חומר רקע
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המשנה לחלל של ועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא "פעילות סוכנות החלל הישראלית". במסמך נסקרים הנושאים הבאים: יעדיה ופעילותה של סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) בישראל ובחו"ל; רקע על חקר החלל בישראל; פעילות תעשיית החלל בישראל ובעולם1
1. רקע2
הפעילות הישראלית בתחום החלל החלה בשנות ה-60 והתמקדה במחקר באוניברסיטאות. בשנת 1963 הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים את הוועדה הלאומית לחקר החלל, ובשנים שלאחר מכן ערכו חוקרים ישראלים ופרסמו מחקרים בתחום החלל, יחד עם עמיתים מחו"ל. לצד הפעילות המחקרית נעשו מאמצים להקים תעשיית חלל, על-מנת לנצל את היכולות הטכנולוגיות הגבוהות של ישראל.
בשנת 1983 הוקמה סוכנות החלל הישראלית, כגוף שפועל ליד משרד המדע. במהלך השנים השתלבה ישראל בפרויקטים מחקריים וטכנולוגיים בין-לאומיים בתחום החלל, וקיבלה הכרה ומוניטין בין-לאומיים על הישגיה ויכולותיה.
ב-19 בספטמבר 1988 שיגרה מדינת ישראל לחלל את הלוויין הישראלי הראשון "אופק-1" – לוויין טכנולוגי שפותח ונבנה בישראל. הלוויין שוגר באמצעות משגר הלוויינים הישראלי "שביט" - בכך הצטרפה ישראל כחברה שמינית במועדון היוקרתי, המונה כיום תשע מדינות, ששיגרו בכוחות עצמן לוויין מתוצרתן.3 מאז שוגרו עוד 12 לוויינים ישראליים לחלל.4
ב-16 בינואר 2003, שוגר לחלל האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל. הוא המריא לחלל על סיפון המעבורת האמריקנית "קולומביה" בטיסה STS-107. ב-1 בפברואר 2003, עם כניסתה חזרה לאטמוספרה, התרסקה המעבורת "קולומביה". שבעת חברי הצוות נספו.
למרות שתעשיית החלל הישראלית קטנה יחסית, ישראל נחשבת לאחת מן המדינות המתקדמות בתחום מבחינה טכנולוגית. העובדה כי התעשייה הישראלית מתמחה בתחומים ספציפיים ובפרט, בטכנולוגיות מזעור ותקשורת, אפשרה לישראל ליצור מובילוּת למרות היקפי תקציב מוגבלים ושוק מקומי קטן.
על פי נתונים שפרסם ה-OECD היקף המכירות של תעשיית החלל הישראלית הגיע בשנת 2009 לכ-800 מיליוני דולרים מתוך שוק החלל כולו שהוערך באותה שנה בכ-165 מיליארד דולר.5
על פי דוח "החלל כפרויקט לאומי" שהוגש לנשיא המדינה ולראש הממשלה בשנת 2010 "ישראל יכולה וצריכה לתפוס נתח של 5%-3% מהשוק העולמי, שמשמעותם 6 -10 מיליארד דולר מכירות בשנה, תוך עשר שנים"
על פי דוח של ה- OECD, מודלים שונים מצביעים על כך שלהשקעה בתעשיית החלל קיים מכפיל כלכלי של 1.9 (בבריטניה) עד 4.9 (בארה"ב).6 המשמעות היא שעל כל השקעה ישירה של 1 דולר, נוצרים בין 1.9 דולר ל-4.9 דולר בפעילויות כלכליות נוספות, וכתוצאה מכך נוצרת הכנסה כוללת של 2.9 דולר עד 5.9 דולר. מכפילים אלו הם גבוהים יחסית, ומעידים על ערך מוסף גבוה של השקעות בתעשיית החלל.7
2. סוכנות החלל הישראלית (סל"ה)8
סוכנות החלל הישראלית (להלן: סל"ה) הוקמה בהחלטת ממשלה מיום 23 בינואר 1983, כגוף ממלכתי הפועל ליד משרד המדע.9 הייעוד של סל"ה הוא לגבש תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של הפעילות הישראלית בתחום החלל, ולהוציאן לפועל במסגרת המשאבים שיוקצו לכך. מקימה של סל"ה ויושב הראש שלה עד לשנת 2005 היה הפרופ' יובל נאמן ז"ל שכיהן גם כשר המדע. ביוני 2005 מונה ליו"ר סל"ה, חה"כ לשעבר הפרופ' יצחק בן ישראל. מר מנחם קדרון מנהל את סל"ה מאז פברואר 2012. קדרון החליף את ד"ר צבי קפלן שעמד בראש סל"ה מאז ספטמבר 2004 ופרש לגמלאות.
