חומר רקע
29.4.2012
מכובדי,
הנדון: הצעת חוק הפטנטים תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים- אמצאת שירות- נייר עמדה
להלן עמדת הסתדרות העובדים הכללית החדשה והערותיה להצעת החוק שבנדון.
יובהר כי מדובר בעיקרי העמדה וכי ההסתדרות שומרת על הזכות להוסיף עליה ו/או לשנותה, ככל שיידרש, בכתב ובעל-פה וכן להעלות טיעונים בוועדת חוקה.
כמו כן יובהר כי אין בעמדה המובאת כאן כדי להביע הסכמת ההסתדרות לנקודת המוצא של החוק בכללה, מבחינת הזכות הקניינית הקמה למעביד באמצאת שירות.
הבעיה המרכזית בתיקון המוצע הינה בהפרת האיזון בין זכויות העובד לזכויות המעביד. זאת שעה שהעובד ממילא הינו בחזקת "הצד החלש" במערכת יחסי העבודה.
הדעת נותנת כי ראוי היה להוסיף משקל לזכויות העובד דווקא והנה התיקונים המוצעים מפרים את האיזון עוד יותר לטובת המעסיק.
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים:
לנוכח העובדה כי בנוסח האחרון שפורסם מטעם משרד המשפטים, הוחזרה הסמכות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים ובוטלה הצעה להעביר את ההכרעה בעניינים לפי סעיף 134 לבית הדין לעבודה, אנו רואים חשיבות רבה לכך שיווסף להרכב הוועדה לפחות נציג אחד מטעם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה. יוזכר בהקשר זה כי שאלת גובה התמורה לה זכאי העובד, תושפע, במידה רבה גם מסוגיות הנוגעות ליחסי עבודה דווקא ולא רק לשאלות הנוגעות לתחום המדעי בו עוסקת ההמצאה. כך, למשל, כדי להכריע בשאלת הקשר שבין העבודה לבין האמצאה ייבחנו חובות העובד כלפי המעביד, מטרת העסקת העובד, האם ניתנו לעובד הוראות מפורשות לביצוע העבודה שהובילה לפיתוח האמצאה, האם העובד השתמש במשאבים כספיים ובאמצעים השייכים למעביד והאם העובד קיבל שכר בעד העבודה שהביאה לפיתוח האמצאה. לעיתים אפילו עצם שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד יכול שתעלה על הפרק. נזכיר, בהקשר זה, את נושא מיקור החוץ, אפשרות של קביעת מעמדו של הממציא כ"מתנדב", עובד קבלן", עובד חברת כוח אדם, אשר תעלה את השאלה מיהו המעביד בהקשר הנדון.
לתיקון המוצע לסעיף 131 –
א. הוספת חזקה שמדובר באמצאת שירות
לפי ההסדר המוצע תיווסף חזקה ולפיה, בנסיבות המנויות בסעיף המוצע, אם לא הודיע העובד על אמצאתו כדרישת החוק, תקום חזקה, הניתנת לסתירה, כי מדובר באמצאת שירות.
אנו סבורים כי בהסדר המוצע יש חוסר איזון בוטה לרעת העובד, שאינו מוסבר ואינו מנומק וכמובן שלדעתנו אינו מוצדק ואין לקבלו:
יש לזכור כי מדובר במערכת יחסים שאינה שוויונית. העובד הוא החלש במערכת זו. ההסדר המוצע מחליש את העובד עוד יותר. החלשתו של העובד בולטת במיוחד על רקע העובדה שנקודת המוצא של החוק היא שהמצאת שירות קמה כקניין למעביד. העובד, על אף היותו הממציא - אינו הבעלים של המצאתו, אם זו אמצאת שירות. משכך, נכון היה ליצור כלים המחזקים את העובד ואילו ההסדר המוצע מחליש אותו עוד יותר.
החזקה המוצעת לא רק שאינה קיימת כיום, אלא שקיים הסדר הפוך, שלפי המוצע, יבוטל:
לפי סעיף 132 (ב) כנוסחו כיום, במידה והמעסיק לא השיב לדרישת העובד בהודעתו, לא תקום האמצאה לקניין המעביד.
זהו הסדר שאכן בא להטות את כפות המאזניים כלפי זכויות העובד, על רקע נחיתותו המובנית כאמור לעיל. ההסדר הקיים מטיל חובת תשובה על המעסיק שאם לא יקיימה – לא תקום האמצאה לקניינו.
ההסדר המוצע, לעומת זאת, הופך את ההסדר הקיים על פיו ומרע עוד יותר את מצבו, הנחות ממילא, של העובד וקובע כי אם לא מסר העובד הודעה כנדרש – תקום חזקה, הניתנת לסתירה, שמדובר באמצאת שירות.
