- המשותף צמודים לדירותיהם (להלן
להקים את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה
בהוצאות הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי כל הדירות
ישתתפו בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל
.אחד לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו
(ב) סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש
המשותף או תיקונו, רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים
ולאחר שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית
המשותף לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה
,להעביר, תוך המועד שקבע ושלא יפחת מששה חדשים
את זכותו בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא
.במקומו בכל הנוגע לחובת ההקמה או התיקון
(ג) לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף
קטן (ב), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, לצוות
על העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה
למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של- מצידם
אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד בידי
.המפקח, שוויה של הזכות
(ד) נתגלעו חלוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע
השווי על ידי המפקח לפי בקשת המשקמים או בעל
.הדירה
כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות
(ה)
מסמכויותיו לפי סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח
".'לפי סימן ד
ד71 ההוראה המוצעת שונה מהוראת סעיף
636 סעיף
לחוק המקרקעין בקבעה כי ניתן לקבוע
בתקנון מוסכם כי הוראות הסימן לא יחולו רק אם התקבלה
החלטת פה אחד בידי כל בעלי הדירות בעניין זה. הואיל
וההחלטה כאמור משפיעה על זכויותיהם של כל בעלי
הדירות, מוצע להתנות את קבלתה בהסכמה של כל בעלי
.הדירות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תחולה
,ד. (א) בעלי הדירות בבית משותף רשאים לקבוע71
.בתקנון מוסכם, כי הוראות סימן זה לא יחולו עליהם
(ב) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראה
מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר הרחבת דירה או
".זכויות בנייה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
973
פרק רביעי: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים
הגדרות לפרק בתים
שאינם רשומים
כבתים משותפים
]א77 [מק
.637
- בפרק זה
מבנה של קבע, כולל הקרקע שעליה נבנה, שיש בו שתי דירות או יותר ואינו- ""בית
;רשום כבית משותף
מי שעל פי חוזה בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או מי שהוא- ""בעל דירה
רשום או זכאי להירשם, על פי חוזה בכתב, כחוכר לדורות או כחוכר משנה
;לדורות; לעניין פרק זה, חזקה היא כי מחזיק בדירה בבית הוא בעל הדירה
;, בשינויים המחויבים607 כהגדרתו בסעיף- ""רכוש משותף
][ח.607 כהגדרתם בסעיף- ""תקנון בית משותף", "תקנון
תחולת הוראות פרק
בתים משותפים
]ב77 [מק
.638
636– ו634 עד618 ,)(א) ו–(ב617 ,616 עד615 ,)(ב613 ,)(ב612 ,611 ,610 ,)(ב) ו–(ג608 סעיפים
.יחולו על בית לפי פרק זה, בשינויים המחויבים
תקנון
]ג77 [מק.639
.בית יתנהל לפי התקנון המצוי שבתוספת השנייה, בשינויים המחויבים
הוועד הראשון
]ד77 [מק.640
;המפקח רשאי למנות לבית ועד זמני עד שייכון הוועד הראשון על פי התקנון
(א)
הרכב הוועד הזמני יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות לפחות; באין
המלצה כאמור, ימנה המפקח ועד זמני מבין בעלי הדירות שבבית, ובאין אפשרות
אף שלא מביניהם, ורשאי הוא לקבוע לוועד שמינה שכר שישולם- מעשית לעשות כן
.בידי בעלי הדירות
משותפים כבתים רשומים שאינם בתים :רביעי פרק
המוצעים חוזרים על643 עד638 סעיפים
סעיפים
.הוראות חוק המקרקעין, בשינויי נוסח
642 עד637
. המוצע499 הגדרת "דירה" מצויה בסעיף
המוצע אל סעיף638 ג, מפנה סעיף77 במקום הוראת סעיף
.(ד) המוצע, אשר דן בתחולת התקנון המצוי614
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגדרות
- . בפרק זה77
מבנה של קבע, שיש בו לפחות שתי דירות, ובכלל- ""בית
;זה הקרקע שעליה נבנה, ואינו רשום כבית משותף
חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו- ""דירה
לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל
;צורך אחר
מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל- ""בעל דירה
דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם
בכתב להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה
לדורות; כל מחזיק בדירה בבית יראוהו לעניין פרק
;זה כבעל דירה, כל עוד לא הוכיח שאינו כך
כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות- ""רכוש משותף
הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי
המדרגות, מעליות, מיקלטים וכן מיתקני הסקה
או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל
בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה
.מסויימת
'תחולת הוראות של פרק ו
עד68 ,65 ,)(א62 ,ו59 א עד59 ,59 ,58 ,57 ,56 ב. סעיפים77
, יחולו על בית לפי פרק זה77 עד72–ד ו71 א עד71 ,71 ,70
.בשינויים המחוייבים
תקנון
.ג. בית יתנהל לפי התקנון המצוי שבתוספת77
הנציגות הראשונה
ד. (א) המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד77
שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות
הזמנית יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית
הדירות; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי
אם לא היתה- שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית, או
, שלא מבין בעלי הדירות- אפשרות מעשית לעשות כן
.ורשאי הוא לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות
(ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף
קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות
.התקנון
הנוהל באין נציגות
ה. לא נכונה בבית נציגות לפי הוראות התקנון, או77
שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית
ד יחולו, בשינויים המחוייבים, על77 נציגות, והוראות סעיף
.מינוי הנציגות, קביעת שכרה ומעמדה
דין בית שנרשם
ו. בית שנרשם בפנקס הבתים המשותפים לאחר77
:שהתנהל לפי פרק זה יחולו עליו הוראות אלה
פרק רביעי: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים
.637
- בפרק זה הגדרות לפרק בתים
שאינם רשומים
כבתים משותפים
]א77 [מק
מבנה של קבע, כולל הקרקע שעליה נבנה, שיש בו שתי דירות או יותר ואינו- ""בית
;רשום כבית משותף
מי שעל פי חוזה בכתב זכאי להירשם כבעל דירה בבית או מי שהוא- ""בעל דירה
רשום או זכאי להירשם, על פי חוזה בכתב, כחוכר לדורות או כחוכר משנה
;לדורות; לעניין פרק זה, חזקה היא כי מחזיק בדירה בבית הוא בעל הדירה
;, בשינויים המחויבים607 כהגדרתו בסעיף- ""רכוש משותף
.607 כהגדרתם בסעיף- ""תקנון בית משותף", "תקנון][ח
.638
636– ו634 עד618 ,)(א) ו–(ב617 ,616 עד615 ,)(ב613 ,)(ב612 ,611 ,610 ,)(ב) ו–(ג608 סעיפים
.יחולו על בית לפי פרק זה, בשינויים המחויבים
תחולת הוראות פרק
בתים משותפים
]ב77 [מק
.639
.בית יתנהל לפי התקנון המצוי שבתוספת השנייה, בשינויים המחויבים
תקנון
]ג77 [מק
.640
;המפקח רשאי למנות לבית ועד זמני עד שייכון הוועד הראשון על פי התקנון
(א)
הרכב הוועד הזמני יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות לפחות; באין
המלצה כאמור, ימנה המפקח ועד זמני מבין בעלי הדירות שבבית, ובאין אפשרות
אף שלא מביניהם, ורשאי הוא לקבוע לוועד שמינה שכר שישולם- מעשית לעשות כן
.בידי בעלי הדירות
הוועד הראשון
]ד77 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
974
ועד שנתמנה לפי הוראות סעיף קטן (א) דינו לכל דבר ועניין כדין ועד שכונן לפי
(ב)
.הוראות התקנון
הנוהל באין ועד
בבית לא רשום
]ה77 [מק
.641
לא כונן ועד בבית לפי הוראות התקנון, או שהוועד שכונן אינו פועל, רשאי המפקח
, יחולו, בשינויים המחויבים, על מינוי הוועד640 למנות לאותו בית ועד, והוראות סעיף
.קביעת שכרו ומעמדו
דין בית שנרשם
]ו77 [מק.642
בית שנרשם בפנקס הבתים המשותפים אחרי שהתנהל לפי פרק זה יחולו עליו הוראות
:אלה
זכות או חובה שהיו לוועד הבית ערב הרישום יהיה לוועד הבית המשותף
)1(
;שכונן לאחר רישומו
לחוק המקרקעין שהוחל בו72 הליך משפטי עקב סכסוך כאמור בסעיף
)2(
'ערב הרישום, ימשיכו בו ויראוהו, בשינויים המחויבים, כאילו הוגש לפי סימן ד
.לפרק ו' לחוק האמור
פרק חמישי: משכנתה
משכנתה
]4 [מק.643
.משכנתה היא מישכון של מקרקעין
תחולת פרק
המשכנתה
] סיפה91 [מק
.644
.אין למשכן מקרקעין או שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה
זכות הממשכן
במקרקעין
הממושכנים
])(א85 [מק
.645
משכנתה אינה גורעת מזכותו של בעל המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות
.בהם כל עסקה והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה
) זכות או חובה שהיתה לנציגות הבית ערב1(
הרישום תהיה לנציגות הבית המשותף שנכונה
;לאחר רישומו
72 ) הליך משפטי עקב סכסוך כאמור בסעיף2(
שהוחל בו ערב הרישום, ימשיכו בו ויראוהו, בשינויים
".'המחוייבים, כאילו הוגש לפי סימן ד' לפרק ו
משכנתה :חמישי פרק
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
643 סעיף
. לחוק המקרקעין4 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"משכנתה
".. משכנתה היא מישכון של מקרקעין4
ההוראה המוצעת חוזרת על הסיפה של
644 סעיף
לחוק המקרקעין, בשינוי91 הוראת סעיף
נוסח. הרישה הושמטה כמיותרת, שכן חוק המשכון הוא
.ההסדר הכללי החל ממילא
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תחולת חוק המשכון
. בכפוף להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות91
; אולם אין למשכן מקרקעין או1967-חוק המשכון, התשכ"ז
".שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
645 סעיף
.(א) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח85 סעיף
(ב) לחוק המקרקעין, בהיותה הוראה85 יצוין כי הוראת סעיף
הדנה בהיקפה של זכות בעל המשכנתה, ובתוקפו של מכר
מרשות, הועברה להוראות הכלליות הדנות בסוגיה זו, קרי
. המוצע509 המוצע וסעיף507 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים
. (א) משכנתה אינה פוגעת בזכותו של בעל85
המקרקעין להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות בהם כל
.עיסקה, והכל בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה
(ב) עיסקה שבעל המקרקעין עשה בהם לאחר
שמושכנו, אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה
לממש אותה, ואין לעיסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את
".המקרקעין בהוצאה לפועל של המשכנתה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
975
משכנתאות
מדרגות שונות
]86 [מק
.646
מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין
להמציא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי
.המשכנתה שלאחריה
העברת המשכנתה
]87 [מק.647
בעל המשכנתה רשאי להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד
(א)
.עם החוב המובטח על ידה, כולו או חלקו, בלא הסכמת בעל המקרקעין
הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה, מופטר הוא על ידי תשלום
(ב)
.החוב לבעל המשכנתה הקודם
פדיון המשכנתה
לפני המועד
לקיום החוב
]88 [מק
.648
תנאי המשכנתה אינם גורעים מהזכות לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד
.(ב) לחוק המשכון13 לקיום החוב בהתאם להוראות סעיף
הפקדת הפירעון
בידי הרשם
]89 [מק
.649
רצה בעל המקרקעין לפרוע את מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה ובעל המשכנתה
,לא קיבל את הפירעון, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או חלקו
בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה אם נפדתה; שר המשפטים רשאי
.להתקין תקנות לעניין סעיף זה
מימוש המשכנתה
]90 [מק.650
מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה
. לחוק המשכון18 לפועל ובדרך האמורה בסעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
646 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח86 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"דרגה שנתפנתה
. מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות86
ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין להביא במקומה
משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת
".בתנאי המשכנתה שלאחריה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
647 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח87 סעיף
.הרישה של סעיף קטן (א) הושמטה בשל היותה מיותרת
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"העברת המשכנתה
. (א) בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל87
המשכנתה להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם
אחר, יחד עם החוב המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא
.הסכמת בעל המקרקעין
(ב) הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על
ההעברה, מופטר הוא על ידי תשלום החוב לבעל המשכנתה
".הקודם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
648 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח88 סעיף
הסיפה הושמטה כמיותרת לאור כלל ההמשכיות, הקבוע
ולאור הוראת1981- לחוק הפרשנות, התשמ"א22 בסעיף
.המעבר הקבועה בחוק המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החוב
. אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות88
לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב
-(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז13 בהתאם להוראות סעיף
; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני1967
".תחילת חוק זה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
649 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח89 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הפקדת הפירעון בלשכה
. רצה בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על89
פי המשכנתה אלא שבעל המשכנתה לא קיבלהו, רשאי
,בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו
בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה
שנפדתה; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין
".סעיף זה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
650 סעיף
. לחוק המקרקעין90 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"מימוש המשכנתה
מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק–דין של בית משפט .90
או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף
".1967- לחוק המשכון, התשכ"ז18
.646
מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת מהן, רשאי בעל המקרקעין
להמציא במקומה משכנתה אחרת מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי
.המשכנתה שלאחריה
משכנתאות
מדרגות שונות
]86 [מק
.647
בעל המשכנתה רשאי להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם אחר, יחד
(א)
.עם החוב המובטח על ידה, כולו או חלקו, בלא הסכמת בעל המקרקעין
העברת המשכנתה
]87 [מק
הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה, מופטר הוא על ידי תשלום
(ב)
.החוב לבעל המשכנתה הקודם
.648
תנאי המשכנתה אינם גורעים מהזכות לפדות את המקרקעין הממושכנים לפני המועד
.(ב) לחוק המשכון13 לקיום החוב בהתאם להוראות סעיף
פדיון המשכנתה
לפני המועד
לקיום החוב
]88 [מק
.649
רצה בעל המקרקעין לפרוע את מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה ובעל המשכנתה
,לא קיבל את הפירעון, רשאי בעל המקרקעין להפקיד את המגיע ממנו, כולו או חלקו
בידי הרשם ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה אם נפדתה; שר המשפטים רשאי
.להתקין תקנות לעניין סעיף זה
הפקדת הפירעון
בידי הרשם
]89 [מק
.650
מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה
. לחוק המשכון18 לפועל ובדרך האמורה בסעיף
מימוש המשכנתה
]90 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
976
פרק שישי: זיקת הנאה
זיקת הנאה
]5 [מק.651
מקרקעין כפופים) שאין עמה- זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה (בפרק זה
(א)
.זכות להחזיק בהם
][ח.זיקת הנאה יכול שתהיה על פי דין או על פי חוזה
(ב)
סוגי זיקות ההנאה
]92 [מק.652
:זיקת הנאה יכול שתהיה לטובת כל אחד מאלה
(א)
;) מקרקעין זכאים- מקרקעין (בפרק זה
)1(
;אדם מסוים
)2(
;סוג בני אדם
)3(
.הציבור
)4(
][ח.זיקת הנאה לטובת מקרקעין תהיה לבעל המקרקעין או לחוכר המקרקעין
(ב)
תוכן זיקת ההנאה
])(א), (ב93 [מק.653
- זיקת הנאה יכול שתקבע
(א)
,כי בעל המקרקעין הזכאים או החוכר בהם או מי שהזיקה ניתנה לטובתו
)1(
;זכאי לעשות שימוש מסוים במקרקעין הכפופים או להפיק מהם תועלת אחרת
.כי בעל המקרקעין הכפופים יימנע מלבצע בהם פעולה מסוימת
)2(
- זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול שתקבע גם כי בעל המקרקעין הכפופים
(ב)
;חייב לבצע פעולה מסוימת במקרקעין הכפופים
)1(
.אינו זכאי למנוע ביצוע פעולה מסוימת במקרקעין הזכאים
)2(
הנאה זיקת :שישי פרק
)לסעיף קטן (א
651 סעיף
5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה, מבהירה כי המקורות ליצירת זיקת
)הנאה קניינית הם דין (לרבות בזיקת הנאה מכוח שנים
.או חוזה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זיקת הנאה
. זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה5
".זכות להחזיק בהם
) לסעיף קטן (א652 סעיף
92 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח
)לסעיף קטן (ב
ההוראה חדשה המוצעת מבהירה את משמעות
הביטוי "זיקה לטובת מקרקעין". כמו כן מבהירה ההוראה
כי זיקה לטובת מקרקעין מזכה מאליה גם את בעל
המקרקעין וגם את החוכר שלהם. ההוראה תואמת את
המגמה להשוות, במקרים המתאימים, את מעמדו של
)שוכר לתקופה ארוכה (חוכר, או חוכר לדורות, לפי העניין
665– ו604 , 601 למעמדו של הבעלים (ראן למשל סעיפים
.)המוצעים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הזכאים
- . זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן92
מקרקעין זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם
".או לטובת הציבור
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
653 סעיף
(א) ו–(ב) לחוק המקרקעין, בשינויי93 סעיף
נוסח. בסעיף קטן (א) נקבע (באמצעות הוספת המילים:"... או
,להפיק מהם תועלת אחרת..."), שגם זכויות נלוות לשימוש
כגון הזכות לאכילת פירות, יכולות להיות נושא לזיקת
הנאה. הסעיף המוצע מבהיר גם, כי לצד בעל המקרקעין
הזכאים זכאי גם החוכר בהם לשימוש במקרקעין הכפופים
. המוצע652 בהתאם לסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"צורות הזיקה
- . (א) זיקת הנאה יכול שתיקבע93
) כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה1(
ניתנה לטובתו זכאי לשימוש מסוים במקרקעין
.הכפופים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
977
זיקת הנאה
מכוח שנים
]94 [מק
.654
שנים30 מי שהשתמש בזכות אשר מתאימה להיות זיקת הנאה, במשך תקופה של
(א)
רצופות, רוכש את הזיקה, וזכאי לדרוש את רישומה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על
.)1()) או (ב2()(א653 זיקת הנאה שתוכנה כאמור בסעיף
הודעה בכתב של בעל המקרקעין הכפופים למי שהשתמש בזכות כאמור בסעיף
(ב)
קטן (א), לרבות הודעה לציבור, על התנגדותו לשימוש בזכות, מפסיקה את מירוץ
.)התקופה האמור בסעיף קטן (א
][ח לעניין תקופת השימוש כאמור בסעיף קטן (א), בזכות אשר מתאימה להיות זיקת
(ג)
,הנאה לטובת מקרקעין, יבואו במניין, נוסף על תקופת השימוש של המשתמש המקורי
.תקופות השימוש של חליפיו
תקופת זיקת הנאה
] רישה96 [מק.655
.זיקת הנאה היא לתקופה בלתי קצובה, אלא אם כן נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה
עבירות זיקת הנאה
], ח95 [מק.656
העברתה של זיקת הנאה לטובת אדם, סוג בני אדם או לטובת הציבור, לרבות העברה
, יחולו546 עקב פטירה, טעונה הסכמה של בעל המקרקעין הכפופים; הוראות סעיף
בשינויים המחויבים, לעניין סירובו של בעל המקרקעין הכפופים לאשר את העברת
.הזיקה
) כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע2(
.מביצוע פעולה מסוימת באותם מקרקעין
(ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע
כי בעל המקרקעין הכפופים חייב לעשות בהם פעולה
מסוימת, או אינו זכאי למנוע עשיית פעולה מסוימת
".במקרקעין הזכאים
) לסעיפים קטנים (א) ו–(ב
654 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. הסיפה לסעיף קטן (א94
המוצע, קובעת שלא ניתן לרכוש זיקת הנאה מכוח שנים
עקב מעשה או מחדל של בעל המקרקעין הכפופים, כאמור
.) המוצע1()) ו–(ב2()(א653 בסעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זיקה מכוח שנים
. (א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה94
במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה
.והוא זכאי לדרוש רישומה
(ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש
בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש
".)בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי במקרה שבו
נעשה שימוש בזכות הראויה להירשם כזיקת הנאה לטובת
מקרקעין בידי המשתמש המקורי ובידי חליפו, תצטבר תקופת
השימוש בזכות בידי החליף לזו של המשתמש המקורי
.לצורך מניין התקופה ליצירת זיקת הנאה מכוח שנים
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
655 סעיף
רישה לחוק המקרקעין, בשינויי96 סעיף
נוסח. הסיפה של הסעיף הקיים, העוסקת בביטול הזיקה
המוצע, הדן בביטול זיקת657 או בשינויה, הועברה לסעיף
.הנאה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקופת הזיקה ותנאיה
. זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם96
,נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי
,על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה
לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן
בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש
בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית
המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול
".או השינוי
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
656 סעיף
, לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח95 סעיף
ותחולתה מורחבת גם לזיקת הנאה לטובת הציבור. הסיפה
"של הסעיף הקיים "והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה
.הושמטה כמיותרת
יודגש כי עבירות הזכות מותנית בהסכמת בעל
,המקרקעין הכפופים כשמדובר בזיקת הנאה לטובת אדם
סוג בני אדם או לטובת הציבור. לעומת זאת כשמדובר
בזיקת הנאה לטובת מקרקעין, אין צורך בהסכמת בעל
המקרקעין הכפופים להעברת הזכות. בסיפה לסעיף מוצע
להחיל על סירובו של בעל המקרקעין להעביר את הזיקה
את ההסדר החל לעניין סירוב בעל מקרקעין להעברת
המוצע. כך נותרת הזיקה546 שכירות, הקבוע בסעיף
לטובת אדם זכות קניינית אישית אך מוגנת. בהוראה אף
מובהר כי ההסדר בדבר העברת הזיקה יחול גם במקרים
.של העברת הזיקה עקב פטירה
.654
שנים30 מי שהשתמש בזכות אשר מתאימה להיות זיקת הנאה, במשך תקופה של
(א)
רצופות, רוכש את הזיקה, וזכאי לדרוש את רישומה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על
.)1()) או (ב2()(א653 זיקת הנאה שתוכנה כאמור בסעיף
זיקת הנאה
מכוח שנים
]94 [מק
הודעה בכתב של בעל המקרקעין הכפופים למי שהשתמש בזכות כאמור בסעיף
(ב)
קטן (א), לרבות הודעה לציבור, על התנגדותו לשימוש בזכות, מפסיקה את מירוץ
.)התקופה האמור בסעיף קטן (א
לעניין תקופת השימוש כאמור בסעיף קטן (א), בזכות אשר מתאימה להיות זיקת
(ג)
,הנאה לטובת מקרקעין, יבואו במניין, נוסף על תקופת השימוש של המשתמש המקורי
.תקופות השימוש של חליפיו
][ח
.655
.זיקת הנאה היא לתקופה בלתי קצובה, אלא אם כן נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה
תקופת זיקת הנאה
] רישה96 [מק
.656
העברתה של זיקת הנאה לטובת אדם, סוג בני אדם או לטובת הציבור, לרבות העברה
, יחולו546 עקב פטירה, טעונה הסכמה של בעל המקרקעין הכפופים; הוראות סעיף
בשינויים המחויבים, לעניין סירובו של בעל המקרקעין הכפופים לאשר את העברת
.הזיקה
עבירות זיקת
הנאה
], ח95 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
978
ביטול זיקת הנאה
או שינויה
] סיפה96 [מק
.657
בית המשפט רשאי, על פי בקשה של צד מעוניין או של היועץ המשפטי לממשלה, לבטל
זיקת הנאה או לשנות את תנאיה, אם מצא לנכון לעשות כן בשל אי–שימוש בה במשך
תקופה ממושכת או בשל שינוי בנסיבות; בית המשפט יפסוק פיצויים למי שנגרם לו
.נזק מחמת הביטול או השינוי
זיקת הנאה בחלוקה
מחדש או באיחוד
מקרקעין
])(ג98 ,97 [מק
.658
חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת ההנאה לחלקה שהזיקה
(א)
.היתה לזכותה או לחובתה, לפי העניין
.אוחדו המקרקעין הזכאים והכפופים לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה
(ב)
זיקת הנאה בין
מקרקעי בעל אחד
])(א), (ב98 [מק
.659
היו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים בבעלות אותו אדם, אין בכך כדי למנוע
.יצירה של זיקת הנאה או כדי להביא לביטולה
התחייבות להקניית
זיקת הנאה
]31 [שכר
.660
על התחייבות להקנות זיקת הנאה בתמורה יחולו הוראות פרק שישי: חוזה שכירות
בחלק משנה שלישי לחלק השלישי, בשינויים המחויבים, והוראות פרק שביעי: חוזה
שאילה בחלק המשנה האמור יחולו, בשינויים המחויבים, על התחייבות להקנות זיקת
.*הנאה שלא בתמורה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"העברת הזיקה
. בזיקת הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי95
הזיקה רשאים להעביר זכותם אלא בהסכמת בעל המקרקעין
".הכפופים, והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה
96 ההוראה המוצעת משנה מסעיף
657 סעיף
.סיפה לחוק המקרקעין, בשני עניינים
מצד אחד, היא מסייגת את הסמכות לבטל את הזיקה או
לשנות את תנאיה בגלל אי–הפעלת הזיקה, רק למצב שבו
מתקיימת אי–הפעלה ממושכת; מצד שני, היא מרחיבה את
,סמכות הביטול או השינוי של הזיקה בשל שינוי נסיבות
תוך השמטת הקביעה לגבי מהות שינוי הנסיבות שבעטייה
ניתן להפעיל סמכות זו. בשונה מהחוק הקיים, הוראת
הסעיף המוצע קובעת כי מחובתו של בית המשפט לפסוק
פיצויים ואין לו עוד שיקול דעת בעניין פסיקת פיצויים למי
.שנגרם לו נזק מחמת הביטול או השינוי
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תקופת הזיקה ותנאיה
. זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם96
,נקבעה לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי
,על פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה
לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן
בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש
בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית
המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול
".או השינוי
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות חוק
658 סעיף
.המקרקעין בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"חלוקת המקרקעין
. חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת97
ההנאה לחלקה שהזיקה הייתה לזכותה או לחובתה, לפי
.העניין
זיקה בין מקרקעי בעל אחד
. (ג) אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים98
".לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף659 סעיף
.(א) ו–(ב) לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח98
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זיקה בין מקרקעי בעל אחד
. (א) בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת98
.מהן בזיקת הנאה לטובת השניה
(ב) נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין
הכפופים בידי אדם אחד, לא תתבטל זיקת ההנאה משום
".כך בלבד
ההוראה המוצעת קובעת כי על התחייבות
660 סעיף
להקנות הרשאה לשימוש במקרקעין, שאין
עמה החזקה, יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות הדנות
אם- בחוזה השכירות, בחלק משנה שלישי לחלק החמישי
או ההוראות הדנות בחוזה- ההתחייבות ניתנה בתמורה
. אם ההתחייבות ניתנה בלא תמורה- שאילה, שם
: נוסח חוק השכירות והשאילה הקיים
"שימוש ללא החזקה
. הוראות פרק א' יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על31
זכות שהוקנתה בתמורה להשתמש בנכס שאין עמה הזכות
,להחזיק בו, והוראות פרק ב' יחולו, בשינויים המחוייבים
.על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה
., בהתאמה255 עד252– ו251 עד230 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
979
רישום זיקת הנאה
][ח.661
. יחולו גם על זיקת הנאה, בשינויים המחויבים541 הוראות סעיף
פרק שביעי: זכות קדימה
סימן א': כללי
זכות קדימה
]106 ,)(א99 [מק.662
בעל זכות הקדימה) שבעל זכות- זכות קדימה היא זכותו של אדם (בפרק זה
(א)
במקרקעין לא יעביר לאחר את זכותו במקרקעין, כולה או חלקה, אלא אם כן הציע
.אותה תחילה לבעל זכות הקדימה
הוענקה זכות קדימה ביחס להעברת בעלות, תחול הזכות גם לעניין החכרה
(ב)
.לדורות של המקרקעין
][ח.זכות הקדימה יכול שתהיה על פי חוזה או על פי דין
(ג)
אי–מימוש זכות
קדימה
)(ב103 [מק
]רישה, ח
.663
בחר בעל זכות קדימה שלא לממש את זכותו, והזכויות בנכס הועברו לאחר, תתבטל
.זכות הקדימה
ההוראה החדשה המוצעת, קובעת כי
661 סעיף
ההוראה בדבר פטור מחובת רישום לגבי
עסקאות שעניינן הקניית שכירות קצרת מועד תחול גם
,על עסקאות שעניינן הקניית זיקת הנאה קצרת מועד; זאת
משום שהטעמים שבשלהם ראוי לפטור מחובת רישום
עסקאות שכירות קצרת מועד, יפים גם לגבי עסקאות
שתוכנן זיקת הנאה קצרת מועד. כמו לעניין שכירות, הפטור
מחובת רישום אינו מונע מן הצדדים לעסקה, אם רצונם
.בכך, לרשום בפנקסי המקרקעין זיקת הנאה קצרת מועד
קדימה זכות :שביעי פרק
ההוראות בדבר זכות קדימה ממוקמות בפרק שביעי
המוצע שבחלק משנה שלישי אשר דן בהוראות המיוחדות
למקרקעין. מיקום זה מבהיר כי זכות קדימה היא זכות
קניינית לכל דבר ועניין. פרק זה מחליף את סימן ד' בפרק
.ז' לחוק המקרקעין
כללי :'א סימן
) לסעיפים קטנים (א) ו–(ב
662 סעיף
ההוראה המוצעת מגדירה, בדומה לזכויות
קנייניות אחרות, מהי זכות הקדימה ומהו תוכנה. יובהר
כי על פי ההוראה המוצעת ניתן להקנות זכות קדימה לגבי
כל זכות בנכס, ולא רק לגבי בעלות או חכירה לדורות, כפי
שהדבר על פי חוק המקרקעין. ההרחבה מתבקשת מאופייה
.של הזכות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות קדימה על פי הסכם
. (א) בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסוים99
במקרקעין משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי
המקרקעין, או לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה
כן, לא יהיה זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם
.תחילה לבעל זכות הקדימה
זכות קדימה לגבי חכירה לדורות
. הוראות סימן זה בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל106
".שהן נוגעות לעניין, גם על העברה של חכירה לדורות
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה מהם המקורות
.ליצירת זכות קדימה קניינית
:התייחסות המשפט העברי
המשפט העברי נותן זכות קדימה לבעלים של
,]מקרקעין שכנים על פי "דינא דבר מצרא" [דין בן המצר
ומסביר הרמב"ם: "ודבר זה משום שנאמר: 'ועשית הישר
והטוב' אמרו חכמים הואיל והמכר אחד הוא טוב וישר הוא
,שיקנה מקום זה בן המצר יותר מן הרחוק" (משנה תורה
.)הלכות שכנים, פרק יב, הלכה ה
ההוראה המוצעת חוזרת על העיקרון
663 סעיף
,(ב) לחוק המקרקעין103 הקבוע בסעיף
ולפיו אם בעל זכות הקדימה סירב לממש את זכותו ובוצעה
עסקה בזכות נושא זכות הקדימה, מתבטלת הזכות. ההפניה
(א) לחוק המקרקעין כמו גם פרק הזמן הקבוע103 לסעיף
(ב) לחוק האמור, הושמטו, מכיוון שההוראות103 בסעיף קטן
667 הקיימות לעניין הפעלת זכות הקדימה רוכזו בסעיף
.המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"העברת המקרקעין
. (ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת103
,החדשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה
, תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה- ואם נרשמה
לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל
".זכות הקדימה
.661
. יחולו גם על זיקת הנאה, בשינויים המחויבים541 הוראות סעיף
רישום זיקת הנאה
][ח
פרק שביעי: זכות קדימה
סימן א': כללי
.662
בעל זכות הקדימה) שבעל זכות- זכות קדימה היא זכותו של אדם (בפרק זה
(א)
במקרקעין לא יעביר לאחר את זכותו במקרקעין, כולה או חלקה, אלא אם כן הציע
.אותה תחילה לבעל זכות הקדימה
זכות קדימה
]106 ,)(א99 [מק
הוענקה זכות קדימה ביחס להעברת בעלות, תחול הזכות גם לעניין החכרה
(ב)
.לדורות של המקרקעין
.זכות הקדימה יכול שתהיה על פי חוזה או על פי דין
(ג) ][ח
.663
בחר בעל זכות קדימה שלא לממש את זכותו, והזכויות בנכס הועברו לאחר, תתבטל
.זכות הקדימה
אי–מימוש זכות
קדימה
)(ב103 [מק
]רישה, ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
980
תחולת זכות קדימה
כלפי חליפים
][ח
.664
, רשאים בעל זכות במקרקעין ובעל זכות קדימה על פי חוזה663 על אף הוראות סעיף
להתנות כי זכות הקדימה לא תתבטל עם העברת הזכות בנכס לאדם אחר כאמור באותו
סעיף, ובלבד שאם הותנה כאמור, תחול זכות הקדימה לתקופה שאינה עולה על עשרים
.וחמש שנים מהמועד שבו הועברה הזכות לראשונה לאדם האחר
זכות קדימה של
בני זוג
]101 [מק
.665
במקרקעין שהם בבעלות משותפת או בחכירה לדורות משותפת של בני זוג והם
(א)
,משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידם במשותף, או מקום המשמש להם למגורים
.נתונה לבן הזוג זכות קדימה ביחס לחלקו של בן הזוג האחר באותם מקרקעין
][ח הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בני זוג הזכאים להירשם
(ב)
.כבעלים או כחוכרים לדורות בנכס כאמור באותו סעיף קטן
זכות קדימה
במקרקעין של
יורשים
]100 [מק
.666
במקרקעין שהם משק חקלאי שזכות הבעלות או החכירה לדורות בהם עברה
(א)
בירושה ליורשים אחדים במשותף, נתונה לכל יורש זכות קדימה ביחס לחלקם של
היורשים האחרים באותם מקרקעין וזאת לתקופה של שנתיים ממועד מתן צו הירושה
יחידה שחלוקתה תפגע בכושר קיומה- "או צו קיום הצוואה; לעניין זה, "משק חקלאי
.כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית
במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), רשאי כל יורש לרשום לטובתו זכות
(ב)
קדימה כאמור באותו סעיף קטן, לכל תקופה נוספת שהיא; רשם היורש זכות קדימה
.כאמור, תהיה לו זכות קדימה לתקופה נוספת כפי שרשם
לא מימשו יורשים זכות קדימה לפי סעיף קטן (א) או (ב), ורכש אדם אחר את חלקו
(ג)
.של אחד היורשים, נתונה ליורשים שנותרו זכות קדימה כלפי היורשים האחרים
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי זכות
664 סעיף
קדימה שנוצרה מכוח חוזה עשויה לחול גם
על העברות שייעשו בידי חליפים של מקנה הזכות, אם
מקנה הזכות ובעל זכות הקדימה הסכימו על כך. תוקפה של
שנים מן המועד שבו הועברה הזכות25–זכות זו מוגבלת ל
.לראשונה על ידי מקנה זכות הקדימה לאדם שלישי
)לסעיף קטן (א
665 סעיף
הוראות הסעיף הקטן המוצע מחליפות
לחוק המקרקעין. עם זאת ההוראה101 בשינויי נוסח לסעיף
המוצעת מרחיבה את תחולתה גם על מצב של חכירה
לדורות המשותפת לבני זוג. הסיבה לכך היא שעסקאות
החכרה לתקופות ארוכות מקרבות במידה ניכרת את זכות
החכירה לדורות לזכות הבעלות ואין סיבה להבחין בין שני
.המצבים בהקשר זה
החלפת הביטוי שבחוק הקיים "דירה המשמשת להם
מגורים" בביטוי "מקום המשמש להם למגורים", נועדה
להרחיב את תחולת ההוראה. עוד יצוין כי על אף שנוסח
הסיפה המוצעת שונה מהנוסח הקיים, אין בכך כדי ללמד
.על שינוי במהות ההוראה
)סעיף קטן (ב
כדי להגשים את תכלית ההוראה בדבר זכות הקדימה
של בני זוג, מוצע להחיל את זכות הקדימה גם על הזכות
להירשם כבעלים או כחוכרים לדורות של נכס כאמור
.בסעיף קטן (א) המוצע
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות קדימה בין בני זוג
. מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם101
משק חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם כמשותף או
דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר
".חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן–זוגו
)לסעיף קטן (א
666 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
לחוק המקרקעין בשינויי נוסח. הושמטו המילים "בין100
על פי דין ובין על פי צוואה", כמיותרות; כמו כן מן הטעמים
המוצע, נוספו המילים665 המפורטים לעיל לעניין סעיף
114 "או חכירה לדורות". הושמטה ההפניה להוראת סעיף
לחוק הירושה ובמקומה הועתקה הגדרת המונח "משק
.חקלאי" שבחוק הירושה
ההוראה המוצעת בדבר תוקפה של זכות הקדימה
.(ב) לחוק המקרקעין100 תואמת את הוראת סעיף
)לסעיף קטן (ב
ההוראה המוצעת מבהירה כי יורש רשאי לרשום זכות
קדימה לטובתו לכל תקופה שהיא, ובתנאי שיעשה כן בתוך
.שנתיים ממועד מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי אי–מימוש
של זכות קדימה בפועל במקרה שחלקו של אחד היורשים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
981
סימן ב': רכישה על פי זכות קדימה
אופן הרכישה
על פי זכות קדימה
](ב) רישה102 [מק
.667
, לשלם662 ימים מקבלת ההצעה כאמור בסעיף30 בעל זכות קדימה רשאי, בתוך
(א)
לבעל הזכות במקרקעין את המחיר הנדרש בצירוף אגרה וכל תשלום חובה אחר המגיע
ממנו בקשר לרכישה, או להפקידו בידי הרשם, ומשפעל כך, רואים את הצדדים כמי
.שהסכימו להעברת הזכות במקרקעין במחיר הנדרש
])(א103 [מק ,לא פעל בעל זכות קדימה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל הזכות במקרקעין
(ב)
בתוך שישה חודשים מתום התקופה כאמור באותו סעיף קטן, להעביר את הזכות
כרצונו, ובלבד שלא יעביר אותה במחיר נמוך או בתנאים מיטיבים מאלה שצוינו
.בהצעה
])(ד102 [מק ;היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, יציע בעל הזכות במקרקעין את הצעתו לכולם
(ג)
הסכימו כולם או חלקם לרכוש את הזכות במקרקעין, רשאים הם לפעול כאמור בסעיף
זה, לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; לא עשה אחד מהם כאמור, יעמוד
.חלקו לזכות האחרים, לפי חלקיהם
נרכש על ידי אדם שלישי, גורם לאיבוד הזכות כלפי חלקו
.של האדם השלישי ולא כלפי חלקם של היורשים האחרים
לפיכך אם אחד היורשים האחרים יבקש בעתיד להעביר
את זכותו בנכס לאחר, בתוך התקופה המנויה בסעיף
קטן (א), תהיה ההעברה כפופה לזכות הקדימה של שאר
היורשים בעלי הזכות. בכך מבהירה ההוראה מהו הדין
החל במקרה שבו לא מימשו השותפים את זכותם לגבי
חלקו של יורש אחר. מובן כי כוונת המונח "מימוש", היא
.להפעלת זכות הקדימה בפועל, ולא לרישומה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"זכות קדימה בין יורשים
. (א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף100
, והם עברו בירושה, בין1965- לחוק הירושה, התשכ"ה114
על פי דין ובין על פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא
יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע
.אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה
(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או
צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי
חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה
רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה
".לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר
קדימה זכות פי על רכישה :'ב סימן
)לסעיף קטן (א
667 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת החוק
)הקיים, בשינויי נוסח. השינוי נובע ממחיקת סעיף קטן (א
לחוק המקרקעין, קרי ביטול הדרישות הפורמליות102 בסעיף
הקבועות כיום בחוק באשר לצורת הפנייה לבעל זכות
קדימה ולדרך המצאתה. המילים "הופקד המחיר, ישולם
למציע עם גמר העסקה" בסיפה של סעיף קטן (ב) של
., הושמטו בהיותן מיותרות102 סעיף
)לסעיף קטן (ב
)(א103 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח
)לסעיף קטן (ג
(ד) לחוק102 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין, בשינויי נוסח
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"רכישה על פי זכות קדימה
,. (א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב102
שיישלח בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד
.המקרקעין המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם
(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי
בעל זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל
,מס או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה
או להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים
כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר
הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר
.העסקה
(ג) בעל זכות בעל זכות קדימה שלא שילם או
הפקיד את הסכומים האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד
,הקבוע באותו סעיף קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור
.כמי שסירב לרכוש את המקרקעין
(ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח
ההצעה לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את
המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו
,של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש
.יעמוד חלקו לזכותם של השאר
סימן ב': רכישה על פי זכות קדימה
.667
, לשלם662 ימים מקבלת ההצעה כאמור בסעיף30 בעל זכות קדימה רשאי, בתוך
(א)
לבעל הזכות במקרקעין את המחיר הנדרש בצירוף אגרה וכל תשלום חובה אחר המגיע
ממנו בקשר לרכישה, או להפקידו בידי הרשם, ומשפעל כך, רואים את הצדדים כמי
.שהסכימו להעברת הזכות במקרקעין במחיר הנדרש
אופן הרכישה
על פי זכות קדימה
](ב) רישה102 [מק
,לא פעל בעל זכות קדימה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בעל הזכות במקרקעין
(ב)
בתוך שישה חודשים מתום התקופה כאמור באותו סעיף קטן, להעביר את הזכות
כרצונו, ובלבד שלא יעביר אותה במחיר נמוך או בתנאים מיטיבים מאלה שצוינו
.בהצעה
])(א103 [מק
;היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, יציע בעל הזכות במקרקעין את הצעתו לכולם
(ג)
הסכימו כולם או חלקם לרכוש את הזכות במקרקעין, רשאים הם לפעול כאמור בסעיף
זה, לפי חלקו של כל אחד מהם בזכות הקדימה; לא עשה אחד מהם כאמור, יעמוד
.חלקו לזכות האחרים, לפי חלקיהם
])(ד102 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
982
סימן ג': תחולת זכות קדימה
תחולת זכות קדימה
], ח104 [מק.668
זכות קדימה לא תחול על הקניית זכות בלא תמורה או על העברתה בירושה, אלא
(א)
.שזכות הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי מקבל הזכות או היורש
.זכות קדימה תחול גם על העברה מכוח דין
(ב)
פרק שמיני: הערות
רישום הערת
אזהרה בשל
התחייבות
](א) רישה126 [מק
.669
,שוכנע הרשם כי בעל זכות במקרקעין הרשומה בפנקסי המקרקעין, מסוג בעלות
(א)
שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות עסקה
המתחייב), ירשום הרשם, על פי- בזכותו או להימנע מלעשות בה עסקה (בפרק זה
הזכאי) הערה על כך (בפרק זה- בקשת המתחייב או הזכאי לפי ההתחייבות (בפרק זה
.) הערת אזהרה-
])(ב126 [מק נרשמה הערת אזהרה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם למתחייב, בהקדם
(ב)
.האפשרי, על רישום ההערה
העברת המקרקעין
. (א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין103
המוצעים לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך
ששה חדשים מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא
".יעבירם במחיר נמוך מהמחיר שצויין בהצעה
קדימה זכות תחולת :'ג סימן
) לסעיף קטן (א
668 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח. ההוראה המוצעת104
מבהירה, כי לעניין המשך תחולתה של זכות הקדימה על
.נעבר, דין ירושה כדין העברה בלא תמורה
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"אי–תחולה על מתנות
. החובה להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור104
בפרק זה לא תחול על העברה ללא תמורה, אלא שזכות
הקדימה לא תתבטל ותחול לגבי מי שרכש את המקרקעין
".ללא תמורה
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה כי זכות קדימה
תחול גם על העברה על פי חיקוק ולא רק על העברה
.רצונית מכוח חוזה
הערות :שמיני פרק
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראות669 סעיף
. המפורטות להלן, בחוק המקרקעין, בשינוי נוסח
)לסעיף קטן (א
הסעיף הקטן האמור מבהיר כי הערת אזהרה תירשם
קרי, לא ניתן- על פי התחייבות של בעל זכות רשומה
לרשום הערת אזהרה בגין התחייבות של בעל זכות לא
רשומה, כגון שכירות קצרת מועד. הסיפה של הסעיף הקיים
(א) לחוק המקרקעין) הושמטה משום שברור כי126 (סעיף
ההתחייבות שעל בסיסה תירשם הערת אזהרה יכולה
597 להינתן בכל דרך התקפה לפי הדין (ראו גם סעיף
המוצע). המילים "הוכח להנחת דעתו של הרשם" הוחלפו
,"בסעיף זה ובשאר הוראות הסימן, במילים "שוכנע הרשם
.לשם האחדת מונחים לשאר ההוראות שבחוק המוצע
)לסעיף קטן (ב
מטעמים מעשיים מוצע לקבוע כי ההודעה למתחייב
,על רישום ההערה, כשזו נרשמה על פי בקשת הזכאי בלבד
תימסר "בהקדם האפשרי" ולא "מיד" כפי שקבוע היום
.(ב) לחוק המקרקעין126 בסעיף
)לסעיף קטן (ג
)1(ב127 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הערת אזהרה
,. (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין126
או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או
משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה, או להימנע
מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי
,) הזכאי- שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן
הערה על כך; לעניין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות
היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם
.היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית
(ב) נרשמה ההערה על פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע
.הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
983
])1(ב127 [מק הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף זה אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס
(ג)
.אחר המתנהל על פי חיקוק
הערה על צורך
בהסכמה
]128 [מק
.670
טעונה הסכמה של669 שוכנע הרשם כי עסקה של בעל זכות במקרקעין כאמור בסעיף
אדם שלישי על פי חיקוק, צו של בית משפט או התחייבות בכתב, ירשום הרשם, לפי
.בקשת האדם השלישי, הערה על כך
הערה על הגבלת
כשרות
]129 [מק
.671
הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית, כי כשרותו המשפטית של בעל
, הוגבלה על פי חיקוק, ירשום הרשם, לפי בקשת669 הזכות במקרקעין כאמור בסעיף
צד מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה על כך; לעניין זה, "תעודה
.1971- לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א29 כהגדרתה בסעיף- "ציבורית
הערה על פי צו
של בית משפט
]130 [מק
.672
בית משפט רשאי לצוות על רישום הערה אחרת בתנאים שימצא לנכון, ומשהוגש הצו
.לרשם, ירשום הרשם הערה בהתאם לצו
הערה על פי תקנות
] רישה133 [מק.673
שר המשפטים רשאי לקבוע הערות נוספות שעל הרשם לרשום, אם מצא שהדבר דרוש
לשם הפעלת חיקוק או לשם מניעת הפרה של חיקוק, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע
.את דרך רישומן ומחיקתן של ההערות
תוצאות של הערת אזהרה
,126 ) הערה אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף1. (ב127
אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל
".על פי דין
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
670 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח128 סעיף
.המילים "בעל מקרקעין" ו"של הבעל" הושמטו כמיותרות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הערה על צורך בהסכמה
. הוכח, להנחת דעתו של הרשם, כי עשיית עיסקה128
על- בידי בעל המקרקעין או בעל זכות במקרקעין מותנית
פי חיקוק, על פי צו של בית–משפט או על פי התחייבות
, בהסכמתו של צד שלישי, ירשום הרשם- בכתב של הבעל
".לפי בקשת הצד השלישי, הערה על כך
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
671 סעיף
. לחוק המקרקעין, בשינוי נוסח129 סעיף
.המילים "נשללה או" הושמטו בשל היותן מיותרות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הערה על הגבלת כשרות
. הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה129
לפקודת העדות, כי כשרותו20 ציבורית כמשמעותה בסעיף
המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין
נשללה או הוגבלה על פי דין, ירשום הרשם, לפי בקשת צד
מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה
".על כך
ההוראה המוצעת משמיטה את הסייג
672 סעיף
לחוק המקרקעין, ולפיו בית130 שבסעיף
המשפט רשאי להורות על רישום הערה כאמור "בכל הליך
שלפניו בעניין זכות במקרקעין". הכוונה היא להקנות לבית
המשפט סמכות כללית להורות על רישום הערה כשהעניין
.הנדון לפניו מצריך זאת, ולאו דווקא בסוג מסוים של הליך
כמו כן נוספה בסיפה ההוראה בעניין חובתו של הרשם
לרשום הערה על פי צו כאמור, בהתאם לנוסח של שאר
.ההוראות בדבר רישום הערות
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הערה לפי צו בית משפט
. בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בעניין זכות130
".במקרקעין, להורות על רישום הערה כפי שנקבע
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
673 סעיף
רישה לחוק המקרקעין, בשינוי133 סעיף
האמור, שעניינה תוצאות133 נוסח. הוראת הסיפה של סעיף
הרישום של ההערות אשר נרשמו בהתאם לתקנות, שולבה
. המוצע הדן בנושא זה674 בסעיף
נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הערות אחרות
. שר המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו133
של חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות שהרשם
יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי רישומן
,131 ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות סעיף
".בשינויים המחוייבים
הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף זה אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס
(ג)
.אחר המתנהל על פי חיקוק
])1(ב127 [מק
.670
טעונה הסכמה של669 שוכנע הרשם כי עסקה של בעל זכות במקרקעין כאמור בסעיף
אדם שלישי על פי חיקוק, צו של בית משפט או התחייבות בכתב, ירשום הרשם, לפי
.בקשת האדם השלישי, הערה על כך
הערה על צורך
בהסכמה
]128 [מק
.671
הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית, כי כשרותו המשפטית של בעל
, הוגבלה על פי חיקוק, ירשום הרשם, לפי בקשת669 הזכות במקרקעין כאמור בסעיף
צד מעוניין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה על כך; לעניין זה, "תעודה
.1971- לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א29 כהגדרתה בסעיף- "ציבורית
הערה על הגבלת
כשרות
]129 [מק
.672
בית משפט רשאי לצוות על רישום הערה אחרת בתנאים שימצא לנכון, ומשהוגש הצו
.לרשם, ירשום הרשם הערה בהתאם לצו
הערה על פי צו
של בית משפט
]130 [מק
.673
שר המשפטים רשאי לקבוע הערות נוספות שעל הרשם לרשום, אם מצא שהדבר דרוש
לשם הפעלת חיקוק או לשם מניעת הפרה של חיקוק, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע
.את דרך רישומן ומחיקתן של ההערות
הערה על פי
תקנות
] רישה133 [מק
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
984
תוצאות של
רישום הערה
])(א127 [מק
.674
וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה669 נרשמה הערת אזהרה לפי סעיף
(א)
הסותרת את תוכן ההערה, אלא על פי צו של בית המשפט או בהסכמת הזכאי על פי
.ההערה
] סיפה133 ,131 [מק וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה673 עד670 נרשמה הערה לפי סעיפים
(ב)
.הסותרת את תוכן ההערה
])(ג127 [מק עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית
(ג)
למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתן, הנעשית על פי תכנית שאושרה לפי חוק התכנון
והבנייה, לא יראוה כעסקה הסותרת הערת אזהרה, שנשלחה הודעה על כך לזכאי
.שלושים ימים לפחות לפני רישום העסקה
כוחה של הערת
אזהרה
])(ב127 [מק
.675
, נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על512 בלי לגרוע מהוראות סעיף
(א)
הזכות במקרקעין נושא ההערה או שניתן צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או צו
פירוק נגד בעל הזכות במקרקעין או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, וכל עוד לא נמחקה
הערת האזהרה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות
.נושא ההערה
על אף הוראות סעיף קטן (א), טענה לביטול העסקה בשל פשיטת הרגל או הפירוק
(ב)
,שהיתה עומדת נגד העסקה אילו הושלמה ברישום במועד שבו נרשמה הערת האזהרה
.תעמוד גם נגד ההתחייבות נושא ההערה
)לסעיף קטן (א
674 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.(א) לחוק המקרקעין127
)לסעיף קטן (ב
לחוק131 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
673 המקרקעין, בשינוי נוסח. באמצעות ההפניה לסעיף
לחוק133 המוצע, שולבה בהוראה זו גם הסיפה של סעיף
.המקרקעין
)לסעיף קטן (ג
(ג) לחוק127 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המקרקעין
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תוצאות של הערת אזהרה
. (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא127
תירשם עיסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת
.הזכאי או לפי צו בית המשפט
(ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול
על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או
שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל
המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס
נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה
בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות
נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיט
טת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה
.במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה
(ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה
לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או
הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי חוק התכנון
, לא יראו כעסקה הסותרת הערת1965-והבניה, התשכ"ה
אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה
.הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה
תוצאה של רישום הערה
, לא130 , או129 ,128 . נרשמה הערה לפי סעיפים131
תירשם עיסקה הסותרת את תוכן ההערה, כל עוד לא
.נמחקה ההערה
הערות אחרות
. שר המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו133
של חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות שהרשם
יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי רישומן
,131 ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות סעיף
".בשינויים המחוייבים
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
675 סעיף
.(ב) לחוק המקרקעין127 סעיף
כדי לדייק בניסוח, ומכיוון שעיקול על מקרקעין הוא
עיקול על זכויות במקרקעין, נמחקו בסעיף המוצע המילים
"עיקול על מקרקעין". אין במחיקה זו כדי לשנות מהיקף
.תחולת הסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
985
מחיקת הערה
]132 [מק.676
תימחק על פי צו של בית משפט או אם671 עד669 הערה שנרשמה לפי סעיפים
(א)
:שוכנע הרשם כי התקיים אחד מאלה
;הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה
)1(
עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעוניינים על
)2(
.כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית המשפט
. תימחק על פי צו של בית משפט672 הערה שנרשמה לפי סעיף
(ב)
פרק תשיעי: מחיקת עיקולים
הגבלת משך תוקפו
של עיקול
]א157 [מק
.677
עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול בפנקסי המקרקעין, רשאי הרשם למחקו אלא
(א)
.אם כן הוגש לרישום צו להארכת תוקפו
,החליט רשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ישלח הודעה
(ב)
ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו, ככל שמענו
.ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עיתונים יומיים
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"תוצאות של הערת אזהרה
. (ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול127
על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או
שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד
בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה
,כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה
לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות
מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול
העיסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת
אילו בוצעה העיסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות
".האמורה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
676 סעיף
. לחוק המקרקעין132 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"מחיקת הערה
,129 או128 ,126 . (א) הערה שנרשמה לפי סעיפים132
תימחק על פי צו של בית משפט או אם הוכח, להנחת דעתו
:של הרשם, אחד מאלה
;) הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה1(
) עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע2(
מראש לצדדים המעוניינים על כוונתו למחוק
את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית
;המשפט
תימחק על פי צו130 (ב) הערה שנרשמה לפי סעיף
".של בית משפט
עיקולים מחיקת :תשיעי פרק
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת677 סעיף
.א לחוק המקרקעין, בשינויי נוסח157 סעיף
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הגבלת משך תוקפו של עיקול ומחיקתו
א. (א) עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול, רשאי157
הרשם למחקו אלא אם כן הוגש לרישום צו להארכת
.תקפו
(ב) החליט הרשם למחוק עיקול בתום התקופה
כאמור בסעיף קטן (א), ישלח הודעה, לפחות ארבעים
,וחמישה ימים לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו
ככל שמענו ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עיתונים
".יומיים
.676
תימחק על פי צו של בית משפט או אם671 עד669 הערה שנרשמה לפי סעיפים
(א)
:שוכנע הרשם כי התקיים אחד מאלה
מחיקת הערה
]132 [מק
;הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה
)1(
עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעוניינים על
)2(
.כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית המשפט
. תימחק על פי צו של בית משפט672 הערה שנרשמה לפי סעיף
(ב)
פרק תשיעי: מחיקת עיקולים
.677
עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול בפנקסי המקרקעין, רשאי הרשם למחקו אלא
(א)
.אם כן הוגש לרישום צו להארכת תוקפו
הגבלת משך
תוקפו של עיקול
]א157 [מק
,החליט רשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור בסעיף קטן (א), ישלח הודעה
(ב)
ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו, ככל שמענו
.ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עיתונים יומיים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
986
חלק משנה רביעי: הוראות מיוחדות למיטלטלין
פרק ראשון: מיטלטלין
זכויות רכושיות
])(א13 [מיט.678
לעניין פרק זה יראו כמיטלטלין גם זכויות רכושיות, והוראות הפרק יחולו לעניין זכויות
.אלה, בשינויים המחויבים
חיבור או ערבוב
מיטלטלין
])(א), (ב4 [מיט
.679
נתחברו או נתערבבו מיטלטלין של אחד עם מיטלטלין של אחר, עד שאין לזהותם
(א)
או להפרידם, או שהפרדתם כרוכה בנזק בלתי סביר או בהוצאות בלתי סבירות (בפרק
, מיטלטלין מחוברים), יהיו המיטלטלין המחוברים בבעלותם המשותפת של שניהם- זה
.כל אחד בשיעור שוויים של המיטלטלין ערב החיבור
היו מיטלטלי האחד עיקר ומיטלטלי האחר טפל, תעבור הבעלות במיטלטלין
(ב)
הטפלים לידי בעל המיטלטלין העיקריים, והוא ישלם לבעל המיטלטלין הטפלים את
.הסכום שזכה בו ברכישת המיטלטלין הטפלים
שעבוד במיטלטלין
מחוברים
]5 [מיט
.680
(א) משועבדים679 היו המיטלטלין של אחד הבעלים המשותפים האמורים בסעיף
(א)
.ערב החיבור, יחול השעבוד על מנתו במיטלטלין המחוברים
(ב) משועבדים ערב החיבור, יחול679 היו המיטלטלין העיקריים האמורים בסעיף
(ב)
השעבוד גם על המיטלטלין שהבעלות בהם עברה לפי אותו סעיף; היו המיטלטלין
.הטפלים משועבדים, יחול השעבוד על החיוב שחב בו בעל המיטלטלין העיקריים
נתחלף משכון מכוח סעיף זה, על הצדדים לעשות, לפי דרישת הנושה, את
(ג)
הפעולות הדרושות לפי חוק המשכון, כדי שכוחו של המשכון יהיה יפה כלפי נושים
.אחרים של החייב
.לעניין סעיפים קטנים (א) ו–(ב), דין עיקול כדין שעבוד
(ד)
למיטלטלין מיוחדות הוראות :רביעי משנה חלק
בחלק המשנה המוצע מופיעות הוראות המיוחדות
למיטלטלין; ההוראות הכלליות החלות על מיטלטלין
.מופיעות בחלק הכללי הדן בהוראות ביחס לכלל הנכסים
חלק משנה זה מחליף את חוק המיטלטלין, ואת חוק השבת
.אבידה. הוראות חלק משנה זה חותמות את חלק הנכסים
מיטלטלין :ראשון פרק
מוצע לקבוע הגדרה מיוחדת להוראות
678 סעיף
שבפרק המוצע, כדי שאלה יחולו לא רק
6 על נכסים מוחשיים (לפי הגדרת "מיטלטלין" שבסעיף
.המוצע), אלא גם על זכויות רכושיות בעלות ערך כלכלי
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"תחולה
. (א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים13
".לעניין ובשינויים המתאימים, גם על זכויות
)לסעיף קטן (א
679 סעיף
)(א4 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.לחוק המיטלטלין
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק4 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.המיטלטלין, בשינוי נוסח
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"חיבור וערבוב
. (א) נתחברו או נתערבבו מיטלטלין של אחד עם4
מיטלטלין של אחר עד שאין לזהותם או להפרידם, או
שהפרדתם היתה כרוכה בנזק בלתי סביר או בהוצאות
מיטלטלין מחוברים), יהיו המיטלטלין- בלתי סבירות (להלן
המחוברים בבעלותם המשותפת של שניהם כל אחד
.בשיעור שווים של המיטלטלין ערב החיבור
, (ב) היו מיטלטלי האחד עיקר ומיטלטלי האחר טפל
תעבור הבעלות במיטלטלין הטפלים לידי בעל המיטלטלין
העיקריים, והוא חייב לשלם לחברו את הסכום שזכה בו
".ברכישת המיטלטלין הטפלים
)לסעיפים קטנים (א) עד (ד
680 סעיף
ההוראות המוצעת חוזרות על הוראות
. לחוק המיטלטלין5 סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
987
][ח הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מקרה שבו המיטלטלין
(ה)
.המחוברים היו ערב החיבור בבעלות אדם אחד
עיבוד מיטלטלין
]6 [מיט.681
יחולו, בשינויים המחויבים, גם כשאדם גורם בעבודתו לשינוי680– ו679 סעיפים
.במיטלטלין של אחר; במקרה כאמור יראו את שווי העבודה כשוויים של מיטלטלין
הפקרת מיטלטלין
]7 [מיט.682
.הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעליהם מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירם
זכייה מן ההפקר
במיטלטלין
]3 [מיט
.683
מיטלטלין שאין להם בעלים, יכול כל אדם, בכפוף לכל חיקוק, לרכוש את הבעלות
.במיטלטלין בתפישתם תוך כוונה לזכות בהם
פרק שני: השבת אבידה
הגדרות לפרק
השבת אבידה
]1 [אבד
.684
- בפרק זה
מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או שבנסיבות העניין יש להניח שיצאו- ""אבידה
;משליטתו
. לרבות מי שזכאי להחזיק באבידה- "בעלים", לגבי אבידה
)לסעיף קטן (ה
ההוראה החדשה המוצעת קובעת כי ההסדר בדבר
חיבור מיטלטלין יחול גם על מקרה שבו המיטלטלין היו
בבעלות בעלים אחד ערב החיבור. זאת מאחר שההסדר
מתייחס לזכויות צדדים שלישיים במיטלטלין שנוצרו עם
.החיבור, ומוצדק להחיל את ההסדר שעל פיו גם למקרה זה
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"דין שעבוד במיטלטלין מחוברים
. (א) היו המיטלטלין של אחד הבעלים המשותפים5
(א) משועבדים ערב החיבור, יחול4 האמורים בסעיף
.השעבוד על חלקו במיטלטלין המחוברים
)(ב4 (ב) היו המיטלטלין העיקריים האמורים בסעיף
משועבדים ערב החיבור, יחול השעבוד גם על המיטלטלין
שהבעלות בהם עברה לפי אותה הוראה; היו המיטלטלין
הטפלים משועבדים, יחול השעבוד על החיוב שחב בו בעל
.המיטלטלין העיקריים
(ג) נתחלף משכון מכוח סעיף זה, על הצדדים
לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות לפי
, כדי שכוחו של המשכון יהא1967-חוק המשכון, התשכ"ז
.יפה כלפי נושים אחרים של החייב
(ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו–(ב) דין עיקול כדין
".שעבוד
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
681 סעיף
. לחוק המיטלטלין6 סעיף
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"עיבוד
יחולו בשינויים המחוייבים, גם5– ו4 . הוראות סעיפים6
כשאדם גורם בעבודתו לשינוי במיטלטלין של אחר; במקרה
".זה יראו את שווי העבודה כשווים של מיטלטלין
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
682 סעיף
. לחוק המיטלטלין, בשינויי נוסח7 סעיף
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"הפקרה
. הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעלם מוציאם7
".משליטתו תוך כוונה להפקירם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
683 סעיף
. לחוק המיטלטלין, בשינויי נוסח3 סעיף
: נוסח חוק המיטלטלין הקיים
"זכייה מן ההפקר
. מיטלטלין שאין להם בעל יכול כל אדם, בכפוף לכל3
דין, לרכוש את הבעלות בהם בתפישתם תוך כוונה לזכות
".בהם
אבידה השבת :שני פרק
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
684 סעיף
. לחוק השבת אבידה, בשינוי נוסח1 סעיף
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"הגדרות
מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או- ". בחוק זה, "אבידה1
;שבנסיבות העניין יש להניח שיצאו משליטתם
". לרבות מי שזכאי להחזיק בה- בעל, לגבי אבידה
הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מקרה שבו המיטלטלין
(ה)
.המחוברים היו ערב החיבור בבעלות אדם אחד
][ח
.681
יחולו, בשינויים המחויבים, גם כשאדם גורם בעבודתו לשינוי680– ו679 סעיפים
.במיטלטלין של אחר; במקרה כאמור יראו את שווי העבודה כשוויים של מיטלטלין
עיבוד מיטלטלין
]6 [מיט
.682
.הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעליהם מוציאם משליטתו תוך כוונה להפקירם
הפקרת מיטלטלין
]7 [מיט
.683
מיטלטלין שאין להם בעלים, יכול כל אדם, בכפוף לכל חיקוק, לרכוש את הבעלות
.במיטלטלין בתפישתם תוך כוונה לזכות בהם
זכייה מן ההפקר
במיטלטלין
]3 [מיט
פרק שני: השבת אבידה
.684
- בפרק זה
הגדרות לפרק
השבת אבידה
]1 [אבד מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או שבנסיבות העניין יש להניח שיצאו- ""אבידה
;משליטתו
. לרבות מי שזכאי להחזיק באבידה- "בעלים", לגבי אבידה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
988
החובה להשבת
אבידה
]2 [אבד
.685
המוצא) חייב להשיבה לבעליה או להודיע- המוצא אבידה ונוטל אותה (בפרק זה
(א)
עליה בהקדם למשטרה, אלא אם כן בנסיבות העניין יש להניח שבעל האבידה התייאש
.ממנה בשל מיעוט שווייה
הודיע המוצא למשטרה, רשאי הוא למסור לה את האבידה, וחייב הוא לעשות
(ב)
.כן, אם דרשה זאת ממנו
אבידה שנמצאה
ברשות הזולת
], ח3 [אבד
.686
המוצא אבידה ברשותו של אדם אחר, חייב להודיע עליה לבעל הרשות ולמסרה
(א)
לו לפי דרישתו; דרש בעל הרשות את מסירת האבידה מוקנות לו זכויות המוצא גם
אם המוצא לא ציית לדרישה; לא דרש בעל הרשות את מסירת האבידה, יהיו הזכויות
.למוצא
בית המשפט רשאי לקבוע כי הזכויות באבידה יחולקו בין המוצא לבין בעל
(ב)
.הרשות בחלקים שווים, אלא אם כן מצא לנכון לקבוע שיעור אחר
אבידה שלא
נתגלו בעליה
]4 [אבד
.687
ולא נתגלה בעל685 הודיע המוצא למשטרה על האבידה לפי הוראות סעיף
(א)
.האבידה בתוך ארבעה חודשים מיום שהודיע, יהיה הוא לבעל האבידה
ולא נתגלה בעל685 לא הודיע המוצא למשטרה על האבידה לפי הוראות סעיף
(ב)
האבידה בתוך ארבעה חודשים לאחר שנודע למשטרה על מציאת האבידה, או מסר
המוצא את האבידה למשטרה, אך לא דרש את מסירתה אליו בתוך חודשיים מהיום
.שבו היה לבעליה לפי סעיף קטן (א), תהיה המדינה בעלת האבידה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
685 סעיף
. לחוק השבת אבידה2 סעיף
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"חובת המוצא
המוצא) חייב- . (א) המוצא אבידה ונוטלה (להלן2
להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה, זולת
אם בנסיבות העניין יש להניח שבעל האבידה התייאש
.ממנה מחמת מיעוט שוויה
(ב) הודיע המוצא למשטרה, רשאי הוא למסור לה את
".האבידה והוא חייב לעשות כן אם היא דרשה זאת ממנו
) לסעיף קטן (א686 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
לחוק השבת אבידה. היא דנה בעיקרון3 סעיף
ולפיו המוצא נכס "ברשותו של אחר" חייב למסור את הנכס
לאותו אחר לפי דרישתו. מוצע לקבוע כי בעל הרשות יהיה
בעל הזכויות באבידה לא מן המועד שבו קיבל את האבידה
.לידיו, כקבוע בחוק הקיים, אלא מן המועד שבו דרש לקבלה
עוד מוצע להבהיר כי אם לא דרש בעל הרשות שהאבידה
.תימסר לו, הזכויות בה יהיו שייכות למוצא
)לסעיף קטן (ב
כדי לאפשר במקרים הראויים מתן תמריץ למוצא
לפעול בנסיבות המתוארות בסעיף קטן (א) המוצע, מוצע
להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע שיתוף באבידה של
המוצא ובעל הרשות. סמכות זו תצומצם לקביעת שיתוף
בזכויות, אך לא בחובות, שכן לא נראה מוצדק לחייב אדם
בחובות הנובעות מדיני השיתוף בשל נכס שבפועל לא
.נמצא בידו
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
אבידה שנמצאה ברשות הזולת
. המוצא אבידה ברשותו של אדם אחר חייב להודיע3
עליה לבעל הרשות ולמסרה לו לפי דרישתו; קיבל בעל
.הרשות את האבידה לידו, יראו אותו כמוצא
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
687 סעיף
. לחוק השבת אבידה, בשינויי נוסח4 סעיף
)המילים "יראו כאילו התייאש ממנה" בסעיפים קטנים (א
,ו–(ב) הושמטו כמיותרות. כדי להקל על קריאת ההוראה
מוצע לאמץ הבחנה השונה מזו שבסעיף הקיים, בין המקרה
המוצע, לבין685 שבו המוצא קיים את הוראות סעיף
המקרה שבו המוצא לא קיים את הוראת הסעיף, ולהבחין
בין המקרה שבו הודיע המוצא למשטרה על האבידה ומסר
.לה אותה, לבין מקרה שבו לא הודיע כאמור
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"אבידה שלא נתגלה בעלה
ולא נתגלה בעל2 . (א) קיים המוצא הוראות סעיף4
האבידה תוך ארבעה חדשים, יראו כאילו התייאש ממנה
והמוצא יהיה לבעל האבידה; התקופה האמורה תתחיל
מהיום שהודיע למשטרה על האבידה, ואם לא היה עליו
. מיום מציאתה- )(א2 להודיע כאמור בסעיף
ולא נתגלה2 (ב) לא קיים המוצא הוראות סעיף
בעל האבידה תוך ארבעה חדשים לאחר שנודע למשטרה
על מציאת האבידה, יראו כאילו התייאש ממנה והמדינה
תהיה לבעלת האבידה; והוא הדין אם המוצא מסר את
האבידה למשטרה והיה לבעלה לפי סעיף קטן (א) אך לא
.דרש אותה תוך חדשיים לאחר שהיה לבעל כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
989
השר לביטחון הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע שעל אבידות
(ג)
יקרות ערך, או שניתן להניח שהן בעלות ערך רגשי מיוחד לבעליהן, ועל סוגים מיוחדים
אחרים של אבידות, לא יחולו הוראות סעיף זה או שיחולו בהארכת התקופות האמורות
.בו או בשינויים אחרים שיקבעו בתקנות
מכירת האבידה
]6 [אבד.688
אבידה שהיא נכס העלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר משוויו או שהוצאות
(א)
שמירתו אינן סבירות לעומת שוויו, או אבידה שהיא בעל חיים, רשאי המוצא למכרה
.בדרך סבירה, וכך רשאית לעשות המשטרה, אם האבידה נמסרה לה
המוצא לא ימכור את האבידה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע על כך
(ב)
.למשטרה זמן סביר מראש והמשטרה לא דרשה ממנו למסור לה את האבידה
.נמכרה האבידה, יבוא, לעניין פרק זה, הפדיון במקומה
(ג)
נכס שהוזנח
]7 [אבד.689
נכס שהושאר או שהופקד במוסד שבו מתאכסנים, מאושפזים או מבקרים בני
(א)
אדם, או במקום כיוצא באלה, ולא נדרש בתוך חודשיים מהיום שהושאר או מתום
, לנכס371978-תקופת ההפקדה, ייחשב הנכס, לעניין חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח
.עזוב כהגדרתו באותו חוק
.הוראות סעיף קטן (א) אין בהן כדי לגרוע מתנאי ההפקדה
(ב)
נכס של נעדר
]8 [אבד.690
מיטלטלין של אדם שעקבותיו נעלמו, או שנפטר ויורשיו אינם ידועים, והאפוטרופוס
,הכללי או אדם אחר המוסמך לכך לא קיבל אותם לידו, יחולו עליהם הוראות פרק זה
.בשינויים המחויבים
(ג) שר המשטרה רשאי, בהתייעצות עם שר
המשפטים, לקבוע בתקנות שעל אבידות יקרות ערך, או
שניתן להניח שהן בעלות ערך רגשי מיוחד לבעליהן, ועל
סוגים מיוחדים אחרים של אבידות, לא יחולו הוראות סעיף
זה או שיחולו בהארכת התקופות האמורות בו או בשינויים
".אחרים שנקבעו בתקנות
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
688 סעיף
. לחוק השבת אבידה6 סעיף
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"מכירת האבידה
. (א) אבידה שהיא נכס שעלול להתקלקל או לאבד6
שיעור ניכר משוויו, או שהוצאות שמירתו אינן סבירות
לעומת שוויו, או אבידה שהיא בעל חיים, רשאי המוצא
למכרה בדרך סבירה, וכן רשאית לעשות המשטרה, אם
.האבידה נמסרה לה
(ב) המוצא לא ימכור את האבידה כאמור אלא
לאחר שהודיע על כך למשטרה זמן סביר מראש והמשטרה
.לא דרשה למסור לה את האבידה
(ג) נמכרה האבידה, יבוא, לעניין חוק זה, הפדיון
".במקומה
) לסעיף קטן (א689 סעיף
(א) לחוק השבת7 בשונה מן החוק הקיים (סעיף
אבידה), קובעת ההוראה המוצעת כי נכס שהושאר במקום
שבו שוהים בני אדם באופן ארעי, כגון בית מלון או בית
לא ייחשב עוד- חולים, ואשר לא נדרש בידי בעליו
כאבידה, אלא כנכס עזוב, שניתן להקנותו לאפוטרופוס
,הכללי. השינוי המוצע נראה מתאים יותר מההסדר הקיים
משום שבמקרים אלה סביר יותר להניח כי מדובר בנכס
.מוזנח ולא באבידה
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק7 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
.השבת אבידה
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"נכס שהוזנח
,. (א) נכס שהופקד או הושאר במוסד שבו מתאכסנים7
,מאושפזים או מבקרים בני אדם, או במקום כיוצא באלה
ולא נדרש תוך חדשיים מהיום שהושאר או מתום תקופת
ההפקדה, יראוהו כאבידה ואת בעל המוסד או המקום
. כמוצא-
(ב) הוראות סעיף קטן (א) אין בהן כדי לגרוע מתנאי
".הפקדה
מוצע לקבוע כי במקרה המתואר בסעיף
690 סעיף
לא יחולו רק הוראות הביצוע שבחוק
לחוק האמור, אלא8 השבת האבידה, כפי שקבוע בסעיף
.הפרק כולו, לרבות ההוראות המהותיות שבו
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"נכס של נעדר
. מיטלטלין של אדם שעקבותיו נעלמו, או שנפטר8
ויורשיו אינם ידועים, והאפוטרופוס הכללי או אדם אחר
.330 '; התשס"ט, עמ61 'ס"ח התשל"ח, עמ 37
השר לביטחון הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע שעל אבידות
(ג)
יקרות ערך, או שניתן להניח שהן בעלות ערך רגשי מיוחד לבעליהן, ועל סוגים מיוחדים
אחרים של אבידות, לא יחולו הוראות סעיף זה או שיחולו בהארכת התקופות האמורות
.בו או בשינויים אחרים שיקבעו בתקנות
.688
אבידה שהיא נכס העלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר משוויו או שהוצאות
(א)
שמירתו אינן סבירות לעומת שוויו, או אבידה שהיא בעל חיים, רשאי המוצא למכרה
.בדרך סבירה, וכך רשאית לעשות המשטרה, אם האבידה נמסרה לה
מכירת האבידה
]6 [אבד
המוצא לא ימכור את האבידה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהודיע על כך
(ב)
.למשטרה זמן סביר מראש והמשטרה לא דרשה ממנו למסור לה את האבידה
.נמכרה האבידה, יבוא, לעניין פרק זה, הפדיון במקומה
(ג)
.689
נכס שהושאר או שהופקד במוסד שבו מתאכסנים, מאושפזים או מבקרים בני
(א)
אדם, או במקום כיוצא באלה, ולא נדרש בתוך חודשיים מהיום שהושאר או מתום
, לנכס371978-תקופת ההפקדה, ייחשב הנכס, לעניין חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח
.עזוב כהגדרתו באותו חוק
נכס שהוזנח
]7 [אבד
.הוראות סעיף קטן (א) אין בהן כדי לגרוע מתנאי ההפקדה
(ב)
.690
מיטלטלין של אדם שעקבותיו נעלמו, או שנפטר ויורשיו אינם ידועים, והאפוטרופוס
,הכללי או אדם אחר המוסמך לכך לא קיבל אותם לידו, יחולו עליהם הוראות פרק זה
.בשינויים המחויבים
נכס של נעדר
]8 [אבד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
990
פדיון האבידה
]5 [אבד.691
זכה המוצא באבידה לפי פרק זה, רשאי הבעלים הקודם של האבידה, בתוך שנה
(א)
לאחר הזכייה, לפדות אותה מן הזוכה בתשלום שווייה בעת הפדיון אלא אם כן חל בה
.בינתיים שינוי של ממש
][ח הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם כלפי אדם שלישי שרכש את האבידה מן הזוכה, אלא
(ב)
.אם כן האדם השלישי רכש את האבידה בתמורה ולא ידע על קיומה של זכות הפדיון
אצילת תפקידים
וסמכויות
]10 [אבד
.692
השר לביטחון הפנים רשאי, בהסכמת שר הפנים, לאצול את תפקידי המשטרה לפי פרק
.זה לרשות מקומית שהסכימה לכך; אצילה זו יכול שתהיה מוגבלת או מותנית
חלק חמישי: ירושה
חלק משנה ראשון: הוראות כלליות
פרק ראשון: הגדרות
הגדרות לחלק
הירושה.693
- בחלק זה
], ח55 [ירש: מי שמתקיים בהם אחד מאלה- ""בני זוג
6– ו2 המוסמך לכך לא קיבלם לידו, יחולו עליהם סעיפים
".בשינויים המחויבים
5 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת סעיף
691 סעיף
לחוק השבת אבידה, בשינויי נוסח. באשר
לפדיון האבידה מאדם שלישי, נוסף הסייג ולפיו אם האדם
השלישי, אשר רכש את הנכס בתמורה, לא ידע על קיומה
של זכות הפדיון, היא לא תחול כלפיו. ההוספה יוצרת
510 התאמה עם הדין הכללי בעניין זכויות נוגדות (סעיף
.)המוצע
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"פדיון האבידה
, זכאי4 . זכה המוצא או המדינה באבידה לפי סעיף5
בעלה הקודם, תוך שנה לאחר הזכיה, לפדותה מהזוכה, או
ממי שרכש אותה מן הזוכה שלא בתמורה, בתשלום שוויה
".בזמן הפדיון, זולת אם חל בה שינוי של ממש
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
692 סעיף
. לחוק השבת אבידה, בשינויי נוסח10 סעיף
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"אצילת תפקידים וסמכויות
. שר המשטרה רשאי, בהסכמת שר הפנים, לאצול10
את תפקידי המשטרה וסמכויותיה לפי חוק זה לרשות
מקומית שהסכימה לכך; אצילה זו יכול שתהיה מוגבלת
".או מותנית
ירושה :חמישי חלק
ההוראות מרבית את מחליף המוצע מבוא החלק
שאינן הירושה חוק הוראות .הירושה בחוק
או מינהלי אופי בעלות הוראות היותן בשל ,בהצעה נכללות
הליכי חוק( "שיורי"ה הירושה בחוק מקומן את ימצאו ,פלילי
וכן ,המוצע לחוק )1(890 סעיף ראו( 1965-ה"התשכ ,ירושה
של שורה בהצעה .)המוצע לחוק 1 שבסעיף ההגדרה ראו
,מהותיים תיקונים מוצעים ראשית :שונים מסוגים תיקונים
החיים למציאות הירושה חוק הוראות את להתאים שנועדו
השנים בארבעים שחלה המשפטית ולהתפתחות המשתנה
זכות את לחזק מוצע ,למשל כך .חקיקתו מאז האחרונות
פרנטלה להוסיף ,דין פי על בחלוקה הזוג בן של הירושה
הירושה בזכות תכיר אשר )(מעגל קרבת משפחה למוריש
לעריכת נוספת בדרך ולהכיר ,המוריש של כלתו או חתנו של
תיקונים מוצעים ,שנית .)חזותית בהקלטה צוואה( צוואה
חוסרים להשלים או הקיימים ההסדרים את לשפר שנועדו
.השנים לאורך מהפעלתם שהוסקו למסקנות בהתאם ,בהם
הוראת פרשנות לעניין כללים להוסיף מוצע ,למשל כך
עיזבון מנהל מינוי לעניין או ,בצוואה "יורש אחר יורש"
להתאים שנועדו תיקונים מוצעים ,שלישית .וסמכויותיו זמני
.המוצע שבחוק האחרים לחלקים הירושה חלק הסדרי את
סעיף( ירושה של השוק תקנת את להעביר מוצע ,למשל כך
.)המוצע )ג(508 סעיף ראו( הנכסים לחלק )הירושה לחוק 73
, בהצעה ארבעה חלקי משנה המחולקים לפרקים
.וזאת בלי לשנות באופן מהותי את המבנה של חוק הירושה
חלק המשנה הראשון עוסק בהוראות כלליות לירושה, ובו
בפרק הראשון נקבעו הגדרות לחלק הירושה- שני פרקים
ובפרק השני הוראות כלליות הרלוונטיות הן להורשה על
פי דין והן להורשה על פי צוואה. חלק המשנה השני עוסק
הפרק- בזכויות המהותיות בעיזבון, ובו שלושה פרקים
הראשון עוסק בירושה על פי דין ובו הוראות כלליות לעניין
ירושה זו לרבות לעניין זהות היורשים על פי דין. הפרק
השני עוסק בהורשה על פי צוואה ובו הוראות לעניין צורת
הצוואה, תוקפה, הוראותיה ופרשנותה. הפרק השלישי
עוסק בדיני המזונות מן העיזבון. חלק המשנה השלישי
:עוסק במימוש הזכויות בעיזבון, והוא מחולק לשני פרקים
בפרק הראשון הוראות טכניות הנוגעות למתן הצווים (צו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
991
;הם נשואים ואינם פרודים
)1(
הם איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה לקיים
)2(
חיי משפחה כאמור דרך קבע, ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר; לעניין זה, חזקה
,כי מי שחיים חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחות
;ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר, הם בני זוג
]37 [ירש; הצוואה כולה או חלק ממנה, לרבות תנאי מתנאיה- ""הוראת צוואה
][ח;)4( ) עד1(782 ההוצאות והחובות המפורטים בסעיף- ""חובות העיזבון
])1( 40 ,[ח ; חלק יחסי מכלל נכסי העיזבון- "חלק", מעיזבון
])2( 40 ,[ח
- "מנה", בעיזבון
נכס, לרבות כספים, שמוריש ציווה אותו לזוכה- בירושה על פי צוואה
)1(
;בצוואה
מיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, וכן דירת- בירושה על פי דין
)2(
;706 מגורים, כאמור בסעיף
ירושה וצו קיום צוואה). בפרק השני הוראות לעניין ניהול
העיזבון וחלוקתו, ובו הוראות הנוגעות למינוי ולסמכויות
מנהל העיזבון, לחלוקת העיזבון בין היורשים ולאחריותם
כלפי הנושים. חלק המשנה הרביעי עוסק בהוראות שונות
ובו התייחסות מיוחדת לדיני המשפט הבין–לאומי הפרטי
.ביחס לירושה וכן הוראות שונות אחרות
החלק:השפעת חלק הירושה המוצע על זכויות הילד
המוצע כולל כמה הוראות הנוגעות לזכויות הילד. לגבי
מרבית ההוראות לא מוצעים שינויים, והדין החל לגבי
ילדים כפי שהוא נוהג כיום על פי חוק הירושה ימשיך
לחול גם על פי המשטר החדש. עם זאת מוצעים כמה
יוכל לעשות15 תיקונים: ראשית, מוצע כי קטין מעל גיל
צוואה בכפוף לאישור בית המשפט מראש. שנית, מוצע כי
תבוטל האבחנה הקיימת בחוק כיום בין ילד מאומץ לילד
.ביולוגי, באופן שקשרי הירושה בשני המקרים יהיו זהים
כלליות הוראות :ראשון משנה חלק
הירושה לחלק הגדרות :ראשון פרק
מעמדו של בן- " להגדרות "בני זוג" ו"פרודים
693 סעיף
הזוג כיורש על פי דין מעוגן כיום בהוראות
לחוק הירושה. ההוראות באשר לירושה55– ו11 סעיפים
על פי דין, אשר בהעדרה של צוואה מתחקות אחר אומד
דעתו של מצווה סביר, מקנות לבן הזוג מעמד מועדף
והוא זוכה למרבית העיזבון בהתחשב בקרבה של שאר
היורשים למנוח. מגמה זו נשמרת ואף מתחזקת בחלק
). עם706 החדש המוצע (ראו להלן דברי ההסבר לסעיף
זאת יצוין כי הוראות החוק הקיים הן פורמליות במהותן
ככל שבני הזוג נחשבים נשואים, לא נבדק אופי הקשר-
ביניהם, ולעולם יירש את המוריש בן זוגו הנשוי לו, גם
אם מדובר בנישואין "פורמליים" בלבד. רק כאשר בני זוג
שקיימו מערכת זוגית לא היו נשואים, ולו פורמלית, לבני
זוג אחרים, תוכר זוגיותם לעניין זכויות לירושה, בכפוף
לבחינת אופי היחסים ביניהם (שכן יש צורך בקיום התנאי
55 המוקדם של חיי משפחה במשק בית משותף, ראו סעיף
הקיים). ההצעה מבקשת לתקן את המעוות בעניין זה. על פי
ההצעה, אופי מערכת היחסים הזוגית ייבחן גם אם בני הזוג
נשואים פורמלית. כאשר בני זוג נשואים נפרדו לתקופה של
שלוש שנים רצופות לפחות, תגבר המהות על הצורה, ואף
אם בני הזוג לא התגרשו פורמלית, תישלל מבן הזוג שנותר
.הזכות לרשת, והוא לא ייחשב עוד בן זוג לצורך ירושה
עוד ובדומה לחוק הקיים, גם ההגדרה החדשה
מכירה בקיומה של מערכת זוגית שלא התגבשה לכדי
נישואין, ועל פיה איש ואישה החיים יחדיו מתוך כוונה
לקיים חיי משפחה במשק בית משותף דרך קבע, ייחשבו
לבני זוג לצורך זכויות לירושה. בהגדרה מוצע מבחן עזר
,לבחינת קיומם של יחסי זוגיות המקנים זכויות לירושה
ולפיו חיי משפחה במשק בית משותף למשך שלוש שנים
רצופות יקימו חזקה להיותם של הצדדים בני זוג. יצוין כי
"בהתייחסות המפורשת שבהגדרה למילים "איש ואישה
.אין כדי לשנות מהדין הקיים בסוגיה
ההגדרה חוזרת על הוראות- "להגדרת "הוראת צוואה
לחוק הירושה, אשר מוצע להעבירו לסעיף37 סעיף
.ההגדרות
בדיני הירושה השתרשה- "להגדרות "חלק" ו"מנה
אבחנה בין חלק מהעיזבון ומנה בעיזבון. כאשר מוריש קובע
)חלוקה על פי חלקים (בדרך של ציון שברים או אחוזים
ואינו מתייחס לנכס מנכסי עיזבונו, הרי שיורשו נחשב
ל"יורש חלק". כך המצב גם בירושה על פי דין, שלפיה
מתחלק העיזבון על פי הוראות החוק המתייחסות לחלקים
ראו בסעיף- מהשלם (למעט לעניין זכות הירושה של בן זוג
המוצע). לעומת זאת כאשר המוריש מתייחס בצוואתו706
להורשה של נכס זה או אחר מנכסי עיזבונו, נחשב היורש
ל"יורש מנה". בחוק הירושה יש התייחסות עקיפה להגדרות
לחוק הירושה מתייחס לאפשרות כי מצווה40 אלה. סעיף
;הם נשואים ואינם פרודים
)1(
הם איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה לקיים
)2(
חיי משפחה כאמור דרך קבע, ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר; לעניין זה, חזקה
,כי מי שחיים חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחות
;ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר, הם בני זוג
; הצוואה כולה או חלק ממנה, לרבות תנאי מתנאיה- ""הוראת צוואה]37 [ירש
;)4( ) עד1(782 ההוצאות והחובות המפורטים בסעיף- ""חובות העיזבון][ח
; חלק יחסי מכלל נכסי העיזבון- "חלק", מעיזבון])1( 40 ,[ח
- "מנה", בעיזבון])2( 40 ,[ח
נכס, לרבות כספים, שמוריש ציווה אותו לזוכה- בירושה על פי צוואה
)1(
;בצוואה
מיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, וכן דירת- בירושה על פי דין
)2(
;706 מגורים, כאמור בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
992
][ח נשואים שאינם חיים חיי משפחה במשק בית משותף, במשך שלוש שנים- ""פרודים
רצופות לפחות, מתוך כוונה של שניהם או של אחד מהם לנתק את חיי המשפחה
;כאמור
])2(10[
;)2(705 כל אחד מהמנויים בסעיף- "קרוב", של מוריש
])(ה6 [ירש. כמשמעותו בחוק הליכי ירושה- ""רשם לענייני ירושה
פרק שני: כללי
הירושה
]1 [ירש.694
.במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו
.יעביר מעיזבונו חלק יחסי או נכס מסוים, המכונה מנה
מוצע כי התייחסות עקיפה זו שבחוק הקיים תועבר לסעיף
ההגדרות, שכן לאבחנה בין חלק ובין מנה יש חשיבות
לעניין הוראות רבות השזורות לאורכו של החלק כולו (כך
למשל, אחת התוצאות החשובות של האבחנה האמורה
נוגעת לעניין עדיפות ירושת מנה על ירושת חלק בהקשר
,779 של חובות העיזבון. ראו להלן דברי ההסבר לסעיפים
המוצעים). עוד מוצע להרחיב את ההגדרה804– ו800 ,787
שבחוק הקיים העוסקת רק במנה על פי צוואה גם לנכסים
,המיוחדים המוקנים לבן הזוג בירושה על פי דין (למשל
המיטלטלין המשותפים למוריש ולבן זוגו או דירת המגורים
המוצע). משכך הדין המיוחד החל706 שלהם. ראו סעיף
על "ירושת מנה" יחול גם על נכסים אלה. לבסוף, יש לשים
לב כי ההגדרה של המונח "מנה" בחלק הירושה אינה
דומה למשמעות של המונח בפרק הרביעי לחלק המשנה
,הראשון בחלק הנכסים המוצע העוסק בדיני השיתוף בנכס
וכן513 ולמעשה הפוכה לה (ראו דברי ההסבר לסעיף
.)608 לדברי ההסבר בפרק הדן בבתים משותפים, בסעיף
בעוד שבחלק הנכסים, מתייחס הנוסח למנה כחלק יחסי
מזכויות שיש לשותף בנכס המתפשטת על הנכס כולו, הרי
שבחלק הירושה מנה מתייחסת דווקא לנכס מסוים ולא
.לחלק מכל העיזבון
ראוי לשים לב, כי המונח קרוב, הכולל- "להגדרת "קרוב
את ילדי המוריש והוריו, יכלול מעתה גם את הילד
המאומץ של המוריש או את הוריו המאמצים של המוריש
, לחוק הירושה16 וכן את קרוביהם; זאת נוכח ביטול סעיף
הקובע הוראות מיוחדות לעניין ירושה של ילד מאומץ (ראו
' לחוק הירושה בנספח ב16 גם דברי ההסבר להשמטת סעיף
(ג) לחוק הירושה קובע כי לא יהיה16 לדברי ההסבר). סעיף
ניתוק לעניין ירושה ביחסי ההורות של המאומץ עם הוריו
הביולוגים, היינו, כי המאומץ יירש, מלבד את מאמצו, גם
.את הוריו הביולוגיים ואף את קרוביו הביולוגיים האחרים
קשר ירושה זה נקבע כחד–צדדי בלבד, כך שהקרובים
הביולוגיים לא זכאים לירושת המאומץ. עוד נקבע כי
קרובי ההורים המאמצים אינם זכאים לרשת את המאומץ
)(ב16 והמאומץ או צאצאיו אינם זכאים לרשת אותם (סעיף
לחוק הירושה). הוראות החוק הקיים יוצרות, במקרים
רבים, תסבוכת מוסרית ומשפטית כאחד. העדר ניתוק
קשר הירושה בין ההורים או הקרובים הביולוגיים ובין
המאומץ, מחייב, או למצער מתמרץ, את הצורך להתחקות
,אחר הקשרים הביולוגיים וזאת גם כאשר הצורך הנפשי
- בעיקר מצדו של המאומץ, לא קיים, או אף גרוע מכך
כאשר קיים קושי נפשי גדול ביצירת הקשר. משום כך
ובשל סיבות נוספות לא נמצאה הצדקה ליצור אבחנות
משפטיות לעניין ירושה בין המאומץ ובין הילד הטבעי או
בין ההורה המאמץ ובין ההורה הביולוגי. מוצע על כן לבטל
לחוק הקיים ולהשוות16 את הדין המיוחד הקבוע בסעיף
את מעמדם של ילד או הורה מאמצים למעמדם של ילד או
לתקנות סדר הדין273 הורה ביולוגיים. יצוין כי על פי תקנה
, מחויב מקבל ההסכמה לאימוץ1984-האזרחי, התשמ"ד
להבהיר להורה המוסר את ילדו לאימוץ את השלכות
האימוץ לעניין ירושה, ואזי ניתן להבהיר לו כי אם יחפוץ
.בכך יוכל לשמור על קשר הירושה על ידי עריכת צוואה
ההגדרה מפנה לחוק- "להגדרה "רשם לענייני ירושה
השיורי, שכן בחוק האמור נקבעה הסמכות הפרוצדורלית
)) המוצע1(890 של הרשם (ראו סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מעין צוואה
. איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף55
אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף
אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר
בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה
מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא
כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה
.שהשאיר המוריש
תחולה
, גם הצוואה כולה- ". לעניין סימן זה "הוראת צוואה37
".חלק ממנה ותנאי מתנאיה במשמע
כלליות הוראות :שני פרק
1 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
694 סעיף
לחוק הירושה, ומבטא את עקרון הנפילה
–המיידית של העיזבון ליורשים. נפילה זו אינה חד
משמעית בכל שיטות המשפט. בארצות המשפט המקובל
רווחת הגישה כי נכסי העיזבון עוברים תחילה למייצג
נאמן, ורק לאחר השלמת הליכי ההורשה מקבל כל אחד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
993
הקניית זכות
בנכס מסוים
][ח
.695
.ליורש אין זכות בנכס מסוים כל עוד לא חולק העיזבון
היורשים
]2 [ירש.696
היורשים הם היורשים על פי דין או הזוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין אלא
.אם כן היא על פי צוואה
כשרות בני אדם
לרשת
])(א),(ב3 [ירש
.697
:כל אחד מאלה כשר לרשת את המוריש
;מי שהיה בחיים במות המוריש
)1(
;מי שהורתו היתה בחיי המוריש ונולד אחרי פטירתו של המוריש, כשהוא בחיים
)2(
ימים מיום פטירתו של המוריש, הורתו היתה300 לעניין זה, חזקה כי מי שנולד בתוך
;בחיי המוריש
מי שהורתו היתה אחרי פטירתו של המוריש, מתאי הרבייה שלו, ובלבד
)3(
:שמתקיימים לגביו שניים אלה
מהיורשים זכויות בנכסים הספציפיים. נוסח החוק הקיים
בדומה לנהוג בשיטות המשפט הקונטיננטלי נוקט גישה של
העברה מיידית ליורשים של אגד הזכויות בנכסים. אגד
זה כולל גם את חיובי המוריש כלפי נושיו (ראו גם דברי
המוצע), ועל כן לא תיתכן חלוקה עד799 ההסבר לסעיף
.לסילוק החובות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הירושה
".. במות אדם עובר עזבונו ליורשיו1
מוצע להבהיר את שנפסק לא אחת, כי
695 סעיף
הנפילה המיידית של העיזבון אינה יוצרת
834/75 בעלות קונקרטית בנכס זה או אחר (ראו למשל, ע"א
). למעשה הליך ההורשה662 ,)1(זיק נ' מדינת ישראל, פ"ד לב
מורכב משני שלבים: בשלב הראשון אוחזים היורשים באגד
זכויות המורכב מנכסי העיזבון כולם, כאשר הבעלות
הקונקרטית בנכס זה או אחר, היינו מיזוג נכסי העיזבון
עם נכסיו הפרטיים של כל יורש ויורש, נעשית רק בשלב
שלב חלוקת העיזבון. עד לשלב אחרון זה- המאוחר יותר
יש לעבור הליך של סילוק חובות העיזבון והמזונות מן
העיזבון וכן הליך של חלוקת העיזבון בין היורשים. ההליך
הדו–שלבי של ההורשה נלמד כיום מהוראות שונות בחוק
(ד) לחוק הירושה אוסר על היורש7 הקיים. כך למשל, סעיף
לעשות פעולה של העברה או שעבוד של נכס מסוים עד
לחלוקת העיזבון. הסיבה לכך היא כי עד לחלוקה אין לו
זכות בנכס המסוים וכל שהיורש יכול להעביר הוא את
זכותו לקבל בעתיד נכסים מנכסי העיזבון, היינו את חלקו
בעיזבון. זכות זו ניתנת להעברה או שעבוד (כאמור בסעיף
.(ב) לחוק הירושה), שכן היא כפופה להליכי ההורשה7
יצוין כי נוכח האמירה הכללית המפורשת שבסעיף החדש
המוצע, אין עוד צורך להידרש לאמירות הפרטניות שבסעיף
. לחוק ירושה והן הושמטו7
לחוק2 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
696 סעיף
.הירושה, בשינוי נוסח
: נוסח חוק הירושה הקיים
"היורשים
;. היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה2
".הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה
)2(–) ו1( לפסקאות
697 סעיף
ההוראות המוצעות חוזרות על ההוראות
לחוק הירושה, בשינויי נוסח. הוראת3 הקיימות בסעיף
(ג) נמחקה בהיותה מיותרת. ויודגש כי אין במחיקה3 סעיף
כדי לשנות מהדין הקיים, שכן ברור כיום שכשרות ילד
לרשת, כמו גם כשרותו לזכויות וחובות, אינה נפגמת בשל
.העובדה שנולד מחוץ לנישואין
)3( לפסקה
הפסקה המוצעת עוסקת בהורשה למי שנולד
באמצעים טכנולוגיים לאחר פטירתו של המוריש
הורות טכנולוגית). על פי חוק הירושה לא תיתכן- (להלן
הורשה למי שהורתו היתה לאחר פטירת המוריש, גם
אם נערכה לטובתו צוואה, שכן הוא נתפס כמי שאינו
כשיר לרשת. שינויי העתים מחייבים התייחסות מודרנית
לסיטואציות הוריות שהמדע מאפשר אותן. אמנם טרם
גובש דין כולל בסוגיה, אשר נועד להסדיר את הדרכים
את המותר ואת האסור בתחום- ליצירת הורות טכנולוגית
וכן את ההשלכות המשפטיות של הענקת כשרות- זה
משפטית לצאצאים שנולדו בדרך זו; ואולם אין בכך כדי
לסתור אפשרות להתייחס לתוצאות ההורות הטכנולוגית
בדיני הירושה בלבד, מה גם שהסדרה חקיקתית כוללת
.הולכת וקרבה
הסעיף המוצע מבקש לעשות איזונים בין שורה של
אינטרסים. מצד אחד, עומדים טעמים המצדיקים מתן
אפשרות להורשה טכנולוגית. עם טעמים אלה אפשר למנות
את הרצון להעניק למוריש שנזקק לאמצעים טכנולוגיים כדי
להעמיד יוצא חלציים, אפשרות להוריש לילדו, גם אם זה
,ייוולד לאחר מותו. בכך יתממש עקרון יסוד בדיני הירושה
הוא עקרון "כיבוד רצון המת". טעם נוסף נעוץ בהפליה
.695
.ליורש אין זכות בנכס מסוים כל עוד לא חולק העיזבון
הקניית זכות
בנכס מסוים
][ח
.696
היורשים הם היורשים על פי דין או הזוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין אלא
.אם כן היא על פי צוואה
היורשים
]2 [ירש
.697
:כל אחד מאלה כשר לרשת את המוריש כשרות בני אדם
לרשת
])(א),(ב3 [ירש ;מי שהיה בחיים במות המוריש
)1(
;מי שהורתו היתה בחיי המוריש ונולד אחרי פטירתו של המוריש, כשהוא בחיים
)2(
ימים מיום פטירתו של המוריש, הורתו היתה300 לעניין זה, חזקה כי מי שנולד בתוך
;בחיי המוריש
מי שהורתו היתה אחרי פטירתו של המוריש, מתאי הרבייה שלו, ובלבד
)3(
:שמתקיימים לגביו שניים אלה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
994
;הוא נולד בתוך שלוש שנים מיום פטירתו של המוריש
(א)
המוריש הביע את הסכמתו המפורשת, בכתב, כי אחרי פטירתו ייוולד מתאי
(ב)
הרבייה שלו ילד לבן זוגו, או שציווה את עיזבונו לילד שייוולד מתאי הרבייה
.שלו, אחרי פטירתו, לבן זוגו
כשרות תאגיד
לרשת
]4 [ירש
.698
,תאגיד כשר לרשת את המוריש אם במועד פטירת המוריש היה כשר לזכויות ולחובות
או אם נעשה כשר כאמור בתוך שנה מיום מתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי
.להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי קיימים טעמים המצדיקים זאת
אפשרית של היורש הטכנולוגי ביחס לאחיו שנולדו בדרך
"ביולוגית רגילה". ואולם יש טעמים משמעותיים העומדים
:ביסודו של הרצון למנוע אפשרות הורשה טכנולוגית
ראשית, העובדה כי אמצעים טכנולוגיים מאפשרים שימוש
בתאי רבייה לצורך הולדה לאחר הפטירה, אינה מצביעה
בהכרח על כך כי ראוי ומוסרי לאפשר זאת. שימוש שאינו
מושכל באפשרויות הטכנולוגיות שמעמיד לפנינו המדע
,יכול להוביל לתוצאות מוסריות וערכיות קשות. כך למשל
נטען נגד האפשרות להוריש "ליורשים טכנולוגיים", כי זו
תעורר סכנה של שימוש מניפולטיבי בתאי הרבייה רק
לצורך זכייה בממונו של המוריש. טעם נוסף העומד ביסודה
של התנגדות להורשה טכנולוגית קשור בעקרון יסוד נוסף
בדיני הירושה, שלפיו יש לחלק את העיזבון במהירות
האפשרית וזאת לצורך שמירה על ודאות קניינית. ככל
.שזמן החלוקה של נכסי העיזבון יוארך תיפגע ודאות זו
מבחינתם של היורשים חלוקה מאוחרת של העיזבון על
פי זכות חדשה שהוקנתה בדין תפגע בזכותם הקניינית
בנכסים שחולקו. כמו כן עלולות להיווצר תקלות ביחס
שבין היורש החדש לצד ג' שרכש זכות בנכסי העיזבון, אשר
יחייבו פנייה לכללים שנועדו לפתור סיטואציות קשות
.)ונדירות (כמו למשל תקנת השוק בירושה
עקרון כיבוד- לאור האמור לעיל מוצע הסדר מאוזן
רצון המת מחייב התייחסות מדויקת יותר לשאלה אם
.הנפטר רצה בהורשה לילדו שייוולד באמצעים טכנולוגיים
,כאשר המוריש התייחס לילדו באופן מפורש בצוואתו
ברי כי נתן את דעתו לסיטואציה של הולדה לאחר
,הפטירה וחפץ בה. ואולם אם אין הוראת צוואה מיוחדת
קשה להתחקות אחר רצונו המשוער, כפי שנעשה בדרך
כלל בקביעת כללי הירושה על פי דין. כך למשל, ייתכן
שהמוריש כבר החל בטיפולי פוריות, אך לא שיער בנפשו
.כי אם ילך לעולמו לפני השלמתם הם יושלמו בידי בן זוגו
אשר על כן, וכדי להגיע לתוצאה ודאית יותר ביחס לאומד
דעתו של המוריש, ככל שלא ערך צוואה מפורשת, מוצע
,לדרוש כי הכשרות לרשת על פי דין תוכפף לראיה בכתב
שלפיה רצה המוריש בהולדת ילד מתאי הרבייה שלו לאחר
פטירתו, וזאת גם אם לא התייחס במפורש להורשה לילד
זה. תנאי זה אמנם ימנע אפשרות הורשה כאשר המוריש
הפוטנציאלי לא הביע כל עמדה ביחס להולדה עתידית
של ילד לאחר הפטירה (למשל במצבים של שאיבת זרע
מהמת), אך נוכח ההכרח לבחינה מדויקת יותר של אומד
.הדעת, צמצום זה נדרש
, נוכח חדשנותו של ההסדר ונוכח החשש ממניפולציות
מוצע כי בשלב זה תתאפשר הורשה לילדו של המוריש
בלבד ולא לקרובים אחרים וכן כי הילד יהיה גם ילדו
של בן זוגו של המוריש. מאליו ברור כי ביחס לילדיו של
המוריש, הצורך בכיבוד רצון המוריש הוא החזק ביותר. עוד
,מוצע, כי נוכח הצורך המובהק בסופיות הליכי הירושה
תוגבל הכשרות לרשת לשלוש שנים מהפטירה. מסגרת
זמן זו תאפשר, מחד גיסא, בחינה מושכלת באשר להמשכת
הליך ההורות, ומאידך גיסא לא תגרור את הליכי ההורשה
.להימשכות יתרה
יצוין כי הסדרים מקבילים להוראה המוצעת קיימים
,בכמה מדינות בארצות הברית (קליפורניה, לואיזינה
,פלורידה ואחרות). הסדרים אלה נוקטים גישה דומה
בפירוט זה או אחר, שלפיה יש להתחקות אחר אומד דעת
)מפורש יותר של המוריש (ולא אומד דעת משוער ערטילאי
.וכן להגביל את אפשרות הירושה הטכנולוגית בזמן
: נוסח חוק הירושה הקיים
"כשרות אדם לרשת: בני אדם
. (א) כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת3
.אותו
, יום לאחר מות המוריש300 (ב) מי שנולד תוך
דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח
.שהורתו הייתה אחרי כן
(ג) לעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה
".אם בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת698 סעיף
לחוק הירושה, בשינוי מסוים. לא4 בסעיף
נמצאה סיבה מספקת להגביל את בית המשפט בתקופת
הארכה שהוא רשאי לתת להקמת תאגיד הזוכה על פי
צוואה. בית המשפט ישקול אם בנסיבות שלפניו ראוי
להאריך את התקופה הסטטוטורית על אף היתרון שבסיום
.הליכי ההורשה במהירות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"כשרות לרשת: תאגידים
. תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות4
בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן
צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו
".בשנה נוספת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
995
שלילת הזכות
לרשת
]5 [ירש
.699
:הזכות לרשת את המוריש נשללת מכל אחד מאלה
(א)
;מי שגרם או שניסה לגרום, במתכוון, למותו של המוריש
)1(
,מי שגרם במתכוון להעלמה או להשמדה של צוואתו האחרונה של המוריש
)2(
.מי שזייף אותה או מי שתבע ביודעין זכות לרשת על פי צוואה מזויפת
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשלול רק חלק מהזכות לרשת
(ב)
את המוריש, ממי שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ורשאי הוא מטעמים מיוחדים
.שלא לשלול את הזכות האמורה
הסתלקות היורש
מזכותו בעיזבון
]50 ,15 ,6 [ירש
.700
לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש להסתלק מחלקו
(א)
,בעיזבון, כולו או חלקו, או מזכותו לגבי מנה בעיזבון, כולה או חלקה, לטובת אדם אחר
ובלבד שהאדם האחר הוא בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, או שלא לטובת אדם
.אחר
לחוק המוצע קובעת נורמה3 הוראת סעיף
699 סעיף
כללית שלפיה "אין חוטא נשכר". נורמה
זו חולשת על כל הזכויות על פי החוק המוצע, ולפיכך
תחול גם על הזכות לרשת. ואולם נדמה כי אין בנורמה זו
כדי לתת מענה מספק לעניין דיני הירושה. באשר אליהם
נמצא כי יש צורך בקביעת כללים מוגדרים ומדויקים
יותר יחסית לנורמה הכללית. עוד נמצא כי יש צורך
בהתייחסות נורמטיבית מיוחדת שיהיה בה כדי לחזק את
הערך המושרש כל כך בדינים אלה, כמו גם בדיני הירושה
שבשיטות משפט אחרות, ואשר ראשיתו בשוועתו של נבות
היזרעאלי המושמת בפיו של אליהו הנביא ("הרצחת וגם
.)"ירשת
5 עם זאת יש בנוסח המוצע כמה תיקונים לסעיף
לחוק הירושה: ראשית, מוצע להחליף את המונח "פסלות
לרשת" במונח "שלילת הזכות לרשת", שכן מונח זה מתאים
יותר לבטא את הרעיון שלפיו נשללת זכות (לרשת) ולא
כשרות לרשת. שנית, על פי החוק הקיים פסול אדם לרשת
אם הורשע על כך שגרם או שניסה לגרום במתכוון למותו
של אדם. מוצע, כי תנאי ההרשעה לא ייכלל מעתה כתנאי
לשלילת הזכות, שכן פעמים נמנעת הרשעה מטעמים
אובייקטיביים (למשל, מותו של הרוצח או דלות ראיות
315 להרשעה פלילית). עוד יצוין כי בדומה להוראת סעיף
לחוק המוצע (גרימת מקרה הביטוח במתכוון בידי המבטח
או המוטב), גם בהקשר של זכויות ירושה, מוצע לקבוע
.כי תישלל הזכות לרשת אם היורש גרם לפטירה במתכוון
מטעמים דומים מוצע להחיל את אותם הכללים גם לגבי
.השמדת צוואה או העלמתה
עוד מוצע להעניק לבית המשפט גמישות באשר
3 בדומה לכלל הקבוע בסעיף- לשלילת הזכות לרשת
לחוק המוצע, יוכל בית המשפט לשלול גם את מקצת
הזכות (היינו להגביל את הזכות) או לוותר על השלילה
,במצבים המוצדקים, וזאת מטעמים מיוחדים. כך למשל
בית המשפט יוכל למנוע את שלילת הזכות לרשת אם
פעולתו של היורש נעשתה ממניעים שאינם זדוניים, כמו
במצב של המתת חסד. ועוד אם לאחר בירור העובדות
מצא בית המשפט, כי המוריש מחל למי שניסה לגרום
למותו, יוכל הוא רק להגביל את הזכות לרשת או שלא
לשלול אותה כלל. ואולם שיקול דעת זה יוכל למנוע ירושה
כאשר הסתבר שמחילת המוריש לא היתה אמיתית. מוצע
(ב) בחוק הקיים, הקובע כי מחילה5 בהתאמה, כי סעיף
3 מבטלת פסלות לרשת, יימחק. לבסוף יצוין כי סעיף
לחוק המוצע ישלים את ההוראה שבסעיף זה לגבי מקרים
אחרים שבהם היורש שחטא עתיד לצאת נשכר, ואשר אינם
.מכוסים בסעיף זה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"פסלות לרשת
:. (א) אלה פסולים לרשת את המוריש5
) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של1(
;המוריש או שניסה לגרום למותו
) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את2(
צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או
.שתבע על פי צוואה מזויפת
(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש
,והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו
".חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראות הקיימות700 סעיף
. בחוק הירושה, בשינויים שיפורטו להלן
)לסעיף קטן (א
בסעיף קטן זה נעשו תיקוני מהות ונוסח לעומת
(א) לחוק הירושה: הושמטה ההתייחסות למנה6 סעיף
שבצוואה, שכן ההגדרה של מנה מופיעה כבר בסעיף
המוצע, וכאמור היא כוללת גם נכסים ספציפיים693
.) המוצע706 המוענקים לבן זוג (ראו דברי ההסבר לסעיף
,מכאן שבן הזוג של המוריש יוכל להסתלק מדירת המגורים
.ממיטלטלי משק הבית המשותף או ממכונית הנוסעים
אפשרות זו להסתלקות תפתור מצבים שבהם מוצדק
לאפשר הסתלקות כאמור, אך הדין הקיים, בהגבלתו את
אפשרות ההסתלקות רק מחלק מהעיזבון או ממנה שנקבעה
.בצוואה, מונע זאת
.699
:הזכות לרשת את המוריש נשללת מכל אחד מאלה
(א)
שלילת הזכות
לרשת
]5 [ירש;מי שגרם או שניסה לגרום, במתכוון, למותו של המוריש
)1(
,מי שגרם במתכוון להעלמה או להשמדה של צוואתו האחרונה של המוריש
)2(
.מי שזייף אותה או מי שתבע ביודעין זכות לרשת על פי צוואה מזויפת
על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשלול רק חלק מהזכות לרשת
(ב)
את המוריש, ממי שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ורשאי הוא מטעמים מיוחדים
.שלא לשלול את הזכות האמורה
.700
לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש להסתלק מחלקו
(א)
,בעיזבון, כולו או חלקו, או מזכותו לגבי מנה בעיזבון, כולה או חלקה, לטובת אדם אחר
ובלבד שהאדם האחר הוא בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, או שלא לטובת אדם
.אחר
הסתלקות היורש
מזכותו בעיזבון
]50 ,15 ,6 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
996
הסתלקות תהיה בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט, לפי
(ב)
.העניין
. בטלה- הסתלקות על–תנאי
(ג)
הסתלק יורש, רואים אותו לגבי החלק או המנה שמהם הסתלק כאילו לא היה
(ד)
יורש מלכתחילה, ואם הסתלק שלא לטובת אדם אחר, ייווספו החלק או המנה כאמור
.ליורשים האחרים על פי דין לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין
עסקאות אחרות
בזכות היורש
])(א7 [ירש
.701
לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאי יורש להעביר או לשעבד את
חלקו בעיזבון, כולו או חלקו, או את זכותו לגבי מנה בעיזבון, כולה או חלקה, ורשאים
.נושי היורש לעקל את חלקו או את זכותו כאמור, כולם או חלקם
: כן מוצע לציין במפורש את אפשרויות ההסתלקות
לטובת אדם אחר או שלא לטובת אדם אחר, וזאת
בשל הצורך להשתמש במושגים אלה בפרקים אחרים
בחלק המוצע (למשל, בסימן העוסק בהוראות הצוואה
.)ובפרשנותה
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
סעיפים אלה חוזרים על ההוראות שבסעיפים קטנים
. לחוק הירושה6 (א) (אמצע) ו–(ד) של סעיף
)לסעיף קטן (ד
בסעיף קטן (ד) מוצע שינוי מהותי הנוגע לתוצאת
(ב)) כי מי6 ההסתלקות. כיום קובע חוק הירושה (בסעיף
.שהסתלק, רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה
ההצעה תשמר פיקציה זו. עם זאת מוצע שינוי לעניין
סוגיית תוצאת ההסתלקות (היינו, עתידם של החלק או
המנה שהיורש הסתלק מהם). החוק הקיים מבחין בין
- התוצאות בירושה על פי דין ובירושה על פי צוואה
לחוק הקיים, מיתוסף15 בירושה על פי דין, ועל פי סעיף
חלקו של המסתלק לחלקם של היורשים האחרים על פי דין
לחוק הקיים50 ובהתאם לחלקם בעיזבון. לעומת זאת סעיף
ההוראה- קובע כי מי שהסתלק מחלקו או ממנתו בצוואה
לטובתו מתבטלת (ככל שאין בצוואה הוראה אחרת בעניין
זה), כאשר הסעיף אינו קובע את תוצאת הבטלות. בפסיקה
,ובספרות ניתנו בעניין תוצאות הבטלות תשובות שונות
ואילו בהצעה ניתנה בעניין זה תשובה מפורשת (ראו
המוצע). לפיכך מוצע לקבוע742 דברי ההסבר לסעיף
הוראה מפורשת שתחול הן לגבי הסתלקות מירושה על
לחוק הקיים, והן לגבי15 פי דין שתחליף את הוראת סעיף
50 הסתלקות מצוואה, שתחליף ותפרש את הוראות סעיף
לחוק הקיים; מוצע כי החלק או המנה שמהם הסתלקו
יועברו ליורשים האחרים על פי דין בהתאם לכללי החלוקה
שבירושה על פי דין. מובן כי בכל הנוגע לצוואה תוכל
פרשנותה להוביל לתוצאות אחרות, וזאת ככל שהמוריש
.התייחס לסיטואציה באופן מפורש או במשתמע
(ג) הקיים המחייבת אישור6 יצוין כי הוראת סעיף
בית המשפט להסתלקות של קטין או של פסול דין נדונה
בפרק העוסק בכשרות לביצוע פעולות משפטיות (במסגרת
)4()(ב24 פעולות שבהן נדרש אישור בית המשפט (ראו סעיף
.))לחוק המוצע
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הסתלקות היורש מזכותו בעיזבון
. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון6
רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית
א, להסתלק67 המשפט כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף
מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה
.על פי צוואה, כולה או מקצתה
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה
שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות
לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן–זוגו, ילדו או אחיו של
.המוריש
דין- (ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול
.טעונה אישור בית המשפט
. בטלה- (ד) הסתלקות על תנאי
כמשמעותו- " (ה) בחוק זה, "רשם לענייני ירושה
.א65 בסעיף
יורש פסול ויורש שהסתלק
. מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון15
שלא לטובת בן–זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו
.מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם
יורש פסול ויורש שהסתלק
. זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק50
מן המגיע לו, שלא לטובת בן–זוגו, ילדו או אחיו של
,המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו
".הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת
בסעיף המוצע נעשו כמה שינויים לעומת
701 סעיף
לחוק הירושה. ההוראה7 הוראות סעיף
המוצעת מבהירה, כי העברה או שעבוד אפשרית גם
ביחס לזכויות יורש לגבי המנה שהוא עתיד לקבל. כמו
לגבי חלק בעיזבון גם העברה של הזכות לגבי המנה תהיה
כפופה להליכי סילוק החובות וחלוקת העיזבון, ואין בה
.כדי להקנות לנעבר יותר מזכויות היורש במנה
עוד יצוין כי מוצע להשמיט את דרישת הכתב
(א) לחוק הקיים. יודגש כי אין בהשמטה7 המופיעה בסעיף
זו כדי לגבור על הוראות אחרות המחייבות דרישות
,צורניות כתנאי לתוקפן של פעולות משפטיות. כך למשל
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
997
איסור התחייבות
לגבי ירושה בעתיד
](א), ח27 ,8 [ירש
.702
פעולה משפטית שבה מתחייב אדם להקנות נכס לאחר, ופטירתו של המתחייב
(א)
מהווה תנאי או מועד להקניה, לרבות התחייבות לעשות צוואה או להימנע מלעשותה
. בטלה-
, על יצירת361 הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הסכם ממון כהגדרתו בסעיף
(ב)
שהמתחייב ציין בו במפורש, כי714 נאמנות ועל מסמך בכתב שנערך כאמור בסעיף
.הוא נערך לפי הוראות הדין הדתי הנוגע לעניין
, לחוק המוצע597 הוראת הסעיף כפופה להוראת סעיף
שלפיו עסקה במקרקעין דורשת כתב המשקף את גמירות
(ב) של החוק הקיים, הדורשת אישור7 דעת הצדדים. סעיף
האפוטרופוס לעסקה, ובכלל זה העסקה שבה עוסק הסעיף
המוצע, נדונה בפרק העוסק בכשרות לביצוע פעולות
משפטיות (במסגרת פעולות הנדרשות אישור בית המשפט
.)) לחוק המוצע5()(ב24 (ראו סעיף
, בסעיף (ג) הקיים שתי הוראות: הראשונה קובעת
כי אין לנעבר אלא מה שיש ליורש. הוראה זו מיותרת
בשל העקרונות הכלליים ועל כן נמחקה. ההוראה השנייה
קובעת כי יורש שהעביר את זכותו או שעבדה, או שזכותו
עוקלה, מנוע מהסתלקות. גם הוראה זו הושמטה בשל
היותה מיותרת: דינה של הסתלקות היא כדינה של כל
,פעולה משפטית אחרת, ואם נעשתה בניגוד להעברה
לשעבוד או לעיקול יחולו עליה הכללים הרגילים של
(ד) לחוק הקיים, הקובע כי העברה7 תחרות זכויות. סעיף
או שעבוד אינם מקנים זכות בנכס מסוים, מבטא את עיקרון
"הדו–שלביות" שבהליכי ההורשה. הואיל ועיקרון זה נוסח
המוצע, אין צורך לחזור עליו כאן בהקשר695 בסעיף
.ההוראה הספציפית
: נוסח חוק הירושה הקיים
"עסקאות אחרות בזכות היורש
,. (א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון7
רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו
בעיזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו
.בעיזבון
(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי
.שהוכרז פסול–דין טעונים אישור בית המשפט
(ג) העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים
זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון; הם שוללים
.מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון
(ד) זכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון
אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא
".חולק העיזבון
לחוק הירושה, המגבילה8 הוראת סעיף
702 סעיף
את הזכות לעשות עסקאות בירושה, נבחנה
רבות בספרות ובפסיקה. בבסיסה של ההוראה קיימת
העדפה ברורה של חופש הציווי של המוריש, במובן זכותו
להורות מה ייעשה ברכושו לאחר פטירתו וזכותו לשנות
מהוראות אלה עד מותו, על פני חופש החוזים. מוצע
לשמור על העדפה זו בכפוף לחריגים. למעשה הפעולה
המשפטית היחידה (פרט לחריגים) המתייחסת להעברה
לאחר פטירה ואשר יינתן לה תוקף משפטי היא הצוואה
, פעולה משפטית שאין בה התחייבות ושאותה ניתן-
כמובן לשנות בכל עת עד לפטירה. עוד יצוין כי בנוסח
המוצע יש איחוד של הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) של
לחוק הירושה, העוסקים למעשה באותו נושא תוך8 סעיף
חלוקה בין הסכמים "רגילים" לבין הסכמי מתנה. השימוש
שנעשה בנוסח המוצע במושג התורתי הכללי "פעולה
משפטית" יכסה, כמובן, גם עסקת מתנה באשר גם בה יש
התחייבות כלפי המקבל. ועוד, בסעיף המוצע שולבו הוראות
(א) לחוק הירושה, העוסק בפעולה משפטית27 סעיף
. התחייבות לעשות או שלא לעשות צוואה- מיוחדת
בסעיף קטן (ב) מוצע להכליל שלושה חריגים לעיקרון
האוסר על הגבלת חופש הציווי. חריג אחד נוגע להסכם
ממון כמשמעותו בחוק יחסי ממון, אשר יכול להתייחס
גם למצבם של נכסים בעת פטירת אחד מבני הזוג שעשו
את ההסכם. בחתימת ההסכם נוצר אינטרס הסתמכות
אצל הצדדים לו, אינטרס שעלול לכבול את המצווה
להתחייבויותיו. ואולם בניגוד להסכמים אחרים, הסכם
ממון מכסה ביתרונותיו על הפגם שבכבילת שיקול הדעת
ועל כן נמצא כי ראוי, בהקשר זה, לקדם את עקרון חופש
,החוזים על פני איסור כבילת שיקול הדעת. כך, פעמים רבות
תוכל הוראה בהסכם ממון שתתייחס לעת הפטירה של מי
מבני הזוג, לתמרץ את הצדדים להגיע להסכם ולפתור
סכסוך ממושך. זאת ועוד, הואיל והדרישות הצורניות לגבי
כריתת הסכם ממון הן קשיחות למדי, החשש כי הפעולה
המשפטית תיעשה בהיסח הדעת מתמעטת. פעולה
משפטית אחרת שעוסקת פעמים רבות ברכושו של אדם
לאחר פטירתו היא הפעולה של יצירת נאמנות (פרטית או
ציבורית). אמנם בדרך כלל נוצר הקדש פרטי או ציבורי
בצוואה, אך ניתן ליצור נאמנות גם בהסכם, ומוצע לאפשר
יצירה זו גם אם תיעשה בניגוד לעקרון איסור כבילת רצון
המצווה. החריג השלישי, נועד להבהיר כי הוראת סעיף
קטן (א) אינה פוגעת בתוקפה של התחייבות שנערכה על פי
הדין הדתי בדרך של "מתנה מחיים", וזאת נוכח המגבלה
המוטלת במשפט העברי על חלוקת העיזבון לאחר מות
.המוריש שלא על פי כללי הירושה הקבועים בו
יצוין כי חריג נוסף לאיסור ההגבלה על חופש הציווי
703 נוגע לצוואות הדדיות (ראו להלן דברי ההסבר לסעיף
.)המוצע
.702
פעולה משפטית שבה מתחייב אדם להקנות נכס לאחר, ופטירתו של המתחייב
(א)
מהווה תנאי או מועד להקניה, לרבות התחייבות לעשות צוואה או להימנע מלעשותה
. בטלה-
איסור התחייבות
לגבי ירושה בעתיד
](א), ח27 ,8 [ירש
, על יצירת361 הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הסכם ממון כהגדרתו בסעיף
(ב)
שהמתחייב ציין בו במפורש, כי714 נאמנות ועל מסמך בכתב שנערך כאמור בסעיף
.הוא נערך לפי הוראות הדין הדתי הנוגע לעניין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
998
צוואות הדדיות
]א8 [ירש.703
צוואות של בני זוג הנערכות תוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואתו של
(א)
בן הזוג האחר, ניתן לעשותן בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד, והזוכה על פי כל
.) צוואות הדדיות- אחת מהצוואות יכול שיהיה בן הזוג או אדם שלישי (בסעיף זה
,728 לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן, נוסף על הוראות סעיף
(ב)
:מתקיים אחד מאלה, לפי העניין
המצווה שביטל- לעניין צוואה הדדית שבוטלה בחייהם של שני בני הזוג
)1(
,את צוואתו מסר הודעה בכתב על הביטול למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור
בטלה גם הצוואה ההדדית של המצווה השני, אלא אם כן קבע בית המשפט כי
;המצווה השני לא היה רוצה בביטולה
- לעניין צוואה הדדית שבוטלה לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג
)2(
, המצווה שנותר בחיים וביטל את צוואתו- כל עוד לא חולק העיזבון
(א)
הסתלק הסתלקות שלא לטובת אדם אחר, מכל חלקו או מנתו בעיזבון
;שהיה אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שנפטר
, המצווה שנותר בחיים וביטל את צוואתו- לאחר חלוקת העיזבון
(ב)
השיב לעיזבון את כל חלקו או מנתו בעיזבון שירש לפי הצוואה ההדדית
- של המצווה שנפטר, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
.השיב את שווי חלקו או מנתו כאמור
. בטלה- הוראה בצוואה הדדית השוללת את הזכות לבטל את הצוואה
(ג)
: נוסח חוק הירושה הקיים
"עסקאות בירושה עתידה
. (א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו8
. בטלים- שנעשו בחייו של אותו אדם
(ב) מתנה שאדם שנותן כדי שתוקנה למקבל רק לאחר
מותו של הנותן, אינה בתוקף אלא אם נעשתה בצוואה על
.פי הוראות חוק זה
חופש לצוות
. (א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה27
. אינה תופסת- או שלא לעשות אחת מאלה
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות
". בטלה- המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה
702 כאמור לעיל (ראו דברי ההסבר לסעיף
703 סעיף
המוצע), אחד החריגים לעיקרון של איסור
כבילת שיקול דעתו של המצווה, מצוי באפשרות לערוך
צוואות הדדיות, כאשר החריג הוגבל רק לבני זוג. בצוואות
אלה יש מקום לתת דגש מסוים לאינטרס ההסתמכות של בן
הזוג השני ל"מעין עסקה" הנערכת בין בני הזוג. כמו הוראת
א לחוק הירושה, מבחין הסעיף המוצע בין מצבים של8 סעיף
ביטול צוואת אחד הצדדים בחייהם של שני בני הזוג, ובין
.מצבים של ביטול צוואה כאמור לאחר פטירת אחד הצדדים
.עם זאת נוספו כמה תיקונים מוצעים כמפורט להלן
)לסעיף קטן (א
נוסף על שינויי הנוסח המוצעים, מוצע להשמיט את
המילים "באותה עת" המתייחסות למצב שבו הצוואות
ההדדיות נערכו במסמכים נפרדים. מעבר לעובדה כי מונח
זה אינו בהיר לחלוטין, יצוין כי החשיבות בעניין זה היא
להסתמכות ההדדית. על הסתמכות זו ניתן ללמוד מנוסח
הצוואות או מנסיבות חיצוניות שונות ולא רק מתוך כך
.שנערכו באותה עת
)לסעיף קטן (ב
נוסח הסעיף הקטן שונה, כך שיובהר כי ביטול צוואה
,הדדית לא ייעשה רק במשלוח ההודעה על הביטול בלבד
אלא כי יש צורך גם בפעולת הביטול עצמה שיכולה
להיעשות באחת הדרכים המקובלות לביטול צוואה (ראו
)1( המוצע). בסיפה של פסקה728 דברי ההסבר לסעיף
נוספה הוראה המאפשרת גמישות לבית המשפט למנוע
מצבים בלתי צודקים של ביטול אוטומטי של צוואת בן הזוג
השני. מצב בלתי צודק עלול להיווצר כאשר תוצאת ביטול
הצוואה של המצווה השני נראית כסותרת את רצונו, אך
הוא מנוע מלשנות את צוואתו שלו בשל קושי אובייקטיבי
.)ברור (למשל, העדר כשרות
)לסעיף קטן (ג
הסעיף הקטן המוצע העוסק בצוואות הדדיות יוצר
איזון בין ההגנה על אינטרס ההסתמכות של הצדדים
.לצוואות ההדדיות ובין ההגנה על עקרון חופש הציווי
כדי למנוע מצבים של כבילה בלתי מידתית של חופש
המצווה לשנות את צוואתו מוצע להרחיב את הוראת
א לחוק הקיים, כך שהוראת צוואה8 סעיף קטן (ג) של סעיף
האוסרת על ביטול צוואות הדדיות בידי מי מהצדדים לא
תיחשב לתקפה גם אם היא מכוונת למצב של פטירה של
אחד מבני הזוג ולא רק למצב שבו שני בני הזוג בחיים, כפי
.שקובע החוק כיום
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
999
][ח בית המשפט רשאי לפטור באופן מלא או חלקי את בן הזוג שנותר בחיים מהחיוב
(ד)
), אם מצא כי2()להסתלק או להשיב את חלקו או מנתו בעיזבון, כאמור בסעיף קטן (ב
.קיימות נסיבות המצדיקות זאת
][ח היה בן הזוג שנפטר הזוכה היחיד על פי הצוואה ההדדית של בן הזוג שנותר
(ה)
בחיים, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על ביטול צוואתו ההדדית של בן הזוג שנותר
.בחיים
שנים שנפטרו
כאחד
]9 [ירש
.704
נפטרו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם נפטר תחילה, יחולו לעניין חלוקת עיזבונו
(א)
:של כל אחד מהנפטרים הוראות אלה
)לסעיף קטן (ד
גם בהינתן ההכרה באינטרס ההסתמכות במסגרת
צוואות הדדיות, ייתכנו נסיבות מיוחדות שבהן מוצדק
,כי הגנה זו, ראוי לה שתיסוג מפני עקרון חופש הציווי
ועל כן מוצע לאפשר לבית המשפט לפטור את המצווה
)2()שנותר בחיים מן החובות המפורשות בסעיף קטן (ב
המוצע, כולן או חלקן. מצבים חריגים אלה יכולים להיווצר
כאשר יש שינוי נסיבות קיצוני ממועד עריכת הצוואות (או
פטירת המוריש הראשון) ועד למועד שבו פונה המצווה
השני לבית המשפט לצורך תיקון צוואתו. שינוי נסיבות
כאמור יכול להיווצר למשל, במצב שבו נקבעה בצוואה
הדדית שלילת זכות לרשת מאחד היורשים עקב התעמרות
במצווה שנותר בחיים, אך לאחר פטירתו של הראשון
השתפרו עד מאוד היחסים בין המצווה שנותר בחיים
ובין היורש שזכותו נשללה. הגבלה מוחלטת על זכותו
של המצווה שנותר בחיים לשנות את הצוואה ההדדית
.בנסיבות שכאלה תוביל לתוצאה שאינה צודקת
)לסעיף קטן (ה
במצב שבו הצוואה ההדדית כוללת רק הוראות
הדדיות של מצווה אחד כלפי השני (א' מצווה כי אם
ימות לפני ב' יעבור העיזבון לב' וב' מצווה כי אם ימות
לפני א' יעבור עיזבונו לא'), יש לראות, כברירת מחדל, את
העברת העיזבון לשני לאחר פטירת הראשון כקיום של
אינטרס ההסתמכות המשותף לשני הצדדים. משמע, אין
להיזקק להוראות סעיף החליפות (ראו דברי ההסבר לסעיף
המוצע), שלפיו אם נפטר זוכה לפני מות המוריש יבואו730
צאצאיו במקומו. ציפייתם הסבירה של בני הזוג שעשו
צוואות הדדיות כאמור היא להסדרת העברת הרכוש בעת
,מותו של מי מהם לפני בן זוגו ואין לייחס להם ציפייה
,שלפיה צאצאי הראשון שנפטר ירשו את השני שנפטר
תוך שימוש מאולץ בטענת החליפות. מסקנה זו נכונה גם
במצב, שהוא כמובן נדיר יותר, שלפיו רק אחת הצוואות
ההדדיות מתייחסת לפטירת הזוכה, בן הזוג בלבד, בעוד
שהצוואה ההדדית השנייה קובעת הוראות לגבי זוכים
אחרים. הנוסח המוצע מתייחס לשני המצבים בלשונו
הכללית. ושוב יש להדגיש, כי הוראת צוואה שלפיה ניתן
.ללמוד אחרת מהאמור בסעיף זה, תגבר
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צוואות הדדיות
א. (א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות8
של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור
יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות
הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים
צוואות- שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה
.)הדדיות
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן
:יתקיים אחד מאלה
המצווה המבקש- ) בחייהם של שני בני הזוג1(
לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול
,הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור
;בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים
- ) לאחר מות אחד מבני הזוג2(
בן הזוג שנותר- (א) כל עוד לא חולק העיזבון
בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא
לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של
המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא
אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה
;שמת
בן הזוג שנותר- (ב) לאחר חלוקת העיזבון
בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את
כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם
- השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
.ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות
ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין
". בטלה- את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
704 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח9 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"שניים שמתו כאחד
,. (א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה9
:יהיו הזכויות בעיזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה
בית המשפט רשאי לפטור באופן מלא או חלקי את בן הזוג שנותר בחיים מהחיוב
(ד)
), אם מצא כי2()להסתלק או להשיב את חלקו או מנתו בעיזבון, כאמור בסעיף קטן (ב
.קיימות נסיבות המצדיקות זאת
][ח
היה בן הזוג שנפטר הזוכה היחיד על פי הצוואה ההדדית של בן הזוג שנותר
(ה)
בחיים, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על ביטול צוואתו ההדדית של בן הזוג שנותר
.בחיים
][ח
.704
נפטרו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם נפטר תחילה, יחולו לעניין חלוקת עיזבונו
(א)
:של כל אחד מהנפטרים הוראות אלה
שנים שנפטרו
כאחד
]9 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1000
;ספק-ודאי עדיף על יורש-יורש
)1(
ספק, עדיף בן זוגו או קרובו של המוריש שאת עיזבונו-מבין יורשי
)2(
;מחלקים
יורשים באותה דרגת עדיפות לפי סעיף זה, יחולק ביניהם העיזבון, באין
)3(
.צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין
- בסעיף זה
(ב)
מי שהיה יורש בין אם המוריש האחד ובין אם המוריש האחר נפטר- "ודאי-"יורש
;תחילה
. מי שהיה יורש רק אם אחד מהמורישים נפטר תחילה- "ספק-"יורש
חלק משנה שני: דרכי הורשה ומזונות מהעיזבון
פרק ראשון: ירושה על פי דין
היורשים על פי
דין
], ח10 [ירש
.705
:יורשים על פי דין הם
;מי שהיה בן זוגו של המוריש, במועד פטירתו
)1(
ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם, וכן מי שהיה
)2(
.בן זוגו של ילדו של המוריש, במועד פטירתו
זכות הירושה
של בן זוג
], ח11 [ירש
.706
,בן זוגו של המוריש יורש את המיטלטלין השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות
(א)
- למשק הבית המשותף, וכן יורש משאר העיזבון
; מחצית- אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם
)1(
ודאי ותובע אחר-) היה אחד התובעים יורש1(
;ספק, עדיף התובע שהוא יורש ודאי-היה יורש
ספק, עדיף התובע-) היו שני התובעים יורשי2(
שהוא בן–זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו
;מחלקים
) בין התובעים אחדים באותה דרגת עדיפות3(
יחולק העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה
.שבירושה על פי דין
מי שהיה יורש בין אם- "ודאי- (ב) בסעיף זה, "יורש
מי שהיה- "ספק-האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש
" .יורש רק אם אחד מהם מת תחילה
מהעיזבון ומזונות הורשה דרכי :שני משנה חלק
דין פי על ירושה :ראשון פרק
התיקון המהותי המוצע בסעיף זה, לעומת
705 סעיף
,)2( לחוק הירושה, הוא בפסקה10 סעיף
. כלתו או חתנו של המוריש- שלפיו ייתוסף סוג יורש נוסף
הואיל וירושה על פי דין נועדה לאמוד את דעתו של מוריש
סביר, נמצא כי ראוי להוסיף סוג יורש זה, באשר יש סבירות
גדולה כי מוריש סביר יעדיף להעביר אליו את נכסיו תחת
התוצאה של העברתם למדינה. עוד מובן כי הסעיף המוצע
יחול גם על מי שהוא בן זוג של המוריש אך אינו נשוי
לו, וזאת לאור ההגדרה הכללית בחוק המוצע למונח "בן
."זוג
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורשים מבני המשפחה
:. יורשים על פי דין הם10
;) מי שהיה במות המוריש בן–זוגו1(
,) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם2(
".) קרובי המוריש- הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה
מוצע לחזק את זכות הירושה של בן–זוגו
706 סעיף
לחוק11 של המוריש. על פי הוראת סעיף
,הירושה, כאשר המוריש הותיר בן זוג וילדים או הורים
נוטל בן הזוג, פרט למיטלטלי משק הבית המשותף, מחצית
מיתרת העיזבון. כעת מוצע, כי זכותם של הורי המוריש
יחסית לבן הזוג שנותר תופחת "בדרגה", כך שבמצב שבו
הותיר המוריש בן זוג והורים, יקבלו ההורים רק שליש
,מיתרת העיזבון ולא חצי כפי שקבוע בחוק היום. בהתאמה
מוצע לבטל את הזכות של הורי ההורים, הקיימת בחוק
היום, לשליש מיתרת העיזבון, כאשר המוריש הותיר בן זוג
והורי הורים. עוד מוצע לבטל את ההתייחסות הארכאית
.שבחוק הקיים למכונית הנוסעים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1001
שני שלישים; ואולם אם ערב- אם הניח המוריש הורים או צאצאיהם
)2(
מותו של המוריש היה היורש בן זוגו של המוריש שלוש שנים לפחות וגר עמו
אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, יורש בן הזוג את כל חלקו
.של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים משאר העיזבון
לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א) יורש בן הזוג את העיזבון
(ב)
.כולו
המגיע לבן הזוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאישה
(ג)
מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן
זוג לפי חוק יחסי ממון, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע
בזכותו של בן הזוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין כדי להחזירו
.כשיפקעו
סדר העדיפות בין
קרובי המוריש
]12 [ירש
.707
ילדי המוריש קודמים להוריו, הורי המוריש קודמים להורי הוריו, הורי הוריו של
.המוריש קודמים לבן זוגו של ילדו
שיעור הירושה
]13 [ירש.708
ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה בעיזבון, וכן חולקים כאמור הורי המוריש
.ביניהם, הורי הוריו ביניהם ובני הזוג של ילדיו ביניהם
חליפיו של יורש
על פי דין
], ח14 [ירש
.709
הילדים- קרובו של מוריש שנפטר לפניו או שזכותו לרשת נשללה, ולו ילדים
(א)
יורשים במקומו; הוראה זו לא תחול על ילדיו של בן זוגו של ילדו של המוריש, שאינם
.קרובי המוריש
: נוסח חוק הירושה הקיים
"זכות הירושה של בן–זוג
. (א) בן–זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל11
,מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות
- למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העיזבון
) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או1(
; חצי- הורים
) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או2(
שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו- הורי הורים
של המוריש היה בן–הזוג נשוי לו שלוש שנים או
יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה
או חלקה, בעיזבון יוטל בן–הזוג את כל חלקו של
המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר
.משאר העיזבון
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים
.בסעיף קטן (א) יורש בן הזוג את העיזבון כולו
(ג) המגיע לבן–הזוג על פי עילה הנובעת מקשר
,האישות, ובכלל זה מה שאישה מקבלת על פי כתובה
ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע
, או1973-לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג
לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע
בזכותו של בן–זוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל
".לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו
כאמור לעיל, לקבוצת היורשים שהם קרובי
707 סעיף
כלתו או חתנו- המוריש נוספה פרנטלה
המוצע), אשר705 של המוריש (ראו דברי ההסבר לסעיף
תעמוד בעדיפות האחרונה אחרי הפרנטלות הקיימות. יושם
לב, כי הפרנטלה הנוספת המוצעת אינה מ"גזע" המשפחה
של המוריש. משום כך מוצע שלא להכליל בגדרה את
צאצאי הכלה או החתן ועל כן גם סעיף החליפות לא יחול
.) המוצע709 עליהם (ראו להלן דברי ההסבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"סדר העדיפות בין קרובי המוריש
. ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי12
".הוריו
13 הסעיף המוצע חוזר על הוראות סעיף
708 סעיף
לחוק הירושה, עם הוספת התייחסות
.לכלתו או לחתנו של המוריש
: נוסח חוק הירושה הקיים
"החלקים בעיזבון
. ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים13
".הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם
התיקון המרכזי המוצע בסעיף זה, לעומת
709 סעיף
לחוק הירושה, הוא להוסיף14 סעיף
כחליפים את צאצאיו של מי שנשללה זכותו לרשת, וזאת
."מתוך קבלת העיקרון של "לא לפקוד עוון אבות על בנים
שני שלישים; ואולם אם ערב- אם הניח המוריש הורים או צאצאיהם
)2(
מותו של המוריש היה היורש בן זוגו של המוריש שלוש שנים לפחות וגר עמו
אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעיזבון, יורש בן הזוג את כל חלקו
.של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים משאר העיזבון
לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א) יורש בן הזוג את העיזבון
(ב)
.כולו
המגיע לבן הזוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאישה
(ג)
מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן
זוג לפי חוק יחסי ממון, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע
בזכותו של בן הזוג לקבל מן העיזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין כדי להחזירו
.כשיפקעו
.707
ילדי המוריש קודמים להוריו, הורי המוריש קודמים להורי הוריו, הורי הוריו של
.המוריש קודמים לבן זוגו של ילדו
סדר העדיפות בין
קרובי המוריש
]12 [ירש
.708
ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה בעיזבון, וכן חולקים כאמור הורי המוריש
.ביניהם, הורי הוריו ביניהם ובני הזוג של ילדיו ביניהם
שיעור הירושה
]13 [ירש
.709
הילדים- קרובו של מוריש שנפטר לפניו או שזכותו לרשת נשללה, ולו ילדים
(א)
יורשים במקומו; הוראה זו לא תחול על ילדיו של בן זוגו של ילדו של המוריש, שאינם
.קרובי המוריש
חליפיו של יורש
על פי דין
], ח14 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1002
ילדיו של קרובו של מוריש שירשו לפי הוראות סעיף קטן (א) חולקים ביניהם
(ב)
.בשווה את מה שירשו לפי הסעיף הקטן האמור
זכות הירושה של
המדינה
]17 [ירש
.710
., תירש המדינה כיורשת על פי דין705 באין יורש כאמור בסעיף
(א)
,מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות בריאות, דת, חינוך, תרבות
(ב)
אמנות, מדע, ספורט או רווחה; ואולם רשאי בית המשפט להורות על הענקה מנכסי
העיזבון, אחרי ששולמו חובות העיזבון, בדרך של תשלום חד–פעמי או תשלומים
:עתיים
;לאדם שערב פטירת המוריש היה מחסורו על המוריש
)1(
;לאדם שערב פטירת המוריש היה מחסורו של המוריש עליו
)2(
.לבן משפחתו של המוריש או של בן זוגו, שאינו מיורשיו על פי דין
)3(
נראה כי אומד דעתו של מוריש סביר מכוון לתוצאה
מוסרית זו (למשל, אם מדובר בבן שרצח את אביו, סביר
.)שלמוריש יש קשר מיוחד עם נכדיו, ילדיו של אותו הבן
לחוק הירושה הקובע כי חלקו15 בהתאמה, יבוטל סעיף
של יורש פסול או יורש שהסתלק מיתוסף לחלקם של
שאר היורשים. יש להזכיר כי בעוד שלגבי חליפיו של
יורש פסול מוצע לשנות את הדין כאמור כאן, הרי שלגבי
יורש שהסתלק ייוותר הדין הקיים, וצאצאיו של המסתלק
700 לא "ייכנסו בנעליו" (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
.)המוצע
לחוק הירושה11 ועוד, בשל השינוי שמוצע לסעיף
,בהתייחס לזכות הירושה של הורי המוריש והורי הוריו
כאשר המנוח הותירם יחדיו עם בן זוגו, אין עוד צורך
(א) לחוק הקיים והיא הושמטה. יודגש14 בסיפה של סעיף
כי על פי הוראות הסעיף עקרון הייצוג חל על "הגזע
ילדיו הם חליפיו. לפיכך כאשר- המשפחתי": לגבי כל קרוב
:עסקינן באחים למחצה, ייתכן שאחד יירש יותר מהשני
כאשר נפטר אחד האחים והותיר שני אחים אחד מאותם
אב ואם והשני רק מאב או מאם, יחליף האח שמאותם אב
ואם את חלקם (הן של האב והן של האם) ואילו האח רק
,מהאב או רק מהאם יחליף רק את אחד מהם לפי העניין
ועל כן יקבל פחות מאחיו. עוד יצוין כי עקרון הייצוג לא
,)חל על הפרנטלה הנוספת (כלתו או חתנו של המוריש
.אשר למעשה אינה שייכת ל"גזע משפחתו" של המוריש
לפיכך אם לכלה או לחתן של מוריש שנפטר אחריהם יש
ילדים שאינם ילדי בנו או בתו של המוריש (כמו למשל
ילדים מנישואים קודמים שלא אומצו על ידי בנו או בתו
.של המוריש), לא יהיו להם זכויות בעיזבון
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חליפיו של יורש
,. (א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים14
הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל
אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו
כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור
.(א), או אחד מאלה11 בסעיף
(ב) ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים
.ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו
יורש פסול ויורש שהסתלק
. מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעיזבון15
שלא לטובת בן–זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו
".מתווסף לשאר היורשים על פי חלקיהם
הוראות הסעיף המוצע חוזרות על הוראות
710 סעיף
- לחוק הירושה, בשינוי אחד17 סעיף
ההחלטה באשר להענקה מנכסי העיזבון לגורמים שאינם
המוצע, תימסר לבית13 מקרובי המוריש, המוגדרים בסעיף
.המשפט ולא לשר האוצר, כמופיע בחוק כיום
: נוסח חוק הירושה הקיים
"זכות הירושה של המדינה
, תירש16 עד10 . (א) באין יורש לפי הסעיפים17
.המדינה כיורשת על פי דין
(ב) מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות
חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק
מנכסי העיזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העיזבון
שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העיזבון, תשלום
- חד–פעמי או תשלומים חוזרים
) לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו1(
;על המוריש
) לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש2(
;היה מחסורו של המוריש עליו
) לבן–משפחתו של המוריש או של בן–זוגו3(
".שאינו מיורשיו על פי דין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1003
פרק שני: ירושה על פי צוואה
סימן א': צורת הצוואה
צורות הצוואה
]18 [ירש.711
.צוואה נעשית בכתב יד, בהקלטה חזותית, בעדים, בפני רשות או בעל פה
צוואה בכתב יד
]19 [ירש.712
.צוואה בכתב יד תיכתב כולה בידי המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו
צוואה בהקלטה
חזותית
][ח
.713
- בסעיף זה
(א)
; הקלטה בשילוב תמונה וקול- ""הקלטה חזותית
;381995- כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- ""חומר מחשב
. כל אמצעי לאגירה ולאחסון של מידע שהוקלט בהקלטה חזותית- ""אמצעי אחסון
18 הסעיף המוצע חוזר על הוראות סעיף
711 סעיף
לחוק הירושה, בציון ההוספה של דרך
צוואה בהקלטה חזותית- מוצעת חדשה לעריכת צוואה
.) המוצע713 (ראו להלן דברי ההסבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צורות הצוואה
. צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל18
".פה
19 הסעיף המוצע חוזר על הוראות סעיף
712 סעיף
.לחוק הירושה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צוואה בכתב יד
. צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא19
".תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו
.מוצע לאפשר דרך נוספת לעריכת צוואה
713 סעיף
ההתקדמות הטכנולוגית הביאה עמה
נגישות רבה לפעולות טכנולוגיות בסיסיות, שיש בהן
כדי לאפשר שמירה ואחזור של מידע. לפיכך נראה כי
הוספה של אפשרות להקליט צוואה בכל דרך שמאפשרת
שמירה ואחזור של תמונה וקול, היא תולדה מתבקשת
של התקדמות העתים. צוואה חזותית תוכל ככלל לשמר
את התפקידים המסורתיים המיוחסים דרך כלל לדרישות
הצורניות בצוואה (תפקיד ראייתי, טקסי ומגונן מפני השפעה
בלתי הוגנת). במקרים רבים תוכל צוואה חזותית לשפר את
הבחינה האובייקטיבית באשר לאמיתות הצוואה וגמירות
דעתו של המצווה. האפשרות לחזות במצווה כשהוא
,אומר את דבר צוואתו, יכולה לשמש עזר לבוחן הצוואה
יותר מאשר מסמך כתוב בלבד (ודאי יותר מאשר צוואה
.)בכתב יד
עם זאת קיימת חשיבות רבה לדרישות הצורניות
המיוחדות לצוואה זו. ראשית, יש להקפיד על זיהוי נכון
של המצווה וזאת ייעשה, בין השאר, על ידי חיוב לצלם
את פניו של המצווה. שנית, על המצווה לציין את תאריך
,אמירת הצוואה וכן כי זו צוואתו. שלישית, בשל העובדה
כי בצוואה מסוג זה קיימת חשיבות רבה למניעת החשש
להתערבות מאוחרת, נקבע כי אין לעשות בהקלטה כל
שינוי. כמו כן נקבע שעל ההקלטה להיות רציפה (הקלטה
מקוטעת מגבירה את הקושי בגילוי התערבות טכנולוגית
.)מאוחרת
זאת ועוד, כאשר ההקלטה נעשית או נשמרת באמצעות
חומר מחשב (אמצעים דיגיטליים), מתגבר החשש כי ייעשו
שינויים בתכנים שהוקלטו בידי המצווה לראשונה. הכלים
הטכנולוגיים מאפשרים לבקיאים בתחום ליצור מניפולציות
על המידע הנשמר באמצעות חומר המחשב ובכך לפגוע
הוראות הצוואה. לפיכך- באמינות ובמהימנות המידע
