חומר רקע

DOC 28,232 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 17) (הבראת חברות), התשע"א-2011 - נוסח משולב לדיון השלישי בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום 23052012-סופי בירוק -תיקונים שהממשלה מבקשת להכניס ביחס לנוסח שפורסם בקריאה ראשונה בצהוב – תיקונים והערות בעקבות הדיונים בוועדה באפור - הערות איגוד הבנקים לפי מסמך המחלוקות וההסכמות פרק שלישי: פשרה או הסדר סימן א': הוראות כלליות 3501.     סמכות לפשרה או להסדר – הוראות כלליות (א) הוצעו פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק אם החברה היא בפירוק, להורות על כינוס אסיפה אסיפות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף קטן (א1) ובדרך שיורה בית המשפט. (א1) אסיפות הנושים או בעלי המניות ייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או בעלי מניות (בפרק זה – אסיפות סוג); לעניין זה, "סוג" – קבוצת נושים או בעלי מניות, שלהם עניין משותף בנוגע להסדר או לפשרה, המובחן הניתן להבחנה באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או בעלי המניות ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת. נוסח אחרי מחלקת נוסח חוק: "(א1) לכל קבוצת נושים או בעלי מניות, שלהם עניין משותף בנוגע להסדר או לפשרה, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או בעלי המניות ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת (בפרק זה – סוג), ייערכו אסיפות נפרדות (בפרק זה – אסיפות סוג)." (א2) נושה או בעל מניה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת סוג בתום לב ובדרך מקובלת לשם שמירה על זכויותיו, בשים לב לסוג שעמו הוא נמנה, ויימנע מניצול לרעה של כוחו2. (ט) אם בכל אסיפה אסיפת סוג שכונסה לפי כאמור בסעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף. (י) צו שניתן לפי סעיף קטן (ט) לא יהיה לו תוקף לפני שהוגש לרשם העתק מאושר שלו; העתק הצו יצורף לכל עותק של תקנון החברה שיוצא לאחר מתן הצו, ואם אין לחברה תקנון - לכל עותק של מסמך שעל פיו התאגדה החברה ושעל פיו היא פועלת, שיוצא כאמור. (יא) לענין סעיף בפרק זה - "חברה" - כל חברה הניתנת לפירוק לפי פקודת החברות; "הסדר" - לרבות ארגון מחדש של הון המניות בדרך של איחוד מניות מסוגים שונים או בדרך של חלוקת מניות לסוגים שונים, או בשתי הדרכים כאחת. (יב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ביצוע סעיף פרק זה, לרבות לענין תביעות חוב וכינוס אסיפות וכן לענין סדרי דין, מינוי בעל תפקיד, הוראות בדבר שיפוי וביטוח לבעל תפקיד וקביעת סמכויותיו על ידי בית המשפט. סימן ב': פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה 350א. הגדרות בסימן זה – "בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות" – מי שמכר נכס לחברה והעביר לחברה את החזקה בנכס, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידו בשל אותה תניה, ולא חלות הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון; נוסח אחרי מחלקת נוסח חוק: "ובלבד שהוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לא חלות על העסקה;" "בקשת הבראה" – בקשה לפי סעיף 350 לפשרה או להסדר שמטרתם הבראת החברה; "הגנה הולמת" – (1) ביחס לנכס משועבד - שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין היתר, לרמת הוודאות לפרעון החוב הגלומה בנכס; (2) ביחס לנכס שחלה לגביו תניית שימור בעלות - או הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס שחלה לגביו תניית שימור בעלות עד לסכום התמורה שהיה מתקבל בעד מכירת אותו נכס בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות בידי המוכר במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת מתן צו הקפאת ההליכים ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית; לענין זה – "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה נפרע הנושה המובטח ממכירת הנכס המשועבד, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת או במועד שבו היה זכאי הנושה לממש את השעבוד אלמלא צו הקפאת