חומר רקע
הצעת תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ב2012-
דברי הסבר
כללי
התקנות המוצעות - תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"א-2011 - הן חלק ממספר מערכי תקנות שנועדו להחליף את תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979 (להלן - תקנות המכונים).
תקנות המכונים מסדירות כיום 3 נושאים שונים ונפרדים:
(1) הסדרת רישוי מכוני בדק - במסגרתם מבוצעות פעולות בדק לכלי טיס, למנועיהם, למדחפיהם ולציוד תעופתי;
(2) הסדרת רישוי מכוני הסמכה - במסגרתם נערכת הכשרה לצורך קבלת רישיון טכנאי לבדק כלי טיס לפי סימן א' לחלק ה' לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981;
(3) הסדרת רישוי לאחזקה עצמית - במסגרתה ניתן רישיון לבצע פעולות בדק בכלי טיס הרשום על שם מבצע פעולות הבדק או המופעל בידו על פי היתר מאת מנהל רת"א. בהקשר זה יצוין כי עד כה ניתנו שני סוגי רישיונות ל"אחזקה עצמית": רישיון למפעיל אווירי מסחרי לשמש כ"מכון בדק" המורשה לאחזקה עצמית בלבד (קרי, של כלי הטיס אותם הוא מפעיל), וכן רישיונות לאחזקה עצמית של כלי טיס פרטי המתוחזק בידי בעליו, ובעיקר המדובר בתעופה הספורטיבית.
מוצע, כחלק ממהלך כולל בתחום, לבטל את תקנות המכונים במתכונתן הנוכחית ולייחד מערכת תקנות לכל נושא כדלהלן:
(1) תקנות הטיס (מכוני בדק) חדשות - שיסדירו את התנאים וההליכים לרישוי מכון בדק ואת החובות החלות על בעל הרישיון בהפעלת מכון הבדק;
(2) תקנות הטיס (בתי ספר להדרכת עובדי טיס) - שיסדירו את התנאים וההליכים לרישוי עובדי טיס (טייסים, אנשי צוות אוויר וטכנאי טיס) ובמסגרתן יוסדרו גם הנושאים הקשורים בהפעלת מכון הסמכה;
(3) מבוקש לתקן את תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - תקנות הרשיונות), לעניין אחזקה עצמית - באופן שיסדיר את התנאים וההליכים למתן רישיון לאחזקה עצמית לבעל כלי טיס, שהוא הבונה העיקרי שלו, המופעל בהפעלה כללית, ואת החובות החלות עליו.
(4) מבוקש לתקן, היכן שנדרש, את תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009, כדי להשלים את ההסדרים המוצעים גם בהקשר של תשלום אגרות בעד השירותים הניתנים.
(5) כן מבוקש לתקן את תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981, בכל הנוגע לתיקונים נוספים הנדרשים עקב תיקון תקנות המכונים, וכפי שיוסבר להלן.
התקנות המוצעות מהוות חלק מסדרת תיקונים לתקנות הטיס שעניינם השלמת הפערים בין תקנות הטיס בישראל לבין הסטנדרטים הבין לאומיים הקבועים בנספחים 1, 6 ו- 8 לאמנת שיקגו. השלמת פערים זאת נדרשת, בין השאר, לצורך החזרת דירוג התעופה של ישראל על-ידי מינהל התעופה הפדראלי האמריקני (FAA – Federal Aviation Administration) ל- "קטגוריה 1".
נספח 6 לאמנת שיקגו מסדיר את הסטנדרטים הבין-לאומיים להפעלת כלי טיס, וכן את כללי ההפעלה של מכון בדק.
במסגרת הנספח נקבעו חובותיו של מפעיל כלי טיס ביחס לתחזוקת כלי הטיס שהוא מפעיל ולשמירה על כשירותם האווירית הנמשכת. בין השאר נקבע כי מפעיל כלי הטיס לא יפעיל כלי טיס אלא אם כן כלי הטיס מתוחזק ומשוחרר חזרה לשירות על ידי ארגון שאושר לכך (AMO - Approved Maintenance Organization), לפי פרק משנה 8.7 לכרך 1 לנספח 6 (לעניין הפעלה מסחרית) או לפי סעיף 2.6.1 לכרך 2 לנספח 6 (לעניין הפעלה כללית).
התקנות המוצעות נועדו ליישם באופן מלא בדין הישראלי את הוראות סעיפי נספח 6 לאמנת שיקגו לעניין אישור הגופים המוסמכים לתת שירותי תחזוקה לכלי טיס.
במקביל, בפרק השביעי לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - תקנות ההפעלה) נקבעו חובותיו הכלליות של מפעיל כלי טיס ביחס לתחזוקת כלי הטיס שהוא מפעיל, וכן חובות החלות על כלל גופים המוסמכים לבצע פעולות בדק (קרי, אחזקה ושינויים) בכלי טיס – מכון בדק ובעל רישיון לאחזקה עצמית.
תקנה 128 בפרק האמור קובעת את הכלל לעניין הגופים המוסמכים לביצוע תחזוקה בכלי טיס (כלי טיס ישראלי או כלי טיס זר המופעל בישראל דרך קבע לפי תקנה 42א לתקנות ההפעלה).
בנוסף, בסימן ט' לפרק השנים-עשר ובסימן י"א לפרק השלושה-עשר לתקנות ההפעלה, נקבעו הוראות מסוימות החלות על תחזוקת כלי טיס המופעלים בהפעלה מסחרית תחת הפרקים הללו.
כן הסתייענו, במסגרת גיבוש הנוסח המוצע, בשלושה מקורות נוספים: האחד - הפרק החמישי והפרק השישי למסמך המכונה "תקנות תעופה אזרחית לדוגמה" (Model Civil Aviation Regulations - MCAR), שהוא מסמך שגיבשו במשותף ICAO, ה- FAA ו- EASA, ואשר נועד לשמש כמסמך מקצועי מנחה לכתיבת תקינה תעופתית אזרחית מעודכנת, תוך הפנייה להוראות המקבילות בתקינה האמריקאית ובתקינה האירופאית (ראה קישור באתר http://www.faa.gov/about/initiatives/iasa/model_aviation); השני - חלק 145 לתקנות התעופה של האיחוד האירופי, שהוציאה סוכנות בטיחות התעופה האירופית (EASA PART 145), העוסק במכוני בדק; והשלישי - חלקים 43 ו- 145 לתקנות התעופה הפדראליות האמריקניות (FAR PARTs 43 and 145), העוסקים בחובות התחזוקה של מפעיל אווירי ובחובות מכון בדק.
עוד יצוין כי בנוסח התקנות המוצע קיימת הפנייה למקורות הסמכות להתקנת התקנות לפי הצעת חוק הטיס, התש"ע-2010, המקודמת בימים אלה בוועדת הכלכלה של הכנסת לקראת הקריאות השנייה והשלישית במליאה. זאת, בידיעה כי התקנות המוצעות יותקנו לאחר חקיקת חוק הטיס המוצע ומכוחו (לפיכך, בנוסחי תיקוני התקנות המוצעים ישנה הפנייה ל"חוק הטיס, התשע"א-201_", בהנחה כי החוק יחוקק במהלך שנת התשע"א). כמובן שכאשר הליכי חקיקת חוק הטיס המוצע יושלמו, יתוקנו מקורות הסמכות להתקנת התקנות בהתאם לשינויים שיחולו בנוסח החוק המוצע, ככל שיחולו.
תקנות מכוני הבדק המוצעות
הגדרות מבוקש לקבוע פרק א' שכותרתו "הגדרות".
מבוקש לרכז בפרק הראשון לתקנות את ההגדרות המפורטות בהן ייעשה שימוש בתקנות, הנדרשות לשם התקנות ואשר אין להן הגדרה ממצה בהצעת חוק הטיס, התש"ע-2010 עצמו.
תקנה 1 תקנה 1 כותרתה "הגדרות", והיא כוללת את ההגדרות הנחוצות להצעת התקנות.
מבוקש להגדיר "ביצועי אנוש", וזאת בכדי להביא לידי ביטוי את החשיבות ההולכת וגדלה שניתנת, בתקינת התעופה הבינלאומית, לצורך להביא בחשבון בצורה מפורשת גם את ביצועיו, יכולותיו ומגבלותיו של הגורם האנושי המעורב בפעילות התעופתית, וזאת בניגוד לתפישה המסורתית שלא נתנה ביטוי מפורש למורכבות זו. ההתייחסות לגורם האנושי נדרשת הן כאמת מידה בגיבוש נהלי מכון הבדק, והן כחלק מנושאי ההדרכות שחייב בעל הרישיון להדריך את עובדי מכון הבדק.
ההגדרה מבוססת על הגדרת Human Performance, כאמור בחלק הראשון לנספח השישי לאמנה.
מבוקש להגדיר "הגדר", שנועד להבהיר את המונח המשמש להגדרת תחומי הפעילות שמכון הבדק מורשה לבצע, והמהווים חלק מרישיון מכון הבדק.
מבוקש להגדיר "הוראות כושר אווירי", שהינן הוראות שמוציא המנהל בעת שמתגלה מצב מסוכן בפריט תעופתי, אשר עלול לסכן את כשירותו האווירית, וכן מבוקש להגדיר "כללי כושר אווירי", וזאת על-דרך של הפנייה להגדרתם בתקנות התיעוד;
מבוקש להגדיר "כלי טיס גדול". קיימים כלי טיס בעלי מאפיינים שונים וממילא קיימים מכוני בדק המתאימים למאפיינים אלה, כאשר הכללים החלים על סוגי המכונים השונים נגזרים ממאפייני כלי הטיס בהם מבצעים את פעולות הבדק. אחת ההבחנות בין מכוני הבדק השונים, היא בין כלי הטיס המטופלים בהם בהתאם לגודלם, כאשר הגודל נותן ביטוי, בין היתר, למספר ולמורכבות המערכות המותקנות בהם. לפיכך, מבוקש להגדיר לעניין התקנות מה הוא "כלי טיס גדול", שיטופל, כפי שיפורט להלן, במכון המיועד לכלי טיס גדולים. ההגדרה מביאה בחשבון את המסה המירבית המורשית להמראה של אותו כלי טיס.
מבוקש להגדיר "כלי טיס קטן", שהוא למעשה כלי טיס שאינו גדול.
מבוקש להגדיר "כשירות אווירית". מושג זה, המקביל למונח הלועזי Airworthiness, הינו המושג בו משתמשים בכדי לקבוע את התאמתו של פריט תעופתי להפעלה בטוחה, על פי כללי התכן שלפיהם הוא תוּכן, נוסה, נבדק ואושר. ההגדרה מבוססת על ההגדרה הקיימת ב- FAR 3, וכן על ההסבר וההגדרה הקיימים בעלון מידע (Advisory Circular) מספר 43-18 שהוציא ה- FAA.
מבוקש להגדיר "מידע תחזוקתי". ההגדרה מכוונת למידע המפורט בתקנה 28, שהוא המידע הטכני שעל פיו מבוצעות פעולות הבדק. מידע זה מבוסס, בראש ובראשונה, על הוראות המתכן ויצרן הפריט, על הוראות מדינת הרישום של כלי הטיס, ועל הוראות מפעיל כלי הטיס.
מבוקש להגדיר "מכון בדק גדול" וכן "מכון בדק קטן". ההגדרות מכוונות להגדיר את מכוני הבדק השונים לפי ההרשאות לביצוע פעולת בדק שיש להם, תוך התמקדות בקיום הרשאות מסוימות לביצוע פעולות בדק גם בכלי טיס גדולים. זאת על-בסיס הקביעות בתקנות לפיהן מתקיים הבדל מהותי בין מכון בדק שאינו משרת כלי טיס גדולים לבין מכון בדק המשרת כלי טיס גדולים (בין שהוא משרת כלי טיס גדולים בלבד ובין שהוא משרת גם כלי טיס גדולים), בכל הנוגע לדרישות בהן על מכון הבדק לעמוד.
מבוקש להגדיר "ממונה על התחזוקה". הממונה על התחזוקה במכון הבדק נושא באחריות לשורה של מטלות בהיבט המקצועי של פעילות מכון הבדק, והוא נמנה על בעלי התפקיד של בעל הרישיון למנות (ראו תקנה 18(א)(2)). הואיל וביחס לבעל תפקיד זה קיימים הסדרים מיוחדים במסגרת התקנות, מבוקש להגדירו.
מבוקש להגדיר "מנהל מכון בדק". ההגדרה מכוונת למונח הלועזיAccountable Manager, שהוא בעל תפקיד שבעל הרישיון חייב למנות מטעמו, לפי תקנה 18(א)(1), אשר מוסמך מטעם בעל הרישיון למלא תפקידים מסוימים והנושא באחריות הכוללת מטעמו לביצוע הפעולות לפי הרישיון. כמו כן קובעות התקנות כי ישנן פעולות מסוימות שרק מנהל מכון הבדק יכול לעשותן, כפי שיפורט להלן.
מבוקש להגדיר "עובדי מכון בדק". מבוקש להגדיר את קבוצת כל מי שממלא תפקיד במכון הבדק מטעם בעל הרישיון, בין שהוא "עובד" (ומתקיימים יחסי עובד מעביד) ובין שהוא מועסק מטעמו של מכון הבדק בחוזה לקבלת שירותים או בדרך אחרת. זאת כדי להבטיח כי חובות בעל הרישיון כלפי עובדי מכון הבדק (כגון הדרכה, הפצת נהלי עבודה מעודכנים, הפצת מידע תחזוקתי מעודכן וכיו"ב) חלות כלפי כל הפועלים מטעמו, תהא צורת העסקתם אשר תהא (לרבות כאלה המועסקים במסגרת גורם חוץ, כפי שיפורט להלן).
מבוקש להגדיר "פ.א.ר.". מספר הגדרות מבין אלה המוצעות מפנות, בכמה עניינים, להוראות מפורטות הקבועות בעניינים אלה בתקינת התעופה האזרחית הפדראלית בארצות-הברית (המכונה "פ.א.ר." (Federal Aviation Regulations)) במטרה "לשאוב" אותן למסגרת התקנות הישראליות. מבוקש לקבוע כי תקנות אלה, שאינן פרי חקיקה ישראלית, יעמדו לעיון הציבור במשרדי רשות התעופה האזרחית, וזאת על-מנת שהציבור יוכל ללמוד אותן במסגרת לימוד התקנות וליישמן.
מבוקש להגדיר "פעולת אחזקה". ההגדרה מפרטת את ההגדרה ל"פעולת בדק", כפי שהיא בהצעת חוק הטיס, התש"ע-2010, וממעטת ממנה פעולה מסוג "שינוי" וכן פעולה מסוג "תחזוקה קלה", כהגדרתה בתקנה 125 לתקנות ההפעלה. הטעם לכך הוא שהתקנות המוצעות מבחינות בין "פעולת בדק" (הכוללת שינוי), אותה ניתן לבצע רק במכון בדק בעל רישיון והגדר מתאימים, לבין "פעולת אחזקה" (שאיננה כוללת שינוי) אותה ניתן לבצע, בהסדרים ובתנאים מסוימים כפי שיפורטו להלן, גם בקו הטיסה, מחוץ למכון בדק.
מבוקש להגדיר "פריט". ההגדרה כוללת את כל נשואי פעולת הבדק והם: כלי טיס, גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, ציוד תעופתי, בשלמותם או כל חלק מהם.
מבוקש להגדיר "ציוד מכון הבדק". התקנות מציבות, במקומות שונים, דרישות מסוימות לעניין "ציוד מכון הבדק". לפיכך, מבוקש להגדיר את המונח וזאת בדרך של הפנייה לתקנה 26 לתקנות, המפרטת מה נכלל בגדר "ציוד מכון הבדק" ומה הן הדרישות וההסדרים הנכונים לעניינו.
