חומר רקע

תמצית מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ב-7 במאי 2012, בנושא "התווית מדיניות והגנה על הקניין הרוחני במוסדות המחקר והפיתוח בישראל". במסמך מוצג בקצרה רקע בנושא הקניין הרוחני ונסקרת פעילותם של מוסדות המחקר והפיתוח בישראל בנושא. קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי הזכויות בנכסים הלא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם. זכויות קניין רוחני הן בין השאר: פטנטים, זכויות מטפחים של זני צמחים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וסודות מסחריים. כיוון שנושא הקניין הרוחני רחב מאוד, המסמך להלן מתמקד בהיבט של פטנטים במוסדות מחקר ופיתוח ולא דן בסוגיות קניין רוחני אחרות כמו: זכויות יוצרים. נושא הפטנטים מוסדר במפורט בחוק הישראלי בחוק הפטנטים, תשכ"ז- 1967. ככלל, המצאה שנעשתה כחלק מן העבודה, הנקראת בחוק הפטנטים "המצאת שירות", היא בבעלותו של המעביד על פי חוק - זאת בהעדר הסכם אחר, או ויתור של המעביד. עיקרי הדברים: • קיים הכרח וערך רב בזיקה בין זרועות המחקר השונות – מחקר בסיסי, מחקר יישומי ומו"פ - זיקה המאפשרת, בין השאר, העברת ידע מן האקדמיה ומוסדות המחקר היישומיים אל התעשייה ואף היזון חוזר - אל הזירה האקדמית. העברת הידע היא הליך שאין עוררין על חשיבותו. מסחור הידע באמצעות רישום פטנט הוא הליך השנוי במחלוקת, בפרט ביחס לזירה האקדמית. • היתרונות האפשריים ממסחור מחקר הם: הגדלת המימון למחקר, עידוד פיתוח של יישומים טכנולוגיים להמצאות מדעיות וייצור תמריצים למצוינות מוסדית ואישית. החסרונות האפשריים של מסחור ידע מחקרי הם: שינויים בתרבות הארגונית של מוסדות המחקר, הטיית סדר היום המחקרי ויצירת חסמים לביצוע מחקר מדעי. • במסמך נסקר נושא הקניין הרוחני במוסדות שונים: מערכת הבריאות הממשלתית; האוניברסיטאות; מינהל המחקר החקלאי ומשרדי ממשלה נוספים. • באוגוסט 2005 קיבלה הממשלה החלטה על הסדרת הקניין הרוחני שנוצר במערכת הבריאות הממשלתית. בשל אי הסכמות בין משרד האוצר ומשרד הבריאות, רק בשנת 2010 נקבעו הוראות תכ"מ (תקנון, כספים ומשק) המסדירות בפועל את דרכי הפעולה הנדרשות במערכת הבריאות הממשלתית באשר למסחור קניין רוחני. • הוראת התכ"מ עוסקת בהסדרת המחקר ותוצרי הידע במערכת הבריאות הממשלתית, בהיבטים: הכספיים, החשבונאיים והדיווחיים; וקובעת כללים לפעילות מסחור בזכויות הקניין הרוחני ולחלוקת תמלוגים. • יש לבחון לא רק את שיפור הבעלות של המדינה על נכסי הקניין הרוחני שלה לאור הוראות התכ"מ, אלא גם את השפעת ההוראות על כלל תחום הקניין הרוחני בתחומי הרפואה בישראל: האם יש לה השפעה חיובית או שמא יש לה "אפקט מצנן". • בשנת 2005 קבע הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר כי במכון וולקני יונהג מודל תמלוגים, ולפיו התמלוגים שישולמו לחוקר לא יעלו על שתי משכורות שנתיות. הסדר זה שונה מן ההסדר הקיים עם חוקרים במוסדות אחרים. • בשנת 2011 הוציאה לשכת החשב הכללי באוצר הוראה בנושא "ניהול תוצרי ידע". על פיה: "משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, (למעט המכון הוולקני, מערכת הבריאות הממשלתית וקניין רוחני בתחום התקשוב), יתאמו ויביאו לאישור כל פעולה הקשורה בניהול תוצרי ידע עם מטה החשב הכללי. לרבות: רישום, הגנה, מסחור ידע, ויתור על זכויות, וכל פעולה אחרת בעניין זה, ולמעט רכישת מוצרי קניין רוחני ופיתוח". • כפי שעולה מן המידע, קיימת שונות רבה הן באשר לעצם קיומה של הסדרה בנושא קניין רוחני בין משרדי ממשלה שונים והן באשר לאופני ההסדרה. • בישראל הקימו האוניברסיטאות חברות יישום על-מנת לנהל את הקניין הרוחני שנוצר במסגרתן, להגן עליו ולמסחר אותו. בכל אוניברסיטה קיימים היום תקנוני קניין רוחני, המגדירים את המותר והאסור בקשרי המדענים עם התעשייה ואת הסדרי הטיפול בקניין רוחני. קיימת שונות מסוימת בנושאים אליהם מתייחסים התקנונים ובמידת הפירוט שלהם, כמו גם בגובה התמלוגים המוענקים לחוקרים הממציאים. • באפריל 2012 פרסמו המועצה להשכלה גבוהה והועדה לתכנון ותקצוב מכרז לבחירת חברה שתספק שירותים של מסחור ידע למוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם באמצעות ות"ת כדי למצות יתרונות לגודל. • פילוח הפטנטים שהוגשו ברשם הפטנטים בארה"ב -USPTO בין השנים 1992- 2009 מצביע על גידול של כמעט פי 5 במספר הפטנטים של ממציאים ישראלים. מספר הפטנטים בבעלות ישראלית גדל פי 4. • בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-3 בהגשות PCT (מסלול רישום פטנטים בינלאומי) של ממציאים ביחס לגודל האוכלוסייה, אחרי שוויץ ושוודיה. • בשנים 1992- 2009 ב- USPTO 70% מהפטנטים בבעלות ישראלית השתייכו למגזר העסקי; כ-19% למגישים פרטיים; כ-10% לאוניברסיטאות וכ-1% לגופים ממשלתיים. • על פי רישומי ה-USPTO, במגזר הממשלתי (ללא המרכזים הרפואיים) שני הגופים הדומיננטיים שאחראים ל-87% מן הפטנטים הם: מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני והוועדה לאנרגיה אטומית. • פעילות רישום הפטנטים של מרכזים רפואיים בבעלות המדינה: תל השומר; סוראסקי ורמב"ם מהווה יחד סה"כ רק כ-20% מכלל בקשות הפטנטים במגזר בתי החולים בישראל ל-EPO (משרד הפטנטים האירופי) בשנים 1990 - 2008. • כ-36% מן הפטנטים ב-USPTO שבבעלות אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ישראלים, מצויים בבעלות של מכון ויצמן; 28% בבעלות האוניברסיטה העברית; כ-18% בבעלות אוניברסיטת תל-אביב ורק כ-10% בבעלות הטכניון. 1. זכויות קניין רוחני1 קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי הזכויות בנכסים הלא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם (למשל יצירות, המצאות, עיצובים ומוניטין). ההגנה הניתנת לנכס כזה, באמצעות זכויות הקניין הרוחני, חלה על היצירה האינטלקטואלית עצמה ולא על האובייקט הפיזי – לדוגמה הגנה על המצאה פרי המאמץ המחשבתי של הממציא ולא על המכונה שיוצרה על-פיה. זכויות קניין רוחני הן בין השאר: פטנטים, זכויות מטפחים של זני צמחים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וסודות מסחריים. ההגבלה של השימוש החופשי בנכסים לא-מוחשיים על-ידי דיני הקניין הרוחני מעניקה לבעלי הקניין יתרון ואפשרות להפיק רווחים כלכליים הנובעים ממנו באופן בלעדי בדרך כלל במשך תקופה מוגבלת, בטרם יהפוך המידע לנחלת הכלל. ההגבלה נועדה לתמרץ אנשים ליצור, לחקור ולהעשיר את החברה. מטרת דיני הקניין הרוחני היא לשמור על האיזון שבין הצורך להעניק זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים כדי לתמרץ אותם, כאמור לעיל, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים וכלכליים אחרים (כגון בריאות הציבור, חופש המידע ועוד). ההגנה על הקניין הרוחני בתוצרי מחקר היא בעיקר באמצעות פטנטים וזכויות יוצרים.2 פטנט ניתן להמצאות חדשניות ומקנה, כאמור, בלעדיות על ההמצאה ועל ניצולה לתקופה קצובה – זאת בכפוף להליך רישום פטנט. הכשירות לרישום פטנט כפופה למספר כללים: ההמצאה היא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי; ההמצאה לא פורסמה בפומבי לפני הגשת הבקשה לרישום פטנט; ההמצאה ניתנת למימוש תעשייתי; יש בהמצאה התקדמות "המצאתית" – היא איננה בגדר מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע.3 נושא הפטנטים מוסדר במפורט בחוק הישראלי בחוק הפטנטים, תשכ"ז- 1967. ככלל המצאה שנעשתה כחלק מן העבודה, הנקראת בחוק הפטנטים "המצאת שירות", היא בבעלותו של המעביד על פי חוק - זאת בהעדר הסכם אחר, או ויתור של המעביד. על פי אלקין-קורן "הפסיקה פרשה את המונח "המצאת שירות" ככולל ארבעה יסודות: התקיימותם של יחסי עבודה; קיומה של המצאה; ההמצאה הומצאה בתקופת השירות; ו-ההמצאה הומצאה עקב השירות.4 2. קניין רוחני במוסדות המחקר והמו"פ בישראל מקובל לומר שמערכת המחקר בישראל בנויה על שלושה אדנים עיקריים: מחקר מדעי המבוצע בעיקרו על ידי שבע אוניברסיטאות המחקר; מחקר יישומי המבוצע על ידי מכוני מחקר ממשלתיים במשרדי הממשלה השונים: חקלאות, תשתיות, מדע, בריאות ובאמצעות המדענים הראשיים במשרדים השונים, ומחקר ופיתוח (מו"פ) תעשייתי-אזרחי המוכוון בעיקר על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.5 גישה זו מבחינה בצורה ברורה בין דפוסי עיסוק מחקרי שונים ומצדיקה