נקבע בסעיף קטן (ג) המוצע, כי אם נעשתה הקלטה או
נשמרה באמצעות חומר מחשב, חייבת הרשות שנותנת את
צו קיום הצוואה להשתכנע, כי חומר המחשב נשמר באופן
מהימן מעת היצירה וכן להשתכנע שבעת הגשתו של חומר
.המחשב לרשות המוסמכת, נעשתה הפקתו בדרך אמינה
.לשר המשפטים הוקנתה סמכות לקבוע תקנות בעניין
כך לדוגמה ייתכן לקבוע כי אמצעי אחסון קביל להפקה
או לשמירת המידע, יהיה רק אמצעי אחסון המאפשר
זיהוי של התערבות מאוחרת להקלטה המקורית. עם זאת
ברי, כי בצוואה שנעשתה או שנשמרה באמצעות חומר
מחשב אין חשיבות לשאלת המקור וככל ששמירת המידע
והפקתו נעשו באופן מהימן ואמין, תתאפשר גם הגשת
העתק. לפיכך הכלל החל דרך כלל לגבי שאר הצוואות
ואשר מחייב הגשת מקור הצוואה, לא יחול ביחס לצוואות
שנעשו או נשמרו באמצעות חומר מחשב (ראו דברי ההסבר
, המוצע). יודגש כי בדומה לצוואות האחרות755 לסעיף
,גם לגבי צוואה בהקלטה חזותית נקבעו מרכיבי יסוד
שבהעדרם לא יהיה ניתן לראות באמצעי האחסון צוואה
המוצע). עוד יצוין כי719 (ראו להלן דברי ההסבר לסעיף
נראה שלפחות במקרים של איום על עורך הצוואה, תוכל
היותה של הצוואה חזותית לעזור בבחינת מצבו הנפשי של
.המצווה בעת עריכת הצוואה
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 38
פרק שני: ירושה על פי צוואה
סימן א': צורת הצוואה
.711
.צוואה נעשית בכתב יד, בהקלטה חזותית, בעדים, בפני רשות או בעל פה צורות הצוואה
]18 [ירש
.712
.צוואה בכתב יד תיכתב כולה בידי המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו צוואה בכתב יד
]19 [ירש
.713
- בסעיף זה
(א) צוואה בהקלטה
חזותית
][ח ; הקלטה בשילוב תמונה וקול- ""הקלטה חזותית
;381995- כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה- ""חומר מחשב
. כל אמצעי לאגירה ולאחסון של מידע שהוקלט בהקלטה חזותית- ""אמצעי אחסון
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1004
,צוואה בהקלטה חזותית תוקלט באמירת כל דברי הצוואה בעל פה בידי המצווה
(ב)
;כשהוא מזדהה בשמו, מציין את תאריך הקלטת הצוואה ומציין בסופה כי זו צוואתו
,ההקלטה תיעשה באופן רציף, תוך צילום פניו של המצווה, היא תישמר באמצעי אחסון
.ולא ייעשה בה כל שינוי
נעשתה ההקלטה החזותית או נשמרה באמצעות חומר מחשב, נדרשים נוסף על
(ג)
:התנאים שבסעיף קטן (ב) גם אלה
;חומר המחשב נשמר בצורה מהימנה מעת יצירתו
)1(
הדרך שבה הופק חומר המחשב המוגש כצוואה, יש בה כדי להעיד על
)2(
.אמינותו
שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין הקלטה חזותית, שמירתה והגשתה
(ד)
.כחומר מחשב
צוואה בעדים
], ח20 [ירש.714
צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים
(א)
לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני
.הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור
נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע אותה, תיקרא בפניו הצוואה בתרגום
(ב)
.ללשון שהוא שומע והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה בחתימתו
היה אחד העדים נוטריון, תהיה הצוואה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה
(ג)
כמצווה עשה את הצוואה ושהצוואה נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה
.ומקומה
צוואה בפני רשות
,)(א), (ב22 [ירש
]])(ג),(ד), (ו
.715
צוואה בפני רשות תיעשה בידי המצווה באמירת כל דברי הצוואה בעל פה בפני
(א)
שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, או חבר של בית דין דתי כהגדרתו
הרשות), או בהגשת דברי הצוואה בכתב בידי המצווה עצמו- (א) (בסעיף זה821 בסעיף
.לידי הרשות
בהשראת הפסיקה וההוראות הנוגעות
714 סעיף
לצוואה בפני רשות, הוספה לדרישות
הצורניות של צוואה בעדים דרישה חדשה, בסעיף קטן
(ב) המוצע, שלפיה אם הצוואה נכתבה בלשון שהמצווה
אינו מבין (מוצע לשמר את השימוש במונח המקראי "לשון
שהמצווה אינו שומע"), חייב מי שתרגם אותה למצווה
לציין את דבר התרגום בצוואה גופה. דרישה צורנית זו
תיצור נטל ראיה, שהוכר למעשה בפסיקה, באשר לאמיתות
אם- של צוואה שנערכה בשפה שאינה מובנת למצווה
לא יצוין דבר התרגום, ייאלץ המבקש לקיים את הצוואה
להוכיח לבית המשפט, כי הצוואה אכן אמיתית ומשקפת
את רצון המצווה, וזאת בהתאם להוראה המוצעת
. עוד יצוין כי מוצע בסעיף קטן (ג), לתת מעמד719 בסעיף
.ראייתי מועדף לצוואה בעדים אם אחד מהם הוא נוטריון
המעמד המועדף יהיה בדומה למעמדה הראייתי של צוואה
.) המוצע715 לפני רשות (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צוואה בעדים
. צוואה בעדים תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם20
ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו
צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני
".הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור
הוראות הסעיף המוצע חוזרות בעיקרן על
715 סעיף
לחוק הירושה, בשילוב22 הוראות סעיף
תיקונים מסוימים: הוראת סעיף קטן (ה) הועברה לסעיף
המוצע). כמו כן718 הכללי הדן בהפקדת צוואה (סעיף
ומתוך שלא נמצאה לכך הצדקה משמעותית, מוצע לבטל
.את ההתייחסות המיוחדת שבסעיף קטן (ז) לנוטריון כרשות
עם זאת מוצע כי מעמדה הראייתי של צוואה בעדים
כשהנוטריון הוא אחד מהם יהיה מעמד מועדף (ראו דברי
.) המוצע714 ההסבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צוואה בפני רשות
. (א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה22
-באמירת דברי–המצווה בעל פה בפני שופט, רשם של בית
משפט, או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית–דין
, או בהגשת דברי–הצוואה155 דתי, כמשמעותו בסעיף
בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית
.משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית–דין דתי כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1005
דברי הצוואה כפי שנרשמו בידי הרשות או כפי שהוגשו לידיה, ייקראו בפני
(ב)
המצווה, המצווה יצהיר שזו צוואתו, והרשות תאשר על פני הצוואה שהיא נקראה
.בפני המצווה ושהמצווה הצהיר כאמור
נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו הצוואה בלשון שהוא
(ג)
.שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה בחתימתו
במקום הקראת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת
(ד)
.תרגומה בידי המצווה עצמו
צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את
(ה)
.הצוואה ושהצוואה נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה
צוואה בעל פה
]23 [ירש.716
,שכיב מרע וכן מי שרואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות
(א)
.רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים את לשונו
דברי המצווה, בציון התאריך והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים
(ב)
שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידם אצל הרשם לענייני ירושה; חתימה והפקדה
.כאמור ייעשו ככל האפשר מיד כשניתן לעשותם
צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את
(ג)
.עשייתה, והמצווה עודנו בחיים
כשרות עדים
]24 [ירש.717
.קטין ופסול דין אינם כשירים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה
הפקדת צוואה
])(ה22 ,)(א21 [ירש.718
מי שעשה צוואה בכתב יד, בהקלטה חזותית, בעדים או בפני רשות רשאי להפקידה
אצל הרשם לענייני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה בידי המצווה עצמו לרשם
.לענייני ירושה
, (ב) דברי–הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט
הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר
,בית–הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה
,הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט
הרשם לעניני ירושה או חבר בית–הדין הדתי יאשר על פני
.הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור
, (ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע
תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר
.זאת על פני הצוואה
(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה
יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על–ידי המצווה
.עצמו
(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה
.אצל רשם לעניני ירושה
(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם
הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום
.ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה
". (ז) לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
716 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח23
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צוואה בעל פה
. (א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות23
המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה
.בפני שני עדים השומעים לשונו
(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית
הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים
ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה
והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן
.לעשותם
(ג) צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר
שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו
".בחיים
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
717 סעיף
. לחוק הירושה24 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"פסלות עדים
. קטין ומי שהוכרז פסול–דין אינם כשרים להיות עדים24
".לעשיית צוואה לפי סימן זה
(ה) לחוק22 מוצע להעביר את הוראת סעיף
718 סעיף
,הירושה, בדבר הפקדת צוואה לפני רשות
דברי הצוואה כפי שנרשמו בידי הרשות או כפי שהוגשו לידיה, ייקראו בפני
(ב)
המצווה, המצווה יצהיר שזו צוואתו, והרשות תאשר על פני הצוואה שהיא נקראה
.בפני המצווה ושהמצווה הצהיר כאמור
נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו הצוואה בלשון שהוא
(ג)
.שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה בחתימתו
במקום הקראת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת
(ד)
.תרגומה בידי המצווה עצמו
צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את
(ה)
.הצוואה ושהצוואה נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה
.716
,שכיב מרע וכן מי שרואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות
(א)
.רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים את לשונו
צוואה בעל פה
]23 [ירש
דברי המצווה, בציון התאריך והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים
(ב)
שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידם אצל הרשם לענייני ירושה; חתימה והפקדה
.כאמור ייעשו ככל האפשר מיד כשניתן לעשותם
צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו את
(ג)
.עשייתה, והמצווה עודנו בחיים
.717
.קטין ופסול דין אינם כשירים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה
כשרות עדים
]24 [ירש
.718
מי שעשה צוואה בכתב יד, בהקלטה חזותית, בעדים או בפני רשות רשאי להפקידה
אצל הרשם לענייני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה בידי המצווה עצמו לרשם
.לענייני ירושה
הפקדת צוואה
])(ה22 ,)(א21 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1006
קיום צוואה על אף
פגם או חסר
בצורתה
]25 [ירש
.719
התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ושוכנע בית המשפט כי היא משקפת את רצונו
(א)
החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים
או בכשרות העדים, ואף בהעדר716 עד712 או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים
.פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור
- "בסעיף זה, "מרכיבי היסוד בצוואה
(ב)
; הצוואה נכתבה כולה בכתב ידו של המצווה- בצוואה בכתב יד
)1(
, כל דברי הצוואה נאמרו בידי המצווה עצמו- בצוואה בהקלטה חזותית
)2(
ההקלטה נעשתה באופן רציף, תוך צילום פניו של המצווה, היא נשמרה באמצעי
אחסון ולא נעשה בה שינוי, ואם ההקלטה החזותית נעשתה או נשמרה באמצעות
;)2(–) ו1()(ג713 חומר מחשב התקיים גם האמור בסעיף
הצוואה נעשתה בכתב, המצווה הביאה בפני שני עדים- בצוואה בעדים
)3(
;וחתם עליה
לסעיף זה, וכן להוסיף אפשרות הפקדה גם של צוואה
.בהקלטה חזותית
(ב) לחוק הירושה קובעת עדיפות21 הוראת סעיף
:ראייתית לעניין צוואה מופקדת. מוצע לבטל הוראה זו
אשר לחלקה הראשון של ההוראה, שלפיו ההפקדה מהווה
ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה כמצווה הוא שעשה
הואיל ואין בדיקה תוכנית של הצוואה אין זה- אותה
ראוי לקבוע תוצאה ראייתית זו. אשר לחלקה השני של
ההוראה, שלפיו ההפקדה מהווה ראיה לכך שהצוואה
נערכה לכל המאוחר בתאריך ההפקדה, הרי שהדבר ברור
.ואינו מצריך הוראה
(ג) לחוק הירושה העוסקת בזכות לקבל21 הוראת סעיף
.צוואה מופקדת הושמטה בשל היותה מובנת מאליה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הפקדת צוואה
. (א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי21
להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת
.הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה
(ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה
עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב
בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר
.ביום ההפקדה
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה
.לקבל בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד
צוואה בפני רשות
. (ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה22
".אצל רשם לעניני ירושה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
719 סעיף
לחוק הירושה, תוך הוספת25 סעיף
.), לעניין צוואה בהקלטה חזותית2()התייחסות, בסעיף קטן (ב
מוצע כי מרכיבי היסוד לגבי צוואה זו יהיו כדלקמן: בדומה
לצוואה בכתב יד, נדרש כי כל דברי הצוואה ייאמרו בידי
המצווה בעצמו. כמו כן וכדי למנוע התערבות טכנולוגית
,מאוחרת לעריכת הצוואה, מוצע לקבוע תנאי הכרחי
שלפיו ההקלטה תהיה רציפה ושלא ייעשה בה שינוי (ראו
המוצע). עוד מוצע כי אם713 גם דברי ההסבר לסעיף
נעשתה או נשמרה הצוואה המוקלטת באמצעות חומר
)(ג713 מחשב, יחולו גם התנאים הנוספים הקבועים בסעיף
המוצע, כמרכיבי יסוד, היינו כי שמירת המידע והפקתו
.נעשו בדרכים מהימנות
לגבי צוואה בעדים יוסף מרכיב יסוד של חתימת
המצווה וזאת כדי להדגיש את החשיבות של פעולה
.פוזיטיבית מצדו של המצווה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה
. א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית25
המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי
של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף
אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים
, או בכשרות העדים23 או22 ,20 ,19 המפורטים בסעיפים
.ואף בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור
: (ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם
הצוואה- 19 ) בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף1(
;כולה כתובה בכתב ידו של המצווה
הצוואה- 20 ) בצוואה בעדים כאמור בסעיף2(
;בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים
- 22 ) בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף3(
,הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות
;על ידי המצווה עצמו
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1007
הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, בידי- בצוואה בפני רשות
)4(
;המצווה עצמו
הצוואה נאמרה בידי המצווה עצמו בפני שני עדים- בצוואה בעל פה
)5(
השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה עצמו, בנסיבות
.המצדיקות זאת, מול פני המוות
סימן ב': תוקף הצוואה
כשרות לצוות
]26 [ירש.720
, שנים, פסול דין וכן מי שאינו יודע להבחין בטיבה של צוואה15 קטין שטרם מלאו לו
.אינם כשירים לעשותה
חופש לצוות
])(ב27 [ירש.721
הוראת צוואה השוללת או המגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה
. בטלה-
מעשה- הצוואה
אישי
]28 [ירש
.722
.אין צוואה נעשית אלא בידי המצווה עצמו
(א)
. בטלה- הוראת צוואה התולה את תוקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה
(ב)
מסוימות הוראות
הצוואה
]33 ,29 [ירש
.723
הוראת צוואה שאינה מפרשת מה ציווה המצווה או למי ציווה או שלא ניתן
(א)
. בטלה- להבין את משמעותה
הצוואה- 23 ) בצוואה בעל פה כאמור בסעיף4(
נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים
השומעים לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת
שראה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני
."המוות
הצוואה תוקף :'ב סימן
לחוק הירושה, קטין26 על פי הוראות סעיף
720 סעיף
אינו כשיר לעשות צוואה (וכך גם פסול דין
או מי שאינו מבין בטיבה של צוואה). הוראה זו נשענת
על הסברה, כי קטין לעולם אינו מבין בטיבה של פעולה
,משפטית חשובה זו. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות
שכן יש קטינים שמעל גיל מסוים יכולים להכיר בתוצאות
המשפטיות של פעולה זו. נוכח הרצון שלא לפגוע בקטין
,באופן שאינו מידתי מוצע לבטל את החזקה החלוטה
.ולאפשר לו, תוך מגבלות מסוימות, לעשות צוואה תקפה
המגבלות ימצאו את מקומן בשתיים: ראשית, כשרותו
תוכר רק החל מהגיעו לגיל חמש עשרה; שנית, תוקפה
של הצוואה, בדומה לפעולות משפטיות חשובות אחרות
שנעשות בידי הקטין, יהיה תלוי באישור שיינתן בידי בית
המשפט לעשיית הפעולה מראש. הוראה ברוח זו מופיעה
) לחוק המוצע, הדן בפעולות משפטיות3()(ב24 בסעיף
של קטין הנדרשות לאישור מבית המשפט. יודגש כי בית
המשפט המתבקש לבחון את פעולת עשיית הצוואה
,אינו נדרש לבחינה ביקורתית של תוכנה של הצוואה
אלא לבחינת דרגת ההבנה של המצווה לעניין טיבה של
הפעולה. עוד יודגש כי תישמר ההגבלה הכללית שבחוק
הקיים לעניין עריכת צוואה בידי פסול דין או אדם שאינו
.מבין בטיבה של הפעולה המשפטית
נוסח חוק הירושה הקיים
"כשרות לצוות
. צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז26
פסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה אינו יודע להבחין
". בטלה- בטיבה של צוואה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
721 סעיף
.(ב) לחוק הירושה27 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חופש לצוות
. (א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה27
. אינה תופסת- או שלא לעשות אחת מאלה
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות
". בטלה- המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה
לחוק28 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
722 סעיף
.הירושה
נוסח חוק הירושה הקיים
"הצוואה מעשה אישי
.. (א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו28
(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם
". בטלה- שאינו המצווה
ההוראה המוצעת מאחדת את הוראות
723 סעיף
. לחוק הירושה33– ו29 סעיפים
)לסעיף קטן (א
הוראת הסעיף הקטן המוצע חוזרת על הוראת
לחוק הירושה, ודנה באי–מסוימות כללית, אשר33 סעיף
.מובילה ככלל לבטלות הצוואה
הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, בידי- בצוואה בפני רשות
)4(
;המצווה עצמו
הצוואה נאמרה בידי המצווה עצמו בפני שני עדים- בצוואה בעל פה
)5(
השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה עצמו, בנסיבות
.המצדיקות זאת, מול פני המוות
סימן ב': תוקף הצוואה
.720
, שנים, פסול דין וכן מי שאינו יודע להבחין בטיבה של צוואה15 קטין שטרם מלאו לו
.אינם כשירים לעשותה
כשרות לצוות
]26 [ירש
.721
הוראת צוואה השוללת או המגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה
. בטלה-
חופש לצוות
])(ב27 [ירש
.722
.אין צוואה נעשית אלא בידי המצווה עצמו
(א) מעשה- הצוואה
אישי
]28 [ירש. בטלה- הוראת צוואה התולה את תוקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה
(ב)
.723
הוראת צוואה שאינה מפרשת מה ציווה המצווה או למי ציווה או שלא ניתן
(א)
. בטלה- להבין את משמעותה
מסוימות הוראות
הצוואה
]33 ,29 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1008
הוראת צוואה ולפיה אדם שאינו המצווה יקבע את הזוכה על פי הצוואה או את
(ב)
בטלה; אין בהוראות סעיף קטן זה- החלק או המנה שזוכה על פי הצוואה יזכה בהם
.)2(565 כדי לגרוע מהוראות סעיף
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), הוראת צוואה לטובת מטרה מסוימת
(ג)
או לטובת קבוצת אנשים שמתוכם יש לבחור זוכה, וכן הוראת צוואה הקובעת נכסים
תקפה; לא קבע המצווה בצוואתו אדם שיקיים את המטרה- שמתוכם יש לבחור מנה
כאמור, או שיבחר את הזוכה או את המנה מתוך קבוצת האנשים או הנכסים שצוינו
,בצוואה, לפי העניין, או שקבע אדם כאמור אך אותו אדם לא עשה כן בתוך זמן סביר
יקבע בית המשפט את דרכי קיום המטרה או את אופן בחירת הזוכה או המנה, לפי
.העניין, ורשאי בית המשפט למנות אדם שיפעל לשם כך
כפייה, הטעיה או
השפעה בלתי
הוגנת
])(א30 [ירש
.724
. בטלה- הוראת צוואה שנעשתה עקב כפייה, הטעיה או השפעה בלתי הוגנת
(א)
:הוראת צוואה המזכה אחד מאלה, חזקה שנעשתה בשל השפעה בלתי הוגנת
(ב)
)לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג
הוראות הסעיפים הקטנים המוצעים חוזרות בעיקרן
. לחוק הירושה, תוך הרחבה מסוימת29 על הוראות סעיף
הכלל המרכזי הקבוע בסעיף קטן (ב) הוא שלא ניתן להעביר
לאדם אחר (שאינו המצווה) את הכוח לקבוע את ההוראות
האופרטיביות של הצוואה (למי לחלק את הנכסים או
אילו נכסים לחלק). כלל זה מוכר בארצות המשפט
הקונטיננטלי, ואילו בארצות המשפט המקובל מוכר דווקא
הכלל ההפוך, המאפשר למוריש להעביר את כוח הבחירה
). החוק הקייםGeneral power of appointment( לאחר
מכיר בחריג לכלל האוסר העברת כוח הבחירה, ומוצע
לעגן ולשפר חריג זה כמו גם להוסיף לו חריגים נוספים
) לחוק המוצע קובע חריג2(565 כמפורט להלן: ראשית, סעיף
הנוגע למצבים של יצירת נאמנות. כאשר הנאמנות מיועדת
לקיום לאחר הפטירה, שכיחים המקרים שבהם בצוואה
יוצרת הנאמנות לא מוגדרים הנהנים באופן מפורש. על
אף הכלל הקבוע בחוק הירושה, הכירה הפסיקה ביצירת
,הנאמנות כמסלול העוקף את ההגבלה שבחוק הירושה
ובלבד שהצוואה שיצרה אותה תקפה מבחינת הדרישות
הצורניות או הוראות "התשתית" האחרות החלות עליה
, היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי4660/94 (ראו ע"א
) שבפרק הנאמנות2(565 ). ההצעה בסעיף88 ,)1(פ"ד נה
בחוק המוצע מעגנת הכרה זו באופן המתיר יצירת נאמנות
בצוואה גם אם היורש אינו מסוים. שנית, מוצע להרחיב
לחוק הירושה, שלפיו אם ציין29 את החריג הקבוע בסעיף
המוריש קבוצה של אנשים או קבוצה של נכסים, ניתן
למנות אדם אחר שיחליט מי יירש מתוך קבוצת האנשים
או מה יירש מתוך קבוצת הנכסים, וזאת כך שיחול גם אם
למטרה המוריש קבע בצוואתו כי הוא מייעד את נכסיו
,מסוימת. הרחבה זו נועדה לפתור כמה בעיות: כך למשל
לעתים מוגדרת מטרה ציבורית בצוואה, אך קשה להכריע
אם יש בכך משום יצירה של הקדש ציבורי. בעקבות
ההרחבה המוצעת לא ייווצר קושי בקיום צוואות שנערכו
למטרה ציבורית, וזאת בין אם נוצר הקדש ציבורי ובין
,אם לאו. חשוב להדגיש כי על אף כל התיקונים המוצעים
העדרה של מסוימות מספקת לעניין המטרה, או לעניין
פרטים לגבי זהות היורש או הקבוצה שאליה הוא משתייך
עלולים להוביל לבטלות הצוואה. כך למשל, אמירה כללית
שלפיה מוריש אדם את כל נכסיו למי שייבחר בידי אדם
.אחר אינה יכולה להיכלל באף אחד מהחריגים לכלל
לבסוף יצוין כי החלק השני של סעיף קטן (ג) המוצע
קובע הוראות אופרטיביות לעניין סמכות המינוי והפעולה
של האדם שיקיים את הוראות הצוואה, וזאת בדומה
.להוראות החוק הקיים
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מסירת קביעה וסמכות בחירה
. אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם29
שיזכה מן העיזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה
שאדם יזכה בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים
שמתוכם יש לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש
;לבחור מנה, רשאי לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו
ואם לא קבע המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך
.זמן סביר, יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט
'צוואה סתומה וכו
. הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה33
". בטלה- או מה ציווה או שאין להבין משמעותה
)לסעיף קטן (א
724 סעיף
הסעיף חוזר על הוראות החוק הקיים, תוך
,"החלפת המונחים "אונס" ו"איום" במונח המוכר "כפייה
והחלפת המונחים "תחבולה" ו"תרמית" במונח המוכר
, הקיים30 והכולל יותר "הטעיה". לסעיף קטן (ב) של סעיף
העוסק בתיקון טעות, יוחד סעיף נפרד (ראו דברי ההסבר
.)725 לסעיף
)לסעיף קטן (ב
סעיף קטן זה על פסקאות המשנה שבו, נועד לרכז את
החזקות הנוגעות לעניין השפעה בלתי הוגנת, כדי לשמש
.עזר לבית המשפט בהחלטתו לעניין קיום השפעה כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1009
][ח מי שהיו בינו ובין המצווה יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות, למעט קרוב
)1(
;של המצווה או בן זוגו
]35 [ירש ,מי שערך את הצוואה, היה עד לעשייתה, לקח באופן אחר חלק בעריכתה
)2(
.וכן בן זוגו או צאצאו של אחד מאלה או צאצא של בן הזוג כאמור
טעות של המצווה
])(ב30 [ירש.725
נעשתה הוראת צוואה עקב טעות וניתן לקבוע מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא
בטלה הוראת- הטעות, יתקן בית המשפט את ההוראה בהתאם; לא ניתן לעשות כן
.הצוואה
טעות סופר
]32 [ירש.726
נפלה בהוראת צוואה טעות סופר, יתקן את הטעות הרשם לענייני ירושה או בית
.המשפט
)1( פסקה
פסקה חדשה זו נועדה לתת מענה לשורה ארוכה של
מקרים שבהם יש חשש כבד לקיומה של השפעה בלתי
הוגנת על המצווה. במיוחד מכוון הסעיף למצווים השייכים
לאוכלוסיות חלשות ואשר מטבע הדברים חשופים יותר
ליחסי תלות או ליחסי אמון מיוחדים בקשר עם אדם
הזוכה המיועד על פי הצוואה. הסעיף קובע חזקה- אחר
שלפיה אם המצווה פיתח עם הזוכה יחסי תלות או שהוא
רוחש לו אמון מיוחד, הרי שההוראה לטובת אותו זוכה
נגועה בהשפעה בלתי הוגנת. לפיכך זוכה שיבקש לקיים
את הצוואה על אף שהוכח כי היו לו עם המצווה יחסים
כאמור, יצטרך להוכיח כי לא השפיע עליו באופן בלתי
הוגן. יצוין כי כלל דומה הנוגע ליחסי תלות מצוי בסעיף
(ב) לחוק המוצע, וזאת בפרק העוסק בפגמים בכריתת115
חוזים. עוד יצוין כי החזקה לא תחול כאשר הזוכים הם בני
משפחתו של המנוח, שכן מערכת של יחסי אמון מיוחדים
או יחסי תלות בין המצווה לקרוביו טבעית ומקובלת, ואין
בקיומה כדי להצביע על אפשרות המובנית בעצם היחסים
.להשפעה בלתי הוגנת
)2( פסקה
לחוק35 הפסקה המוצעת כוללת את הוראת סעיף
, על פי הוראות הסעיף הקיים- הירושה בשינוי מהותי
כאשר זוכה עורך את הצוואה או אף כשהוא נוטל חלק
,בעריכתה נוצרת חזקה חלוטה של השפעה בלתי הוגנת
דבר המוביל בהכרח לביטול הזכייה. הניסיון המצטבר
בהפעלת הסעיף מלמד כי ההוראה קטגורית מדי ועל כן
ניסו בתי המשפט, לאורך השנים, לצמצמה. מוצע לכן
להפוך את החזקה החלוטה לחזקה הניתנת לסתירה, דבר
שיקל על פרשנות הסעיף. עוד מוצע שלא לייתר צוואה
35 בעל פה מהוראות הסעיף המוצע, כפי שנקבע בסעיף
הקיים. הניסיון מלמד כי גם בצוואות מסוג זה נעשים
ניסיונות להשפיע באופן בלתי הוגן על המצווה, וזאת
במקרים רבים, על ידי נוכחות של הזוכים בעת אמירת דברי
הצוואה. אמנם סביר כי בני משפחתו של המנוח ישהו ליד
מיטת חוליו, ולכן האפשרות שיהיו עדים לצוואה שתיעשה
בעל פה היא גבוהה, אך באיזון האינטרסים בין הקושי של
קרובים אלה לקיים את הצוואה ובין החשש מפני ההשפעה
,הבלתי–הוגנת בסיטואציה זו, הועדף האחרון. עוד יודגש
כי לרשימת הזוכים שזכייתם תיצור חזקה של השפעה
צאצאיו של מי שנטל חלק בעריכת בלתי הוגנת, נוספו גם
.וצאצאיו של בן זוגו הצוואה
: נוסח חוק הירושה הקיים
'"אונס איום וכו
,. (א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום30
. בטלה- השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית
אם- (ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות
אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו
;אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה
. בטלה הוראת הצוואה- אם אי אפשר לעשות כן
'צוואה לטובת עדים וכו
. הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את35
מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר
חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן–זוגו של אחד
". בטלה- מאלה
)(ב30 הסעיף המוצע חוזר על הוראת סעיף
725 סעיף
.לחוק הירושה, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הירושה הקיים
'"אונס איום וכו
,. (א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום30
. בטלה- השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית
אם- (ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות
אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו
;אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה
". בטלה הוראת הצוואה- אם אי אפשר לעשות כן
מוצע למחוק את התנאי המופיע
726 סעיף
לחוק הירושה, ואשר לפיו אפשר32 בסעיף
לתקן טעות סופר רק אם אפשר לקבוע בבירור את כוונת
המצווה. הואיל ומדובר בטעות סופר, ההנחה היא כי הרשם
או בית המשפט שהעניין הובא לפניהם יכולים לזהות את
,הטעות ולתקנה, ועל כן אין צורך בהתניה הקיימת. פשיטא
כי אם אי–אפשר לקבוע את כוונת המצווה, מדובר בטעות
רגילה ולא בטעות סופר. עוד מוצע להשמיט את הדוגמאות
המפורטות בסעיף לטעויות סופר, שכן הדין בעניין זה ברור
.דיו
מי שהיו בינו ובין המצווה יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות, למעט קרוב
)1(
;של המצווה או בן זוגו
][ח
,מי שערך את הצוואה, היה עד לעשייתה, לקח באופן אחר חלק בעריכתה
)2(
.וכן בן זוגו או צאצאו של אחד מאלה או צאצא של בן הזוג כאמור
]35 [ירש
.725
נעשתה הוראת צוואה עקב טעות וניתן לקבוע מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא
בטלה הוראת- הטעות, יתקן בית המשפט את ההוראה בהתאם; לא ניתן לעשות כן
.הצוואה
טעות של המצווה
])(ב30 [ירש
.726
נפלה בהוראת צוואה טעות סופר, יתקן את הטעות הרשם לענייני ירושה או בית
.המשפט
טעות סופר
]32 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1010
הוראת צוואה
פסולה או תנאי
פסול
]34 [ירש
.727
הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, סותר את תקנת הציבור או בלתי אפשרי
(א)
. בטלה-
])(א38 [ירש הותנתה הוראת צוואה בתנאי או הוטל על הזוכה לפיה חיוב, והתנאי או החיוב
(ב)
בלתי חוקיים, סותרים את תקנת הציבור או שידוע בעת עריכת הצוואה כי קיומם בלתי
, בטל התנאי או החיוב, לפי העניין, ואין בכך כדי לבטל את הזכייה; ואולם- אפשרי
רשאי בית המשפט לבטל גם את הזכייה אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים
.זאת
ביטול צוואה
בידי המצווה
]36 [ירש
.728
:המצווה רשאי לבטל את צוואתו באחת הדרכים המפורטות להלן
(א)
;באחת הדרכים לעשיית צוואה
)1(
: נוסח חוק הירושה הקיים
'"טעות סופר וכו
. נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם32
,או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה
,ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה
יתקן את הטעות הרשם לענייני ירושה, או בית המשפט
".א67 כאשר העניין הועבר אליו לפי סעיף
)לסעיף קטן (א
727 סעיף
לחוק34 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
הירושה, בשינויי נוסח. בהתאם לשינוי שנעשה לעניין
לחוק המוצע109 ההוראה המקבילה בחוזים (ראו סעיף
המוצע), נמחק ההיגד "בלתי3 לעניין חוזה פסול וכן סעיף
."מוסרי" ותחתיו נוסף המושג "סותר את תקנת הציבור
)לסעיף קטן (ב
נוכח הנושא המשותף שבו עוסקים הסעיפים, מוצע
להוסיף לסעיף העוסק בפסלות הוראת צוואה, גם את
(א) לחוק הירושה, העוסק בפסלות תנאי או38 הוראות סעיף
חיוב בצוואה, וזאת בשני תיקונים מהותיים: ראשית, מוצע
להבהיר כי ההוראה שלפיה יש לבטל תנאי שביצועו בלתי
אפשרי, תחול רק במצב שבו כבר בעת עריכת הצוואה
,היה ברור שלא ניתן לקיימו. בהקשר זה יש בחוק הירושה
על פי הוראות סעיף- שאינו קובע כלל כאמור, קושי פרשני
(ב) לחוק הירושה, כאשר הוראת צוואה מותנית בתנאי43
,מתלה, ינוהל העיזבון בידי מנהל העיזבון עד לקיום התנאי
או עד שיתברר כי התנאי לא יוכל עוד להתקיים. כאשר
(ג) כי הזכייה בטלה43 התנאי לא יכול להתקיים, קובע סעיף
והעיזבון יועבר ליורשים על פי דין. לעומת זאת לפי הוראת
(א) לחוק הירושה, אם קיום התנאי הוא בלתי38 סעיף
אפשרי, הזכייה קיימת והתנאי בטל. לכאורה יש בשתי
הוראות אלה משום סתירה. כדי ליישבה, מוצע כי תיעשה
כאשר המוריש קובע מראש תנאי- אבחנה בין התנאים
שאינו יכול להתקיים, בין אם מתוך כוונה סובייקטיבית
ובין אם מתוך טעות אובייקטיבית, מוצדק לבטל את התנאי
ולאפשר את הזכייה. אלה יהיו, בדרך כלל, אותם מצבים
שבהם כוונת המוריש ביצירת התנאי אינה ברורה או שיצר
במתכוון תנאי בלתי אפשרי. לעומת זאת אם התנאי היה
אפשרי לקיום במועד עריכת הצוואה, ורק בהמשך הדרך
לא ניתן עוד לקיימו, קשה יותר "להתעלם" מאומד דעתו
של המצווה, כאשר סביר יותר כי הזוכה עצמו בהתנהגותו
אינו עומד בתנאי שקבע המצווה. במצב זה מוצדק יותר
לבטל את זכייתו ולהעבירה ליורשים על פי דין (ראו גם
.) המוצע733 דברי ההסבר לסעיף
(א) לחוק הירושה38 הוראת סעיף- תיקון מהותי שני
קובעת תוצאה קטגורית: בטלות התנאי וקיום הזכייה על אף
בטלותו. ואולם ניתן למצוא מצבים שבהם לא מוצדק לאשר
את הזכייה. בהוראת הסעיף עומדים זה מול זה האינטרס
שבקיום רצונו של המצווה מזה, והאינטרס שבאי–מתן
תמריץ לקיום מעשים בלתי חוקיים או הנוגדים את תקנת
הציבור מזה (שהרי אם תבוטל גם הזכייה, עקב אי–עמידה
,בתנאי, יהווה הדבר תמריץ לזוכה לקיים את התנאי). ככלל
אכן ראוי שלא לתמרץ עשיית מעשים בלתי חוקיים או
הנוגדים את תקנת הציבור, ואולם אם מדובר במקרים
שאינם חמורים, כאשר נהיר שהמצווה לא היה מודע
לחוסר החוקיות שבתנאי שהעמיד, רשאי בית המשפט
.לבטל את הזכייה, כדי לקיים את רצונו של המצווה
: נוסח חוק הירושה הקיים
'"צוואה בלתי חוקית וכו
. הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או34
. בטלה- בלתי אפשרי
ביטול מקצת הצוואה
. (א) נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או38
, בטל45 בלתי אפשרי כתנאי לזכייה או כחיוב לפי סעיף
התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכייה שהייתה
.מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה
(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא
,כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה
הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט
שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא
".היה רוצה בהם בלעדיו
36 הסעיף המוצע חוזר על הוראות סעיף
728 סעיף
לחוק הירושה, בשינויים מסוימים. כמו
עריכת צוואה, גם ביטולה היא פעולה משפטית שיש לה
משמעות מהותית בעבור עושה הפעולה ועל כן יש צורך
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1011
;בהשמדתה בדרך המעידה על גמירות דעתו של המצווה לביטול הצוואה
)2(
.בעשיית צוואה חדשה שהוראותיה סותרות את הוראות צוואתו
)3(
), יחולו הוראות1()על הביטול באחת הדרכים לעשיית צוואה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
., בשינויים המחויבים719 סעיף
סימן ג': הוראות הצוואה ופרשנותה
תוכן הצוואה
]40 [ירש.729
המצווה רשאי לצוות לאחד או לאחדים את כל עיזבונו, חלק מעיזבונו או מנה
(א)
.בעיזבונו
][ח המצווה רשאי לצוות שיורש על פי דין לא יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, או במנה
(ב)
.בעיזבונו
חליפו של זוכה
על פי צוואה
]50 ,49 ,15 [ירש
.730
זוכה על פי צוואה שנפטר לפני המצווה או זוכה על פי צוואה שהוא בן זוגו או
(א)
הצאצאים יזכו במקומו לפי- קרובו של המצווה, שזכותו לרשת נשללה, ולו צאצאים
.כללי החלוקה שבירושה על פי דין
בסממנים מובהקים לגמירות הדעת של המבטל. סממנים
אלה מתקבלים אם הביטול נעשה באחת הדרכים לעריכת
צוואה או אם הושמדה הצוואה בדרך המעידה על גמירות
הדעת לבטלה. החזקה הקבועה בהוראת החוק כיום, כאילו
כל השמדה מעידה על כוונת ביטול אינה מחויבת המציאות
)ועל כן בוטלה. עוד מוצע לתמצת את הוראות סעיף קטן (ב
הקיים, ולקבוע רק את הכלל שלפיו צוואה חדשה הסותרת
את הצוואה הקודמת מהווה דרך נוספת לביטול הצוואה
הקודמת. ההתייחסות המפורשת שבסעיף להעדר הצורך
בביטול מפורש בצוואה החדשה ולאפשרות היותה של
הצוואה החדשה רק תוספת לצוואה הקודמת, הן הוראות
פרשנות בסיסיות שאין צורך לציינן. עוד ובנוסף, מוצע
המוצע יחולו גם על ביטול719 להבהיר כי הוראות סעיף
צוואה שנעשתה באחת הדרכים לעשיית צוואה, היינו בית
המשפט יוכל להשלים חסרים או פגמים בדרך הביטול, כפי
.שהיה עושה זאת לו היה מדובר בפעולת עריכת צוואה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"ביטול על ידי המצווה
. (א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול36
במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי
השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה
.עליו שהתכוון בכך לבטלה
(ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של
צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה
שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה
הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על
".האמור בצוואה הקודמת
ופרשנותה הצוואה הוראות :'ג סימן
)לסעיף קטן (א
729 סעיף
הסעיף המוצע חוזר על הוראות
)1( לחוק הירושה, תוך שילוב הוראות פסקאות40 סעיף
). הואיל והמונח "מנה" הוגדר בסעיף ההגדרות, אין2(–ו
.עוד צורך בהגדרתו בסעיף המוצע
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת נועדה להבהיר כי המוריש
רשאי לצוות "צוואה שלילית". השאלה, אם יכול מוריש
לצוות שיורשיו על פי דין, קרוביו או בן זוגו, לא יירשו
אותו, נדונה רבות בפסיקה וניתנו לה תשובות מתשובות
שפיר נ' קליבנסקי, פ"ד122/86 שונות (ראו למשל, ע"א
). לא נמצאה סיבה מספקת לחסום את דרכו של738 ,)1(מד
מוריש לקבוע שפלוני לא יירש אותו, וזאת מתוך שבסוגיה
זו נראה שיישום עקרון העל של כיבוד רצון המת עדיף על
פני שיקולים אחרים המצדיקים ביטול הוראת הדרה. נוכח
חילוקי הדעות בפסיקה בעניין זה מוצע לקבוע כאמור
.במפורש
: נוסח חוק הירושה הקיים
"נושא הצוואה
- . אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים40
;) כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו1(
) נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו2(
".) מנה- (בחוק זה
כלל החליפות המרכזי בדיני צוואות נקבע
730 סעיף
לחוק הירושה. לפי כלל זה49 כיום בסעיף
אם לזוכה שנפטר לפני המצווה נותרו צאצאים, הצאצאים
,)יורשים במקומו (וזאת כמובן אם אין בצוואה הוראה אחרת
ואם אין לו צאצאים בטלה הוראת הצוואה שלטובתו. נראה
לו היה המצווה יודע כי- כי ההנחה הגלומה בסעיף היא
,הזוכה שאליו רצה שיגיע רכושו אינו יכול עוד לזכות בו
,היה מעדיף להעביר את הרכוש לצאצאיו של אותו זוכה
שכן גם אליהם יש לו קשר מיוחד. מוצע לשמר הנחה
מרכזית זו בשני שינויים: ראשית, לעניין זוכה שנשללה
, כי אם נפסל50 חוק הירושה קובע בסעיף- זכותו לרשת
;בהשמדתה בדרך המעידה על גמירות דעתו של המצווה לביטול הצוואה
)2(
.בעשיית צוואה חדשה שהוראותיה סותרות את הוראות צוואתו
)3(
), יחולו הוראות1()על הביטול באחת הדרכים לעשיית צוואה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
., בשינויים המחויבים719 סעיף
סימן ג': הוראות הצוואה ופרשנותה
.729
המצווה רשאי לצוות לאחד או לאחדים את כל עיזבונו, חלק מעיזבונו או מנה
(א)
.בעיזבונו
תוכן הצוואה
]40 [ירש
המצווה רשאי לצוות שיורש על פי דין לא יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, או במנה
(ב)
.בעיזבונו
][ח
.730
זוכה על פי צוואה שנפטר לפני המצווה או זוכה על פי צוואה שהוא בן זוגו או
(א)
הצאצאים יזכו במקומו לפי- קרובו של המצווה, שזכותו לרשת נשללה, ולו צאצאים
.כללי החלוקה שבירושה על פי דין
חליפו של זוכה
על פי צוואה
]50 ,49 ,15 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1012
לא היו לזוכה כאמור בסעיף קטן (א) צאצאים, או נשללה הזכות לרשת מזוכה על
(ב)
. הוראת הצוואה לטובתו בטלה- פי צוואה, שאינו בן זוגו או קרובו של המצווה
זוכה במקום זוכה
]41 [ירש.731
;המצווה רשאי לצוות את עיזבונו לשניים כדי שיזכה השני אם לא זכה הראשון
(א)
:התקיים אחד מאלה יזכה הזוכה השני בעיזבון
;הזוכה הראשון נפטר לפני המצווה
)1(
;זכותו לרשת של הזוכה הראשון, נשללה
)2(
הזוכה הראשון הסתלק הסתלקות שלא לטובת אחר, או שהשיב את חלקו
)3(
;))(ב2()(ב703 או מנתו כאמור בסעיף
.הזוכה הראשון לא זכה בעיזבון בשל תנאי או מועד שבצוואה
)4(
.זכה הזוכה השני בעיזבון, דינו כדין זוכה שהמצווה ציווה לו מלכתחילה
(ב)
][ח בטלה- )) שבסעיף קטן (א4( ) עד1( התקיים בזוכה השני האמור בפסקה מפסקאות
(ג)
.ההוראה לטובתו
זוכה מלרשת, בטלה ההוראה לטובתו, היינו צאצאיו אינם
זוכים. ההוראה המוצעת לסעיף החליפות בירושה על
פי דין, מציעה לשנות גישה זו (ראו דברי ההסבר לסעיף
המוצע). גם בהקשר של ירושה על פי צוואה, מוצע709
לשנות את הגישה הפוקדת "עוון אבות על בנים" אם כי
אם הזוכה הוא בן זוגו של המוריש או אחד- בייחוד מסוים
מקרוביו, ההנחה שלפיה יש למוריש קשר ישיר עם צאצאי
הזוכה, מתחזקת, ועל כן ראוי לאפשר לצאצאים לזכות
בזכייה המיועדת לזוכה שזכותו נשללה. כך נקבע בסעיף
קטן (א) המוצע. לעומת זאת אם הזוכה אינו בן זוגו של
המוריש או אחד מקרוביו, הנחת קיומו של הקשר כאמור
מתרופפת, במיוחד אם בוחנים את אומד דעתו המשוער
של המוריש לו היה יודע כי הזוכה שאינו בן משפחתו עוול
כלפיו. על כן מוצע בסעיף קטן (ב) כי הוראת הצוואה לטובת
הזוכה כאמור, שזכותו נשללה, תבוטל בלי שצאצאיו יהיו
לחליפיו. יש לציין כי המשמעות של בטלות הוראת צוואה
היא, ככלל, חלוקה של הזכייה ליורשים על פי דין (ראו
המוצע). שנית, ראוי להזכיר, כי742 דברי ההסבר לסעיף
לחוק הירושה לגבי זוכה50 ההוראה הקיימת כיום בסעיף
שהסתלק, ושלפיה ההוראה לטובתו מתבטלת, נשמרה
אך הועברה לסעיף הכללי העוסק בהסתלקות (ראו דברי
.) המוצע700 ההסבר לסעיף
יש להדגיש, כי האמירה "...ולא קבע המצווה אדם
לחוק50– ו49 אחר שיזכה במקומו..." המופיעה בסעיפים
.הירושה הושמטה כמיותרת
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורש שמת לפני המוריש
. זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע49
אם בשעת מות- המצווה אדם אחר שיזכה במקומו
המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי
החלוקה שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת
.הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת
יורש פסול ויורש שהסתלק
. זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק50
מן המגיע לו, שלא לטובת בן–זוגו, ילדו או אחיו של
,המוריש, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו
".הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת
) לסעיף קטן (א
731 סעיף
הסעיף הקטן המוצע מפרט את המקרים
שבהם הזוכה השני זכאי לעיזבון. למען הסר ספק, מוצע
להוסיף בסיפה של סעיף קטן זה, כי היורש השני יזכה גם
אם הראשון לא זכה בשל קיומו של תנאי בצוואה (מתלה
היינו, היורש הראשון לא עמד בתנאי שנקבע בצוואה, או-
היינו, התנאי התקיים לפני פטירת המצווה ועל כן- מפסיק
נתבטלה זכותו של היורש הראשון). עוד מוצע להבהיר כי
אם כתוצאה מרצונו לשנות צוואה הדדית שעשה, יחזיר
הזוכה הראשון לעיזבון את מה שקיבל יהיה הזוכה השני
))(ב2()(ב703 זכאי למה שהוחזר (ראו דברי ההסבר לסעיף
.)המוצע
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק41 הוראה זו חוזרת על הוראת סעיף
.הירושה
)לסעיף קטן (ג
הוראה חדשה זו קובעת ברירת מחדל פרשנית למקרה
,שגם היורש השני נפטר לפני המוריש, נשללה זכותו לרשת
הסתלק הסתלקות שלא לטובת אחר או שזכותו לרשת
נתבטלה בשל תנאי שבצוואה. לכאורה, במצב זה אפשר
,להעלות השערות רבות באשר לאומד דעתו של המצווה
ובהן שלוש אפשרויות מרכזיות: יורשי המוריש יזכו, יורשי
היורש הראשון יזכו או יורשי היורש השני יזכו. מובן כי
קשה להכריע מהו אומד דעתו של מוריש סביר בנסיבות
אלה. נוכח הקושי עדיפה התוצאה של חזרה לברירת
המחדל הכללית של דיני הירושה, היינו, כללי ההורשה
שעל פי דין. תוצאה זו מושגת באמצעות הקביעה כי
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1013
]41 [ירש המצווה רשאי לצוות את עיזבונו בדרך האמורה בסעיף זה ליותר משניים; עשה
(ד)
.כן, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים
זוכה אחר זוכה
]42 [ירש.732
;המצווה רשאי לצוות את עיזבונו לשניים כדי שיזכה השני אחרי שזכה הראשון
(א)
:התקיים אחד מאלה יזכה הזוכה השני בעיזבון
;הזוכה הראשון נפטר
)1(
;זכותו לרשת של הזוכה הראשון, נשללה
)2(
הזוכה הראשון הסתלק מהעיזבון או שהשיב את חלקו או מנתו כאמור
)3(
;))(ב2()(ב703 בסעיף
הזוכה הראשון לא זכה בעיזבון או חדל מלזכות בעיזבון בשל תנאי או מועד
)4(
.שבצוואה
הזוכה הראשון זכאי לעשות בעיזבון כבתוך שלו, והזוכה השני לא יזכה אלא
(ב)
,במה ששייר הראשון; ואולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני בצוואה
- בהסתלקות, או במתנה או בתרומה שאינן מקובלות בנסיבות העניין, ואם עשה כן
.בטלה הפעולה
הוראת הצוואה לטובת היורש השני בטלה. כאמור בסעיף
המוצע, כאשר בטלה הוראת הצוואה, וככלל, תועבר742
.הזכייה ליורשים על פי דין של המוריש
)לסעיף קטן (ד
(ג) לחוק41 ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות סעיף
.הירושה, בשינויי נוסח
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורש במקום יורש
. (א) המצווה רשאי לצוות לשניים כדי שיזכה השני41
אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני
המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו
.שלא לטובת בן–זוגו, ילדו או אחיו של המוריש
(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו
.לכתחילה
(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר
".משניים
בסעיף מוצעים כמה שינויים כמפורט
732 סעיף
: להלן
)לסעיף קטן (א
סעיף קטן זה מונה כמה מצבים טיפוסיים, שבהם
.זוכה היורש השני המוזכר בצוואה כיורש אחר הראשון
לחוק הירושה מוצע להבהיר כי במצב42 יחסית לסעיף
שבו נשללה זכותו של הראשון, זכאי השני לירושה. הבהרה
זו נדרשת בעקבות שינוי ההתייחסות המוצע לגבי שלילת
הזכות לרשת, שלפיה ובדרך כלל, אם נשללה מאדם זכות
זו לא מאבדים צאצאיו את זכותם להחליפו (ראו דברי
המוצע). ההתייחסות המיוחדת למצבי730 ההסבר לסעיף
שלילת הזכות מציינת אפוא כי גם אם יש לזוכה שנשללה
ממנו הזכות צאצאים האמורים להחליפו, העיזבון לא
יועבר אליהם אלא לזוכה השני. עוד מוצע להבהיר כי גם
במצב של הסתלקות הראשון מזכותו על פי הצוואה תיווצר
תוצאה של זכיית השני. יצוין כי בניגוד למצב של זוכה
במקום זוכה, שבו יכול הזוכה הראשון להסתלק לטובת
אדם אחר, הרי שבמצב של זוכה אחר זוכה ונוכח ההצעה
לאסור על הזוכה הראשון לגרוע מזכותו של השני בדרך
של הסתלקות (ראו דברי ההסבר לסעיף קטן (ב)), לא יוכל
הזוכה הראשון להסתלק לטובת אחר, אלא אם כן האחר
הוא הזוכה השני. לבסוף מוצע להבהיר גם בסעיף זה, כי
הזוכה השני יהיה זכאי להחזר לעיזבון של מה שקיבל
הראשון אם יבחר לשנות את צוואתו ההדדית (ראו גם
.))(ב) המוצע2()(ב703 דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
הפסיקה דנה רבות בזכותו של הזוכה הראשון בעיזבון
ובהערכת התנהגותו יחסית לזכותו של הזוכה השני. מוצע
"להרחיב את ההגבלה על מתחם הפעולות "המותרות
לזוכה הראשון ולקבוע שלא יוכל לגרוע מזכותו של השני
לא רק בצוואה, אלא גם במתן מתנה או תרומה שאינן
מקובלות בנסיבות העניין או בהסתלקות. בהקשר של
הסתלקות, הכוונה היא להסתלקות הגורעת מזכותו של
היורש השני, כמו למשל, כאשר ההסתלקות היא לטובת
אדם אחר שאינו הזוכה השני (שהיא כשלעצמה אפשרית
רק כל עוד הזוכה השני הוא בן זוגו, ילדו או אחיו של
המוריש). ברי כי הסתלקות כללית שאינה לטובת אדם
אחר תגרום בהכרח לזכיית הזוכה השני, כאמור בדברי
ההסבר לסעיף קטן (א) המוצע. עוד מוצע להדגיש כי אם
,נעשתה פעולה בניגוד להוראת הסעיף, הרי היא בטלה
,"ומכאן שיחולו הדינים הרלוונטיים לגבי "בטלות פעולות
.לרבות דיני ההשבה
המצווה רשאי לצוות את עיזבונו בדרך האמורה בסעיף זה ליותר משניים; עשה
(ד)
.כן, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים
]41 [ירש
.732
;המצווה רשאי לצוות את עיזבונו לשניים כדי שיזכה השני אחרי שזכה הראשון
(א)
:התקיים אחד מאלה יזכה הזוכה השני בעיזבון
זוכה אחר זוכה
]42 [ירש
;הזוכה הראשון נפטר
)1(
;זכותו לרשת של הזוכה הראשון, נשללה
)2(
הזוכה הראשון הסתלק מהעיזבון או שהשיב את חלקו או מנתו כאמור
)3(
;))(ב2()(ב703 בסעיף
הזוכה הראשון לא זכה בעיזבון או חדל מלזכות בעיזבון בשל תנאי או מועד
)4(
.שבצוואה
הזוכה הראשון זכאי לעשות בעיזבון כבתוך שלו, והזוכה השני לא יזכה אלא
(ב)
,במה ששייר הראשון; ואולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני בצוואה
- בהסתלקות, או במתנה או בתרומה שאינן מקובלות בנסיבות העניין, ואם עשה כן
.בטלה הפעולה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1014
הזוכה השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו אף אם לא
(ג)
)2( ,)1( היה כשר לכך בעת פטירת המצווה; התקיים בזוכה השני האמור בפסקאות
בטלה ההוראה- ) שבסעיף קטן (א), או שהסתלק הסתלקות שאינה לטובת אחר4( או
.לטובתו
המצווה רשאי לצוות את עיזבונו בדרך האמורה בסעיף זה ליותר משניים; עשה
(ד)
כן, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ואולם להוראת מצווה כאמור בסעיף
.זה לא יהיה תוקף בחלוף מאה שנים ממועד פטירתו
צוואה על–תנאי
מתלה
]43 [ירש
.733
.המצווה רשאי לצוות שזוכה יזכה בעיזבונו בהתקיים תנאי או בהגיע מועד
(א)
)לסעיף קטן (ג
במצב שבו הזוכה השני נפטר לפני שעת זכייתו
או שזכייתו נמנעה בשל סיבה אחרת, ובדומה למצב של
פטירת הזוכה השני לפני שעת זכייתו בסיטואציה של
זוכה במקום זוכה, ניתן להעלות שלוש אפשרויות מרכזיות
,לבחינת אומד דעתו של המצווה: יורשי המוריש יזכו
.יורשי היורש הראשון יזכו או יורשי היורש השני יזכו
בחוק הקיים נקבע הכלל ולפיו ההוראה לטובת היורש
השני מתבטלת, אך אין זה ברור מהי תוצאת הבטלות. על
פי ההצעה, יישמר כלל הבטלות, אלא שיש להזכיר כי על
פי ברירת המחדל המוצעת במצבים של בטלות הוראה
בצוואה, וכל עוד לא ניתן ללמוד על כוונה אחרת של
המצווה, נכסי העיזבון יחולקו בין יורשי המצווה על פי דין
המוצע). כמו כן מוצעים742 (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
גם תיקונים קלים נוספים: ראשית, מוצע לציין בהקשר של
הסתלקות, כי בטלות ההוראה לטובת הזוכה השני תהיה
רק אם הסתלק שלא לטובת אחר, שכן ההנחה היא כי אומד
דעת המצווה הוא לאפשר לזוכה השני, מעת שקיבל את
העיזבון, לעשות בו כרצונו (וזאת בניגוד, למשל, להגבלות
המוטלות על הזוכה הראשון). עוד מוצע לציין במפורש, כי
אם מונע תנאי את ירושתו של היורש השני, הרי שהתוצאה
.היא בטלות ההוראה לטובתו
)לסעיף קטן (ד
(ד) לחוק הירושה הוא ביטוי של המחוקק42 סעיף
הישראלי לרעיון ההגבלה על הנצחיות או על שלטון
היד המתה. קיימות הצדקות תורתיות רבות להגבלה על
תקופת הזמן שבה יקבע רצונו של המוריש את הפעולות
המשפטיות של הבאים אחריו ואת תוצאותיהן. טעמים של
יעילות כללית, צדק חלוקתי ומוסר משמשים בערבוביה
בעניין זה ומצדיקים את הסלידה משליטה זו. בשיטות
משפט זרות התמודדו עם הסוגיה בדרכים שונות: במשפט
הקונטינטלי מקובלת בדרך כלל הגבלה של דורות וכך
המצב למשל בגרמניה ובאיטליה. לעומתן בארצות המשפט
המקובל ידוע הכלל הסבוך, הפועל נגד הנצחיות וחל על
THE RULE AGAINST( כל העברה של נכסי מקרקעין
. בחוק הירושה נקבע כלל קוגנטי האוסר)PERPETUIETIES
53 על קביעת היורשים ליותר משני דורות (ראו גם סעיף
לחוק הירושה). כדי לפשט את הכלל הקבוע כיום, מוצע
לקבוע הגבלת שנים תחת הגבלת דורות, ולהורות שבתום
מאה שנים מיום פטירת המצווה, לא יהיה תוקף להוראת
זוכה אחר זוכה. משמעות ההוראה היא כי בחלוף מועד
זה תהפוך הזכות שהועברה לזוכה האחרון בשרשרת עד
לאותו מועד מזכות מוגבלת (הכפופה להגבלות לעניין
השליטה על עבירותה אשר קבועות בסעיף עצמו או
.בצוואה) לזכות הנקייה ממגבלות על העברתה
עוד יצוין כי סעיף זה תואם לתיקון המוצע בסעיף
(ב) שבפרק הנאמנות בחוק המוצע, ולפיו אין לנאמנות588
תוקף בחלוף מאה שנים ממועד יצירתה. בדרך זו תימנע
תוצאה של עקיפת ההסדר הקבוע בחלק הירושה בדרך
של יצירת נאמנות. עוד יודגש כי הוראה זו כמו ההוראה
בפרק הנאמנות אינה חלה על נאמנות ציבורית (הקדש
ציבורי), שעליו ימשיך לחול דין הנאמנות הקיים, ואשר
לפחות בהקשר של הקדש ציבורי, אינו תומך בפרשנות
המגבילה את תקופת הנאמנות הציבורית בזמן, גם אם זו
.נוצרה על פי צוואה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורש אחר יורש
. (א) המצווה רשאי לצוות לשניים כדי שיזכה42
השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או
,בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה
.הכל לפי המוקדם יותר
(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך
שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין
.הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה
(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה
בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת
השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק
.מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת
, בטלה- (ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים
זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית
".הצוואה
)לסעיף קטן (א
733 סעיף
,הסעיף חוזר על הוראות חוק הירושה
.בשינוי נוסח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1015
,לא התקיים התנאי או לא הגיע המועד שנקבע בצוואה, לפני פטירת המצווה
(ב)
יוחזק העיזבון בנאמנות לטובת הזוכה בידי היורשים האחרים, ואולם רשאי בית
המשפט למנות לעניין זה נאמן שאינו יורש, או את מנהל העיזבון, שמונה לפי סעיפים
.764 או763
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם כאשר ציווה המצווה את עיזבונו למי שנולד לאחר
(ג)
.698 ), או לתאגיד שעדין אינו כשר לרשת לפי סעיף3(–) ו2(697 פטירתו, כאמור בסעיף
בטלה הוראת- התברר כי תנאי שנקבע בצוואה לא יוכל עוד להתקיים
(ד)
.הצוואה
צוואה על–תנאי
מפסיק
]44 [ירש
.734
.המצווה רשאי לצוות שזוכה יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד
(א)
התקיים התנאי או הגיע המועד שנקבע בצוואה, יזכו היורשים על פי דין של
(ב)
.732 המצווה כזוכים אחרי אותו זוכה, כאמור בסעיף
)לסעיף קטן (ב
(ב) לחוק הירושה, כאשר43 על פי הנוסח של סעיף
קבע המוריש תנאי מתלה בצוואתו והתנאי טרם התקיים
במותו, ינוהל העיזבון כולו בידי מנהל העיזבון עד שיתקיים
התנאי או עד שיתברר שאי–אפשר לקיימו. הוראה זו סובלת
מליקויים. ראשית, במישור התאורטי, לא ברור אם הקניין
בזכות המותנית מועבר לזוכה (בתנאי המתלה) או ליורשים
;האחרים הכפופים לקיום התנאי. ההצעה תפתור סיבוך זה
על פי הכלל המוצע יהיו היורשים או אדם אחר שמונה
לצורך כך על ידי בית המשפט, נאמניו של הזוכה. כאמור
בפרק הנאמנות בחוק המוצע, הנאמן הוא הבעלים של
נכסי הנאמנות, ועל כן תתיישב ההוראה המוצעת, שלפיה
תועבר הזכות המותנית לנאמן, עם ההיבט הקנייני של
ההורשה. שנית, הוראת הסעיף הקיים יוצרת גם בעיה
פרקטית, שכן החיוב לניהול העיזבון עד למועד שבו
,התקיים התנאי או עד שהוברר כי אינו יכול עוד להתקיים
גורם לעתים למעמסה מיותרת על העיזבון: גם אם היורשים
אינם מעוניינים בניהול העיזבון בידי מנהל עיזבון, מחייבת
.הוראת הסעיף מינוי כאמור, על העלויות הכרוכות בכך
ועוד, הליכי החלוקה של העיזבון מעוכבים גם הם, שכן
.לא ניתן לסיימם כל עוד מנהל העיזבון משמש בתפקידו
ההוראה המוצעת תפתור בעיה פרקטית זו, שכן העברת
הנכס לנאמן לאחר החלוקה, תשתלב בסיומם של הליכי
ההורשה, בלי צורך למנות להליכים אלה מנהל עיזבון
ובלי לעכב רק לשם כך את הליכי החלוקה. עם זאת, תינתן
,האפשרות לבית המשפט למנות גם את מנהל העיזבון
ככל שמונה, כנאמן, וזאת על פי שיקול דעתו ובמקרים
.המתאימים
)לסעיף קטן (ג
הסעיף חוזר על הוראת החוק הקיים, תוך הוספת
התייחסות להורשה לעובר והורשה למי שכשיר לרשת
במקרים של הורשה באמצעים טכנולוגיים (ראו גם דברי
.) המוצע697 ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ד
(ג) לחוק הירושה קובע הוראה מפורשת לעניין43 סעיף
המצב שבו הוברר, כי התנאי לא יוכל עוד להתקיים, ולפיה
הזכייה תחולק ליורשים על פי דין. ההצעה שומרת על
742 תוצאה זו אם כי בטכניקה שונה במקצת. הואיל וסעיף
המוצע קובע הוראה כללית לגבי הוראות צוואה בטלות
ושלפיה תחולק הזכייה ליורשים על פי דין, די בכך שבסעיף
.הקטן המוצע ייקבע כי ההוראה בטלה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורש על תנאי דוחה
. (א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים43
.תנאי או בהגיע מועד
(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות
המצווה, יתנהל העיזבון על ידי מנהל עיזבון עד שיתקיים
התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא
יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד
.4 שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף
(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא
".יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
734 סעיף
לחוק הירושה. המילים "...לא קבע44 סעיף
המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי..." הושמטו, שכן אין צורך
.בציון מפורש של האופי הדיספוזיטיבי של הוראה זו
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורש על תנאי מפסיק
. (א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות44
.בהתקיים תנאי או בהגיע מועד
(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או
בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו
".42 יורש בהתאם להוראות סעיף
,לא התקיים התנאי או לא הגיע המועד שנקבע בצוואה, לפני פטירת המצווה
(ב)
יוחזק העיזבון בנאמנות לטובת הזוכה בידי היורשים האחרים, ואולם רשאי בית
המשפט למנות לעניין זה נאמן שאינו יורש, או את מנהל העיזבון, שמונה לפי סעיפים
.764 או763
הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם כאשר ציווה המצווה את עיזבונו למי שנולד לאחר
(ג)
.698 ), או לתאגיד שעדין אינו כשר לרשת לפי סעיף3(–) ו2(697 פטירתו, כאמור בסעיף
בטלה הוראת- התברר כי תנאי שנקבע בצוואה לא יוכל עוד להתקיים
(ד)
.הצוואה
.734
.המצווה רשאי לצוות שזוכה יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד
(א) צוואה על–תנאי
מפסיק
]44 [ירש התקיים התנאי או הגיע המועד שנקבע בצוואה, יזכו היורשים על פי דין של
(ב)
.732 המצווה כזוכים אחרי אותו זוכה, כאמור בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1016
חיובי יורש
]45 [ירש.735
המצווה רשאי להורות בצוואתו שהזוכה יהיה חייב לעשות מעשה או להימנע
(א)
.מלעשות מעשה במה שקיבל מן העיזבון
לא קיים זוכה את חיובו כאמור בסעיף קטן (א), זכאי כל מי שמעוניין בכך, ואם
(ב)
. גם היועץ המשפטי לממשלה, לדרוש את אכיפתו- היה בדבר עניין לציבור
ירושה בצוואה
וירושה על פי דין
במקביל
]46 [ירש
.736
ציווה המצווה חלק מעיזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע
(א)
.לאותו יורש על פי דין ולא נוסף עליו
]47 [ירש ציווה המצווה מנה לאחד מיורשיו על פי דין או לזוכה בחלק מעיזבונו על פי
(ב)
.הצוואה, תבוא המנה נוסף על המגיע לאותו יורש או זוכה, לפי העניין, ולא במקומו
זוכים שלא נקבעו
חלקיהם
]48 [ירש
.737
.ציווה המצווה לאחדים ולא קבע את חלקיהם, יחלקו בשווה
מנה לא מסוימת
]52 [ירש.738
.54 כללה מנה נכס לא מסוים יחולו הוראות סעיף
פירוש צוואה
])(א),(ב54 [ירש.739
צוואה תפורש לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהוא משתמע מתוך הצוואה
(א)
.ומנסיבות העניין
צוואה הניתנת לפירושים שונים, פירוש המקיים אותה עדיף על פני פירוש שלפיו
(ב)
.היא בטלה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
735 סעיף
. לחוק הירושה, בשינוי נוסח45 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חיובי יורש
. המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה45
;חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העיזבון
,מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילויו
גם היועץ המשפטי לממשלה- ואם היה בדבר עניין לציבור
".או בא כוחו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
736 סעיף
. לחוק הירושה47– ו46 סעיפים
: נוסח חוק הירושה הקיים
"צוואה וירושה על פי דין
. ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו46
על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי
.דין ולא בנוסף לכך
מנה וחלק בעיזבון
. ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי47
שזוכה בחלק יחסי מכל העיזבון על פי הצוואה, תבוא
".המנה בנוסף על החלק בעיזבון ולא במקומו
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
737 סעיף
. לחוק הירושה48 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
יורשים שלא נקבעו חלקיהם
. ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו48"
".בשווה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
738 סעיף
לחוק הירושה, בשינוי נוסח: הואיל52 סעיף
והמונח "מנה" הוגדר בסעיף ההגדרות ניתן לעשות בו
שימוש בסעיף זה. ההוראה המוצעת מפנה להוראת הקיום
המוצע. עוד יצוין כי מוצע54 בבינוניות, המופיעה בסעיף
לחוק הירושה, שבו מפורטות הוראות51 להעביר את סעיף
שונות לעניין מנה מסוימת, לסימן העוסק בחלוקת העיזבון
המוצע), שכן עיקרו נוגע ליחסים שבין היורשים787 (סעיף
.בעת חלוקת העיזבון יותר מאשר לפרשנות הצוואה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מנה של נכס בלתי מסוים
. ציווה המצווה נכס בלתי–מסוים, זכאי הזוכה לנכס52
".מסוג בינוני
)(א54 מוצע לשנות את הוראת סעיף קטן
739 סעיף
לחוק הירושה, וזאת בדומה לשינוי המוצע
)(א122 בסעיף המקביל לעניין פרשנות חוזה, וכאמור בסעיף
המוצע. גם בפרשנות צוואות בוטלה בפסיקה "תורת שני
השלבים" שבמעשה הפרשנות, כך שבית המשפט מונחה
לאתר את אומד דעתו של המצווה הן לפי לשון הצוואה
עצמה והן לפי הנסיבות, בלי שתהיה עדיפות לאחד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1017
ביטול חלק
מצוואה
])(ב38 [ירש
.740
ניתנת צוואה להפרדה לחלקים ועילת הבטלות מתייחסת רק לאחד מחלקיה, בטל אותו
חלק בלבד; ואולם אם סביר להניח כי המצווה לא היה עושה את הצוואה או קובע את
. בטלה הצוואה כולה- תוכנם של שאר חלקיה כפי שקבע אלמלא החלק שבטל
קיום בקירוב
][ח.741
הוראת צוואה שאין אפשרות לקיימה אך ניתן לקיימה בשינויים שאין בהם כדי לשנות
קיום בקירוב), רשאי בית המשפט לקיימה בקירוב; ואולם אם- את מהותה (בסעיף זה
זכה זוכה בשל הקיום בקירוב בחלק או במנה ששוויים גבוה יותר משווי החלק או
המנה שלהם היה זכאי אילו קוימה הצוואה בלא השינוי, ישלם את ההפרש ליורשים
.האחרים שחלקם או שמנתם קטנו בשל השינוי
זכייה בעיזבון
כאשר בטלה
הוראת צוואה
][ח
.742
בטלה הוראת צוואה לפי הוראות פרק זה, יזכו בזכייה הנוגעת להוראה הבטלה
.היורשים על פי דין של המצווה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין
' טלמצ'יו נ1900/96 ממקורות הפרשנות האלה (ראו ע"א
). יצוין כי הוראת817 )2(היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נג
.סעיף קטן (ג) הקיים בוטלה בשל היותה מיותרת
: נוסח חוק הירושה הקיים
"פירוש צוואה
. (א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה54
כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה
. כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות- משתמעת מתוכה
(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש
.המקיים אותה עדיף על הפירוש שלפיו היא בטלה
(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או
".הודאה או בכל לשון אחרת
(ב) לחוק הירושה נשען על38 סעיף
740 סעיף
הרציונל, שלפיו כאשר אחת מהוראות
הצוואה בטלה, עדיפה התוצאה המקיימת את שאר
ההוראות. החריג לתוצאה זו הוא במצב שבו לא ניתן
להפריד את הצוואה לחלקים, שכן סביר להניח שהמצווה
לא היה רוצה בקיום הצוואה לו ידע על בטלות ההוראה
הרלוונטית. הוראה דומה קיימת גם בפרשנות חוזה (ראו
המוצע), ועל כן שונה הנוסח המוצע כאן כך117 סעיף
שיתאים לנוסח האמור בפרק העוסק בבטלות חוזה. עם
בהוראה החוזית- זאת קיים שוני מהותי אחד בין ההוראות
ניתנת לצד הזכאי לבטל את החוזה האפשרות להותיר את
החוזה על כנו, תוך ביטול החלק שאליו מתייחסת עילת
הביטול בלבד. הוראה זו אינה מתאימה לפרשנות צוואה
ועל כן אינה מופיעה בנוסח המוצע. עוד יצוין כי בשונה
מהחוק הקיים, שבו מופיעה ההוראה במסגרת הסעיף העוסק
,בבטלות צוואה בשל היותה בלתי חוקית או בלתי מוסרית
מוצע להבהיר שהסעיף רלוונטי לכל הוראה בטלה מכל
.סיבה שהיא. על כן מוצע למקם את ההוראה בסעיף מיוחד
: נוסח חוק הירושה הקיים
"ביטול מקצת הצוואה
. (א) נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או38
, בטל45 בלתי אפשרי כתנאי לזכייה או כחיוב לפי סעיף
התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכייה שהייתה
.מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה
(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא
,כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה
הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט
שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא
".היה רוצה בהם בלעדיו
ההלכה החילה את דוקטרינת "הביצוע
741 סעיף
בקירוב" כאחת התורות המתאימות
לפרשנות צוואה. מקורה של דוקטרינה זו במוסד הנאמנות
הציבורית (או "ההקדש הציבורי"), ומשם הלכה והתפשטה
גם למוסדות משפטיים נוספים. כאשר האלטרנטיבה היא
בטלות ההוראה, עדיפה התוצאה של קיומה בקירוב, ובלבד
שאומד דעתו של המצווה יישמר במהותו. כדי למנוע
,תוצאה שתפגע באחד היורשים עקב הפעולה הפרשנית
,באופן בלתי מוצדק, נקבעה הוראה אופרטיבית ליישום
כך שאם הביצוע בקירוב יפחית מזכותם של מי מהיורשים
.יחסית לזכותם לפני השינוי, יבוצעו תשלומי איזון בהתאם
מובן כי יש הצדקה לדרוש תשלומי איזון מיורש שהביצוע
בקירוב שיפר את מצבו, יחסית למצב של בטלות מוחלטת
של ההוראה המזכה אותו. הוראות ביצוע בקירוב שזורות
587– ו448 ,135 לאורכו של החוק המוצע (ראו סעיפים
.)המוצעים
בחוק הירושה, כמו גם בחוק המוצע נקבעים
742 סעיף
כמה מצבים שבהתקיימם בטלה הוראת
הצוואה (למשל, הוראת הצוואה נעשתה בהשפעה בלתי
לחוק הירושה)), כאשר יורש שני לאחר30 הוגנת (סעיף
,)(ג) לחוק הירושה42 ראשון נפטר לפני שעת זכייתו (סעיף
לחוק33 הוראת צוואה שאינה מסוימת מספיק (סעיף
הירושה), הוראת צוואה לטובת זוכה שנפסל לרשת (סעיף
לחוק הירושה). ואולם חוק הירושה אינו קובע מה50
יהיה גורל הזכייה לאחר הביטול, והדבר נתון לפרשנות
בהתאם למשמעות הוראות הצוואה ולנסיבותיו של כל
מקרה ומקרה. מוצע לקבוע ברירת מחדל כללית, ולפיה
.בכל מקרה של הוראה בטלה יזכו היורשים על פי דין
ברירת מחדל זו תואמת את העיקרון הכללי שלפיו אם אין
.740
ניתנת צוואה להפרדה לחלקים ועילת הבטלות מתייחסת רק לאחד מחלקיה, בטל אותו
חלק בלבד; ואולם אם סביר להניח כי המצווה לא היה עושה את הצוואה או קובע את
. בטלה הצוואה כולה- תוכנם של שאר חלקיה כפי שקבע אלמלא החלק שבטל
ביטול חלק
מצוואה
])(ב38 [ירש
.741
הוראת צוואה שאין אפשרות לקיימה אך ניתן לקיימה בשינויים שאין בהם כדי לשנות
קיום בקירוב), רשאי בית המשפט לקיימה בקירוב; ואולם אם- את מהותה (בסעיף זה
זכה זוכה בשל הקיום בקירוב בחלק או במנה ששוויים גבוה יותר משווי החלק או
המנה שלהם היה זכאי אילו קוימה הצוואה בלא השינוי, ישלם את ההפרש ליורשים
.האחרים שחלקם או שמנתם קטנו בשל השינוי
קיום בקירוב
][ח
.742
בטלה הוראת צוואה לפי הוראות פרק זה, יזכו בזכייה הנוגעת להוראה הבטלה
.היורשים על פי דין של המצווה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין
זכייה בעיזבון
כאשר בטלה
הוראת צוואה
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1018
פרק שלישי: מזונות מן העיזבון
הזכות למזונות
], ח57 ,56 [ירש.743
בן משפחה של המוריש, שהוא אחד מהמפורטים להלן, הנזקק למזונות, זכאי למזונות
:מן העיזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה
בן זוגו של המוריש, אלא אם כן נשללה בחייו זכותו למזונות לצמיתות
)1(
;בפסק דין חלוט
,ילדו של המוריש, וכן קטין שאינו ילדו של המוריש, שהיה סמוך על שולחנו
)2(
ערב פטירתו, ובלבד שחובת מזונותיהם היתה על המוריש במועד האמור או
;שהמוריש נשא בפועל במזונותיהם במועד זה
צוואה הרי שהירושה תיעשה על פי הוראות הדין (ראו
המוצע), ובהיותן של הוראות אלה696 דברי ההסבר לסעיף
ביטוי לאומד הדעת של "המצווה הסביר", נראה כי יש
להחילן לפחות כברירת מחדל. מובן כי אם יציין המצווה
במפורש או במשתמע דרך אחרת להעברת עיזבונו במקרה
של בטלות, תועדף דרך זו, אלא שאין צורך לציין זאת
במפורש בהוראות הסעיף, נוכח האופי הדיספוזיטיבי של
.הוראות החוק המוצע
העיזבון מן מזונות :שלישי פרק
, פרק רביעי לחוק הירושה, כמו גם הפרק המוצע
משקף את הפן הסוציאלי בדיני הירושה. שיטות המשפט
בעולם נוהגות באחת משתי הדרכים להקל עם מצבם של
התלויים במוריש, אשר סביר כי נפגעו וייפגעו כלכלית
בשל אירוע הפטירה. בעולם הקונטיננטלי מקובלת הגישה
של "שריון" הזכות לירושה לפחות לבן הזוג ולילדי המנוח
ביחס ליורשים אחרים. משמעותו של שריון זה היא כי
אף אם המוריש ציווה להעביר את כל נכסיו לאחר, לא
תוכל הוראת צוואה זו לגבור על הוראות חוק קוגנטיות
שיפרישו מתוך העיזבון חלקים משמעותיים לבן זוגו או
ליוצאי חלציו. המשפט המקובל נוהג, בדרך כלל, להגביל
פחות את חופש הציווי, כאשר נקודת המוצא היא נקודה
סוציאלית "טהורה". גם אצלנו מקובלת תפיסת המשפט
ככל שהסמוכים על שולחנו של המוריש אכן- המקובל
נזקקים למזונות, שומר חוק הירושה על האפשרות לדאוג
למצבם הסביר, בלא קשר לחלק העיזבון שיוקדש לצורך
,כך. השקפה זו שהיתה נחלת החוק הקיים נמצאה מוצדקת
ומוצע לשמר אותה ולא לעבור למשטר של "שריון" זכויות
ירושה לקרובי המוריש. יצוין כי שריון מסוים קיים בכל
793 הוראת סעיף- זאת בחוק הקיים ובחוק המוצע
,המוצע מקנה לבן הזוג, לילדיו ולהוריו של המוריש זכות
הכפופה למגבלות שונות, להמשיך ולגור בדירה שהמוריש
היה בעליה או חוכרה לדורות כנגד דמי שכירות ראויים
.שישולמו ליורשים
ההוראה המוצעת משלבת את הוראת
743 סעיף
לחוק הירושה, הקובעת את56 סעיף
, לחוק האמור57 הזכאות הכללית למזונות והוראת סעיף
המפרטת את הזכאים למזונות, וזאת תוך שמירה על מבחן
.הנזקקות כתנאי ליצירת החיוב
. לחוק הקיים57 מוצעים כמה שינויים יחסית לסעיף
ראשית, מוצע- לעניין בן זוגו של המוריש כזכאי למזונות
שלא תהיה לעובדה, כי האלמן או האלמנה יצרו קשר
זוגי חדש כדי לשלול את הזכות למזונות. אמנם, סביר כי
קשר זה יגרור חבות של אדם אחר במזונות הזכאי, תחת
העיזבון, ואולם אין הכרח כי אכן תקום חבות כזו או שניתן
יהיה לממשה. ועוד, יש בהוראה משום תמריץ לזכאי שלא
להתחיל דרך זוגית חדשה, שכן התוצאה של יצירה חדשה
כאמור היא איבוד זכותו למזונות. שנית, מוצע לתקן את
(ב) לחוק הקיים, הקובע שלילת הזכאות57 הוראת סעיף
למזונות מהעיזבון במקרה של שלילת הזכות למזונות
בחיים, כך שיובהר כי השלילה נוגעת רק למצבים שבהם
.שלילת המזונות בחיים נעשתה לצמיתות ובפסק דין חלוט
"בנוסף, בהתאם להגדרה המהותית של המונח "בני זוג
המוצע, אין עוד צורך להגדיר כי קיימת זכות693 בסעיף
.למזונות לבני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף
מוצע לקבוע- לעניין ילדו של המוריש כזכאי למזונות
הוראה כללית, שאינה מתחשבת בגילו של הילד אלא
מסתפקת במענה לשאלת נזקקותו. בכך ננטשו האבחנות
הקזואיסטיות, שהעלו קושיות רבות, המפורטות בפסקאות
(א) לחוק הקיים. יודגש כי זכאות ילדו57 ) של סעיף3(–) ו2(
של המוריש למזונות תלויה בקיומה של חובת תשלום
מזונות ככל שהיתה קיימת לפני הפטירה (כמובן, על פי
), או1959-החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט
במצב דברים של תמיכה בילד נזקק לפני הפטירה, גם אם
.)לא קיימת חובה כזו שבדין (למשל, לגבי ילדים בגירים
עוד יצוין כי במילים: "...קטין שאינו ילדו של המוריש
שהיה סמוך על שולחנו..." נפתח הפתח להכרה בזכאות
,במצבים של "מעין אימוץ" של קטינים בידי המוריש
היינו גם אם אין אימוץ פורמלי. לבסוף, ולעניין ההוראה
בחוק הקיים מונה- החלה על מזונות ילדי המוריש
(ד) כמה חלופות לזכאות ילדי המוריש למזונות57 סעיף
"מן העיזבון. ההתייחסות למונחים "ילד שלא מנישואין
ו"ילד מאומץ" הושמטו כמיותרות. שונתה ההתייחסות
המיוחדת שבסעיף לילד שנולד לאחר הפטירה. לפי המוצע
גם ילד שנולד לאחר הפטירה יהיה זכאי למזונות אם הוא
.) המוצע697 עומד בתנאי הכשרות לרשת (כאמור בסעיף
מובן כי ביחס לילדים אלה, לא תחול המגבלה המופיעה
) המוצעת לעניין קיומה של חובת תשלום מזונות2( בפסקה
בחיי המוריש. לעניין נכדו של המוריש והוריו של המוריש
. נעשו תיקוני נוסח-
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1019
;)3( ) או2(697 ילדו של המוריש הכשיר לרשת אותו לפי סעיף
)3(
;נכדו של המוריש, ובלבד שהוריו אינם יכולים לספק לו מזונות
)4(
הוריו של המוריש, ובלבד שחובת מזונותיהם היתה על המוריש ערב
)5(
.פטירתו, או שהמוריש נשא בפועל במזונותיהם במועד האמור
קביעת הזכאות
למזונות
]59 [ירש
.744
בקביעת הזכאות למזונות של בן משפחה של המוריש, שהגיש לבית המשפט בקשה
, המבקש), ובקביעת שיעור המזונות- לקבלת מזונות לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה
:יתחשב בית המשפט, בין השאר, באלה
;שווי העיזבון העומד לחלוקה
)1(
החלק או המנה שהמבקש עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על
)2(
;פי צוואה
,רמת החיים של המוריש ושל המבקש, כפי שהיתה ערב פטירתו של המוריש
)3(
;והשינוי שחל בצרכיו של המבקש עקב פטירתו של המוריש
;רכושו של המבקש
)4(
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הזכות למזונות
. הניח המוריש בן–זוג, ילדים או הורים והם זקוקים56
למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראות פרק
.זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה
גדרי הזכות למזונות
- . (א) הזכות למזונות היא57
, כל זמן אלמנותו- ) לבן–זוגו של המוריש1(
פעמי-אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד
לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית
המשפט לעשות כן בנסיבות העניין ובשים לב
;לזכויות ילדי המוריש
כל- , לילד נכה18 עד גיל- ) לילדי המוריש2(
כל עוד הוא- זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש
כמשמעותו בחוק הסעד- חולה נפש, ולילד מפגר
.1969-(טיפול במפגרים), התשכ"ט
) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה3(
עד- לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות
.23 גיל
) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה4(
. כל ימי חייהם- עליו ערב מותו
(ב) בן הזוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו
.לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעיזבונו
(ג) איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית
משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת
מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר
.בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה
לרבות ילד שנולד אחרי- (ד) ילד, לעניין מזונות
מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד
של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה
לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים
".לספק לו מזונותיו
לחוק59 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
744 סעיף
הירושה, בשינויי נוסח. שינוי מהותי אחד
.נעשה במבחן ההכנסה, המשמש אחד ממבחני הזכאות
) המוצעת יבחן בית המשפט גם את5( על פי הוראת פסקה
פוטנציאל ההכנסה של הזכאי למזונות, וזאת אף אם היה
בן זוגו של המנוח. ועוד, הורחבה ההפניה לחוק לתיקון
, כדי שתהיה הפניה1959-דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט
כללית ולא לסעיפים מסוימים בלבד. הפניה כללית זו תחייב
את בית המשפט לבחון, בבואו לקבוע את עצם הזכות ואת
שיעור המזונות, אם יכול הזכאי לקבל את מזונותיו גם
מחייבים אחרים, כאמור במדרג הקבוע בחוק לתיקון דיני
.1959-המשפחה (מזונות), התשי"ט
: נוסח חוק הירושה הקיים
קביעת המזונות
,. בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט59"
:בין השאר
;) בשווי העיזבון1(
) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון2(
.כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה
) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות3(
כפי שהייתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו
;של הזכאי עקב מות המוריש
;) ברכושו של הזכאי למזונות4(
;)3( ) או2(697 ילדו של המוריש הכשיר לרשת אותו לפי סעיף
)3(
;נכדו של המוריש, ובלבד שהוריו אינם יכולים לספק לו מזונות
)4(
הוריו של המוריש, ובלבד שחובת מזונותיהם היתה על המוריש ערב
)5(
.פטירתו, או שהמוריש נשא בפועל במזונותיהם במועד האמור
.744
בקביעת הזכאות למזונות של בן משפחה של המוריש, שהגיש לבית המשפט בקשה
, המבקש), ובקביעת שיעור המזונות- לקבלת מזונות לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה
:יתחשב בית המשפט, בין השאר, באלה
קביעת הזכאות
למזונות
]59 [ירש
;שווי העיזבון העומד לחלוקה
)1(
החלק או המנה שהמבקש עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על
)2(
;פי צוואה
,רמת החיים של המוריש ושל המבקש, כפי שהיתה ערב פטירתו של המוריש
)3(
;והשינוי שחל בצרכיו של המבקש עקב פטירתו של המוריש
;רכושו של המבקש
)4(
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1020
הכנסתו של המבקש מכל מקור שהוא; לעניין זה תיחשב כהכנסתו של המבקש
)5(
;גם הכנסה שהיה יכול להפיק, מכל מקור שהוא, במאמץ סביר
-מזונות שהמבקש יכול לקבל על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט
)6(
;1959
, המגיע לו על פי עילה הנובעת מקשר האישות- היה המבקש בן זוגו של המוריש
)7(
.לרבות מה שאישה מקבלת על פי כתובה
בקשה למזונות
מן העיזבון
])(א60 [ירש
.745
בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העיזבון; ואולם בית המשפט
רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה בתוך שישה חודשים לאחר חלוקת העיזבון אם מצא
.שהנסיבות מצדיקות זאת
מזונות למפרע
ומזונות זמניים
])(ב60 [ירש
.746
בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ביום פטירתו של המוריש, וכן רשאי הוא
.לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה
אחריות היורשים
לסילוק המזונות
]),ח1() (ב61 [ירש
.747
היורשים כולם אחראים לסילוק המזונות מן העיזבון לפי שיעור חלקם או שווי מנתם
,בעיזבון, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע שרק חלק מהיורשים יהיו אחראים כאמור
.בשיעור שיקבע, אם מצא שהנסיבות מצדיקות זאת
הדרכים לספק
מזונות
,)2()(א),(ב61 [ירש
])(ד
.748
המזונות ישולמו בתשלומים עתיים; ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי ישולמו
(א)
בתשלום חד–פעמי או כי ישולמו חלקם בתשלומים עתיים וחלקם בתשלום חד–פעמי
.אם מצא שהנסיבות מצדיקות זאת
,) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא5(
ובלבד שלגבי בן–זוגו של המוריש לא יתחשב בית
המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא
במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש
;לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן–הזוג
) במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים6(
- לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט3 או2
;1959
במה שמגיע לו על פי- ) לגבי בן–זוגו של המוריש7(
עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה
".מקבלת על פי כתובה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
745 סעיף
.(א) לחוק הירושה, בשינויי נוסח60 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"בקשה לקביעת המזונות
. (א) בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני60
חלוקת העיזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה
שהוגשה תוך ששה חודשים לאחר חלוקת העיזבון אם ראה
".שהנסיבות מצדיקות זאת
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
746 סעיף
.(ב) לחוק הירושה, בשינויי נוסח60 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"בקשה לקביעת המזונות
. (ב) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל60
ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד
".לגמר בירור הבקשה
,) לחוק הירושה1()(ב61 הוראת סעיף
747 סעיף
המעניקה שיקול דעת לבית המשפט
.לקבוע מי יספק את המזונות ולידי מי יסופקו, אינה ברורה
לכאורה עולה מלשון ההוראה כי ניתן לקבוע שהחיוב
בתשלום המזונות יוטל רק על חלק מהיורשים, אם כי לא
ברור אם הכוונה היא לעצם החיוב או לפירעון התשלום
בלבד. מוצע לקבוע כי בכל הקשור לחיוב במזונות מהעיזבון
,יהיו היורשים כולם חייבים בהם לפי זכייתם היחסית
כשלא תינתן עדיפות ליורשי מנות מהעיזבון על פני יורשי
החלקים. עדיפות כאמור קיימת בכל הנוגע לחובות אחרים
של העיזבון, שבהם נושאים קודם כל יורשי החלקים, אלא
שבהקשר של מזונות מהעיזבון לא נמצאה לכך הצדקה
.) המוצעים804– ו800 ,787 ,779 (ראו דברי ההסבר לסעיפים
ההוראה הקבועה בסיפה של הסעיף הקיים, ולפיה יכול
,בית המשפט לקבוע כי המזונות ישתלמו באמצעות אחר
. המוצע748 תועבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"דרכי סיפוק המזונות
. (ב) בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק61
- המזונות ובין השאר
".) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו1(
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
748 סעיף
לחוק הירושה, בשינויי61 הקיימת בסעיף
הקיים בוטלה שכן61 נוסח. הוראת סעיף קטן (ג) בסעיף
היא מיותרת ומבלבלת. לכאורה נובע ממנה כי בית
המשפט רשאי להתנות את עצם חיוב המזונות, אלא
שנראה שכוונת הסעיף הקיים היא לקבוע תנאים לעניין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1021
:בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לתשלום המזונות, ובין השאר
(ב)
;מי שבאמצעותו ישולמו המזונות
)1(
.הביטחונות המתאימים להבטחת תשלום המזונות
)2(
היורשים או הזכאים למזונות רשאים, בכל עת, לבקש את שינוי הדרכים שנקבעו
(ג)
.לתשלום המזונות, לרבות החלפת תשלום עתי בתשלום חד–פעמי
גילוי עובדות
ושינוי נסיבות
]62 [ירש
.749
נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש את הגדלתם ורשאים היורשים לבקש
(א)
,את הפחתתם או את ביטולם וכן לבקש את החזרתו של תשלום חד–פעמי, כולו או חלקו
או את החזרתם של תשלומים עתיים ששולמו, כולם או חלקם, הכל לפי העניין, אם
התגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות לזכאי למזונות
.או ליורשים באותה עת
נקבע כי המזונות ישולמו בתשלומים עתיים, רשאי הזכאי למזונות לבקש את
(ב)
הגדלתם, ורשאים היורשים לבקש את הפחתתם או את הפסקתם, אם השתנו הנסיבות
שהיו קיימות בשעת קביעתם; ואולם לא תוגש בקשה כאמור בטרם חלפה שנה ממועד
.מתן החלטה קודמת בעניין, אלא אם כן התיר זאת בית המשפט, מטעמים מיוחדים
דרכי סיפוק המזונות בלבד. הואיל ואפשרות זו ניתנת
לבית המשפט בסעיף קטן (ב) המוצע, אין עוד צורך בסעיף
.קטן (ג) הקיים
: נוסח חוק הירושה הקיים
"דרכי סיפוק המזונות
. (א) בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות61
חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד–פעמי או
מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה
שהנסיבות מצדיקות זאת
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק
- המזונות ובין השאר
;) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו1(
,) הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה2(
.ביטוח קצבה, שעבוד או באופן אחר
(ג) בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות
.בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת
(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל
עת לבקש שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש
".החלפתן בתשלום חד–פעמי
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
749 סעיף
. לחוק הירושה, בכמה שינויים62 בסעיף
ראשית, נעשתה השוואת מונחים בדומה להוראות
הנוגעות לתשלומים עתיים בפרק התרופות שבחוק המוצע
המוצעים). שנית, מוצע479 עד473 (ראו סעיפים
בסעיף קטן (א), כי בהינתן התנאים הקבועים בסעיף ניתן
לחייב את הזכאי להחזיר גם תשלומים עתיים שהשתלמו
.לו ולא רק תשלום חד–פעמי, כפי שמופיע בחוק כיום
התנאים שאליהם מכוון הסעיף עוסקים במצבים שבהם לא
נפרשה התשתית העובדתית לפני בית המשפט ונמצא כי
הדבר פגם בהחלטה הקודמת שניתנה בעניין. על כן אין זה
מוצדק להחיל דין שונה על השבת תשלומים עתיים יחסית
(ג) לחוק62 על פי סעיף- להשבת תשלום חד–פעמי. בנוסף
הקיים, ובמצב של הגדלת המזונות, הקטנתם או ביטולם
רשאי בית המשפט לפטור את הזכאי למזונות או את-
,היורשים, לפי העניין, מהשבה אם נהגו בתום לב. מוצע
במקום חזרה על ההוראה הקיימת, להפנות לפרק העוסק
בעשיית עושר ולא במשפט בחוק המוצע, ובתוך כך להחיל
.את כל המבחנים הנוגעים לפטור מהשבה המפורטים שם
,)(ב62 עוד מוצע למחוק את הסיפה של סעיף קטן
שלפיה רשאי בית המשפט שלא להיזקק לשינוי הנסיבות
,שהמבקש היה יכול לצפות מראש בשעת הדיון הקודם
.שכן סמכות זו מובנת מאליה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"גילוי עובדות ושינוי נסיבות
. (א) נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש62
הגדלתם ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם
, חד–פעמי, כולו או מקצתו- ולבקש החזרתו של תשלום
הכל לפי העניין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת
.קביעת המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה
(ב) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות
לבקש הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן
אם השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד
שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני
תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי
שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות
.מראש בשעת הדיון הקודם
:בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לתשלום המזונות, ובין השאר
(ב)
;מי שבאמצעותו ישולמו המזונות
)1(
.הביטחונות המתאימים להבטחת תשלום המזונות
)2(
היורשים או הזכאים למזונות רשאים, בכל עת, לבקש את שינוי הדרכים שנקבעו
(ג)
.לתשלום המזונות, לרבות החלפת תשלום עתי בתשלום חד–פעמי
.749
נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש את הגדלתם ורשאים היורשים לבקש
(א)
,את הפחתתם או את ביטולם וכן לבקש את החזרתו של תשלום חד–פעמי, כולו או חלקו
או את החזרתם של תשלומים עתיים ששולמו, כולם או חלקם, הכל לפי העניין, אם
התגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת המזונות ולא היו ידועות לזכאי למזונות
.או ליורשים באותה עת
גילוי עובדות
ושינוי נסיבות
]62 [ירש
נקבע כי המזונות ישולמו בתשלומים עתיים, רשאי הזכאי למזונות לבקש את
(ב)
הגדלתם, ורשאים היורשים לבקש את הפחתתם או את הפסקתם, אם השתנו הנסיבות
שהיו קיימות בשעת קביעתם; ואולם לא תוגש בקשה כאמור בטרם חלפה שנה ממועד
.מתן החלטה קודמת בעניין, אלא אם כן התיר זאת בית המשפט, מטעמים מיוחדים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1022
הוגדלו המזונות, יחויבו היורשים בהשבת מה שקיבלו מהעיזבון עד לגובה
(ג)
ההפרש שבו הוגדלו המזונות; נקבע כי על הזכאי למזונות להחזיר תשלום חד–פעמי
או תשלומים עתיים, יחויב הוא בהשבת מה שקיבל ביתר; על החיוב להשבה לפי
סעיף זה יחולו הוראות פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט, בחלק משנה רביעי לחלק
.*השלישי
הרחבת העיזבון
לצורכי מזונות
], ח63 [ירש
.750
בית המשפט רשאי, לצורך סילוק המזונות, לבטל פעולה שנעשתה בידי המוריש
(א)
בלא תמורה, בתוך שנתיים לפני פטירתו, למעט מתן מתנות או תרומות הניתנות לפי
.הנהוג בנסיבות העניין
בוטלה פעולה כאמור בסעיף קטן (א) חייב מי שעמו או כלפיו נעשתה הפעולה
(ב)
להשיב את הרווח שהפיק מן הפעולה, אך לא יותר מהנדרש לצורך סילוק המזונות; על
החיוב להשבה לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט, בחלק
.*משנה רביעי לחלק השלישי
עסקאות בזכות
למזונות
]65 [ירש
.751
הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה או ויתור עליהם שנעשו לפני פטירת המוריש
(א)
. בטלים, ואם נעשו אחרי פטירתו הם טעונים אישור של בית המשפט-
. בטלה- הוראת צוואה השוללת או המגבילה זכות למזונות לפי פרק זה
(ב)
זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת
(ג)
.בירושה
(ג) אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות
אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי
כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין- העיזבון בתום לב
,לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד–פעמי שקיבל
כדי- אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב
".שוויו של מה שנשאר בידו
, לחוק הירושה63 על פי הוראת סעיף
750 סעיף
רשאי בית המשפט לבטל פעולות שנעשו
בידי המוריש בלא תמורה נאותה בתוך השנתיים שלפני
מותו, וזאת במקרה שהעיזבון אינו מספיק כדי לכסות את
צורכי הזכאים למזונות. לכאורה מצוי עיזבון שכזה בפשיטת
רגל, ועל כן צריך להתנהל בדרך שבה מתנהל כל עיזבון
בפשיטת רגל, לרבות האפשרות הניתנת לבית המשפט
בהליכים כאמור לבטל "הענקות מרמה". אלא שכאשר
מדובר בחוסר במזונות בלבד ועקב הענקה שנעשתה בסמוך
,לפטירה ואשר עשויה להשלים את צורכי הזכאים למזונות
מקלה ההוראה המיוחדת שבחוק הקיים (ובעקבותיו גם
בהצעה) על הזכאים למזונות, וחוסכת מהם את הצורך
בפנייה להליכי פשיטת רגל. יחסית להוראת החוק הקיים
מוצע להבהיר, בסעיף קטן (ב) המוצע, כי הרווח שאותו
הפיק צד ג' יושב רק כדי גובה המזונות הנדרשים ולא יותר
מכך, וכן כי ייתכן שצד ג' יהיה פטור מהשבה, וזאת בהתאם
לכללים שנקבעו בעניין זה בפרק הדן בעשיית עושר ולא
.) המוצע419 במשפט (ראו סעיף
עוד יצוין כי הואיל וברור שבית המשפט יפעיל את
סמכותו לפי הסעיף המוצע רק אם אין די בעיזבון כדי
(א) לחוק63 לשלם את המזונות, אין צורך ברישה של סעיף
.הקיים ומוצע למחקה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הרחבת העיזבון לצורכי מזונות
. (א) לא היה בעיזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים63
להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העיזבון מה שנתן
המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט
.מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין
(ב) בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר
לעיזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו
כדי שוויו- בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום–לב
.של מה שקיבל
(ג) המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או
".שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
751 סעיף
. לחוק הירושה65 סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"עסקאות בזכות למזונות
,. (א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם65
, בטלים, ואם נעשו אחרי מותו- אם נעשו בחיי המוריש
.טעונים אישור בית המשפט
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות
. בטלה- למזונות לפי פרק זה
, (ג) זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה
".לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה
.419 עד410 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1023
חלק משנה שלישי: מימוש זכויות בעיזבון
פרק ראשון: צו ירושה וצו קיום צוואה
הצהרה על זכויות
היורשים
)א (ב67 ,66 [ירש
]סיפה
.752
- הרשם לענייני ירושה או בית המשפט רשאים להצהיר על זכויות היורשים
(א)
; באמצעות צו ירושה- בירושה על פי דין
)1(
. באמצעות צו קיום צוואה- בירושה על פי צוואה
)2(
ציווה המוריש רק על חלק מעיזבונו או על מנה בעיזבונו, יינתן על אותו חלק או
(ב)
. צו ירושה- אותה מנה צו קיום צוואה, ועל הנותר
הגשת בקשות
והתנגדויות
],ח67 [ירש
.753
בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה תוגש לרשם לענייני ירושה, וכל המעוניין
.בדבר רשאי להגיש התנגדות לה
העברת בקשות
לבית המשפט
,)4(-)1()א(א67 [ירש
])8(,)6(
.754
בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה תועבר לבית
:המשפט בכל אחד מאלה
;הוגשה התנגדות לבקשה
)1(
בעיזבון זכויות מימוש :שלישי משנה חלק
צוואה קיום וצו ירושה צו :ראשון פרק
ההוראה המוצעת משלבת את הוראות
752 סעיף
א(ב) לחוק הירושה, תוך67– ו66 סעיפים
השמטת ההתייחסות לדרך הפרוצדורלית שבה יש לראות
בקשה למתן צו שהועברה מהרשם לבית המשפט, באשר
מקומה של הוראה פרוצדורלית זו הוא בחוק בית המשפט
958 לענייני משפחה (ראו תיקון מוצע לחוק האמור, בסעיף
המוצע). יצוין כי למעט חריגים, הסמכויות הניתנות על פי
הפרק המוצע לרשם או לבית המשפט מוקנות גם לבית
.) המוצע821 הדין הדתי (ראו דברי ההסבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הצהרה על זכויות היורשים
. (א) הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות66
על ידי צו ירושה; בירושה- היורשים: בירושה על פי דין
.) צו קיום- על ידי צו קיום צוואה (להלן- על פי צוואה
(ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק
. צו ירושה- צו קיום, ועל הנותר
מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט
א. (ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי67
לחוק בית1 סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף
, ובית המשפט1995-המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה
".66 רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף
ההוראה המוצעת מבהירה כי ניתן להגיש
753 סעיף
בקשה מקורית למתן צו ירושה או צו קיום
צוואה לרשם ולא לבית המשפט. ההוראות הפרוצדורליות
לעניין הדרך והמועד להגיש התנגדויות ייוותרו בחוק
.)) המוצע5(890 הליכי ירושה (ראו סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
הגשת התנגדויות
. הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך67"
הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת
משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי
להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע
".וכל עוד לא ניתן הצו
,א לחוק הירושה קובעות67 הוראות סעיף
754 סעיף
כי בקשות למתן צו ירושה או צו קיום
צוואה, שהוגשו לרשם, יועברו לבית המשפט, וזאת אם
, כך, כאשר מוגשת התנגדות- הדיון בהן מעורר קושי
המחייבת, בדרך כלל, שמיעת ראיות; וכך, כאשר ליועץ
המשפטי לממשלה או לאפוטרופוס הכללי יש עניין
בבקשה (ואז נולד הקושי עקב היותו של הרשם גם סגן
האפוטרופוס הכללי או עובד מדינה אחר שהאפוטרופוס
הכללי ממונה עליו). כאשר מוגשת בקשה לקיום צוואה
בעל פה או כאשר חלות על הבקשה הוראות הפרק הראשון
לחלק המשנה הרביעי המוצע (משפט בין–לאומי פרטי) לא
קיים קושי אפריורי כאמור, ועל כן מוצע לשנות מהוראות
החוק הקיים, כך שבמקרים אלה לא יהיה צורך בהעברה
אוטומטית של הדיון בבקשה לבית המשפט. יצוין כי סעיף
זה אינו רלוונטי לבית הדין, באשר הוא מוסמך לדון, בכפוף
המוצע, בבקשות כאמור, גם821 לתנאים הקבועים בסעיף
.אם הן מחייבות בירור ראייתי
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט
(א), בקשה לצו ירושה66 א. (א) על אף האמור בסעיף67
או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית
:המשפט בכל אחד מאלה
;) הוגשה התנגדות לבקשה1(
חלק משנה שלישי: מימוש זכויות בעיזבון
פרק ראשון: צו ירושה וצו קיום צוואה
.752
- הרשם לענייני ירושה או בית המשפט רשאים להצהיר על זכויות היורשים
(א) הצהרה על זכויות
היורשים
)א (ב67 ,66 [ירש
]סיפה ; באמצעות צו ירושה- בירושה על פי דין
)1(
. באמצעות צו קיום צוואה- בירושה על פי צוואה
)2(
ציווה המוריש רק על חלק מעיזבונו או על מנה בעיזבונו, יינתן על אותו חלק או
(ב)
. צו ירושה- אותה מנה צו קיום צוואה, ועל הנותר
.753
בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה תוגש לרשם לענייני ירושה, וכל המעוניין
.בדבר רשאי להגיש התנגדות לה
הגשת בקשות
והתנגדויות
],ח67 [ירש
.754
בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה תועבר לבית
:המשפט בכל אחד מאלה
העברת בקשות
לבית המשפט
-)1()א(א67 [ירש
])8(,)6( ,)4(
;הוגשה התנגדות לבקשה
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1024
;המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה
)2(
היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף
)3(
;להליך
;האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר
)4(
;719 בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף
)5(
.הרשם לענייני ירושה מצא לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט
)6(
ראיה לפטירה
או לצוואה
]68 [ירש
.755
עובדת פטירתו של אדם וזמן פטירתו טעונים הוכחה בתעודת פטירה או בהצהרת
(א)
, אלא אם כן התיר הרשם לענייני391978-מוות, כאמור בחוק הצהרות מוות, התשל"ח
.ירושה או בית המשפט, מטעמים מיוחדים, להוכיחם באופן אחר
צוואה, למעט צוואה בעל פה וצוואה בהקלטה חזותית שנעשתה או שנשמרה
(ב)
באמצעות חומר מחשב, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או
בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שלא ניתן להגיש את המקור, רשאי בית
.המשפט להתיר את הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר
תוכנם של צו
ירושה וצו קיום
צוואה
]69 [ירש
.756
צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו של כל אחד מהם בעיזבון או על
(א)
.מנה שהוא זכאי לה בירושה על פי דין
צו קיום צוואה יצהיר שהצוואה היא בת–תוקף למעט הוראת צוואה שבית
(ב)
.המשפט קבע שהיא בטלה
;) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה2(
) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ראו3(
לנכון ליזום הליך לעניין הבקשה או להצטרף
;להליך
) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין4(
;או נעדר
) הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה5(
;23 כמשמעותה בסעיף
) בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר6(
;25 כמשמעותו בסעיף
;) על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי7(
) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את8(
.הבקשה לבית המשפט
(ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי
לחוק בית1 סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף
, ובית המשפט1995-המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה
.66 רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף
(ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף
זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום
".ד73 לפי סעיף
בסעיף נעשה שינוי אחד מהותי הנוגע
755 סעיף
לצוואה מוקלטת. כאשר נעשתה הצוואה
או נשמרה באמצעות חומר מחשב (ראו דברי ההסבר לסעיף
(ג) המוצע), אין משמעות רבה להגשת המקור. החששות713
שאיתן מתמודד הסעיף המוצע, ימצאו מענה בדרישות
הצורניות של צוואה זו ואשר לפיהן דרך שמירת חומר
המחשב ודרך הפקתו עובר להגשתו לרשות המוסמכת
.חייבות להיות אמינות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"ראיות
. (א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים68
הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר
בית המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים
.שיירשמו, להוכיחם באופן אחר
(ב) צוואה, למעט צוואה בעל פה, טעונה הוכחה
בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או בנסיבות
שאין בהם כדי לבטל את הצוואה, או שאי אפשר להגיש
את המקור, רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה
".בהגשת העתק או באופן אחר
ההוראה המוצעת משלבת את הוראות
756 סעיף
(ב) לחוק הירושה. ביחס לצו70– ו69 סעיפים
ירושה מוצע להוסיף כי הצו יפרט גם את המנה שהיורש
זכאי לה על פי דין, וזאת נוכח העובדה כי ההגדרה של
המונח מנה כוללת בחובה גם נכסים שהדין מקנה לבן
). עוד מוצע693 זוגו של המוריש (ראו דברי ההסבר לסעיף
להבהיר כי אם מתמנה מנהל עיזבון קבוע לאחר מתן הצו
ולא בעת שניתן, אין הכרח לציין את דבר המינוי תוך תיקון
.הצו שניתן
.244 '; התשנ"ח, עמ56 'ס"ח התשל"ח, עמ 39
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1025
])(ב70 [ירש.נתמנה מנהל עיזבון בעת מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, יצוין הדבר בצו
(ג)
שינויים לאחר
פטירת המוריש
])(א70 [ירש
.757
נפטר יורש לאחר פטירת המוריש ולפני מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או שחל
בתקופה זו שינוי אחר, יפורט השינוי בצו, ורשאי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט
. גם לגבי השינוי כאמור756 להוסיף ולפרט בצו פרטים כאמור בסעיף
כוחם של צו ירושה
וצו קיום צוואה
]71 [ירש
.758
.צו ירושה וצו קיום צוואה כוחם יפה כלפי כל אדם כל עוד לא תוקנו או בוטלו
(א)
]39 [ירש אין לתבוע זכויות על פי צוואה או להיזקק לה כצוואה, אלא אם כן ניתן עליה צו
(ב)
.קיום צוואה
תיקון וביטול של
צו ירושה וצו קיום
צוואה
])(א72 [ירש
.759
,בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה
שנתן הוא או הרשם לענייני ירושה, על סמך עובדות או טענות שלא היו לפניהם בעת
מתן הצו; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של הרשם לענייני ירושה לתקן
.726 טעות סופר לפי הוראות סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"תכנם של צו ירושה וצו קיום
. (א) צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו69
.היחסי של כל אחד מהם בעזבון
(ב) צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת–תוקף חוץ
.מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות
שינויים לאחר מות המוריש
. (ב) נתמנה מנהל עזבון, יצוין הדבר בצו הירושה70
".או בצו הקיום
,(א) לחוק הירושה קובעת70 הוראת סעיף
757 סעיף
כי אם נפטר יורש לאחר מות המוריש ולפני
מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, יפרט הצו את מצב
הדברים החדש שנוצר. משמעו של הכלל הוא למשל, כי יש
לפרט בצו שניתן ביחס למוריש, את יורשי היורש שנפטר
אחריו. בשל העובדה כי ייתכנו בהקשר זה מצבים סבוכים
ומורכבים, מוצע להקל בדרישה ולקבוע כי בית המשפט
או הרשם, אשר מוציאים את הצו, יוכלו להחליט בהתאם
לשיקול דעתם, אם לפרט את יורשיו של היורש שנפטר
.לאחר פטירת המוריש, או רק לציין את דבר פטירתו
: נוסח חוק הירושה הקיים
"שינויים לאחר מות המוריש
,. (א) מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו70
או שחל באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים
". כמצבם בזמן מתן הצו69 האמורים בסעיף
הוראת הסעיף המוצע משלבת את הוראות
758 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח71– ו39 סעיפים
: נוסח חוק הירושה הקיים
כוחם של צו ירושה וצו קיום
. צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל71"
.עוד לא תוקנו או בוטלו
הצורך בצו קיום צוואה
. אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה39
כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק
".החמישי
מוצע לבטל את סמכותו של הרשם לתקן
759 סעיף
או לבטל צו שנתן, באשר בתיקון או בביטול
,הצו יש משום שינוי של ההצהרה על קיומן של זכויות
כאמור בצו המתוקן. חריג לכך הוא אם מבוקש לתקן טעות
.סופר שנפלה במתן הצו, שאז תיוותר סמכות התיקון לרשם
כמו כן מוצע להבהיר שגם בית הדין הדתי מוסמך לתקן צו
ובלבד שמדובר בצו שהוא הוציא (ראו דברי ההסבר לסעיף
.) המוצע821
: נוסח חוק הירושה הקיים
"תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום
. (א) נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה72
או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי הצווים שנתן, לפי
בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות
או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם
לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש
יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה
ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את
.הבקשה לבית המשפט
(ב) תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות
סעיף קטן (א) יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים
".וליורשים על פי דין או לנהנים על פי צוואה
.נתמנה מנהל עיזבון בעת מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, יצוין הדבר בצו
(ג) ])(ב70 [ירש
.757
נפטר יורש לאחר פטירת המוריש ולפני מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או שחל
בתקופה זו שינוי אחר, יפורט השינוי בצו, ורשאי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט
. גם לגבי השינוי כאמור756 להוסיף ולפרט בצו פרטים כאמור בסעיף
שינויים לאחר
פטירת המוריש
])(א70 [ירש
.758
.צו ירושה וצו קיום צוואה כוחם יפה כלפי כל אדם כל עוד לא תוקנו או בוטלו
(א) כוחם של צו
ירושה וצו קיום
צוואה
]71 [ירש
אין לתבוע זכויות על פי צוואה או להיזקק לה כצוואה, אלא אם כן ניתן עליה צו
(ב)
.קיום צוואה
]39 [ירש
.759
,בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה
שנתן הוא או הרשם לענייני ירושה, על סמך עובדות או טענות שלא היו לפניהם בעת
מתן הצו; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של הרשם לענייני ירושה לתקן
.726 טעות סופר לפי הוראות סעיף
תיקון וביטול של
צו ירושה וצו קיום
צוואה
])(א72 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1026
הוצאות ההליכים
]74 [ירש.760
ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שקבע בית המשפט, או אם ניתנה לכך
בסכום שקבע הרשם לענייני ירושה, יחולו על- הסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר
העיזבון, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, שהוצאות
.כאמור יחולו, כולן או חלקן, על אחד הצדדים
קיום חיוב בתום לב
]73 [ירש.761
קיים חייב חיוב בהסתמך על צו ירושה או צו קיום צוואה שבוטל או שתוקן לאחר
מכן, פטור החייב מחבותו, אף אם הצו בוטל או תוקן לאחר מכן, אלא אם כן פעל שלא
.בתום לב
פרק שני: ניהול העיזבון וחלוקתו
סימן א': שמירת העיזבון ומנהל עיזבון זמני
שמירה על נכסי
העיזבון
]77 [ירש
.762
,בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר מות המוריש, לבקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו
לנקוט אמצעים הנראים לו לשם שמירת העיזבון או לשם שמירת זכויות בעיזבון, לרבות
,עיכוב זמני של פעולות בנכסי העיזבון או מתן צו למכירת נכסים פסידים שבעיזבון
.והכל אם מצא כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת
מנהל עיזבון זמני
], ח77 [ירש.763
, וכל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה762 התקיימו הנסיבות כאמור בסעיף
(א)
.רשאי בית המשפט למנות מנהל עיזבון זמני
.התפקידים והסמכויות של מנהל העיזבון הזמני ייקבעו בידי בית המשפט
(ב)
, יחולו91– ו89 , והוראות סעיפים771– ו769 ,764 הוראות סימן ב' למעט סעיפים
(ג)
.בשינויים המחויבים, גם על מנהל העיזבון הזמני
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
760 סעיף
לחוק הירושה, בשינויי נוסח74 בסעיף
ובשינוי מהותי אחד, שלפיו הרשם רשאי להורות על הטלת
ההוצאות על אחד הצדדים, אם היתה על כך הסכמה של
.כל המעוניינים בדבר
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוצאות
. ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום74
שיקבע בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על
העזבון אם לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה
".שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר
73 ההוראה חוזרת על הסיפה של סעיף
761 סעיף
לחוק הירושה בשינויי נוסח. יצוין כי
הרישה של הסעיף, העוסקת ברכישת זכות בתום לב
ובתמורה בהסתמך על צו ירושה או צו קיום צוואה, ואשר
,נודעת כ"תקנת השוק של ירושה", הועברה לחלק הנכסים
המוצע. זאת כדי לרכז בסעיף אחד את כל508 לסעיף
.הוראות החקיקה האזרחית העוסקות בתחרות זכויות
.)(ג) המוצע508 (ראו דברי ההסבר לסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הגנת רוכש בתום לב
. מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו73
ירושה או על צו קיום שהיה בר–תוקף אותה שעה, או מי
שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או
".לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן
וחלוקתו העיזבון ניהול :שני פרק
זמני עיזבון ומנהל העיזבון שמירת :'א סימן
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
762 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח77 בסעיף
ההתייחסות לאפשרות למנות מנהל עיזבון זמני ולסמכויותיו
.נעשית בסעיפים הבאים, שיוחדו לשם כך
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אמצעים לשמירת העיזבון
. בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה77
מנהל עיזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר
או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת
העיזבון או לשמירת זכויות בעיזבון, לרבות עיכוב זמני
של פעולות בנכסי העיזבון, מתן צו למכירתם של נכסים
".פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עיזבון זמני
ההוראה המוצעת מתייחסת לתפקידו
763 סעיף
ולסמכויותיו של מנהל העיזבון הזמני
באופן מפורט יותר יחסית לחוק הירושה. על פי המוצע, אם
קיימות נסיבות המצדיקות נקיטת פעולות לצורך שמירת
נכסי העיזבון או זכויות בעיזבון, רשאי בית המשפט למנות
מנהל עיזבון זמני. ההוראה מבהירה כי מנהל עיזבון זמני
יוכל להתמנות כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום
צוואה, ואין לדעת את זהות היורשים, ואילו מנהל עיזבון
קבוע יתמנה בעת או לאחר שניתנו הצווים כאמור. בית
,המשפט הוא שיקבע את סמכויות מנהל העיזבון הזמני
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1027
סימן ב': מנהל העיזבון, תפקידיו וסמכויותיו
מינוי מנהל עיזבון
קבוע
]א81 , 78 [ירש
.764
בית המשפט רשאי, לבקשת מעוניין בדבר, למנות מנהל עיזבון קבוע (בפרק זה
(א)
.) מנהל עיזבון-
הרשם לענייני ירושה רשאי למנות מנהל עיזבון אם הסכימו לכך כל הצדדים
(ב)
הנוגעים בדבר, ואולם ההליכים לפי פרק זה, יימשכו בבית המשפט; קבע המוריש בצוואתו
(א), יראו את הנוגעים75 אדם שיבצע את צוואתו או שינהל את עיזבונו כאמור בסעיף
.בדבר כמסכימים למינויו אם לא הגישו לרשם לענייני ירושה את התנגדותם למינוי
.מנהל עיזבון ימונה בעת מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או לאחר שניתנו
(ג)
כשרות להתמנות
למנהל עיזבון
]79 [ירש
.765
.למנהל עיזבון כשיר להתמנות יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי
(א)
][ח קטין, פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל וכן תאגיד שהחליט על פירוק מרצון או
(ב)
.שניתן לגביו צו פירוק, אינם כשירים להתמנות למנהלי עיזבון
][ח ,מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, תאגיד כמנהל עיזבון
(ג)
.רשאי הוא לקבוע יחיד שימלא את תפקיד מנהל העיזבון מטעם התאגיד
באשר, ככלל, מדובר בפעולות דחופות ומוגדרות שיש
)לעשותן כדי למנוע פגיעה בזכויות. הוראות סעיף קטן (ג
המוצע מחילות את ההוראות הכלליות החלות על מנהל
,עיזבון קבוע, למעט ההוראה הנוגעת לתפקידיו וסמכויותיו
גם על מנהל העיזבון הזמני. ככלל מנהל עיזבון זמני אינו
מוסמך, ואין זה מתפקידו לחלק את נכסי העיזבון, שכן
בעת מינויו טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם
כבר ניתן צו כזה, הרי שיש למנות מנהל עיזבון קבוע (ראו
המוצע). בשל העובדה כי בית764 דברי ההסבר לסעיף
המשפט הוא הקובע את מסגרת תפקידיו וסמכויותיו של
מנהל העיזבון הזמני, אין משמעות למתן סמכות לרשם
למנות מנהל עיזבון זמני. עוד יחולו על מנהל העיזבון
) המוצע781 הזמני ההוראה לעניין תשלום הוצאותיו (סעיף
וההוראה המחייבת הגשת בקשה לניהול עיזבון בפשיטת
רגל, אם מתברר כי אין די במסת נכסי העיזבון כדי לסלק
את חובות העיזבון ואת המזונות מהעיזבון (ראו גם דברי
.) המוצע783 ההסבר לסעיף
וסמכויותיו תפקידיו ,העיזבון מנהל :'ב סימן
הוראת הסעיף המוצע מאחדת את הוראות
764 סעיף
א לחוק הירושה. הסעיף81– ו78 סעיפים
אמנם עוסק במנהל עיזבון קבוע, הממונה בעת מתן צו
(ג) המוצע, כמעט כל763 או לאחר מכן, אך כאמור בסעיף
הוראות הסימן יחולו גם על מנהל עיזבון זמני. ביחס לרשם
לענייני ירושה יצוין כי הוא מוסמך למנות מנהל עיזבון קבוע
.רק אם יש הסכמה למינוי של כל הצדדים הנוגעים בדבר
מוצע להבהיר כי אם נתן המוריש בצוואתו הוראות לעניין
.מינוי מנהל עיזבון, יראו את הדבר כחזקת הסכמה למינוי
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מינוי מנהל עיזבון
,. (א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר78
.למנות בצו מנהל עיזבון
(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים
בדבר, תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה; הוגשה בקשה
,כאמור, רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עיזבון
ויהיו לו, לעניין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט
.89 לפי סעיף
הליכים בבית המשפט
,81 (ב) או לפי סעיף78 א. נתמנה מנהל עיזבון לפי סעיף81
".יימשכו ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט
)לסעיף קטן (א
765 סעיף
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
. לחוק הירושה79 בסעיף
)לסעיף קטן (ב
בדומה לתנאי הכשירות הנדרשים מנאמן (ראו
(א) לחוק המוצע) מוצעת הוראה חדשה, שלפיה571 סעיף
גם אדם שהוכרז פסול דין או פושט רגל ובמקרה של תאגיד
אם הוא בהליכי פירוק, לא יוכלו להתמנות למנהלי-
עיזבון. מצבים אלה פוגמים כמובן ביכולת התפקוד של
מנהל העיזבון ועל כן גם אם ננקב בצוואת המנוח שמו של
הבלתי כשיר כמנהל העיזבון המועדף, רשאי בית המשפט
.) המוצע767 שלא למנותו (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ג
לחוק הכשרות, מוצע כי34 בדומה להוראות סעיף
אם מונה תאגיד למנהל עיזבון, יוכל בית המשפט להחליט
.שיחיד ימלא מטעם התאגיד את תפקידי מנהל העיזבון
בשל העובדה כי כהונת מנהל העיזבון משלבת קיומם
,) לחוק המוצע442 עד434 של חיובי אמון (ראו סעיפים
יוכל בית המשפט לזהות את האדם שעליו יוטלו חיובים
אלה באופן אישי. מובן כי הדבר אינו גורע מן האפשרות
כי התאגיד יבטח את האדם שמונה למנהל עיזבון בכפוף
.לכל דין אחר
סימן ב': מנהל העיזבון, תפקידיו וסמכויותיו
.764
בית המשפט רשאי, לבקשת מעוניין בדבר, למנות מנהל עיזבון קבוע (בפרק זה
(א)
.) מנהל עיזבון-
מינוי מנהל עיזבון
קבוע
]א81 , 78 [ירש
הרשם לענייני ירושה רשאי למנות מנהל עיזבון אם הסכימו לכך כל הצדדים
(ב)
הנוגעים בדבר, ואולם ההליכים לפי פרק זה, יימשכו בבית המשפט; קבע המוריש בצוואתו
(א), יראו את הנוגעים75 אדם שיבצע את צוואתו או שינהל את עיזבונו כאמור בסעיף
.בדבר כמסכימים למינויו אם לא הגישו לרשם לענייני ירושה את התנגדותם למינוי
.מנהל עיזבון ימונה בעת מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או לאחר שניתנו
(ג)
.765
.למנהל עיזבון כשיר להתמנות יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי
(א) כשרות להתמנות
למנהל עיזבון
]79 [ירש
קטין, פסול דין, מי שהוכרז פושט רגל וכן תאגיד שהחליט על פירוק מרצון או
(ב)
.שניתן לגביו צו פירוק, אינם כשירים להתמנות למנהלי עיזבון
][ח
,מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, תאגיד כמנהל עיזבון
(ג)
.רשאי הוא לקבוע יחיד שימלא את תפקיד מנהל העיזבון מטעם התאגיד
][ח
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1028
הסכמה למינוי
]80 [ירש.766
לא יתמנה למנהל עיזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה, לפי
.העניין, על הסכמתו לכך
הוראות המוריש
לעניין מנהל עיזבון
]81 [ירש
.767
קבע המוריש, בצוואתו, אדם שיבצע את צוואתו או שינהל את עיזבונו, ימנה
(א)
בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, את האדם שנקבע בצוואה, למנהל
העיזבון, אלא אם כן אותו אדם אינו מסכים או אינו כשיר למינוי או אם קיימים טעמים
,מיוחדים שלא למנותו; ואולם רשאי בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין
להחליט שלא למנות מנהל עיזבון, על אף הוראה כאמור בצוואה או על אף הוראה
.ולפיה יש למנות מנהל עיזבון שזהותו לא נקבעה בידי המוריש
]95 [ירש נתן המוריש הוראה בצוואתו הנוגעת למנהל העיזבון, בעניין מן העניינים הנתונים
(ב)
,לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל בית המשפט בהתאם להוראות אלה
.אלא אם כן מצא שיש לסטות מהן
איסור פעולות בידי
היורשים
])(א121 [ירש
.768
נתמנה מנהל עיזבון, אין היורשים רשאים לעשות פעולות בעיזבון, אלא ברשות מנהל
.העיזבון או בית המשפט
תפקידי מנהל
העיזבון
]98 ,82 [ירש
.769
מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לבצע את התפקידים המפורטים
:להלן
לכנס את נכסי העיזבון, ובכלל זה לדרוש שנכסי העיזבון יימסרו לו, ושהחובות
)1(
;למוריש יסולקו לו
: נוסח חוק הירושה הקיים
כשרות להתמנות
. למנהל העיזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או79"
".האפוטרופוס הכללי
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
766 סעיף
. לחוק הירושה, בשינוי נוסח80 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הסכמה
. לא יתמנה למנהל עיזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט80
".או לרשם לעניני ירושה, לפי העניין על הסכמתו לכך
)לסעיף קטן (א
767 סעיף
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
לחוק הירושה, תוך שינוי מסוים. כאמור בחוק81 סעיף
הקיים, ברירת המחדל המוצעת היא כי בית המשפט או
הרשם לענייני ירושה, יכבדו את רצונו של המנוח כפי
,שמורה הצוואה, וימנו מנהל עיזבון אם קבע המוריש כך
,אלא אם כן אין אותו אדם כשיר למינוי או שלא הסכים לו
או שמטעמים מיוחדים ראוי שהאדם הנקוב בצוואה לא
ימונה לתפקיד. מוצע להוסיף ולאפשר לבית המשפט או
לרשם לענייני ירושה שלא למנות מנהל עיזבון כלל, אם
.הדבר אינו נדרש, על אף האמור בצוואה
)לסעיף קטן (ב
, לחוק הירושה95 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
מוצע לאפשר לבית המשפט לסטות מהוראות- בשינוי אחד
.הצוואה גם אם אין טעמים מיוחדים לכך
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוראות המוריש
. קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל81
עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי
העניין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או
אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם
לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש
.סיבות מיוחדות שלא למנותו
הוראות המוריש
. נתן המוריש בצוואתו הוראות בעניין מן העניינים95
הנתונים לפי סימן זה לשיקול דעתו של בית המשפט, יפעל
,בית המשפט בהתאם להוראות אלה, זולת אם שוכנע
".מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
768 סעיף
(א) לחוק הירושה, והועברה121 בסעיף
.מהסימן הדן בניהול העיזבון על ידי היורשים
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוראה כללית
. (א) נתמנה מנהל עיזבון, אין היורשים רשאים121
לעשות בעיזבון, אלא ברשות מנהל העיזבון או בית
".המשפט
ההוראה המוצעת משלבת את הוראות
769 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח98– ו82 סעיף
הושמטה98 התיבה "וידו בזה כיד המוריש" שבסעיף
.כמיותרת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1029
;לנהל את העיזבון
)2(
;לסלק את חובות העיזבון
)3(
;לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צו קיום צוואה
)4(
.לבצע כל פעולה אחרת הדרושה לביצועם של צו ירושה או צו קיום צוואה
)5(
הוראות בית
המשפט
]83 [ירש
.770
בית המשפט רשאי בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת הוראות למנהל
.העיזבון בכל הנוגע למילוי תפקידיו
סמכויות מנהל
העיזבון
], ח97 [ירש
.771
.מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו
(א)
על אף הוראות סעיף קטן (א), פעולה של מנהל עיזבון שהיא מן הפעולות המנויות
(ב)
להלן, טעונה אישור מראש של בית המשפט; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים
:מיוחדים, לאשר את הפעולה בדיעבד
;עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין
)1(
המחאה של זכות לקבלת זכות במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי
)2(
;המקרקעין
: נוסח חוק הירושה הקיים
"תפקידים
,. מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט82
לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות
העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו
ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש
.לביצועם של צו ירושה או צוואה מקויימת
כינוס נכסי העיזבון
. מנהל העיזבון רשאי לדרוש שנכסי העיזבון יימסרו98
לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד
".המוריש
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
770 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח83 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוראות בית משפט
. בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר83
או מיזמת עצמו, לתת למנהל עיזבון הוראות בכל דבר
".הנוגע למילוי תפקידיו
לחוק הירושה קובע רשימה של97 סעיף
771 סעיף
פעולות שלצורך ביצוען חייב מנהל העיזבון
לבקש את אישור בית המשפט מראש. מוצע לתקן הוראה
זו בכמה היבטים: ראשית, תיעשה אבחנה בין רשימת
הפעולות הנדרשות לאישור אם אין הסכמה בין היורשים
(סעיף קטן (ב) המוצע), ובין רשימת הפעולות הנדרשות
)אישור אם יש הסכמה בין כל היורשים (סעיף קטן (ג
המוצע), שתהיה מצומצמת יותר. אבחנה זו תפשט הליכים
ותגביר את סמכויותיו של מנהל העיזבון לפעול במצבי
הסכמה. שנית, רשימת הפעולות שונתה כך שתתאים יותר
למציאות החיים המודרנית ולהגדרת הפעולות הרלוונטיות
כפי שנעשה באופן כללי בחוק. בנוסף, ניתנת הסמכות לבית
המשפט לאשר פעולות גם בדיעבד ולא רק מראש, וזאת
במקרים מיוחדים, שבהם אין הצדקה לביטול הפעולה רק
משום שהיה מחדל בפנייה לבית המשפט לפני ביצועה
(למשל, במצב שבו הפעולה שבוצעה בלא אישור מטיבה
,עם כל היורשים). הוראה הדומה להוראה המוצעת כאן
אשר גם לגביה מוצעים תיקונים, קיימת ביחס לפעולותיו
של האפוטרופוס בשמו של קטין, פסול דין או חסוי (ראו
.) לחוק המוצע25– ו24 דברי ההסבר לסעיפים
)לסעיף קטן (א
97 הסעיף הקטן המוצע חוזר על הרישה של סעיף
.לחוק הירושה
)לסעיף קטן (ב
)1( לפסקה
. ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת בשינוי נוסח
יובהר כי עסקה במקרקעין שאינה טעונה רישום, כמו
.שכירות לטווח קצר, לא נדרש לה אישור
)2( לפסקה
ההוראה המוצעת היא הוראה חדשה המרחיבה את
,לגבי מקרקעין ) גם לעסקאות שנעשות1( הוראת פסקה
היינו עסקאות בזכות החוזית לקבלת זכות במקרקעין. בשל
האופי הדומה של פעולת ההמחאה מוצדק שגם לגביה
.יידרש אישור בית המשפט
;לנהל את העיזבון
)2(
;לסלק את חובות העיזבון
)3(
;לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צו קיום צוואה
)4(
.לבצע כל פעולה אחרת הדרושה לביצועם של צו ירושה או צו קיום צוואה
)5(
.770
בית המשפט רשאי בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לתת הוראות למנהל
.העיזבון בכל הנוגע למילוי תפקידיו
הוראות בית
המשפט
]83 [ירש
.771
.מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו
(א) סמכויות מנהל
העיזבון
], ח97 [ירש על אף הוראות סעיף קטן (א), פעולה של מנהל עיזבון שהיא מן הפעולות המנויות
(ב)
להלן, טעונה אישור מראש של בית המשפט; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים
:מיוחדים, לאשר את הפעולה בדיעבד
;עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין
)1(
המחאה של זכות לקבלת זכות במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי
)2(
;המקרקעין
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1030
מתן מתנה או תרומה, למעט מתנה או תרומה הניתנות לפי הנהוג בנסיבות
)3(
;העניין
;פעולה שמנהל העיזבון נמצא לגביה בניגוד עניינים
)4(
פעולה אחרת שבית משפט קבע כי היא טעונה את אישורו, לרבות פעולה
)5(
;ששווייה עולה על סכום שקבע
); ניתן5( ) עד1( התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות
)6(
אישור להתחייבות על פי פסקה זו, לא יידרש אישור נוסף לפי סעיף קטן זה לצורך
.ביצוע הפעולה נושא ההתחייבות
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הסכימו כל היורשים לביצוע פעולה כאמור
(ג)
) של אותו סעיף קטן, או להתחייבות לביצוע פעולה כאמור, אין3( ) עד1( בפסקאות
.הפעולה או ההתחייבות טעונות אישור של בית המשפט
)3( לפסקה
24 הוראה חדשה הדומה להוראה הקבועה בסעיף
לחוק המוצע. נוכח הרציונל של ההוראה הקבועה כאמור
לגבי פעולות אפוטרופוס מוצע לאמצה לכאן לגבי פעולות
מנהל העיזבון. יצוין כי הסיטואציה של מתן מתנות או
תרומות על ידי מנהל העיזבון נדירה, שכן עיקר תפקידו
לחלק את העיזבון ולא להוציא נכסים מן המסה בניגוד
לאינטרס של היורשים; ואולם אם בכל זאת יידרש מנהל
העיזבון לפעולה כאמור, יהיה חייב לקבל לכך את אישור
.בית המשפט
)4( לפסקה
אם מנהל העיזבון נמצא בניגוד עניינים ביחס לפעולה
שאותה הוא מבצע, יש הצדקה לכך שבית המשפט יבחן את
הפעולה כדי שיהיה ניתן להעריך את ההצדקה לביצועה
על אף ניגוד העניינים, ותוך שמירה על האינטרס של צדדים
.שאינם "זוכים" מניגוד העניינים
)5( לפסקה
החוק הקיים מציין סוגים של פעולות, אשר אישור
בית המשפט נדרש להן ככל הנראה נוכח היקפן הכספי. כך
היא הדרישה למשל, לגבי אישור עסקה במקרקעין, הנתפסת
כעסקה בהיקף כספי גדול. ואולם לעתים מזומנות דווקא
עסקה שאינה טעונה רישום לצורך תקפותה או עסקה שאינה
לגבי מקרקעין היא בהיקף כספי גדול, ועל כן ניתן לראות
.גם אותה כעסקה שראוי שבית המשפט יבחן לפני ביצועה
ההוראה החדשה מאפשרת לבית המשפט לקבוע כי פעולה
ששווייה יעלה על סכום שייקבע תחייב את אישורו לפני
ביצועה. ההוראה מאפשרת גמישות לבית המשפט לבחון
.את הנסיבות המתאימות לכל עיזבון ועיזבון
)6( לפסקה
ההוראה החדשה דורשת אישור גם להתחייבות
לביצוע הפעולה המנויה ברשימה, שכן ממילא ההשפעה
על העיזבון היא כבר בשלב ההתחייבות ולא רק בשלב
הריאלי. עם זאת מובהר כי אין לדרוש אישור כפול
.(גם לשלב הריאלי) ודי בקבלת אישור להתחייבות
)לסעיף קטן (ג
כאמור לעיל, אם יש הסכמה בין היורשים כולם, אין
טעם להטריח את מנהל העיזבון או את היורשים לפנות
לבית המשפט כדי שיברר את ההצדקות לביצוע הפעולות
,המנויות ברשימה. יוצאות דופן הן פעולות שבניגוד עניינים
אשר מצויות בסיכון גבוה של קיפוח זכויות של צדדים
חלשים, וכן, כמובן, פעולות שבית המשפט קבע מראש
,שהן דורשות את אישורו. יצוין כי כאשר בית המשפט סבור
שפעולות מנהל העיזבון עלולות לפגוע בזכויות של נושי
העיזבון, ראוי כי יתחשב בכך ויעשה שימוש בסמכותו
.השיורית לקבוע פעולות הטעונות אישור
: נוסח חוק הירושה הקיים
"סמכויות מנהל העיזבון
. מנהל העיזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי97
תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך
:לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה
) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה1(
,משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר
;או של דירה
;) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה2(
) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל3(
;על פי חוק
;) מתן ערובה4(
) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו5(
".המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1031
השקעת כספי
העיזבון
]א85 [ירש
.772
מנהל עיזבון יחזיק או ישקיע את כספי העיזבון, שאינם דרושים לצורכי הנהלתו
השוטפים, באופן המועיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע
.דרכים להשקעת כספי העיזבון, שיחייבו את מנהל העיזבון
שכר והוצאות
מנהל העיזבון
]91 [ירש
.773
בית המשפט רשאי לקבוע שכר למנהל העיזבון וכן שיפוי בעד הוצאותיו, הכל בהתאם
.להוראות שקבע שר המשפטים
אחריות מנהל
עיזבון לנזק
]88 [ירש
.774
.מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון
(א)
מנהל עיזבון אינו נושא באחריות בשל השקעת כספי העיזבון שנעשתה בהתאם
(ב)
.772 לתקנות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף
מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובלא התרשלות לפי הוראות
(ג)
.בית המשפט
בית המשפט רשאי לפטור מנהל עיזבון שאינו פועל דרך עיסוק, מאחריותו, או
(ד)
.להגבילה, אם פעל בתום לב לשם מילוי תפקידיו
מנהלי עיזבון
אחדים
]93 [ירש
.775
מונה יותר ממנהל עיזבון אחד יחולו ההוראות האלה, אלא אם כן הורה בית המשפט
:אחרת
מנהלי העיזבון יפעלו תוך הסכמה ביניהם; היו דעותיהם חלוקות, יפעלו כפי
)1(
;שיחליט בית המשפט
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה הקיימת772 סעיף
.א לחוק הירושה, בשינויי נוסח85 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"השקעת כספים
א. כספי העיזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו85
השוטפים, חייב מנהל העיזבון להחזיקם או להשקיעם
כדרוש לשם שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים
רשאי לקבוע בתקנות דרכים להשקעת כספי עיזבון, שיהיו
".חובה על מנהל עיזבון
מוצע להוסיף, בהתאם לנהוג, התייחסות
773 סעיף
מפורשת לכך שמנהל העיזבון זכאי אף
לשיפוי בשל הוצאותיו. הוראה דומה חלה גם על נאמן
.)(ב) לחוק המוצע578 (ראו סעיף קטן
: נוסח חוק הירושה הקיים
"שכר
. בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר לפי91
".כללים שקבע שר המשפטים בתקנות
ההוראה המוצעת מבהירה את מסגרת
774 סעיף
האחריות של מנהל העיזבון, ויש בה
. לחוק הירושה88 כמה שינויים יחסית להוראות סעיף
ככלל, מנהל העיזבון אחראי לנזק שגרם, בכפוף לכמה
חריגים. חריג ראשון הוא פטור מאחריות לפעולה לצורך
השקעת כספים, שנעשתה על פי התקנות בעניין. חריג שני
הוא במצב שבו מנהל העיזבון פועל בתום לב ובהעדר
התרשלות לצורך ביצוע הוראות בית המשפט. יחסית לחוק
הקיים מוצע להבהיר כי הפטור האמור יינתן רק אם מנהל
העיזבון פעל בלא התרשלות, שכן לא די בתום לב בביצוע
הפעולה ונדרשת גם רמה סבירה של התנהגות. חריג נוסף
לאחריות כאמור הוא במצב שבו מנהל עיזבון, שאינו פועל
על דרך עיסוק, גרם לנזק בתום לב, כי אז רשאי בית המשפט
לפטור אותו מאחריות גם אם התרשל, או שבית המשפט
לא אישר את פעולתו הספציפית. הוראה דומה קיימת גם
(ד) בחלק הרביעי580 לעניין אחריותו של נאמן (ראו סעיף
.)שבחוק המוצע
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אחריות
. מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו88
כמנהל עיזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה
;או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו
מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי
".הוראות בית המשפט
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
775 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח93 בסעיף
. לחוק הקיים הושמטה כמיותרת93 ) בסעיף2( פסקה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מנהלים אחדים
. מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה שני93
מנהלי עיזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם
:הורה בית המשפט אחרת
;) מנהלי העיזבון חייבים לפעול תוך הסכמה1(
בעניין שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית
;המשפט
.772
מנהל עיזבון יחזיק או ישקיע את כספי העיזבון, שאינם דרושים לצורכי הנהלתו
השוטפים, באופן המועיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע
.דרכים להשקעת כספי העיזבון, שיחייבו את מנהל העיזבון
השקעת כספי
העיזבון
]א85 [ירש
.773
בית המשפט רשאי לקבוע שכר למנהל העיזבון וכן שיפוי בעד הוצאותיו, הכל בהתאם
.להוראות שקבע שר המשפטים
שכר והוצאות
מנהל העיזבון
]91 [ירש
.774
.מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון
(א)
אחריות מנהל
עיזבון לנזק
]88 [ירש מנהל עיזבון אינו נושא באחריות בשל השקעת כספי העיזבון שנעשתה בהתאם
(ב)
.772 לתקנות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף
מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב ובלא התרשלות לפי הוראות
(ג)
.בית המשפט
בית המשפט רשאי לפטור מנהל עיזבון שאינו פועל דרך עיסוק, מאחריותו, או
(ד)
.להגבילה, אם פעל בתום לב לשם מילוי תפקידיו
.775
מונה יותר ממנהל עיזבון אחד יחולו ההוראות האלה, אלא אם כן הורה בית המשפט
:אחרת
מנהלי עיזבון
אחדים
]93 [ירש
מנהלי העיזבון יפעלו תוך הסכמה ביניהם; היו דעותיהם חלוקות, יפעלו כפי
)1(
;שיחליט בית המשפט
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1032
;בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד ממנהלי העיזבון לפעול על דעת עצמו
)2(
מנהלי העיזבון אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד, למעט מנהל עיזבון שהתנגד
)3(
;לפעולה או שלא ידע עליה
התפנה מקומו של אחד ממנהלי העיזבון מכל סיבה שהיא, חדל לפעול, או פסקה
)4(
כשרותו להיות מנהל עיזבון, יודיעו האחרים על כך לבית המשפט, ועליהם להמשיך
.בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט אחרת
התפטרות, פיטורין
וסיום תפקידו של
מנהל עיזבון
]92 [ירש
.776
מנהל עיזבון רשאי להתפטר, בהודעה בכתב לבית המשפט; היו מנהלי עיזבון
(א)
אחדים, ימסור המנהל את ההודעה גם למנהלי העיזבון האחרים; להתפטרות כאמור
.אין תוקף, אלא אם כן אושרה בידי בית המשפט ומהמועד שנקבע לכך באישור
בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו, לפטר מנהל עיזבון אם
(ב)
.לא מילא את תפקידו כראוי, או אם ראה סיבה אחרת לפיטוריו
סיום תפקידו של מנהל עיזבון טעון אישור של בית המשפט ויהיה לו תוקף
(ג)
.מהמועד שנקבע לכך באישור
תוקף פעולת
מנהל העיזבון
באין אישור או
הסכמה
]94 [ירש
.777
(ב), או771 פעולה של מנהל עיזבון, הטעונה אישור של בית המשפט כאמור בסעיף
), תהיה תקפה אף באין אישור או הסכמה כאמור, אם1(775 הסכמה כאמור בסעיף
.נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב
) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העיזבון2(
,טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט
;מראש או למפרע
) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי3(
;העיזבון לפעול על דעת עצמו
) כל מנהל עיזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם4(
;התנגד לה או לא ידע עליה
) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העיזבון או5(
שחדל לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים אחרים
להודיע על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים
ומוסמכים להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה
".בית המשפט אחרת
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
776 סעיף
לחוק הירושה, תוך הוספת חובת92 בסעיף
יידוע על התפטרות גם למנהלי העיזבון האחרים, ככל
,שישנם. יצוין כי בשונה מבעלי תפקידים אחרים (נאמן
אפוטרופוס) מנהל העיזבון אינו יכול לכהן בתפקידו אלא
אם כן מונה לכך על ידי בית המשפט. על כן, ונוסף על סיום
התפקיד בשל פיטורין או התפטרות, יש צורך באישור בית
המשפט גם על סיום תפקיד בשל סיבה אחרת, למשל בשל
.סיום הליכי ההורשה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"פקיעת המשרה
. (א) מנהל עיזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית92
המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא
אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך
.באישור
(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר
או מיזמת עצמו, לפטר מנהל עיזבון אם לא מילא תפקידו
.כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו
(ג) משרתו של מנהל עיזבון פוקעת אם אישר בית
".המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור
חוק הירושה מקנה הגנה מסוימת לצד
777 סעיף
שלישי, אשר יש לו עניין בפעולה המבוצעת
בידי מנהל עיזבון, שאמור לקבל את אישור מנהלי העיזבון
94 האחרים לפעולה ולא עושה כן. על פי הוראת סעיף
לחוק הירושה, הפעולה תיחשב לתקפה ובלבד שהצד
השלישי פעל בתום לב אובייקטיבי ("שלא ידע ולא היה
עליו לדעת"). מוצע מחד גיסא להרחיב את ההגנה ולקבוע
כי תחול לגבי הצד השלישי גם במצב שבו מנהל העיזבון
נדרש לאישור בית המשפט לפעולה אך לא עשה כן (ראו
המוצע), ומאידך גיסא להוסיף771 דברי ההסבר לסעיף
דרישה של תשלום תמורה בידי הצד השלישי לצורך מתן
ההגנה. הוראות דומות קיימות גם לגבי אפוטרופוס (ראו
)(ב579 לחוק המוצע) ונאמן (ראו סעיפים קטנים27 סעיף
.)(ד) לחוק המוצע581–ו
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הגנת צד שלישי
. פעולה של מנהל עיזבון הטעונה הסכמה או אישור94
) תהיה בת–תוקף גם באין הסכמה או אישור2(93 לפי סעיף
כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת
".שהיא טעונה הסכמה או אישור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1033
פעולות מנהל
עיזבון שהיה
פגם במינויו
][ח
.778
פעולה של מנהל עיזבון תהיה תקפה אף אם היה פגם במינויו או שפסקה כשרותו לכהן
.כמנהל עיזבון, אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב
סימן ג': סילוק חובות בידי מנהל העיזבון
שימוש בנכסי
העיזבון לצורך
סילוק חובות
], ח100 [ירש
.779
לסילוק חובות העיזבון ישתמש מנהל העיזבון, תחילה, בכספים הנמצאים
(א)
.בעיזבון
,מצריך סילוק החובות מימוש של נכסי העיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון, תחילה
(ב)
.ליורשים, וייתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נמוך ממחיר השוק
הוריש המוריש מנה מסוימת, לא תמומש המנה כל עוד אפשר לסלק את חובות
(ג)
העיזבון מתוך נכסי העיזבון האחרים, ובלבד שהעיכוב במימוש המנה לא יכביד על
נושה של העיזבון באופן בלתי סביר; מומשה מנה בשל אי–סבירות כאמור, זכאי יורש
.המנה לשיפוי עד כדי מלוא שווייה, מהיורשים האחרים שאינם יורשי מנה
מכירה של נכסי העיזבון לצורך סילוק חובות תהיה בדרך שנכסים כאמור נמכרים
(ד)
.בהוצאה לפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט כי יימכרו בדרך אחרת
הוראה חדשה זו נועדה להסדיר מצב
778 סעיף
שבו מנהל העיזבון ביצע פעולה פגומה
משום היותו חסר כשרות לכהן כמנהל עיזבון בעת ביצוע
הפעולה או משום שהיה פגם כלשהו במינוי. במצב זה
יהיה צד שלישי מוגן והפעולה תיחשב לתקפה אם הצד
השלישי פעל בתום לב ושילם תמורה. הוראה דומה קיימת
.) לחוק המוצע28 גם לגבי פעולת אפוטרופוס (ראו סעיף
העיזבון מנהל ידי על חובות סילוק :'ג סימן
)לסעיף קטן (א
779 סעיף
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת בסעיף
(א) לחוק הירושה, בשינוי נוסח. יובהר כי אם הכספים100
,) המוצע693 שבעיזבון הם בגדר מנה (ראו ההגדרה שבסעיף
יחול הכלל האמור בסעיף קטן (ג) המוצע, שלפיו ככלל
אין לממש מנה אם ניתן להיפרע מנכסי העיזבון שאינם
.מיועדים למנה
)לסעיף קטן (ב
)(ב100 ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת בסעיף
.לחוק הירושה, בשינוי נוסח
)לסעיף קטן (ג
ההוראה המוצעת עוסקת, אמנם, ביחסים שבין נושה
של העיזבון ליורשים, אך היא מלמדת גם על העיקרון
הקבוע בחוק הקיים לעניין עדיפות יורש מנה על יורש
חלק. נקודת המוצא לפרשנות כוונתו של המצווה היא כי
בבחירתו להוריש מנה מסוימת לפלוני גילה את דעתו כי
יש להוריש לפלוני את המנה "נטו" בלי שייאלץ לשאת
בתשלום החובות, וזאת כל עוד ניתן לקיימם מנכסי העיזבון
,האחרים. ראוי להזכיר כי בצד עדיפות זו של יורש המנה
יש למעמד זה גם חסרונות, שכן אם המנה משועבדת או
שאינה, היא או תחליפה, בעיזבון לא יוכל יורש המנה
לדרוש שיפוי מיורשי החלקים (וראו דברי ההסבר לסעיף
). מלבד הבהרת העדיפות כאמור, מוצע להקל עם נושה787
של העיזבון, אשר יוכל להיפרע מהמנה ישירות, אם גביית