מבוקש להגדיר "רישיון". ההגדרה מכוונת לרישיון למכון בדק שהתקנות עוסקות בנתינתו, זאת בצד רישיונות אחרים מהתחום התעופתי המוזכרים בתקנות (למשל, "רישיון הפעלה אווירית").
מבוקש להגדיר "רישיון טכנאי לבדק כלי טיס". ההגדרה מכוונת לרישיון שניתן לפי הפרק הראשון לחלק ה' לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - תקנות הרישיונות), שמכוחו מוסמך בעליו לאשר פריטים ככשירים לטיסה, לאחר שבוצעו בהם פעולות בדק, ולהוציא תעודת אחזקה ושחרור.
מבוקש להגדיר "רשימת היכולת". ההגדרה מפנה לתקנה 16 המוצעת, העוסקת ב"רשימת היכולת" של מכון הבדק, שהיא למעשה רשימה מסוימת למכון בדק מסוים, בה מפורטים, בין היתר, הפריטים בהם הוא מורשה לבצע פעולות בדק ופעולות הבדק אותן הוא מורשה לבצע בכל פריט. ההגדרה הולמת את הגדרת "Capability List" המקובלת בתקינת התעופה הבינלאומית.
מבוקש להגדיר "שינוי". "שינוי" הינו ביצוע פעולת בדק בפריט שיש בה בכדי לשנות ממאפייניו כפי שהוגדרו בתכן הסוג שלו. מטבע הדברים, פעולה זו היא בעלת משמעות לעניין מאפייני הפריט עצמו ואף מאפייני כלי הטיס בו הוא מורכב, ועל כן זוכה להתייחסות מיוחדת בתקנות, בהקשרים הנכונים לעניין. ההגדרה היא על דרך הפנייה לפרק הרביעי לתקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977 (להלן - תקנות התיעוד), העוסק ב"שינויים בתעודת סוג". המונח "שינוי" הולם את המונחים "Alteration" או "Change" המקובלים בתקינת התעופה הבינלאומית.
מבוקש להגדיר "שינוי גדול". ההגדרה מכוונת לשינוי שיש לו השפעה משמעותית על משקל, איזון, חוזק, אמינות ומאפייני התפעול או על אפיונים המשפיעים על כושרו האווירי של נשוא השינוי. ההגדרה נעשית על-דרך של הפנייה לפרק הרביעי לתקנות התיעוד שכותרתו: "שינויים בתעודת סוג" ולתקנת הפ.א.ר. הנכונה לעניין. רשימת השינויים הגדולים מפורטת בנספח A לחלק 43 לפ.א.ר., כמפורט בהגדרה המוצעת. ההגדרה הולמת את המונח "Major Alteration", המקובל בתקינת התעופה הבינלאומית.
מבוקש להגדיר "תחזוקת קו". ההגדרה מכוונת לתחזוקה המבוצעת "בקו הטיסה" - על כלי הטיס עצמו, בעודו בשדה תעופה ממנו הוא מופעל (כלומר, לא בבתי המלאכה ובמוסכים של מכון הבדק). הואיל ותחזוקת הקו אינה מבוצעת במכון הבדק עצמו קיימות הוראות מיוחדות שהן תנאי לביצועה, כמפורט בתקנות. ההגדרה עצמה מצמצמת את הפעולות שניתן לבצע במסגרת תחזוקת קו, ומגבילה אותן ל"פעולות אחזקה", להבדיל מ"פעולות בדק". אף פעולות אחזקה ניתנות לביצוע כ"תחזוקת קו" רק בהתקיים התנאים שבהגדרה עצמה. ההגדרה הולמת את המונח "Line Maintenance" המקובל בתקינת התעופה הבינלאומית (ההגדרה מבוססת על הגדרת Line Maintenance ב- AMC 145.A.10 של EASA ועל ההרשאות הניתנות לטכנאי לבדק כלי טיס המורשה לבצע תחזוקת קו כמפורט ב- GM 66.A.20(a))).
מבוקש להגדיר "תיקון". "תיקון" הוא מהפעולות הבסיסיות שנערכות במהלך תחזוקה של פריט, וייעודו הוא להחזיר את הפריט למצבו הבסיסי במושגי כושר אווירי. ההגדרה מבוססת על ההגדרה הקיימת למונח "Repair" בחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה.
מבוקש להגדיר "תיקון גדול", ששונה מתיקון "רגיל" בהיקפו ובמידע התחזוקתי הנכון לו. רשימת התיקונים הגדולים מפורטת בנספח A לחלק 43 לפ.א.ר., כמפורט בהגדרה המוצעת. ההגדרה הולמת את המונח "Major Repair", המקובל בתקינת התעופה הבינלאומית.
מבוקש להגדיר "תעודת אחזקה ושחרור". תעודה זו הינה מסמך חיוני בתהליך החזרתו של פריט לכשירות אווירית לאחר ביצוע פעולת בדק עליו. מתקיימים מספר תנאים ודרישות לגבי המועד והתנאים בהם ניתן לחתום על תעודה כאמור, הן מבחינת עיתוי החתימה והן מבחינת המורשים לחתום, כמפורט בתקנה 37 אליה מפנה ההגדרה. ההגדרה מבוססת על הגדרת Maintenance Release הקיימת בחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה.
מבוקש להגדיר "תקנות ההפעלה", "תקנות הרישיונות" ו- "תקנות התיעוד", וזאת נוכח העובדה כי במקומות שונים בתקנות המוצעות נעשית הפנייה לתקנות אלה.
פרק ב' מבוקש לקבוע פרק ב' שכותרתו: "רישיון מכון בדק", ובו תקנות 2-13. בפרק זה מרוכזות כלל ההוראות הנוגעות להליך רישוי מכון בדק, ולרישיון מכון הבדק, ובהן: חובת הרישיון; בקשה לרישיון; סירוב לתת רישיון, הגדר או לאשר פריט ברשימת היכולת; תכולת הרישיון; תוקף הרישיון; הצגת הרישיון; הגבלות על העברת רישיון; בקשה להגדר נוסף או לשינוי בהגדר; שינויים במכון הבדק; הגדרי מכון הבדק; הגדר מוגבל; זכויות בעל הרישיון.
תקנה 2 תקנה 2 כותרתה: "חובת רישיון".
מבוקש ליתן ביטוי לעיקרון, הנגזר מסימן ד' לפרק ב' להצעת חוק הטיס, התש"ע-2010, לפיו לא יפעיל אדם מכון בדק אלא על-פי רישיון שניתן לו לפי התקנות ובהתאם לתנאיו, להגדריו ולרשימת היכולת שבו.
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.2 ל- MCAR.
תקנה 3 תקנה 3 כותרתה: "בקשה לרישיון".
מבוקש לקבוע כי בקשה לרישיון למכון בדק תוגש למנהל בכתב.
כן מבוקש להסמיך את המנהל להורות על האופן והצורה שבה תוגש הבקשה (לרבות האפשרות להורות על צורה מוגדרת של טפסים, מתן האפשרות בעתיד גם להגשה מקוונת ועוד).
עוד מבוקש לקבוע את הפרטים שיש חובה שימולאו בבקשה, ואשר הכרחיים לשקילתה לגופה.
מבקש הרישיון יידרש לפרט בבקשה את השם שמגיש הבקשה מבקש להפעיל תחתיו את מכון הבדק; את האתרים בהם יבוצעו פעולות הבדק לפי הרישיון (שכן מגוון פעולות הבדק יכול שיחייב פעולה של אותו מכון בדק ביותר מאתר מוגדר אחד); את ההגדרים ורשימת היכולת המבוקשים (כפי פירוטם בתקנות); פרטים בדבר המספר המשוער של העובדים שיועסקו ופירוט שטחי התמחותם (כדי ליתן תשתית למנהל לעמוד על מידת המוכנות של מבקש הרישיון, כיוון הפעילות המבוקש ועוד, אף כי ברור כי בשלב מוקדם כזה, בו טרם ניתן רישיון ופעילות המכון טרם החלה, אין מבקש הרישיון יכול להתחייב לגבי המספר המדויק של העובדים או ההיקף המדויק של הפעילות לגביה מתבקש הרישיון); קובץ נהלי מכון הבדק (כמשמעותו ולפי תכניו, כמפורט בתקנות); רשימת רישיונות והגדרים לשמש כמכון בדק שניתנו לו על-ידי מדינות חוץ (מידע היכול לתמוך בבקשתו לקבל רישיון למכון בדק בישראל). עוד נדרש מבקש הרישיון לציין בבקשה את שמו ומענו, ואם הוא תאגיד - לצרף את מסמכי ההתאגדות הנכונים לעניין; (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש כי בקשה כאמור תיחתם בידי מי שמיועד להתמנות כמנהל מכון הבדק לפי התקנות (תקנת משנה (ב)).
כן מבוקש להסמיך את המנהל לדרוש ממבקש רישיון, שהגיש לו בקשה, כל מידע נוסף הדרוש לו, להנחת דעתו, לתמוך בבקשת מבקש הרישיון או לבססה, וזאת בשלל נושאים כמפורט בתקנה, שעיקרם שכנוע המנהל כי מבקש הרישיון יקיים את החובות המוטלות עליו לפי התקנות (תקנת משנה (ג)).
יצוין כי בפועל, כמקובל בעולם, הליך הרישוי של מכון בדק מחולק לחמישה שלבים: (1) שלב "טרום בקשה" (pre-application), שבו המעוניין להפעיל מכון בדק נפגש עם אנשי רשות התעופה האזרחית הנכונים לעניין, ומקבל הסברים וחומר כתוב לגבי המסגרת החוקית החלה על מכון בדק; (2) שלב הבקשה הפורמאלית, בו מבקש הרישיון מגיש את הבקשה עם כל המסמכים הנלווים אליה, באמצעותם הוא מוכיח את עמידתו בחובות שיחולו עליו כבעל רישיון, ובכלל זה קובץ נהלי מכון הבדק; (3) שלב בדיקת הבקשה והמסמכים שהוגשו על-ידי רשות התעופה האזרחית הנכונה לעניין; (4) שלב הבדיקה הפיזית של המכון, מבנים, מתקנים , ציוד, מידע תחזוקתי וכיו"ב, לצורך בדיקה האם המבקש יעמוד בחובות שיחולו עליו בעניינים אלה לפי התקנות ; (5) שלב מתן הרישיון.
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.5 ל- MCAR.
תקנה 4 תקנה 4 כותרתה: "מתן רישיון או הגדר".
מבוקש להסמיך את המנהל ליתן רישיון או הגדר, שהוא חלק מהרישיון, אם לפי שיקול דעתו מבקש הדבר ערוך לו לפי התקנות.
כן מבוקש להסמיך את המנהל להתנות מתן רישיון או הגדר בביצוע תיקונים או שינויים עליהם יורה בקובץ נהלי מכון הבדק, שהוא למעשה מסמך היסוד של מכון הבדק, המגלם חלק ניכר מההוראות הנכונות לפעולתו, ואשר צריך להיות מצורף לבקשת הרישיון כחלק ממנה (ראו תקנה (3) המוצעת לעיל).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.6 ל- MCAR.
תקנה 5 תקנה 5 כותרתה: "מבנה הרישיון ופרטיו".
מבוקש לקבוע את מבנה ותכולת רישיון מכון הבדק, במטרה ליצור אחידות ובהירות לגביהם.
מבוקש לקבוע כי בעמוד הראשון של הרישיון תפורט שורה של פריטי יסוד שצריכים להיות גלויים על פני הרישיון ונגישים לכל דורש, כמפורט בתקנה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את הפרטים שיפורטו ביתר עמודי הרישיון, כמפורט בתקנה (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.7.1.1 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.2.1.3 ל- MCAR.
תקנה 6 תקנה 6 כותרתה: "תוקף הרישיון".
מבוקש לקבוע הוראות שונות לעניין תוקף הרישיון, חידוש רישיון והחזרת רישיון שפקע, בוטל או הותלה למנהל.
מבוקש לקבוע כי למנהל נתון שיקול דעת לקבוע את תקופת תוקפו של רישיון ובלבד שזו לא תעלה על תקופה של שנתיים, וזאת כדי להבטיח כי בצד הפיקוח השוטף על פעילות מכון הבדק יהיו גם מועדים פורמאליים בהם יידרש בעל הרישיון לחדש את הליכי הרישוי (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון המבקש כי תוקף רישיונו יחודש, יגיש בקשה בכתב לחידוש הרישיון למנהל, באופן ובצורה עליהם הורה המנהל, וזאת לפחות 90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון. בעל רישיון שלא יעשה כן יידרש להתחיל את כל הליכי הרישוי מתחילתם (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את השיקולים שינחו את המנהל בשוקלו האם להיענות לבקשת חידוש רישיון אם לאו. המנהל רשאי לחדש רישיון לפי בקשה כאמור אם מצא כי בעל הרישיון לא הפר הוראה מהוראות התקנות ואם בדק ומצא לשביעות רצונו כי הוראות התקנות מתקיימות בבעל הרישיון המבקש את חידושו (תקנת משנה (ג)).
כן מבוקש לקבוע כי אם פקע הרישיון חובה על בעל הרישיון להחזירו למנהל בתוך 10 ימים מהיום שבו פקע (תום תקופת התוקף או ידיעתו בדבר התלייתו או ביטולו) (תקנת משנה (ד)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.7 ל- MCAR.
תקנה 7 תקנה 7 כותרתה: "הצגת הרישיון".
מבוקש להטיל על בעל הרישיון את החובה להציג את הרישיון ואת הגדריו במקום נראה לעין במכון הבדק ובאופן שמאפשר את עיון הציבור בהם, וזאת כדי להבטיח כי הציבור החפץ לדעת את היקף תחולת הרישיון והפעולות שבעל הרישיון מותר בהן – יוכל לעשות כן בנקל.
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.2 ל- MCAR.
תקנה 8 תקנה 8 כותרתה: " הגבלות על העברת רישיון"
תקנה זו עיסוקה בשינוי בעלות במכון הבדק. מבוקש לקבוע את אי-העבירות של רישיון מכון הבדק (וממילא אף את ההגבלה על העברת הבעלות בו) ואת הצורך באישור המנהל לכל העברה שלו. עיקר הטעם לקביעה זו נעוץ בכך שרישיון מכון הבדק ניתן לפי תנאים מוגדרים ולקבוצת אנשים בעלי מאפיינים מוגדרים, שעל בסיסם ניתן הרישיון. במובן זה, הרישיון הוא "אישי" ואינו ניתן, ככלל, להפרדה מהנסיבות בהן ניתן. העברתו ניתנת, באישור המנהל לאחר שנחה דעתו כי ההעברה אינה פוגעת באיכות ובטיחות השירותים שנותן מכון הבדק, והיא זוכה לתיעוד מפורט במסמכי הרישוי של המכון.
מבוקש לקבוע את הכלל לפיו רישיון מכון הבדק אינו ניתן להעברה לאחר וכי מכון בדק אינו ניתן להפעלה לפי רישיון שהועבר, אלא לפי היתר שניתן לכך על-ידי המנהל בכתב, מראש (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש להסמיך את המנהל לאשר העברה והפעלה כאמור אם נוכח כי אין בהעברה ובהפעלה בכדי לפגוע בהתקיימות התקנות במכון ובהפעלתו, וכי אף לאחר ההעברה יעמוד המכון בכל הוראות התקנות. המנהל מוסמך להתנות את ההעברה או את ההפעלה (או את שתיהן) בתנאים, ואם אישר המנהל את העברת הרישיון אזי עליו ליתן לו מספר חדש, שכן רואים בהעברת הבעלות במכון כאילו פתח המכון את דלתותיו מחדש (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי אם התיר המנהל העברה של הרישיון, יעניק למכון הבדק הנעבר רישיון מתאים ובו הפרטים הנכונים להפעלתו, כפועל יוצא מהשינויים המתחייבים בבעלות ובמאפייניה. בעקבות ההעברה של הרישיון יינתן לרישיון המתאים מספר חדש, שונה מזה שהיה לו טרם ההעברה, וזאת כדי ליצור שונות של מסמכי הרישוי כפועל יוצא משתי תקופות ההפעלה הנפרדות (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע כי אדם לא יפעיל מכון בדק לפי רישיון שהועבר אלא לאחר שקיבלו לידיו, וזאת לאור החשיבות שישנה לרישיון, לפרטים שבו ולהצגתו ונגישותו לציבור מקבלי השירות ממכון הבדק (תקנת משנה (ד)).