ההליכים, לפי המאוחר מביניהם, או במועד אחר שקבע בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין, מטעמים שיירשמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו; נוסח אחרי מחלקת נוסח חוק: "הגנה הולמת" – (1) לגבי נכס משועבד - שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין היתר, לרמת הוודאות לפרעון החוב הגלומה בנכס / המאפיינת את הנכס; לענין זה – "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה מקבל הנושה ממכירת הנכס, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת ההגנה ההולמת3 או במועד שבו היה זכאי לממש את השעבוד אלמלא צו הקפאת ההליכים, לפי המאוחר, או במועד אחר שקבע בית המשפט בנסיבות העניין, מטעמים שיירשמו. (2) לגבי נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות4 - הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס עד לסכום שהיה מתקבל בעד מכירתו בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת ההגנה ההולמת; נוסח לפי הצעת איגוד הבנקים: "הגנה הולמת": (1) ביחס לנכס משועבד - שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין היתר, לרמת הוודאות לפרעון החוב הגלומה בנכס; (2) ביחס לנכס שחלה לגביו תניית שימור בעלות - הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס עד לסכום התמורה שהיה מתקבל בעד מכירת אותו נכס בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת; לענין זה – "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה נפרע הנושה ממכירת הנכס המשועבד, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת או במועד שבו היה נושה סביר מפעיל את זכותו לממש את השעבוד, לפי המאוחר מביניהם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו. "הוצאות הבראה" – הוצאות הכרוכות בהליכי הבראה; "הליכי הבראה" – הליכים לפי סימן זה; "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961; "חברה בהקפאת הליכים / חברה בהבראה" – חברה שצו הקפאת הליכים חל לגביה; [הוועדה תשוב לבחון הגדרה זו בסעיפים הרלוונטיים] "נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות" – נכס שנמכר לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, ואשר הבעלות בו נותרה בידי המוכר בשל אותה תניה ולא חלות הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון. נוסח לאחר מחלקת נוסח חוק: "נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות" – נכס שנמכר לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידי המוכר בשל אותה תניה, ובלבד ש הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 לא חלות על העסקה. "צו הקפאת הליכים" – צו שניתן לפי סעיף 350ב; "תניית שימור בעלות" – הוראה בחוזה למכירת נכס לחברה, שלפיה הבעלות בנכס הנמכר תישאר בידי המוכר עד לאחר תשלום התמורה בעדו תועבר לחברה רק לאחר תשלום התמורה בעדו. 350ב. צו הקפאת הליכים (א) בסעיף זה, "הליך" – לרבות הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך כאמור שביצועו הושלם ערב מתן הצו הקפאת הליכים, [אף אם טרם הועברו הכספים שנתקבלו בשלו – בדיון ביום 15/05/2012 הוצע למחוק פסקה זו; משרד המשפטים יבחן את ההצעה], ולרבות העברת חזקה בנכס הדרוש להפעלת החברה במהלך העסקים הרגיל שלה, לידי הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות. (ב) בית המשפט שהוגשה לו בקשה לפשרה או להסדר כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה - התכנית),בקשת הבראה רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע לגיבושה או לאישורה של תכנית שמטרתה להבריא את הבראת החברה, לתת צו ולפיו, במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, [נוסח מוצע בעקבות הדיון ביום 15052012- אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך]. (בפרק זה - צו הקפאת הליכים). (ג) צו הקפאת הליכים לבקשת נושה או בעל מניה בחברה יינתן רק אם מתקיימת לגבי החברה עילה לפירוקה לפי סעיף 257(4) לפקודת החברות, והנושה או בעל המניה, לפי העניין, זכאי לפי הוראות הפקודה האמורה, להגיש