חובו בדרך של מימוש נכסי העיזבון האחרים תקשה עליו
באופן בלתי סביר. במצב זה יהיה יורש המנה זכאי לממש
את עדיפותו בדרך של שיפוי מיורשי החלקים (עוד לעניין
800 ,787 עדיפות יורש מנה ראו דברי ההסבר לסעיפים
.)804–ו
)לסעיף קטן (ד
(ד) לחוק100 על פי האמור ברישה של סעיף קטן
הקיים רשאי בית המשפט להורות למנהל העיזבון לפעול
בדרך אחרת מהקבוע בסעיף. מוצע לבטל סמכות זו, שלא
נמצאה לה הצדקה, לקבוע חזקה ולפיה המכירה תתבצע
בדרך שנמכרים נכסים בהוצאה לפועל ולהותיר לבית
.המשפט את הסמכות להורות על מכירה בדרך שונה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"במה מסלקים חובות העיזבון
. (א) לסילוקם של חובות העיזבון ישתמש מנהל100
.העיזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעיזבון
(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי
עיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון תחילה ליורשים ויתן
להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר
.השוק
(ג) ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש
אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העיזבון מתוך נכסי
.עיזבון אחרים
(ד) בית המשפט רשאי לתת למנהל העיזבון הוראות
שונות מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם
של נכסי עיזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים
".בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שיקבע
.778
פעולה של מנהל עיזבון תהיה תקפה אף אם היה פגם במינויו או שפסקה כשרותו לכהן
.כמנהל עיזבון, אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב
פעולות מנהל
עיזבון שהיה
פגם במינויו
][ח
סימן ג': סילוק חובות בידי מנהל העיזבון
.779
לסילוק חובות העיזבון ישתמש מנהל העיזבון, תחילה, בכספים הנמצאים
(א)
.בעיזבון
שימוש בנכסי
העיזבון לצורך
סילוק חובות
], ח100 [ירש ,מצריך סילוק החובות מימוש של נכסי העיזבון, יציע אותם מנהל העיזבון, תחילה
(ב)
.ליורשים, וייתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נמוך ממחיר השוק
הוריש המוריש מנה מסוימת, לא תמומש המנה כל עוד אפשר לסלק את חובות
(ג)
העיזבון מתוך נכסי העיזבון האחרים, ובלבד שהעיכוב במימוש המנה לא יכביד על
נושה של העיזבון באופן בלתי סביר; מומשה מנה בשל אי–סבירות כאמור, זכאי יורש
.המנה לשיפוי עד כדי מלוא שווייה, מהיורשים האחרים שאינם יורשי מנה
מכירה של נכסי העיזבון לצורך סילוק חובות תהיה בדרך שנכסים כאמור נמכרים
(ד)
.בהוצאה לפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט כי יימכרו בדרך אחרת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1034
חובות עתידיים
וחובות על–תנאי
]102 [ירש
.780
היה בין חובות המוריש חוב שלא הגיע מועד פירעונו או חוב על–תנאי, רשאי בית
המשפט להורות שאותו חוב יובטח או יסולק כפי שיקבע, אף לפני מועד הפירעון או
.בטרם התקיים התנאי
הוצאות ניהול
העיזבון
]103 [ירש
.781
,הוצאות ניהול העיזבון, לרבות שכרו והוצאותיו של מנהל העיזבון, יחולו על העיזבון
.אלא אם כן הורה בית המשפט שיחולו, כולן או חלקן, על אחד הצדדים
סדר סילוק חובות
העיזבון והמזונות
](א), ח104 [ירש
.782
היה בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, יסולקו חובות
:העיזבון והמזונות לפי הסדר כמפורט להלן
ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי
)1(
;הנהוג באותן נסיבות
ההוצאות של צו ירושה או צו קיום צוואה ושל ניהול העיזבון, אם הן חלות על
)2(
;העיזבון
;החובות שהיה המוריש חייב בהם ערב פטירתו ולא נתבטלו עם פטירתו
)3(
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
780 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח102 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חובות בעתיד וחובות על תנאי
. חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב102
על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות
שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או
".בטרם התקיים התנאי
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
781 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח103 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוצאות ניהול העיזבון
. הוצאות ניהול העיזבון, לרבות שכרו של מנהל103
העיזבון, יחולו על העיזבון אם לא הורה בית המשפט
".שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר
לחוק הירושה אינה104 הוראת סעיף
782 סעיף
ברורה כל צורכה. לכאורה יש בהוראה
משום קביעה של סדר עדיפויות בין חובות של עיזבון
חדל פירעון. פרשנות זו נלמדת לא רק מלשון הרישה
(המשתמשת במילים "סדר עדיפות"), אלא גם מהוראות
,סעיפים קטנים (ב) ו–(ג), הקובעות כללים לחלוקת חובות
.אשר דומים במהותם לכללי חלוקה במצבי חדלות פירעון
ואולם פרשנות זו מובילה לסתירה בין ההוראה הנדונה
,ובין הוראות החוק האחרות, שכן במצב של חדלות פירעון
לחוק הקיים, יש לפנות להליכי106 ובהתאם להוראת סעיף
,]פשיטת רגל. עיון בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש
, מגלה כי נקבעו בה הסדרים המיוחדים1980-התש"ם
לעניין פשיטת רגל של עיזבון, ואשר אינם דומים להסדרים
לפקודת206 עד204 הקבועים בחוק הירושה (וראו סעיפים
פשיטת הרגל). לכן מוצע להבהיר כי הוראות הסעיף יחולו
הזמנים לסילוק החובות, היינו ההוראה תחול סדר רק על
רק על עיזבון שיש בו די כדי לסלק את החובות והמזונות
מן העיזבון. ההוראה תנחה את מנהל העיזבון (או את
היורשים, אם אין מנהל עיזבון) אילו מהחובות יש לפרוע
קודם לאחרים, וזאת גם אם בסופו של דבר כל החובות
ייפרעו. חשיבות ההוראה היא לאותם מצבים, שבהם לא
ניתן לפרוע את כל החובות באופן מיידי (למשל במצב
.)שבו כדי לפרוע את כל החובות יש לממש נכסי מקרקעין
ההוראה קובעת במצבים אלה מי מהנושים יוכל לקבל את
.חובו באופן מיידי ומי ייאלץ להמתין זמן מה נוסף
בהתאם לאמור לעיל, מוצע למחוק את הוראות
סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) לחוק הקיים. כמו כן מוצע לבטל
את האבחנה בין סכום סביר מתוך כספי הכתובה ובין
)3( כלל כספי הכתובה (האבחנה הקיימת בין פסקאות
) בסעיף קטן (א) הקיים). יצוין כי אין בביטול האבחנה4(–ל
כאמור כדי לשנות מההלכה הקובעת, כי בת הזוג יכולה
לבחור בין זכותה למחצית נכסי העיזבון בירושה על פי דין
ובין קיום חיוב הכתובה כלפיה. עוד מוצע לעשות כמה
.שינויי נוסח
: נוסח חוק הירושה הקיים
"סדר עדיפות בין חובות העיזבון
) חובות העיזבון- . (א) הסכומים הבאים (בחוק זה104
:יסולקו לפי סדר עדיפות זה
,) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש1(
בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג
;באותן נסיבות
) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל2(
;ניהול העיזבון במידה שהן חלות על העיזבון
) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו3(
) חובות המוריש- ולא נתבטלו במותו (בחוק זה
לרבות המגיע לאשתו על פי כתובה במידה
;שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1035
חובות המוריש לבן זוגו על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות חובות על
)4(
פי כתובה, וכן חובות המוריש לבן זוגו לפי חוק יחסי ממון, לרבות לפי הסכם ממון
;כמשמעותו באותו חוק
מזונות מן העיזבון; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי מזונות זמניים ישולמו
)5(
.)4( ) עד1( לזכאי אף בטרם שולמו החובות כאמור בפסקאות
פשיטת רגל של
העיזבון
]106 [ירש
.783
לא היה בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, יגיש מנהל
העיזבון בקשה למתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח
., ויחולו על העיזבון ההוראות לפי הפקודה האמורה401980-חדש], התש"ם
סילוק חובות
העיזבון או מזונות
לפני בירורם
]105 [ירש
.784
היה יסוד סביר להניח שיש בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון והמזונות
(א)
מן העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות או מזונות כאמור גם לפני בירורם של
.שאר החובות או המזונות
קיים חשש סביר שלא יהיה בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון והמזונות
(ב)
מן העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות או מזונות כאמור גם לפני בירורם של
.שאר החובות או המזונות, אם התיר זאת בית המשפט ובהתאם להוראותיו
סימן ד': חלוקת העיזבון בידי מנהל העיזבון
מועד החלוקה
])(א) ,(ג), (ד107 [ירש.785
אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון
(א)
.בין היורשים
) המגיע לבן–זוגו של המוריש על פי עילה4(
הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור
) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון3( בפסקה
, או לפי הסכם ממון1973-בין בני זוג, התשל"ג
.כמשמעותו באותו חוק
(ב) חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי
.יחס הסכומים שלהם
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה
.בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם
". (ד) חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון
לחוק106 על פי הוראת הסיפה של סעיף
783 סעיף
הירושה, רשאי בית המשפט הדן בירושה
להכריע כי עיזבון חדל פירעון לא ינוהל כעיזבון בפשיטת
רגל. לא נמצאה הצדקה ממשית לסמכות זו של בית
המשפט העוסק בירושה ומוצע לבטלה. עוד מוצע לעשות
.כמה תיקוני נוסח
: נוסח חוק הירושה הקיים
"פשיטת רגל של העיזבון
. התברר שאין בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות106
העיזבון, חייב מנהל העיזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול
העיזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה
".בית המשפט על דרך אחרת של חיסול העיזבון
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
784 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח105 בסעיף
בין השאר מוצע להשמיט את המילים "... במלואם בחלקם
או בשיעורים..." שכן סמכות להורות על סילוק חוב
מסוים חלה גם על סילוק חלקו. סעיף קטן (ג) יבוטל, שכן
בסעיפים הרלוונטיים שבסימן זה מוזכרים המזונות יחד עם
.החובות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"בירורם וסילוקם של חובות
. (א) היה מקום להניח שיהיה בעיזבון כדי סילוק105
כל חובות העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות גם
;לפני גמר בירורם של שאר החובות
(ב) קיים חשש שלא יהיה בעיזבון כדי סילוק כל
חובות העיזבון, לא יסלק מנהל העיזבון אלא חובות שבית
,המשפט התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים
;הכל כפי שהורה בית המשפט
גם מזונות- " (ג) לעניין סעיף זה "חובות העיזבון
".מן העיזבון במשמע
העיזבון מנהל ידי על העיזבון חלוקת :'ד סימן
חוק הירושה הקיים אינו מגדיר מהו מועד
785 סעיף
חלוקת העיזבון. הפסיקה הבחינה בין מועד
)חלוקה "פיזי" (חלוקה של הנכסים בפועל בין היורשים
למועד חלוקה "משפטי" (המועד שבו נעשה הסכם חלוקה
.)בין היורשים או שניתן צו חלוקה על ידי בית המשפט
אבחנה זו חשובה לצורך הפעלת כמה הסדרים השזורים
לאורך חלק הירושה המוצע, שבהם מוזכר מועד חלוקת
.177 '; ס"ח התשס"ט, עמ639 ', עמ34 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 40
חובות המוריש לבן זוגו על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות חובות על
)4(
פי כתובה, וכן חובות המוריש לבן זוגו לפי חוק יחסי ממון, לרבות לפי הסכם ממון
;כמשמעותו באותו חוק
מזונות מן העיזבון; ואולם רשאי בית המשפט להורות כי מזונות זמניים ישולמו
)5(
.)4( ) עד1( לזכאי אף בטרם שולמו החובות כאמור בפסקאות
.783
לא היה בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, יגיש מנהל
העיזבון בקשה למתן צו לניהול העיזבון בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח
., ויחולו על העיזבון ההוראות לפי הפקודה האמורה401980-חדש], התש"ם
פשיטת רגל של
העיזבון
]106 [ירש
.784
היה יסוד סביר להניח שיש בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון והמזונות
(א)
מן העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות או מזונות כאמור גם לפני בירורם של
.שאר החובות או המזונות
סילוק חובות
העיזבון או מזונות
לפני בירורם
]105 [ירש
קיים חשש סביר שלא יהיה בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון והמזונות
(ב)
מן העיזבון, רשאי מנהל העיזבון לסלק חובות או מזונות כאמור גם לפני בירורם של
.שאר החובות או המזונות, אם התיר זאת בית המשפט ובהתאם להוראותיו
סימן ד': חלוקת העיזבון בידי מנהל העיזבון
.785
אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון
(א)
.בין היורשים
מועד החלוקה
,)(א) ,(ג107 [ירש
])(ד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1036
בית המשפט רשאי, אם ראה שיש בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון
(ב)
והמזונות מן העיזבון, להתיר חלוקת חלק מהעיזבון עוד לפני סילוק החובות והמזונות
.כאמור
הורה המוריש בצוואתו על מועד מאוחר יותר לחלוקת העיזבון, ינהגו לפי הוראות
(ג)
הצוואה, אלא אם כן מצא בית המשפט, כי קיימים טעמים מיוחדים לשנות את מועד
.החלוקה
חלוקה ליורשי
חלקים בעיזבון
])(א), (ב109 [ירש
.786
.נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים חלקים מן העיזבון, לפי שוויים בזמן החלוקה
(א)
שבח הנכסים, פירותיהם ותחלופיהם ממועד פטירת המוריש עד לחלוקת העיזבון
(ב)
. של העיזבון הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים עליהם-
חלוקה ליורשי
מנות בעיזבון
])(ג109 ,51 [ירש
.787
יורש של מנה מסוימת, יירש את המנה האמורה כמות שהיא במועד פטירתו של
(א)
.המוריש, או את תחלוף המנה כמות שהוא במועד האמור
יורש של מנה מסוימת ששועבדה בידי המוריש, אינו רשאי לדרוש מן היורשים
(ב)
.האחרים לסלק את החוב שבשלו שועבדה המנה
יורש אינו זכאי לשיפוי מן היורשים האחרים אם במועד פטירת המוריש לא היתה
(ג)
.המנה המסוימת או תחלופה נכס מנכסי העיזבון
עד פטירת המוריש יהיו פירות המנה המסוימת או ההוצאות שהוצאו בשלה, לזכות
(ד)
העיזבון או לחובתו, לפי העניין; אחרי פטירת המוריש יהיו הפירות או ההוצאות כאמור
.לזכות היורש או לחובתו, לפי העניין, אלא אם כן זכה במנה במועד מאוחר יותר
העיזבון כמועד רלוונטי להפעלת ההסדר (למשל, המועד
)(א700 שעד הגיעו ניתן להסתלק מהעיזבון, כאמור בסעיף
המוצע; שווי הנכסים העומדים לחלוקה כפונקציה של
המוצע, ועוד). נוכח786 מועד החלוקה כאמור בסעיף
ההסדרים הרבים שהמונח מועד חלוקת העיזבון רלוונטי
לגביהם ונוכח השונות במהותם של הסדרים אלה ביחס
למונח, מוצע שלא לשנות מהדין הקיים, ולהותיר לבית
המשפט את שיקול הדעת בפרשנות המונח בהתאם
.לנסיבות ולהסדר המופעל בכל מקרה נתון
שינוי נוסף שייעשה ביחס להוראה הקיימת
. לחוק הירושה נוגע לעיכוב חלוקת העיזבון107 בסעיף
סעיף קטן (ב) הקיים מורה כי העיזבון לא יחולק עד שתחלוף
התקופה הקבועה בהזמנת הנושים או עד לחלוף תקופת
המוצע. מוצע לבטל697 הימים המוזכרת בסעיף300
ראשית, ההוראה הנוגעת להזמנת- הוראה מעכבת זו
נושים בוטלה לחלוטין. שנית, אין הכרח לעכב את הליכי
החלוקה כדי לשמור על האינטרס בירושה של יורש עתידי
.שטרם נולד
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מועד החלוקה
. (א) אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות107
.מן העיזבון תחולק יתרת העיזבון בין היורשים
(ב) אין לחלק את יתרת העיזבון כל עוד לא עברה
התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא
.(ב), בלידתו של אדם3 נקבעו הזכויות התלויות, לפי סעיף
(ג) בית המשפט רשאי, אם ראה שהעיזבון מאפשר
זאת, להתיר חלוקת מקצת העיזבון עוד לפני סילוק חובות
העיזבון והמזונות מן העיזבון ולפני תום המועדים לפי
.)סעיף קטן (ב
(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר
לחלוקת העיזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה
".בית המשפט לשנות את מועד החלוקה
הסעיפים המוצעים עוסקים בקביעת
סעיפים
שווי הנכסים לחלוקה בדרך שונה במקצת
787– ו786
51– ו109 מהחוק הקיים. הוראות סעיפים
לחוק הירושה יוצרות תמונת חלוקה שניתן לתארה בקצרה
הכלל הוא שחלוקת הנכסים בין יורשי החלקים נעשית- כך
לפי שוויים של הנכסים בעת החלוקה (ולא לפי שוויים
בזמן הפטירה, למשל). כלל נוסף מייחס למסת החלוקה את
כל הפירות מחד גיסא ואת ההוצאות שנולדו מהנכסים
לאחר הפטירה מאידך גיסא, וקובע במפורש כי גם תחליפם
לחוק51 ("מה שבא במקום הנכסים") ישולב במסה. סעיף
הירושה, העוסק בזוכה של נכס מסוים, מבהיר ומוסיף
על הכללים האמורים לעיל. כאשר מדובר בירושת מנה
מסוימת, נקבע בהתאמה, כי לאחר מות המוריש, מי שיישא
בהוצאות או יזכה מהפירות הוא יורש המנה ולא העיזבון
כולו. ואכן הנפילה המיידית של הירושה ליורשים מקבלת
משנה תוקף לגבי יורש מנה, ועל אף שאין לו עדיין זכות
קונקרטית בה, ראוי שהוא זה שיישא בהוצאותיה או יזכה
,(א) ו–(ג) קובעים51 מפירותיה. עם זאת, סעיפים קטנים
לכאורה, כי זוכה במנה מסוימת אינו זכאי לתחלופה גם
לא במצב של מכר לפני הפטירה. ההלכה צמצמה עד מאוד
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1037
לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, כדי
(ה)
.כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שוויין במועד פטירת המוריש
חלוקת העיזבון
בירושה על פי דין
], ח111 ,110 [ירש
.788
:בירושה על פי דין יחולקו נכסי העיזבון כמפורט להלן, לפי העניין
,היה הסכם בין היורשים בדבר חלוקת העיזבון, יחולקו נכסי העיזבון על פי ההסכם
)1(
לא יחולו; מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת791– ו790 והוראות סעיפים
.הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה
), יחולקו הנכסים על פי צו של בית1( באין הסכם בין היורשים כאמור בפסקה
)2(
המשפט, בהתאם להוראות סימן ב': פירוק שיתוף, בפרק רביעי לחלק הרביעי*, בשינויים
.99– ו98 המחויבים, ובכפוף להוראות סעיפים
חלוקת העיזבון
בירושה על פי
צוואה
], ח111 ,110 [ירש
.789
:בירושה על פי צוואה יחולקו נכסי העיזבון כמפורט להלן, לפי העניין
הורה המצווה בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון, יחולקו נכסי העיזבון על פי
)1(
לא יחולו, אלא אם כן מצא בית המשפט791– ו790 הוראות המצווה, והוראות סעיפים
מטעמים מיוחדים, כי יש לסטות מהוראות הצוואה, ורשאי בית המשפט להתחשב
.לעניין זה בהסכם בין הזוכים בדבר חלוקת העיזבון, ככל שיש הסכם כאמור
את הוראת הסעיף, ולמעשה הכירה גם בזכות יורש המנה
.המסוימת לתחלוף הנכס
מוצע לערוך כמה שינויים: ראשית, הוראת
לחוק הקיים עוסקת בכללים לעניין חלוקה יותר51 סעיף
,מאשר בפרשנות צוואה, ועל כן מוצע להעבירה לסימן זה
העוסק בחלוקה. שנית, מוצע להדגיש את ההפרדה הקיימת
786 בכללי החלוקה שבין יורשי החלקים (כאמור בסעיף
המוצע), ועל787 המוצע) ובין יורשי המנות (כאמור בסעיף
109 כן להחליף את השימוש במונח "של העיזבון" שבסעיף
הקיים, במונחים שיזהו את סוגי היורשים שלגביהם חלים
הכללים המוצעים בסעיפים השונים. שלישית, מוצע לקבוע
במפורש, כי יורש מנה מסוימת זכאי לתחלופה אף אם
.)(א) המוצע787 אירע התחלוף לפני הפטירה (ראו סעיף קטן
הכללים באשר לפירות או ההוצאות של המנה או של
)תחלופה שנוצרו לפני הפטירה (מיוחסים ליורשי החלקים
או לאחריה (מיוחסים ליורשי המנה) לא ישתנו. (ראו סעיף
(ד) המוצע). עוד מוצע לשמור על נחיתות יורש המנה787
ביחס ליורש החלק במצבים שבהם מנתו משועבדת או
(ב) ו–(ג) המוצעים, שנעשו787 שאבדה לחלוטין (ראו סעיף
בהם שינויי נוסח). נחיתות זו מאוזנת ביחס לעדיפות יורש
המנה בסיטואציות הרגילות של פירעון חוב לנושים (ראו
.) המוצעים804– ו800 ,779 ,747 גם דברי ההסבר לסעיפים
,(ה) המוצע מבהיר, כפי שנעשה בחוק הקיים787 סעיף קטן
את היחס בין יורשי המנות המסוימות. עוד יצוין, כי אין
המוצע, כי היחס אל ירושת779 ללמוד מהוראות סעיף
מנת כספים שונה מהיחס אל מנות אחרות. זאת הן בהתאם
המוצע והן בשל693 להגדרה של המונח מנה בסעיף
נוגע ליחסים בין היורשים לנושים779 העובדה, כי סעיף
ולא ליחסים בין יורשי המנות, בינם לבין עצמם. עוד יצוין
בהקשר זה, כי הכללים הקבועים לעניין מנות יחולו גם
על מנה מן הדין (מיטלטלי משק הבית המשותף ודירת
המוצע). לבסוף693 המגורים, כאמור בהגדרה שבסעיף
יוער כי הוראת מצווה ככל שקיימת בעניין שהסעיף עוסק
בו, תגבר על ברירת המחדל הקבועה בו ואין צורך לציין
)(ג109 זאת במפורש, כפי שנעשה היום בהוראת סעיף קטן
.לחוק הירושה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"נושא החלוקה
. (א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים109
.בזמן החלוקה
(ב) שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום
של העיזבון- הנכסים ממות המוריש עד לחלוקת העיזבון
הם, והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים
.המוטלים עליהם
(ג) לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון
ושל המזונות מן העיזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות
לפי יחס שווין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו
.הוראה אחרת לעניין זה
מנה של נכס מסוים
. (א) ציווה המצווה נכס מסוים, יזכה בו הזוכה כמות51
.שהיה הנכס במות המצווה
(ב) אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים
.סילוקו של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה
(ג) אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם
.במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו
(ד) פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם
לחשבון העיזבון; מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת
".אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר
לחוק הירושה111– ו110 הוראות סעיפים
סעיפים
קובעות כללים לעניין חלוקה תוך
789– ו788
אבחנה בין מצבי הסכמה למצבים של
העדר הסכמה. מוצע לשנות אבחנה זו, כך שהפיצול
בין הסעיפים יהיה לכללים העוסקים בירושה על פי דין
.531 עד524 סעיפים *
לא היה בעיזבון, אחרי סילוקם של חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, כדי
(ה)
.כל המנות, יופחתו המנות לפי יחס שוויין במועד פטירת המוריש
.788
:בירושה על פי דין יחולקו נכסי העיזבון כמפורט להלן, לפי העניין חלוקת העיזבון
בירושה על פי דין
], ח111 ,110 [ירש ,היה הסכם בין היורשים בדבר חלוקת העיזבון, יחולקו נכסי העיזבון על פי ההסכם
)1(
לא יחולו; מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת791– ו790 והוראות סעיפים
.הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה
), יחולקו הנכסים על פי צו של בית1( באין הסכם בין היורשים כאמור בפסקה
)2(
המשפט, בהתאם להוראות סימן ב': פירוק שיתוף, בפרק רביעי לחלק הרביעי*, בשינויים
.99– ו98 המחויבים, ובכפוף להוראות סעיפים
.789
:בירושה על פי צוואה יחולקו נכסי העיזבון כמפורט להלן, לפי העניין חלוקת העיזבון
בירושה על פי
צוואה
], ח111 ,110 [ירש הורה המצווה בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון, יחולקו נכסי העיזבון על פי
)1(
לא יחולו, אלא אם כן מצא בית המשפט791– ו790 הוראות המצווה, והוראות סעיפים
מטעמים מיוחדים, כי יש לסטות מהוראות הצוואה, ורשאי בית המשפט להתחשב
.לעניין זה בהסכם בין הזוכים בדבר חלוקת העיזבון, ככל שיש הסכם כאמור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1038
), או אם מצא בית המשפט כי יש לסטות1( באין הוראות בצוואה כאמור בפסקה
)2(
מהן, כאמור באותה פסקה, יחולקו נכסי העיזבון על פי הסכם בין הזוכים בדבר חלוקת
,* על פי הוראות סימן ב': פירוק שיתוף, בפרק רביעי לחלק הרביעי- העיזבון ובאין הסכם
.791– ו790 בשינויים המחויבים, ובכפוף להוראות סעיפים
חלוקת נכס
כנגד נכס
]116 ,112 [ירש
.790
נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס מסוים
עשוי להביא ליורש מסוים ולערך הרגשי שיש לנכס מסוים לגבי יורש מסוים; ואולם
אם לא ניתן לקבוע חלוקה על פי תועלת או ערך כאמור, רשאי בית המשפט להורות
.על חלוקה בדרך של הגרלה
ולכללים העוסקים בירושה על פי צוואה. בדרך זו ניתן
להדגיש בצורה ברורה יותר את ההבדלים בין הכללים
.הנובעים מעקרון כיבוד רצון המצווה
: יחסית לחוק הקיים מוצעים כמה שינויים מהותיים
בירושה על פי דין, כאשר הצדדים מסכימים לחלוקה, ככלל
אין צורך באישור בית המשפט להסכם. חריג לכך קיים
במצב שבו מנוהל העיזבון בידי מנהל העיזבון. לפיכך אם
אגב החלוקה יש לעשות פעולות שנדרש להן לאישור של
לחוק הקיים, צריך מנהל העיזבון97 בית המשפט לפי סעיף
להביא את הסכם החלוקה לפני בית המשפט, לפחות בכל
הנוגע לפעולות שנדרש להן אישור. צמצום מספר הפעולות
771 שנדרש להן לאישור במצבי הסכמה, כאמור בסעיף
המוצע יוביל מניה וביה, לצמצום בצורך לאשר בבית
,המשפט הסכמי חלוקה. אם אין הסכמה בין היורשים
מונחה בית המשפט לפעול בהתאם לדיני הפירוק שבחלק
בחלק הרביעי של החוק531 עד524 הנכסים בחוק (סעיפים
המוצע) בכפוף להוראות מיוחדות לפירוק נכסי עיזבון
המוצעים). אמנם בחלוקת791– ו790 (כאמור בסעיפים
נכסי העיזבון יש חלוקה של אגד זכויות בנכסים ולא פירוק
שיתוף של נכס אחד בלבד, שבו עוסק חלק הנכסים, אך
למעשה מדובר במטרייה משפטית דומה שצריכים לחול
עליה, בכפוף להתאמות מסוימות, אותם כללים. לפיכך
ודרך משל, אם יש בעיזבון נכס עיקרי אחד ובית המשפט
מוצא, כי אי–אפשר לחלק את הנכס בעין, עליו לנהוג בדרך
המוצע, בפרק פירוק השיתוף, ולא526 האמורה בסעיף
הקיים, שלפיו ניתנת ליורשים זכות113 בהתאם לסעיף
קדימה מיוחדת לירושה ושנקבעה בו אף דרך מיוחדת
. הקיים יימחק113 לפירוק. בהתאמה סעיף
כאשר החלוקה היא בירושה על פי צוואה יחולו
המוצע מבהיר את המצב הקיים789 הוראות אחרות. סעיף
בסוגיה ומציע כלל מרכזי, שלפיו אם ערך המוריש "תכנית
חלוקה" יש לפעול לפי הוראותיו, והסכמה בין היורשים
על חלוקה אחרת לא תועיל בדרך כלל בעניין. בכך יישמר
.העיקרון המרכזי המורה על כיבוד רצונו של המצווה
בית המשפט יהיה רשאי לסטות מתכנית זו רק במקרים
מיוחדים, כאשר הסכמת היורשים לחלוקה אחרת יכולה
להוות רק אחד מטעמים אלה. אם לא קבע המוריש כיצד
יחולקו הנכסים (למשל אם קבע רק את אחוזי החלוקה ולא
חלוקה על פי מנות מסוימות), או אם קבע כאמור, אך בית
המשפט מצא שיש לסטות מהוראותיו, יהיה ניתן לחלק את
העיזבון לפי הסכמה בין היורשים, ובהעדרה, לפי הוראות
פרק פירוק השיתוף שבחלק הנכסים. בעניין זה אין הבדל
.בין ירושה על פי דין ובין ירושה על פי צוואה
(ג) לחוק110 עוד מוצע למחוק את הוראות סעיף
הירושה, שלפיו מחליף אישור בית המשפט הסכמה
מפורשת של יורש נעדר. תחומיה של הוראה זו אינם
ברורים, ומכל מקום בדין הכללי יש מענה לסיטואציה
,(הוראות חוק הכשרות או הוראות חוק האפוטרופוס הכללי
(ב) לחוק הקיים, הושמטה111 ). הוראת סעיף1978-התשל"ח
.כמיותרת
: הוראות חוק הירושה הקיים
"חלוקה על פי הסכם
. (א) נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם110
.ביניהם או על פי צו בית המשפט
(ב) מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת
.הנכסים וינסה להביאם לידי הסכמה
(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יביא
.אישורו של בית המשפט במקום הסכמתו
(ד) מתחלקים נכסי העיזבון על פי הסכם בין
.117 עד112 היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים
חלוקה על פי צו בית המשפט
. (א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העיזבון111
.ביניהם על פי צו בית המשפט
(ב) מנהל העיזבון יביא לפני בית המשפט תכנית
.לחלוקת הנכסים
(ג) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי
העיזבון בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות
הצוואה, זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות
,מיוחדות לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש
".117 עד112 ינהג בית המשפט לפי הכללים שבסעיפים
, המוצעים789– ו788 כאמור בסעיפים
790 סעיף
אם אין הסכמה בין היורשים, או אם
אין הוראות חלוקה בצוואה, מונחה בית המשפט לפעול
בהתאם לפרק פירוק השיתוף שבחלק הנכסים. עם זאת יש
ייחוד מסוים בהליכי החלוקה שבירושה, המצריך הוראות
נפרדות. העדיפות ניתנת לחלוקה בעין של כלל הנכסים
בין היורשים, לרבות בדרך של נכס כנגד נכס. יצוין כי גם
.531 עד524 סעיפים *
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1039
משק חקלאי
]114 [ירש.791
משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי
(א)
העשוי לפרנס משפחה חקלאית, יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את
.היורשים האחרים אם שווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון
באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק
(ב)
החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב
בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו, יחליט בית
.המשפט לפני הנסיבות
היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את
(ג)
.המשק החקלאי, בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים
היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל
(ד)
תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור בסעיף
.)קטן (א
אי–כפיית שיתוף
])(ג117 [ירש.792
אין לחלק את נכסי העיזבון באופן שיורשים אחדים יהיו לבעלים במשותף של נכס
.מנכסי העיזבון בלא הסכמתם
(א) המוצע, בפרק פירוק השיתוף, קובעת526 הוראת סעיף
עדיפות לחלוקה בעין ועל כן היה ניתן, לכאורה ליישם
את ההוראה מחלק הנכסים על הליכי החלוקה בירושה
בדרך של חלוקת נכס כנגד נכס, וזאת גם אם לא היתה
נקבעת הוראה מיוחדת בחלק הירושה. ואולם נמצא כי יש
צורך בהבהרת הדרך המועדפת וכן בהתייחסות מיוחדת
לסיטואציות שכיחות בירושה, שבהן לאחד היורשים יש
קשר רגשי לנכס מסוים בעיזבון יותר מאשר לנכס אחר. בית
המשפט יוכל להתחשב בקשר רגשי זה או בתועלת של נכס
ליורש מסוים במסגרת ההכרעה לעניין חלוקה בעין. עוד
,מוצע לשמר את הדרך החלופית הייחודית של הגרלה
שיש בה כדי לאפשר חלוקה בעין, תוך הימנעות מהחצנת
מתחים אפשריים בין היורשים. בתיקון החוק הקיים אין
צורך להתייחס בהוראה הדנה בהגרלה לסעיפים שאליהם
,)115 ,114 ,113( לחוק הירושה116 מתייחסת הוראת סעיף
בוטל ולסעיפים האחרים אין רלוונטיות113 שכן סעיף
.לאפשרות ההגרלה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חלוקת נכס כנגד נכס
,. נכסי העיזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין112
בשים לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני
.ולערך הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני
חלוקה על פי הגרלה
עד112 . נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים116
". יחולו בין היורשים על פי גורל115
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
791 סעיף
לחוק הירושה, והיא114 הקיימת בסעיף
תחול כהוראה מיוחדת, אשר ההוראה הכללית לעניין
788 החלת דיני פירוק השיתוף (ראו דברי ההסבר לסעיפים
המוצעים) כפופה לה. מוצע בשלב זה שלא לשנות789–ו
.את הדין בסוגיה סבוכה זו
: נוסח חוק הירושה הקיים
"משק חקלאי
. (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה114
פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה
יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה- חקלאית
את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על
.המגיע לו מן העיזבון
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם
מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים
המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך
החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים
יחליט בית המשפט- האחרים, זמני סילוקו והבטחתו
.לפי הנסיבות
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של
- המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי
.בן–זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או
שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה
".מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור
ההוראה המוצעת חוזרת על הרציונל של
792 סעיף
(ג) לחוק הירושה, ואשר לפיו אין117 סעיף
לכפות שיתוף בנכס אחד שבעיזבון על כמה יורשים, אם
)הם אינם חפצים בשיתוף זה. הוראות סעיפים קטנים (א
. הושמטו כמיותרות117 ו–(ב) של סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"תיאום הזכויות של יורשים אחדים
. (א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחד117
היורשים, גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש
.באותה זכות במשותף
.791
משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי
(א)
העשוי לפרנס משפחה חקלאית, יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את
.היורשים האחרים אם שווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון
משק חקלאי
]114 [ירש
באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק
(ב)
החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב
בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו, יחליט בית
.המשפט לפני הנסיבות
היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את
(ג)
.המשק החקלאי, בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים
היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל
(ד)
תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור בסעיף
.)קטן (א
.792
אין לחלק את נכסי העיזבון באופן שיורשים אחדים יהיו לבעלים במשותף של נכס
.מנכסי העיזבון בלא הסכמתם
אי–כפיית שיתוף
])(ג117 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1040
מגורים וכלכלה
לזמן מעבר
]108 [ירש
.793
מי שערב פטירתו של המוריש גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה
(א)
ובין ששכר אותה בשכירות שאינה מתבטלת עם פטירתו, זכאי להוסיף ולגור בדירה
שישה חודשים לאחר המועד- שלושה חודשים לאחר מועד הפטירה, ואם היה יורש
האמור, ורשאי הוא להשתמש, במהלך אותה תקופה, במיטלטלי משק הבית המשותף
.אם השתמש בהם ערב פטירתו של המוריש
מי שערב פטירתו של המוריש גר עמו וכלכלתו היתה על המוריש, זכאי לקבל את
(ב)
.כלכלתו מן העיזבון במשך חודש ימים לאחר פטירתו של המוריש
אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העיזבון או כדי לגרוע מחלקו של
(ג)
יורש בעל זכויות כאמור, בעיזבון, ואין בהן כדי להוסיף על הוראות חוק הגנת הדייר
411964- או חוק הגנת הדייר (מוסדות ציבור), התשכ"ד1972-[נוסח משולב], התשל"ב
או מהוראות החוקים794 חוקי הגנת הדייר), או כדי לגרוע מהוראות סעיף- (בסימן זה
.האמורים
זכויות לעניין דירת
המגורים
]115 [ירש
.794
,דירה שהמוריש, ערב פטירתו, גר בה והיה בעליה או שהיה חוכרה לדורות
(א)
בחכירה שאינה מתבטלת עם פטירתו, רשאים בן זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה
,שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שירשו את הדירה; דמי השכירות
תקופת השכירות ותנאיה ייקבעו בהסכם בין הנותרים בדירה לבין יורשיה, ובאין הסכם
. בידי בית המשפט- ביניהם
,)בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת יורשי הדירה האמורים בסעיף קטן (א
(ב)
.שהזכות כאמור באותו סעיף קטן תחול רק כלפי מי שאין לו דיור חלופי
(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל
.אחד בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט
(ג) אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי
".הסכמתם
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
793 סעיף
, לחוק הירושה, בשינוי אחד108 בסעיף
)המבהיר כי זכות השכירות המוגבלת שבסעיף קטן (א
עוברת לזכאי רק אם השכירות אינה מתבטלת עם מות
.המוריש
: נוסח חוק הירושה הקיים
"מגורים וכלכלה לזמן מעבר
,. (א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו108
בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי
שישה- להוסיף ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש
חדשים לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה
תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש
.בהם ערב מות המוריש
(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן
היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העיזבון
.חודש ימים לאחר מות המוריש
(ג) אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי
העיזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעיזבון; ואין בהם כדי
,להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן
".115 או לגרוע מהוראות סעיף
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
794 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח115 בסעיף
.(ב) הקיים הושמטה בהיותה ארכאית115 ) של סעיף2( פסקה
(ג) הקיים מוזג עם סעיף קטן (א) המוצע בהוראה115 סעיף
החדשה. יצוין כי מנהל העיזבון או היורשים אינם יכולים
לפעול בניגוד להוראה זו, כפי שניתן אולי ללמוד מהוראות
117 עד112 (ד) לחוק הקיים, שלפיו הוראות סעיפים110 סעיף
, לא חלות אם יש הסכמה115 לחוק הקיים, ובכלל זה סעיף
בין היורשים. יצוין לעומת זאת, כי צד ג' יכול להתנות על
הוראה זו בחוזה השכירות עם המוריש ולקבוע כי זכות
.השכירות אינה עבירה למי שנקבע בהוראות הסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"דירת המגורים
. (א) דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר115
בה, רשאים בן זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה
שעה עם המוריש, להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים
שבחלקם נפלה הדירה; דמי השכירות, תקופתה ותנאיה
,ייקבעו בהסכם בין הנשארים בדירה לבין אותם היורשים
. על ידי בית המשפט- ובאין הסכם ביניהם
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים
:האמורים
) שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם1(
;דירה אחרת למגורים
) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק2(
מן הדירה, ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח
.וחדרי השירות, אם ישנם
.48 'ס"ח התשכ"ד, עמ 41
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1041
דירה שהמוריש, ערב פטירתו, גר בה ושכר אותה או חכר אותה בחכירה שאינה
(ג)
חכירה לדורות, תעבור זכות השכירות או זכות החכירה בה, לפי העניין, לבן זוגו, לילדיו
ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב פטירתו, ובלבד שהזכות כאמור אינה
.זכות המתבטלת עם פטירתו של המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר
חלוקה נוספת
]119 [ירש.795
חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן
זה, ואולם אין לחזור ולחלק את אשר חולק, אלא בהסכמת כל הנוגעים בדבר או אם
מצא בית המשפט כי החלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים
.היו ידועים אותו זמן
תיקון חלוקה
]120 [ירש.796
חולק העיזבון, על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן התגלו
עובדות חדשות ולפיהן שומת נכס מנכסי העיזבון היתה מוטעית בשיעור בלתי סביר, או
שתוקן או בוטל צו הירושה או צו קיום הצוואה שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים
מי שקיבלו יותר מחלקם בהשבה לפי הוראות פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט, בחלק
.*משנה רביעי לחלק השלישי
סימן ה': ניהול העיזבון וחלוקתו בידי היורשים
ניהול וחלוקה
בידי היורשים
]) (ב121 [ירש
.797
.לא התמנה מנהל עיזבון, ינוהל העיזבון ויחולק בידי היורשים
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו גם על
דירה ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש
;שנים וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו
.והוא, על אף האמור לעניין זה בחוזה השכירות
(ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר
בה ערב מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה
,מתבטלת במות המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר
תימסר לבן זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה
".עם המוריש ערב מותו
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה הקיימת
795 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח119 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חלוקה נוספת
,. חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים119
יחולקו אף הם לפי הוראות סימן זה, אך אין לחזור ולחלק
את אשר חולק אלא בהסכמת הנוגעים בדבר או במידה
שנראה לבית המשפט שהחלוקה הקודמת הייתה נעשית
".אחרת אילו הנכסים הנוספים היו ידועים אותו זמן
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
796 סעיף
לחוק הירושה, בכמה120 הקיימת בסעיף
שינויים. ההוראה הקיימת מאפשרת תיקון חלוקה רק אם
שומת הנכסים מוטעית ביותר משישית. מוצע לקבוע
הוראה גמישה יותר שתתייחס לשומה מוטעית בשיעור
"בלתי סביר". עוד מוצע כי על חיוב ההשבה המוטל על מי
שקיבל יותר לפי השומה המוטעית או הטעות שבצו, יחול
הפרק הדן בעשיית עושר ולא במשפט, לרבות ההוראות
.הפוטרות מחיוב זה במקרים הקבועים שם
: נוסח חוק הירושה הקיים
"תיקון חלוקה
. (א) חולק העיזבון, אם על פי הסכם בין היורשים120
ואם על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן נודעו עובדות
המראות ששומת נכס מנכסי העיזבון הייתה מוטעית ביותר
מששית, או שתוקן או בוטל צו הירושה או צו הקיום שעל
יסודם נעשתה החלוקה, חייבים אלה שקיבלו יותר מחלקם
להחזיר את היתרה לאלה שקיבלו פחות מחלקם, ובלבד
שמי שקיבל מנכסי העיזבון בתום לב אינו חייב להחזיר
.אלא מה שנשאר בידו
, (ב) באין הסכמה בין הצדדים יקבע בית המשפט
".לפי הנסיבות, אם ההחזרה תהיה בעין או בכסף
היורשים בידי וחלוקתו העיזבון ניהול :'ה סימן
)(ב121 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
797 סעיף
לחוק הירושה. יצוין כי הוראת סעיף
(א) לחוק האמור, אשר קובעת איסור על היורשים121
לפעול בעיזבון אם התמנה מנהל עיזבון, הועברה לסימן
.) המוצע768 הדן במנהל העיזבון (סעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוראה כללית
. (ב) לא נתמנה מנהל עיזבון, ינוהל ויחולק העיזבון121
".על ידי היורשים לפי הוראות סימן זה
.419 עד410 סעיפים *
דירה שהמוריש, ערב פטירתו, גר בה ושכר אותה או חכר אותה בחכירה שאינה
(ג)
חכירה לדורות, תעבור זכות השכירות או זכות החכירה בה, לפי העניין, לבן זוגו, לילדיו
ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש ערב פטירתו, ובלבד שהזכות כאמור אינה
.זכות המתבטלת עם פטירתו של המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר
.795
חולק העיזבון ולאחר מכן נתגלו נכסי עיזבון נוספים, יחולקו אף הם לפי הוראות סימן
זה, ואולם אין לחזור ולחלק את אשר חולק, אלא בהסכמת כל הנוגעים בדבר או אם
מצא בית המשפט כי החלוקה הקודמת היתה נעשית אחרת אילו הנכסים הנוספים
.היו ידועים אותו זמן
חלוקה נוספת
]119 [ירש
.796
חולק העיזבון, על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית המשפט, ולאחר מכן התגלו
עובדות חדשות ולפיהן שומת נכס מנכסי העיזבון היתה מוטעית בשיעור בלתי סביר, או
שתוקן או בוטל צו הירושה או צו קיום הצוואה שעל יסודם נעשתה החלוקה, חייבים
מי שקיבלו יותר מחלקם בהשבה לפי הוראות פרק שני: עשיית עושר ולא במשפט, בחלק
.*משנה רביעי לחלק השלישי
תיקון חלוקה
]120 [ירש
סימן ה': ניהול העיזבון וחלוקתו בידי היורשים
.797
.לא התמנה מנהל עיזבון, ינוהל העיזבון ויחולק בידי היורשים
ניהול וחלוקה
בידי היורשים
]) (ב121 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1042
תחולת הוראות
]125 ,124 ,122 [ירש.798
והוראות סימנים ג' ו–ד' יחולו, בשינויים המחויבים, על ניהול777– ו775 הוראות סעיפים
.העיזבון וחלוקתו בידי היורשים
סימן ו': אחריות היורשים לחובות העיזבון
אחריות היורשים
לחובות העיזבון
])(א127 ,126 [ירש
.799
. עד לחלוקת העיזבון אין יורש אחראי לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון
(א)
חולק העיזבון ולא סולקו כל חובות העיזבון, אין היורש אחראי כלפי הנושים
(ב)
.לחובות שלא סולקו, אלא כדי מה שקיבל מן העיזבון בזמן החלוקה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות
798 סעיף
, לחוק הירושה125– ו124 ,122 סעיפים
הקיים מורה בהוראות122 בשינויים מסוימים. סעיף
מפורטות כיצד לנהוג כאשר יש כמה יורשים, אשר
, הקובע הוראות122 מנהלים את העיזבון. במקום סעיף
775 לעניין פעולת יורשים אחדים מוצע להפנות לסעיף
המוצע, הדן בפעולות מנהלי עיזבון אחדים, כך שהדין
שיחול במצבים אלה יהיה דומה. כמו כן מוצע להפנות
המוצע, הקובעת את תוצאת פעולה777 להוראת סעיף
משפטית שנעשתה עם צד ג' בידי אחד היורשים אם פעל
בלא הסכמה או אישור בית המשפט. יצוין כי האפשרות
סיפה לחוק125 של היורשים להגיש פרטה, כאמור בסעיף
.הירושה בוטלה, בהיותה בלתי מעשית
: נוסח חוק הירושה הקיים
"יורשים אחדים
. (א) בניהול העיזבון חייבים היורשים לפעול תוך122
הסכמה; בעניין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט
.בית המשפט
(ב) פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה
.הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע
בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול
.שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה
(ג) בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן
.היורשים לפעול על דעת עצמו
סילוק חובות
,. על סילוק חובות העיזבון על ידי היורשים יחולו124
.106 עד100 בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים
חלוקת העיזבון
. על חלוקת העיזבון בין היורשים יחולו, בשינויים125
. הגשת פרטת120 עד107 המחוייבים, הוראות הסעיפים
תהא רשות בידי היורשים, כולם118 חלוקה כאמור בסעיף
".או מקצתם
העיזבון לחובות היורשים אחריות :'ו סימן
ההוראות המוצעות בסימן זה יחליפו את ההסדר
.הקיים כיום בכל הנוגע לאחריות היורשים לחובות העיזבון
מטרתם של הסעיפים היא להסדיר את שאלת אחריות
היורשים לחובות העיזבון לאחר שנכסי העיזבון מוזגו עם
נכסיהם הפרטיים, היינו לאחר סיום הליך החלוקה. יצוין
כי את ההוראות בסימן זה יש לקרוא בשילוב עם ההוראות
האחרות הנוגעות לתשלום חובות לנושים במהלך הליכי
המוצע). בין ההוראות779 החלוקה (כמו למשל, בסעיף
כולן יש יחסי גומלין, באשר הן מתייחסות גם ליחסים בין
היורשים על סוגיהם (יורשי חלקים, יורשי מנות) לנושים
.וכן בין היורשים, בינם לבין עצמם
חוק הירושה הקיים קובע מדרג של אחריות לחובות
בהתאם לפעולות היורשים והנושים. בצד אחד של המדרג
ניצב יורש שלא ידע על חובות שלא סולקו כשפורסמה הודעת
.)נושים. יורש זה לא יהיה אחראי לחובות (כלפי הנושים
בצד שני של המדרג ניצב יורש שידע על החובות וכאשר לא
פורסמה הודעת נושים; יורש זה יהיה אחראי לכל החובות
גם אם הם עולים על מה שקיבל מהעיזבון ועד לשווי כלל
הנכסים שבעיזבון. עוד קובע ההסדר הקיים כללים לעניין
הקיים) וכללים לעניין אחריות133 פטור מאחריות (סעיף
מוגברת של יורש שהעלים חוב או נכס של העיזבון ובכך
הקיים). הכללים הקבועים129 הכשיל את סילוק החובות (סעיף
בחוק הקיים הם נוקשים ואינם צודקים בהכרח. לכאורה ניתן
אמנם לתקן את העוול שנגרם ליורש ששילם מתוך נכסיו
הפרטיים (כדי שווי של כל העיזבון) או לאזן את זכייתו של
יורש שלא נתפס כאחראי לחוב כלל, באמצעות הכללים
לחוק המפרט את משטר האחריות בין134 הקבועים בסעיף
היורשים, בינם לבין עצמם. ואולם הנטל המוטל על היורשים
ששילמו לנושה מתוך נכסיהם הפרטיים לתבוע השתתפות
מהיורשים האחרים, ומנגד, הנטל המוטל על הנושה לתבוע
רק את היורשים האחראים כלפיו, שאינם פטורים לחלוטין
מאחריות זו, אינו סביר. ההצעה תתקן חוסר סבירות זו. לבסוף
יצוין כי יש דמיון תאורטי בין הוראות סימן זה לסוגיית ריבוי
חייבים. הפרק המוצע עושה את הקישורים להוראות הכלליות
.בעניין זה שבחוק המוצע
)לסעיף קטן (א
799 סעיף
לחוק126 ההוראה חוזרת על הוראת סעיף
הירושה. על אף שננקטת לשון יחיד, מטרתו של הסעיף
להביע את הרעיון הכללי, שלפיו העיזבון אמנם כולל גם
את חובות המוריש, אך היורשים אינם אחראים לכלל
;חובות אלה, אם הם גבוהים יותר ממסת נכסי העיזבון
,"לשון אחרת, אין בדין הירושה הישראלי "ירושה שלילית
שכן במצב שבו העיזבון חדל פירעון הוא ינוהל לפי דיני
.) המוצע783 פשיטת הרגל (ראו דברי ההסבר לסעיף
)לסעיף קטן (ב
, ההסדר המוצע קובע מסגרת גמישה יותר להפעלה
אשר אינה מקנה עוד חשיבות לפרסום הודעה לנושים
(החובה או האפשרות לפנות לנושים להודיע על תביעת
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1043
.היורשים חבים כלפי הנושה בחיוב אחד
(ג)
אחריות יורש מנה
],ח131 [ירש.800
(ב), יורש של מנה בעיזבון אינו אחראי לחובות שלא סולקו עד799 על אף הוראות סעיף
לחלוקת העיזבון, אלא אם כן הנושה נקט פעולות סבירות לגביית החוב מכל היורשים
.שאינם יורשי מנות, ולא הצליח לגבות את חובו, כולו או חלקו
אחריות מוגברת
]129,128 [ירש.801
- 800–(ב) ו799 על אף הוראות סעיפים
הוכשל סילוק חובות העיזבון משום שיורש העלים נכס מנכסי העיזבון, אחראי
)1(
;היורש לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה
.) בוטלה- לחוק הירושה123– ו99 החוב, כאמור בסעיפים
לפי ההצעה ייקבע הכלל, שלפיו, במקרה הרגיל, יורש
אחראי כלפי הנושה עד לשווי מה שקיבל מהעיזבון, ולא
יותר. כיוון שכך, במצב הרגיל לא יוכל הנושה לפנות לאחד
היורשים ולדרוש את מלוא החוב, גם אם אותו יורש ידע
על אי–סילוק החוב. החריגים לכלל זה מפורטים בסעיפים
. המוצעים801– ו800
)לסעיף קטן (ג
במונחים של סוגיית ריבוי חייבים, ניתן לראות
, המוצע77 ביורשים כמי שחבים בחיוב אחד. כאמור בסעיף
כל היורשים חייבים כלפי הנושה לספק את אותו אינטרס
, נשייתו כלפי המוריש. הקביעה אם חיובם הוא לחוד-
יחד, או יחד ולחוד יכולה להיות תלויית נסיבות. יצוין
כי ההוראות השונות שבסימן זה מהוות דין מיוחד ביחס
להוראות השונות שבסימן העוסק בריבוי חייבים (סעיפים
המוצעים). כך למשל, עדיפותם של יורשי המנות86 עד79
בעיזבון ביחס ליורשי החלקים בעיזבון היא דין מיוחד החל
.על חייבים שהם יורשים
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אחריות בנכסי העיזבון
. עד לחלוקת העיזבון אין היורשים אחראים לחובות126
.העיזבון אלא בנכסי העיזבון
אחריות כדי מה שקיבל
. (א) חולק העיזבון אחרי שהוזמנו הנושים לפי127
ואחרי שסולקו החובות שהיו123 או לפי סעיף99 סעיף
ידועים בזמן החלוקה, אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו
אלא אם הוכח שידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שוויו
.של מה שקיבל מן העיזבון
125 או לפי סעיף118 (ב) פרטת החלוקה לפי סעיף
תהיה ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העיזבון, ואם
". גם לשוויו- הייתה כלולה בה שומה
,יורש המנה זוכה להתייחסות מיוחדת
800 סעיף
אשר מהווה חריג לכלל הקבוע לעיל לעניין
אחריות יורש עד כדי מה שקיבל מהעיזבון. זאת, שכן בדרך
כלל, ואם אין הוראה אחרת בצוואה, זכותו עדיפה על
"פני יורשים שאינם יורשי מנה ורואים בו "יורש מנה נטו
.) המוצעים804– ו787 ,779 (וראו גם דברי ההסבר לסעיפים
עדיפות זו באה לידי ביטוי גם לאחר שחולק העיזבון
והנושה פונה ליורש המנה כדי להיפרע מחובו. בדומה
(א) לחוק הירושה, מובהר כי ככלל יורש131 להוראת סעיף
מנה אינו אחראי כלפי הנושה. הוראה זו רוככה במעט
המוצע (הדן779 יחסית לחוק הקיים, ובדומה להוראת סעיף
באחריות במהלך הליכי ההורשה), נקבע גם כאן, כי כאשר
הנושה אינו מצליח לגבות את חובו מיורשי החלקים על
.אף נקיטת פעולות סבירות, יוכל הוא לפנות ליורש המנה
הוראה זו תחול גם במצב שבו לא היה בחלקים שקיבלו
יורשי החלקים כדי לכסות את כל החוב, שכן גם במצב זה
לא יוכל הנושה לגבות את חובו מיורשי החלקים, על אף כל
פעולת גבייה שביצע. חריג לכלל זה הוא המצב שבו יורש
.מנה העלים חוב או נכס כדי להכשיל את סילוק החובות
במצב זה אין הצדקה לפטור את יורש המנה מאחריות כלפי
הנושה, גם אם הנושה היה יכול לפנות קודם לכן ליורש
. המוצע801 החלק ויחולו הוראות סעיף
עוד יצוין כי בהתחשבנות בין יורש המנה שחויב
בתשלום ליורשים האחרים, עדיין ייתכן שיורש המנה זכאי
להשתתפות מיורשי החלקים או יורשי המנות האחרים
.)(ב) ו–(ג) המוצעים804 (וראו להלן דברי ההסבר לסעיף
(ב) לחוק הירושה, שלפיה זוכה131 ועוד, ההוראה בסעיף
מנה אינו אחראי לתשלום חוב שאחראי בו זוכה של מנה
.אחרת בוטלה בהיותה מיותרת
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אחריות של זוכה במנה
. (א) הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור131
, לחובות העיזבון שלא סולקו לפני130 עד127 בסעיפים
חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העיזבון, ונושה
אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש
.שאינו זוכה במנה
(ב) הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים
".אחרים
(ב) הוא799 חריג שני לכלל הקבוע בסעיף
801 סעיף
במצב שבו יורש פועל ביודעין כדי להכשיל
את סילוק החובות על ידי העלמת חוב או נכס מנכסי
העיזבון. במצב זה יוכלו הנושים לפעול נגד היורש המעלים
ולדרוש ממנו את קיום החיובים, גם אם בכך ייאלץ לשלם
,להם יותר מכפי שקיבל מהעיזבון. ככל שהועלם נכס
יוכלו הנושים לפנות ליורש המעלים ולדרוש את קיום
מלוא החובות עד לשווי כלל העיזבון בזמן החלוקה. ככל
שהועלם חוב, יוכל הנושה שחובו הועלם לדרוש מהיורש
.היורשים חבים כלפי הנושה בחיוב אחד
(ג)
.800
(ב), יורש של מנה בעיזבון אינו אחראי לחובות שלא סולקו עד799 על אף הוראות סעיף
לחלוקת העיזבון, אלא אם כן הנושה נקט פעולות סבירות לגביית החוב מכל היורשים
.שאינם יורשי מנות, ולא הצליח לגבות את חובו, כולו או חלקו
אחריות יורש מנה
],ח131 [ירש
.801
- 800–(ב) ו799 על אף הוראות סעיפים אחריות מוגברת
]129,128 [ירש
הוכשל סילוק חובות העיזבון משום שיורש העלים נכס מנכסי העיזבון, אחראי
)1(
;היורש לכל החובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1044
הוכשל סילוק חובות העיזבון משום שיורש העלים את קיומו של חוב, אחראי
)2(
.היורש לתשלום החוב שהעלים כדי שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה
פטור מאחריות
,132 ,)(א127 ,[ירש
], ח133
.802
בית המשפט רשאי לפטור יורש מאחריותו לחובות שלא סולקו, לפי סימן זה, כולה או
:חלקה, בהתקיים, בין השאר, אחד מאלה
היורש נהג בתום לב ביחס לחובות העיזבון, ובכלל זה לא ידע על חובות שלא
)1(
;סולקו עד למועד חלוקת העיזבון
;היורש שינה את מצבו בתום לב בהסתמך על מה שקיבל מהעיזבון
)2(
לפני חלוקת העיזבון עשה היורש, בעצמו או באמצעות מנהל העיזבון, פעולות
)3(
;לאיתור הנושים
הנושה ידע או היה עליו לדעת על האפשרות לגבות את חובו מהעיזבון, והוא
)4(
.לא פעל לצורך הגבייה או השתהה בפעולתו זו
המעלים לשלם את החוב עד כדי שווי של כל העיזבון
בזמן החלוקה. הוראה זו מקלה על הנושים בכך שאין היא
מאלצת אותם לפנות לכל אחד מהיורשים כדי לכסות את
כל החוב, שכן נוכח האחריות המוגברת המוחלת על היורש
המעלים, יכולים הם להיפרע ממנו בלבד. עוד יצוין כי
ביחס לפעולת יורש המעלים חובות או נכסים, אין אבחנה
בין יורשי חלקים ליורשי מנה, וליורש המנה לא ניתנת
.עדיפות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אחריות כדי כל העיזבון
. (א) חולק העיזבון בלי שהוזמנו הנושים ובלי128
שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל
יורש לחובות שלא סולקו כדי שוויו של כל העיזבון בזמן
החלוקה; אולם אם הוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן
החלוקה, יהיה אחראי לו רק כדי שוויו של מה שקיבל
.מן העיזבון
(ב) הוכחת שוויו של העיזבון או של מה שיורש
. על היורש- קיבל מן העיזבון
אחריות במקרים מיוחדים
- 128– ו127 . על אף האמור בסעיפים129
) יורש שהעלים מנכסי העיזבון ומנע בכך סילוקם1(
של חובות, אחראי לכל החובות שלא סולקו כדי
;שוויו של כל העיזבון בזמן החלוקה
) יורש שהעלים קיומו של חוב או הכשיל בדרך2(
אחרת את סילוקו, אחראי לאותו חוב כדי שוויו של
".כל העיזבון בזמן החלוקה
הסעיף המוצע עוסק בפטור מאחריות
802 סעיף
שיכול בית המשפט לתת לאחד היורשים
האחראים לחובות. הסעיף קובע רשימה בלתי סגורה של
נסיבות שעל פיהן יוכל בית המשפט לבחון את הפטור
המבוקש. יצוין כי בהינתן קיומו של פטור, יופנה הנושה
ליורש אחר כדי לנסות לגבות את חובו, ואזי ייתכן שהיורש
,ששילם את החוב יחזור ליורש שקיבל את הפטור. מובן
כי ייתכן שכל היורשים יזכו בפטור כאמור, ואזי לא תהיה
כמובן כל השתתפות ביניהם, והנושה לא יוכל לגבות
עוד את חובו. הקריטריונים לקביעת הפטור מהאחריות
נקבעו בהיקש לכללי הפטור מהשבה בדיני עשיית
המוצע). עם זאת לא419 עושר ולא במשפט (ראו סעיף
ניתן להפנות לדינים אלה כפשוטם, שכן אין מדובר כאן
בהשבה של טובת הנאה שהועברה לאדם (היורש) בלי
שהיה זכאי לה על פי דין, אלא בחוב של היורש כלפי
הנושה, שמקורו בחיובים של המוריש כלפי הנושה. דיני
,עשיית העושר מתאימים יותר ליחסים שבין היורשים
בינם לבין עצמם, בהינתן תשלום יתר של אחד היורשים
יחסית ליורש אחר. בין הקריטריונים שפורטו ניתן למצוא
כאלה המתייחסים להתנהגות היורש בעת חלוקת העיזבון
ולאחריה וכן להתנהגות הנושה ביחס לחובו הנטען. עם זאת
ההפחתה בזכותו של הנושה עד כדי חסימתה הקטגורית
במצבים שבהם איחר בהגשת תביעת החוב (כאמור
. בוטלה- ) לחוק הירושה132 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אחריות לחוב כולו או לחלק ממנו
. (א) נושה שיורש אחראי לחובו לפי הוראות סימן132
זה, רשאי לתבוע ממנו את מלוא תביעתו במידה שאינה
עולה על היקף אחריותו של היורש, ובלבד שהודיע על
או99 תביעתו תוך התקופה שנקבעה בהזמנה לפי סעיף
., אם הייתה הזמנה כזאת123 סעיף
(ב) נושה שלא הודיע על תביעתו תוך התקופה
, ואין לו הצדקה123 או סעיף99 שנקבעה בהזמנה לפי סעיף
לאי הודעתו, אינו רשאי לתבוע מיורש אלא חלק יחסי
מתביעתו כיחס חלקו של אותו יורש בעיזבון כולו, ותוך
.שנתיים מתום אותה תקופה
פטור מאחריות
,. מי שאחראי לחובות העיזבון לפי הוראות סימן זה133
רשאי בית המשפט לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם
נהג לגבי חובות העיזבון בתום לב ומה שקיבל מהעיזבון
הוא מועט או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה
".פטור זה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1045
דין העברה ושעבוד
של חלק בעיזבון
]130 [ירש
.803
יורש שלפני חלוקת העיזבון העביר או שעבד את חלקו בעיזבון או את זכותו לגבי
(א)
., אין בכך כדי לפטור אותו מאחריותו לחובות העיזבון701 מנה בעיזבון, כאמור בסעיף
מקבל החלק או הזכות לגבי המנה, שהעביר יורש לפי סעיף קטן (א), אחראי, כערב
(ב)
לאותו יורש, לחובות העיזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, כדי שוויו של מה שקיבל מן
העיזבון, ומקבל השעבוד לפי סעיף קטן (א) אחראי כאמור, כדי מה שקיבל תוך מימוש
.השעבוד
זכויות להשתתפות
או לשיפוי בין
יורשים
], ח134 [ירש
.804
זכאי לשיפוי מהיורשים800 יורש של מנה בעיזבון שסילק חוב כאמור בסעיף
(א)
האחרים שירשו חלקים מהעיזבון, בהתאם לחלקיהם היחסיים, ואם סילק חוב כאמור רק
משום שלא היה בעיזבון כדי סילוק החובות בלא מימוש המנה, זכאי הוא להשתתפות
.גם מיורשי המנות האחרים בהתאם ליחס השווי של מנתם
(ג) והוראות סעיף קטן (א), יורש של חלק מהעיזבון או של84 על אף הוראות סעיף
(ב)
, אינו זכאי להשתתפות או801 מנה בעיזבון שסילק חוב משום שפעל כאמור בסעיף
לשיפוי, לפי העניין, מהיורשים האחרים, אלא אם כן הכשלת סילוק החוב זיכתה גם
.את היורשים האחרים
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
803 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח130 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"דין העברה ושעבוד של חלק בעיזבון
. (א) יורש שהעביר או ששיעבד את חלקו בעיזבון130
, אין הדבר פוגע באחריותו7 שטרם חולק, כאמור בסעיף
.לחובות העיזבון
, (ב) מקבל ההעברה אחראי, כערב לאותו יורש
לחובות העיזבון שלא סולקו לפני חלוקתו כדי שוויו של
כדי מה שקיבל- מה שקיבל מן העיזבון, ומקבל השעבוד
".תוך מימוש השעבוד
לחוק הירושה אינן134 הוראות סעיף
804 סעיף
ברורות כל צרכן. הכלל המרכזי העולה מהן
הוא כי יורשי החלקים בעיזבון חולקים ביניהם את נטל
,החובות, משמע אם יורש חלק סילק חוב יותר מכפי חלקו
יוכל הוא לזכות בהשתתפות מיורשי החלקים האחרים. עם
זאת לא ברור מהוראות הסעיף אם יורשי החלקים יכולים
לדרוש מיורשי המנות להשתתף בחובות לנושים, וכן מהו
היחס בין יורשי המנות, בינם לבין עצמם. עוד לא ברור
מלשון הסיפה של סעיף קטן (א), אם היא מתייחסת לרישה
.של הסעיף הקטן או לאמצעו
מוצע לקבוע הוראות ברורות יותר שתהיה בהן
התייחסות מפורשת ליחסים שבין יורשי החלקים ובין
.יורשי המנות
הכלל ביחס ליורשי החלקים הוא הברור והמובהק
ביותר והוא נובע מהכללים הרגילים החלים לעניינם של
,(ג) המוצעים84– ו83 החייבים בחיוב אחד. כאמור בסעיפים
בפרק העוסק בריבוי חייבים, יורשי חלקים חבים כלפי
הנושה בהתאם ליחס חלקיהם בעיזבון, ויורש ששילם
,יותר מכפי חלקו זכאי להשתתפות מהיורשים האחרים
שלא שילמו כפי חלקם. שאר ההוראות הדנות בזכות
ההשתתפות או השיפוי בין היורשים לסוגיהם, הן הוראות
.מיוחדות לירושה ועל כן הן נותרו בסעיף כאן
)לסעיף קטן (א
הוראה זו קובעת במפורש את משטר ההשתתפות בין
יורשי המנה. כאשר יורש מנה שילם חוב של נושה, שלא
הצליח לגבות את חובו מיורשי החלקים כאמור בסעיף
המוצע, הוא זכאי, ראשית, לשיפוי כדי מלוא מנתו800
מיורשי החלקים בהתאם לחלקיהם היחסיים. אם עסקינן
במצב שבו יורש מנה שילם חוב לנושה משום שלא היה
די בתשלום מלוא החוב מתוך החלקים שקיבלו יורשי
החלקים, זכאי יורש המנה להשתתפות מצד יורשי המנות
.האחרים על פי היחס של שווי מנתם
)לסעיף קטן (ב
בחוק הקיים אין התייחסות מפורשת למצב שבו יורשי
החלקים או יורשי המנות פעלו בצורה מודעת להעלמת
.החוב או נכס מנכסי העיזבון לצורך הכשלת סילוק החוב
לכאורה עולה כי גם יורשים אלה זכאים להשתתפות. מוצע
לקבוע כי זכותם של יורשים אלה להשתתפות מיורשי
חלקים אחרים או מיורשי מנות אחרות כפופה למידת
ההנאה שבה זכו היורשים האחרים כאמור מפעולתו
.הפסולה של היורש
: נוסח חוק הירושה הקיים
"חלוקת נטל החובות בין היורשים לבין עצמם
. (א) היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות134
העיזבון לפי יחס חלקיהם בעיזבון, זולת אם הורה המוריש
בצוואתו על חלוקה אחרת של נטל החובות, ובלבד שלא ישא
.יורש בחובות העיזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים
(ב) יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו
לבין היורשים האחרים רשאי לדרוש מן האחרים החזרת
".היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם
.803
יורש שלפני חלוקת העיזבון העביר או שעבד את חלקו בעיזבון או את זכותו לגבי
(א)
., אין בכך כדי לפטור אותו מאחריותו לחובות העיזבון701 מנה בעיזבון, כאמור בסעיף
דין העברה ושעבוד
של חלק בעיזבון
]130 [ירש
מקבל החלק או הזכות לגבי המנה, שהעביר יורש לפי סעיף קטן (א), אחראי, כערב
(ב)
לאותו יורש, לחובות העיזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, כדי שוויו של מה שקיבל מן
העיזבון, ומקבל השעבוד לפי סעיף קטן (א) אחראי כאמור, כדי מה שקיבל תוך מימוש
.השעבוד
.804
זכאי לשיפוי מהיורשים800 יורש של מנה בעיזבון שסילק חוב כאמור בסעיף
(א)
האחרים שירשו חלקים מהעיזבון, בהתאם לחלקיהם היחסיים, ואם סילק חוב כאמור רק
משום שלא היה בעיזבון כדי סילוק החובות בלא מימוש המנה, זכאי הוא להשתתפות
.גם מיורשי המנות האחרים בהתאם ליחס השווי של מנתם
זכויות להשתתפות
או לשיפוי בין
יורשים
], ח134 [ירש
(ג) והוראות סעיף קטן (א), יורש של חלק מהעיזבון או של84 על אף הוראות סעיף
(ב)
, אינו זכאי להשתתפות או801 מנה בעיזבון שסילק חוב משום שפעל כאמור בסעיף
לשיפוי, לפי העניין, מהיורשים האחרים, אלא אם כן הכשלת סילוק החוב זיכתה גם
.את היורשים האחרים
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1046
חלק משנה רביעי: הוראות שונות
לאומי פרטי–פרק ראשון: משפט בין
הגדרה לפרק משפט
בין–לאומי פרטי
]135 [ירש
.805
, המקום שבו נמצא מרכז חייו, ולעניין קטין או חסוי- בפרק זה, "מקום מושב" של אדם
חזקה שמקום מושבו הוא במקום מושבו של אפוטרופסו כל עוד לא הוכח שמרכז חייו
.נמצא במקום אחר
סמכות בתי המשפט
הישראליים
]136 [ירש
.806
בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמקום מושבו ביום פטירתו
.היה בישראל או שהניח נכסים בישראל
ברירת הדין
]137 [ירש.807
על הירושה יחול דין מקום מושבו של המוריש בשעת פטירתו, למעט במקרים המפורטים
.810 עד808 בסעיפים
דין נכסים
מסיימים
]138 [ירש
.808
.נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום הימצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין
כשרות לצוות
]139 [ירש809
.על הכשרות לצוות יחול דין מקום מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה
צורת הצוואה
]140 [ירש
.810
צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין בישראל, לפי דין מקום
(א)
,עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל של המצווה או לפי דין אזרחותו
גם לפי דין- בשעת עשיית הצוואה או בשעת פטירתו, ואם הצוואה נוגעת למקרקעין
.מקום הימצאם
לעניין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי
(ב)
.הצוואה כעניין שבצורה
משמעות מונחים
]141 [ירש.811
תהיה לכל מונח המשמעות שיש810 עד807 לעניין קביעת הסמכות והדין לפי סעיפים
.לו בדין הישראלי
שונות הוראות :רביעי משנה חלק
פרטי לאומי–בין משפט :ראשון פרק
הוראות הסעיפים המוצעים חוזרות על
סעיפים
הוראות חוק הירושה. כאשר יחוקק בעתיד
814 עד805
חלק המשפט הבין–לאומי הפרטי וישולב
בהוראות החוק המוצע (ראו מבוא לדברי ההסבר), תיעשה
ההתאמה הנדרשת לדין הבין–לאומי שיחול על חלק
.הירושה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הגדרה
המקום בו נמצא מרכז- . בפרק זה "מושב" של אדם135
חייו; קטין, פסול–דין וחסוי, חזקה עליו שמושבו הוא במקום
מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית
, כל עוד לא הוכח שמרכז1962-והאפוטרופסות, התשכ"ב
.חייו נמצא במקום אחר
סמכות בתי המשפט הישראליים
. בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם136
.שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל
ברירת הדין
. על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת137
.140 עד138 מותו, חוץ מן האמור בסעיפים
דין נכסים מסוימיים
. נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום הימצאם138
.בלבד, יחול על ירושתם אותו דין
כשרות לצוות
. על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה139
.בשעת עשיית הצוואה
צורת הצוואה
. (א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה140
לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום
מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של
המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה
. גם לפי דין מקום הימצאם- נוגעת למקרקעין
(ב) לעניין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו
את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כעניין
.שבצורה
מיון מונחים
136 . לעניין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים141
תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין140 עד
.הישראלי
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1047
דין חוץ
המפנה אל דין
אחר
]142 [ירש
.812
על אף האמור בפרק זה, חל דין של מדינה מסוימת ואותו דין מפנה אל דין חוץ, אין
נזקקים להפניה, ויחול הדין הפנימי של אותה מדינה; ואולם כשהדין של אותה מדינה
.מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפניה ויחול הדין הפנימי הישראלי
דין חוץ שאין
נזקקים לו
]143 [ירש
.813
על אף האמור בפרק זה, חל דין חוץ, אין נזקקים לו אם הוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין
.או לאום או סותר את תקנת הציבור בישראל
סייג לתחולת
דין חוץ
]144 [ירש
.814
על אף האמור בפרק זה, דין חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאינו בן זוג
או קרוב של המוריש, אין נזקקים לו אם אותו דין חוץ מכיר בזכויות ירושה על פי דין
.המוקנות בדין הישראלי
פרק שני: הוראות נוספות
ריבוי נישואין
]146 [ירש.815
היה המוריש ערב פטירתו נשוי ליותר מבן זוג אחד, יחולק מה שמגיע לבן הזוג בירושה
.על פי דין בין בני הזוג הנשואים כאמור, בשווה
כספים על פי
פוליסת ביטוח
חיים או מקופת
גמל
]147 [ירש
.816
בסעיף זה, "חברה מנהלת", "מבטח", "קופת ביטוח", "קופת גמל", "קופת גמל
(א)
כהגדרתם בחוק הפיקוח על- "לפיצויים", "קופת גמל לקצבה" ו"קופת גמל לתגמולים
.2005-שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה
דין–חוץ המפנה אל דין אחר
. על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה142
,פלונית ואותו דין מפנה אל דין–חוץ, אין נזקקים להפנייה
אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם כשהדין
של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפנייה
.ויחול הדין הפנימי הישראלי
דין–חוץ שאין נזקקים לו
. על אף האמור בחוק זה, כשחל דין חוץ, אין נזקקים143
לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום או
.סותר תקנת הציבור בישראל
סייג לתחולת דין–חוץ
-. על אף האמור בחוק זה, דין–חוץ המקנה זכויות144
ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת–דם או
קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא
במידה שאותו דין–חוץ מכיר בזכויות–ירושה כאמור
".המוקנות בדין הישראלי
נוספות הוראות :שני פרק
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה
815 סעיף
לחוק הירושה, בשינוי146 הקיימת בסעיף
נוסח. על פי הנוסח המוצע מובהר כי ההוראה תחול גם
על מורישה שערב מותה היתה נשואה לשני גברים. עוד
יצוין כי ההוראה אינה חלה על ירושה על פי צוואה, שכן
במקרה שבו יש למצווה שני בני זוג יחולק העיזבון על פי
.אומד דעתו של המצווה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"ירושה במקרים מסויימים
. אדם שבמותו היה נשוי ליותר מאשה אחת, מה146
שמגיע לבן–זוג בירושה על פי דין יחולק בין אלמנותיו
".בשווה
לחוק הירושה נקבעה הוראה147 בסעיף
816 סעיף
,החורגת מהמדיניות הכללית של החוק
שכן היא עוסקת בהיקף העיזבון. ההוראה קובעת כי כספים
,מסוגים מסוימים, אשר יש לשלמם עקב מותו של אדם
לא ייכללו בעיזבון (נכסים מלבר עיזבון). משמעותה של
הוראה זו היא כי על כספים אלה לא יחולו הכללים החלים
,על העברת הנכסים המוחשיים האחרים של המוריש
כקבוע בחוק הירושה, על סעיפיו השונים. בין ההוראות
מחוק הירושה שאינן חלות על נכסים מלבר עיזבון, ניתן
למנות אחדות מהחשובות שבהן: ההוראות המכפיפות את
חלוקת העיזבון בין היורשים להליך קודם של סילוק חובות
המוריש וסילוק המזונות מהעיזבון; ההוראות הקובעות
את זהות היורשים בין בירושה על פי דין ובין בירושה
על פי צוואה, כאשר לא ניתן להעביר את העיזבון לזוכים
על פי צוואה; דיני הפגמים ברצון המשוכללים החלים
על צוואות; ההוראה הקובעת איסור על הסכמי הורשה
וההוראות הפרוצדורליות המחייבות הצהרה שיפוטית על
.קיומם של היורשים
לחוק147 הנכסים שמלבר עיזבון הוגדרו בסעיף
הקיים כ"... סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על
פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת
תגמולים או על פי עילה דומה..." הואיל ועל נכסים אלה
לא חלות הוראות חוק הירושה, קיימות הוראות ממסגרות
נורמטיביות אחרות המורות כיצד, למי ובאילו תנאים
.812
על אף האמור בפרק זה, חל דין של מדינה מסוימת ואותו דין מפנה אל דין חוץ, אין
נזקקים להפניה, ויחול הדין הפנימי של אותה מדינה; ואולם כשהדין של אותה מדינה
.מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפניה ויחול הדין הפנימי הישראלי
דין חוץ
המפנה אל דין
אחר
]142 [ירש
.813
על אף האמור בפרק זה, חל דין חוץ, אין נזקקים לו אם הוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין
.או לאום או סותר את תקנת הציבור בישראל
דין חוץ שאין
נזקקים לו
]143 [ירש
.814
על אף האמור בפרק זה, דין חוץ המקנה זכויות ירושה על פי דין למי שאינו בן זוג
או קרוב של המוריש, אין נזקקים לו אם אותו דין חוץ מכיר בזכויות ירושה על פי דין
.המוקנות בדין הישראלי
סייג לתחולת
דין חוץ
]144 [ירש
פרק שני: הוראות נוספות
.815
היה המוריש ערב פטירתו נשוי ליותר מבן זוג אחד, יחולק מה שמגיע לבן הזוג בירושה
.על פי דין בין בני הזוג הנשואים כאמור, בשווה
ריבוי נישואין
]146 [ירש
.816
בסעיף זה, "חברה מנהלת", "מבטח", "קופת ביטוח", "קופת גמל", "קופת גמל
(א)
כהגדרתם בחוק הפיקוח על- "לפיצויים", "קופת גמל לקצבה" ו"קופת גמל לתגמולים
.2005-שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה
כספים על פי
פוליסת ביטוח
חיים או מקופת
גמל
]147 [ירש
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1048
כספים שיש לשלמם עקב פטירתו של אדם, כמפורט להלן, לא ייכללו בעיזבונו
(ב)
:של אותו אדם
כספים שיש לשלמם על פי חוזה ביטוח חיים, שאינם בשל מרכיב החיסכון
)1(
שבפוליסה, לרבות כספים שיש לשלמם מקופת גמל שמקורם בחוזה ביטוח חיים
;שנערכה בעבור עמיתי הקופה
כספים שיש לשלמם מקופת גמל לקצבה, מקופת גמל לתגמולים, או מקופת
)2(
.גמל לפיצויים, לרבות קופת ביטוח
ניתן להעביר את הנכסים עקב פטירה. הוראות חלופיות
אלה נקבעו בחקיקה ספציפית, בתקנוני קופות הגמל או
בהוראות מוטבים. ההוראות החלופיות אינן תואמות
בהכרח את הוראות חוק הירושה, כך שברבים מהמקרים
.חל דין מהותי שונה על נכסי העיזבון ונכסי לבר העיזבון
במקרים אחרים ההוראות החלופיות אינן שלמות ונוצרות
.לקונות המחייבות פרשנות
משום הכרעה של147 הפסיקה ראתה בהוראת סעיף
המחוקק המעדיפה, ביחס לנכסי לבר עיזבון, את הגישה
"החוזית" על פני הגישה "הירושתית" (ראו למשל, ע"א
)5( פישר נ' תמר קופת גמל לתגמולים, פ"ד מז3807/90
,). משמע, תחת הוראות נורמטיביות של חוק הירושה104
העוסק בהעברת נכסים לאחר פטירה, ניתנה העדפה
להוראות החלופיות שבתקנונים של הקופות או להסכמות
האחרות שאליהן הגיע החבר או העמית בקופת הביטוח
או בקופת הגמל עם הקופה, לעניין העברת הכספים לאחר
מותו. הפסיקה אף פירשה באופן מרחיב את הוראת הסעיף
בהתאם לגישה "חוזית" זו, תוך שנקבע כי הוראות הסעיף
יחולו גם אם הכספים מהסוגים המנויים בסעיף אמורים
או לאחר מותו. מניה וביה, יצרה להשתלם בחייו של אדם
,העדפה זו חסינות של כספים אלה מפני חובות המוריש
מפני ההוראה האוסרת על הסכמי ירושה ומפני הוראות
חוק הירושה האחרות. אחד הנימוקים המרכזיים שהושמעו
כתומכים בהעדפה האמורה הוא הנימוק הסוציאלי, שלפיו
הואיל ומרבית הכספים המוחרגים מהעיזבון משקפים-
אפיקי חיסכון סוציאלי, מוצדק להקנות להם חסינות
כאמור ומוצדק לאפשר יצירת הסכמות אחרות מההוראות
הקבועות בדיני הירושה. עוד נטען כי ההליכים המהירים
שלפיהם מתאפשרת העברת הכספים לשאירים הקבועים
בתקנוני הקופות או למוטבים המנויים בהוראת המוטבים
מקדמת מטרות סוציאליות, שכן עם פטירת אדם מתאפשר
מעבר מהיר של סכומי כסף נכבדים לשאיריו או למוטבים
.)"שקבע ("צוואת האיש העני
בחינה מדוקדקת של סוגי הכספים המנויים
לחוק הירושה כפרשנותו בפסיקה מגלה כי147 בסעיף
אין הצדקה מוחלטת בתפיסה "החוזית" ובוודאי לא
בפרשנות המרחיבה שלה בפסיקה. ראשית ועיקר, אמנם
חלק מהכספים המוחרגים הם כספים שהזכות להם אכן
נולדת רק עם הפטירה ואין הם משקפים בעיקרם זכות
של המוריש עצמו (כדוגמת כספי ריסק); ואולם חלק
מהכספים המוחרגים מגלמים צבירת נכסים ממש, למשל
כאשר עסקינן במרכיב החיסכון ההוני בפוליסת ביטוח
חיים. אין הצדקה כי על כספים אלה יחולו דינים שונים
מדיני הירושה הכלליים המשקפים את הכרעת המחוקק
.באשר לדרכי העברת נכסים בעקבות פטירתו של אדם
- גם הנימוק הסוציאלי אינו יכול לעמוד בכל המקרים
התמריץ לחיסכון סוציאלי ניתן ברגיל על ידי הטבות המס
הניתנות על ידי המדינה, וככל שיש רצון להגן על כספים
אלה מפני נושים, ניתן לעשות זאת במסגרת המגבלות
המוכרות להגנה סוציאלית על נכסיו של אדם בתקופה
שבה הוא בחיים. גם הנימוק לעניין ההליכים המהירים
,להעברת הכספים לשאירים או לזכאים אינו חזק כבעבר
שכן ייעול ההליכים הפרוצדורליים, בעקבות תיקון חוק
הירושה, שהוסיף את מוסד הרשם לענייני ירושה, קיצר
.משמעותית את התקופה להוצאת צווי ירושה וקיום צוואה
.נוכח האמור מוצע הסדר מתקן
)לסעיף קטן (ב
מוצע כי מספר הסוגים של כספים שייוותרו מחוץ
.לעיזבון יצומצם
" עוסקת בכספי ביטוח החיים שהם "ריסק)1( פסקה
בלבד. כאמור לעיל, כספים אלה אינם משקפים בעיקרם
צבירה של נכסים מצדו של המוריש, אלא מהווים זכות
עצמאית של המוטבים שנקבעה לעת אירוע הפטירה. למען
) כי יש לכלול בגדריה גם כספים1( הסר ספק, מצוין בפסקה
שיש לשלמם בשל פוליסת ביטוח חיים שעורכת קופת גמל
.בעבור עמיתה
. עוסקת בכספי קופת קצבה וקופת תגמולים)2( פסקה
בעיקרם, כספי קופת גמל לקצבה מבטאים זכות עצמאית
של שאירי החבר בקופת הקצבה כפי שנקבעו בתקנון
הקופה. למעט חריגים מסוימים, השאירים זכאים רק לחלק
מהכספים שנצברו במשך שנות חייו של החבר, הנפטר, ואם
אין שאירים "יופקעו" הכספים לטובת הקופה (היינו לטובת
,החברים האחרים, בשם עקרון "האחריות ההדדית"). משכך
,ועל אף שיש מוטיב של צבירה גם בקופת גמל לקצבה
מוצע להחריג כספים אלה מהעיזבון. באשר לכספי קופת
אמנם כספים אלה משקפים בעיקרם צבירת- תגמולים
הון של הנפטר אשר ניתנת לפדיון במלואה בידי המוריש
;בחייו (בהגבלות מסוימות) או בידי המוטבים לאחר פטירתו
ואולם כדי לקדם את התכלית הסוציאלית שביסוד צבירתם
של כספי קופות התגמולים, ומתוך הרצון שלא לאבחן
בין מכשירים פיננסיים דומים (קצבה ותגמולים), מוצע
להגן עליהם באמצעות הוצאתם מהעיזבון ועל ידי כך
למנוע אפשרות של פירעון לנושי המוריש. ועוד, למען הסר
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1049
ניתנה למבטח או לחברה מנהלת הוראה לעניין תשלום כספים למוטב עקב פטירתו
(ג)
של אדם, על פי חוזה ביטוח חיים או מקופת גמל, וכספים אלה נכללים בעיזבונו, יראו
את ההוראה כצוואה של אותו אדם שהמוטב בה זוכה במנה מסוימת, ואולם הוראות
.סימן א' לפרק רביעי לא יחולו לגביה
שמירת דיני
משפחה
]148 [ירש
.817
אין בהוראות חלק זה כדי לפגוע ביחסי ממון בין איש ואישה או בזכויות הנובעות
מקשר האישות; ואולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העיזבון לא יחולו
.אלא הוראות חלק זה
צדדים להליך
]153 [ירש.818
בכל עניין המסור לפי חלק זה לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה רשאי לפנות
(א)
.אליהם כל מי שמעוניין בדבר
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לפתוח בכל הליך לפי חלק זה וכן להתייצב
(ב)
.ולטעון בהליך כאמור אם סבר שיש בו עניין לציבור
ספק מציין הסעיף כי גם כספי קופת גמל לפיצויים אינם
, לחוק פיצויי פיטורים5 נכללים בעיזבון. אכן הוראת סעיף
, קובעת מפורשות שכספי הפיצויים אינם1963-התשכ"ג
נכללים בעיזבון, אלא שנוכח הקרבה המושגית של כספים
לכספי קופות הגמל לתגמולים, וכדי למנוע מחלוקות
.פרשניות, מוצע לציין החרגה זו במפורש
יודגש כי ההוראות הנוגעות לקופת גמל לקצבה או
לתגמולים יחולו גם על כספי קופות ביטוח שהוכרו כקופות
.גמל לקצבה או לתגמולים
לבסוף ייאמר כי הוראות הסעיף המוצע אמנם
מצמצמות את רשימת הנכסים שמלבר עיזבון ואף אינן
נוקטות את המונח "על פי עילה דומה", אך הדבר אינו
.מורה בהכרח כי יש בסעיף המוצע משום רשימה סגורה
בהחלט ייתכן כי דבר חקיקה ספציפי או מקור חיוב אחר
(חוזי, למשל) יובילו למסקנה כי על הזכויות המוקנות
לפיהם לא יחולו דיני הירושה, אלא הוראות מיוחדות
להעברה לאחר פטירה. מאליו מובן כי כספים אלה ייחשבו
כספים שמלבר עיזבון, גם אם סעיף זה לא התייחס אליהם
.במפורש
)לסעיף קטן (ג
הצמצום המוצע של סוגי הכספים שיוחרגו מעיזבון
המוריש, מחייב התייחסות למכשירים הפיננסיים השונים
הקיימים בשוק ההון ואשר הופעלו על רקע הקביעה כי אין
הם שייכים לעיזבון. מעבר להוראת המעבר, יש להתייחס
גם להסדרים החלופיים להוראות חוק הירושה שפיתח
השוק לצורך קביעה לאן יועברו הכספים עם מותו של
החוסך. אחד מהסדרים אלה הוא "הוראת המוטבים". כל
עוד הוחרגו כל הכספים מהעיזבון ולא חלו עליהם הוראות
חוק הירושה, לא היתה מניעה לקבוע הוראת מוטבים שכן
אף על פי שיש בה לכאורה משום "הסכם בדבר ירושתו של
. לחוק הירושה הקיים8 אדם", לא חלה עליה הוראת סעיף
ואולם מעת שתצומצם ההחרגה, ועל כספים שונים יחולו
."דיני הירושה, יש לתת מענה גם להסדר "הוראת המוטבים
כדי שלא לפגוע בהסדר זה, מוצע להתייחס אליו כאילו
היה צוואה המעניקה מנה מסוימת למוטב שנקבע. בדרך
זו תושג, מחד גיסא, התוצאה של החלת רוב הוראות חוק
הירושה על ההעברה למוטב לאחר פטירת המטיב, ומאידך
גיסא הוראת המוטבים לא תיחשב להתחייבות אסורה
.) המוצע702 התולה תוקפה בפטירתו של אדם (ראו סעיף
עם זאת אין הכרח להחיל את ההוראות הנוגעות לצורת
הצוואה על הוראת המוטבים. אדם הקובע הוראת מוטבים
עושה זאת לפני גוף מוסדי גדול בהליכים פרוצדורליים
מסוימים. בכך יש כדי להבטיח את קיום עיקר המטרות של
.הדרישות הצורניות בצוואה
: נוסח חוק הירושה הקיים
'"דין תשלומים על פי ביטוח וכו
. סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה147
ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או
על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה
".שהם מגיעים לעיזבון
ההוראה המוצעת חוזרת על ההוראה הקיימת
817 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח148 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"שמירת דיני משפחה
. חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו148
או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות
ירושה ועל זכויות למזונות מן העיזבון לא יחול אלא
".חוק זה
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
818 סעיף
. לחוק הירושה בשינוי נוסח153 בסעיף
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הצדדים לדיון
. בכל עניין המסור לפי חוק זה לבית המשפט רשאי153
לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי היועץ המשפטי
לממשלה או בא–כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר עניין
לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות
".ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה
ניתנה למבטח או לחברה מנהלת הוראה לעניין תשלום כספים למוטב עקב פטירתו
(ג)
של אדם, על פי חוזה ביטוח חיים או מקופת גמל, וכספים אלה נכללים בעיזבונו, יראו
את ההוראה כצוואה של אותו אדם שהמוטב בה זוכה במנה מסוימת, ואולם הוראות
.סימן א' לפרק רביעי לא יחולו לגביה
.817
אין בהוראות חלק זה כדי לפגוע ביחסי ממון בין איש ואישה או בזכויות הנובעות
מקשר האישות; ואולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העיזבון לא יחולו
.אלא הוראות חלק זה
שמירת דיני
משפחה
]148 [ירש
.818
בכל עניין המסור לפי חלק זה לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה רשאי לפנות
(א)
.אליהם כל מי שמעוניין בדבר
צדדים להליך
]153 [ירש
היועץ המשפטי לממשלה רשאי לפתוח בכל הליך לפי חלק זה וכן להתייצב
(ב)
.ולטעון בהליך כאמור אם סבר שיש בו עניין לציבור
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1050
אפוטרופסות
לענייני ירושה
]154 [ירש
.819
יורש או זכאי למזונות מן העיזבון, שלדעת בית המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו
או על ידי נציגו על זכויותיו בעיזבון, רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או
.מיוזמתו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעיזבון
בית המשפט
המוסמך
]151 [ירש
.820
.בית המשפט המוסמך לפי חלק זה הוא בית המשפט לענייני משפחה
שיפוט בבתי דין
דתיים
למעט155 [ירש
])1(א
.821
בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית- " בסעיף זה, "בית דין דתי
(א)
.ובית דין דתי דרוזי, כמשמעותם לפי דין
לבית דין דתי שהיתה לו סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש, יהיו
(ב)
נתונות הסמכויות הנתונות לרשם לענייני ירושה ולבית משפט לפי חלק זה, למעט
, ולפי הוראות סימן ו' לפרק השישי784– ו783 ,754 ,718 ,)(ב716 הסמכויות לפי סעיפים
ויחולו לגביו הוראות חלק זה, בשינויים המחויבים, והכל אם הסכימו לכך, בכתב, כל
הצדדים הנוגעים בדבר; ואולם הסמכות לתקן צו ירושה או צו קיום צוואה לפי הוראות
. תהיה נתונה לבית הדין הדתי רק לגבי צו שנתן759 סעיף
היה אחד הצדדים הנוגעים בדבר לפי חלק זה קטין, פסול דין או נעדר שאין לו
(ג)
אפוטרופוס, רשאי בית הדין הדתי למנות לו אפוטרופוס לעניין מתן הסכמה לשיפוט
.בית הדין הדתי ולעניין ייצוגו לפניו
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
819 סעיף
לחוק הירושה. יצוין כי על פי154 בסעיף
ההוראה מוסמך בית המשפט הדן בירושה להורות על מינוי
אפוטרופוס ליורש בלי צורך להידרש להליכים הקבועים
.בחוק הכשרות
: נוסח חוק הירושה הקיים
"אפוטרופסות לעניני ירושה
. יורש או זכאי למזונות מן העיזבון שלדעת בית154
המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על
זכויותיו בעיזבון, רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין
בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת
".זכויותיו בעיזבון
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
820 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח151 בסעיף
,יצוין כי חוק דיני ממונות המוצע אינו מתייחס, דרך כלל
,להוראות העוסקות בסמכות האינסטנציות השיפוטיות
בשל אופיין הפרוצדורלי. חלק הירושה הוא חריג בעניין
זה, שכן יש בו התייחסות מיוחדת לסמכויות בתי הדין
.הדתיים
: נוסח חוק הירושה הקיים
"בית המשפט המוסמך
. בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט151
".לעניני משפחה
ההוראה חוזרת על ההוראה הקיימת
821 סעיף
. לחוק הירושה, בשינויי נוסח155 בסעיף
) תוסדר מחוץ לחוק בשל אופייה1הוראת סעיף קטן (א
) המוצע, המחיל את הוראת26(890 הפרוצדורלי (ראו סעיף
) גם על בית6(890 א לחוק הירושה כנוסחו בסעיף67 סעיף
.)הדין הדתי
: נוסח חוק הירושה הקיים
"שיפוט בבתי דין דתיים
מוסמך151–(א) ו66 . (א) על אף האמור בסעיפים155
בית הדין הדתי שהיה לו שיפוט בעניני המעמד האישי של
המוריש, לתת צו ירושה וצו קיום צוואה ולקבוע זכויות
למזונות מן העיזבון, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר לפי
.חוק זה הביעו בכתב הסמכתם לכך
) נתן בית הדין צו ירושה או צו קיום צוואה1 (א
לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם
.ד73 רישום לפי סעיף
(ב) היה בין הצדדים הנוגעים בדבר לפי חוק זה
קטין, פסול דין או נעדר שאין לו אפוטרופוס, רשאי בית הדין
הדתי למנות לו אפוטרופוס לעניין מתן הסכמה לשיפוט
.בית הדין הדתי ולעניין ייצוגו לפניו
(ג) בעניין שהובא בפני בית דין דתי בהתאם לסעיף
,148 קטן(א) מוסמך בית הדין הדתי, על אף האמור בסעיף
לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה בין
הצדדים קטין או מי שהוכרז פסול דין, לא יהיו זכויות
הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי צוואה, וזכויותיו
.למזונות מן העיזבון פחותות ממה שהיו לפי חוק זה
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1051
בעניין שהובא לפני בית דין דתי לפי הוראות סעיף קטן (א) מוסמך בית הדין
(ד)
, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה817 הדתי, על אף הוראות סעיף
אחד הצדדים קטין או פסול דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי
.צוואה, וזכויותיו למזונות מן העיזבון, פחותות ממה שהיו לפי חלק זה
לחוק שיפוט בתי דין4 אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בהוראות סעיף
(ה)
.421953-רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג
חלק שישי: התיישנות
פרק ראשון: הגדרות
הגדרות
]1 [ישן.822
- בחלק זה
כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום- ""אזור
;431967- שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח- (יהודה והשומרון
רשות שיפוטית, למעט בית דין דתי ולמעט בורר, וכן לשכת הוצאה- ""בית משפט
: גם כל אחד מאלה- לפועל ולעניין תביעת חוב
(ד) בעניין שהובא לפני בית דין דתי בהתאם לסעיף
קטן (א), מוסמך בית הדין הדתי גם למנות מנהל עיזבון
,ולחלק נכסי העיזבון, ויחולו סימנים א' עד ה' לפרק הששי
, ובכל מקום בסימנים אלה שמדובר106– ו105 למעט סעיפים
.בבית המשפט יראו כאילו מדובר בבית דין דתי
לחוק4 (ה) סעיף קטן (א) אינו בא לפגוע בסעיף
.1953-שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג
בית דין רבני, בית דין- " (ו) בסעיף זה "בית דין דתי
".שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דרוזי
התיישנות :שישי חלק
חלק זה נועד להסדיר מחדש את נושא התיישנותן
של תביעות, שאינן תביעות במקרקעין, ולהחליף את
ההסדר הקבוע לעניין זה בחוק ההתיישנות. על התיישנות
תביעות במקרקעין מוצע כי ככלל ימשיך לחול הדין
הקיים, בכפוף לכמה הוראות מיוחדות שנקבעו בחלק
המוצע לעניין תביעות מסוימות הקשורות למקרקעין
(למשל, התיישנות תביעות על פי חיובים ביחס למקרקעין
והתיישנות משכנתה). הסדרי ההתיישנות במקרקעין
סבוכים ומורכבים, ולפיכך תידרש בעתיד בחינה נוספת
לעניין שינויים בדין הקיים, לאחר שייבחן יישום ההסדרים
.המוצעים בחוק המוצע
במרכז תכליתם של דיני ההתיישנות, עומדת
השאיפה לאיזון בין זכותו המהותית של התובע בכוח
לבין ההצדקות להגבלת זכות זו בשל חלוף הזמן. הצדקות
אלה, היינו, הטעמים העיקריים שיש לשקלם בעת הפעלת
: טעמי ההתיישנות) הם- דיני ההתיישנות (להלן
) הגנה על הנתבעים בכוח מפני אי–הוודאות וההכבדה1(
הכספית והראייתית הכרוכות בחשיפה ממושכת לתביעות
;משפטיות
) צמצום מספרן של תובענות שבשל עיכוב בהגשתן יש2(
בהן כדי לפגוע בציפיות הראויות של נתבעים וביכולתם
;להתגונן מפניהן
) מניעת התדיינות במחלוקות, אשר בשל הזמן הארוך3(
שבו לא הובאו לדיון, אין עוד לציבור עניין בבירורן, או
שהבירור סבוך ביותר או שקיים חשש שבשל חלוף הזמן
;תתקבל בהן הכרעה מוטעית
,) עידוד זכאים לתבוע את קיום זכותם בלא עיכוב4(
והכל מתוך התחשבות ראויה בזכותו של תובע לממש
תביעה העומדת לו, לרבות בגורמים המונעים ממנו לעשות
.כן
ההוראות המוצעות בחלק זה נקבעו לאור טעמי
ההתיישנות האמורים, במטרה להביא לאיזון הראוי בין
טעמי ההתיישנות לבין ההגבלה שההתיישנות יוצרת על
זכותו הנטענת של התובע בכוח, דהיינו, בין האינטרסים של
,קבוצת התובעים מצד אחד, לבין אלה של קבוצת הנתבעים
מצד שני, תוך התחשבות באינטרס הציבורי. נקודת המוצא
,לעניין זה היא, כי יש לתת לתובע הטוען לזכות כלשהי
את הכוח לפתוח ולנהל הליכים למימוש זכותו. עם זאת
אין להתעלם מההשלכות החברתיות והאישיות הנובעות
ממתן האפשרות להגיש תובענות באיחור. תכליות אלו
כפופות, כתכליות שאר חלקי החוק המוצע, לתכליותיו
.5-1 הכלליות המעוגנות בסעיפים
הגדרות : ראשון פרק
הפרק הראשון של החלק השישי מפרט כמה הגדרות
.בעלות חשיבות בעבור כל הוראות החלק
ההגדרה המוצעת- "להגדרה "בית משפט 822 סעיף
משנה מהוראת החוק הקיים. המונח "בית
,משפט" מוגדר בחוק הקיים כ"כל רשות שיפוטית או בורר
.945 '; התשס"ה, עמ165 'ס"ח התשי"ג , עמ 42
.364 'ס"ח התשס"ז, עמ 43
בעניין שהובא לפני בית דין דתי לפי הוראות סעיף קטן (א) מוסמך בית הדין
(ד)
, לנהוג לפי הדין הדתי הנוהג בו, ובלבד שאם היה817 הדתי, על אף הוראות סעיף
אחד הצדדים קטין או פסול דין, לא יהיו זכויות הירושה שלו, אם על פי דין ואם על פי
.צוואה, וזכויותיו למזונות מן העיזבון, פחותות ממה שהיו לפי חלק זה
לחוק שיפוט בתי דין4 אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בהוראות סעיף
(ה)
.421953-רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג
חלק שישי: התיישנות
פרק ראשון: הגדרות
.822
- בחלק זה
הגדרות
]1 [ישן
כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום- ""אזור
;431967- שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח- (יהודה והשומרון
רשות שיפוטית, למעט בית דין דתי ולמעט בורר, וכן לשכת הוצאה- ""בית משפט
: גם כל אחד מאלה- לפועל ולעניין תביעת חוב
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1052
-נאמן שמונה לפי הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם
)1(
;1980
,441983-מפרק שמונה לפי הוראות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג
)2(
;461980-, או חוק העמותות, התש"ם45פקודת האגודות השיתופיות
, כבעל תפקיד בהליכי פשרה471999-מי שמונה לפי חוק החברות, התשנ"ט
)3(
;או הסדר
זכות של אדם לדרוש את קיומה של זכות העומדת לאותו אדם כלפי אדם- ""תביעה
;אחר
. הליך אזרחי לפני בית משפט- ""תובענה
פרק שני: עיקרי ההתיישנות
התיישנות תביעה
]2 [ישן.823
.תביעה נתונה להתיישנות
ולמעט בית–דין דתי". מאחר שדיני ההתיישנות אינם חלים
,מאליהם בבוררות אלא אם כן הסכימו על כך הצדדים
מוצע להשמיט את הבורר מן ההגדרה. מנגד, בהיבטים
אחרים, תחולתו של חוק ההתיישנות מבחינת הערכאות
.שבהן ניתן להעלות טענת התיישנות היא מצומצמת
מוצע אפוא גם להרחיב את הגדרת "בית משפט" ולאפשר
העלאת טענת התיישנות גם לפני גופים נוספים, כגון לשכת
.ההוצאה לפועל ונאמן בפשיטת רגל בתביעת חוב
ההגדרה החדשה המוצעת מבהירה- "להגדרה "תביעה
מהי התביעה שבה עוסק חלק זה. לכל אדם יש זכות
,ראשונית, כגון הזכות לשלמות הגוף, לשם טוב, לכבוד
לחירות, לקניין ולחופש העיסוק, אשר עומדת לו כלפי כולי
עלמא. פגיעה בזכות זו מצמיחה זכות שניונית (הזכות נושא
.התביעה), לקבלת תרופות, להפסקת הפגיעה או לתיקונה
התביעה שעליה מדובר בחלק זה היא התביעה לקיום
הזכות השניונית, כלומר, התביעה כלפי הפוגע לתרופה
בשל הפגיעה. "תביעה" היא הדרישה המהותית של התובע
.מהנתבע לקיים את זכותו המהותית
בהתאם להגדרה זו, יש להדגיש כי השימוש במונח
"תובע" או "נתבע" בהוראות החוק המוצע לא נעשה
במשמעות הדיונית של מושגים אלה, אלא במשמעות
התובע שהוא הצד לתביעה במובנה- המהותית שלהם
.המהותי, הוא מי שיש לו זכות התביעה
מוצע לשמר את האבחנה, העולה- "להגדרה "תובענה
2 לחוק הקיים ומסעיף1 מההגדרה "תובענה" שבסעיף
לחוק האמור, בין "תובענה" לבין "תביעה". "תובענה" היא
ההליך הדיוני, הפנייה לבית המשפט, הדרושה כדי לממש
את "התביעה", כהגדרתה האמורה, אשר נחסם בטענת
.התיישנות
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"הגדרות
- . בחוק זה1
כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית- ""בית משפט
;דין דתי
". הליך אזרחי לפני בית משפט- ""תובענה
ההתיישנות עיקרי :שני פרק
פרק זה כולל כמה הוראות שעניינן השאלות
המרכזיות של דיני ההתיישנות, כגון: מה מתיישן, מהן
תוצאות ההתיישנות, מתי יש לטעון טענת התיישנות ומהן
.ההשלכות של אי–העלאת הטענה במועד
לחוק הקיים קובעת, בין2 הרישה של סעיף
823 סעיף
השאר, כי "תביעה לקיים זכות כל שהיא
נתונה להתיישנות". ההוראה המוצעת חוזרת על עיקרון
"זה בשינוי נוסח והיא מבהירה (באמצעות המונח "תביעה
שהוגדר בסעיף ההגדרות כאמור לעיל), כי הזכות
הראשונית שנזכרה לעיל בהגדרת המונח "תביעה" אינה
נתונה להתיישנות, אלא הזכות השניונית (לתרופות) היא
הזכות, שעל פי הסעיף המוצע, תביעה לקיומה נתונה
.להתיישנות
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"טענת התיישנות
,. תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות2
ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע
טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין
".בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה
.177 '; ס"ח התשס"ט, עמ761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 44
.101 '; ס"ח התשס"ה, עמ336 'חוקי א"י, כרך א', עמ 45
.362 '; התשע"א, עמ210 'ס"ח התש"ם, עמ 46
.390 '; התשע"א, עמ186 'ס"ח התשנ"ט, עמ 47
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1053
תובענה בשל
תביעה שהתיישנה
]2,3 [ישן
.824
בית משפט לא ייזקק לתובענה בשל תביעה שהתיישנה, ובלבד שנטענה טענת התיישנות
בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה; לא נטענה טענת התיישנות בהזדמנות
. לא תישמע הטענה- הראשונה כאמור
השפעת
ההתיישנות על
הזכות נושא
התביעה
]2 [ח, ישן
.825
אין בהתיישנות תביעה כדי להפקיע את הזכות העומדת לאדם כלפי האדם האחר
(א)
. הזכות נושא התביעה), אם אין הוראה אחרת בחיקוק- (בחלק זה
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אין בהוראות חלק זה כדי למנוע מימוש של
(ב)
.הזכות נושא התביעה שלא באמצעות תובענה, לפי הוראות כל דין
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחויבים, על
(ג)
.הליכי גבייה לפי חוק
פרק שלישי: תקופת ההתיישנות ומועד ההתיישנות
תקופת
ההתיישנות
]5 [ישן
.826
תקופת ההתיישנות של תביעה היא ארבע שנים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או
.בחיקוק אחר
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת החוק
824 סעיף
הקיים, בשינויי נוסח. בנוסף, הסעיף המוצע
קובע את התוצאה העיקרית של התיישנות תביעה לקיום
זכות והיא, שבית המשפט לא ייזקק לתובענה. הוראה דומה
. לחוק הקיים2 מצויה בסיפה של סעיף
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"הזמן לטענת התיישנות
. אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה3
".זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה
ההוראה המוצעת משנה במידת מה את
825 סעיף
. הוראות החוק הקיים
)לסעיף קטן (א
לחוק הקיים קובע, בסיפה, כי "אין בהתיישנות2 סעיף
ההתיישנות- בלבד כדי לבטל את הזכות גופה", כלומר
.אינה מפקיעה את הזכות אלא חוסמת את הליך מימושה
,קביעה זו משקפת את התפיסה הדיונית של ההתיישנות
תפיסה שאינה מתחייבת ממטרותיה או מטיבה של
,)ההתיישנות. קיימות שיטות משפט שונות (למשל צרפת
אשר בהן שלטת תפיסה מהותית, שלפיה ההתיישנות
מפקיעה את הזכות. בשיטות משפט אחרות (למשל
סקוטלנד), ההתיישנות המהותית וההתיישנות הדיונית
דרות בכפיפה אחת זו לצד זו. גם בשיטת המשפט בישראל
קיימת, לצד ההתיישנות הדיונית שבחוק הקיים, התיישנות
מהותית בחוקים מיוחדים שונים, כפי שפורשו בפסיקה
.)1980-(למשל, חוק התובלה האוירית, התש"ם
מוצע אפוא להבהיר כי הסיווג הדיוני של ההתיישנות
,הוא שיורי, וכי ניתן לקבוע הסדר אחר בחיקוק מסוים
במקרים שבהם רצוי כי תוצאות ההתיישנות יהיו בעלות
.אופי מהותי
)לסעיף קטן (ב
סעיף קטן (ב) המוצע מבהיר את ההוראה השיורית
שנקבעה בסעיף קטן (א) המוצע, לעניין הסיווג הדיוני של
ההתיישנות. מאחר שככלל, אין בהתיישנות כדי להפקיע
את הזכות עצמה, אין כל מניעה כי התובע יממש את
זכותו בכל דרך אחרת המותרת על פי הדין שלא באמצעות
תובענה. כך למשל, יהיה ניתן לממש זכות באמצעות
סעדים עצמיים, כגון קיזוז, ככל שאלה לא יצריכו פנייה
המוצע. עם זאת ברור822 לבית המשפט כהגדרתו בסעיף
כי ייתכנו הגבלות אחרות על מימוש הזכות, שמקורן בחלוף
.הזמן, וזאת על פי הדינים החלים על אותו מימוש
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת נועדה לסייג את האמור
בסעיף קטן (ב) המוצע ולהבהיר, כי חריג לכלל הקובע
שהתובע שתביעתו התיישנה יכול לממש את זכותו
בכל דרך אחרת הוא כאשר התובע הוא רשות מינהלית
והכלי שבו היא מבקשת להשתמש כדי לממש את זכותה
,האמורה הוא הליכי גבייה מינהליים לפי חוק. במקרה זה
יחולו הוראות החלק, כלומר, התוצאה של חלוף תקופת
ההתיישנות תהיה, כי לא יהיה ניתן עוד לנקוט את הליכי
.הגבייה האמורים
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"טענת התיישנות
,. תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות2
ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע
טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין
".בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה
ההתיישנות ומועד ההתיישנות תקופת :שלישי פרק
הוראות פרק זה עוסקות בשאלה, מהו משך תקופת
ההתיישנות ומהו המועד שבו מתחילים למנות את
.התקופה
ההוראה המוצעת משנה מהוראות הדין
826 סעיף
הקיים. מוצע לקצר את תקופת ההתיישנות
לחוק הקיים משבע שנים לארבע5 הכללית הקבועה בסעיף
.824
בית משפט לא ייזקק לתובענה בשל תביעה שהתיישנה, ובלבד שנטענה טענת התיישנות
בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה; לא נטענה טענת התיישנות בהזדמנות
. לא תישמע הטענה- הראשונה כאמור
תובענה בשל
תביעה שהתיישנה
]2,3 [ישן
.825
אין בהתיישנות תביעה כדי להפקיע את הזכות העומדת לאדם כלפי האדם האחר
(א)
. הזכות נושא התביעה), אם אין הוראה אחרת בחיקוק- (בחלק זה
השפעת
ההתיישנות על
הזכות נושא
התביעה
]2 [ח, ישן בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אין בהוראות חלק זה כדי למנוע מימוש של
(ב)
.הזכות נושא התביעה שלא באמצעות תובענה, לפי הוראות כל דין
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחויבים, על
(ג)
.הליכי גבייה לפי חוק
פרק שלישי: תקופת ההתיישנות ומועד ההתיישנות
.826
תקופת ההתיישנות של תביעה היא ארבע שנים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או
.בחיקוק אחר
תקופת
ההתיישנות
]5 [ישן
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1054
תקופת
ההתיישנות
בתביעה של קטין
]10 [ישן
.827
תקופת ההתיישנות של תביעה של קטין היא שבע שנים, אך לא יותר מארבע שנים
.מיום שהפך לבגיר; ואולם תביעה של קטין לא תתיישן לפני הגיעו לגיל עשר
מועד התיישנות
תביעות
][ח
.828
תביעה תתיישן במועד שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות שנקבעה לה לפי הוראות חוק
זה או בחיקוק אחר; ואולם תביעות הנובעות מאותה עילה יתיישנו יחד, במועד המוקדם
.ביותר שבו הסתיימה תקופת התיישנות שנקבעה כאמור לאחת התביעות
תביעות הנובעות
מאותה עילה
], ח89 [נזק
.829
תביעות השונות זו מזו בעובדות, בזכות נושא התביעה, בדין המקים את הזכות
(א)
, כתביעות הנובעות מאותה828 האמורה או בסעד המבוקש, ייחשבו, לעניין סעיף
עילה, אם קיימת ביניהן זהות מהותית המצדיקה את התיישנותן יחד במועד כאמור
.באותו סעיף
שנים, וזאת בתביעות שאינן במקרקעין. על ההתיישנות
במקרקעין ימשיך לחול, ככלל, הדין הקיים כאמור בסעיף
.) האמור858 לחלק זה (ראו גם את דברי ההסבר לסעיף858
התקופה המוצעת כתקופת ההתיישנות הבסיסית ארוכה
דיה כדי לאפשר לתובע להכין את התובענה כהלכה, ובה
בכוח לתקופה ארוכה מדי-בעת אינה חושפת את הנתבע
של המתנה וחוסר ודאות. היא אף עולה בקנה אחד עם
האינטרס הציבורי, שלא לברר תביעות שהתרחשו לפני
זמן רב מאוד. יצוין כי תקופה זו כפופה להסדרי השעיה
והארכה לפי הוראות הפרק הרביעי והפרק החמישי לחלק
זה, אשר מאריכים את תקופת ההתיישנות במקרים שראוי
, הסדר מיוחד של841 לעשות כן. בנוסף מוצע, בסעיף
,הארכת התקופה על ידי בית המשפט במקרים חריגים
שבהם תקופת ארבע השנים אינה מספקת, או כשהעיכוב
בהגשת התובענה נובע מסיבה מוצדקת שאינה מכוסה
על ידי כללי ההשעיה או ההארכה הקבועים בפרקים
.) המוצע841 האמורים (ראו גם בדברי ההסבר לסעיף
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"הזמן להתיישנות
. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה5
- תקופת ההתיישנות) היא- תובענה (להלן
"... ; שבע שנים- ) בשאינו מקרקעין1(
ההוראה המוצעת משנה מהוראות החוק
827 סעיף
לחוק הקיים קובע כי10 הקיים. סעיף
בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו
עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה. הוראה זו
מאפשרת את השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות של
שנים לאחר שנוצרה, גם אם הדבר אינו18 תביעה עד
מוצדק. מוצע, על כן לקבוע הסדר חלופי מאוזן יותר, ולפיו
תקופת ההתיישנות הבסיסית של תביעת קטין תעמוד על
שבע שנים, בשני סייגים: לא יותר מארבע שנים מיום שהפך
לבגיר, וכן התביעה לא תתיישן לפני הגיעו של הקטין לגיל
עשר. הסייג האחרון חשוב במיוחד במקרה של קטין, שניזוק
בעת היוולדו או קודם לכך, ואשר אי–אפשר להעריך את
.נזקיו לפני הגיעו לגיל ילדות מתקדם
יצוין כי במקרים שבהם ראוי לעשות כן, מוצע להשעות את
כאשר- מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעת קטין, למשל
אין לקטין אפוטרופוס או כאשר התובע נתון לאפוטרופסותו
827 של הנתבע, ומקרים אלה יהוו חריג לכלל הקבוע בסעיף
.)) המוצע5(–) ו4( ,)3( ,)1(833 המוצע (ראו להלן סעיף
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"קטינות
. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו10
".עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה מהו
828 סעיף
המועד שבו יתיישנו תביעות הנובעות
823 מאותה עילה. נושא ההתיישנות הוא, כאמור בסעיף
המוצע, תביעה מסוימת לקיום זכות הצומחת מן העובדות
שפורטו בתובענה הנדונה ומהדינים שחלים עליהן. ואולם
לפי הסעיף המוצע, המועד הקובע לצורך התיישנותה של
.התביעה אינו בהכרח מועד ההתיישנות שלה עצמה
, עילת התביעה היא מכלול של עובדות אשר יכול
מכוח הדינים שחלים עליו, ליצור כמה תביעות שונות. על
פי העיקרון המנחה בחלק המוצע, ההתיישנות הראשונה
בזמן של אחת מהתביעות שהצמיחה העילה גורמת
להתיישנות עילת התביעה, ויחד עמה להתיישנות כל
שאר התביעות הנובעות ממנה, בין אם כבר צמחו ובין אם
יצמחו בעתיד. במילים אחרות, התיישנות של "ענף" אחד
)(תביעה מסוימת) גורמת להתיישנות "השורש" (העילה
.)ועמו להתיישנות ה"ענפים" כולם (התביעות האחרות
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה מתי
829 סעיף
ייחשבו תביעות שונות כתביעות הנובעות
, לעניין מועד828 מאותה עילה. ההוראה המוצעת בסעיף
התיישנותן של תביעות הנובעות מאותה עילה, מחייבת
הוראה שתבהיר, מתי ייחשבו תביעות שונות כתביעות
הנובעות מאותה עילה. לדוגמה, ניתוח רשלני גורם למטופל
נזק מוקדם בשל טעות מסוימת (תביעה אחת), נזק מאוחר
בשל טעות אחרת (תביעה שנייה), ויגרום לו גם נזק עתידי
בשל טעות נוספת (תביעה שלישית). אם נאמר כי שלוש
הרי- הניתוח הרשלני- התביעות צומחות מעילה אחת
שעם התיישנות התביעה המוקדמת בשל הנזק המוקדם
ד ב ר י ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1055
תביעות לפיצויים השונות זו מזו רק בנזק שבשלו נתבעים הפיצויים, ייחשבו
(ב)
.)כתביעות הנובעות מאותה עילה, כאמור בסעיף קטן (א
, התיישנה תביעה לפיצויים בשל נזק מסוים (בסעיף828 על אף הוראות סעיף
(ג)
נזק מוקדם), לא תתיישן באותו מועד תביעה לפיצויים בשל נזק מאוחר יותר- קטן זה
נזק מאוחר), הנובעת לפי הוראות סעיף קטן (ב) מאותה עילה, בהתקיים- (בסעיף קטן זה
:כל אלה
;התובע נמנע, מטעם סביר, מהגשת תובענה לפיצוי בשל הנזק המוקדם
)1(
תתיישן גם עילת התביעה (הניתוח הרשלני), ועמה גם
התביעה השנייה בשל הנזק המאוחר והתביעה השלישית
בשל הנזק העתידי. לעומת זאת אם נאמר כי לתובע שלוש
,עילות תביעה שונות משום שכל טעות עומדת בפני עצמה
.הרי שכל תביעה תתיישן בנפרד, על פי מועדי גרימת הנזק
.השאלה היא אפוא כיצד לבחור בין האפשרויות השונות
)לסעיף קטן (א
, ההוראה המוצעת בסעיף קטן זה נועדה להבהיר
"כי לצורך התיישנות יש להקנות למונח "עילת תביעה
משמעות ייחודית לדיני ההתיישנות, התואמת את טעמי
ההתיישנות. משמעות זו אינה דומה בהכרח למשמעויות
שניתנו למונח זה בהסדרים אחרים, כדוגמת "מעשה בית
דין" (משמעות רחבה) או לעניין מחיקת כתב תביעה
שאינו מגלה עילה (משמעות צרה). מוצע כי בהקשר
של התיישנות וכדי לקבוע אם תביעות שונות שייכות
לאותה עילה, תיבחן השאלה אם הן זהות מהותית באופן
שמוצדק, מבחינת טעמי ההתיישנות, ליישן תביעה אחת
בעת התיישנות האחרת, היינו, אם לצורך התיישנות
יש לראות בתביעות רק נגזרות שונות של אותו מכלול
,משפטי. כך למשל, בתביעות בעקבות הפרת חוזה-עובדתי
לא תתחייב תוצאה ולפיה מועד ההתיישנות של תביעה
לפיצוי בשל נזק שנגרם מההפרה יחפוף למועד ההתיישנות
של תביעה לאכיפה בשל ההפרה, אלא תיבחן ההצדקה
העניינית להכללת תביעות אלה באותה עילה ובעקבות
. להתיישנותן יחד- הכללה כאמור
) לפקודת הנזיקין, בעוולה שהנזק אינו1(89 על פי סעיף
.אחד מיסודותיה, נולדת התביעה ביום המעשה העוולתי
לפיכך מועד ההתיישנות של תביעה בשל נזק שנגרם
מעוולה כאמור נמנה החל ביום המעשה העוולתי ובלא
קשר למועד אירוע הנזק (למשל, בתביעה לפיצוי בשל נזק
שנגרם מתקיפה, מתחיל מירוץ תקופת ההתיישנות מיום
אירוע התקיפה ולא מיום אירוע הנזק). לעומת זאת על פי
הכלל המוצע, בסעיף קטן (א), תוצאה זו לא תהיה מחויבת
המציאות, אלא תיבחן ההצדקה העניינית להכללת תביעה
לסעד בשל מעשה העוולה עצמו ותביעה לפיצוי בשל הנזק
.שנגרם ממנו באותה עילת תביעה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תחילת התיישנות
- . לעניין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות89
:"היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה
- ) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל1(
היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה
; היום שבו חדל- או המחדל נמשך והולך
) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי2(
היום שבו אירע אותו נזק; לא- מעשה או מחדל
, היום שבו נתגלה הנזק- נתגלה הנזק ביום שאירע
אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא
".הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק
)לסעיף קטן (ב
ההוראה החדשה המוצעת קובעת, כי תביעות
השונות זו מזו רק בנזק שבשלו נתבע הפיצוי, הן תביעות
הנובעות מאותה עילה, כמשמעותן בכלל המוצע שבסעיף
קטן (א). יוצא מכך כי התיישנות תביעה בשל נזק אחד
מיישנת את כל התביעות בשל הנזקים האחרים, גם אם
נזקים אלה טרם נגרמו. לדוגמה, אם חשיפה נתונה לרעש
גרמה לאבדן שמיעה חלקי, ואחר כך התפתח אבדן שמיעה
נוסף בשל אותה חשיפה מקורית, לא ייצור אבדן השמיעה
,הנוסף, על אף היותו נזק שונה, עילת תביעה חדשה
אלא ישויך לאותה עילה שאליה שייכת התביעה בשל
הנזק הראשוני. יצוין כי דוגמה זו שונה עובדתית מדוגמת
,)הניתוח הרשלני שהובאה בדברי ההסבר לסעיף קטן (א
שכן בדוגמת הניתוח הרשלני היה שוני בין התביעות לא
.רק בנזק אלא גם בטעויות שגרמו לנזק
)לסעיף קטן (ג
, הכלל הקבוע בסעיף קטן (ב) המוצע עלול לגרום
במקרים מסוימים, עוול לתובע שלא תבע בשל נזק מוקדם
שהיקפו קטן, מטעמים סבירים, ואשר במועד מאוחר יותר
.נגרם לו נזק נוסף, הגדול באופן משמעותי מן הנזק המוקדם
לאור הוראת סעיף קטן (ב) המוצע, ובשל השתייכות
התביעה שעניינה הנזק הנוסף לאותה עילת תביעה של
.הנזק המוקדם, מתיישנות שתיהן יחד במועד המקודם יותר
כדי למנוע מצב שבו לא יתאפשר בירור תביעה בשל הנזק
הנוסף כאמור, ההוראה החדשה המוצעת בסעיף קטן זה
קובעת חריג לכלל המוצע בסעיף קטן (ב) ולפיו, בהתקיים
התנאים המוצעים בסעיף קטן (ג), יותר לתובע להגיש
תובענה בשל הנזק הנוסף על אף התיישנות התביעה בשל
הנזק המוקדם. ההוראה המוצעת מאפשרת, למעשה, פיצול
עילת תביעה אחת שהצמיחה לפחות שני נזקים לעילות
.שונות
תביעות לפיצויים השונות זו מזו רק בנזק שבשלו נתבעים הפיצויים, ייחשבו
(ב)
.)כתביעות הנובעות מאותה עילה, כאמור בסעיף קטן (א
, התיישנה תביעה לפיצויים בשל נזק מסוים (בסעיף828 על אף הוראות סעיף
(ג)
נזק מוקדם), לא תתיישן באותו מועד תביעה לפיצויים בשל נזק מאוחר יותר- קטן זה
נזק מאוחר), הנובעת לפי הוראות סעיף קטן (ב) מאותה עילה, בהתקיים- (בסעיף קטן זה
:כל אלה
;התובע נמנע, מטעם סביר, מהגשת תובענה לפיצוי בשל הנזק המוקדם
)1(
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1056
;הנזק המאוחר גדול באופן משמעותי מן הנזק המוקדם
)2(
.התובע לא השתהה בהגשת התובענה בשל הנזק המאוחר
)3(
.לעניין סעיף זה, גידול בהיקפו הכספי של נזק מסוים לא ייחשב כנזק אחר
(ד)
תביעות הנובעות
מעילה נמשכת
]89 [נזק
.830
.נבעו מעילה נמשכת כמה תביעות, בזו אחר זו, תתיישן כל תביעה במועדה
תחילת מירוץ
תקופת
ההתיישנות
]6 [ישן
.831
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יחל ביום שבו נוצרה התביעה, אלא אם כן
.תחילתו הושעתה לפי הוראות הפרק הרביעי
)לסעיף קטן (ד
, כאשר מדובר רק בגידול בהיקפו הכספי של נזק נתון
אין הצדקה כי הגידול ייחשב כנזק אחר. לפיכך, ההוראה
החדשה המוצעת מורה כי הכללים האמורים בסעיף
,קטן (ב) המוצע, לעניין תביעות השונות זו מזו רק בנזקים
לא יחולו. לדוגמה, אם שירות רפואי מסוים שהתובע תובע
לפיצוי על עלותו, התייקר באופן משמעותי, לא ייחשב
.הדבר לנזק מאוחר
ההוראה החדשה המוצעת עוסקת בשאלה
830 סעיף
סבוכה בדיני ההתיישנות. קיימים מצבים
שבהם תביעות עצמאיות, הנולדות זו אחר זו על אותו
רקע עובדתי, מצמיחות לתובע זכויות עצמאיות לסעדים
,דומים או זהים. עוולות המטרד והסגת גבול הן דוגמה לכך
כמו גם הפרה חוזרת של התחייבות תקופתית לתשלום
(למשל, תשלום תקופתי של דמי שכירות בשל שימוש
תקופתי נשנה בנכס). השאלה היא אם תחושב לכל תביעה
עצמאית תקופת התיישנות נפרדת, או שמא ניתן לאחד את
כל התביעות לכלל תביעה אחת ולקבוע כי ההתיישנות
תחושב לגביה ממועד אחד בלבד (שיכול להיות מועד
תחילת האירוע יוצר העילות או מועד סיומו). הגישה
האחת רואה את התביעה החוזרת על עצמה כעילה
מתחדשת, ואילו הגישה האחרת רואה את אוסף העילות
.כעילה אחת נמשכת
לפקודת הנזיקין89 בדיני ההתיישנות הקיימים, סעיף
הוא הוראת החוק היחידה המכירה במפורש בעילה
נמשכת, וזאת רק במקרה שבו עילת התביעה היא עוולה
) סיפה נקבע כי1(89 שהנזק אינו יסוד מיסודותיה. בסעיף
,במקרה של מעשה או מחדל נמשך והולך בעוולות אלה
יראו את עילת התביעה לצורך התיישנות כנוצרת ביום שבו
תם המעשה או המחדל. לעומת זאת, בעוולות הדורשות
נזק כתנאי לאחריות, מתחיל מירוץ תקופת ההתיישנות
לגבי כל תביעה ותביעה בנפרד (עילה מתחדשת), וזאת על
). מכיוון שאין הצדקה עניינית, מבחינת טעמי2(89 פי סעיף
ההתיישנות, לעיכוב תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות של
התביעות השונות שמצמיחה עילה נמשכת, עד לסיומו
של האירוע העובדתי היוצר את העילה, מוצע לקבוע
הסדר כללי של התחדשות, ולפיו מתעלמים מעובדת
הימשכות העילה, ורואים בכל תביעה שהיא יוצרת, לצורך
התיישנות, תביעה עצמאית שלגביה יחל מירוץ תקופת
.ההתיישנות עם לידתה
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תחילת התיישנות
- . לעניין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות89
:"היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה
- ) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל1(
היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה
; היום שבו חדל- או המחדל נמשך והולך
) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי2(
היום שבו אירע אותו נזק; לא- מעשה או מחדל
, היום שבו נתגלה הנזק- נתגלה הנזק ביום שאירע
אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא
".הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
831 סעיף
לחוק הקיים, בשינויי נוסח. יודגש6 סעיף
כי המבחן הקובע את מועד היווצרות התביעה לצורך
התיישנות אינו היכולת המעשית להגיש תובענה, אלא
,היכולת העקרונית. בהנחה שכל העובדות היו ידועות
,ובהתעלם מכל קושי מעשי או הוכחתי או מגבלות דיוניות
המועד הקובע הוא המועד המוקדם ביותר שבו יוכל
התובע להגיש תובענה לקיום הזכות בלי שתובענה זו
תידחה למשל מחוסר עילה. מבחן זה מחמיר לכאורה עם
התובע, בכך שהוא מתעלם מקשיים וממגבלות מעשיים
.ודיוניים, המונעים מן התובע להגיש תובענה לקיום זכותו
בפועל, ההתחשבות בקשיים ובמגבלות אלה באה לידי
ביטוי הן בקביעת אורכה של תקופת ההתיישנות הבסיסית
והן באמצעות כללי השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות
המוצעים וכללי הארכת835 עד833 הקבועים בסעיפים
. המוצעים841 עד836 התקופה הקבועים בסעיפים
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תחילת ההתיישנות
. תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת6
".התובענה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1057
תביעה המותנית
בדרישה או
בהודעה
][ח
.832
תביעה המותנית במסירת הודעה או דרישה מאת התובע, נוצרת ביום מסירת ההודעה
או הדרישה, או ביום שבו תובע סביר לא היה דוחה עוד את מסירת ההודעה או
.הדרישה, לפי המוקדם מביניהם
פרק רביעי: השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות
העילות להשעיית
מירוץ תקופת
ההתיישנות
.833
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה, כאשר הצדדים לתביעה הם צדדים
:מקוריים, כל עוד מתקיימת אחת מעילות ההשעיה כמפורט להלן
]89 , נזק8 [ישן התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת, עובדה מהעובדות המהוות את עילת
)1(
- תביעתו, החיונית להגשת התובענה; לעניין זה
בסוגים מסוימים של תביעות, מותנית זכותו
832 סעיף
של התובע בכך שידרוש את מימושה
או שימסור לנתבע הודעה. ההוראה החדשה המוצעת
קובעת כי במקרה כזה המועד שבו נוצרת התביעה הוא
,ביום מסירת ההודעה או הדרישה. בנוסף, מוצע לקבוע
כי אם איחר התובע במסירת ההודעה או הדרישה, תיווצר
התביעה ביום שבו תובע סביר היה עושה כן. הוראה זו
באה למנוע מן התובע לעכב את תחילת מירוץ תקופת
ההתיישנות, על פי בחירתו, בדרך של אי–מסירת ההודעה
.או הדרישה
ההתיישנות תקופת מירוץ השעיית :רביעי פרק
הוראות פרק זה עוסקות במצבים אשר בגינם מוצדק
לקבוע כי מירוץ ההתיישנות יתחיל במועד מאוחר יותר מן
.המועד הרגיל, הוא המועד הקבוע בהוראות הפרק השלישי
ככלל, ההוראות חוזרות על הוראות הדין הקיים, בהרחבה
.ובשינויי נוסח ומהות
אחד מהטעמים המרכזיים להתיישנות
סעיפים
תביעה הוא שהתובע הזניח את זכותו
837– ו833
,בכוח משך תקופה ארוכה-כלפי הנתבע
בלי שנקט פעולה מתאימה למימושה. מחדל זה יוצר
הנחה של ויתור על הזכות. כאשר התובע מראה כי
העיכוב בהגשת התובענה אינו נובע ממחדל, אלא יש לכך
סיבה ראויה, מהווה הדבר שיקול כבד משקל להשעות
.את מירוץ תקופת ההתיישנות, כל עוד סיבה זו קיימת
עם זאת האיזון הראוי בין טעמי ההתיישנות מחייב שלא
להכיר בכל סיבה שמעלה התובע לעיכוב במימוש זכותו
כעילת השעיה. ההסדר המוצע מאמץ בעיקרו את עילות
.ההשעיה הקיימות בחוק הקיים, בכמה תיקונים
)1( לפסקה
ההוראה המוצעת חוזרת על העיקרון הקבוע בהוראת
לחוק הקיים, המעגנת את כלל אי–הגילוי, תוך8 סעיף
קביעת כמה שינויים חשובים. ראשית נקבע במפורש
,בפסקת משנה (א), כי מבחן הגילוי הוא מבחן אובייקטיבי
,היינו, רק אם קיימת אי–ידיעה העומדת במבחני סבירות
יוכל התובע להשתמש בעילת השעיה זו. שנית, מפורטים
נושאי הגילוי הרלוונטיים: זהותו של הנתבע, מעשהו או
מחדלו והנסיבות שלו, הפגיעה שנגרמה לתובע והזיקה
,הסיבתית העובדתית בין המעשה או המחדל לבין הפגיעה
והם ייחשבו לעובדות המהוות את עילת התביעה, אשר
לגביהן יחול אי–הגילוי. לגבי עובדות אחרות, שאין לגביהן
התייחסות מפורשת בסעיף, יצטרך בית המשפט להכריע
אם הן "מהוות את עילת התביעה". מנגד, נקבע במפורש
בפסקת משנה (ב), כי הכרת הדין היוצר את הזכות הניתנת
.לקיום, לא תיחשב לעובדה כאמור
כדי למנוע הרחבה לא מוצדקת של השימוש בעילת
ההשעיה, מדגישה ההוראה המוצעת, כי כלל הגילוי
יחול רק על עובדות החיוניות להגשת התובענה. סעיף
) לפקודת הנזיקין קובע כלל השעיה מיוחד לגבי גילוי2(89
מאוחר, ולפיו במקרים שבהם הנזק הוא אחד מיסודות
העוולה והוא לא התגלה ביום שאירע, יהיה יום לידת
עילת התביעה היום שבו התגלה הנזק. כלל השעיה זה צר
לחוק ההתיישנות הקיים8 יותר מכלל ההשעיה שבסעיף
הוא חל רק על גילוי מאוחר של נזק ולא של יסודות-
אחרים של עילת התביעה. כמו כן לא ברור מהו טיב הגילוי
הנדרש (סובייקטיבי או אובייקטיבי). דין מיוחד זה לעילות
) לקבוע כלל גילוי1( נזיקיות אינו מוצדק, ומוצע בפסקה
.רחב לגבי כלל התביעות
במקרה של קטין או של חסוי, כהגדרתו בחוק זה, אשר
יש לו אפוטרופוס, אמורה התביעה להיות מוגשת על ידי
האפוטרופוס בשם התובע. הידיעה הרלוונטית היא אפוא
ידיעתו של האפוטרופוס. הסדר דומה נמצא בסיפה של
. לחוק הקיים11 סעיף
: הוראות חוק ההתיישנות הקיים
"התיישנות שלא מדעת
,. נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה8
מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול
היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו
.נודעו לתובע עובדות אלה
ליקוי נפשי או שכלי
. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן11
שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי
;נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס
היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו
."לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.832
תביעה המותנית במסירת הודעה או דרישה מאת התובע, נוצרת ביום מסירת ההודעה
או הדרישה, או ביום שבו תובע סביר לא היה דוחה עוד את מסירת ההודעה או
.הדרישה, לפי המוקדם מביניהם
תביעה המותנית
בדרישה או
בהודעה
][ח
פרק רביעי: השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות
.833
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה, כאשר הצדדים לתביעה הם צדדים
:מקוריים, כל עוד מתקיימת אחת מעילות ההשעיה כמפורט להלן
העילות להשעיית
מירוץ תקופת
ההתיישנות
התובע לא ידע ולא היה עליו לדעת, עובדה מהעובדות המהוות את עילת
)1(
- תביעתו, החיונית להגשת התובענה; לעניין זה
]89 , נזק8 [ישן
ד ב ר י ה ס ב ר
1058
,ייחשבו כעובדות חיוניות, בין השאר, עובדות אלה: זהותו של הנתבע
(א)
המעשה של הנתבע ונסיבותיו שהם נושא התביעה, הפגיעה בתובע שהיא
עובדתית בין המעשה לבין הפגיעה-נושא התביעה, וקיומה של זיקה סיבתית
;האמורים
;הכרת הדין המקים את הזכות נושא התביעה לא תיחשב כעובדה חיונית
(ב)
]11 [ישן לגבי תובע שהוא קטין או חסוי, יראו את ידיעת האפוטרופוס כידיעת
(ג)
;התובע
]11 [ישן ;התובע הוא חסוי ולא מונה לו אפוטרופוס
)2(
][ח ;התובע הוא קטין שאין לו אפוטרופוס
)3(
][ח התובע הוא חסוי שמונה לו אפוטרופוס או שהוא קטין שיש לו אפוטרופוס
)4(
:והתקיימו שניים אלה
האפוטרופוס נמנע מהגשת התובענה, בשל נסיבות מיוחדות המצדיקות את
(א)
;השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות כלפי התובע
הפגיעה שתיגרם לתובע אם לא יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות גדולה
(ב)
;באופן משמעותי מהפגיעה שתיגרם לנתבע אם יושעה המירוץ האמור
]12 [ישן;התובע הוא אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו
)5(
]13 [ישן הצדדים לתביעה הם בני זוג; לעניין זה, היו בני הזוג נשואים זה לזה בנישואים
)6(
שהוכרזו כדין כבטלים מעיקרם או שבוטלו כדין, יראו את הצדדים כנשואים עד למועד
;ההכרזה על הבטלות או עד למועד הביטול, לפי העניין
)2( לפסקה
, לחוק הקיים11 פסקה זו חוזרת על הוראת סעיף
בשינוי נוסח. הטעם להוראה זו הוא כי לא ניתן לזקוף
לחובת אדם כאמור, אשר אינו מסוגל אובייקטיבית לדאוג
.לענייניו, את מחדלו לפעול למימוש זכותו
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"ליקוי נפשי או שכלי
. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן11
שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי
;נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס
היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו
."לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה
)4(–) ו3( לפסקאות
לחוק הקיים קובע, כי בחישוב תקופת10 סעיף
ההתיישנות לא יבוא במניין הזמן שבו עדיין לא מלאו
המוצע קובע הסדר827 שנים. כאמור, סעיף18 לתובע
חדש לעניין תקופת ההתיישנות של תביעת קטין, ומחליף
לחוק10 בכך את עילת ההשעיה הגורפת הקיימת בסעיף
ההתיישנות הקיים. עילת השעיה זו נקבעה בין השאר
.בשל ההנחה כי קטין אינו מסוגל בדרך כלל לדאוג לענייניו
המוצע, שהחליפה את כלל ההשעיה827 הוראת סעיף
הגורף, יוצאת מנקודת הנחה שונה, ולפיה במצב שבו יש
לקטין אפוטרופוס, לא זו בלבד שמוטלת עליו החובה לדאוג
לקטין ולזכויותיו, אלא שיש לו, על פי רוב, גם ענין לקדם
זכויות אלה. מובן כי אם אין לקטין אפורטרופוס, הנחה זו
) לקבוע כי בנסיבות3( אינה רלוונטית, ועל כן מוצע בפסקה
אלה יחול כלל השעיה למשך התקופה שבה לא היה לקטין
.אפוטרופוס
) המוצעת דנה במצבים החריגים שבהם4( פסקה
,על אף שיש לקטין אפוטרופוס או שמונה לחסוי אפוטרופוס
אין הוא פועל, מסיבות שונות, להגשת התובענה בשמו
של הקטין או החסוי לפי העניין, לדוגמה כאשר הנתבע
מקורב לאפוטרופוס. במקרים אלה אין זה מוצדק מבחינת
,טעמי ההתיישנות, ליישן את תביעת הקטין או החסוי
שכן ההנחה שהאפוטרופוס ידאג לענייניו של הקטין אינה
) המוצעת, לקבוע כי מירוץ4( נכונה. מוצע על כן, בפסקה
ההתיישנות יושעה, כאשר יש הצדקה להשעיית התקופה
כלפי הקטין או החסוי וכאשר האיזון בין הצורך להגן על
הנתבע מפני הפגיעה ביכולת ההתגוננות שלו והאינטרס
הציבורי לבירור מהיר של תביעות, לבין זכותו המהותית
של הקטין או של החסוי, מחייב מתן אפשרות להגשת
.התובענה
)6(–) ו5( לפסקאות
ההוראות המוצעות חוזרות על הוראות סעיפים
. לחוק הקיים, בשינויי נוסח13– ו12
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1059
]14 [ישן הנתבע נמצא מחוץ לישראל או לאזור, ונבצר מן התובע עקב כך לקיים את ההליך
)7(
- "המשפטי בישראל; לעניין זה, "תובע" או "נתבע
בתביעה לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לפי חוק נכסי
(א)
, או המוקנה לאפוטרופוס על נכסי גרמנים, לפי חוק נכסי481950-נפקדים, התש"י
; מי שהיה בעל הזכויות בנכס ערב ההקניה- 491950-גרמנים, התש"י
בתביעה לגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי לפי חוק האפוטרופוס
(ב)
; בעל הזכויות בנכס ביום תחילת הניהול- 1978-הכללי, התשל"ח
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"יחסי אפוטרופסות
. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין12
הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון
.לאפוטרופסותו
נישואין
. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו13
היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין
בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין
לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה
".או עד יום ההפקעה
837 ) ולסעיף7( לפסקה
המוצע, משנה837 הפסקה המוצעת, יחד עם סעיף
לחוק הקיים, בשל כמה טעמים: ההוראה14 מהוראת סעיף
הקיימת אינה מבחינה בין היעדרות של תובע לבין היעדרות
של נתבע; ההוראה משעה את מירוץ תקופת ההתיישנות
בכל מקרה של חוסר יכולת של התובע להתדיין, גם אם
הוא עצמו גרם לכך ואינו ראוי להתחשבות, והיא גם אינה
מבהירה, אם הסדר ההשעיה חל גם כאשר שני בעלי הדין
.שוהים במדינה אחרת
) משעה את מירוץ תקופת7( ההוראה המוצעת בפסקה
ההתיישנות אם הנתבע נמצא מחוץ לישראל ואין לתובע
המצוי בישראל כל אפשרות מעשית לקיים את ההליך
המשפטי בישראל. חוסר היכולת האובייקטיבי של התובע
מצדיק את השעיית המירוץ, לא רק במקרים שבהם הנתבע
שוהה במדינה אחרת מרצונו, אלא גם כאשר שהייתו שם
נכפתה עליו, למשל כאשר הנתבע נמצא במאסר באותה
.מדינה
המוצע מתייחס למצב שבו התובע נמצא837 סעיף
מחוץ לישראל. להבדיל מהמקרה שבו הנתבע שוהה מחוץ
לישראל ובשל כך לא ניתן לקיים את ההליך בישראל, אם
התובע נמצא מחוץ לישראל, אין בהכרח הצדקה להארכת
תקופת ההתיישנות. אם התובע שולל מעצמו מרצון
את יכולת הגשת התובענה, על ידי יציאה מחוץ לשטח
המדינה, אין זה ראוי בדרך כלל לאפשר לו ליהנות ממצב
זה. גם אם המשך שהייתו מחוץ למדינה נכפה עליו נגד
רצונו, אין הוא ראוי בהכרח להתחשבות. כך לדוגמה, אם
נאסר התובע בשל ביצוע עבירה פלילית חמורה במדינה
אחרת, או נמלט מן הארץ בשל ביצוע עבירה כאמור, אין
,העדרו צריך לבוא "על חשבונו" של הנתבע. עם זאת
ייתכנו מצבים, שבהם שהייה כפויה או אפילו רצונית
במדינה אחרת יכולה להצדיק את השעיית המירוץ, כמו
.במקרה של תובע הנמצא בארץ אויב
מוצע על כן להקנות שיקול דעת לבית המשפט
,בקביעת המצבים שבהם תוארך תקופת ההתיישנות
כדי שיוכל לאזן כראוי, לגופו של עניין, בין האינטרסים
של התובע ושל הנתבע. בשונה מן המצב שבו הנתבע
שוהה מחוץ לישראל, שם מוצדק להשעות את תקופת
ההתיישנות, אם התובע, לבדו או יחד עם הנתבע, שוהה
מחוץ לישראל, יש לו שליטה מסוימת ביכולת להגיש
כאשר- תובענה ועל כן ההתחשבות בו פחותה, כלומר
יסתיימו הנסיבות המיוחדות המקשות על הגשת
.התובענה, על התובע לפעול במהירות לצורך הגשתה
למצב דברים זה מתאים יותר כלל של הארכת תקופת
.ההתיישנות ולא השעייתה
להצעת החוק, מוצעת837 ) והן בסעיף7(833 הן בסעיף
התייחסות מיוחדת למקרים שבהם התובע או הנתבע הם
סיפה14 נפקדים או נעדרים, וזאת בדומה לאמור בסעיף
לחוק הקיים. כיוון שזכויות הנפקדים מוקנות לאפוטרופוס
על נכסי נפקדים, וניהול זכויות נעדרים נעשה על ידי
האפוטרופוס הכללי, הרי שלכאורה התובע או הנתבע
אינו הנפקד אלא האפוטרופוס המצוי בארץ, ובשל כך
לא מתקיימת העילה להשעיה או להארכה של תקופת
ההתיישנות. כדי למנוע תוצאה גורפת זו, מוצע בהגדרה
המוצעת ל"תובע" או "נתבע", לייחס את הזכויות בנכס
לבעליהן המקוריים ולא לאפוטרופוס הבא בנעליו, ובדרך
זו לאפשר את הפעלת כלל ההשעיה או ההארכה, גם אם
הנכס הוקנה לאפוטרופוס או נוהל על ידו. יצוין כי המונח
לחוק הקיים הוחלף, בסעיפים14 "שטח המדינה" שבסעיף
." לחלק זה, במילים "ישראל" ו"האזור837–) ו7(833
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"שהות מחוץ לישראל
. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו14
נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים
שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין
אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל
- דינו, לקיים את הבירור המשפטי; בסעיף זה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.38 '; התשל"ד, עמ86 'ס"ח התש"י, עמ 48
.266 'ס"ח התש"י, עמ 49
הנתבע נמצא מחוץ לישראל או לאזור, ונבצר מן התובע עקב כך לקיים את ההליך
)7(
- "המשפטי בישראל; לעניין זה, "תובע" או "נתבע
בתביעה לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לפי חוק נכסי
(א)
, או המוקנה לאפוטרופוס על נכסי גרמנים, לפי חוק נכסי481950-נפקדים, התש"י
; מי שהיה בעל הזכויות בנכס ערב ההקניה- 491950-גרמנים, התש"י
בתביעה לגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי לפי חוק האפוטרופוס
(ב)
; בעל הזכויות בנכס ביום תחילת הניהול- 1978-הכללי, התשל"ח
]14 [ישן
ד ב ר י ה ס ב ר
1060
]7 [ישן התובע נמנע מלהגיש תובענה משום שהנתבע, או מי מטעמו, מטעה ביודעין
)8(
"את התובע, מפעיל נגדו כוח, מאיים עליו או מנצל את מצוקתו; לעניין זה, "הטעיה
;)1( לרבות אי–גילוי עובדה חיונית כאמור בפסקה-
]9 [ישן התובע נמנע מלהגיש תובענה משום שהנתבע הודה במפורש, לרבות לפני בית
)9(
משפט, בזכות נושא התביעה או שהנתבע קיים חלקית את הזכות האמורה באופן
.שממנו משתמעת הודאה כאמור
מירוץ תקופת
ההתיישנות
בהעברת זכות
]18 [ישן
.834
העברת הזכות נושא התביעה מהתובע המקורי או מחליפו, לאדם אחר (בסעיף
(א)
תובע נעבר), בין מכוח דין ובין מרצון, לא תפגע כשלעצמה במירוץ תקופת- זה
.ההתיישנות של התביעה, ובכלל זה בהשעיה שהתקיימה לפני ההעברה כאמור
לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס- ""שטח מדינה
;למעשה בידי מדינה
לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי- ""בעל דין
נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה
מי שהיה בעל הנכס האמור ערב- על רכוש האויב
בעל- ההקנייה. ולגבי נכס של האפוטרופוס הכללי
".הנכס
)8( לפסקה
לחוק הקיים מבטא את הגישה שלפיה אם7 סעיף
העיכוב בהגשת התובענה על ידי התובע נגרם עקב
התנהגות פסולה של הנתבע או מי מטעמו, אין הנתבע
ראוי עקרונית להגנת ההתיישנות, ואין להחשיב את תקופת
) המוצעת8( העיכוב לחלק מתקופת ההתיישנות. פסקה
לחוק הקיים7 מרחיבה את עילת השעיה הקבועה בסעיף
גם למקרים שבהם גרם הנתבע או מי מטעמו לעיכוב
כאמור, על ידי הטעיית התובע, הפעלת כוח נגדו, איום
, ולא רק במקרה הנדיר יחסית- עליו או ניצול מצוקתו
אשר פורש בצורה מצמצמת בפסיקה, של תרמית או הונאה
ממש. מצבי ההשעיה האמורים נקבעו בהתאמה לפגמים
של הטעיה, כפייה ועושק בכריתתו של חוזה לפי סעיפים
18– ו17 להצעת החוק (המחליפים את סעיפים115-114
.)1973-לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג
,) המוצעת מבהירה8( ההגדרה "הטעיה" שבפסקה
כי אם הנתבע גורם לכך שהתובע אינו מודע לעובדות
המהוות את זכותו, משום שהסתיר אותן ממנו, יושעה
מירוץ תקופת ההתיישנות. להבדיל מכלל הגילוי המאוחר
), הרי שבמקרה של גילוי מאוחר בשל הטעיה1( שבפסקה
כאמור תימשך ההשעיה לא רק עד המועד שבו היה תובע
סביר מגלה עובדה זו (גילוי אובייקטיבי), אלא עד המועד
.)שבו התגלתה עובדה זו לתובע המסוים (גילוי סובייקטיבי
, לחוק7 הסדר מוצע זה מרחיב את ההסדר הקיים בסעיף
.שגם בו קבוע כלל גילוי סובייקטיבי
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תרמית ואונאה
,. היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע7
תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה התרמית או
".האונאה
)9( לפסקה
הפסקה המוצעת חוזרת על העיקרון הקבוע בדין
הקיים, ולפיו הודאה של הנתבע בקיום זכותו של התובע
משעה את מירוץ ההתיישנות עד ליום ההודאה. עם זאת
נדרש כי ההודאה (שלא על דרך קיום מקצת הזכות) תהיה
מפורשת. זאת משום שההסדר הקיים מעלה שורה ארוכה
של שאלות סבוכות, בין השאר באשר להיקף תחולתה
של ההודאה מבחינת חיובים וחייבים ומכיוון שיש בו
תמריץ לנתבע שלא לקיים את זכות התובע אף לא באופן
חלקי, בשל החשש מפתיחה מחודשת של מירוץ תקופת
.ההתיישנות
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"הודאה בקיום זכות
. הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך9
,תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע
תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש
בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף
למעט הודאה שהיה עמה טיעון- "זה. בסעיף זה, "הודאה
".התיישנות
ההוראה המוצעת משנה מהוראת החוק
834 סעיף
לחוק ההתיישנות הקיים18 הקיים. סעיף
אינו נותן מענה ברור לסוגיית ההשפעה שיש להעברת זכות
.מתובע מקורי לתובע נעבר, על מירוץ תקופת ההתיישנות
סוגיה זו מעוררת שתי שאלות: ראשית, אם העברת הזכות
פותחת מירוץ תקופת התיישנות חדש, משום ששינוי
,הזהות יוצר עילת תביעה חדשה לצורך התיישנות; שנית
אם התשובה לשאלה הראשונה שלילית, ומירוץ תקופת
ההתיישנות נמשך גם לגבי התובע הנעבר, אם ועד כמה
.חלים כללי ההשעיה שבחוק לגבי התובע הנעבר
)לסעיף קטן (א
באשר לשאלת הפתיחה מחדש של מירוץ תקופת
רישה לחוק הקיים, כי18 ההתיישנות, נובע לכאורה מסעיף
העברת הזכות אינה פוגעת בהמשכיותו של מירוץ תקופת
,ההתיישנות ואינה פותחת מירוץ חדש. ואולם הפסיקה
,בבואה לפרש את הסעיף האמור בהקשר של העברת חבות
הבחינה בין העברה מכוח חוק שבה אכן קיימת המשכיות
כאמור, לבין העברה מרצון שבה המשכיות זו אינה קיימת
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1061
היה התובע תובע נעבר, יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה שהוא )(ב
:צד לה, כל עוד מתקיימת לגביו אחת מעילות ההשעיה כמפורט להלן
), ובלבד שמירוץ תקופת ההתיישנות1(833 עילת ההשעיה כאמור בסעיף
)1(
;של התביעה טרם החל בשל עילת ההשעיה האמורה
;)9( ) עד7(833 עילת השעיה כאמור בסעיף
)2(
גם עילת השעיה מהעילות המפורטות- לגבי תובע נעבר שהוא יורש
)3(
.)6( ) עד2(833 בסעיף
). מכיוון85 )1( יעקובסון נ' גז, פ"ד כ"א242/66 (ר' למשל, ע"א
המוצע נושא ההתיישנות הוא התביעה823 שלפי סעיף
עצמה ועל כן פועלת ההתיישנות נגד התביעה ולא נגד
,תובע פלוני, הרי שהבחנה זו אינה רצויה ומוצע ככלל
לראות כל נעבר, הן מכוח חוק והן בהעברה רצונית, כחליפו
.של התובע המקורי לעניין התיישנות
בהתאם לאמור מוצע אפוא לקבוע כי כל העברת
זכות, הן מכוח חוק והן מרצון, אינה פותחת מירוץ תקופת
התיישנות חדש ואינה פוגעת בהשעיית המירוץ שהתקיימה
לפני ההעברה. הזכות עוברת אל התובע הנעבר יחד עם
תקופת ההתיישנות שדבקה בה. יודגש כי השימוש במילה
"תובע" הוא במובנו המהותי ולא הדיוני, וזאת כאמור
. המוצע822 בדברי ההסבר להגדרה "תביעה" שבסעיף
לפיכך הכוונה ב"תובע מקורי", היא לתובע במועד שבו
.נוצרה התביעה
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תביעת הזכות אינה משפיעה
. לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם18
הזכות הנתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו
,או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו
ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת
ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו
".נסבה הזכות
)לסעיף קטן (ב
באשר לתחולתם של הסדרי ההשעיה על התובע
הנעבר, נקבע בפסיקה כי תחולת הסדרי ההשעיה תיקבע
' מועלם נ35/68 לפי זהותו של התובע (ר' למשל, ע"א
). היינו174 ,)2(האפוטרופוס על נכסי נפקדים, פ"ד כב
התובע, כנעבר של זכות, לא ייהנה מעילות ההשעיה של
קודמו, מעביר הזכות, אך יחולו לגביו כל עילות ההשעיה
כאילו היה תובע מקורי. קביעה זו אינה מתחייבת מטעמי
,ההתיישנות. כאשר מועברת זכות שהמירוץ שלה הושעה
אין הצדקה לכך שהתובע הנעבר לא ייהנה מהשעיית
המירוץ אצל קודמו, התובע המעביר. לכן מוצע לקבוע, כי
במקרים שבהם הושעה המירוץ לפני העברת הזכות, בשל
עילת השעיה הנוגעת לתובע המקורי, תימנה השעיה זו
.בעת חישוב תקופת ההתיישנות הנוגעת לתובע הנעבר
העברת הזכות מפסיקה כשלעצמה את פעולת עילת
ההשעיה, ועל כן, ככלל, מירוץ תקופת ההתיישנות יתחיל
,או ימשיך לרוץ, ויש לבחון מחדש, לאחר העברת הזכות
.אם קיימות עילות השעיה רלוונטיות לגבי התובע הנעבר
עם זאת, מוצע כי רק חלק מעילות ההשעיה המפורטות
יחולו לאחר העברת הזכות, וזאת בשל החשש833 בסעיף
כי החלה של כל עילות ההשעיה תאפשר לתובע המקורי
לשלוט על מירוץ תקופת ההתיישנות באמצעות העברת
.זכותו למי שנהנה מעילת השעיה
) של סעיף קטן (ב) מוצע אפוא להחיל את1( בפסקה
עילת הגילוי המאוחר שבסעיף- עילת ההשעיה המרכזית
), אך זאת רק כאשר עילת השעיה זו חלה גם לגבי1(833
התובע המעביר. כאשר התובע המעביר מודע לעובדות
המהוות את עילת תביעתו, אך אינו מעביר מידע זה לתובע
הנעבר, אין זה ראוי שהנתבע ישלם את מחיר אי–העברת
.המידע בדרך של השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות
) של סעיף קטן (ב) מוצע להחיל את2( בפסקה
עילת ההשעיה עקב היעדרות הנתבע מן הארץ, כאמור
,) ואת עילת ההטעיה, הכפייה או העושק7(833 בסעיף
), שכן עילות אלה נוגעות לעובדות או8(833 שבסעיף
,להתנהגות הקשורות לנתבע ובשל כך אין לתובע המקורי
.במקרים אלה, שליטה על מירוץ תקופת ההתיישנות
) של סעיף קטן (ב) עוסקת במקרה המיוחד3( פסקה
של העברת זכות מכוח חוק ממוריש ליורש. במקרה
זה, אין חשש להשפעה לא ראויה של התובע המקורי
על מירוץ תקופת ההתיישנות. ההוראה- המוריש-
המוצעת קובעת אפוא כי היורש ייהנה ממעמד עצמאי
לגבי מרבית עילות ההשעיה כאילו היה תובע מקורי, וכי
ברגע ההעברה תיפסק פעולת עילות ההשעיה שחלו לגבי
,המוריש המעביר, ככל שחלו, ותחל פעולת עילות ההשעיה
ככל שישנן, לגבי היורש הנעבר. בהוראה המוצעת יש
משום התחשבות ראויה בזכויותיו של יורש שנתקיימו
,לגביו עילות השעיה: התחשבות הפוגעת אמנם בנתבע
במקרים שבהם עומדת ליורש עילת השעיה שלא עמדה
למוריש, אך נראה, כי בחלוקת הסיכונים הרצויה זהו סיכון
שעל הנתבע להיות מודע לו והוא צריך לשאת בו. חריג
לכלל האמור הוא המקרה שבו המוריש ידע את העובדות
המהוות את זכותו, אך מידע זה לא הועבר ליורש (סעיף
במקרה זה, כמו- )) המוצע, החל גם לעניין יורש1()קטן (ב
לגבי כל תובע נעבר, לא תוחל לגבי היורש עילת ההשעיה
של גילוי מאוחר, שכן הנתבע אינו צריך לשלם את מחיר
)3( אי–העברת המידע. יובהר כי אין בהסדר המוצע בפסקה
כדי לפגוע בהארכה אפשרית של תקופת ההתיישנות לפי
. המוצע840 הוראות סעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
היה התובע תובע נעבר, יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה שהוא )(ב
:צד לה, כל עוד מתקיימת לגביו אחת מעילות ההשעיה כמפורט להלן
), ובלבד שמירוץ תקופת ההתיישנות1(833 עילת ההשעיה כאמור בסעיף
)1(
;של התביעה טרם החל בשל עילת ההשעיה האמורה
;)9( ) עד7(833 עילת השעיה כאמור בסעיף
)2(
גם עילת השעיה מהעילות המפורטות- לגבי תובע נעבר שהוא יורש
)3(
.)6( ) עד2(833 בסעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
1062
מירוץ תקופת
ההתיישנות
בהעברת חבות
][ח
.835
העברת החבות לקיום הזכות נושא התביעה מן הנתבע המקורי או מחליפו לאדם
(א)
נתבע נעבר), בין מכוח דין ובין מרצון, לא תפגע כשלעצמה במירוץ- אחר (בסעיף זה
תקופת ההתיישנות של התביעה, ובכלל זה בהשעיה שהתקיימה לפני ההעברה
.כאמור
היה הנתבע נתבע נעבר יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה שהוא
(ב)
.833 צד לה, כל עוד מתקיימת לגביו אחת מעילות ההשעיה המפורטות בסעיף
פרק חמישי: הארכת תקופת ההתיישנות
הארכה בתום
השעיה
]16 [ישן
.836
הושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה לפי הוראות הפרק הרביעי, לא תסתיים
.תקופת ההתיישנות לפני שחלפה שנה מהיום שבו חדלה להתקיים עילת ההשעיה
הארכה עקב
שהות מחוץ
לישראל
]14 [ישן
.837
נמצא תובע מחוץ לישראל או לאזור ונבצר ממנו לקיים את ההליך המשפטי
(א)
בישראל בשל כך ובשל נסיבות ותנאים נוספים שאינם בשליטתו של התובע, לא
תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שחלפה שנה מהיום שבו נמצא התובע בישראל או
באזור לפי העניין, או מהיום שבו חדלו להתקיים הנסיבות והתנאים האמורים, הכל
.לפי המוקדם
.)7(833 כהגדרתו בסעיף- "בסעיף זה, "תובע
(ב)
ההוראה החדשה המוצעת עוסקת בהעברת
835 סעיף
חבות. העברת החבות מן הנתבע המקורי
לאדם אחר מעוררת גם היא את השאלות העולות בהקשר
של העברת הזכות, לעניין פתיחה מחדש של מירוץ תקופת
ההתיישנות לאחר ההעברה ולעניין הסדרי ההשעיה שיחולו
.) המוצע834 על הנתבע הנעבר (ראו דברי הסבר לסעיף
)לסעיף קטן (א
אשר לשאלה אם פותחת העברה זו מירוץ תקופת
התיישנות חדש כלפי הנתבע הנעבר, יצוין כי מבחינתו של
התובע, העברת החבות אינה מצריכה היערכות מחודשת
או מיוחדת לצורך הגשת תובענה, ואין כל סיבה לאפשר לו
ליהנות מהתרחשות מקרית, כגון פשיטת רגל של הנתבע
המקורי או פטירתו או מנכונות של צד שלישי לקבל עליו את
ביצוע החבות. מנגד הנתבע הנעבר מודע לתקופת קיומה
של הזכות המועברת אליו, כך שציפיותיו ותגובותיו למעבר
הזמן אינן שונות מאלה של הנתבע המעביר. מוצע על כן
לקבוע, כי כל העברת חבות, הן מכוח חוק והן מרצון, אינה
פותחת מירוץ תקופת התיישנות חדש ואינה משפיעה גם על
השעייה שנתקיימה לפני העברת החבות. החבות עוברת אל
.הנתבע הנעבר, יחד עם תקופת ההתיישנות שדבקה בה
לעניין העברה מרצון (המחאת חבות) יצוין, כי סעיף
) לחוק המחאת חיובים6 לחוק המוצע (המחליף את סעיף72
,מתנה את תוקף המחאת החבות, במקרה של העברה מרצון
בהסכמת הנושה. הנושה יוכל להתנות הסכמה זו בחידוש
מירוץ תקופת ההתיישנות עקב העברת החבות. עוד יודגש
כי השימוש במילה "נתבע" בסעיף זה הוא במובנו המהותי
"ולא הדיוני, וזאת כאמור בדברי ההסבר להגדרה "תביעה
. לפיכך הכוונה ב"נתבע מקורי", היא לנתבע822 שבסעיף
.במועד שבו נוצרה התביעה
)לסעיף קטן (ב
אשר לשאלת תחולתן של עילות ההשעיה לגבי
הנתבע הנעבר, למשל, עילות השעיה במקרים שבהם
,זהותו אינה ידועה או שהוא מצוי מחוץ לשטח המדינה
.מוצע להחילן לגבי הנתבע הנעבר כאילו היה נתבע מקורי
כאשר מצבו או מעמדו של הנתבע הנעבר מונעים מן
התובע לממש את זכותו, והדין מכיר במניעה זו כעילת
השעיה מוכרת, אין נפקה מינה אם מדובר בנתבע מקורי
.או בנתבע נעבר
ההתיישנות תקופת הארכת :חמישי פרק
הוראות הפרק מסדירות את המצבים שבהם מוצדק
להאריך את תקופת ההתיישנות. ההוראות חוזרות על
.הוראות החוק הקיים, בשינוי נוסח ומהות
הסעיף המוצע עוסק במקרה שבו הושעה
836 סעיף
מירוץ תקופת ההתיישנות, ולאחר שחדלה
ההשעיה נותר לתובע פרק זמן בן פחות משנה להגשת
,התובענה. כדי לאפשר לתובע להכין את התובענה כראוי
,לאחר תקופת השעיה שבמהלכה לא היה בידו לטפל בה
מוצע להעמיד לרשותו תקופת הארכה של שנה, בדומה
.לקבוע בדין הקיים
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תקופת ההתיישנות לאחר עיכוב
. נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים16
, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות15 עד12– ו10
שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה
לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים- 11 כאמור בסעיף
".מן היום שבו חדל העיכוב
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1063
הארכה לגבי
תביעה כרוכה
]16 ,15 [ישן
.838
,) תובענה מקורית ותביעה מקורית- הוגשה תובענה בשל תביעה (בסעיף זה
(א)
והדיון בתובענה המקורית הסתיים מכל סיבה שהיא, באופן שאינו מונע מהתובע
להגיש תובענה אחרת בשל התביעה המקורית או בשל תביעה כרוכה, לא תסתיים
תקופת ההתיישנות של התביעה המקורית או של התביעה הכרוכה, לפי העניין, לפני
שחלפה שנה מיום שהסתיים הדיון בתובענה המקורית, ואם הסתיים הדיון כאמור
. לפני שחלפה שנה מיום שפסק הדין היה לחלוט- בפסק דין
הוגשה בקשה לתיקון התובענה המקורית כדי לכלול בה תביעה נוספת, וביום
(ב)
הגשת הבקשה לתיקון כבר הסתיימה לגבי התביעה הנוספת תקופת ההתיישנות, לא
.ייעתר בית המשפט לבקשה, אלא אם כן היתה התביעה הנוספת תביעה כרוכה
: תביעה שמתקיימים לגביה כל אלה- "בסעיף זה, "תביעה כרוכה
(ג)
; היא נבעה מאותה עילה שממנה נבעה התביעה המקורית
)1(
;הנתבע בה הוא מי שהיה נתבע בתביעה המקורית או חליפו
)2(
תקופת ההתיישנות טרם הסתיימה לגביה במועד הגשת התובענה
)3(
;המקורית
.ההוראה המוצעת משנה מן החוק הקיים
838 סעיף
הסעיף המוצע דן בהשפעה שיש להליך
הדיוני של הגשת תובענה וניהולה על התיישנות התביעה
נושא התובענה, ועל התיישנותן של תביעות אחרות
הנוצרות מן האירוע נושא התובענה. להשפעה זו חשיבות
מעשית הן כאשר מדובר בהגשת תובענה מאוחרת ונפרדת
בשל אותו אירוע, בכפוף לכללי מעשה בית דין, והן כאשר
מתבקש תיקון תובענה קיימת על ידי הוספת תביעות או
.תיקונן, בכפוף לכללים הדיוניים המסדירים זאת
)לסעיף קטן (א
לחוק הקיים עוסק בהשפעה שיש להגשת15 סעיף
תובענה מוקדמת על התיישנות התביעות המועלות
בתובענה מאוחרת ונפרדת, וקובע לעניין זה הסדר של
השעיה: מירוץ תקופת ההתיישנות של התביעה נושא
התובענה המוקדמת ושל תביעות אחרות "בשל אותה
עילה", מושעה מכוח סעיף זה במשך פרק הזמן שמתחילת
הדיון בתובענה המוקדמת ועד להפסקתו. להשעיה זו מוסיף
לחוק הקיים הארכה של עד שנה, במקרים שבהם16 סעיף
.פרק הזמן שנותר לתובע לאחר סיום הדיון קצר משנה
מוצע להחליף את ההסדר הקיים, המהווה כאמור
והסדר הארכה15 צירוף של עילת ההשעיה שבסעיף
, אשר יצר בעיות פרשניות, בהסדר הארכה16 שבסעיף
,בלבד. ההסדר המוצע יבטיח פרק זמן מינימלי של שנה
לאחר סיום הדיון בתובענה המוקדמת, אשר הוגשה בתוך
תקופת ההתיישנות, שבמהלכו יוכל התובע להגיש תובענה
,נוספת אם היא בשל אותה תביעה או בשל תביעה כרוכה
.כהגדרתה המוצעת
)לסעיף קטן (ב
נושא ההתיישנות בהקשר של תיקון תובענה מוסדר
, לתקנות סדר הדין האזרחי92 כיום בהתאם לתקנה
תקנות סדר הדין האזרחי), והפסיקה- (להלן1984-התשמ"ד
הדנה בעניין זה. הארכת תקופת ההתיישנות לגבי תביעה
המועלית באיחור, בדרך של תיקון תובענה, נעשית על ידי
שימוש בכלל "הייחוס לאחור", שלפיו רואים תביעה זו
כאילו הועלתה במועד הגשת התובענה המקורית, ולא
(ב) לתקנות סדר הדין26 במועד תיקון התובענה. תקנה
האזרחי, מסייגת את הסדר הייחוס לאחור ואוסרת על
הוספת צד או צירופו, בדרך של תיקון כתב תביעה, אם בכך
,)תישלל טענת ההתיישנות מאותו הצד. מוצע בסעיף קטן (ב
לקבוע הסדר של ייחוס לאחור לצורך התיישנות בחקיקה
.ראשית, ולא להשאיר זאת לדיני סדר הדין האזרחי
)לסעיף קטן (ג
, לחוק ההתיישנות הקיים15 בהקשר של סעיף
ובהקשר של הסדר הייחוס לאחור עולה השאלה באילו
מקרים ייחשבו תביעות המועלות באיחור, בין בדרך של
תובענה מאוחרת נפרדת ובין בדרך של תיקון תובענה
קיימת, כשייכות לאותה עילה שהצמיחה את התובענה
האמור והסדר הייחוס15 המקורית, כך שיחולו עליהן סעיף
לאחור. מהפסיקה עולה מבחן "העסקה או המעשה המובא
,)1( איטונג נ' בן הרוש, פ"ד מד702/86 לדיון" (ר' למשל, ע"א
); כאשר התביעה המועלית באיחור שייכת לאותה160
עסקה או לאותו מעשה שהצמיח את התביעה נושא
התובענה המקורית, קמה ההצדקה להשעיית המירוץ או
להחלת הסדר הייחוס לאחור. מבחן זה רחב למדי, ופעמים
רבות נחזה כלא מוצדק, למשל, כאשר התובע מבקש לתקן
את כתב התביעה על ידי הוספת תביעה שלא היתה
ב"מתחם הצפיות" של הנתבע שנוצר בעת הגשת התובענה
.המקורית
מוצע, בסעיף קטן (ג), להפעיל מבחן פונקציונלי התואם
את טעמי ההתיישנות. הצדקה עניינית להארכת מועד
ההתיישנות של תביעות שלא הועלו בתובענה המקורית
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.838
,) תובענה מקורית ותביעה מקורית- הוגשה תובענה בשל תביעה (בסעיף זה
(א)
והדיון בתובענה המקורית הסתיים מכל סיבה שהיא, באופן שאינו מונע מהתובע
להגיש תובענה אחרת בשל התביעה המקורית או בשל תביעה כרוכה, לא תסתיים
תקופת ההתיישנות של התביעה המקורית או של התביעה הכרוכה, לפי העניין, לפני
שחלפה שנה מיום שהסתיים הדיון בתובענה המקורית, ואם הסתיים הדיון כאמור
. לפני שחלפה שנה מיום שפסק הדין היה לחלוט- בפסק דין
הארכה לגבי
תביעה כרוכה
]16 ,15 [ישן
הוגשה בקשה לתיקון התובענה המקורית כדי לכלול בה תביעה נוספת, וביום
(ב)
הגשת הבקשה לתיקון כבר הסתיימה לגבי התביעה הנוספת תקופת ההתיישנות, לא
.ייעתר בית המשפט לבקשה, אלא אם כן היתה התביעה הנוספת תביעה כרוכה
: תביעה שמתקיימים לגביה כל אלה- "בסעיף זה, "תביעה כרוכה
(ג)
; היא נבעה מאותה עילה שממנה נבעה התביעה המקורית
)1(
;הנתבע בה הוא מי שהיה נתבע בתביעה המקורית או חליפו
)2(
תקופת ההתיישנות טרם הסתיימה לגביה במועד הגשת התובענה
)3(
;המקורית
ד ב ר י ה ס ב ר
1064
) הנתבע ידע או היה עליו לדעת, בשל הגשת התובענה המקורית, על4(
האפשרות כי תוגש נגדו תובענה בשל התביעה הכרוכה, נוסף על התובענה
.המקורית או במקומה
הארכה בשל
הפסקת עבודתו
של בית המשפט
]17 [ישן
.839
נבצר מן התובע להגיש תובענה בשל תביעה, עקב הפסקה בלתי צפויה במהלך עבודתו
של בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני
. ימים מהיום שבו חודשה עבודתו של בית המשפט המוסמך90 שחלפו
הארכה בשל
פטירה
]18 [ישן
.840
נפטר אדם לפני שהתיישנה תביעה העומדת לו, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של
:התביעה לפני שהסתיימה הקצרה מבין התקופות המפורטות להלן
;שנה מיום מינוי מנהל העיזבון
)1(
;שנה מיום מתן צו ירושה או צו קיום צוואה
)2(
.שנתיים מיום הפטירה
)3(
קיימת כאשר התובענה המקורית פותחת חזית רחבה לגבי
האירוע נושא התובענה, חזית הכוללת גם תביעות שלא
נתבעו בה במפורש, וכאשר יש בהגשת התובענה המקורית
כדי להעמיד את הנתבע על האפשרות שהתובע יעלה
.גם תביעות אלה נוסף על התביעה המקורית או במקומה
בהתקיים תנאים אלה, הנתבע לא יופתע מהעלאת
התביעות הנוספות וציפיותיו לא יסוכלו. על כן רק במקרים
אלה מוצע להתיר את החלת הסדר הייחוס לאחור או
לאפשר הארכת תקופת ההתיישנות לגבי תביעות מאוחרות
המועלות בתובענה מאוחרת. ההגדרה המוצעת למונח
"תביעה כרוכה" מבהירה גם, כי הסדר ההארכה המוצע
לא יחול אלא על נתבע שהיה נתבע בתביעה המקורית או
על חליפו, וכי לא יחול אם התביעה הנוספת כבר התיישנה
.לפני הגשת התובענה המקורית
יצוין כי תביעות כרוכות לפי סעיף זה לא ייחשבו
829 בהכרח כתביעות הנובעות מאותה עילה לעניין סעיף
דן בהשפעת829 המוצע, גם אם חפיפה כזו אפשרית. סעיף
התיישנותה של תביעה אחת על התיישנות תביעה קשורה
אחרת שטרם התיישנה, ואילו סעיף זה דן בהשפעת
אי–התיישנותה של תביעה אחת על התיישנותה של
.תביעה קשורה אחרת שכבר התיישנה
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תובענה שנדחתה
,. הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי15
והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש
תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת
.ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה
תקופת ההתיישנות לאחר עיכוב
נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור
.16
, לא תסתיים התקופה לפני שעברה15 עד12– ו10 בסעיפים
לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין
לא תסתיים לפני שעברו- 11 התקופה כאמור בסעיף
."לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת
839 סעיף
החוק הקיים, אך מקצרת את תקופת
. יום90–ההארכה משנה ל
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"סגירת בית–משפט
. נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת17
ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית–המשפט
המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני
".שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית–המשפט
ההוראה המוצעת משנה מהוראת החוק
840 סעיף
סיפה לחוק הקיים מאריך18 הקיים. סעיף
.את תקופת ההתיישנות של תביעה העוברת ליורש
הסעיף מבטיח ליורש תקופה מינימלית של שנה, מיום
מות המוריש, כדי להיערך להגשת התובענה. ואולם הוראה
זו אינה מתחשבת בפרק הזמן החולף ממותו של המוריש
,ועד למועד שבו קיימת לאדם אחר, יורש או מנהל עיזבון
,האפשרות המעשית לתבוע את קיום זכויות המנוח. לפיכך
במצבים רבים, ייתכן שהסדר ההארכה הקיים אינו יעיל. על
כן מוצע לקבוע, כי תקופת הארכה תעמוד על שנה מיום
מינוי מנהל עיזבון או מיום ההצהרה על הירושה, לפי
המוקדם. עם זאת, כדי למנוע התארכות יתרה של תקופת
ההתיישנות בשל עיכוב במינוי מנהל עיזבון או במתן צו
ירושה או צו קיום צוואה, מוצע לקבוע תקופה של שנתיים
מיום מות המוריש, שבסופה תתיישן תביעה שחלפה לגביה
תקופת ההתיישנות, גם אם טרם חלפה שנה מיום מינוי
.מנהל העיזבון או מיום ההצהרה על הירושה כאמור
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תסיבת הזכות אינה משפיעה
. לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם18
הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו
,או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו
ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת
ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו
".נסבה הזכות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1065
הארכה מטעמים
מיוחדים
][ח
.841
, או501984-בית משפט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
(א)
, רשאי, לבקשת511969-בית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט
תובע ומטעמים מיוחדים, להאריך את תקופת ההתיישנות של תביעה, ובלבד שבקשת
.התובע הוגשה לבית המשפט או לבית הדין, לפי העניין, בתוך תקופת ההתיישנות
הארכת תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (א) תהיה לתקופה הקצרה
(ב)
.ביותר הנדרשת בנסיבות העניין
ביקש תובע להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (א), לא
(ג)
ימים ממועד החלטת בית60 תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שחלפו
.המשפט
הוצאות ההליך לפי סעיף זה יחולו על התובע, אלא אם כן קבע בית המשפט
(ד)
.אחרת
פרק שישי: תקרת ההתיישנות
תקופת התקרה
])2(89 [ח, נזק.842
על אף הוראות חלק זה, בחלוף תקופת התקרה תתיישן תביעה, אף אם במועד
(א)
.האמור טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות
שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא25 - "בפרק זה, "תקופת התקרה
(ב)
.התביעה
כללי ההשעיה והסדרי ההארכה המוצעים
841 סעיף
אינם מכסים את כל קשת המקרים שבהם
יש בידי התובע להצביע על טעם סביר שמנע ממנו להגיש
,תובענה במועד. הקושי לצפות ולהגדיר מראש מצבים אלה
והצורך להגן על נתבעים בכוח ולהבטיח ודאות, מחייבים
להטיל חלק מן הסיכונים של תובענה מאוחרת על כתפי
,התובעים בכוח. ההוראה החדשה המוצעת נועדה לאפשר
,בכל זאת, לתובע לבקש את הארכת תקופת ההתיישנות
אם קיים טעם סביר לכך, בלי שתיווצר אי–ודאות כללית
.אצל ציבור הנתבעים בכוח
)לסעיפים קטנים (א) ו–(ב
על פי ההליך המוצע, יוכל תובע לפנות לבית משפט
בתוך תקופת ההתיישנות ולבקש את הארכתה לגבי תביעה
מסוימת או לגבי כמה תביעות. בקשות מסוג זה יהיה ניתן
להגיש, במקרים חריגים כגון כוח עליון, כאשר טרם התבררו
די צורכן עובדות הצריכות להכנת תובענה או במקרים
שבהם קיימת מניעה משפטית לתביעה (חסינות דיונית
של הנתבע, "נעדר" המצוי בארץ, שאינו יכול לתבוע משום
שנכסיו מנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי, נושה שהפך
.)'לנאמן בפשיטת רגל של החייב וכד
יושם לב, כי ההסדר רלוונטי רק לגבי בית משפט
-כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
, ולגבי בית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית1984
, ולא לכל הגופים הכלולים1969-הדין לעבודה, התשכ"ט
המוצע. עוד יצוין, כי בית המשפט822 בהגדרה שבסעיף
שאליו הוגשה בקשת ההארכה, מונחה לקצוב את תקופת
.ההארכה המינימלית הנדרשת בנסיבות העניין
)לסעיפים קטנים (ג) ו–(ד
כדי למנוע את התיישנות התביעה בזמן שבו הבקשה
להארכת תקופת ההתיישנות תלויה בבית המשפט, מוצע
ימים להגשת התובענה60 להבטיח לתובע תקופה של
לאחר ההחלטה בבקשתו. עם זאת וכדי למנוע שימוש
לרעה בהליך זה מוצע לקבוע כי, ככלל, מבקש הארכה
.יישא בהוצאות ההליך
ההתיישנות תקרת :שישי פרק
הפרק המוצע קובע הוראות חדשות, אשר מגבילות
את משך הזמן שבו ניתן להשהות את מירוץ תקופת
סוגיה אשר אינה מוכרת בדין הקיים, למעט- ההתיישנות
.מקרה מסוים הנזכר בפקודת הנזיקין, כפי שיפורט להלן
הסדרי ההשעיה בכלל, וכלל הגילוי
842 סעיף
,) המוצע בפרט1(833 המאוחר שבסעיף
יוצרים אצל נתבעים בכוח מידה לא מבוטלת של אי–ודאות
בכוח-באשר למועד התיישנותן של תביעות נגדם. נתבע
יודע מהו מועד מעשהו או מחדלו, העלולים להוות בסיס
לתביעות נגדו, אך הוא אינו יכול לדעת מהן העובדות
הידועות לתובע בכוח, בעיקר כאשר זהותו של תובע זה
אינה ידועה לו. אמנם הוא יכול להעריך מה תובע שכזה
,צריך לדעת, שכן מבחן הגילוי הוא מבחן אובייקטיבי
אך גם הערכה זו לא תקנה לו את הוודאות והביטחון
המבוקשים. במצבים אלה הופכת ההתיישנות להתיישנות
בכוח שאינה-בלתי מוגבלת בזמן מבחינתו של הנתבע
.מתיישבת עם טעמי ההתיישנות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.272 '; התשע"א, עמ198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 50
.242 '; התשס"ט, עמ70 'ס"ח התשכ"ט, עמ 51
.841
, או501984-בית משפט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
(א)
, רשאי, לבקשת511969-בית הדין לעבודה כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט
תובע ומטעמים מיוחדים, להאריך את תקופת ההתיישנות של תביעה, ובלבד שבקשת
.התובע הוגשה לבית המשפט או לבית הדין, לפי העניין, בתוך תקופת ההתיישנות
הארכה מטעמים
מיוחדים
][ח
הארכת תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (א) תהיה לתקופה הקצרה
(ב)
.ביותר הנדרשת בנסיבות העניין
ביקש תובע להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (א), לא
(ג)
ימים ממועד החלטת בית60 תסתיים תקופת ההתיישנות של התביעה לפני שחלפו
.המשפט
הוצאות ההליך לפי סעיף זה יחולו על התובע, אלא אם כן קבע בית המשפט
(ד)
.אחרת
פרק שישי: תקרת ההתיישנות
.842
על אף הוראות חלק זה, בחלוף תקופת התקרה תתיישן תביעה, אף אם במועד
(א)
.האמור טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות
תקופת התקרה
])2(89 [ח, נזק
שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא25 - "בפרק זה, "תקופת התקרה
(ב)
.התביעה
ד ב ר י ה ס ב ר
1066
השעיה והארכה
של תקופת
התקרה
][ח
.843
מירוץ תקופת התקרה לא יושעה בשל השעיית מירוץ תקופת ההתיישנות לפי
(א)
.)8(833 הוראות הפרק הרביעי, למעט בשל עילת ההשעיה האמורה בסעיף
תקופת התקרה לא תוארך בשל הארכת תקופת ההתיישנות לפי הוראות הפרק
(ב)
.החמישי
תקופת התקרה
בתביעה
להשתתפות או
להשבה
][ח
.844
תביעה להשתתפות או להשבה בשל מעשה של הנתבע שהסתיימה לגביו תקופת
.התקרה תתיישן, אף אם במועד זה טרם הסתיימה תקופת ההתיישנות
כדי להקנות בכל זאת מידת ודאות גדולה יותר באשר
למועד ההתיישנות, ההוראה החדשה המוצעת קובעת
פרק זמן המתחיל ביום המעשה של הנתבע שהוא נושא
התביעה, ושבסיומו תתיישן תביעה גם אם מירוץ תקופת
ההתיישנות שלה טרם הסתיים, או אף טרם החל. הסיבות
- לאי–סיום המירוץ יכולות להיות משני סוגים: האחד
יצירה מאוחרת- קיומה של עילת השעיה או הארכה. השני
של נזק, המהווה יסוד מיסודות התביעה, כך שיש הפרש
,זמנים בין המעשה של הנתבע ובין מועד לידת התביעה
.שממנו מתחיל מירוץ תקופת ההתיישנות
פרק הזמן האמור הוא "תקופת התקרה", להבדיל
מ"תקופת ההתיישנות". מאחר שמטרתה של תקרת
בכוח, המועד-ההתיישנות היא ליצור ודאות אצל הנתבע
המתאים לתחילתה הוא מועד מעשהו או מחדלו של
הנתבע, שכן זהו מועד הידוע לו. לכשתחלוף תקופת תקרה
זו ידע הנתבע, ברמה גבוהה של ודאות, כי התביעה נגדו
התיישנה. בקביעת תקופת התקרה יש לאזן בין הרצון
לאפשר לתובע, שתקופת ההתיישנות של תביעתו טרם
חלפה, לממש את זכותו, לבין הצורך להגן על נתבעים
בכוח מפני ההכבדה והעלויות הכרוכות בחשיפה ארוכה
לסיכונים של תביעה משפטית. מוצע, ככלל, להעמיד את
שנים. הטעם העיקרי לקביעת תקופת25 תקופת התקרה על
תקרה ארוכה הוא, שבמקרים לא מעטים מתגלות העובדות
המהוות את עילת התביעה רק שנים רבות לאחר מעשהו
או מחדלו של הנתבע. גילוי מאוחר שכזה שכיח במקרים
,של מחלות עבודה סמויות ומבנים פגומים. עם זאת, מוצע
כי בתביעות בשל טיפול רפואי תעמוד תקופת התקרה על
שנים, ואם היה התובע קטין בעת שנעשה המעשה נושא18
). בתביעות כאמור יש852 שנים (ראו סעיף22 התביעה, על
ייחוד מסוים מבחינת אופיין ועל כן מוצעת תקופה קצרה
.יותר מן התקופה הרגילה
הסדר התקרה המוצע יחליף, בין השאר, את הסדר
) לפקודת2(89 התקרה החלקי המצוי בסיפה של סעיף
, שנים10 ) האמור קובע תקופת תקרה בת2(89 הנזיקין. סעיף
הנמדדת מיום אירוע הנזק ולא מיום מעשהו או מחדלו של
המזיק. הוראה זו אינה מתיישבת עם תכליותיו של הסדר
הן בשל חוסר הוודאות לגבי842 התקרה המוצע בסעיף
מועד אירוע הנזק והן בשל היותה, ברוב המקרים, קצרה
מדי, והיא תבוטל יחד עם כלל פקודת הנזיקין במסגרת
.)862 הצעת החוק (ר' סעיף
: נוסח פקודת הנזיקין הקיים
"תחילת התיישנות
"היום- . לענין תקופת התיישנות בתובענה על עוולות89
- שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה
... )1(
) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי2(
; היום שבו אירע אותו נזק- מעשה או מחדל
היום שבו נתגלה- לא נתגלה הנזק ביום שאירע
הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא
".הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה, מאחר
843 סעיף
שמטרתו העיקרית של הסדר התקרה היא
,לנטרל את אי–הוודאות שיוצרים הסדרי ההשעיה וההארכה
בכוח ביטחון מרבי כי במועד ידוע מתיישנת-וליתן לנתבע
חבותו, כי אין להחיל את הוראות ההשעיה וההארכה
,על הסדר זה. עם זאת יש להחריג כלל זה באותם מקרים
שבהם הנתבע תרם ביודעין, במעשהו או במחדלו, לעיכוב
בהגשת התובענה. במקרים אלה, כאשר חלה עילת ההשעיה
) המוצע, אין הצדקה לאפשר לנתבע ליהנות8(833 שבסעיף
מפירות התנהגותו הפסולה ועל כן מוצע, כי עילת השעיה
.זו תחול בכל מקרה, גם אם חלפה תקופת התקרה
בתביעת השתתפות או בתביעה להשבה
844 סעיף
,שלא מכוח תחלוף או העברת זכות
נדרש הנתבע לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו לא
כלפי מי שנפגע על ידו, אלא כלפי חייב אחר או כלפי
מי שהיטיב את הפגיעה. מבחינתו של הנתבע תביעה
תביעה שבאה במקום תביעתו- שכזו היא תביעת המשך
של הנפגע, והמבוססת על אותו מעשה או מחדל, ועל
כן אין לגביו הבדל של ממש בין התביעות. מבחינת דין
,ההתיישנות, לעומת זאת, תביעות אלה הן תביעות נפרדות
שההתיישנות לגביהן מתחילה לא ביום הפגיעה, אלא
ביום שבו החייב האחר או המיטיב שילמו לנפגע את חובם
,כלפיו. לכן, התיישנות תביעות אלה תהיה, בדרך כלל
מאוחרת להתיישנות תביעת הנפגע. מאחר שהסדר התקרה
בכוח לא ייחשף לתביעה בשל-בא להבטיח, כי הנתבע
מעשה או מחדל בתום תקופת התקרה, ההוראה החדשה
המוצעת קובעת, כי גם תביעות השתתפות או השבה
בשל מעשה או מחדל כלשהו, יתיישנו עם חלוף תקרת
.ההתיישנות לגבי התביעה בשל אותו מעשה או מחדל
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1067
פרק שביעי: הוראות התיישנות מיוחדות
התיישנות תביעה
מכוח חיוב
במקרקעין
]5 [ישן
.845
:תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח חיוב לאחד מאלה היא שבע שנים
;העברת בעלות או חכירה לדורות, במקרקעין
)1(
,העברת זכות של המעביר כלפי אדם שלישי לקבלת בעלות או חכירה לדורות
)2(
;במקרקעין
ואולם, תביעה לאכיפת חיוב כאמור לא תתיישן אם ההחזקה במקרקעין הועברה על
.פי אותו חיוב
התיישנות של
משכנתה, משכון
ועיכבון
], ח20 [ישן
.846
,תביעתו של נושה למימוש משכנתה, או למימוש משכון של זכות לגבי מקרקעין
(א)
תתיישן בתום עשר שנים מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום
.החיוב שלהבטחתו ניתנו המשכנתה או המשכון
מיוחדות התיישנות הוראות :שביעי פרק
פרק זה כולל הוראות העוסקות במקרים מיוחדים
של התיישנות, דהיינו, תחומים או מקרים שבהם יש מקום
לסטות מן ההוראות הכלליות הקבועות בפרקים הקודמים
של החלק ולקבוע הוראות מיוחדות ביחס להיבטים שונים
הנובעים מדין ההתיישנות, למשל, מבחינת התקופה, מועד
.ההתיישנות, תחולת התקרה, ועוד
ההוראה המוצעת משנה מהוראת החוק
845 סעיף
,הקיים. ההוראה המוצעת עוסקת בשאלה
,אם תביעה על פי חיוב להעברת זכות ביחס למקרקעין
ובפרט תביעה לאכיפה, היא בבחינת תביעה חוזית, שעליה
תחול תקופת ההתיישנות בת ארבע השנים כקבוע בחוק
המוצע, או תביעה במקרקעין, שעליה ימשיך לחול החוק
הקודם, לרבות תקופת ההתיישנות הקבועה בו. ההצעה
מבהירה, כי מדובר בתביעות חוזיות, אך בעלות אופי
מיוחד: על תביעות על פי חיוב להעברה או להימנע
מהעברה לאדם שלישי של זכות ביחס למקרקעין, לרבות
תביעות לאכיפה, תחול, ככלל, תקופת ארבע השנים; ואולם
על תביעות שאופיין הקנייני מובהק יותר, שהן תביעות על
פי חיוב ביחס להעברת בעלות או חכירה לדורות, תחול
.תקופת התיישנות מיוחדת בת שבע שנים
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"הזמן להתיישנות
. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה5
- תקופת ההתיישנות) היא- תובענה (להלן
; שבע שנים- ) בשאינו מקרקעין1(
חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי- ) במקרקעין2(
האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות
". עשרים וחמש שנה- 2 )(סידור זכות הקנין
.המוצעת משנה מהוראת החוק הקיים
846 סעיף
)לסעיף קטן (א
לחוק הקיים קובע, כי אין בהתיישנות כדי20 סעיף
לפגוע בזכותו של נושה להיפרע מן השעבוד. מהוראה זו
עולה, כי התיישנות התביעה לקיום החוב העיקרי אינה
.גוררת עמה את התיישנות הזכות להיפרע מן השעבוד
באשר ליכולת להיפרע מן השעבוד, לאחר שחלפה תקופת
ההתיישנות של התביעה למימוש השעבוד, ההוראה אינה
חד–משמעית, אם כי הפרשנות המקובלת היא שהזכות
.להיפרע מן השעבוד אינה מתיישנת לעולם
אף על פי שהתביעה למימוש השעבוד היא במהותה
תביעה הנלווית לתביעה לקיום החוב העיקרי, ולכן אמורה
להתיישן יחד עמה, ניתן לראות במשכנתה או במשכון
זכות העומדת בפני עצמה; בעל השעבוד שונה מנושה
אחר, בכך שהוא יודע, כי זכותו מובטחת ולפיכך אין הוא
ממהר לממשו. עם זאת, קשה להצדיק גישה השוללת
לחלוטין את התיישנות התביעה למימוש השעבוד, שהרי
טעמי ההתיישנות חלים גם על תביעה זו. בנוסף, שלילת
ההתיישנות במקרה זה אינה ראויה, שכן היא עלולה
.להקפיא את הנכס המשועבד ולמנוע העברות רצויות שלו
תכונותיו הקנייניות של השעבוד מצדיקות אמנם קביעה
של תקופת התיישנות ארוכה יותר, אך לא שלילה מוחלטת
של ההתיישנות. לכן, ההוראה המוצעת קובעת, כי תביעה
למימוש שעבוד תהא נתונה גם היא להתיישנות. בשעבוד
,של מקרקעין או של התחייבות להקנות זכות במקרקעין
באמצעות משכנתה או משכון, מוצעת תקופת התיישנות
של עשר שנים מיום התיישנות התביעה לקיום החיוב
שלהבטחתו נעשה השעבוד. תקופת ההתיישנות על שעבוד
כאמור, כאשר לא חלים עליה עילות השעיה או הסדרי
הארכה, תנוע אפוא בין עשר לארבע עשרה שנים, מיום
שנוצרה התביעה למימוש השעבוד: אם התביעה למימוש
,השעבוד והתביעה לקיום החיוב המובטח נוצרו באותה עת
תהא התקופה ארבע עשרה שנים; ואם התביעה למימוש
,השעבוד נוצרה לאחר היווצרות התביעה לקיום החיוב
.יכולה התקופה לנוע בין עשר שנים לארבע עשרה שנים
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"הזכות להיפרע משעבוד
. נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או20
שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו
".ליפרע מן השעבוד
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
פרק שביעי: הוראות התיישנות מיוחדות
.845
:תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח חיוב לאחד מאלה היא שבע שנים התיישנות תביעה
מכוח חיוב
במקרקעין
]5 [ישן;העברת בעלות או חכירה לדורות, במקרקעין
)1(
,העברת זכות של המעביר כלפי אדם שלישי לקבלת בעלות או חכירה לדורות
)2(
;במקרקעין
ואולם, תביעה לאכיפת חיוב כאמור לא תתיישן אם ההחזקה במקרקעין הועברה על
.פי אותו חיוב
.846
,תביעתו של נושה למימוש משכנתה, או למימוש משכון של זכות לגבי מקרקעין
(א)
תתיישן בתום עשר שנים מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום
.החיוב שלהבטחתו ניתנו המשכנתה או המשכון
התיישנות של
משכנתה, משכון
ועיכבון
], ח20 [ישן
ד ב ר י ה ס ב ר
1068
תביעתו של נושה למימוש משכון, שאינו משכון כאמור בסעיף קטן (א), תתיישן
(ב)
בתום שלוש שנים מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום החיוב
.שלהבטחתו ניתן המשכון
, תתיישן בתום שלוש שנים555 תביעתו של נושה למימוש עיכבון לפי סעיף
(ג)
מהיום שבו הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום החיוב שהעיכבון ניתן
.כערובה להבטחתו
התיישנו כל התביעות למימוש משכון או משכנתה, יורה בית המשפט, לבקשת
(ד)
החייב, על ביטולם ומחיקתם מן המרשם המתנהל על פי דין, ורשאי בית המשפט
להורות כאמור גם לבקשת צד מעוניין אחר; התיישנו חלק מהתביעות למימוש משכון
או משכנתה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת החייב או צד מעוניין אחר, להורות על
.תיקון הרישום של המשכון או המשכנתה, במרשם כאמור
,התיישנו כל התביעות למימוש משכון מופקד או עיכבון, יורה בית המשפט
(ה)
לבקשת החייב, על השבתם לחייב, ורשאי בית המשפט להורות כאמור גם לבקשת צד
.מעוניין אחר
- בסעיף זה
(ו)
משכון שנרשם במרשם שבו נרשמים על פי דין שעבודים, וכן משכון- """משכון
;מופקד
".1967-) לחוק המשכון, התשכ"ז2(4 כמשמעותו בסעיף- ""משכון מופקד
)לסעיף קטן (ב
בכל סוגי המשכון האחרים, שאינם של זכות לגבי
מקרקעין, וככל שהם משכונות בעלי תכונות קנייניות
(כמפורט בסעיף קטן (ד) המוצע), ההוראה המוצעת
קובעת תקופת התיישנות בת שלוש שנים מיום התיישנות
התביעה לקיום החיוב, שלהבטחתו נוצר המשכון. תקופת
ההתיישנות של תביעה למימוש משכון כאמור, שלא חלות
עליה עילות השעיה או הסדרי הארכה, תנוע אפוא בין
שלוש שנים לשבע שנים מיום היווצרות התביעה לקיום
.החיוב
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת, בדומה להוראה
שבסעיף קטן (ב) המוצע, מורה, כי תקופת ההתיישנות של
תביעה למימוש עיכבון תהא שלוש שנים מן היום שבו
,הסתיימה תקופת ההתיישנות של התביעה לקיום החיוב
.שהעיכבון ניתן כערובה להבטחתו
)לסעיף קטן (ד
כדי שההסדר המוצע יבוא לידי ביטוי במרשם
השעבודים הרלוונטי, ההוראה החדשה המוצעת מאפשרת
לחייב לבקש מבית המשפט להורות על מחיקת משכון או
משכנתה מן המרשם, אם כל התביעות למימוש השעבודים
התיישנו, או על תיקון המרשם, אם התיישנו רק חלק
מהתביעות. מחיקה או תיקון כאמור, לאחר שמיעת טענות
בעל השעבוד, יכולים להיעשות באותו אופן שבו הם נעשים
במקרה של פירעון חיוב מובטח. הוראה זו מקנה גם לצד
מעוניין אחר את היכולת להגיש בקשה למחיקה או לתיקון
כאמור. אמנם הכלל הוא שטענת התיישנות היא טענתו של
החייב, אך מקרה השעבוד שהתיישן הוא חריג ראוי לכלל
זה. טענת התיישנות ראויה יכולה לבוא במקרה זה, בין
השאר, מבעל שעבוד מסדר שני המבקש לממשו או מאדם
שלישי שעמו בוצעה עסקה בנכס המשועבד. ההחלטה אם
ומתי תתקבל טענת התיישנות מפי אדם שלישי במקרים
.אלה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט
)לסעיף קטן (ה
ההוראה החדשה מורה, בדומה להוראה הקבועה
בסעיף קטן (ד) המוצע, כי במקרה שבו התיישנו כל
התביעות למימוש משכון מופקד או עיכבון, יורה בית
המשפט לבקשת החייב או צד מעוניין אחר על השבתם
.לחייב
)לסעיף קטן (ו
ההוראה החדשה מבהירה, כי המשכון שאליו
מתייחסת תקופת ההתיישנות המיוחדת הוא משכון
בעל תכונות קנייניות, היינו משכון התקף כלפי צדדים
שלישיים. רק לגבי משכון זה, נמצאה הצדקה להארכת
תקופת ההתיישנות מעבר לתקופת ההתיישנות של הזכות
העיקרית, שהמשכון נלווה לה. למשכון שאין לו תכונות
קנייניות כאמור תהיה התייחסות כאל זכות נלווית רגילה
.) לחוק המוצע848 (כאמור בסעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1069
התיישנות זכות
נלווית ומחיקת
הערת אזהרה
](ב), ח7 [ערב
.847
(א) תביעה לקיום זכות הנלווית לזכות אחרת, לרבות תביעה נגד ערב ותביעה למימוש
, תתיישן עם התיישנותה של התביעה לקיום846 משכון שלא חלות עליו הוראות סעיף
.הזכות האחרת, אם לא התיישנה קודם לכן
(ב) קבע בית משפט כי תביעה לקיום התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין כאמור
, כולה או חלקה, התיישנה, רשאי הוא להורות על מחיקת הערת אזהרה669 בסעיף
.שנרשמה בשל אותה התחייבות
התיישנות פסק
דין
]21 [ישן
.848
תקופת ההתיישנות של תביעה לביצוע פסק דין חלוט ושל כל תביעה אחרת לקיום
.זכות על פי פסק דין כאמור, היא עשר שנים
התיישנות בטענת
קיזוז ותביעה
שכנגד
]4 [ישן
.849
טען נתבע טענת קיזוז כנגד תביעתו של התובע, לא תישמע מצד התובע טענת
(א)
התיישנות נגד התביעה שעליה נסמכת טענת הקיזוז, אלא אם כן מתקיימים לגבי
:התביעה האמורה שניים אלה
;מקורה אינו בעילה שממנה נבעה תביעת התובע
)1(
.היא התיישנה לפני שנוצרה תביעת התובע
)2(
.ההוראה המוצעת היא הוראה חדשה
847 סעיף
,כאשר זכות מצמיחה זכות נלווית
הבאה, לרוב, להבטיח את קיומה של הזכות העיקרית
או לתמוך בה, למשל: שעבוד להבטחת חוב, ערבות או
זכות עיכבון, מתעוררת השאלה כיצד משפיעה התיישנות
הזכות העיקרית על התיישנות הזכות הנלווית. ההסדר
הכללי המוצע הוא שהתיישנות הזכות העיקרית תביא
להתיישנות הזכות הנלווית; כאשר נשמט בסיסה של הזכות
העיקרית, בשל התיישנות, נשמט גם בסיסה של הזכות
הנלווית. הסיפה לסעיף המוצע, מבהירה, כי אם התיישנה
הזכות הנלווית לפני התיישנות הזכות העיקרית, לא יהיה
בהוראה שברישה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות
של הזכות הנלווית. כן מוצע להבהיר כי המונח "תביעה
לקיום זכות הנלווית לזכות אחרת" כולל גם תביעה נגד
ערב ותביעה למימוש משכון שלא חלות עליו הוראות
.846 סעיף
, לעניין1967-(ב) לחוק הערבות, התשכ"ז7 סעיף
.זכותו הנלווית של הנושה נגד הערב, קובע הסדר דומה
מוצע כי846 בהתאם להוראה הכללית המוצעת בסעיף
סעיף זה יבוטל, יחד עם ביטול כלל חוק הערבות במסגרת
). יודגש כי ההסדר הכללי המוצע862 הצעת החוק (ר' סעיף
. כפוף להוראות אחרות שבחוק זה או בחוק אחר847 בסעיף
כך, לדוגמה, לגבי התיישנות של משכנתה נקבעה הוראה
. לחוק המוצע846 ספציפית בסעיף
: נוסח חוק הערבות הקיים
"טענות הגנה
.... ). (א7
(ב) התיישנה תביעה נגד החייב, מתיישנת גם
".התביעה נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן
ההוראה המוצעת חוזרת על העיקרון הקבוע848 סעיף
בהוראת החוק הקיים, שלפיה גם פסק דין נתון
להתיישנות, אך מקצרת קיצור משמעותי את התקופה
, לחוק ההתיישנות21 הקבועה בחוק הקיים. לפי סעיף
שנים. הצדקה25 תקופת ההתיישנות של פסק דין היא
25 אפשרית לקביעת תקופת התיישנות ארוכה של
שנים היא, שהחייב ממילא אינו יכול להכחיש את קיום
הזכות הגלומה בפסק הדין, ולכן אין מעבר הזמן פוגע
ביכולתו להתגונן נגד התביעה לקיום זכות זו. ואולם טעמי
ההתיישנות האחרים חלים על תביעה לביצוע פסק דין
או על תביעה אחרת לקיום זכות על פי פסק דין, כשם
שהם חלים על כל תביעה אחרת. כך למשל, כאשר החייב
אינו מכחיש את עצם קיום החבות נושא פסק הדין, אלא
טוען, כי כבר קיים חבות זו, הוא נדרש להציג את ראיותיו
כמו כל חייב אחר, ולפיכך זקוק להגנת ההתיישנות. על כן
מוצע לקבוע תקופת התיישנות של עשר שנים. בקביעת
,תקופה זו, הארוכה מן התקופה הכללית, נלקח בחשבון
מצד אחד, מעמדו המיוחד של פסק דין, ומצד אחר, נקבעה
מסגרת הזמן הסבירה למימוש הזכות נגד החייב. הסיפה
823 לחוק הקיים מתייתרת, שכן על פי סעיף21 של סעיף
המוצע, רק תביעה לקיום זכות כלפי אדם אחר היא הנתונה
להתיישנות. לפיכך, אין עוד צורך לפרט, כי פסק דין שאינו
.טעון ביצוע אינו נושא להתיישנות
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"התיישנות פסק דין
. פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה21
בלי שהתובע לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי
החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה
".שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות
ההוראה המוצעת חוזרת על עקרונות
849 סעיף
.חוק ההתיישנות הקיים, בכמה שינויים
לחוק הקיים קובע, כי כאשר הנתבע מעלה טענת4 סעיף
קיזוז או מגיש תביעה שכנגד, והתביעה נושא טענת הקיזוז
או התביעה שכנגד כבר התיישנו באותו מועד, לא יוכל
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.847
(א) תביעה לקיום זכות הנלווית לזכות אחרת, לרבות תביעה נגד ערב ותביעה למימוש
, תתיישן עם התיישנותה של התביעה לקיום846 משכון שלא חלות עליו הוראות סעיף
.הזכות האחרת, אם לא התיישנה קודם לכן
התיישנות זכות
נלווית ומחיקת
הערת אזהרה
](ב), ח7 [ערב
(ב) קבע בית משפט כי תביעה לקיום התחייבות לעשיית עסקה במקרקעין כאמור
, כולה או חלקה, התיישנה, רשאי הוא להורות על מחיקת הערת אזהרה669 בסעיף
.שנרשמה בשל אותה התחייבות
.848
תקופת ההתיישנות של תביעה לביצוע פסק דין חלוט ושל כל תביעה אחרת לקיום
.זכות על פי פסק דין כאמור, היא עשר שנים
התיישנות פסק
דין
]21 [ישן
.849
טען נתבע טענת קיזוז כנגד תביעתו של התובע, לא תישמע מצד התובע טענת
(א)
התיישנות נגד התביעה שעליה נסמכת טענת הקיזוז, אלא אם כן מתקיימים לגבי
:התביעה האמורה שניים אלה
התיישנות בטענת
קיזוז ותביעה
שכנגד
]4 [ישן
;מקורה אינו בעילה שממנה נבעה תביעת התובע
)1(
.היא התיישנה לפני שנוצרה תביעת התובע
)2(
ד ב ר י ה ס ב ר
1070
קיימת לנתבע תביעה שכנגד, שמקורה בעילה שממנה נבעה תביעת התובע, לא
(ב)
.תישמע נגדה, מצד התובע, טענת התיישנות
התיישנות בתביעה
בשל תקיפה מינית
או התעללות
]א18 [ישן
.850
מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט
(א)
: שנים28 להלן, נגד הפוגע בו, לא יחל בטרם מלאו לנפגע
;תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין
)1(
התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או
)2(
;אדם שהיה אחראי עליו
שנים, תוך21 תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו
)3(
.ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו
.)הוראות הפרק השישי לא יחולו על תביעה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד הפוגע בשל עבירה כאמור
(ג)
. שביצע בנפגע, והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור851 בסעיף
- בסעיף זה
(ד)
; אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה והשירותים החברתיים- ""אומן
- ""אחראי על קטין
מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין
)1(
מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות-
;כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו
שנים, ובלבד18 מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו
)2(
;שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות
- ""בן משפחה
;הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא
)1(
התובע לטעון התיישנות נגדן, אם אלה נובעות מאותן
.נסיבות שהצמיחו את תביעת התובע או שנושאן אחד
,הוראה זו נועדה למנוע הגשת תובענות סרק במצבים
שבהם לשני הצדדים תביעות המקזזות זו את זו. בלא
הוראה זו, היה נוצר תמריץ לאחד הצדדים להגיש תובענת
סרק נגד הצד האחר, על אף קיומה של טענת קיזוז או
תביעה שכנגד, רק בשל החשש שאם לא יעשה כן תתיישן
זכותו ולא תעמוד לו טענת קיזוז או תביעה שכנגד מול
תביעה עתידית של הצד האחר. בהמשך לכך, מונעת הוראה
זו מצבים לא מוצדקים, שבהם ימתין תובע עד להתיישנות
תביעת הטוען לקיזוז או לתביעה שכנגד, כדי שיוכל להגיש
.תובענה בלא חשש מקיזוז או הפחתת זכותו
לחוק4 מוצע אפוא להרחיב את ההסדר שבסעיף
הקיים, כך שיחול גם על טענת קיזוז שלא מתוך עסקה
(א) המוצע מאפשר לקזז חיובים קצובים שלא61 אחת. סעיף
לחוק ההתיישנות4 מאותה עסקה, אלא שהוראת סעיף
מאפשרת לטעון טענת התיישנות נגד קיזוז כאמור, שכן
לא מתקיים התנאי שבסעיף האמור, שלפיו טענת הקיזוז
ותביעת התובע "נושאן אחד או שהן נובעות מאותן
נסיבות". העלאת טענת התיישנות גם במצבים של קיזוז
חיובים שלא נוצרו מאותו אירוע אינה מוצדקת, ולכן מוצע
להרחיב את ההסדר הקיים, ולמנוע אפשרות לטעון טענת
התיישנות, גם כאשר מקור טענת הקיזוז אינו באירוע שיצר
את תביעת התובע, ובלבד שהקיזוז אינו מבוסס על תביעה
.שהתיישנה לפני שנוצרה תביעת התובע
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תביעה שכנגד וקיזוז
. בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה4
אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת
התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה
שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד
".או כשהן נובעות מאותן נסיבות
ההוראות המוצעות חוזרות על הוראות
סעיפים
החוק הקיים. לכל סעיף נוספה הוראה
851– ו850
חדשה, המסייגת את תחולת תקופת
.התקרה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1071
, שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים15 מי שמלאו לו
)2(
;דוד או דודה, גיס או גיסה
;אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן
)3(
שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של15 מי שמלאו לו
)4(
.כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה
התיישנות תביעה
נגד מי שהוגש
נגדו כתב אישום
בעבירת התעללות
בקטין או בעבירת
מין
]ב18 [ישן
.851
תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל מעשה המהווה עבירה
(א)
כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא
:תסתיים לפני שחלפה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט
(בסעיף521977-ג לחוק העונשין, התשל"ז368 עבירת התעללות לפי סעיף
)1(
חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על- זה
;)(ד850 כהגדרתו בסעיף- "קטין
351–) או (ד) ו1(א), (ב), (ג348 ,)(א) או (ב347 ,)(א346 ,345 עבירה לפי סעיפים
)2(
, שבוצעה531955- לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו75 לחוק העונשין, או לפי סעיף
. שנים, לפי העניין21 בקטין או באדם שטרם מלאו לו
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות
א. (א) מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעה18
בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד
: שנים28 הפוגע בו, לא יחל בטרם מלאו לנפגע
) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו1(
;קטין
) התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין2(
בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה
;אחראי עליו
) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו3(
שנים, תוך ניצול21 בגיר אך בטרם מלאו לו
יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע
.שהוא בן משפחתו
- (ב) בסעיף זה
- ""בן משפחה
,) הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו1(
;סב או סבתא
שנים והוא אחד מאלה: אח15 ) מי שמלאו לו2(
או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס
;או גיסה
) אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו3(
;או אמו של אומן
שנים והוא אחד מאלה: בנו או15 ) מי שמלאו לו4(
בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או
;אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה
אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד- ""אומן
;הרווחה והשירותים הציבוריים
- ""אחראי על קטין
,) מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו1(
מכוח דין, החלטה- לחינוכו או לשלומו של קטין
שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו
האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור
;שלו
) מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך2(
שנים, ובלבד שקיימים ביניהם18 קבע, ומלאו לו
.יחסי תלות או מרות
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום
,ב שביצע בנפגע26 נגד הפוגע בשל עבירה כאמור בסעיף
.והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור
תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות
בקטין או בעבירת מין
ב. תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש18
נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה
,בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור
לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך
:הפלילי הפך לחלוט
,ג לחוק העונשין368 ) עבירת התעללות לפי סעיף1(
חוק העונשין), שבוצעה- (בסעיף זה1977-התשל"ז
בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על
;)א(ב18 כהגדרתו בסעיף- "קטין
(א) או347 ,)(א345, 346 ) עבירה לפי סעיפים2(
לחוק העונשין, או351–(א), (ב), (גו) או (ד) ו348 ,)(ב
,1955- לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו75 לפי סעיף
, שנים21 שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו
."לפי הענין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.80 '; התשע"א, עמ226'ס"ח התשל"ז, עמ 52
.171 'ס"ח התשט"ו, עמ 53
, שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים15 מי שמלאו לו
)2(
;דוד או דודה, גיס או גיסה
;אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן
)3(
שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של15 מי שמלאו לו
)4(
.כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה
.851
תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל מעשה המהווה עבירה
(א)
כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא
:תסתיים לפני שחלפה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט
התיישנות תביעה
נגד מי שהוגש
נגדו כתב אישום
בעבירת התעללות
בקטין או בעבירת
מין
]ב18 [ישן
(בסעיף521977-ג לחוק העונשין, התשל"ז368 עבירת התעללות לפי סעיף
)1(
חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על- זה
;)(ד850 כהגדרתו בסעיף- "קטין
351–) או (ד) ו1(א), (ב), (ג348 ,)(א) או (ב347 ,)(א346 ,345 עבירה לפי סעיפים
)2(
, שבוצעה531955- לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו75 לחוק העונשין, או לפי סעיף
. שנים, לפי העניין21 בקטין או באדם שטרם מלאו לו
ד ב ר י ה ס ב ר
1072
.)הוראות הפרק השישי לא יחולו על תביעה כאמור בסעיף קטן (א
(ב)
תקופת התקרה
בתביעה שנושאה
טיפול רפואי
][ח
.852
, תהיה541996-בתביעה שנושאה טיפול רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו
שנים מיום המעשה של הנתבע שהוא נושא התביעה, ואם המעשה18 תקופת התקרה
. שנים מיום המעשה כאמור22 - נושא התביעה נעשה במועד שבו היה התובע קטין
סייג לתקרה
בתביעה שנושאה
מחלה סמויה
][ח
.853
הוראות הפרק השישי לא יחולו על תביעה שנושאה נזק שנגרם עקב מחלה
(א)
.סמויה
- בסעיף זה
(ב)
; מחלה שתקופת החביון שלה ארוכה מתקופת התקרה- ""מחלה סמויה
התקופה שבין מועד המעשה נושא התביעה ובין המועד שבו החל- ""תקופת חביון
.תהליך פתוגני שמקורו במעשה כאמור
פרק שמיני: שונות
קיום זכות
לאחר התיישנות
][ח
.854
קיים חייב זכות לאחר שהתביעה לקיום אותה זכות התיישנה, לא יהיה זכאי להשבה
.רק משום שהתביעה התיישנה
סעד הצהרתי
על התיישנות
][ח
.855
;בית משפט רשאי לתת סעד הצהרתי לגבי התיישנותה של תביעה שבתחום סמכותו
סעד הצהרתי כאמור יהיה תקף כלפי מי שהיה צד לתובענה שעניינה מתן הסעד
.האמור
התניה על
ההתיישנות
]19 [ישן
.856
הצדדים לחוזה רשאים להסכים על תקופת התיישנות שונה מזו הקבועה בחלק
(א)
.זה, ובלבד שלא תפחת משנה
.חוזה המתנה על תקופת התיישנות יהיה חוזה נפרד, ובכתב
(ב)
ההוראה החדשה המוצעת מבהירה, כי
852 סעיף
תקופת התקרה בתביעה שנושאה טיפול
רפואי, כהגדרתו בחוק זכויות החולה, תהיה קצרה יותר
. המוצע842 מתקופת התקרה הכללית, הקבועה בסעיף
הטעם העיקרי לקביעת תקופת תקרה ארוכה הוא, שבמקרים
לא מעטים מתגלות העובדות המהוות את עילת התביעה
רק שנים רבות לאחר מעשהו או מחדלו של הנתבע. עם
זאת, מוצע כי בתביעות בשל טיפול רפואי תעמוד תקופת
שנים, ואם היה התובע קטין בעת שנעשה18 התקרה על
שנים. בתביעות כאמור יש22 המעשה נושא התביעה, על
ייחוד מסוים מבחינת אופיין, ועל כן מוצעת תקופה קצרה
.יותר מן התקופה הרגילה
ההוראה החדשה המוצעת מסייגת את
853 סעיף
תקופת התקרה. ככלל, לנוכח טעמי
ההתיישנות, אין מקום ליצור חריגים לתקופת התקרה. עם
זאת, במצב שבו לוקה התובע במחלה סמויה, דהיינו, מחלה
שתקופת החביון שלה, היא התקופה שבין מועד המעשה
נושא התביעה ובין המועד שבו החל תהליך פתוגני שמקורו
במעשה כאמור, היא ארוכה מתקופת התקרה, עלול להיגרם
,אי–צדק בהשארת תקופת התקרה על כנה. לפיכך מוצע
.842 שבמצב חריג זה לא יחול סעיף
.ההוראה המוצעת היא הוראה חדשה
854 סעיף
, המוצע825 ככלל, על פי הוראת סעיף
התיישנות תביעה לקיום זכות אינה גורמת לפקיעתה, גם
,אם התובע אינו יכול לממשה בדרך של הגשת תובענה. לכן
מוצע לקבוע במפורש, כי מי שקיים זכות על אף התיישנות
.התביעה, לא יהיה זכאי להשבה בשל התיישנות זו
ההוראה החדשה המוצעת מעגנת את
855 סעיף
סמכותו של בית המשפט להצהיר על
התיישנות תביעה. בשל התפיסה הדיונית הטהורה של
ההתיישנות, נשמעו דעות, כי לא ניתן לתת סעד הצהרתי
.על התיישנות תביעה. ואולם ספק אם גישה זו מוצדקת
גם אם ההתיישנות אינה מפקיעה את הזכות, הרי היא
מונעת את מימושה בדרך של הגשת תובענה, ועל כן ייתכנו
,מקרים לא מעטים, שבהם הנתבע או התובע או שניהם יחד
,מעוניינים בהצהרה לענין התיישנות הזכות. מוצע, על כן
להסמיך במפורש את בית המשפט לתת הצהרה כאמור, וכן
לקבוע, כי ההצהרה תהיה תקפה רק בין הצדדים לתובענה
.שבה נתבקשה ההצהרה
)לסעיף קטן (א
856 סעיף
החוק המוצע קובע תקופת התיישנות
כללית ואחידה למרבית סוגי התביעות. עם זאת, יש
חשיבות לאפשר לצדדים להתאים את תקופת ההתיישנות
19 לסוגי זכויות שונים או לצורכיהם המיוחדים. סעיף
לחוק ההתיישנות הקיים, מאפשר לצדדים להאריך או
לקצר את תקופת ההתיישנות הכללית בת שבע השנים
ובלבד שהתקופה לא תקצר משישה חודשים, ובתביעות
.485 '; התש"ע, עמ327 'ס"ח התשנ"ו, עמ 54
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1073
][ח נערך הסכם בוררות בין צדדים לסכסוך, לא יחולו הוראות חלק זה על תביעה בשל
(ג)
.נושא הסכסוך שנמסר לבוררות, אלא אם כן צוין במפורש אחרת בהסכם הבוררות
דחיית תובענה
בשל שיהוי
]27 [ישן
.857
הוראות חלק זה לא יגרעו מסמכות בית משפט, על פי דין אחר, לדחות תובענה או לסרב
.למתן סעד, בשל שיהוי או בשל טעם אחר הקשור במועד העלאת התביעה
תחולה
], ח27 [ישן.858
.הוראות חלק זה יחולו אם אין בחיקוק אחר כוונה אחרת בעניין הנדון בחלק זה
(א)
,)הוראות חלק זה יחולו על תביעות שהוראות חוק ההתיישנות (תביעות במקרקעין
(ב)
., אינן חלות לגביהן1958-התשי"ח
הקניית תוקף
להוראות התיישנות
בהסכם או באמנה
בין–לאומיים
]30 [ישן
.859
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן ואורכן
של תקופות התיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת, או באמנה
בין–לאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות שבאותו הסכם או באותה אמנה סותרות
.הוראה מהוראות חלק זה
במקרקעין מאפשר הסעיף הארכה בלבד. הוראת הסעיף
הקטן המוצעת משמרת את ההסדר הקיים, בהבדל אחד
תקופת המינימום הוארכה לשנה, וזאת כדי למנוע מראש-
.מצבים בלתי צודקים של קיצור חריג בתקופת ההתיישנות
,לעניין התניה על תקופת ההתיישנות בתביעות במקרקעין
לחוק ההתיישנות, למעט19 ימשיכו לחול הוראות סעיף
858 בסוגי תביעות שהוגדרו במפורש, כאמור בסעיף
.לחלק זה
)לסעיף קטן (ב
מאחר שלשינויים בתקופת ההתיישנות השפעה
רבה על זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים, מתנה הסעיף
לחוק ההתיישנות, את תוקפה של19 המוצע, כמו גם סעיף
ההתנאה בקיומו של הסכם נפרד בכתב. דרישה זו נועדה
להבטיח, כי הצד שהתנאה זו פועלת לרעתו יהא מודע
.היטב לקיומה ויתייחס אליה ברצינות הראויה
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"תקופת התיישנות מוסכמת
. רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על19
תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה
גם על תקופת התיישנות קצרה מן- שענינה אינו מקרקעין
".הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר משלושה חדשים
)לסעיף קטן (ג
ההוראה החדשה המוצעת בסעיף קטן (ג) נובעת מן
, לחלק המוצע822 התיקון להגדרת "בית משפט" שבסעיף
והיא מבהירה כי הוראות החלק לא יחולו על תביעה בשל
נושא סכסוך, שנמסר לבוררות בהסכם בוררות שנכרת בין
הצדדים לסכסוך. כן מוצע לקבוע כי הצדדים יוכלו לבחור
להחיל את דיני ההתיישנות במסגרת הסכם בוררות שנכרת
,ביניהם, אם הדבר ייעשה במפורש. יובהר, כי במקרה כזה
העברת הסכסוך לבורר עוצרת את מירוץ ההתיישנות כפי
.שעושה זאת הגשת תובענה לבית משפט בסכסוך רגיל
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראת החוק
857 סעיף
הקיים. דיני השיהוי אינם נפגעים על ידי חוק
.ההתיישנות ועל כן שתי מערכות הדינים פועלות זו לצד זו
המשמעות המעשית היא שתביעה שטרם התיישנה יכולה
.להידחות מחמת שיהוי כל אימת שניתן על פי הדין להחילו
דיני השיהוי אינם המקרה היחיד שלפיו מוסמך
בית משפט לדחות תובענה או לסרב למתן סעד בשל
עיכוב בהעלאת התביעה. גם טענות של ויתור או מניעות
מבוססות לעתים על עיכוב כאמור, גם אם אינו מרכיב
הכרחי שלהן. הסעיף המוצע מבהיר, כי החוק המוצע אינו
פוגע בכל טענה אחרת נגד התובע המבוססת על המועד
.שבו העלה את תביעתו
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"דינים שמורים
. אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה27
לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק
זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות
".תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי
הוראת סעיף קטן (א) המוצע חוזרת על
858 סעיף
רישה לחוק27 העיקרון הקבוע בסעיף
הקיים, והיא מאמצת את הגישה שלפיה חוק ההתיישנות
מהווה הסדר מעטפת כללי החל על הסדרי התיישנות
ספציפיים בחיקוקים אחרים, וזאת אלא אם כן נלמדת
.מהסדרים אלה כוונה אחרת מפורשת או משתמעת
סעיף קטן (ב) מבהיר, כי הוראות חוק זה הן שיוריות, וכי על
.ההתיישנות במקרקעין ימשיך לחול, ככלל, הדין הקיים
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"דינים שמורים
. אין חוק זה בא לפגוע בתקופת התיישנות הקבועה27
לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק
זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות
."תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי
,ההוראה חוזרת על הוראת החוק הקיים
859 סעיף
.בשינויי נוסח הנובעים ממבנה החוק
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
נערך הסכם בוררות בין צדדים לסכסוך, לא יחולו הוראות חלק זה על תביעה בשל
(ג)
.נושא הסכסוך שנמסר לבוררות, אלא אם כן צוין במפורש אחרת בהסכם הבוררות
][ח
.857
הוראות חלק זה לא יגרעו מסמכות בית משפט, על פי דין אחר, לדחות תובענה או לסרב
.למתן סעד, בשל שיהוי או בשל טעם אחר הקשור במועד העלאת התביעה
דחיית תובענה
בשל שיהוי
]27 [ישן
.858
.הוראות חלק זה יחולו אם אין בחיקוק אחר כוונה אחרת בעניין הנדון בחלק זה
(א)
תחולה
], ח27 [ישן
,)הוראות חלק זה יחולו על תביעות שהוראות חוק ההתיישנות (תביעות במקרקעין
(ב)
., אינן חלות לגביהן1958-התשי"ח
.859
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן ואורכן
של תקופות התיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת, או באמנה
בין–לאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות שבאותו הסכם או באותה אמנה סותרות
.הוראה מהוראות חלק זה
הקניית תוקף
להוראות התיישנות
בהסכם או באמנה
בין–לאומיים
]30 [ישן
ד ב ר י ה ס ב ר
1074
חלק שביעי: הוראות כלליות
פרק ראשון: שונות
דין המדינה
,)(ב6 , עוש22 [חוא
]28 , ישן10 הטב
.860
.לעניין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם
ביצוע ותקנות
][ח.861
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה למעט פרק שני: השבת אבידה בחלק
(א)
.משנה רביעי לחלק הרביעי* והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו
]11 [אבד השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע פרק שני: השבת אבידה בחלק משנה רביעי
(ב)
לחלק הרביעי והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע
- לביצועו, ובין השאר לקבוע הוראות בדבר
;) אופן טיפול המשטרה או הרשות המקומית באבידות שנמסרו להם1(
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"ביצוע ותקנות
. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי30
להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם
הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות
ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או
באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות
".באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה
חלק שביעי: הוראות כלליות
החלק המוצע, המחולק לשלושה פרקים, כולל
;הוראות לגבי דין המדינה, ביצוע החוק והתקנת תקנות
הוראות לעניין ביטול חוקים, הוראות המתקנות בתיקונים
.עקיפים חוקים אחרים, והוראות בנושא תחילה ותחולה
כמו כן נקבע הסדר המעבר בין הוראות החוקים הקיימים
.לבין החוק המוצע
פרק ראשון: שונות
מוצע להבהיר ולקבוע כי החוק המוצע יחול860 סעיף
גם על המדינה. בכך חוזרת ההוראה על
הוראות הקיימות היום בחלק מהחוקים שאותם החוק
.המוצע מחליף
: נוסח חוק החוזים האחידים הקיים
"דין המדינה
".. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר22
: נוסח חוק הטבת נזקי גוף הקיים
"תחולה
".. חוק זה חל גם על המדינה10
: נוסח חוק עשיית עושר הקיים
"תחולה ושמירת תרופות
".. (ב) חוק זה יחול גם על המדינה6
: נוסח חוק ההתיישנות הקיים
"דין המדינה
".. הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה28
)לסעיף קטן (א
861 סעיף
מוצע לקבוע כי שר המשפטים הוא השר
הממונה על ביצוע החוק המוצע ולו מוקנות הסמכויות
להתקין תקנות. סמכות זו מוסדרת באופן כללי בסעיף
המוצע. נוסף על כך קיימות הוראות בסעיפים מסוימים
אשר מקנות את הסמכות להתקין תקנות בעניין המסוים
,279 ,147 הנדון באותו חלק, פרק או סעיף (למשל סעיפים
629– ו626 ,608 ,580 ,576 ,463 ,405 ,385 ,384 ,360 ,286 ,280
.)המוצעים
)לסעיף קטן (ב
בסעיף מוצע הסדר חריג בכך שהוא מקנה את סמכות
התקנת תקנות לשר לביטחון הפנים, לעניין פרק השבת
המוצעים) וחוזר בכך, בשינויי692 עד684 אבידה (סעיפים
לחוק השבת אבידה. סמכויות11 נוסח, על הוראת סעיף
המשטרה על פי חוק השבת אבידה נותרו בעינן ועל כן
.לא נמצא מקום לשנות את ההסמכה לשר לביטחון הפנים
לחוק השבת אבידה הותקנו בידי שר11 נציין כי מכוח סעיף
.1973-המשטרה תקנות: תקנות השבת אבידה, התשל"ג
: נוסח חוק השבת אבידה הקיים
"ביצוע ותקנות
,. שר המשטרה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי11
בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע
- לביצועו, ובין השאר לקבוע בהן
) מה יעשו המשטרה או הרשות המקומית1(
;באבידות שנמסרו להם
.692 עד684 סעיפים *
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1075
אופן הטיפול באבידה שהמדינה היתה לבעליה ומה ייעשה בפדיון
)2(
;ממכירתה
(א) ו–(ב) אינן חלות687 אופן הטיפול בסוגי אבידות שהוראות סעיף
)3(
;עליהם
.690 אופן הטיפול בנכסים האמורים בסעיף
)4(
פרק שני: ביטול דינים ותיקונים עקיפים
ביטולים.862
- החוקים המפורטים להלן בטלים
;551964-חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד
)1(
;561965-חוק השליחות, התשכ"ה
)2(
;571967-חוק הערבות, התשכ"ז
)3(
;581967-חוק השומרים, התשכ"ז
)4(
;591968-חוק המכר, התשכ"ח
)5(
;601968-חוק המתנה, התשכ"ח
)6(
;61]פקודת הנזיקין [נוסח חדש
)7(
;621969-חוק המחאת חיובים, התשכ"ט
)8(
;631970-חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
)9(
;641971-) חוק השכירות והשאילה, התשל"א10(
;651971-) חוק המיטלטלין, התשל"א11(
;661973-) חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג12(
;671973-) חוק השבת אבידה, התשל"ג13(
;681974-) חוק חוזה קבלנות, התשל"ד14(
) מה ייעשה באבידה שהמדינה היתה לבעלה2(
;ובפדיון ממכירתה
)(א4 ) מה ייעשה בסוגי אבידות שהוראות סעיף3(
;ו–(ב) אינן חלות עליהם
".8 ) מה ייעשה בנכסים האמורים בסעיף4(
פרק שני: ביטול דינים ותיקונים עקיפים
מוצע לבטל את החוקים המפורטים בסעיף
862 סעיף
האמור בשל שילובם בחוק המוצע. נוסחם
המלא של חוקים אלה ערב הביטול מובא בנספח ג' לדברי
ההסבר. קיימים גם כמה חוקים, שבוטלו רק בחלקם: חוק
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.42 '; התשל"ט, עמ77 'ס"ח התשכ"ד, עמ 55
.220 'ס"ח התשכ"ה, עמ 56
.2 '; התשנ"ח, עמ46 'ס"ח התשכ"ז, עמ 57
.52 'ס"ח התשכ"ז, עמ 58
.186 '; התשל"א, עמ98 'ס"ח התשכ"ח, עמ 59
.102 'ס"ח התשכ"ח, עמ 60
.950 '; התשס"ה, עמ266 ', עמ10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 61
.127 '; התשל"ב, עמ250 'ס"ח התשכ"ט, עמ 62
.16 'ס"ח התשל"א, עמ 63
.160 'ס"ח התשל"א, עמ 64
.138 '; התשנ"ה, עמ184 'ס"ח התשל"א, עמ 65
.202 '; התשע"א, עמ118 'ס"ח התשל"ג, עמ 66
.172 'ס"ח התשל"ג, עמ 67
.110 'ס"ח התשל"ד, עמ 68
אופן הטיפול באבידה שהמדינה היתה לבעליה ומה ייעשה בפדיון
)2(
;ממכירתה
(א) ו–(ב) אינן חלות687 אופן הטיפול בסוגי אבידות שהוראות סעיף
)3(
;עליהם
.690 אופן הטיפול בנכסים האמורים בסעיף
)4(
פרק שני: ביטול דינים ותיקונים עקיפים
.862
:החוקים המפורטים להלן בטלים
;551964-חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד
)1(
;561965-חוק השליחות, התשכ"ה
)2(
;571967-חוק הערבות, התשכ"ז
)3(
;581967-חוק השומרים, התשכ"ז
)4(
;591968-חוק המכר, התשכ"ח
)5(
;601968-חוק המתנה, התשכ"ח
)6(
;61]פקודת הנזיקין [נוסח חדש
)7(
;621969-חוק המחאת חיובים, התשכ"ט
)8(
;631970-חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
)9(
;641971-) חוק השכירות והשאילה, התשל"א10(
;651971-) חוק המיטלטלין, התשל"א11(
;661973-) חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג12(
;671973-) חוק השבת אבידה, התשל"ג13(
;681974-) חוק חוזה קבלנות, התשל"ד14(
ביטולים
ד ב ר י ה ס ב ר
1076
;691979-) חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט15(
;701980-) חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם16(
.711981-) חוק חוזה הביטוח, התשמ"א17(
תיקון פקודת
הידיעות
הטלגרפיות
לעיתונות
.863
), במקום "לפי פקודת הנזיקין2(6 , בסעיף72בפקודת הידיעות הטלגרפיות לעיתונות
[נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק
."2011-דיני ממונות, התשע"א
ההתיישנות, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק
.הירושה, חוק המקרקעין, חוק הנאמנות, חוק חוזים אחידים
חוקים אלה מתוקנים בתיקונים עקיפים, כך שהוראות שלא
,890 ,885 ,879 נכללו בחוק המוצע יוותרו על כנן (סעיפים
.) המוצעים, בהתאמה931– ו918 ,897
מוצע לערוך את ההתאמות הנדרשות
סעיפים
,862 עקב ביטול החוקים, כמוצע בסעיף991 עד863
ושילוב הוראותיהם בחוק המוצע. חלק
מההתאמות הן טכניות בעיקרן, מאחר שהן נועדו להפנות
אל הוראת החוק המוצע במקום אל החוקים המקוריים
שמוצע לבטלם. התאמות אחרות הן התאמות מהותיות
להסדרים שבחוק המוצע. עוד מוצע, לגבי חוקים מסוימים
לפצל את הוראותיהם כך שחלק מההוראות ישולבו בחוק
.המוצע וחלקן ייוותרו בחוקים האמורים
חלק מן ההתאמות נובעות מן הצורך להתאים את
החקיקה להסדר חסינות עובדי הציבור המוצע, אשר נכלל
עוד בפקודת הנזיקין. הסדר החסינות שינה את מצבם
המשפטי של עובדי תאגידים שהוקמו בחוק לעניין דיני
הנזיקין: העובדים בתאגידים שאינם מנויים בתוספת
לפקודת הנזיקין, אינם זכאים לחסינות מכוח התיקון, ואילו
לגבי העובדים בתאגידים המנויים בתוספת, נקבע הליך
להכרה בחסינות, השונה מזה של עובדי המדינה. בהצעת
חוק זו מוצע לבטל הוראות בדברי חקיקה שמכוחם הוקמו
תאגידים שונים, אשר קובעות כי לעניין דיני הנזיקין, דין
עובדי אותם תאגידים הוא כדין עובדי המדינה. זאת, משום
שבין אם מדובר בתאגיד המנוי בתוספת ובין אם לאו, אין
עוד מקום להוראה זו, משהביע המחוקק את רצונו ליצור
,הבדל בין עובדי המדינה לעובדי תאגידים סטטוטוריים
לעניין תחולת פרק- לעניין תחולת פקודת הנזיקין וכעת
הנזיקין שבחלק החיובים בחוק המוצע. יתרה מכך, כאשר
מדובר בתאגיד אשר לגבי עובדיו חל הסדר החסינות
, יש10 'שנקבע בפקודת הנזיקין, כנוסחה לאחר תיקון מס
לכלול אותו ברשימת התאגידים המנויה בתוספת לפקודה
זו, ואין צורך לקבוע, בחוק המקים את אותו תאגיד הוראה
.מיוחדת לעניין התחולה כאמור
ביטולן של חלק מהוראות החוק נדרש, משום
שהתאגיד הסטטוטורי שאליו הן מתייחסות אינו נכלל
בתוספת לחוק המוצע ולפיכך הסדר חסינות עובדי
, ויש אפוא לבטלו. כך למשל- הציבור אינו חל עליו
חוק המועצה להסדר ההימורים בספורט, שהוקמה לפי
, אינה נמנית עם1967-הסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז
)(ב6 התאגידים המנויים בתוספת לפקודת הנזיקין. הוראת
לאותו חוק אינה עולה בקנה אחד עם הוראות פקודת
, ומוצע אפוא למחוק10 'הנזיקין כנוסחן לאחר תיקון מס
. מטעם זה1944 ,את המילים ""פקודת הנזיקים האזרחיים
) לחוק3()(א40 מוצע לבטל, למשל, גם את הוראת סעיף
.1965-רשות השידור, התשכ"ה
במקרים אחרים, סיבת הביטול היא שההוראה
מיותרת מאחר שעובדי הגוף שאליו היא מתייחסת זכאים
ממילא לחסינות בהיותם עובדי המדינה מן המניין, או
.משום שהתאגיד הסטטוטורי נכלל בתוספת לחוק המוצע
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הוקמה ,כך למשל
, אך היא1982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
אינה תאגיד, אלא גוף בתוך המדינה. חברי המועצה
ממלאים תפקיד שלטוני, כהגדרתו בהסדר החסינות המוצע
ולפיכך ייחשבו לעובדי המדינה לצורך התיקון. הוראת
.) לחוק האמור אינה נחוצה אפוא ומוצע לבטלה6(ד6 סעיף
)6(28 מטעם זה מוצע לבטל גם, בין השאר, את הוראת סעיף
) לחוק7()(א31 סעיף , ואת1996-לחוק משק החשמל, התשנ"ו
.1989-רשות העתיקות, התשמ"ט
:תיקונים עקיפים נוספים מוצעים
: נוסח הוראות חוק התקנים הקיים
דין עובדי המכון"
דין עובדי המכון כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים .21
:אלה
".]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש2(
: נוסח חוק רשות השידור הקיים
"דין עובדי הרשות
. דין עובדי הרשות כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים40
:אלה
".1944 ,) פקודת הנזיקים האזרחיים3(
: נוסח חוק להסדר ההימורים בספורט הקיים
"עובדים
... ). (א6
,) (ב) לענין חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור
,, פקודת העדות, פקודת הנזיקים האזרחיים1957-התשי"ז
.42 'ס"ח התשל"ט, עמ 69
.86 'ס"ח התש"ם, עמ 70
.412 '; התש"ע, עמ94 'ס"ח התשמ"א, עמ 71
130.73 '; התשל"ה, עמ1379 )חוקי א"י, כרך ב', (ע 72
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1077
, וחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית1944
, דין עובדי המועצה כדין עובדי1959-כספים), התשי"ט
".המדינה
: נוסח חוק רשות שדות התעופה הקיים
"דין חברי המועצה ועובדי הרשות
. דין חברי המועצה ועובדי הרשות לענין חיקוקים אלה51
:כדין עובדי המדינה
."]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש3(
: נוסח חוק התקשורת (בזק ושידורים) הקיים
"החלת דינים על חברי המועצה
ד. חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין6
:עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה
".]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
:עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה הקיים נוסח חוק
"דין חברי וועדת מחקר שאינם עובדי מדינה
א. חברי הוועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין15
:עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה
".]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש3(
: נוסח חוק ההגבלים העסקיים הקיים
"דין חברי הוועדה שאינם עובדי מדינה
ג. חברי הוועדה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין23
:עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה
".]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש3(
: נוסח חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים הקיים
"דין מנהל הרשות, סגן מנהל הרשות ועובדיה
. (א) דין מנהל הרשות, סגן מנהל הרשות ועובדי25
עובדי הרשות) לענין חיקוקים אלה כדין- הרשות (להלן
:עובדי המדינה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
: נוסח חוק הרשות לפיקוח חקלאי הקיים
"דין חברי מועצת הרשות ועובדי הרשות
. (א) דין חברי מועצת הרשות ועובדי הרשות לענין25
:חיקוקים אלה כדין עובדי המדינה
".]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
: נוסח חוק רשות העתיקות הקיים
"דין חברי המועצה ועובדי הרשות
. (א) דין עובדי הרשות כדין עובדי המדינה לענין31
:חיקוקים אלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש7(
: נוסח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הקיים
"דין חברי מועצה ועובדים
. (א) דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי129
מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה
:לענין החיקוקים המפורטים להלן
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
: נוסח חוק הרשות לפיתוח הגליל הקיים
"דין מנהל הרשות, חברי המועצה ועובדיה
. (א) דין מנהל הרשות ועובדיה כדין עובדי המדינה23
:לענין חיקוקים אלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש7(
: נוסח חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל הקיים
"תנאי כשירות והגבלה לאחר סיום הכהונה
. (ד) חברי המועצה שאינם עובדי המדינה דינם כדין9
:עובדי המדינה לענין החיקוקים האלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
: נוסח חוק משק החשמל הקיים
"החלת דינים על הרשות
. חברי הרשות שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי28
:המדינה לעניין חיקוקים אלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
: נוסח חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות הקיים
"דין עובדי הרשות וחברי המועצה
. (א) דין עובדי הרשות כדין עובדי המדינה לענין25
:חיקוקים אלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
נוסח חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת
:שעה) הקיים
"החלת דינים על חברי המועצה
. חברי מועצה שאינם עובדי מדינה, דינם כעובדי22
:מדינה לעניין חיקוקים אלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
: נוסח חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת הקיים
"החלת דינים על חברי המועצה
. חברי מועצת האיגוד שאינם עובדי מדינה, דינם23
:כעובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה
.";]) פקודת הנזיקין [נוסח חדש6(
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1078
תיקון פקודת
הפרשנות.864
, בהגדרה "מקרקעין", המילים "זולת מחוברים הניתנים1 , בסעיף73בפקודת הפרשנות
. יימחקו- "להפרדה
תיקון פקודת
המכרות.865
"1969-(א), במקום "כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט115 , בסעיף74בפקודת המכרות
,יבוא "כמשמעותם בחלק משנה שני: זכויות בנכסים, לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
."2011-התשע"א
תיקון פקודת
)המסים (גביה.866
, לחוק המקרקעין126 ח, במקום "כמשמעותה בסעיף12 , בסעיף75)בפקודת המסים (גבייה
."2011-(א) לחוק דיני ממונות, התשע"א669 " יבוא "כמשמעותה בסעיף1969-התשכ"ט
תיקון פקודת
הבנקאות.867
" יבוא1967-יא(ז), במקום "לפי חוק הערבות, התשכ"ז8 , בסעיף761941 ,בפקודת הבנקאות
,"לפי פרק שמיני: חוזה ערבות, בחלק משנה שלישי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות
."2011-התשע"א
תיקון חוק
משפחות חיילים
שנספו במערכה
)(תגמולים ושיקום
.868
, בסעיף771950-בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י
), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק3(א21
."2011-משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק חסינות
,חברי הכנסת
זכויותיהם
וחובותיהם
.869
,)ב(ז12 , בסעיף781951-בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א
,במקום "ובלבד שהם בגדר מחוברים הניתנים להפרדה כמשמעותם בחוק המקרקעין
" יבוא "למעט אמצעי מיגון המחובר אל הקרקע חיבור של קבע כאמור1969-התשכ"ט
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א6 בהגדרה "מקרקעין" שבסעיף
תיקון חוק
ההתגוננות
האזרחית
.870
- 1951-בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א
,1969-, בהגדרה "בית משותף", במקום "לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט11 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א607 יבוא "לפי סעיף
"1969- בחוק המקרקעין, התשכ"ט58 ), במקום "שסעיף4(–) ו2( ו בפסקאות19 בסעיף
)2(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א615 יבוא "שסעיף
תיקון חוק הנזיקים
האזרחיים (אחריות
)המדינה
.871
- 791952-בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב
- 1 בסעיף
)1(
:במקום ההגדרה "הפקודה" יבוא
(א)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
הגדרה1 בפקודת הפרשנות קבועה בסעיף 864 סעיף
למונח "מקרקעין". מוצע לתקן את ההגדרה
המוצע, בהגדרה6 באופן דומה לתיקון שנעשה בסעיף
לעניין זכות הבעלות, כך שהמילים537 "מקרקעין" ובסעיף
"זולת מחוברים הניתנים להפרדה" הושמטו מחמת היותן
"מיותרות, בשל המילים "חיבור של קבע". ההגדרה "מיטלטלין
שבאותו הסעיף לא היתה טעונה תיקון דומה, מאחר שההגדרה
.) לא שונתה1 המקבילה בחוק המוצע (סעיף
מאחר שההגדרה "מקרקעין" שבחוק
869 סעיף
המוצע אינה כוללת יותר את המילים
)ב(ז12 "מחוברים הניתנים להפרדה", מוצע לתקן בסעיף
,לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
, ולקבוע כי על חבר הכנסת להשיב אמצעי1951-התשי"א
מיגון כאמור באותו סעיף זולת אלה המחוברים לקרקע
המוצע (ראו דברי6 חיבור של קבע, כאמור בהגדרה בסעיף
.) המוצע6 הסבר להגדרה "מקרקעין" שבסעיף
.358 '; התשנ"ד, עמ2 ', עמ1 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 73
.157 '; התשס"ט, עמ338 ), (א910 )חוקי א"י, כרך ב', (ע 74
.157 '; התשע"א, עמ1399 ), (א1374 ) חוקי א"י, כרך ב', (ע 75
.474 '; התש"ע, עמ85 ), (א69 ) (ע1 ', תוס1941 ע"ר 76
.13 '; התשע"א, עמ162 'ס"ח התש"י, עמ 77
.435 '; התש"ע עמ228 'ס"ח התשי"א, עמ 78
.953 '; התשס"ה עמ339 'ס"ח התשי"ב, עמ 79
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1079
:בהגדרה "אחריות בנזיקים", במקום "לפי הפקודה" יבוא "לפי פרק ראשון
(ב)
;"נזיקין בחלק משנה רביעי לחלק השלישי לחוק דיני ממונות
בסיפה, במקום "המשמעות הנודעת להם בפקודה" יבוא "כמשמעות
(ג)
;"הנודעת להם בחוק דיני ממונות
לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "סעיפים41– ו38 ), במקום "סעיפים4(א5 בסעיף
)2(
." לחוק דיני ממונות409– ו408
תיקון חוק התקנים.872
. תימחק- )2( , פסקה21 , בסעיף801953-בחוק התקנים, התשי"ג
תיקון חוק
עבודת נשים.873
) לחוק החוזים2(3 ), במקום "בסעיף2()א(א13 , בסעיף811954-בחוק עבודת נשים, התשי"ד
,) לחוק דיני ממונות2()(א447 " יבוא "בסעיף1970-(תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
."2011-התשע"א
תיקון חוק רואי
חשבון.874
ד, במקום "לעניין פקודת הנזיקין [נוסח6 , בסעיף821955-בחוק רואי חשבון, התשט"ו
חדש]" יבוא "לעניין פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק לתיקון
דיני הראיות
)(הגנת ילדים
.875
), בהגדרה "בית4(א11 , בסעיף831955-בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו
-(ו) לחוק הירושה, התשכ"ה155 המשפט", במקום "לרבות בית דין דתי כהגדרתו בסעיף
" יבוא "לרבות בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי1965
."דרוזי, כמשמעותם לפי דין
תיקון חוק
הדיינים.876
- , בתוספת841955-בחוק הדיינים, התשט"ו
" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק1965-), במקום "חוק הירושה, התשכ"ח2( בפרט
)1(
;"2011-דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק1965-), במקום "חוק הירושה, התשכ"ח3( בפרט
)2(
."2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הסכמים
קיבוציים.877
) לחוק2(3 ), במקום "בסעיף1()יא(א33 , בסעיף1957-בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
) לחוק דיני2()(א447 " יבוא "בסעיף1970-החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק יישוב
סכסוכי עבודה.878
:ב(א) יבוא37 , במקום סעיף851957-בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז
, יחולו גם לעניין2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א376 "(א) הוראות סעיף
,אחריות בנזיקין בשל מעשה שנעשה במסגרת שביתה או השבתה בלתי מוגנת
,ובלבד שהתובענה הוגשה בידי עובד או מעביד שהיו צד לשביתה או להשבתה
".לפי העניין, או חליפיהם
) לחוק4()(א11 מוצע לתקן את סעיף
875 סעיף
- לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט"ו
, ולהביא את ההגדרה של בית דין דתי באופן מפורש1955
ולא על דרך ההפניה לחלק החמישי. אין בשינוי זה כדי
.לשנות מההגדרה הקיימת
ב(א) לחוק יישוב סכסוכי37 מוצע לתקן את
878 סעיף
, עקב החלפתו של1957-עבודה, התשי"ז
376 לפקודת הנזיקין בהגנה רחבה יותר, בסעיף62 סעיף
הוא קיומה376 לחוק המוצע. אחד מיסודותיו של סעיף
.של שביתה או השבתה כדין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.430 '; התשס"ח, עמ30 'ס"ח התשי"ג, עמ 80
.440 '; התש"ע עמ154 'ס"ח התשי"ד, עמ 81
.62 '; התשנ"ד עמ26 'ס"ח התשט"ו, עמ 82
.42 '; התשס"ו עמ96 'ס"ח התשט"ו, עמ 83
.431 '; התשס"ח, עמ68 'ס"ח התשט"ו, עמ 84
.74 '; התשל"ב, עמ58 'ס"ח התשי"ז, עמ 85
:בהגדרה "אחריות בנזיקים", במקום "לפי הפקודה" יבוא "לפי פרק ראשון
(ב)
;"נזיקין בחלק משנה רביעי לחלק השלישי לחוק דיני ממונות
בסיפה, במקום "המשמעות הנודעת להם בפקודה" יבוא "כמשמעות
(ג)
;"הנודעת להם בחוק דיני ממונות
לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "סעיפים41– ו38 ), במקום "סעיפים4(א5 בסעיף
)2(
." לחוק דיני ממונות409– ו408
.872
. תימחק- )2( , פסקה21 , בסעיף801953-בחוק התקנים, התשי"ג תיקון חוק
התקנים
.873
) לחוק החוזים2(3 ), במקום "בסעיף2()א(א13 , בסעיף811954-בחוק עבודת נשים, התשי"ד
,) לחוק דיני ממונות2()(א447 " יבוא "בסעיף1970-(תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
."2011-התשע"א
תיקון חוק
עבודת נשים
.874
ד, במקום "לעניין פקודת הנזיקין [נוסח6 , בסעיף821955-בחוק רואי חשבון, התשט"ו
חדש]" יבוא "לעניין פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק רואי
חשבון
.875
), בהגדרה "בית4(א11 , בסעיף831955-בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו
-(ו) לחוק הירושה, התשכ"ה155 המשפט", במקום "לרבות בית דין דתי כהגדרתו בסעיף
" יבוא "לרבות בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין של עדה נוצרית ובית דין דתי1965
."דרוזי, כמשמעותם לפי דין
תיקון חוק לתיקון
דיני הראיות
)(הגנת ילדים
.876
- , בתוספת841955-בחוק הדיינים, התשט"ו
תיקון חוק
הדיינים
" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק1965-), במקום "חוק הירושה, התשכ"ח2( בפרט
)1(
;"2011-דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק1965-), במקום "חוק הירושה, התשכ"ח3( בפרט
)2(
."2011-דיני ממונות, התשע"א
.877
) לחוק2(3 ), במקום "בסעיף1()יא(א33 , בסעיף1957-בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז
) לחוק דיני2()(א447 " יבוא "בסעיף1970-החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק
הסכמים
קיבוציים
.878
:ב(א) יבוא37 , במקום סעיף851957-בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז תיקון חוק יישוב
סכסוכי עבודה
, יחולו גם לעניין2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א376 "(א) הוראות סעיף
,אחריות בנזיקין בשל מעשה שנעשה במסגרת שביתה או השבתה בלתי מוגנת
,ובלבד שהתובענה הוגשה בידי עובד או מעביד שהיו צד לשביתה או להשבתה
".לפי העניין, או חליפיהם
ד ב ר י ה ס ב ר
1080
תיקון חוק
ההתיישנות.879
- 861959-בחוק ההתיישנות, התשי"ט
;")בשם החוק, אחרי "ההתיישנות" יבוא "(תביעות במקרקעין
)1(
:במקום כותרת פרק ראשון יבוא
)2(
;""פרק ראשון: תחולה ועיקרי ההתיישנות
: יבוא1 אחרי סעיף
)3(
"תחולה .א1
חוק זה יחול על תביעה במקרקעין, ואולם על תביעה
(א)
שנוצרה מכוח חיוב להעברת זכות במקרקעין או לגבי
מקרקעין, או למניעת העברת זכות כאמור, יחולו הוראות
- (בסעיף זה2011-חלק שישי לחוק דיני ממונות, התשע"א
.)חוק דיני ממונות
997 אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף
(ב)
;".לחוק דיני ממונות
; תימחק- )1( , פסקה5 בסעיף
)4(
. בטלים- 21– ו20 ,ב18 ,א18 סעיפים
)5(
תיקון חוק הנכים
)(תגמולים ושיקום.880
), במקום3(א36 , בסעיף87] [נוסח משולב1959-בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט
"לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק רשות
מקרקעי ישראל.881
- 881960-בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך
- 1 בסעיף
)1(
:לפני ההגדרה "חוק המקרקעין" יבוא
(א)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
" יבוא1969-(ב) בהגדרה "חוק המקרקעין", במקום "חוק המקרקעין, התשכ"ט
-"חוק המקרקעין (יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם), התשכ"ט
;"1969
- יז4 בסעיף
)2(
הוראה המתחייבת מן העובדה, שהחלק
879 סעיף
השישי לחוק המוצע עוסק רק בתביעות שאינן
במקרקעין. לגבי תביעות במקרקעין, כאמור במבוא, ימשיכו
לחול הוראות חוק ההתיישנות, דבר המחייב עריכת כמה
.שינויים בחוק זה, כמפורט בהוראה המוצעת
)1( לפסקה
מוצע לשנות את שמו של חוק ההתיישנות באופן
.שיבהיר, כי הוא יעסוק בעתיד בתביעות במקרקעין בלבד
)3(–) ו2( לפסקאות
מוצע להבהיר את היקפו של החוק ועל אילו תביעות
) אילו5(–) ו4( הוא יחול. בהתאם לכך, מובהר בפסקאות
הוראות מהוראות החוק הקיים מבוטלות בעקבות שילובן
.בחוק זה
)5(–) ו4( לפסקאות
ההוראה הנוגעת לתקופת ההתיישנות בקשר לתביעה
,שאינה במקרקעין, שעליה יחול החלק השישי המוצע
המוצע, ולפיכך מתייתרת826 שולבה כאמור בסעיף
לחוק ההתיישנות. גם סעיפים5 ) בסעיף1( ההוראה בפסקה
848– ו851 ,850 לחוק זה שולבו בסעיפים21–ב ו18 ,א18
.המוצעים (בהתאמה), ולפיכך התייתרו ומוצע לבטלם
לחוק ההתיישנות הוחלף בהסדר20 ההסדר הנקוב בסעיף
המוצעים (ראו דברי847– ו846 מקיף יותר המצוי בסעיפים
.)ההסבר לסעיפים אלה
.385 '; התשס"ז, עמ112 'ס"ח התשי"ח, עמ 86
.13 '; תשע"א, עמ276 'ס"ח התשי"ט, עמ 87
.318 '; התשס"ט, עמ57 'ס"ח התש"ך, עמ 88
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1081
- )בסעיף קטן (א
(א)
במקום ההגדרה "דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים
)1(
:המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" יבוא
;"; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- """דירה
; תימחק- ") ההגדרה "חוק המקרקעין2(
:אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" יבוא
)3(
; לחוק דיני ממונות539 כמשמעותה בסעיף- """חכירה
"לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר
;"; כמשמעותם לפי חוק המקרקעין- "עסקה
;")(ב), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "וחוק דיני ממונות2()1(ב) בסעיף קטן (ב
;"), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "וחוק דיני ממונות2()(ג) בסעיף קטן (ח
."(ד) בסעיף קטן (ט), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "וחוק דיני ממונות
תיקון חוק לשכת
עורכי הדין.882
ה, במקום "לעניין פקודת הנזיקין59 , בסעיף891961-בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א
[נוסח חדש]" יבוא "לעניין פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק
."2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק למניעת
מפגעים.883
, במקום "לעניין פקודת הנזיקין13 , בסעיף901961-בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א
" יבוא "לעניין פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי1944 ,האזרחיים
."2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק מס
הבולים על
מסמכים
.884
,", בתוספת ב', בהגדרה "הערת אזהרה911961-בחוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א
" יבוא "כמשמעותה בחלק משנה1969-במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט
-שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין, לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות, התשע"א
."2011
תיקון חוק הכשרות
המשפטית
והאפוטרופסות
.885
- 1962-בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
: יבוא1 במקום סעיף
)1(
"כשרות משפטית
לזכויות ולחובות.1
כשרות משפטית לזכויות ולחובות נתונה לאדם מגמר לידתו
;". על פי הקבוע בחיקוק- ועד יום מותו ולתאגיד
: יבוא2 במקום סעיף
)2(
הוראותיו של חוק הכשרות פוצלו, כך
885 סעיף
שההוראות הנוגעות לכשרות לזכויות
ולחובות ובכללן דיני אפוטרופסות נותרו בחוק האמור, ואילו
,ההוראות הנוגעות לפעולה משפטית שולבו בחוק המוצע
.) המוצעים47 עד7 בחלק הפעולה המשפטית (סעיפים
)1( לפסקה
לחוק הכשרות קובע את כשרותו של אדם1 סעיף
לזכויות ולחובות. ואולם סעיף זה אינו נוגע בכשרותו
של תאגיד. לפיכך מוצע לתקן את הסעיף, בדומה לתיקון
המוצע, ולקבוע גם את כשרותו של5 שנעשה בסעיף
,התאגיד לזכויות ולחובות לפי הקבוע בחיקוק. כפי שצוין
לחוק הכשרות והוא נכלל1 המוצע דומה לסעיף5 סעיף
בחוק המוצע בשל חשיבותו ובשל הכוונה לכלול בחוק
המוצע לאחר בחינתן ותיקונן לפי הצורך, את הוראות חוק
הכשרות הנוגעות לכשרות לזכויות ולחובות (ראו דברי
.) המוצע5 ההסבר לסעיף
)2( לפסקה
לחוק הכשרות, בעקבות2 מוצע לתקן את סעיף
הפיצול של חוק הכשרות, ולהפנות מחוק הכשרות אל
החוק המוצע, לסעיפים הנוגעים בכשרות לביצוע פעולות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.165 '; התשס"ט, עמ178 'ס"ח התשכ"א, עמ 89
.752 '; התשס"ח, עמ58 'ס"ח התשכ"א, עמ 90
.889 '; התשס"ה, עמ64 'ס"ח התשכ"א, עמ 91
- )בסעיף קטן (א
(א)
במקום ההגדרה "דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים
)1(
:המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" יבוא
;"; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- """דירה
; תימחק- ") ההגדרה "חוק המקרקעין2(
:אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבנייה" יבוא
)3(
; לחוק דיני ממונות539 כמשמעותה בסעיף- """חכירה
"לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר
;"; כמשמעותם לפי חוק המקרקעין- "עסקה
;")(ב), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "וחוק דיני ממונות2()1(ב) בסעיף קטן (ב
;"), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "וחוק דיני ממונות2()(ג) בסעיף קטן (ח
."(ד) בסעיף קטן (ט), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "וחוק דיני ממונות
.882
ה, במקום "לעניין פקודת הנזיקין59 , בסעיף891961-בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א
[נוסח חדש]" יבוא "לעניין פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק
."2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק לשכת
עורכי הדין
.883
, במקום "לעניין פקודת הנזיקין13 , בסעיף901961-בחוק למניעת מפגעים, התשכ"א
" יבוא "לעניין פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי1944 ,האזרחיים
."2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
למניעת מפגעים
.884
,", בתוספת ב', בהגדרה "הערת אזהרה911961-בחוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א
" יבוא "כמשמעותה בחלק משנה1969-במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט
-שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין, לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות, התשע"א
."2011
תיקון חוק מס
הבולים על
מסמכים
.885
- 1962-בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב תיקון חוק
הכשרות
המשפטית
והאפוטרופסות
"כשרות משפטית
לזכויות ולחובות.1
כשרות משפטית לזכויות ולחובות נתונה לאדם מגמר לידתו
;". על פי הקבוע בחיקוק- ועד יום מותו ולתאגיד
: יבוא2 במקום סעיף
)2(
ד ב ר י ה ס ב ר
1082
"כשרות לפעולות
משפטיות.2
כל אדם כשר לביצוע פעולה משפטית, אלא אם כן נשללה או
הוגבלה כשרות זו בחיקוק או בפסק דין; על כשרות לביצוע
-פעולות משפטיות יחולו הוראות חוק דיני ממונות, התשע"א
;".) חוק דיני ממונות- (בחוק זה2011
; בטלים- 9– ו7 עד4 סעיפים
)3(
: יבוא20 במקום סעיף
)4(
"פעולות טעונות
אישור של בית
משפט
.20
ההורים אינם מוסמכים לייצג את הקטין בפעולות המנויות
לחוק דיני ממונות בלי שבית המשפט אישרן ויחולו24 בסעיף
לעניין זה הוראות פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית
;".לחוק האמור
; בטל- 21 סעיף
)5(
, במקום הסיפה החל במילים "בפעולות המנויות להלן" יבוא "בפעולות47 ) בסעיף6(
לחוק דיני ממונות אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי בלי24 המנויות בסעיף
שבית המשפט אישרן, ויחולו לעניין זה הוראות פרק שני: כשרות לביצוע פעולה
;".משפטית, לחלק שני בחוק דיני ממונות
; בטל- 48 סעיף
)7(
יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "כלפי- ")6(47 , המילים "וסעיף49 בסעיף
)8(
;"אדם" יבוא "בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב
. בטל- 66 סעיף
)9(
תיקון חוק מיסוי
מקרקעין (שבח
)ורכישה
.886
- 1963-בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג
,), בסופה יבוא "של אותו אדם1( , בהגדרה ""קרוב" לאדם פלוני", בפסקה1 בסעיף
)1(
לרבות יחיד שחי עמו חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה לקיים חיי משפחה
;"כאמור דרך קבע ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר
משפטיות. הפניה הפוכה מהחוק המוצע לחוק הכשרות
. המוצע5 מצויה בסעיף
)7( ) עד3( לפסקאות
לחוק הכשרות כלולות47– ו20 הוראות סעיפים
המוצע, ועל כן מוצע תיקון לחוק הכשרות24 בסעיף
שיבהיר כי הדין החל על פעולות משפטיות שנדרש אישור
בית המשפט לביצוען, ובכלל זה, רשימת הפעולות שנדרש
21 המוצע. סעיפים24 להן אישור כאמור מצויה בסעיף
24 ,27 לחוק הכשרות נכללו בחוק המוצע (סעיפים48–ו
. בהתאמה) ועל כן בוטלו25–ו
)9(–) ו8( לפסקאות
לחוק הכשרות דן בשאלה של פעולה49 סעיף
משפטית של אפוטרופוס שבוצעה כלפי אדם אחר, בניגוד
), לפעול תוך הסכמה עם2(46 לחובתו הקבועה בסעיף
שאר האפוטרופוסים או באישור בית המשפט, או בניגוד
), לקבל אישור מבית המשפט6(47 לחובתו הקבועה בסעיף
לפעולות מסוימות, בהתאם לקביעת בית המשפט בכתב
,המינוי. במקרה כזה, מעשהו של האפוטרופוס נטול תוקף
אלא אם כן נעשה כלפי אדם שלא ידע ולא היה יכול
לדעת שהפעולה טעונה הסכמה או אישור. הסעיף פוצל
) נותר2(46 לשנים: עניין הסכמת האפוטרופוסים שבסעיף
,בחוק הכשרות וכן תוצאותיה של פעולה כלפי אדם אחר
) ותוצאותיה6(47 ואילו שאלת אישור בית המשפט שבסעיף
כאמור, מצויה בחוק המוצע. תיקון נוסף שנעשה נוגע
לשאלת מעמדו של אותו אדם אחר; לעניין זה נקבע
דין שווה לשני המקרים, מאחר שאין יסוד להבחין בין
המצבים, והוא כי אין האדם האחר גובר על חובותיו של
האפוטרופוס, אלא אם כן פעל בתמורה ובתום לב (ראו
נכלל בחוק המוצע66 המוצע). סעיף27 דברי ההסבר לסעיף
.) ועל כן בוטל28 (סעיף
מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין
886 סעיף
.1963-(שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג
מעבר להתאמות הנדרשות לחוק המוצע, ונוכח הפסיקה
(ב) לחוק הקיים וליצור62 בעניין, מוצע לבטל את סעיף
.הגדרה כללית למונח בן זוג בסעיף ההגדרות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1083
," יבוא "בחלק חמישי: ירושה1965-), במקום "בחוק הירושה, התשכ"ה4()(ג5 בסעיף
)2(
;"2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "בסעיף1969-ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ"ט71 , במקום "בסעיף1ז49 בסעיף
)3(
;"2011-(ג) לחוק דיני ממונות, התשע"א631
. בטל- ), סעיף קטן (ב62 בסעיף
)4(
תיקון חוק רישום
שיכונים ציבוריים
)(הוראת שעה
.887
, בהגדרה1 , בסעיף921964-בחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד
- (להלן1969-), במקום "הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט1( "פעולת רישום", בפסקה
חוק המקרקעין)" יבוא "הוראות חלק משנה שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין, לחלק
."2011-הרביעי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק התכנון
והבנייה.888
- 1965-בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה
" יבוא "בסעיף1969-, בהגדרה "בעל", במקום "בחוק המקרקעין, התשכ"ט1 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א540
" יבוא "וחלק רביעי: נכסים1969-(א), במקום "וחוק המקרקעין, התשכ"ט125 בסעיף
)2(
;"2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "וחלק רביעי: נכסים1969-, במקום "וחוק המקרקעין, התשכ"ט141 בסעיף
)3(
;"2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
- בתוספת השלישית
)4(
,(א), בהגדרה "חכירה לדורות", במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין1 בסעיף
(א)
- לחוק דיני ממונות, התשע"א540 " יבוא "כמשמעותה בסעיף1969-התשכ"ט
;"2011
), אחרי "בחוק הנאמנות" יבוא "(הקדשות ציבוריים וסדרי4()(ב19 בסעיף
(ב)
.")דין
תיקון חוק הספנות
(הגבלת אחריותם
)של כלי שיט
.889, במקום8 , בסעיף931965-בחוק הספנות (הגבלת אחריותם של כלי שיט), התשכ"ה
."2011-" יבוא "בחוק דיני ממונות, התשע"א1944 ,"בפקודת הנזיקין האזרחיים
תיקון חוק הירושה .890
- 941965-בחוק הירושה, התשכ"ה
;"בשם החוק, במקום "הירושה" יבוא "הליכי ירושה
)1(
; בטלים- פרקים ראשון עד רביעי
)2(
בכותרת פרק חמישי, במקום "צו ירושה וצו קיום צוואה" יבוא "הממונה הארצי
)3(
;"ורשמים לענייני ירושה
; בטל- 66 סעיף
)4(
,חוק הירושה יעבור שינוי משמעותי
890 סעיף
,ולמעשה ייוותרו בו רק הוראות דיוניות
הקובעות מועדים והוראות מנחות לפעולתו של מנהל
העיזבון, הוראות בעלות אופי מינהלי, הקובעות כללים
,לעניין פעילות הממונה הארצי והרשמים לענייני ירושה
או הוראות פליליות. נוכח אופי ההוראות שייוותרו בחוק
."הקיים, מוצע לשנות את שמו ל"חוק הליכי ירושה
התיקונים העקיפים מבטלים את מרבית ההוראות
המהותיות, שכן הוראות אלה הוחלפו בהוראות המהותיות
שבחלק החמישי: ירושה לחוק המוצע, וכן יוצרים התאמות
לחלק החמישי. חלק מהתיקונים העקיפים כוללים גם
שינויים מהותיים כמפורט להלן (וראו גם המבוא לדברי
.)ההסבר לחלק החמישי
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.414 '; התש"ע, עמ52 'ס"ח התשכ"ד, עמ 92
.133 '; התשמ"ז, עמ224 'ס"ח התשכ"ה, עמ 93
.714 '; התשס"ה, עמ63 'ס"ח התשכ"ה, עמ 94
," יבוא "בחלק חמישי: ירושה1965-), במקום "בחוק הירושה, התשכ"ה4()(ג5 בסעיף
)2(
;"2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "בסעיף1969-ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ"ט71 , במקום "בסעיף1ז49 בסעיף
)3(
;"2011-(ג) לחוק דיני ממונות, התשע"א631
. בטל- ), סעיף קטן (ב62 בסעיף
)4(
.887
, בהגדרה1 , בסעיף921964-בחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד
- (להלן1969-), במקום "הוראות חוק המקרקעין, התשכ"ט1( "פעולת רישום", בפסקה
חוק המקרקעין)" יבוא "הוראות חלק משנה שלישי: הוראות מיוחדות למקרקעין, לחלק
."2011-הרביעי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק רישום
שיכונים ציבוריים
)(הוראת שעה
.888
- 1965-בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה תיקון חוק התכנון
והבנייה
" יבוא "בסעיף1969-, בהגדרה "בעל", במקום "בחוק המקרקעין, התשכ"ט1 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א540
" יבוא "וחלק רביעי: נכסים1969-(א), במקום "וחוק המקרקעין, התשכ"ט125 בסעיף
)2(
;"2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "וחלק רביעי: נכסים1969-, במקום "וחוק המקרקעין, התשכ"ט141 בסעיף
)3(
;"2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
- בתוספת השלישית
)4(
,(א), בהגדרה "חכירה לדורות", במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין1 בסעיף
(א)
- לחוק דיני ממונות, התשע"א540 " יבוא "כמשמעותה בסעיף1969-התשכ"ט
;"2011
), אחרי "בחוק הנאמנות" יבוא "(הקדשות ציבוריים וסדרי4()(ב19 בסעיף
(ב)
.")דין
.889, במקום8 , בסעיף931965-בחוק הספנות (הגבלת אחריותם של כלי שיט), התשכ"ה
."2011-" יבוא "בחוק דיני ממונות, התשע"א1944 ,"בפקודת הנזיקין האזרחיים
תיקון חוק הספנות
(הגבלת אחריותם
)של כלי שיט
.890
- 941965-בחוק הירושה, התשכ"ה תיקון חוק
הירושה
;"בשם החוק, במקום "הירושה" יבוא "הליכי ירושה
)1(
; בטלים- פרקים ראשון עד רביעי
)2(
בכותרת פרק חמישי, במקום "צו ירושה וצו קיום צוואה" יבוא "הממונה הארצי
)3(
;"ורשמים לענייני ירושה
; בטל- 66 סעיף
)4(
ד ב ר י ה ס ב ר
1084
: יבוא67 במקום סעיף
)5(
"המועד להגשת
התנגדויות.67
2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א753 הוגשה, לפי סעיף
חוק דיני ממונות), בקשה למתן צו ירושה כמשמעותו- (להלן
צו ירושה) או למתן צו קיום צוואה- בחוק האמור (להלן
צו קיום), יקבע הרשם לענייני- כמשמעותו באותו חוק (להלן
ירושה את התקופה להגשת התנגדויות לבקשה לפי אותו
;".סעיף, שלא תפחת משבועיים מיום הגשתה
:א יבוא67 במקום סעיף
)6(
"הודעה על מתן צו
בידי בית המשפט.א67
לחוק754 נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף
דיני ממונות, יועבר העתק הצו לרשם לענייני ירושה לשם
;".ד73 רישומו לפי סעיף
; בטלים- 71 עד68 סעיפים
)7(
: יבוא72 במקום סעיף
)8(
"הודעה על תיקון
או ביטול של צו
ירושה או צו קיום
.72
תיקן בית המשפט או ביטל צו ירושה או צו קיום, לפי סעיף
לחוק דיני ממונות, תועבר ההחלטה לרשם לענייני ירושה759
ד, והרשם יודיע על כך73 לשם תיקון פרטי המרשם לפי סעיף
;".ליורשים על פי דין או לזוכים על פי הצוואה
; בטל- 73 סעיף
)9(
ג, בכל מקום, אחרי "חוק זה" יבוא "ולפי חלק חמישי: ירושה73–ב ו73 ) בסעיפים10(
;"בחוק דיני ממונות
;" לחוק דיני ממונות718 " יבוא "סעיף21 ד, במקום "סעיף73 ) בסעיף11(
; בטל- 74 ) סעיף12(
) בכותרת פרק שישי, במקום "הנהלת העזבון וחלוקתו" יבוא "הוראות לעניין מנהל13(
;"העיזבון
; בטלים- 83 עד78 ) סימן א' לפרק שישי, כותרת סימן ב' לפרק האמור וסעיפים14(
, אחרי "מנהל העזבון" יבוא "הזמני או מנהל העיזבון הקבוע, כמשמעותם84 ) בסעיף15(
;") מנהל העיזבון- לחוק דיני ממונות (להלן764– ו763 בסעיפים
; בטלים- 88–א ו85 ) סעיפים16(
)5( לפסקה
לחוק הירושה פוצל, כך שההוראה המהותית67 סעיף
לעניין האפשרות להגיש התנגדות למתן צו ירושה או צו
קיום צוואה הועברה לחלק הירושה בחוק המוצע (ראו
), ואילו בחוק הליכי ירושה תיוותר רק ההוראה753 סעיף
.הנוגעת למועדי הגשת ההתנגדות
)8( לפסקה
לחוק הירושה קובע הוראות מהותיות72 סעיף
והוראות דיוניות לעניין מצבים, שבהם תוקן או בוטל צו
ירושה או צו קיום צוואה. הסעיף פוצל, באופן שההוראה
לחוק המוצע, ואילו759 המהותית בו הוכללה בסעיף
ההוראה המינהלית לעניין תיקון פרטי המרשם וההודעה
ליורשים הושארה בסעיף שבחוק הקיים. יצוין כי בהוראה
המהותית נעשה תיקון, ולפיו לא יהיה הרשם מוסמך לתקן
), ועל כן גם בהוראה759 צו שנתן (ראו דברי ההסבר לסעיף
.המינהלית שנותרה בחוק הקיים נעשה תיקון דומה
)15( לפסקה
לחוק הירושה תתוקן לצורך התאמה84 הוראת סעיף
לאבחנה, שנעשתה בחלק החמישי בחוק המוצע, בין מנהל
763 העיזבון הזמני למנהל העיזבון הקבוע (ראו סעיפים
.) לחוק המוצע ודברי ההסבר להם764–ו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1085
:, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא89 ) בסעיף17(
הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה לבית המשפט יהיו נתונות גם לרשם
"(ג)
;". לחוק דיני ממונות764 לענייני ירושה הממנה מנהל עיזבון לפי הוראות סעיף
; בטלים- 94 עד91 ) סעיפים18(
", במקום "זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות95 ) בסעיף19(
;"יבוא "אלא אם כן מצא שיש
;"90– ו89 ,87 עד84" " יבוא91 עד84 ,80" , במקום96 ) בסעיף20(
- 117 עד107 ) סימן ג' לפרק השישי, כותרת סימן ד' לפרק האמור וסעיפים21(
;בטלים
לחוק764 (א), אחרי "מנהל העזבון" יבוא "הקבוע כמשמעותו בסעיף118 ) בסעיף22(
;"דיני ממונות
148 עד145 , סימנים ה' ו–ו' לפרק שישי, פרק שביעי וסעיפים120– ו119 ) סעיפים23(
; בטלים-
:א, אחרי "הרשם לענייני ירושה" יבוא "לפי חוק זה או לפי חלק חמישי151 ) בסעיף24(
;"ירושה לחוק דיני ממונות
; בטל- 154 ) סעיף25(
: יבוא155 ) במקום סעיף26(
"תחולת הוראות
על בית דין דתי.155
לחוק821 נדון עניין לפני בית דין דתי מכוח סמכותו לפי סעיף
דיני ממונות, יחולו על בית הדין הדתי הוראות חוק זה החלות
".על בית המשפט
)17( לפסקה
(ב) לחוק הירושה פוצל. ההוראה המהותית78 סעיף
העוסקת במינוי מנהל עיזבון קבוע בידי הרשם לענייני
(ב) לחוק המוצע. ההוראה764 ירושה הועברה לסעיף
שבסדרי דין, ולפיה מוסמך הרשם לקבוע הנחיות לעניין
(ג) לחוק הירושה, העוסק89 הפקדת ערובה הועברה לסעיף
.בערובה
)19( לפסקה
לחוק הירושה נוגעת לסמכויות95 הוראת סעיף
הניתנות לבית המשפט ביחס לניהול העיזבון, הן לפי החוק
המוצע והן לפי החוק הקיים. לכן, יש הכרח שהוראה זו
תופיע בשני החיקוקים. נוכח התיקון המהותי שנעשה
לחוק המוצע, ואשר לפיו רשאי בית767 בעניין זה בסעיף
המשפט לסטות מהוראות המצווה גם אם לא מצא טעמים
מיוחדים לכך, מוצע כי גם הסעיף המקביל בחוק הקיים
לחוק767 יתוקן ברוח דומה (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
.)המוצע
)20( לפסקה
לחוק הירושה תוקנה באופן שחלק96 הוראת סעיף
מההפניות לסעיפי החוק האחרים, כפי שהיו בנוסח הסעיף
הקיים, בוטלו. זאת, נוכח ההכרעה, כי יש סעיפים מהותיים
שראוי שיחולו גם על האפוטרופוס הכללי בתפקידו כמנהל
,עיזבון (המדובר בהוראות בדבר הסכמה, אחריות ושכר
אשר מצויות כעת בחלק החמישי. ראו גם דברי ההסבר
.) בנספח ב' לדברי ההסבר96 לסעיף
)22( לפסקה
, התיקון המוצע מתייחס רק למנהל העיזבון הקבוע
, רק764– ו763 שכן על פי ההוראות המפורשות שבסעיפים
.מנהל עיזבון קבוע רשאי לחלק את העיזבון
)26( לפסקה
לחוק הירושה, העוסק בסמכויות בית הדין155 סעיף
לחוק המוצע. עם821 הדתי לעניין ירושה, הועבר לסעיף
זאת, והואיל וגם בחוק הליכי ירושה ייוותרו סמכויות
שהערכאה השיפוטית תצטרך להפעילן, יש להחיל את
הוראות חוק הליכי הירושה על בית הדין הדתי וזאת
(ב) לחוק המוצע. יצוין כי821 בדומה להוראה שבסעיף
(א) תחול821 הגדרת המונח "בית דין דתי" המצויה בסעיף
)1(א155 המתוקן. עוד יצוין כי הוראת סעיף155 גם על סעיף
לחוק הירושה, המחייבת העברת צווים שניתנו בידי בית
,הדין הדתי לרשם לענייני ירושה, תחול בדרך ההפניה
א לחוק הליכי הירושה בנוסחו המתוקן מחייב67 שכן סעיף
.העברת העתק צו שנתן בית המשפט למרשם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
:, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא89 ) בסעיף17(
הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה לבית המשפט יהיו נתונות גם לרשם
"(ג)
;". לחוק דיני ממונות764 לענייני ירושה הממנה מנהל עיזבון לפי הוראות סעיף
; בטלים- 94 עד91 ) סעיפים18(
", במקום "זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות95 ) בסעיף19(
;"יבוא "אלא אם כן מצא שיש
;"90– ו89 ,87 עד84" " יבוא91 עד84 ,80" , במקום96 ) בסעיף20(
- 117 עד107 ) סימן ג' לפרק השישי, כותרת סימן ד' לפרק האמור וסעיפים21(
;בטלים
לחוק764 (א), אחרי "מנהל העזבון" יבוא "הקבוע כמשמעותו בסעיף118 ) בסעיף22(
;"דיני ממונות
148 עד145 , סימנים ה' ו–ו' לפרק שישי, פרק שביעי וסעיפים120– ו119 ) סעיפים23(
; בטלים-
:א, אחרי "הרשם לענייני ירושה" יבוא "לפי חוק זה או לפי חלק חמישי151 ) בסעיף24(
;"ירושה לחוק דיני ממונות
; בטל- 154 ) סעיף25(
: יבוא155 ) במקום סעיף26(
"תחולת הוראות
על בית דין דתי.155
לחוק821 נדון עניין לפני בית דין דתי מכוח סמכותו לפי סעיף
דיני ממונות, יחולו על בית הדין הדתי הוראות חוק זה החלות
".על בית המשפט
ד ב ר י ה ס ב ר
1086
תיקון חוק איסור
לשון הרע.891
), במקום "והוראות פקודת1()א(ג25 , בסעיף951965-בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה
הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק רשות
השידור.892
. תימחק- )3( (א), פסקה40 , בסעיף961965-בחוק רשות השידור, התשכ"ה
תיקון חוק
ההוצאה לפועל.893
- 971967-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז
" יבוא1973- לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג53 ), במקום "בסעיף2()ב(ז7 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א61 "בסעיף
"1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט126 (א), במקום "כמשמעותה בסעיף34 בסעיף
)2(
;"2011-(א) לחוק דיני ממונות, התשע"א669 יבוא "כמשמעותה בסעיף
" יבוא1973- לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג53 א(ג), במקום "בסעיף49 בסעיף
)3(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א61 "בסעיף
לחוק377 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "סעיף8 א, במקום "סעיף73 בסעיף
)4(
."2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק להסדר
ההימורים בספורט.894
(ב), המילים "פקודת הנזיקים6 , בסעיף981967-בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז
. יימחקו- "1944 ,האזרחיים
תיקון חוק הארכת
תוקפן של תקנות
שעת חירום
(יהודה והשומרון
שיפוט בעבירות-
)ועזרה משפטית
.895
שיפוט בעבירות ועזרה- בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון
,, במקום "חוק הירושה14 , בתוספת, בתוספת לתקנות, בפרט991967-משפטית), התשכ"ח
."2011-" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק דיני ממונות, התשע"א1965-התשכ"ה
תיקון חוק ניירות
ערך.896
- 1001968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
; תימחק- "א, ההגדרה "חוק הנאמנות35 בסעיף
)1(
:ב(ב) יבוא35 במקום סעיף
)2(
"(ב) על נאמנות לפי פרק זה יחולו הוראות פרק חמישי: נאמנות, בחלק משנה
, אם לא נקבעה בפרק זה2011-שני לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות, התשע"א
,574 ,437 הוראה אחרת, ואין להתנות, לגבי נאמנות כאמור, על הוראות סעיפים
".(א) לחוק האמור579– ו577
תיקון חוק
המקרקעין.897
- 1969-בחוק המקרקעין, התשכ"ט
בשם החוק, אחרי "המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד
)1(
;")ומרשם
)ב(ב35 מוצע לערוך התאמות בסעיף
896 סעיף
, עקב1968-לחוק ניירות ערך, התשכ"ח
פיצולו של חוק הנאמנות. לשם כך נבחנו הסעיפים ונקבע
: נאמנות1'אילו הסדרים יחולו על נאמנות לפי פרק ח
.לתעודות התחייבות שבחוק ניירות ערך
מוצע לפצל את חוק המקרקעין כך
897 סעיף
שההוראות המהותיות הנוגעות לנכסים
,ישולבו בחוק המוצע וההוראות הנוגעות ליישוב סכסוכים
מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם ייוותרו מחוצה לו. לפיכך
.יתוקן חוק המקרקעין כמפורט לעיל
)1( לפסקה
שמו של החוק ישונה ל"חוק המקרקעין (יישוב
סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם)" שיבטא את
.הנושאים העיקריים שבו ידון החוק מכאן ואילך
.246 '; התש"ע, עמ240 'ס"ח התשכ"ה, עמ 95
.304 '; התש"ע, עמ106 'ס"ח התשכ"ה, עמ 96
.28 '; התשע"א, עמ116 'ס"ח התשכ"ז, עמ 97
.204 '; התשס"ח, עמ142 'ס"ח התשכ"ג, עמ 98
.364 '; התש"ע, עמ20 'ס"ח התשכ"ח, עמ 99
.272– ו206 '; התשע"א, עמ234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 100
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1087
- 1 בסעיף
)2(
" האמור בו יסומן "(א)" וההגדרות "מקרקעין", "מקרקעין מוסדרים
(א)
; יימחקו- "ו"שכירות
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק דיני
חוק דיני ממונות), אלא אם כן- (בחוק זה2011-ממונות, התשע"א
;".נקבע אחרת בחוק זה
; בטלים- ' ופרקים ב' עד ה5 עד2 סעיפים
)3(
בכותרת פרק ו', במקום "בתים משותפים" יבוא "יישוב סכסוכים בבתים
)4(
;"משותפים
", במקום ההגדרות "בית", "דירה", "בית משותף" ו"רכוש משותף52 בסעיף
)5(
:יבוא
כהגדרתם- """בית", "בית משותף", "בעל דירה", "רכוש משותף" ו"תקנון
; לחוק דיני ממונות607 בסעיף
;". לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
; בטלים- ' לפרק ו1' וסימנים ב' עד ג54– ו53 סעיפים
)6(
- 72 בסעיף
)7(
ח" יבוא59 א עד59 ,59 ,58 בסעיף קטן (א), במקום "או לפי סעיפים
(א)
;" לחוק דיני ממונות635 עד632 ,629 ,628 עד622 ,615 "לפי סעיפים
)1()(א620 בסעיף קטן (ג), אחרי "המתחזק" יבוא "כמשמעותו בסעיף
(ב)
;"לחוק דיני ממונות
;"), במקום "נציגות הבית המשותף" יבוא "ועד הבית המשותף2(73 בסעיף
)8(
, במקום "בתים שאינם רשומים" יבוא "יישוב סכסוכים1'בכותרת פרק ו
)9(
;"בבתים שאינם רשומים
; בטל- א77 ) סעיף10(
)2( לפסקה
החוק פוצל כך שההגדרות "מקרקעין", "מקרקעין
מוסדרים" ו"שכירות" נמחקו מחוק המקרקעין מאחר שאין
בו שימוש בהן לאחר תיקונו המוצע. כמו כן מאחר שהוראות
רבות שולבו בחוק המקרקעין הובהר כי המשמעות של
מונחים כפי שמצויה בחוק דיני ממונות תחול גם על חוק
,המקרקעין אם לא נקבע אחרת באותו החוק. כך למשל
."המונח "בעלות
)6( ) עד3( לפסקאות
:התאמות לחוק המוצע בפסקאות אלה כוללות
סעיפים שנכללו בחוק המוצע ובוטלו מחוק המקרקעין
) המוצעות); כותרות פרקים שתוקנו6(–) ו3( (פסקה
) המוצעת); הגדרות קיימות שונו ויפנו לחוק4( (פסקה
.)) המוצעת5( המוצע (פסקה
)7( לפסקה
מוצע לתקן את הסעיף ולהפנות לסעיפים המתאימים
בחוק דיני ממונות. בחוק הקיים חסרה עקביות, כך שבחלק
'מהסעיפים קיימת הפניה המחילה את הוראות סימן ד
60 שעניינו יישוב סכסוכים בין בעלי דירות (למשל, סעיף
לחוק המקרקעין) ובחלקם אין הפניה אלא שהם נמנים בין
. מוצע לאחד את ההתייחסות להחלת72 אלה שבסעיף
הוראות סימן ד' האמור ולכלול את כל אותם המקרים
. בהתאם לכך, הושמטו מהחוק המוצע72 בהוראת סעיף
ההוראות המחילות את סימן ד' האמור על העניינים
632 ,629 השונים (ראו, למשל, דברי הסבר לסעיפים
.)(ד) המוצעים633–ו
)10( ) עד8( לפסקאות
הביטוי "נציגות הבית המשותף" הוחלף בביטוי
הנפוץ יותר "ועד הבית המשותף" בדומה לשינויים שנעשו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
- 1 בסעיף
)2(
" האמור בו יסומן "(א)" וההגדרות "מקרקעין", "מקרקעין מוסדרים
(א)
; יימחקו- "ו"שכירות
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
(ב)
"(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק דיני
חוק דיני ממונות), אלא אם כן- (בחוק זה2011-ממונות, התשע"א
;".נקבע אחרת בחוק זה
; בטלים- ' ופרקים ב' עד ה5 עד2 סעיפים
)3(
בכותרת פרק ו', במקום "בתים משותפים" יבוא "יישוב סכסוכים בבתים
)4(
;"משותפים
", במקום ההגדרות "בית", "דירה", "בית משותף" ו"רכוש משותף52 בסעיף
)5(
:יבוא
כהגדרתם- """בית", "בית משותף", "בעל דירה", "רכוש משותף" ו"תקנון
; לחוק דיני ממונות607 בסעיף
;". לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
; בטלים- ' לפרק ו1' וסימנים ב' עד ג54– ו53 סעיפים
)6(
- 72 בסעיף
)7(
ח" יבוא59 א עד59 ,59 ,58 בסעיף קטן (א), במקום "או לפי סעיפים
(א)
;" לחוק דיני ממונות635 עד632 ,629 ,628 עד622 ,615 "לפי סעיפים
)1()(א620 בסעיף קטן (ג), אחרי "המתחזק" יבוא "כמשמעותו בסעיף
(ב)
;"לחוק דיני ממונות
;"), במקום "נציגות הבית המשותף" יבוא "ועד הבית המשותף2(73 בסעיף
)8(
, במקום "בתים שאינם רשומים" יבוא "יישוב סכסוכים1'בכותרת פרק ו
)9(
;"בבתים שאינם רשומים
; בטל- א77 ) סעיף10(
ד ב ר י ה ס ב ר
1088
:ב יבוא77 ) במקום סעיף11(
"תחולת הוראות
'סימן ד' לפרק ו.ב77
הוראות סימן ד' לפרק ו' יחולו, בשינויים המחויבים, על
;". לחוק דיני ממונות637 בית כהגדרתו בסעיף
; בטלים- 'ו ופרק ז77 ג עד77 ) סעיפים12(
604–(ג) ו600 " יבוא "לא יחולו סעיפים23 , במקום "לא יחול סעיף112 ) בסעיף13(
;"לחוק דיני ממונות
;" לחוק דיני ממונות654 " יבוא "סעיף94 (ג), במקום "סעיף113 ) בסעיף14(
; בטלים- ' וסימן ב' לפרק ט125 ) סעיפים15(
: יבוא142 ) במקום סעיף16(
"בית הראוי
להירשם בפנקס.142
בית, אחד או יותר, שמתקיים לגביו האמור
(א)
) להגדרה "בית משותף" שבסעיף3( ) או2( ,)1( בפסקאות
. לחוק דיני ממונות, ניתן לרישום בפנקס607
לא יירשם בית כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם
(ב)
לחוק דיני607 כן יש לו רכוש משותף כהגדרתו בסעיף
;".ממונות, בשינויים המחויבים
(ב), במקום "בפנקס" יבוא "בפנקס; ברישום שיעורה של המנה143 ) בסעיף17(
לחוק דיני ממונות, לא יעברו את תחום608 ברכוש המשותף כמשמעותה בסעיף
;"חלקי המאה
(ה), במקום "כמשמעותה בסימן ב'" יבוא "כמשמעותה בפרק144 ) בסעיף18(
;"שמיני: הערות בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
; בטל- ' לפרק י1) סימן א19(
" יבוא "חוק1958-(ב), במקום "חוק ההתיישנות, התשי"ח159 ) בסעיף20(
;"1958-ההתיישנות (תביעות במקרקעין), התשי"ח
; בטל- 161 ) סעיף21(
. בטלות- ) התוספת והתוספת השנייה22(
1בחוק המוצע. כמו כן נערכו שינויים בכותרות פרק ו
א77 כדי להתאימו לפיצול שנעשה בהוראות החוק. סעיף
. בוטל- ) המוצע637 שנכלל בחוק המוצע (סעיף
)11( לפסקה
,ב77 המוצע, המחליפה את סעיף638 הוראת סעיף
מחילה את ההוראות המהותיות הכלולות בחוק המוצע
על פרק הבתים שאינם רשומים כבתים משותפים. עם
זאת הוראות סימן ד' לפרק ו' שלא נכללו בחוק המוצע, לא
על כן היה638 נכללו, מטעם זה, בפירוט ההוראות שבסעיף
צורך להבהיר בחוק המקרקעין כי הוראות סימן זה יחולו
.על בתים שאינם רשומים כבתים משותפים
)15( ) עד12( לפסקאות
התיקון מבטל את הסעיפים שנכללו בחוק המוצע
.ומפנה אל הסעיפים המתאימים בחוק המוצע
)16( לפסקה
לחוק המקרקעין, שכיום142 מוצע לתקן את סעיף
מונה את המקרים שבהם יירשם בית אחד או יותר כבית
משותף בפנקס הבתים המשותפים, תוך הפניה להגדרת
לחוק המוצע. נוסף על כך קובע607 "בית משותף" שבסעיף
הסעיף המוצע, כי תנאי לרישום בפנקס הבתים המשותפים
הוא קיומו של רכוש משותף, שהוא רכיב עיקרי באפיונו
.של הנכס ככזה
)21( ) עד17( לפסקאות
המוצע למעט608 (א) מצויה בסעיף57 הוראת סעיף
הסיפה לסעיף שמחמת אופייה המרשמי מוצע לשלבה
לחוק המקרקעין (ראו דברי ההסבר לסעיף143 בסעיף
המוצע). בשאר הפסקאות מוצע לבטל את ההוראות698
.שנכללו בחוק המוצע, ובאופן דומה את התוספות לחוק
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1089
תיקון חוק בית
הדין לעבודה.898
- )(א24 , בסעיף1969-בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט
), במקום "בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "בפרק ראשון: נזיקין, בחלק1( בפסקה
)1(
;"2011-משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא63 או62 ,31 ,29 ב), במקום "בסעיפים1( בפסקה
)2(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א399 או392 ,387 "בסעיפים
" יבוא1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט17 או16 ג), במקום "בסעיפים1( בפסקה
)3(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א504 או503 "בסעיפים
תיקון חוק גמלאות
לנושאי משרה
ברשויות השלטון
.899
- ב4 , בסעיף1011969-בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט
") פקודת הנזיקין- בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן
)1(
,יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות
;") פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- (בסעיף זה2011-התשע"א
), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק דיני2()בסעיף קטן (ג
)2(
;"ממונות
:במקום סעיף קטן (ד) יבוא
)3(
, רואים גמלה2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א1()(א484 "(ד) לעניין סעיף
".כתגמולי ביטוח
תיקון חוק שירות
)המדינה (גמלאות.900
- 60 , בסעיף1021970-בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל
בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק
)1(
-ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
פקודת- פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות)" והמילים "(להלן- (בסעיף זה2011
; יימחקו- ")הנזיקין
), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק2()בסעיף קטן (ג
)2(
;"דיני ממונות
:במקום סעיף קטן (ד) יבוא
)3(
, רואים2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א1()(א484 "(ד) לעניין סעיף
".גמלה כתגמולי ביטוח
תיקון חוק
התגמולים לנפגעי
פעולות איבה
.901
(ב), במקום "לפי17 , בסעיף1031970-בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון פקודת
ביטוח רכב מנועי.902
א(ט), במקום "לפי3 , בסעיף1041970-בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון פקודת
הנמלים
.903
, במקום "פקודת הנזיקין34 , בסעיף1051971-בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א
[נוסח חדש]" יבוא "פרק ראשון: נזיקין בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.916 '; התשס"ה, עמ98 'ס"ח התשכ"ט, עמ 101
.180 '; התשס"ט, עמ65 'ס"ח התש"ל, עמ 102
.23 '; התשע"א, עמ126 'ס"ח התש"ל, עמ 103
. 192 '; התשס"ט, עמ2 'ס"ח התשכ"ח, עמ 104
.132 '; התשמ"ז, עמ443 ', עמ20 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 105
.898
- )(א24 , בסעיף1969-בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט
תיקון חוק בית
הדין לעבודה
), במקום "בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "בפרק ראשון: נזיקין, בחלק1( בפסקה
)1(
;"2011-משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא63 או62 ,31 ,29 ב), במקום "בסעיפים1( בפסקה
)2(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א399 או392 ,387 "בסעיפים
" יבוא1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט17 או16 ג), במקום "בסעיפים1( בפסקה
)3(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א504 או503 "בסעיפים
.899
- ב4 , בסעיף1011969-בחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט תיקון חוק
גמלאות לנושאי
משרה ברשויות
השלטון ") פקודת הנזיקין- בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן
)1(
,יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות
;") פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- (בסעיף זה2011-התשע"א
), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק דיני2()בסעיף קטן (ג
)2(
;"ממונות
:במקום סעיף קטן (ד) יבוא
)3(
, רואים גמלה2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א1()(א484 "(ד) לעניין סעיף
".כתגמולי ביטוח
.900
- 60 , בסעיף1021970-בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל תיקון חוק שירות
)המדינה (גמלאות
בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק
)1(
-ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
פקודת- פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות)" והמילים "(להלן- (בסעיף זה2011
; יימחקו- ")הנזיקין
), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק2()בסעיף קטן (ג
)2(
;"דיני ממונות
:במקום סעיף קטן (ד) יבוא
)3(
, רואים2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א1()(א484 "(ד) לעניין סעיף
".גמלה כתגמולי ביטוח
.901
(ב), במקום "לפי17 , בסעיף1031970-בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
התגמולים
לנפגעי פעולות
איבה
.902
א(ט), במקום "לפי3 , בסעיף1041970-בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון פקודת
ביטוח רכב מנועי
.903
, במקום "פקודת הנזיקין34 , בסעיף1051971-בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א
[נוסח חדש]" יבוא "פרק ראשון: נזיקין בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון פקודת
הנמלים
1090
תיקון חוק הגנת
הדייר
.904
. בטל- 152 , סעיף1972-בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב
תיקון חוק יחסי
ממון בין בני זוג.905
לחוק101 , במקום "סעיף17 , בסעיף1061973-בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א665 " יבוא "סעיף1969-המקרקעין, התשכ"ט
תיקון חוק רשות
נאות מרפא.906
"(ג), אחרי המילים "בחוק המקרקעין18 , בסעיף1071973-בחוק רשות נאות מרפא, התשל"ג
.")יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור ייעוד ומרשם
תיקון חוק נכסי
)נפקדים (פיצויים.907
, בהגדרה "זיקת הנאה" במקום1 , בסעיף1081973-בחוק נכסי נפקדים (פיצויים), התשל"ג
-" יבוא "כמשמעותה בחוק דיני ממונות, התשע"א1969-"בחוק המקרקעין, התשכ"ט
."2011
תיקון חוק המכר
)(דירות.908
- 1091973-בחוק המכר (דירות), התשל"ג
:, אחרי ההגדרה "דירה" יבוא1 בסעיף
)1(
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
לחוק דיני165 " יבוא "בסעיף1968-(ב), במקום "בחוק המכר, התשכ"ח4 בסעיף
)2(
;"ממונות
" יבוא "בחלק רביעי: נכסים1969-(ג), במקום "בחוק המקרקעין, התשכ"ט6 בסעיף
)3(
;"בחוק דיני ממונות
- א6 בסעיף
)4(
,) לחוק המקרקעין1()(ב71 בסעיף קטן (א), בהגדרה "מתחזק" במקום "בסעיף
(א)
;") לחוק דיני ממונות1()(א620 " יבוא "בסעיף1969-התשכ"ט
"1969-) לחוק המקרקעין, התשכ"ט1()(ב71 בסעיף קטן (ג), במקום "בסעיף
(ב)
.") לחוק דיני ממונות1()(א620 יבוא "בסעיף
תיקון חוק המכר
(דירות) (הבטחת
השקעות של רוכשי
)דירות
.909
,1101974-בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה
לחוק669 " יבוא "סעיף1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט126 ), במקום "סעיף4(2 בסעיף
."2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הרשויות
המקומיות (בחירת
ראש הרשות וסגניו
)וכהונתם
.910
,1111975-בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה
-), במקום "הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א5()א(ב27 בסעיף
" יבוא "הוראות חלק משנה שישי: תרופות בשל הפרת9 , למעט הוראות סעיף1970
494– ו493 , למעט סעיפים2011-חיוב, בחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
."לחוק האמור
לחוק הגנת הדייר קובע כי שכירות152 סעיף
904 סעיף
לתקופה שעד עשר שנים בדירה או בבית
עסק שחוק הגנת הדייר אינו חל עליהן ואין עמה ברירה
להאריכה לתקופה שאינה עולה על עשר שנים אינה טעונה
רישום. עם זאת, צדדים לעסקה כזו יכולים לבקש את
542– ו541 רישומה. החוק המוצע קובע כלל דומה בסעיפים
. האמורה התייתרה152 המוצעים כך שהוראת סעיף
.18 '; התשס"ט, עמ267 'ס"ח התשל"ג, עמ 106
.330 ': התשס"ט, עמ181 'ס"ח התשל"ג, עמ 107
.57 '; התשמ"ו, עמ164 'ס"ח התשל"ג, עמ 108
.328 '; התשס"ט, עמ196 'ס"ח התשל"ג, עמ 109
.328 '; התשס"ט, עמ14 'ס"ח התשל"ה, עמ 110
.800 ': התשס"ח, עמ211 'ס"ח התשל"ה, עמ 111
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1091
תיקון חוק פיצויים
לנפגעי תאונות
דרכים
.911
- 1975-בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה
89– ו88 ,86 ,83 עד76 ,22 עד19 (א), ברישה במקום "הוראות סעיפים4 בסעיף
)1(
" יבוא "הוראות חלק- פקודת הנזיקין), ואולם- לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן
-משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב, בחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
;": חוק דיני ממונות), בשינויים אלה- (להלן2011
לפקודת78 (א), בהגדרה "תלויים", במקום "מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף5 בסעיף
)2(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א443 הנזיקין" יבוא "כהגדרתם בסעיף
- 8 בסעיף
)3(
בסעיף קטן (א), במקום "על פי פקודת הנזיקין" יבוא "על פי פרק ראשון: נזיקין
(א)
פרק הנזיקין- בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות (בסעיף זה
.")בחוק דיני ממונות
בסעיף קטן (ג), במקום "על פי פקודת הנזיקין" יבוא "על פי פרק הנזיקין
(ב)
;"בחוק דיני ממונות
)(ב), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק9( בסעיף
)4(
."משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות
תיקון חוק הרשויות
המקומיות (תרנים
לאנטנות טלוויזיה
)ורדיו
.912
- 1121975-בחוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל"ו
- 1 בסעיף
)1(
:במקום ההגדרה "בית", "בית משותף", דירה ו"רכוש משותף" יבוא
(א)
לחוק דיני607 כהגדרתם בסעיף- """בית", "בית משותף" ו"רכוש משותף
;";ממונות
:אחרי ההגדרה "בעל תורן" יבוא
(ב)
;"; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- """דירה
;".2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
- 8 בסעיף
)2(
- )בסעיף קטן (א
(א)
), במקום "והוראות חוק המקרקעין" יבוא "והוראות פרק1( בפסקה
)1(
שלישי: בתים משותפים בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני
;"ממונות
- )2( בפסקה
)2(
"בפסקת משנה (ג), במקום "על אף האמור בחוק המקרקעין
(א)
;"יבוא "על אף האמור בחלק רביעי: נכסים בחוק דיני ממונות
מוצע לתקן את חוק פיצויים לנפגעי תאונות
911 סעיף
:, בכמה נושאים1975-דרכים, התשל"ה
)1( לפסקה
(א) ולהפנות להסדר הכולל4 מוצע לתקן את סעיף
.הנוגע לתרופות בשל הפרת חיוב ולא לסעיפים מסוימים
)2( לפסקה
מוצע להפנות להגדרה החדשה של תלויים בסעיף
לפקודת78 המוצע, השונה מההגדרה הקיימת בסעיף443
.) המוצע443 הנזיקין (ראו דברי הסבר של סעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.235 '; התשמ"ו, עמ14 'ס"ח התשל"ו, עמ 112
.911
- 1975-בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה תיקון חוק
פיצויים לנפגעי
תאונות דרכים 89– ו88 ,86 ,83 עד76 ,22 עד19 (א), ברישה במקום "הוראות סעיפים4 בסעיף
)1(
" יבוא "הוראות חלק- פקודת הנזיקין), ואולם- לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן
-משנה שישי: תרופות בשל הפרת חיוב, בחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
;": חוק דיני ממונות), בשינויים אלה- (להלן2011
לפקודת78 (א), בהגדרה "תלויים", במקום "מי שזכאי לפיצויים לפי סעיף5 בסעיף
)2(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א443 הנזיקין" יבוא "כהגדרתם בסעיף
- 8 בסעיף
)3(
בסעיף קטן (א), במקום "על פי פקודת הנזיקין" יבוא "על פי פרק ראשון: נזיקין
(א)
פרק הנזיקין- בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות (בסעיף זה
.")בחוק דיני ממונות
בסעיף קטן (ג), במקום "על פי פקודת הנזיקין" יבוא "על פי פרק הנזיקין
(ב)
;"בחוק דיני ממונות
)(ב), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק9( בסעיף
)4(
."משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות
.912
- 1121975-בחוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל"ו תיקון חוק
הרשויות
המקומיות (תרנים
לאנטנות טלוויזיה
)ורדיו
- 1 בסעיף
)1(
:במקום ההגדרה "בית", "בית משותף", דירה ו"רכוש משותף" יבוא
(א)
לחוק דיני607 כהגדרתם בסעיף- """בית", "בית משותף" ו"רכוש משותף
;";ממונות
:אחרי ההגדרה "בעל תורן" יבוא
(ב)
;"; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- """דירה
;".2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
- 8 בסעיף
)2(
- )בסעיף קטן (א
(א)
), במקום "והוראות חוק המקרקעין" יבוא "והוראות פרק1( בפסקה
)1(
שלישי: בתים משותפים בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני
;"ממונות
- )2( בפסקה
)2(
"בפסקת משנה (ג), במקום "על אף האמור בחוק המקרקעין
(א)
;"יבוא "על אף האמור בחלק רביעי: נכסים בחוק דיני ממונות
ד ב ר י ה ס ב ר
1092
בפסקת משנה (ז), במקום "של חוק המקרקעין" יבוא "של חלק
(ב)
;"רביעי: נכסים בחוק דיני ממונות
בסעיף קטן (ב), אחרי "חוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי
(ב)
."1969-ציבור, ייעוד ומרשם), התשכ"ט
תיקון חוק דמי
מחלה.913
, במקום "או פיצויים מכוח פקודת הנזיקין11 , בסעיף1131976-בחוק דמי מחלה, התשל"ו
[נוסח חדש]" יבוא "או פיצויים לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי
."2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק רשות
שדות התעופה.914
- 1141977-בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז
502 " יבוא "בסעיף1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט6 (א), במקום "בסעיף32 בסעיף
)1(
;"2011-לחוק דיני ממונות, התשע"א
. תימחק- )3( , פסקה51 בסעיף
)2(
תיקון חוק הרשויות
המקומיות (גמלאות
)לראש רשות וסגניו
.915
- ג5 , בסעיף1151977-בחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל"ז
") פקודת הנזיקין- בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן
)1(
,יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות
;") פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- (בסעיף זה2011-התשע"א
), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק דיני2()בסעיף קטן (ג
)2(
;"ממונות
:במקום סעיף קטן (ד) יבוא
)3(
, רואים גמלה לפי2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א1()(א484 "(ד) לעניין סעיף
".חוק זה כתגמולי ביטוח
תיקון חוק
העתיקות.916
(ב), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח12 , בסעיף1161978-בחוק העתיקות, התשל"ח
חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק
מילווה המדינה .917
לחוק הירושה147 א, במקום "סעיף4 בסעיף1171979-בחוק מילווה המדינה, התשל"ט
."2011-(ג) לחוק דיני ממונות, התשע"א816 " יבוא "סעיף1965-התשכ"ה
תיקון חוק
הנאמנות.918
- 1181979-בחוק הנאמנות, התשל"ט
;")בשם החוק, אחרי "הנאמנות" יבוא "(הקדשות ציבוריים וסדרי דין
)1(
; בטלים- פרק א': הוראות כלליות ופרק ב': נאמנות על פי כתב הקדש
)2(
: יבוא25 בפרק ג': הקדש ציבורי, לפני סעיף
)3(
,מוצע לפצל את הוראותיו של חוק הנאמנות
918 סעיף
ולהותיר את ההוראות הנוגעות להקדשות
ציבוריים וסדרי דין מחוץ לחוק המוצע, במסגרת חוק
.1979-הנאמנות (הקדשות ציבוריים וסדרי דין), התשל"ט
,ההוראות של פרק הנאמנות יחולו גם על הקדשות ציבוריים
בכפוף לסייגים שיפורטו, וזאת בשל היותו של ההקדש
הציבורי סוג של נאמנות. יצוין, כי הכוונה העתידית היא
לערוך תיקוני חקיקה בנושא הקדשות ציבוריים ולבחון
את האפשרות להעניק לנאמנות מסוג זה אישיות משפטית
.נפרדת, תוך הסדרה מפורטת יותר של תחום זה
.243 '; התשס"ט, עמ206 'ס"ח התשל"ו, עמ 113
.767 '; התשס"ה, עמ182 'ס"ח התשל"ז, עמ 114
.914 '; התשס"ה, עמ77 'ס"ח התשל"ז, עמ 115
.366 '; התש"ע, עמ76 'ס"ח התשל"ח, עמ 116
.93 '; התשס"ה, עמ112 'ס"ח התשל"ט, עמ 117
.349 '; התשס"ז, עמ128 'ס"ח התשל"ט, עמ 118
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1093
"הקדש ציבורי .א24
הקדש ציבורי הוא נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא
;".) הקדש ציבורי- קידומו של עניין ציבורי (בחוק זה
הקדש ציבורי)" יבוא "נאמן של- (א), במקום הרישה עד המילים (להלן26 בסעיף
)4(
;"הקדש ציבורי
(ג) לחוק דיני576 " יבוא "בתקנות לפי סעיף6 , במקום "בתקנות לפי סעיף27 בסעיף
)5(
;") חוק דיני ממונות- (בחוק זה2011-ממונות, התשע"א
; בטל- 28 סעיף
)6(
(ב) לחוק דיני577– ו440 (ב) לא יחול" יבוא "סעיפים7 (ג), במקום "סעיף29 בסעיף
)7(
;"ממונות לא יחולו
: יבוא29 אחרי סעיף
)8(
"ביטול הקדש
ציבורי.א29
(ב) לחוק589 על הקדש ציבורי לא יחולו הוראות סעיף
(א)
.דיני ממונות
נתבטל הקדש ציבורי רשאי בית המשפט לקבוע מה
(ב)
,ייעשה בנכסיו, והוא יורה על העברתם למטרות חינוך, תרבות
דת, מדע, אומנות, סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי תנאי
;".ההקדש הציבורי ולפי אומד דעתו של יוצרו
; בטל- 36 סעיף
)9(
" יבוא "ולפי פרק חמישי: נאמנות, בחלק- 31 , אחרי המילים "לפי סעיף37 ) בסעיף10(
;"משנה שני לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
: יבוא38 ) במקום סעיף11(
"ערעור.38
,)(א578 ,572 עד570 החלטות בית המשפט לפי סעיפים
לחוק דיני ממונות אינן ניתנות לערעור582–(ב) ו581 ,)1()(א579
,](ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב41 אלא ברשות לפי סעיף
;"1984-התשמ"ד
; בטל- 40 ) סעיף12(
:, בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), אחרי "חוק זה" יבוא "והוראות פרק חמישי41 ) בסעיף13(
;"נאמנות, בחלק משנה שני לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
תיקון חוק עסקאות
במקרקעין (קיום
)מצוות שמיטה
.919
(א), במקום1 , בסעיף1191979-בחוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה), התשל"ט
," יבוא "בחלק רביעי: נכסים, בחוק דיני ממונות1969-"בחוק המקרקעין, התשכ"ט
."2011-התשע"א
)6( לפסקה
לחוק הנאמנות קובע, כי האיסור בדבר זהות28 סעיף
(ה) לחוק האמור, לא21 בין הנאמן לנהנה, כמפורט בסעיף
יחול על הקדש ציבורי, וזאת לאור העובדה כי בהקדש
.ציבורי ההנאה היא ציבורית ולא לטובת אדם זה או אחר
מוצע לבטל הוראה זו, שכן היא ברורה, וכן לאור העובדה
כי מוצע לשנות את נוסח הסעיף המורה על האיסור, באופן
שהופך אותו לבלתי רלוונטי לחלוטין להקדש ציבורי (ראו
.))(ב571 סעיף
)8( לפסקה
לחוק הנאמנות קובעת מה ייעשה16 הוראת סעיף
בנכסי נאמנות שנתבטלה. על פי ההוראה, יועברו הנכסים
(ב) מוצע לשנות הוראה זו589 למטרות ציבוריות. בסעיף
ביחס להקדש פרטי, כך שהנכסים יועברו לנהנה בעת
,ביטולה. ברי, כי הוראה זו אינה מתאימה להקדש ציבורי
ולגביו יש לקבוע העברת הנכסים למטרה ציבורית הדומה
למטרת ההקדש הציבורי ובהתאם לאומד דעתו של יוצר
.ההקדש
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.150 'ס"ח התשל"ט, עמ 119
"הקדש ציבורי .א24
הקדש ציבורי הוא נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא
;".) הקדש ציבורי- קידומו של עניין ציבורי (בחוק זה
הקדש ציבורי)" יבוא "נאמן של- (א), במקום הרישה עד המילים (להלן26 בסעיף
)4(
;"הקדש ציבורי
(ג) לחוק דיני576 " יבוא "בתקנות לפי סעיף6 , במקום "בתקנות לפי סעיף27 בסעיף
)5(
;") חוק דיני ממונות- (בחוק זה2011-ממונות, התשע"א
; בטל- 28 סעיף
)6(
(ב) לחוק דיני577– ו440 (ב) לא יחול" יבוא "סעיפים7 (ג), במקום "סעיף29 בסעיף
)7(
;"ממונות לא יחולו
: יבוא29 אחרי סעיף
)8(
"ביטול הקדש
ציבורי.א29
(ב) לחוק589 על הקדש ציבורי לא יחולו הוראות סעיף
(א)
.דיני ממונות
נתבטל הקדש ציבורי רשאי בית המשפט לקבוע מה
(ב)
,ייעשה בנכסיו, והוא יורה על העברתם למטרות חינוך, תרבות
דת, מדע, אומנות, סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי תנאי
;".ההקדש הציבורי ולפי אומד דעתו של יוצרו
; בטל- 36 סעיף
)9(
" יבוא "ולפי פרק חמישי: נאמנות, בחלק- 31 , אחרי המילים "לפי סעיף37 ) בסעיף10(
;"משנה שני לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
: יבוא38 ) במקום סעיף11(
"ערעור.38
,)(א578 ,572 עד570 החלטות בית המשפט לפי סעיפים
לחוק דיני ממונות אינן ניתנות לערעור582–(ב) ו581 ,)1()(א579
,](ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב41 אלא ברשות לפי סעיף
;"1984-התשמ"ד
; בטל- 40 ) סעיף12(
:, בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), אחרי "חוק זה" יבוא "והוראות פרק חמישי41 ) בסעיף13(
;"נאמנות, בחלק משנה שני לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
.919
(א), במקום1 , בסעיף1191979-בחוק עסקאות במקרקעין (קיום מצוות שמיטה), התשל"ט
," יבוא "בחלק רביעי: נכסים, בחוק דיני ממונות1969-"בחוק המקרקעין, התשכ"ט
."2011-התשע"א
תיקון חוק
עסקאות
במקרקעין (קיום
)מצוות שמיטה
ד ב ר י ה ס ב ר
1094
תיקון פקודת
פשיטת הרגל
.920
- 1980-בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם
: יבוא72 אחרי סעיף
)1(
"תובענה בשל
עוולה.א72
פושט רגל יכול להיות תובע ונתבע בשל עוולה אך לא תוגש
;תובענה על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם
- ואולם
הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי פושט
)1(
;רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו
פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני
)2(
;".מתן צו כינוס נכסים יהיה בר–תביעה בפשיטת רגל
: יבוא206 אחרי סעיף
)2(
"חוב בשל עוולה.א206
עיזבון שניתן לגביו צו ניהול וניתן להגיש נגדו תובענה לפי
פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק
, יראו כל חבות בשל עילת2011-דיני ממונות, התשע"א
התובענה כאילו היא חוב בר–תביעה נגד העיזבון אף שלפי
טבעה היא דרישה לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים
;".מחוזה, הבטחה או מהפרת נאמנות
: יבוא238 ) אחרי סעיף3(
"השפעת עיכוב
הליכים על
התיישנות
.א238
:לא ניתן להגיש תובענה בשל תביעה, כהגדרתן בחלק שישי
, רק בשל עיכוב2011-התיישנות לחוק דיני ממונות, התשע"א
הליכים לפי פקודה זו, לא תסתיים תקופת ההתיישנות
של התביעה לפני שחלפה שנה מיום שהסתיים עיכוב
".ההליכים
תיקון חוק שיפוץ
בתים ואחזקתם.921
- 1 , בסעיף1201980-בחוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש"ם
" יבוא "כמשמעותם בסעיף1969-), במקום "בחוק המקרקעין, התשכ"ט2( בפסקה
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א540
:) יבוא3( במקום פסקה
)2(
:) ועד בית משותף או ועד בית לפי פרק שלישי: בתים משותפים, ופרק רביעי3("
בתים שאינם רשומים כבתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק
.";2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
הפרשנות.922
, בהגדרה "מקרקעין", המילים "זולת מחוברים3 , בסעיף1981-בחוק הפרשנות, התשמ"א
. יימחקו- "הניתנים להפרדה
מוצע לשלב בפקודת פשיטת הרגל [נוסח
920 סעיף
, את הוראת סעיפים1980-חדש], התש"ם
לפקודת הנזיקין, שעניינם תביעה בשל עוולה כלפי21– ו20
עיזבון בפשיטת רגל וכלפי פושט רגל במקביל לביטולה
של הפקודה. כמו כן מוצע ליצור הוראת הארכה מיוחדת
למקרה שבו צו עיכוב ההליכים בפשיטת הרגל הוא הגורם
היחיד המונע את הגשת התובענה. במקרה זה, מוצע כי
תקופת ההתיישנות של תביעת התובע לא תסתיים לפני
.שחלפה שנה מיום שהסתיים עיכוב ההליכים
מוצע לתקן את ההגדרה "מקרקעין" שבחוק
922 סעיף
, בהתאם לתיקון1981-הפרשנות, התשמ"א
המוצע, ולפיו המילים "זולת מחוברים6 שנערך בסעיף
הניתנים להפרדה" נמחקו כמיותרות (ראו דברי ההסבר
.) המוצע6 לסעיף
.194 'ס"ח התש"ם, עמ 120
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1095
תיקון חוק הגנת
הפרטיות.923
, במקום "והוראות פקודת הנזיקין4 , בסעיף1211981-בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
[נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי
."2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הגנת
הצרכן.924
- 1981-בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א
" יבוא1982-א, במקום "כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, התשמ"א4 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א143 "כהגדרתו בסעיף
בחוק7– ו6 א(א), בהגדרה "עסקה", במקום "כמשמעותן בסעיפים13 ) בסעיף2(
לחוק דיני595– ו594 ,502 " יבוא "כמשמעותן בסעיפים1969-המקרקעין, התשכ"ט
;"2001-ממונות, התשע"א
:(א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון31 בסעיף
)3(
."2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק אימוץ
ילדים.925
. תימחק- )3( , פסקה16 , בסעיף1221981-בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א
תיקון חוק הבנקאות
)(שירות ללקוח.926
, ברישה, במקום "על פי15 , בסעיף1231981-בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הבנקאות
)(רישוי.927
, בהגדרה "מקרקעין", במקום1 , בסעיף1981-בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א
לחוק דיני6 " יבוא "כהגדרתם בסעיף1969-"כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק הפיקוח
על שירותים
)פיננסיים (ביטוח
.928
- 1241981-בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א
:" יבוא "לפי פרק תשיעי1981-(ב), במקום "לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א38 בסעיף
)1(
;"2011-חוזה ביטוח, בחלק משנה שלישי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "לפי פרק שמיני: חוזה1967-(ז), במקום "לפי חוק הערבות, התשכ"ז76 בסעיף
)2(
;"2011-ערבות, בחלק משנה שלישי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
-(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א2 ), במקום "בניגוד להוראות סעיף1()א(ד92 בסעיף
)3(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א288 " יבוא "בניגוד להוראות סעיף1981
תיקון חוק
בתי המשפט.929
(ה), במקום "חוק הירושה68 , בסעיף1984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
."2011-" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק דיני ממונות, התשע"א1965-התשכ"ה
תיקון חוק
התקשורת (בזק
)ושידורים
.930
- 1251982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
; תימחק- )6( ד, פסקה6 בסעיף
)1(
לחוק16 ) בסעיף3( מוצע למחוק את פסקה
925 סעיף
, מאחר1981-אימוץ ילדים, התשמ"א