המטרות והיעדים העיקריים של סל"ה הם כדלקמן:
• לגבש מדיניות מחקר ופיתוח בתחום החלל האזרחי ולעצב במסגרתה תוכניות שנתיות ורב-שנתיות בנושא תשתיות בחלל. על בסיס זה ימומנו המחקרים והפרויקטים השונים;
• לעודד את מימוש הפוטנציאל הלאומי הטמון בשוק החלל האזרחי מבחינה מחקרית-טכנולוגית ועסקית-כלכלית, להשגת יעדים מדיניים ולאומיים בתחומי הכלכלה והחברה;
• לקדם ולעדכן את התשתית הטכנולוגית והמדעית בתחום חקר החלל, להבטחת המעמד של ישראל ושל האקדמיה והתעשייה שלה בתחום החלל בעולם;
• ליזום ולטפח קשרים ושיתופי פעולה בין-לאומיים עם גופים ומוסדות חלל בחו"ל;
• לעצב תוכניות חינוך ולהפיץ ידע לחיזוק הקשר בין חקר החלל לבין הציבור בישראל, ובפרט בני-הנוער. תוכניות החינוך חשובות להכנת העתודות המדעיות והטכנולוגיות.
להשגת המטרות הללו פועלת סל"ה בתוכניות משותפות עם התעשייה והאקדמיה בישראל, בשלל סוגי מחקר, פיתוח וייצור של משגרים, לוויינים ותתי-מערכות. פעילות זו מלווה בשיתוף פעולה עם סוכנויות חלל של מדינות אחרות.
סל"ה פועלת באמצעות וועדה מנחה ומליאת מועצה שתפקידן לייעץ לשר המדע בהתווית מדיניות החלל של ישראל. בוועדה המנחה חברים יו"ר סל"ה; מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה; מנהל סל"ה; שלושה אנשי תעשייה; שלושה מדענים מתחומי האסטרופיזיקה, מדעי כדור הארץ והנדסת חלל; ונציג משרד הביטחון. מליאת המועצה היא גוף רחב יותר המונה נציגי משרדי הממשלה השונים, מדענים ראשיים ואישים מובילים מכלל התחומים הרלבנטיים לנושא החלל.
2.1. תקציב וכוח האדם של סל"ה
טבלה 1. תקציב סל"ה, 2012-2007, באלפי ₪10
בטבלה מימין, על פי נתוני אגף החשכ"ל במשרד האוצר, ניתן לראות כי התקציב המקורי של סוכנות החלל היה בשנת 2007 כ-3.7 מיליוני ₪ ובשנת 2012 התקציב המקורי הוא כ-3.6 מיליוני ₪. התקציב על שינויו בשנת 2007 עמד על כ-14 מיליוני ₪ והתקציב על שינויו בשנת 2011 עמד על כ- 4.3 מיליוני ₪.
לדברי מנהל סל"ה, מר מנחם קדרון, בעקבות דוח מקיף בנושא תכנית החלל הלאומית של ישראל (שעליו יורחב להלן, ראו סעיף 2.4), התקציב לשנים 2012 – 2013 עתיד להיות כ-165 מיליוני שקלים, מתוכם 35 מיליוני שקלים לשנת 2012, וזאת בכפוף להגשת תוכנית עבודה רב שנתית. לדברי קדרון, תוכנית העבודה תוצג בפני נציגי משרד האוצר ביוני 2012.11
לדברי דני גלושנקוב מאגף התקציבים באוצר סל"ה הייתה אמורה להציג את תוכנית העבודה המפורטת שלה כבר בדצמבר 2011 והעיכוב בהעברת התקציב נובע מכך שעד כה טרם הוגשה התוכנית האמורה.12
היקף כוח האדם של סל"ה כיום הוא מצומצם מאוד ומורכב ממנהל ומזכירה במשרה מלאה ומשני יועצים. עם זאת, בעקבות המלצות דוח תוכנית החלל הלאומית שבה הוצע להגדיל משמעותית את כוח האדם של סל"ה, בימים אלה אמור לצאת מכרז לגיוס עוד כ- 4 -5 יועצים.13
2.2. פרויקטים בשיתוף סל"ה14
• פרויקט TAUVEX:15 פרויקט משותף לסל"ה ולסוכנות החלל של הודו כחלק מפרויקט בין-לאומי לחקר גרמי השמים בתחומים ספקטראליים שונים. הטלסקופ החללי הפועל בשיתוף מדענים מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב, נועד לשם ביצוע תצפיות אסטרונומיות. הפרויקט ממומן על ידי משרד המדע וחברת "אלאופ". הטלסקופ היה אמור להיות משוגר על גבי הלוויין ההודי 4 –GSAT במהלך שנת 2009 ואולם בשל תקלה במשגר שנתגלתה ברגע האחרון החליטו ההודים להסיר את הטלסקופ כדי להקטין במשקלו של הלווין. כיוון שהשותפים ההודים לפרויקט לא מצאו לווין חלופי לשם ביצוע המשימה שלשמה פותח הטלסקופ, הוא הוחזר לישראל. על פי מידע שנמסר בעבר, המימון הממשלתי לפרויקט עמד על כ- 15 מיליון ₪ לכל התקופה.