אותו בעילות הקיום השונות של גופים אלה: • ייעודה העיקרי של המערכת האוניברסיטאית הוא לספק השכלה גבוהה בעיקר באמצעות מחקר והוראה אקדמיים. המחקר האקדמי אמור בעיקרו להיות בסיסי ומונע מן הסקרנות האינטלקטואלית של החוקר. • העילות לקיומו של מחקר יישומי במסגרת ממשלתית הן: תחומי מחקר שלהם חשיבות רבה, המשקפים צורך כללי אשר בשל העדר השקעות מספיקות בתחום זה מן המגזר הפרטי צפוי כי לא יזכו להשקעה הנדרשת, אם יהיו נתונים לכוחות השוק ו/או צורך במחקר הקשור ישירות למטלות השלטוניות. • המחקר והפיתוח התעשייתי ממומן בעיקר מתקצוב פרטי. עם זאת, הממשלה מקדמת תחומי מו"פ חשובים ובעלי פוטנציאל כלכלי משמעותי באמצעות מענקים, תמיכות וכלים נוספים, בעיקר באמצעות לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת. העילה הבסיסית לתמיכות היא קידום ופיתוח השוק בשל העלויות הגבוהות של פעילות מו"פ מחד והתועלות הגדולות שלה.6 למרות היעדים השונים ועילות הקיום השונות, קיים הכרח וערך רב בזיקה בין זרועות המחקר השונות המאפשרת בין השאר העברת ידע מן האקדמיה ומוסדות המחקר היישומיים אל התעשייה ובמידה מסוימת אף היזון חוזר - אל הזירה האקדמית והיישומית.7 העברת ידע ומסחורו מתקיימים הלכה למעשה, כחלק מן הפעילות המבוצעת, הן באוניברסיטאות והן במוסדות מחקר ממשלתיים, ומובילים בין השאר, לתוצרים המוגנים באמצעות פטנטים. יש להבחין בין עצם העברת הידע שהיא הליך שאין עוררין על חשיבותו, לבין הליך מסחור הידע באמצעות פטנט, שהוא הליך השנוי במחלוקת, בפרט ביחס לזירה האקדמית. כפי שמציינת אלקין-קורן: "המצדדים במסחור סבורים כי מסחור תוצאות מחקר אקדמי באמצעות פטנטים יגדיל את המימון למחקר, יעודד פיתוח של יישומים טכנולוגיים להמצאות מדעיות וייצור תמריצים למצוינות מוסדית ואישית. מתנגדים מזהירים מפני שינויים בתרבות הארגונית של האוניברסיטאות, הטיית סדר היום המחקרי ויצירת חסמים לביצוע מחקר מדעי."8 למרות חשיבותו של הדיון בהשלכותיו של מסחור ידע אקדמי, נראה כי במובנים מסומים המציאות מקדימה את הדיון העקרוני – כפי שנראה להלן, אוניברסיטאות וגופים נוספים הקימו גופים עסקיים שמטרתם מסחור הידע המחקרי. 3. הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית "משרד הבריאות מפעיל 11 מרכזים רפואיים כלליים ממשלתיים. ליד כל בית חולים כללי ממשלתי פועל תאגיד בריאות (להלן - התאגיד), המאוגד כעמותה ששמה "קרן מחקרים רפואיים ופיתוח תשתיות ושירותי בריאות ליד [שם בית החולים]", והוא ישות משפטית נפרדת מבית החולים. בית החולים והתאגיד שלידו, שניהם יחדיו, הם "מרכז רפואי". תפקידו העיקרי של בית החולים הוא מתן שירותי בריאות, אך בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות נעשית גם פעילות מחקרית ענפה, שהיא בעלת חשיבות רבה לקידום הרפואה ולשיפור שירותי הבריאות וטמון בה פוטנציאל כלכלי רב."9 אינדיקציה לפוטנציאל הכלכלי הרב של המחקר הרפואי ניתן לראות ממידע שעלה מבדיקה שבוצעה על ידי אגף החשכ"ל באוצר בשנת 2006 במאגרי מידע ממוחשבים של רשמי הפטנטים בישראל, בארצות הברית ובאירופה, כפי שמצוין בדוח מבקר המדינה 60ב' בנושא: הבדיקה העלתה כ-200 מקרים אפשריים שבהם לכאורה נרשם פטנט או הוגשה בקשה לרישום פטנט מחוץ למדינה על ידי עובד שירות המדינה, וקיים חשש שעל ידי כך נפגעו זכויות המדינה. בנוסף הגישה המדינה בדצמבר 2009, תביעה נגד חברה פרטית בסך חצי מיליארד ש"ח בגין זכויותיה בתרופה מסוימת שפיתח רופא בכיר במרכז הרפואי שיבא. במקרה אחר פנה מנהל המרכז הרפואי שיבא לחשכ"ל במטרה לאשר עסקה שלפיה תמכור חברה מסוימת מכשיר שאחד הפטנטים ששימשו להמצאתו נרשם על שם רופא בכיר המועסק בבית החולים בתקופת עבודתו בו. סוכם כי המדינה תאשר את ביצוע העסקה בכפוף להעברת 30% מחלקו המיועד של הרופא בעסקה לידי המדינה. ואכן במרס 2009 קיבלה המדינה סכום של כ-66.4 מיליון ש"ח .10 נושא הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית נידון בוועדות שונות מאז שנת 2000.11 האחרונה שבהן הוקמה במרץ 2004 על ידי החשב הכללי באוצר - ועדת היגוי בין משרדית להסדרת נושא הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. הוועדה