כן מבוקש לקבוע כי כאשר הבעלות במכון הבדק מסורה לתאגיד, אזי אין להעביר את השליטה בתאגיד אלא באישור המנהל, בכתב מראש, וזאת מהטעמים המנויים לעיל. העברה שלא ניתן לה אישור כאמור תביא לבטלות הרישיון (תקנת משנה (ה)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.9 ל- MCAR.
תקנה 9 תקנה 9 כותרתה: "בקשה לקבלת הגדר נוסף או לשינוי בהגדר".
מבוקש לקבוע הסדר לעניין בקשות לשינוי או להוספת הגדר ברישיון, שהן למעשה בקשות לשינוי הרישיון עצמו.
מבוקש כי בקשה לעניין שינוי או הוספת הגדר תוגש בכתב באופן ובצורה עליהן הורה המנהל, בצירוף פרטים כמפורט בתקנה 3, בשינויים המתחייבים. משמע, לבקשה כאמור יש לצרף את כל הנגזרות האירגוניות מההיענות לה, דוגמת שינויים מתחייבים בקובץ נהלי מכון הבדק. בקשה כאמור תיחתם בידי מנהל מכון הבדק (תקנת משנה (א)).
כן מבוקש כי אם בקשה אושרה יתוקן הרישיון בהתאם, וזאת במטרה להבטיח את הזהות בין מצב הדברים המתואר ברישיון לבין הפעולות אותן מותר מכון הבדק בביצוע בפועל. כפועל יוצא מכך, כל תיקון שאושר על-ידי המנהל לא ייכנס לתוקפו ולא ניתן יהיה לבצע פעולות מכוחו, אלא לאחר תיקון הרישיון בפועל (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת על סעיפים 6.2.1.5(b) ו- 6.2.1.9 ל- MCAR.
תקנה 10 תקנה 10 כותרתה: "שינויים במכון הבדק".
מבוקש לקבוע את ההסדרים שיחולו על שינויים שונים במכון הבדק או בפעילותו, והכל ביחס למצב המוצא בו הוא היה בעת מתן הרישיון. ככלל, רישיון ניתן למכון בדק בהתאם למצב הדברים בו בעת מתן הרישיון, לאחר שמצב דברים זה נבדק על-ידי המנהל (ככלל, מפקחים מטעמו) ונמצא מתאים לדרישות התקנות (בין היתר על-בסיס קובץ נהלי מכון הבדק שאושר עם מתן הרישיון). הואיל ומצב דברים זה הוא נקודת המוצא למתן הרישיון, הרי שכל שינוי בו מקרין, במישרין או בעקיפין על הבסיס ששימש למתן הרישיון לכתחילה. מצד שני, מוכר הצורך בשינויים במכון הבדק לאורך זמן. מכאן הצורך בעיגון ובמיסוד בתקנות של שינויים במכון הבדק או במאפייני פעילותו כפי שהם בשלב מתן הרישיון.
מבוקש לקבוע את הפעולות שאסור לבעל רישיון לבצע מבלי שקיבל את אישור המנהל לכך בכתב, מראש. הפעולות הטעונות הסכמה כאמור הן שינויים במבני מכון הבדק או במתקניו שיש להם השפעה על ההגדרים ורשימת היכולת של המכון (לרבות העברתם או הוספתם, ולמעט מבנים משניים, כדוגמת מבני שירותים או מבני הנהלה, לגביהם אין בעל הרישיון צריך לקבל אישור מוקדם מאת המנהל), הכנסת שינוי בשיטות בקרת איכות ואבטחת איכות, החלפת בעלי תפקיד מסוימים המוגדרים בתקנה וכל שינוי במכון הבדק העלול להשפיע, במישרין או בעקיפין, על ההגדרים שלו. השפעה על ההגדרים לעניין זה משמעותה, בין היתר, השפעה על אופן, אופי, מהות ואיכות ביצוע פעולות הבדק שמכוחם, כלומר כל שינוי שעלול לפגוע ברמת ביצוע העבודה כפי שבעל הרישיון התחייב לה כתנאי לקבלת הרישיון (למשל, גריעת מתקן שנועד לשמש לטיפול במנוע טורבינה במכון בדק שיש לו הגדר מנוע כלי טיס-סוג 3, כאשר אין למכון הבדק מתקן, ציוד או כלים מתאימים חלופיים לביצוע פעולות לפי הגדר זה) (תקנת משנה (א)).
כן מבוקש להסמיך את המנהל, במסגרת אישור ביצוע פעולות כאמור, לבצע שורה של פעולות שמתחייבות מכך, ובין היתר: להורות על תיקון רישיון מכון הבדק (למשל, במקרים בהם נגרם שינוי מתמשך ביכולות מכון הבדק ביחס להגדרתן ברישיון עצמו), להתנות את המשך ביצוע פעולות הבדק לפי הרישיון בתנאים או במגבלות שיש לקיים בתקופת ביצוע הפעולות שאושרו (למשל, במקרים בהם מחייב המשך פעילות מכון הבדק בתקופת הביניים שעד ביצוע הפעולות התאמות או שינויים באופן פעולת מכון הבדק) או אף להתלות את הרישיון (למשל, במקרים בהם עד השלמת ביצוע הפעולות מכון הבדק אינו יכול להמשיך לפעול). מטבע הדברים, ייתכנו מקרים בהם יידרש המנהל להפעיל כמה מסמכויותיו במקביל או במצטבר לאורך זמן, ביחס לפעילות מכון הבדק, כולה או מקצתה (למשל, להתלות חלק מהפעילות לתקופה מסוימת, להתנות חלק אחר ממנה בתנאים מקצועיים מוגדרים ולבסוף לתקן את רישיון מכון הבדק כך שיינתן ביטוי לשינויים שנגרמו לפעילות מכון הבדק בעקבות פעולות כאמור) (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.9 ל- MCAR.
תקנה 11 תקנה 11 כותרתה: "הגדרי מכון הבדק".
מבוקש לקבוע ברשימה מפורטת את סוגי ההגדרים שיכול מכון בדק לקבל במסגרת רישיונו. "הגדר" הינו הסיווג הבסיסי לפעולות הבדק שמכון הבדק יורשה לבצע, בהתאם לבקשתו ובהתאם ליכולותיו (כוח האדם, מידע תחזוקתי, מבנים, מתקנים וציוד העומדים לרשות בעל הרישיון).
מבוקש לקבוע 6 סוגי הגדרים (גוף כלי טיס, מנוע כלי טיס, מדחף, רוטור, אוויוניקה או רדיו, מכשיר ואבזר) עם חלוקת משנה בתוך ההגדרים. כל הגדר מייצג התמחות מיוחדת המחייבת היערכות שונה של מכון הבדק מבחינות שונות, לרבות: טכנאים לבדק כלי טיס בעלי הגדרים מתאימים, מבנים ומתקנים המתאימים לתהליכי העבודה ופעולות הבדק, מידע תחזוקתי מתאים, הכשרות שונות וכיו"ב (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי ברשימת היכולת ייכלל זיהוי של כל פריט ואופן זיהויו (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.10 ל- MCAR.
תקנה 12 תקנה 12 כותרתה: "הגדר מוגבל".
ההגדר הינו, כפי שצוין לעיל, סיווג בסיסי בלבד, ברמת הכללה גבוהה, של פעולות הבדק שמורשה בעל הרישיון לבצע. לצד זאת קיימים סיווגי משנה, ברמת הכללה שונה, לביצוע פעולות בדק בסוג מסוים של פריטים, או לסוג מסוים של פעולות בדק (לדוגמה "מורשה לתת שירותי בדק לציפוי כני נסע") או לביצוע עבודה הדורשת ציוד וידע מיוחדים, כגון בדיקות הרס.
מבוקש לכן לקבוע סמכות המנהל לקבוע ברישיון מכון בדק הגדר המוגבל לביצוע פעולות בדק מסוימות בלבד.
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.2.1.11 ל- MCAR.
תקנה 13 תקנה 13 כותרתה: "פעילות מכון הבדק".
פעילות מכון בדק טעונה, כאמור, רישיון. הרישיון מתיר לבעליו לבצע שורה של פעולות במסגרת תנאים המוגדרים בתקנות וברישיון עצמו.
מבוקש לקבוע את התנאים לביצוע פעולת בדק על-ידי בעל רישיון בכל הנוגע למימד מקום ביצוע הפעולה. תנאי היסוד הוא שביצוע פעולת הבדק הוא בשטח מכון הבדק, כפי שהוא מוגדר בקובץ נהלי מכון הבדק - זולת במקרים חריגים המוגדרים בתקנות (ובין היתר, פעולות חיוניות המוגבלות לנדרש להחזרת כלי הטיס לשמישות בלבד (קרי, ביצוע שינויים ואף תחזוקה שוטפת וצפויה במסגרת זו, אסור) ופעולות עבור מפעיל אווירי ישראלי בהפעלה מסחרית, ובלבד שהמנהל התיר לבעל הרישיון ביצוע פעולות כאמור) (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את התנאים בהם יהיה בעל רישיון רשאי לבצע פעולות בדק מחוץ לשטח מכון הבדק, כאמור, ולרבות: השוואת רמת ביצוע העבודה מחוץ למכון הבדק לזו המתקיימת במכון הבדק עצמו והקפדה על שימוש במבנים ובמתקנים מתאימים לביצוע פעולת הבדק), הימצאות כוח האדם, הציוד והמידע הנדרשים לביצוע פעולת הבדק במקום ביצועה וקיום התייחסות מפורטת בנהלי מכון הבדק לעבודה מחוץ לשטחו (תקנת משנה (ב)).
כן מבוקש לקבוע כי בעל רישיון יהיה רשאי ליתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט בו ביצע פעולת בדק מחוץ למכון הבדק לפי תקנה זו (תקנת משנה (ג)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.5.1.5 ל- MCAR.
פרק ג' מבוקש לקבוע פרק ג' שכותרתו: "קובץ נהלי מכון הבדק ורשימת היכולת", כדלקמן:
סימן א', שכותרתו "קובץ נהלי מכון הבדק ורשימת היכולת", המתייחס למסמכי היסוד שבעל הרישיון צריך לקיים ותכניהם, ובו תקנות 14-16, המתייחסות לקובץ נהלי מכון הבדק ולרשימת יכולת ותכניהם, בהתאמה;
סימן ב', שכותרתו "הנהלת מכון הבדק ועובדי מכון הבדק", המתייחס לצוות ולבעלי התפקידים במכון הבדק ולהתנהלותם, ובו תקנות 17-21, המתייחסות לצוות עובדי מכון הבדק, להנהלתו, לתנאי הכשירות הנדרשים מבעלי תפקיד מוגדרים, לרישומים שנדרש לנהל ביחס לבעלי תפקיד מוגדרים ולתכנית להדרכת עובדי מכון הבדק, בהתאמה;
סימן ג', שכותרתו " אבטחת איכות, בקרת איכות ומערכת ניהול בטיחות", המתייחס לפעולות יסוד שעל בעל הרישיון לקיים בצורה ממוסדת, ובו תקנות 22-24, המתייחסות למערכת אבטחת איכות, למערכת בקרת איכות ולמערכת ניהול בטיחות, בהתאמה;
סימן ד', שכותרתו "מבנים, מתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי", שהוא ליבת הוראות ההפעלה של מכון הבדק, ובו תקנות 25-31 המתייחסות למבנים ולמתקנים שצריכים לעמוד לרשות בעל הרישיון, לציוד מכון הבדק, לאפשרות ייצור חלפים לשימוש עצמי של מכון הבדק, למידע התחזוקתי שצריך לשמש את מכון הבדק, לעדכון המידע התחזוקתי האמור, למערכת כרטיסי העבודה שצריך לנהל במכון בדק ולרמת ביצוע העבודות, בהתאמה;
סימן ה', שכותרתו "הפעלת מכון הבדק", המתייחס להיבטים שונים של התפעול השוטף של מכון הבדק, ובו תקנות 32-37, המתייחסות לביצוע פעולות בדק בידי מכון חוץ וגורם חוץ, לשינויים ותיקונים הטעונים אישור המנהל, לניהול רישומים ושמירתם, להוראות נוספות לגבי רישומים, לתעודת אחזקה ושחרור, ולדיווח תקלות, בהתאמה.
פרק זה הוא ליבת התקנות ובו עיקר ההסדרים הנוגעים לפעילותו ולאחריותו היום-יומית של בעל הרישיון, כפי שיפורט להלן.
תקנה 14 תקנה 14 כותרתה: "קובץ נהלי מכון הבדק".
קובץ נהלי מכון הבדק (המכונה בלע"ז Maintenance Procedure Manual – MPM), הוא הקובץ המרכזי הכולל את כל נהלי תפעול מכון הבדק, שיטות העבודה שלו, שגרות הפעולה שלו, רשימת בעלי התפקידים, הנהלים השונים המחייבים את המכון בתחומי הפעילות השונים שלו ועוד.
מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון להכין ולהעמיד לשימוש עובדי מכון הבדק קובץ נהלי מכון הבדק, ובו נהלים המחייבים את מכון הבדק בפעילותו וכן את חובתו לפעול לפי קובץ זה. חיוניותו ויסודיותו של קובץ נהלי מכון הבדק מחייב את זמינותו לשימוש עובדי מכון הבדק, כך שהוא ישמשם לא רק להלכה כי אם גם למעשה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע הוראות לעניין העמדת הקובץ לחובת בעל הרישיון להעמיד את הקובץ לשימוש עובדי מכון הבדק ווידוא פעולתם לפיו (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון לא ישתמש בקובץ נהלי מכון הבדק אלא אם אושר על-ידי המנהל, וזאת בהמשך להוראות בתקנות המייחסות משקל וחשיבות רבים לקובץ נהלי מכון הבדק. קובץ נהלי מכון הבדק זוכה לאישור בשלב מתן הרישיון למכון הבדק. נוכח מרכזיותו של קובץ נהלי מכון הבדק וחשיבותו, לא די באישור זה אלא שנדרש מעין "אישור מתמשך" של הקובץ, וממילא של כל תיקון או שינוי בו. ממילא, אסור לבעל רישיון לעשות שימוש בקובץ נהלי מכון הבדק שלא אושר על-ידי המנהל, לרבות אישור של תיקון או שינוי בקובץ הנהלים. לפיכך מוסמך המנהל להתנות את אישורו בביצוע תיקונים שונים שנדרשים לפי שיקול דעתו בקובץ כדי שהוא יוכל לשמש לתכלית לשמה נועד (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע, במסגרת הבטחת נגישות ועדכניות הקובץ, כי הוא יוחזק באופן שיהיה שקל לעדכנו וכי דפיו יעידו על מידת עדכניותם, באמצעות ציון תאריך העדכון האחרון שלהם וכן את חובת בעל הרישיון לעדכן את הקובץ ולהפיץ את עדכוניו בקרב עובדי מכון הבדק (תקנות משנה (ד) ו- (ה), בהתאמה).
עוד מבוקש לקבוע בפירוט את רשימת התכנים המזערית שעל קובץ נהלי מכון הבדק להכיל (תקנת משנה (ו)).