יתירה מכך, הפרת האיזון, לרעת העובד, הולכת ומעמיקה, בהסדר המוצע לסעיף 132 (ג) (2) לפיו, אם המעסיק לא השיב להודעת העובד – יראו זאת כסכסוך.
כלומר, לפי המוצע - אם העובד לא הודיע- חזקה שמדובר באמצאת שירות, אבל אם המעסיק לא השיב להודעה- לא קמה חזקה שאין מדובר באמצאת שירות, אלא מדובר ב"סכסוך".
זהו הסדר בלתי שוויוני בעליל בין העובד למעביד, המרע את מצבו של העובד.
זהו אף הסדר בלתי סביר ובלתי מידתי- התוצאה עלולה להיות שבגין כשל במישור הפרוצדוראלי בעיקרו –אי מסירת הודעה – תקום החזקה במישור הקנייני ועל העובד יוטל הנטל להפריך את החזקה ולהוכיח כי אין מדובר באמצאת שירות. זאת, שעה שיתכן ואי מסירת ההודעה הייתה מסיבה של אי ידיעה, אי הבנה, וכד'.
זאת ועוד, לפי סדר הדברים ה"רגיל" הממציא אמור להיות הבעלים של ההמצאה ואילו המעסיק הוא "המוציא מחברו". שעה שההסדר החוקי בכל זאת מקים קניין למעביד על אמצאת שירות, מן הראוי הוא שהמחוקק לא רק שלא יכביד את הנטל על העובד הסבור כי אין מדובר בהמצאת שירות, אלא אף יגן עליו ויטיל על המעסיק נטלים כאילו היה "המוציא מחברו". החזקה המוצעת אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון המשפטי הרגיל- שעל המוציא מחברו מוטל נטל הראיה.
בדברי ההסבר נטען כי התיקון מכוון לפתור מקרים בהם מתקשה המעביד ל ברר את זכויותיו ולעמוד עליהן. כדי להצדיק את השינוי המהפכני הזה על המדינה להביא נתונים ולהראות כי יש לו הצדקה עובדתית. על המדינה להוכיח בנתונים כשל בבירור זכויות המדינה ועמידה עליהן בהקשר לאמצאות שירות, בשל ההסדר החוקי הקיים כיום.
אנו סבורים כי יש להותיר על כנו את סעיף 132 (ב) הקיים.
ב. מועד מתן ההודעה
כיום, חובת העובד להודיע הינה "סמוך ככל האפשר לאחר שהמציא אותה, וכן על כל בקשת פטנט שהגיש".
לפי ההסדר המוצע, יווסף: "ולא יאוחר מן המועד שהוא עומד להגיש בו את בקשת הפטנט עליה".
לפי ס"ק (ג) המוצע, אם לא נמסרה הודעה כאמור-קמה חזקה, הניתנת לסתירה, כי מדובר באמצאת שירות.
אנו סבורים שאין לקבל את ההסדר המוצע:
השינוי המוצע אינו מנומק ולא ברור מה טעם ראו לשנות את המצב הקיים ולהגביל את מועד מתן ההודעה לפני הגשת הבקשה לרישום פטנט.
ג. תוכן ההודעה
לפי התיקון המוצע, תחול על העובד חובת מתן שמות כל השותפים להמצאה וגם חובת מתן נימוקים מדוע לדעתו אין מדובר באמצאת שירות, כבר בשלב מסירת ההודעה הראשונית.
אנו סבורים כי אין לקבל את ההסדר המוצע:
כיום, חובת מתן פרטים מעוגנת בסעיף 139 לחוק ונראה כי התיקון המוצע מיותר.
הדרישה החדשה אינה מנומקת ולא ברור מהי בכלל מטרתה ומדוע אין להותיר את ההסדר הקיים ומה טעם ראו המציעים להטיל על העובד את חובת הפירוט וההנמקה כבר בשלב מוקדם זה.
בנוסף, לא ברור האם זו ההזדמנות היחידה של העובד "להגן "על טענתו כי אין מדובר בהמצאת שירות? דברי ההסבר אינם מנמקים דרישה זו.
זאת ועוד, גם כאן, ההסדר המוצע אינו שוויוני, מכביד ומטיל על העובד דרישות שאינן נדרשות מן המעסיק:
שעה שהעובד נדרש לנמק את טענתו כי אין מדובר באמצאת שירות, הרי שלפי סעיף 132 (ב) המוצע, המעביד אינו נדרש לנמק ולפרט מדוע הוא סבור כי כן מדובר באמצאת שירות!
לסעיף 132 (ג) (2) המוצע:
כאמור, אנו סבורים כי יש להותיר על כנו את סעיף 132 (ב). לחילופין, יש לקבוע כי אם לא השיב המעסיק להודעת העובד, ייחשב הדבר כוויתור על המצאת שירות ולא יקום קניין למעסיק.