לחוק הירושה בוטל ובוטלה האבחנה בין זכויות16 שסעיף
,הירושה של ילד טבעי ובין זכויות הירושה של ילד מאומץ
ואין עוד צורך בהפניה לדין המיוחד (ראו גם דברי ההסבר
16 , בהגדרת "קרוב", ודברי ההסבר לביטול סעיף693 לסעיף
.)לחוק הירושה, בנספח ב' לדברי ההסבר
)2( מוצע, בין השאר, למחוק את פסקה
930 סעיף
,) לחוק התקשורת (בזק ושידורים42 בסעיף
, מאחר שפסקה זו נוגעת להליך אישור חוזה1982-התשמ"ב
הליך המבוטל בחוק- אחיד לפי חוק החוזים האחידים
.)' ולנספח ב931 המוצע (ראה דברי הסבר לסעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.114 '; התשס"ט, עמ128 'ס"ח התשמ"א, עמ 121
.110 '; התשע"א, עמ293 'ס"ח התשמ"א, עמ 122
.514 '; התש"ע, עמ258 'ס"ח התשמ"א, עמ 123
.53 '; התשע"א, עמ208 'ס"ח התשמ"א, עמ 124
.334 '; התשע"א, עמ218 'ס"ח התשמ"ב, עמ 125
.923
, במקום "והוראות פקודת הנזיקין4 , בסעיף1211981-בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א
[נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי
."2011-בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הגנת
הפרטיות
.924
- 1981-בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א תיקון חוק הגנת
הצרכן
" יבוא1982-א, במקום "כמשמעותו בחוק החוזים האחידים, התשמ"א4 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א143 "כהגדרתו בסעיף
בחוק7– ו6 א(א), בהגדרה "עסקה", במקום "כמשמעותן בסעיפים13 ) בסעיף2(
לחוק דיני595– ו594 ,502 " יבוא "כמשמעותן בסעיפים1969-המקרקעין, התשכ"ט
;"2001-ממונות, התשע"א
:(א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון31 בסעיף
)3(
."2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
.925
. תימחק- )3( , פסקה16 , בסעיף1221981-בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א תיקון חוק אימוץ
ילדים
.926
, ברישה, במקום "על פי15 , בסעיף1231981-בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
הבנקאות (שירות
)ללקוח
.927
, בהגדרה "מקרקעין", במקום1 , בסעיף1981-בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א
לחוק דיני6 " יבוא "כהגדרתם בסעיף1969-"כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק
)הבנקאות (רישוי
.928
- 1241981-בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א תיקון חוק
הפיקוח על
שירותים
)פיננסיים (ביטוח :" יבוא "לפי פרק תשיעי1981-(ב), במקום "לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א38 בסעיף
)1(
;"2011-חוזה ביטוח, בחלק משנה שלישי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "לפי פרק שמיני: חוזה1967-(ז), במקום "לפי חוק הערבות, התשכ"ז76 בסעיף
)2(
;"2011-ערבות, בחלק משנה שלישי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
-(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א2 ), במקום "בניגוד להוראות סעיף1()א(ד92 בסעיף
)3(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א288 " יבוא "בניגוד להוראות סעיף1981
.929
(ה), במקום "חוק הירושה68 , בסעיף1984-בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד
."2011-" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק דיני ממונות, התשע"א1965-התשכ"ה
תיקון חוק
בתי המשפט
.930
- 1251982-בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב
תיקון חוק
התקשורת (בזק
)ושידורים; תימחק- )6( ד, פסקה6 בסעיף
)1(
ד ב ר י ה ס ב ר
1096
ס(ד), אחרי "לחוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד6 בסעיף
)2(
, חוק המקרקעין (יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור- (בחוק זה1969-ומרשם), התשכ"ט
;"))ייעוד ומרשם
(ב) לחוק דיני537 לחוק המקרקעין" יבוא "סעיף12 סא(ב), במקום "סעיף6 בסעיף
)3(
;") חוק דיני ממונות- (בחוק זה2011-ממונות, התשע"א
- א17 בסעיף
)4(
; תימחק- "ההגדרה "חוק המקרקעין
(א)
:במקום ההגדרה "בית משותף" יבוא
(ב)
" לחוק דיני ממונות, לרבות "בית607 כהגדרתו בסעיף- """בית משותף
;"; לחוק האמור637 כהגדרתו בסעיף
:במקום ההגדרה "בעל דירה" יבוא
(ג)
, לחוק דיני ממונות637 או בסעיף607 כהגדרתו בסעיף- """בעל דירה
;";לפי העניין
,בהגדרה "מפקח", אחרי "המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור
(ד)
;")ייעוד ומרשם
לחוק1'בהגדרה "רכוש משותף", במקום "כמשמעותו בפרקים ו' ו–ו
(ה)
;". לחוק דיני ממונות, לפי העניין637 או607 המקרקעין" יבוא "כהגדרתו בסעיף
- ב21 בסעיף
)5(
בסעיף קטן (א), במקום "כמשמעותו בחוק המקרקעין" יבוא "כאמור בסעיף
(א)
;" לחוק דיני ממונות540
,)(ב), אחרי "לחוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים6()1בסעיף קטן (ב
(ב)
;")מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם
(ב) לחוק דיני537 לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף12 , במקום "בסעיף24 בסעיף
)6(
;"ממונות
,ג(ד), אחרי "לחוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור27 בסעיף
)7(
;")ייעוד ומרשם
- 38 בסעיף
)8(
בסעיף קטן (ה), במקום "והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות
(א)
פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות (בסעיף
;") פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- זה
בסעיף קטן (ו), במקום "הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "הוראות
(ב)
;"פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות
. תימחק- )2( , פסקה42 בסעיף
)9(
תיקון חוק החוזים
האחידים.931
- 1982-בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג
;")בשם החוק, אחרי "החוזים האחידים" יבוא "(בית הדין
)1(
,הוראותיו של חוק החוזים האחידים פוצלו
931 סעיף
כך שההוראות המהותיות הנוגעות לחוזים
אחידים ייכללו בחוק המוצע ואילו ההוראות הנוגעות
לבית הדין לחוזים אחידים ייוותרו בחוק נפרד שידון
בנושא זה בלבד, ושייקרא: חוק החוזים האחידים (בית
.1982-הדין), התשמ"ג
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1097
;"בכותרת פרק א', במקום "הוראות יסוד" יבוא "הגדרות
)2(
; בטל- 1 סעיף
)3(
- 2 בסעיף
)4(
:במקום ההגדרה "חוזה אחיד" יבוא
(א)
; לחוק דיני ממונות143 כהגדרתו בסעיף- """חוזה אחיד
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
; יימחקו- "ההגדרות "תנאי", "ספק" ו"לקוח
(ב)
:אחרי ההגדרה "בית הדין" יבוא
(ג)
;". לחוק דיני ממונות144 כמשמעותו בסעיף- """תנאי מקפח
; בטלים- 5 עד3 סעיפים
)5(
; בטלים- 'פרקים ג' וד
)6(
; בטלים- 24 עד22 סעיפים
)7(
. יימחקו- 5– ו3 (א), פסקאות25 בסעיף
)8(
תיקון פקודת
החברות
.932
, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו267 , בסעיף1983-בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג
:יבוא
"(ב) לא ניתן להגיש תובענה בשל תביעה, כהגדרתן בחלק שישי: התיישנות, לחוק דיני
, רק בשל עיכוב הליכים כאמור בסעיף זה, לא תסתיים תקופת2011-ממונות, התשע"א
".ההתיישנות של התביעה לפני שחלפה שנה מיום שהסתיים עיכוב ההליכים
תיקון חוק לעידוד
מחקר ופיתוח
בתעשייה
.933
- )3( (א), פסקה15 , בסעיף1261984-בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד
.תימחק
תיקון חוק זכויות
מבצעים ומשדרים.934
א(ג), במקום "והוראות4 , בסעיף1271984-בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי
."2011-לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק יסודות
התקציב
.935
לחוק31 ב(א), במקום "הוראות סעיף29 , בסעיף1281985-בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה
,(ב) לחוק דיני ממונות109 " יבוא "הוראות סעיף1973-החוזים (חלק כללי), התשל"ג
."2011-התשע"א
)8( לפסקה
(א) נמחקו מאחר שהן25 ) לסעיף5(–) ו3( פסקאות
.נוגעות להליך האישור שבוטל בחוק המוצע
,] לפקודת החברות [נוסח חדש267 סעיף
932 סעיף
, קובע כי משניתן צו פירוק1983-התשמ"ג
או משנתמנה מפרק זמני, אין לפתוח או להמשיך בשום
הליך נגד חברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים
שיקבע. דא עקא, שהוראה זו עלולה להביא להתיישנות
התביעה. כדי למנוע זאת מוצע ליצור הוראת הארכה
מיוחדת למקרה שבו צו עיכוב ההליכים הוא הגורם היחיד
המונע את הגשת התובענה. במקרה זה, מוצע כי תקופת
ההתיישנות של תביעת התובע לא תסתיים לפני שחלפה
.שנה מיום שהסתיים עיכוב ההליכים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.150 '; התשע"א, עמ100 'ס"ח התשמ"ד, עמ 126
.515 '; התשס"ח, עמ157 'ס"ח התשמ"ד, עמ 127
.195 '; התשע"א, עמ60 'ס"ח התשמ"ה, עמ 128
;"בכותרת פרק א', במקום "הוראות יסוד" יבוא "הגדרות
)2(
; בטל- 1 סעיף
)3(
- 2 בסעיף
)4(
:במקום ההגדרה "חוזה אחיד" יבוא
(א)
; לחוק דיני ממונות143 כהגדרתו בסעיף- """חוזה אחיד
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
; יימחקו- "ההגדרות "תנאי", "ספק" ו"לקוח
(ב)
:אחרי ההגדרה "בית הדין" יבוא
(ג)
;". לחוק דיני ממונות144 כמשמעותו בסעיף- """תנאי מקפח
; בטלים- 5 עד3 סעיפים
)5(
; בטלים- 'פרקים ג' וד
)6(
; בטלים- 24 עד22 סעיפים
)7(
. יימחקו- 5– ו3 (א), פסקאות25 בסעיף
)8(
.932
, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו267 , בסעיף1983-בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג
:יבוא
תיקון פקודת
החברות
"(ב) לא ניתן להגיש תובענה בשל תביעה, כהגדרתן בחלק שישי: התיישנות, לחוק דיני
, רק בשל עיכוב הליכים כאמור בסעיף זה, לא תסתיים תקופת2011-ממונות, התשע"א
".ההתיישנות של התביעה לפני שחלפה שנה מיום שהסתיים עיכוב ההליכים
.933
- )3( (א), פסקה15 , בסעיף1261984-בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד
.תימחק
תיקון חוק לעידוד
מחקר ופיתוח
בתעשייה
.934
א(ג), במקום "והוראות4 , בסעיף1271984-בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי
."2011-לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
זכויות מבצעים
ומשדרים
.935
לחוק31 ב(א), במקום "הוראות סעיף29 , בסעיף1281985-בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה
,(ב) לחוק דיני ממונות109 " יבוא "הוראות סעיף1973-החוזים (חלק כללי), התשל"ג
."2011-התשע"א
תיקון חוק יסודות
התקציב
ד ב ר י ה ס ב ר
1098
תיקון חוק שירות
הקבע בצבא הגנה
)לישראל (גמלאות
.936
,1291985-בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה
- 64 בסעיף
:בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון
)1(
(בסעיף2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
;") פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- זה
), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק הנזיקין2()בסעיף קטן (ג
)2(
;"בחוק דיני ממונות
:במקום סעיף קטן (ד) יבוא
)3(
, רואים גמלה2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א1()(א484 "(ד) לעניין סעיף
".כתגמולי ביטוח
תיקון חוק כרטיסי
חיוב.937
- 20 , בסעיף1301986-בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו
;"בסעיף קטן (א), במקום "בקשה לאישור החוזה" יבוא "בקשה לבחינת החוזה
)1(
."בסעיף קטן (ב), במקום "לבקש אישור חוזה" יבוא "לבקש בחינת חוזה
)2(
תיקון חוק הדואר.938
- לחוק המקרקעין, התשכ"ט12 , במקום "בסעיף75 , בסעיף1311986-בחוק הדואר, התשמ"ו
."2011-(ב) לחוק דיני ממונות, התשע"א537 " יבוא "בסעיף1969
תיקון חוק שכר
מינימום.939
- 1321987-בחוק שכר מינימום, התשמ"ז
; תימחק- ", ההגדרה "חוק ההתיישנות1 בסעיף
)1(
,)) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה2(3 א, במקום "הוראות סעיף8 בסעיף
)2(
;"2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א2()(א447 " יבוא "הוראות סעיף1970-התשל"א
א(א), במקום "חוק ההתיישנות" יבוא "חלק שישי: התיישנות, בחוק דיני15 בסעיף
)3(
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק שוויון
הזדמנויות בעבודה.940
), במקום "בסעיף2()(א10 , בסעיף1331988-בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח
)2()(א447 " יבוא "בסעיף1970-) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א2(3
."2011-לחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק ההגבלים
העסקיים.941
- 1988-בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
; תימחק- )3( ג, פסקה23 בסעיף
)1(
), במקום "בקשה לאישור החוזה" יבוא "בקשה1( (א), בפסקה27 בסעיף
)2(
;"לבחינת החוזה
:, במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון50 בסעיף
)3(
."2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
בהתאמה לתיקון המוצע בדבר החלפת
937 סעיף
הליך האישור של חוזה אחיד, בהליך
ב לחוק146–א ו146 בחינה של חוזה אחיד כאמור בסעיפים
המוצע, מוצע לתקן גם את המינוחים הקבועים לעניין זה
.1986-בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו
בהתאמה לתיקון המוצע בדבר החלפת
941 סעיף
הליך האישור של חוזה אחיד, בהליך בחינה
,ב המוצעים146–א ו146 של חוזה אחיד כאמור בסעיפים
מוצע לתקן גם את המינוחים הקבועים לעניין זה בחוק
.1988-ההגבלים העסקיים, התשמ"ח
.420 '; התשס"ב, עמ142 ס"ח התשמ"ה, עמ 129
.814 '; התשס"ח, עמ187 'ס"ח התשמ"ו, עמ 130
.143 '; התשע"א, עמ79 'ס"ח התשמ,ו, עמ 131
.617 '; התשס"ח, עמ68 'ס"ח התשמ"ז, עמ 132
.566 '; התש"ע, עמ38 'ס"ח התשמ"ח, עמ 133
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1099
תיקון חוק הרשות
הלאומית למלחמה
בסמים
.942
)6( (א), פסקה25 , בסעיף1341988-בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים, התשמ"ח
. תימחק-
תיקון חוק הרשות
לפיקוח חקלאי.943
. תימחק- )6( (א), פסקה25 , בסעיף1351988-בחוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ"ח
תיקון חוק ביטוח
נפגעי חיסון.944
, במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח7 , בסעיף1361989-בחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן
חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק רשות
העתיקות.945
. תימחק- )7( (א), פסקה31 , בסעיף1371989-בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט
תיקון חוק הרשות
השניה לטלוויזיה
ורדיו
.946
- )6( (א), פסקה129 , בסעיף1381990-בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן
.תימחק
תיקון חוק
המקרקעין (החלפת
ספק גז בבית
)משותף
.947
- 1391991-בחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א
: יבוא1 במקום סעיף
)1(
"הגדרות.1
- בחוק זה
לחוק607 כהגדרתם בסעיף- ""בית משותף" ו"בעל דירה
;דיני ממונות
; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
;2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
לחוק דיני627 כמשמעותה בסעיף- ""מערכת גז מרכזית
;ממונות
לחוק דיני607 כהגדרתם בסעיף- ""רכוש משותף" ו"תקנון
;".ממונות
627– ו623 ה לחוק המקרקעין" יבוא "סעיפים59–ד ו59 , במקום "סעיפים3 בסעיף
)2(
;"לחוק דיני ממונות
- בתוספת
)3(
(א) לחוק627 ד(ב) לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף59 , במקום "בסעיף1 בסעיף
(א)
;"דיני ממונות
לחוק דיני623 ה לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף59 , במקום "בסעיף2 בסעיף
(ב)
."ממונות
תיקון חוק עובדים
זרים.948
(ג), במקום "כמשמעותו בחוק חוזה2 , בסעיף1401991-בחוק עובדים זרים, התשנ"א
לחוק דיני212– ו188 " יבוא "או שירות כמשמעותם בסעיפים1974-קבלנות, התשל"ד
."2011-ממונות, התשע"א
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.14 '; התשס"ד, עמ90 'ס"ח התשמ"ח, עמ 134
.386 '; התשס"ג, עמ106 'ס"ח התשמ"ח, עמ 135
.657 '; התשנ"ה, עמ17 'ס"ח התש"ן, עמ 136
.889 '; התשס"ה, עמ88 'ס"ח התשמ"ט, עמ 137
.302 '; התשע"א, עמ59 'ס"ח התש"ן, עמ 138
.127 '; התשס"ח, עמ117 'ס"ח התשנ"א, עמ 139
.40 '; התשע"א, עמ112 'ס"ח התשנ"א, עמ 140
.942
)6( (א), פסקה25 , בסעיף1341988-בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים, התשמ"ח
. תימחק-
תיקון חוק
הרשות הלאומית
למלחמה בסמים
.943
. תימחק- )6( (א), פסקה25 , בסעיף1351988-בחוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ"ח תיקון חוק הרשות
לפיקוח חקלאי
.944
, במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח7 , בסעיף1361989-בחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן
חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק ביטוח
נפגעי חיסון
.945
. תימחק- )7( (א), פסקה31 , בסעיף1371989-בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט תיקון חוק רשות
העתיקות
.946
- )6( (א), פסקה129 , בסעיף1381990-בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן
.תימחק
תיקון חוק הרשות
השניה לטלוויזיה
ורדיו
.947
- 1391991-בחוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף), התשנ"א
תיקון חוק
המקרקעין
(החלפת ספק גז
)בבית משותף: יבוא1 במקום סעיף
)1(
"הגדרות.1
- בחוק זה
לחוק607 כהגדרתם בסעיף- ""בית משותף" ו"בעל דירה
;דיני ממונות
; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
;2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
לחוק דיני627 כמשמעותה בסעיף- ""מערכת גז מרכזית
;ממונות
לחוק דיני607 כהגדרתם בסעיף- ""רכוש משותף" ו"תקנון
;".ממונות
627– ו623 ה לחוק המקרקעין" יבוא "סעיפים59–ד ו59 , במקום "סעיפים3 בסעיף
)2(
;"לחוק דיני ממונות
- בתוספת
)3(
(א) לחוק627 ד(ב) לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף59 , במקום "בסעיף1 בסעיף
(א)
;"דיני ממונות
לחוק דיני623 ה לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף59 , במקום "בסעיף2 בסעיף
(ב)
."ממונות
.948
(ג), במקום "כמשמעותו בחוק חוזה2 , בסעיף1401991-בחוק עובדים זרים, התשנ"א
לחוק דיני212– ו188 " יבוא "או שירות כמשמעותם בסעיפים1974-קבלנות, התשל"ד
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק עובדים
זרים
1100
תיקון חוק בתי דין
מינהליים.949
, אחרי "האחידים" יבוא14 , בתוספת, בפרט1411992-בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב
.")"(בית הדין
תיקון חוק לפיצוי
נפגעי עירוי דם
)(נגיף האיידס
.950
, במקום "לפי8 , בסעיף1421992-בחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק איסוף
ופינוי פסולת
למיחזור
.951
- 1431993-בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג
, בהגדרה "בעל בית מגורים", במקום "נציגות הבית המשותף כמשמעותה1 בסעיף
)1(
:" יבוא "ועד הבית המשותף כמשמעותו בחלק רביעי1969-בחוק המקרקעין, התשכ"ט
;"2011-נכסים, בחוק דיני ממונות, התשע"א
" יבוא "הוראות1973-(ג), במקום "הוראות חוק השבת אבידה, התשל"ג6 בסעיף
)2(
-פרק שני: השבת אבידה בחלק משנה רביעי לחלק הרביעי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
."2011
תיקון חוק הסדרת
הלוואות חוץ
בנקאיות
.952
, במקום "הוראות4 , בסעיף1441993-בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג
)(ב98 " יבוא "הוראות סעיף1973- לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג15–(ב) ו12 סעיפים
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א113–ו
תיקון חוק הרשות
לפיתוח הגליל.953
. תימחק- )7( (א), פסקה23 , בסעיף1451993-בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג
תיקון חוק אזורים
חופשיים לייצור
בישראל
.954
- 1461994-בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד
-(ה), במקום "הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א23 בסעיף
)1(
: לחוק האמור" יבוא "הוראות חלק משנה שישי4 , למעט תרופת אכיפה לפי סעיף1970
, למעט2011-תרופות בשל הפרת חיוב, בחלק השלישי לחוק דיני ממונות, התשע"א
;"תרופת אכיפה לפי פרק שני: אכיפת חיוב שבחלק המשנה האמור
. תימחק- )6( (ד), פסקה9 בסעיף
)2(
תיקון חוק ביטוח
בריאות ממלכתי.955
- 1471994-בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
, במקום הסיפה החל במילים "ולעניין חוק לתיקון דיני הנזיקין" יבוא22 בסעיף
)1(
, לא יראו בקופת חולים2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א484 עד480 "ולעניין סעיפים
;"או בנותן שירותים כמזיק או כמפר, לפי העניין
, אחרי "בחוק הנאמנות" יבוא "(הקדשות ציבוריים וסדרי דין)" ובמקום39 בסעיף
)2(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א591 לחוק האמור" יבוא "לפי סעיף36 "לפי סעיף
תיקון חוק הביטוח
הלאומי.956
- 1481995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
- 1 בסעיף
)1(
לפקודת82 מוצע לכלול את הוראת סעיף
956 סעיף
הנזיקין במסגרת חוק הביטוח הלאומי. סעיף
לפקודת הנזיקין קובע, כי אם זכאי המבוטח לפי פרק82
, לפיצויים מן1953-ב' לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד
המעביד וכן לגמלה לפי חלק ב' לחוק האמור בגין אותו
אירוע, תנוכה הגמלה מסכום הפיצויים. הכלל העקרוני
.382 '; התש"ע, עמ90 'ס"ח התשנ"ב, עמ 141
.100 '; התשנ"ח, עמ7 'ס"ח התשנ"ג, עמ 142
.537 '; התשס"ח, עמ116 'ס"ח התשנ"ג, עמ 143
.258 ' ; התש"ס עמ174 'ס"ח התשנ"ג, עמ 144
.318 '; התשס"ט, עמ138 'ס"ח התשנ"ג, עמ 145
.327 '; התשס"ט, עמ216 'ס"ח התשנ"ד, עמ 146
.146 '; התשע"א, עמ156 'ס"ח התשנ"ד, עמ 147
.355 ' ; התשע"א, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 148
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1101
:אחרי ההגדרה "חוק בית הדין לעבודה" יבוא
(א)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
; תימחק- "ההגדרה "פקודת הנזיקין
(ב)
:אחרי ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל" יבוא
(ג)
פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה שלישי- """פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות
;";לחלק רביעי, בחוק דיני ממונות
, במקום "למעט פקודת הנזיקין" יבוא "למעט פרק הנזיקין בחוק דיני155 בסעיף
)2(
;"ממונות
:, במקום הסיפה החל במילים "בסעיף זה" יבוא295 בסעיף
)3(
- "בסעיף זה
; כמשמעותה בפרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- ""עוולה
;". לחוק דיני ממונות443 כהגדרתם בסעיף- ""תלויים
- 328 בסעיף
)4(
;"(א) בכותרת השוליים, אחרי "זכות לתביעה" יבוא "וניכוי גמלה
(ב) בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק
;"דיני ממונות
:(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
]82 [נזק 'היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה למבוטח לפי פרק ה
"(ג)
משמש עילה גם לחייב מעביד לשלם פיצויים לאותו הזכאי לפי פרק
,הנזיקין בחוק דיני ממונות או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
, תנוכה הגמלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים ממעביד1975-התשל"ה
, אלמלא הוראות סעיף130 כאמור למבוטח או לתלוי בו כמשמעותו בסעיף
השווי הכספי של הגמלאות, להוציא גמלה- "קטן זה; לעניין זה, "גמלה
בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי פרק ה', לרבות תמורת דמי פגיעה
, וגמלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או343 המשתלמת לפי סעיף
,מחדל של העובד או שלא ניתנה בגלל בחירה בגמלה אחרת לפי חוק זה
רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר
בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של369 הרווחה לפי סעיף
גמלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גמלאות לעניין סעיף
;".קטן זה
המוצע, ולפיו טובות הנאה שבהן462 בעניין מצוי בסעיף
זכה הנפגע במישרין עקב ההפרה ינוכו, בכפוף לאמור
בכל חיקוק, מהפיצויים המגיעים לנפגע. על כן, לא נמצא
האמור בחוק המוצע, עם זאת82 מקום לכלול את סעיף
בשל חשיבותו וכן בשל ההגדרה המיוחדת של הגמלה
כאמור באותו הסעיף, מוצע להעתיקו לחוק ביטוח לאומי
328 . הסעיף שולב בסעיף1995-[נוסח משולב], התשנ"ה
לחוק הביטוח הלאומי, הנוגע לזכות השיבוב של המוסד
.לביטוח לאומי מן המזיק, ונערכו אף התאמות לחוק האמור
ההגדרה "מעביד" הושמטה בשל היותה מיותרת, ואין בכך
.כדי לשנות את הדין הקיים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
:אחרי ההגדרה "חוק בית הדין לעבודה" יבוא
(א)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
; תימחק- "ההגדרה "פקודת הנזיקין
(ב)
:אחרי ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל" יבוא
(ג)
פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה שלישי- """פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות
;";לחלק רביעי, בחוק דיני ממונות
, במקום "למעט פקודת הנזיקין" יבוא "למעט פרק הנזיקין בחוק דיני155 בסעיף
)2(
;"ממונות
:, במקום הסיפה החל במילים "בסעיף זה" יבוא295 בסעיף
)3(
- "בסעיף זה
; כמשמעותה בפרק הנזיקין בחוק דיני ממונות- ""עוולה
;". לחוק דיני ממונות443 כהגדרתם בסעיף- ""תלויים
- 328 בסעיף
)4(
;"(א) בכותרת השוליים, אחרי "זכות לתביעה" יבוא "וניכוי גמלה
(ב) בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק
;"דיני ממונות
:(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
'היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה למבוטח לפי פרק ה
"(ג)
משמש עילה גם לחייב מעביד לשלם פיצויים לאותו הזכאי לפי פרק
,הנזיקין בחוק דיני ממונות או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
, תנוכה הגמלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים ממעביד1975-התשל"ה
, אלמלא הוראות סעיף130 כאמור למבוטח או לתלוי בו כמשמעותו בסעיף
השווי הכספי של הגמלאות, להוציא גמלה- "קטן זה; לעניין זה, "גמלה
בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי פרק ה', לרבות תמורת דמי פגיעה
, וגמלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או343 המשתלמת לפי סעיף
,מחדל של העובד או שלא ניתנה בגלל בחירה בגמלה אחרת לפי חוק זה
רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר
בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של369 הרווחה לפי סעיף
גמלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גמלאות לעניין סעיף
;".קטן זה
]82 [נזק
ד ב ר י ה ס ב ר
1102
", במקום "לפי פקודת הנזיקין" יבוא "לפי פרק הנזיקין בחוק דיני ממונות331 בסעיף
)5(
לחוק83 לפקודה האמורה" יבוא "על אף הוראות סעיף84 ובמקום "על אף הוראות סעיף
;"דיני ממונות
) לחוק דיני1()(א484 לפקודת הנזיקין" יבוא "סעיף86 , במקום "סעיף332 בסעיף
)6(
;"ממונות
: יבוא333 אחרי סעיף
)7(
"סייג לזכות לתביעה.א333
לעניין סימן זה לא יראו את המעביד כצד שלישי שזכויות
.כלפיו מועברות למוסד
התיישנות תביעת
המוסד או המעביד.ב333
תקופת ההתיישנות של תביעה של המוסד או של
(א)
המעביד, לפי סימן זה, לא תסתיים לפני שחלפו שנתיים
מהיום שבו הכיר המוסד בזכותו של הזכאי לגמלה, אלא אם
כן חלפו שלוש שנים מהיום שבו התיישנה תביעת הזכאי
.לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי
,התקיים הליך בין הזכאי לגמלה לבין הצד השלישי
(ב)
יושעה מירוץ תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד או
המעביד לפי סימן זה כל עוד מתקיים ההליך, והוראות סעיף
תובענה או משא ומתן- "קטן (א) לא יחולו; לעניין זה, "הליך
".שהסתיים בהסכם
תיקון חוק בית
המשפט לענייני
משפחה
.957
- 1491995-בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה
)(ה), במקום "הירושה" יבוא "הליכי6( , בהגדרה "ענייני משפחה", בפסקה1 בסעיף
)1(
-ירושה" ובמקום "לרבות" יבוא "או חלק חמישי: ירושה בחוק דיני ממונות, התשע"א
, לרבות בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה שהועברה בידי הרשם לענייני2011
;"ירושה לבית המשפט ולרבות
)7( לפסקה
תביעתו של המוסד לביטוח לאומי או של מעביד נגד
' תביעת השיבוב) על פי סימן ד- צד שלישי מזיק (להלן
להוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, מחייבת התייחסות
,מיוחדת בכל הנוגע להתיישנותה. ככל תביעה שבתחלוף
עומד המוסד או המעביד בנעלי הניזוק בתביעתו לפיצוי
בשל הנזק, ולפיכך נמנית תקופת ההתיישנות של תביעת
השיבוב החל מהמועד שבו נוצרה התביעה של הניזוק
נגד המזיק. עובדה זו יוצרת קשיים רבים במימוש התביעה
לשיבוב בדרך של הגשת תובענה: הוראות מיוחדות החלות
,על היחסים שבין הניזוק למוסד על פי חוק הביטוח הלאומי
והאופי הסוציאלי המובהק של פעילותו, מונעים שלילת
גמלאות מהזכאי להם גם במצבים שבהם השתהה בפנייה
למוסד בתביעה לגמלה ואף אם איחר להודיע על כך, שהוא
מנהל או ניהל תובענה מקבילה נגד המזיק. ככל שידיעתו
,של המוסד כי יידרש לשלם גמלאות לניזוק מאוחרת יותר
כך קיים סיכוי גבוה יותר, כי תיטען טענת התיישנות נגד
תביעת השיבוב שלו מצד המזיק. מצב דברים זה מהווה
תמריץ שלילי לצדדים המעורבים לפגוע בזכות השיבוב
.של המוסד, באופן לא מוצדק
מוצע על כן, בפסקת משנה (א), לתקן את חוק הביטוח
הלאומי באופן שיותיר למוסד תקופה של שנתיים לפחות
מיום שהכיר בתביעת הזכאי לגמלה, להגיש תובענה נגד
המזיק. עם זאת, לצורך האיזון וכדי למנוע השתהות לא
מוצדקת בהגשת התובענה מצד המוסד, מוצע להגביל את
התקופה באופן שאם חלפו שלוש שנים ממועד התיישנות
,התביעה בין המזיק לניזוק, תתיישן גם התביעה לשיבוב
.אף אם טרם חלפה תקופת השנתיים האמורה
פסקת משנה (ב) המוצעת מבהירה, כי במקרה שבו
,התקיים הליך בין הזכאי לגמלה לבין הצד השלישי
דהיינו, התקיים דיון בתובענה בבית המשפט או שנוהל
משא ומתן להסכם מחוצה לו, יושעה מירוץ תקופת
ההתיישנות של תביעת המוסד או המעביד לפי סימן זה
.כל עוד מתקיים ההליך, והוראות סעיף קטן (א) לא יחולו
א(ב) לחוק הירושה קובע הוראה67 סעיף
957 סעיף
דיונית, ולפיה יראו בבקשה שהועברה
מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה כאילו
היא תובענה. הואיל ואין מקום להוראה זו בחלק החמישי
בחוק המוצע, בהיותה הוראה דיונית, והואיל והוראות
חוק הירושה לאחר שיתוקנו לא יתייחסו להעברת הבקשה
.83 ' ; התשע"א עמ393 'ס"ח התשנ"ה, עמ 149
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1103
" יבוא "לפי חוק הליכי1965-(ה), במקום "לפי חוק הירושה, התשכ"ה8 בסעיף
)2(
-, או לפי חלק חמישי: ירושה, בחוק דיני ממונות, התשע"א1965-ירושה, התשכ"ה
."2011
תיקון חוק
המחשבים.958
, ברישה, במקום "על פי פקודת הנזיקין7 , בסעיף1501995-בחוק המחשבים, התשנ"ה
[נוסח חדש], והוראותיה של פקודה זו" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי
.", והוראות הפרק האמור2011-לחלק שלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק משק
החשמל.959
- 1511996-בחוק משק החשמל, התשנ"ו
; תימחק- )6( , פסקה28 בסעיף
)1(
)(ב537 " יבוא "סעיף1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט12 , במקום "סעיף51 בסעיף
)2(
."2011-לחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק פיקוח
על מחירי מצרכים
ושירותים
.960
, במקום "לפי39 , בסעיף1521996-בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-שלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
המתווכים
במקרקעין
.961
- 1 , בסעיף1531996-בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו
" יבוא1969-בהגדרה "מקרקעין", במקום "כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א6 "כהגדרתם בסעיף
" יבוא "בחלק1969-בהגדרה "זכות במקרקעין", במקום "בחוק המקרקעין, התשכ"ט
)2(
."2011-רביעי: נכסים, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הגנה על
עובדים (חשיפת
עבירות ופגיעה
בטוהר המידות או
)במינהל התקין
.962
,)בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין
) לחוק החוזים (תרופות2(3 ), במקום "הוראות סעיף2()(א3 , בסעיף1541997-התשנ"ז
,) לחוק דיני ממונות2()(א447 " יבוא "הוראות סעיף1970-בשל הפרת חוזה), התשל"א
."2011-התשע"א
תיקון חוק הרשות
הלאומית להסמכת
מעבדות
.963
)6( (א), פסקה25 , בסעיף1551997-בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז
. תימחק-
תיקון חוק גנים
לאומיים, שמורות
טבע, אתרים
לאומיים ואתרי
הנצחה
.964
,1561998-בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח
," יבוא "חוק דיני ממונות1969-, במקום "חוק המקרקעין, התשכ"ט1 בתוספת, בפרט
" ואחרי "לחוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד2011-התשע"א
."1969-ומרשם), התשכ"ט
תיקון חוק הדיור
הציבורי (זכויות
)רכישה
.965
- 1571998-בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט
חוק- (להלן1969-), במקום "כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט2(7 בסעיף
)1(
חוק דיני- (בחוק זה2011-המקרקעין)" יבוא "כמשמעותם בחוק דיני ממונות, התשע"א
;")ממונות
לחוק המקרקעין" יבוא "סעיף60 (א), בהגדרה "זכויות בניה" במקום "סעיף9 בסעיף
)2(
." לחוק דיני ממונות635
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 150
.173 ,; התשס"ט208 'ס"ח התשנ"ו, עמ 151
.79 '; התשס"ז, עמ192 'ס"ח התשנ"ו, עמ 152
.322 '; התשס"ו, עמ70 'ס"ח התשנ"ו, עמ 153
.574 '; התשס"ח, עמ66 'ס"ח התשנ"ז, עמ 154
.165 '; התשס"ב, עמ156 'ס"ח התשנ"ז, עמ 155
.106 '; התשע"א, עמ202 'ס"ח התשנ"ח, עמ 156
.192 '; התשע"א, עמ2 'ס"ח התשנ"ט, עמ 157
" יבוא "לפי חוק הליכי1965-(ה), במקום "לפי חוק הירושה, התשכ"ה8 בסעיף
)2(
-, או לפי חלק חמישי: ירושה, בחוק דיני ממונות, התשע"א1965-ירושה, התשכ"ה
."2011
.958
, ברישה, במקום "על פי פקודת הנזיקין7 , בסעיף1501995-בחוק המחשבים, התשנ"ה
[נוסח חדש], והוראותיה של פקודה זו" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי
.", והוראות הפרק האמור2011-לחלק שלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק
המחשבים
.959
- 1511996-בחוק משק החשמל, התשנ"ו תיקון חוק משק
החשמל
; תימחק- )6( , פסקה28 בסעיף
)1(
)(ב537 " יבוא "סעיף1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט12 , במקום "סעיף51 בסעיף
)2(
."2011-לחוק דיני ממונות, התשע"א
.960
, במקום "לפי39 , בסעיף1521996-בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו
פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-שלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק פיקוח
על מחירי מצרכים
ושירותים
.961
- 1 , בסעיף1531996-בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו
תיקון חוק
המתווכים
במקרקעין " יבוא1969-בהגדרה "מקרקעין", במקום "כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א6 "כהגדרתם בסעיף
" יבוא "בחלק1969-בהגדרה "זכות במקרקעין", במקום "בחוק המקרקעין, התשכ"ט
)2(
."2011-רביעי: נכסים, בחוק דיני ממונות, התשע"א
.962
,)בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין
) לחוק החוזים (תרופות2(3 ), במקום "הוראות סעיף2()(א3 , בסעיף1541997-התשנ"ז
,) לחוק דיני ממונות2()(א447 " יבוא "הוראות סעיף1970-בשל הפרת חוזה), התשל"א
."2011-התשע"א
תיקון חוק הגנה על
עובדים (חשיפת
עבירות ופגיעה
בטוהר המידות או
)במינהל התקין
.963
)6( (א), פסקה25 , בסעיף1551997-בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז
. תימחק-
תיקון חוק
הרשות הלאומית
להסמכת מעבדות
.964
,1561998-בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח
," יבוא "חוק דיני ממונות1969-, במקום "חוק המקרקעין, התשכ"ט1 בתוספת, בפרט
" ואחרי "לחוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד2011-התשע"א
."1969-ומרשם), התשכ"ט
תיקון חוק גנים
לאומיים, שמורות
טבע, אתרים
לאומיים ואתרי
הנצחה
.965
- 1571998-בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט תיקון חוק הדיור
הציבורי (זכויות
)רכישה חוק- (להלן1969-), במקום "כמשמעותם בחוק המקרקעין, התשכ"ט2(7 בסעיף
)1(
חוק דיני- (בחוק זה2011-המקרקעין)" יבוא "כמשמעותם בחוק דיני ממונות, התשע"א
;")ממונות
לחוק המקרקעין" יבוא "סעיף60 (א), בהגדרה "זכויות בניה" במקום "סעיף9 בסעיף
)2(
." לחוק דיני ממונות635
1104
תיקון חוק לא
תעמוד על דם רעך.966
5 (א), במקום "הוראות סעיף2 , בסעיף1581998-בחוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח
לחוק דיני414 " יבוא "הוראות סעיף1979-לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק שוויון
לאנשים עם
מוגבלות
.967
- 1591998-בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח
,)) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה2(3 ), במקום "בסעיף2(14 בסעיף
)1(
;"2011-) לחוק דיני ממונות, התשע"א2()(א447 " יבוא "בסעיף1970-התשל"א
,ח(ו), בהגדרה "חוכר לדורות", במקום "כמשמעותו בחוק המקרקעין19 בסעיף
)2(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א540 " יבוא "כאמור בסעיף1969-התשכ"ט
נא(א), במקום "והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק19 בסעיף
)3(
."2011-ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק שלישי בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק למניעת
הטרדה מינית.968
- 1601998-בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח
(א), במקום "והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק6 בסעיף
)1(
;"2011-ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק שלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
-ב לחוק ההתיישנות, התשי"ח18–א ו18 (ג), במקום "והוראות סעיפים6 בסעיף
)2(
."2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א851– ו850 " יבוא "והוראות סעיפים1958
תיקון חוק עוולות
מסחריות.969
, במקום "ופקודת הנזיקין [נוסח11 , בסעיף1611999-בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט
פקודת הנזיקין) תחול עליה" יבוא "ופרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה- חדש] (להלן
.", יחול עליה2011-רביעי לחלק שלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק החברות.970
- 1999-בחוק החברות, התשנ"ט
" יבוא1979-, בהגדרה "חוק הנאמנות", במקום "חוק הנאמנות, התשל"ט1 ) בסעיף1(
;"1979-"חוק הנאמנות (הקדשות ציבוריים וסדרי דין), התשל"ט
לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא36– ו35 (א), במקום "בסעיפים252 בסעיף
)2(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א386 "בסעיף
:ל(ב), אחרי "חוק הנאמנות" יבוא "או מכוח הוראות פרק חמישי345 בסעיף
)3(
;"2011-נאמנות, בחלק משנה שני לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות, התשע"א
:" יבוא "חלק שישי1958-(ז), במקום "לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח350 בסעיף
)4(
, או לפי חוק ההתיישנות (תביעות2011-התיישנות, בחוק דיני ממונות, התשע"א
.", לפי העניין1958-במקרקעין), התשי"ח
תיקון חוק איסור
,הפליה במוצרים
בשירותים ובכניסה
למקומות בידור
ולמקומות ציבוריים
.971
,בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים
(א), במקום "והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא5 , בסעיף1622000-התשס"א
,"והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק שלישי, בחוק דיני ממונות
."2011-התשע"א
תיקון חוק איסור
הלבנת הון.972
א, בהגדרה, "נאמן", במקום11 , בסעיף1632000-בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס
," יבוא "כמשמעותו בפרק חמישי: נאמנות1979-"כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט
."2011-בחלק משנה שני לחלק הרביעי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
.245 'ס"ח התשנ"ח, עמ 158
.619 '; התש"ע, עמ38 'ס"ח התשמ"ח, עמ 159
.570 '; התש"ע, עמ166 'ס"ח התשנ"ח, עמ 160
.146 'ס"ח התשנ"ט, עמ 161
.332 '; התשס"ה, עמ58 'ס"ח התשס"א, עמ 162
.544 '; התש"ע, עמ239 'ס"ח התש"ס, עמ 163
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1105
תיקון חוק חתימה
אלקטרונית.973
- , בתוספת הראשונה1642001-בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א
" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק1965-, במקום "חוק הירושה, התשכ"ה1 בפרט
)1(
;"2011-דיני ממונות, התשע"א
: יבוא2 במקום פרט
)2(
,. פרק חמישי: נאמנות, בחלק משנה שני לחלק הרביעי, בחוק דיני ממונות2"
.";, לעניין כתב נאמנות2011-התשע"א
תיקון חוק תאגידי
מים וביוב.974
- 1652001-בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א
- 2 בסעיף
)1(
בהגדרה "בעל המקרקעין", במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין" יבוא
(א)
;" לחוק דיני ממונות540 "כמשמעותה בסעיף
:אחרי ההגדרה "חברה" יבוא
(ב)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
; יימחקו- "ההגדרות "חוק החוזים (חלק כללי)" ו"חוק המקרקעין
(ג)
לחוק החוזים (חלק כללי)" יבוא "לפי31 (ג), במקום "לפי סעיף26–(ז) ו25 בסעיפים
)2(
;"(ב) לחוק דיני ממונות109 סעיף
(ב) לחוק דיני537 לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף12 , במקום "בסעיף50 בסעיף
)3(
."ממונות
תיקון חוק משק
הגז הטבעי.975
- 1662002-בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב
,, בהגדרה "בעל המקרקעין", במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין2 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א540 " יבוא "כמשמעותה בסעיף1969-התשכ"ט
)(ב537 " יבוא "סעיף1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט12 , במקום "סעיף54 בסעיף
)2(
."2011-לחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק שירות
נתוני אשראי.976
, במקום "והוראות פקודת41 , בסעיף1672002-בחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב
הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הסדרים
במשק המדינה
(תיקוני חקיקה
להשגת יעדי
התקציב והמדיניות
הכלכלית לשנת
)2003 הכספים
.977
בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית
- 1682003-), התשס"ג2003 לשנת הכספים
- 43 בסעיף
)1(
:במקום ההגדרה "הערת אזהרה", "משכנתה", "רשם" יבוא
(א)
כאמור, מוצע לתקן את סעיף ההסכמה בחוק בית המשפט
.) המוצע752 לענייני משפחה (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
)(א46 מוצע לתקן, בין השאר, את סעיף
977 סעיף
לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני
חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת
87 , כך שההפניה לסעיף2003-), התשס"ג2003 הכספים
.לחוק המקרקעין שיוחלף בחוק המוצע תימחק
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.558 '; התש"ע, עמ210 'ס"ח התשס"א, עמ 164
.221 '; התשס"ט, עמ454 'ס"ח התשס"א, עמ 165
.192 '; התשע"א, עמ55 'ס"ח התשס"ב, עמ 166
.415 '; התשס"ז, עמ104 'ס"ח התשס"ב, עמ 167
.853 '; התשס"ח, עמ150 'ס"ח התשס"ג, עמ 168
.973
- , בתוספת הראשונה1642001-בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א תיקון חוק חתימה
אלקטרונית
" יבוא "חלק חמישי: ירושה, בחוק1965-, במקום "חוק הירושה, התשכ"ה1 בפרט
)1(
;"2011-דיני ממונות, התשע"א
: יבוא2 במקום פרט
)2(
,. פרק חמישי: נאמנות, בחלק משנה שני לחלק הרביעי, בחוק דיני ממונות2"
.";, לעניין כתב נאמנות2011-התשע"א
.974
- 1652001-בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א תיקון חוק תאגידי
מים וביוב
- 2 בסעיף
)1(
בהגדרה "בעל המקרקעין", במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין" יבוא
(א)
;" לחוק דיני ממונות540 "כמשמעותה בסעיף
:אחרי ההגדרה "חברה" יבוא
(ב)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
; יימחקו- "ההגדרות "חוק החוזים (חלק כללי)" ו"חוק המקרקעין
(ג)
לחוק החוזים (חלק כללי)" יבוא "לפי31 (ג), במקום "לפי סעיף26–(ז) ו25 בסעיפים
)2(
;"(ב) לחוק דיני ממונות109 סעיף
(ב) לחוק דיני537 לחוק המקרקעין" יבוא "בסעיף12 , במקום "בסעיף50 בסעיף
)3(
."ממונות
.975
- 1662002-בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב
תיקון חוק משק
הגז הטבעי
,, בהגדרה "בעל המקרקעין", במקום "כמשמעותה בחוק המקרקעין2 בסעיף
)1(
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א540 " יבוא "כמשמעותה בסעיף1969-התשכ"ט
)(ב537 " יבוא "סעיף1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט12 , במקום "סעיף54 בסעיף
)2(
."2011-לחוק דיני ממונות, התשע"א
.976
, במקום "והוראות פקודת41 , בסעיף1672002-בחוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב
הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק
."2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק שירות
נתוני אשראי
.977
בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית
- 1682003-), התשס"ג2003 לשנת הכספים
תיקון חוק
הסדרים במשק
המדינה (תיקוני
חקיקה להשגת
יעדי התקציב
והמדיניות
הכלכלית לשנת
)2003 הכספים
- 43 בסעיף
)1(
:במקום ההגדרה "הערת אזהרה", "משכנתה", "רשם" יבוא
(א)
ד ב ר י ה ס ב ר
1106
כמשמעותם בחלק משנה שלישי: הוראות- """הערת אזהרה" ו"משכנתה
-מיוחדות למקרקעין בחלק הרביעי לחוק דיני ממונות, התשע"א
;"2011
; תימחק- "ההגדרה "חוק המקרקעין
(ב)
:אחרי ההגדרה "מבטח" יבוא
(ג)
כהגדרתו בחוק המקרקעין (יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד- """רשם
;";1969-ומרשם), התשכ"ט
לחוק המקרקעין, ובלי לגרוע מכל87 (א), במקום "על אף הוראות סעיף46 בסעיף
)2(
."דין אחר" יבוא "בלי לגרוע מהוראות כל דין
תיקון חוק התכנית
להבראת כלכלת
ישראל (תיקוני
חקיקה להשגת יעדי
התקציב והמדיניות
הכלכלית לשנות
2003 הכספים
)2004–ו
.978
בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות
), במקום "כאמור4(80 , בסעיף1692003-), התשס"ג2004– ו2003 הכלכלית לשנות הכספים
" יבוא "כאמור בסימן ג' לפרק תשיעי: חוזה1981-בפרק ג' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א
."2011-ביטוח, בחלק משנה שלישי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק רשות
הספנות והנמלים.979
- 1702004-בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד
- )(א1 בסעיף
)1(
; תימחק- "ההגדרה "חוק המקרקעין
(א)
בהגדרה "מקרקעין", במקום "כהגדרתם בחוק המקרקעין" יבוא "כהגדרתם
(ב)
;"2011- לחוק דיני ממונות, התשע"א6 בסעיף
, אחרי "בחוק המקרקעין" יבוא "(יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד12 בסעיף
)2(
."1969-ומרשם), התשכ"ט
תיקון חוק הנהיגה
הספורטיבית .980
(ב), במקום "לפי פקודת הנזיקין30 , בסעיף1712005-בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו
[נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק
."2011-דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הפיקוח
על שירותים
פיננסיים (עיסוק
בייעוץ פנסיוני
)ובשיווק פנסיוני
.981
-בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה
- )א(ב17 , בסעיף1722005
(בסעיף קטן זה1981-ברישה, במקום "והוראות לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א
)1(
חוק חוזה הביטוח)" יבוא "לפי פרק תשיעי: חוזה ביטוח, בחלק משנה שלישי לחלק-
;) חוק דיני ממונות- (בסעיף קטן זה2011-השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
:) יבוא1( במקום פסקה
)2(
.";(א) לחוק דיני ממונות323 ) הוראות סעיף1("
תיקון חוק פינוי
)ובינוי (פיצויים .982
- 1732006-בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו
- 1 בסעיף
)1(
- "בהגדרה "בית משותף
(א)
.173 '; התשס"ט, עמ386 'ס"ח התשס"ג, עמ 169
.330 '; התשס"ט, עמ456 'ס"ח התשס"ד, עמ 170
.219 '; התשס"ט, עמ110 'ס"ח התשס"ו, עמ 171
.160 '; התשס"ח, עמ918 'ס"ח התשס"ה, עמ 172
.181 '; התשע"א, עמ171 'ס"ח התשס"ו, עמ 173
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1107
), במקום "כמשמעותו בפרק ו' לחוק המקרקעין" יבוא1( בפסקה
)1(
"כמשמעותו בפרק שלישי: בתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק
;"הרביעי, בחוק דיני ממונות
: לחוק המקרקעין" יבוא "בפרק רביעי1'), במקום "בפרק ו2( בפסקה
)2(
,בתים שאינם רשומים כבתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי
;"בחוק דיני ממונות
:במקום ההגדרה "דירה", "בעל דירה", "רכוש משותף" יבוא
(ב)
לחוק דיני637 או607 כהגדרתם בסעיף- """בעל דירה", "רכוש משותף
;";ממונות, לפי העניין
."; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
:במקום ההגדרה "חוק המקרקעין" יבוא
(ג)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
- 5 בסעיף
)2(
;"בכותרת השוליים, במקום "פקודת הנזיקין" יבוא "פרק הנזיקין
(א)
:במקום "הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון
(ב)
."נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות
תיקון חוק הרשות
הלאומית לבטיחות
בדרכים (הוראת
)שעה
.983
,22 , בסעיף1742006-בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו
. תימחק- )6( פסקה
תיקון חוק נכסים
של נספי השואה
(השבה ליורשים
והקדשה למטרות
)סיוע והנצחה
.984
,)בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה
- 1752006-התשס"ו
- 2 בסעיף
)1(
:אחרי ההגדרה "ועדת ערר" יבוא
(א)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
; תימחק- "ההגדרה "חוק הנאמנות
(ב)
לחוק הנאמנות" יבוא "הוראות13– ו10 (א), במקום "הוראות סעיפים46 בסעיף
)2(
;" לחוק דיני ממונות581–(א), (ב) ו–(ד) ו576 ,438 ,437 ,434 סעיפים
לחוק הנאמנות" יבוא "הוראות13– ו10 (א), במקום "הוראות סעיפים53 בסעיף
)3(
;" לחוק דיני ממונות581–(א), (ב) ו–(ד) ו576 ,438 ,437 ,434 סעיפים
- לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג31 (ז), ברישה, במקום "הוראות סעיף59 בסעיף
)4(
;") לחוק דיני ממונות7(419– ו117 " יבוא "הוראות סעיפים1973
לחוק הנאמנות" יבוא "הוראות13– ו10 (ד), במקום "הוראות סעיפים65 בסעיף
)5(
." לחוק דיני ממונות581–(א), (ב) ו–(ד) ו576 ,438 ,437 ,434 סעיפים
תיקון חוק פיצוי
לנפגעי פוליו .985
- 10 , בסעיף1762007-בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז
:בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון
)1(
;"2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.347 'ס"ח התשס"ו, עמ 174
.202 'ס"ח התשס"ו, עמ 175
.104 '; התשס"ח, עמ161 'ס"ח התשס"ז, עמ 176
), במקום "כמשמעותו בפרק ו' לחוק המקרקעין" יבוא1( בפסקה
)1(
"כמשמעותו בפרק שלישי: בתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק
;"הרביעי, בחוק דיני ממונות
: לחוק המקרקעין" יבוא "בפרק רביעי1'), במקום "בפרק ו2( בפסקה
)2(
,בתים שאינם רשומים כבתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי
;"בחוק דיני ממונות
:במקום ההגדרה "דירה", "בעל דירה", "רכוש משותף" יבוא
(ב)
לחוק דיני637 או607 כהגדרתם בסעיף- """בעל דירה", "רכוש משותף
;";ממונות, לפי העניין
."; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
:במקום ההגדרה "חוק המקרקעין" יבוא
(ג)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- """חוק דיני ממונות
- 5 בסעיף
)2(
;"בכותרת השוליים, במקום "פקודת הנזיקין" יבוא "פרק הנזיקין
(א)
:במקום "הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון
(ב)
."נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות
.983
,22 , בסעיף1742006-בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו
. תימחק- )6( פסקה
.984
,)בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה
- 1752006-התשס"ו
- 2 בסעיף
)1(
:אחרי ההגדרה "ועדת ערר" יבוא
(א)
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
; תימחק- "ההגדרה "חוק הנאמנות
(ב)
לחוק הנאמנות" יבוא "הוראות13– ו10 (א), במקום "הוראות סעיפים46 בסעיף
)2(
;" לחוק דיני ממונות581–(א), (ב) ו–(ד) ו576 ,438 ,437 ,434 סעיפים
לחוק הנאמנות" יבוא "הוראות13– ו10 (א), במקום "הוראות סעיפים53 בסעיף
)3(
;" לחוק דיני ממונות581–(א), (ב) ו–(ד) ו576 ,438 ,437 ,434 סעיפים
- לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג31 (ז), ברישה, במקום "הוראות סעיף59 בסעיף
)4(
;") לחוק דיני ממונות7(419– ו117 " יבוא "הוראות סעיפים1973
לחוק הנאמנות" יבוא "הוראות13– ו10 (ד), במקום "הוראות סעיפים65 בסעיף
)5(
." לחוק דיני ממונות581–(א), (ב) ו–(ד) ו576 ,438 ,437 ,434 סעיפים
.985
- 10 , בסעיף1762007-בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז
:בסעיף קטן (א), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון
)1(
;"2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק הרשות
הלאומית לבטיחות
בדרכים (הוראת
)שעה
תיקון חוק נכסים
של נספי השואה
(השבה ליורשים
והקדשה למטרות
)סיוע והנצחה
תיקון חוק פיצוי
לנפגעי פוליו
1108
:בסעיף קטן (ב), במקום "לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]" יבוא "לפי פרק ראשון
)2(
."2011-נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי, בחוק דיני ממונות, התשע"א
תיקון חוק זכות
יוצרים.986
, במקום "והוראות פקודת הנזיקין [נוסח52 , בסעיף1772007-בחוק זכות יוצרים, התשס"ח
חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק הסדרת
הטיפול בחופי
הכנרת
.987
- )6( , פסקה23 , בסעיף1782008-בחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס"ח
.תימחק
תיקון חוק
אוויר נקי.988
, במקום "והוראות פקודת הנזיקין [נוסח70 , בסעיף1792008-בחוק אוויר נקי, התשס"ח
חדש]" יבוא "והוראות פרק ראשון: נזיקין, בחלק משנה רביעי לחלק השלישי בחוק דיני
."2011-ממונות, התשע"א
תיקון חוק
המקרקעין (חיזוק
בתים משותפים
מפני רעידות
)אדמה
.989
- 1802008-בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח
- 1 בסעיף
)1(
"(א) במקום ההגדרה "בית משותף", "בעל דירה", "דירה", "רכוש משותף
:יבוא
לחוק607 כהגדרתם בסעיף- """בית משותף", "בעל דירה", רכוש משותף
;דיני ממונות
;"; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- ""דירה
:(ב) אחרי ההגדרה "הרחבה" יבוא
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
" יבוא1969-(ג) בהגדרה "חוק המקרקעין", במקום "חוק המקרקעין, התשכ"ט
-"חוק המקרקעין (יישוב סכסוכים, מקרקעי ציבור, ייעוד ומרשם), התשכ"ט
;"1969
- 2 בסעיף
)2(
:(א) בסעיף קטן (א), במקום "לפי פרק ו' לחוק המקרקעין" יבוא "לפי פרק שלישי
;"בתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "חוק המקרקעין" יבוא "חלק משנה שלישי: הוראות
;"מיוחדות למקרקעין, לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
(א), במקום "בחוק המקרקעין" יבוא "בפרק שלישי: בתים משותפים, בחלק5 בסעיף
)3(
;"משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
)(ב) עד (ד632 ג(ב) עד (ה) לחוק המקרקעין" יבוא "סעיף71 , במקום "סעיף6 בסעיף
)4(
;")לחוק דיני ממונות" ובמקום "בסעיף קטן (ד)" יבוא "בסעיף קטן (ג
" לחוק דיני ממונות615 לחוק המקרקעין" יבוא "סעיף58 (א), במקום "סעיף8 בסעיף
)5(
ובמקום "בפרק ו' לחוק המקרקעין" יבוא "בפרק שלישי: בתים משותפים, בחלק משנה
;"שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
לחוק דיני615 לחוק המקרקעין" יבוא "סעיף58 (א), במקום "סעיף10 בסעיף
)6(
;"ממונות
.34 'ס"ח התשס"ח, עמ 177
.318 '; התשס"ט, עמ450 'ס"ח התשס"ח, עמ 178
.307 '; התשס"ט, עמ752 'ס"ח התשס"ח, עמ 179
.124 'ס"ח התשס"ח, עמ 180
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1109
לחוק המקרקעין" יבוא "כהגדרתו59 , ברישה, במקום "כמשמעותו בסעיף11 בסעיף
)7(
;"(א) לחוק דיני ממונות622 בסעיף
לחוק המקרקעין חל עליו" יבוא "שפרק רביעי: בתים1', במקום "שפרק ו12 בסעיף
)8(
,שאינם רשומים כבתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
."חל עליו
תיקון חוק להגנה
על עדים.990
"), אחרי "בהתאם להוראות2()(ב20 , בסעיף1812008-בחוק להגנה על עדים, התשס"ט
,יבוא "פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית, לחלק השני בחוק דיני ממונות
.", והוראות2011-התשע"א
תיקון חוק הגבלת
שירותי שמירה
בבתים משותפים
.991
- 1 , בסעיף1822008-בחוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט
:במקום ההגדרה "בית משותף" יבוא
)1(
לחוק דיני ממונות, לרבות בית שאינו607 כהגדרתו בסעיף- """בית משותף
רשום כבית משותף כמשמעותו בפרק רביעי: בתים שאינם רשומים כבתים
משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק האמור, המשמש
;";בעיקרו למגורים
:במקום ההגדרה "דירה", "רכוש משותף" יבוא
)2(
; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- """דירה
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
:אחרי ההגדרה "קצין משטרה בכיר" יבוא
)3(
". לחוק דיני ממונות607 כהגדרתו בסעיף- """רכוש משותף
פרק שלישי: תחילה, תחולה והוראות מעבר
תחילה.992
.) יום התחילה- תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בפרק זה
חיובים, פעולות
משפטיות ותרופות
תחולה-
.993
על חיוב שנוצר לפני יום התחילה, על פעולה משפטית המבוצעת מכוחו של חיוב
(א)
כאמור או על תרופה בשל הפרת חיוב כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם
.ערב יום התחילה
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות פרק שמיני: חוזים אחידים, בחלק משנה שני
(ב)
לחלק השלישי יחולו גם על בקשות לאישור חוזה אחיד אשר במועד תחילתו של חוק זה
טרם התקבלה לגביהן החלטה סופית של בית הדין לחוזים אחידים, ואולם הוראות סעיפים
., ימשיכו לחול על בקשות כאמור1982- לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג15 עד12
מעבר והוראות תחולה ,תחילה :שלישי פרק
מוצע לקבוע, כי החוק המוצע ייכנס לתוקף
992 סעיף
רק שנה לאחר מועד פרסומו. זאת במטרה
לאפשר לציבור להיערך לקראת כניסתו לתוקף של החוק
.החדש
)לסעיף קטן (א
993 סעיף
הוראת המעבר קובעת כי על חיוב שנוצר
לפני יום התחילה, על פעולה משפטית מכוחו של חיוב
כאמור או על תרופה בשל הפרת חיוב כאמור, יחול הדין
הקודם. הוראה זו ממשיכה בדרכן של הוראות המעבר
המופיעות בחוקים הקיימים אשר מבהירות את תחולת
,הדין הקודם על חיובים שנוצרו קודם לחקיקתם. כך למשל
לחוק התרופות קובעים כי25 לחוק החוזים וסעיף64 סעיף
על חוזים שנכרתו לפני תחילת אותם החוקים יוסיף לחול
.הדין הקודם
)לסעיף קטן (ב
לאור מטרותיה של הצעת החוק, כאמור לעיל, מוצע
להחיל את הוראותיה גם גם על בקשות לאישור חוזה
אחיד אשר הוגשו לבית הדין ובמועד תחילתו של התיקון
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.571 '; התש"ע, עמ98 'ס"ח התשס"ט, עמ 181
.26 'ס"ח התשס"ט, עמ 182
לחוק המקרקעין" יבוא "כהגדרתו59 , ברישה, במקום "כמשמעותו בסעיף11 בסעיף
)7(
;"(א) לחוק דיני ממונות622 בסעיף
לחוק המקרקעין חל עליו" יבוא "שפרק רביעי: בתים1', במקום "שפרק ו12 בסעיף
)8(
,שאינם רשומים כבתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק דיני ממונות
."חל עליו
.990
"), אחרי "בהתאם להוראות2()(ב20 , בסעיף1812008-בחוק להגנה על עדים, התשס"ט
,יבוא "פרק שני: כשרות לביצוע פעולה משפטית, לחלק השני בחוק דיני ממונות
.", והוראות2011-התשע"א
.991
- 1 , בסעיף1822008-בחוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט
:במקום ההגדרה "בית משותף" יבוא
)1(
לחוק דיני ממונות, לרבות בית שאינו607 כהגדרתו בסעיף- """בית משותף
רשום כבית משותף כמשמעותו בפרק רביעי: בתים שאינם רשומים כבתים
משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק הרביעי בחוק האמור, המשמש
;";בעיקרו למגורים
:במקום ההגדרה "דירה", "רכוש משותף" יבוא
)2(
; לחוק דיני ממונות499 כהגדרתה בסעיף- """דירה
;";2011- חוק דיני ממונות, התשע"א- ""חוק דיני ממונות
:אחרי ההגדרה "קצין משטרה בכיר" יבוא
)3(
". לחוק דיני ממונות607 כהגדרתו בסעיף- """רכוש משותף
פרק שלישי: תחילה, תחולה והוראות מעבר
.992
.) יום התחילה- תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בפרק זה
.993
על חיוב שנוצר לפני יום התחילה, על פעולה משפטית המבוצעת מכוחו של חיוב
(א)
כאמור או על תרופה בשל הפרת חיוב כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם
.ערב יום התחילה
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות פרק שמיני: חוזים אחידים, בחלק משנה שני
(ב)
לחלק השלישי יחולו גם על בקשות לאישור חוזה אחיד אשר במועד תחילתו של חוק זה
טרם התקבלה לגביהן החלטה סופית של בית הדין לחוזים אחידים, ואולם הוראות סעיפים
., ימשיכו לחול על בקשות כאמור1982- לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג15 עד12
תיקון חוק להגנה
על עדים
תיקון חוק הגבלת
שירותי שמירה
בבתים משותפים
תחילה
חיובים, פעולות
משפטיות ותרופות
תחולה-
ד ב ר י ה ס ב ר
1110
תחולה- נכסים
והוראת מעבר.994
הוראות חוק זה יחולו גם על זכות בנכס שהוקנתה לפני יום התחילה, לרבות
(א)
.נאמנות שתחילתה לפני היום האמור
על אף הוראות סעיף קטן (א), על זכות בנכס שהוקנתה לפני יום התחילה ושחוק
(ב)
.זה אינו מכיר בה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליה ערב יום התחילה
,, כנוסחו ערב יום התחילה1979-כתב הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט
(ג)
.שנעשה לפני יום התחילה יראו אותו, לעניין חוק זה, ככתב נאמנות
(ב) אלא588 על אף הוראות סעיף קטן (א), נאמנות לא תתבטל לפי הוראות סעיף
(ד)
.אם כן חלפו עשרים שנים מיום התחילה
תחולה- ירושה
והוראת מעבר .995
מי שנפטר לפני יום התחילה, ימשיכו לחול על ירושתו הוראות הדין שחלו עליה
(א)
.ערב יום התחילה
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), עשה אדם צוואה ערב יום התחילה ונפטר לאחר
(ב)
המועד האמור, תהיה הצוואה תקפה, מבחינת צורתה ומבחינת תוכנה, אם היתה תקפה
.לפי הדין שחל ערב יום התחילה או אם היא תקפה לפי הוראות חלק חמישי: ירושה
על כספים שיש לשלמם עקב פטירתו של אדם, שמקורם בכספים שהופקדו לפני
(ג)
או שהופקדו816 יום התחילה בשל חוזה ביטוח חיים או בקופת גמל כהגדרתה בסעיף
,1965- לחוק הירושה, התשכ"ה147 על פי עילה דומה, ימשיכו לחול הוראות סעיף
.כנוסחן ערב יום התחילה
,המוצע טרם התקבלה לגביהן החלטה סופית של בית הדין
למעט ההוראות הנוגעות לביטולו של הליך האישור של
חוזה אחיד. זאת, בשל הסתמכותם של מגישי הבקשה
לאישור החוזה האחיד על הליך האישור המתנהל לפני
.בית הדין בעניינם
: נוסח חוק החוזים הקיים
"תחילה והוראת מעבר
. תחילתו של חוק זה ביום א' באלול התשל"ג64
); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה1973 באוגוסט29(
".יוסיף לחול הדין הקודם
: נוסח חוק התרופות הקיים
"תחילה והוראת מעבר
במרס27( . תחילתו של חוק זה ביום א' בניסן התשל"א25
); על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף1971
".לחול הדין הקודם
,בשונה מהוראת התחולה לגבי חיובים
994 סעיף
מאחר שתוחלת חיי הקניין והזכות בנכסים
היא ארוכה, מוצע לקבוע שהחוק יחול על זכות בנכס אף
אם הוקנתה לפני יום התחילה. עם זאת, התחולה של
,החוק המוצע לגבי זכות בנכס שהוקנתה לפני יום התחילה
מוגבלת, והחוק לא יחול על זכות שהחוק המוצע אינו מכיר
.בה; על זכות זו יחול הדין הקודם
ככלל הוראת המעבר המוצעת דומה להוראת
לחוק המקרקעין הקיים, ואולם נעשו166 המעבר בסעיף
כמה שינויים: ההוראה המוצעת אינה מתייחסת אך
ורק למקרקעין אלא לכלל הנכסים; המונחים המופיעים
"בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) של החוק הקיים "מכיר" ו"דן
וכן "מוקנית" ו"נוצרה" אוחדו למונח אחד, כדי למנוע
ריבוי מונחים לעניין זהה. ההתייחסות להתחייבות לעסקה
. המוצע993 במקרקעין, בהיותה חיוב, מצויה בסעיף
בהוראה התייחסות מפורשת גם להיבטים מסוימים
של דיני הנאמנות. ראשית, לעניין כתב הקדש שקדם
לכך נקבע כי כתב ההקדש- לתחילתו של החוק המוצע
שנעשה לפני תחילתו של החוק יהיה לצורך החוק כתב
שנים שבה נאמנות20 נאמנות. שנית נקבעה תקופה של
(ב) המוצע. הוראה זו588 לא תתבטל על פי הוראות סעיף
מגבילה נאמנות למאה שנים ממועד יצירתה או ממועד
המוצע ודברי ההסבר588 פטירת יוצר הנאמנות (ראו סעיף
.)לו
: נוסח חוק המקרקעין הקיים
"הוראות מעבר
,. (א) עיסקה במקרקעין, והתחייבות לעיסקה כזאת166
שנעשו לפני תחילת חוק זה, וכן זכות במקרקעין שהיתה
מוקנית ערב תחילתו וחוק זה אינו מכיר בה, יוסיף לחול
.עליהן הדין הקודם
(ב) זכות במקרקעין שחוק זה דן בה יחול עליה חוק
".זה אף אם נוצרה לפני תחילתו
,בדומה להוראת המעבר שבחוק הירושה
995 סעיף
מוצע כי על ירושת אדם שנפטר לפני
.תחילת החוק המוצע יחול הדין שהיה קיים בעת הפטירה
הוראה זו נועדה להבטיח כי שינוי הדין ככל שקיים בחוק
המוצע לא ישפיע על הסתמכות שהיתה למוריש על הדין
.שחל במועד פטירתו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1111
תחולה- התיישנות
והוראת מעבר.996
על תביעה שהתיישנה לפני יום התחילה, לפי הדין שחל עליה ערב יום התחילה
(א)
. הדין הקודם), ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם- (בסעיף זה
על תביעה לגבי נזק שנגרם בעקבות השואה, שהתיישנותה לפי הדין הקודם
(ב)
מאוחרת להתיישנותה לפי הוראות החלק השישי, ימשיכו לחול הוראות הדין
.הקודם
על תביעה שנוצרה לפני יום התחילה וביום האמור טרם התיישנה לפי הדין
(ג)
הקודם, יחולו הוראות החלק השישי, ואולם תביעה כאמור שהתיישנותה לפי הוראות
החלק השישי מוקדמת להתיישנותה לפי הוראות הדין הקודם, לא תתיישן לפי הוראות
החלק האמור לפני חלוף ארבע שנים מיום התחילה, אלא אם כן התיישנה במהלך
.תקופה זו לפי הדין הקודם
עם זאת, וככל שעסקינן בצוואה שערך המצווה לפני
- תחילת החוק, אך נפטר לאחריה, מוצעות הוראות מקלות
הצוואה תהיה תקפה מבחינת צורה ותוכן אם היתה תקפה
כאמור, לפי חוק הירושה או לפי החוק המוצע. הוראה זו
באה להבטיח שלא ייפגעו זכויות של מצווה שהסתמך על
הדין שחל בעת עריכת הצוואה (חוק הירושה) או שהסתמך
.)על הדין שחל לאחר התחילה ולפני פטירתו (החוק המוצע
הואיל ולא ניתן לקבוע על איזה דין הסתמך מצווה במצב
כאמור, מוצע לקבוע כי די בכך שהצוואה תקפה לפי אחת
.ממערכות הדינים, כדי להכשירה
, לחוק הירושה147 ביחס לזכויות שמלבר עיזבון (סעיף
מוצע כי הדין החדש- ) לחוק המוצע816 שהוחלף בסעיף
יחול רק על הפקדות חדשות של כספים בקופת גמל או על
,פי חוזה לביטוח חיים, החל ממועד התחילה ואילך. בדומה
גם ביחס לזכויות שנוצרו אגב עילה דומה לחברות בקופת
לחוק הירושה147 גמל, לפני מועד התחילה, ואשר סעיף
מתייחס אליהן בלשונו הכללית, יחול הדין שלפני מועד
.התחילה
: נוסח חוק הירושה הקיים
"הוראת מעבר
. מי שמת לפני תחילת חוק זה, יחול על ירושתו הדין157
.שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה
דין צוואות דומות
. (א) צוואה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה158
- והמצווה מת אחרי תחילתו
,) כשרה, מבחינת צורתה ומבחינת תכנה1(
אם היתה כשרה ערב תחילתו של חוק זה או
;לפי הוראות חוק זה
) אין לפסלה בשל דבר שאיננו עילה2(
.לביטול צוואה על פי חוק זה
(ב) מי שעשה צוואה לפני תחילתו של חוק זה רשאי
".לבטלה, אחרי תחילתו, לפי הוראות חוק זה
בהשוואה לדין הקיים, ההסדר המוצע
996 סעיף
בחלק השישי מאחר או מקדים את מועדי
התיישנותן של תביעות, אם בדרך של שינוי בתקופות
ההתיישנות, אם בדרך של שינוי בכללי ההשעיה וההארכה
.ואם בדרך של שינוי כללי תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות
כדי להגן על ציפיות לגיטימיות, לאפשר לציבור התובעים
להיערך כיאות לקראת השינויים שמציע החוק, ובה בעת
להחיל את הוראותיו המשופרות על תביעות תלויות
:ועומדות, מוצעים ההסדרים האלה
)לסעיף קטן (א
ההוראה המוצעת מבהירה, כי תביעות שהתיישנו
לפי הדין הקודם לא "יתעוררו לחיים" על ידי הוראות
.החוק המוצע
)לסעיף קטן (ב
מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע לא יוכלו לגרום
להתיישנות תביעה הנוגעת לנזק הקשור לשואה, אם לא
היתה מתיישנת לפי הדין הקודם. לאור אופיין המיוחד של
תביעות מסוג זה, אשר טומנות בחובן הצדקות רבות להגנה
על האינטרס של התובע במימוש זכותו, מוצדק למנוע
.פגיעה בהם כאשר הוראות החוק המוצע מקצרות אותה
)לסעיף קטן (ג
על תביעות שלא התיישנו על פי הדין הקודם, וההסדר
,החדש מאחר את מועד ההתיישנות בהשוואה לדין הקודם
יחול ההסדר החדש במלואו. כל עוד תקופת ההתיישנות
טרם הושלמה וחבותו של הנתבע בעינה עומדת, אין הוא
יכול להישמע בטענה שאיחור מועד ההתיישנות פוגע
בציפיות לגיטימיות שלו. לעומת זאת, בתביעות שלא
התיישנו על פי הדין הקודם, וההסדר החדש מקדים את
מועד ההתיישנות בהשוואה לדין הקודם, ייהנה הנתבע
מההסדר המתוקן. במצבים אלה, לא יוכל התובע להישמע
.בטענה כי קיימת לו זכות מוקנית לעניין מועד ההתיישנות
עם זאת, יש להבטיח כי לתובע ייוותר פרק זמן סביר להיערך
למימוש התביעה בתוך תקופת הזמן שקוצרה. לצורך כך
שנים החל מיום תחילת חוק4 מוצעת תקופת הארכה בת
זה. הארכה זו תחול, לדוגמה, על מי שלא היה חשוף כלל
,להתיישנות על פי הדין הקודם, ועתה, על פי הדין החדש
.מוצא כי תביעתו התיישנה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
- התיישנות
תחולה והוראת
מעבר
.996
על תביעה שהתיישנה לפני יום התחילה, לפי הדין שחל עליה ערב יום התחילה
(א)
. הדין הקודם), ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם- (בסעיף זה
על תביעה לגבי נזק שנגרם בעקבות השואה, שהתיישנותה לפי הדין הקודם
(ב)
מאוחרת להתיישנותה לפי הוראות החלק השישי, ימשיכו לחול הוראות הדין
.הקודם
על תביעה שנוצרה לפני יום התחילה וביום האמור טרם התיישנה לפי הדין
(ג)
הקודם, יחולו הוראות החלק השישי, ואולם תביעה כאמור שהתיישנותה לפי הוראות
החלק השישי מוקדמת להתיישנותה לפי הוראות הדין הקודם, לא תתיישן לפי הוראות
החלק האמור לפני חלוף ארבע שנים מיום התחילה, אלא אם כן התיישנה במהלך
.תקופה זו לפי הדין הקודם
תחולה- התיישנות
והוראת מעבר
ד ב ר י ה ס ב ר
1112
תוספת ראשונה
)378 (סעיף
.1
-המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה
;1831995
.2
;1841954-בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד
.3
;1851959-שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט
.4
,הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע
;1998-אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח
.5
;1988-הרשות לפיקוח חקלאי כמשמעותה בחוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ"ח
.6
;1861968-רשות ניירות ערך כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח
.7
;1989-רשות העתיקות כהגדרתה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט
.8
,הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו כמשמעותה בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו
;1990-התש"ן
.9
, לעניין1977-רשות שדות התעופה, כמשמעותה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז
, וחוק להסדרת1871977-תפקידיה לפי חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), התשל"ז
.1881988-הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח
תוספת שנייה
)638–(ה) ו614 (סעיפים
תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף
הגדרות לתקנון
המצוי
]1 [תק
.1
., לפי העניין607 כהגדרתם בסעיף- "בתקנון זה, "בעל דירה" ו"רכוש משותף
הראשונה התוספת
" התוספת הראשונה נוגעת להגדרה "רשות ציבורית
לחוק המוצע והיא נוגעת לחסינות עובד378 המצויה בסעיף
ציבור כהגדרתו באותו הסעיף המפורטת על כל היבטיה
.בסימן ד': חסינויות שבפרק ראשון לחלק משנה חיובים
.התוספת חוזרת על התוספת הקיימת לפקודת הנזיקין
השנייה התוספת
משותף בבית הדירות בעלי של מצוי תקנון
התוספת המוצעת חוזרת בשינויי נוסח ומבנה על
התוספת הראשונה לחוק המקרקעין. מספר הוראות הועברו
לפרק הדן בבתים משותפים, בחלק הנכסים (ראה סעיפים
.)611– ו607
ההוראות המוצעת חוזרות על ההוראות
סעיפים
. הקיימות, בשינויי נוסח
6 עד1
: נוסח התקנון המצוי הקיים
"הזכות לתבוע תיקונים
. (א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל3
תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי–ביצועו עלול לפגוע
.בדירתו או בערכה
(ב) בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת
שיבצע תיקון בדירה האחרת, שאי–ביצועו עלול לפגוע
.בדירתו של דורש התיקון
.16 '; התשע"א, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 183
.452 '; התש"ע, עמ192 'ס"ח התשי"ד, עמ 184
.143 ', התשע"א, עמ32 'ס"ח התשי"ט, עמ 185
.206 ' ; התשע"א, עמ234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 186
.147 '; התשנ"ו, עמ126 'ס"ח התשל"ז, עמ 187
.618 '; התש"ע, עמ348 'ס"ח התשנ"ח, עמ 188
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1113
הזכות לתבוע
תיקונים
]3 [תק
.2
,בעל דירה זכאי לדרוש מהוועד שיבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף
(א)
.שאי–ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה
,בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת
(ב)
.שאי–ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון
עבודות להחזקת
הרכוש המשותף
]4 [תק
.3
בעל דירה חייב להתיר ביצוע עבודות בדירתו הנחוצות להחזקתו התקינה של
(א)
,הרכוש המשותף; לשם ביצוע עבודות כאמור רשאים חברי הוועד או אדם מטעמם
.בתיאום מוקדם עם בעל הדירה, להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור
פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות
(ב)
.השבת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף
אסיפה כללית
רגילה
]5 [תק
.4
בעלי הדירות יקיימו, אחת לשנה, אסיפה כללית לשם קביעת הדרכים לניהולו
(א)
של הרכוש המשותף, השימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי ועד, אישור
.החשבונות והסדר העניינים האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף
הוועד יקבע את מועד האסיפה הכללית ויועיד אותה; האסיפה הראשונה תתקיים
(ב)
,בתוך שלושה חודשים מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר מכן
.תתקיים האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודשים מיום האסיפה הקודמת
אסיפה כללית
שלא מן המניין
]6 [תק
.5
רשאי הוועד להועיד אסיפה כללית3 נוסף על האסיפות הכלליות לפי סעיף
(א)
כשימצא לנכון לעשות כן, והוא חייב להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן
.הדירות לפחות
לא הועיד הוועד אסיפה בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שהוגשה לו דרישה
(ב)
.כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה
הודעה בדבר
כינוס אסיפה
])(א7 [תק
.6
הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית ומקומה תימסר לבעלי כל הדירות, ארבעה
.ימים לפחות לפני המועד
עבודות לבדק הרכוש
. (א) בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו4
העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש
המשותף, ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם
הפועלים בשמה להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות
.כאמור
(ב) פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי
כל הדירות להשתתף בהוצאות החזרת המצב לקדמותו
בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש
.המשותף
אסיפה כללית רגילה
. (א) בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית5
לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש
בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי נציגות, אישור
חשבונות והסדר הענינים האחרים הנובעים מהשכנות
.בבית המשותף
(ב) הנציגות תקבע את מועד האסיפה הכללית ותועיד
אותה; האסיפה הראשונה תתקיים תוך שלושה חדשים
מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר זאת
תתקיים האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודש מיום
.האסיפה הקודמת
אסיפה כללית שלא מן המנין
רשאית5 . (א) נוסף על האסיפות הכלליות לפי סעיף6
הנציגות להועיד אסיפה כללית כל אימת שהדבר ייראה
לה, והיא חייבת להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש
.מן הדירות לפחות
(ב) לא הועידה הנציגות אסיפה תוך ארבעה עשר
,)יום מהיום שהוגשה לה דרישה כאמור בסעיף קטן (א
.רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה
כינוס אסיפה
. (א) הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית7
ומקומה תימסר לבעלי כל הדירות ארבעה ימים לפחות
".לפני המועד
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.2
,בעל דירה זכאי לדרוש מהוועד שיבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף
(א)
.שאי–ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה
,בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע תיקון בדירה האחרת
(ב)
.שאי–ביצועו עלול לפגוע בדירתו של דורש התיקון
.3
בעל דירה חייב להתיר ביצוע עבודות בדירתו הנחוצות להחזקתו התקינה של
(א)
,הרכוש המשותף; לשם ביצוע עבודות כאמור רשאים חברי הוועד או אדם מטעמם
.בתיאום מוקדם עם בעל הדירה, להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור
פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל הדירות להשתתף בהוצאות
(ב)
.השבת המצב לקדמותו בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש המשותף
.4
בעלי הדירות יקיימו, אחת לשנה, אסיפה כללית לשם קביעת הדרכים לניהולו
(א)
של הרכוש המשותף, השימוש בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי ועד, אישור
.החשבונות והסדר העניינים האחרים הנובעים מהשכנות בבית המשותף
הוועד יקבע את מועד האסיפה הכללית ויועיד אותה; האסיפה הראשונה תתקיים
(ב)
,בתוך שלושה חודשים מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר מכן
.תתקיים האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודשים מיום האסיפה הקודמת
.5
רשאי הוועד להועיד אסיפה כללית3 נוסף על האסיפות הכלליות לפי סעיף
(א)
כשימצא לנכון לעשות כן, והוא חייב להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש מן
.הדירות לפחות
לא הועיד הוועד אסיפה בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שהוגשה לו דרישה
(ב)
.כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה
.6
הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית ומקומה תימסר לבעלי כל הדירות, ארבעה
.ימים לפחות לפני המועד
הזכות לתבוע
תיקונים
]3 [תק
עבודות להחזקת
הרכוש המשותף
]4 [תק
אסיפה כללית
רגילה
]5 [תק
אסיפה כללית
שלא מן המניין
]6 [תק
הודעה בדבר
כינוס אסיפה
])(א7 [תק
ד ב ר י ה ס ב ר
1114
הודעות לבעלי
הדירות
])(ב7 [תק
.7
הודעה שהוצגה במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, תיחשב כהודעה
(א)
.שנמסרה לכל בעל דירה יום אחד לאחר שהוצגה
][ח לא התגורר בעל הדירה בדירה והודיע על מענו לוועד הבית, תימסר לו הודעה
(ב)
.במענו
המניין באסיפה
כללית
]8 [תק
.8
6– ו5 רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על קיומה נמסרה כאמור בסעיפים
(א)
.והשתתפו בה בעליהן של מחצית הדירות לפחות, בעצמם או על ידי באי כוחם
ההודעה על קיום האסיפה הכללית יכול שתקבע כי אם לא יהיה נוכח מניין חוקי
(ב)
בשעה שנקבעה לפתיחת האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו יום, ומשנקבע
.כן, תהיה האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת חוקית בכל מספר של משתתפים
סדר היום באסיפה
כללית
]9 [תק
.9
.ההודעה על מועד אסיפה כללית תפרט את סדר יומה
(א)
בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של האסיפה, ובלבד שהודעה על כך
(ב)
תימסר לבעלי כל הדירות האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת
.הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית
לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל בסדר יומה, אלא אם כן כל בעלי הדירות
(ג)
.הסכימו שהעניין יידון
יושב ראש ומזכיר
האסיפה הכללית
]10 [תק
.10
.אסיפה כללית תבחר יושב ראש ומזכיר האסיפה
דחיית האסיפה
הכללית
]11 [תק
.11
יושב ראש האסיפה הכללית רשאי, בהסכמת האסיפה, לדחות את המשכה לתאריך
.שימצא לנכון, והוא חייב לדחותה אם דרשו זאת רוב הנוכחים באסיפה
הסעיף המוצע חוזר על ההוראה הקיימת
7 סעיף
ומוסיף, בסעיף קטן (ב), כי הודעה לבעל
דירה שאינו מתגורר בבית המשותף והודיע לוועד הבית
.על כתובתו החדשה, תימסר לו בכתובת זו
: נוסח התקנון המצוי הקיים
"כינוס אסיפה
. (ב) הודעה שהוצגה במקום בולט על פני הבית7
המשותף או בתוכו, רואים אותה כאילו נמסרה לכל בעל
".דירה יום אחד לאחר שהוצגה
ההוראה המוצעת חוזרת על הוראות התקנון
סעיפים
. המצוי, בשינויי נוסח
16 עד8
: נוסח התקנון המצוי הקיים
"המנין באסיפה
. (א) רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על8
והשתתפו בה בעליהן של7 קיומה נמסרה כאמור בסעיף
.מחצית הדירות לפחות, בעצמם או על ידי באי–כוח
(ב) ההודעה על קיום האסיפה הכללית יכול
שתקבע שאם לא יהיה נוכח מנין חוקי בשעה שנקבעה
לפתיחת האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו
יום, ומשנקבע כן, תהיה האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת
.חוקית בכל מספר של משתתפים
סדר היום באסיפה
. (א) ההודעה על מועד אסיפה כללית תפרט את9
.סדר–יומה
(ב) בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר–יומה של
האסיפה, ובלבד שהודעה על כך תימסר לבעלי כל הדירות
האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת
.הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית
(ג) לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל
בסדר–יומה, אלא אם כל בעלי הדירות הסכימו שהענין
.יעמוד לדיון בה
יו"ר ומזכיר האסיפה
.. אסיפה כללית תבחר יושב–ראש ומזכיר האסיפה10
דחיית האסיפה
. יושב ראש האסיפה הכללית רשאי, בהסכמת11
האסיפה, לדחות את המשכה לתאריך שייראה לו, והוא
.חייב לדחותה אם דרשו זאת רוב הנוכחים באסיפה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1115
החלטות האסיפה
הכללית
]12 [תק
.12
.החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות
(א)
החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו
(ב)
בפרק שלישי: בתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק החמישי* או בתקנון זה, או
.המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה, אלא אם כן הסכים לה
הצבעות באסיפה
הכללית
]13 [תק
.13
(א) ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים, אך לפי דרישת רבע לפחות
.מבעלי הדירות הנוכחים תתקיים הצבעה בקלפי
.בהצבעה זכאי כל בעל דירה לדעה אחת
(ב)
.היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה
(ג)
השתתפות באסיפה
הכללית
]14 [תק
.14
כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה הכללית ולהצביע בה בעצמו או על ידי
(א)
.בא כוח
בא כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה הכללית יביא לפני הוועד, סמוך
(ב)
.לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו
בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה על ידי בא כוח שנתמנה
(ג)
בהתאם להחלטת- בהתאם למסמכי היסוד של התאגיד ואם לא נקבע במסמכי היסוד
דירקטוריון החברה ובתאגיד שאינו חברה, בהתאם להחלטת גוף מקביל לו; תעודה
חתומה בידי המנהל הכללי או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבא כוחו נתמנה
.בהתאם לאמור, תשמש ראיה חלוטה לכך
היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד מהם, או אדם אחר, כבא כוחם
(ד)
,באסיפה הכללית; בא כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הוועד, סמוך לפתיחת האסיפה
.כתב מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה
אופן בחירת ועד
הבית המשותף
]15 [תק
.15
(א) האסיפה הכללית הרגילה תבחר בוועד של חבר אחד או יותר, אך לא יותר
.מחמישה חברים; בוועד של יותר מאחד ייבחר אחד מחבריו לגזבר
החלטות
. (א) החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב12
.דעות
(ב) החלטה המטילה על בעל דירה חובות או
תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו בפרק ו' לחוק
, או בתקנון זה, או המשנה את1969-המקרקעין, התשכ"ט
זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם
.הסכים לה
הצבעות
–. (א) ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת13
ידיים, אך לפי דרישת רבע לפחות מבעלי הדירות הנוכחים
.תתקיים הצבעה בקלפי
. (ב) בהצבעה זכאי בעלה של כל דירה לדעה אחת
. (ג) היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה
באי–כוח
. (א) כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה כללית14
.ולהצביע בה בעצמו או על ידי בא–כוח
(ב) בא–כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה
–כללית יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה, כתב
.מינוי חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו
(ג) בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה
;ובהצבעה על ידי בא–כוח שנתמנה בהתאם לתקנותיו
,תעודה חתומה בידי המנהל או המזכיר של התאגיד
והמאשרת שבא–כוחו נתמנה בהתאם לתקנותיו, תשמש
.ראיה חותכת לכך
(ד) היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים
;אחד מהם, או אדם אחר, כבא–כוחם באסיפה הכללית
בא–כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת
.האסיפה, כתב–מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה
הנציגות
. (א) האסיפה הכללית הרגילה תבחר בנציגות בת15
חבר אחד או יותר, אך לא יותר מחמישה חברים; בנציגות
.של יותר מאחד ייבחר אחד מחבריה כגזבר
.637 עד608 * סעיפים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
.13
(א) ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים, אך לפי דרישת רבע לפחות
.מבעלי הדירות הנוכחים תתקיים הצבעה בקלפי
.בהצבעה זכאי כל בעל דירה לדעה אחת
(ב)
.היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה
(ג)
.14
כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה הכללית ולהצביע בה בעצמו או על ידי
(א)
.בא כוח
בא כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה הכללית יביא לפני הוועד, סמוך
(ב)
.לפתיחת האסיפה, כתב מינוי חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו
בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה על ידי בא כוח שנתמנה
(ג)
בהתאם להחלטת- בהתאם למסמכי היסוד של התאגיד ואם לא נקבע במסמכי היסוד
דירקטוריון החברה ובתאגיד שאינו חברה, בהתאם להחלטת גוף מקביל לו; תעודה
חתומה בידי המנהל הכללי או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבא כוחו נתמנה
.בהתאם לאמור, תשמש ראיה חלוטה לכך
היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד מהם, או אדם אחר, כבא כוחם
(ד)
,באסיפה הכללית; בא כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הוועד, סמוך לפתיחת האסיפה
.כתב מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה
.15
(א) האסיפה הכללית הרגילה תבחר בוועד של חבר אחד או יותר, אך לא יותר
.מחמישה חברים; בוועד של יותר מאחד ייבחר אחד מחבריו לגזבר
הצבעות באסיפה
הכללית
]13 [תק
השתתפות באסיפה
הכללית
]14 [תק
אופן בחירת ועד
הבית המשותף
]15 [תק
.12
.החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות
(א)
החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים מסוג או שיעור שלא פורשו
(ב)
בפרק שלישי: בתים משותפים, בחלק משנה שלישי לחלק החמישי* או בתקנון זה, או
.המשנה את זכויותיו, לא יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה, אלא אם כן הסכים לה
החלטות האסיפה
הכללית
]12 [תק
ד ב ר י ה ס ב ר
1116
אסיפה כללית שלא מן המניין רשאית להחליף את הוועד, לשנות את הרכבו, או
(ב)
להשלימו, אם פחת מספר חבריו; נקבע מספר חברי הוועד ומספר חבריו פחת ממספר
זה, יועידו חברי הוועד הנותרים, בתוך עשרה ימים, אסיפה כללית שלא מן המניין לשם
.השלמת הרכב הוועד
תקופת כהונתו של הוועד, לרבות חבריו שנבחרו לפי סעיף קטן (ב), תהיה עד
(ג)
.לבחירת הוועד החדש באסיפה הכללית הרגילה הבאה
,החלטות הוועד יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות לגבי הצעה מסוימת שקולות
(ד)
.רואים את ההצעה כנדחית
ניהול חשבונות
בבית משותף
]16 [תק
.16
הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה, ימסור קבלה לכל הכנסה וינהל פנקס הכנסות
(א)
והוצאות; הגזבר יביא לאישור האסיפה הכללית הרגילה את הפנקס וכן יביא עמו את
.החשבונות והקבלות שקיבל, העתקי הקבלות שמסר והמסמכים הנוגעים להם
הגזבר יערוך דין וחשבון כספי אחת לשישה חודשים; הדין וחשבון יכלול גם את
(ב)
.פירוט ההשקעות של ההכנסות שהצטברו
,בעל דירה רשאי בכל עת סבירה לעיין בפנקס ההכנסות וההוצאות, בחשבונות
(ג)
.בקבלות ובמסמכים הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי
.הגזבר יפקיד את ההכנסות בחשבון בנק על שם הבית המשותף
(ד)
בדצמבר31– בינואר, ותסתיים ב1–שנת הכספים של הבית המשותף תתחיל ב
(ה)
של אותה שנה; שנת הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס הבתים
. בדצמבר הראשון שלאחר יום הרישום31 המשותפים ותסתיים ביום
(ב) אסיפה כללית שלא מן המנין רשאית להחליף
את הנציגות, לשנות את הרכבה, או להשלימה, אם ירד
מספר חבריה מכל סיבה שהיא; נקבע מספר חברי הנציגות
ומספר חבריה ירד מכל סיבה עד למטה ממספר זה, יועידו
חברי הנציגות הנשארים, תוך עשרה ימים, אסיפה כללית
.שלא מן המנין לשם השלמת הרכב הנציגות
(ג) תקופת–כהונתה של הנציגות, כולל חבריה
שנבחרו לפי סעיף קטן (ב), היא עד לבחירת הנציגות
.החדשה באסיפה הכללית הרגילה הבאה
(ד) החלטות הנציגות יתקבלו ברוב דעות; היו
הדעות לגבי הצעה מסויימת שקולות, רואים את ההצעה
.כנדחית
חשבונות
. (א) הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה, ימסור קבלה16
לכל הכנסה וינהל פנקס הכנסות והוצאות; הגזבר יביא
לאישור האסיפה הכללית הרגילה את הפנקס וכן יביא עמו
את החשבונות והקבלות שקיבל, העתקי הקבלות שמסר
.והמסמכים הנוגעים להם
(ב) הגזבר יערוך דין וחשבון כספי אחת לששה
חדשים; הדין וחשבון יכלול גם את פירוט ההשקעות של
.ההכנסות שהצטברו
(ג) בעל דירה רשאי בכל עת סבירה לעיין בפנקס
ההכנסות וההוצאות, בחשבונות, בקבלות ובמסמכים
.הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי
(ד) הגזבר יפקיד את ההכנסות בחשבון בנק על שם
.הבית המשותף
(ה) שנת הכספים של הבית המשותף תתחיל ביום
בדצמבר של אותה שנה; שנת31 בינואר, ותסתיים ביום1
הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס
בדצמבר הראשון31 הבתים המשותפים ותסתיים ביום
".שלאחר יום הרישום
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
ד ב ר י ה ס ב ר
1117
הלוח משווה בין סעיפי החוק הקיים לבין הסעיפים
.המחליפים אותו בחוק המוצע
אם סעיף מהחוק הקיים לא נכלל בחוק המוצע, מופיע
."בטור סעיפי החוק המוצע הכיתוב "אין
1980-חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם
סעיפי חוק האחריות
למוצרים פגומים
סעיפי חוק דיני ממונות
1
"הגדרת "נזק גוף
400
6
2
402
3
403
)4( (א) למעט פסקה4
404
)4()(א4
375
)(ב4
460
)(ג4אין
5
405
6
406
7
407
8אין
)(א9
401
)(ב9אין
10אין
11אין
12אין
1969-חוק המחאת חיובים, התשכ"ט
סעיפי חוק המחאת חיובים
סעיפי חוק דיני ממונות
)(א1
63
66
67
)(ב1
65
66
)(א2
70
סעיפי חוק המחאת חיובים
סעיפי חוק דיני ממונות
)(ב), (ג2
71
3
)(ב67
4
507
)2()(א508
5
69
6
63
72
7
74
8
73
9אין
10אין
11אין
1973-חוק השבת אבידה, התשל"ג
סעיפי חוק השבת אבידה
סעיפי חוק דיני ממונות
1
684
2
685
3
686
4
687
5
691
6
688
7
689
8
690
9אין
10
692
11
861
12אין
13אין
14אין
ל ו ח ה ש ו ו א ה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1118
1958-חוק ההתיישנות, התשי"ח
סעיפי חוק
ההתיישנות סעיפי חוק דיני ממונות
1
822
2
825 ,824 ,823
3
824
4
849
5
845 ,826
6
831
7
)8(833
8
)1(833
9
)9(833
10
827
11
))(ג1(833 ,)2(833
12
)5(833
13
)6(833
14
837 ,)7(833
15
838
16
837 ,836
17
839
18
840 ,834
א18
850
ב18
851
19
856
20
846
21
848
22אין
23אין
24אין
25אין
26אין
27
858 ,857
28
860
29
997
30
859
1981-חוק חוזה הביטוח, התשמ"א
סעיפי חוק חוזה הביטוח
סעיפי חוק דיני ממונות
1
287
2
288
3
289
4
290
5
291
6
293
7
294
8
296
למעט סיפת סעיף9
)קטן (ד
297
(ד) סיפה9
))(ב2(412
10
298
11
299
(א) רישה12
)(א300
(א) סיפה12
141
)(ב12
)(ב300
13
301
14
309
15
310
16
302
)(ב16
303
)(א17
)(א304 ,295
)2( ,)1()(ב17
)(ב304
)3()(ב17
295
)(א18
)(א305
(ב) רישה18
)(ג305
(ב) סיפה18אין
)(ג18
)(ב), (ג305
19
306
20
307
21
308
22
311
23
)(א), (ב312
24
313
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1119
סעיפי חוק חוזה הביטוח
סעיפי חוק דיני ממונות
25
314
26
315
27
316
28
317
א28
318
29
319
30
320
31
321
32
322
33
323
34
324
35
325
36אין
37
)(א) עד (ג326
38
327
39
328
40אין
41
329
42
330
43
)(א339
)(א44
331
)(ב44
88
)(ג44
331
45
332
46
333
47
334
48
335
49
)(ב339
50
336
51
337
52
340
53
341
54
342
55
343
56
344
57
345
58
346
59
347
סעיפי חוק חוזה הביטוח
סעיפי חוק דיני ממונות
60
348
61
349
62
350
63
351
64
352
65
353
66
354
67
)(א359
68
)(א355
69
356
70
357
)(א71
)(ב359
)(ב71
358
72
360
73אין
74אין
75אין
1974-חוק חוזה קבלנות, התשל"ד
סעיפי חוק חוזה קבלנות
סעיפי חוק דיני ממונות
1
212 ,188
2
199 ,190 ,194
)(א3
203 ,199
)1()(ב3
203
)2()(ב3
202
)1()(א4אין
)2()(א4
497
)(ב4
204
)(ג4
497
5
)5( ,)4(558
)(א6
195
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1120
סעיפי חוק חוזה קבלנות
סעיפי חוק דיני ממונות
)1()(ב6
221 ,211
)2()(ב6
206
7אין
)(א8אין
)(ב8
189
9אין
10אין
11אין
1982-חוק החוזים האחידים, התשמ"ג
סעיפי חוק החוזים האחידים
סעיפי חוק דיני ממונות
1
142
2
143
3
144
4
145
5
)(א146
11-6אין
12
אין
13
אין
14
אין
15
אין
16
147
17
)(א148
18
149
19
150
20
151
21
152
22
860
23
153
24אין
25אין
26אין
27אין
1973-סעיפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג
סעיפי חוק החוזים
)(חלק כללי
סעיפי חוק דיני ממונות
1
99
2
100
3
101
4
102
5
103
6
104
7
105
8
106
9
107
10
108
11
107
12
98
13
110
)(א) עד (ג14
112
)(ד14
111
רישה15
113
סיפה15
111
16
124
17
114
18
115
19
117
20
116
21
415 ,412
22אין
23
8
24
121
25
122
26
123
27
)(א) עד (ג128
28
129
29
)(ד128
30
109
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1121
סעיפי חוק החוזים
)(חלק כללי
סעיפי חוק דיני ממונות
31
117 ,109
32
118
33
119
34
137
35
138
36
139
37
140
38
141
39
2
40
49
41
50
42
51
43
52
44
53
45
54
46
55
48
59
49
57
50
58
51
60
52
418
53
61
54
79
)(א55
80
)(ב55
81
)(ג55
)(ב82
)(א56
84
)(ב56
83
)(ג56
85
(ד) רישה56
)6(419
(ד) סיפה56
)(ב82
57
86
58
)(ב), (ג413
סעיפי חוק החוזים
)(חלק כללי
סעיפי חוק דיני ממונות
(א) רישה59
90 ,87
(א) סיפה59
91
(ב) רישה59
88
(ב) סיפה59
97
)(א60
13
)(ב60
11
)(א), (ב61אין
62אין
63אין
64אין
,)חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה
1970-התשל"א
סעיפי חוק החוזים (תרופות
)בשל הפרת חוזה
סעיפי חוק דיני ממונות
- (א) הגדרות1
" "אכיפה
""הפרה
""נפגע
""נזק
443
6
6
אין
)(ב1אין
2
445
446
3
447
4
450
5אין
6
443 ,117
)(א7
451
)(ב7
452
)(ג7
453 ,117
8
16
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1122
סעיפי חוק החוזים (תרופות
)בשל הפרת חוזה
סעיפי חוק דיני ממונות
)(א9
493
)(ב9אין
10
456 ,454
)(א11
489
)(ב11
488
12
490
13
487 ,466
14
458
(א) רישה15
)(א491
(א) סיפה15
)(א492
)(ב15
)(ב492
)(ג15
)(ב491
16
484
17
495
18
136 עד130
19
)7(558
20
61
)(א21
13
)(ב21
15
22אין
23אין
24אין
25אין
1965-חוק הירושה, התשכ"ה
סעיפי חוק הירושה
סעיפי חוק דיני ממונות
1
694
2
696
)(א), (ב3
697
)(ג3אין
4
698
5
699
)(א), (ב), (ד), (ה6
693 ,700
)(ג6
)4()(ב24
)(א7
701
)(ב7
)5()(ב24
)(ג), (ד7אין
8
702
א8
703
9
704
10
705
) סיפה2(10
693
11
706
12
707
13
708
14
709
15
730 ,700
16אין
17
710
18
711
19
712
20
714
)(א21
718
)(ב)(ג21אין
)(א), (ב), (ג), (ד), (ו22
715
)(ה22
718
)(ז22אין
23
716
24
717
25
719
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1123
סעיפי חוק הירושה
סעיפי חוק דיני ממונות
26
720
)(א27
702
)(ב27
721
28
722
29
723
)(א30
)(א724
)(ב30
725
31אין
32
726
33
723
34
)(א727
35
)2()(ב724
36
728
37
693
)(א38
)(ב727
)(ב38
740
39
)(ב758
40
729 ,693
41
731
42
732
43
733
44
734
45
735
46
)(א736
47
)(ב736
48
737
46
)(א736
47
)(ב736
48
737
49
730
50
700 ,730
51
787
52
738
סעיפי חוק הירושה
סעיפי חוק דיני ממונות
53אין
)(א)(ב54
739
)(ג54אין
55
693
56
743
57
743
58אין
59
744
)(א60
745
)(ב60
746
)), (ד2()(א), (ב61
748
)1()(ב61
747
)(ג61אין
62
749
63
750
64אין
65
751
א65אין
66
752
רישה וסיפה67
753
אמצע67אין
)8( ,)6( ,)4( ) עד1()א(א67
754
)), (ב), (ג7( ,)5()א(א67אין
68
755
69
)(א), (ב756
)(א70
757
)(ב70
)(ג756
71
)(א758
)(א72
759
)(ב72אין
רישא73
)(ג508
סיפה73
761
א73אין
ב73אין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1124
סעיפי חוק הירושה
סעיפי חוק דיני ממונות
ג73אין
ד73אין
74
760
75אין
76אין
למעט סיפה77
762
סיפה77
763
78
764
79
765
80
766
81
)(א767
א81
764
82
769
83
770
84אין
85אין
א85
772
86אין
87אין
88
774
89אין
90אין
91
773
92
776
93
775
94
777
95
)(ב767
96
אין
97
771
98
769
99אין
100
779
101אין
)(א104
782
סעיפי חוק הירושה
סעיפי חוק דיני ממונות
)(ב) עד (ד104אין
105
784
106
783
)(א), (ג), (ד107
785
)(ב107אין
108
793
)(א), (ב109
786
)(ג109
787
)(א), (ב), (ד110
789 ,788
)(ג110אין
)(א)(ג111
789 ,788
)(ב111אין
112
790
113אין
114
791
115
794
116
790
117
792
118אין
119
795
120
796
)(א121
768
)(ב121
797
122
798
123אין
124
798
125
798
126
799
)(א127
801 ,799
)(ב127אין
128
801
129
801
130
803
131
800
132
802
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1125
סעיפי חוק הירושה
סעיפי חוק דיני ממונות
133
802
)(א134
804 ,)(ג84 ,83
)(ב134
804
135
805
136
806
137
807
138
808
139
809
140
810
141
811
142
812
143
813
144
814
145אין
146
815
147
816
148
817
149אין
150אין
151
820
א151אין
152אין
153
818
154
819
)1 למעט (א155
821
)1(א155אין
156אין
157אין
158
אין
159אין
160אין
161אין
,חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
1961-התשכ"ב
סעיפי חוק הכשרות
המשפטית והאפוטרופסות
סעיפי חוק דיני ממונות
1
5
2
17
3
אין
4
19
5
20
6
21
א6
22
7
24
8
אין
9
)(א18
12 עד10אין
13
31
19 עד14
אין
20
24
21
27
46 עד22
אין
47
25 ,)(א24
48
,)7()), (א6()(א24
25 ,)(ב
49
27
65 עד50אין
66
28
78 עד67
אין
רישה79
31
84 עד80
אין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1126
1971-חוק המיטלטלין, התשל"א
סעיפי חוק המיטלטלין
סעיפי חוק דיני ממונות
1
6
2
536
3
683
)(א), (ב4
679
)(ג4אין
5
680
6
681
7
682
8
505 ,504 ,503 ,499
506
)(א9
513
)(ב9
515
)(ג9
517 ,516
)(ד9
)), (ב2()(א520
)(ה9
,)3( ,)1()(א520 ,518
523 ,522 ,521 ,)4(
)(א10
524
)(ב10
)), (ג1()(א), (ב526 ,525
)(ג10
)(ב526
א10
529
)(א11
554
)(ב11
562
)(ג11
561
)(ד11
559
(ה) רישה11
553
(ה) סיפה11
554
12
511
סעיפי חוק המיטלטלין
סעיפי חוק דיני ממונות
)(א13
678 ,6
)(ב13אין
14אין
15אין
16אין
17אין
1968-חוק המכר, התשכ"ח
סעיפי חוק המכר
סעיפי חוק דיני ממונות
1
154
2אין
3
155
)(א4
154
)(ב4אין
)(א5
123
)(ב5
)(ג122
6
2
7
156
8
158
9
50
)(א10
159
)(ב10אין
)(ג10
159
11
165
12
168
)(א13
169
)(ב), (ג13אין
14
)(א169
רישה15
)(א169
סיפה15
170
16
169 ,167
)(א17
169
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1127
סעיפי חוק המכר
סעיפי חוק דיני ממונות
)(ב17
15
)(א18
173
)(ב18
174
19
160
)(א20
55
)(ב20אין
21
161 ,53
22
175
23
163
24
56
25אין
26
162
27אין
28
497
29
172
30אין
)(א31
)3( ,)2(558
)(ב31
554
32
61
33
164
34
)(א508
א34
509
ב34
417
35אין
36אין
37אין
1969-חוק המקרקעין, התשכ"ט
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
" הגדרות "מקרקעין1
,""מפקח
""רשם
""מקרקעין מוסדרים
6
499
))(ב2(508
," הגדרות "שכירות1
"רישום", "ממונה על
"המרשם
אין
2
536
רישה3
538
אמצע539
סיפה540
4
643
5
651
6
502
)(א7
594
)(ב7
595
8
597
9
511
10
)(ב508
11
537
12
537
13
598
14
2
15
499
16
503
17
504
18
505
19
506
20אין
)(א21
)(א600
)(ב21
602
)(ג21
603
22
)(ב600
23
604
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1128
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
24אין
25
)(א526
26
61
27
513
28
515
29
516
)(א29
517
30
518
31
520
)(א32
525
)(ב32אין
33
523
)(א34
)2()(א520
)(ב34
)(ד520
35
521
36
61
37
524
38
525
39
)(א526
40
)1()(ב526
א40
529
41
528
42
527
43
)(א530
44
531
45
514
46
605
47
)(ב530
48
)2()(ב526
49
532
50
534
51
535
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
הגדרות- )(ג52
,""בית", "בית משותף
"בעל דירה", "רכוש
"משותף
607
" הגדרת "דירה- 52
499
53אין
54
609
הגדרת "תקנון בית55
"משותף
607
)(א55
608
(ב) רישה55
)(ב609
(ב) סיפה55
)(ג609
)(ג55
607
612
)(א56
610
)(ב56אין
)(א57
)(ב608
)(ב57
)(ג608
)(ג57
)(ב612
58
615
59
622
א59
624
ב59
625
ג59
626
ד59
627
ה59
623
ו למעט59
)1()ו(ד59
633
)1()ו(ד59אין
))ז(ז59 ז (למעט59
629
) ז (ז59 אין
ח59
628
)(א) עד (ד60
635
) (ה60
אין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1129
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
61
)(א613
)(א62
)(ג612 ,)(ב613
)(ב62
)(ג613
)(ג62
)(א), (ב614
63
)(ד614
64
)(ה614
65
)(א617 ,)(א616
)(א66
אין
)(ב66
)(ד617
)(א67
)(ב617
)(ב67
)(ג617
68
)(ב617
69
)(ב616
70
)(ג618
(א) רישה71
)(א),(ב618
(א) סיפה71
619
)(ב) עד (ד71
620
הגדרות- א71
,""זכויות בנייה
""הרחבה
630
הגדרת "חוק- א71
"התכנון והבנייה
6
ב למעט סעיף71
)קטן (ג
631
)ב(ג71אין
71 ג למעט סעיף71
)ג(ג
632
)ג(ג71
אין
ד71
636
77 עד72אין
," הגדרות "בית- א77
"בעל דירה", "בית
משותף", "תקנון בית
"משותף
637 ,499
" הגדרת "דירה- א77
498
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
ב77
638
ג77
)(ה614 ,639
ד77
640
ה77
641
ו77
642
78
598
)(א), (ב79
543 ,541
)(ג79
542
80
511
81
545
82אין
83
598 ,550 ,549
84אין
)(א85
645
)(ב85
511 ,509 ,507
86
646
87
647
רישה88
648
סיפה88אין
89
649
90
650
רישה91אין
סיפה91
644
92
652
)(א), (ב93
653
)(ג93
)2()(ב598
94
654
95
656
רישה96
655
סיפה96
657
97
)(א658
)(א), (ב98
659
)(ג98
)(ב658
)(א99
662
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1130
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
)(ב99אין
100
666
101
)(א665
)(א102אין
(ב) רישה102
)(א667
(ב) סיפה102אין
)(ג102אין
)(ד102
)(א667
)(א103
)(ב667
(ב) רישה103
663
(ב) סיפה103אין
104
668
105אין
106
662
107אין
108אין
109אין
110אין
111אין
112אין
113אין
114אין
115אין
116אין
117אין
118אין
119אין
120אין
121אין
122אין
123אין
124אין
125
596
למעט סיפת סעיף126
)קטן (א
669
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
(א) סיפה126אין
)(א127
)(א674
)(ב127
675
)1(ב127
)(ג669
)(ג127
)(ג674
128
670
129
671
130
672
131
)(ב674
132
676
רישה133
673
סיפה133
)(ב674
134אין
135אין
135אין
136אין
137אין
138אין
139אין
140אין
141אין
142אין
143אין
144אין
145אין
146אין
147אין
148אין
149אין
150אין
151אין
152אין
153אין
154אין
155אין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1131
סעיפי חוק המקרקעין
סעיפי חוק דיני ממונות
156אין
א157
677
158אין
159אין
160אין
161
501
162אין
163אין
165 עד164אין
166אין
167אין
168אין
169אין
170אין
תוספת
) (הגדרות1 לתקנון המצוי1
2
611
3 לתקנון המצוי2
4 לתקנון המצוי3
5 לתקנון המצוי4
6 לתקנון המצוי5
)(א7 לתקנון המצוי6
)(ב7 לתקנון המצוי7
8 לתקנון המצוי8
9 לתקנון המצוי9
10 לתקנון המצוי10
11 לתקנון המצוי11
12 לתקנון המצוי12
13 לתקנון המצוי13
14 לתקנון המצוי14
15 לתקנון המצוי15
16 לתקנון המצוי16
1968-חוק המתנה, התשכ"ח
סעיפי חוק המתנה
סעיפי חוק דיני ממונות
1
176
2
176
178
3
179
4
185
)(א5
181
)(ב), (ג5
)(א182
רישה6
187
סיפה6אין
7אין
8אין
1979-חוק הנאמנות, התשל"ט
סעיפי חוק הנאמנות
סעיפי חוק דיני ממונות
1
563
2
564
)(א3
567
)(ב3
568
)(ג3
574
4
575
5אין
למעט הסיפה6
)(ג576
סיפה6
)(ב580
)(א7
)(א577
)(ב7
577 ,440
(א) עד (ג) רישה8
578
(ג) סיפה8
)8(558
9
579
(א) רישה10
)(ב576
(א) סיפה10
)(ד576
)(ב10
434
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1132
סעיפי חוק הנאמנות
סעיפי חוק דיני ממונות
)(ג10
438
)(ד10
437
11אין
)(א12
)(א580
)(ב12
)(ד580
(ג) רישה12
)(א584
(ג) סיפה12
)(ג580
13
581
14
)2()(ג511
15
583
16
)(א589
)(א17
565 ,564
)(ב17
566
)(ג17
586
)(א18
)(ג587
)(ב), (ג18
590
)(א19
)(ב584
)(ב19
)(ב587
20
582
)(א21
)(א569
)(ב21
)(א570
)(ג21
)(ב569
)(ד), (ה21
571
22
572
)(א23
)(א587
)(ב23
)(א588
24
593
25אין
26אין
27אין
28אין
29
אין
30אין
31אין
32אין
סעיפי חוק הנאמנות
סעיפי חוק דיני ממונות
33אין
34אין
35אין
36
591
37אין
38אין
39
585
40
592
41
אין
42אין
43אין
44אין
45אין
46אין
]פקודת הנזיקין [נוסח חדש
סעיפי פקודת הנזיקין
סעיפי חוק דיני ממונות
1אין
," הגדרות "מעביד2
"ו"עובד
362
," הגדרות "מיטלטלין2
,""מקרקעין", "נכס
"ו"פגיעה
6
שאר ההגדרות2אין
רישה3
)(א363
סיפה3
364
445
4
4
)(א5
375
)(ג-)(ב5אין
6
372
7
378
א7
379
ב7
380
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1133
סעיפי פקודת הנזיקין
סעיפי חוק דיני ממונות
ג7
381
ד7
382
ה7
385
ו7
383
8
377
9אין
10אין
11
79
12
367
13
368
14
369
15אין
16אין
17אין
18אין
)(א19אין
)(ב19
469
)(ג19
371
)(ד19אין
20אין
21אין
22אין
)(א23
388
)(ב23אין
)1(24
374
)3( ,)2(24
389
)4(24אין
)5(24
389
)6(24אין
)7(24אין
)8(24
)1(389
25אין
26
390
)1(27אין
סעיפי פקודת הנזיקין
סעיפי חוק דיני ממונות
)2(27אין
)3(27
391
)4(27אין
)5(27אין
)6(27
391
28אין
רישה29
392
סיפה29אין
30אין
רישה31
392
סיפה31אין
32אין
33אין
34אין
א34אין
35
386
36
)(ג386
37אין
38
409
39
409
40
409
41
408
א41אין
ב41אין
ג41אין
42
394
)1(43אין
)2(43
395
44
396
45אין
46אין
47אין
48
396
א48
397
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1134
סעיפי פקודת הנזיקין
סעיפי חוק דיני ממונות
ב48אין
49
392
50אין
51אין
52
392
53
אין
54
392
55אין
56אין
57אין
58אין
59אין
60אין
61אין
)(א62
399
)(ב62
399 ,376
)(א63
387
)(ב63אין
)2( ,)1(64
365
)3(64אין
65
460
66
460
67אין
(א) רישה68
460
(א) סיפה68אין
)(ב), (ג68אין
69אין
70אין
71
447
72
443
73
447
74
447
75אין
סעיפי פקודת הנזיקין
סעיפי חוק דיני ממונות
)1(76
457 ,454
)2(76אין
77
446
78
הגדרת תלויים
470
443
79אין
רישה80
470
סיפה80אין
)1(81
484
)2(81אין
82אין
83אין
)(א84
83
)(ב84
84
85אין
86
484
87אין
88אין
89
,)1(833 ,830 ,829
842
90אין
91אין
92
384
93אין
,)חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף
1964-התשכ"ד
סעיפי חוק לתיקון דיני
הנזיקין האזרחיים (הטבת
)נזקי גוף
סעיפי חוק דיני ממונות
1
480
2
481
3אין
רישה4
481
אמצע4אין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1135
סעיפי חוק לתיקון דיני
הנזיקין האזרחיים (הטבת
)נזקי גוף
סעיפי חוק דיני ממונות
סיפה4
484
למעט סיפה5
482
סיפה5אין
6אין
7אין
8אין
9אין
10
860
1967-חוק הערבות, התשכ"ז
סעיפי חוק הערבות
סעיפי חוק דיני ממונות
1
257 ,256
2
81
3
257 ,256
(א), (ב) רישה4
260-259
(ב) סיפה4אין
)(ג4אין
5
261
6
265
)(א7
)(א262
)(ב7
847
)1( למעט ס"ק8
264 ,263
)1(8אין
9
)1(267 ,266
(א) רישה10
)3(267
(א) סיפה10אין
)(ב10
)3(267
11
268
12
)(ב), (ג413
רישה13
79
אמצע13
76
סיפה13
אין
14
269
סעיפי חוק הערבות
סעיפי חוק דיני ממונות
)(א15
)(א), (ב270
16
258
רישה17
81
סיפה17
)2(267
18
272
19
271
20
274
21
275
22
276
23
277
24
278
25
279
26
280
27
281
28
282
29
283
30
284
31
273
32
285
33אין
34
286
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1136
1979-חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט
סעיפי חוק עשיית עושר
ולא במשפט
סעיפי חוק דיני ממונות
)(א1
) (א410
415
)(ב1
) (ב410
2
419
3
416
4
)(א), (ד413
5
414
)(א6אין
)(ב6
860
)(ג6אין
7אין
1967-חוק השומרים, התשכ"ז
סעיפי חוק השומרים
סעיפי חוק דיני ממונות
)(א1
421
)(ב1
)(א423
)(ג1
)(א424
)(ד1
)(א425
)(א2
)(ב423
(ב) רישה2
)(ב424
(ב) סיפה2
)(ג424
)(ג2
)(ב425
)(ד2
428
3
430
4
429
)(א5אין
)(ב5
418
6
427
7
433
8
431
9
)6(558
10
61
סעיפי חוק השומרים
סעיפי חוק דיני ממונות
11
432
) (א) עד (ד12
426
)(ה12
)6( ,)5(558
13
422
14אין
15אין
16אין
1971-חוק השכירות והשאילה, התשל"א
סעיפי חוק השכירות
והשאילה
סעיפי חוק דיני ממונות
1
230
)(א2
6
)(ב2
231
)(ג2אין
3
123
4
2
)(א5
232
233
)(ב5
50
)(ג5
)(א234
)1(6
242
)2(6
244
)(א7
)2( ,)1()(א), (ד236
(ב) למעט סיפה7
)(ב236
(ב) סיפה7
56
8
243
)1()(א9
)(א245
)2()(א9
497
)(ב), (ג9
)(א245
10
130 עד136
11
235
12אין
)(א13
237
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1137
סעיפי חוק השכירות
והשאילה
סעיפי חוק דיני ממונות
)(ב13
55
)(א14
238
)(ב14
)(א53
15אין
16
239
17
240
18
248
19
125
126
20
249
21
548
סיפה21
71
22
546 ,547 ,)(א545
רישה22
)(א545
סיפה22
546
23אין
24
251
25
61
26
252
27
253
550
)(א28
254
)(ב28אין
)(א29
255
)(ב29
125
126
30
551
31
אין
32אין
33אין
34אין
1965-חוק השליחות, התשכ"ה
סעיפי חוק השליחות
סעיפי חוק דיני ממונות
1
33
2
34
3
36
4
35
5
37
)(א), (ב6
39
)(ג6
40
7
41
8
439 ,438 ,434 ,42
441 ,440
)(א9אין
)(ב9
43
(א) רישה10
44
(א) סיפה10אין
)(ב10
44
11
45
12
)1(558
13
61
14
)(א), (ב46
15
)(ג), (ד46
16
38
17
47
18אין
19אין
20אין
21אין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1138
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
קיצורי שמות החוקים המופיעים בכותרות השוליים
.שמות החוקים וקיצוריהם מסודרים על פי סדר האלף–בית
קיצור שם בנוסח שם החוק הקיים
פגם1980-חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם
הגנד1972-חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב
המח1969-חוק המחאת חיובים, התשכ"ט
אבד1973-חוק השבת אבידה, התשל"ג
ישן1958-חוק ההתיישנות, התשי"ח
בטח1981-חוק חוזה הביטוח, התשמ"א
קבל1974-חוק חוזה קבלנות, התשל"ד
חוא1982-חוק החוזים האחידים, התשמ"ג
חוכ1973-חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג
חות1971-חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
ירש1965-חוק הירושה, התשכ"ה
כשר1962-חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
מיט1971-חוק המיטלטלין, התשל"א
מכר1968-חוק המכר, התשכ"ח
מק1969-חוק המקרקעין, התשכ"ט
תק *התקנון המצוי בתוספת הראשונה לחוק המקרקעין
נאמ1979-חוק הנאמנות, התשל"ט
נזק]פקודת הנזיקין [נוסח חדש
הטב1964-חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד
ערב1967-חוק הערבות, התשכ"ז
עוש1979-חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט
שמר1967-חוק השומרים, התשכ"ז
שכר1971-חוק השכירות והשאילה, התשל"א
שלח1965-חוק השליחות, התשכ"ה
1139
ההסבר לדברי נספחים
נספח א' לדברי ההסבר
קיצורי שמות החוקים המופיעים בדברי ההסבר
.שמות החוקים וקיצוריהם מסודרים על פי סדר האלף–בית
קיצור השם בדברי ההסבר
שם החוק הקיים
חוק האחריות למוצרים פגומים1980-חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם
חוק איסור לשון הרע1965-חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה
חוק הגנת הדייר1972-חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב
חוק ההתיישנות1957-חוק ההתיישנות, התשי"ז
חוק המחאת חיובים1969-חוק המחאת חיובים, התשכ"ט
חוק השבת אבידה 1973-חוק השבת אבידה, התשל"ג
חוק חוזה הביטוח1981-חוק חוזה הביטוח, התשמ"א
חוק חוזה קבלנות1974-חוק חוזה קבלנות, התשל"ד
חוק החוזים האחידים1982-חוק החוזים האחידים, התשמ"ג
חוק החוזים1973-חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג
חוק התרופות1970-חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
חוק יחסי ממון1973-חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג
חוק הירושה1965-חוק הירושה, התשכ"ה
חוק הכשרות1962-חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
חוק המיטלטלין1971-חוק המיטלטלין, התשל"א
חוק המכר 1968-חוק המכר, התשכ"ח
חוק המקרקעין 1969-חוק המקרקעין, התשכ"ט
התקנון המצוי
* התקנון המצוי בתוספת הראשונה לחוק המקרקעין
חוק המשכון1967-חוק המשכון, התשכ"ז
חוק המתנה1968-חוק המתנה, התשכ"ח
חוק הנאמנות1979-חוק הנאמנות, התשל"ט
חוק הנזיקים האזרחיים1952-חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב
פקודת הנזיקין]פקודת הנזיקין [נוסח חדש
חוק הטבת נזקי גוף1964-חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד
חוק העונשין1977-חוק העונשין, התשל"ז
חוק הערבות1967-חוק הערבות, התשכ"ז
חוק עשיית עושר1979-חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט
חוק השומרים1967-חוק השומרים, התשכ"ז
חוק השכירות והשאילה1971-חוק השכירות והשאילה, התשל"א
חוק השליחות1965-חוק השליחות, התשכ"ה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1140
בנספח זה כלולים סעיפים מהחוקים הקיימים, שמוצע
.לבטלם ושלא נכללו בחוק המוצע
החוקים מופיעים לפי סדר האלף–בית. תחת כותרת כל
חוק, מובאים הסעיפים מאותו חוק שלא נכללו. כל סעיף
מהחוק הקיים מצוטט במלואו ומלווה בדברי הסבר לסיבת
.אי הכללתו בחוק המוצע
חוק האחריות למוצרים פגומים
. הגנות4"
- 12 (ג) היה הנפגע למטה מגיל
;)4()) לא תחול ההגנה האמורה בסעיף קטן (א1(
) לא יפחית בית משפט פיצויים לפי סעיף2(
".)קטן (ב
:ד ב ר י ה ס ב ר
(ג) לחוק הקיים הושמט, מאחר שהוראות פרק4 סעיף
) המוצעות אינן מגבילות409 עד362 הנזיקין (סעיפים
את אחריותו של הקטין. יתכן אמנם שהקטינות תמנע
את התגבשות היסוד הנפשי, ככל שהוא רלוונטי לצורך
העוולה הנדונה, אך אם לא כך הדבר, יחולו הדינים
הרגילים. בדומה, אין לקבוע הוראה שונה לגבי קטין לענין
המוצע) או לעניין375 הגנה של הסתכנות מרצון (סעיף
.) המוצע460 התרשלות תורמת (סעיף
****
. תחולת פקודת הנזיקין8"
לכל ענין שאין לגביו הוראה מיוחדת בחוק זה יחולו על
גרימת נזק על ידי מוצר פגום הוראות פקודת הנזיקין [נוסח
".חדש], בשינויים המחויבים
ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים
****
. סייג לתחולה9"
".(ב) חוק זה לא יחול על נזק שנגרם מחוץ לישראל
:ד ב ר י ה ס ב ר
.לענין זה יחולו הדינים הכלליים של ברירת הדין
****
. שמירת דינים10"
חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין (נוסח
".חדש) או לפי כל דין אחר
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים
****
. ביצוע11"
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל
".ענין הנוגע לביצועו
:ד ב ר י ה ס ב ר
המוצע המסמיך861 ההוראה מיותרת, לאור סעיף
את שר המשפטים להתקין תקנות בנוגע לביצוע החוק
.המוצע
****
. תחילה12"
תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום ששה
".חדשים מיום קבלתו בכנסת
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע מצויה בסעיף
.המוצע
חוק המחאת חיובים
. המחאות אחרות9"
הוראות חוק זה יחולו גם על המחאת זכות או חבות שאינן
".נובעות מחיוב
:ד ב ר י ה ס ב ר
74 עד63 עיסוקו של פרק המחאת חיובים (סעיפים
המוצעים) הוא ביחסיו של החייב עם הממחה ועם הנמחה
.ולסעיף זה אין משמעות בהקשר של שלושת הצדדים
****
. תחולה10"
הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות
לענין הנדון; הן אינן חלות על המחאות לפי מסמכים
".סחירים
:ד ב ר י ה ס ב ר
מיותרת לאור כללי הפרשנות10 הרישה של סעיף
הרגילים. הסיפה של הסעיף מיותרת, מאחר שכאשר מסמך
סחיר עובר מיד ליד, יחול הדין המיוחד, אך אין בכך כדי
.לשלול את האפשרות להמחות זכות מכוח שטר
****
נספח ב' לדברי ההסבר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1141
. הוראת מעבר11"
זכות הנובעת מחיוב שנוצר לפני תחילת חוק זה, המחאת
".מקצתה טעונה הסכמת החייב
:ד ב ר י ה ס ב ר
המוצע מורה, כי על חיובים שנוצרו לפני993 סעיף
תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם. על כן, אין צורך
בהוראה הקובעת מה דינה של המחאת חלקה של זכות
.שנוצרה לפני יום התחילה
חוק השבת אבידה
. עבירות9"
מאסר- מי שאינו מקיים את המוטל עליו לפי חוק זה, דינו
". לירות2,000 ששה חדשים או קנס
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה בוטלה, מאחר שהפרת החובה המוטלת על
מי שמוצא ונוטל אבידה אינה עולה כדי מעשה שמצדיק
הטלת אחריות פלילית. עם זאת, יתכנו נסיבות שבהן אי
מילוי חובות השבת אבידה יהיה בהן עבירה על סעיף
לחוק העונשין, כך אם בזמן המציאה סבור המוצא383
שניתן לגלות את הבעלים באמצעים סבירים ולמרות זאת
הוא נוטל את המציאה בכוונה לשלול אותה שלילת קבע
.מבעליה
****
. תחולה12"
הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות
".לענין הנדון
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים
****
. ביטולים13"
- בטלים
; למג'לה770 ) סעיף1(
,]) לפקודת המשטרה [נוסח חדש6(94 ) סעיף2(
".1971-התשל"א
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכיוון שמיצתה את עצמה
****
. תחילה14"
באוגוסט31( תחילתו של חוק זה ביום ג' באלול התשל"ג
".)1973
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע מצויה בסעיף
.המוצע
חוק חוזה הביטוח
. תוצאות של החמרת הסיכון18"
(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח
,להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול
זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה; לא ביטל המבטח
את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך קיומו על אף
".השינוי
:ד ב ר י ה ס ב ר
(ב) הושמטה כמיותרת, שהרי גם בלי18 הסיפה לסעיף
שהדבר נאמר מפורשות, ברור שהחוזה נמשך אם המבטח
.לא ביטל אותו
****
. תחולת חוק השליחות36"
המוצעים יחולו35 עד33 על שליחות כאמור בסעיפים
, בשינויים1965-הוראות חוק השליחות, התשכ"ה
".המחויבים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת. עקרונות חוק השליחות
יחולו על הסעיפים הנוגעים לסוכן הביטוח, מכוח תחולת
. המוצעים) על כל שלוח47 עד33 פרק השליחות (סעיפים
****
. תחולה40"
הוראות פרק זה יחולו על כל סוגי ביטוח זולת אם יש
בפרק אחר של חוק זה או בחוק אחר הוראות מיוחדות
".לענין הנדון
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים
****
. שמירת דינים73"
הוראות חוק זה יחולו כשאין בפקודת ביטוח רכב מנועי
, או בחוק אחר הוראות מיוחדות1970-[נוסח חדש], התש"ל
".לענין הנדון
:ד ב ר י ה ס ב ר
פרק חוזה הביטוח יחול על כל חוזי הביטוח, ובכללם
,]גם על חוזים לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש
, בכפוף לתכלית החקיקה ולהקשר הדברים1970-התש"ל
.וכן יחולו כללי הפרשנות הרגילים
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1142
. ביטולים74"
- בטלים
;)1323(1904 ) חוק הביטוח העותמאני משנת1(
-) חוק הבטחת תגמולי ביטוח לצד שלישי, התשל"ז2(
".1976
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכוון שמצתה את עצמה
****
. תחילה והוראת מעבר75"
(א) תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשמ"ב
(א) שלושה28 ); אולם תחילתו של סעיף1982 בינואר1(
.חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות
(ב) על חוזה ביטוח שנעשה לפני תחילתו של חוק זה
יוסיף לחול הדין הקודם; לענין התחולה רואים חידוש חוזה
".ביטוח כעשייתו
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
המוצע מורה, באופן דומה להוראת993 המוצע. סעיף992
המעבר הקיימת כיום בחוק חוזה הביטוח, כי על חיובים
.שנוצרו לפני תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם
חוק חוזה קבלנות
. תרופות בשל פגם4"
(א) לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר לאחר שהמזמין
- (א), רשאי המזמין3 עשה כאמור בסעיף
לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת הוצאותיו
".הסבירות
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור תחולתו של פרק הפיצויים
454 בחלק המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
המוצעים). הוצאות המזמין לתיקון הפגם תיחשבנה492 עד
בדרך כלל כנזק, שעל הקבלן לראותו כתוצאה מסתברת של
המוצע, ולענין הסבירות של הוצאות456 ההפרה לפי סעיף
המוצע (החלות ככלל גם458 המזמין יחולו הוראות סעיף
לענין זכות השיפוי העומדת לנפגע לגבי הוצאות שהוציא
לשם מניעת הנזק או הקטנתו). שלא כמו בפרק חוזה
שכירות, שם קיימת התייחסות מפורשת לזכות התיקון של
השוכר, בענייננו אין ספק כי המזמין שהוא בדרך כלל בעל
.) המוצע245 הנכס, זכאי לתקנו (סעיף
****
. שמירת תרופות7"
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתרופה אחרת בשל הפרת
".חוזה
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסעיף הושמט לאור תחולתו הכללית של חלק
עד443 המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
המוצעים). ככלל, אין בתרופות לפי פרק חוזה קבלנות498
המוצעים) כדי להוציא תרופות אחרות221 עד188 (סעיפים
.הקיימות למי שהופר כלפיו חיוב
****
. תחולה8"
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות
מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן
".ההסכם בין הצדדים
:ד ב ר י ה ס ב ר
(א) מיותר לאור כללי הפרשנות הרגילים. כמו8 סעיף
כן, הוראותיו של החוק המוצע ניתנות במרביתן להתנאה
.ואין מקום לציין זאת במפורש
****
. אי תחולת המג'לה9"
בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול הספר השני של
.המג'לה
. עצמאות החוק10
לדבר המלך46 בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן
".1947-1922 ,במועצתו לארץ–ישראל
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות לא נכללו מכוון שהן מיצו את עצמן
****
. תחילה והוראות מעבר11"
באוקטובר17( תחילתו של חוק זה ביום א' בחשון התשל"ה
); על חוזה קבלנות שנעשה לפני תחילתו יוסיף לחול1974
".הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
המוצע מורה, באופן דומה, כי על חיובים993 המוצע. סעיף
.שנוצרו לפני תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1143
חוק החוזים האחידים
. בקשה לאישור חוזה אחיד12"
(א) ספק רשאי לבקש מבית הדין לאשר שאין תנאי מקפח
בחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו
.עם לקוחות
(ב) המשיבים לבקשת אישור יהיו היועץ המשפטי
לממשלה או בא כוחו, מי שנקבעו כמשיבים בתקנות, וכן
.מי שבית הדין מצא לנכון להזמין כמשיב
(ג) הגישה המדינה בקשה לפי סעיף קטן (א) ולדעת בית
הדין אין להסתפק, בנסיבות הענין, במשיבים לפי סעיף
קטן (ב), רשאי בית הדין למנות עורך דין שאינו עובד
המדינה להתייצב כמשיב לפניו ולטעון טענותיו, והוא
יהיה רשאי לערער על החלטת בית הדין כאמור בסעיף
,; שכרו של עורך הדין והוצאותיו, כפי שיקבע בית הדין10
.ישולמו מאוצר המדינה
. אישור חוזה13
בית הדין רשאי לתת את האישור לחוזה אחיד או לסרב
לתתו מחמת תנאי מקפח שיפרט; תנאי שבית הדין מצא
.מקפח דינו כדין תנאי שבית הדין ביטל
. כוחו של אישור14
(א) תקופת תקפו של אישור לחוזה אחיד היא חמש
שנים מיום מתן האישור או תקופה קצרה יותר שקבע
.בית הדין
(ב) בתקופת תקפו של אישור לא תישמע בבית הדין טענה
שיש בחוזה האחיד תנאי מקפח, ולא תישמע טענה כזאת
בבית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד, אף
.אם נכרת לפני מתן האישור
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית הדין, לבקשת
היועץ המשפטי לממשלה, לבטל תנאי בחוזה אחיד שניתן
עליו אישור, אף בתוך תקופת תקפו של האישור, אם מצא
.שקיימות סיבות מיוחדות המצדיקות ביטול זה
. ציון אישור15
אישר בית הדין חוזה אחיד, רשאי הספק לציין זאת על
פני החוזים שהוא עושה לפיו; עשה כן, יציין גם את מועד
".תפוגת האישור
:ד ב ר י ה ס ב ר
מוצע לבטל את הליך אישורו של חוזה אחיד בידי
בית הדין לחוזים אחידים. הניסיון הראה, כי בהליך זה
נעשה שימוש אשר אינו מאפשר הקצאה נכונה של משאבי
הציבור. על כן, מבחינת ההגנה על לקוחות ושמירה על
,האינטרס הציבורי, מוצע לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה
הממונה על האינטרס הציבורי בתחום זה, להתמקד בהליך
בקשת ביטולם של תנאים מקפחים בחוזים אחידים אשר
מגשים טוב יותר את מטרת חקיקתו של חוק החוזים
.האחידים
****
. שמירת דינים24"
הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין שעל פיו עשוי
חוזה או תנאי שבחוזה להיות בטל או ניתן לביטול, ולא
".ימנעו טענה נגד חוזה או תנאי שבחוזה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת, מאחר שהוראות
הכלליות של דיני החיובים ודיני החוזים וכן דינים אחרים
שאינם כלולים בחוק המוצע, יחולו, לפי העניין, על חוזים
.אחידים ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. ביטול26"
החוק- (להלן1964-חוק החוזים האחידים, התשכ"ד
". בטל- )הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכוון שמיצתה את עצמה
****
. תחילה, תחולה והוראות מעבר27"
(א) תחילתו של חוק זה ששה חדשים מיום פרסומו
.ברשומות
(ב) על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף
לחול החוק הקודם; לענין התחולה רואים חידוש חוזה
.ככריתתו
(ג) החלה המועצה להגבלים עסקיים בדיון לפי החוק
הקודם לפני תחילתו של חוק זה, תסיים את הדיון לפי
.החוק הקודם אף לאחר תחילתו של חוק זה
(ד) אישור שהמועצה להגבלים עסקיים נתנה לחוזה
.אחיד כוחו יפה עד לתום התקופה שלה ניתן
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת בית הדין לפי
(ב) תחול גם על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של18 סעיף
".חוק זה
:ד ב ר י ה ס ב ר
. לחוק המוצע992 הוראת התחילה מצויה בסעיף
המוצע מורה, באופן דומה, כי על חיובים שנוצרו993 סעיף
.לפני תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם
חוק החוזים
. שמירת דינים22"
".אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1144
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, שהרי אין בזכות הביטול לפי פרק
לחוק22 עד13 ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו (סעיפים
החוזים) כדי להוציא תרופות אחרות הקיימות למי שרצונו
נפגם. כך, למשל, תרופות בשל עוולה לפי פרק הנזיקין או
תרופות לפי חוקים חיצוניים לחוק המוצע (כגון חוק הגנת
.)1981-הצרכן, התשמ"א
****
. תחולה61"
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות
.מיוחדות לענין הנדון
(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין
ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן
".בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה
:ד ב ר י ה ס ב ר
.סעיף קטן (א) מיותר, לאור כללי הפרשנות הרגילים
סעיף קטן (ב) לא נכלל בחוק המוצע, מאחר שזה מסדיר
במפורש את ההוראות החלות על פעולות משפטיות
,ואת ההוראות החלות על חיובים באופן כללי (בין היתר
, המוצעים97 עד48 המוצעים, וסעיפים16 עד7 בסעיפים
.)בהתאמה
****
. ביטולים62"
- בטלים
– והספר השנים1007 עד1003– ו949 ,948 ,658 ) סעיפים1(
;עשר של המג'לה
לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני64 ) סעיף2(
.)1879 ביוני21( 1296 ברג'ב2 מיום
. עצמאות החוק63
לדבר המלך46 בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן
".1947-1922 ,במועצתו לארץ–ישראל
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות לא נכללו מכוון שהן מיצו את עצמן
****
. תחילה והוראת מעבר64"
באוגוסט29( תחילתו של חוק זה ביום א' באלול התשל"ג
); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול1973
".הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
המוצע, מורה באופן דומה להוראת993 המוצע. סעיף992
המעבר הקיימת כיום בחוק החוזים, כי על חיובים שנוצרו
.לפני תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם
)חוק החוזים (תרופות
. הגדרות1"
- (א) בחוק זה
. לרבות מניעת–ריווח- ""נזק
גם הפרת- (ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת–חוזה
".חיוב מחיוביו במשמע
:ד ב ר י ה ס ב ר
)הגדרת נזק בסעיף קטן (א) יחד עם סעיף קטן (ב
הושמטו לאור חלק משנה תרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
המוצע באותו חלק משנה445 המוצעים). סעיף498 עד443
קובע, כי תרופות נתונות למי שנפגע מהפרת חיוב. פרק
הפיצויים קובע את זכאותו של הנפגע לפיצויים (סעיפים
.) המוצעים492 עד454
****
. אכיפה בעסקה טעונת רישום5"
ניתן צו–אכיפה על חיוב להקנות נכס או זכות בנכס
,וההקניה טעונה רישום בפנקס המתנהל על פי חיקוק
ייעשה הרישום בתוקף צו–האכיפה ולפי האמור בו כאילו
".נעשה לבקשת הצדדים
:ד ב ר י ה ס ב ר
לתקנות המקרקעין31 ההוראה מיותרת לאור תקנה
.1969-(ניהול ורישום), התש"ל
****
. השבה לאחר ביטול9"
(ב) בוטל החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על מה
".שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה נמחקה בשל היותה מיותרת
****
. שמירת דינים22"
(א) אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת
,פסק–דין הצהרתי, צו–עשה או לא–תעשה, לשעה או לתמיד
.החלטות–ביניים או כל סעד אחר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1145
–(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק המסדיר יחסי
".עבודה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת. לגבי סעיף קטן (א), הסעדים שמחוץ
לחוק המוצע ובפרט לגבי חלק המשנה הדן בתרופות בשל
הפרת חיוב, נשמרים ככל שהם קיימים ואין צורך לציין
זאת במפורש. סעיף קטן (ב) מיותר לאור כללי הפרשנות
.הרגילים
****
. ביטול23"
לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני111 עד106 סעיפים
. בטלים- )1879 ביוני21( 1296 רג'ב2 מיום
. עצמאות החוק24
לדבר–המלך46 בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן
".1947-1922 ,במועצתו לארץ–ישראל
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות לא נכללו מכוון שהן מיצו את עצמן
****
. תחילה והוראת מעבר25"
במרס27( תחילתו של חוק זה ביום א' בניסן התשל"א
); על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף1971
".לחול הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
לחוק25 המוצע מורה, בדומה לסעיף993 המוצע. סעיף
התרופות הקיים, כי הוראות הדין הקודם יחולו על תרופה
.בשל הפרת חיוב שנוצר לפני יום התחילה
חוק הירושה
. כשרות אדם לרשת: בני אדם3"
(ג) לעניין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם
".בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור היותה מובנית מאליה, ואין
בהשמטה כדי לשנות מהדין הקיים. יודגש, כי גם אם על
פי הדין הדתי של עדה זו או אחרת אין לילד כאמור זכות
לרשת, אין בכך כדי לגרוע מזכות שניתנה לו על פי החוק
.הכללי
****
. עסקאות אחרות בזכות היורש7"
(ג) העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים זכויות
אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון; הם שוללים מן
.היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון
(ד) זכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה
ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק
.העיזבון
:ד ב ר י ה ס ב ר
(ג) מיותרות: ראשית, ברור7 שתי ההוראות שבסעיף
כי יורש אינו יכול להקנות אלא את מה שיש לו. שנית, אין
הצדקה לציין דווקא את האיסור להסתלקות יורש שהעביר
את זכויות בעיזבון לאחר. ככל שנעשתה פעולת הסתלקות
בניגוד לפעולה קודמת של העברת זכויות בעיזבון לצד
ג', יחולו הדינים הכלליים ואין בהסתלקות דווקא ייחוד
גם הוראת695 המצדיק פירוט מפורש. נוכח הוראת סעיף
(ד) לחוק הקיים מיותרת (וראו דברי ההסבר לסעיפים7 סעיף
.) המוצעים700– ו695
****
. ירושה מכוח אימוץ16"
(א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן
.יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ
(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את
קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה
הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את
.המאומץ
(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם
הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את
".המאומץ
:ד ב ר י ה ס ב ר
נוכח הקשיים המוסריים והפרקטיים, מוצע להשוות
את מעמדו של ילד מאומץ לילד טבעי ולבטל את ההוראה
המיוחדת שבחוק הקיים, השומרת על קשר מסוים בין
המאומץ למשפחתו הביולוגית (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
.)" המוצע בהגדרת המונח "קרוב693
****
. הפקדת צוואה21"
(ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד
מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב
בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר
.ביום ההפקדה
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל
".בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1146
:ד ב ר י ה ס ב ר
(ב) מיותרת. ברי, כי מועד ההפקדה21 הוראת סעיף
יכול להוות ראיה לכך שתאריך ההפקדה הוא התאריך
המאוחר ביותר שבו נעשתה הצוואה. ועוד, הואיל והרשם
לעניני ירושה אינו מחויב לבדוק את תוכן הצוואה בעת
.ההפקדה, לא ניתן לקבוע ראיה לכאורה לזהות המצווה
.(ג) הושמטה מאחר שהיא מובנת מאליה21 הוראת סעיף
****
. צוואה בפני רשות22"
".(ז) לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת סעיף קטן (ז) בוטלה, שכן לא נמצאה הצדקה
.ממשית להקנות לנוטריון מעמד של רשות לעניין צוואה
,עם זאת, כאשר נוטריון משמש כעד לצוואה בעדים
יינתן לעובדה זו משקל ראייתי בדומה למשקל הראייתי
המועדף של צוואה בפני רשות (ראו דברי ההסבר לסעיף
.) המוצע714
****
ביטול של צוואה פגומה–. אי31"
עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי
הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום
שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה
לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם
".כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה בוטלה לאור היותה בלתי צודקת. ככל
שמוכח כי היה פגם ברצון בעת עריכת הצוואה, אין
בעובדה כי חלפה שנה מעת שהוסר הפגם כדי לשמש
הוכחה לרצונו של המצווה מעת שהוסר הפגם, וסביר יותר
כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי. בהתאמה, אם
המצווה מסכים, כי ההוראה שקבע תחת כפיה, טעות או
,השפעה בלתי הוגנת תחול בכל זאת לאחר שהוסר הפגם
.ראוי כי יעשה צוואה חדשה
****
. כפיפות להוראות הצוואה53"
(ד), חלות במידה42 , פרט לסעיף52 עד41 הוראות הסעיפים
".שאין בצוואה הוראות אחרות
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראותיו של החוק המוצע ניתנות במרביתן להתנאה
.ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. פירוש הצוואה54"
(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה
".או בכל לשון אחרת
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת
****
. הוצאות הכשרה למשלח יד58"
לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי- מזונות מן העיזבון
".למשלח יד
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת ואין בה כדי ליצור הסדר שלילי
לגבי הוצאות אלה, ככל שנכללות בגדר הנזקקות של
.הזכאי
****
. דרכי סיפוק המזונות61"
(ג) בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות
".בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה הושמטה כמיותרת
****
. סדר העדיפות בין הזכאים64"
,לא היה בעיזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם
רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק
".מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר
:ד ב ר י ה ס ב ר
783 הושמטה לאור הוראת סעיף64 הוראת סעיף
המוצע, שלפיה אם אין די בעיזבון כדי סילוק החובות
וסילוק המזונות מן העיזבון, יחולו דיני פשיטת הרגל. אין
,הצדקה להחיל דין מיוחד על חוסר סולבנטיות בעיזבון
כאשר יש קושי בסילוק המזונות מהעיזבון בלבד, תוך
.קביעת סדרי עדיפויות מיוחדים בין זכאים למזונות
****
א. מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט67"
(א), בקשה לצו ירושה או לצו66 (א) על אף האמור בסעיף
קיום שהוגשה לרשם לענייני ירושה תועבר לבית המשפט
:בכל אחד מאלה
) הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה5(
;23 כמשמעותה בסעיף
".) על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי7(
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1147
:ד ב ר י ה ס ב ר
) הושמטו, מאחר7()א(א67–) ו5()א(א67 הוראות סעיפים
שבבסיסן ההנחה, כי הבקשות מהסוגים המפורטים בהם
,הן סבוכות יחסית. ואולם, הואיל ומדובר במצבי הסכמה
שבהם לא הוגשה התנגדות, אין הצדקה שהרשם לא יוסמך
.לדון בהם
****
. האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון96"
נתמנה האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון, לא יחולו הוראות
".91 עד84 ,80 סעיפים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מוסדרת ברובה מחוץ לחוק, לאור ההפניה
) לחוק20(847 לסעיפים בעלי אופי מנהלי (ראו סעיף
המוצע). עם זאת, יודגש כי בוטלו חלק מההפניות להוראות
מפנה אליהן, שכן הוכרע כי ראוי שיחולו גם96 שסעיף
על האפוטרופוס הכללי כמנהל עיזבון (המדובר בסעיפים
המוצעים, שעניינם הסכמת האפוטרופוס774– ו773 ,766
.)למינוי, שכרו ואחריותו
****
. הזמנת נושים99"
(א) מנהל העיזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע
לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן
ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום
.הפרסום
(ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העיזבון מן
החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות העניין
.אין הצדקה להזמינם
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העיזבון
".לסלק חובות העיזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה בוטלה, שכן יעילותה לאורך שנות הפעלת
החוק לא הוכחה. בפועל, היורשים נמנעים מפרסום הודעת
.נושים ומנהלי העיזבון מבקשים לפטור אותם מחובה זו
מובן, כי אין בביטול החובה לפרסום ההודעה משום גריעה
.מחיוב מהותי החל על היורשים, ככל שקיים
****
. חובות מובטחים101"
חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות
".חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה
:ד ב ר י ה ס ב ר
הושמטה, שכן ברי כי באופן רגיל אין101 הוראת סעיף
.הבטוחה מושפעת מהפטירה
****
. סדר עדיפות בין חובות העיזבון104"
(ב) חובות העיזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס
.הסכומים שלהם
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה
.בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם
".(ד) חובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון
:ד ב ר י ה ס ב ר
לחוק הקיים מרמזת על התייחסות104 הוראת סעיף
המחוקק לסדרי קדימויות לסילוק חובות העיזבון והמזונות
מהעיזבון, כאשר ההתייחסות היא כאילו מדובר בעיזבון
בפשיטת רגל. בין השאר נקבע, כי חובות העיזבון קודמים
למזונות מן העיזבון. לכאורה, סותרת התייחסות זו את
לחוק הקיים, הקובעת כי על עיזבון106 הוראת סעיף
בפשיטת רגל יחולו דיני פשיטת הרגל, על סדרי הקדימויות
הקובעות בהם. מוצע, אפוא, להבהיר כי כאשר אין די
בעיזבון לכסות את כל החובות ואת כל המזונות מהעיזבון
ינוהל העיזבון בפשיטת רגל ומבלי לציין שחובות קודמים
,)(ב104 למזונות. בהתאמה, יימחקו הוראת סעיפים קטנים
.) המוצע782 (ג) ו–(ד). (ראו גם דברי ההסבר לסעיף
****
. מועד החלוקה107"
(ב) אין לחלק את יתרת העיזבון כל עוד לא עברה התקופה
שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו
".(ב), בלידתו של אדם3 הזכויות התלויות, לפי סעיף
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסעיף בוטל, שכן עם ביטול החובה לפרסם הודעה
נושים אין עוד צורך להמתין לתקופת ההודעה. כמו כן, אין
,הכרח לעכב את חלוקת העיזבון עד לחלוף תקופת ההורות
שכן ניתן להתמודד עם שינוי נסיבות באמצעות תיקון הצו
.שניתן, שלפיו נתבצעה החלוקה, או על ידי מינוי נאמן
****
. חלוקה על פי הסכם110"
(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יביא אישורו
".של בית המשפט במקום הסכמתו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1148
:ד ב ר י ה ס ב ר
מוצע למחוק הוראה זו. מקום שבו היורש נעדר, פועל
האפוטרופוס הכללי במקומו, בהתאם לסמכויותיו על פי
חוק האפוטרופוס הכללי. מקום שבו היורש אינו מיוצג
כדין, ניתן להיעזר בהוראות חוק הכשרות על מנת לפתור
.חוסר יצוג זה
****
. חלוקה על פי צו בית המשפט111"