עוד מבוקש לקבוע כללים ומגבלות שעל תכני קובץ נהלי מכון הבדק לקיים, לרבות לעניין התחשבות בביצועי אנוש בכל הקשור לשמירה על רמה גבוהה של בטיחות ועל רמה מקצועית ראויה, לעניין הלימת הוראות הדין בישראל, הרישיון, חלקים אחרים בקובץ נהלי מכון הבדק וכל הוראת מינהל, ולעניין הפנייה לתקנות או להוראות מינהל המתאימות (תקנת משנה (ז)).
עוד מבוקש לקבוע כי הקובץ יכיל הצהרה חתומה בידי מנהל מכון הבדק, ולפיה קובץ הנהלים עומד בדרישות התקנות במלואן וכי הוא יעודכן, בסמוך לכל עדכון או שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת (תקנת משנה (ח)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.7.2 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.5.1.1 ל- MCAR.
תקנה 15 תקנה 15 כותרתה: "סמכות המנהל להורות על תיקון".
מבוקש להסמיך את המנהל להורות לבעל הרישיון בכל עת לבצע תיקונים או שינויים בקובץ, ולקבוע את הדרך המינהלית בה על המנהל לפעול. הואיל ופעילות מכון הבדק היא פעילות מתמשכת ומורכבת, בסביבה משתנה, הרי שייתכנו מצבים בהם יידרש תיקון הקובץ כדי להתאימו לנסיבות הפעילות של מכון הבדק. לעיתים ייתכן ויהיה על המנהל ליזום ולחייב ביצוע תיקונים כאמור. לפיכך, מבוקש להסמיכו לעשות כן, ולמסד את תהליך ביצוע התיקון באופן כזה שייתן לבעל הרישיון הזדמנות מסודרת להביא את טענותיו לעניין (בדמות "מידע והערות") טרם יקבל את החלטתו הסופית בעניין, וייקבעו לוחות הזמנים המחייבים לעניין ביצוע תיקונים כאמור (תקנות משנה (א)-(ד)).
נוכח העובדה שייתכנו מקרים בהם נסיבות העניין יחייבו תיקון מיידי של הקובץ, בלא לאפשר קודם לכן מיצוי של כל מהלך הבאת המידע וההערות בפני המנהל, מבוקש להסמיך את המנהל להורות על הכנסת תיקונים או שינויים שיהיה על בעל הרישיון לבצע באופן מיידי, כאשר מהלך הבאת המידע וההערות על-ידי בעל הרישיון יושלם בהקדם האפשרי לאחר שהתיקונים או השינויים בוצעו. מדובר במקרה חריג של הפעלת סמכות המנהל, תוך דחיית שלב הבאת המידע וההערות והשלמת זכות הטיעון לעניין, ולכן מבוקש להתנות את הפעלת סמכות בקיום טעמים שיירשמו (תקנת משנה (ה)).
תקנה 16 תקנה 16 כותרתה: "רשימת היכולת".
רשימת היכולת (המכונה בלע"ז Capability List) היא הרשימה המפורטת של הפריטים בהם יכול בעל רישיון לבצע פעולות בדק וכן פירוט של פעולות הבדק אותן הוא יכול לבצע בכל פריט.
מבוקש לקבוע כי בעל רישיון לא יבצע פעולת בדק בפריט אלא אם כן הפריט מופיע ברשימת יכולת המקובלת על המנהל, ובהתאם למגבלות שצוינו בה.
עוד מבוקש לקבוע כי פריט לא יכלל ברשימת היכולת, לרבות בזו המוגשת לראשונה למנהל בשלבי בקשת הרישיון למכון הבדק, אלא אם מבקש הרישיון ביצע הערכה של יכולתו (בהיבטים המפורטים בסעיף) לביצוע פעולת הבדק והמנהל אישר את הכללת הפריט ברשימה. כן מבוקש לקבוע את ההוראות הנכונות לעניין אופן עריכת ההערכה והחתימה עליה (תקנות משנה (א), (ב) ו- (ה)).
עוד מבוקש לקבוע את האופן שבו יכול בעל רישיון לערוך תיקון ברשימת היכולת וביצוע פעולות בדק בפריטים לפי הרשימה המתוקנת בעצמו. לפי תקנה זו, תיקון רשימת היכולת אינו טעון אישור של המנהל מראש בכל מקרה, אלא שבתנאים מסוימים (קיום מערכת הערכה עצמית מאושרת על ידי המנהל, כמפורט בתקנה), ניתן לפעול לפי רשימת יכולת שתוקנה, אף אם לא אושרה מראש על ידי המנהל. עדיין, למנהל נשמרת הסמכות להורות על ביצוע פעולות שונות ברשימת היכולת (דוגמת תיקונה או עידכונה), אף אם הוחל כבר לפעול לפיה, וזאת לאחר שהוגשה לביקורתו. כך, בעל רישיון יכול לבצע פעולת בדק בפריט הכלול בתיקון לרשימת יכולת שהוגש לביקורת המנהל, אף אם התיקון טרם אושר, וזאת כל עוד לא הורה המנהל אחרת. הסדר זה מבהיר למעשה את המשמעות של היותו של התיקון כזה שהוא "מקובל" על המנהל, להבדיל מכזה ש"מאושר" על-ידו
ההבדל בין מסמכים הטעונים "אישור" (Approval) לבין כאלה שדי בכך שהם "מקובלים" (Accepted) שגור בעולם התוכן המקצועי-התעופתי, וזוכה לעיגון בתקנות אלה, כפי שעוד יפורט להלן (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון להכין ולהגיש למנהל רשימת יכולת ובה הפריטים לגביהם הוא מבקש לבצע פעולות בדק, פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע בכל פריט ובמקרים בהם אין הוא יכול לבצע פעולת בדק מסוימת בפריט במלואה, עליו לציין את מגבלות פעולת הבדק שהוא כן יכול לבצע (למשל, ביצוע שיפוץ מלא למנוע ללא יכולת הרצה במתקן הרצה ייעודי (כאשר ההרצה תבוצע בידי גורם חוץ)).
עוד מבוקש לקבוע במפורש כי רשימת היכולת, על תיקוניה, אינה יכולה לחרוג מההגדרים שניתנו למכון הבדק (תקנת משנה (ד)).
נוכח מורכבות ביצוע פעולות הבדק בפריטים, הדרישה היא כי בכל מכון בדק תהיה רשימה מפורטת וברורה של הפריטים לגביהם הוא מורשה לבצע פעולות בדק וכי ברשימה זו יצוין, ביחס לכל פריט, את פעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע בו, וזאת כדי ליצור בהירות בדבר היקף הפעילות המותר והמורשה למכון הבדק (תקנת משנה (ה)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.5.1.3 ל- MCAR.
פרק ד' מבוקש לקבוע פרק ד' שכותרתו: "הנהלת מכון הבדק ועובדי מכון הבדק".
פרק זה מקבץ לתוכו את ההוראות הנוגעות להיבטי כוח האדם הנכונים לעניין פעילות מכון הבדק.
תקנה 17 תקנה 17 כותרתה: "צוות עובדי מכון הבדק".
מבוקש לקבוע כי על בעל הרישיון האחריות להבטיח כי הצוות המשמש במכון הבדק יהלום, מבחינת מספר העובדים ומבחינת רמתם המקצועית הפורמאלית (קרי, מבחינת הרישיונות וההסמכות בהם הם מחזיקים) את פעולות הבדק שלגביהן ניתן הגדר, באופן שיבטיח את ביצוע פעולות הבדק לפי אמות המידה הנדרשות (תקנת משנה (א)).
כן מבוקש לקבוע כי על בעל הרישיון האחריות להבטיח כי הצוות המשמש במכון הבדק יהלום, מבחינת הידע והניסיון שיש לו (הכוונה לידע וניסיון מעשיים בתחום, כמפורט בתקנה), את פעולות הבדק שלגביהן ניתן הגדר, באופן שיבטיח את ביצוע פעולות הבדק לפי אמות המידה הנדרשות (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.4.1.4(d) ל- MCAR וכן על תקנה 145.B.10(3) לחלק 145 לתקנות התעופה של האיחוד האירופי.
תקנה 18 תקנה 18 כותרתה: "הנהלת מכון הבדק".
מבוקש לקבוע את רשימת בעלי התפקיד שיש חובה למנות במכון בדק, כאשר האחריות על מינוים מוטלת על בעל הרישיון. מדובר בארבעה בעלי תפקיד מכוננים למכון הבדק, ולפיכך חלות ביחס אליהם הוראות מיוחדות כפי שיפורט להלן.
הארבעה הם: מנהל מכון הבדק (המשמש למעשה כזרועו הארוכה של בעל הרישיון, לו נתונות סמכויות ועליו מוטלות חובות מכוח התקנות), ממונה על התחזוקה, ממונה אבטחת איכות, ממונה על תחזוקה וממונה בקרת איכות (תקנת משנה (א)).
לעניין הממונה על התחזוקה מבוקש לקבוע כי, שלא כביחס לבעלי התפקיד האחרים, ניתן למנות אף יותר מממונה אחד על התחזוקה, אם בעל הרישיון רוצה בכך בהינתן המבנה התפקודי של מכון הבדק. בצד הקביעה המפורשת כי מותר לבעל רישיון למנות יותר מממונה אחד על התחזוקה, מבוקש לקבוע במפורש כי אין במינוי מספר ממונים על התחזוקה כדי לגרוע מדרישות הכשירות, הכפיפות או האחריות של כל אחד ואחד מהם בעניינים עליהם הוא מופקד מטעם בעל הרישיון (תקנה 18(א)(2) סיפה).
כדי להבטיח את חלוקת האחריות בין הממונים על התחזוקה ולמנוע מצבים של פערים או "חורים" בשרשרת האחריות, מבוקש לקבוע, במקביל, בתקנה 14(ו)(9), את חובת בעל הרישיון לכלול בקובץ נהלי מכון הבדק התייחסות מפורטת לאחריות ולתפקיד של כל אחד ואחד מהממונים על התחזוקה, היה ובעל הרישיון מבקש למנות לתפקיד הממונה על התחזוקה במכון הבדק יותר מאדם אחד.
הסדר זה עוגן בתקנות כתוצאה משיח עם בעלי העניין מקרב הציבור, לאחר שנוסח התיקון המוצע פורסם להערות הציבור לראשונה.
עוד מבוקש לקבוע כי מינוי מנהל למכון הבדק, ממונה אבטחת איכות וממונה תחזוקה טעון אישור המנהל, בין שמדובר במינוי ראשון של בעל תפקיד כאמור ובין שמדובר בהחלפה של בעל תפקיד כאמור במשך פעילות מכון הבדק (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי במכון בדק קטן ניתן למנות לתפקיד ממונה בקרת איכות את ממונה אבטחת האיכות (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע כי במכון בדק גדול, יועסקו בעלי התפקידים המנויים בתקנה בלעדית, על ידי בעל הרישיון, במשרה מלאה, בתפקידיהם האמורים. במכון בדק קטן, קביעת היקף המשרה של בעלי התפקידים תהיה נתונה לסמכותו של המנהל, כאשר לעיתים, במכון בדק קטן המטפל במספר מצומצם של פריטים, ניתן יהיה למנות בעלי תפקידים במשרה חלקית (לדוגמא, כאשר מכון הבדק הינו "הזרוע התחזוקתית" של מפעיל אווירי "קטן"), אולם לעיתים קיימים מכוני בדק "קטנים", המטפלים במאות ובאלפי פריטים בשנה, ובאלה יידרשו בעלי תפקידים במשרה מלאה.
כן מבוקש לקבוע הוראות לעניין מצב דברים בו אותה ישות משפטית מחזיקה הן ברישיון הפעלה אווירית והן ברישיון מכון בדק.
הדין הישראלי אינו מונע מצב דברים כאמור, אולם יכולות להיות למצב דברים זה השלכות לעניין בטיחות הטיסה, שכן הוא עלול להוביל למצב דברים שבו אותו אדם ימונה לשני תפקידים כך שהוא ייקלע לניגוד עניינים בין תפקידו אצל בעל הרישיון להפעלה אווירית לבין תפקידו אצל בעל הרישיון למכון בדק. כך, למשל, למנהל על התחזוקה אצל המפעיל האווירי תפקידים ואחריות שונים מאלה של מנהל התחזוקה במכון הבדק. לממונה על התחזוקה האחריות העיקרית כלפי המפעיל האווירי לעניין תחזוקת כלי הטיס בעוד שמנהל התחזוקה במכון הבדק אחראי על פעילותו של מכון הבדק לפי התקנות, חוברת הנהלים שלו וכל דין. ממילא, האינטרסים של הממונה על התחזוקה, מצד אחד, ושל מנהל התחזוקה, מצד שני, אינם בהכרח זהים, ולעיתים אף סותרים, אם משום שתפקיד הראשון הוא לבקר את פעילות של האחרון ואם משום שאחריותו של הראשון כלפי המפעיל האווירי אינה עולה תמיד בקנה אחד עם אחריותו של האחרון כלפי מכון הבדק. כמו-כן, מדובר בתחומי מומחיות ואחריות שונים, שאף אם יש ביניהם חפיפה בהיבט המקצועי גרידא (שניהם צריכים להיות בעלי רישיון מתאימים), הרי שמבחינת מהות התפקיד והאחריות המתמשכת השונות קיימת ביניהם שונות המחייבת כי אנשים שונים ימלאו את התפקידים השונים.
עם זאת, השונות המקצועית והעניינית – אם לעניין האחריות ואם בכלל – אינה מתקיימת באותה עוצמה לעניין מנהל מכון הבדק והמנהל בעל האחריות הכוללת במפעיל האווירי, שלהם האחריות הכללית והכלכלית על פעילותו הכוללת של הגוף שבראשו הם עומדים, ומקום בו מדובר באותה יחידה משפטית-כלכלית, ההצדקה להפריד בין השניים חלשה יותר מאשר בעניין התחזוקה, כפי שפורט לעיל.
לפיכך, מבוקש לקבוע כי מנהל מכון הבדק יוכל גם לשמש כמנהל בעל אחריות כוללת אצל המפעיל האווירי (תקנת משנה (ה)(1)); עם זאת מבוקש לקבוע, לעניין מנהל התחזוקה של מכון הבדק, כי הוא לא יוכל להיות מועסק בכל צורה שהיא על-ידי בעל רישיון המפעיל האווירי, כדי למנוע את התממשות החששות מפני פגיעה במקצועיות של שני בעלי התפקידים השונים ומפני ניגוד עניינים בין שני בעלי התפקידים ובהשלמה מבוקש לקבוע כי הממונה על התחזוקה אצל המפעיל האווירי לא יועסק בכל תפקיד או משרה על-ידי מכון הבדק. עוד מבוקש לקבוע כי במצב דברים שבו מבקש מי שיש לו הן רישיון מפעיל אווירי והן רישיון מכון בדק להעסיק, אצל המפעיל האווירי, את מי שמונה להיות ממונה אבטחת איכות במכון הבדק, יותר לו לעשות כן על אף חובתו להעסיק את הממונה על אבטחת איכות באופן בלעדי ובמשרה מלאה במכון הבדק, וזאת לאור העובדה שמבחינה מהותית התפקיד והתיפקוד כממונה אבטחת איכות אינו מעמיד את ממלאו במצב של היעדר מקצועיות או ניגוד עניינים אם הוא משמש באותו התפקיד אצל שני בעלי הרישיונות, ובהינתן העובדה שאין חובה שיהיה ממונה אבטחת איכות אצל המפעיל האווירי ולמעשה העסקה כאמור היא לטובת בטיחות התעופה האזרחית, באפשרה למי שחפץ בכך להוסיף בעל תפקיד חשוב לשורות המפעיל האווירי, אף שאין חובה לעשות כן בדין.
