חומר רקע
0
נייר
מדיניות
הצבעת ישראלים בחו"ל
מוגש לידי :
מזכיר הממשלה צבי האוזר
ראש הפרויקט :יוגב קרסנטי
שותפה :ענבל הקמן
1
תוכן עניינים
תוכן עניינים
................................
................................
................................
...............
1
הצבעת ישראלים בחו"ל תקציר מנהלים:
................................
..........................
3
החלופה המועדפת:
................................
................................
...............................
4
הצבעת ישראלים בחו"ל
................................
................................
...........................
5
רקע כללי:
................................
................................
................................
...............
5
המצב בישראל:
................................
................................
................................
........
6
מבט עולמי:
................................
................................
................................
.............
7
שיעורי ההשתתפות אזרחים בהצבעת חוץ
................................
..................
8
המהגרים מישראל:
................................
................................
................................
....
9
המהגרים מישראל במספרים:
................................
................................
............
9
מבחן החזרה לישראל:
................................
................................
.......................
11
השיקולים המרכזיים בעד ונגד הצבעת חוץ
................................
...................
11
השיקולים נגד הצבעת חוץ:
................................
................................
..............
11
שיקולים בעד הצבעת חוץ:
................................
................................
...............
13
הצעות לאופן והיקף מתן אפשרות בחירה לישראלים בחו"ל:
..................
15
חלופה
1
:
................................
................................
................................
................
15
חלופה
2
:
................................
................................
................................
................
15
חלופה
3
:
................................
................................
................................
................
17
חלופה
4
:
................................
................................
................................
............
18
טבלה מסכמת:
................................
................................
................................
.........
10
החלופה המועדפת:
................................
................................
................................
.
14
נספחים:
................................
................................
................................
......................
15
1
נספח א'
-
חוק הבחירות לכנסת
[נוסח משולב ]התשכ"ט-
1191
..........
15
נספח ב'
-
פקודת מס הכנסה
[נוסח חדש]
................................
..................
30
נספח ג'
-
רשימת המדינות המאפשרות כיום את הצבעת אזרחיהן
בחו"ל
................................
................................
................................
......................
36
ביבליוגרפיה:
................................
................................
................................
.............
37
3
הצבעת ישראלים בחו"ל תקציר מנהלים:
רקע:
החוק הקיים בישראל מתיר הצבעה
לישראלים בחו"ל בתנאים מסוימים בלבד .
מצב זה יוצר
עיוות ממסדי לפיו עשרות אלפי אזרחים ישראלים הנמצאים בחו"ל באופן זמני (חלקם אף
ב
תפקידים ביטחוניים), ו
רואים במדינת ישראל את מרכז חייהם, אינם יכולים להצביע.
השינוי שחל בשנים האחרונות כתוצאה מתהליכי גלובליזציה
שלוו בהגירת ישראלים לפרקי זמן
קצרים וארוכים,
הביא את מוסדות המדינה והציבור בישראל לזנוח את גישת ההדרה שאפיינה
את יחסם למהגרים בעבר ,
ולאמץ גישה מכילה יותר המטפחת את הקשרים הזהותיים
והתרבותיים עמם .שינוי זה מ
צדיק
שקילה ת דש ו מח של נושא הצבעת הישראלים בחו"
ל ומעלה
את הסבירות לקבלתו בציבוריות הישראלית.
הא
תגר:
בחינה מחודשת של גישה ממסדית מיושנת אשר מונעת מעשרות אלפי אזרחי ישראל
בחו"
ל
שמדינת ישראל היא מרכז חייהם ,את האפשרות לבחור בבחירות לכנסת.
בהימשך גישה זו
התופעות הבלתי רצויות הן:
פגיעה גוברת בזכות דמוקרטית בסיסית של אזרחים ישראלים.
מסר של הדרה מצד המדינ
ה כלפי אזרחים שעדיין רואים עצמם כחלק ממנה.
הה
זדמנות:
חיזוק הקשר בין מדינת ישראל לבין היוצאים ממנה ,
במיוחד בכל האמור לשנים
הראשונות לפני
קבלת החלטות לגבי העברת מרכז חייהם אל מחוץ לישראל.