הגישה את המלצותיה בדצמבר 2005. באוגוסט 2005 קיבלה הממשלה את החלטה מס' 4150 על הסדרת הקניין הרוחני שנוצר במערכת הבריאות הממשלתית. בהחלטה הורתה הממשלה לשר האוצר ולשר הבריאות "ליישם מדיניות בנוגע לתוצרי ידע וקניין רוחני שנוצרים בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות", ולשם כך הנחתה אותם, בין היתר, להתאים את תקנות תאגידי הבריאות לאמור בהחלטה זו וקבעה שהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-1.11.05. כמו כן הנחתה את נציב שירות המדינה להתאים את הוראות תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) לאמור בהחלטתה.12 למרות שהחלטת הממשלה נתקבלה כבר בשנת 2005, בשל אי הסכמות בין משרד האוצר ומשרד הבריאות, רק בשנת 2010 נקבעו הוראות תכ"מ (תקנון, כספים ומשק) המסדירות בפועל את דרכי הפעולה הנדרשות במערכת הבריאות הממשלתית באשר למסחור קניין רוחני. 3.1. הוראת תכ"מ בנושא קניין רוחני במערכת הבריאות הממשלתית13 בפברואר 2010 נכנסה לתוקף הוראת תכ"מ בנושא "קניין רוחני: ניהול המחקר ותוצרי הידע במערכת הבריאות הממשלתית".14 מטרותיה של הוראת התכ"מ הן: הסדרת אופן ניהול המחקר ותוצרי הידע במערכת הבריאות הממשלתית, בהיבטים: הכספיים, החשבונאיים והדיווחים; קביעת כללים לפעילות מסחור בזכויות הקניין הרוחני שנוצרו בבתי החולים ובתאגידים; וקביעת כללים לחלוקת תמלוגים הנובעים ממסחור הידע שנוצר. ההוראה פועלת ליצור הפרדה מבנית בין פעילות בית החולים שהיא בעיקרה מתן שירותי רפואה ובמידה מסוימת ביצוע מחקר בסיסי, לבין פעילות המחקר היישומי – מסחרי שאמורה להיות מבוצעת על ידי תאגיד הבריאות שליד בית החולים. ההיגיון בבסיס גישה זו מלבד ההיבט החשבונאי הוא למנוע הסטה של משאבים למשימות שאינן ייעודו העיקרי של בית החולים.15 העקרונות העיקריים של ההוראה הם: • ההוראה מבקשת להבחין, טרם ביצוע המחקר, באם זהו מחקר יישומי או לא-יישומי. מוקד ההוראות הוא במחקרים יישומיים. • מחקר יישומי הוא כזה העומד באחד מן התנאים הבאים: פיתוח משותף עם חברה מסחרית כאשר הוגדרו זכויות ותמלוגים; ממומן מהזמנת עבודה למחקר עם הסכם חלוקת בעלות; השקעה מעל 300,000$;פיתוח מכשור וציוד רפואי; המממן הינו גוף שמטרתו עידוד מסחור. • במקרים של מחקר יישומי שלא נרשם כיישומי, ניתן לבצע שינוי ייעוד, כולל החובות המוטלות מתוקפו. במידה ושינוי כאמור לא בוצע יוטלו סנקציות המפורטות בהוראה. • בדומה לאמור לעיל בעניין המצאת שירות, המדינה תראה תוצר ידע כתוצר ידע ממשלתי באם הוא: נוצר עקב או בתקופת העבודה של יוצר הידע, גם אם עבד במקביל בעבודה נוספת, אף אם היא במחקר, או במוסד אקדמי; באם הוגשה בקשת רישום פטנט במשך 18 חודשים מסיום העבודה; תוצר ידע שנוצר בבית חולים ממשלתי או תאגיד בריאות. • בהינתן תנאים מצטברים שעיקרם: העדר זיקה בין תחומי העיסוק ואי-שימוש בתשתיות ומיומנויות מרכז הבריאות, ניתן להגיש בקשה לקבלת פטור על רישום פטנט שיאפשר רישום פרטי שלו. • לצורך ההפרדה המבנית בין בית החולים והתאגיד הרפואי שלו נקבעו בהוראות מנגנוני דיווח וחשבונאות על עובדים, תקורות מחקר, תשלום על שימוש בתשתיות, קניית שירותים רפואיים ועוד. בהקשר זה יש לציין כי למרות שמשפטית וחשבונאית מדובר בישויות נפרדות, קיים קושי מסוים ביישומן של הוראות אלה בשל התלות המבנית העמוקה שבין שני הגופים. • לצורך פעילות מסחור הקניין הרוחני יכול התאגיד להקים חברת בת שתעסוק במסחור או לקבל שירותים בתחום זה מגוף חיצוני בהתאם לכללים הקבועים בחוק חובת המכרזים. • למרכז רפואי (תאגיד ו/או בית חולים) יש איסור על בעלות בחברה המשקיעה במחקר. עם זאת ניתן לבצע שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות או מכוני מחקר שלא למטרות רווח. • חלוקת ההכנסות שיתקבלו כתוצאה ממסחור יהיו: חוקר/צוות מחקר תאגיד בית החולים מדינה 35% 30% 25% 10% • במקרים של מחלוקות ביחס לקניין הרוחני תועבר המחלוקת לבירור בוועדה שבה יהיו חברים נציג החשב הכללי; נציג משרד הבריאות ומשפטן. הוראת התכ"מ בעניין "קניין רוחני: ניהול המחקר ותוצרי הידע במערכת הבריאות הממשלתית" היא הוראה