יצוין כי אין בהסדר המיוחד המוצע לעיל בכדי לשלול מבעלי הרישיונות (הפעלה אווירית ומכון בדק) המבקשים כי, כי למרות מה שמתיר הדין, ישמשו בתפקידים השונים בשני בעלי הרישיונות אנשים שונים, במטרה להבטיח את התמקצעותם ואת ייחודם לתפקידים אותם הם ממלאים.
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.7.6.1 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.4.1.1 ל- MCAR.
תקנה 19 תקנה 19 כותרתה: "כשירות לביצוע תפקידים".
נוכח החשיבות במינוי בעלי תפקידים ראויים, כשירים ומתאימים, כמפורט בתקנה 18 לעיל ובעלי תפקידים אחרים במכון הבדק, מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות המזעריים הנדרשים מכל אחד ואחד מהם וכן על בעלי תפקיד נוספים במכון הבדק.
מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים מממונה על תחזוקה. על הממונה על התחזוקה להחזיק בעצמו רישיון טכנאי לבדק כלי טיס בו הגדר מתאים לביצוע פעולות הבדק אותן מורשה מכון הבדק לבצע (קרי, על ההגדרים שלו להתאים לביצוע כל אחת ואחת מפעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע), עליו להיות בעל ניסיון כמפורט בתקנה (בהבחנה בין מכון בדק גדול למכון בדק קטן) וכן עליו להכיר את הוראות קובץ נהלי מכון הבדק וכן את מערכי האחזקה הנכונים לגבי אותם פריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי תקנות ההפעלה. לעניין הניסיון הנדרש מממונה על תחזוקה: דרישות הניסיון מבוססות על דרישות הניסיון של ממונה על פיקוח איכות, כאמור בתקנות ההפעלה, לעניין מכון קטן כפי שנדרש בפרק ה- 12 (תקנה 249) ולעניין מכון גדול כפי שנדרש בפרק ה- 13 (תקנה 378). לעניין זה ניסיון כאמור יכול להצטבר הן במכון בדק, כמבקר, והן במסגרת עבודה כמבקר או כמפקח איכות תחזוקה אצל מפעיל אווירי מסחרי לפי תקנות ההפעלה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים מממונה על אבטחת איכות. הממונה על אבטחת איכות (Quality Assurance) הוא הסוקר הראשי, והוא אחראי על מערכת אבטחת האיכות של מכון הבדק, כפי שיפורט להלן. על הממונה על אבטחת איכות להחזיק בעצמו רישיון טכנאי לבדק כלי טיס בו הגדר מתאים לביצוע פעולות הבדק אותן מורשה מכון הבדק לבצע (קרי, על ההגדרים שלו להתאים לכל ביצוע כל אחת ואחת מפעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע) ובעל ניסיון כמפורט בתקנה או שיש לו תואר ראשון לפחות בתחום ההנדסה וכן בעל ניסיון בתחזוקת פריטים כמפורט בתקנה. עוד עליו להכיר את הוראות קובץ נהלי מכון הבדק, את מערכי האחזקה הנכונים לגבי אותם פריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי תקנות ההפעלה ואת דיני הטיס הנכונים לעניין, כמפורט בתקנה (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים מממונה על בקרת איכות. הממונה על בקרת איכות הוא למעשה המבקר הראשי של מכון הבדק, והוא בעל הסמכות המקצועית העליונה למתן תעודות אחזקה ושחרור לפריטים. לפיכך, על הממונה על בקרת איכות להחזיק בעצמו רישיון טכנאי לבדק כלי טיס בו הגדר מתאים לביצוע פעולות הבדק אותן מורשה מכון הבדק לבצע (קרי, על ההגדרים שלו להתאים לביצוע כל אחת ואחת מפעולות הבדק שמכון הבדק מורשה לבצע), עליו להיות בעל ניסיון כמפורט בתקנה (בהבחנה בין מכון בדק גדול למכון בדק קטן) וכן עליו להכיר את הוראות קובץ נהלי מכון הבדק וכן את מערכי האחזקה הנכונים לגבי אותם פריטים שבעל הרישיון הוא הגוף המוסמך לביצוע פעולות בדק לגביהם לפי תקנות ההפעלה. לעניין הניסיון הנדרש מממונה בקרת איכות: דרישות הניסיון מבוססות על דרישות הניסיון של ממונה על פיקוח איכות, כאמור בתקנות ההפעלה, לעניין מכון קטן כפי שנדרש בפרק ה- 12 (תקנה 249) ולעניין מכון גדול כפי שנדרש בפרק ה- 13 (תקנה 378). לעניין זה ניסיון כאמור יכול להצטבר הן במכון בדק, כמבקר, והן במסגרת עבודה כמבקר או כמפקח איכות תחזוקה אצל מפעיל אווירי מסחרי לפי תקנות ההפעלה (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים ממנהל עבודה או מבקר במכון בדק. אף שתפקידים אלה אינם נמנים על בעלי התפקידים שחובה שיימצאו בכל מכון בדק, הרי שבאותם מכוני בדק בהם ממנים בעלי תפקיד כאמור (לרוב בשל גודלם והיקף פעולתם של המכונים), על בעלי התפקיד לקיים תנאי כשירות אלה. לשם כך מבוקש גם להגדיר, לצורך התקנה, את מהות התפקיד של "מנהל עבודה", תוך דגש על כך שבעל הרישיון מפקיד את אותו העובד כמפקח על ביצוע פעולות הבדק (תקנת משנה (ד)).
עוד מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים מעובד מכון בדק המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור של פריט. נוכח החשיבות של תעודה האחזקה ושחרור והיותה החוליה האחרונה בתהליך פעולת הבדק, המאשרת את כשירותו של הפריט, הרי שמי שמוסמך לחתום עליה חייב לקיים דרישות מקצועיות מוגדרות. לפיכך, מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות ביחס לאותם עובדים אשר יוסמכו לחתום על תעודות כאמור, לרבות לעניין רישוי והגדרים מתאימים, קבלת הדרכה מתאימה והסמכה על-ידי ממונה בקרת האיכות (תקנת משנה (ה)).
עוד מבוקש לקבוע את תנאי הכשירות הנדרשים מכל מי שמבצע פעולות בדק בפריט. נדרש כי אדם כאמור יחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס עם הגדר מתאים או אדם העובד תחת משגיח, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להשגחה (תקנת משנה (ו)).
בהתאמה מבוקש לקבוע כי על אף האמור בתקנת משנה (ו), פעולות בדק מסוימות יבוצעו אך ורק על-ידי מי שמחזיק ברישיון טכנאי לבדק כלי טיס בעל הגדר מתאים לביצוע פעולת הבדק המסוימת (תקנת משנה (ז)).
תקנה זו מבוססת על הדרישות הקבועות בתקנות ההפעלה לגבי הניסיון הנדרש מבעלי תפקידים מוגדרים (תקנות 249 ו- 378 לתקנות ההפעלה), על האמור בתקנה 129 לתקנות ההפעלה לעניין האנשים הרשאים לבצע אחזקה וכן על סעיף 6.4.1.1 ל- MCAR.
תקנה 20 תקנה 20 כותרתה: "רישומים לגבי נושאי תפקידים אחראיים".
מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון להחזיק ולנהל רשימה מעודכנת של נושאי התפקידים האחראיים במכון הבדק, וכן את הפרטים שצריכים להיכלל ברשימה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון לנהל כרטסת אישית לכל עובד במכון הבדק, וכן את הפרטים שצריכים להיכלל בכרטסת ביחס לכל עובד (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את האירועים בגינם חובה לעדכן את הכרטסת (תקנת משנה (ג)).
כן מבוקש לקבוע כי לגבי מבקרים ולגבי מוסמכים להוציא תעודת אחזקה ושחרור תיערך רשימה נפרדת, הכוללת את מספר וסוג הרישיון, דוגמת חתימה וחותמת של כל אחד מהם וכן את רשימת ההרשאות שלהם, וזאת נוכח העובדה שלחתימות בעלי התפקידים הללו משמעות מסוימת לגבי מילוי תפקידם ופעילות מכון הבדק (נשיאה באחריות לאיכות פעולת הבדק או העדה על כשירותו של הפריט בו בוצעה פעולת הבדק) (תקנת משנה (ד)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.4.1.5 ל- MCAR.
תקנה 21 תקנה 21 כותרתה: "תוכנית להדרכת עובדי מכון הבדק".
מבוקש לקבוע כי בעל רישיון יכין תוכנית הדרכה שתבטיח את הרמה המקצועית ההולמת ואת ההתאמה לנהלי מכון הבדק של פעולות עובדי מכון הבדק (תקנת משנה (א)).
ההדרכה היא מאבני היסוד של פעילותו התקינה והבטוחה של מכון הבדק. לפיכך, מבוקש להסמיך את המנהל לאשר תוכנית הדרכה כאמור, לרבות התניית האישור בביצוע תיקונים או שינויים בתוכנית (תקנת משנה (ב))
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון לא יבצע הדרכה לעובדי מכון הבדק אלא בהתאם לתוכנית הדרכה שאושרה. התקנה מכוונת לאותן הדרכות הנחוצות למכון הבדק במסגרת פעילותו ככזה (וכמפורט בתקנה) (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע את רשימת ההדרכות ורשימת הנהלים שצריכים, לכל הפחות, להיכלל בתכנית ההדרכה של מכון הבדק (תקנת משנה (ד)).
עוד מבוקש לקבוע את היקף השעות ואת רשימת התכנים המזעריים של הדרכת ההיכרות עם מכון הבדק (תקנת משנה (ה)).
עוד מבוקש לקבוע את היקף השעות ואת רשימת התכנים המזעריים של ההדרכה הראשונית (תקנת משנה (ו)).
עוד מבוקש לקבוע את היקף השעות ואת רשימת התכנים המזעריים של ההדרכה התקופתית (תקנת משנה (ז)).
עוד מבוקש לקבוע את רשימת התכנים המזעריים של ההדרכה המיוחדת, שדגשיה הם תפקידים או פעולות במכון הבדק הדורשים מומחיות מיוחדת ואף הסמכה מיוחדת (תקנת משנה (ח)).
עוד מבוקש לקבוע את היקף השעות ואת רשימת התכנים המזעריים של הדרכת החומרים המסוכנים (תקנת משנה (ט)).
עוד מבוקש לקבוע הוראות לעניין הדרכה מתקנת, נסיבות נתינתה, עיתויה וכיוצא באלה (תקנת משנה (י)).
עוד מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון להכין נוהל ובו מנגנון לקביעת מועדי ההדרכה, פעולות ותפקידים הטעונים הדרכה מיוחדת ונסיבות בהן יש צורך בהדרכה מתקנת (תקנת משנה (יא)).
עוד מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון לעדכן את תוכנית ההדרכה לפי הצורך ולהגיש כל עידכון לאישור המנהל (תקנת משנה (יב)).
עוד מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון להעריך את כשירות עובדי מכון הבדק לביצוע פעולותיהם ותפקידיהם לאחר שהשלימו הדרכות כאמור לעיל, וכן את הדרכים בהן ניתן לבצע הערכה כזו (תקנת משנה (יג)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל הרישיון יתעד את ההדרכות שעובר עובד מכון הבדק לפי תכנית ההדרכה ואת הערכתן וישמור את התיעוד בכרטסת של העובד (תקנת משנה (יד)).
עוד מבוקש להסמיך את המנהל, אם מצא שתוכנית ההדרכה של מחזיק הרישיון אינה מספקת עמידה בדרישות התקנות והרישיון, להורות על שינויה. אם מצא המנהל להורות כאמור, יהיה על בעל הרישיון להעביר את תוכנית ההדרכה המתוקנת לאישורו של המנהל (תקנת משנה (טו)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.7.6.4 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיפים 6.4.1.2 ו- 6.4.1.6 ל- MCAR.
פרק ה' מבוקש לקבוע פרק ה' שכותרתו: "אבטחת איכות, בקרת איכות ומערכת ניהול בטיחות".
סימן זה מקבץ לתוכו את ההוראות הנוגעות למערכות אבטחת האיכות ובקרת האיכות במכון הבדק.
תקנה 22 תקנה 22 כותרתה: "מערכת אבטחת איכות".
מערכת אבטחת איכות היא מערכת הסיקורים של מכון הבדק, שתפקידה להבטיח כי מכון הבדק פועל באופן מתמיד לפי נהליו וההרשאות שניתנו לו. המערכת אמורה לזהות ולאתר פערים ובעיות, בתחום הניהולי ובתחום הבטיחותי, ולדווח עליהם להנהלת המכון ולעובדיו במטרה להביא לשיפור פעולת מכון הבדק בהקדם האפשרי.
מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון לקיים מערכת אבטחת איכות, באמצעותה יבוצעו סיקורים תקופתיים של פעילות מכון הבדק ושל נהלי מכון הבדק המרוכזים בקובץ נהלי מכון הבדק.הסיקורים יבוצעו על ידי סוקרים שיוכשרו לכך, כמפורט בתקנה. לאור החשיבות שיש למערכת אבטחת האיכות, עליה להיות מקובלת על המנהל (לעניין ה"מקובלות" - ראו בדברי ההסבר לעיל), כלומר המנהל צריך לאשר, גם אם בדיעבד, את תכולות ונהלי המערכת, וכל שינוי במערכת זו אמור להיות מובא לביקורת המנהל, אשר יוכל להנחות את בעל הרישיון לתקן את השינוי, אם מצא שהשינוי אינו עולה בקנה אחד עם הנדרש ממערכת זו (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את המערכות והנהלים שעל מערכת אבטחת האיכות במכון הבדק לכלול. כתקן מנחה למערכות אבטחת איכות בעולם, המומלץ גם על-ידי ה- MCAR, ניתן לציין את תקן איכות ISO 9000 (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון יעביר למנהל, לפי בקשתו, תוצאות סיקורים שנערכו כאמור (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון למכון בדק קטן יוכל לבצע סיקורים של מכון הבדק שלו באמצעות אחר, ובלבד שהוא עומד בהוראות התקנה (תקנת משנה (ד)).
כן מבוקש לקבוע את ההוראות הנכונות לעניין קבלת המערכת על-ידי המנהל (הגשתה לביקורת המנהל, יכולת בעל הרישיון לפעול לפיה כל עוד לא הורה המנהל אחרת ועוד) (תקנות משנה (ה) ו- (ו)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.7.4 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.2.1.12 ל- MCAR.
תקנה 23 תקנה 23 כותרתה: "מערכת בקרת איכות".
מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון לקיים מערכת בקרת איכות. על מערכת בקרת האיכות להבטיח שורה של דברים הנוגעים לתהליכי הביקורת, לרבות לעניין הידע העומד לרשות העוסקים בה, מיומנויותיהם, שיטות העבודה המשמשות אותם ועוד. על המערכת להיות מקובלת (Acceptable) על המנהל (לעניין ה"מקובלות" - ראו בדברי ההסבר לעיל) (תקנת משנה (א), (ג) ו- (ד)).
כן מבוקש לקבוע כי יש לכלול במערכת בקרת האיכות נוהל לעניין מינוי מבקרים למכון הבדק, וזאת כדי להביא להסדרה של נושא חשוב זה (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת במידה רבה על תקנה 21 לתקנות המכונים הקיימות וכן על סעיף 6.2.1.12(a) ל- MCAR.
תקנה 24 תקנה 24 כותרתה: "מערכת ניהול בטיחות".
מבוקש לקבוע כי כל מחזיק רישיון יקיים מערכת ניהול בטיחות (SMS – Safety Management System), כמפורט בתקנה, המקובלת על המנהל (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את רשימת הפעולות המזערית שיהיה על המערכת לבצע (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי המערכת תזהה ותגדיר בבהירות את תחומי האחריותיות על הבטיחות (תקנת משנה (ג)).