המטרה:
מתן מענה לאתגר תוך
התחשבות בשני עיקרים:
א.
היחס בין מתן אפשרות
בחירה לבין נשיאה ישירה באחריות לתוצאותיה.
ב.
שמירה על הגבולות האידיאולוגיים-ציוניים וההיררכיה
הערכית בין חיים ב מולדת
לבין חיים ב
תפוצה.
4
החלופה המועדפת:
משקלול החלופות ביחס למטרות הנייר ולהיתכנות הציבורית והטכנית ,
עולה כי החלופה
המועדפת היא
חלופה מס
פר 2
: הצבעה מרחוק לכנסת ב ארבע
ה
שנים ראשונות ליציאה מישראל ,
ובתנאי שהמצביע נרשם בנציגות ישראלית בחו"ל או במוסד מוכר אחר לצורך זה .מספר
זכאי
ההצבעה ה
פוטנציאלי בהתאם לחלופה זו ידוע ,
הנטל התקציבי היחסי המושת על המערכת אינו
גבוה ,אין צורך בהקמת מנגנו
נים חדשים,
אחוז ניכר מהמושפעים ממנה מתעתדים לשוב לישראל
וההתנגדות הציבורית והפוליטית
הצפויה לה– היא ה
נמוכה ביותר.
מומלץ
לשלב בהמלצה זו את התנאים הבאים:
1.
התנית ההצבעה ב
הצהרה בדבר כוונה לשוב ולחיות בישראל.
1.
התני
ת ההצבעה
בתקופת מינימום של
חיים בישראל1.
3.
האזרח לא נהנה בעבר מזכות זו (
על הארכת הזכות ראה4 להלן).
4.
הארכת הזכות תתאפשר
בתנאי שהאזרח עונה על אחד או יותר
מהקריטריונים הבאים :
נמצא בחו"
ל
בשליחות המדינה או גוף עסקי/
חברה
אחר שמרכזו בישראל ,משלם מיסי
ם
בישראל (מבחן מרכז החיים)
,או משרת בהווה בשירות צבאי או לאומי ,
או יצא
ללימודים/ה
תמחות .באופן זה ,
ניתן יהא לאפשר הצבעה גם לאותם ישראלים המחלקים
זמנם בן ישראל לחו"ל.
המכון למדיניות עם יהודי ישמח
לסייע ל
מזכיר
ות
הממשלה בנוגע להתאמת חוק הבחירות
ל הצבעת
ישראלים בחו"ל ברוח זו.
הערה:
נייר זה אינו עוסק
בציבור של מאות אלפי ישראלים וילדיהם החיים בחו"ל תקופות ארוכות
ושאינם רואים בישראל את מרכז חייהם .יש נן מדינות המעניקות זכות בחירה או ייצוג מסוים
לאזרחיהן ולעיתים אף לצאצאיהם,
גם במקרים בהם ברור שאין בכוונת מי מהם לשוב ולחיות
בארץ האם ,זאת כחלק ממדיניות שימו
ר הקשר עם תפוצתן.
צוות המכון למדיניות עם יהודי
ישמח לעמוד לרשות מזכיר הממשלה בכל האמור לבחינת נושא הקשר בין מדינת ישראל ובין
אזרחים אלה ,ובכלל זה שקילת אפשרויות הייצוג השונות.
1 מטרת סעיף זה היא למנוע הצבעה ממי שמדינת ישראל שמשה לו מדינת מעבר בלבד.
5
הצבעת ישראלים בחו"ל
האתגר:
בחינה מחודשת של גישה מיושנת
אשר מונע
ת
מעשרות אלפי אזרחי ישראל
בחו"
ל שמדינת
ישראל היא מרכז חייהם ,את האפשרות לבחור בבחירות לכנסת .
ההתמודדות עם אתגר זה מייצרת שתי הזדמנויות חשובות:
1.
חיזוק הקשר בין מדינת ישראל לבין היוצאים ממנה ,
במיוחד בכל האמור לשנים
הראשונות לפני קבלת החלטות לגבי העברת מרכז חי
יהם אל מחוץ לישראל.