• פרויקט "ונוס" (VENUS): פרויקט ישראלי-צרפתי המבוסס על שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל של שתי המדינות לבניית לוויין מדעי קטן. ההסכם לפרויקט נחתם בשנת 2005. הלוויין שישמש לתצפית רב צבעית (היפר-ספקטראלית) לכדור הארץ נועד לשתי משימות עיקריות: מדעית- תצפיות על כדור הארץ במטרה לפתח כלים לבקרת ייעור, חקלאות ממוחשבת, שמירה על איכות המים (במקווים יבשתיים וברחבי הים) זיהום סביבתי על פני הקרקע ובאטמוספרה, תכנון עירוני ועוד; וטכנולוגית- ניסויים והוכחת כושר של מערכת הנעה חשמלית בפעולתה בחלל. החלק הישראלי בפרויקט הפיתוח כלל את פיתוח וייצור הלוויין ושילוב המצלמה בו, הסוכנות הצרפתית אחראית על אספקת המצלמה ופיתוח מערכת טיפול בתמונות בתחנה הקרקעית. (פיתוח המצלמה נעשה ע"י חברת אלאופ הישראלית שזכתה במכרז שפרסמה CNES). הפרויקט צבר פיגור של למעלה משנתיים בגלל מגבלות של רישיון יצוא אמריקאי וקשיים טכנולוגיים של ספק אמריקאי לעמוד במועד באספקת המסננים של המצלמה. מועד השיגור המתוכנן הוא אמצע שנת 2014 והתכנון לתפעל את הלוויין כשלוש שנים לביצוע שתי המשימות.
◦ תכנית "שלום" - יוזמה משותפת של סל"ה וסוכנות החלל האיטלקית. מתוכנן לפתח, לבנות, לשגר לחלל ולתפעל לוויין היפר-ספקטראלי שיאפשר להפיק סדרת צילומים באורכי גל שונים. באמצעותו ניתן יהיה לערוך מדידות ספקטראליות שמאפשרות לגלות ולזהות חומרים כימיים כמו מחצבים, לעקוב אחר מצב צמחייה ולאתר זיהומים על פני הארץ, במקווי מים ובאטמוספרה.
• פרויקט MUSAR– יוזמה משותפת של סל"ה והנהלת מרכז NASA AIMS להכין במשותף את התיעוד הדרוש במסגרת הצעה שתוגש ע"י NASA AIMS לתחרות שמקיימת הנהלת NASA במסגרת תכנית DISCOVERY. ההצעה מיועדת לביצוע משימת מיפוי פני כוכב נוגה שמכוסים בעננים באמצעות לוויין "TEXAR" מתוצרת התעשייה האווירית, הנושא מכ"מ מיפוי שביכולתו לחדור את העננים האופפים את הכוכב. ההצעה שהוגשה בשנת 2011 לא זכתה (גם לא זכתה אף אחת מבן ההצעות המתחרות). מתוכנן להגישה שוב בשנה הבאה כאשר יושקעו מאמצים לשיפור ההצעה לאור לקחי הכישלון.
• פרויקט LIM – יוזמה של קבוצת אסטרו-פיסיקאים ממכון וייצמן ואוניברסיטת תל אביב בראשות פרופ' אלי וקסמן ובשיתוף עם מדענים מארה"ב והודו ובסיוע של התעשייה האווירית וחברת אלאופ לפיתוח מערכת מדידת אותות בתחום העל סגול בעלת זווית ראייה רחבה, לצורך גילוי תופעות מעבר שמקורן בחלל החיצון. המערכת תותקן על לוויין שיקיף את הארץ במסלול מעגלי ויאפשר את קליטת האותות. בשלב הנוכחי, נערך תכנון ראשוני ובדיקה מפורטת של היתכנות הפרויקט בשיתוף צוות מבסיס NASA AIMS, לרבות תכנית עבודה לפיתוח והצעה להנהלת NASA לתחרות על תכניות מזדמנות שאמורה להיפתח בסוף שנת 2012.