בקשה לפירוק החברה בידי בית המשפט, באותה עילה. – הוצע למחוק את הסעיף בדיון ביום 150520125 (ד) צו הקפאת הליכים, למעט צו לבקשת נושה או בעל מניה כאמור בסעיף קטן (ג), יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות הענין מצריכות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר לכל מי שעשוי להיפגע ממנו, הכל כפי שיורה בית המשפט באופן שיקבע השר השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום. הערת איגוד הבנקים לס"ק (ד) : הגבלת התקופה עד לדיון שיינתן במעמד צד אחד (דה) מי שנפגע מצו הקפאת הליכים, שניתן במעמד המבקש בלבד, רשאי לפנות לבית המשפט שנתן אותו , בתוך תקופה שיקבע השר, בבקשה לבטלו; בית המשפט ידון בבקשות לביטול אם הוגשו כאלה, במועד אחד שיקבע, ובלבד שהדיון ייערך בתוך שלושים ימים מיום מתן הצו כאמור. (הו) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה ת נושה לביטול צו הקפאת הליכים גם אם חלף המועד הקבוע בסעיף קטן (דה), אם שוכנע כי שמיום שניתן צו הקפאת ההליכים חל שינוי משמעותי בנסיבות, העלול לגרום לפגיעה מהותית בזכויותיו של הנושהמגיש הבקשה. (ז) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במנין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במנין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. *** הוועדה הגיעה עד סעיף זה בדיון ביום 15052012 350ג. חריגים להקפאת הליכים (וא) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, בית המשפט על אף הצו - (1) לבקשת נושה מובטח - לממש נכס המשועבד לו; (2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף - לגבשו; (3) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש - לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור; והכל אם נוכח כי לא הובטחה הגנה הולמת לזכויותיו של הנושה בנכס, או כי אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף, כדי לפגוע באפשרות לגבש ולאשר את התכנית. (4) לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות – לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים. (ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה: (1) אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; לענין פסקה זו, יחושב ערך החוב המובטח בשעבוד, שלגביו יבחן בית המשפט את קיומה של ההגנה ההולמת, כסכום שהיה מתקבל ממכירת הנכס המשועבד, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד מתן צו הקפאת ההליכים או במועד שבו היה זכאי הנושה לממש את השעבוד אלמלא הצו האמור, לפי המאוחר מביניהם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו; (2) אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה. 350ד. מינוי בעל תפקיד לחברה בהקפאת הליכים (א) בית המשפט רשאי למנות לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד ליישום הליכי ההבראה, כולם או חלקם (בסימן זה – בעל תפקיד), ורשאי הוא למנות נושא משרה בחברה לבעל תפקיד כאמור, ובלבד שלא ימנה נושא משרה לבעל תפקיד או יחליט שלא למנות בעל תפקיד, אלא אם כן שוכנע, לאחר שנתן לנושי החברה הזדמנות לטעון טענותיהם לענין זה, כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים כאמור. איגוד הבנקים: מינוי נושא משרה רק בחברה ללא בעל שליטה (ב) בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד שמינה לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא לקבוע כי לבעל התפקיד ינתנו הסמכויות והחובות להלן, כולן או חלקן: (1) גיבוש תכנית להבראת החברה; (2) בדיקת תביעות חוב; (3) ניהול החברה; הדרושות לשם ביצוע אחד או יותר מהתפקידים המפורטים להלן, כולן או חלקן: (1) ניהול החברה (2) גיבוש תכנית להבראת החברה (3) הסדרת החובות לנושי החברה בעל תפקיד יהיה אחראי על ניהול החברה או פיקוח על ניהולה, על שמירת נכסיה ועל בדיקת תביעות חוב; לא קבע בית המשפט את סמכויותיו וחובותיו של בעל התפקיד, יהיו נתונות לבעל התפקיד הסמכויות הנתונות למפרק לפי פקודת החברות ויחולו עליו החובות החלות על מפרק כאמור, והכל בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים לפי פרק זה. איגוד הבנקים: לא להקנות לבעל תפקיד שהוא נושא משרה סמכויות מעין שיפוטיות (ג) נותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה מוקנות לבעל התפקיד או שמינה בית המשפט נושא משרה בחברה לבעל תפקיד, רשאי הוא בית המשפט למנות מפקח על החברה או על נושא המשרה בה, לפי העניין, ולהקנות לו סמכויות ככל שנדרש לשם כך בעל תפקיד נוסף לצורך פיקוח על פעולות נושא המשרה; מינה בית המשפט בעל תפקיד נוסף כאמור, יקבע את חלוקת הסמכויות בין בעלי התפקיד; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להקנות לבעל תפקיד סמכויות למנות בעל תפקיד לצורך פיקוח כאמור או למנות מספר כמה בעלי תפקיד, במקרים אחרים, אם הדבר נדרש בנסיבות העניין. איגוד הבנקים: (ג) נותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה מוקנות לבעל התפקיד או שמינה בית המשפט נושא משרה בחברה לבעל תפקיד, ימנה בית המשפט מפקח על החברה או על נושא המשרה בה, לפי העניין, ויקנה לו סמכויות ככל שנדרש לשם כך, אלא אם שוכנע כי הדבר אינו נדרש בנסיבות העניין. (ד) בית המשפט רשאי למנות לחברה בעל תפקיד לפי סעיף זה גם במסגרת צו הקפאת הליכים הניתן לגביה במעמד המבקש בלבד, כאמור בסעיף 350ב(ד), ורשאי הוא לקבוע כי המינוי כאמור יהיה מינוי זמני לתקופה שיקבע; מי שנפגע מהחלטה כאמור רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך תקופה שיקבע השר, בבקשה לבטלה. (ה) לא מונה לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד, לפי הוראות סעיף זה, או שנותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה מוקנות לבעל התפקיד, על אף מינויו של בעל תפקיד כאמור, יחולו על החברה הוראות סימן זה החלות על בעל תפקיד, ככל שנדרש. הצעה לתוספת: (ו) מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של בעל תפקיד רשאי לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק6. (ז) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין תנאי הכשירות למינוי אדם כבעל תפקיד, הסייגים למינוי כאמור, ולעניין שכרו והוצאותיו של בעל תפקיד. הערה לדיון: האם יש מקום להתיחס מפורשות בסעיף לחובות האמון החלות על בעל תפקיד7? זאת בייחוד לאור האפשרות למנות נושא משרה לבעל תפקיד8. 350ה. שימוש בנכסים משועבדים ובנכסים שחלה לגביהם תניית שימור בעלות, השכרתם, מכירתם או שעבודם (א) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של החברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה לגביו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה להשכירו או למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים בנכס [מכוח תניית שימור הבעלות], במהלך העסקים הרגיל של החברה, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: (1) השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור אינם נדרשים לצורך הבראת החברה; (2) לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור לא יהיה בנכס , בתמורתו או בנכס החליפי, לפי הענין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות, לפי העניין, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. איגוד הבנקים: (1) על בעל התפקיד להשתכנע כי הדבר נדרש להבראת החברה וכי יש הגנה הולמת גם כשלא נדרש אישור בית המשפט (2) מכירה או השכרה של נכס שחל עליו שעבוד קבוע טעונה אישור בית המשפט גם במהלך העסקים הרגיל, ורק אם הדבר חיוני להבראת החברה (3) שימוש בנכס שהוא "נכס מזומן" טעון אישור בית המשפט גם במהלך העסקים הרגיל, ורק אם הדבר חיוני להבראת החברה; נכס מזומן = מזומנים, מסמכים סחירים, פקדונות, ניירות ערך, תקבולים מצד שלישי, לרבות תשלומים מכח הסכם, דמי שכירות או דמי שימוש בנכסים וכל נכס דומה אחר, בין אם שועבד על דרך המחאת זכות או בכל דרך אחרת. (ב) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של החברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה להשכירו, לשעבדו או למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה בנכס, אף שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, ובלבד