חומר רקע

הצעת חוק החברות (מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב), התשע"ב–2012 – נוסח לדיון בוועדה ביום 29052012 בעקוב אחר שינויים – תיקונים שהועברו מטעם משרד המשפטים באפור – הערות ושאלות מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה הוספת כותרת סימן א' בפרק שלישי לחלק התשיעי 1. בחוק החברות, התשנ"ט–1999‏1 (להלן – החוק העיקרי), תחת כותרת פרק שלישי לחלק התשיעי יבוא: "סימן א': הליכי פשרה או הסדר". הוספת סימן ב' וכותרת סימן ג' בפרק שלישי לחלק התשיעי 2. אחרי סעיף 350 לחוק העיקרי יבוא: שאלות כלליות: • מדוע בתי המשפט לא עושים שימוש בסמכותם הרגילה למנות מומחה ? • מדוע משרד המשפטים ויתר על ההצעה שנכללה בתזכיר החוק בדבר מינוי בודק לבדיקת מצבה הכלכלי של חברת איגרות חוב המצויה בקשיים פיננסיים ? • מה מידת מעורבות רשות ניירות ערך בהסדר זה (שמיעת עמדתה בבית המשפט, העברת עותק של חוות דעת המומחה לרשות ועוד) ? • מה היחס בין הצעת חוק זו להצעות אחרות ששוקדים עליהן כעת – שמטרתן להתמודד עם הבעיות בהסדרי חוב ? "סימן ב': מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב הגדרות 350א. בסימן זה – "חברת איגרות חוב" – חברה שאיגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור; "הסדר חוב" – פשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף 350, בחברת איגרות חוב, שעניינם שינוי מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב, הכולל הפחתת תשלום או דחיית מועד הפרעון [האם זה לא מצמצם מדי? מדוע לא כל פשרה או הסדר העלולים להביא לפגיעה מהותית בבעלי איגרות החוב?] העלול להביא לפגיעה מהותית בבעלי איגרות החוב, לרבות הסדר או פשרה שלפיהם ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב; "נאמן" – נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב 350ב. (א) החל משא ומתן [איך יודעים שהחל משא ומתן ?, ואיך יודעים כבר בשלב זה שזהו הסדר שעלול לפגוע פגיעה מהותית וכו'...כאמור בהגדרה "הסדר חוב"] בין חברת איגרות חוב לבין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לצורך גיבושו של הסדר חוב, יפנה הנאמן של אותם בעלי איגרות חוב [מדוע מחזיק אגרות חוב בעל החזקה משמעותית אינו יכול לפנות?], ואם לא מונה נאמן כאמור – תפנה החברה, לבית המשפט, מיד עם תחילת המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה לבחינת הסדר החוב (בסימן זה – המומחה), ורשאי הנאמן וכן נאמנים של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות להציע מועמדים לתפקיד המומחה כאמור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי הנאמן או החברה, לפי הענין, שלא להגיש בקשה כאמור בשלבי המשא ומתן הראשוניים, ובלבד שלא חלה חובת דיווח על הליכי המשא ומתן בתקופה זו ושקיימת חשיבות להמשך ניהולו של המשא ומתן ללא פרסום. (ב)(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) ימנה בית המשפט מומחה לפי אותה בקשה, אלא אם כן סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שיירשמו, שבשלהן מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב. (ג)(ד) המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240(א1)2, ובעל ניסיון מתאים; בית המשפט ימנה את המומחה לאחר שבחן את המועמדים שהציעו הנאמנים לפי סעיף קטן (א), ככל שהציעו. (ה) לא ימנה בית המשפט אדם כמומחה אם מצא שקשריו על החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד. (ו) מונה לחברה בעל תפקיד לפי סעיף 350(יב), לא ימונה מומחה לפי סעיף זה, ואם מונה בעל תפקיד כאמור לאחר מינוי המומחה לפי סעיף זה – יחדל המומחה מכהונתו, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לבעל תפקיד את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי סימן זה. - האם בעל תפקיד שאין לו בהכרח מיומנות חשבונאית פיננסית, כנדרש מהמומחה לפי הצעת החוק, יכול לבצע את תפקידי המומחה (המפורטים מאוד לפי הצעת החוק) - האם תפקידי המומחה כמי שאמור לסייע לקבוצת נושים מסוימת, מתאימים לבעל תפקיד ? - אם בעל התפקיד ימונה לאחר שהמומחה כבר ערך בדיקה, כדאי להשתמש באופן מובנה במידע שצבר ובהערכותיו. תפקידי המומחה 350ג. (א) תפקידי המומחה הם: (1) להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; (2) להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות החוב; חוות הדעת כאמור תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף 350, במועד שיורה בית המשפט; (3) לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה להגשת הבקשה לכינוס אסיפות לפי סעיף 350, היא חלוקה אסורה; ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות הדעת לפי פסקה (2). (ב) בחוות דעתו כאמור בסעיף קטן (א)(2) יתייחס המומחה, בין השאר, לחלופות אחרות להסדר החוב המוצע ולתקבולים המשוערים שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות כאמור, ובכלל זה יבחן את החלופה של פירוק החברה ואת האפשרות למכירת החברה לצד שלישי; נוסף על כך תכלול חוות הדעת כאמור התייחסות לעניינים כמפורט להלן, לפי העניין: (1) ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תתייחס חוות הדעת לאלה: (א) ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן; (ב) האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים; (2) כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה או אדם אחר (בפסקה זו – פטור מאחריות), תתייחס חוות הדעת לאלה: (א) בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לכינוס האסיפות לפי סעיף 350, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף 106(ג)3; (ב) הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקת משנה (א), והשיקולים למתן הפטור כאמור; (3) כלל הסדר החוב המוצע תקבולים שונים לבעלי איגרות חוב מסוגים שונים או מסדרות שונות, תתייחס חוות הדעת לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחתד מהסדרות מבעלי איגרות החוב כאמור ולהוגנות חלוקת התקבולים ביניהם. (ג) השר רשאי לקבוע עניינים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב) שייכללו בחוות דעתו של המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה של חוות הדעת ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי הבחינה כאמור בסעיף קטן (א)(3). סמכות המומחה לדרוש מידע 350ד. (א) החברה תמסור למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו. (ב) סברה החברה כי מידע שדרש ממנה המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאית היא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותה ממסירת המידע כאמור. - להדגיש שהתנאים והמגבלות יכולים לחול גם על חלק מהמידע - האם רלוונטי לעבודת המומחה רק מידע מהחברה עצמה ? האם יש מקום לאפשר למומחה לדרוש מידע גם מגורמים שלישיים (אולי בפיקוח בית המשפט) ? (ג) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה [כולו או חלקו] ובכלל זה לאסור על מסירת המידע לבעלי איגרות החוב. שכר והוצאות 350ה. (א) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע. (ב) שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואולם בפשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף 350 הכוללים מלבד הסדר חוב גם פשרה או הסדר בין החברה לבין נושים אחרים, יקבע בית המשפט את הגורם שיישא בשכר ובעלויות כאמור. כינוס אסיפות ואישור הסדר חוב 350ו. (א) בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות לאישור הסדר חוב לפי סעיף 350 בטרם קיבל את חוות הדעת וממצאי הבחינה של המומחה לפי סעיף 350ג(א)(2) ו-(3); מועד כינוס האסיפות כאמור שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה כאמור לחברה, לנאמן, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט. (ב) לא יאושר הסדר חוב אלא לפי הוראות פרק זה. 350ז. אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של הנאמן לפי כל דין. סימן ג':פשרה או הסדר שמטרתם שינוי מבנה או מיזוג".