מורכבת ומפורטת מאוד המטילה חובות וסייגים מרובים על המרכזים הרפואיים – המינהל שלהם והחוקרים בהם. הוראה זו מצויה עדיין בשלבי יישום מוקדמים יחסית והיא אמורה להיבחן לאחר המשך יישומה. כפי שעולה משיחות עם גורמים בתחום, הוראת התכ"מ מטילה מגבלות מרובות על ניהול ומסחור מחקרים יישומיים באופן שעשוי לגרום קשיים בביצוע מחקר ובמסחורו. לדברי עו"ד נרדה בן צבי, העוסקת בנושא הקניין הרוחני, הגדרת המצאת שירות מנוסחת בהוראה באופן מרחיב אף יותר מזה המופיע בחוק הפטנטים ומטילה מגבלות כבדות על החוקרים במקום לתמרץ אותם. בין השאר, הנוסח בהוראה מסתפק בקיומו של אחד משני התנאים שקיומם נקבע בחוק (עקב העבודה ובתקופת העבודה); ההוראה מטילה סייג של 18 חודשים מסיום העבודה – סייג שאינו מופיע בחוק; הסנקציות על אי הודעה – גם הן לא קבועות בחוק, ועוד.16 נראה כי יהיה מקום לבחון לא רק את שיפור הבעלות של המדינה על נכסי הקניין הרוחני שלה אלא בעיקר את השאלה האם להוראת התכ"מ האמורה יש השפעה חיובית על כלל תחום הקניין הרוחני בתחומי הרפואה בישראל, או שמא יש לה אפקט מצנן שעלול להשפיע לשלילה על התפתחות המחקר הרפואי היישומי ופיתוח התעשייה בתחומים אלה. יש לזכור כי גם פיתוחים הנעשים בתעשייה בישראל שאינם מניבים הכנסות ישירות למדינה עשויים להיות בעלי תועלת משקית מרובה. 4. מינהל המחקר החקלאי מינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, הוא יחידת סמך של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, העוסקת במחקר יישומי בתחום החקלאות. תוצרי הידע הנוצרים במכון נרשמים על שם המדינה, וההגנה עליהם ומסחורם נעשים באמצעות יחידת קידום הפועלת במכון וולקני. בשנת 2005 קבע הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר כי במכון וולקני יונהג מודל תמלוגים, ולפיו התמלוגים שישולמו לחוקר לא יעלו על שתי משכורות שנתיות.17 על פי מכתבו של הממונה על השכר לחשב משרד החקלאות מינואר 2005,18 העברת תמלוגים מותנה בתנאים שונים בתוכם: • ההכנסות יחושבו לאחר ניכוי כלל ההוצאות יחידת המסחור של מכון וולקני, לאחר ניכוי 10% מהתקבולים לטובת "קרן פטנטים" ולאחר ניכוי תקורות עבור המחקר. • לפחות 20% מההכנסות יופנו למחקרים שאינם בעלי זיקה מסחרית ישירה. • מיתרה שתיוותר לאחר ניכוי עלויות ישולמו התמלוגים לצוות המחקר כמפורט להלן: הכנסות שנתיות לאחר ניכוי הוצאות כמפורט בסעיף 2 אחוז התמלוגים עד 10,000 ₪ 100% בין 10,000 ₪ ל-150,000 ₪ 30% בין 150,000 ₪ ל- 400,000 ₪ 20% בין 400,000 ₪ ל- 1,000,000 ₪ 10% מעל 1 מליון ₪ 5% • כאמור לעיל, בכל מקרה התמלוגים שישולמו לחוקר לא יעלו על שתי משכורות שנתיות.19 5. הקניין הרוחני במשרדי הממשלה האחרים בספטמבר 2004 נתקבלה החלטת ממשלה בנושא "קידום ופיתוח ידע הנוצר במימון מענקי מחקר ממשלתיים".20 על פי ההחלטה, תוצרי ידע שייווצרו במימון ממשלתי, במוסד שאינו מוסד ממשלתי ואינו תאגיד בריאות, יהיו בבעלות המוסד שבו המחקר נערך. עם זאת, תינתן למשרד הממשלתי הממן הזכות לפרסם את תוצרי הידע הנובעים מן המחקר – תוך הימנעות מפגיעה בהליך המסחור. כמו כן, למדינה יינתן רישיון שימוש, לא בלעדי, בקניין הרוחני ובתוצרי הידע לשם "צרכים לאומיים". הקביעה האם המדובר בצורך לאומי, היא בסמכות שר המדע והטכנולוגיה, שר האוצר ושר המשפטים. למרות בעלות מוסד המחקר על תוצרי הידע ועל הקניין הרוחני הנובעים מן המחקר, על פי ההחלטה מוסד המחקר ישלם למדינה 5% מן ההכנסות הנובעות ממסחור הידע, וזאת עד להחזר סכום המענק הממשלתי. יצוין, כי החלטה זו לא חלה על מענקי המדען הראשי בתמ"ת ועל תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה באמצעות ות"ת והקרן הלאומית למדע, ומכאן כי תוקפה העיקרי הוא מענקי תמיכה במחקר הניתנים על ידי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה האחרים. בשנת 2011 הוציאה לשכת החשב הכללי באוצר הוראה בנושא "ניהול תוצרי ידע". על פי ההוראה: "משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות, למעט המכון הוולקני, מערכת הבריאות הממשלתית וקניין רוחני בתחום התקשוב, יתאמו ויביאו לאישור כל פעולה הקשורה בניהול