(ב) מנהל העיזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת
".הנכסים
:ד ב ר י ה ס ב ר
מוצע למחוק הוראה זו, שכן אין צורך בקביעת הוראה
מפורשת בענין. נראה, כי במרבית המקרים יציין מנהל
העיזבון בפני בית המשפט את אפשרויות החלוקה, את
מהות חוסר ההסכמה, ואת דרכי הפתרון, ככל שישנן, וזאת
.גם ללא הוראה מפורשת
****
. נכסים שאינם ניתנים לחלוקה113"
(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה
,היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות
בתעשייה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף
יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא- חל עליו114
יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על
,חשבון המגיע לו מן העיזבון, ואם עלה על המגיע כאמור
.ישלם היורש את הסכום העודף
(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור
.בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו
(ג) בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך
שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת
שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף
".)קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה בוטלה מאחר שלא נמצאה הצדקה להעניק
זכות קדימה בנכס ליורשים, זאת כאשר זכות קדימה
כאמור אינה קיימת בין שותפים בנכס בהליכי פירוק שיתוף
.""רגילים
****
. תיאום הזכויות של יורשים אחדים117"
,(א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחר היורשים
גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה
.זכות במשותף
(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד
".בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט
:ד ב ר י ה ס ב ר
,הוראות הושמטו כמיותרות. ברי, שכאשר יש הסכמה
788 ניתן להשתתף בזכות, וזאת בהתאם להוראות סעיפים
המוצעים. בהתאמה, כאשר אין הסכמה מחויבת779–ו
.הכרעת בית המשפט כאמור באותם סעיפים
****
. הזמנת נושים123"
(א) היורשים רשאים להזמין את נושי המוריש להודיע
להם בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן
ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום
.הפרסום
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת היורשים
-לסלק חובות העזבון שעליהם נודע להם בדרך כל
".שהיא
:ד ב ר י ה ס ב ר
הקיים, ההוראה99 כאמור בדברי ההסבר לביטול סעיף
.לעניין הזמנת נושים בוטלה בשל חוסר יעילותה
****
אחריות כדי מה שקיבל127"
תהיה125 או לפי סעיף118 (ב) פרטת חלוקה לפי סעיף
ראיה לכאורה למה שכל יורש קיבל מן העיזבון, ואם היתה
. גם לשוויו-כלולה בה שומה
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת הסעיף בוטלה, שכן אין בה כדי להוסיף על
.דיני הראיות הרגילים
****
. דין יורש יחיד145"
לא היה למוריש אלא יורש אחד, יהיו הוראות חוק זה
בעניין חלק בעיזבון חלות על העיזבון כולו, והוראות חוק
על מיזוגם של נכסי העיזבון- זה בעניין חלוקת העיזבון
".עם נכסי היורש היחיד
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת הסעיף מפרשת את דרך התחולה של החוק
במצב שבו יש רק יורש אחד אחרי הנפטר. ההוראה קובעת
.כללים שהם ברורים מאליהם, ועל כן מיותרת
חוק המיטלטלין
. חיבור וערבוב4"
;(ג) הוראות סעיף זה יחולו באין הסכם אחר בין הצדדים
אין בהן כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מתרופה אחרת
".בשל החיבור
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1149
:ד ב ר י ה ס ב ר
(ג) מיותרת מאחר שהוראותיו של4 הרישה של סעיף
החוק המוצע ניתנות במרביתן להתנאה ואין צורך לציין
זאת במפורש. הסיפה מיותרת לאור תחולתו הכללית של
443 חלק המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
.) המוצעים498 עד
****
. תחולה13"
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות
".מיוחדות לענין הנדון
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים
****
1951-. תיקון חוק נכסי המדינה, התשי"א14"
,, ברישה1951- לחוק נכסי המדינה, התשי"א3 בסעיף
."במקום "נכס המצוי" יבוא "נכס מקרקעין המצוי
. תיקון פקודת הפרשנות15
" לפקודת הפרשנות, במקום הגדרת "מיטלטלין1 בסעיף
:או "טובין" יבוא
; נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין- """מיטלטלין" או "טובין
אולם מקום שהמלה "מיטלטלין" או "טובין" באה
-בחיקוק שניתן לפני תחילת חוק המיטלטלין, התשל"א
, תהא משמעותה כמשמעות שהיתה נודעת לה1971
."אילולא החוק האמור
. ביטול16
". בטלים- הספר השמיני והספר העשירי של המג'לה
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות לא נכללו מכוון שמיצו את עצמן
****
. תחילה17"
".)1972 בינואר1( חוק זה תחילתו ביום י"ד בטבת התשל"ב
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע מצויה בסעיף
.המוצע
חוק המכר
. הספקת נכס2"
חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו, רואים אותו
כחוזה–מכר, זולת אם המזמין קיבל עליו לתת את עיקר
".החמרים הדרושים להפקת הנכס או לייצורו
:ד ב ר י ה ס ב ר
לחוק המכר2 בהוראות החוק הקיים, (לפי סעיף
(ג) לחוק חוזה קבלנות), נקבע מבחן עיקר8 ולפי סעיף
החומרים כמבחן לקביעת תחולת חוק המכר או חוק חוזה
המוצע, בפרק הדן189 קבלנות על החוזה כולו. סעיף
בחוזה קבלנות, מבחין בין חלקים שונים של חוזה לביצוע
מלאכה הכרוך באספקת חומרים, ומחיל על כל חלק מן
העסקה את הדין המתאים לו. על החלק הנוגע להספקת
. דין הקבלנות- חומרים, יחול דין המכר, ועל חלק המלאכה
לפיכך, ההתייחסות לנושא זה בפרק חוזה מכר הושמטה
.כמיותרת
****
. תחולה4"
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות
מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן
".ההסכם בין הצדדים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים. כמו
כן, הוראותיו של החוק המוצע ניתנות במרביתן להתנאה
.ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. מקום המסירה10"
(ב) ידעו הצדדים בעת גמירת החוזה שבמועד המסירה
יימצא הממכר במקום פלוני, תהא המסירה באותו
".מקום
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, מאחר שמקובל לראותה כתניה
.מכללא בחוזה שהוסכם בידי הצדדים
****
. בדיקת הממכר13"
(ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד
לאחר שהגיע למקום הייעוד, ואם הועבר הממכר למקום
אחר בלי שהקונה בדק אותו והמוכר ידע או היה עליו
מיד לאחר שהגיע- לדעת על אפשרות של העברה כזאת
.הממכר למקום האחר
(ג) על המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו, הזדמנות נאותה
לבדוק את הממכר לפני המועדים האמורים בסעיפים
".)קטנים (א) ו–(ב
:ד ב ר י ה ס ב ר
המוצע את נטל169 החוק המוצע מרכך בסעיף
הבדיקה המוטל על הקונה ומייתר בכך את הצורך בסעיפים
.)קטנים (ב) ו–(ג
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1150
. חישוב המחיר20"
".(ב) נקבע המחיר לפי משקל, יחושב לפי המשקל הנקי
:ד ב ר י ה ס ב ר
(ב) היא קזואיסטית הנגזרת מעקרון20 הוראה שבסעיף
. המוצע2 תום הלב שבסעיף
****
. החזרת הוצאות25"
הוציא צד אחד הוצאות החלות על הצד השני, זכאי הוא
להחזרתן בצירוף ריבית עליהן בשיעור המלא לפי חוק
, מיום הוצאתן ועד יום1961-פסיקת ריבית, התשכ"א
".החזרתן
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור הוראות פרק עשיית עושר
.) המוצעים419 עד410 ולא במשפט (סעיפים
****
. הוראה כללית27"
הוראות פרק זה באות להוסיף על כל דין אחר בענין
".התרופות בשל הפרת חוזה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור תחולתו של חלק המשנה הדן
;) המוצעים498 עד443 בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
ככלל, אין בתרופות לפי פרק חוזה מכר כדי להוציא תרופות
.אחרות הקיימות למי שהופר חיוב כלפיו
****
. מכירה על פי מפרט30"
(א) ניתנה לקונה הזכות לקבוע מידה, מנין, משקל או
נתונים אחרים הנוגעים לממכר או לתנאי המכר, והקונה
- לא קבעם תוך הזמן המוסכם בחוזה, ובאין זמן מוסכם
תוך זמן סביר אחרי שקיבל דרישה לכך מאת המוכר, זכאי
המוכר, תוך זמן סביר, לחזור בו מן החוזה כאילו הופר או
לקבוע נתונים אלה בעצמו בהתחשב בצרכיו של הקונה
.במידה שהם ידועים לו
(ב) קבע המוכר נתונים כאמור והודיע על כך לקונה, תהא
קביעתו מחייבת, זולת אם קבע הקונה את הנתונים מיד
".לאחר שקיבל את ההודעה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור תחולתו הכללית של פרק
החיובים וחלק המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב
.) המוצעים, בהתאמה498 עד443– ו97 עד48 (סעיפים
קביעת הנתונים היתה זכות וגם חובה של הקונה ובמערכת
היחסים שבינו לבין המוכר, הרי שמדובר בחיוב שאם הוא
מופר בידי הקונה, קמות למוכר תרופות על פי חלק המשנה
.האמור
****
. תיקון פקודת הנזיקין35"
במקום הקטע53 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בסעיף
המתחיל "בתום–לב בשוק חפשי" ועד סוף הסעיף יבוא
- לחוק המכר, התשכ"ח34 "בתום–לב בהתאם לסעיף
."1968
". בטל- הספר הראשון של המג'לה .36
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות לא נכללו מכוון שמיצו את עצמן
****
. תחילה והוראת מעבר37"
באוקטובר1( תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי התשכ"ט
); על מכר שנעשה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף1968
".לחול הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
המוצע מורה, באופן דומה להוראת993 המוצע. סעיף992
המעבר בחוק המכר הקיים, כי על חיובים שנוצרו לפני יום
.התחילה, יחול הדין הקודם
חוק המקרקעין
. שמירת תרופות20"
כדי לגרוע מזכות לפיצויים19 עד16 אין בהוראות סעיפים
".או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על פי דין
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת לאור תחולתו הכללית של חלק
עד443 המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
.) המוצעים498
****
. תשלום בעד שימוש24"
בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות
הענין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי
".בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור פרק עשיית עושר ולא
.) המוצעים419 עד410 במשפט שבחוק המוצע (סעיפים
****
. נשיאת הוצאות32"
(ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי
לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם
".במקרקעין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1151
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור פרק עשיית עושר ולא
.) המוצעים419 עד410 במשפט שבחוק המוצע (סעיפים
****
. תחולת דיני מקרקעין53"
כל הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם על
דירות בבית משותף, בשינויים המחויבים; ומקום שמדובר
ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו מדובר
".ברישום בפנקס הבתים המשותפים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת. מיקום פרק הבתים
המוצעים) מעיד על636 עד607 המשותפים (סעיפים
מהותה של זכות בדירה כזכות בנכס שהוא מקרקעין ועל
.התחולה של ההוראות הרלבנטיות בפרק עליה
****
'. אי תחולת פרק ה56"
(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות
".משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת
:ד ב ר י ה ס ב ר
. המוצע609 ההוראה מיותרת לאור הוראת סעיף
****
ו. התקנת מעלית59"
) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי1( )(ד
.סעיף זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים
ז. הפעלת מעלית כמעלית שבת59
(ז) הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה
.בפני המפקח, בשינויים המחויבים
. שיקום בית משותף שנהרס60
(ה) כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות מסמכויותיו לפי
".'סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח לפי סימן ד
:ד ב ר י ה ס ב ר
מוצע למחוק את ההוראה ובמקומה להפנות להוראות
המוצעים, בהתאמה635– ו629 ,633 סעיפים- המתאימות
לחוק המקרקעין, שיוותר מחוץ לחוק המוצע72 בסעיף-
.)853 (ראו סעיף
****
. הנציגות הראשונה66"
(א) עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה
המפקח שנתן את צו הרישום נציגות זמנית לאותו בית
עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות
הזמנית יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את
הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית
לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או
שלא מבין- אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן-
בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם לה על
".ידי בעלי הדירות
:ד ב ר י ה ס ב ר
מוצע למחוק את ההוראה, משום שהסמכות על פיה
הינה בעלת אופי פורמלי גם היום. נוכח ההוראה לפיה
,מעמדו של ועד בית ראשון כדין ועד בית לכל דבר ועניין
,(ב) המוצע , הרי שאם הועד הראשון אינו פועל640 בסעיף
או שלא כונן כלל, רשאי יהיה המפקח להפעיל את סמכותו
.ולמנות ועד
****
ב. שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה71"
(ג) בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה
".דומה של כל דירה אחרת באותו בנין
:ד ב ר י ה ס ב ר
,מוצע לשנות מהדין הקיים ולהשמיט הוראה זו
המהווה התערבות בקניינו של בעל הדירה. במקרה שבו
דייר מעוניין להרחיב דירתו, אין לקשור הרחבה זו עם
הרחבה בידי דייר אחר היות ושיקולי שני הדיירים ונסיבות
העניין לרוב שונים. יש לבחון החלטה שלא לאפשר הרחבת
.דירה של דייר אחר לגופו של עניין
****
ג. הגשת תביעה למפקח71"
,(ג) הוראות סימן ד' לפרק זה יחולו על הדיון בפני המפקח
".בשינויים המחוייבים
:ד ב ר י ה ס ב ר
מוצע למחוק את ההוראה ובמקומה להפנות להוראה
, לחוק המקרקעין72 בסעיף- המוצע632 סעיף- המתאימה
.)853 שיוותר מחוץ לחוק המוצע (ראו סעיף
****
. דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר84"
(א) בכפוף להוראות פרק זה יחולו על שכירות מקרקעין
.דיני השכירות הכלליים
(ב) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות החוקים
-שענינים הגנת הדייר, לרבות חוק דמי מפתח, התשי"ח
".1958
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת סעיף קטן (א) הושמטה לאור מבנה החוק
המוצע. הוראת סעיף קטן (ב) הושמטה לאור כללי הפרשנות
.הרגילים
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1152
. פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החיוב88"
אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות לפדות
את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב
-(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז13 בהתאם להוראות סעיף
; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני1967
".תחילת חוק זה
:ד ב ר י ה ס ב ר
993 הסיפה לא נכללה בחוק המוצע לאור סעיף
המוצע המחילה את הדין הקודם על חיובים שנוצרו לפני
.יום התחילה
****
. תחולת חוק המשכון91"
בכפוף להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות חוק
; אולם אין למשכן מקרקעין או1967-המשכון, התשכ"ז
".שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה
:ד ב ר י ה ס ב ר
, לחוק הקיים הושמטה כמיותרת91 הרישה לסעיף
מאחר שההסדר הכללי החל לענין זה הוא פרק המשכון
.) המוצע552 (סעיף
****
. זכות קדימה על פי הסכם99"
(ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות
"., בכפוף למוסכם בתנאי הזכות105-102 הסעיפים
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראותיו של החוק המוצע ניתנות במרביתן להתנאה
.ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. רכישה על פי זכות קדימה102"
(א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח
בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין
.המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם
(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל
זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס
או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או
להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים
כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר
הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר
".העיסקה
:ד ב ר י ה ס ב ר
סעיף קטן (א) והסיפה לסעיף קטן (ב) הושמטו בהתאם
.למגמה של החוק המוצע, לוותר על דרישות פורמליות
****
פי זכות קדימה–. רכישה על102"
(ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים
,האמורים בסעיף (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף קטן
רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש את
".המקרקעין
:ד ב ר י ה ס ב ר
667 ההוראה מיותרת, לאור השינוי בנוסח סעיף
המוצע. ברור, שאם רשאי בעל המקרקעין להעביר את
הזכות נושא זכות הקדימה לאחר, אחרי שהציע אותה
לבעל זכות הקדימה וזה לא פעל לרכישתה, אזי רואים את
.בעל זכות הקדימה כמי שסרב להפעילה
****
. העברת המקרקעין103"
(ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת
,החודשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה
, תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה- ואם נרשמה
לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל
".זכות הקדימה
:ד ב ר י ה ס ב ר
)(ב667 הסיפה של הסעיף מיותרת לאור סעיף
.המוצע
****
. אי–רישום העברות105"
,לא תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות קדימה
".אלא לאחר שנוכח הרשם כי נתמלאו הוראות פרק זה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, מאחר שהיא מובנת מאליה לאור
.אופיה הקנייני של זכות הקדימה
****
. הערת אזהרה126"
(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או
בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או
משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עיסקה, או להימנע
מעשות בהם עיסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי
,) הזכאי- שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן
הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות
היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם
".היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסיפה של ההוראה הושמטה כמיותרת. ההתחייבות
שעל בסיסה תרשם הערת אזהרה יכולה להינתן בכל דרך
.) המוצע597 התקפה על פי דין (ראו סעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1153
חוק המתנה
. דרכי ההקניה6"
,הבעלות בדבר–המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו
או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר
בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל- ברשות המקבל
".כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון
:ד ב ר י ה ס ב ר
הקיים הושמטה כמיותרת לאור6 הסיפה של סעיף
.כללי הפרשנות הרגילים
****
. ביטול7"
". בטל- הספר השביעי של המג'לה
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכוון שמיצתה את עצמה
****
. תחילה והוראת מעבר8"
באוקטובר1( תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי התשכ"ט
); על מתנה, ועל התחייבות לתת מתנה, שנעשו לפני1968
".תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
המוצע מורה כי על חיובים שנוצרו לפני993 המוצע. סעיף
.יום התחילה יחולו הוראות הדין הקודם
חוק הנאמנות
. כוחה של נאמנות כלפי צד שלישי5"
כוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו
כלפי כל- 4 לדעת עליה, ומשנרשמה הערה לפי סעיף
".העולם
:ד ב ר י ה ס ב ר
, לחוק הנאמנות הקיים5 במקום הכלל הקבוע בסעיף
הקובע את כוחה של הנאמנות כלפי צד שלישי, יבוא
מעתה ההסדר המוצע, המורכב מההוראה בדבר בעלותו
המוצע), ההסדרים בדבר תחרות563 של הנאמן (סעיף
) המוצעים581– ו579 ,) (ג511 זכויות בנכסי נאמנות (סעיפים
.) המוצע568 וההוראה בדבר ירידה לנכסי נאמנות (סעיף
****
. כפיפות לתנאי הנאמנות11"
)(א), (ג) ו–(ד10 ,)(א9 ,8 ,7 ,6 ,)(א) ו–(ג3 הוראות סעיפים
". יחולו בכפוף לתנאי הנאמנות13–ו
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, מאחר שהוראות החוק המוצע
.ניתנות ברובן להתנאה ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. נאמן שהוא נהנה28"
".)(ה21 על נאמן של הקדש ציבורי לא יחול סעיף
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסעיף יבוטל. על פי הנוסח כיום, על הקדש ציבורי לא
(ה) לחוק הקיים, שלפיה21 חלה ההגבלה הקיימת בסעיף
נאמן לא כשר להיות נהנה של נאמנות. הואיל ועל פי
(ה) ההגבלה תוקנה כך שתחול21 הנוסח החדש של סעיף
רק כאשר נאמן יחיד הוא גם הנהנה היחיד (וללא אפשרות
התנאה), אין עוד משמעות לקביעה, כי הוראתו לא תחול
.על הקדש ציבורי
פקודת הנזיקין
. פירוש1"
תתפרש פקודה זו לפי עיקרי1 בכפוף לפקודת הפרשנות
הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים
ככל שהדבר מתיישב עם- חזקה היא- המשמשים בה
שמשמעותם- ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת
במשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו
".על דרך זו
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור תחולתו הכללית של חוק
, ולאור היות פרק הנזיקין יצירה1981-הפרשנות, התשמ"א
.ישראלית עצמאית
****
. הגדרות2"
- בפקודה זו
; לרבות הורי הורים והורים חורגים- ""הורים
; לרבות צפרים, דגים, חרקים וזחלים- ""חיה
כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה- ""חיית בר
;כלואה או בפיקוחו של אדם
לרבות נכד, ילד חורג, עובר, ילד שלא–מנישואין, או- ""ילד
,ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית
הכלולה לפי הוראות פקודה זו בהגדרות הביטויים
"הורים" ו"ילד", יראו את הנולד שלא–מנישואין ואת
המאומץ כצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או
;של מאמצו, הכל לפי הענין
אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או- ""נזק
שם–טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים
;באלה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1154
הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה- ""נזק ממון
;בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים
– לרבות נתבע בתביעה–שכנגד או בתובענה- ""נתבע
;שכנגד
– לרבות תובע בתביעה–שכנגד או בתובענה- ""תובע
, כל הליך אזרחי לפני בית משפט- "שכנגד; "תובענה
;לרבות קיזוז ותביעה–שכנגד
אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל- ""תופש
המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין
. בעל המקרקעין- אדם כאמור
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההגדרות הושמטו כמיותרות. בחלק מן המקרים
."מדובר בהגדרות מיושנות, כגון הגדרת "חיה" ו"ילד
****
. הסתכנות מרצון5"
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה
מילוי חובה שהיתה מוטלת על-על עוולה הנובעת מאי
.הנתבע מכוח חיקוק
(ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל
לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל
".מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה
:ד ב ר י ה ס ב ר
סעיף קטן (ב) הושמט, מאחר שאם החיוב שהופר
מקורו בחיקוק קוגנטי, יישלל תוקפה של הסכמת הנתבע
ליטול על עצמו את הסיכון. סעיף קטן (ג) לפקודה, הקובע
סייג לגבי קטין, הושמט בשל המגמה להשוות את דין הקטין
.לדינים הכלליים לעניין האחריות בנזיקין
****
. קטין9"
(א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה
.בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים
(ב) מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול לתבוע
להיתבע עליה; אולם- )על עוולה, ובכפוף לסעיף קטן (א
אין להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת, במישרין או
".בעקיפין, מחוזה שעשה
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסעיף הושמט, מאחר שאחריותו של קטין תיבחן לפי
הכללים הרגילים. יתכן שהקטינות תימנע את התגבשות
היסוד הנפשי כך שהקטין לא יהיה ישא באחריות
.בנזיקין
****
. תאגיד10"
תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו
".נזק
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, מאחר שככלל אין פיצוי ללא נזק
****
. חבותו של בעל חוזה15"
לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו
או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב
על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו
:לא תחול באחת מאלה
;) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו1(
) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן2(
;שגרם לפגיעה או לנזק
) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם3(
;לפגיעה או לנזק
) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה4(
;שביצועו מסר לקבלן עצמאי
) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא5(
".כדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
,ההוראה מיותרת, מאחר שהיא מפרטת, למעשה
מקרים שבהם תחול אחריות אישית רגילה לאור תחולת
.עוולת הרשלנות ותחולתן של עוולות אחרות
****
. שמירת חבות16"
אינו גורע מחבותו של שום15– ו14 ,12 האמור בסעיפים
אינו גורע מחבותו13 אדם על מעשה שעשה והאמור בסעיף
".של העובד על מעשה שעשה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת לאור הדינים הכלליים בדבר חבות
אישית, וכן לאור תפיסת האחריות השילוחית בסעיפים
. המוצע369– ו368
****
. ידיעתו של שלוח או עובד17"
כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו
,ידיעתו של שלוח או עובד בידיעתו של שולחו או מעבידו
ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען
שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או
".הדבר שעליהם נדרשת הידיעה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1155
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור תפיסת האחריות השילוחית
. המוצע369– ו368 בסעיפים
****
. בן–זוג18"
אין בן–זוג חב על עוולה שעשה בן–זוגו אלא לפי הוראות
".16 עד11 סעיפים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור ההוראות הכלליות הדנות
. המוצעים369 עד367 באחריות למעשיו של אחר בסעיפים
טעם נוסף להשמטתה של ההוראה הקיימת הוא היותה
מיושנת, שכן היא יוצאת מתוך ההנחה, שאינה מקובלת
.זה מכבר, בדבר יחסי שליחות כלליים בין בני זוג
****
. השפעת מוות על עילת תביעה19"
כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו- (א) נפטר אדם
עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף
להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי
.הענין
(ד) הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות להוסיף
על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו או כל
".חיקוק אחר ולא לגרוע מהן
:ד ב ר י ה ס ב ר
סעיף קטן (א) קובע את השימור העקרוני של זכויות
וחבויות בנזיקין עקב פטירה. תוצאה זו נובעת מדיני
הירושה, המוסדרים בחלק נפרד בחוק המוצע, ולפיכך
.הושמט הסעיף. סעיף קטן (ד) הושמט כמיותר
****
. עזבון חדל פרעון20"
עזבון חדל פרעון שניתן להגיש נגדו תובענה לפי
, יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא19 סעיף
חוב בר–הוכחה נגד העזבון אף שלפי טבעה היא דרישה
לדמי נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או מהבטחה
.או מהפרת נאמנות
. פושט רגל21
, יכול פושט רגל1936 ,על אף האמור בפקודת פשיטת רגל
להיות תובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה על
- עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם
) הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי1(
;פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו
) פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל2(
לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת
;רגל
".19 ) סעיף זה כפוף להוראות סעיף3(
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסעיפים יבחנו מחוץ לחוק במסגרת בחינת דיני
.פשיטת הרגל
****
. אין המחאה בנזיקין22"
הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת
".להמחאה אלא מכוח הדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, מאחר שאין הצדקה לקיומה. במקרים
המתאימים תחול ממילא ההוראה בדבר תקנת הציבור
. המוצע109 בסעיף
****
. תקיפה23"
, לרבות שימוש בחום- (ב) "שימוש בכוח", לענין סעיף זה
באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם
".השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק
:ד ב ר י ה ס ב ר
הפירוט המופיע בסעיף קטן זה הושמט, לאור ההוראה
. המוצע388 הכללית הקבועה בסעיף
****
שוא תהא הגנה לנתבע–. בתובענה שהוגשה על כליאת27"
- אם
,) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין לבצע1(
צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו–מאסר או צו–עיכוב
,שניתנו על ידי בית משפט או רשות אחרת המוסמכת לכך
ובלבד שהמעשה שמתלוננים עליו הותר באותם צווים אף
".אם היה פגם בהם או בנתינתם
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור ההגנות הכלליות המוקנות
למי שפעל בהתאם להרשאה חוקית ולחסינות עובד ציבור
. המוצעים379– ו372 בסעיפים
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1156
. הסגת גבול במקרקעין29"
הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או
היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין
תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא
".אם סבל על ידי כך נזק ממון
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסיפה לסעיף הושמטה מאחר שאין זה מוצדק להבחין
בין ראשי הנזק לפי העוולות שבגינן הן נגרמו. בנוסף, חלק
משנה תרופות בשל הפרת חיוב קובע את הקריטריונים
443 לפיצויים בגין נזקי רכוש ונזקים לא ממוניים (סעיפים
.) המוצעים498 עד
****
. חובת הראיה30"
על הנתבע- בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין
".הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת, לאור דיני הראיות
.הרגילים
****
. הסגת גבול במיטלטלין31"
הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין
מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם
בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע
פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי
".כך נזק ממון
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסיפה לסעיף הושמטה, מאחר שאין זה מוצדק
.להבחין בין ראשי הנזק לפי העוולות שבגינן הן נגרמו
בנוסף, חלק משנה תרופות בשל הפרת חיוב קובע את
הקריטריונים לפיצויים בגין נזקי רכוש ונזקים לא ממוניים
.) המוצעים498 עד443 (סעיפים
****
. חובת הראיה32"
על הנתבע- בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין
".הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת לאור דיני הראיות
.הרגילים
****
. טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה33"
טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום
לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמיתי, אינן הצדק
- להפרעה בנכסיו של אחר; אולם
) המוביל טובין, או כל המקבל עליו הובלתם או1(
שמירתם של טובין כשירות ציבורי, איננו מסיג גבול
על ידי שהוא מטפל בטובין בדרך הרגילה של אותו
שירות ורק לפי הוראתו ומטעמו של אדם שמסר לו
את הטובין לשם כך מתוך הנחה בתום לב שמוסר
;הטובין זכאי לטפל בהם
) פועל או עובד איננו מסיג גבול על ידי שהוא2(
מטפל בנכס בדרך הרגילה של עבודתו ובדרך שהורשה
על ידי מעבידו והוא מניח בתום לב שמעבידו זכאי
".להרשות לו דרך זו של טיפול
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראות הסעיף הושמטו, מאחר שהן קזואיסטיות
,ומיושנות, ולאור קיומן של ההוראות הכלליות בדיני נזיקין
המוצעים, שעניינם תום לב וזוטי4– ו2 וכן לאור סעיפים
.דברים
****
. תביעת זכות אינה הסגת גבול34"
טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא
".בלבד איננה הסגת גבול
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה מאחר שהיא מיושנת ולאור סעיף
. המוצע שענינו זוטי דברים4
****
. אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול37"
של בעל מקרקעין או של36– ו35 האחריות לפי סעיפים
,תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם
לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם
הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה
".או לעשות עוולה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור הכלל של אין חוטא נשכר בסעיף
. המוצע3
****
א. אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי37"
בשל מצבו של שטח36– ו35 (א) האחריות לפי סעיפים
צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול
כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח
התובע שנכנס בתום–לב ובלי כוונה לעבור עבירה או
לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1157
במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח
.בשעה שנגרם הנזק
- "(ב) בסעיף זה, "שטח צבאי
) מקרקעין התפושים בידי צבא–הגנה לישראל או1(
שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר
;הבטחון לענין זה
) מקרקעין המשמשים למטרה בטחונית שעל2(
הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה
;הוגבלה בהודעה המוצגת מחוצה להם
) מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע3(
כניסה לישראל או יציאה ממנה; לענין זה אישורו
של מי שהסמיכו לכך שר הבטחון, כי המיתקן נועד
לשמש למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא
.ראיה מוחלטת לדבר
(ג) סעיף זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב
(א) לפקודת סדרי9 של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף
".1948-השלטון והמשפט, התש"ח
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת
****
א. נזקים שנגרמו על ידי כלב41"
בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו
) הבעלים- של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן
לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה
.התרשלות מצדו של הבעלים
ב. הגנות41
בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן
- הנזק נגרם עקב אחד מאלה
;) התגרות של הניזוק בכלב1(
) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו2(
;או ילדו
".) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים3(
:ד ב ר י ה ס ב ר
ב הושמטו, מאחר שאין זה מוצדק41–א ו41 סעיפים
לייחד סעיף לנזקים שנגרמו בידי כלב דווקא (להבדיל
מנזקים שנגרמו על ידי חיות אחרות) ולאור ההסדר הכללי
המוצע, המאחד את הוראות409 לגבי דבר מסוכן בסעיף
.פקודת הנזיקין שעניינן חפצים ובעלי חיים מסוכנים
****
ג. שמירת דינים41"
אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי
".כל דין אחר
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור ביטול הסימן שעוסק בהיזק
.בידי כלב
****
. תובענה על מיטרד לציבור43"
- לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא
,) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא–כוחו1(
;לשם מתן ציווי
".) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון2(
:ד ב ר י ה ס ב ר
) הושמט, מאחר שאין זה מוצדק לצמצם את1(43 סעיף
זכות העמידה בתובענות אלו (ראה דברי ההסבר לסעיף
.) המוצע395
****
. הגנה מיוחדת45"
בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו
מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את
.התובע ופועלים לטובת הנתבע
. מיטרד קיים46
בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד
שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את
.המקרקעין הנדונים
. שמירת דינים אחרים47
באות להוסיף על ההוראות46 עד42 הוראות הסעיפים
.בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן
ב. שימוש הדרוש לטובת הציבור48
שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד
לעניין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או
מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק
שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים
סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי
אם בתשלום חד–פעמי- בית המשפט לפסוק פיצויים
אם נגרם לבעל המקרקעין נזק- ואם בתשלומים חוזרים
".ממון
:ד ב ר י ה ס ב ר
הושמטו כמיותרים, מאחר שהם47 עד45 סעיפים
מיושנים ולאור דיני הנזיקין הכלליים (ראה דברי הסבר
לא נועד46 המוצע). יובהר, כי ביטולו של סעיף396 לסעיף
להחיות מחדש את טענת "הבא אל המטרד" (טענת הגנה
של נתבע לפיה המטרד היה קיים עוד לפני התקרבותו של
,ב הושמט כולו: הרישה של הסעיף48 התובע למטרד). סעיף
העוסקת בשימוש הדרוש לטובת הציבור, הושמטה, שכן
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1158
לאור חשיבותה של הזכות הקניינית, אין זה מוצדק לשלול
את רכושו של הפרט בשל שימוש הדרוש לטובת הציבור
מבלי לפצותו. לגבי הסיפה תחול תרופת האכיפה בחלק
.) המוצע447 משנה תרופות בשל הפרת חיוב (סעיף
****
. חובת ההוכחה50"
חובת ההוכחה- בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין
".על הנתבע שהמניעה היתה כדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת לאור דיני הראיות
.הרגילים
****
. החזרת המעוכב51"
,בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט
לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הנכס המעוכב, בנוסף על
כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של
".תרופה כאמור
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור חלק המשנה הדן בתרופות
בשל הפרת חיוב, העוסק, בין היתר, גם בהגנה בעין על קניין
.) המוצעים498 עד443 (סעיפים
****
. הגנה מיוחדת53"
בתובענה שהוגשה על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה
, לחוק המכר34 את המיטלטלין בתום–לב בהתאם לסעיף
".1968-התשכ"ח
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת, משום שבנסיבות
המפורטות בה, ההחזקה בנכס אינה "שלא כדין" וממילא
.אין מדובר בהסגת גבול
****
. החזרת הגזלה55"
,בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות
לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת
".שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור חלק המשנה הדן בתרופות
בשל הפרת חיוב, העוסק, בין היתר, גם בהגנה בעין על קניין
.) המוצעים498 עד443 (סעיפים
****
. תרמית56"
תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או
באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת
למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי
ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג
כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה
.אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון
. סייג לתובענה על תרמית מסויימת57
, שנעשתה56 אין להגיש תובענה על היצג כאמור בסעיף
,בנוגע לאפיו של אדם, להתנהגותו, לאשראי שלו, לכשרו
למלאכתו או לעיסוקו, כדי להשיג בשבילו אשראי, כסף
או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע
.עצמו
. שקר מפגיע58
–(א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל
,פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח–ידו
למקצועו, או לטובין שלו או לזכות–קנין שלו; אך לא ייפרע
אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך
.נזק–ממון
לחוק2 כמשמעותו בסעיף- (ב) "פרסום", לענין סעיף זה
.1965-איסור לשון הרע, התשכ"ה
. נגישה60
, למעשה- נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל
של הליך נפל, נגד- ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת
אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל
באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים
לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש
תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות
".מוסמכת שפתחה בהליכים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראות הושמטו לאור קיומה של עוולת המסגרת
386 בדבר רשלנות, החלה גם על מעשים מכוונים (סעיף
.)המוצע
****
. הפרת חובה חקוקה63"
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או
להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו
או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של
בני–אדם בכלל או של בני–אדם מסוג או הגדר שעמם
".נמנה אותו פלוני
"ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה בהיותה מיושנת ויחולו כללי
.הפרשנות הרגילים
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1159
. גרם נזק באשם64"
) הוא ילד שלא מלאו לו שתים–עשרה שנה, והוא3(
שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או הרשה
לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק או להימצא
כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של הדברים היה
".עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור המגמה להשוות את דין
.הקטין לדינים הכלליים בנזיקין
****
. אשם תורם67"
, לרבות אשמו של66 עד64 אשמו של פלוני, לענין סעיפים
אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין משמעות אחרת
".מתחייבת מן ההקשר
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה בשל הסדר הסיבתיות החדש
המוצע, וכן לאור תפיסת האחריות השילוחית365 בסעיף
. המוצעים369– ו368 בסעיפים
****
. אשם תורם68"
(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב
אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק
מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו
בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות
במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין
כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על
התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע
.התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור
(ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית
המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול
.להיפרע אילולא אשמו
יחולו כל אימת שנמצאו83– ו11 (ג) הוראות הסעיפים
,שנים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם לאדם
".או שהיו חבים אילו נתבעו לדין
:ד ב ר י ה ס ב ר
סיפת סעיף קטן (א) והוראת סעיף קטן (ב) מיותרות
המוצע. הוראת460 לאור הסדר האשם התורם בסעיף
סעיף קטן (ג) הושמטה לאור פרק ריבוי חייבים ונושים בחלק
המוצע), החל גם על חייבים97 עד75 החיובים (סעיפים
.) המוצע409 עד362 לפי פרק הנזיקין (סעיפים
****
. אשם תורם שגרם מוות69"
מת אדם עקב אשמו שלו ושל אחר, ואילו הוגשה תובענה
היה בית המשפט מפחית את19 לטובת העזבון לפי סעיף
(א), הרי אם תוגש תובענה לטובת68 הפיצויים לפי סעיף
יופחתו הפיצויים78 התלויים באותו אדם לפי סעיף
".בשיעור יחסי
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור ההבחנה הנעשית בסעיפים
המוצעים בין זכות הפיצויים של העזבון לבין470– ו469
זכות הפיצויים של התלויים. בהתאם למוצע, יתחשב
בית המשפט באשמו התורם של הנפטר במסגרת תביעת
.העיזבון ולא במסגרת תביעת התלויים
****
. טענת התיישנות70"
(א) ואחד מבני האשם פוטר68 בכל מקרה שחל עליו סעיף
,עצמו מחבותו כלפי בר אשם פלוני או בא–כוחו החוקי
בהסתמך על דין התיישנות, לא יהיה זכאי להיפרע מאותו
פלוני או מבא–כוחו פיצויים או השתתפות מכוח הסעיף
".האמור
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת לאור חלק ההתיישנות
****
. שמירת סמכויות75"
באות להוסיף על סמכויות74 עד72 הוראות סעיפים
בתי המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע
".מהן
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור הסמכות הכללית של בתי
,] לחוק בתי המשפט [נוסח משולב75 המשפט לפי סעיף
., ולאור כללי הפרשנות הרגילים1984-התשמ"ד
****
. פיצויים76"
פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או
- במקומו; אלא שאם
) סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים2(
בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה
".או בצירוף לו
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור מגמת החוק המוצע שלא
לכלול הוראות דיוניות ולאור הוראות סדר הדין האזרחי
.הכלליות
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1160
. הזכאי להגיש תובענה79"
, תוגש על ידי מבצע הצוואה78 תובענה לפיצויים לפי סעיף
או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן זוגו, הורו
וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה
כל- חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור
מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם
.או בשם מקצתם
. הפיצויים וחישובם80
יש למסור פרטים בדבר האנשים78 בתובענה לפי סעיף
שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל
אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד
,הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה
ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום
הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית
המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים
".בסכום הנותר
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות הושמטו בהיותן קזואיסטיות ומיושנות
"והפיצויים יינתנו בעד הפסד80 המילים ברישה של סעיף
,הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה
ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו" לא הושמטו והן
. המוצע470 נכללות בסעיף
****
. סכומים שלא יחושבו81"
- בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון
) סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על2(
".המת
:ד ב ר י ה ס ב ר
,) המוצע2(469 ) מיותרת לאור סעיף2( הוראת פסקה
הקובע את זכותו של העיזבון לפיצויים בגין הוצאות קבורה
.והוצאות אבל במקום בו נפטר הנפגע
****
. פיצויים וגמלאות מביטוח לאומי82"
-(א) המבוטח לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד
החוק), לרבות התלוי בו כאמור- (להלן בפרק זה1953
(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע22 בסעיף
'אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב
תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים- לחוק
.להם ממעבידם אילולא סעיף זה
- (ב) לענין סעיף זה
השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה- ""גימלה
,בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק
38 לרבות תמורת דמי–פגיעה המשתלמת לפי סעיף
לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה
או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה
בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה
או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה
(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר49 לפי סעיף
חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה
גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף
;קטן זה
החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד- ""מעביד
המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי
. לפקודה זו13 סעיף
(ג) בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין סעיף
לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות70
".למוסד לביטוח לאומי
:ד ב ר י ה ס ב ר
956 ההוראה תוסדר מחוץ לחוק המוצע (ראו סעיף
.)המוצע
****
. תביעה ושיפוי במעוולים יחד83"
אין פסק הדין שניתן- (א) סבל אדם נזק עקב עוולה
נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה
נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק
.כמעוול יחד
(ב) הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או
לטובת עזבונו, בן זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד
מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים יחד ואם באופן
סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי- אחר
הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים
שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי
ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן
,בה פסק דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות
אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את
התובענה; היה פסק הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו
ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לענין סעיף קטן זה82 בסעיף
במקום סכום הפיצויים שבפסק הדין הראשון הסכום שהיו
.82 פוסקים אילולא סעיף
. הגדרה85
בין אם היא עבירה פלילית- 84– ו83 "עוולה", בסעיפים
ובין אם לאו, והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך פלילי
בשל מעשה שלא כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר
".שיפוי, שלא היה אכיף אילולא סעיפים אלה
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסעיפים מיותרים, לאור פרק ריבוי חייבים ונושים
מצויה84 המוצעים). הוראת סעיף97 עד75 (סעיפים
. המוצעים84– ו83 בסעיפים
****
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1161
. פיצויים על לשון הרע בעיתון87"
(א) תובע שזכה במשפט נגד בעל עתון בשל פרסום
לשון הרע באותו עתון, והוא מראה לבית המשפט שלפניו
נתבררה התובענה שאין הוא יכול להביא לקיום פסק הדין
בדרך של הוצאה לפועל נגד מקרקעין או מיטלטלין של
הנתבע, רשאי בית המשפט להורות שפסק הדין יבוצע
נגד החתומים על כתב הערבות שניתן על ידי הנתבע או
) לפקודת העתונות, ולהורות על3()1(5 למענו לפי סעיף
,מימוש הערובה שניתנה על ידי החותמים על אותו כתב
ובלבד שחבותם של החותמים לא תעלה על חבותם לפי
.כתב הערבות
(ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א) ימציא לשר האוצר העתק
.של צו בית המשפט לפי סעיף זה
(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות להסדרת הנוהג
וסדרי הדין בהליכים לפי סעיף זה ולקבוע את האגרות
".שישולמו בהם
:ד ב ר י ה ס ב ר
,ההוראה מיותרת, לאור חוק איסור לשון הרע
.1965-התשכ"ה
****
. עוולה שהיא גם עבירה88"
היו העובדות שעליהן מתבססות תובענה על עוולה מהוות
עבירה פלילית, לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה, אך
אם ראה בית המשפט הדן בתובענה בכל שלב של ההליכים
-שהעובדות מהוות, או עשויות להיוות, פשע, יעכב בית
המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות
".נמסרו לידיעת המשטרה או שהן ידועות לה
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה הושמטה, בהיותה מיותרת
****
. תחילת התיישנות89"
"היום- לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות
:שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה
- ) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל1(
היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה
; היום שבו חדל- או המחדל נמשך והולך
) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי2(
היום שבו אירע אותו נזק; לא- מעשה או מחדל
, היום שבו נתגלה הנזק- נתגלה הנזק ביום שאירע
אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא
".הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת לאור חלק ההתיישנות
****
. שמירת דינים90"
שום דבר בפקודה זו לא יראו כפוגע בשיפוט לפי דיני
האדמירליות הנתון לבית–משפט בישראל, או בהוראות
,)של החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל–דין
"., או של חיקוק שבוטל על ידיו1958-תשי"ח
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה כמיותרת לאור כללי הפרשנות
.הרגילים
****
". הוראות בדבר פסיקת "דיה91"
בית משפט שאינו בית–דין דתי מוסלמי או בית–דין שבטי
לא יפסוק "דיה"; בתי–דין כאמור לא יפסקו "דיה" בשל
מעשה שנפסקו בעדו פיצויים לפי פקודה זו, ובית משפט
לא יפסק פיצויים לפי פקודה זו בעד מעשה שנפסקה בעדו
.""דיה
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה הושמטה, בהיותה מיושנת ומיותרת
****
. תחילה93"
תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום ט' בתשרי תשכ"ט
".)1968 באוקטובר1(
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע מצויה בסעיף
.המוצע
חוק הטבת נזקי גוף
. תחומיה של הזכות4"
לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה
שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא מינה
;אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד מחבריה
- אלא שאם היה המיטיב תאגיד הועסק בעסקי ביטוח
ופעל לפי חוזה- למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד
ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע לפי
חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי חוק
".אחר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1162
:ד ב ר י ה ס ב ר
אמצע הסעיף הושמט מאחר שאין הצדקה להתייחס
.באופן מיוחד לדינה של אגודה שיתופית בהקשר זה
****
. סבירותה של הטבת הנזק5"
אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות, שכר שירות ודמי
תמיכה סבירים; משכורת או שכר עבודה שמעביד מוסיף
לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה עקב
נזק הגוף, רואים לענין זה כהוצאה סבירה, אלא שאין
להיפרע יותר מן המשכורת או שכר העבודה שהיה העובד
מקבל אילו היה מסוגל לעבודה; כן רואים כהוצאה סבירה
את הכלכלה הניתנת, והשכר המשתלם, על ידי המדינה
".לחייל בתקופה שלא היה מסוגל לשירות
:ד ב ר י ה ס ב ר
סיפת הסעיף מיותרת, מאחר שהיא עוסקת במקרה
.ספציפי שאין צורך להסדירו במפורש
****
. זכות כלפי מבטח6"
היה המזיק מבוטח בשל חבותו למוטב, רשאי המיטיב
להיפרע לפי חוק זה מן המבטח במידה שהמבטח אחראי
".כלפי המזיק
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור ההסדר הכללי הקבוע בסימן
עד287 המשנה ביטוח אחריות בפרק חוזה ביטוח (סעיפים
.) המוצעים360
****
. זכותו של המוטב7"
לא יהא המיטיב זכאי לתבוע מן המזיק לפי חוק זה כל סכום
מהטבת הנזק ששולם לו על ידי המוטב, והמוטב רשאי
".להיפרע אותו סכום מן המזיק
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, מאחר שאין לראות בסכום שהושב
. המוצע481 למיטיב כהטבת נזק לפי סעיף
****
. שמירת תביעות אחרות8"
אין חוק זה בא לגרוע מזכותו של מיטיב לתבוע את הטבת
הנזק לפי עילה אחרת, ובלבד שלא יגבה לפי כל תביעותיו
".יותר מסכום הטבת הנזק
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת לאור כללי הפרשנות הרגילים
הסיפה מיותרת, שכן היא נובעת מכללי עשיית עושר ולא
.) המוצעים419 עד410 במשפט (סעיפים
****
. קביעת בית משפט כראיה9"
,בית משפט הדן בתביעה לפי חוק זה רשאי, לבקשת המיטיב
לקבל כראיה על אחריות לנזק ועל רשלנות תורמת כל
קביעה לענין זה בפסק דין שניתן בתביעת פיצויים עקב
".אותו נזק ואין עליו ערעור עוד
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, לאור מגמת החוק המוצע שלא
.לכלול הוראות דיוניות
חוק הערבות
. תחומה של ערבות4"
(ב) הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי–נזק שנתחייב
בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין
החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן
.הערבות
(ג) היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום
".ערבותו
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסיפה לסעיף קטן (ב) הושמטה מאחר שהוראות החוק
המוצע ניתנות ברובן להתנאה. סעיף קטן (ג) מיותר שכן
הערב והנושה יכולים להסכים על גובה הערבות וממילא
.אין לחייב את הערב ביותר משהסכים לו
****
. אחריות הערב8"
".הערב ויתר על הדרישה מן החייב
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה מאחר שהוראות החוק המוצע
.ניתנות ברובן להתנאה ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. סייג לזכות הערב לחזור על החייב10"
(א) הערב לא יהיה זכאי לחזור על החייב במידה שהוא
היה עשוי להיות מופטר על ידי טענה שעמדה לחייב כלפי
הנושה בקשר לחיובו והטענה היתה ידועה לערב ולא
התגונן בה; ובלבד שזכות הערב לחזור על החייב אינה
".)1()(ג5 נפגעת אם עשה כאמור בסעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1163
ד ב ר י ה ס ב ר
(א) הקיים הושמטה כמיותרת מאחר10 הסיפה לסעיף
) לחוק הקיים עוסק במקרה בו עמדה טענה1()(ג5 שסעיף
.לערב ולא במקרה של טענה של החייב
****
. ריבוי ערבים13"
,שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד
,יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה
יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל
".כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסיפה של הסעיף הושמטה מאחר שהוראות החוק
המוצע ניתנות ברובן להתנאה ואין צורך לציין זאת
.במפורש
****
. שמירת דינים33"
".חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת לאור כללי הפרשנות הרגילים
חוק עשיית עושר ולא במשפט
. תחולה ושמירת תרופות6"
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות
.מיוחדות לענין הנדון ואין הסכם אחר בין הצדדים
".(ג) אין בחוק זה כדי לגרוע מתרופות אחרות
:ד ב ר י ה ס ב ר
.סעיף קטן (א) הושמט לאור כללי הפרשנות הרגילים
כמו כן, הוראותיו של החוק המוצע ניתנות ברובן להתנאה
.ואין צורך לציין זאת במפורש
סעיף קטן (ג) הושמט, שכן אין צורך עוד בקביעה לפיה
אין בהוראות דיני עשיית עושר ולא במשפט בכדי לגרוע
מתרופות אחרות; הוראות הנוגעות לתרופות אחרות יחולו
.לפי הענין
****
ביטול .7"
לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי3 סעיף
". בטל-1964-גוף), התשכ"ד
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכוון שמיצתה את עצמה
חוק השומרים
. פיצוי ושיפוי5"
(א) היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל
".הנכס לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה
:ד ב ר י ה ס ב ר
סעיף קטן (א) מיותר, לאור תחולתו הכללית של חלק
המשנה הדן בתרופות בשל הפרת חיוב החל גם על הפרת
.) המוצעים498 עד443 חיוב שמירה (סעיפים
****
. תחולה14"
הוראות חוק זה יחולו על שמירת נכסים כשאין בדין אחר
הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת
".מן ההסכם בין הצדדים
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור כללי הפרשנות הרגילים. כמו
כן הוראותיו של החוק המוצע ניתנות ברובן להתנאה ואין
.צורך לציין זאת במפורש
****
. ביטול15"
". בטל- 770 הספר הששי של המג'לה, חוץ מסעיף
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכוון שמיצתה את עצמה
****
. תחילה והוראות מעבר16"
באוקטובר1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ו באלול התשכ"ז
); על שמירת נכסים שהחלה לפני תחילת חוק זה יוסיף1967
".לחול הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
מורה, באופן דומה להוראת המעבר993 המוצע. סעיף992
הקיימת כיום בחוק השומרים, כי על חיובים שנוצרו לפני
.יום התחילה, יחול הדין הקודם
חוק שכירות ושאילה
. תחולה2"
(ג) הוראות פרק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות
מיוחדות לענין הנדון ובאין כוונה אחרת משתמעת מן
".ההסכם בין הצדדים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1164
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת סעיף קטן (ג) מיותרת לאו כללי הפרשנות
הרגילים. כמו כן, הוראותיו של החוק המוצע ניתנות ברובן
.להתנאה ואין צורך לציין זאת במפורש
****
. חובת קבלת המושכר12"
השוכר חייב לקבל את המושכר להחזקתו במועד ובמקום
".5 כאמור בסעיף
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה הושמטה מאחר שהיא מובנת מאליה
****
. פטור מחובת התשלום15"
(א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר
להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות
במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את
החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד
הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן
סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע
לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי
.השכירות
הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע
השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה
עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן
".מראש, ולא יכול היה למנען
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה לאור הסדר הסיכול המוצע
.) המוצעים136 עד130 (סעיפים
****
. תרופות כלליות בשל הפרת חוזה23"
התרופות הנתונות לצדדים לפי פרק זה באות להוסיף על
-הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
"., ולא לגרוע מהן1970
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת, לאור תחולתו הכללית של חלק
498 עד443 משנה תרופות בשל הפרת חיוב (סעיפים
.המוצעים) על הפרקים הדנים בחוזי שכירות ושאילה
****
. שלילת תרופות28"
(ב) הפרת חוזה שאילה לא תשמש עילה לתביעת
".אכיפה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה לא נכללה, מאחר שהתפישה היא כי
ניתן יהיה לאכוף חוזה שאילה ועל הפרת חוזה שאילה
יחולו הוראות חלק המשנה הדן בתרופות בשל הפרת
המוצעים). הוראות הסעיף הדן498 עד443 חיוב (סעיפים
447 באכיפת החיוב יחולו על אכיפת חוזה שאילה (סעיף
המוצע), ועל בית המשפט לשקול, בין יתר שיקוליו, האם
אכיפת החיוב היא בלתי צודקת בנסיבות הענין. שיקול
.שבנוגע לאכיפת חוזה מעין זה יכול שיקבל משקל יתר
****
. שימוש בלי החזקה31"
הוראות פרק א' יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכות
שהוקנתה בתמורה להשתמש בנכס שאין עמה הזכות
,להחזיק בו, והוראות פרק ב' יחולו, בשינויים המחוייבים
".על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה
:ד ב ר י ה ס ב ר
הזכות להשתמש בנכס כשאין עימה הזכות להחזיק
בו היא זכות, שלא ברור מהו משמעותה. קיימת אי–בהירות
.בשאלה, האם מדובר בזיקת הנאה או שמא במוסד הרישיון
בשל אי בהירות זו וגם בשל חשיבותה המוגבלת של
הזכות האמורה, הוחלט שלא לכלול את הסעיף בנוסח
המוצע מחיל על התחייבות לזיקת הנאה660 המוצע. סעיף
בתמורה או שלא בתמורה את פרק חוזה שכירות או פרק
.חוזה שאילה, בהתאמה
****
. ביטול32"
הספר השני של המג'לה, במידה שהוא מתייחס לשכירות
. בטל- נכסים
1969-. תיקון חוק המקרקעין, התשכ"ט33
- 1969-בחוק המקרקעין, התשכ"ט
, במקום "תמורת דמי שכירות" יבוא3 ) בסעיף1(
;""בתמורה
; בטל- 82 ) סעיף2(
". יימחקו- "82 , המלים "פרט לסעיף83 ) בסעיף3(
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראות לא נכללו מכוון שמיצו את עצמן
****
. תחילה והוראות מעבר34"
;)1972 בינואר1( תחילתו של חוק זה מיום י"ד בטבת תשל"ב
על עיסקה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול
".הדין הקודם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1165
:ד ב ר י ה ס ב ר
992 הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
מורה, באופן דומה להוראת המעבר הקיימת993 .המוצע
כיום בחוק השכירות והשאילה, כי על חיובים שנוצרו לפני
.תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם
חוק השליחות
. תרופות9"
,8 (א) הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף
".זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה מיותרת לאור תחולתו הכללית של חלק
משנה תרופות בשל הפרת חיוב על כל הפרה של חיוב
.) המוצעים498 עד443 (סעיפים
****
. נכסים ורווחים10"
(א) כל נכס שבא לידי השלוח עקב השליחות מוחזק
בידו כנאמן של השולח; והוא, אף אם לא גילה השלוח
לצד השלישי את קיומה של השליחות או את זהותו של
".השולח
:ד ב ר י ה ס ב ר
הסיפה של סעיף קטן (א) הושמטה כמיותרת, מאחר
,שהיא מושתתת על עקרונות של עשיית עושר ולא במשפט
ומצב ידיעתו של הצד השלישי לגבי השליחות אינו
.רלוונטי בהקשר זה
****
. ידיעה18"
לענין חוק זה רואים אדם כיודע דבר אם היה עליו כאדם
".סביר לדעתו או שקיבל עליו הודעה בדרך הרגילה
:ד ב ר י ה ס ב ר
ההוראה הושמטה, מאחר שההתייחסות לידיעה
47 עד33 בכוח שולבה בסעיפי פרק השליחות (סעיפים
.המוצעים) המתאימים באופן פרטני
****
. שמירת דינים19"
חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין המסדיר סוג מיוחד
".של יחסי שליחות
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה מיותרת, לאור כללי הפרשנות הרגילים
****
. ביטול20"
". בטל- הספר האחד–עשר של המג'לה
:ד ב ר י ה ס ב ר
.ההוראה לא נכללה מכוון שמיצתה את עצמה
****
. תחילה והוראת מעבר21"
;תחילתו של חוק זה, שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות
על יחסים שבין שולח ושלוח שנוצרו לפני תחילתו של חוק
".זה יוסיף לחול הדין הקודם
:ד ב ר י ה ס ב ר
הוראת התחילה של החוק המוצע קבועה בסעיף
המוצע מורה, באופן דומה להוראת993 במוצע. סעיף992
המעבר הקיימת כיום בחוק השליחות, כי על חיובים
.שנוצרו לפני תחילת החוק המוצע, יחול הדין הקודם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1166
:נוסח החוקים או סעיפי החוקים, שמוצע לבטלם
,חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
1962-התשכ"ב
. פעולות של קטין4
פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה
יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג
מסויים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו
.לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה
. ביטול פעילות של קטין5
פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו
- ניתנת לביטול
על ידי היועץ- ) על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג1(
המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע
;להם על הפעולה
) אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה2(
על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר- על הפעילה
.שהיה לבגיר
. סייג לביטול פעולות6
פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות
כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא
היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול כאמור
, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה5 בסעיף
.בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו
א. פעולות בטלות6
פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי
אגב–שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות-או במקח
, כל6– ו5 באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור בסעיפים
"עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לענין סעיף זה, "אשראי
. לרבות תשלום בשיעורים-
. פעולות טעונות אישור בית המשפט7
פעולה משפטית של קטין טעונה אישור בית המשפט אם
היתה טעונה אישור כזה אילו נעשתה בידי נציגו; ואין תוקף
.לפעולה כל עוד לא בא עליה אישור בית המשפט
. פעולות של פסול–דין9
,על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול–דין יחולו
.7 עד4 בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים
. הגנת צד שלישי12
)20 )5 פעולה של הורים הטעונה אישור לפי סעיף
תהא בת–תוקף אף באין אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם
.שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה אישור
. פעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים84
בפעולה משפטית בין החסוי לבין האפוטרופוס, בן
זוגו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות
לחסוי, ובפעולה משפטית בין החסוי לבין חסוי אחר של
אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את החסוי
מבלי שבית המשפט או אפוטרופוס אחר שנתמנה למטרה
.זו אישרן מראש
. אפוטרופוס שהיה פגם במינויו66
פעולה של אפוטרופוס תהא בת–תוקף אף שהיה פגם
במינויו, אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו
.לדעת על הפגם
חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים
1964-(הטבת נזקי גוף), התשכ"ד
. הגדרות1
- לענין חוק זה
הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן- ""הטבת נזק
נזק גוף, למנוע מניזוק החמרתו של נזק או נזק נוסף או
להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו
ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק, וכן, אם מת
הניזוק, תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי
;בשל כך מאת המזיק
. לרבות מחלה, ליקוי גופני או שכלי, ומוות- ""נזק גוף
. זכותו של מיטיב להיפרע מן המזיק2
גרם אדם לזולתו נזק גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק
להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק
היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא
.הוטב הנזק על ידי המיטיב
.. בוטל3
. תחומיה של הזכות4
לענין חוק זה אין נפקא מינה אם המיטיב פעל לפי חובה
שבדין או שבהסכם או שפעל בהתנדבות; ואין נפקא מינה
;אם המיטיב הוא אגודה שיתופית שהמוטב אחד מחבריה
- אלא שאם היה המיטיב תאגיד העוסק בעסקי ביטוח
ופעל לפי חוזה- למעט תאגיד המבטח את חבריו בלבד
ביטוח עם הניזוק או המוטב, לא יהיה זכאי להיפרע לפי
חוק זה, אולם אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו לפי חוק
.אחר
. סבירותה של הטבת הנזק5
אין להיפרע לפי חוק זה אלא הוצאות, שכר שירות ודמי
תמיכה סבירים;משכורת או שכר עבודה שמעביד מוסיף
לשלם לעובדו בתקופה שהעובד אינו מסוגל לעבודה עקב
נזק הגוף, רואים לענין זה כהוצאה סבירה, אלא שאין
להיפרע יותר מן המשכורת או שכר העבודה שהיה העובד
מקבל אילו היה מסוגל לעבודה; כן רואים כהוצאה סבירה
את הכלכלה הניתנת, והשכר המשתלם, על ידי המדינה
.לחייל בתקופה שלא היה מסוגל לשירות
נ ס פ ח ג ' ל ד ב ר י ה ה ס ב ר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1167
. זכות כלפי מבטח6
היה המזיק מבוטח בשל חבותו למוטב, רשאי המיטיב
להיפרע לפי חוק זה מן המבטח במידה שהמבטח אחראי
.כלפי המזיק
. זכותו של המוטב7
לא יהא המיטיב זכאי לתבוע מן המזיק לפי חוק זה כל סכום
מהטבת הנזק ששולם לו על ידי המוטב, והמוטב רשאי
.להיפרע אותו סכום מן המזיק
. שמירת תביעות אחרות8
אין חוק זה בא לגרוע מזכותו של מיטיב לתבוע את הטבת
הנזק לפי עילה אחרת, ובלבד שלא יגבה לפי כל תביעותיו
.יותר מסכום הטבת הנזק
. קביעת בית משפט כראיה9
,בית משפט הדן בתביעה לפי חוק זה רשאי, לבקשת המיטיב
לקבל כראיה על אחריות לנזק ועל רשלנות תורמת כל
קביעה לענין זה בפסק דין שניתן בתביעת פיצויים עקב
.אותו נזק ואין עליו ערעור עוד
. תחולה10
.חוק זה חל גם על המדינה
1965-חוק השליחות, התשכ"ה
. השליחות ונושאה1
(א) שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או
.במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי
,(ב) כל פעולה משפטית יכולה לשמש נושא לשליחות
חוץ מפעולה שלפי מהותה או על פי דין יש לבצעה
.אישית
. דין השליחות2
שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו
.וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח
. הקניית השליחות וצורתה3
,(א) השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל–פה
מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד
.השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם
(ב) נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא
להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב
.ולא נמסר לו העתק ממנה
. כשרות השלוח4
דעת-כל אדם כשר להיות שלוח לפעולה שהוא עצמו בר
לעשותה, אך לענין זכויותיו וחיוביו יחולו דיני הכשרות
.המשפטית הכלליים
. היקף השליחות5
על כל- באין הגבלה בהרשאה- (א) השליחות חלה
פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא
באין הרשאה מפורשת- השליחות, אולם אין היא חלה
על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא- לכך
.על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה
(ב) רשאי שלוח לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה
מראש הדרושה באופן סביר לשמירה על עניני השולח
בקשר לנושא השליחות, אף אם הפעולה חורגת מתחום
.ההרשאה
. פעולה ללא הרשאה6
(א) פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר בלי שהורשה לכך
או בחריגה מהרשאתו, יכול אותו אחר, בכפוף לאמור בסעיף
- קטן (ב), לאשר את הפעולה בדיעבד; ואישור בדיעבד
כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם
.אחר בתום–לב ובתמורה לפני האישור
(ב) לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה שהשלוח פועל
ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו, הברירה בידו, כל
עוד לא נודע לו על אישור הפעולה, לראות את השלוח
כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מן השלוח
.את נזקו
(ג) תאגיד יכול לאשר פעולה שנעשתה למענו לפני
.היווסדו, ויחולו הוראות סעיף זה
. שליחות נסתרת7
לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה על קיומה של
השליחות, או לא ידע את זהותו של השולח, תחייב פעולת
השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח
בלבד; אולם יכול השולח לאמץ לעצמו זכויות השלוח כלפי
,הצד השלישי, זולת אם הדבר נוגד את הזכות לפי מהותה
.תנאיה, או נסיבות הענין
. נאמנות וחובות השלוח8
קיבל אדם עליו להיות שלוח, חייב הוא לנהוג כלפי השולח
בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו; ובאין כוונה אחרת
משתמעת ממהות השליחות או מתנאיה יחולו עליו חובות
:אלו
) יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים1(
;לנושא השליחות ויתן לו דין וחשבון על פעולותיו
) לא יהא שלוח של שולחים שונים לנושא שליחות2(
;אחד שלא על דעת שולחיו
;) לא יעשה פעולת שליחות עם עצמו3(
) לא יקבל מכל אדם טובת הנאה או הבטחה לטובת4(
הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמתו של
;השולח
) לא ישתמש לרעת השולח בידיעות או במסמכים5(
שבאו לידו עקב השליחות, ובדרך כלל יימנע מכל
דבר שיש בו ניגוד בין טובת השולח ובין טובתו שלו
.או של אדם אחר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1168
. תרופות9
,8 (א) הפר השלוח אחת החובות המוטלות עליו לפי סעיף
.זכאי השולח לתרופות הניתנות בשל הפרת חוזה
(ב) פעולה שהשלוח עשה כלפי צד שלישי עקב הפרת
חובה כאמור וההפרה היתה על דעת הצד השלישי, זכאי
קטן (א), לבטל-השולח, נוסף על התרופות האמורות בסעיף
את הפעולה וכן לתבוע גם מן הצד השלישי את הפיצויים
.המגיעים לו מן השלוח
. נכסים ורווחים10
(א) כל נכס שבא לידי השלוח עקב השליחות מוחזק
בידו כנאמן של השולח; והוא, אף אם לא גילה השלוח
לצד השלישי את קיומה של השליחות או את זהותו של
.השולח
(ב) השולח זכאי לכל ריווח או טובת הנאה שבאו לשלוח
.בקשר לנושא השליחות
. שיפוי11
השולח חייב לשפות את השלוח על ההוצאות הסבירות
שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר
.עקב השליחות
. עכבון12
), תהא לשלוח זכות עכבון על נכסי1(8 על אף האמור בסעיף
כולל נכסים המוחזקים- השולח שבאו לידו עקב השליחות
כדי תשלום שכרו וסכומים אחרים- בידו כנאמן השולח
.המגיעים לו מן השולח עקב השליחות
. קיזוז13
חובות שהשולח והשלוח חבים זה לזה עקב השליחות
.ניתנים לקיזוז
. סיום השליחות14
(א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או
השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או
. בפירוקו- אם היה תאגיד- בפשיטת רגלו, או
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה
להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם
.תלויה בביצוע נושא השליחות
. סייגים לסיום השליחות15
(א) כל עוד לא ידע השלוח על סיום השליחות, זכאי הוא
.כלפי השולח לראותה כנמשכת
(ב) לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי הוא
לראותה כנמשכת; ואם השלוח ידע על סיומה, זכאי הצד
.)(ב6 השלישי גם לברירה הנתונה לו בסעיף
. שליחות משנה16
אין שלוח עושה שלוח לנושא שליחותו אלא אם הורשה
לכך במפורש או מכללא, או שעשה זאת לשם פעולה
.)(ב5 כאמור בסעיף
. ריבוי שלוחים ושולחים17
(א) ניתנה הרשאה אחת לשלוחים אחדים, חזקה שעליהם
.לפעול יחד
(ב) ניתנה הרשאה אחת על ידי שולחים אחדים, חזקה
.שעל השלוח לפעול מכוח כולם יחד
. ידיעה18
לענין חוק זה רואים אדם כיודע דבר אם היה עליו כאדם
.סביר לדעתו או שקיבל עליו הודעה בדרך הרגילה
. שמירת דינים19
חוק זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין המסדיר סוג מיוחד
.של יחסי שליחות
. ביטול20
. בטל- הספר האחד–עשר של המג'לה
. תחילה והוראת מעבר21
;תחילתו של חוק זה, שלושה חדשים מיום פרסומו ברשומות
על יחסים שבין שולח ושלוח שנוצרו לפני תחילתו של חוק
.זה יוסיף לחול הדין הקודם
1965-חוק הירושה, התשכ"ה
פרק ראשון: הוראות כלליות
. הירושה1
.במות אדם עובר עזבונו ליורשיו
. היורשים2
;היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה
.הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה
. כשרות אדם לרשת: בני אדם3
(א) כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת
.אותו
יום לאחר מות המוריש, דינו כדין300 (ב) מי שנולד תוך
מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו
.היתה אחרי כן
(ג) לענין זכויות הירושה של ילד אין נפקא מינה אם
.בשעת לידתו היו הוריו נשואים זה לזה, ואם לא
. כשרות לרשת: תאגידים4
תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות
בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן
צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו
.בשנה נוספת
. פסלות לרשת5
:(א) אלה פסולים לרשת את המוריש
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1169
) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש1(
;או שניסה לגרום למותו
) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו2(
האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על
.פי צוואה מזוייפת
(ב) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש
מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר
.ונעשה כשר לרשת את המוריש
. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון6
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי
יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט
א., להסתלק מחלקו67 כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף
בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי
.צוואה, כולה או מקצתה
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה
שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות
לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של
.המוריש
(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול–דין טעונה
.אישור בית המשפט
. בטלה- (ד) הסתלקות על תנאי
כמשמעותו בסעיף- "(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה
.א65
. עסקאות אחרות בזכות היורש7
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי
,יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון
.כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון
(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז
.פסוֹל–דין טעונים אישור בית המשפט
(ג) העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים 'זכויות
אלא' כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן
.היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון
(ד) זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת
.להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון
. עסקאות בירושה עתידה8
(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו
. בטלים- שנעשו בחייו של אותו אדם
(ב) מתנה שאדם שנותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר
מותו של הנותן, אינה בתוקף אלא אם נעשתה בצוואה על
.פי הוראות חוק זה
א. צוואות הדדיות8
(א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של
בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור
יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות
הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים
צוואות- שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה
.)הדדיות
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן
:יתקיים אחד מאלה
המצווה המבקש לבטל- ) בחייהם של שני בני הזוג1(
את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה
למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות
;ההדדיות של שני המצווים
- ) לאחר מות אחד מבני הזוג2(
בן הזוג שנותר בחיים- (א) כל עוד לא חולק העיזבון
ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת
ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק
בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של
;המצווה שמת
בן הזוג שנותר בחיים ומבקש- (ב) לאחר חלוקת העיזבון
לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית
לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
. ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש-
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות
הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות
. בטלה- לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג
. שניים שמתו כאחד9
,(א) מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה
:יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה
ודאי ותובע אחר היה-) היה אחד התובעים יורש1(
;ספק, עדיף התובע שהוא יורש ודאי-יורש
ספק, עדיף התובע שהוא-) היו שני התובעים יורשי2(
;בן זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים
) בין התובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק3(
העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה
.על פי דין
מי שהיה יורש בין אם- "ודאי-(ב) בסעיף זה, "יורש
מי שהיה- "ספק-האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש
.יורש רק אם אחד מהם מת תחילה
פרק שני: ירושה על פי דין
. יורשים מבני המשפחה10
:יורשים על פי דין הם
;) מי שהיה במות המוריש בן זוגו1(
) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאציהם, הורי2(
;) קרובי המוריש- הוריו וצאצאיהם (בחוק זה
. זכות הירושה של בן זוג11
(א) בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית
נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית
- המשותף, ונוטל משאר העזבון
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1170
) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים1(
; חצי-
) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי2(
שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של- הורים
המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר
,וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה
בעזבון יטול בן הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה
.האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף
.קטן (א) יורש בן הזוג את העזבון כולו
,(ג) המגיע לבן הזוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות
ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו
בעזבון; הוראה זו לא תחולעל מה שמגיע לבן זוג לפי חוק
, או לפי הסכם ממון1973-יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג
כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן
זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על
.מנת להחזירו כשיפקעו
. סדר העדיפות בין קרובי המוריש12
.ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו
. החלקים בעזבון13
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי
.המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם
. חליפיו של יורש14
(א) ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים
יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד
מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר
המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור
.(א), או אחד מאלה11 בסעיף
(ב) ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם
.בשווה מה שירשו בדרך זו
. יורש פסול ויורש שהסתלק15
מי שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מחלקו בעזבון שלא
לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, חלקו מתווסף
.לשאר היורשים על פי חלקיהם
. ירושה מכוח אימוץ16
(א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן
.יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ
(ב) המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את
קרובי המאמץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה
הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את
.המאומץ
(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם
הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את
.המאומץ
. זכות הירושה של המדינה17
, תירש המדינה16 עד10 (א) באין יורש לפי הסעיפים
.כיורשת על פי דין
(ב) מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות
חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק
מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון
שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום
- חד פעמי או תשלומים חוזרים
) לאדם שערב מות המוריש היו מחסורו של1(
;המוריש
) לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו2(
;של המוריש עליו
) לבן–משפחתו של המוריש או של בן זוגו שאינו3(
.מיורשיו על פי דין
פרק שלישי: ירושה על פי צוואה
סימן א': צורת הצוואה
. צורות הצוואה18
.צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה
. צוואה בכתב יד19
צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך
.כתוב בידו ותיחתם בידו
. צוואה בעדים20
צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד
המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו
צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני
.הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור
. הפקדת צוואה21
(א) מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה
אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה
.על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה
(ב) צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד
מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב
בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר
.ביום ההפקדה
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מזכותו של המצווה לקבל
.בחזרה בכל עת צוואה שהפקיד
. צוואה בפני רשות22
(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת
פה בפני שופט, רשם של בית משפט-דברי הצוואה בעל
,או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי
,, או בהגשת דברי הצוואה בכתב155 כמשמעותו בסעיף
,על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט
.רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1171
(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של
בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי
או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו
צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני
ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא
.נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור
(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא
בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת
.על פני הצוואה
(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה
.לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו
(ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל
.רשם לעניני ירושה
(ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב
בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום
.הנקובים בה כיום העשיה ומקומה
.(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט
. צוואה בעל פה23
(א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות
זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים
.השומעים לשונו
,(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה
יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על
ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה
.כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם
(ג) צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו
.הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים
. פסלות עדים24
קטין ומי שהוכרז פסול–דין אינם כשרים להיות עדים
.לעשיית צוואה לפי סימן זה
. קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה25
(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית
המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי
של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף
אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים
או בכשרות העדים, או23 או22 ,20 ,19 המפורטים בסעיפים
.בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור
:(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם
הצוואה כולה19 ) בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף1(
;כתובה בכתב ידו של המצווה
הצוואה בכתב- 20 ) בצוואה בעדים כאמור בסעיף2(
;והמצווה הביאה בפני שני עדים
הצוואה- 22 ) בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף3(
נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה
;עצמו
הצוואה נאמרה- 23 ) בצוואה בעל פה כאמור בסעיף4(
על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את
,לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו
.בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות
סימן ב': תוקף הצוואה
. כשרות לצוות26
–צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול
דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה
. בטלה- של צוואה
. חופש לצוות27
(א) התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או
. אינה תופסת- שלא לעשות אחת מאלה
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה
. בטלה- לשנות את הצוואה או לבטלה
. הצוואה מעשה אישי28
.(א) אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו
(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו
. בטלה- המצווה
. מסירת קביעה וסמכות בחירה29
אין המצווה יכול למסור לאחר את קביעת האדם שיזכה מן
העזבון או את קביעת החלק היחסי או המנה שאדם יזכה
בהם; אולם אם ציין המצווה בצוואה אנשים שמתוכם יש
לבחור זוכה, או ציין נכסים שמתוכם יש לבחור מנה, רשאי
לבחור מי שהמצווה קבעו לכך בצוואתו; ואם לא קבע
,המצווה, או שקבע והבחירה לא נעשתה תוך זמן סביר
.יבחר בית המשפט או אדם שיקבע בית המשפט
'. אונס איום וכו30
(א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה
. בטלה- בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית
אם אפשר- (ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות
לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא
הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם
. בטלה הוראת הצוואה- אי אפשר לעשות כן
ביטול של צוואה פגומה–. אי31
עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי
הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום
שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה
לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם
.כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה
'. טעות סופר וכו32
נפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאורו של אדם או
של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר
לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה, יתקן את
הטעות הרשם לעניני ירושה, או בית המשפט כאשר הענין
.א67 הועבר אליו לפי סעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1172
'. צוואה סתומה וכו33
הוראת צוואה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או
. בטלה- מה ציווה או שאין להבין משמעותה
'. צוואה בלתי חוקית וכו34
הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי
. בטלה- אפשרי
'. צוואה לטובת עדים וכו35
הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל–פה, המזכה את מי
שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר
חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד
.בטלה- מאלה
. ביטול על ידי המצווה36
(א) המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול
במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי
השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה
.עליו שהתכוון בכך לבטלה
(ב) צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של
צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה
שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה
הקודמת, זולת אם אין בצואוה החדשה אלא הוספה על
.האמור בצוואה הקודמת
. תחולה37
גם הצוואה כולה, חלק- "לענין סימן זה "הוראת צוואה
.ממנה ותנאי מתנאיה במשמע
. ביטול מקצת הצוואה38
(א) נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי
, בטל התנאי45 אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף
או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית
.או שהחיוב היה מוטל עליה
(ב) בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור
בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה
או תנאי אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים
קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה
.בהם בלעדיו
. הצורך בצו קיום צוואה39
אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה
.אלא אם ניתן עליה צו קיום לפי הוראות הפרק החמישי
סימן ג': הוראות הצוואה
. נושא הצוואה40
- אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים
;) כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו1(
) נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק2(
.) מנה- זה
. יורש במקום יורש41
(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני
אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני
המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו
.שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש
(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו
.לכתחילה
.(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים
. יורש אחר יורש42
(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני
אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים
התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי
.המוקדם יותר
(ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני
לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול
.לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה
(ג) השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת
זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני
לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן
.המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת
, בטלה- (ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים
זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית
.הצוואה
. יורש על תנאי דוחה43
(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי
.או בהגיע מועד
(ב) לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות
המצווה, יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים
התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא
יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד
.4 שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף
(ג) לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל
.עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין
. יורש על תנאי מפסיק44
(א) המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים
.תנאי או בהגיע מועד
(ב) לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע
המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש
.42 בהתאם להוראות סעיף
. חיובי יורש45
המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב
;לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון
,מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילויו
גם היועץ המשפטי לממשלה- ואם היה בדבר ענין לציבור
.או בא כוחו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1173
. צוואה וירושה על פי דין46
ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על
פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין
.ולא בנוסף לכך
. מנה וחלק בעזבון47
ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה
בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף
.על החלק בעזבון ולא במקומו
. יורשים שלא נקבעו חלקיהם48
.ציווה המצווה לאחדים ולא קבע חלקיהם, יחלקו בשווה
. יורש שמת לפני המוריש49
זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה
אם בשעת מות המצווה- אדם אחר שיזכה במקומו
נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה
שבירושה על פי דין; בכל מקרה אחר הוראת הצוואה
.לטובת אותו זוכה מתבטלת
. יורש פסול ויורש שהסתלק50
זוכה על פי צוואה שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן
,המגיע לו, שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש
ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, הוראת
.הצוואה לטובתו מתבטלת
. מנה של נכס מסויים51
(א) ציווה המצווה נכס מסויים, יזכה בו הזוכה כמות
.שהיה הנכס במות המצווה
(ב) אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו
.של שעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה
(ג) אין הזוכה זכאי לפיצוי מן היורשים האחרים אם
.במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו
(ד) פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה הם לחשבון
העזבון, מאז ואילך הם לחשבונו של הזוכה, זולת אם זכה
.בנכס במועד מאוחר יותר
. מנה של נכס בלתי מסויים52
ציווה המצווה נכס בלתי מסויים, זכאי הזוכה לנכס מסוג
.בינוני
. כפיפות להוראות הצוואה53
(ד), חלות במידה42 , פרט לסעיף52 עד41 הוראות הסעיפים
.שאין בצוואה הוראות אחרות
. פירוש הצוואה54
(א) מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי
שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת
. כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות- מתוכה
(ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים
.אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה
(ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה
.או בכל לשון אחרת
. מעין צוואה55
איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך
אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד
מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים
כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל
בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין
הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר
.המוריש
פרק רביעי: מזונות מן העזבון
. הזכות למזונות56
,הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות
זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין
.בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה
. גדרי הזכות למזונות57
- (א) הזכות למזונות היא
כל זמן אלמנותו, אולם רשאי- ) לבן זוגו של המוריש1(
בית המשפט לתת מענק חד פעמי לאלמנת המוריש
הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן
;בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש
כל זמן- , לילד נכה18 עד גיל- ) לילדי המוריש2(
כל עוד הוא חולה- נכותו, לילד שהוא חולה נפש
כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול- נפש, ולילד מפגר
.1969-במפגרים), התשכ"ט
) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי3(
.23 עד גיל- הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות
) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם היתה עליו ערב4(
. כל ימי חייהם- מותו
(ב) בן הזוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל
.מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו
(ג) איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך
אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד
מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות
.מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה
לרבות ילד שנולד אחרי מות- (ד) ילד, לענין מזונות
המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של
המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו
היתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו
.מזונותיו
. הוצאות הכשרה למשלח יד58
לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי- מזונות מן העזבון
.למשלח יד
. קביעת המזונות59
,בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט
:בין השאר
;) בשווי העזבון1(
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1174
) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש2(
.על פי דין או כזוכה על פי צוואה
) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי3(
שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של
;הזכאי עקב מות המוריש
;) ברכושו של הזכאי למזונות4(
,) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא5(
ובלבד שלגבי בן זוגו של המוריש לא יתחשב בית
המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא
במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש
;לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן הזוג
3 או2 ) במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים6(
;1959-לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט
במה שמגיע לו על–פי- ) לגבי בן זוגו של המוריש7(
עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה
.מקבלת על פי כתובה
. בקשה לקביעת המזונות60
(א) בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני
חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה
שהוגשה תוך ששה חודשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה
.שהנסיבות מצדיקות זאת
(ב) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות
המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר
.בירור הבקשה
(ג) בטל
. דרכי סיפוק המזונות61
(א) בית המשפט יקבע את סיפוק המזונות בהקצבות
חוזרות, אולם רשאי הוא לקבעו בתשלום חד פעמי או
מקצתו בצורה האחת ומקצתו בצורה האחרת, אם ראה
.שהנסיבות מצדיקות זאת
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע את הדרכים לסיפוק
- המזונות ובין השאר
;) מי יספק את מזונות ולידי מי יסופקו1(
) הבטחת המזונות על ידי הפקדה, השקעה, ביטוח2(
.קצב, שעבוד או באופן אחר
(ג) בית המשפט רשאי להתנות את סיפוק המזונות
.בתנאים אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת
(ד) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי כל צד, בכל עת לבקש
שינוי הדרכים או התנאים לסיפוקן או לבקש החלפתן
.בתשלום חד פעמי
. גילוי עובדות ושינוי נסיבות62
(א) נקבעו מזונות, רשאי הזכאי למזונות לבקש הגדלתם
ורשאים היורשים לבקש הקטנתם או ביטולם ולבקש
חד פעמי, כולו או מקצתו, הכל- החזרתו של תשלום
לפי הענין, אם נתגלו עובדות שהיו קיימות בשעת קביעת
.המזונות ולא היו ידועות למבקש אותה שעה
(ב) נקבעו הקצבות חוזרות, רשאי הזכאי למזונות לבקש
הגדלתן ורשאים היורשים לבקש הקטנתן או הפסקתן אם
השתנו הנסיבות שהיו קיימות בשעת קביעתן, ובלבד
שבקשה לפי סעיף קטן זה לא תוגש לבית המשפט לפני
תום שנה מיום החלטתו הקודמת ושבית המשפט רשאי
שלא להיזקק לשינוי בנסיבות שהמבקש יכול היה לצפות
.מראש בשעת הדיון הקודם
(ג) אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי
שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון
כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב- בתום לב
זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד פעמי שקיבל, אלא כדי
כדי שוויו של- שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב
.מה שנשאר בידו
. הרחבת העזבון לצרכי מזונות63
,(א) לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם
רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן
המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט
.מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין
(ב) בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון
או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן
כדי שוויו של- מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום–לב
.מה שקיבל
(ג) המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה
.ממה שעליו להחזיר או לשלם
. סדר העדיפות בין הזכאים64
,לא היה בעזבון כדי סיפוק המזונות לכל הזכאים להם
רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות, לחלקם ביניהם או לפסוק
.מזונות לאלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר
. עסקאות בזכות למזונות65
(א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם
בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים- נעשו בחיי המוריש
.אישור בית המשפט
(ב) הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי
. בטלה- פרק זה
,(ג) זכות למזונות לפי פרק זה אינה ניתנת להעברה
.לשעבוד או לעיקול ואינה עוברת בירושה
. הצהרת על זכויות היורשים66
(א) הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות
על ידי צו ירושה; בירושה- היורשים: בירושה על פי דין
.) צו קיום- על ידי צו קיום צוואה (להלן- על פי צוואה
(ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו
. צו ירושה- קיום, ועל הנותר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1175
. ראיות68
(א) עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה
בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם התיר בית
המשפט, או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים
.שיירשמו, להוכיחם באופן אחר
(ב) צוואה, למעט צוואה בעל–פה, טעונה הוכחה בהגשת
המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך או כניסות שאין בהם
,כדי לבטל את הצוואה, או שאי–אפשר להגיש את המקור
רשאי בית המשפט להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק
.או באופן אחר
. תכנם של צו ירושה וצו קיום69
(א) צו ירושה יצהיר על שמות היורשים ועל חלקו היחסי
.של כל אחד מהם בעזבון
תוקף חוץ-(ב) צו קיום יצהיר שהצוואה היא בת
.מהוראותיה שבית המשפט מצא שהן בטלות
. שינויים לאחר מות המוריש70
(א) מת יורש אחרי מות המוריש ולפני מתן הצו, או שחל
באותה תקופה שינוי אחר, יפרט הצו את הפרטים האמורים
. כמצבם בזמן מתן הצו69 בסעיף
(ב) נתמנה מנהל עזבון, יצויין הדבר בצו הירושה או
.בצו הקיום
. כוחם של צו ירושה וצו קיום71
צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא
.תוקנו או בוטלו
. הגנת רוכש בתום לב73
מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה
תוקף אותה שעה, או מי שקיים-או על צו קיום שהיה בר
חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו
.שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן
. הוצאות74
ההוצאות הכרוכות בהליכים לפי פרק זה, בסכום שיקבע
בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, יחולו על העזבון אם
,לא הורה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה שיחולו
.כולן או מקצתן, על צד אחר
פרק שישי: הנהלת העזבון וחלוקתו
סימן א': שמירת העזבון
. אמצעים לשמירת העזבון77
בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון
,רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו
לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת
,זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון
מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל
.עזבון זמני
סימן ב' : מנהל עזבון
. מינוי מנהל עזבון78
,(א) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות
.בצו, מנהל עזבון
,(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר
,תוגש הבקשה לרשם לעניני ירושה;הוגשה בקשה כאמור
רשאי הרשם לעניני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו
לו, לענין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי
.89 סעיף
. כשרות להתמנות79
למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד או האפוטרופוס
.הכללי
. הסכמה80
לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית המשפט או
.לרשם לעניני ירושה, לפי הענין על הסכמתו לכך
. הוראת המוריש81
קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל
עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי
הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו
מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני
ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות
.מיוחדות שלא למנותו
א. הליכים בבית המשפט81
, יימשכו81 (ב) או לפי סעיף78 נתמנה מנהל עזבון לפי סעיף
.ההליכים לפי פרק זה בבית המשפט
. תפקידים82
מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את
,נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון
לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או
צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם
.של צו ירושה או צוואה מקויימת
. הוראות בית משפט83
בית המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעונין בדבר או
מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע
.למילוי תפקידיו
א. השקעת כספים85
,כספי העזבון שאינם דרושים לצרכי הנהלתו השוטפים
חייב מנהל העזבון להחזיקם או להשקיעם כדרוש לשם
שמירת הקרן והבטחת פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע
בתקנות דרכים להשקעת כספי עזבון, שיהיו חובה על
.מנהל עזבון
. חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות86
מנהל עזבון חייב, בכל עניני העזבון, לנהל חשבונות, להגיש
לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1176
לשנה ובפקיעת משרתו, ולמסור לאפוטרופוס הכללי ידיעות
.מלאות לפי דרישתו
. בדיקת דו"חות87
שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט
של הכנסת, להתקין תקנות בדבר אופן בדיקת הפרטה
והדו"חות בידי האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע
,סוגי דו"חות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור מבדיקתם
.בתנאים שייקבעו
. אחריות88
מנהל עזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל
עזבון; בית המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או
מקצתה, עם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל
עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות
.בית המשפט
. שכר91
בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים
.שקבע שר המשפטים בתקנות
. פקיעת המשרה92
,(א) מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט
להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא
.עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור
(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת
עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם
.ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו
(ג) משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט
.שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור
. מנהלים אחדים93
מינה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה שני מנהלי
עזבון או יותר, יחולו ההוראות הבאות, זולת אם הורה
:בית המשפט אחרת
) מנהלי העזבון חייבים לפעול תוך הסכמה; בענין1(
;שדעותיהם חלוקות, יפעלו כפי שיחליט בית המשפט
) פעולה של אחד או של אחדים ממנהלי העזבון2(
טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש
;או למפרע
) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד ממנהלי3(
;העזבון לפעול על דעת עצמו
) כל מנהל עזבון אחראי לפעולת חבריו זולת אם4(
;התנגד לה או לא ידע עליה
) נתפנה מקומו של אחד ממנהלי העזבון או שחדל5(
לפעול, זמנית או לצמיתות, חייבים אחרים להודיע
על כך מיד לבית המשפט, והם חייבים ומוסמכים
להמשיך בתפקידיהם כל עוד לא הורה בית המשפט
.אחרת
. הגנת צד שלישי94
פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף
) תהא בת–תוקף גם באין הסכמה או אישור כזה אם93)2
נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא
.טעונה הסכמה או אישור
סימן ג': ניהול העזבון על ידי מנהל עזבון
. סמכויות מנהל העזבון97
;מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו
את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי
:שבית המשפט אישרן תחילה
) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית1(
;בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה
;) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה2(
) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על3(
;פי חוק
;) מתן ערובה4(
) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו5(
.המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור
. כינוס נכסי העזבון98
מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו
ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד
;המוריש
. הזמנת נושים99
(א) מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע
לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן
ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום
.הפרסום
(ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה
להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה
.להזמינם
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון
.לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא
. במה מסלקים חובות העזבון100
(א) לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון
.בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון
,(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון
יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות
.סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק
(ג) ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו
נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון
.אחרים
(ד) בית המשפט רשאי לתת למנהל העזבון הוראות שונות
מהוראות סעיף זה, ורשאי הוא להורות לו שמכירתם של
נכסי עזבון תהיה בדרך שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה
.לפועל או בדרך אחרת שיקבע
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1177
. חובות מובטחים101
חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות
.חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה
. חובות בעתיד וחובות על תנאי102
חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי
רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח
או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם
.התקיים התנאי
. הוצאות ניהול חשבון103
,הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון
יחולו על העזבון אם לא הורה בית המשפט שיחולו, כולן
.או מקצתן, על צד אחר
. סדר עדיפות בין חובות העזבון104
חובות העזבון) יסולקו- (א) הסכומים הבאים (בחוק זה
:לפי סדר עדיפות זה
) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו1(
;ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות
) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול2(
;העזבון במידה שהן חלות על העזבון
) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו3(
חובות המוריש) לרבות המגיע- במותו (בחוק זה
לאשתו על פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו
;עולה על סכום סביר
) המגיע לבן זוגו של המוריש על פי עילה הנובעת4(
) והמגיע3( מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה
,1973-לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג
.או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק
(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס
.הסכומים שלהם
(ג) עדיפותם של מסים ותשלומי חובה אחרים תהיה
.בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם
.(ד) חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון
. בירורם וסילוקם של חובות105
(א) היה מקום להניח שיהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות
העזבון, רשאי מנהל העזבון לסלק חובות גם לפני גמר
.בירורם של שאר החובות
(ב) קיים חשש שלא יהיה בעזבון כדי סילוק כל חובות
העזבון, לא יסלק מנהל העזבון אלא חובות שבית המשפט
התיר סילוקם, במלואם, בחלקם או בשיעורים, הכל כפי
.שהורה בית המשפט
גם מזונות מן העזבון- "(ג) לענין סעיף זה "חובות העזבון
.במשמע
. פשיטת רגל של העזבון106
,התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון
חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון
בפשיטת רגל לפי דיני שפיטת רגל, אם לא ציווה בית
.המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון
סימן ד': חלוקת העזבון על ידי מנהל עזבון
. מועד החלוקה107
(א) אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל המזונות מן
.העזבון תחולק יתרת העזבון בין היורשים
(ב) אין לחלק את יתרת העזבון כל עוד לא עברה התקופה
שנקבעה בהזמנת הנושים; ואין לחלקה כל עוד לא נקבעו
.(ב), בלידתו של אדם3 הזכויות התלויות, לפי סעיף
,(ג) בית המשפט רשאי, אם ראה שהעזבון מאפשר זאת
להתיר חלוקת מקצת העזבון עוד לפני סילוק חובות
העזבון והמזונות מן העזבון ולפני תום המועדים לפי סעיף
.)קטן (ב
(ד) הורה המוריש בצוואתו בדבר מועד מאוחר יותר
לחלוקת העזבון, ינהגו לפי הוראות הצוואה, אם לא הורה
.בית המשפט לשנות את מועד החלוקה
. מגורים וכלכלה לזמן מעבר108
(א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין
שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף
ששה חדשים- ולגור בה שלושה חדשים, ואם היה יורש
,לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה
במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם
.ערב מות המוריש
(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה
כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש
.ימים לאחר מות המוריש
(ג) אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחייב אדם כלפי העזבון
או לגרוע מחלקו של יורש בעזבון; ואין בהם כדי להוסיף
על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע
.115 מהוראות בסעיף
. נושא החלוקה109
(א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים לפי שווים בזמן
.החלוקה
(ב) שבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקום הנכסים
, של העזבון הם- ממות המוריש עד לחלוקת העזבון
והוא הדין לגבי פחת הנכסים ולגבי תשלומים המוטלים
.עליהם
(ג) לא היה בעזבון, אחרי סילוקם של חובות העזבון ושל
המזונות מן העזבון, כדי כל המנות, יופחתו המנות לפי
יחס שווין במות המצווה זולת אם היתה בצוואתו הוראה
.אחרת לענין זה
. חלוקה על פי הסכם110
(א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם
.או על פי צו בית המשפט
(ב) מנהל העזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקה הנכסים
.וינסה להביאם לידי הסכמה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1178
(ג) נעדר אחד היורשים ולא היה מיוצג כדין, יבוא אישורו
.של בית המשפט במקום הסכמתו
(ד) מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא
.117 עד112 יחולו הוראות הסעיפים
. חלוקה על פי צו בית–המשפט111
(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם
.על פי צו בית המשפט
(ב) מנהל העזבון יביא לפני בית המשפט תכנית לחלוקת
.הנכסים
(ג) הורה המוריש בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העזבון
,בין היורשים, ינהג בית המשפט לפי הוראות הצוואה
זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות
לסטות מהן; באין הוראות כאלה בצוואת המוריש, ינהג בית
.117 עד112 המשפט לפי הכללים שבסעיפים
. חלוקת נכס כנגד נכס112
נכסי העזבון יחולקו בין היורשים ככל האפשר בעין, בשים
לב לתועלת שנכס פלוני עשוי להביא ליורש פלוני ולערך
.הרגשי שיש לנכס פלוני לגבי יורש פלוני
. נכסים שאינם ניתנים לחלוקה113
(א) נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה
,היה מאבד שיעור ניכר מערכו, לרבות יחידה בחקלאות
בתעשיה, במלאכה או במסחר, ולמעט משק חקלאי שסעיף
יימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא- חל עליו114
יפחת ממחיר השוק; הסכום שהציע אותו יורש ייזקף על
,חשבון המגיע לו מן העזבון, ואם עלה על המגיע כאמור
.ישלם היורש את הסכום העודף
(ב) לא הסכים אף יורש אחד לרכוש את הנכס כאמור
.בסעיף קטן (א), יימכר הנכס ודמי המכר יחולקו
(ג) בית המשפט רשאי להורות שהמכירה תהיה בדרך
שנכסים כאלה נמכרים בהוצאה לפועל או בדרך אחרת
שיקבע, ורשאי הוא לקבוע את תנאי התשלום לפי סעיף
.)קטן (א) ותנאי תשלום דמי המכר לפי סעיף קטן (ב
. משק חקלאי114
(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת
בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה
יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה- חקלאית
את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על
המגיע לו מן העזבון
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן
ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים
את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין
היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני
. יחליט בית המשפט לפני הנסיבות- סילוקו והבטחתו
,(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש
בן זוגו של- מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי
.המוריש עדיף על יורשים אחרים
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או
שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה
.מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור
. דירת המגורים115
(א) דירה שהמוריש היה ערב מותו בעלה וגר בה, רשאים
,בן זוגו, ילדיו והוריו שהיו גרים בה אותה שעה עם המוריש
;להוסיף ולגור בה כשוכרי היורשים שבחלקם נפלה הדירה
דמי השכירות, תקופתה ותנאיה ייקבעו בהסכם בין
הנשארים בדירה לבין אותם היורשים, ובאין הסכם ביניהם
. על ידי בית המשפט-
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע, לפי בקשת היורשים
:האמורים
) שיוסיפו לגור בדירה רק אלה שאין להם דירה1(
;אחרת למגורים
,) שהנשארים בדירה יוסיפו לגור רק בחלק מן הדירה2(
,ובלבד שחלק זה יכלול את המטבח וחדרי–השירות
.אם ישנם
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו גם על דירה
ששכר המוריש לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים
וגר בה ערב מותו והשכירות לא נתבטלה במותו; והוא, על
.אף האמור לענין זה בחוזה השכירות
(ד) דירה שהמוריש שכר לתקופה קצרה יותר וגר בה ערב
מותו, זכות השכירות בה על פי חוזה שאינה מתבטלת במות
המוריש ואינה זכות לפי חוקי הגנת הדייר, תימסר לבן
זוגו, לילדיו ולהוריו שהיו גרים באותה דירה עם המוריש
.ערב מותו
. חלוקה על פי הגרלה116
יחולו115 עד112 נכסים שלא ניתן לנהוג בהם לפי הסעיפים
.בין היורשים על פי גורל
. תיאום הזכויות של יורשים אחדים117
,(א) מקום שהוראות סימן זה נותנות זכות לאחר היורשים
גם יורשים אחדים במשמע אם הסכימו להשתמש באותה
.זכות במשותף
(ב) רצו יורשים אחדים להשתמש באותה זכות כל אחד
.בפני עצמו, יכריע ביניהם בית המשפט
.(ג) אין למסור נכס אחד ליורשים אחדים בלי הסכמתם
. אפוטרופסות לעניני ירושה154
יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית המשפט נבצר
,ממנו לשמור בעצמו או על ידי נציגו על זכויותיו בעזבון
רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת
.עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1179
1967-חוק הערבות, התשכ"ז
פרק א': הוראות כלליות
. מהות הערבות1
(א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של
.אדם אחר כלפי אדם שלישי
(ב) הערבות יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או
.עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב
. סייג לערבות2
.אין ערבות אלא לחיוב בר–תוקף
. יצירת הערבות3
הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או
בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם
משנמסר כתב הערבות- היתה הערבות על פי צו של רשות
.לרשות
. תחומה של הערבות4
(א) אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור
.ממנו
(ב) הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שנתחייב
בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין
החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן
.הערבות
(ג) היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום
.ערבותו
. שינוי בחיוב5
(א) הוקטן החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין
הנושה או על פי ויתור של הנושה, מופטר הערב במידה
.שהופטר החייב
(ב) הוגדל החיוב הנערב, על פי הסכם בין החייב לבין
.הנושה, אין הדבר משנה בחיובו של הערב
(ג) חל בחיוב הנערב שינוי אחר, על פי הסכם בין החייב
לבין הנושה, משתנה חיובו של הערב לפי השינוי, אולם
- הברירה בידי הערב
;) למלא ערבותו ללא שינוי, אם ניתן לעשות כן1(
) לבטל ערבותו אם השינוי היה שינוי יסודי הפוגע2(
.בזכויות הערב
. הפטר הערב6
.(א) גרם הנושה לאי–מילוי החיוב הנערב, מופטר הערב
(ב) גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב
הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום
.הנזק
. טענות הגנה7
(א) כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיובו
.עומדת גם לערב
(ב) התיישנה התביעה נגד החייב, מתיישנת גם התביעה
.נגד הערב, אם לא התיישנה לפני כן
. אחריות הערב8
הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם
אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי
שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות
:האלה
;) הערב ויתר על הדרישה מן החייב1(
;) ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק2(
) החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן3(
.הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים
. זכות הערב על החייב9
זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב
,לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו
בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית
, מיום1961-בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"א
.מילוי הערבות או מיום ההוצאות
. סייג לזכות הערב לחזור על החייב10
(א) הערב לא יהיה זכאי לחזור על החייב במידה שהוא
היה עשוי להיות מופטר על ידי טענה שעמדה לחייב כלפי
הנושה בקשר לחיובו והטענה היתה ידועה לערב ולא
התגונן בה; ובלבד שזכות הערב לחזור על החייב אינה
.)1()(ג5 נפגעת אם עשה כאמור בסעיף
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הערב מילא את
ערבותו לאחר ששלח לחייב הודעה על כוונתו לעשות כן
.ונתן לו זמן סביר לפנות לבית המשפט
. דין הערב לפני שמילא ערבותו11
לערב יהיו, לפני שמילא ערבותו, אותם הסעדים להבטחת
זכותו לחזור על החייב הנתונים לנושה להבטחת חוב
.שטרם הגיע זמן פרעונו
. שעבוד נכס של החייב12
היה החיוב הנערב מובטח גם בשעבוד נכס של החייב, יעבור
השעבוד לזכות הערב, לאחר שמילא ערבותו, להבטחת
,זכותו לחזור על החייב, ועל נותן השעבוד והנושה לעשות
לפי דרישת הערב, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של
ההעברה יהיה יפה לכל דבר; והכל במידה שאין הדבר
.פוגע בזכויות הנושה
. ריבוי ערבים13
,שנים או יותר שערבו חיוב אחד, אם במאוחד ואם בנפרד
,יהיו אחראים יחד ולחוד; ואם היה היקף הערבויות שונה
יהיו אחראים כאמור בתחום הערבות המשותפת; והכל
.כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבויות
. ערב בעד ערב14
נתן אדם לנושה התחייבות למילוי ערבותו של ערב, יהא
דין ערבותו של הערב כלפי הנושה כדין חיוב נערב הן לענין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1180
היחסים בין אותו אדם לבין הנושה והן לענין היחסים בינו
.לבין הערב
. ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא15
(א) ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד
לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה
בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק
.שנגרם לו עקב הביטול
(ב) ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל הערב
,ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר מראש
על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב
.אי–מתן ההודעה
. התחייבות לשיפוי16
התחייבות של אדם לשפות נושה בשל אי–קיום חיובו של
,חייב כלפי הנושה, כשההתחייבות אינה בבחינת ערבות
, בשינויים המחוייבים12– ו11 ,9 ,3 יחולו עליה סעיפים
.לפי הענין
. ערבות או התחייבות לשיפוי בשל חיוב פגום17
ערבות לחיוב שתקפו פגום רק מבחינת כשרותו או ייצוגו
של החייב יראוה כהתחייבות לשיפוי; על התחייבות
,9 לשיפוי בשל אי–קיום חיוב כאמור לא יחולו סעיפים
.12– ו11
פרק ב': ערבות של ערב יחיד
. תחולה18
,הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה
.יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי
. הגדרות19
- בפרק זה
מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף- ""נושה
;אם אינו עיסוקו העיקרי
מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או- ""ערב יחיד
שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות
שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב
יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל
כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק- "ענין בתאגיד
;1968-ניירות ערך, התשכ"ח
: אחד מאלה- ""ערב מוגן
) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב1(
; שקלים חדשים60,000 סכום שאינו עולה על
) ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב2(
שקלים חדשים, ובלבד500,000 סכום שאינו עולה על
שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת
.למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו
. עדכון סכומים20
19 (א) הסכומים הנקובים בהגדרה "ערב מוגן" בסעיף
יום- ביולי של כל שנה (להלן1– בינואר וב1–יעודכנו ב
העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד
היסודי; ואולם יום העדכון הראשון יהיה ביום ג' באדר
.)1998 במרס1( התשנ"ח
- (ב) לענין סעיף זה
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית- ""מדד
;לסטטיסטיקה
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום- ""המדד החדש
;העדכון
המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון- ""המדד היסודי
המדד שפורסם- הקודם, ולענין יום העדכון הראשון
.1997 בחודש יולי
. ערבות בסכום קצוב21
(א) ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות
.25 ולתוספות כמפורט בסעיף
פטור ערב- (ב) לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב
.יחיד מערבותו
. חובת גילוי22
,(א) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות
את כל הפרטים הבאים, כפי שנקבעו בחוזה שבינו לבין
:החייב
) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (להלן1(
;) הקרן-
) שיעור הריבית השנתי, בחישוב המביא בחשבון2(
;ריבית דריבית בהתאם למועד הפרעון
) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית3(
;ומועדי הפרעון
שיעור הריבית בעת- ) היתה הריבית משתנה4(
כריתת החוזה בהתחשב בריבית דריבית בהתאם
;למועד הפרעון בעת כריתת החוזה, ודרך השינוי
;) היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה5(
;)4()(א25 ) תוספות שנקבעו לפי סעיף6(
) שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום7(
.שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב
,(ב) נושה יגלה לערב יחיד, לפני כריתת חוזה הערבות
:בנוסף לפרטים לפי סעיף קטן (א), את הפרטים הבאים
;) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן1(
;) מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב2(
) היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף3(
;חיוב קיים
.)2()(א25 ) שיעור הריבית כמשמעותה בסעיף4(
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1181
,)4(–) ו3( ,)1()(ג) גילוי הפרטים המפורטים בסעיף קטן (א
.יהא כפי שהם מעודכנים למועד כריתת חוזה הערבות
(ד) גילוי הפרטים שבסעיף קטן (א) לגבי ערבות לחיוב
עתיד לבוא, יהא כפי שהם ידועים לנושה בעת כריתת
.חוזה הערבות או כפי שניתן לקבוע אותם במועד האמור
גילוי–. תוצאות אי23
- (א) לא גילה הנושה לערב יחיד את הפרטים המפורטים
פטור ערב יחיד מערבותו אם בעת- )1()(א22 ) בסעיף1(
כריתת החוזה היה פער משמעותי בין סכום הערבות
;לסכום ההלוואה
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי- )2()(א22 ) בסעיף2(
;שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי- )4()(א22 ) בסעיף3(
;שיעור הריבית המינימלי המקובל בחוזים מאותו סוג
- )2()(ב22 ) ובסעיף7( ) או6( ,)5( ,)3()(א22 ) בסעיף4(
ימלא ערב יחיד את ערבותו לפי אומד דעתו בעת
;כריתת חוזה הערבות
פטור ערב יחיד- )4( ) או3( ,)1()(ב22 ) בסעיף5(
.מערבותו
(ב) הוכיח הנושה שערב יחיד ידע פרט מהפרטים
, לא יחול סעיף קטן (א) בכל הנוגע22 הקבועים בסעיף
.לאותו פרט
. מסירת העתק מחוזה24
,(א) נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד
ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו
.לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה
(ב) נושה ימסור לערב יחיד, לפי בקשתו, העתק מהחוזה
.שבין הנושה לחייב
. תוספות לסכום הערבות25
,(א) ערב יחיד ערב, בנוסף לסכום הנקוב בחוזה הערבות
:רק לתוספות אלה
) הפרשי הצמדה וריבית שלא יעלו על המוסכם בין1(
;הנושה לבין החייב
) ריבית בשל איחור בפרעון, ובלבד שלא יעלה2(
שיעורה על ארבע נקודות אחוז מעל הריבית שנקבעה
בחוזה שבין הנושה לבין החייב באין איחור בפרעון
ריבית מקורית); היתה הריבית המקורית- (להלן
ריבית משתנה, ייעשה החישוב על פי אותה ריבית
כפי שינוייה מעת לעת, בתוספת שלא תעלה על ארבע
;נקודות אחוז על שיעור הריבית המקורית
) הוצאות שקבע בית המשפט או ראש ההוצאה3(
;לפועל
) תוספת שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם נגיד4(
.בנק ישראל
(ב) ערב יחיד יהיה חייב בתוספת המפורטת בסעיף קטן
הימים מיום שקיבל15 ) רק עבור התקופה שלאחר תום2()(א
.26 את ההודעה על אי–קיום החיוב כאמור בסעיף
קיום–. הודעה על אי26
(א) לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב
; ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב90 יחיד תוך
לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל
.כך
(ב) בהודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפרט הנושה את
) ואת תוכנן של הוראות3(–) ו2()תוכן הוראות סעיף קטן (ד
.29– ו27 סעיפים
,(ג) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל
לקבוע סוג וסכום של חיובים שלגביהם פטור הנושה
.)מלהודיע לערב על אי–קיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א
) ביקש נושה להעמיד לפרעון מוקדם הלוואה1( )(ד
לפרעון בתשלומים, בשל איחור בפרעון, יודיע על כך
ימים מראש; לא הודיע הנושה15 לערב יחיד לפחות
.באמור, לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם
) הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את ההלוואה2(
בתשלומים, רשאי הוא לפרוע את ההלוואה בהתאם
לתנאי ההלוואה ולתנאי פריסת התשלומים כפי
שנקבעו בחוזה שבין הנושה לחייב, וזאת מבלי לגרוע
.מזכויותיו כערב מוגן
) לא הודיע הערב היחיד על רצונו לפרוע את3(
ימים מיום שקיבל15 ) תוך2( ההלוואה כאמור בפסקה
), יהיה1( את ההודעה של הנושה כאמור בפסקה
.הנושה רשאי להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם
) תישלח1()(ה) הודעה של נושה לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ד
בדואר רשום לפי המען שמסר הערב לנושה; דרך מסירת
.) תיקבע בתקנות2()הודעה של ערב יחיד לפי סעיף קטן (ד
. תובענה מהחייב תחילה27
(א) לא תוגש תובענה נגד ערב מוגן אלא לאחר שנתקיימו
:שניים אלה
;) ניתן פסק דין נגד החייב1(
) יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע2(
מהחייב, ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות
הליכים למימוש משכנתה על דירת מגורים או למימוש
משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים
.בנסיבות הענין
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן להגיש תובענה נגד
ערב מוגן למילוי ערבותו אם התקיים אחד משני הסייגים
:הבאים
) החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס1(
נכסים או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח
במשכנתה או במשכון, לא יחול סייג זה אלא אם כן
,קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1182
שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש
;המשכנתה או המשכון
ניתן נגדו צו כינוס נכסים או- ) היה החייב תאגיד2(
.צו פירוק
(ג) הוגשה תובענה נגד חייב, ימסור הנושה הודעה לכל
.ערב מוגן, והוא יהיה רשאי להצטרף להליך
לרבות דרישה- "(ד) לענין סעיף זה, "הגשת תובענה
החוב, כולו או מקצתו, קיזוז, או מימוש כל סעד לתשלום
.שיש לנושה כלפי הערב המוגן
. חזרה אל החייב28
מילא ערב מוגן את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא דינו
כדין הנושה לענין הליכי גביית החוב מאת החייב שבהם
.פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים אלה
. ריבוי ערבים29
(א) ערבים מוגנים יהיו חייבים כלפי הנושה בחלקים
.שווים
,(ב) היו לאותו חיוב גם ערבים שאינם ערבים מוגנים
יחושב חלקו של כל ערב מוגן לפי מספרם של כלל
.הערבים
(ג) היה הסכום הנקוב בחוזה הערבות של ערב מוגן נמוך
מחלקו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יהא אותו ערב
חב מעבר לסכום הנקוב בחוזה ערבותו; אין בהוראה זו כדי
.להשפיע על חלקם של יתר הערבים
. תחום ערבותו של ערב יחיד30
.)(א4 אין בהוראות פרק זה בדי לגרוע מהוראות סעיף
. עדיפות31
לפקודת57 הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף
.4 השטרות
התנאה–. אי32
על אף האמור בכל דין, בערבות לפי פרק זה, התניה על
שאינה לטובת12– ו11 ,7 ,6 ,5 הוראות הפרק ועל סעיפים
. בטלה- ערב יחיד
פרק ב': ערבות של ערב יחיד
א. תחולה והגדרות17
(א) הוראות פרק זה יחולו על ערבות לחיוב שנתן ערב
יחיד לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות
.לשיפוי
- (ב) בפרק זה
- ""חיוב
חיוב שהסכום המרבי של הקרן אינו עולה על
)1(
שקלים חדשים ושנועד לרכישת זכויות בדירה250,000
;המיועדת למגורי החייב
חיוב, בין שבוצע ובין שטרם בוצע, שהסכום
)2(
. שקלים חדשים40,000 המרבי של הקרן אינו עולה על
בין תאגיד ובין יחיד, ובלבד שלגבי יחיד מתן- ""נושה
הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו
.העיקרי
למעט בן זוגו של החייב ולמעט שותף של- ""ערב יחיד
החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה
רשומה;היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם
מי שהוא בעל ענין בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות
;1968-ערך, התשכ"ח
כפי שנקבע בחוזה בין הנושה לחייב באין- ""ריבית
ריבת מקורית); נקבע בחוזה- איחור בפרעון (להלן
שיעור מיוחד לענין איחור בפרעון, לא יעלה שיעור זה
בארבע נקודות אחוז מעל הריבית המקורית שנקבעה
בחוזה; היתה הריבית המקורית ריבית משתנה, ייעשה
,החישוב על–פי אותה ריבית כפי שינוייה מעת לעת