כן מבוקש לקבוע את ההוראות הנכונות לעניין קבלת המערכת על-ידי המנהל (הגשתה לביקורת המנהל, יכולת בעל הרישיון לפעול לפיה כל עוד לא הורה המנהל אחרת ועוד) (תקנות משנה (ד) ו- (ה)).
הוראות תקנה זו מבוססות על סעיף 8.7.3 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה, אשר נכנס לתוקף ב- 18/11/2010.
פרק ו'' מבוקש לקבוע פרק ו' שכותרתו: "מבנים, מתקנים, ציוד ומידע תחזוקתי".
סימן זה מקבץ לתוכו את ההוראות הנוגעות למבני מכון הבדק, המתקנים והציוד המשמשים אותו וכן המידע התחזוקתי המשמש אותו ופעולות מסוימות שהוא מורשה או נדרש לבצע.
תקנה 25 תקנה 25 כותרתה: "מבנים ומתקנים".
מבוקש לקבוע הרשימה המזערית של מבנים ומתקנים, על מאפייניהם, שצריכים לעמוד לרשותו של בעל רישיון. אלה צריכים לשמש גם להיבטים המעשיים של פעילות מכון הבדק וגם לאלה הניהוליים והארגוניים שלו. נוכח שפע הפעילויות שמכון הבדק יוכל לבצע במסגרת הרישיון הירידה לפרטים בעניינים אלה מוגבלת. לפיכך, הדגש הוא על המבנים והמתקנים העיקריים ועל מאפייניהם והתכליות שהם צריכים לשמש.
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.7.5 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.3.1.2 ל- MCAR.
תקנה 26 תקנה 26 כותרתה: "ציוד מכון הבדק".
מבוקש לקבוע את רשימת ציוד מכון הבדק שצריך לעמוד לרשותו של בעל הרישיון ואת מאפייניו. קיימת דרישה מפורשת לכך שציוד מכון הבדק יהיה, ככלל, בבעלותו ובשליטתו המלאים של בעל הרישיון, וזאת כדי להבטיח את מחויבות בעל הרישיון לשמירה מתמשכת על ציוד מכון הבדק, איכותו וכשירותו לפעולות הבדק לטובתן הוא מיועד. כן קיימת חובה של בעל הרישיון לבצע בדיקה תקופתית של ציוד מכון הבדק, לבדיקת התאמתו לביצוע יעיל של פעולות הבדק אותן מורשה מכון הבדק לבצע (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש להסמיך את המנהל לאשר לבעל רישיון כי חלק מציוד מכון הבדק לא יהיה בבעלותו או בשליטתו המלאים, ובלבד שמתקיימות הוראות התקנה, ובהן הדרישה כי הציוד כאמור יהיה נתון, במשך כל תקופת השימוש בו לפי הסכם ההשאלה או ההשכרה הנכון לעניין, לשליטתו המלאה של בעל הרישיון, וזאת כדי להבטיח, כפי שצוין לעיל, את זמינות ציוד מכון הבדק לביצוע פעולות הבדק לשמן נועד (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי ציוד מכון הבדק יהיה מתאים לפריטים בהם מבוצעות פעולות הבדק. התאמה זו נובעת מהמלצת יצרן הפריט בו מבוצעת פעולת הבדק או מקבלת המנהל כי נעשה שימוש בציוד שווה ערך לזה שמומלץ על-ידי יצרן הפריט (תקנת משנה (ג)).
כן מבוקש לקבוע הוראות מיוחדות לעניין ציוד המשמש ל-"קבלת מוצר" או לקביעת ממצאים לגבי כשירותו לטיסה של פריט, וזאת נוכח החשיבות המיוחדת שיש לשלבים אלה בתהליך פעולת הבדק. הוראות אלה עוסקות בעיקר בבדיקת, כיול ותחזוקת ציוד הבדק הנכון לעניין (תקנת משנה (ד)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.3.1.3 ל- MCAR.
תקנה 27 תקנה 27 כותרתה: "ייצור חלפים לשימוש עצמי".
ככלל, על חלפים המשמשים את מכון הבדק במסגרת ביצוע פעולות בדק להיות חלפים מקוריים שיועדו על-ידי יצרן הפריט לשימוש זה. הדבר נועד להבטיח התאמה בין מצבו של הפריט, בעיקר במונחי כשירות לטיסה, לפי פעולת הבדק ולאחריה, ולמנוע מצב בו בשל שימוש בחלפים לא מתאימים נפגעת כשירותו של הפריט לטיסה בעקבות פעולת הבדק. לפיכך, תקנות הטיס (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977, דורשות כי יצרן של חלקים תעופתיים יקבל תעודת ייצור מאת המנהל. ייצור חלפים על-ידי מכון הבדק, שאינו מחזיק בתעודת ייצור כאמור, לשימוש בפריט במסגרת ביצוע פעולת הבדק הוא חריג, ובו מבקשת התקנה המוצעת לעסוק.
מבוקש לקבוע את האיסור הכללי על בעל רישיון לייצר חלפים לשימוש עצמי, כלומר חלפים לשימוש בפריטים בהם הוא מבצע פעולות בדק, אלא אם קיבל את אישור המנהל לכך, וזאת כדי למנוע מצב דברים בו בעל רישיון מייצר חלפים בלי כל בקרה או ביקורת (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש להסמיך את המנהל לאשר לבעל רישיון ייצור חלפים לשימוש עצמי אם נחה דעתו כי שימוש בפריט שיוצר לשימוש עצמי כאמור ישמר את רמת בטיחות שהייתה מתקבלת בעקבות שימוש בחלף מקורי של יצרן הפריט במסגרת ביצוע פעולת הבדק (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את השיקולים שעל המנהל להביא בחשבון בשוקלו האם לאשר ייצור חלפים לשימוש עצמי כאמור, ובהם חיוניות החלף המיוצר לכשירות האווירית של כלי הטיס ושיקולים אחרים הנוגעים ליכולתו של בעל הרישיון לייצר חלף שיעמוד בדרישות הקפדניות שהן פועל יוצא מהצורך לייצר בייצור עצמי חלף שווה-ערך מבחינה בטיחותית לזה המיוצר על-ידי היצרן המקורי של הפריט (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש, במטרה להבטיח את יכולת המעקב והבקרה של חלפים שיוצרו בייצור עצמי, לקבוע חובה על בעל הרישיון לסמן כדבעי את החלפים שהוא מייצר (תקנת משנה (ד)).
כן מבוקש, בהינתן המאפיינים החריגים של שימוש בחלף שיוצר בייצור עצמי, לקבוע חובת על בעל הרישיון להבהיר ברישומי האחזקה של הפריט כי נעשה שימוש בחלף שאינו חלף מקורי אלא כזה שיוצר בייצור עצמי (תקנת משנה (ה)).
תקנה זו מבוססת על הוראותAdvisory Circular 43-18 שהוציאה רשות התעופה האזרחית הפדראלית האמריקאית.
תקנה 28 תקנה 28 כותרתה: "מידע תחזוקתי".
מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון להבטיח כי פעולות הבדק מתבצעות במכון הבדק בהתאם למידע תחזוקתי עדכני, וזאת כדי לשמור על רמת הבטיחות של הפריטים בהם נעשות פעולות הבדק, בין היתר תוך פעולה דקדקנית בהתאם למידע התחזוקתי הנכון להם, ולמנוע מצב דברים בו פעולות הבדק נעשות בצורה מאולתרת, לא אחידה או בכל דרך אחרת שיש בה כדי לפגוע בכשירותו האווירית של הפריט בעקבות פעולת הבדק (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון להבטיח כי המידע התחזוקתי הישים יהיה זמין לשימוש עובדי מכון הבדק (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון להחזיק מידע תחזוקתי מעודכן, כפי שהוא מפורט בתקנה, וזאת ביחס לכל פריט ופריט המצוי ברשימת היכולת של מכון הבדק. המידע התחזוקתי כולל, בין היתר, הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת של הפריט, הוראות כושר אווירי לגבי אותו פריט וסוגים שונים של הוראות או מידע לגבי שמירה על כשירות אווירית נמשכת של פריט (ממקורות שונים, לרבות: ספרות היצרן, הוראות כושר אווירי, עלוני שירות ומכתבי שירות (Service Bulletins, Service Letters), פרסומי והוראות המנהל ועוד) (תקנת משנה (ג)).
כן מבוקש לקבוע כי בעל רישיון רשאי, בהתאם לנוהל מכון הבדק הנכון לעניין, כמפורט בתקנה, לשנות את דרך ביצועה של פעולת בדק מסוימת בפריט, שנקבעה לפי המידע התחזוקתי העדכני, ובלבד שהודיע על השינוי למחזיק תעודת הסוג של הפריט (כדי לאפשר לו להתייחס ולהגיב לשינוי המבוקש) והוכיח למנהל כי השינוי המוצע אינו פוגע מרמת התחזוקה המושגת בעת ביצוע פעולת הבדק לפי המידע התחזוקתי העדכני. משמעות הדבר היא כי שינוי כאמור אינו אפשרי בלא אישור המנהל, אף כי אין דרישה מפורשת לאישור מעשי של מחזיק תעודת הסוג של הפריט (תקנת משנה (ד)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.5.1.9 ל- MCAR וכן על תקנה 145.A.45 לחלק 145 לתקנות התעופה של האיחוד האירופי.
תקנה 29 תקנה 29 כותרתה: " עדכון מידע תחזוקתי".
כפי שצוין לעיל, קיימת חשיבות עליונה, מבחינת החזרתם הבטוחה לכשירות אווירית של פריטים בהם מבוצעות פעולות בדק, לכך שפעולות הבדק מבוצעות על-בסיס מידע תחזוקתי מלא ועדכני.
מבוקש לקבוע את חובתו של בעל הרישיון להבטיח כי המידע התחזוקתי יישמר מעודכן (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון לתעד סוגים שונים של פערי-מידע לעניין המידע התחזוקתי המשמש את מכון הבדק בהם הוא נתקל ואת חובתו לדווח עליהם למי שמסר לידיו את המידע התחזוקתי לכתחילה (תקנת משנה (ב)).
כן מבוקש, בהשלמה, לקבוע את חובת בעל הרישיון לתעד ולהביא לידיעת עובדי מכון הבדק כל הודעה על פערי מידע לעניין המידע התחזוקתי המשמש את מכון הבדק שהוא מקבל. הודעות כאמור צריכות גם לקבל את ביטוין במידע התחזוקתי המשמש את מכון הבדק (למשל, על-ידי תיקון הטעון תיקון) (תקנת משנה (ג)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.5.1.9 ל- MCAR וכן על תקנה 145.A.45 לחלק 145 לתקנות התעופה של האיחוד האירופי.
תקנה 30 תקנה 30 כותרתה: "מערכת כרטיסי עבודה".
לסדר וליסודיות בהם מוצג המידע התחזוקתי העדכני ומפורטות ומתועדות פעולות הבדק שבוצעו בפריט, חשיבות עליונה בהבטחה כי פעולות הבדק מבוצעות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר באופן המבטיח החזרה בטוחה לכשירות אווירית של הפריטים בהם הן מבוצעות, בדגש על סדר הפעולות וההסתמכות על מידע תחזוקתי עדכני.
מבוקש לקבוע כי בעל רישיון ינהל מערכת כרטיסי עבודה שתעמוד לשימוש עובדי מכון הבדק ותכלול תיעוד מלא ומפורט של השלמת כל סדרת הפעולות המקצועיות הנדרשות לפעולת בדק מסוימת ותשקף במדויק את המידע התחזוקתי העדכני העומד לרשותם לביצוע פעולות הבדק. זאת כדי להבטיח, בין היתר, תיעוד מלא ויכולת שיחזור ולמידה של פעולות בדק שבוצעו. כל "כרטיס עבודה" אמור לכלול, ביחס לפעולת הבדק אליה הוא מתייחס, את הפעולות שבוצעו בפריט מסוים ואת המידע התחזוקתי העדכני הנכון לה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי מערכת כרטיסי עבודה יכולה גם להיות ממוחשבת ובלבד שננקטים אמצעים לשמירה על המידע הכלול בה מפני שינויים על-ידי מי שאינו מורשה לכך ושהמידע הכלול בה מגובה בצורה מסודרת (תקנת משנה (ב)).
כן מבוקש לקבוע הסדר לעניין ביצוע פעולות בדק לפי כרטיסי עבודה של מפעיל אווירי. לעיתים למפעיל האווירי לו נותן בעל הרישיון שירותי ביצוע פעולות בדק ישנם כרטיסי עבודה שהוא עצמו עורך, מכין ומנהל (למשל, לפי מערך האחזקה בו הוא מחויב לפי תקנות ההפעלה ולפי ספר העזר לאחזקה). לפיכך, נדרש הסדר שיאפשר לבעל הרישיון לבצע פעולות בדק שלא לפי כרטיסי העבודה שלו אלא לפי כרטיסים של אחר. כדי להימנע מבעיות שיכולות לנבוע מעבודה של מכון הבדק על סמך כרטיסי עבודה שאין הוא אמון על יצירתם ועל תכניהם, מבוקש להתנות את הדבר בכך שלמכון הבדק יהיה נוהל מסודר לעניין זה, במסגרת קובץ הנהלים שלו (תקנת משנה (ג)).
תקנה זו מבוססת על תקנה 145.A.45(e) לחלק 145 לתקנות התעופה של האיחוד האירופי.
תקנה 31 תקנה 31 כותרתה: "רמת ביצוע עבודות".
מבוקש לקבוע כי בעל רישיון לא יבצע פעולת בדק בפריט אלא לפי הוראות הפרק השביעי לתקנות ההפעלה. הפרק השביעי לתקנות ההפעלה הוא הפרק העוסק ב"אחזקת כלי טיס", ובו שורה של הוראות לעניין האופן בו יש לבצע פעולות בדק בכלי טיס, לרבות הצורך לקיים מערך אחזקה מפורט, שמירת רישומים ועוד (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון הנותן שירותי בדק למפעיל אווירי בהפעלה מסחרית יעשה כן בהתאם לנהלי האחזקה ולמערכי האחזקה של המפעיל האווירי, אותם הוא מקיים בהתאם לתקנות ההפעלה (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את המחויבות לעניין שימוש בעל הרישיון בחומרים, חלקים או פריטים מיובאים, וזאת בהתאם להוראות תקנות התיעוד (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע הוראות מפורטות לעניין בעל רישיון המבצע פעולות בדק מסוג "שיפוץ" ו"בנייה מחדש", שהן פעולות בדק מורכבות, שיש להן השלכות לעניין היבטים שונים הקשורים בפריט (אורך חיים, רישומים, פעולות בדק מיוחדות ועוד). ביחס לחלפים ישנים קיימת הגבלה, נוכח מאפייניהם, כי אלה יהיו בעלי מידות ומגבלות מאושרות, כאשר האישור יהיה כפי שיורה המנהל, וזאת על-בסיס אישור המנהל עצמו או על-בסיס אישור שניתן על-ידי גורם שהוכר על-ידי המנהל ליתן אישור כאמור (דוגמת הרשות התעופה האזרחית הפדראלית של ארצות הברית (ה- FAA), עימה יש לרשות התעופה האזרחית הסכם בילטראלי של הכרה הדדית) (תקנות משנה (ד) ו- (ה), בהתאמה).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.5.1.12 ל- MCAR.
פרק ז' מבוקש לקבוע פרק ז' שכותרתו: "הפעלת מכון הבדק".
סימן זה מקבץ לתוכו את ההוראות הנוגעות לפעילותו של מכון הבדק בכמה היבטי פעילות (מסוימים וכלליים), המחייבים הוראות מפורטות.
תקנה 32 תקנה 32 כותרתה: "ביצוע פעולות בדק בידי מכון חוץ או בידי גורם חוץ".