שניתנה הסכמת הנושה המובטח או הבעלים של הנכס, לפי הענין, או שקיבל שניתן אישור לכך מאת בית המשפט; בית המשפט לא ייתן אישור לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור חיוניים לצורך הבראת החברה ומתקיים אחד מאלה: (1) השימוש או המכירה כאמור חיוניים לצורך הבראת החברה הנושה המובטח הסכים לשימוש, להשכרה או למכירה; (2) בנכס המשועבד, יהיה בנכס, בתמורתו או בנכס החליפי, לפי הענין, גם לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, לפי הענין, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. איגוד הבנקים: (1) מתנגדים למכירת נכס שחל עליו שעבוד קבוע שלא במהלך העסקים הרגיל, אלא אם תשונה הגדרת "הגנה הולמת" (1) מתן זכות טיעון בכל מקום בו נדרש אישור בית המשפט. (ג) נמכר נכס משועבד או נכס הכפוף לתניית שימור בעלות לפי סעיף זה, כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים בנכס, לפי העניין, יהיו התמורה בעד הנכס או כל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסעיף זה – נכס חליפי), הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים שחלה עליהם תניית שימור בעלות, לפי הענין, ככל הנדרש לשם הבטחת הגנה הולמת, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס, לפי העניין, לא יוכל להפרע מהנכס החליפי בסכום העולה על סכום התמורה, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. איגוד הבנקים: (1) לא להתנות את הנכס החליפי בכך שהוא ניתן לזיהוי או לעקיבה (2) לא להגביל את זכות הנושה להפרע מהנכס החליפי לסכום התמורה 350ו. הספקת מצרכים או שירותים חיוניים (שינויים אחרונים שנשלחו מטעם משרד המשפטים מסומנים בהדגשה) (א) בסעיף זה – "ספק תשתיות חיוני" – מי שסיפק לחברה בהקפאת הליכים שירותי חשמל, מים או כל שירות תשתית אחר שיקבע השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר (להלן – שירות תשתית) שירות או מצרך חיוני ערב הגשת בקשת ההבראה, לרבות מכוח חוזה קיים לפי סעיף 350ז, וכן מי שסיפק לחברה שירות תשתית או מצרך כאמור בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, ובלבד שלא ניתן להחליף את הספק האמור באופן מיידי בספק אחר; "ספק חיוני" - מי שסיפק לחברה בהקפאת הליכים שירות או מצרך חיוני שאינו שירות תשתית, ערב הגשת בקשת ההבראה, שלא מכוח חוזה קיים לפי סעיף 350ז, וכן מי שסיפק לחברה שירות או מצרך כאמור בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, ובלבד שלא ניתן להחליף את הספק האמור באופן מיידי בספק אחר בנסיבות העניין; "שירות או מצרך חיוני" – שירותי חשמל, מים, או כל שירות תשתית אחר שיקבע השר, וכן שירות או מצרך אחרים הדרושים להמשך הפעלתה של החברה. (ב) (א) בית המשפט רשאי להורות לספק חיוני, אשר סיפק לחברה שירותי תשתיות, לא יפסיק את הספקת שירותי התשתית להמשיך ולספק לחברה בהקפאת הליכים וימשיך לספקם, שירות או מצרך חיוני, לתקופה של עד 60 ימים מיום מתן צו הקפאת ההליכים , בתמורה ובתנאי התשלום שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית או מצרך שסופקו בטרם הגשת בקשת ההבראה., והכל אם שוכנע בית המשפט כי הדבר נדרש להבראת החברה וכי התמורה תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור. (ג)בית המשפט רשאי לאפשר לספק שירותי תשתיות להפסיק לספק את המצרך או השירות בהתקיים אחד מאלה: (1) בית המשפט שוכנע כי המשך הספקת השירות או המצרך אינו נדרש להבראת החברה; (2) לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם לתנאי התשלום כאמור ברישה בגין מצרך או שירות שסופקו לאחר צו הקפאת ההליכים או שבית המשפט שוכנע כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור; התקיים אחד התנאים כאמור רשאי בית המשפט להורות לספק התשתיות להמשיך ולספק את השירות או המצרך בכפוף לתיקון ההפרה כאמור או בכפוף למתן ערובה להבטחת התמורה. (ד) סעיף זה לא יחול על הפסקת הספקת שירות שאינה מטעמים כלכליים, אשר ספק שירותי התשתית מחויב בה מכוח הדין שחל על פעולתו. (גה) בית המשפט רשאי להורות לספק חיוני להמשיך ולספק לחברה בהקפאת