בתוספת שלא תעלה על ארבע נקודות אחוז על שיעור
;הריבית המקורית
הצמדה למדד המחירים לצרכן, לשער- ""הפרשי הצמדה
מטבע חוץ או לעליית מחירו של כל דבר אחר שעליו
מפרסמת רשות ממלכתית מדד, והכל כפי שהוסכם
.בין הנושה לחייב
ב. ערבות בסכום נקוב17
ערב יחיד חב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות, בצירוף
:תוספות שלא יעלו על אלה
;) הפרשי הצמדה1(
;) ריבית2(
) הוצאות בסכום שקבע בית המשפט או ראש3(
ההוצאה לפועל, ואם לא נתקיים הליך לפני אחד
. ההוצאות הסבירות- מאלה
ג. תובענה מהחייב תחילה17
(א) לא תוגש תובענה נגד ערב יחיד אלא לאחר שנתקיימו
:שניים אלה
;ניתן פסק דין נגד החייב
)1(
יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת
)2(
להיפרע מהחייב, נקט הנושה בכל הליכי ההוצאה
לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתה על דירת
,מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים
.והכל כשהם סבירים בנסיבות הענין
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי נושה להגיש
תובענה נגד ערב יחיד למילוי ערבותו אם התקיים אחד
:משני הסייגים הבאים
החייב נפטר, הוכרז פסול דין, ניתן נגדו צו כינוס
)1(
נכסים, או יצא מן הארץ לצמיתות; היה החיוב מובטח
במשכנתה או במשכון לא יחול סייג זה, אלא אם כן
,קבע בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, לפי הענין
שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש
;המשכנתה או המשכון
ניתן נגדו צו כינוס נכסים- היה החייב תאגיד
)2(
.או צו פירוק
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1183
תובענה נגד חייב ימסור הנושה הודעה לכל (ג) הוגשה
.ערב יחיד והוא יהיה רשאי להצטרף להליך
ד. חזרה אל החייב17
12 (א) בערבות לפי פרק זה אין להתנות על הוראות סעיף
.אלא לטובת ערב יחיד
(ב) מילא ערב יחיד את ערבותו, כולה או מקצתה, יהא
דינו כדין הנושה לענין הליכי גביית החוב מאת החייב
שבהם פתח הנושה, והוא יהיה רשאי להמשיך בהליכים
.אלה
ה. ריבוי ערבים17
(א) ערבים יחידים יהיו חייבים, כלפי הנושה, בחלקים
.שווים
,(ב) היו לאותו החיוב גם ערבים שאינם ערבים יחידים
יחושב חלקו של כל ערב יחיד לפי מספרם של כלל
.הערבים
התנאה–ו. אי17
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין ואין להתנות
.עליהן אלא לטובת ערב יחיד
ז. עדיפות17
לפקודת57 הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בסעיף
.]השטרות [נוסח חדש
פרק ג': הוראות שונות
. שמירת דינים33
.חוק זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע ממנו
. ביצוע ותקנות34
,שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי
באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין
- תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובין השאר
) לקבוע פרטים נוספים שעל הנושה לגלות לערב1(
;יחיד
) לקבוע את דרכי הגילוי של פרטים שהנושה חייב2(
;22 לגלותם לערב יחיד לפי סעיף
) לקבוע את דרך הצגת המידע האמור בסעיף3(
;)3()(א22
) לקבוע את התוספות שערב יחיד ערב להן לפי4(
;)4()(א25 סעיף
;)(ג26 ) לקבוע פטור מהודעה לפי סעיף5(
.28 ) לקבוע הליכים למשך גביית חוב לפי סעיף6(
1967-חוק השומרים, התשכ"ז
. שמירה ושומרים1
.(א) שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות
,(ב) השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו
.הוא שומר חנם
(ג) השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש
לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא
.שומר שכר
(ד) השומר נכס כדי להשתמש בו או ליהנות ממנו בלי
.ליתן תמורה, הוא שואל
. אחריות שומרים2
(א) שומר חנם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו
.ברשלנותו
(ב) שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם
נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול
היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס
היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר
.אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו
(ג) שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, יהיו גורמיהם
אשר יהיו, ובלבד שאחריותו לא תהיה חמורה משל מחזיק
.בנכס שלא כדין
(ד) שומר שנודע לו כי עלול להיגרם לנכס נזק שהוא אינו
אחראי לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) , ולא הודיע על
כך לבעל הנכס תוך זמן סביר או לא נקט אמצעים סבירים
להודיע לו, יהא אחראי לאותו נזק במידה שההודעה היתה
.מאפשרת לבעל הנכס למנוע את הנזק
. החמרת האחריות3
שומר חנם או שומר שכר שקיבל נכס על מנת לשמרו
אישית, והוא מסר אותו לאדם אחר בלי שהורשה לכך
במפורש או מכללא, אחריותו לאבדן הנכס או לנזקו תהא
.כשל שואל
. סייג לאחריות4
שומר אינו אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב
שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי
או מום שהיה בו בתחילת השמירה, אולם אין בהוראה זו
.כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות
. פיצוי ושיפוי5
(א) היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זכאי בעל
.הנכס לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה
(ב) לא היה השומר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, אך היה
לו בשל אבדנו או נזקו זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד
שלישי, רשאי בעל הנכס לתבוע מן השומר את נזקו מתוך
.הפיצוי או השיפוי המגיע לשומר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1184
. הרשאה לעת צורך6
שומר רשאי לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש
,הדרושה באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם לנכס
.כאילו נתן לו בעל הנכס הרשאה לעשות כן
. שומר שמסר לשומר משנה7
(א) שומר שמסר את הנכס לשומר משנה, רואים את
מעשיו ומחדליו של שומר המשנה כמעשיו ומחדליו של
השומר, ושומר המשנה אחראי גם כלפי בעל הנכס באותה
.מידה שהוא אחראי כלפי השומר
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו בין אם מסירת הנכס
,היתה ברשות בעל הנכס ובין אם היתה שלא ברשותו
ובלבד שאין בהן כדי לגרוע מאחריותו של השומר לפי סעיף
. או לפי כל דין אחר3
. שיפוי8
(א) בעל הנכס חייב לשפות שומר חנם וכן את המחזיק
משכון או בטוחה אחרת, על ההוצאות הסבירות שהוציאו
ועל ההתחייבויות שהתחייבו בהן באופן סביר עקב
.השמירה
(ב) כל שומר זכאי לשיפוי כאמור בסעיף קטן (א) עקב
.6 פעולה שעשה לפי סעיף
. עכבון9
לשומר תהא זכות עכבון על הנכס כדי המגיע לו מבעל
.הנכס עקב השמירה
. קיזוז10
חובות שבעל הנכס והשומר חבים זה לזה עקב השמירה
.ניתנים לקיזוז
. בעל נכס שלא קיבלהו בחזרה11
שומר הזכאי להחזיר את הנכס לבעלו ועשה את המוטל
עליו כדי להחזירו, אלא שבעל הנכס לא קיבלהו, רשאי
לבקש מבית המשפט הוראות מה יעשה בנכס ויהא פטור
;מכל אחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט
ואם היה שומר שכר או שואל, תהא אחריותו לאבדן הנכס
או לנזקו וזכותו לשיפוי כשל שומר חנם, אף בלי שביקש
.הוראות מבית המשפט
. דין בעל מלון12
- (א) בסעיף זה
; לרבות פנסיון ובית אירוח אחר- ""מלון
; לרבות מי שבידו ניהול של מלון- ""בעל מלון
. מי שניתן לו מקום לינה במלון- ""אורח
(ב) לענין נכסים של אורח הנמצאים במלון, דין בעל
.המלון כדין שומר שכר
,(ג) היו הנכסים כספים, ניירות ערך או חפצי ערך אחרים
לא יחול סעיף קטן (ב) אלא אם הודיע עליהם האורח לבעל
.המלון ומסרם, לפי דרישתו, להחזקתו
(ד) בעל מלון פטור מאחריותו לפי סעיף זה, אם לא ניתנה
לו הודעה על אבדן הנכס או על נזקו תוך זמן סביר לאחר
.שנודע על כך לאורח או שהיה עליו לדעת על כך
(ה) לבעל מלון תהא זכות עכבון על נכסי האורח
)הנמצאים במלון או שנמסרו להחזקתו לפי סעיף קטן (ג
.כדי המגיע לו הן עקב השמירה והן עקב האירוח
. הגדרה13
כל מי שהשומר- לענין חוק זה "בעל הנכס" כלפי שומר
.מחזיק את הנכס בשבילו
. תחולה14
הוראות חוק זה יחולו על שמירת נכסים כשאין בדין אחר
הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת
.מן ההסכם בין הצדדים
. ביטול15
. בטל- 770 הספר הששי של המג'לה, חוץ מסעיף
. תחילה והוראות מעבר16
באוקטובר1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ו באלול התשכ"ז
); על שמירת נכסים שהחלה לפני תחילת חוק זה יוסיף1967
.לחול הדין הקודם
1968-חוק המכר, התשכ"ח
פרק א': הוראות כלליות
. מהות המכר1
.מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר
. הספקת נכס2
חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו, רואים אותו
כחוזה מכר, זולת אם המזמין קיבל עליו לתת את עיקר
.החמרים הדרושים להפקת הנכס או לייצורו
. חליפין3
הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על
.חליפין
. תחולה4
(א) הוראת חוק זה יחולו על מכר של מטלטלין, ובשינויים
. גם על מכר של מקרקעין וזכויות- המחוייבים
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות
מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן
.ההסכם בין הצדדים
. הסכם ונוהג5
(א) פרטים של חוזה מכר שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים
יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל
- עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1185
לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות
.מאותו סוג
(ב) נזקקו הצדדים לביטויים או לתניות שנוהגים
להשתמש בהם בהליכות סחר, יפורשו הביטויים והתניות
.בהתאם למשמעות הנודעת להם בסחר הנדון
לב–. תום6
–חיוב הנובע מחוזה מכר יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום
.לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה
פרק ב': חיובי הצדדים
סימן א': חיובי המוכר
. חובת מסירה והעברה7
המוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר לו את
.הבעלות בו
?. מסירה כיצד8
(א) מסירת הממכר תהא בהעמדת הממכר לרשות
.הקונה
(ב) היה הממכר חלק מתוך צובר של נכסים, תהא המסירה
בעשיית כל הדרוש כדי לאפשר את ייחוד הממכר וקבלתו
.על ידי הקונה
ג) הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל, תהא המסירה(
בהעמדת הממכר לרשות המוביל, ובלבד שהמוביל אחראי
.כלפי הקונה על פי חוזה ההובלה
. מועד המסירה9
(א) מקום שהממכר לא נמסר על אתר, תהא המסירה זמן
.סביר לאחר גמירת החוזה
(ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המוכר
.לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה
(ג) במקרים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), על המוכר
.להודיע לקונה זמן סביר מראש על מועד המסירה
. מקום המסירה10
(א) המסירה תהא במקום עסקו של המוכר, ובאין למוכר
. במקום מגוריו הקבוע- מקום עסק
(ב) ידעו הצדדים בעת גמירת החוזה שבמועד המסירה
.יימצא הממכר במקום פלוני, תהא המסירה באותו מקום
(ג) הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל, תהא המסירה
במקום שהוסכם עליו עם המוביל האחראי כאמור בסעיף
.)(ג8
התאמה–. אי11
- המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר
) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן1(
;המוסכם
) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן2(
;המוסכם
) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות3(
לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת
;המשתמעת מן ההסכם
) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו4(
אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם
;הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה
) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם5(
.בין הצדדים
התאמה–. ידיעה על אי12
אין הקונה זכאי להסתמך על אי–התאמת הממכר כאמור
אי–התאמה) אם ידע עליה בעת גמירת- (להלן11 בסעיף
.החוזה
. בדיקת הממכר13
.(א) על הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו
(ב) הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד
לאחר שהגיע למקום הייעוד, ואם הועבר הממכר למקום
אחר בלי שהקונה בדק אותו והמוכר ידע או היה עליו
מיד לאחר שהגיע- לדעת על אפשרות של העברה כזאת
.הממכר למקום האחר
(ג) על המוכר לתת לקונה, לפי דרישתו, הזדמנות נאותה
לבדוק את הממכר לפני המועדים האמורים בסעיפים
.)קטנים (א) ו–(ב
התאמה–. הודעה על אי14
(א) על הקונה להודיע למוכר על אי–התאמה מיד לאחר
(א) או (ב) או מיד לאחר שגילה13 מועד הבדיקה לפי סעיף
.אותה, הכל לפי המוקדם יותר
(ב) לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן
.(א), אין הוא זכאי להסתמך עליה
התאמה נסתרת–. אי15
לא היתה אי–ההתאמה ניתנת לגילוי בבדיקה סבירה, זכאי
, ובלבד14 הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיף
שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה; אולם
במכירת נכס נד אין הקונה זכאי לחזור בו מן החוזה אם
,נתן הודעה כאמור לאחר שעברו שנתיים ממסירת הממכר
ואין הוא זכאי ליתר התרופות בשל הפרת חוזה אם נתן את
.ההודעה לאחר שעברו ארבע שנים ממסירת הממכר
התאמה–. העלמת אי16
היתה אי–ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או
היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן
לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים
או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה15– ו14
.מיד לאחר שגילה אותה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1186
. הוראות נוספות בדבר ההודעה17
(א) קונה המודיע על אי–התאמה יפרט אותה פירוט סביר
.ויתן למוכר הזדמנות נאותה לבדוק את הממכר
(ב) ניתנה הודעת אי–התאמה בדרך המקובלת בנסיבות
הענין, זכאי הקונה להסתמך עליה אף אם אחרה להגיע
.לתעודתה או לא הגיעה אליה כלל
. פגם בזכות18
(א) המוכר חייב למסור את הממכר כשהוא נקי מכל
.שעבוד, עיקול וזכות אחרת של צד שלישי
(ב) על המוכר להודיע לקונה מיד על כל תביעת זכות
לגבי הממכר שידע או שהיה עליו לדעת עליה לפני מסירת
.הממכר
חיובי הקונה :'סימן ב
. חובת תשלום וקבלה19
.הקונה חייב לשלם למוכר את המחיר ולקבל את הממכר
. חישוב המחיר20
(א) לא הוסכם על המחיר או על דרך קביעתו, ישולם
.המחיר הראוי
.(ב) נקבע המחיר לפי משקל, יחושב לפי המשקל הנקי
. המועד לתשלום המחיר ומקומו21
המחיר ישולם במועד מסירת הממכר ובמקום עסקו של
. במקום מגוריו הקבוע- המוכר, ובאין למוכר מקום עסק
. העברת הסיכון22
,(א) אבד או נתקלקל הממכר לפני שהקונה קיבל אותו
משוחרר הקונה מחיוביו, זולת אם אבד או נתקלקל, מסיבה
שאין המוכר אחראי לה, אחרי שהמוכר עשה את המוטל
.עליו למסירתו והקונה הפר את חובתו לקבלו
(ב) הוסכם על הובלת הממכר והמוכר מסרו למוביל
(ג), אין הקונה משוחרר מחיוביו8 האחראי כאמור בסעיף
אם אבד או נתקלקל הממכר אחרי שנמסר למוביל מסיבה
.שאין המוכר אחראי לה
סימן ג': הוראות משותפות למוכר ולקונה
. חיובים מקבילים23
חובת המוכר למסור את הממכר וחובת הקונה לשלם את
.מחירו הם חיובים מקבילים שיש לקיימם בד בבד
. הוצאות מסירה וקבלה24
הוצאות מסירת הממכר יחולו על המוכר; הוצאות קבלת
.הממכר יחולו על הקונה
. החזרת הוצאות25
הוציא צד אחד הוצאות החלות על הצד השני, זכאי הוא
להחזרתן בצירוף ריבית עליהן בשיעור המלא לפי חוק
, מיום הוצאתן ועד יום1961-פסיקת ריבית, התשכ"א
.החזרתן
. מסמכים המתייחסים לממכר26
הוראות חוק זה בענין מסירת הממכר וקבלתו כוחן יפה גם
.לגבי מסירה וקבלה של המסמכים המתייחסים לממכר
פרק ג': תרופות
. הוראה כללית27
הוראות פרק זה באות להוסיף על כל דין אחר בענין
.התרופות בשל הפרת חוזה
. ניכוי מהמחיר28
ולא תיקן את הדבר תוך11 הפר המוכר חיוב כאמור בסעיף
זמן סביר אחרי שהקונה נתן לו הודעה על כך, ואין הקונה
רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו, זכאי הוא
לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר עקב
.אי–ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה
. דין כמות עודפת29
,מסר המוכר לקונה נכסים בכמות יתירה על המוסכם
והכמות היתירה ניתנת להפרדה ללא הוצאות או טרחה
,בלתי סבירות, אין הקונה זכאי לחזור בו בשל כך מן החוזה
אלא זכאי הוא, תוך זמן סביר, להודיע למוכר שהוא דוחה
את הכמות היתירה; לא עשה כן, ישלם את מחירה לפי
.השיעור המוסכם
. מכירה על פי מפרט30
(א) ניתנה לקונה הזכות לקבוע מידה, מנין, משקל או
נתונים אחרים הנוגעים לממכר או לתנאי המכר, והקונה
- לא קבעם תוך הזמן המוסכם בחוזה, ובאין זמן מוסכם
תוך זמן סביר אחרי שקיבל דרישה לכך מאת המוכר, זכאי
המוכר, תוך זמן סביר, לחזור בו מן החוזה כאילו הופר או
לקבוע נתונים אלה בעצמו בהתחשב בצרכיו של הקונה
.במידה שהם ידועים לו
(ב) קבע המוכר נתונים כאמור והודיע על כך לקונה, תהא
קביעתו מחייבת, זולת אם קבע הקונה את הנתונים מיד
.לאחר שקיבל את ההודעה
. זכות עכבון31
(א) למוכר תהא זכות עכבון על הממכר כדי תשלום
הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עסקת המכר; וכן תהא
זכות עכבון לקונה כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן
.המוכר, אם קיבל את הממכר ועליו להחזירו למוכר
(ב) מי שיש לו זכות עכבון לפי סעיף קטן (א) זכאי לדחות
את הובלת הממכר או לשמור לעצמו את הזכות לשלוט בו
.תוך כדי הובלתו ולמנוע את קבלתו על ידי הצד השני
. קיזוז32
חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב עסקת מכר אחת
.ניתנים לקיזוז
פרק ד': שונות
. העברת הבעלות33
הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו
הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת
.הבעלות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1187
. תקנת השוק34
נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של
הממכר והמכירה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת
הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת
בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה
זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו
.לחזקתו בתום–לב
א. מכירה על ידי רשות34
נמכר נכס על ידי בית משפט, לשכת הוצאה לפועל או
רשות אחרת על פי דין, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל
שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס, חוץ מזכות שלפי תנאי
המכירה אינה מתבטלת ומזכות שאינה משמשת ערובה
.לחיוב כספי
ב. תחולת זכויות על הפדיון34
שעבוד, עיקול וזכות אחרת בנכס המשמשים ערובה לחיוב
,א אין להיזקק להם נגד הקונה34 או34 כספי ולפי סעיפים
.יחולו על הפדיון מן המכירה
. תיקון פקודת הנזיקין35
במקום הקטע53 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בסעיף
המתחיל "בתום–לב בשוק חפשי" ועד סוף הסעיף יבוא
- לחוק המכר, התשכ"ח34 "בתום–לב בהתאם לסעיף
."1968
. ביטול36
. בטל- הספר הראשון של המג'לה
. תחילה והוראת מעבר37
באוקטובר1 ( תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי התשכ"ט
); על מכר שנעשה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף לחול1968
.הדין הקודם
1968-חוק המתנה, התשכ"ח
. מהות המתנה1
.(א) מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה
(ב) דבר–המתנה יכול שיהיה מקרקעין, מטלטלין או
.זכויות
(ג) מתנה יכול שתהיה בויתורו של הנותן על זכות כלפי
.המקבל או במחילתו של הנותן על חיוב המקבל כלפיו
. מתנה לאלתר2
מתנה נגמרת בהקניית דבר–המתנה על–ידי הנותן למקבל
.תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה
. חזקת הסכמה3
חזקה על מקבל המתנה שהסכים למתנה, זולת אם הודיע
.לנותן על דחייתה תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה
. תנאים וחיובים4
מתנה יכול שתהיה על תנאי ויכול שתחייב את המקבל
לעשות מעשה בדבר–המתנה או להימנע מעשותו; נותן
המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב, ורשאי
לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו, ואם היה בדבר ענין
. היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו- לציבור
. התחייבות לתת מתנה5
.(א) התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב
(ב) כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך
על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר
.בכתב על רשות זו
(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו
מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה
של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן–משפחתו או
.בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן
. דרכי ההקניה6
,הבעלות בדבר–המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו
או במסירת מסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר
בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל- ברשות המקבל
.כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון
. ביטול7
. בטל- הספר השביעי של המג'לה
. תחילה והוראת מעבר8
באוקטובר1( תחילתו של חוק זה ביום ט' בתשרי התשכ"ט
); על מתנה, ועל התחייבות לתת מתנה, שנעשו לפני1968
.תחילת חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם
1968-פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח
פרק א': פרשנות
. פירוש1
תתפרש פקודה זו לפי עיקרי2 בכפוף לפקודת הפרשנות
הפרשנות המשפטית המקובלים באנגליה, וביטויים
ככל שהדבר מתיישב עם- חזקה היא- המשמשים בה
שמשמעותם- ההקשר ובאין הוראה אחרת מפורשת
במשמעות הנודעת למקביליהם במשפט האנגלי ויתפרשו
.על דרך זו
. הגדרות2
- בפקודה זו
; לרבות הורי הורים והורים חורגים- ""הורים
; לרבות צפרים, דגים, חרקים וזחלים- ""חיה
כל חיה שכנוהג בישראל אין מחזיקים אותה- ""חיית בר
;כלואה או בפיקוחו של אדם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1188
לרבות נכד, ילד חורג, עובר, ילד שלא–מנישואין, או- ""ילד
,ילד מאומץ; ובהסקת מסקנה בדבר קירבה משפחתית
הכלולה לפי הוראות פקודה זו בהגדרות הביטויים
מנישואין ואת-"הורים" ו"ילד", יראו את הנולד שלא
המאומץ כצאצא כשר של אמו ושל הידוע כאביו או
;של מאמצו, הכל לפי הענין
, דומם או חיה, לרבות כסף, פרי עצים וגפנים- ""מיטלטלין
דגנים, ירקות ויבולים אחרים ומים, בין בתלוש ובין
;במחובר
מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה- ""מעביד
על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו
,הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה
;ו"עובד" הוא מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור
אולם מי שהוא בשירות של המדינה או של רשות
לא יראוהו כמעביד או- מקומית או של אדם אחר
;כעובד של זולתו באותו שירות
קרקע, עצים, בתים, בנינים וקירות או מבנים- ""מקרקעין
;אחרים
אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או- ""נזק
שם–טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים
;באלה
הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה- ""נזק ממון
;בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים
; מקרקעין או מיטלטלין- ""נכס
– לרבות נתבע בתביעה–שבנגד או בתובענה- ""נתבע
;שכנגד
; נגיעה שלא כדין בזכות משפטית- ""פגיעה
; לרבות תובע בתביעה–שכנגד או בתובענה–שכנגד- ""תובע
כל הליך אזרחי לפני בית משפט, לרבות קיזוז- ""תובענה
;ותביעה–שכנגד
אדם התופש מקרקעין כדין, או הזכאי כלפי בעל- ""תופש
המקרקעין לתפוש אותם או להשתמש בהם, ובאין
. בעל המקרקעין- אדם כאמור
פרק ב': זכויות וחבויות בנזיקין
. עוולה והזכות לתרופה3
הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף
כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה- להוראות הפקודה
שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה
.מידי עושה העוולה או האחראי לה
. מעשה של מה בכך4
לא יראו בעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו
כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר–דעת ומזג כרגיל
.לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך
. הסתכנות מרצון5
(א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע
ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים
.שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה שהוגשה על
עוולה הנובעת מאי–מילוי חובה שהיתה מוטלת על הנתבע
.מכוח חיקוק
(ג) ילד למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל
לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל
.מרצונו לחשוף עצמו או רכושו למצב זה
. מעשה לפי חיקוק6
בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה
שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק
ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך
אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף
. לרבות מחדל- "זה, "מעשה
. הגדרות7
- ו7 א עד7 בסעיפים
; לרבות מחדל- ""מעשה
לרבות אורגן של המדינה וכל אדם- ""עובד המדינה
,הממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק
לרבות המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת
ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים
;15 של המדינה, ולמעט כעל חוזה כמשמעותו בסעיף
לרבות אורגן של רשות ציבורית- ""עובד רשות ציבורית
וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד
ציבורי על פי חיקוק, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו
;15 בסעיף
, עובד המדינה או עובד רשות ציבורית- ""עובד ציבור
;לפי הענין
רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק- ""רשות ציבורית
;המנוי בתוספת
תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו- ""תפקיד שלטוני
.) לחוק–יסוד: השפיטה2()(ד15 בסעיף
. עובד ציבור7
(א) עובד ציבורי אחראי לכל עוולה שעשה, ואם ייתבע
לדין על כך, ייתבע אישית; אולם, בלי לגרוע מכוחן של
תהא לעובד הגנה בכל תובענה8– ו6 הוראות סעיפים
שאינה על רשלנות, אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין
או שעשהו בתום לב כסבור שהוא פועל בתחום סמכותו
.כדין
(ב) עובד ציבורי לא יהיה אחראי לכל עוולה שנעשתה
על ידי שליח שמינה הוא או על ידי עובד ציבורי אחר, אלא
.אם הרשה או אישרר את העוולה במפורש
א. חסינות עובד הציבור7
(א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה
תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים
אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור
שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש
.לאפשרות גרימתו במעשה כאמור
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1189
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כרי לגרוע מאחריותה
14– ו13 של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים
.ולפי כל דין
(ג) החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד
.ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה
ב. תובענה נגד עובד המדינה7
(א) הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה
בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה
א7 בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף
לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה
.להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת
(ב) ביקשה המדינה, בהודעתה לפי סעיף קטן (א), כי
תידחה התובענה- תידחה התובענה נגד עובד המדינה
נגדו, ויראו את התובענה כאילו הוגשה נגד המדינה מכוח
או13 אחריותה למעשהו של עובד המדינה לפי סעיפים
, ואת מעשה עובד המדינה כאילו נעשה תוך כדי מילוי14
.תפקידו
,(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש
בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא
א; קבע בית המשפט7 מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף
כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו
.)הוראות סעיף קטן (ב
(ד) לא מסרה המדינה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או
לא ביקשה לדחות את התובענה נגד עובד המדינה כאמור
בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה לבקש, בתוך תקופה
שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים
א; ביקש העובד כאמור, תצורף7 תנאי החסינות לפי סעיף
המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת; קבע בית
,המשפט כי מתקיימים תנאי החסינות כאמור בסעיף לא
תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ויחולו הוראות סעיף
קטן (ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד
המדינה עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו
. תידחה התובענה כנגד המדינה-
(ה) בית המשפט יחליט בבקשת תובע כאמור בסעיף
,)קטן (ג) או בבקשת עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ד
.לאלתר
ג. תובענה נגד עובד רשות ציבורית7
(א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה
,שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית
רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה
שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי
א לגבי מעשה העובד, אם נעשה7 החסינות לפי סעיף
המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית
להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע
.א7 האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף
(ב) קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי
,א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית7 סעיף
ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע בית7 ויחולו הוראות סעיף
המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי
. תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית- מילוי תפקידו
(ג) בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או
.העובד כאמור סעיף קטן (א), לאלתר
ד. הצטרפות עובד ציבור כנתבע לתובענה7
עובד ציבור רשאי להצטרף כנתבע לתובענה שהוגשה
נגד המדינה או נגד הרשות הציבורית, לפי הענין, בשל
,)א(א7 מעשה שהיה אחראי בשלו אלמלא הוראת סעיף
ג, על מעמדו7 א עד7 או לשמור, על אף הוראות סעיפים
.כנתבע בתובענה שהוגשה נגדו
ה. תקנות7
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של
ב7 הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים
- ד, לרבות בענין7 עד
;) סדרי דין ומועדים1(
) חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית2(
;על הגשת תביעה
) התנאים למסירת הורעה על ידי המדינה כאמור3(
.ב(א), והמוסמך לאשר את מסירתה7 בסעיף
ו. פיצוי ושיפוי המדינה או הרשות הציבורית7
(א) פעל עובד ציבור בסטיה חמורה מהתנהגות ראויה
של עובד ציבור, זכאית המדינה או הרשות הציבורית, לפי
- א7 הענין, על אף הוראות סעיף
) אם ביצע כלפיה עובד הציבור מעשה המקים1(
; לפיצוי ממנו- אחריות בנזיקין
) אם נמצאה אחראית למעשה שעשה עובד הציבור2(
. לשיפוי ממנו-
(ב) בהליכים על שיפוי לפי סעיף זה יהיו דמי השיפוי
.בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק והיושר
. רשות שופטת8
,אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם
או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם
לא תוגש נגדו- אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר
.תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי
. קטין9
(א) לא תוגש תובענה נגד אדם על עוולה שעשה אותה
.בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים
שמונה עשרה שנים יכול לתבוע (ב) מי שלא מלאו לו
להיתבע עליה; אולם- )על עוולה, ובכפוף לסעיף קטן (א
אין להגיש נגדו תובענה על עוולה הנובעת, במישרין או
.בעקיפין, מחוזה שעשה
. תאגיד10
תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו
.נזק
. מעוולים יחד11
היה כל אחד משני בני–אדם או יותר חבים לפי הוראות
פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1190
חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע
.עליה יחד ולחוד
. אחריות של משתף ומשדל12
לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה
למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על
ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב
.עליהם
. חבות מעביד13
(א) לענין פקודה זו יהא מעביד חב על מעשה שעשה
- עובד שלו
;אם הרשה או אישרר את המעשה
)1(
;אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו
)2(
- אולם
(א) מעביד לא יהא חב על מעשה שעשה מי
שאיננו מעובדיו, אלא אחד מעובדיו העביר לו
תפקידו בלא הרשאתו המפורשת או המשתמעת
;של המעביד
(ב) מי שהיה אנוס על פי דין להשתמש בשירותו
של אדם שאין בחירתו מסורה לו, לא יהיה חב על
.מעשה שעשה האדם תוך כדי עבודתו זו
,(ב) רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד
אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים
של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד
היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם
לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא
.לענין המעביד
. לרבות מחדל- (ג) לענין סעיף זה, מעשה
. חבותו של השולח14
לענין פקודה זו, המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית
מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר
שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל
.הדרך שבה הוא מבצע אותם
. חבותו של בעל חוזה15
לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו
או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב
על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה; הוראה זו
:לא תחול באחת מאלה
;) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו1(
) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם2(
;לפגיעה או לנזק
) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה3(
;או לנזק
) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה4(
;שביצועו מסר לקבלן עצמאי
.) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין5(
. שמירת חבות16
אינו גורע מחבותו של שום15–, ו14 ,12 האמור בסעיפים
אינו גורע מחבותו13 אדם על מעשה שעשה והאמור בסעיף
.של העובד על מעשה שעשה
. ידיעתו של שלוח או עובד17
כל מקום שלפי פקודה זו יש לטעון או להוכיח ידיעה, יראו
,ידיעתו של שלוח או עובד בידיעתו של שולחו או מעבידו
ובלבד שהידיעה נרכשה על ידי השלוח כשהוא פועל למען
שולחו, או על ידי העובד תוך כדי עבודתו לגבי הענין או
.הדבר שעליהם נדרשת הידיעה
זוג–. בן18
אין בן–זוג חב על עוולה שעשה בן–זוגו אלא לפי הוראות
.16 עד11 סעיפים
. השפעת מוות על עילת תביעה19
כל עילות תביעה בשל עוולה שהיו- (א) נפטר אדם
עומדות לנפטר או נגדו, יוסיפו לעמוד בעינן, בכפוף
להוראות סעיף זה, לטובת עזבונו או נגד עזבונו, הכל לפי
.הענין
(ב) היתה עילת תובענה מוסיפה לעמוד כאמור לטובת
עזבונו של נפטר, והמעשה או המחדל היוצר את העילה
גרם למותו, יהיו הפיצויים שניתן להיפרע לטובת העזבון
מחושבים בלי שים לב להפסד או לריווח שנגרם לעזבון עקב
.המוות, אבל ניתן לכלול בהם סכום להוצאות קבורה
(ג) נסבל נזק על ידי מעשה או מחדל שהיו משמשים
עילה לתובענה בשל עוולה נגד אדם פלוני אלא שנפטר
לפני הנזק או בשעת הנזק, יראו, לענין פקודה זו, את עילת
התובענה שהיתה קיימת נגדו בשל המעשה או המחדל
אילו נפטר אחרי הנזק, כאילו היתה קיימת נגדו לפני
.שנפטר
(ד) הזכויות הנתונות לפי פקודה זו לעזבון של נפטר באות
להוסיף על הזכויות הנתונות לתלויים בנפטר לפי פקודה זו
.או כל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן
. עזבון חדל פרעון20
עזבון חדל פרעון שניתן להגיש נגדו תובענה לפי סעיף
, יראו כל חבות בשל עילת התובענה כאילו היא חוב19
בר–הוכחה נגד העזבון אף שלפי טבעה היא דרישה לדמי
נזק בלתי קצובים שאינם נובעים מחוזה או מהבטחה או
.מהפרת נאמנות
. פושט רגל21
, יכול פושט רגל1936 ,על אף האמור בפקודת פשיטת רגל
להיות תובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה על
- עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם
) הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי1(
;פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1191
) פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל לפני2(
;מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת רגל
.19 ) סעיף זה כפוף להוראות סעיף3(
. אין המחאה בנזיקין22
הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת
.להמחאה אלא מכוח הדין
פרק ג': העוולות
סימן א': תקיפה
. תקיפה23
,(א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון
נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך
אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם
או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על
ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד
,גופו של אדם כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח
מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת
.לבצע את זממו
, לרבות שימוש בחום- (ב) "שימוש בכוח", לענין סעיף זה
באור, בחשמל, בגאז, בריח או בכל דבר או חומר אחר, אם
.השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק
. הגנה מיוחדת24
- בתובענה על תקיפה תהא הגנה לנתבע אם
) עשה את המעשה בסבירות כדי להגן על עצמו או1(
,על זולתו מפני פגיעה בחיים, בגוף, בחירות או ברכוש
והיחס בין הנזק שסביר היה שייגרם מהמעשה לבין
;הנזק שסביר היה שיימנע על ידיו, היה סביר
) השתמש במידה סבירה של כוח כדי למנוע את2(
התובע מהיכנס שלא כדין למקרקעין, או כדי להרחיקו
,מהם אחרי שנכנס אליהם, או שהה בהם, שלא כדין
והכל כשהנתבע היה תופשם או פעל מכוחו של
,תופשם;ואולם אם נכנס התובע, או ניסה להיכנס
למקרקעין שלא בכוח, תנאי להגנה הוא שהנתבע
ביקש תחילה את התובע שלא להיכנס לשם, או לצאת
משם אחרי שנכנס, ונתן לו הזדמנות סבירה למלא
;בקשתו בדרכי שלום
) השתמש במידה סבירה של כוח כדי להגן על3(
החזקתו במיטלטלין שהוא זכאי להחזיק בהם, או כדי
להשיבם מידי התובע שלקח אותם ממנו, או עיכב
אותם בידו, שלא כדין; ואולם אם לקח התובע, או ניסה
לקחת, את המיטלטלין שלא בכוח, תנאי הוא להגנה
,שהנתבע ביקש תחילה את התובע שלא לקחת אותם
או להחזירם לו לאחר שלקחם, ונתן לו הזדמנות סבירה
;למלא בקשתו בדרכי שלום
) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין4(
לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר
או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות
אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים
עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או
;בנתינתם
) התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו5(
או בגופו, והכוח שהשתמש בו הנתבע היה, או נראה
שהיה, במידת הנחיצות הסבירה להגנת התובע עצמו
או להגנת אנשים אחרים, והשימוש בו היה בתום לב
;ובלי זדון
הגנה-היו שניהם חיילים בצבא ) הנתבע והתובע6(
לישראל, והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי
;אותו דין
;) נמחק7(
) עשה בתום לב מעשה שהיה לו יסוד להניח שהוא8(
לטובת התובע, אלא שלפני שעשהו לא היה בידו לקבל
את הסכמת התובע, מפני שבנסיבות ההן לא היה
בידי התובע לציין את הסכמתו או שהאדם הממונה
עליו בדין לא היה בידו להסכים מטעמו, ולנתבע היה
יסוד להניח כי טובת התובע מחייבת שלא לדחות
.את המעשה
. אחריות לזולת25
.בוטל
סימן ב': כליאה
. כליאת שוא26
כליאת שוא היא שלילת חירותו של אדם, שלילה מוחלטת
ושלא כדין, למשך זמן כלשהו, באמצעים פיסיים או על ידי
.הופעה כבעל סמכות
. הגנה מיוחדת27
בתובענה שהוגשה על כליאת שוא תהא הגנה לנתבע
- אם
) עשה את מעשהו תוך כדי ביצוע, או סיוע כדין1(
לבצע, צו מעצר או חיפוש, צו מסירה לדין, צו מאסר
או צו עיכוב שניתנו על ידי בית משפט או רשות
אחרת המוסמכת לכך, ובלבד שהמעשה שמתלוננים
עליו הותר באותם צווים אף אם היה פגם בהם או
;בנתינתם
) התובע היה נתון במשמורת כדין לפי הוראות2(
;חיקוק
) התובע לא היה שפוי בדעתו או היה לקוי בשכלו3(
,או בגופו, ושלילת חירותו היתה, או נראה שהיתה
נחוצה באופן סביר להגנת התובע עצמו או להגנת
;אנשים אחרים ובוצעה בתום לב ובלי זדון
) המעשה שהתובע מתלונן עליו היה מעשה, שהאדם4(
שעשהו היה צפוי לעונש לפי הוראות חיקוק אילולא
;עשהו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1192
) הנתבע והתובע היו שניהם חיילים בצבא–הגנה5(
לישראל והנתבע פעל מכוח דין החל על הצבא ולפי
;אותו דין
) הנתבע הוא הורו או אפוטרופסו או מורהו של6(
התובע, או שהיחס שלו אל התובע דומה לשל הורו או
אפוטרופסו או מורהו, והוא שלל מהתובע את חירותו
שלילה ארעית בלבד לזמן שהיה נחוץ באופן סביר
.למען ייטיב דרכו
. אחריות לזולת28
.בוטל
סימן ג': הסגת גבול
. הסגת גבול במקרקעין29
הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או
היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין
תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא
.אם סבל על ידי כך נזק ממון
. חובת הראיה30
על הנתבע- בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במקרקעין
.הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין
. הסגת גבול31
הסגת גבול במיטלטלין היא לקיחת טובין שלא כדין
מהחזקתו של אדם אחר, או הפרעה אלימה בהם בהיותם
בהחזקתו של אדם אחר; אך אין תובע יכול להיפרע
פיצויים על הסגת גבול במיטלטלין אלא אם סבל על ידי
.כך נזק ממון
. חובת הראיה32
על הנתבע- בתובענה שהוגשה על הסגת גבול במיטלטלין
.הראיה שהמעשה שעליו מתלוננים לא היה שלא כדין
. טעות בנוגע לזכות בעלות או החזקה33
טעות בנוגע לבעלות או לזכות החזקה, ואפילו טעות בתום
לב, וכן כוונה לפעול לטובת הבעל האמיתי, אינן הצדק
- להפרעה בנכסיו של אחר; אולם
) המוביל טובין, או כל המקבל עליו הובלתם או1(
שמירתם של טובין כשירות ציבורי, איננו מסיג גבול
על ידי שהוא מטפל בטובין בדרך הרגילה של אותו
שירות ורק לפי הוראתו ומטעמו של אדם שמסר לו את
הטובין לשם כך מתוך הנחה בתום לב שמוסר הטובין
;זכאי לטפל בהם
) פועל או עובד איננו מסיג גבול על ידי שהוא מטפל2(
בנכס בדרך הרגילה של עבודתו ובדרך שהורשה על ידי
מעבידו והוא מניח בתום לב שמעבידו זכאי להרשות
.לו דרך זו של טיפול
. תביעת זכות אינה הסגת גבול34
טענת זכות לטפל בנכס או למנוע אדם אחר מטפל בו, היא
.בלבד איננה הסגת גבול
סימן ד': רשלנות
. רשלנות35
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה
באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה
עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש
במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון
וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן
הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס- נסיבות
לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג
כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו
.עושה עוולה
. חובה כלפי כל אדם36
מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל35 החובה האמורה בסעיף
כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות
לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים
.להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף
. אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול37
של בעל מקרקעין או של36– ו35 האחריות לפי סעיפים
,תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם
לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם
הוכיח התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה
.או לעשות עוולה
א. אחריות כלפי מסיג גבול בשטח צבאי37
בשל מצבו של שטח36– ו35 (א) האחריות לפי סעיפים
צבאי, תחזוקתו או תיקונו או בשל השימוש בו, לא תחול
כלפי מי שנכנס לאותו שטח כמסיג גבול, אלא אם הוכיח
התובע שנכנס בתום לב ובלי כוונה לעבור עבירה או
לעשות עוולה ושהאחראי לאותו שטח, או הפועל מטעמו
במקום הכניסה, ידע על הימצאותו של הנכנס באותו שטח
.בשעה שנגרם הנזק
- "(ב) בסעיף זה, "שטח צבאי
מקרקעין התפושים בידי צבא–הגנה לישראל או
)1(
שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאישר אותה שר
;הבטחון לענין זה
מקרקעין המשמשים למטרה בטחונית שעל
)2(
הכניסה אליהם הופקדה שמירה או שהכניסה הוגבלה
;בהודעה המוצגת מחוצה להם
מקרקעין שיש בהם מיתקנים המיועדים למנוע
)3(
כניסה לישראל או יציאה ממנה; לענין זה אישורו של
מי שהסמיכו לכך שר הבטחון, כי המיתקן נועד לשמש
למניעת כניסה לישראל או יציאה ממנה, יהא ראיה
.מוחלטת לדבר
(ג) סעיף זה לא יחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב
(א) לפקודת סדרי9 של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף
.1948-השלטון והמשפט, התש"ח
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1193
. חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים38
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי
דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר
העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר
על- או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר
הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט
.התרשלות שיחוב עליה
. חובת הראיה ברשלנות לגבי אש39
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על
ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה
אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל
על הנתבע הראיה שלא- המיטלטלין שמהם יצאה האש
היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות
.שיחוב עליה
. חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה40
:בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שתי אלה
) הנזק נגרם על ידי חיית–בר, או על ידי חיה שאינה1(
חיית–בר אלא שהנתבע ידע, או חזקה עליו שידע, כי היא
;מועדת לעשות את המעשה שגרם את הנזק
) הנתבע היה בעל אחת החיות האמורות או היה ממונה2(
על הנתבע הראיה שלא היתה לגביה התרשלות- עליה
.שיחוב עליה
. חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו41
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה
ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה
הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק
נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה
לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר
עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם
על הנתבע הראיה- המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה
שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות
.שיחוב עליה
: היזק על ידי כלב1'סימן ד
א. נזקים שנגרמו על ידי כלב41
בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו
) הבעלים- של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן
לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה
.התרשלות מצדו של הבעלים
ב. הגנות41
בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן
- הנזק נגרם עקב אחד מאלה
;) התגרות של הניזוק בכלב1(
) תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או2(
;ילדו
.) הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים3(
ג. שמירת דינים41
אין סימן זה גורע מזכויות אחרות לפי פקודה זו או לפי
.כל דין אחר
סימן ה': מיטרדים
. מיטרד לציבור42
מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה
,משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים
הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או
.שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל
. תובענה על מיטרד לציבור43
- לא תוגש תובענה על מיטרד לציבור אלא
,) על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא–כוחו1(
;לשם מתן ציווי
.) על ידי אדם שסבל על ידי כך נזק ממון2(
. מיטרד ליחיד44
מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או
(א)
מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו
באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין
של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם
וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא
.אם סבל ממנו נזק
הוראות סעיף זה לא יחולו על הפרעה לאור
(ב)
.שמש
. הגנה מיוחדת45
בתובענה על מיטרד ליחיד תהא הגנה אם המעשה שעליו
מתלוננים נעשה על פי תנאי חוזה או הסכם המחייבים את
.התובע ופועלים לטובת הנתבע
. מיטרד קיים46
בתובענה על מיטרד ליחיד לא תהא הגנה בכך בלבד
שהמיטרד היה קיים לפני שהתובע תפש או רכש את
.המקרקעין הנדונים
. שמירת דינים אחרים47
באות להוסיף על ההוראות46 עד42 הוראות הסעיפים
.בנוגע למיטרד שנקבעו בכל חיקוק אחר ולא לגרוע מהן
. הפרעה לאור השמש48
אדם עושה עוולה אם הוא מונע, על ידי חסימה או בדרך
אחרת, מבעל מקרקעין או מן התופש אותם ליהנות מכמות
סבירה של אור שמש, בהתחשב עם מקומם וטיבם של
המקרקעין, לאחר שהבעל או התופש או מי שקדמו להם
שלא לפי תנאי- בזכויות אלו נהנו ברציפות מאור זה
לפחות חמש עשרה שנים שקדמו בתכוף- חוזה או הסכם
.לחסימה או למניעה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1194
א. מניעת תמיכה48
היה במקרקעין משום תמיכה למקרקעין שכנים, תהא
. עוולה- עשיית דבר המונע או שולל תמיכה זו
ב. שימוש הדרוש לטובת הציבור48
שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד
לעניין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או
מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובלבד שהנזק
שנגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתשמש נקט אמצעים
סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי
אם בתשלום חד–פעמי ואם- בית המשפט לפסוק פיצויים
. אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון- בתשלומים חוזרים
סימן ו': שליחת יד
. עיכוב נכס שלא כדין49
עיכוב שלא כדין הוא מניעת מיטלטלין שלא כדין מאדם
.הזכאי להחזיק בהם מיד
. חובת ההוכחה50
חובת ההוכחה- בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין
.על הנתבע שהמניעה היתה כדין
. החזרת המעוכב51
,בתובענה שהוגשה על עיכוב שלא כדין רשאי בית המשפט
לפי הנסיבות, לצוות על החזרת הנכס המעוכב, בנוסף על
כל תרופה אחרת שנקבעה בפקודה זו או במקומה של
.תרופה כאמור
. גזל52
גזל הוא כשהנתבע מעביר שלא כדין לשימוש עצמו
מיטלטלין שהזכות להחזיקם היא לתובע, על ידי שהנתבע
לוקח אותם, מעכב אותם, משמיד אותם, מוסר אותם לאדם
.שלישי או שולל אותם מן התובע בדרך אחרת
. הגנה מיוחדת53
בתובענה שהוגשה על גזל תהא הגנה לנתבע, אם קנה
, לחוק המכר34 את המיטלטלין בתום–לב בהתאם לסעיף
.1968-התשכ"ח
. זכות אדם שלישי אינה הגנה54
בתובענה שהוגשה על גזל לא יוכל הנתבע לשם הגנה
להעלות, נגד האדם הזכאי להחזיק במיטלטלין מיד, את
.זכותו של אדם שלישי
. החזרת הגזלה55
,בתובענה שהוגשה על גזל רשאי בית המשפט, לפי הנסיבות
לצוות על החזרת הגזלה, בנוסף על כל תרופה אחרת
.שנקבעה בפקודה זו או במקומה של תרופה כאמור
סימן ז': הטעיה
. תרמית56
תרמית היא הצג כוזב של עובדה בידיעה שהיא כוזבת או
באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת
למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי
ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג
כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה
.אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון
. סייג לתובענה על תרמית מסויימת57
, שנעשתה56 אין להגיש תובענה על היצג כאמור בסעיף
,בנוגע לאפיו של אדם, להתנהגותו, לאשראי שלו, לכשרו
למלאכתו או לעיסוקו, כדי להשיג בשבילו אשראי, כסף
או טובין, אלא אם היה ההיצג בכתב חתום בידי הנתבע
.עצמו
. שקר מפגיע58
(א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין
בעל פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח
ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות קנין שלו; אך לא
ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי
.כך נזק ממון
2 כמשמעותו בסעיף- (ב) "פרסום", לענין סעיף זה
.1965-לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה
. גניבת עין59
והוחלף על ידי חוק עוולות29/10/99 סעיף זה בוטל בתאריך
.1999-מסחריות התשנ"ט
סימן ח': נגישה
. נגישה60
, למעשה- נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל
של הליך נפל, נגד- ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת
אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל
באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים
לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש
תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות
.מוסמכת שפתחה בהליכים
. סייג לתובענה על נגישה61
.בוטל
סימן ט': גרם הפרת חוזה
. גרם הפרת חוזה שלא כדין62
(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר
חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה
עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא
יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי
.כך נזק ממון
(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין
לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת
.חוזה
סימן י': הפרת חובה חקוקה
. הפרת חובה חקוקה63
(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת
והחיקוק, לפי- למעט פקודה זו- עליו על פי כל חיקוק
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1195
,פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר
וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק
שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל
ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי
.פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או
להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו
או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של
בני–אדם בכלל או של בני–אדם מסוג או הגדר שעמם
.נמנה אותו פלוני
פרק ד': אשם
. גרם נזק באשם64
"אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה
לפי פקודה זו, או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם
התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק
;באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק
:אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה
) הנזק נגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל, שאדם1(
סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה
;למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה
) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת2(
;לנזק
) הוא ילד שלא מלאו לו שתים עשרה שנה, והוא3(
שניזוק, לאחר שהאדם שגרם לנזק הזמין אותו, או
הרשה לו, לשהות בנכס, שבו או בקשר עמו אירע הנזק
או להימצא כה קרוב לאותו נכס שבמהלכם הרגיל של
.הדברים היה עשוי להיפגע באשמו של אותו אדם
. התנהגות התובע65
נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע
היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו
מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל
.שבית המשפט יראה לצודק
. התנהגות הנתבע66
מקום שגם התובע גם הנתבע גרמו לנזק באשמם, אלא
שהתנהגותו של הנתבע היא שהביאה לידי אשמו של
התובע, רשאי בית המשפט להגדיל את הפיצויים שהנתבע
, ובלבד שלא64 היה חייב לשלם, אילולא הוראות סעיף
יעלו על הסכום שהיה חייב לשלם לולא גרם גם התובע
.לנזק באשמו
מהו- . אשם של פלוני67
לרבות אשמו של- 66 עד64 אשמו של פלוני, לענין סעיפים
אדם שאותו פלוני אחראי לו, והוא כשאין משמעות אחרת
.מתחייבת מן ההקשר
. אשם תורם68
(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב
אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק
מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו
בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות
במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין
כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על
התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע
.התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור
(ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית
המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול
.להיפרע אילולא אשמו
יחולו כל אימת שנמצאו83– ו11 (ג) הוראות הסעיפים
,שנים או יותר חבים לפי סעיף קטן (א) על נזק שנגרם לאדם
.או שהיו חבים אילו נתבעו לדין
. אשם תורם שגרם מוות69
מת אדם עקב אשמו שלו ושל אחר, ואילו הוגשה תובענה
היה בית המשפט מפחית את19 לטובת העזבון לפי סעיף
(א), הרי אם תוגש תובענה לטובת68 הפיצויים לפי סעיף
יופחתו הפיצויים78 התלויים באותו אדם לפי סעיף
.בשיעור יחסי
. טענת התיישנות70
(א) ואחד מבני האשם פוטר68 בכל מקרה שחל עליו סעיף
,עצמו מחבותו כלפי בר–אשם פלוני או בא–כוחו החוקי
בהסתמך על דין התיישנות, לא יהיה זכאי להיפרע מאותו
פלוני או מבא–כוחו פיצויים או השתתפות מכוח הסעיף
.האמור
פרק ה': תרופות לעוולות
. כל בית משפט מוסמך ליתן תרופה71
כל בית משפט אזרחי יהא מוסמך בתחומי שיפוטו ליתן
תרופה לעוולה על פי פקודה זו, בכפוף להוראות כל דין
חקוק החל על אותו בית משפט, ורשאי הוא ליתן ציווי
בשל עוולה גם כשלא נתבעו או לא נפסקו פיצויים או
.סעד אחר
. ציוויים72
ציווי יכול שיהיה צו עשה או צו לא–תעשה, לשעה או
.לתמיד
. תנאים למתן ציווי73
בית המשפט לא יתן ציווי לשעה אלא אם ראה להנחת
דעתו, על פי תצהיר או בדרך אחרת, כי קיימת שאלה
של ממש שיש לדון בה, וקרוב לודאי שהתובע יהא זכאי
לתרופה ושיהא קשה, או אי אפשר, לעשות מלוא הצדק
.בשלב מאוחר יותר אם לא יינתן ציווי לשעה
. מקום שאין ליתן ציווי74
בית המשפט לא יתן ציווי, אם הוא סבור שהפגיעה או הנזק
שנגרמו לתובע הם קטנים וניתנים להערכה בכסף ולפיצוי
מספיק בתשלום כסף, ומתן ציווי יהיה בו משום התעמרות
.בנתבע, אך רשאי הוא לפסוק פיצויים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1196
. שמירת סמכויות75
באות להוסיף על סמכויות בתי74 עד72 הוראות סעיפים
.המשפט ליתן ציווי לפי כל דין חקוק אחר ולא לגרוע מהן
. פיצויים76
פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או
- במקומו; אלא שאם
) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק1(
שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים
;ושבא במישרין מעוולת הנתבע
) סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל2(
הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או
.בצירוף לו
. אין נפרעים אלא פעם אחת בלבד77
, אדם שנפרע פיצויים85-83 (א) בכפוף להוראות סעיפים
או סעד אחר בשל עוולה, ומי שתובע באמצעות אדם
כאמור או מכוחו, לא ייפרעו פיצויים נוספים בשל אותה
.עוולה
(ב) לא ייפרע אדם פיצויים או סעד אחר בשל עוולה אם
יש בה גם הפרת חוזה או הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי
חוזה, ובית משפט, בית דין או בורר כבר פסק פיצויים בעד
.הפרה זו לאותו אדם או למי שמכוחו הוא תובע
(ג) לא ייפרע אדם פיצויים בעד הפרת חוזה או בעד
הפרת חיוב הדומה לחיוב על פי חוזה, אם אותה הפרה
היא גם עוולה ובית משפט כבר פסק בשל אותה עוולה
פיצויים או סעד אחר לאותו אדם או למי שבאמצעותו או
.מכוחו הוא תובע
. זכותם של תלויים לפיצויים78
גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא
מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת
יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים- גוף שגרמה לו העוולה
.לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה
. הזכאי להגיש תובענה79
, תוגש על ידי מבצע הצוואה78 תובענה לפיצויים לפי סעיף
או מנהל העזבון, או היורשים של המת, לטובת בן זוגו, הורו
וילדו, או לטובת אלה מהם שעודם בחיים; אם תוך ששה
כל- חדשים לאחר מות הנפגע לא הוגשה תובענה כאמור
מי שלטובתו אפשר היה להגישה רשאי להגישה בשם כולם
.או בשם מקצתם
. הפיצויים וחישובם80
יש למסור פרטים בדבר האנשים78 בתובענה לפי סעיף
שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל
אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד
,הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה
ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום
הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית
המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים
.בסכום הנותר
. סכומים שלא יחושבו81
- בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון
לקבלו במות המת לפי ) סכום שנתקבל או שזכאים1(
;חוזה ביטוח
) סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל2(
.על המת
. פיצויים וגימלאות מביטוח לאומי82
-(א) המבוטח לפי חוק ב' לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד
(להלן בפרק זה החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף1953
(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד22
גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק
תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם-
.ממעבידם אילולא סעיף זה
- (ב) לענין סעיף זה
השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה- ""גימלה
,בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק
38 לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לפי סעיף
לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה
או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה
בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או
שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי
(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב49 סעיף
ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת
;השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף קטן זה
החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד- ""מעביד
המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי
. לפקודה זו13 סעיף
(ג) בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין סעיף
לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות70
.למוסד לביטוח לאומי
. תביעה ושיפוי במעוולים יחד83
אין פסק הדין שניתן- (א) סבל אדם נזק עקב עוולה
נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה
נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק
.כמעוול יחד
(ב) הוגשו בשל נזק אחד על ידי האדם שסבל אותו או
לטובת עזבונו, בן זוגו, הורו או ילדו, תובענות אחדות נגד
מעוולים החבים על אותו נזק, אם כמעוולים יחד ואם באופן
סך כל הסכומים שאפשר להיפרע כפיצויים בפסקי- אחר
הדין שיינתנו באותן תובענות לא יעלה על סכום הפיצויים
שנפסק בפסק הדין שניתן ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי
ששונה בערעור, ובכל אחת מן התובענות, זולת זו שניתן
,בה פסק דין ראשון כאמור, לא יהיה התובע זכאי להוצאות
אלא אם סבור בית המשפט שהיה יסוד סביר להגיש את
התובענה; היה פסק הדין הראשון נגד מעביד כמשמעותו
ובנסיבות המפורטות בו, יבוא לענין סעיף קטן זה82 בסעיף
במקום סכום הפיצויים שבפסק הדין הראשון הסכום שהיו
.82 פוסקים אילולא סעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1197
. שיפוי בין מעוולים84
(א) כל מעוול החב על הנזק רשאי להיפרע דמי השתתפות
מכל מעוול אחר החב, או שאילו נתבע היה חב, על אותו
נזק, אם כמעוול יחד ואם באופן אחר, אלא ששום אדם
לא יהא זכאי להיפרע דמי השתתפות לפי סעיף קטן זה
ממי שזכאי לשיפוי ממנו בשל החבות שבגללה נתבעת
.ההשתתפות
(ב) בהליכים על השתתפות לפי סעיף זה יהיו דמי
ההשתתפות בסכום שיקבע בית המשפט על פי הצדק
והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו של האדם לנזק; בית
המשפט מוסמך לפטור אדם מחובת השתתפות או להורות
.שהשתתפותו של אדם תהא כדי שיפוי מלא
. הגדרה85
בין אם היא עבירה פלילית- 84– ו83 "עוולה", בסעיפים
ובין אם לאו, והאמור בהם אינו בא להשפיע על הליך פלילי
בשל מעשה שלא כדין או לעשות אכיף כל הסכם בדבר
.שיפוי, שלא היה אכיף אילולא סעיפים אלה
. סכום ביטוח לא יובא בחשבון פיצויים86
שעה שבאים לשום פיצויים המשתלמים בשל עוולה, לא
יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע לרגל אותה
.עוולה על פי חוזה ביטוח
. פיצויים על לשון הרע בעיתון87
(א) תובע שזכה במשפט נגד בעל עתון בשל פרסום לשון
הרע באותו עתון, והוא מראה לבית המשפט שלפניו נתבררה
התובענה שאין הוא יכול להביא לקיום פסק הדין בדרך של
הוצאה לפועל נגד מקרקעין או מיטלטלין של הנתבע, רשאי
בית המשפט להורות שפסק הדין יבוצע נגד החתומים על
)1()3(5 כתב הערבות שניתן על ידי הנתבע או למענו לפי סעיף
לפקודת העתונות, ולהורות על מימוש הערובה שניתנה על
ידי החותמים על אותו כתב, ובלבד שחבותם של החותמים
.לא תעלה על חבותם לפי כתב הערבות
(ב) תובע כאמור בסעיף קטן (א) ימציא לשר האוצר העתק
.של צו בית המשפט לפי סעיף זה
(ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות להסדרת הנוהג
וסדרי הדין בהליכים לפי סעיף זה ולקבוע את האגרות
.שישולמו בהם
. עוולה שהיא גם עבירה88
היו העובדות שעליהן מתבססת תובענה על עוולה מהוות
עבירה פלילית, לא ישמש הדבר מחסום בפני התובענה, אך
אם ראה בית המשפט הדן בתובענה בכל שלב של ההליכים
שהעובדות מהוות, או עשויות להוות, פשע, יעכב בית
המשפט את המשך ההליכים עד שייווכח שהעובדות
.נמסרו לידיעת המשטרה או שהן ידועות לה
. תחילת התיישנות89
"היום- לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות
:שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה
- ) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל1(
היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה
; היום שבו חדל- או המחדל נמשך והולך
) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי2(
היום שבו אירע אותו נזק; לא- מעשה או מחדל
, היום שבו נתגלה הנזק- נתגלה הנזק ביום שאירע
אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא
.הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק
פרק ו': שונות
. שמירת דינים90
שום דבר בפקודה זו לא יראו כפוגע בשיפוט לפי דיני
האדמירליות הנתון לבית משפט בישראל, או בהוראות
,)של החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין
., או של חיקוק שבוטל על ידיו1958-התשי"ח
". הוראות בדבר פסיקת "דיה91
בית משפט שאינו בית דין דתי מוסלמי או בית דין שבטי לא
יפסוק "דיה"; בתי דין כאמור לא יפסקו "דיה" בשל מעשה
שנפסקו בעדו פיצויים לפי פקודה זו, ובית משפט לא יפסוק
."פיצויים לפי פקודה זו בעד מעשה שנפסקה בעדו "דיה
. ביטולים וסייגיהם92
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של
.הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת
. תחילה93
תחילתו של נוסח חדש זה היא ביום ט' בתשרי התשכ"ט
.)1968 באוקטובר1(
תוספת
)92– ו7 (סעיפים
)(תאגידים שהוקמו בחוק
;. בנק ישראל1
;. המוסד לביטוח לאומי2
.. שירות התעסוקה3
;. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים4
;. הרשות לפיקוח חקלאי5
;. רשות ניירות ערך6
;. רשות העתיקות7
.. הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו8
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1198
1969-חוק המחאת חיובים, התשכ"ט
. המחאת זכות1
,(א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא
ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או
הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם
.בין החייב לבין הנושה
,(ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או מקצתה
.ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד
. הגנת החייב2
(א) המחאת זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או
תנאיה, ולחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו
.לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה
(ב) פרע החייב את הזכות לממחה לפני שהודיע לו על
,ההמחאה או שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת הממחה
.מופטר החייב, זולת אם פעל שלא בתום–לב
(ג) פרע החייב את הזכות לנמחה לאחר שהממחה הודיע
לו על ההמחאה או שהוצגה לפניו המחאה בכתב מאת
,הממחה, מופטר החייב אף אם לא עברה הזכות לנמחה
.זולת אם פעל שלא בתום–לב
. המחאה חלקית3
הומחתה מקצתה של זכות, רשאי החייב לנכות את
.ההוצאות שנגרמו לו כתוצאה מפיצול הזכות
. המחאות סותרות4
המחה הנושה זכות לאחד וחזר והמחה אותה לאחר, הזכות
היא של הראשון; אולם אם הודיעו לחייב על ההמחאה
השניה לפני שהודיעו לו על הראשונה, הזכות היא של
.השני
. זכויות נלוות5
בכפוף להסכם ההמחאה כוללת המחאת זכות גם כל ערבות
ושעבוד שניתנו להבטחתה וכל זכות אחרת הנלווית לזכות
שנמחתה, במידה שהן עבירות; ועל הנושה לעשות, לפי
דרישת הנמחה, את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של
.המחאת הזכויות האמורות יהיה יפה לכל דבר
. המחאת חבות6
חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה, בהסכם
בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה, זולת
.אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין
. הגנות הנמחה7
,המחאת חבות אין בה כדי לשנות את החבות או תנאיה
ולנמחה יעמדו כלפי הנושה כל הטענות שעמדו לחייב
.בעת ההמחאה
'. ערבויות, שעבודים וכו8
היתה החבות מובטחת בערבות או כשעבוד שניתן לא
מידי החייב, מפקיעה המחאת החבות את הערבות
והשעבוד, זולת אם הערב או בעל הנכס המשועבד הסכים
.להמחאה
. המחאות אחרות9
הוראות חוק זה יחולו גם על המחאת זכות או חבות שאינן
.נובעות מחיוב
. תחולה10
הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות
לענין הנדון; הן אינן חלות על המחאות לפי מסמכים
.סחירים
. הוראת מעבר11
זכות הנובעת מחיוב שנוצר לפני תחילת חוק זה, המחאת
.מקצתה טעונה הסכמת החייב
. ביטולים12
- בטלים
;) הספר הרביעי של המג'לה1(
.)) פקודת החוב (העברה2(
. תחילה13
בינואר1( תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בטבת התש"ל
.)1970
1969-חוק המקרקעין, התשכ"ט
פרק א': פרשנות
. בעלות2
,הבעלות במקרקעין היא הזכות להחזיק במקרקעין
להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה בכפוף
.להגבלות לפי דין או לפי הסכם
. שכירות3
שכירות מקרקעין היא זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק
במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות; שכירות
לתקופה שלמעלה מחמש שנים תיקרא "חכירה"; שכירות
לתקופה שלמעלה מעשרים וחמש שנים תיקרא "חכירה
."לדורות
. משכנתה4
.משכנתה היא מישכון של מקרקעין
. זיקת הנאה5
זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות
.להחזיק בהם
פרק ב': עסקאות ורישומן
. עסקה במקרקעין6
עסקה במקרקעין היא הקניה של בעלות או של זכות אחרת
.במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1199
. גמר העסקה7
(א) עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת
ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה
.לרישום כשעת הרישום
(ב) עסקה שלא נגמרה ברישום רואים אותה כהתחייבות
.לעשות עסקה
. צורתה של התחייבות8
.התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב
. עסקאות נוגדות9
התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה
העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה
נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם
השני פעל בתום–לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה
. זכותו עדיפה- בעודו בתום–לב
. רכישה בתום לב10
מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך
בתום–לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם
.הרישום לא היה נכון
פרק ג': בעלות והחזקה
סימן א': תחום הבעלות
. עומק וגובה11
הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת
,לשטח הקרקע, בכפוף לדינים בדבר מים, נפט, מכרות
מחצבים וכיוצא באלה, והיא מתפשטת בחלל הרום
שמעליו, אולם, בכפוף לכל דין, אין בכך כדי למנוע מעבר
.בחלל הרום
. המחובר לקרקע12
הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל
דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים
,הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו
.ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר
. היקף העסקה במקרקעין13
עסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי
, ואין תוקף לעסקה בחלק מסויים12– ו11 בסעיפים
.במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת
. הגבלת זכויות14
בעלות וזכויות אחרות כמקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי
.להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי–נוחות לאחר
סימן ב': הגנת הבעלות והחזקה
. החזקה15
בין שהשליטה הישירה במקרקעין- "בסימן זה, "מחזיק
היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בהם היא בידי אדם
.המחזיק מטעמו
. תביעה למסירת מקרקעין16
בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת
.המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין
. תביעה למניעת הפרעה17
המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות
לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש
.במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת
. תביעה למניעת הפרעה18
(א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח
במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו
.בהם שלא כדין
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק
בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש
.בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם
. החזרת גזלה19
מי שמוציא מקרקעין מידי המחזיק שלא כאמור בסעיף
(ב) חייב להחזירם למחזיק; אולם אין בהוראה זו כדי18
לגרוע מסמכות בית–המשפט לדון כזכויות שני הצדדים
בעת ובעונה אחת, ורשאי בית המשפט להסדיר את
,ההחזקה, ככל שייראה לו צודק וכתנאים שימצא לנכון
.עד להכרעה כזכויותיהם
. שמירת תרופות20
כדי לגרוע מזכות לפיצויים19 עד16 אין בהוראות סעיפים
.או מכל תרופה אחרת או סעד אחר על פי דין
פרק ד': בנייה ונטיעה במקרקעי הזולת
. ברירת בעל המקרקעין21
הקמת- (א) הקים אדם מבנה או נטע נטיעות (להלן
מחוברים) במקרקעין של חברו בלי שהיה זכאי לכך על
פי דין או לפי הסכם עם בעל המקרקעין, הברירה בידי
בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו או לדרוש
המקים) שיסלקם ויחזיר את- ממי שהקים אותם (להלן
.המקרקעין לקדמותם
,(ב) בחר בעל המקרקעין לקיים את המחוברים בידו
עליו לשלם למקים את השקעתו בשעת הקמתם או את
שוויים בשעת השימוש בברירה לפי סעיף קטן (א), לפי
.הפחות יותר
(ג) דרש בעל המקרקעין סילוק המחוברים והמקים לא
סילקם תוך זמן סביר, רשאי בעל המקרקעין לסלקם על
.חשבון המקים
(ד) סולקו המחוברים, יעבור מה שסולק לבעלותו של
המקים; סילקם בעל המקרקעין, רשאי הוא להיפרע מהם
.על חשבון המגיע לו בעד הסילוק
. ביצוע הברירה22
לא בחר בעל המקרקעין באחת הדרכים האמורות בסעיף
(א) תוך ששה חדשים לאחר שקיבל מהמקים דרישה21
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1200
בכתב לבחור, יראו אותו כמי שבחר לקיים את המחוברים
.בידו
. זכות המקים לרכישת המקרקעין23
(א) הוקמו המחוברים במקרקעין לא–מוסדרים, זכאי
,המקים לרכוש את המקרקעין במחיר שוויים בלי המחוברים
:בשעת תשלום המחיר, אם נתמלאו שלושה אלה
) המקים סבר בתום לב בשעת הקמת המחוברים כי1(
;הוא בעל המקרקעין
) הסכום שהשקיע המקים במחוברים עלה, בשעת2(
הקמתם, על שוויים של המקרקעין בלי המחוברים
;באותה שעה
) רכישת המקרקעין על ידי המקים אינה עלולה לגרום3(
לבעל המקרקעין נזק חמור שאין בתשלום שוויים כדי
.לפצותו עליו
(ב) ההוצאות הקשורות ברכישת המקרקעין לפי סעיף
לרבות כל מס, אגרה ותשלום חובה אחר המשתלמים- זה
אגב העברת מקרקעין, אך למעט תשלום המגיע בעד תקופה
, יחולו, על אף האמור בכל דין- שלפני הקמת המחוברים
.על המקים
(ג) זכויות המקים לפי סעיף זה עדיפות על זכויות בעל
.21 המקרקעין לפי סעיף
. תשלום בעד שימוש24
בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר צודק בנסיבות
הענין, לחייב את המקים לשלם לבעל המקרקעין שכר ראוי
.בעד התקופה שבה החזיק המקים במחוברים שלא כדין
. תנאי התשלום25
בית המשפט רשאי להתיר לבעל המקרקעין לשלם למקים
את השקעתו או את שווי המחוברים בשיעורים ובתנאים
שיקבע בית המשפט, לרבות ריבית והבטחת התשלום; והוא
23 הדין בסכומים המגיעים לבעל המקרקעין לפי סעיפים
.24 או
. קיזוז26
חובות שבעל המקרקעין והמקים חבים זה לזה לפי פרק
.זה ניתנים לקיזוז
פרק ה': שיתוף במקרקעין
סימן א': יחסי השיתוף
. בעלות משותפת במקרקעין27
מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם
לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום
.שותף חלק מסוים בהם
. שיעור חלקו של שותף28
חלקיהם של כל אחד מהשותפים במקרקעין, חזקה שהם
.שווים
. הסכם שיתוף29
(א) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המקרקעין
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויותיהם וחובותיהם
, הסכם שיתוף) ניתן לרישום- בכל הנוגע למקרקעין (להלן
ומשנרשם, כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר
.מכן וכל אדם אחר
(ב) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות
.36 עד30 סעיפים
. ניהול ושימוש30
(א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים
לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש
.הרגיל בהם
)(ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף קטן (א
רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות, ובית המשפט
.יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות הענין
(ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת
.כל השותפים
. זכותו של שותף יחיד31
, רשאי כל שותף, בלי30 (א) באין קביעה אחרת לפי סעיף
- הסכמת יתר השותפים
,) להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר1(
;ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר
) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה2(
מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין
;ולניהולם
) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק3(
העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה
.בהם
(ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך
.לשותפים האחרים ככל האפשר בהקדם
. נשיאת הוצאות32
(א) כל שותף חייב לשאת לפי חלקו במקרקעין המשותפים
.בהוצאות הדרושות להחזקתם התקינה ולניהולם
(ב) שותף שנשא בהוצאות כאמור למעלה מחלקו זכאי
לחזור ולהיפרע מן השותפים האחרים לפי חלקיהם
.במקרקעין
. תשלום בעד שימוש33
,שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים
.לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש
. זכות השותף לעשות בחלקו34
,(א) כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים
או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר
.השותפים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1201
(ב) תניה בהסכם שיתוף השוללת או מגבילה זכות כאמור
בסעיף קטן (א) אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש
.שנים
. הזכות לפירות35
כל שותף זכאי לחלק מפירות המקרקעין המשותפים לפי
.חלקו במקרקעין
. קיזוז36
חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים
.לקיזוז
סימן ב': פירוק השיתוף
. הזכות לתבוע פירוק השיתוף37
(א) כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש
.פירוק השיתוף
(ב) היתה בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה את
הזכות לדרוש פירוק השיתוף לתקופה העולה על שלוש
שנים, רשאי בית המשפט, כעבור שלוש שנים, לצוות על
פירוק השיתוף, על אף התניה, אם נראה לו הדבר צודק
.בנסיבות הענין
. פירוק על פי הסכם או צו בית המשפט38
:(א) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים
נקבעה בהסכם חלוקת המקרקעין בעין, טעון ההסכם אישור
המפקח המאשר כי החלוקה תואמת את הוראות חוק
., וכל חיקוק אחר בנדון1965-התכנון והבניה, התשכ"ה
(ב) באין הסכם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פירוק השיתוף
.43 עד39 על פי צו בית המשפט בהתאם לסעיפים
. פירוק דרך חלוקה39
(א) במקרקעין הניתנים לחלוקה יהיה פירוק השיתוף
.בדרך של חלוקה בעין
(ב) היתה החלוקה בעין אפשרית רק אם ישולמו
תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית המשפט לחייבם
בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל וצודק בנסיבות
, בשינויים25 הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות סעיף
.המחוייבים
(ג) ראה בית המשפט צורך בכך, רשאי הוא לצוות על
.רישום זיקת הנאה בין החלקות
. פירוק דרך מכירה40
(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח
,בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים
כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת
.המקרקעין וחלוקת הפדיון
(ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים
בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת
.שנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין
א. דירת מגורים של בני זוג40
, על פירוק השיתוף40 (א) החליט בית המשפט לפי סעיף
במקרקעין משותפים שהם דירה של בני זוג המשמשת
להם למגורים, בדרך של מכירה, לא יורה על ביצועה
והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט כי לילדי
בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא
הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים
.למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע
,] לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב33 (ב) הוראות סעיף
, לא יחולו לגבי מי שהיה שותף בדירה1972-התשל"ב
שבית המשפט החליט על פירוק השיתוף בה, כאמור בסעיף
.",)קטן (א
. פירוק במקרים מיוחדים41
(א) היתה מניעה לחלוקת המקרקעין בעין רק לגבי אחד
השותפים ולאותו שותף היו מקרקעין הגובלים במקרקעין
,המשותפים והוא הסכים שחלקו יצורף למקרקעין הגובלים
.יחולקו המקרקעין לפי זה
(ב) היתה מניעה לחלוקה בעין בין כל השותפים אך אין
מניעה לחלוקה זאת אם שותפים אחדים יטלו חלקיהם
במשותף ואותם שותפים הסכימו לכך, יחולקו המקרקעין
.לפי זה
,(ג) היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים
רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או
לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה
שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור
.40 בסעיף
. פירוק דרך הפיכה לבית משותף42
(א) היה עיקר המקרקעין המשותפים בית הראוי להירשם
כבית משותף, רשאי בית המשפט, לאחר שקיבל חוות דעת
של המפקח, לצוות על פירוק השיתוף בדרך של רישום
הבית בפנקס הבתים המשותפים והקצבת דירות לשותפים
.לפי חלקיהם
(ב) היה פירוק השיתוף כאמור בסעיף קטן (א) אפשרי
רק אם ישולמו תשלומי איזון משותף לשותף, רשאי בית
המשפט לחייבם בתשלומים כאלה, אם נראה לו הדבר יעיל
וצודק בנסיבות הענין; על תשלומי האיזון יחולו הוראות
., בשינויים המחוייבים25 סעיף
. משאלות השותפים43
בית המשפט יתחשב ככל האפשר כדרישת מקצת השותפים
לקיים את השיתוף ביניהם ובשאר משאלותיהם של
.שותפים
. ניהול ושימוש עד לפירוק44
בית המשפט רשאי לתת צו זמני בדכר סדרי ניהול המקרקעין
.והשימוש בהם עד לסיום הליכי הפירוק
. שיתוף בזכויות אחרות45
הוראות הסימן הקודם והסימן הזה, ככל שהן נוגעות
לענין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכויות אחרות
.במקרקעין כשהן של כמה בני אדם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1202
סימן ג': בניה ונטיעה במקרקעין משותפים
. פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין46
הקים שותף מחוברים במקרקעין המשותפים בלי שהיה
זכאי לכך על פי דין או לפי הסכם עם יתר השותפים (להלן
שותף מקים), רשאי כל אחד משאר השותפים, על אף כל-
הגבלה בהסכם השיתוף, לדרוש פירוק השיתוף בהתאם
להוראות סימן ב'; לא נדרש פירוק השיתוף, יחולו הוראות
.פרק ד' בשינויים המחויבים
. פירוק השיתוף דרך חלוקה47
בפירוק השיתוף בדרך של חלוקת המקרקעין בעין יקבע בית
המשפט ככל האפשר את חלקתו של השותף המקים בצורה
.שתכלול את המחוברים
. פירוק השיתוף דרך מכירה48
היה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין והמחיר
שנתקבל עלה על המחיר שהיה מתקבל ממכירת המקרקעין
בלי המחוברים, זכאי השותף המקים להחזרת השקעתו
;במחוברים, אולם לא יותר מן ההפרש בין שני המחירים
היה המחיר שנתקבל פחות מהמחיר שהיה מתקבל ממכירת
המקרקעין בלי המחוברים, ישלם השותף המקים לשותפים
.האחרים את ההפרש לפי חלקיהם במקרקעין
סימן ד': מחוברים שבמיצר
. בעלות ושימוש49
(א) קירות, גדרות, עצים, ומחוברים כיוצא באלה
מחוברים- הנמצאים במיצר של מקרקעין שכנים (להלן
שבמיצר), יראום כנכסים בבעלות משותפת של בעלי
.המקרקעין השכנים, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר
(ב) מחוברים שבמיצר רשאי כל אחד מבעלי המקרקעין
להשתמש בהם למטרה שלשמה הוקמו, וחייב הוא
להשתתף בהוצאות הדרושות כדי להחזיקם במצב תקין
בחלקים- לפי שיעור שהוסכם ביניהם, ובאין הסכם כזה
.שווים, זולת אם מידת השימוש בהם היתה שונה
. פירות שנשרו לתחום אחר50
עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר, פירותיהם
שנשרו לתחום מקרקעין שכנים הם של השכן; נשרו למקום
שיש לציבור גישה חפשית אליו, זכאי כל עובר ושב ליטול
.אותם לעצמו
. צמחים הגדלים סמוך למיצר51
עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם
או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל
השכן) רשאי- המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן
לדרוש סילוק הענפים או השרשים, אלא אם יש בהם
כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה
בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק
ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי
.הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים
פרק ו': בתים משותפים
. תחולת דיני מקרקעין53
כל הוראה בחוק זה, וכל דין החל על מקרקעין, יחולו גם
על דירות בבית משותף, בשינויים המחוייבים; ומקום
שמדובר ברישום בפנקסי המקרקעין, רואים אותו כאילו
.מדובר ברישום בפנקס הבתים המשותפים
. בעלות נפרדת בדירות54
תהא דירה בבית משותף נושא13 על אף האמור בסעיף
.נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות
סימן ב': דירות ורכוש משותף
. חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות55
(א) לכל דירה בבית משותף צמוד חלק בלתי מסויים
.ברכוש המשותף של אותו בית משותף
(ב) עיסקה בדירה תחול גם על החלק ברכוש המשותף
הצמוד אליה, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד
מן הדירה; אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הכאה
.להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף
(ג) בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון, כמשמעותו
התקנון), שחלק מסויים של- בסימן ג' לפרק זה (להלן
הרכוש המשותף יהיה צמוד לדירה פלונית, ובלבד שלא
יקבעו זאת ביחס לחדרי מדרגות, מעליות, מקלטים
ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות; הוצמד
חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית, לא יחולו
עליו הוראות פרק זה בנוגע לרכוש המשותף, ודינו לכל
.דבר כדין הדירה שאליה הוצמד
'. אי–תחולת פרק ה56
.(א) הוראות פרק ה' לא יחולו על הרכוש המשותף
(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע בעלות
.משותפת בדירה או פירוק השיתוף בדירה כזאת
. החלק ברכוש המשותף57
(א) שיעורו של החלק ברכוש המשותף הצמוד לכל דירה
יהיה לפי יחס שטח רצפתה אל שטח הרצפה של כל הדירות
שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר; בחישוב
.שיעורו של חלק כאמור לא יעברו את תחום חלקי המאה
(ב) בחישוב שטח הרצפה לענין סעיף קטן (א) לא יובאו
בחשבון שטחם של גזוזטראות ושל קירות חיצוניים, אלא
.אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת
(ג) הוצמד חלק מסויים של הרכוש המשותף לדירה
פלונית, יובא שטחו בחשבון לענין סעיף קטן (א) בשיעור
בשיעור שקבע- שנקבע לכך בתקנון, ובאין קביעה כזאת
.המפקח לפי הנסיבות
. נשיאת הוצאות58
(א) בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות הדרושות
להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת
השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1203
הנוהג לפי יחס שטח רצפת דירתו אל שטח הרצפה של כל
הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור
שמירה על- "השתתפות אחר. לענין זה, "החזקה תקינה
,מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה
לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי
.הדירות
(ב) בוטל
. בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים59
(א) מקום שבית משותף מורכב ממבנים אחדים או
מאגפים אחדים אשר לכל אחד מהם כניסה נפרדת או
בית מורכב) ובעלי הדירות- מיתקנים נפרדים (להלן
,קבעו בתקנון כי הרכוש המשותף, כולו או חלק ממנו
שבתחומי כל מבנה או אגף יהיה צמוד לדירות שבאותו
מבנה או אגף, או שהחזקתו וניהולו יהיו נפרדים, תחול
חובת ההשתתפות בהוצאות ההחזקה והניהול של הרכוש
המשותף כאמור, על בעלי הדירות שבאותו מבנה או אגף
בלבד; בעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון שיקיימו אסיפה
.כללית ונציגות נפרדת לגבי אותו מבנה או אגף
(ב) באין קביעה בתקנון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי
המפקח להורות כי בית מורכב יתנהל כאמור בסעיף
קטן (א) אם נוכח שנסיבות הענין מצדיקות לעשות כן; הורה
המפקח כאמור יקבע את חלקי הרכוש המשותף שיחול
.)עליהם סעיף קטן (א
(ג) אין בקביעה שבית מורכב יתנהל כאמור בסעיף קטן
(א) כדי לגרוע מהוראות החוק החלות על הרכוש המשותף
.בבית כאמור, שהחזקתו וניהולו לא הופרדו
א. התקנת דוד שמש59
(א) בעל דירה רשאי, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), ללא
הסכמת בעלי הדירות האחרים, להתקין במקום סביר על
גג הבית המשותף שהוא רכוש משותף, דוד לחימום מים
דוד שמש), ולהתקין בדרך סבירה- על ידי השמש (להלן
את המיתקנים הקשורים לכך והצינורות להולכת המים
:לדירתו, ובלבד שנתקיימו כל אלה
,) הוא קיבל היתר להתקנה לפי חוק התכנון והבניה1(
;, ומילא אחרי תנאי ההיתר1965-התשכ"ה
) ביום מתן ההיתר לא שימש המקום שעליו יותקן2(
דוד השמש, במשך תקופה סבירה, את בעלי הדירות
למטרה כלשהי שהוסכם עליה, בין בהחלטה של בעלי
הדירות ובין בהתנהגותם, והוא לא נועד ביום האמור
;לשמש למטרה כלשהי לפי תקנון הבית המשותף
) התקנת המיתקנים והצינורות תיעשה בדרך3(
.שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבית
(ב) בעל דירה בבית משותף שגגו אינו מספיק למספר
דודי שמש כמספר הדירות בבית, לא יהיה רשאי להתקין
דוד שמש כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל את
הסכמת כל בעלי הדירות האחרים, ובלבד שאם בעל דירה
אחרת התנגד מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו
בתנאים בלתי סבירים, רשאי המפקח להרשות את התקנת
.דוד השמש
(ג) תעודה בחתימת מהנדס הועדה המקומית לתכנון
ולבניה תשמש ראיה לענין היותו של גג הבית מספיק
;או לא מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית
בתעודה האמורה יקבע המהנדס לכמה דודי שמש מספיק
.גג הבית
ב. הינתקות ממערכת חימום מרכזית59
(א) בעל דירה רשאי להינתק על חשבונו מהמערכת
המערכת- המרכזית לחימום מים או להסקה (להלן
המרכזית), ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד
שאם המערכת המרכזית משולבת לחימום מים ולהסקה לא
יהיה רשאי להינתק מאחד מהם בלבד; אין בהוראה זו כדי
. לתקנון המצוי שבתוספת לחוק2 לגרוע מהוראת סעיף
(ב) שר האנרגיה והתשתית יקבע בתקנות, באישור ועדת
החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מהי הינתקות לענין סעיף
זה, מה התנאים המאפשרים הינתקות ובאילו תנאים היא
.תבוצע
(ג) הינתקות כאמור בסעיף קטן (א) לא תגרע מזכויותיו
של בעל הדירה במערכת המרכזית שניתק ממנה, ולא
תפטור אותו מהחובה לשאת בהוצאות הדרושות להחזקתה
.התקינה
(ד) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האנרגיה
,והתשתית ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
יקבע בתקנות הוראות בענין תשלום הוצאות כאמור בסעיף
,קטן (ג) שישלם בעל הדירה שניתק מהמערכת המרכזית
וכן בענין חלקו בהוצאות השוטפות להפעלת המערכת
המרכזית, בהביאו בחשבון את שיעור הגידול בהוצאות
.אלה שנגרם לדיירים האחרים, כתוצאה מההינתקות
ג. התאמות לאדם עם מוגבלות59
- (א) בסעיף זה
כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים- ""אדם עם מוגבלות
;1998-עם מוגבלות, התשנ"ח
, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- ""הנציבות
,כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
;1998-התשנ"ח
,] רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש- ""רופא
.1976-התשל"ז
(ב) בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או
,שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות
רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד), לבצע
התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א' עד ג' לתוספת
: התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה- השניה (להלן
) היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים1(
בעל- 1965-היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה
הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי
;ההיתר
) רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר2(
'בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1204
לתוספת השניה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש
לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו
הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף
;המשמש אותה
) ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים3(
להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה
תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה
;בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית
;) ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה4(
) בעל הדירה או מי מטעמו, מסר, לא יאוחר מארבעים5(
ימים לפני מועד ביצוע ההתאמה, הודעה מפורטת
בכתב לנציגות הבית המשותף אודות הכוונה לבצע
את ההתאמה ומהותה; באין נציגות לבית, תומצא
.הודעה כאמור לכל דירה בבית המשותף
) ביצוע ההתאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק1( )(ג
א' שבתוספת השניה אינו טעון הסכמת בעלי הדירות
.האחרים בבית המשותף
) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק2(
ב' שבתוספת השניה טעון הסכמת רוב בעלי הדירות
.בבית המשותף
) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק3(
ג' שבתוספת השניה טעון הסכמת בעלי הדירות
שבבעלותם שישים אחוזים מן הדירות בבית
.המשותף
(ד) מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי
סבירים לביצוע התאמה או התנה את הסכמתו בתנאים
בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא
החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לענין סעיף
.)3(–) ו2()קטן (ג
(ה) נציגות הבית המשותף, וכן בעל דירה הרואה עצמו
נפגע מביצוע התאמה, רשאים לפנות בתביעה למפקח
ימים מן היום שבו נתקבלה ההודעה האמורה30 בתוך
); אין בהגשת התביעה כרי למנוע את5()בסעיף קטן (ב
ביצוע ההתאמה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת; המפקח
רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד
.להגשת תביעה לפי סעיף קטן זה
(ו) בעל דירה שביצע התאמה יישא בכל ההוצאות
;השוטפות הדרושות לאחזקתו התקינה של תוצר ההתאמה
ואולם אם תוצר ההתאמה מיועד לשמש את כל בעלי
הדירות או את מרביתם, יישאו כל בעלי הדירות בהוצאות
.האמורות
(ז) אסיפת הדיירים רשאית להחליט, כי עם חלוף הצורך
בהתאמה, לרבות במקרה שבו הפסיק האדם עם המוגבלות
,להתגורר בדירה, על בעל הדירה להסיר את ההתאמה
להחזיר את המצב לקדמותו, ולשאת בכל ההוצאות
הכרוכות בכך; החלטה לפי סעיף קטן זה תתקבל לא יאוחר
. ימים ממועד חלוף הצורך בהתאמה כאמור90–מ
(ח) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם הנציבות ועם
ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם
מוגבלות, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
.הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת
), יחולו, בשינויים2()(ט) הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ב
המחויבים, על בעל דירה, שהוא או שאדם השוכר ממנו את
הדירה, חייב בביצוע סידורי נגישות ברכוש המשותף לפי
, לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות1'הוראות פרק ה
, ככל שהדבר נדרש לצורך הגעה למקום1998-התשנ"ח
הציבורי או לשירות הציבורי, לפי הענין, וכדי לאפשר
שימוש והנאה סבירים, בנסיבות הענין, מהמקום הציבורי
או מהשירות הציבורי; סעיף זה לא יחול על מקום ציבורי
או שירות ציבורי אם קיים מקום ציבורי או שירות ציבורי
חליפי נגיש במרחק סביר, המופעל או מוחזק בידי בעל
.הדירה או השוכר, הכל לפי הענין
ד. החלפת ספק גז59
מערכת להספקת גז- "(א) בסעיף זה, "מערכת גז מרכזית
.שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר
(ב) בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, רשאים
בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות המערכת האמורה
להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או
באמצעותו, ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו
או באמצעותו; החלטה כאמור טעונה הסכמה בכתב של
.יותר ממחצית מבעלי הדירות
(ג) הוחלף ספק הגז כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי
בעל דירה הקשור לאותה מערכת, להתקין מיתקן גז נפרד
.להספקת גז לדירתו
ה. מיתקני גז59
(א) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית בבית
משותף שנועדו לשמש דירה מסויימת בלבד, יהוו חלק
מאותה דירה, בין אם הם נמצאים בתוך הדירה ובין אם
.הם נמצאים מחוץ לדירה
(ב) מיתקנים או צנרת של מערכת גז מרכזית שנועדו
לשמש את כל בעלי הדירות או חלקם, למעט מכל, מונה או
.וסת הניתנים לפירוק, יהוו חלק מהרכוש המשותף
(ג) הוראה, בתקנון או בחוזה, העומדת בסתירה לסעיפים
בטלה, זולת אם היא מיטיבה עם בעלי- )קטנים (א) או (ב
.הדירות
ו. התקנת מעלית59
(א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית
המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת
:מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה
) ניתן לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק1(
;1965-התכנון והבניה, התשכ"ה
) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי2(
,לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן
.ברכוש המשותף או בחזות הבית
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1205
) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית1( )(ב
ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק
;מקצתם ישאו בהוצאות כאמור
) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות2(
התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים
;להתקינה
) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאות3(
;החזקתה והפעלתה של המעלית
) התשלומים שבהם ישאו בעלי הדירות לפי סעיף4(
קטן זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה
לבין שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים
.באותם התשלומים
) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון מוסכם, כי1( )(ג
;הוראות סעיף זה לא יחולו עליהם
) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת2(
;הקיימת בתקנון מוסכם בדבר התקנת מעלית
) ההוראות בפרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף1( )(ד
.זה בפני המפקח, בשינויים המחוייבים
) המפקח רשאי להורות על ביטול החלטה שהתקבלה2(
,לפי סעיף זה, על שינויה או על התנייתה בתנאים
.לרבות בפיצוי, הכל כפי שימצא לנכון
ז. הפעלת מעלית כמעלית שבת59
(א) בבית משותף שבו דירות המשמשות למגורים, כולן או
חלקן, ושבו מותקנת יותר ממעלית אחת ובאחת המעליות
הותקן מנגנון פיקוד שבת, רשאי כל בעל דירה לדרוש כי
המעלית שבה הותקן המנגנון תופעל כמעלית שבת; דרש
.בעל דירה כאמור, תופעל המעלית כמעלית שבת
(ב) שר המשפטים יקבע את זמני הפעלת מעלית שבת
בהתחשב, בין השאר, במספר האנשים הדורשים את
.הפעלתה ובצורכיהם
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאים כל בעלי הדירות
בבית המשותף להחליט על הפעלת מעלית שבת בשעות
.מסוימות
(ד) בעלי הדירות הדורשים את הפעלת מעלית השבת
יישאו בהוצאות החזקתה והפעלתה הנובעות מהפעלת
.המעלית כמעלית שבת
(ה) התשלומים שבהם יישאו בעלי הדירות לפי סעיף
זה, יהיו בהתאם ליחס שבין שטח רצפת כל דירה לבין
שטח הרצפה של כל הדירות שבעליהן נושאים באותם
.תשלומים
,59 (ו) לענין סעיף זה, בבית מורכב כמשמעותו בסעיף
.יראו כל מבנה או אגף בו כבית משותף
(ז) הוראות פרק ו' סימן ד' יחולו על הדיון לפי סעיף זה
.בפני המפקח, בשינויים המחויבים
- (ח) בסעיף זה
כהגדרתו בחוק התקנת מעליות- ""מנגנון פיקוד שבת
שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות
;2001-ותיקוני חקיקה), התשס"א
מעלית שבה מותקן מנגנון פיקוד שבת- ""מעלית שבת
;.)ושהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (א
ח. תאורה בשבת ובמועד59
,(א) בעל דירה רשאי, בלא הסכמת בעלי הדירות האחרים
להתקין, על חשבונו, מנגנון המאפשר הפעלה אוטומטית
המנגנון) ברכוש- של תאורה בלא חילול שבת (בסעיף זה
המשותף והוא יישא בהוצאות החזקתו של המנגנון
:והפעלתו, ובלבד שהתקיימו כל אלה
) נמסרה על כך הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הבית1(
המשותף ובאין נציגות לבית, תימסר הודעה כאמור
;לכל דירה בבית המשותף
) ניתנה התחייבות מצד בעל הדירה להשיב את2(
המצב לקדמותו ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך אם
;לא יהיה עוד צורך במנגנון
) אין בהפעלת המנגנון משום פגיעה או מטרד בבעל3(
.דירה אחרת
, תימסר הודעה59 (ב) בבית מורכב, כהגדרתו בסעיף
.) לבעלי הדירות באותה כניסה1()כאמור בסעיף קטן (א
. בית משותף שנהרס60
,(א) נהרס בית משותף, כולו או מקצתו, מכל סיבה שהיא
ובעלי הדירות ששלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף
המשקמים) החליטו להקים- צמודים לדירותיהם (להלן
את הבית מחדש או לתקנו, ישא כל בעל דירה בהוצאות
הכרוכות בכך לגבי דירתו, ובעלי כל הדירות ישתתפו
בהוצאות הכרוכות בכך לגבי הרכוש המשותף, כל אחד
.לפי החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירתו
(ב) סירב בעל דירה להשתתף בהקמת הרכוש המשותף
או תיקונו, רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים ולאחר
שנוכח שאין אפשרות מעשית להקים את הבית המשותף
,לגבי יתר הדירות בלבד, לצוות על בעל הדירה להעביר
תוך המועד שקבע ושלא יפחת מששה חדשים, את זכותו
בדירה לאדם אחר שיקבע בעל הדירה, ושיבוא במקומו
.בכל הנוגע לחובת ההקמה או התיקון
(ג) לא העביר בעל הדירה את זכותו כאמור בסעיף קטן
(ב), רשאי המפקח, על פי בקשת המשקמים, לצוות על
העברת הזכות למי שהציעו המשקמים, ובאין הצעה
למי שקבע המפקח, ועל רישומה על שמו של- מצידם
אותו אדם לאחר שישולם לבעל הדירה, או יופקד בידי
.המפקח, שוויה של הזכות
(ד) נתגלעו חלוקי דעות לגבי שווי הזכות, ייקבע השווי
.על ידי המפקח לפי בקשת המשקמים או בעל הדירה
(ה) כל בקשה למפקח להשתמש בסמכות מסמכויותיו לפי
.'סעיף זה, דינה כדין תביעה לפני המפקח לפי סימן ד
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1206
סימן ג': ניהול הבית המשותף
. תקנון61
בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין
בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בקשר לבית
.המשותף
. תקנון מוסכם62
(א) בעלי הדירות רשאים לערוך תקנון ולשנות את
הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש
המשותף צמודים לדירותיהם, אולם אין לקבוע או לשנות
בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות
או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא
בהסכמתם, ואין לקבוע הצמדה של חלק מסויים מהרכוש
.המשותף לדירה פלונית אלא בהסכמת כל בעלי הדירות
,) הוצמד חלק מסויים מהרכוש המשותף לדירה פלונית1(א
ניתן להעבירו לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי
.145 הדירות האחרים ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף
לרבות המחכיר- "(ב) לענין סעיף קטן (א), "בעל דירה
בדירה המוחכרת בחכירה לדורות ומחכיר המשנה בדירה
.המוחכרת בחכירת משנה לדורות
(ג) תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם
.יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן
. תקנון שנערך על ידי יחיד63
תקנון ניתן לרישום אף בשעה שהבית המשותף על כל
.דירותיו הוא בבעלותו של אדם אחד
. התקנון המצוי64
, ובמידה שאין בתקנון62 מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף
שנרשם הוראה בנדון, יראו את התקנון המצוי שבתוספת
.כתקנון שנרשם על ידי בעלי הדירות
. נציגות הבית המשותף65
לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול עניני הבית
.המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון
. הנציגות הראשונה66
(א) עם רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים ימנה
המפקח שנתן את צו הרישום נציגות זמנית לאותו בית
עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות
הזמנית יהיה בהתאם להמלצת בעלי הדירות שביקשו את
הרישום; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית
לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית המשותף או
שלא מבין- אם לא היתה אפשרות מעשית לעשות כן-
בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע לה שכר שישולם לה על
.ידי בעלי הדירות
(ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא
.לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון
. הנוהל באין נציגות67
,(א) לא נכונה בבית משותף נציגות לפי הוראות התקנון
או שהנציגות אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו
, יחולו, בשינויים המחוייבים66 בית נציגות, והוראות סעיף
.על מינוי הנציגות, על קביעת שכרה ועל מעמדה
(ב) קבע תקנונו של הבית המשותף בחירת הנציגות
באסיפה כללית, לא ישתמש המפקח בסמכותו לפי סעיף
קטן (א) אלא לאחר שכינס את בעלי הדירות לאסיפה כללית
לבחירת הנציגות והנציגות לא נבחרה באסיפה, או שנוכח
.כי בנסיבות המקרה כינוס האסיפה לא יהיה מעשי
. השכר לנציגות68
השכר שנקבע על ידי המפקח לנציגות שנתמנתה כאמור
, דינו כדין הוצאה שבעלי הדירות67 או בסעיף66 בסעיף
.58 חייבים להשתתף בה כאמור בסעיף
מורשה של בעלי הדירות-. הנציגות69
הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין
הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא
זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך
.משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות
. אסיפה כללית70
קבע תקנונו של בית משותף הוראות בדבר קיום אסיפה
כללית של בעלי הדירות והאסיפה לא נתכנסה במועדה
בהתאם להוראות התקנון, רשאי המפקח לכנסה ולקבוע
את סדר יומה, והוראות התקנון בדבר אסיפה כללית יחולו
.כאילו כונסה בהתאם להוראותיו
. החלטות בעלי הדירות71
(א) החלטה של בעלי הדירות שנתקבלה בהתאם לתקנון
ונרשמה בספר ההחלטות תחייב כל בעל דירה, בין שהיה
בעל דירה בשעת קבלת ההחלטה ובין שהיה לבעל דירה
אחרי קבלתה; ספר ההחלטות יהיה פתוח לעיון בכל עת
.סבירה לכל בעל דירה
) בעלי הדירות רשאים לקבוע, בתקנון או בהחלטה1( )(ב
שהתקבלה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים
של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, כי הניהול
,וההחזקה התקינה של הרכוש המשותף, כולם או רובם
יתבצעו על ידי מי שבעלי הדירות יתקשרו עמו למטרה
.) מתחזק- כאמור (בחוק זה
) החלטה לענין התקשרות עם מתחזק מסוים או2(
לענין החלפתו תתקבל בידי בעלי הדירות שיותר
.ממחצית הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם
(ג) דינו של שכר המתחזק כדין הוצאה שבעלי דירות
.)(א58 חייבים להשתתף בה, כאמור בסעיף
(ד) על המתחזק יחולו, לענין ניהול החשבונות ואישורם
והמצאת מידע לבעלי הדירות, החובות המוטלות על גזבר
. לתקנון המצוי שבתוספת16 בסעיף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1207
: שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה1סימן ג
א. הגדרות71
- בסימן זה
- חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- ""חוק התכנון והבניה
;1965
זכויות לבניה בבית משותף לפי תכנית- ""זכויות בניה
;בת–תוקף כמשמעותה בפרק ג, לחוק התכנון והבניה
הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף- ""הרחבה
.שניתן לקבל לגביה היתר בניה לפי תכנית בת–תוקף
ב. שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה71
)(ב12 (א) סיפה, או סעיף62 (א) על אף הוראות סעיף
לתקנון המצוי שבתוספת, רשאים מי שבבעלותם שלושה
רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד
לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים
מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה
שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת
.זבויות הבניה הנדרשות לצורך זה
(ב) לא תתקבל החלטה באמור בסעיף קטן (א) אם יש בה
כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה
.לפי סימן זה
(ג) בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה
.דומה של כל דירה אחרת באותו בנין
(ד) נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל
דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על
חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד
החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו
אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי
.ברכוש המשותף
(ה) לא הגיעו בעלי הדירות להסכמה באשר לגובה
,תשלומי האיזון, יקבעו התשלומים על ידי שמאי מקרקעין
.שימונה בהסכמה
(ו) הוצאות השמאות יחולו על בעלי הדירות בהתאם
.לחלקם היחסי ברכוש המשותף, לפני החלטת ההרחבה
(ז) לא תתקבל החלטת הרחבה שיש בה כדי למנוע מבעל
דירה את האפשרות לבנות סוכה, אם נהג לעשות כן לפני
.ההחלטה
ג. הגשת תביעה למפקח71
(א) בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור בסעיף
ב(א), וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה המבקש71
מינוי שמאי מקרקעין בהעדר הסכמה, או בעל דירה החולק
.על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה
, ימים מיום קבלת ההחלטה30 (ב) התביעה תוגש תוך
ואם בעל הדירה לא היה נוכח בעת קבלת ההחלטה, תוך
ימים מיום המצאת ההחלטה;המפקח רשאי להאריך את30
.המועד להגשת התביעה מטעמים מיוחדים שיירשמו
,(ג) הוראות סימן ד' לפרק זה יחולו על הדיון בפני המפקח
.בשינויים המחוייבים
(ד) ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה, פגיעה
מהותית, או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור, רשאי
הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או
להתנותה בתנאים, הכל כפי שימצא לנכון, בין בדרך של
תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן רשאי הוא ליתן הוראות
.לענין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין
(ה) אין בפניה למפקח, כשלעצמה, בדי להוות עילה לעיכוב
.ביצוע ההרחבה, אלא אם כן הורה המפקח אחרת
ד. תחולה71
(א) בעלי הדירות בבית משותף רשאים לקבוע, בתקנון
.מוסכם, כי הוראות סימן זה לא יחולו עליהם
(ב) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראה מיוחדת
הקיימת בתקנון מוסכם בדבר הרחבת דירה או זכויות
.בניה
: בתים שאינם רשומים כבתים משותפים1'פרק ו
א. הגדרות77
- בפרק זה
מבנה של קבע, שיש בו לפחות שתי דירות, ובכלל- ""בית
;זה הקרקע שעליה נבנה, ואינו רשום כבית משותף
חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו- ""דירה
לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל
;צורך אחר
מי שעל פי הסכם בכתב זכאי להירשם כבעל- ""בעל דירה
דירה בבית או שהוא רשום או זכאי על פי הסכם בכתב
להירשם כחוכר לדורות או כחוכר משנה לדורות ; כל
,מחזיק בדירה בבית יראוהו לענין פרק זה כבעל דירה
;כל עוד לא הוכיח שאינו כך
כל חלקי הבית חוץ מהדירות, ולרבות- ""רכוש משותף
הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי
המדרגות, מעליות, מקלטים וכן מיתקני הסקה או מים
וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות
.או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת
ג. תקנון77
.בית יתנהל לפי התקנון המצוי שבתוספת
ד. הנציגות הראשונה77
(א) המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד שתיכון
הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית
יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות; באין
המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו
אם לא היתה אפשרות- מבין בעלי הדירות שבבית, או
שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא- מעשית לעשות כן
.לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1208
(ב) דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא
.לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון
ה. הנוהל באין נציגות77
לא נכונה בבית נציגות לפי הוראות התקנון, או שהנציגות
,אינה פועלת, רשאי המפקח למנות לאותו בית נציגות
ד יחולו, בשינויים המחוייבים, על מינוי77 והוראות
.הנציגות, קביעת שכרה ומעמדה
ו. דין בית שנרשם77
בית שנרשם בפנקס הבתים המשותפים לאחר שהתנהל לפי
:פרק זה יחולו עליו הוראות אלה
) זכות או חובה שהיתה לנציגות הבית ערב1(
הרישום תהיה לנציגות הבית המשותף שנכונה לאחר
;רישומו
שהוחל72 ) הליך משפטי עקב סכסוך כאמור בסעיף2(
בו ערב הרישום, ימשיכו בו ויראוהו, בשינויים
.'המחוייבים, כאילו הוגש לפי סימן ד' לפרק ו
פרק ז': זכויות במקרקעי הזולת
סימן א': שכירות
. שכירות של חלק מסויים של מקרקעין78
ניתן להשכיר חלק מסויים של13 על אף האמור בסעיף
.מקרקעין
. דינה של שכירות קצרה79
, שכירות לתקופה שאינה8– ו7 (א) על אף האמור בסעיפים
עולה על חמש שנים אינה טעונה רישום, והתחייבות לעשות
.עסקה כזאת אינה טעונה מסמך בכתב
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שכירות שיש עמה
ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת העולה על
,חמש שנים, ולא על שכירות שתקופתה, כולה או מקצתה
.חלה כעבור חמש שנים מגמירת חוזה השכירות
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע רישום של שכירות
.שאינה טעונה רישום, אם ביקשו זאת הצדדים
. שכירות קצרה נוגדת80
הושכרו מקרקעין בשכירות שאינה טעונה רישום ולא
נרשמה, ולפני שנמסרו לשוכר חזר המשכיר והשכירם
לאדם אחר בשכירות שאינה טעונה רישום והנוגדת את
,השכירות הראשונה, זכותו של השוכר הראשון עדיפה
זכותו- אך אם השני שכר וקיבל את המקרקעין בתום לב
.עדיפה
. שיעבוד שכירות במשכנתה או בזיקת הנאה81
(א) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם
בתנאי השכירות, לשעבדה במשכנתה בלי הסכמת המשכיר
.והוראות סימן ב' יחולו, בשינויים המחוייבים
(ב) שכירות שנרשמה, רשאי השוכר, בכפוף למוסכם
בתנאי השכירות, לשעבדה בזיקת הנאה בלי הסכמת
.המשכיר והוראות סימן ג' יחולו, בשינויים המחוייבים
. מניעת סירוב בלתי סביר82
.בוטל
. השאלה83
הוראות פרק זה, יחולו, בשינויים המחוייבים, על הזכות
,להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם שלא לצמיתות
.שהוקנתה שלא בתמורה
. דיני השכירות וחוקי הגנת הדייר84
(א) בכפוף להוראות פרק זה יחולו על שכירות מקרקעין
.דיני השכירות הכלליים
(ב) הוראות חוק זה אינן באות לגרוע מהוראות החוקים
-שענינים הגנת הדייר, לרבות חוק דמי מפתח, התשי"ח
.1958
סימן ב': משכנתה
. זכות הממשכן במקרקעין הממושכנים85
(א) משכנתה אינה פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין
להחזיק בהם, להשתמש בהם ולעשות בהם כל עסקה, והכל
.בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה
,(ב) עסקה שבעל המקרקעים עשה בהם לאחר שמושכנו
,אין בה כדי לגרוע מזכותו של בעל המשכנתה לממש אותה
ואין לעסקה כזאת תוקף כלפי מי שרכש את המקרקעין
.בהוצאה לפועל של המשכנתה
. דרגה שנתפנתה86
מושכנו מקרקעין במשכנתאות מדרגות שונות ונפדתה אחת
מהן, רשאי בעל המקרקעין להביא במקומה משכנתה אחרת
מאותה דרגה, אם נקבעה זכות כזאת בתנאי המשכנתה
.שלאחריה
. העברת המשכנתה87
(א) בכפוף למוסכם בתנאי המשכנתה רשאי בעל
המשכנתה להעביר את המשכנתה, או חלק ממנה, לאדם
אחר, יחד עם החוק המובטח על ידיה, כולו או מקצתו, ללא
.הסכמת בעל המקרקעין
,(ב) הועברה המשכנתה ולא נודע לחייב על ההעברה
מופטר הוא על–ידי תשלום החוב לבעל המשכנתה
.הקודם
. פדיון המשכנתה לפני המועד לקיום החוב88
אין בכוחם של תנאי המשכנתה כדי לגרוע מהזכות לפדות
את המקרקעין הממושכנים לפני המועד לקיום החוב
-(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז13 בהתאם להוראות סעיף
; האמור בסעיף זה לא יפגע בתנאי שהותנה לפני1967
.תחילת חוק זה
. הפקדת הפרעון בלשכה89
רצה בעל המקרקעין לפרוע מה שמגיע ממנו על פי המשכנתה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1209
אלא שבעל המשכנתה לא קיבלהו, רשאי בעל המקרקעין
להפקיד את המגיע ממנו, כולו או מקצתו, בידי הרשם
ולבקש שהרשם יפקיע את המשכנתה במידה שנפדתה; שר
.המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה
. מימוש המשכנתה90
מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או
18 על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף
.1967-לחוק המשכון, התשכ"ז
. תחולת חוק המשכון91
בכפוף להוראות פרק זה יחולו על משכנתה הוראות חוק
; אולם אין למשכן מקרקעין או1967-המשכון, התשכ"ז
.שכירות רשומה במקרקעין אלא על ידי משכנתה
סימן ג': זיקת הנאה
. הזכאים92
מקרקעין- זיקת הנאה יכול שתהא לטובת מקרקעין (להלן
זכאים) או לטובת אדם פלוני, לטובת סוג בני אדם או לטובת
.הציבור
. צורות הזיקה93
- (א) זיקת הנאה יכול שתקבע
) כי בעל המקרקעין הזכאים או מי שהזיקה ניתנה1(
;לטובתו זכאי לשימוש מסויים במקרקעין הכפופים
) כי בעל המקרקעין הכפופים חייב להימנע מביצוע2(
.פעולה מסויימת באותם מקרקעין
(ב) זיקת הנאה לטובת מקרקעין יכול גם שתקבע כי בעל
המקרקעין הכפופים חייב לבצע בהם פעולה מסויימת או
שלא יהיה זכאי למנוע ביצוע פעולה מסויימת במקרקעין
.הזכאים
יכול שתהא זיקת הנאה לגבי13 (ג) על אף האמור בסעיף
.חלק מסויים במקרקעין
. זיקה מכוח שנים94
(א) מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה
במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה
.והוא זכאי לדרוש רישומה
(ב) הודעה בכתב של בעל המקרקעין למי שמשתמש
בזכות כאמור, לרבות הודעה לציבור, שהוא מתנגד לשימוש
.)בזכות, מפסיקה את התקופה האמורה בסעיף קטן (א
. העברת הזיקה95
בזיקת הנאה לטובת אדם או סוג בני אדם אין בעלי הזיקה
רשאים להעביר זכותם אלא בהסכמת בעל המקרקעין
.הכפופים, והוא באין הוראה אחרת בתנאי הזיקה
. תקופת הזיקה ותנאיה96
זיקת הנאה היא לתקופה בלתי מוגבלת, זולת אם נקבעה
לה תקופה בתנאי הזיקה; אולם בית המשפט רשאי, על
פי בקשת צד מעונין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל
את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל
אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה
או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים; ורשאי בית
המשפט לפסוק פיצוי למי שנגרם לו נזק על ידי הביטול
.או השינוי
. חלוקת המקרקעין97
חולקו המקרקעין הזכאים או הכפופים, תוצמד זיקת
ההנאה לחלקה שהזיקה היתה לזכותה או לחובתה, לפי
.הענין
. זיקה בין מקרקעי בעל אחד98
(א) בעל שתי חלקות מקרקעין רשאי לשעבד אחת מהן
.בזיקת הנאה לטובת השניה
(ב) נתמזגה הבעלות במקרקעין הזכאים ובמקרקעין
הכפופים בידי אדם אחד, לא תתבטל זיקת ההנאה משום
.כך בלבד
(ג) אוחדו המקרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים
.לחלקה אחת, מתבטלת זיקת ההנאה
סימן ד': זכות קדימה
. זכות קדימה על פי הסכם99
(א) בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים במקרקעין
משותפים, רשאי לרשום זכות קדימה לגבי המקרקעין, או
לגבי חלקו בהם, לטובת אדם פלוני, ומשעשה כן, לא יהיה
זכאי להעבירם לאחר, אלא אם הציע אותם תחילה לבעל
.זכות הקדימה
(ב) על זכות הקדימה לפי סעיף זה, יחולו הוראות
., בכפוף למוסכם בתנאי הזכות105-102 הסעיפים
. זכות קדימה בין יורשים100
114 (א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף
, והם עברו בירושה, בין על1965-לחוק הירושה, התשכ"ה
פי דין ובין על פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא
יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע
.אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה
(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו
אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי
חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה
רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה
.לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר
. זכות קדימה בין בני זוג101
מקרקעין שהם בבעלות משותפת של בני זוג, והם משק
חקלאי או בית עסק המתנהלים על ידיהם כמשותף או
דירה המשמשת להם מגורים, לא יהיה בן זוג זכאי להעביר
.חלקו לאחר אלא אם הציע אותו תחילה לבן–זוגו
. רכישה על–פי זכות קדימה102
(א) הצעה לבעל זכות קדימה תהיה בכתב, שיישלח
בדואר רשום, ותציין את המחיר הנדרש בעד המקרקעין
.המוצעים; העתק מההצעה יישלח לרשם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1210
(ב) תוך שלושים יום מיום קבלת ההצעה רשאי בעל
זכות הקדימה לשלם את המחיר הנדרש, בצירוף כל מס
או תשלום חובה אחר המגיע ממנו בקשר לרכישה, או
להפקידם בידי הרשם, ומשעשה כן, יראו את הצדדים
כאילו נעשה ביניהם הסכם להעברת המקרקעין במחיר
הנקוב בהצעה; הופקד המחיר, ישולם למציע עם גמר
.העסקה
(ג) בעל זכות קדימה שלא שילם או הפקיד את הסכומים
האמורים בסעיף קטן (ב) תוך המועד הקבוע באותו סעיף
קטן, רואים אותו, בתום המועד האמור, כמי שסירב לרכוש
.את המקרקעין
(ד) היו שני בעלי זכות קדימה או יותר, תישלח ההצעה
לכולם; הסכימו כולם, או אחדים מהם, לרכוש את
המקרקעין המוצעים, ינהגו כאמור בסעיף קטן (ב) לפי חלקו
,של כל אחד מהם בזכות הקדימה; סירב אחד מהם לרכוש
.יעמוד חלקו לזכותם של השאר
. העברת המקרקעין103
(א) סירב בעל זכות קדימה לרכוש את המקרקעין המוצעים
לו במחיר הנדרש, יהיה המציע רשאי, תוך ששה חדשים
מיום הסירוב, להעבירם כרצונו, ובלבד שלא יעבירם במחיר
.נמוך מהמחיר שצויין בהצעה
(ב) העביר המציע את המקרקעין תוך תקופת ששת
,החדשים האמורה בסעיף קטן (א), בטלה זכות הקדימה
, תימחק; לא העבירם תוך התקופה האמורה- ואם נרשמה
לא יהיה רשאי להעבירם אלא לאחר שהציעם שוב לבעל
.זכות הקדימה
. אי–תחולה על מתנות104
החובה להציע מקרקעין לבעל זכות קדימה כאמור בפרק
זה לא תחול על העברה ללא תמורה, אלא שזכות הקדימה
לא תתבטל ותחול לגבי מי שרכש את המקרקעין ללא
.תמורה
. אי–רישום העברות105
,לא תירשם העברת מקרקעין שקיימת לגביהם זכות קדימה
.אלא מאחר שנוכח הרשם כי נתמלאו הוראות פרק זה
. זכות קדימה לגבי חכירה לדורות106
הוראות סימן זה בדבר העברת בעלות, יחולו, ככל שהן
.נוגעות לענין, גם על העברה של חכירה לדורות
. כוח ההוכחה של רישום125
(א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה
חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים
,] לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש97 עד93
.1969-התשכ"ט
(ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא–מוסדרים יהווה
.ראיה לכאורה לתכנו
סימן ב': הערות
. הערת אזהרה126
(א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או
בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או
משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע
מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי
,) הזכאי- שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן
הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות
היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם
.היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית
(ב) נרשמה ההערה על–פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע
.הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור
. תוצאות של הערת אזהרה127
(א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם
עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או
.לפי צו בית המשפט
(ב) נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על
המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או
שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד
בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה
,כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה
לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות
מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה
מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה
.העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה
, אינה126 ) הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף1(ב
טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על–פי
.דין
(ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה
לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או
הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי חוק התכנון
, לא יראו כעסקה הסותרת הערת1965-והבניה, התשכ"ה
אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה
.הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה
. הערה על צורך בהסכמה128
הוכח להנחת דעתו של הרשם כי עשיית עסקה בידי בעל
, על פי חיקוק- המקרקעין או בעל זכות במקרקעין מותנית
על פי צו של בית משפט או על פי התחייבות בכתב של
בהסכמתו של צד שלישי, ירשום הרשם, לפי- הבעל
.בקשת הצד השלישי, הערה על כך
. הערה על הגבלת כשרות129
הוכח לרשם בצו של בית משפט או בתעודה ציבורית
לפקודת העדות, כי כשרותו20 כמשמעותה בסעיף
המשפטית של בעל מקרקעין או של בעל זכות במקרקעין
נשללה או הוגבלה על פי חוק, ירשום הרשם, לפי בקשת
צד מעונין או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, הערה
.על כך
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1211
. הערה לפי צו בית משפט130
,בית המשפט רשאי, בכל הליך שלפניו בענין זכות במקרקעין
.להורות על רישום הערה כפי שיקבע
. תוצאה של רישום הערה131
, לא תירשם130 או129 ,128 נרשמה הערה לפי סעיפים
עסקה הסותרת את תוכן ההערה, כל עוד לא נמחקה
.ההערה
. מחיקת הערה132
תימחק129 או128 ,126 (א) הערה שנרשמה לפי סעיפים
על פי צו של בית משפט או אם הוכח להנחת דעתו של
:הרשם אחד מאלה
;) הצדדים המעונינים הסכימו למחיקה1(
) עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש2(
לצדדים המעונינים על כוונתו למחוק את ההערה ונתן
;להם זמן סביר לפנות לבית המשפט
תימחק על פי צו של130 (ב) הערה שנרשמה לפי סעיף
.בית משפט
. הערות אחרות133
שר המשפטים רשאי, במידה שהדבר דרוש להפעלתו של
חוק או למניעת הפרתו, לקבוע בתקנות הערות אחרות
שהרשם יהא חייב לרשמן, ורשאי הוא לקבוע בתקנות דרכי
131 רישומן ומחיקתן; על הערות כאלה יחולו הוראות סעיף
.בשינויים המחוייבים
. מחוברים שנרשמו בנפרד מן הקרקע157
מחוברים) שערב תחילתו- (א) מבנים או נטיעות (להלן
,של חוק זה היו רשומים בנפרד מן הקרקע על שם אדם אחד
.יירשמו על שמו כיחידה אחת, והרישום הנפרד יבוטל
.(ב) בוטל
: מחיקת עיקולים מהמרשם1סימן א
א. הגבלת משך תקפו של עיקול ומחיקתו157
(א) עברו עשר שנים מיום שנרשם עיקול, רשאי הרשם
.למחקו אלא אם כן הוגש לרישום צו להארכת תקפו
(ב) החליט הרשם למחוק עיקול בתום התקופה כאמור
בסעיף קטן (א), ישלח הודעה, לפחות ארבעים וחמישה ימים
לפני המחיקה, למי שהעיקול נרשם לזכותו, בכל שמענו
.ידוע, או יפרסם על כך הודעה בשני עתונים יומיים
סימן ב': ביטול דינים והוראות מעבר
. שלילת זכויות שביושר161
.מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא לפי חוק
התוספת
)64 (סעיף
תקנון מצוי של בעלי הדירות בבית משותף
. הגדרות1
- בתקנון זה
לגבי דירה שהוחכרה לתקופה שלמעלה- ""בעל דירה
החוכר או חוכר המשנה, לפי- מעשרים וחמש שנים
הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין התקנון
;לא יראו אותם כבעלי דירה
כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים- ""רכוש משותף
הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות
,החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים
וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים
לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם
.בתחומי דירה מסויימת
. שינויים ותיקונים בדירה2
(א) בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או
תיקונים הפוגעים ברכוש המשותף או מסכנים או עשויים
,לסכן את קיומו או משנים או עשויים לשנות את ערכו
אלא אם קיבל תחילה הסכמת האסיפה הכללית של בעלי
לרבות- "הדירות. לענין זה, "פגיעה ברכוש המשותף
פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה כפי שהיתה
.בעת גמר הבניה
(ב) בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או
תיקונים הפוגעים בדירה אחרת או מסכנים או עשויים
,לסכן את קיומה, או משנים או עשויים לשנות את ערכה
.אלא אם קיבל תחילה הסכמת בעל הדירה האחרת
(ג) כל שינוי או תיקון אחר רשאי בעל דירה לעשות
.בדירתו על דעת עצמו
. הזכות לתבוע תיקונים3
(א) בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון
בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו
.או בערכה
(ב) בעל דירה זכאי לדרוש מבעל דירה אחרת שיבצע
תיקון בדירה האחרת, שאיביצועו עלול לפגוע בדירתו של
.דורש התיקון
. עבודות לבדק הרכוש4
(א) בעל דירה חייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות
,ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף
ולתכלית זו רשאים חברי הנציגות ובני אדם הפועלים
.בשמה להיכנס לדירתו ולבצע בה עבודות כאמור
(ב) פגעו העבודות האמורות בדירה, חייבים בעלי כל
הדירות להשתתף בהוצאות החזרת המצב לקדמותו
בשיעור שבו הם משתתפים בהוצאות החזקת הרכוש
.המשותף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1212
. אסיפה כללית רגילה5
(א) בעלי הדירות יקיימו אחת לשנה אסיפה כללית
לשם קביעת דרכי ניהולו של הרכוש המשותף והשימוש
בו, קביעת ההוצאות הכרוכות בכך, מינוי נציגות, אישור
החשבונות והסדר הענינים האחרים הנובעים מהשכנות
.בבית המשותף
(ב) הנציגות תקבע את מועד האסיפה הכללית ותועיד
אותה; האסיפה הראשונה תתקיים תוך שלושה חדשים
מיום רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים; לאחר זאת
תתקיים האסיפה לא יאוחר מחמישה עשר חודש מיום
.האסיפה הקודמת
. אסיפה כללית שלא מן המנין6
רשאית5 (א) נוסף על האסיפות הכלליות לפי סעיף
הנציגות להועיד אסיפה כללית כל אימת שהדבר ייראה
לה, והיא חייבת להועידה, אם דרשו זאת בעליהן של שליש
.מן הדירות לפחות
(ב) לא הועידה הנציגות אסיפה תוך ארבעה–עשר יום
מהיום שהוגשה לה דרישה כאמור בסעיף קטן (א), רשאים
.בעלי הדירות שדרשו זאת להועיד את האסיפה
. כינוס אסיפה7
(א) הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית ומקומה
תימסר לבעלי כל הדירות ארבעה ימים לפחות לפני
.המועד
(ב) הודעה שהוצגה במקום בולט על פני הבית המשותף
או בתוכו, רואים אותה כאילו נמסרה לכל בעל דירה יום
.אחד לאחר שהוצגה
. המנין באסיפה8
(א) רואים אסיפה כללית כחוקית אם הודעה על קיומה
והשתתפו בה בעליהן של מחצית7 נמסרה כאמור בסעיף
.הדירות לפחות, בעצמם או על ידי באי–כוח
(ב) ההודעה על קיום האסיפה הכללית יכול שתקבע
שאם לא יהיה נוכח מנין חוקי בשעה שנקבעה לפתיחת
,האסיפה, תתקיים האסיפה בשעה אחרת באותו יום
ומשנקבע כן, תהיה האסיפה שנתכנסה בשעה האחרת
.חוקית בכל מספר של משתתפים
. סדר היום באסיפה9
(א) ההודעה על מועד אסיפה כללית תפרט את סדר
.יומה
(ב) בעל דירה רשאי להוסיף נושא לסדר יומה של
האסיפה, ובלבד שהודעה על כך תימסר לבעלי כל הדירות
האחרות יומיים לפחות לפני מועד האסיפה בדרך שנמסרת
.הודעה על מועד קיומה של אסיפה כללית
,(ג) לא תדון אסיפה כללית בנושא שלא נכלל בסדר יומה
אלא אם כל בעלי הדירות הסכימו שהענין יעמוד לדיון
.בה
. יו"ר ומזכיר האסיפה10
.אסיפה כללית תבחר יושב ראש ומזכיר האסיפה
. דחיית האסיפה11
,יושב–ראש האסיפה הכללית רשאי, בהסכמת האסיפה
לדחות את המשכה לתאריך שייראה לו, והוא חייב
.לדחותה אם דרשו זאת רוב הנוכחים באסיפה
. החלטות12
.(א) החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב דעות
(ב) החלטה המטילה על בעל דירה חובות או תשלומים
,מסוג או שיעור שלא פורשו בפרק ו' לחוק המקרקעין
, או בתקנון זה, או המשנה את זכויותיו, לא1969-התשכ"ט
.יהיה לה תוקף לגבי אותו בעל דירה אלא אם הסכים לה
. הצבעות13
(א) ההצבעה באסיפה הכללית תהיה בהרמת ידיים, אך
לפי דרישת רבע לפחות מבעלי הדירות הנוכחים תתקיים
.הצבעה בקלפי
.(ב) בהצבעה זכאי בעלה של כל דירה לדעה אחת
.(ג) היו הדעות שקולות, יכריע יושב ראש האסיפה
. באי כוח14
(א) כל בעל דירה רשאי להשתתף באסיפה כללית
.ולהצביע בה בעצמו או על ידי בא–כוח
(ב) בא–כוח שנתמנה לייצג בעל דירה באסיפה כללית
יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת האסיפה, כתב מינוי
.חתום בידי בעל הדירה שמינה אותו
(ג) בעל דירה שהוא תאגיד ישתתף באסיפה ובהצבעה
על ידי בא–כוח שנתמנה בהתאם לתקנותיו; תעודה חתומה
בידי המנהל או המזכיר של התאגיד, והמאשרת שבאכוחו
.נתמנה בהתאם לתקנותיו, תשמש ראיה חותכת לכך
(ד) היה לדירה יותר מבעל אחד, ימנו הבעלים אחד
–מהם, או אדם אחר, כבא–כוחם באסיפה הכללית; בא
כוח שנתמנה כאמור יביא לפני הנציגות, סמוך לפתיחת
.האסיפה, כתב מינוי חתום בידי כל בעלי הדירה
. הנציגות15
(א) האסיפה הכללית הרגילה תבחר בנציגות בת חבר
אחד או יותר, אך לא יותר מחמישה חברים; בנציגות של
.יותר מאחד ייבחר אחד מחבריה כגזבר
(ב) אסיפה כללית שלא מן המנין רשאית להחליף את
הנציגות, לשנות את הרכבה, או להשלימה, אם ירד מספר
חבריה מכל סיבה שהיא; נקבע מספר חברי הנציגות ומספר
חבריה ירד מכל סיבה עד למטה ממספר זה, יועידו חברי
הנציגות הנשארים, תוך עשרה ימים, אסיפה כללית שלא
.מן המנין לשם השלמת הרכב הנציגות
(ג) תקופת כהונתה של הנציגות, כולל חבריה שנבחרו
לפי סעיף קטן (ב), היא עד לבחירת הנציגות החדשה
.באסיפה הכללית הרגילה הבאה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1213
(ד) החלטות הנציגות יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות
לגבי הצעה מסויימת שקולות, רואים את ההצעה
.כנדחית
. חשבונות16
(א) הגזבר יקבל חשבון לכל הוצאה ימסור קבלה לכל
הכנסה וינהל פנקס הכנסות והוצאות; הגזבר יביא
לאישור האספה הכללית הרגילה את הפנקס וכן יביא עמו
את החשבונות והקבלות שקיבל, העתקי הקבלות שמסר
.והמסמכים הנוגעים להם
;(ב) הגזבר יערוך דין וחשבון כספי אחת לששה חדשים
הדין וחשבון יכלול גם את פירוט ההשקעות של ההכנסות
.שהצטברו
(ג) בעל דירה רשאי בכל עת סבירה לעיין בפנקס
ההכנסות וההוצאות, בחשבונות, בקבלות ובמסמכים
.הנוגעים להם ובדין וחשבון הכספי
(ד) הגזבר יפקיד את ההכנסות בחשבון בנק על שם
.הבית המשותף
1 (ה) שנת הכספים של הבית המשותף תתחיל ביום
בדצמבר של אותה שנה; שנת31 בינואר, ותסתיים ביום
הכספים הראשונה תתחיל ביום רישומו של הבית בפנקס
בדצמבר הראשון31 הבתים המשותפים ותסתיים ביום
.שלאחר יום הרישום
תוספת שניה
)ג59 (סעיף
'חלק א
התאמות שאינן טעונות הסכמה
. התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית המשותף1
,בלא שינוי מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו
,כגון התקנת מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה
פעמון או דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר
.לתפעול, ושינוי מיקומם
. התאמת דלת או פתח כניסה לבית המשותף בלא שינוי2
מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון התקנת
מאחז יד, מגיף דלת, אינטרקום, לחצן קריאה, פעמון או
,דיבורית, שינוי מנעול כניסה למנעול קל יותר לתפעול
.ושינוי מיקומם
. התקנת מאחז יד, לרבות שינוי מאחז קיים או שינוי3
.מיקומו
. בניית סף צדי בשביל גישה קיים למניעת דרדור כיסא4
.גלגלים או לשם הכוונתו של אדם כבד ראיה
,. התקנת אמצעי הרמה ידני, לרבות כבש, בין מפלסים5
מטרים וכשהפרש הגובה בין8 שאורכו אינו עולה על
75 המפלס העליון לבין המפלס התחתון אינו עולה על
,ס"מ, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר
כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים
.להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח
.). החלפה או התקנה של רשת ניקוז (גריל6
. התקנת תאורה, לרבות תאורת חירום, בשביל גישה או7
.בכניסה לבית המשותף וכן שינוי עוצמת תאורה
. שינוי גובה ספים, ובלבד שאין בביצוע השינוי כדי8
.לגרום לתקלות במערכת הניקוז
,. חספוס עדין של מדרגות או של ריצוף שביל גישה קיים9
.לשם מניעת החלקה
. התקנת שילוט הכוונה ומידע, לרבות הוספת אותיות10
.מובלטות או כתב ברייל בשילוט קיים
. שינוי אבזרי חשמל, מחשוב, טלוויזיה ותקשורת קיימים11
.והתאמתם לצורכי האדם עם המוגבלות ומידותיו
. שינוי אבזרי שרברבות, ביוב וניקוז, שלא כאמור12
לחלק זה, ובלבד שמהנדס ועדה מקומית לתכנון6 בפרט
ולבניה אישר, כי אין בהתאמה כאמור כדי לפגוע
.במערכות הבית המשותף
,. שינוי גובה של התקנים ועזרים קיימים בבית המשותף13
.כגון תיבת מכתבים, ראי וברז שטיפה
. התאמת מקום חניה קיים שיוחד לבעל הדירה, בלא14
.שינוי מיקומו, גודלו או צורתו
'חלק ב
התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות
. התאמת פתח או שער כניסה לחצר הבית, תוך שינוי1
מבנה הפתח או השער, צורתו או מידותיו, כגון הסרת
.מנעול השער, ביטול שער, הרחבת פתח והתקנת שער
. התאמת דלת כניסה או פתח כניסה לבית המשותף, תוך2
שינוי מבנה הדלת או הפתח, צורתם או מידותיהם, כגון הסרת
.מנעול הדלת, ביטול דלת או הרחבת פתח והתקנת דלת
. פתיחת פתח כניסה או שער נוסף לחצר הבית המשותף3
.או לבית עצמו
.. הרחבת שביל גישה קיים4
. שינוי תוואי של שביל גישה קיים, לרבות סלילת שביל5
.חדש
. הריסת גדרות, ובניית גדר, וגדר הגנה, או התקנת סידורי6
בחלק4 בטיחות בשביל גישה קיים, שאינם כלולים בפרט
,א' לתוספת זו, לשם מניעת פגיעה מכלי רכב או מציוד
נפילה, דרדור כיסא גלגלים או לשם הכוונתו של אדם
.כבד ראיה
בחלק5 . התקנת אמצעי הרמה ידני שאינו כלול בפרט7
,א' לתוספת זו, או אמצעי הרמה חשמלי, מכני, אלקטרוני
הידרולי או אחר, בין מפלסים, לרבות כבש ומעליון, אך
לחוק, ובלבד שמהנדס159 למעט מעלית כאמור בסעיף
ועדה מקומית לתכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה
כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש
.ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח
.. החלפת ריצוף8
. ביטול מדרגות קיימות, ביצוע שינוי במדרגות ובניית9
.מדרגות כניסה לבית המשותף
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1214
'חלק ג
התאמות הטעונות הסכמת בעלי הדירות שבבעלותם
שישים אחוזים מן הדירות
.. הכשרת מקום כמקום חניה1
.. ייחוד או הקצאה של מקום חניה קיים2
'חלק ד
טופס אישור רופא/ פיזיותרפיסט/ מרפא בעיסוק*, בדבר
הצורך בהתאמה
[] אני, הח"מ, ד"ר ............................ , ........................... או שם
תואר ומספר רישיון
[] אני, הח"מ, מר/ גב' ......................... , פיזיותרפיסט/ מרפא
,.................... 'בעיסוק*. מאשר/ת בזאת כדלקמן: א. מר/ גב
,בעל/ת ת"ז מס' .................., שהינו/ה אדם עם מוגבלות
,1969-ג לחוק המקרקעין, התשכ"ט59 בהגדרתו בסעיף
זקוק/ה בשל מוגבלותו/ה, ובהתאם לבדיקתי, להתאמות
המפורטות להלן לשם נגישותו/ה הבטוחה והעצמאית
.................................... לדירתו/ה שביישוב ..................... , רחוב
:מספר.............., או לרכוש המשותף המשמש אותה
ב. פירוט סוג ההתאמה, מיקומה והטעמים לביצועה
....................................................................................................