1.
מימוש הפוטנציאל הטמון בתפוצה הישראלית לטובת מדינת ישראל מבחינה מדינית ,
תרבותית וכלכלית .
בהימשך
המצב הנוכחי, התופעות הבלתי רצויות הן:
1.
פגיעה גוברת בזכות דמוקרטית בסיסית של אזרחים ישראלים.
1.
מסר של הדרה מצד המדינה כלפי אזרחים שעדיין רואים עצמם כחלק ממנה .
המטרה:
מתן מענה לאתגר תוך התחשבות בשני עיקרים:
א.
היחס בין
מתן אפשרות בחירה לבין נשיאה ישירה באחריות לתוצאותיה.
ב.
שמירה על הגבולות האידיאולוגיים-
ציוניים וההיררכיה הערכית בין חיים במולדת
לבין
חיים ב
תפוצה.
רקע כללי:
הכלכלה הגלובלית המעודדת הגירת כוח עבודה מיומן ,יצרה מצב בו בשונה מבעבר ,
רבים
מהמגרים עושים זאת לתקופות קצובות שבסופן הם מתעתדים לשוב למדינת האם. בנוסף ,
אם
בעבר ההגירה לוותה בהינתקות ממדינת האם ,היום קיימת לגי
טימציה מצד המדינות המארח ות
לקיומן של קהילות אתניות מובחנות בהן ולקיום קשרים(פוליטיים ,כלכליים ,תרבותיים וכד' )
בין ה
קהילות ו
מהגרים לבין מדינת האם .מדינות האם מצידן אף הן משנות את יחסן לתפוצות,
ורבות מהן
למדו לר
אות בתפוצותיהן משאב כלכלי ומדיני וכלי לייצוג האינטרסים שלהן במדינ
ות
ד יע ההגירה .
שינויים אלה הובילו לכך שהחפיפה הברורה שהייתה קיימת בעבר בין גבולותיה הפיזיים של
המדינה לבין גבולותיה האתניים, מטשטשים. תהליכים אלה לא פסחו גם על מדינת ישראל ,
על פי
הערכת הלמ"
ס מעל לחצי מיליון אזרחים ישראלים נמצאים
בחו"ל מעל שנה ,רובם
באופן קבוע
6
אחרים באופן זמני .
המצב הנוכחי בו נמנעת מאזרחים אלה האפשרות להצביע פוגע באלה מהם
אשר רואים את עתידם בישראל
ובאלה שההשתתפות במוסדות הפוליטיים הישראלים מהווה
עבורם מקור לשייכות והגדרה זהותית.
נכון לזמן כתי
בת שורות אלו ,
למעלה ממאה
מדינות מאפשרות לא
זרחיהן החיים מחוץ למולדת ,
להשמיע את קולם ולהשפיע על מבנה
מוסדות השלטון .יחד עם זאת ,
מרביתן של המדינות בחרו
לתחם זכות זו באמצעות תנאים ומגבלות שונות ,
זאת בכפוף לשיקולים פנימיים ולתהליכים
היסטוריים של כל מדינה ומדינה.
ב נייר
זה ,
בכוונתנו לסקור את המצב הקיים
בישראל ,להציג מבט עולמי על נושא ה"
הצבעה
מרחוק "במספר מדינות מרכזיות ,
לסקור את הטיעונים המרכזיים התומכים או שוללים את רעיון
הצבעת ישראלים בחו"ל ,
להתייחס
למספר הישראלים בחו"ל ו לשאלת שיעורי ההצבעה
האפשריים ולבסוף להציג מספר חלופות אפשריות ולהמליץ על החלופה המ תאימה ביותר לפיתרון
הבעיה שעל הפרק.
המצב בישראל:
חוק הבחירות לכנסת–
[נוסח משולב]
,התשכ"ט-
1969
,קבע כי למעט ימאים ,
לא תתאפשר
הצבעה"אלא בתחום היבשה של ישראל ".ב-
16
לדצמבר1990
,
נתקבל תיקון11
לחוק הבחירות ,
במסגרתו
התווסף סעיף י'-1
המגדיר כי דיפלומטים ועו בדי מדינה רשאים להצביע בנציגויות
הדיפלומטיות והקונסולאריות של ישראל .עד לתיקונו של החוק ,
נמנע מנציגי מוסדות ישראליים
בחו"ל להצביע .