הליכים את המצרך או השירות לתקופה של עד 60 ימים מיום מתן צו הקפאת ההליכים בתמורה ובתנאי תשלום שהיו נהוגים בין הצדדים או בתמורה ובתנאי תשלום שיקבע בית המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק, ובלבד שסירובו להמשיך ולספק את המצרך או השירות נובע מטעמים בלתי סבירים; לענין סעיף זה "טעמים בלתי סבירים" – לרבות דרישה לפרעון חובות העבר, העמדת תנאים בלתי סבירים ביחס לתנאי השוק או דרישה להפסקת ההתקשרות רק בשל קיומם של הליכים לפי פרק זה. (וד) בית המשפט רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (גה) אם שוכנע, כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה וכי התמורה תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור בסעיף קטן זה. (ב) בית המשפט רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (ב) גם במסגרת צו הקפאת הליכים הניתן לגבי החברה במעמד המבקש בלבד, כאמור בסעיף 350ב(ד); מי שנפגע מהחלטה כאמור רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך תקופה שיקבע השר, בבקשה לבטלה. (ז) בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (בדג), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה: (1) המשך הספקת השירות או המצרך חיוני לשם הבראת החברה; (2) אין אפשרות להחליף את הספק בלי לפגוע בהבראת החברה; (3) התמורה בעד המשך הספקת השירות או המצרך תשולם בהתאם לתנאי התשלום האמורים בסעיף קטן (בג). (4) במהלך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג) שולמה התמורה בעד המצרך או השירות כנדרש. (ח) התמורה בעד שירות או מצרך שסופקו לפי סעיף זה דינה כדין הוצאות הבראה. (ט) בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או (ה) (ב), לפי הענין, ובכלל זה מתן ערובה. (י) בסעיף זה – "טעמים בלתי סבירים" – לרבות בשל קשיים כלכליים של החברה, בשל קיומם של הליכי חדלות פרעון נגדה, בשל אי תשלום חוב עבר או בשל סירוב החברה לדרישת הספק לשינוי בלתי סביר של תנאי ההספקה או התשלום ביחס לתנאי השוק. 350ז. חוזים קיימים (א) בסעיף זה – "חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד הגשת בקשת ההבראה ואשר ביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד הגשת הבקשה כאמור, למעט חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה, ובלבד שהחוזה לא בוטל כדין עד למועד הגשת הבקשה כאמור; "עילת חדלות פירעון" – הוראה בחוזה קיים המקנה זכות ביטול או הקובעת כי החוזה מתבטל, בשל קשיים כלכליים של החברה או , בשל מתן צו הקפאת הליכים נגדה או בשל הגשת בקשת הבראה או בקשה לצו כאמור קיומם של הליכי חדלות פרעון נגדה.; לענין זה, "הליכי חדלות פרעון" – הליכים לפי פרק זה, הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות. (ב) בעל תפקיד רשאי, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ובאישור בית המשפט, להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים, למעט חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה, בידי החברה ובידי הצד השני לו, אף אם הופר בידי החברה לפני מתן אישור בית המשפט כאמור (בסעיף זה – אימוץ), או להחליט על הפסקת קיומו של חוזה קיים, בידי הצדדים כאמור (בסעיף זה – ויתור), ובלבד שבית המשפט נתן לצד לחוזה שאינו החברה בהקפאת הליכים (בסעיף זה – הצד השני לחוזה) ולכל אדם אחר הקשור לחוזה כאמור, הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה. (ג) בעל תפקיד יגיש לבית המשפט בקשה לאישור אימוץ או ויתור לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – בקשה לאישור), בתוך תקופה שיקבע השר 30 ימים ממועד מתן צו הקפאת ההליכים, ורשאי בית המשפט להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ד) לא הגיש בעל התפקיד בקשה לאישור, לגבי חוזה קיים מסוים, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי הצד השני לחוזה לבקש מבעל התפקיד להגיש לבית המשפט בקשה כאמור; הגיש הצד השני לחוזה לבעל התפקיד בקשה לפי סעיף קטן זה, יגיש בעל התפקיד לבית המשפט בקשה לאישור לגבי אותו חוזה קיים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה מאת הצד השני לחוזה או במועד אחר שיקבע בית המשפט. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), התקיימו נסיבות מיוחדות, לגבי חוזה קיים מסוים, המצדיקות מתן החלטה על אימוץ החוזה או ויתור עליו, בטרם חלפה התקופה הקבועה בהם האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות לבעל התפקיד להגיש לבית המשפט בקשה לאישור לגבי אותו חוזה, בתוך תקופה קצרה יותר שיקבע. (ו) לא הגיש בעל התפקיד לבית המשפט בקשה לאישור על פי בקשת הצד השני לחוזה לפי סעיף קטן (ד) או על פי הוראת בית המשפט לפי סעיף קטן (ה), יראו את החוזה כאילו אומץ בתום התקופה להגשת בקשת האישור לפי סעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין. (ז) בית המשפט לא יאשר את אימוצו של חוזה קיים, שקיימת לצד השני לחוזה זכות לבטלו בשל הפרתו בידי החברה, למעט בשל עילת חדלות פירעון, בלא הסכמת הצד השני לחוזה, אלא אם כן שוכנע כי החברה תקיים את חיוביה לפי החוזה ממועד האימוץ ואילך, ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה. (ח) בית המשפט רשאי להתנות את אימוץ החוזה הקיים או את הוויתור עליו בתנאים. (ט) אומץ חוזה קיים לפי סעיף זה, יהיה דין התמורה בעד חיוב שביצע הצד השני לחוזה לאחר האימוץ כאמור, כדין הוצאות הבראה. (י) (1) אישר בית המשפט ויתור על חוזה קיים לפי הוראות סעיף קטן (ב), יחדלו כל הזכויות והחבויות של החברה לפי החוזה הקיים, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ונכסיה. (2) הנפגע מחמת ויתור על חוזה קיים יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה. (יא) (1) הנפגע בשל הפרת חוזה קיים בידי החברה שנעשתה לפני אימוץ החוזה או ויתור עליו לפי סעיף זה, יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה. (2) על אף האמור בפסקה (1), נפגע הצד השני לחוזה בשל אי-תשלום תמורה כמפורט להלן, יהיה דין סכום הפגיעה כדין הוצאות הבראה: (א) תמורה לצד השני לחוזה בעד חיוב שקיים אותו צד לאחר הגשת בקשת ההבראה, בהסכמת בעל התפקיד; (ב) תמורה לצד השני לחוזה, בחוזה קיים שאימוצו אושר בידי בית המשפט לפי סעיף קטן (ב), בעד חיוב שביצע אותו צד לפני הגשת בקשת ההבראה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי מתקיימים שניים אלה: (1) הפרדת החיוב שבוצע טרם הגשת הבקשה, מהחיוב שבוצע לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין; (2) הצד השני לחוזה קיים את חלקו בחוזה בתקופת הליכי ההבראה של החברה. (יב) (1) חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה ולא יתבטל, בשל עילת חדלות פירעון. (2) חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרת החוזה בידי החברה, לרבות הפרה יסודית, שנעשתה לפני אימוץ החוזה או ויתור עליו לפי סעיף זה, אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע, וזאת עד למועד אימוץ החוזה או ויתור עליו לפי סעיף זה, ואם אומץ באישור בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) – גם לאחר האימוץ כאמור. (יג) (1) על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969‏, רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות החברה בהקפאת הליכים לפי חוזה קיים שאומץ לפי סעיף זה, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: (א) ההמחאה חיונית להבראת החברה; (ב) אין בהמחאה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. (2) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף קטן זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה. הצעה לנוסח מתוקן (עיקר השינויים הם שינויי נוסח; שינויים אחרים מוצהבים) 350ז. חוזים קיימים (יא) בסעיף זה – "חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד הגשת בקשת ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהחוזה לא בוטל כדין עד למועד הגשת בקשת ההבראה; "עילת חדלות פירעון" – הוראה בחוזה קיים המקנה זכות ביטול או הקובעת כי החוזה מתבטל, בשל קשיים כלכליים של החברה או בשל הליכי חדלות פרעון נגדה; "הליכי חדלות פרעון" – כל אחד מאלה: (1) הליכים לפי