ככלל, בעל הרישיון אמון על כך כי פעולות הבדק שהוא מבצע מתבצעות על-ידיו במסגרת מכון הבדק שלו. לדבר חשיבות בעיקר בתחום יכולת הפיקוח על מקצועיות ואחידות ביצוע פעולות הבדק וממילא על הנשיאה באחריות לביצוען בהתאם לדרישות הרישיון וכל דין נכון לעניין. יחד עם זאת, מצב הדברים בפועל הוא כזה שלא כל מכון בדק מסוגל לבצע בעצמו את כל פעולות הבדק הנדרשות על-ידי מי שמוסר לידיו את הפריטים, ומכוני בדק רבים נעזרים בגורמים מחוץ להם, אם באופן קבוע ואם באופן זמני.
מבוקש לקבוע את ההסדרים הנכונים לעניין הסתייעות מכון בדק בגורמי חוץ.
מבוקש לקבוע את התנאים לפיהם יוכל בעל רישיון להתקשר עם מכון בדק אחר לביצוע פעולת בדק שנמסרה לידיו (מכון הבדק עימו מתקשרים יכונה להלן: מכון חוץ). עיקר התנאים הוא מסירה מראש של רשימה ובה פירוט מכוני החוץ עימם מבקש בעל הרישיון להתקשר וכן פירוט פעולות הבדק שהוא מבקש למסור לביצוע באמצעות מכוני החוץ האלה ומתן אישור המנהל לביצוע פעולות הבדק האמורות באמצעות מכון חוץ. עוד מבוקש לקבוע את התנאים בהם ייראה מכון בדק במדינת חוץ כ- "מכון חוץ" לצורך התקנה. הוראה זו מאפשרת למכון בדק ישראלי להתקשר עם מכוני בדק מחוץ לישראל לביצוע פעולת בדק עבורו, ובכך להעשיר את מגוון הפעילויות שלו. התנאים לכך הם שמכון הבדק במדינת החוץ מורשה לשמש ככזה לפי דיניה והמנהל קבע כי הרישיון שניתן לו בר-השוואה לרישיונות הניתנים למכוני בדק לפי הדין הישראלי, או שמכון הבדק במדינת החוץ מורשה לשמש ככזה לפי דיניה ובין הרשות המוסמכת במדינת החוץ לבין רשות התעופה האזרחית קיים הסכם להכרה הדדית במכוני בדק של כל מדינה (תקנת משנה (א)).
כן מבוקש לקבוע את התנאים לפיהם יוכל בעל רישיון להתקשר עם גורם אחר (שאינו מכון בדק) לביצוע פעולת בדק שנמסרה לידיו (הגורם עימו מתקשרים יכונה להלן: גורם חוץ). עיקר התנאים הוא מסירה מראש של רשימה ובה פירוט גורמי החוץ עימם מבקש בעל הרישיון להתקשר וכן פעולות הבדק שהוא מבקש לבצע באמצעות גורמי החוץ האלה, ביצוע סיקורים תקופתיים של גורמי החוץ באמצעות מערכת אבטחת האיכות של בעל הרישיון, החזקת גורם החוץ במערכת בקרת איכות ובמערכת אבטחת איכות שוות ערך לאלה של בעל הרישיון, מתן אישור המנהל לביצוע פעולות הבדק האמורות באמצעות גורם החוץ, וידוא של בעל הרישיון עם השלמת ביצוע פעולת הבדק בידי גורם החוץ, כי פעולת הבדק בוצעה באופן משביע רצון וכי הפריט עומד בדרישות הכושר האווירי על-פי המידע התחזוקתי הנכון לעניין וכן ווידוא של בעל הרישיון כי בגורם החוץ מתקיימות הוראות סימן ד' לתקנות. לצורך העניין רואים בגורם החוץ מעין "מחלקה" של מכון הבדק, ולפיכך כל הנהלים וההוראות של מכון הבדק צריכים לחול עליו באותה מידה (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע חובה של בעל רישיון המתקשר עם גורם חיצוני, בין אם הוא "מכון חוץ" כאמור בתקנת משנה (א) או "גורם חוץ" כאמור בתקנת משנה (ב), לעגן בחוזה ההתקשרות שלו את כוחו של המנהל לבצע בדיקה או ביקורת אצל הגורם החיצוני, במטרה לבחון את אופן ביצוע פעולת הבדק באמצעותם ולעמוד על יכולתם לטפל בפריט באופן נאות, וכפי שהוא דורש מבעל הרישיון עצמו. קביעת סעיף כאמור מקובלת בחוזים שבין מכוני בדק וגורמי חוץ, וראה לצורך העניין הוראה מקבילה בתקנת פ.א.ר. 145.223. תוצאת היעדר הוראה כאמור היא פגיעה ביכולת המנהל להפעיל את סמכותו לעניין וממילא חוסר יכולתו לאשר את מכון החוץ או את גורם החוץ (תקנת משנה (ג)).
כן מבוקש לקבוע, בצד הכלל שבתקנת משנה (א) בדבר מתן תעודת אחזקה ושחרור על-ידי בעל הרישיון, איסור על בעל רישיון ליתן תעודת אחזקה ושחרור לפריט שלם שיש לו תעודת סוג (כלי הטיס עצמו, מנוע או מדחף), אם בוצעה באותו פריט פעולת בדק בידי מכון חוץ. הטעם לכך הוא שנדרש לקשור את האחריות הכרוכה במתן תעודת אחזקה ושחרור למי שביצע את פעולת הבדק, בסופה ניתנה התעודה. התקנה באה למנוע מצב דברים בו אין זהות בין מי שביצע את פעולת הבדק בפריט המסוים (שהוא כזה שיש לו תעודת סוג - משמע, הוא "עומד בפני עצמו") לבין מי שהוציא לאותו פריט את תעודת האחזקה ושחרור. לפיכך, בעל רישיון יהיה רשאי ליתן תעודת אחזקה ושחרור רק לפריט שהוא ביצע בו את פעולת הבדק, ולא לפריט שבוצעה בו פעולת בדק בידי אחר. התוצאה היא שבעל רישיון אינו רשאי להעביר פריט שלם שיש לו תעודת סוג לביצוע פעולת בדק במכון חוץ (תקנת משנה (ד)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.5.1.4 ל- MCAR.
תקנה 33 תקנה 33 כותרתה: "שינויים ותיקונים הטעונים אישור המנהל".
מבוקש לקבוע, לגבי סוגים מסוימים של פעולות בדק - שינויים או תיקונים גדולים בכלי טיס, מנוע או מדחף - כי אלה לא יתבצעו אלא אם כן למחזיק הרישיון נתונים טכניים מאושרים מתאימים, כהגדרתם בתקנות, או אם ניתן לו מראש אישור המנהל לכך (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל רישיון המבקש לבצע שינוי או תיקון כאמור יגיש למנהל בקשה בכתב בה יפרט את הפעולות שבכוונתו לבצע (תקנת משנה (ב)).
כן מבוקש לקבוע כי אין בהוראות אלה בכדי לגרוע מההוראות הנכונות לעניין בתקנות התיעוד (הפרקים הרביעי והחמישי) (תקנת משנה (ג)).
תקנה זו מבוססת על סעיפים 5.7.1.1(b) ו- 6.5.1.8(d)(7) ל- MCAR.
תקנה 34 תקנה 34 כותרתה: "ניהול רישומים ושמירתם".
כפי שצוין לעיל, נודעת חשיבות רבה לתיעוד מפורט של פעולות הבדק המבוצעות בכל פריט, בין היתר לשם קביעת כשירותו האווירית, הצורך בפעולות בדק נוספות או תחקור ולמידת פעולות הבדק שבוצעו בו.
מבוקש לקבוע את חובת בעל הרישיון לפרט ולתעד במסמכי הפריט, באופן ובצורה שיכתיב המנהל, את כל פרטי פעולות הבדק וכן שורה של פרטים נוספים, כמפורט בתקנה, ובין היתר: הפניה למידע התחזוקתי עליו מבוססת פעולת הבדק; זיהוי מבצע העבודה ופרטיו, תאריך ביצוע פעולת הבדק וזיהוי מכון הבדק (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי במקרה של ביצוע פעולת בדק לפי מערך אחזקה של מפעיל אווירי יפנו מסמכי הפריט לאותו מערך אחזקה ויכללו הצהרה כי הפעולה אכן בוצעה לפי מערך זה (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע כי כאשר בעקבות פעולת בדק משתנות הגבלות ההפעלה הרשומות של הפריט, כפי שהן בספר הטיסה, במערך התחזוקה של המפעיל האווירי או בספרות ישימה אחרת (כדוגמת ספר העזר לאחזקה של המפעיל האווירי, נתוני משקל ואיזון של כלי טיס וכו') הנוגעים לאותו פריט, ידווח בעל הרישיון על כך למפעיל האווירי ולמנהל ויעדכנם בדבר השינוי שיש לעשות בספר האמור (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע כי לגבי פעולות בדק מוגדרות – שיפוץ ובנייה מחדש – לא ירשום אדם במסמכי הפריט כי פעולות כאמור בוצעו אלא אם כן התקיימו הוראות התקנות הנכונות לעניין לגבי אותן פעולות בדק (תקנת משנה (ד) ו- (ה), בהתאמה).
עוד מבוקש לקבוע כי אדם המאשר השלמה של פעולת בדק בפריט ימלא הצהרה כי פעולת הבדק בפריט הושלמה, ויחתום עליה (תקנת משנה (ו)).
עוד מבוקש לקבוע את הפעולות בהן על אדם הקובע כי פעולת בדק בפריט לא הושלמה לבצע, ובהן: הכנת רשימת הליקויים שמצא, העברת עותק ממנה למי שמסר לו את הפריט ושמירת עותק ממנה במסמכי הפריט ומילוי הצהרה מפורטת לפיה פעולת הבדק בפריט לא הושלמה (תקנת משנה (ז)).
עוד מבוקש לקבוע כי על בעל הרישיון לשמור עותק מהתיעוד האמור ומהמידע התחזוקתי הנוגע לפעולת הבדק שבוצעה, וזאת לתקופה של שנתיים מיום שניתנה לפריט בו בוצעה פעולת הבדק תעודת אחזקה ושחרור. זאת בנוסף להוראות הפרטניות לעניין ניהול ושמירת רישומים על פי-הוראות תקנה 136 לתקנות ההפעלה (תקנת משנה (ח)).
כן מבוקש לקבוע כי במקרה שבו חדל בעל הרישיון מלפעול, יעביר הוא את כל שברשותו הנוגעים לפריט של מפעיל אווירי לאותו מפעיל אווירי, וזאת כדי שאלה יוכלו לשמש את המפעיל האווירי ואת בעל הרישיון הבא שיידרש ליתן שירותי בדק לפריטיו של אותו מפעיל (תקנת משנה (ט)).
תקנה זו מבוססת על סעיפים 8.4 ו- 8.7.7 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.5.1.8 ל- MCAR.
תקנה 35 תקנה 35 כותרתה: "הוראות נוספות לגבי רישומים".
מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון לשמור כל תיעוד ורישום לפי התקנות באופן המגן עליהם מפני גורמים שונים היכולים לפגוע בהם, כמפורט בתקנה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי בכל מקרה של שינוי או החלפה של רשימת היכולת של מכון הבדק יהיה על בעל הרישיון לשמור את הרשימה ששונתה או שהוחלפה לתקופה של שנתיים מיום שאישר המנהל את ההחלפה או השינוי (תקנת משנה (ב)).
כן מבוקש לקבוע כי בעל רישיון ישמור הערכות של יכולותיו לקיים את פעולות הבדק בפריטים על פי רשימת היכולת, שביצע לפי התקנות, לתקופה של שנתיים מיום שנחתמו על-ידי מנהל מכון הבדק (תקנת משנה (ג)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 6.4.1.5 ל- MCAR.
תקנה 36 תקנה 36 כותרתה: "הרכבה וסיווג של חלק, מכלול, פריט, חומרי גלם ונצרכים".
מבוקש לקבוע איסור על בעל רישיון להתקין חלק, מכלול או פריט אלא אם כן ווידא כי המותקן שמיש ומתאים להתקנה, כאשר עיקר השמישות וההתאמה להתקנה הוא עמידה בהוראות הכושר האווירי הנכונות לעניינו (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע לא יפעיל בעל הרישיון את מכון הבדק אלא אם כן הוא מקיים מערכת לסיווג ולהפרדה של חלקים, מכלולים, פריטים, חומרי גלם ונצרכים בהם הוא עושה שימוש. מטרת ההוראה היא ליצור סדר, בהירות והפרדה ברורה לעניין "דברים" שונים המשמשים את מכון הבדק במסגרת פעילותו, באופן שימנע מצב דברים בו חלקים שמישים מתערבבים בכאלה שאינם שמישים, באופן שעלול להוביל לפעילות מסוכנת של מכון הבדק (דוגמת התקנת פריט לא שמיש בכלי טיס בשגגה שנבעה מכך ש"הוא היה בקופסה של השמישים...").
בהשלמה מבוקש לקבוע הסדר לעניין חומרי גלם או נצרכים, אשר יאפשר מעקב מלא ומסודר אחרי "שרשרת" קבלתם למכון הבדק (תקנת משנה (ב)).
תקנה זו מבוססת על EASA Part 145.A.42.
תקנה 37 תקנה 37 כותרת: "תעודת אחזקה ושחרור".
תעודת אחזקה ושחרור (ובלע"ז Maintenance Release) היא המסמך המאשר למעשה את השלמתה המוצלחת של פעולת בדק בפריט. ממילא החשיבות הגדולה שבמתן תעודה זו והאחריות הכרוכה בה.
אחת ההבחנות היסודיות היא בין פריט שהוא כלי טיס לבין פריט שהוא עצמו אינו כלי טיס ואף שאינו מחובר לכלי טיס. ככלל, כלי הטיס כולל גם את הפריטים השונים המחוברים אליו. על-כן, כאשר מבוצע פעולת בדק בפריט שמחובר לכלי טיס רואים בפעולת הבדק כזו שבוצעה בכלי הטיס עצמו וממילא תעודת האחזקה והשחרור אינה ניתנת לפריט המסוים בו בוצעה פעולת הבדק אלא לכלי הטיס שהפריט הוא חלק ממנו. מצב הדברים שונה כאשר מדובר בפריט שאינו כלי טיס ושהוא עצמו אינו מחובר לכלי הטיס שעה שנעשית בו פעולת הבדק. במקרה זה יש ליתן תעודת בדק לפריט עצמו. לאחר מכן, כאשר פריט זה (המצויד בתעודת אחזקה ושחרור) יותקן בכלי טיס, תינתן תעודת אחזקה ושחרור לכלי הטיס כולו, שכן התקנת הפריט בו היא עצמה פעולת בדק בכלי טיס, המצריכה מתן תעודת אחזקה ושחרור לכלי הטיס.
כפי שצוין לעיל, השלמת פעולת הבדק מעידה על כך שפעולת הבדק נעשתה בהתאם למידע תחזוקתי מתאים וכו', ואין משמעותה כי אותו פריט כשיר לחזור לשירות. החזרת פריט לשירות, הנעשית באמצעות אישור החזרה לשירות לפי תקנות ההפעלה, היא פעולה נפרדת מפעולת הבדק, ומצויה באחריותו של המפעיל האווירי של הפריט, ובפרט: של כלי הטיס.