הרציונאל מאחורי השינוי היה להשיב לאזרחים ישראליים רבים"זכות ראשונית ,
המוקנית לכל אזרח ישראלי ,לבחור את נציגיו לבית המחוקקים."
2
בכך התווספה ישראל לרשימת
המדינות המאפשרות לאזרחיהן להצביע בחו"ל ,
אולם
התנתה
זכות זו בהוכחת
ה תפקיד האזרח
שבשמו הוא יצא לחו"ל .למעשה ,ניסוחו הנוכחי של החוק אינו אוסר במפורש על אזרחים אחרים ,
אשר אינם עובדי מדינה ,
או כאלו הנמנים על הקבוצות המיוחדות שמתיר החוק(
עובדי הסוכנות
היהודית ,ההסתדרות הציונית העולמית ,הקרן הקיימת לישראל או קרן היסוד) ,להצביע בחו"ל ,
אולם נכון להיום המערכת אינה מספקת את התשתית הפיזית והחוקתית לעשות כן ,
האפשרות
היחידה העומדת בפני אזרח ישראלי הנמצא בחו"ל ביום הבחירות ,ואינו עונה על רשימ ת
הקריטריונים הנ"ל ,היא לטוס לישראל ולהצביע במקום מגוריו ,בהנחה כמובן ,
שנרשם מבעוד
מועד בפנקס הבוחרים .
מציאות זו יוצרת אפליה ועיוות כלפי אותם אזרחים אשר אינם יכולים
לממן את עלויות הטיסה או לעמוד במשך ההיעדרות ,ובכך למעשה נמנעת מהם זכות בחירה .
מציאות זו אף
יוצרת תמריץ ל"קבלני קולות "לסבסד עלויות טיסה למצביעים פוטנציאלים ,
כפי
שכבר ראינו בעבר .
נושא הצבעת ישראלים החיים בחו"ל הוא נושא שנוי במחלוקת בשיח הישראלי ,
די לראות את
מספר הכתבות והמאמרים המתפרסמים סביב כל מערכת בחירות או דיון בנושא בכדי להבין את
2
מתוך דברי
הסבר להצעת החוק-
הצעות חוק1957
(
15.11.1989
)ע '
14
.
7
עוצמת הרג
שות שהוא מצליח לעורר .ככלל ,ממשלות ישראל התייחסו ,ועדיין מתייחסות ,
להגירת
יהודים מישראל כבגידה ברעיון הציוני .יחד עם זאת ,
השתלבותה של ישראל בכלכלה הגלובלית
בכלל ובענפי טכנולוגיות המידע בפרט–
שני תהליכים המעודדים ואף דורשים הגירת כוח-
אדם
מיומן לתקופות מסוי
מות ,הביאו לשינוי ביחסה של החברה למהגרים. אלו האחרונים ,
אינם עוד
נתפסים עוד כבוגדים ברעיון הציוני,
אלא כ אחד המרכיבים"ב
קטר הצמיחה של המשק
הישראלי"
,וה הגירה לצרכי עבודה- "רילוקיישן"
,
הפכה לאחד משיאי הקריירה ואמצעי מרכזי
לתמרוץ והפריית עובדים.
ממשל ת ישראל
ערה ל
תופעה, ו
אף גיבשה מספר כיווני מדיניות להתמודד
ות עמה ,
בהם גישה של
הכלה המכירה בתופעה ומשלימה אתה .בין הביטויים לכך ניתן למנות את יוזמת ה"
בית
הישראלי "ו
נגזרותיו ,השתתפות נציגי ממשלה בכנסים של הקהילות הישראליות בחו"ל,
הקלות
ותמריצים לתושבים חוזרים ,תמריצי
ם למדענים חוזרים ועוד.