תוצרי ידע עם מטה החשב הכללי, לרבות: רישום, הגנה, מסחור ידע, ויתור על זכויות, וכל פעולה אחרת בעניין זה, ולמעט רכישת מוצרי קניין רוחני ופיתוח".21 לדברי מר מעוז שהרבני מלשכת החשב הכללי באוצר המשמעות של ההוראה היא כי האחריות על נושא הקניין הרוחני במשרדי הממשלה שלהם טיפול בסוגיות של מסחור קניין רוחני הופקעה מאחריות המשרדים בשל העדר הסדרה מספקת ואי מימוש זכויותיה של המדינה בקניין הרוחני במשרדי הממשלה. באשר למחקר צבאי-בטחוני, לדברי שהרבני, ועדה בין משרדית שדנה בקניין רוחני במערכת הביטחון הגישה את המלצותיה. עיקרי ההחלטה הם כי בשל העובדה כי מערכת הביטחון ממעטת לרשום פטנטים על המצאותיה, בשל אופיין החסוי אין טעם בהוצאת הוראות מפורטות בהיבט זה.22 5.1. המדען הראשי במשרד התמ"ת23 כאמור לעיל עיקר עיסוקו של המדען הראשי בתמ"ת הוא ביצירת מנגנוני תמיכה ושיתופי פעולה בתחומי המו"פ התעשייתי – תחום אשר מעצם טיבו מתאפיין בזיקה רבה לבעלות על פטנטים. החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, תשמ"ד-1984, (להלן חוק מו"פ) מסדיר את פעילותו של המדען הראשי. על פי תיקון מס' 5 לחוק משנת 2011, סעיף 17(ב1). "ועדת המחקר תאשר תכנית רק אם המבקש התחייב כי הידע שנובע ממחקר ופיתוח על פי התכנית המאושרת וכל זכות הנובעת ממנו, יהיו בבעלותו מרגע היווצרם". לדברי מר עמוס אפרתי, סגן המדען הראשי, כיוון שסיכויי ההצלחה של חברות שלהן אין בעלות על הידע ובפרט הפטנטים שעומדים בבסיס הטכנולוגיה או המוצר שלהן נמוכים, התיקון לחוק מחייב בעלות של החברה בה משקיעה לשכת המדען הראשי בתמ"ת על הידע והפטנטים הרלבנטיים. עוד נקבע בתיקון מס' 5, סעיף 19(ב3) כך: "הוראות סעיף 17(ב1) וסעיף קטן (ב2) לא יחולו לעניין בקשה לאישור תכנית או לעניין תכנית מאושרת, שיש במסגרתן הרשאה לשימוש בתוצרי פעילות השכלה גבוהה שבידי מוסד להשכלה גבוהה, או שיוצרו במסגרת תכנית כאמור; השרים, בהתייעצות עם שר החינוך לאחר שנועץ עם יושב ראש הוועדה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין בעלות על ידע הנובע ממחקר ופיתוח על פי תכנית מאושרת או כל זכות אחרת שתוקנה בידע האמור". לדברי סגן המדען הראשי, סעיף זה מחריג למעשה את חובת הבעלות של החברה הנתמכת על הידע, במקרים של חברה המוקמת בשיתוף או על בסיס ידע המצוי בידי אוניברסיטאות. העילה לקיומו של סעיף זה הוא בכך שרבות מן האוניברסיטאות מסרבות לוותר על הידע והקניין הרוחני שלהן בחברות כאמור אך מקנות רישיון שימוש בו. בנוסף קיים ויכוח באשר לידע חדש שמפותח על בסיס הרישיון – ידע חדש המפותח על ידי החברה הנתמכת. לדברי אפרתי, נושא הסדרת תקנות לעניין הבעלות על ידע הנובע ממחקר ופיתוח מצוי בתהליך והועבר להתייחסות המועצה להשכלה גבוהה. עוד הוא ציין כי בין השאר נבחנת האפשרות כי חובת הבעלות על הפטנט והידע תידרש מחברות קטנות ולא תידרש מחברות גדולות. יצוין כי מנגנון כאמור צפוי להיטיב עם חברות גדולות ולפגוע בחברות קטנות. יש מקום לבחון האם פגיעה כזו היא הכרחית ולא סותרת חלק מעילות הקיום של מנגנון התמיכה של המדען הראשי. 6. מסחור הקניין הרוחני באוניברסיטאות24 בישראל הקימו האוניברסיטאות חברות יישום על-מנת לנהל את הקניין הרוחני שנוצר במסגרתן, להגן עליו ולמסחר אותו.25 למרות שחלק ניכר מן המימון של פעילותן של האוניברסיטאות מגיע מתקציב המדינה, עובדיה אינם מוגדרים כעובדי מדינה והתנהלות האוניברסיטאות בהיבט מימוש זכויות הקניין הרוחני שלהן היא אוטונומית. בניגוד למערכת הבריאות ולמכון וולקני, ההסדרים באוניברסיטאות אינם מקנים תמלוגים כלשהם למדינה. חברות היישום עוסקות ברישום הפטנטים, ודרכן מוענקות לתעשייה ולמגזר העסקי זכויות קניין על הידע שנוצר. החברות מקיימות התקשרויות עם גופים מסחריים ועם גופים מממנים (ממשלתיים או פרטיים) ונקבעים כללים למימון הפעילות. בנוסף, חברות היישום מעגנות בהסכמים את חלוקת הזכויות וההכנסות בין מוסד המחקר לבין החוקר. בכל אוניברסיטה קיימים היום תקנוני קניין רוחני, המגדירים את המותר והאסור בקשרי המדענים עם התעשייה ואת הסדרי הטיפול בקניין רוחני. עם זאת קיימת שונות מסוימת בנושאים אליהם