• פרויקט SAMSON שמצוי בראשית דרכו, מיועד לפתח ולשגר מערך של לוויינים זעירים לבדיקת יכולת לשמירה על טיסה במערך ואפשרות למדידת מיקום מדויק על פני הארץ. לדוגמה, לצורך משימות חיפוש והצלה. הפרויקט ביוזמת פרופ' אהוד בכר ממכון אשר בטכניון והוא מתוכנן להתבצע בשיתוף עם התעשייה האווירית ורפאל.
2.3. שיתופי פעולה עם סוכנויות חלל זרות16
סוכנות החלל הישראלית פועלת למיסוד שיתופי פעולה מול סוכנויות חלל שונות, בשנת 2012 התקיימו ויתקיימו מפגשים ודיונים מול סוכנויות חלל שונות.
לאחר שהנושא נידון מזה כמה שנים, בשנת 2011 נחתם הסכם מסגרת של סל"ה עם סוכנות החלל האירופית ESA-. בשנת 2012 נערכו מפגשים בין הנציגויות ונבחנים תחומי ומסלולי שיתוף הפעולה האפשריים עם ה-ESA. למרות קיומו של הסכם מסגרת, ישראל אינה מוגדרת כיום כחברה או חברה נלווית בסוכנות האירופית ולכן השת"פ מוגבל לנושאים מסוימים או לתחומים בהם אין לישראל מתחרים מבין חברות ב-ESA. יצוין כי חברות (לרבות חברות נלווית) כרוכה בתשלום של דמי חבר שמממנים את המטה ובתוספת של מימון שמיועד להיות מוחזר ברובו ככולו למימון עבודה של חברות ישראליות וחוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ בפרויקטים משותפים לסל"ה ול-ESA.
נוסף על המפגשים עם הסוכנות האירופית מתנהל משא ומתן על שיתופי פעולה גם עם סוכנות החלל הצרפתית -CNES וסוכנות החלל הרוסית (רוסקומוס) ומתוכננים דיונים לשיתוף פעולה עם סוכנויות החלל של יפן, קוריאה, סין, ברזיל, ומדינות אירופה נוספות.
לדברי מנהל סל"ה, מר מנחם קדרון, "מפגשים ושתופי פעולה אלו ימנפו את היכולות ההדדיות ויקדמו באופן משמעותי את הרמה הטכנולוגית והמדעית בישראל, וייצרו פרויקטים ומוצרים אטרקטיביים חדשים שתהיה בהם תועלת עסקית משמעותית גם לתעשיית החלל בישראל".
2.4. דוח "החלל כפרויקט לאומי"17
בנובמבר 2009 מינה נשיא המדינה בתיאום עם ראש הממשלה, צוות בראשות יו"ר סוכנות החלל הישראלית, חה"כ לשעבר, הפרופ' יצחק בן ישראל, ומנכ"ל משרד המדע מנחם גרינבלום לגבש תוכנית חלל לאומית לישראל. בעקבות עבודת הצוות שהוקם בהשתתפות מומחים ונציגי תעשייה ישראלים, הוגש לנשיא המדינה ולראש הממשלה ביוני 2010 דוח "החלל כפרויקט לאומי – תוכנית חלל ישראלית ותעשיית חלל מקומית בת קיימא בתוך שנים ספורות". כיוון שדוח זה מהווה את הבסיס לגיבוש תוכנית החלל הישראלית לשנים הקרובות יוצגו להלן נקודות עיקריות מן הדוח.
• "החלל הוא משאב אסטרטגי והפעילות בחלל היא מנוף טכנולוגי שמהווה מפתח לקיומה של חברה מודרנית ומפותחת המבוססת על ידע. ישנן סיבות רבות להשקעה בחלל : צורכי הביטחון הלאומי, קידום התעשייה והכלכלה, קידום המדע והטכנולוגיה, שיפור המעמד הגיאו-פוליטי של המדינה, מניעת בריחת מוחות מהארץ , וסיבות נוספות הכוללות הרחבת הידע האנושי, סיפוק הסקרנות האנושית וחיזוק הגאווה הלאומית".