שינוי גישה
זה מאפשר להעריך מחדש את מדיניות"ההצבעה מרחוק", ו
בהינתן המדיניות הנכונה ,
ניתן יהא לתקן את העיוות הקיים היום ,
תוך מזעור הפגיעה
בערכי הציונות ו
במוסריות הייצוג ,
וכערך מוסף ,אף ניתן יהא לחזק את תחושת השייכות והקשר של ישראלים זמניים ב
חו"ל ,
למדינת ישראל ולזהותם הישראלית.
מבט עולמי:
על פי הנתונים האחרונים שמציג ארגוןIDEA
(
Institute for Democracy and Electoral
Assistance
) ,
נכון לשנת1007
,
115
מדינות מאפשרות לאזרחיהן לממש את זכותם הדמוקרטית
מחוץ לגבולותיהן ,
בתוכן נכללות מרביתן הגדול של המדינות המפותחות(
41
מדינות במרכז
ומערב אירופה ;
16
מדינות ביבשת אמריקה ובהן ארה"ב וקנדה ;
10
מדינות באסיה ובהן יפן ,
סינגפור וישראל ;
10
מדינו
ת בפסיפיק ובהן אוסטרליה וניו-זילנד ו-
18
מדינות ביבשת אפריקה
ובהן דרום אפריקה .)מדינות אלו שונות באופן מהותי מבחינת רמת פיתוחן הסוציו- אקונומית ,
המסורת הדמוקרטית הנהוגה בהן והמגבלות והסייגים אותן הן מטילות על זכות זו .
אלה
האחרונים ,
הם לרוב תוצאה של מהלכים
היסטוריים ,
ושיקולים פוליטיים הייחודיים לכל מדינה
ומדינה .
בין ה מדינות
ה מעניקות את
זכות
הבחירה במתכונתה הגורפת
לכל
ל אזרח
יהן באשר הם שם ,
ניתן
למנות את :ארה"ב ,נורבגיה ,פולין ,דרום אפריקה ושוודיה .אולם,
למרבית המדינות ישנן סייגים
ומגבלות בנוגע למי זכאי להצביע ובאילו תנאים .
בין התנאים הרלוונטיים למקרה הישראלי נמנים
הבאים:
1.
סיבת העזיבה כתנאי למימוש זכות הבחירה :זכאי מי שעזב מטעמי עבודה ,
בשליחות
המדינה וכיו"
ב(דומה חלקית למצב הקיים בישראל, הודו ,אירלנד ,סינגפור.)
8
1.
מימוש הזכות מותנה בהצהרת המצב יע על כך שהוא מתכוון לשוב ולחיות במדינת האם
(קנדה.)
3.
זכות בחירה מוגבלת בזמן(אוסטרליה ,קנדה ,ניו-זילנד בריטניה ועוד)
4.
מימוש הזכות מותנה בתקופת חיים מינימאלית במדינת האם(3 חודשים- גרמניה.)
5.
מימוש הזכות מותנה בהוכחת קשר משפחתי למדינת האם ובקבלת אזרחות.
ישנן ג ם מדינות
ה
משלבות מספר סייגים על מנת ליצור התאמה מקסימאלית ,כך למשל גרמניה ,
המחלקת את הבוחרים החיצוניים שלה לשלוש קטגוריות :
1
.
אזרחים עובדי מדינה או אנשי צבא
בחו"ל ובני משפחותיהם ;
1
.
אזרחי גרמניה הנמצאים מחוץ לגבולות גרמניה אך במדינות החברות
באיחוד ;
3
.אזרח
י גרמניה הנמצאים במדינות זרות ,
שאינן חברות באיחוד אשר התגוררו בגרמניה
לתקופה של לפחות שלושה חודשים ,ומאז עזיבתם חלפו פחות מ-
15
שנים.
11
מדינות מתוך115
המדינות המוזכרות ,
לא
זו בלבד
שמקנות לאזרחיהן בתפוצות את זכות
הבחירה ,
אלא
אף משריינות לנציגי האזרחים בחו"ל מקום בפרלמנט .