פרק זה שמטרתם הבראת החברה; (2) הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות; "אימוץ" – המשך קיומו של חוזה קיים, למעט חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה, בידי החברה ובידי הצד השני לו, אף אם הופר בידי החברה לפני מתן אישור בית המשפט לפי סעיף זה; "ויתור" – הפסקת קיומו של חוזה קיים, בידי החברה ובידי הצד השני לו; "הפרה" – למעט הפרה בשל עילת חדלות פרעון (ב)9 (1) חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה ולא יתבטל, בשל עילת חדלות פירעון. (2) חוזה קיים שהופר בידי החברה לפני אימוצו או ויתור עליו לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה עד אימוץ החוזה או הוויתור עליו אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע (ג) בעל תפקיד רשאי להחליט על אימוץ חוזה או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ובאישור בית המשפט. (ד) בית המשפט לא יאשר אימוץ או ויתור על חוזה קיים אלא לאחר שנתן לצד השני לחוזה ולכל אדם אחר הקשור לחוזה, הזדמנות להשמיע את טענותיו; בית המשפט רשאי להתנות את אימוץ החוזה הקיים או את הויתור עליו בתנאים10. (ה) בית המשפט לא יאשר אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו בשל הפרתו בידי החברה, בלא הסכמת הצד השני, אלא אם כן שוכנע כי החברה תקיים את חיוביה לפי החוזה ממועד האימוץ ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה11. (ו) אומץ חוזה קיים באישור בית המשפט, לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע12. (ז) (1) על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969‏, רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות החברה בהקפאת הליכים לפי חוזה קיים שאומץ, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: (א) ההמחאה חיונית להבראת החברה; (ב) אין בהמחאה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. (2) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף קטן זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה. 350... הליכים לאימוץ חוזה קיים או ויתור עליו (א) בעל תפקיד יגיש לבית המשפט בקשה לאישור אימוץ או ויתור (בסעיף זה – בקשה לאישור) ביחס ל(כל) החוזים הקיימים, בתוך תקופה שיקבע השר; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. (ב) לא נכלל חוזה קיים מסוים בבקשה לאישור, רשאי הצד השני לחוזה לפנות לבעל התפקיד ולבקשו להגיש בקשה לאישור לגבי אותו חוזה; בעל התפקיד יגיש את הבקשה בתוך 30 ימים מפניית הצד השני לחוזה או במועד אחר שיקבע בית המשפט אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; (ג) בית המשפט רשאי, להורות לבעל התפקיד להגיש בקשה לאישור לגבי חוזה קיים מסוים, לבקשת הצד השני לחוזה, אף בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. (ד) לא הגיש בעל התפקיד בקשה לאישור לגבי חוזה קיים מסוים, למרות בקשת הצד השני לחוזה, יראו את החוזה כאילו אומץ בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין. 350... תוצאות אימוץ חוזה קיים או ויתור עליו (א) אומץ חוזה קיים לפי סעיף זה, יהיה דין התמורה (החיוב?) בעד חיוב שביצע הצד השני לחוזה לאחר האימוץ כאמור, כדין הוצאות הבראה. (ב) אישר בית המשפט ויתור על חוזה קיים, יחדלו כל הזכויות והחבויות של החברה לפי החוזה, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ונכסיה. (ג) נפגע צד לחוזה קיים כתוצאה מויתור על החוזה או כתוצאה מהפרת החוזה לפני האימוץ או הוויתור עליו, יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יהיה דין סכום הפגיעה כדין הוצאות הבראה בכל אחד מאלה: (1) הצד השני לחוזה קיים את החיוב (בעד החיוב שהופר?) לאחר בקשת ההבראה, והחוזה אומץ או שבעל התפקיד הסכים לביצוע החיוב, לרבות הסכמה בהתנהגות. (2) הצד השני לחוזה קיים את החיוב (בעד החיוב שהופר?) לפני בקשת ההבראה, אך הפרדתו מחיוב שבוצע לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, ובלבד שהחוזה אומץ באישור בית המשפט והצד השני לחוזה קיים את חלקו בחוזה בתקופת הליכי ההבראה של החברה.