• "מדינת ישראל נכנסה לתחום החלל מסיבות ביטחוניות והתמקדה בלווייני תצפית במסלול נמוך וביכולת השיגור של אותם לוויינים [..] המפתח להצלחתה של ישראל בתחום החלל היה בהתמקדות בתחומי התקשורת והתצפית שאפשרו פיתוח של יתרון איכותי ביכולת לבנות לוויינים קטנים קלי משקל בעלי יכולות גבוהות במחירים נמוכים ובזמן קצר יחסית בהשוואה למדינות אחרות בעולם. יתרון זה הולך ונשחק עם כניסתם של שחקנים חדשים ומעמיד בסימן שאלה את יכולת התחרותיות והעמידות של תעשיית החלל בישראל. בנוסף, בשנים האחרונות מערכת הביטחון מתקשה לספק נפח עבודה לתעשיית החלל הישראלית והשילוב עם תנאי השוק העולמי התחרותי הביאו את תעשיית החלל בישראל למשבר המתבטא בצמצום הייצור השוטף של לוויינים כחול- לבן ומסכן את עצמאותה של ישראל בחלל".
• "כדי להצליח בשוק החלל העולמי יש צורך בסקטור חלל אזרחי במדינת ישראל".
עיקרי המלצות הדוח:
• הגדרת מדיניות, יעדים לאומיים ותקציב החלל הלאומי. כדי לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל בתחום החלל ולהציב אותה בקרב חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו הדוח מפרט שורה של יעדי מדיניות נדרשים, בתוכם: מובילות מדעית וטכנולוגית; נוכחות מערכות לוויינים ישראליים בחלל; פיתוח טכנולוגיות בהתאם ליתרון היחסי של ישראל; קידום שיתופי פעולה בינלאומיים; יעד מכירות של 5 מיליארד דולר תוך עשור; חיזוק הזיקה של החברה בישראל לנושא החלל. לשם מימוש היעדים מומלץ בדוח להקצות תקציב של 300 מיליוני שקלים לשנה למשך חמש שנים עבור תקציב החלל האזרחי.
• קביעת סוכנות החלל הישראלית כגוף האחראי על גיבוש ויישום מדיניות החלל הלאומית. בדוח מומלץ לחזק ולמצב את סל"ה כגוף המרכזי בישראל האחראי לפעילות בחלל האזרחי. עוד מומלץ בדוח, כי "באופן פרקטי בחמש השנים הקרובות סוכנות החלל תתמקד בתחומים הבאים: קידום המהלך להצטרפות לסוכנות החלל האירופית (ESA) כחברה נלווית או כחברה מלאה; ייזום וקידום 2 לווייני מחקר בתחום הלוויינים הזעירים; ייזום וקידום 2 לוויינים יישומיים; עידוד את פיתוח הידע המקומי לטובת הגדלת כושר הייצור בישראל במערכות ותת מערכות חלל".
• כדי לאפשר לסל"ה לעמוד ביעדיה מוצע בדוח לשנות את המבנה הארגוני של סל"ה ולהרחיב אותו לכ-15 אנשי צוות.
• הגדרת סדר עדיפויות לניהול תקציב החלל הלאומי בסל"ה: בדוח מומלץ להקדיש 70% מתקציב סל"ה לקידום התעשייה וליצירת שיתופי פעולה בינ"ל; להקדיש 20% מהתקציב למחקר יישומי באקדמיה ובתעשייה ולהקדיש את 10% הנותרים לקידום המחקר הבסיסי באקדמיה ובמכוני מחקר.
• גיבוש חוק לעידוד חקר החלל וסוכנות החלל: בדומה לחוקים הקיימים במדינות שנוות בתוכן: ארה"ב; בריטניה; קנדה; דרום קוריאה; דרום אפריקה וברזיל מוצע בדוח לעגן את פעילות החלל של ישראל – ופעילות סל"ה בחוק.
• עידוד פעילות מו"פ בתחומי החלל באמצעות תיעדוף תוכניות בתחומי החלל; חיזוק המו"פ בתעשייה; עידוד שת"פ תעשייה-אקדמיה ועוד.
• יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין סוכנויות החלל: על פי הדוח שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום החלל הם מרכיב משלים וחשוב להתפתחות תוכנית החלל הלאומית ומומלץ להתמקד בשלב זה בקידום שיתופי פעולה עם רוסיה, אירופה, הודו, ברזיל וסינגפור. מדינות אלה מקדמות בשנים האחרונות תוכניות חלל אזרחיות ענפות ולישראל פוטנציאל לשתף אתן פעולה.
• קביעת מקורות לתקציב החלל הלאומי: על פי הדוח מוצע כי התקציב יורכב משלושה מרכיבים: תקציב הממשלה שיושקע בעיקרו במזעור; שיתופי פעולה בינ"ל בדגש על אירופה, רוסיה, הודו, ברזיל, סינגפור; מינוף התקציב הממשלתי ע"י גיוס כסף מהציבור.