מתייחסים התקנונים ובמידת הפירוט שלהם ביחס למדיניות שמכתיבה כל אוניברסיטה בהיבטים שונים, בתוכם: נהלי פרסום; הבעלות על פטנט המפותח בעת שבתון; יחס התגמולים בין החוקר ומוסדות האוניברסיטה; ניגוד עניינים ועוד.26 למרות שהיבט חלוקת התמלוגים הוא רק אחד משלל ההיבטים בסוגיה, להלן טבלה המשווה את חלוקת התמלוגים באוניברסיטאות: חלוקת התמלוגים באוניברסיטאות27 שם המוסד החוקר/ים חברת היישום האוניברסיטה מעבדות המחקר הטכניון 50% - 50% - אוניברסיטת תל אביב 40% - 60% - אוניברסיטת בר אילן 40% - 60% - האוניברסיטה העברית 40% 20% 20% 20% אוניברסיטת חיפה 50% - 50% - מכון ויצמן למדע 40% 40% (משותף לחברת היישום ולמכון המחקר) 20% אוניברסיטת בן גוריון 60% 40% (משותף לחברת היישום ולאוניברסיטה) - ועדה בראשות פרופ' חנוך גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר, שמונתה על-ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), בחנה את הקשר שבין האוניברסיטאות לבין התעשייה. הוועדה פרסמה בשנת 2005 את מסקנותיה וקבעה כי הכללים הקיימים אינם כללים פורמליים המוכרים על-ידי המדינה, וכי אין מנגנונים אפקטיביים של בקרה ואכיפה.28 ועדה זו הגישה המלצות, שמטרותיהן היו: (1) להבטיח העברה יעילה של ידע בעל פוטנציאל יישומי מן האוניברסיטאות לתעשייה הישראלית; (2) להבטיח את קיומו והתפתחותו של מערך המחקר הבסיסי באוניברסיטאות; (3) להבטיח מדיניות ממשלתית התומכת במטרות אלה. בדוח קבעה הוועדה, בין השאר, את הדברים האלה: • לצורך מסחור הידע, יש מקום לבחון את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה; • יש צורך לקבוע כללים מסודרים וכללי התנהגות אתיים לפעילות הארגונית בנושא. הכללים שיפותחו אמורים להבטיח גמישות, נגישות ותגמול מתאים בערוצי שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה, אך גם להגדיר מגבלות וריסונים; • אפשר להקים מוקדי התמחות מחוץ למוסדות אקדמיים, שיסייעו לחברות היישום בנושאים ספציפיים; • התשתית המשפטית הרלבנטית הקיימת לאוניברסיטאות היא מספקת, ואין צורך בחקיקה; • אם בכל זאת יסתמן צורך לעגן את הנושא בחקיקה, יש לבססה על שלושת העקרונות הבאים:29 ◦ קניין רוחני שנוצר במוסדות מחקר במימון ציבורי יהיה בבעלות מוסד המחקר ולא בבעלות המדינה. במקרים יוצאים מן הכלל רשאית המדינה לשמור לעצמה את הזכויות, ובתנאי שהדבר ינומק ויצוין בחוזה המחקר; ◦ מוסד המחקר חייב לעשות כמיטב יכולתו כדי להעביר ידע בעל פוטנציאל יישומי-טכנולוגי לתעשייה ולממש את הפוטנציאל המסחרי שלו בזמן סביר שייקבע בחוק; ◦ המדינה לא תתערב בתהליך העברת הטכנולוגיה (ביוזמות המוסד, באופי ההתקשרות עם התעשייה, בחלוקת ההכנסות בין המוסד לבין החוקר), ותוותר על כל חלק בהכנסות. ביולי 2010 נתקבלה החלטת ממשלה בנושא "תכנית לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה".30 בסעיף האחרון להחלטה נקבע כך: "להטיל על יו"ר ות"ת, המדען הראשי והממונה על התקציבים לגבש תוכנית לצורך ייעול העברת הידע מהמוסדות אל התעשייה ובכלל זה שיפור וסיוע בפעילות המנגנונים הקיימים להעברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה. התוכנית תוצג בפני שרי החינוך, האוצר והתעשייה, המסחר והתעסוקה עד ליום 31.12.2010." באפריל 2012 פרסמו המועצה להשכלה גבוהה והועדה לתכנון ותקצוב מכרז לבחירת חברה שתספק שירותים של מסחור ידע למוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם באמצעות ות"ת. מבחינה שקיימו הות"ת, אגף התקציבים באוצר ולשכת המדען הראשי בתמ"ת עלה כי קיימים כשלי שוק המונעים ניצול מלוא הפוטנציאל הגלום בתחום – הבולט ביניהם הוא העדר יתרון לגודל, למספר רב של מוסדות להשכלה גבוהה. על פי דברי ההסבר למכרז, העילה המרכזית לקיומו, אינן האוניברסיטאות, אלא מוסדות מתוקצבים שלהם אין חברות מסחור ושבשל היקף קטן יחסית של פעילות מסחור אין להן כדאיות גבוהה ביצירת תשתית עצמאית. על פי המכרז, במשך 4 השנים הראשונות לקיומה של החברה, ות"ת תישא בחלק מהוצאות התפעול השוטף ובחלק מן העלויות הכרוכות ברישום הפטנט, עד לתקרה מסוימת הקבועה במכרז. יצוין, כי שירותי המסחור יינתנו