בין המדינות הללו ניתן
למצוא את איטליה ,
אשר משריינת11
מקומות בבית התחתון ושישה מקומות בסנט ,זאת לפי
חלוקה גיאוגרפית(סה"
כ1.9%
מתוך כלל המקומות .)צרפת ,
אשר משריינת גם היא11
מקומות
(
שהם3.6%
מכלל המקומות) ,הנבחר
ים ע"
י150
חברי המועצה העליונה של אזרחי צרפת בחו"
ל
(
CSFE
.)
3 בספרד לעומת זאת ,אין ייצוג מיוחד בפרלמנט ,אך בכ-
31
מדינות ברחבי העולם ,
קיימות בצמוד למחוזות הקונסולריים הספרדים מועצות אזרחים ספרדיים,
הנבחרות באמצעות
הצבעה אוניברסאלית ישירה של אזרחים ספרדים ומק
בלות סמכויות ייעוץ וזכות לבחור
43
מתוך
51
חברי המועצה הכללית של ההגירה .גם לאזרחים הבלגים אין ייצוג מיוחד בפרלמנט ,
אך
בממשלה הוולונית קיימת ועדה מיוחדת שתפקידה לייצג את האזרחים החיים מחוץ למדינה.
ואחרונה שוויץ ,המתייחסת לאזרחיה בחו"ל כ"קנטון וירטואלי "נפרד
עם זכות ייצוג בדומה לזו
הקיימת בשאר הקנטונים.
שיעור
י ההשתתפות אזרחים בהצבעת חו
ץ
במרבית מדינות העולם ,שיעור ההשתתפות של אזרחי המדינה הנמצאים בחו"
ל נמוך יחסית
לשיעורי ההצבעה הפנימיים, ולפיכך זניח ברוב המקרים .כך למשל בבחירות בשוויץ
בשנת1006
עמד שיעור המצב יעים בבחירות לפרלמנט הפדראלי על13%
בלבד ,
שיעור זניח בעיקר לנוכח
העובדה ששני אחוז בלבד מכלל בעלי זכות הבחירה היו אזרחי חוץ .
בספרד עמד שיעור המצביעים
בבחירות1004
על30%
(ביחס ל-
75%
הצבעה בבחירות הפנימיות .)
בשבדיה עמד שיעור
המצביעים בבחירות הכלליות בשנת1001
על17.7
,שנה אח"כ ,
בבחירות לפרלמנט האירופאי
הצביעו16.7%
מכלל הנרשמים כאזרחי המדינה הנמצאים מחוץ לגבולותיה .
זאת בניגוד
לדוגמאות הללו ,
קיימים מקרים חריגים בהם שיעור המצביעים שמימשו את זכותם הדמוקרטית
היה
גבוה ובעל השפעה רבה ,כך למשל קרה בבחירות באיטליה ב שנת1006
,
שם עמד שיעור
מצביעי החוץ על41.07%
(
מתוך1.7
מיליון אזרחים הגרים מחוץ לגבולות המדינה)
,
לשיעורי
3 המדינות הנוספות הן :אלג'ה ירי ,אנגולה ,כף-ורדה ,קולומביה ,קרואטיה ,אקוודור ,מוזמביק ,פנמה ופורטוגל
9
הצבעה גבוהים אלו היו השפעות ניכרות על תוצאות הבחירות .
דוגמא נוספת לשיעור מצביעים
גבוה ומשמעותי היא בחירות1004
ביוון ,שם
הצביעו74.9%
מהרשומים בפנקס הב
וחרים בחו"ל .
ה מהגרים
מישראל:
שאלת מיהו מהגר ישראלי נתונה לפרשנויות והטיות רבות ,על מנת לצמצמן עד כמה שאפשר ,
נשתמש בנייר זה בהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך ציון הבעייתיות של הנתונים
במקום שישנה כזו.
לגבי הפרופיל הממוצע של המהגרים מישראל
ניתן לומר בקווים כלליים הש ם משכילים יותר
מ
כלל האוכלוסייה ,
מרוויחים יותר(אך אינם מקרב שני העשירונים העליונים )
ובעלי סטאטוס
מקצועי גבוה יותר מהממוצע ב
אוכלוסייה4
.תופעה זו עולה בקנה אחד עם תיאורית ה-
Self
Selection
לפיה רק אלה שמאמנים שיצליחו בחו"ל מהגרים ,ו גם
עם התמ ריצים הגבוהים אותן
מציעות המדינות המפותחות לכוח אדם מוכשר ומיומן .