• יצירת תמריצים לתעשיית החלל בישראל: על מנת לעודד את תעשיית החלל יש צורך במתן מענקים, הלוואות, הפטורים, הנחות והקלות שיינתנו לתוכניות למחקר, פיתוח וייצור של אמצעים, מוצרים או תשתיות חלל בישראל. תמריצים והסרת חסמים בירוקראטיים כוללים בין היתר : הקלות במיסים, פחת מואץ על לוויינים, עידוד הייצוא, הלוואות בתנאים נוחים, עידוד שמירת מוחות , ועוד.
3. תחום החלל בעולם וחלקה של ישראל בו18
תעשיית החלל היא אחת התעשיות המובילות בכלכלה העולמית מבחינת הקדמה הטכנולוגית ומערכות החלל נתפסות כנכסים אסטרטגיים על ידי המדינות המחזיקות בהן. בראשית עידן החלל פותחו מערכות החלל כפרויקטים ביטחוניים ומדעיים אך בהדרגה הן התפתחו גם לתחום המסחרי. כיום מערכות חלל מספקות תשתית שמשרתת את המשק העולמי כולו. למרות שתעשיית החלל משמשת ככלי להרבה יישומים אחרים, ממשלות משחקות תפקיד מרכזי בכלכלת החלל בתור המשקיעים, הבעלים, המפעילים והלקוחות העיקריים. תשתית החלל והפיתוחים שבוצעו עבור פרויקטים בתחום החלל משמשים עבור יישומים אזרחיים וצבאיים.
מקובל לחלק את תעשיית החלל לשני ענפים עיקריים: ענפי תשתית החלל וענפי השירותים.
• בין ענפי התשתית ניתן למנות: ייצור לוויינים, ייצור משגרים, הקמה ותפעול של אתרי שיגור, תחנות קרקע וציוד, תחנות חלל וציוד אחר בחלל.
• בין ענפי השירותים ניתן למנות: טלביזיה, רדיו לוויני, שירותי תקשורת נייחת וניידת, ניווט –GPS, צילום וחישה מרחוק, תחבורה, הגנה נגד טילים ושימושים צבאיים נוספים.
בהכללה, ניתן לומר כי ענפי התשתית ובפרט ייצור הלוויינים מתאפיינים בשליטה של חברות גדולות בשל חסמי כניסה משמעותיים: השקעות ההון הגבוהות שנדרשות; הצורך בכוח אדם עם מיומנות גבוהה וספציפית; התלות במימון ממשלתי ובהזמנות ממשלתיות ועוד. בניגוד לענפי התשתית, בענפי השירותים גם שחקנים קטנים יותר יכולים לקחת חלק בשל עלויות כניסה נמוכות יותר, כמו גם בשל היכולת להציע יישומים חדשניים.
קיימים אומדנים שונים של גודלו של שוק החלל העולמי. על פי דוח ה-OECD היה גודלו של השוק בשנת 2009 כ- 150 -165 מיליארד דולר.19 על פי דוח ה- Space Foundation האחרון20 גודל השוק בשנת 2011 היה כמעט פי שתיים: כ-290 מיליארד דולר.21
על פי דוח ה- OECD פילוח השוק היה מורכב בשנת 2009 כך:
• שוק התקשורת הלוויינית: חכירה של משדרים משיבים ותקשורת לוויינית: 11 -15 מיליארד דולר; שידורי לוויין: 65 -72 מיליארד דולר;
• שוק ה-GPS – נתוני מיקום גיאוגרפי המשמשים לניווט ועוד: 15 מיליארד דולר;
• שוק התצפית על כדור הארץ: 900 מיליון- 1.2 מיליארד דולר;
• תחום ביטוח החלל: 750-800 מיליון דולר;
• ייצור הלוויינים: הן למטרות מסחריות; הן למטרות צבאיות והן לשימוש כפול: 65.5 מיליארד דולר – לחמש שנים.
על פי דוח ה-OECD בשנת 2010 היה תקציב החלל של 35 המדינות הנסקרות בדוח בסך כולל של כ-65 מיליארד דולר, מתוכם כ-43 מיליארד – תקציב ארצות הברית לנושא החלל. מן הנתונים עולה כי המימון המדינתי מהווה כ-40% מכלל שוק החלל. תקציב סוכנות החלל האירופית (ESA) בשנת 2012 הוא כ-4.02 מיליארד אירו (כ- 5.1 מיליארד דולר).