לסעיף 132 (ג) (3) המוצע:
כאמור לעיל, אנו סבורים כי יש להותיר על כנו את המצב לפיו אם המעסיק לא השיב להודעת העובד, יש לראותו כמי שוויתר ומשכך, אנו אף מתנגדים להוספת דרישת הוויתור בכתב בלבד.
בנוסף, אין כל הסבר מדוע נכון להוסיף ויתור רק בכתב ולא להסתפק בהסדר הקיים כיום לפי סעיף 132 (א) לחוק :"זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חודשים....".
התמורה לעובד בעד אמצאת שירות:
ההסדר הקיים:
סע' 134 - באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים. הוועדה תתחשב בקריטריונים הקבועים בסעיף 135:
התפקיד בו הועסק העובד
טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד
יוזמתו של העובד באמצאה
אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה
הוצאות סבירות בנסיבות העניין שהוציא העובד להשגת הגנה על האמצאה בישראל.
לפי המוצע:
סעיף 134: באין הסכם בכתב הקובע אחרת, העובד יהיה זכאי להטבה בעד אמצאת שירות שהמעביד לא ויתר עליה; גובה ההטבה ייקבע בידי המעביד והעובד יוכל לערער על קביעתו לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.
אנו סבורים כי אין לקבל את התיקון לפיו המעביד יהיה זה אשר יקבע, ולו כקביעה ראשונית את התמורה הכספית לה זכאי העובד עבור המצאת שירות.
המעביד הינו צד מעוניין ואין ליתן בידו את הקביעה, ולו הראשונית בדבר גובה התמורה לה יהיה זכאי העובד בגין אמצאת השירות.
הדעת נותנת כי העדרו של הסכם מצביע על מחלוקת בין הצדדים בעניין זה. במצב דברים שכזה, עצם ההצעה ליתן בידי צד למחלוקת שהוא הצד המשלם, הצד החזק ממילא, במערכת יחסים של כוחות בלתי שוויוניים בעליל, לקבוע מהי התמורה שישלם לעובד - הינה רעיון תמוה במיוחד.
מדוע לא תינתן הקביעה הראשונית בידי העובד?!
כפי שנאמר, בין היתר, בנייר העמדה מטעם ארגון סגל המחקר: מטרת חוק הפטנטים היא גם עידוד עובדים ליצירתיות וחדשנות במקום העבודה. על מנת שזה יקרה רצוי שהתגמול של העובדים יהיה נהיר וברור מלכתחילה במקומות עבודה אשר יש בהם הפוטנציאל להפקת פטנטים. התיקון המוצע עלול להביא לתוצאה הפוכה לחלוטין מכוונה זו. התדיינות עם המעביד על כל חלק בתרומת העובדים לאמצאה מול המעביד רק תגרום להוספת סכסוך מיותר.
מבלי לגרוע מן האמור לעיל, לעניין הקריטריונים:
מן הקריטריונים לקביעת גובה התמורה לעובד, נעלם הקריטריון של ההוצאות שהוציא העובד, ללא הנמקה. אנו נבקש להחזיר סעיף זה.
נוסף קריטריון של תרומת המעביד לאמצאת ההמצאה ופיתוחה, ללא הנמקה.
כן נבקש שיוסף קריטריון שעניינו הרווחים האפשריים ובפועל למעביד מן ההמצאה (ר' למשל התיקון המוצע בסעיף 110 (ב) לחוק: הערך הכלכלי והמסחרי של ההמצאה... )
להסתדרות הערות נוספות לנוסח הסעיף המוצע, כגון- לגבי קיומו של הסכם- האם יש מקום להוספת דרישת הכתב (בהתייחס לאפשרות להוכיח הסכם בעל-פה או הסכם בהתנהגות, למשל) ; האם יש מקום לשנות את הנוסח הקיים ולהחליפו בנוסח המוצע.
בכל מקרה, יש להבטיח אי פגיעה בהסכמים ו/או הסדרים קיבוציים קיימים.
בית הדין לעבודה:
בשולי הדברים יצויין כי עמדת סגל המחקר הינה כי נכון יהיה להפנות את המחלוקת בסוגיה זו לבית הדין לעבודה ואף את המחלוקת הקניינית המובאת כיום בפני הרשם.
עם זאת, הואיל ובנוסח בנוסח האחרון שפורסם מטעם משרד המשפטים, בוטלה ההצעה של הפנייה לבית הדין לעבודה, אין ההסתדרות מרחיבה את נימוקיה בסוגיה זו.
בכבוד רב,
ורד ויץ, עו"ד
ההסתדרות החדשה
הלשכה המשפטית לאג"מ