למוסדות מתוקצבים להשכלה גבוהה שיהיו מעוניינים בשירותים אלה – היינו, לא מוטלת חובה לעשות שימוש בחברת המסחור שתוקם.31 7. נתונים על רישום פטנטים בישראל המידע להלן הוא מתוך פרסום של מוסד שמואל נאמן בנושא "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל 1990 -2008: פטנטים ישראלים בהשוואה בינלאומית".32 המידע שיובא להלן מספק תמונת מצב באשר לתחום הפטנטים בישראל, עם זאת, הוא אינו מעיד בהכרח על הפוטנציאל הקיים בכל תחום או מוסד אלא על מימושו עד כה. פטנטים נחשבים למדד טוב לכושר המצאה, לפעילות מחקר ופיתוח ולמידת החדשנות הטכנולוגית – החל ברמת המדינה, עבור ברמת התחום וכלה ברמת החברה העסקית. • בשנת 2008 הוגשו 7,745 בקשות לפטנטים ברשות הפטנטים הישראלית. כ-20% מן הבקשות הוגשו על ידי מגישים ישראלים וכ-80% על ידי מגישים זרים. כ-90% מן הבקשות של מגישים זרים הוגשו על ידי חברות מהמגזר העסקי לעומת כ-50% שהוגשו על ידי מגזר זה בקרב המגישים הישראלים. • כ- 48% מהבקשות לפטנטים שהוגשו לרשם בישראל על ידי חברות ישראליות היו בתחומי הטכנולוגיה העילית לעומת 29% בלבד מן הבקשות שהוגשו בענפי הטכנולוגיה העילית על ידי חברות זרות. • בשנת 2009 הוגשו במשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO), 4,730 פטנטים של ממציאים ישראלים. • פילוח הפטנטים שהוגשו ב-USPTO בין השנים 1992- 2009 מצביע על גידול של כמעט פי 5 במספר הפטנטים של ממציאים ישראלים. מספר הפטנטים בבעלות ישראלית גדל פי 4. איור 1. התפלגות השיוך המגזרי של פטנטים בבעלות ישראלית שנרשמו ב-USPTO, 1990- 2009 33 כפי שניתן לראות באיור 1 מימין, בשנים 1992- 2009 ב- USPTO 70% מהפטנטים בבעלות ישראלית השתייכו למגזר העסקי; כ-19% למגישים פרטיים; כ-10% לאוניברסיטאות וכ-1% לגופים ממשלתיים. איור 2. התפלגות פטנטים מאושרים של אוניברסיטאות וגופי מחקר ישראלים ב-USPTO, 1991-2009 34 כפי שניתן לראות באיור 2 מימין, כ-36% מן הפטנטים ב-USPTO שבבעלות אוניברסיטאות ומוסדות מחקר אקדמיים ישראלים מצויים בבעלות של מכון ויצמן; 28% בבעלות האוניברסיטה העברית; כ-18% בבעלות אוניברסיטת תל-אביב ורק כ-10% בבעלות הטכניון. איור 3. התפלגות פטנטים מאושרים של המגזר הממשלתי ב- USPTO, 1990-200935 כפי שניתן לראות באיור 3, על פי רישומי ה-USPTO, בסקטור הממשלתי (לא כולל מרכזים רפואיים) שני הגופים הדומיננטיים שאחראים ל-87% מן הפטנטים הם: מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני והוועדה לאנרגיה אטומית. • בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-15 בעולם במספר הגשות PCT (מסלול הגשת פטנטים בינלאומי בניגוד להליכי רישום המנוהלים בנפרד בכל מדינה או אזור) של פטנטים של מגישים. • בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-3 בהגשות PCT של ממציאים ביחס לגודל האוכלוסייה, אחרי שוויץ ושוודיה. מאמצע שנות ה-80 עלתה ישראל בדירוג זה מהמקום השמיני למקום השלישי. איור 4. מגמות בהתפלגות השיוך המגזרי של פטנטים בבעלות ישראלית שנרשמו ב-USPTO, 1991- 2008.36 כפי שניתן לראות מאיור 4 לעיל, בניגוד לעלייה המשמעותית בשיעור הפטנטים שנרשמו על ידי המגזר העסקי הישראלי, במגזר האוניברסיטאי העלייה שחלה בשיעור הפטנטים היא מתונה למדיי ומאז ראשית שנות 1999 חלה ירידה בשיעור הפטנטים של מגזר האוניברסיטאות מתוך כלל הפטנטים בבעלות ישראלית ב- USPTO. יצוין כי גם כיום נחשב המגזר האוניברסיטאי בישראל למוביל עולמי בשיעור הפטנטים בו. (מקום שלישי לפי נתוני ה-OECD 2008). באשר למגזר הממשלתי (שכאמור, על פי ההגדרות בחישוב זה אינו כולל את בתי החולים), ניתן לראות כי חלה ירידה בשיעורו מתוך כלל הפטנטים מכ-5% בשנת 1992 ל-1% בשנת 2008. עם זאת, לא ברור אם ניתן לייחס זאת לירידה בהיקף הפעילות או לעצם ההתחזקות של המגזר העסקי. איור 5. התפלגות בקשות לפטנטים ב-EPO במגזר בתי החולים, 1990 -2008.37 כפי שניתן לראות באיור 5. פעילות רישום הפטנטים של מרכזים רפואיים בבעלות המדינה: תל השומר; סוראסקי ורמב"ם מהווה יחד סה"כ רק כ-20% מכלל בקשות הפטנטים במגזר בתי החולים בישראל לארגון האירופי ה- EPO.