איור 1. שיעור תקציבי החלל של מדינות שונות כאחוז מהתמ"ג22
על פי נתוני דוח ה-OECD היה תקציב החלל של ישראל בשנת 2009 76 מיליוני דולרים. כפי שניתן לראות באיור 1 מימין, שיעור תקציב החלל של ישראל כאחוז מהתמ"ג היה 0.039% והיא מדורגת לכן במקום ה-10 במדינות הנסקרות.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2010 היה סך תקצוב החלל האזרחי כ-9.8 מיליון ₪ בלבד. בנוסף, על פי נתוני השוואה בינלאומית של ישראל ומדינות ה- OECD שפרסמה הלמ"ס, המימון הממשלתי למו"פ בתחומי חקר החלל וניצולו בישראל בשנת 2010 היה רק כ- 0.2% מתוך כלל מימון המו"פ הממשלתי, לעומת החציון במדינות ה- OECD שהוא כ- 4.3% מכלל המימון הממשלתי למו"פ.23 הסיבה לשונות הגבוהה בין שני מקורות הנתונים היא כי נתוני ה-OECD כוללים גם תקציבים צבאיים ולא רק תקצוב אזרחי לחלל. מן הנתונים עולה כי רוב תקצוב החלל של ישראל מועבר מתקציבים צבאיים. יצוין כי לא ברור עד כמה נתונים אלה משקפים נאמנה את המציאות כיוון שכאמור, חלק ניכר מהפעילות בתחום מבוצעת מתקציבים צבאיים שהמידע ביחס אליהם איננו גלוי.
איור 2. שיעור הייצוא והמאזן המסחרי של תעשיית החלל העולמית (מיליוני דולרים), 200824
כפי שניתן לראות באיור 2 לעיל, נתח השוק של ישראל מכלל הייצוא של המדינות המוצגות היה בשנת 2008 כחצי אחוז (0.54%). בניגוד למאזן המסחרי הכולל של ישראל שהיה בשנת 2008 שלילי (כ-2.5 מיליארד דולר ייבוא יותר מייצוא)25; בתחומי החלל, הייצוא הישראלי היה גדול מן הייבוא הישראלי בכ-460 מיליוני דולרים.
4. תעשיות החלל בישראל26
למרות הנטייה הרווחת לראות בעיסוק בחקר החלל מותרות המאפיינות מדינות מבוססות יחסית, חקר החלל ובפרט הטכנולוגיות המתקדמות המפותחות לשם כך משמשות אותנו מידי יום ביומו וצפויה להן השפעה ניכרת יותר ויותר על חיינו. היישומים של טכנולוגיות החלל משמשים כיום בזירות שונות. שירותי תקשורת עושים שימוש הולך וגובר בתשתיות לווין (רדיו; וידאו; טלוויזיה; טלפוניה ותקשורת נתונים). תחום החישה מרחוק שהחל כתחום צבאי לשם איסוף מודיעין, משמש כיום גם לצילום אזרחי ומאפשר שיפורים בחיזוי מזג אוויר; מעקב אחר תופעות אקלימיות; חקלאות מדויקת; ניטור אסונות טבע; שירותי הצלה ומערכות תחבורה חכמות.
נושא החלל הוא כיום נקודת השקה של טכנולוגיות צבאיות ואזרחיות. ישראל השקיעה משאבים לא מבוטלים בפיתוח תעשיית החלל שהפכו אותה לשם דבר בתחומה, אך עד כה טרם הצליחה לממש את מלוא פוטנציאל האזרוח של טכנולוגיות אלה. כפי שנראה להלן חלק ניכר מן החברות הפעילות בתחומי החלל הן בעלות אוריינטציה ביטחונית – צבאית, אך כיום פעילות בתחום גם חברות אזרחיות.
תעשיית החלל העולמית מאופיינת בהיקפי השקעה גדולים וביתרונות לגודל. למרות האמור, בשל הצרכים האסטרטגיים שלה והידע הביטחוני – טכנולוגי שצברה, ישראל ידועה הן בתחומי התעשייה והן בתחומי מחקר החלל. ואולם עד כה טרם הצליחה ישראל למנף את השקעותיה בעבר כך שיובילו לגידול משמעותי בהכנסות תעשיית החלל.