מבוקש לקבוע, כי לא ייתן בעל רישיון תעודת אחזקה ושחרור לפריט אלא עם השלמתה של פעולת הבדק בפריט (בין שהוא כלי טיס ובין שאינו כלי טיס). השלמת פעולת הבדק היא למעשה ביצועה לפי המידע התחזוקתי הישים ולפי נהלי מכון הבדק. עוד מבוקש לקבוע כי באחריות בעל הרישיון לוודא כי התעודה נחתמה לאחר שהתקיימו התנאים המפורטים בתקנה (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי תעודת אחזקה ושחרור לא תינתן אלא בידי עובד מכון בדק שהוסמך במיוחד לחתום עליה (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע את התנאים לחתימתו של עובד מכון בדק שהוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור בנסיבות מקרה מסוים, ולהתנות חתימתו כאמור בכך שהוא בדק כי פעולת הבדק הושלמה וכי בוצעו כל הרישומים הנדרשים בפעולת הבדק (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע את הפריטים שיכללו בתעודת אחזקה ושחרור, ובהם: הצהרת החותם על התעודה כי התקיימו התנאים המפורטים בתקנה, פירוט פעולת הבדק שבוצעה, אם במלואה ואם על-ידי הפנייה למקום בו מצוי הפירוט המלא, הפנייה למידע התחזוקתי על בסיסו בוצעה פעולת הבדק ומועדי ביצוע פעולת הבדק (בין היתר בהתייחס למדדים דוגמת שעות טיסה או מחזורי פעולה הנכונים לעניין) (תקנת משנה (ד)(1)).
עוד מבוקש לקבוע כי בעל הרישיון ייתן למפעיל האווירי הנוגע בדבר (ככלל, מי שמסר את הפריט לביצוע פעולת הבדק), עותק מתעודת האחזקה והשחרור בצירוף הפנייה למידע התחזוקתי ששימש לצורך ביצוע פעולת תיקון או שינוי, שהן, כפי שראינו לעיל, פעולות בדק בעלות מאפיינים מיוחדים המצריכות התייחסות מיוחדת וקפדנית (תקנת משנה (ד)(2)).
כן מבוקש לקבוע דרך נוספת למתן תעודת אחזקה ושחרור, וזאת באמצעות רישום בספר התחזוקה של כלי הטיס. הואיל וספר התחזוקה של כלי הטיס הוא באחריותו של המפעיל האווירי של כלי הטיס, כי אז נדרשת הסמכה מיוחדת שלו את מכון הבדק לעניין זה (תקנת משנה (ה)).
תקנה זו מבוססת על סעיף 8.8 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה וכן על סעיף 6.5.1.7 ל- MCAR.
תקנה 38 תקנה 38 כותרתה: "דיווח על תקלות".
מבוקש לקבוע כי בעל רישיון ידווח למנהל ולמפעיל אווירי של כלי טיס שניתנה לו תעודת כושר טיסה, על כל כשל, תקלה או פגם שהתגלו בכלי טיס (ואשר לשם הנוחות יכונו, במקובץ - תקלות), במסגרת פעולת בדק, והכל לפי המפורט בתקנות ההפעלה (תקנת משנה (א)).
נוכח חיוניות העברת הדיווח בהקדם האפשרי למנהל ולמפעיל האווירי - שכן ייתכן ויש לו השלכות שהן מעבר לכלי הטיס המסוים, המחייבות נקיטת צעדים על-ידי המנהל או המפעיל האווירי - מבוקש לקבוע כי דיווח כאמור יועבר בהקדם, גם אם לא כל הפרטים הנדרשים בו ידועים, בסמוך לגילוי (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע הוראות לעניין השלמת הדיווח על-ידי בעל הרישיון במידה ונודעו לו פרטים נוספים הקשורים בגילוי לאחר הדיווח (תקנת משנה (ג)).
עוד מבוקש לקבוע מועדים לעניין דיווחים לפי התקנה, כך שהדיווחים יהיו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-72 שעות מרגע הגילוי (תקנת משנה (ד)).
עוד מבוקש לקבוע כי ביחס לגילוי תקלות בכלי טיס גדולים יועבר דיווח גם למחזיק תעודת הסוג של אותו כלי טיס (תקנת משנה (ה)).
כן מבוקש לקבוע כי על בעל רישיון לקיים מערכת שתאפשר ביצוע שורת פעולות במידע בדבר תקלות, לרבות זיהוין, איסוף מידע לגביהן, דיווח עליהן וניתוחו (תקנת משנה (ו)).
תקנה זו מבוססת על סעיפים 8.5.1 ו- 8.5.2 לחלק הראשון של הנספח השישי לאמנה, על סעיפים 4.3.4, 4.3.5 ו- 4.3.8 לנספח השמיני לאמנה וכן על סעיף 6.5.1.10 ל- MCAR.
פרק ח' מבוקש לקבוע פרק ח' שכותרתו: "הוראות כלליות".
תקנה 39 תקנה 39 כותרתה: "מתן פטור מהוראות התקנות".
לעיתים עולה הצורך ליתן באופן זמני ומוגבל פטור מהוראה מסוימת מהוראות התקנות, אם בכדי ליתן למכון הבדק אפשרות להיערך לביצוע מבלי להקפיא את פעילותו, אם משום שקיימים טעמים לכך בנסיבות הפעולה המסוימות של המכון ואם מכל סיבה אחרת.
מבוקש, בהשלמה להסדרים המוצעים לעניין זה בחוק הטיס, התשע"א-2011 (סע' 165 המוצע), לקבוע כי על מבקש פטור להגיש בקשה מנומקת לכך, בה יפרט את הצעדים בהם בכוונתו לנקוט במטרה לשמור על רמה שוות ערך של בטיחות לזו שהייתה מתקיימת לו היו התקנות מיושמות במלואן (תקנת משנה (א)).
כן מבוקש לקבוע כי אם אישר המנהל מתן פטור כאמור יודיע בעל הרישיון על הפטור, תנאיו ותוקפו לעובדי מכון הבדק, וזאת במטרה להבטיח כי עובדי המכון מודעים להוראות החלות עליהם, לאלו שאינן חלות עליהם ולתנאים המיוחדים בהם הם נדרשים לפעול, וכן יציגו לראווה במכון הבדק עצמו, כדי שגם הציבור, מקבל השירותים ממכון הבדק, ידע על הפטור, תנאיו ומגבלותיו (תקנת משנה (ב)).
תקנה 40 תקנה 40 כותרתה: "תקנות תעופה לא ישראליות ועדכונן".
מבוקש לקבוע הסדרים מפורטים לעניין הפנייה, בתקנות המכונים הישראליות, לתקנות תעופה לא ישראליות ואופן יישום עידכונים של תקנות אלה בתקנות או למתן אישור למבקש רישיון או לבעל רישיון לפעול לפי תקנות תעופה לא ישראליות שאינן מפורטות בתקנות המכונים עצמן.
תקנות המכונים מפנות, בהקשרים מסוימים, לתקנות הפ.א.ר האמריקאיות, כבסיס ממנו נשאבות הוראות שונות לתוך הדין הישראלי, וזאת בעיקר במקום בו ההסדר העיקרי קבוע בתקנות הישראליות ואילו ההפנייה היא להוראות טכניות או לכללים מפורטים אחרים הקבועים בתקנות הפ.א.ר.
אף שזו אינה דרך המלך בחקיקה, הרי שהדבר משמש כלי חקיקתי והסדרתי חשוב, שכן אמות המידה המקצועיות הישראליות בתחום נשאבות בעיקרן מאלה הקבועות בתקנות תעופה לא ישראליות דוגמת הפ.א.ר, אשר מתעדכנות לעיתים תכופות, כאשר לא תמיד מצליחה החקיקה הישראלית להדביק את קצב העדכונים.
הפנייה זו לתקנות לא ישראליות מחייבת, כאמור, קביעת הסדרים מפורטים שיאפשרו לציבור עליו הן חלות, לדעת על עדכוניהן ועל תחולתן ולאפשר לו להיערך לקראת הדבר.
כמו-כן, אף כי תקנות המכונים מפנות בעיקר לתקנות הפ.א.ר. הרי שמעת לעת עולה הצורך להפנות גם לתקנות תעופה לא-ישראליות, כבסיס לתקינה הישראלית (למשל, תקינת התעופה האירופאית המתקדמת) או במסגרת רישוי פעילות מסוימת. לפיכך, אף כי עיקר ההפניה עודנו לתקנות הפ.א.ר, מבוקש להסמיך את המנהל להורות כי תקנות תעופה לא ישראליות, שאינן הפ.א.ר., תוכלנה לבוא במקום תקנות פ.א.ר. אליהן קיימת הפנייה בתקנות היום, וזאת לעניין מסוים (שכן הקביעה לעשות כן דרך כלל היא בת פועל תחיקתי, ועל-כן לא ניתן למוסרה למנהל מכוח התקנות). אין מדובר במתן סמכות למנהל להפנות לתקנות לא-ישראליות ככלל, אלא רק באותם עניינים או מקרים בהם קיימת כבר היום הפנייה לתקנות הפ.א.ר. ובמסגרת עניין מסוים (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי, במקרה של הפנייה לתקנות לא ישראליות, התקנות כאמור יופקדו לעיון הציבור בלא תמורה במשרדי רשות התעופה האזרחית (תקנת משנה (ב)).
עוד מבוקש לקבוע במפורש את ההסדרים שיחולו באותם מקרים בהם תקנות לא ישראליות, אליהן קיימת הפנייה בתקנות ההפעלה, משתנות. כיום אין הסדר מפורט בעניין בתקנות ההפעלה, ולמעשה מרגע שקיימת הפנייה לתקנות לא ישראליות הנטל למעקב אחר תוכנן ושינוין מוטל כולו לפתחו של מי שעליו הן חלות. הסדר משפטי זה, מטבע הדברים, עלול לעורר קשיים, בין היתר במישור המעשי.
לפיכך, מבוקש לקבוע הסדרים מפורטים לעניין קליטת שינויים כאמור לתוך הדין הישראלי. מבוקש לקבוע כי במקרה ששינוי של תקנות לא ישראליות צפוי להיכנס לתוקף יהיה על המנהל לפרסם הודעה על השינוי הצפוי, על עיקריו ועל מועד תחילתו, כמפורט בתקנה, ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות התעופה האזרחית. עוד מבוקש לקבוע, לעניין מועד התחילה של תיקון כאמור, כי הוא יהיה, ככלל, לא לפני שחלפו ארבעה-עשר ימים מיום פרסום הודעת המנהל על השינוי הצפוי, כאמור לעיל, וזאת במטרה ליתן לציבור שהות ללמוד אותו ולהיערך ליישומו. עניין זה לרוב אינו מעורר קושי שכן תיקונים צפויים כאמור בתקנות לא ישראליות מפורסמים לרוב כמה שבועות לפני כניסתם לתוקף.
בצד זאת מבוקש להסמיך את המנהל, באותם מקרים מיוחדים בהם נדרש לקצר משך הזמן שבין פרסום ההודעה על התיקונים הצפויים לבין כניסתם לתוקף (למשל, בגין דחיפות הכניסה לתוקף של התיקון (מטעמי בטיחות)), לקבוע תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום פרסום ההודעה כאמור.
תקנה 41 תקנה 41 כותרתה: "תחילה".
מבוקש לקבוע הוראות לעניין תחילת תקנות אלה, מצד אחד, והמשך תחולת תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979, במקרים מסוימים, מצד שני.
מבוקש לקבוע כי תחילת התקנות היא 30 ימים מיום פרסומן, וזאת כדי ליתן שהות למי שמבקש לקבל רישיון תחתיהן להכין עצמו לקראת תחולתן ולקראת השינויים בתהליכי הרישוי שלפיהן (תקנת משנה (א)).
עוד מבוקש לקבוע כי, לגבי מכונים בדק מסוימים הפועלים כבר ביום התחילה לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979, כמפורט בתקנה, תהיה תחילת התקנות נדחית, באופן שיאפשר להם להמשיך לפעול וכן להיערך לקראת תחילת התקנות המוצעות לעיל. המשך הפעילות של מכוני הבדק האלה, לפי התקופות המפורטות בתקנה, יהיה תחת התקנות דלעיל, כנוסחן ערב פרסום תקנות אלה (תקנת משנה (ב)).
כמובן שאין בכך בכדי למנוע ממכון בדק הפועל ביום התחילה לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979 להתחיל להיערך לקראת רישוי מחדש תחת התקנות המוצעות או אף לסיים את תהליך הרישוי מחדש תחת התקנות המוצעות אף אם טרם תמה תקופת המעבר שנקבעה בתקנת משנה (ב).
תקנה 42 תקנה 42 כותרתה: "תחולה".
מבוקש לקבוע כי התקנות יחולו על בקשות לקבלת רישיון למכון בדק שהוגשו לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979 שהיו תלויות ועומדות בפני רשות התעופה האזרחית בתקופה שבין יום פרסום התקנות לבין יום תחילתן (לרבות כאלה שהוגשו בין יום הפרסום של התקנות לבין יום תחילתן), וזאת במטרה למנוע מצב דברים בו, לאחר פרסום התקנות, יינתן רישיון למכון בדק שלא לפי התקנות שפורסמו, אלא לפי תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979), באופן שיביא גם לכך שעל מכון שיקבל רישיון כאמור ימשיכו לחול תקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979, אף שהוא לא החזיק ברישיון ערב יום התחילה ואף שהתקנות המוצעות כבר פורסמו.
אנו מודעים לכך כי ייתכן ומצב דברים זה יפגע במבקשי רישיון בנסיבות המפורטות לעיל (קרי, כאלה שבקשותיהם לקבלת רישיון הוגשו לפני יום הפרסום של התקנות אולם היו תלויות ועומדות בפני רשות התעופה האזרחיות בתקופה שבין יום הפרסום לבין יום התחילה של התקנות המוצעות), אולם אנו בדעה כי פגיעה זו (שניתנת לצמצום על-ידי היערכות מוקדמת של מבקשי הרישיונות) עדיפה על יצירת מצב משפטי מורכב, כפי שפורט לעיל.
תקנה 43 תקנה 43 כותרתה: "הוראות מעבר".
מבוקש לקבוע הוראות מעבר בין תקנות מכוני הבדק הקיימות, על הרישיונות והאישורים שניתנו מכוחן, לבין תקנות מכוני הבדק המוצעות, וזאת במטרה לאפשר מעבר מהסדר אחד למשנהו מבלי לפגוע במידה העולה על הנדרש במי שאוחזים ברישיונות ואישורים לפי תקנות מכוני הבדק הקיימות ותוך מתן אפשרות נאותה לאלה להתאים עצמם לדרישות תקנות מכוני הבדק המוצעות, המשקפות את אמות המידה הראויות ואת ההסדרים העדכניים המתאימים בנושא.
בין יתר התיקונים הוחלט לבטל את מוסד ה"חותם מוסמך" שלפי תקנה 19 לתקנות הטיס (מכון בדק, מכון הסמכה ואחזקה עצמית), התשל"ט-1979, שהוא מעין הסמכה לאדם שאינו טכנאי לבדק כלי טיס שקיבל את רישיונו לפי תקנות הרישיונות, לחתום על תעודה אחזקה ושחרור. הטעם העיקרי לדבר הוא העובדה שמוסד זה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הנספח השישי לאמנה (סע' 8.7.6.3. לו), לפיהן מי שחותם על תעודת אחזקה ושחרור צריך להיות בעל רישיון שהתקבל לפי הוראות סע' 4.2.1. לנספח הראשון. ממילא, כחלק מהמטרה להתאים את הדין בישראל לאמות המידה המחייבות של האמנה, מבוקש לבטל מוסד זה.
יצוין כי מצב הדברים בפועל הוא כי יש בישראל ארבעה חותמים מוסמכים, נכון ליום כתיבת שורות אלה, שלושה לעניין בדיקות NDT ואחד לעניין מכולות ורשתות מיטען. לאלה יימצא פיתרון בדמות הוראת מעבר אשר תאפשר להם להמשיך לשמש בתפקידם, באותם תנאים (דוגמת העסקה באמצעות מכון הבדק המסוים כאשר הפעילות מוגבלת לתחומי ההתמחות המסוימים לגביהם אושרו) בהם שימשו כחותמים מוסמכים.