.......... ג. ההתאמה היא כמפורט בפרט .................. לחלק
.1969-בתוספת השניה לחוק המקרקעין, התשכ"ט
ד. פירוט הממצאים והמסמכים שעליהם מבוסס אישור
:זה
[] סיכום ממצאי בדיקה של האדם עם המוגבלות על
)ידי הרופא/ הפיזיותרפיסט/ המרפא בעיסוק* (פרט
)...................................... (מצ"ב
)[] תעודות רפואיות (פרט)......................................(מצ"ב
......................................... [] ביקור במקום ביום
)[] אישורים הנדסיים (פרט).....................................(מצ"ב
.......................... ולראיה באתי על החתום, ב .................., היום
........................................ שם וחותמת, בתוספת כתובת מלאה
...........................* מחק את המיותר
,)חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה
1970-התשל"א
פרק א': הוראות כלליות
. הגדרות1
- (א) בחוק זה
; מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה- ""הפרה
; מי שזכאי לקיום החוזה שהופר- ""נפגע
בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר- ""אכיפה
תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה-ובין בצו לא
;או לסילוקן
. לרבות מניעת ריווח- ""נזק
גם הפרת- (ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה
.חיוב מחיוביו במשמע
. תרופות הנפגע2
הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את
החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות
.האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה
פרק ב': התרופות
סימן א': אכיפת החוזה
. הזכות לאכיפה3
הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת
:מאלה
;) החוזה אינו בר–ביצוע1(
) אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה2(
;אישית או שירות אישי
) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של3(
;פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל
.) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין4(
. תנאים באכיפה4
בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום
חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים
.המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות הענין
. אכיפה בעסקה טעונת רישום5
ניתן צו אכיפה על חיוב להקנות נכס או זכות בנכס
,וההקניה טעונה רישום בפנקס המתנהל על פי חיקוק
ייעשה הרישום בתוקף צו האכיפה ולפי האמור בו כאילו
.נעשה לבקשת הצדדים
סימן ב': ביטול החוזה
. הגדרה6
הפרה שניתן להניח לגביה- "לענין סימן זה, "הפרה יסודית
שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש
את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה
שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות
להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא
אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה
. הזכות לביטול7
(א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה
.יסודית
(ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את
החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא
קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות
הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1215
שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד
.לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול
(ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו
הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי
לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום
הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק
.שהופר או את החוזה כולו
. דרך הביטול8
ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר
לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף
(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה7
. תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה- לקיום החוזה
. השבה לאחר ביטול9
(א) משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל
על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם
ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע
,בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על פי החוזה
או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי
.אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך
החוזה בחלקו, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על (ב) בוטל
.מה שהצדדים קיבלו על פי אותו חלק
סימן ג': פיצויים
. הזכות לפיצויים10
הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה
ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו
.מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה
. פיצויים ללא הוכחת נזק11
(א) הופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה
בשל ההפרה, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים
בסכום ההפרש שבין התמורה בעד הנכס או השירות לפי
.החוזה ובין שוויים ביום ביטול החוזה
(ב) הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת
נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום
ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת
, אם לא קבע בית המשפט שיעור1961-ריבית, התשכ"א
.אחר
. שמירת זכות12
אינו גורע מזכותו של הנפגע לפיצויים11 האמור בסעיף
; אולם אם היתה התמורה10 בעד נזק שהוכיח לפי סעיף
שכנגד החיוב שהופר בלתי סבירה, או שלא היתה תמורה
כלל, רשאי בית המשפט להפחית את הפיצויים עד כדי
.11 האמור בסעיף
. פיצויים בעד נזק שאינו של ממון13
גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט
לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות
.הענין
. הקטנת הנזק14
13– ו12 ,10 (א) אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים
בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע
.או להקטין
(ב) הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או
,להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך
חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או
הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויות בלתי
סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות
.הענין
. פיצויים מוסכמים15
(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים ( להלן
פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא-
הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא
שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה
לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של
.ההפרה
(ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי
לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי
או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת14 עד10 סעיפים
.החוזה
(ג) לענין סימן זה, סכומים שהמפר שילם לנפגע לפני
הפרת החוזה והצדדים הסכימו מראש על חילוטם לטובת
.הנפגע, דינם כדין פיצויים מוסכמים
. פיצויים וביטוח16
בקביעת שיעור הפיצויים לא יובא בחשבון סכום שהנפגע
.קיבל או זכאי לקבל בשל הפרת החוזה לפי חוזה ביטוח
פרק ג': שונות
. הפרה צפויה17
גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או
,שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו
זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד
שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו
אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע
.לקיומו
. פטור בשל אונס או סיכול החוזה18
(א) היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת
כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא
,ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען
וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה
באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה
.ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים
,(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט
בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד
השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור
, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי9 בסעיף
הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1216
שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם
נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין
.ובמידה שנראה לו
. זכות עיכבון19
,קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו
תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים
.המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה
. קיזוז20
חובות שהצדדים חבים זה לזה על פי חוק זה ניתנים
.לקיזוז
. הוראות בדבר מתן הודעה21
,(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך שקבעו הצדדים
בדואר רשום או בדרך אחרת- ובאין קביעה כזאת
.המקובלת בנסיבות הענין
(ב) נפגע שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ויש יסוד
להניח שההודעה הגיעה לתעודתה במועדה, רשאי
.להסתמך עליה אף אם איחרה להגיע או לא הגיעה כלל
. שמירת דינים22
(א) אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת
,פסק דין הצהרתי, צו עשה או לא–תעשה, לשעה או לתמיד
.החלטות ביניים או כל סעד אחר
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק המסדיר יחסי
.עבודה או בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון
. ביטול23
לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני111 עד106 סעיפים
. בטלים- )1879 ביוני21( 1296 רגב2 מיום
. עצמאות החוק24
לדבר–המלך46 בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן
.1947-1922 ,במועצתו לארץ–ישראל
. תחילה והוראת מעבר25
במרס27( תחילתו של חוק זה ביום א' בניסן התשל"א
); על חוזים שנכרתו לפני תחילתו של חוק זה יוסיף1971
.לחול הדין הקודם
1971-חוק השכירות והשאילה, התשל"א
פרק א': שכירות
סימן א': הוראות כלליות
. מהות השכירות1
,) דמי שכירות- שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן
.להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות
. פרטים שלא נקבעו בהסכם3
פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים
יהיו לפי הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל
- עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה
לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות
.מאותו סוג
. תום לב4
חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובלת ובתום
.לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה
סימן ב': חיובי המשכיר
. המסירה, מועדה ומקומה5
(א) המשכיר חייב למסור את המושכר לשוכר בהעמדת
.המושכר לרשותו
(ב) הוסכם על מסירה תוך תקופה פלונית, רשאי המשכיר
לקבוע את מועד המסירה בתוך אותה תקופה; לא הוסכם
על מועד המסירה, תהא המסירה זמן סביר לאחר כריתת
החוזה; במקרים אלה על המשכיר להודיע לשוכר זמן סביר
.מראש על מועד המסירה
(ג) המסירה תהא במקום שבו נמצא המושכר בזמן כריתת
.החוזה
התאמה–. אי6
המשכיר לא קיים את חיוביו אם מסר לשוכר נכס שבזמן
המסירה לא התאים מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או
תכונותיו או מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים
אי–התאמה); אולם אין השוכר זכאי להסתמך על- (להלן
:אי–התאמה בכל אחת מאלה
;) הוא ידע עליה בעת כריתת החוזה1(
) הוא לא הודיע עליה למשכיר זמן סביר לאחר2(
שגילה אותה או, אם הודיע כאמור, לא נתן למשכיר
הזדמנות נאותה לבדוק את המושכר; פסקה זו לא
.תחול אם ידע המשכיר על אי–ההתאמה
. חובת תיקון המושכר7
(א) המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך
מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו המשמש
את המושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש
את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות
פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר- (להלן
ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי
, או שתיקונו, לפי ההסכם או1967-חוק השומרים, התשכ"ז
.לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר
(ב) היה הנכס המושכר מיטלטלין ובשביל השוכר לא
נודעת משמעות לזהותו, רשאי המשכיר לקיים את חיובו
לפי סעיף זה בדרך של החלפת הנכס בנכס אחר; הוצאות
.ההחלפה יחולו על המשכיר
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1217
התאמה או פגם–. העלמה של אי8
היו אי–התאמת המושכר או הפגם נובעים מעובדות
שהמשכיר ידע או שהיה עליו לדעת עליהן בעת כריתת
החוזה ולא גילה אותן לשוכר, זכאי השוכר לזכויות לפי
. על אף האמור בכל הסכם7– ו6 סעיפים
תיקון–. תרופות בשל אי9
(א) לא תיקן המשכיר את הפגם תוך זמן סביר לאחר
- שקיבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר
לתקן את הפגם ולדרוש מהמשכיר החזרת
)1(
;הוצאותיו הסבירות
להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן
)2(
הפגם, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם
.לעומת שוויה לפי החוזה
(ב) רצה השוכר לתקן את הפגם, עליו להודיע על כך
.בכתב למשכיר זמן סביר מראש
(ג) פגם שתיקונו דחוף עד שאין לדרוש מן השוכר שימתין
לתיקונו בידי המשכיר, רשאי השוכר לתקנו כאמור בסעיף
(א) או הודעה לפי סעיף7 ) בלי דרישה לפי סעיף1()קטן (א
.)קטן (ב
. פגם שאין לדרוש תיקונו10
היה הפגם תוצאה מנסיבות שבעת כריתת החוזה לא ידע
עליהן המשכיר ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה
,אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען
ותיקון הפגם באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שהיה
מטיל על המשכיר חיוב השונה באופן יסודי ממה שהוסכם
לא יהא הפגם עילה לדרישת תיקון, לפיצויים- בין הצדדים
.)1()(א9 או להחזרת הוצאות כאמור בסעיף
. שימוש ללא הפרעה11
המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר במשך
תקופת השכירות לפי המוסכם בין הצדדים ללא הפרעה
.מצדו או מטעמו
סימן ג': חיובי השוכר
. חובת קבלת המושכר12
השוכר חייב לקבל את המושכר להחזקתו במועד ובמקום
.5 כאמור בסעיף
. דמי השכירות13
.(א) השוכר חייב לשלם למשכיר את דמי השכירות
,(ב) לא הוסכם על שיעור דמי שכירות או על דרך קביעתם
ישולמו דמי שכירות שהיו ראויים להשתלם לפי הנסיבות
.בעת כריתת החוזה
. מועד התשלום ומקומו14
(א) נקבעו דמי השכירות בסכום מסויים לתקופות
, בראשית כל תקופה- קצובות ישולמו, בשכירות מקרקעין
. בסוף כל תקופה- ובשכירות אחרת
,(ב) דמי השכירות ישולמו, באחת הדרכים המקובלות
במקום- במקום עסקו של המשכיר, ובאין לו מקום עסק
.מגוריו
. פטור מחובת התשלום15
(א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר
להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות
במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את
החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד
הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן
סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע
לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי
.השכירות
(ב) הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא
ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה
עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן
.מראש, ולא יכול היה למנען
. שימוש במושכר16
השוכר לא ישתמש במושכר אלא לפי המוסכם; אולם
אם שימוש זה לא הותנה כשימוש ייחודי, רשאי הוא
להשתמש במושכר שימוש אחר, ובלבד שלא יהיה בו משום
פגיעה במושכר או הכבדה על המשכיר יותר מאשר לפי
.המוסכם
. בדיקת המושכר ותיקונו בידי המשכיר17
השוכר חייב לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את
המושכר ולבצע בו תיקונים, ובלבד שהמשכיר יודיע לו על
.כך זמן סביר מראש וימעיט ככל האפשר בהפרעה לשוכר
סימן ד': תקופת השכירות
. תחילת השכירות18
.תקופת השכירות תתחיל עם מסירת המושכר לשוכר
. סיום השכירות19
(א) לא הוסכם על תקופת השכירות, או שהצדדים
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השכירות
.על ידי מתן הודעה לצד השני
(ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), תסתיים
- השכירות
כשנקבעו דמי השכירות בסכום מסויים
)1(
בתום התקופה המתחילה בסמוך- לתקופות קצובות
לאחר מתן ההודעה, או כעבור שלושה חדשים לאחר
;מתן ההודעה, הכל לפי המועד הקצר יותר
, במועד שנקבע לכך בהודעה- בכל מקרה אחר
)2(
תוך זמן סביר לאחר- ואם מועד זה היה בלתי סביר
.מתן ההודעה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1218
. החזרת המושכר20
(א) בתום השכירות חייב השוכר להחזיר למשכיר את
.המושכר והמשכיר חייב לקבלו
.(ב) בשכירות של מקרקעין יוחזר המושכר כשהוא פנוי
(ג) בשכירות של מיטלטלין יוחזר המושכר במקום שבו
.נמסר לשוכר
סימן ה': הוראות שונות
. העברת המושכר21
המשכיר רשאי להעביר לאחר זכויותיו במושכר; עשה
כן, יבוא רוכש הזכויות במקומו של המשכיר בכל הנוגע
לחוזה השכירות, אולם כל עוד לא נתן המשכיר לשוכר
הודעה על ההעברה או לא נודע לשוכר עליה ממקור
מופטר השוכר בתשלום דמי השכירות וקיום שאר- אחר
.חיוביו למשכיר
. העברת השכירות22
השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק
ולהשתמש במושכר או להשכירו בשכירות משנה, אלא
בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה
מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים
- בלתי סבירים, יהיה
רשאי השוכר לעשות את- ) בשכירות מקרקעין1(
;העסקה בלי הסכמתו של המשכיר
רשאי בית המשפט להרשות את- ) בכל שכירות2(
העסקה בתנאים שייראו לו; ובשכירות של מקרקעין
רשאי בית המשפט לעשות כן על אף האמור בחוזה
.השכירות
. תרופות כלליות בשל הפרת חוזה23
התרופות הנתונות לצדדים לפי פרק זה באות להוסיף על
-הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
., ולא לגרוע מהן1970
1967-. תחולת חוק השומרים, התשכ"ז24
, יראו שוכר כשומר1967-לענין חוק השומרים, התשכ"ז
שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית
.של החזקתו
. קיזוז25
חובות שהצדדים חבים זה לזה עקב השכירות ניתנים
.לקיזוז
פרק ב': שאילה
. מהות השאילה26
שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא
.לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה
. תחולת סעיפים27
, יחולו25– ו21 ,20 ,18 ,17 ,12 ,11 ,5 עד2 הוראות סעיפים
.בשינויים המחוייבים, גם על שאילה
. שלילת תרופות28
,6 התאמת המושאל יחולו הוראות סעיף-(א) על אי
אולם היא לא תשמש עילה לפיצויים, אלא אם ידע עליה
.המשאיל בעת כריתת החוזה והשואל לא ידע עליה
(ב) הפרת חוזה שאילה לא תשמש עילה לתביעת
.אכיפה
. סיום השאילה29
(א) המשאיל רשאי לבטל את חוזה השאילה כל עוד לא
מסר את המושאל לשואל, והוא רשאי לסיים את השאילה
בתוך תקופתה אם מת השואל או אם המושאל דרוש
למשאיל לצורך עצמו, והכל בהודעה לשואל זמן סביר
.מראש
(ב) לא הוסכם על תקופת השאילה, או שהצדדים
המשיכו לקיימה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי
לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על
.ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש
. העברת השאילה30
השואל אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק
ולהשתמש במושאל או להשאילו בהשאלת משנה, אלא
.בהסכמת המשאיל
פרק ג': שונות
. שימוש בלי החזקה31
הוראות פרק א' יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על זכות
שהוקנתה בתמורה להשתמש בנכס שאין עמה הזכות
,להחזיק בו, והוראות פרק ב' יחולו, בשינויים המחוייבים
.על זכות כאמור שהוקנתה שלא בתמורה
. ביטול32
הספר השני של המג'לה, במידה שהוא מתייחס לשכירות
. בטל- נכסים
1969-. תיקון חוק המקרקעין, התשכ"ט33
- 1969-בחוק המקרקעין, התשכ"ט
, במקום "תמורת דמי שכירות" יבוא3 ) בסעיף1(
;""בתמורה
; בטל- 82 ) סעיף2(
. יימחקו- "82 , המלים "פרט לסעיף83 ) בסעיף3(
. תחילה והוראות מעבר34
בינואר1( תחילתו של חוק זה מיום י"ד בטבת התשל"ב
); על עסקה שנעשתה לפני תחילתו של חוק זה יוסיף1972
.לחול הדין הקודם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1219
1971-חוק המיטלטלין, התשל"א
. הגדרות1
. נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין- "בחוק זה, "מיטלטלין
. בעלות2
הבעלות במיטלטלין היא הזכות להחזיק ולהשתמש בהם
ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה, בכפוף להגבלות לפי דין
.או לפי הסכם
. זכיה מן ההפקר3
,מיטלטלין שאין להם בעל יכול כל אדם, בכפוף לכל דין
לרכוש את הבעלות בהם בתפישתם תוך כוונה לזכות
.בהם
. חיבור וערבוב4
(א) נתחברו או נתערבבו מיטלטלין של אחד עם מיטלטלין
של אחר עד שאין לזהותם או להפרידם, או שהפרדתם
היתה כרוכה בנזק בלתי סביר או בהוצאות בלתי סבירות
מיטלטלין מחוברים), יהיו המיטלטלין המחוברים- (להלן
בבעלותם המשותפת של שניהם כל אחד בשיעור שווים
.של המיטלטלין ערב החיבור
,(ב) היו מיטלטלי האחד עיקר ומיטלטלי האחר טפל
תעבור הבעלות במיטלטלין הטפלים לידי בעל המיטלטלין
העיקריים, והוא חייב לשלם לחברו את הסכום שזכה בו
.ברכישת המיטלטלין הטפלים
;(ג) הוראות סעיף זה יחולו באין הסכם אחר בין הצדדים
אין בהן כדי לגרוע מזכות לפיצויים או מתרופה אחרת
.בשל החיבור
. דין שעבוד במיטלטלין מחוברים5
(א) היו המיטלטלין של אחד הבעלים המשותפים
(א) משועבדים ערב החיבור, יחול4 האמורים בסעיף
.השעבוד על חלקו במיטלטלין המחוברים
)(ב4 (ב) היו המיטלטלין העיקריים האמורים בסעיף
משועבדים ערב החיבור, יחול השעבוד גם על המיטלטלין
שהבעלות בהם עברה לפי אותה הוראה; היו המיטלטלין
הטפלים משועבדים, יחול השעבוד על החיוב שחב בו בעל
.המיטלטלין העיקריים
(ג) נתחלף משכון מכוח סעיף זה, על הצדדים לעשות, לפי
,דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות לפי חוק המשכון
, כדי שכוחו של המשכון יהא יפה כלפי1967-התשכ"ז
.נושים אחרים של החייב
(ד) לענין סעיפים קטנים (א) ו–(ב) דין עיקול כדין
.שעבוד
. עיבוד6
יחולו, בשינויים המחוייבים, גם5– ו4 הוראות סעיפים
כשאדם גורם בעבודתו לשינוי במיטלטלין של אחר; במקרה
.זה יראו את שווי העבודה כשווים של מיטלטלין
. הפקרה7
הבעלות במיטלטלין פוקעת כשבעלם מוציאם משליטתו
.תוך כוונה להפקירם
. הגנת הבעלות וההחזקה8
, יחולו1969- לחוק המקרקעין, התשכ"ט20 עד15 סעיפים
.גם על הגנת הבעלות וההחזקה במיטלטלין
. שיתוף9
(א) מיטלטלין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד
מהם לפי חלקו בשיתוף מתפשטת על מלוא המיטלטלין ואין
.לשום שותף חלק מסויים בהם
(ב) חלקיהם של כל אחד מהשותפים במיטלטלין, חזקה
.שהם שוים
(ג) הסכם בין השותפים בדבר ניהול המיטלטלין
המשותפים והשימוש בהם ובדבר זכויות השותפים
) הסכם שיתוף- וחובותיהם בכל הנוגע למיטלטלין (להלן
כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה שותף לאחר מכן וכלפי
כל אדם אחר, ובלבד שהשותף או האחר ידע או היה עליו
.לדעת על קיום ההסכם ותנאיו
(ד) הקנה אחד השותפים לאדם אחר זכות בחלקו
במיטלטלין המשותפים, עליו להודיע על כך לשאר
השותפים, ואם נעשה הסכם שיתוף, עליו להודיע לאדם
.האחר על קיום ההסכם ותנאיו
(ה) באין הוראות אחרות בהסכם שיתוף יחולו הוראות
- לחוק המקרקעין, התשכ"ט36– ו35, 34, ()א33 עד30 סעיפים
., גם על השיתוף במיטלטלין1969
. פירוק השיתוף10
(א) כל שותף זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף; היתה
בהסכם שיתוף תניה השוללת או מגבילה זכות זו, רשאי
בית המשפט לצוות על פירוק השיתוף, על אף התניה, אם
.נראה לו הדבר צודק בנסיבות הענין
(ב) פירוק השיתוף יהיה על פי הסכם בין השותפים, ובאין
על פי צו בית המשפט, ורשאי בית המשפט לצוות- הסכם
,על חלוקת המיטלטלין בעין, או על מכירתם וחלוקת הפדיון
או על דרך אחרת של פירוק השיתוף הנראית לו יעילה
.וצודקת יותר בנסיבות הענין
(ג) מכירת המיטלטלין על–פי צו בית המשפט תהיה בדרך
שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם
הורה בית המשפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת
.יותר בנסיבות הענין
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1220
א. פירוק שיתוף בזכויות של בני זוג בדירת מגורים10
, ליתן צו לפירוק השיתוף10 החליט בית המשפט לפי סעיף
בזכויות שבני זוג בדירה המשמשת להם למגורים, לא
יורה על ביצועו והפירוק יעוכב, כל עוד לא נוכח בית
המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק
,בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם
,לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצרכיהם
.לתקופה שיקבע
. עיכבון11
(א) עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה
.לחיוב עד שיסולק החיוב
(ב) עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי החיוב
במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרור מקצת המיטלטלין
.אם הם ניתנים להפרדה לחלקים
(ג) החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן
.ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב
(ד) הוציא הנושה ברצונו את המיטלטלין המעוכבים
.משליטתו, יפקע העיכבון
(ה) מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות סעיף זה
,גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על פי הסכם
.כשאין בהסכם הוראות אחרות לענין הנדון
. עסקאות נוגדות12
התחייב אדם להקנות לחברו בעלות או זכות אחרת
במיטלטלין, ולפני שמסר לו את המיטלטלין או הקנה לו
,את הזכות חזר והתחייב עם אדם אחר בהקניה נוגדת
זכותו של הראשון עדיפה, אך אם השני התקשר בעסקה
וקיבל את המיטלטלין או את הזכות בתום לב ובתמורה
. זכותו עדיפה-
. תחולה13
(א) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין
.ובשינויים המחוייבים, גם על זכויות
(ב) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות
.מיוחדות לענין הנדון
1951-. תיקון חוק נכסי המדינה, התשי"א14
,, ברישה1951- לחוק נכסי המדינה, התשי"א3 בסעיף
."במקום "נכס המצוי" יבוא "נכס מקרקעין המצוי
. תיקון פקודת הפרשנות15
", במקום הגדרת "מיטלטלין5 לפקודת הפרשנות1 בסעיף
:או "טובין" יבוא
; נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין- """מיטלטלין" או "טובין
אולם מקום שהמלה "מיטלטלין" או "טובין" באה בחיקוק
, תהא1971-שניתן לפני תחילת חוק המיטלטלין, התשל"א
משמעותה במשמעות שהיתה נודעת לה אילולא החוק
.";האמור
. ביטול16
. בטלים- הספר השמיני והספר העשירי של המג'לה
. תחילה17
.)1972 בינואר1( חוק זה תחילתו ביום י"ד בטבת התשל"ב
1973-חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג
פרק א': כריתת החוזה
כיצד- . כריתת חוזה1
.חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה
. הצעה2
פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה
על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה
והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול
.ההצעה; הפניה יכול שתהיה לציבור
. חזרה מן ההצעה3
(א) המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד
.שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן הודעת קיבול
(ב) קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד
לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה
.לניצע
. פקיעת ההצעה4
- ההצעה פוקעת
;) כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה1(
) כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם2(
,פסול–דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק
.והכל לפני מתן הודעת הקיבול
. קיבול5
הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה
על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה
.לפי ההצעה
. קיבול דרך התנהגות6
(א) הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או
בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות
) התנהגות כאמור2(4–(א) ו3 מן ההצעה; ולענין סעיפים
.דינה כדין מתן הודעת קיבול
(ב) קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצעי יחשב
.לקיבול, אין לה תוקף
. חזקת קיבול7
הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו
שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך
.זמן סביר לאחר שנודע לו עליה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1221
. מועד הקיבול8
(א) אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך
. תוך זמן סביר- בהצעה, ובאין תקופה כזאת
(ב) נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה
למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה
ידועה לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על
.דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה לו הודעת הקיבול
. קיבול לאחר פקיעה9
.קיבול של הצעה לאחר שפקעה, כמוהו כהצעה חדשה
. חזרה מן הקיבול10
הניצע רשאי לחזור בו מן הקיבול בהודעה למציע, ובלבד
שהודעת החזרה נמסרה למציע לא לאחר שנמסרה לו
הודעת הקיבול או שנודע לו על קיבול בדרך האמורה
.)(א6 בסעיף
. קיבול תוך שינוי11
קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת
.ההצעה כמוהו כהצעה חדשה
. תום לב במשא ומתן12
(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם
.לנהוג בדרך מקובלת ובתום–לב
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום–לב חייב לצד
השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או
לחוק14– ו13 ,10 עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים
, יחולו1970-החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א
.בשינויים המחוייבים
פרק ב': ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו
. חוזה למראית עין13
בטל; אין בהוראה זו כדי- חוזה שנכרת למראית עין בלבד
לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על
.קיום החוזה
. טעות14
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא
הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה
.עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא
הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא
היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד
;שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת
עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים
.בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה
(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן
לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני
.שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן
בין בעובדה ובין- 15 (ד) "טעות", לענין סעיף זה וסעיף
.בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה
. הטעיה15
מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה
שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את
לרבות אי–גילוין של עובדות- "החוזה; לענין זה, "הטעיה
אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד
.השני לגלותן
. טעות סופר16
נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה, יתוקן החוזה
.לפי אומד דעת הצדדים ואין הטעות עילה לביטול החוזה
. כפיה17
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב בפיה שכפה עליו הצד השני
.או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה
(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר
.איום לענין סעיף זה
. עושק18
מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר
מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית
או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה
.מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה
. ביטול חלקי19
ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק
לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם
יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה
לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את
.החוזה כולו
. דרך הביטול20
ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן
סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה
. תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה-
. השבה לאחר ביטול21
משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל
על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי
. לשלם לו את שוויו של מה שקיבל- סבירה
. שמירת תרופות22
.אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מכל תרופה אחרת
פרק ג': צורת החוזה ותכנו
. צורת חוזה23
חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת
אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם
.בין הצדדים
. תכנו של חוזה24
.תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1222
. פירוש של חוזה25
(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא
משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד
דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש
.החוזה בהתאם ללשונו
(ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו
.עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל
) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים1(ב
לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש
.לטובתו
(ג) ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם
בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם
.באותם חוזים
- לחוק הפרשנות, התשמ"א10– ו 8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,2 (ד) סעיפים
-ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א57 , וסעיף1981
,, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פירושו של חוזה1971
אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או
.בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם תחולה כאמור
. השלמת פרטים26
פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים
לפי הנוהג המקובל בחוזים- בין הצדדים, ובאין נוהג כזה
.מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים
. חוזה על תנאי27
תנאי- (א) חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי (להלן
.) תנאי מפסיק- מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (להלן
(ב) חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על
פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא תנאי
.מתלה
(ג) חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים
.לשם מניעת הפרתו, אף לפני שנתקיים התנאי
. סיכול תנאי28
(א) היה חוזה מותנה בתנאי מתלה וצד אחד מנע את
.קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי–קיומו
(ב) היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום
.התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד
היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו, ולא
יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא
.בזדון ושלא ברשלנות
. בטלות החוזה או ההתנאה29
היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה
תוך זמן סביר מכריתת- שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת
מתבטל החוזה, ואם- החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה
. מתבטלת ההתנאה- תנאי מפסיק
. חוזה פסול30
חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי
. בטל- מוסריים או סותרים את תקנת הציבור
. תחולת הוראות31
יחולו, בשינויים המחוייבים, גם21–ו19 הוראות סעיפים
על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף
רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן30
,21 ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף
כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי
לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו- החוזה
.או מקצתו
. חוזה של משחק, הגרלה או הימור32
(א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד
לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או
במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה
.לאכיפה או לפיצויים
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או
הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על פי
.חוק
. חוזה למתן ציונים33
חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי
,הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי
אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית
.משפט
פרק ד': חוזה לטובת אדם שלישי
. הקניית הזכות34
חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה
המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום- (להלן
.החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו
. דחיית הזכות35
,זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב מתבטלת למפרע
אם הודיע לאחד הצדדים לחוזה על דחיית הזכות תוך זמן
.סביר לאחר שאחד מהם הודיע לו עליה
. ביטול הזכות36
(א) כל עוד לא הודיע אחד הצדדים למוטב על זכותו
לפי החוזה, רשאים הם לשנותה או לבטלה על ידי שינוי
.החוזה
על פי חוזה- (ב) בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם
ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים
רשאי הנושה, בהודעה לחייב או- או על פי עילה דומה
בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של
המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע
.למוטב על זכותו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1223
. טענות נגד המוטב37
כל טענה שיש לחייב כלפי הנושה בקשר לחיוב תעמוד לו
.גם כלפי המוטב
. שמירת זכותו של הנושה38
זכותו של המוטב אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש
.מן החייב את קיום החיוב לטובת המוטב
פרק ה': קיום החוזה
. קיום בתום לב39
בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת
ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת
.מחוזה
בידי מי- . קיום40
חיוב יכול שיקויים בידי אדם שאיננו החייב, זולת אם
לפי מהות החיוב, או לפי המוסכם בין הצדדים, על החייב
.לקיימו אישית
. מועד הקיום41
חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר
לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב
.זמן סביר מראש
. קיום מוקדם42
חיוב יכול שיקויים לפני מועדו, ובלבד שהודיע החייב
.לנושה על כך זמן סביר מראש והדבר לא יפגע בנושה
. דחיית קיום43
- (א) המועד לקיומו של חיוב נדחה
אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה
)1(
; עד שהוסרה המניעה-
אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של
)2(
; עד שקויים אותו חיוב- הנושה
כל- אם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד
)3(
.עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו
,)(ב) נדחה המועד לקיום החיוב כאמור בסעיף קטן (א
רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לחייב את
הנושה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לחייב עקב הדחיה, אף
אם אין בדבר משום הפרת חוזה מצד הנושה, ואם היה על
החייב לשלם תשלומים תקופתיים עד לקיום החיוב שמועדו
. לפטור אותו מתשלומים אלה בתקופת הדחיה- נדחה
. מקום הקיום44
(א) חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום
במקום מגוריו- עסקו של הנושה, ואם אין לו מקום עסק
.הקבוע
(ב) שינה הנושה את מקום עסקו או מקום מגוריו אחרי
כריתת החוזה, ישא בהוצאות הנוספות הנובעות מקיום
.החיוב במקום החדש
. קיום בבינונית45
,חיוב למתן נכס או שירות שלא הוסכם על סוגם או טיבם
.יש לקיים במתן נכס או שירות מסוג ומטיב בינונים
. קיום בסכום ראוי46
,חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו
יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי
.הנסיבות בעת כריתת החוזה
. קיום במטבע ישראלי47
חיוב לשלם בארץ במטבע חוץ שתשלומו באותו מטבע
אסור לפי הדין, יש לקיים בתשלום במטבע ישראלי, לפי
.שער החליפין הרשמי ביום התשלום
. קיום על תנאי48
,חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר
או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה
שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או
.הזכות
. זקיפת תשלומים בחיוב אחד49
סכום שניתן לסילוקו של חיוב אחד, ייזקף תחילה לחשבון
ההוצאות שנתחייב בהן החייב בשל אותו חיוב, לאחר מכן
.לחשבון הריבית ולבסוף לחשבון החיוב עצמו
. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים50
סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים
אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב
שלחשבונו ייזקף הסכום; לא עשה זאת, רשאי הנושה
.לעשות כן
. בחירה בין חיובים חלופים51
(א) בחיובים חלופים רשאי החייב, בהודעה לנושה תוך
תוך זמן סביר לפני- תקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו
,המועד לקיום, לבחור את החיוב שיקיים; לא עשה זאת
.רשאי הנושה, בהודעה לחייב– לבחור את החיוב
(ב) הוסכם כי זכות הבחירה תהיה בידי הנושה והוא לא
השתמש בה תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזו
תוך זמן סביר לפני המועד לקיום, רשאי החייב, בהודעה-
.לנושה, לבחור את החיוב
. תחליף קיום52
נעשה קיומו של חיוב בלתי אפשרי, ויש בשל כך לחייב
זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי אדם שלישי, על החייב
להעביר לנושה את הזכות, או מה שקיבל על פיה, כדי
.שוויו של החיוב
. קיזוז53
(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה
אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של
צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך
.עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1224
.(ב) אין לקזז חיוב שהזכות לקיומו אינה ניתנת לעיקול
, יחולו, בשינויים המחוייבים50– ו49 (ג) הוראות סעיפים
.גם על סילוק דרך קיזוז
פרק ו': ריבוי חייבים ונושים
. ריבוי חייבים54
.שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם חייבים יחד ולחוד
. חיוב יחד ולחוד55
(א) שנים שחייבים יחד ולחוד, רשאי הנושה לדרוש את
קיום החיוב, כולו או מקצתו, משניהם כאחד, או מכל אחד
.מהם בנפרד, ובלבד שלא ייפרע יותר מן המגיע לו
(ב) בטל או בוטל חיובו של אחד החייבים, בטל גם חיובו
של השני, זולת אם הביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו
.של החייב האחד
(ג) הפטיר הנושה אחד החייבים מן החיוב, כולו או
- בוויתור, במחילה, בפשרה או בדרך אחרת- מקצתו
הופטר גם השני באותה מידה, זולת אם משתמעת מן
.ההפטר כוונה אחרת
. נטל החיוב בין החייבים56
(א) שנים שחייבים חיוב אחד, חזקה שהם נושאים בנטל
.החיוב בינם לבין עצמם בחלקים שווים
(ב) חייב שנתן לנושה לקיום החיוב יותר מכפי חלקו
בנטל החיוב, זכאי לחזור על החייב השני ולהיפרע ממנו
.לפי חלקיהם
(ג) היו יותר משני חייבים ואין אפשרות סבירה לחזור
ולהיפרע מאחד מהם, ישאו בחלקו הנותרים, לפי
.חלקיהם
)(ב55 (ד) בוטל חיובו של חייב אחד כאמור בסעיף
והביטול נובע מפגם בכשרותו או בייצוגו, אין לשני זכות
(ג) ואין55 לחזור עליו; הופטר חייב אחד כאמור בסעיף
בהפטר כדי לפטור את השני, אין בהפטר גם כדי לפגוע
.בזכות לחזור עליו לפי סעיף זה
. סייג לזכות החזרה57
חייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו, אינו זכאי לחזור
על חייב אחר, במידה שהיה עשוי להיות מופטר כלפי
.הנושה מכוח טענה שהיתה ידועה לו ולא התגונן בה
. העברת בטוחות58
(א) שעבוד או זכות אחרת שניתנו לנושה להבטחת
,החיוב יעברו לחייב שקיים את החיוב יותר מכפי חלקו
כדי להבטיח זכותו לחזור על חייב אחר; והוא, במידה
.שהדבר לא יפגע בנושה
(ב) עברו שעבוד או זכות כאמור בסעיף קטן (א), על
,הצדדים לעשות, לפי דרישת החייב שקיים את החיוב
את הפעולות הדרושות כדי שכוחה של ההעברה יהיה
.יפה לכל דבר
. ריבוי נושים59
(א) שנים שמגיע להם חיוב אחד, חזקה שכל אחד מהם
רשאי לדרוש את קיומו, ובלבד שלא ייפרעו מהחייב יותר
מן המגיע ממנו; החייב רשאי לקיים את החיוב כלפי אחד
הנושים, לפי בחירתו, כל עוד לא ניתן פסק דין לטובת
.הנושה האחר
(ב) חזקה על הנושים שהם שותפים בחיוב בחלקים
שווים; קויים החיוב כלפי אחד מהם, רשאי השני לדרוש
.ממנו את חלקו
פרק ז': שונות
. דרך ומועד למסירת הודעה60
(א) הודעה לפי חוק זה תינתן בדרך המקובלת בנסיבות
.הענין
(ב) מקום שמדובר בחוק זה על מסירת הודעה, רואים את
.ההודעה כנמסרה במועד שבו הגיעה לנמען או אל מענו
. תחולה61
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות
.מיוחדות לענין הנדון
(ב) הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לענין
ובשינויים המחוייבים, גם על פעולות משפטיות שאינן
.בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה
. ביטולים62
- בטלים
והספר השנים1007 עד1003– ו958 ,949 ,948 ) סעיפים1(
;עשר של המג'לה
לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמאני64 ) סעיף2(
.)1879 ביוני21( 1296 ברג'ב2 מיום
. עצמאות החוק63
לדבר המלך46 בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן
.1947-1922 ,במועצתו לארץ ישראל
. תחילה והוראת מעבר64
באוגוסט29( תחילתו של חוק זה ביום א' באלול התשל"ג
); על חוזים שנכרתו לפני תחילת חוק זה יוסיף לחול1973
.הדין הקודם
1973-חוק השבת אבידה, התשל"ג
. הגדרות1
- בחוק זה
מיטלטלין שאבדו לבעליהם, או שבנסיבות- ""אבידה
;הענין יש להניח שיצאו משליטתם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1225
. לרבות מי שזכאי להחזיק בה- "בעל", לגבי אבידה
. חובת המוצא2
המוצא) חייב- (א) המוצא אבידה ונוטלה (להלן
להשיבה לבעלה או להודיע עליה בהקדם למשטרה, זולת
אם בנסיבות הענין יש להניח שבעל האבידה התייאש
.ממנה מחמת מיעוט שוויה
(ב) הודיע המוצא למשטרה, רשאי הוא למסור לה את
.האבידה והוא חייב לעשות כן אם היא דרשה זאת ממנו
. אבידה שנמצאה ברשות הזולת3
המוצא אבידה ברשותו של אדם אחר חייב להודיע עליה
לבעל הרשות ולמסרה לו לפי דרישתו; קיבל בעל הרשות
.את האבידה לידו, יראו אותו כמוצא
. אבידה שלא נתגלה בעלה4
ולא נתגלה בעל האבידה2 (א) קיים המוצא הוראות סעיף
תוך ארבעה חדשים, יראו כאילו התייאש ממנה והמוצא
יהיה לבעל האבידה; התקופה האמורה תתחיל מהיום
שהודיע למשטרה על האבידה, ואם לא היה עליו להודיע
. מיום מציאתה- )(א2 כאמור בסעיף
ולא נתגלה בעל2 (ב) לא קיים המוצא הוראות סעיף
האבידה תוך ארבעה חדשים לאחר שנודע למשטרה על
מציאת האבידה, יראו כאילו התייאש ממנה והמדינה
תהיה לבעלת האבידה; והוא הדין אם המוצא מסר את
האבידה למשטרה והיה לבעלה לפי סעיף קטן (א) אך לא
.דרש אותה תוך חדשיים לאחר שהיה לבעל כאמור
,(ג) שר המשטרה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים
לקבוע בתקנות שעל אבידות יקרות ערך, או שניתן להניח
שהן בעלות ערך רגשי מיוחד לבעליהן, ועל סוגים מיוחדים
אחרים של אבידות, לא יחולו הוראות סעיף זה או שיחולו
בהארכת התקופות האמורות בו או בשינויים אחרים
.שנקבעו בתקנות
. פדיון האביד5
, זכאי בעלה4 זכה המוצא או המדינה באבידה לפי סעיף
הקודם, תוך שנה לאחר הזכיה, לפדותה מהזוכה, או ממי
שרכש אותה מן הזוכה שלא בתמורה, בתשלום שוויה בזמן
.הפדיון, זולת אם חל בה שינוי של ממש
. מכירת האבידה6
(א) אבידה שהיא נכס שעלול להתקלקל או לאבד שיעור
ניכר משוויו, או שהוצאות שמירתו אינן סבירות לעומת
שוויו, או אבידה שהיא בעל חיים, רשאי המוצא למכרה
בדרך סבירה, וכן רשאית לעשות המשטרה, אם האבידה
.נמסרה לה
(ב) המוצא לא ימכור את האבידה כאמור אלא לאחר
שהודיע על כך למשטרה זמן סביר מראש והמשטרה לא
.דרשה למסור לה את האבידה
(ג) נמכרה האבידה, יבוא, לענין חוק זה, הפדיון
.במקומה
. נכס שהוזנח7
,(א) נכס שהופקד או הושאר במוסד שבו מתאכסנים
,מאושפזים או מבקרים בני אדם, או במקום כיוצא באלה
ולא נדרש תוך חדשיים מהיום שהושאר או מתום תקופת
ההפקדה, יראוהו כאבידה ואת בעל המוסד או המקום
. כמוצא-
(ב) הוראות סעיף קטן (א) אין בהן כדי לגרוע מתנאי
.הפקדה
. נכס של נעדר8
מיטלטלין של אדם שעקבותיו נעלמו, או שנפטר ויורשיו
אינם ידועים, והאפוטרופוס הכללי או אדם אחר המוסמך
בשינויים6– ו2 לכך לא קיבלם לידו, יחולו עליהם סעיפים
.המחוייבים
. עבירות9
מאסר- מי שאינו מקיים את המוטל עליו לפי חוק זה, דינו
. לירות2,000 ששה חדשים או קנס
. אצילת תפקידים וסמכויות10
שר המשטרה רשאי, בהסכמת שר הפנים, לאצול את
תפקידי המשטרה וסמכויותיה לפי חוק זה לרשות מקומית
שהסכימה לכך; אצילה זו יכול שתהיה מוגבלת או
.מותנית
. ביצוע ותקנות11
,שר המשטרה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי
בהתייעצות עם שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע
- לביצועו, ובין השאר לקבוע בהן
) מה יעשו המשטרה או הרשות המקומית באבידות1(
;שנמסרו להם
) מה ייעשה באבידה שהמדינה היתה לבעלה2(
;ובפדיון ממכירתה
)(א) ו–(ב4 ) מה ייעשה בסוגי אבידות שהוראות סעיף3(
;אינן חלות עליהם
.8 ) מה ייעשה בנכסים האמורים בסעיף4(
. תחולה12
הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות
.לענין הנדון
. ביטולים13
- בטלים
; למג'לה770 ) סעיף1(
,]) לפקודת המשטרה [נוסח חדש6(94 ) סעיף2(
.1971-התשל"א
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1226
. תחילה14
באוגוסט31( תחילתו של חוק זה ביום ג' באלול התשל"ג
.)1973
1974-חוק חוזה קבלנות, התשל"ד
. חוזה קבלנות מהו1
חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות
.בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין
. חיובי הצדדים2
הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות והמזמין
.חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים
. פגם3
(א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן
פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר-
שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון
. לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו-
- (ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם
אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף
)1(
;קטן (א) זולת אם ידע הקבלן על הפגם
.אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה
)2(
. תרופות בשל פגם4
(א) לא תיקן הקבלן את הפגם תוך זמן סביר לאחר
- (א), רשאי המזמין3 שהמזמין עשה כאמור בסעיף
לתקן את הפגם ולדרוש מהקבלן החזרת
)1(
;הוצאותיו הסבירות
לנכות מן השכר, כל עוד לא תוקן הפגם, את
)2(
הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם
.לעומת השכר לפי המוסכם
(ב) פגם שתיקונו דחוף עד שאין לדרוש מן המזמין שימתין
לתיקונו בידי הקבלן, רשאי המזמין לתקנו כאמור בסעיף
.)(א3 ) גם בלי שעשה כאמור בסעיף1()קטן (א
(ג) לא ניתן הפגם לתיקון, זכאי המזמין לניכוי מן השכר
.)2()כאמור בסעיף קטן (א
. זכות עכבון5
לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע
מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים
.לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות
. קבלת הנכס והעברת הסיכון6
(א) נעשו המלאכה או השירות בנכס בידי הקבלן, חייב
תוך- המזמין לקבלו במועד שהוסכם עליו, ובאין הסכם
זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שגמר את המלאכה או
.השירות
- (ב) אבד או ניזק הנכס בעודו בידי הקבלן
-אחראי הקבלן, לענין חוק השומרים, התשכ"ז
)1(
, כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה1967
;העיקרית של החזקתו
פטור המזמין מתשלום השכר, זולת אם אבד או
)2(
ניזק הנכס אחרי שהמזמין היה חייב לקבלו ומסיבה
.שהקבלן אינו אחראי לה
. שמירת תרופות7
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתרופה אחרת בשל הפרת
.חוזה
. תחולה8
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות
מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן
.ההסכם בין הצדדים
(ב) על חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו והקבלן
קיבל עליו לתת את עיקר החמרים הדרושים לכך, יחולו
.1968-הוראות חוק המכר, התשכ"ח
תחולת המג'לה–. אי9
בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול הספר השני של
.המג'לה
. עצמאות החוק10
לדבר המלך46 בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול סימן
.1947-1922 במועצתו לארץ–ישראל
. תחילה והוראות מעבר11
באוקטובר17( תחילתו של חוק זה ביום א' בחשון התשל"ה
); על חוזה קבלנות שנעשה לפני תחילתו יוסיף לחול1974
.הדין הקודם
1979-חוק הנאמנות, התשל"ט
פרק א': הוראות כלליות
. מהות הנאמנות1
נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או
.לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת
. יצירה2
נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי
.כתב הקדש
. נכסי הנאמנות3
(א) פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף
.הם לנכסי הנאמנות
(ב) אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים
.עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1227
(ג) הנאמן חייב להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים
.אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם
. רישום והערה4
היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום
בפנקס המתנהל על–פי חוק רשאי הנאמן להודיע על קיום
הנאמנות לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה
.מתאימה
. כוחה של נאמנות כלפי צד שלישי5
כוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו
כלפי כל- 4 לדעת עליה, ומשנרשמה הערה לפי סעיף
.העולם
. כספי הנאמנות6
כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים חייב
הנאמן להחזיק או להשקיע כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית
פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקיות דרכים שבהן
ניתן להשקיע כספי נאמנות, והנאמן אינו נושא באחריות
.אם השקיע אותם בהתאם לתקנות אלה
. חשבונות ודיווח7
.(א) הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל עניני הנאמנות
(ב) הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני
הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות
.נוספות לפי דרישתם הסבירה
. שכר והוצאות8
(א) נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם
מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית המשפט להקציב לו
.שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו הנאמן
(ב) נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל
.התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו
(ג) נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו
מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק
.המגיע לו לפי סעיף זה
. נאמנים אחדים9
- (א) בנאמנות שיש בה יותר מנאמן אחד
) יפעלו הנאמנים ביחד; היו דעותיהם חלוקות, יפעלו1(
;לפי הוראות בית המשפט
) בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהם לפעול2(
;על דעת עצמו
) הם אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד, פרט לנאמן3(
;שהתנגד לפעולה או לא ידע עליה
,) נתפנה מקומו של אחד מהם או שחדל לפעול4(
או שהוכרז פסול דין או פושט רגל, על הנותרים
או הנותר לעשות מיד למילוי מקומו לפי
ולהמשיך במילוי תפקידיהם ככל שהדבר21 סעיף
.אינו סובל דיחוי
(ב) פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בתמורה כלפי
אדם שפעל בתום לב תהא בת–תוקף אף אם היתה סותרת
.)1( )הוראת סעיף קטן (א
. חובות וסמכויות10
(א) נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם
ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא לעשות כל
.הדרוש למילוי תפקידיו
(ב) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה
.כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות
.(ג) נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה שביניהן
(ד) נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך
.כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות
. כפיפות לתנאי הנאמנות11
13–(ג) ו–(ד) ו()א10 ,9 ,8 ,7 ,()א6 ,)(א) ו–(ג3 הוראות סעיפים
.יחולו בכפוף לתנאי הנאמנות
. אחריות12
(א) נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים
עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם
של נכסי הנאמנות המוחזקים בידו יחולו הוראות חוק
; לענין זה יראו את הנאמן כשומר1967-השומרים, התשכ"ז
.ואת הנהנים כבעלי הנכסים
(ב) בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או
.מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו
(ג) נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו
נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט
.או באישורו
. איסור טובת הנאה13
(א) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי
הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת
הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה
דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו
.או של קרובו
;) בן זוגו1(
) הורה, הורה–הורה, צאצא, אח או אחות של הנאמן2(
;או של בן זוגו
;)2( ) בן זוג של אחד המנויים בפסקה3(
) שותף של נאמן או של אחד המנויים בפסקאות4(
;)3( ) עד1(
) תאגיד שבהונו, ברווחיו או בשליטתו יש לנאמן או5(
.5% ) חלק העולה על3( ) עד1( למנויים בפסקאות
(ג) בית המשפט רשאי לאשר מראש פעולה מן המנויות
.בסעיף קטן (א) אם ראה שהיא לטובת הנאמנות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1228
(ד) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע
.לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים
(ה) פעולה מן המנויות בסעיף זה שנעשתה בלי אישור
בטלה, זולת אם נעשתה בתמורה כלפי- בית המשפט
) ושפעל2(–) ו1()אדם שאינו בין המנויים בסעיף קטן (ב
.בתום לב
. ביטול פעולות14
פעולה שנעשתה בהפרת חובת הנאמנות והצד השלישי
ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה ללא
תמורה, רשאי בית המשפט לבטלה, ועל הצד השלישי
,יחולו אחריות וחובות כשל נאמן; ידיעה על קיום הנאמנות
.אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת הנאמנות
. דין ריווח אסור15
ריווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב הנאמנות, דינו כחלק
.מנכסי הנאמנות
. נכסי נאמנות שנתבטלה16
נתבטלה נאמנות, רשאי בית המשפט לקבוע מה ייעשה
,בנכסיה, והוא יורה על העברתם למטרות חינוך, תרבות
דת, מדע, אמנות, סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי תנאי
.הנאמנות ולפי אומד דעתו של יוצרה
פרק ב': נאמנות על פי כתב הקדש
. יצירה ותחילה של הקדש17
(א) הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן
) כתב הקדש- הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה-
שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע
:מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה
;) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון1(
;) צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל–פה2(
, לחוק הירושה147 ) הוראת תשלום לענין סעיף3(
.1965-התשכ"ה
(ב) תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי
.ההקדש לידי הנאמן
(ג) נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך
כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש
.ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו
. שינוי וביטול של הקדש18
(א) יוצר ההקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף
.נכסים לנכסי ההקדש
(ב) אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות את
תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות
לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או
.אישור בית המשפט
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של היוצר
לחזור בו מיצירת ההקדש לפני תחילתו, מדיני ביטול צוואה
לחוק147 או מדיני ביטול או שינוי של הוראה לענין סעיף
.1965-הירושה, התשכ"ה
. הוראות בית המשפט19
(א) בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות
בכל הנוגע למילוי תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו
.לניהול היעיל של ההקדש
(ב) בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש, להתיר
לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים
.החיוניים של נהנה או של התלויים בו
. זכויות הנהנים מינוי נאמן20
,זכותו של נהנה על פי הקדש אינה ניתנת להמחאה
לשעבוד או לעיקול, זולת אם הותרו בכתב ההקדש או
שבית המשפט התירם לסיפוק של מזונות או של מסים
לסיפוק- בנסיבות מיוחדות- המגיעים מן הנהנה או
.חובות אחרים המגיעים ממנו
. מינוי נאמן21
.(א) נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו
(ב) באין מינוי כאמור, וכשנבצר מנאמן למלא תפקידיו
או שלא התחיל או חדל למלאם, רשאי בית המשפט למנות
.נאמן לתקופה ובתנאים שייראו לו
.(ג) לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו
(ד) קטין, פסול דין, פושט רגל ותאגיד שניתן עליו צו פירוק
.אינם כשרים להיות נאמן של הקדש
(ה) נהנה של הקדש אינו כשר להיות נאמן שלו, זולת אם
.הותר הדבר בכתב ההקדש
. פקיעת כהונתו של נאמן22
(א) נאמן של הקדש רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי
שרשאי למנות נאמן לאותו הקדש, וכשישנם נאמנים
. לנאמנים האחרים- אחדים
,(ב) נאמן שנתמנה בידי בית המשפט או שהיה נאמן יחיד
התפטרותו אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית
.המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור
(ג) בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידיו
.כראוי או שראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו
. שינוי וביטול על פי בית המשפט23
(א) בית המשפט רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות
כתב ההקדש, אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא לפניו
ואם משום שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות המצדיק
לעשות כן ושהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר
.ההקדש
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1229
(ב) בית המשפט רשאי לבטל הקדש אם ראה שמטרותיו
.הושגו או שאינן ניתנות להגשמה
. אמצעי שמירה24
הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול
או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאי הנאמן הציבורי
לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת
.21 זכויות הנהנים, כל עוד לא נתמנה נאמן לפי סעיף
. נאמן שהוא נהנה28
.)(ה21 על נאמן של הקדש ציבורי לא יחול סעיף
. הנאמן הציבורי36
(א) שר המשפטים ימנה נאמן ציבורי; הודעה על המינוי
.תפורסם ברשומות
,(ב) הנאמן הציבורי יכול לשמש נאמן של נאמנויות
ומקום שבית המשפט ממנה נאמן, רשאי הוא למנות את
הנאמן הציבורי כנאמן יחיד גם בנאמנות שלפי תנאיה יש
.בה יותר מנאמן אחד
. ייצוג נהנה40
נהנה שמחמת גילו, מצב בריאותו או ליקוי רוחני או גופני
אינו יכול לעמוד על זכויותיו, רשאי הנאמן הציבורי לייצגו
.כלפי הנאמן
1979-חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט
. חובת ההשבה1
(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או
הזוכה) שבאו לו מאדם אחר- טובת הנאה אחרת (להלן
המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם- (להלן
לשלם לו- השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה
.את שוויה
(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת
.המזכה או בדרך אחרת
. פטור מהשבה2
בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי
, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה1 סעיף
כרוכה בחסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות
.את ההשבה בלתי צודקת
. ניכוי הוצאות3
הזוכה רשאי לנכות ממה שעליו להשיב את מה שהוציא או
.התחייב להוציא או השקיע באופן סביר להשגת הזכיה
. דין הפורע חוב הזולת4
,מי שפרע חובו של אדם אחר בלי שהיה חייב לכך כלפיו
אינו זכאי להשבה אלא אם לא היתה לזוכה סיבה סבירה
להתנגד לפרעון החוב, כולו או מקצתו, ואינו זכאי להשבה
.זו אלא כדי מה שנתן לפרעון החוב
. דין הפועל לשמירת ענין הזולת5
(א) מי שעשה בתום לב ובסבירות פעולה לשמירה על
,חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם אחר
בלי שהיה חייב לכך כלפיו, והוציא או התחייב להוציא
הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על הוצאותיו
הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי, ואם נגרמו למזכה
עקב הפעולה נזקי רכוש, רשאי בית המשפט לחייב את
הזוכה בתשלום פיצויים למזכה, אם ראה שמן הצדק
.לעשות כן בנסיבות הענין
(ב) לענין החיוב בפיצויים לפי סעיף קטן (א) דין מי
שנכסיו שימשו לשמירת הערכים האמורים כדין מי שעשה
.פעולה לשמירתם
(ג) אין חובת שיפוי או פיצוי לפי סעיף זה על זוכה
שהתנגד לפעולה או לשימוש בנכסים או לשיעור ההוצאות
או שהיתה לו סיבה סבירה להתנגד להם, זולת אם הפעולה
או השימוש בנכסים היו לשמירה על חייו, שלמות גופו
.או בריאותו
. תחולה ושמירת תרופות6
(א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות
.מיוחדות לענין הנדון ואין הסכם אחר בין הצדדים
.(ב) חוק זה יחול גם על המדינה
.(ג) אין בחוק זה כדי לגרוע מתרופות אחרות
. ביטול7
לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי3 סעיף
.בטל- 1964-גוף), התשכ"ד
1980-חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם
. הגדרות1
- בחוק זה
אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או- ""יצרן
- בהרכבתם, לרבות
המציג עצמו כיצרן של מוצר במתן שמו או
)1(
;סימנו המסחרי או בכל דרך אחרת
יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר
)2(
;שיוצר בחוץ לארץ
ספק של מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן
)3(
;שלו אינם ניתנים לזיהוי על פניו
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1230
;" יפורש בהתאם להגדרת "יצרן- ""ייצור
לרבות רכיב ואריזה של מוצר, מוצר המחובר- ""מוצר
;למקרקעין, ובנין
מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או- ""נזק גוף
.שכלי
. אחריות היצרן2
(א) יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה
הנפגע), ואין נפקא מינה אם- מפגם במוצר שייצר (להלן
.היה או לא היה אשם מצד היצרן
(ב) נגרם הנזק על ידי רכיב פגום, יהיו אחראים הן יצרן
.המוצר והן יצרן הרכיב
(ג) מוצר שהיצרן שלו בארץ או היבואן שלו אינם ניתנים
לזיהוי על פניו יהיה הספק שלו פטור מאחריות לפי חוק
זה אם מסר לנפגע, תוך זמן סביר לאחר דרישתו, פרטים
שלפיהם ניתן לאתר את שם היצרן, היבואן או ספק שממנו
.קנה את המוצר, ואת המען המלא של מקום עסקם
. מוצר פגום3
:(א) מוצר הוא פגום ככל אחת מאלה
;מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף
)1(
בנסיבות הענין נדרשות אזהרות או הוראות
)2(
טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן
.מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר
(ב) חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה
מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם
.המסקנה שהיה תקין
. הגנות4
(א) בתובענה לפי חוק זה לא תהא ליצרן הגנה אלא
:באחת מאלה
הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא
)1(
משליטתו; הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר
בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה
;שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן
לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית
)2(
שהיתה בעת שהמוצר יצא משליטתו, לא יכול היה
היצרן לדעת שמבחינת התכנון לא עמד המוצר ברמת
; הבטיחות הסבירה
המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו, והוא
)3(
,נקט באמצעים סבירים למניעת יציאתו משליטתו
ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר מפני הסיכון הכרוך
;במוצר
הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך
)4(
.בו, וחשף עצמו מרצון לסיכון זה
(ב) לא תהיה זו הגנה ליצרן שהתרשלות הנפגע תרמה
,לגרימת הנזק, אולם אם נהג הנפגע בהתרשלות חמורה
רשאי בית המשפט להפחית את סכום הפיצויים בהתחשב
.במידת התרשלותו
- 12 (ג) היה הנפגע למטה מגיל
;)4()לא תחול ההגנה האמורה בסעיף קטן (א
)1(
לא יפחית בית משפט פיצויים לפי סעיף
)2(
.)קטן (ב
. פיצויים5
(א) בחישוב הפיצויים לפי חוק זה בשל אבדן השתכרות
ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על
שילוש השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים; היו הפיצויים פטורים
ממס הכנסה, יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי
,הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם
25 ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על
.אחוזים מן ההכנסה שלפיה חושבו פיצויים אלה
(ב) פיצויים לפי חוק זה בשל נזק שאינו נזק ממון לא יעלו
על חמישים אלף שקלים; שר המשפטים רשאי, בהתייעצות
עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של
הכנסת, להגדיל את הסכום האמור; הסכום יהיה צמוד
למדד המחירים לצרכן מיום קבלת חוק זה בכנסת או מיום
.הגדלת הסכום, לפי הענין
. התיישנות6
(א) תקופת ההתיישנות של תביעה לפי חוק זה תהא
.שלוש שנים
(ב) לא תוגש תובענה לפי חוק זה אלא תוך עשר שנים
.מתום השנה שבה יצא המוצר משליטת היצרן
. התניה7
המתנה על אחריות לפי חוק זה, תנאו בטל; אין בהוראה
זו כדי לגרוע מזכות היצרן לשיפוי מאחר, ובלבד שלא
,ישפה עצמו ממי שהמוצר הגיע לרשותו לצרכים אישיים
.משפחתיים או ביתיים
. תחולת פקודת הנזיקין8
לכל ענין שאין לגביו הוראה מיוחדת בחוק זה יחולו על
גרימת נזק על ידי מוצר פגום הוראות פקודת הנזיקין [נוסח
.חדש], בשינויים המחוייבים
. סייג לתחולה9
- (א) חוק זה לא יחול על
;בהמות, עופות ודגים חיים
)1(
תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת; לענין
)2(
זה, ניקוי, בירור, הבחלה, אריזה, החסנה וקירור לא
.ייחשבו כעיבוד
.(ב) חוק זה לא יחול על נזק שנגרם מחוץ לישראל
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1231
. שמירת דינים10
חוק זה אינו בא לגרוע מזכויות לפי פקודת הנזיקין [נוסח
.חדש] או לפי כל דין אחר
. ביצוע11
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל
.ענין הנוגע לביצועו
. תחילה12
תחילתו של חוק זה באחד לחודש שלאחר תום ששה
.חדשים מיום קבלתו בכנסת
1981-חוק חוזה הביטוח, התשמ"א
פרק א': הוראות לכל סוגי הביטוח
סימן א': חוזה הביטוח
. מהותו של חוזה ביטוח1
חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את
,המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח
.תגמולי ביטוח למוטב
. פוליסה2
(א) נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך
חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם
פוליסה), זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא- (להלן
.להוציא פוליסה
(ב) כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו
כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג
ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח
- לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א16 לפי סעיף
, או כפי שהוגשו או שהותרו, לפי הענין, לפי1981
לחוק האמור, זולת אם הוסכם בין הצדדים על40 סעיף
.סטיה מאותם תנאים
. חובה להבליט הגבלות3
תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה
בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה
מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין
.המבטח זכאי להסתמך עליהם
. מצורפות לפוליסה4
נזכרה בחוזה תשובה שהשיב המבוטח בכתב לשאלה
;שהציג לו המבטח, יצורף לפוליסה העתק מהתשובה
תשובה שהעתקה לא צורף לפוליסה, אין המבטח זכאי
.להסתמך עליה
. מתן העתקים5
המבטח חייב למסור למבוטח ולמוטב, לפי דרישתו של
המבוטח ועל חשבונו, העתקים מן הפוליסה ומן המצורפות
.אליה
. חובת גילוי6
(א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס
של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין
שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את
,) ענין מהותי- החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן
.על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה
(ב) שאלה גורפת הכורכת ענינים שונים, ללא אבחנה
ביניהם, אינה מחייבת תשובה כאמור אלא אם היתה
.סבירה בעת כריתת החוזה
(ג) הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של ענין שהוא
ידע כי הוא ענין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה
.מלאה וכנה
גילוי–. תוצאות של אי7
(א) ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה
מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום
שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל
.את החוזה בהודעה בכתב למבוטח
(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח
,להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול
בניכוי הוצאות המבטח, זולת אם פעל המבוטח בכוונת
.מרמה
(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח
סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים
בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו
משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי
:הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה
;התשובה ניתנה בכוונת מרמה
)1(
מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף
)2(
;בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו
במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם
בעד התקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, בניכוי
.הוצאות המבטח
. שלילת תרופות8
בכל אחת7 המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף
מאלה, אלא אם התשובה שלא היתה מלאה וכנה ניתנה
:בכוונת מרמה
) הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו1(
בשעת כריתת החוזה או שהוא גרם לכך שהתשובה
;לא היתה מלאה וכנה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1232
) העובדה שעליה ניתנה תשובה שלא היתה מלאה2(
וכנה חדלה להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח, או
שלא השפיעה על מקרהו, על חבות המבטח או על
.היקפה
. תקופת הביטוח9
(א) באין הסכם אחר מתחילה תקופת הביטוח עם
כריתת החוזה והיא מסתיימת בחצות הלילה שבסוף יומה
.האחרון
(ב) הוסכם על תקופת הביטוח והציע המבוטח למבטח
ימים לפני תום התקופה, להאריך30–בכתב, לא יאוחר מ
את הביטוח לתקופה שנקב בהצעתו, רואים את המבטח
15 כמסכים להארכה אם לא הודיע למבוטח בכתב, תוך
.ימים ממסירת ההצעה, על סירובו
(ג) הותנה שבתום התקופה המוסכמת יוארך הביטוח
יוארך הביטוח מדי פעם לתקופה שאורכה זהה- מאליו
.לזה של תקופת הביטוח המוסכמת
(ד) לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד לבטלו בכל
עת בהודעה בכתב לצד השני; המבוטח זכאי להחזר דמי
.הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר ביטול הביטוח
. ביטול החוזה10
ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק
ימים מהיום שבו נמסרה15 זה, מתבטל החוזה כעבור
.הודעת הביטול לצד השני
סימן ב': המוטב
. מיהו מוטב11
.(א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו
.(ב) קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת זיהויו
,(ג) כל עוד לא קרה מקרה הביטוח רשאי המבוטח
בהודעה בכתב למבטח, לקבוע מוטב זולתו, ורשאי הוא
לבטל את הקביעה ולקבוע מוטב אחר; אולם הקביעה תהיה
בלתי חוזרת אם נקבע כך בחוזה או בהודעה בכתב מאת
.המבוטח למבטח
(ד) קביעת המוטב יכול שתהיה לגבי חלק בלבד מתגמולי
.הביטוח
. מעמד המוטב12
(א) נקבע מוטב שאינו המבוטח, תהיה הזכות לתגמולי
הביטוח למוטב ; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכותו של המבוטח
.לתבוע מן המבטח לשלם את תגמולי הביטוח למוטב
(ב) טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו
גם כלפי המוטב, והוא רשאי לקזז מתגמולי הביטוח דמי
.ביטוח המגיעים לו לפי אותו חוזה
. זכויות המבוטח והמוטב13
(א) קביעת מוטב שאינו המבוטח, אין בה כדי למנוע מן
המבוטח להעביר או לשעבד את זכויותיו על פי החוזה, או
כדי למנוע מנושי המבוטח לעקל זכויות אלה, והכל כל עוד
לא קרה מקרה הביטוח ; אולם אם היתה קביעת המוטב
בלתי חוזרת יהיו העברה ושעבוד של זכויות המבוטח
טעונים הסכמת המוטב בכתב, ונושי המבוטח אינם רשאים
.לעקל זכויות אלה
(ב) זכותו של המוטב אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או
לעיקול כל עוד לא קרה מקרה הביטוח, אלא אם היתה
.קביעת המוטב בלתי חוזרת
סימן ג': דמי הביטוח
. המועד לתשלום14
(א) דמי הביטוח ישולמו עם כריתת החוזה או תוך זמן
בראשית- סביר לאחר מכן, ואם נקבעו לתקופות קצובות
.כל תקופה
(ב) היה הביטוח למספר שנים ודמי הביטוח נקבעו בסכום
כולל ישולמו בשיעורים שנתיים שווים בראשית כל שנת
.ביטוח
. פיגור בתשלום15
(א) לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא
ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח15 שולמו גם תוך
בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי
ימים נוספים אם הסכום שבפיגור21 החוזה יתבטל כעבור
.לא יסולק לפני כן
(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח והקביעה היתה בלתי
חוזרת, אין המבטח רשאי לבטל את החוזה אלא אם הודיע
על הפיגור למוטב בכתב והמוטב לא סילק את הסכום
. ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה15 שבפיגור תוך
סימן ד': שינויים בסיכון
. סיכון שנתבטל16
(א) חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר
. בטל- חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה
(ב) נעשה מקרה הביטוח בלתי אפשרי אחר כריתת
החוזה, מתבטל החוזה מאליו והמבוטח זכאי להחזר דמי
.הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול
. חובת הודעה על החמרת הסיכון17
(א) נודע למבוטח שחל שינוי מהותי, עליו להודיע על כך
.מיד למבטח בכתב
: כל אחד מאלה- "(ב) לענין סימן זה "שינוי מהותי
שנוי בענין מהותי ששאלה עליו הוצגה למבוטח
)1(
לפני כריתת החוזה ושחל אחרי שניתנה תשובה לאותה
;שאלה
,שינוי שחל אחרי מסירת הפוליסה למבוטח
)2(
;בנושא שצויין בה במפורש כענין מהותי
דבר המגלה שתשובה לשאלה בענין מהותי
)3(
היתה לא נכונה ויש בכך כדי להחמיר את סיכון
.המבטח החמרה של ממש
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1233
. תוצאות של החמרת הסיכון18
ימים מהיום שנמסרה למבטח הודעה על שינוי30 (א) תוך
מהותי או מהיום שנודע לו עליו בדרך אחרת, לפי המוקדם
יותר, וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, רשאי המבטח לבטל
.את החוזה בהודעה בכתב למבוטח
(ב) ביטל המבטח את החוזה מכוח סעיף זה, זכאי המבוטח
,להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר הביטול
זולת אם פעל המבוטח בכוונת מרמה; לא ביטל המבטח
את החוזה, רואים אותו כמסכים להמשך קיומו על אף
.השינוי
(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף
זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור
יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי
המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח
:המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה
, והדבר נעשה17 לא ניתנה הודעה לפי סעיף
)1(
;בכוונת מרמה
מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף
)2(
בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שהמצב הוא כפי
שהוא לאחר השינוי; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר
.דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר השינוי
. שלילת תרופות19
בכל אחת18 המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף
:מאלה
) השינוי חדל להתקיים לפני שקרה מקרה הביטוח1(
או שלא השפיע על קרותו או על חבות המבטח או
;היקפה
) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט על דעת2(
;המבטח
) השינוי היה תוצאה של אמצעי שננקט לשם מניעת3(
נזק חמור לגוף או לרכוש, ובלבד שהמבוטח הודיע
למבטח בכתב על נקיטת האמצעי מיד לאחר שנקט
.אותו או שנודע לו עליו
. הפחתת הסיכון20
נקבעו דמי הביטוח לאור נסיבות שהחמירו את סיכון
המבטח, ולאחר קביעתם חדלו אותן נסיבות להתקיים או
להשפיע על סיכון המבטח, זכאי המבוטח להפחתת דמי
הביטוח, למעט הוצאות המבטח, בעד התקופה שלאחר
שהודיע למבטח על השינוי, ולהעמדתם על מה שהיה
משתלם לפי המקובל אצל המבטח בשעת קביעת דמי
.הביטוח בהעדר אותן נסיבות
. אמצעים להקלת הסיכון21
הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת
סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט
,19– ו18 תוך הזמן שנקבע לכך יחולו הוראות סעיפים
.בשינויים המחוייבים
סימן ה': תגמולי הביטוח
. הודעה על קרות מקרה הביטוח22
קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח
מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד
לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי
הביטוח ; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני
.מחובתו
. בירור חבותו של המבטח23
(א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח
ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח
.לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו
,(ב) על המבוטח או על המוטב, לפי הענין, למסור למבטח
תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים
הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור
.למבטח, ככל שיוכל, להשיגם
. הכשלה של בירור החבות24
)(ב23 או לפי סעיף22 (א) לא קויימה חובה לפי סעיף
,במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו
אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב
בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת
:מאלה
החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות
)1(
;מוצדקות
אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את
)2(
.בירור חבותו ולא הכביד על הבירור
(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי
למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין
המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם
.אילו לא נעשה אותו דבר
. מרמה בתביעת תגמולים25
(ב), או שנעשה23 או לפי סעיף22 הופרה חובה לפי סעיף
(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו24 דבר כאמור בסעיף
למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע
למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה
. פטור המבטח מחבותו- בכוונת מרמה
. מקרה שנגרם בכוונה26
,נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון
.פטור המבטח מחבותו
. המועד לתשלום תגמולי הביטוח27
ימים מהיום שהיו בידי30 תגמולי הביטוח ישולמו תוך
המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם
תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת בתום לב ישולמו
ימים מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי סעיף30 תוך
.(א), והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים23
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1234
. הצמדה וריבית28
(א) על תגמולי הביטוח יתווספו הפרשי הצמדה
,1961-כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א
מיום קרות מקרה הביטוח, וריבית צמודה בשיעור שנקבע
לחוק האמור לענין ההגדרה "הפרשי הצמדה1 לפי סעיף
ימים מיום מסירת התביעה; אין בהוראה30 וריבית" מתום
.זו כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי החוק האמור
(ב) חושבו תגמולי הביטוח, או חלקם, כערכם בתאריך
,שלאחר קרות מקרה הביטוח, יתווספו עליהם או על חלקם
.לפי הענין, הפרשי הצמדה מאותו תאריך בלבד
(ג) היה המבטח חייב להחזיר למבוטח או למוטב דמי
ביטוח, יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כאמור
.בסעיף קטן (א) מיום היווצר החיוב
(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על תגמולי ביטוח
המשולמים במטבע חוץ או במטבע ישראלי המחושב לפי
ערכו של מטבע חוץ, ואולם על תגמולים כאמור תיווסף
(א) לחוק פסיקת ריבית4 ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף
ימים מיום מסירת30 , החל בתום1961-והצמדה, התשכ"א
.הדרישה למבטח
א. ריבית מיוחדת28
מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח
שלא היו שנויים במחלוקת בתום–לב, במועדים שבהם היה
, יחייבו בית המשפט, ולעניין27 עליו לשלמם לפי סעיף
רשאי- מבטח כאמור בביטוחים שאינם ביטוחים אישיים
בית המשפט לחייבו, בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור
שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת
,הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה
, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים1961 -התשכ"א
ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף
, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם28
בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה
.28 בסעיף
. סעד מיוחד29
היתה חבות המבטח או היקפה מותנים על פי חוק או על
פי החוזה, בין לחיוב ובין לשלילה, במעשה או במחדל של
המבוטח או של המוטב, שלא השפיעו השפעה של ממש
על סיכון המבטח, רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק
לעשות כן בנסיבות הענין, לחייב את המבטח בתגמולי
הביטוח, כולם או מקצתם, אף אם התנאי לא קויים או
.הופר
. הישנות מקרה הביטוח30
המבטח חייב בתגמולי הביטוח גם אם קרה מקרה הביטוח
תוך תקופת הביטוח יותר מפעם אחת, ובלבד שלא יחוייב
.56 בסך הכל ביותר מסכום הביטוח כמשמעותו בסעיף
. התיישנות31
תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש
.שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח
סימן ו': סוכן הביטוח
. הגדרה32
מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין- "בסימן זה "סוכן ביטוח
.מבוטחים לבין מבטחים
. שליחות לענין החוזה33
(א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח
ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של
המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו
.בכתב
(ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את
ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי
.כידיעת המבטח
. שליחות לענין דמי הביטוח34
לענין קבלת דמי הביטוח נחשב סוכן הביטוח שתיוך בביטוח
,או שצויין בפוליסה כסוכן הביטוח, כשלוחו של המבטח
זולת אם הודיע המבטח למבוטח בכתב כי אין לשלמם
.לאותו סוכן
. שליחות לענין מתן הודעות35
לענין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח נחשב
סוכן הביטוח שתיוך בביטוח או שצויין בפוליסה כסוכן
הביטוח, כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח
.למבוטח ולמוטב בכתב כי יש לשלוח הודעות למען אחר
. תחולת חוק השליחות36
יחולו הוראות35 עד33 על שליחות כאמור בסעיפים
., בשינויים המחוייבים1965-חוק השליחות, התשכ"ה
סימן ז': הוראות שונות
. מתן הודעות37
(א) הודעה של המבטח למבוטח או למוטב תינתן לפי
.מענם האחרון הידוע למבטח
,(ב) הודעה של המבוטח או של המוטב למבטח תינתן
לפי ברירת המודיע, למבטח לפי מען מקום עסקיו, לסוכן
, או לאדם אחר בישראל שמענו35 הביטוח כאמור בסעיף
.צויין בפוליסה או שהמבטח הודיע להם עליו בכתב
(ג) לא היה למבטח מקום עסקים בישראל וגם לא ניתן
מען של אדם אחר בישראל, אין המבטח זכאי להסתמך על
כך שלא ניתנה הודעה של המבוטח או של המוטב, או על
.שניתנה באיחור
. ייחוד תרופות38
מוציאות25– ו24 ,18 ,15 ,7 תרופות המבטח לפי סעיפים
.. את תרופותיו לפי דין אחר641 בענינים הנדונים בהם
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1235
. סייגים להתניה39
38– ו35 ,34 ,33 ,26 ,25 ,21 ,)(ב4 עד2 (א) הוראות סעיפים
. אין להתנות עליהן-
עד22 ,19 ,18 ,17 ,15 ,13 ,9, )(ג8 עד5 (ב) הוראות סעיפים
אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח37– ו28, 27, 31 ,24
.או המוטב
. תחולה40
הוראות פרק זה יחולו על כל סוגי ביטוח זולת אם יש
בפרק אחר של חוק זה או בחוק אחר הוראות מיוחדות
.לענין הנדון
פרק ב': ביטוח חיים
. מהות הביטוח41
בביטוח חיים מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של
זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם למעט
.תאונה, מחלה ונכות
. ביטוח אדם זולת המבוטח42
,(א) היה מקרה הביטוח מותו של אדם זולת המבוטח
טעון החוזה הסכמה בכתב של אותו אדם, ואם היה קטין
הסכמת נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות- או פסול דין
.1962-המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב
(ב) סעיף זה לא יחול על ביטוח חיים של קבוצת בני אדם
שהרכבה עשוי להשתנות תוך תקופת הביטוח והמוטבים
.הם אותם בני אדם או יורשיהם
. סייג לתרופות43
לאחר7 המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף
שעברו שלוש שנים מכריתת החוזה, זולת אם המבוטח או
.האדם שחייו בוטחו פעל בכוונת מרמה
. המוטבים44
,(א) נקבע כמוטב בן זוגו של המבוטח ללא נקיבת שמו
יזכה בתגמולי הביטוח מי שהיה בן זוגו בקרות מקרה
הקרובים שהיו בחיים בקרות- הביטוח, ואם נקבעו קרובים
גם מאומץ ומי שנולד- המקרה; נקבעו ילדים או צאצאים
. ימים לאחר קרות המקרה במשמע300 תוך
(ב) נקבעו מוטבים אחדים ולא נקבעו חלקיהם יחלקו את
.תגמולי הביטוח בשווה
- (ג) מת מוטב שאינו המבוטח לפני שקרה מקרה הביטוח
יזכו בתגמולי הביטוח בן זוגו או צאצאיו לפי כללי החלוקה
שבירושה על פי דין; באין שאירים כאלה, או אם ויתר
המוטב על זכותו לפני שקרה מקרה הביטוח, תהא הזכות
.לתגמולי הביטוח למבוטח
. ביטול החוזה45
(א) המבוטח רשאי בכל עת לבטל את החוזה בהודעה
.בכתב למבטח
,(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת
והמבוטח ביטל את החוזה מכוח סעיף זה, על המבטח
להודיע על כך מיד בכתב למוטב תוך ציון הוראות סעיף
ימים מקבלת הודעת30–קטן זה, והמוטב רשאי, לא יאוחר מ
המבטח, לאמץ, בהודעה בכתב למבטח, את החוזה על
זכויותיו וחיוביו ; הודיע המוטב כאמור יוסיף החוזה לעמוד
יתחדש, כשהמוטב בא- בתקפו, ואם נתבטל בינתיים
.במקום המבוטח
,(ג) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת
והחוזה בוטל שלא כאמור בסעיף קטן (ב), על המבטח
.להודיע על כך מיד בכתב למוטב
. המרה ופדיון46
(א) לאחר ששולמו דמי הביטוח בעד שנתיים רשאי
המבוטח לדרוש, בהודעה בכתב למבטח, המרת הביטוח
.לביטוח מסולק או פדיון הפוליסה
,(ב) דרש המבוטח המרת הביטוח לביטוח מסולק
יקטנו תגמולי הביטוח, מתום התקופה השוטפת שבעדה
משתלמים דמי הביטוח, בהתאם לסכום שנקבע לכך
.בפוליסה, והחובה לשלם דמי ביטוח תיפסק מאותו זמן
(ג) דרש המבוטח פדיון הפוליסה, חייב המבטח לשלם
ימים30 לו את ערך הפדיון שנקבע לכך בפוליסה תוך
מהיום שנמסרה לו הדרישה, או תוך זמן ארוך יותר שנקב
ימים; על ערך90–המבוטח בדרישה ושלא יהיה יותר מ
הפדיון יתווספו הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת
, מיום מסירת הדרישה או1961-ריבית והצמדה, התשכ"א
3% מהיום שנקבע בה, וכן תיווסף עליהם ריבית בשיעור
. ימים מן היום האמור30 לשנה. החל מתום
(ד) המבוטח רשאי להגביל את דרישתו לחלק מן
.הביטוח
,(ה) נקבע מוטב שאינו המבוטח קביעה בלתי חוזרת
.טעונה דרישת המבוטח הסכמה בכתב של המוטב
. המרה ופדיון על אף ביטול החוזה47
ביטול הביטוח מצד המבטח אינו גורע מזכות המבוטח
לפדיון הפוליסה, וביטול כאמור בשל אי תשלום דמי ביטוח
אינו פוגע גם בזכותו להמרת הביטוח, ובלבד שהדרישה
ימים ממסירת הודעת30 להמרת הביטוח תבוא תוך
.הביטול של המבטח
. הפוליסה כערובה להלוואה48
מישכן המבוטח למבטח את זכויותיו על פי פוליסה הניתנת
לפדיון כערובה להלוואה שנתן לו המבטח, וההלוואה
לא סולקה במועדה, לא יקזז המבטח את ההלוואה מערך
הפדיון של הפוליסה, אלא לאחר שדרש מן המבוטח בכתב
לסלק את ההלוואה תוך התקופה שבה על המבטח לשלם
.את ערך הפדיון וההלוואה לא סולקה גם תוך תקופה זו
. סייג לתחולת הוראות49
.19 עד17 בביטוח חיים לא יחולו הוראות סעיפים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1236
. התאבדות האדם שחייו מבוטחים50
בביטוח חיים מגיעים תגמולי הביטוח גם אם האדם שחייו
.מבוטחים התאבד כעבור שנה או יותר מכריתת החוזה
. אימוץ החוזה51
(א) נקבע מוטב שאינו המבוטח ומת המבוטח בעוד האדם
שחייו מבוטחים בחיים, על המבטח להודיע על כך למוטב
ימים מיום הודעה זו רשאי המוטב, בהודעה30 בכתב, ותוך
.בכתב, לאמץ את החוזה על זכויותיו וחיוביו
(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח וניתן על המבוטח צו
פשיטת רגל או צו פירוק, רשאי המוטב לאמץ את החוזה
כאמור בסעיף קטן (א), אלא שאם קביעתו לא היתה בלתי
,חוזרת ישלם לנאמן בפשיטת הרגל או למפרק, לפי הענין
.את ערך הפדיון של הפוליסה בזמן מתן הצו
. סייגים להתניה52
. אין להתנות עליהן- 51– ו49, 42 (א) הוראות סעיפים
אין להתנות- 50– ו48 עד45, 43 (ב) הוראות סעיפים
.עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב
פרק ג': ביטוח תאונה, מחלה ונכות
. מהות הביטוח53
בביטוח תאונה מקרה הביטוח הוא תאונה שקרתה למבוטח
מחלה שחלה בה, ובביטוח- או לזולתו, בביטוח מחלה
. נכות שלקה בה- נכות
. תחולת הוראות54
(א) על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו חייב המבטח
לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור מוסכם מראש, ללא תלות
בשיעור הנזק שנגרם, יחולו הוראות פרק ב', בשינויים
.המחוייבים
(ב) על ביטוח תאונה, מחלה ונכות שבו חייב המבטח
לשלם תגמולי ביטוח לפי שיעור הנזק שנגרם, יחולו הוראות
. בשינויים המחוייבים64– ו62 ,61 ,56 ,52 ,49 ,42 סעיפים
פרק ד': ביטוח נזקים
סימן א': ביטוח נכסים
. מהות הביטוח55
(א) בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם
.למבוטח או למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק
(ב) הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או של
.זולתו
. היקף החבות56
(א) חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם
ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה (להלן
למעט סכום ביטוח- סכום הביטוח); סכום הביטוח-
הנקוב במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע
, ישתנה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן- חוץ
המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
או במדד אחר שמתפרסם כאמור ושהצדדים הסכימו-
בין המדד שפורסם סמוך לפני כריתת החוזה לבין- עליו
.המדד שפורסם סמוך לפני קרות מקרה הביטוח
(ב) לא ייקבע בחוזה סכום ביטוח נקוב במטבע חוץ או
במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ, אלא אם כן אותו
מטבע כלול ברשימת מטבעות חוץ שקבע המפקח על
.הביטוח לענין זה
(ג) תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב
ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה
.הביטוח
(ד) הסכימו הצדדים מראש על שיעור השיפוי, יהיו
תגמולי הביטוח כמוסכם, ללא תלות בשיעור הנזק
.שנגרם
. הרחבת החבות57
ביטוח נכס בפני סיכון מסויים מכסה גם נזק שנגרם לו
.מחמת שננקטו אמצעים סבירים להצלתו מאותו סיכון
. ביטוח יתר58
,עלה סכום הביטוח, בעת כריתת החוזה או לאחר מכן
באופן בלתי סביר על שוויו של הנכס המבוטח, רשאי
כל צד, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכום
הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה ; נדרשה הפחתה
זו יפחת סכום הביטוח ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח
.מיום הדרישה
. ביטוח כפל59
(א) בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד
לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים
בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע
.לו עליו
(ב) בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך כל סכומי הביטוח
באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח וכל אחד
מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת
סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה ; נדרשה
,הפחתה זו יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס שביניהם
.ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה
(ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד
ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף, בנטל החיוב בינם לבין
.עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח
(ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי
.היחס שבין סכומי הביטוח
. ביטוח חסר60
היה בשעת כריתת החוזה סכום הביטוח פחות משוויו
של הנכס המבוטח, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי
שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס בשעת
.כריתת החוזה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1237
. הקטנת הנזק61
(א) אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח
יכול היה למנוע או להקטין, בקרות מקרה הביטוח או לאחר
מכן, בנקיטת אמצעים סבירים או אמצעים שהמבטח הורה
.לו לנקוט
(ב) הוציא המבוטח או המוטב, בקרות מקרה הביטוח או
לאחר מכן, הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או
שהתחייב לשם כך בהתחייבויות סבירות, חייב המבטח
לשפותם, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו ; היו
ההוצאות או ההתחייבויות בלתי סבירות, חייב המבטח
בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין ; והכל אף מעל
.לסכום הביטוח
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטוח שבו הסכימו
.)(ג56 הצדדים על שיעור השיפוי כאמור בסעיף
. תחלוף62
(א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או
שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת
זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור
.התגמולים ששילם
(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו
לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן
האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל
.מהמבטח
(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי
;שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח
עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה
.למבטח, עליו לפצותו בשל כך
(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם
שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו
פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד
.ועובד שביניהם
. ביטוח חובות63
בביטוח מפני אי–פרעון של חוב עוברת זכותו של המבוטח
כלפי חייבו למבטח מששילם למבוטח תגמולי ביטוח
)(ב62 וכשיעור התגמולים ששילם, ויחולו הוראות סעיף
.ו–(ג) בשינויים המחוייבים
. סייגים להתניה64
אין להתנות- 62– ו61 ,) עד (ג59 ,57 ,()א56 הוראות סעיפים
.עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב
סימן ב': ביטוח אחריות
. מהות הביטוח65
בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית
שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי ; מקרה
.הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה
. היקף החבות של המבטח66
ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל
המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום
.הביטוח
. תחולת הוראות67
,62– ו61 ,59 ,56 על ביטוח אחריות יחולו הוראות סעיפים
בשינויים המחוייבים. ואין להתנות עליהן, למעט על הוראת
.(ד), אלא לטובת המבוטח או הצד השלישי59 סעיף
. מעמד הצד השלישי68
ולפי דרישת הצד- בביטוח אחריות רשאי המבטח
לשלם לצד השלישי את תגמולי- השלישי חייב הוא
הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך
ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך30 בכתב למבוטח
תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח
.תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי
. פשיטת רגל או פירוק של המבוטח69
(א) אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים
המפורטים להלן ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח
כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח, לא יהיו זכויותיו
,של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו
אלא יעברו לצד השלישי והוא יהיה רשאי לתבוע את
המבטח על פי זכויות אלה; אולם טענה שהמבטח יכול
.לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי
:(ב) ואלה האירועים
המבוטח הוכרז פושט רגל או בא בהליכי פשיטת
)1(
; רגל לידי פשרה או סידור עם נושיו
המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עזבונו בפשיטת
)2(
;רגל
ניתן עליו צו פירוק, או- במבוטח שהוא תאגיד
)3(
נתמנה לו כונס נכסים או מנהל לעסקיו או למפעלו, או
נתקבלה בו החלטה לפירוק מרצון, למעט פירוק מרצון
.לשם שינוי מבנה או לשם התמזגות עם תאגיד אחר
. סייג להתיישנות70
בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת
.כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח
. סייג להתניה ולפעולות71
אין להתנות- 70 עד68– ו66 (א) הוראות סעיפים
.עליהן
(ב) פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן בפשיטת
רגל, של המפרק, של כונס הנכסים או של המנהל, אין
.69– ו68 בכוחה לגרוע מזכויות הצד השלישי לפי סעיפים
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1238
פרק ה': שונות
. סייגים לתחולה72
, לא יחולו על62 ) הוראות חוק זה, למעט סעיף1( )(א
;ביטוח משנה
, לא יחולו69– ו62 ) הוראות חוק זה, למעט סעיפים2(
.על ביטוח ימי וביטוח אוירי
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של
,הכנסת, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקאות שהוראות חוק זה
.כולן או מקצתן, לא יחולו עליהן
. שמירת דינים73
הוראות חוק זה יחולו כשאין בפקודת ביטוח רכב מנועי
, או בחוק אחר הוראות מיוחדות1970-[נוסח חדש], התש"ל
.לענין הנדון
. ביטולים74
- בטלים
;)1323(1904 ) חוק הביטוח העותמאני משנת1(
-) חוק הבטחת תגמולי ביטוח לצד שלישי, התשל"ז2(
.1976
. תחילה והוראת מעבר75
(א) תחילתו של חוק זה ביום ו' בטבת התשמ"ב
(א) שלושה28 ); אולם תחילתו של סעיף1982 בינואר1(
.חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות
(ב) על חוזה ביטוח שנעשה לפני תחילתו של חוק זה
יוסיף לחול הדין הקודם; לענין התחולה רואים חידוש
.חוזה ביטוח כעשייתו
1982-חוק החוזים האחידים, התשמ"ג
פרק א': הוראות יסוד
. מטרת החוק1
חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים
.בחוזים אחידים
. הגדרות2
- בחוק זה
, נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם- ""חוזה אחיד
נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים
לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם
;או בזהותם
תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו- ""תנאי
וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט
תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה
;מסויים
, מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד- ""ספק
;ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר
מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה- ""לקוח
לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן
;של דבר
בית הדין לחוזים אחידים המוקם לפי חוק- ""בית הדין
.זה
פרק ג': אישור חוזה אחיד
. בקשה לאישור חוזה אחיד12
(א) ספק רשאי לבקש מבית הדין לאשר שאין תנאי מקפח
בחוזה אחיד שהוא מתקשר או מתכוון להתקשר על פיו
.עם לקוחות
(ב) המשיבים לבקשת אישור יהיו היועץ המשפטי
לממשלה או בא כוחו, מי שנקבעו כמשיבים בתקנות, וכן
.מי שבית הדין מצא לנכון להזמין כמשיב
(ג) הגישה המדינה בקשה לפי סעיף קטן (א) ולדעת בית
הדין אין להסתפק, בנסיבות הענין, במשיבים לפי סעיף קטן
(ב), רשאי בית הדין למנות עורך דין שאינו עובד המדינה
להתייצב כמשיב לפניו ולטעון טענותיו, והוא יהיה רשאי
; שכרו של10 לערער על החלטת בית הדין כאמור בסעיף
עורך הדין והוצאותיו, כפי שיקבע בית הדין, ישולמו
.מאוצר המדינה
. אישור חוזה13
בית הדין רשאי לתת את האישור לחוזה אחיד או לסרב
לתתו מחמת תנאי מקפח שיפרט ; תנאי שבית הדין מצא
.מקפח דינו כדין תנאי שבית הדין ביטל
. כוחו של אישור14
(א) תקופת תקפו של אישור לחוזה אחיד היא חמש
שנים מיום מתן האישור או תקופה קצרה יותר שקבע
.בית הדין
(ב) בתקופת תקפו של אישור לא תישמע בבית הדין טענה
שיש בחוזה האחיד תנאי מקפח, ולא תישמע טענה כזאת
בבית משפט לגבי חוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד, אף
.אם נכרת לפני מתן האישור
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית הדין, לבקשת
היועץ המשפטי לממשלה, לבטל תנאי בחוזה אחיד שניתן
עליו אישור, אף בתוך תקופת תקפו של האישור, אם מצא
.שקיימות סיבות מיוחדות המצדיקות ביטול זה
. ציון אישור15
(א) אישר בית הדין חוזה אחיד, יציין הספק על פני החוזים
.שהוא עושה לפיו את דבר האישור ואת מועד תפוגתו
(ב) סוגי ספקים שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן
,(ג), יציינו על פני החוזים שהם עושים לפי חוזה אחיד
כי החוזה האחיד טרם אושר על ידי בית הדין במקרים
אלה: בית הדין לא אישר אותו, לבית הדין הוגשה בקשה
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1239
לאישור החוזה האחיד או שהספק לא ביקש מבית הדין
.את אישורו
)(ג) שר המשפטים יקבע סוגי ספקים לעניין סעיף קטן (ב
:בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה
) המספר המשוער של לקוחות שהספק עשוי1(
;להציע להם להתקשר עמו בחוזה אחיד
) חלק ניכר מלקוחות הספק הם צרכנים, כהגדרתם2(
;1981-בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א
;) אופי פעילותו של הספק3(
.) סוג השירות או המוצר נושא החוזה4(
פרק ד': ביטול תנאי מקפח
. בקשה לבית הדין לבטל תנאי מקפח16
(א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, הממונה על
, כל1981-הגנת הצרכן לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א
ארגון לקוחות ורשות ציבורית שנקבעו בתקנות, וכן ארגון
לקוחות שיאשר שר המשפטים לענין מסוים, רשאים לבקש
.מבית הדין לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע לארגון לקוחות או לרשות
ציבורית שנקבעו לפי סעיף קטן (א) תנאים להגשת בקשות
.לבית הדין
(ג) המשיב לבקשה יהיה הספק המתקשר או המתכוון
להתקשר בחוזה האחיד, וכן רשאי להצטרף כמשיב, באישור
בית הדין, ארגון יציג של ספקים או גורם אחר הנוגעים
.בדבר
. ביטול ושינוי תנאי בבית הדין17
מצא בית הדין שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי או
.ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח
. כוחם של ביטול ושינוי בבית הדין18
(א) תנאי שבית הדין ביטל ייחשב כבטל בכל חוזה שנכרת
על פי אותו חוזה אחיד אחרי מועד החלטת בית הדין; תנאי
.שבית הדין שינה יחול כפי ששונה בכל חוזה כאמור
(ב) בית הדין רשאי להחיל את הביטול או את השינוי
גם על חוזים שנכרתו לפני מועד מתן ההחלטה ואשר טרם
בוצעו במלואם ורשאי הוא לקבוע תנאים לכך, ובלבד
שביטול או שינוי כאמור לא יחולו על מה שבוצע לפי
.החוזה לפני יום מתן ההחלטה
. ביטול ושינוי תנאי בבית משפט19
(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי
הוא מקפח יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו
.במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח
(ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית
המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן
.בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו
. הודעה על טענת תנאי מקפח20
נטענה בבית משפט טענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי
חוזה אחיד יודיע בית המשפט על כך ליועץ המשפטי
.לממשלה
. דיון מקביל21
(א) דיון בבית הדין בחוזה אחיד, שטרם נתקבלה החלטה
לגביו, לא יגרע מסמכותו של בית משפט לדון בטענת תנאי
.מקפח בחוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד
(ב) דיון בבית משפט בטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת
לפי חוזה אחיד, אין בו כדי למנוע מבית הדין לדון באותו
חוזה אחיד או בתנאי מתנאיו; אך בית הדין רשאי, אם
יראה לנכון בנסיבות הענין, לדחות את המשך הדיון בפניו
.עד למתן פסק דין בבית המשפט
פרק ה': הוראות שונות
. דין המדינה22
.לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם אחר
. סייגים לתחולה23
- (א) הוראות חוק זה לא יחולו על
;) תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח1(
; ) תנאי התואם תנאים שנקבעו או אושרו בחיקוק2(
) תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין–לאומי3(
; שישראל צד לו
-) הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז4(
,, בין שהוגש לרישום לפי החוק האמור ובין אם לאו1957
לרבות הסדר קיבוצי אחר ובלבד שנעשה בכתב ונקבעו בו
.שיעורים לשכר עבודה
. שמירת דינים24
הוראות חוק זה לא יגרעו מהוראות כל דין שעל פיו עשוי
חוזה או תנאי שבחוזה להיות בטל או ניתן לביטול, ולא
.ימנעו טענה נגד חוזה או תנאי שבחוזה
. ביצוע ותקנות25
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי
- להתקין תקנות לביצועו, לרבות בדבר
) דרכי מינוי עורך דין כשהמדינה מבקשת אישור3(
;לחוזה אחיד
;15 ) צורת הציון על חוזים לפי סעיף5(
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה
1240
1958-חוק ההתיישנות, תשי"ח
. הזמן להתיישנות5
התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה
- תקופת ההתיישנות) היא-(להלן
; שבע שנים- ) בשאינו מקרקעין1(
א. תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות18
(א) בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה
שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא
: שנים28 יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע
;) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין1(
) התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי2(
;פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו
) תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך3(
, שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות21 בטרם מלאו לו
.טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו
- (ב) בסעיף זה
- ""בן משפחה
) הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב1(
;או סבתא
שנים והוא אחד מאלה: אח או15 ) מי שמלאו לו2(
אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או
,גיסה
) אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו3(
;או אמו של אומן
שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו15 ) מי שמלאו לו4(
של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו
;של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה
אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד- ""אומן
;הרווחה והשירותים הציבוריים
- ""אחראי על קטין
,) מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו1(
מכוח דין, החלטה- לחינוכו או לשלומו של קטין
שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו
האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור
;של
,) מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע2(
שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות18 ומלאו לו
.או מרות
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד
,ב שביצע בנפגע18 הפוגע בשל עבירה כאמור בסעיף
.והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור
ב. תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת18
התעללות בקטין או בעבירת מין
,תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע
,בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו
נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא
תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך
:הפלילי הפך לחלוט
,ג לחוק העונשין368 ) עבירת התעללות לפי סעיף1(
חוק העונשין), שבוצעה בקטין- (בסעיף זה1977-התשל"ז
כהגדרתו- "בידי האחראי עליו; בסעיף זה, "אחראי על קטין
;)א(ב18 בסעיף
,)(א348 ,)(א) או (ב347 ,)(א345 ,346 ) עבירה לפי סעיפים2(
לחוק75 לחוק העונשין, או לפי סעיף351–(ב), (גו) או (ד), ו
, שבוצעה בקטין או באדם1955-השיפוט הצבאי, התשט"ו
. שנים, לפי הענין21 שטרם מלאו לו
. הזכות להיפרע משעבוד20
נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד
כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע
.מן השעבוד
. התיישנות פסק דין21
פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי
שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי
החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה
".שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות
15.6.2011 ,, י"ג בסיוון התשע"א595 - הצעות חוק הממשלה