למרות שחלקן של טכנולוגיות החלל כבר מוסחרו, מעגל החיים הארוך, העלות הגבוהה ועתירות הסיכונים מונעים משוק זה לפעול באופן עצמאי – רק על בסיס היצע וביקוש, ומחייבים מידה מסוימת של מעורבות ממשלתית. מעורבות זו צריכה לבוא לידי ביטוי הן בהיבט התקציב והן בהיבט התיאום וקשרי החוץ. כשם שישראל הצליחה להפוך את הידע הצבאי שהיה ברשותה בתחומי טכנולוגיות המידע למובילוּת בינלאומית בתחום, כך קיימת אפשרות להגיע להישגים משמעותיים בתחום החלל. כל עוד ההשקעות מתבצעות כמעט רק על ידי גורמי תעשייה, "אורך הנשימה" התקציבי מגביל את יכולתה של התעשייה לממש את הפוטנציאל שלה.27
כאמור לעיל, תקציב סל"ה לשנים 2012 – 2013 אמור לעמוד על כ-165 מיליוני ₪ לכלל התקופה (בכפוף להצגת תוכנית רב שנתית מפורטת). היקף התקציב האמור, גבוה מהותית מהתקציב הנמוך שהופנה לסל"ה בשנים האחרונות, ועשוי לאפשר להקצות משאבים משמעותיים לפיתוח תעשיית החלל האזרחית הישראלית, תוך עידוד שיתופי פעולה בינלאומיים. נראה כי יש מקום לבחון כחלק מיישום תוכנית החלל את הקריטריונים לתמיכה ואת יכולתה של התוכנית לממש את יעדיה השונים: הן בחיזוק התעשייה, והן בחיזוק המחקר האקדמי בתחום.
על פי דוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון משנת 2008, בישראל פועלות כיום כ- 20 חברות בתחום החלל. כל התעשיות הביטחוניות מעורבות בנושא ברמות שונות, וכן חברות נוספות. מספר המועסקים ישירות בתחומי החלל מוערך בכ-2000 – 2500 עובדים.28
על פי סקר של מוסד שמואל נאמן מ-200929 נקודות החוזק והחולשה של התעשייה הישראלית בתחומי החלל הן כדלקמן:
• בין נקודות החוזק הארגוניות בתחום בישראל ניתן למנות: כוח אדם איכותי; יכולת ארגונית –מערכתית טובה; גמישות מחשבתית וביצועית; יכולת עבודה מול אילוצים; סביבת "היי-טק"; מיקוד בתחומים מסוימים היוצר התמחות.
• בין נקודות החוזק הכלכליות של התעשייה בתחום בישראל ניתן למנות: עלויות פיתוח נמוכות יחסית; יכולות גבוהות במחיר נמוך; קשר הדוק בין הלקוח לספק המייעל את התהליך ומוזיל את המוצר; יזמות עסקית; הצלחה באזרוח טכנולוגיות.
• בין נקודות החוזק הטכנולוגיות ניתן למנות: יכולת לבנות לווייני תצפית קטנים בעלי יכולות גדולות; הנדסת המערכת ברמה גבוהה, יכולת יצירת אבי טיפוס בזמן קצר ובמחיר נמוך; התאמת אפליקציות לצרכים.
• בין נקודות החולשה של תעשיית החלל בישראל ניתן למנות: תלות מחשבתית ותקציבית במערכת הביטחון – תלות אשר צמצמה עד כה את היקפי התמיכה של משרדי ממשלה אחרים דוגמת התמ"ת וגררה התמקדות בתחומים מסוימים שלא בהכרח משרתים את האינטרס המסחרי; מגבלות על ייצוא עקב הזיקה הביטחונית; מגבלות שיגור כפועל יוצא של מיקומה הגיאוגרפי של ישראל והסביבה העוינת שלה; ניגוד עניינים בין שיקולים ביטחוניים וכלכליים.
• קוטנה היחסי של תעשיית החלל הישראלית והעדר ייצור סידרתי מונעים ניצול מקסימלי של עלות הפיתוח הנמוכה ופוגעים ביכולת להציע מחיר תחרותי שמטבע הדברים נותר יתרון לגודל ולייצור שוטף. בנוסף, בשל היקפי הפעילות הנמוכים קשה לשמר כוח אדם, אין התמחות במגוון רחב של תחומי חלל, והערך המוסף של התעשייה הישראלית – התלויה בתחומים מסוימים ברובה על רכיבים מחו"ל מותירה את התעשייה בתחומים מסוימים, דוגמת לוויני תקשורת, בעיקר כגורם המבצע אינטגרציה של מערכות.
• בין נקודות החולשה בתחומי המדיניות הממשלתית ניתן למנות: העדר תקצוב מספק; העדר מדיניות מכוונת וברורה שתוביל את התחום; מחסור בשיווק מדינתי של פרויקטים בתחום; חסר בהתייחסות להיבט פיתוח וקידום ההשכלה הטכנולוגית והגדלת האטרקטיביות של התחום; חסר בפיתוח מדעי אזרחי בתחום.