עוד אנו יודעים כי אוכלוסיית המהגרים
מישראל היא חילונית ברובה5, צעירה מהאוכלוסייה הכללית ,גיל הילדים המהגרים עם הוריהם
הולך ומצעיר
ומספר ילדי הישראלים שנולד
ו כולם בחו"ל נמצא במגמת עליה6 .
על פי
הגדרת הלמ"ס ,
מהגר הוא מי שיצא מישראל לתקופה העולה על שנה ובתנאי שקודם לכן
שהה בישראל
לפחות
90
יום ברציפות (על מנת למנוע ספירת ביקורי מולדת).
יש לציין שהגדרה זו
אינה דורשת שהות מינימאלית של חיים בישרא ל לפני קבלת המעמד של"מהגר ישראלי".
כך
למשל עולים שחיו
בישראל תקופה קצרה ועברו למדינה שלישית או חזרו למדינת האם גם כן
נספרים כחלק מהתפוצה הישראלית(לדוגמה" :
מתוך כ1.1
-
מליון עולים שהגיעו בתקופה1.1.89
עד31.11.01
ירדו כ100,000
-
שמהווים8.8%
מכלל העולים"
7.)
בנוסף,
הגדרה זו מכילה בתוכה
ישראלים רבים הנמצאים בחו"ל מסיבות שונות לתקופות של שנים בודדות ,ישראלים אלה אינם
מתכוונים להגר ובכל
זאת הם נספרים כמהגרים ,
מספרם של הללו נאמד בעשרות אלפים(להלן) .
המהגרים
מישראל
במספרים:
הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(
1010
)
8
מציירים תמונה לפיה
מ אז
קום
המדינה ועד סוף שנת 2008 יצאו ולא חזרו לאחר שהייה ממושכת חו ב"
ל(שנה ומעלה) כ 674-
אלף ישראלים ,א
ומדן זה כולל גם את אלה שנפטרו בחו"ל. לפי שיעורי התמותה השוררים
בישראל, מוערך מספרם של הישראלים שנפטרו בחו"ל בין 102 ל 131- אלף. ל
פיכך, האומדן
למספר הישראלים השוהים בחו"ל בסוף 2008 נע בין 543 ל 572 -אלף תושבים (יהודים וערבים.)
אומדן זה אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים השוהים בחו"ל.
4 כהן,י .
1011
.
5 לב-ארי .
1010
.
6 לב-ארי ,
1010
.
7
קליטת העלייה בישראל-
חוברת תקצירי מחקרים לשנים1000-1008
.עמ '
157
.
8
הודעה לעיתונות– יציאות וחזרות ב-
1008
של ישראלים ששהו ברציפות בחו"ל יותר משנה ,
16.8.1010
.
10
בסוף שנת 2008 ערכה הלמ"ס מפקד אוכלוסין משולב. לצורך זה פותחה שיטה לחישוב אומדן
מספר התושבים הרשומים כחיים במרשם התושבים ושאינם שייכים לאוכלוסיית המפקד. על פי
המודל ,קיימת הערכה נוספת לגבי מספרם של ישראלים השוהים בחו"ל בסוף שנת2008
,או
מדן
זה כולל כ 518- אלף ישראלים שנמצאים בחו"ל תקופה העולה על שנה ומאפשר ביקורי מולדת
של
עד שלושה חודשים במצטבר (
90
יום) ,מ
ספר זה אינו כולל כ 290- אלף ישראלים שמוגדרים
במרשם האוכלוסין "לא תושבים( "
אנשים שויתרו על אזרחותם כדי לקבל אזרחות אחרת או
ילדים הרשומים בקונסוליה ולא במרשם האוכלוסין ומקבלים מעמד"לא תושב "
באופן אוטומטי
למרות שמעולם לא היו תושבים), אינו כולל את כל הילדים שנולדו בחו"ל לישראלים השוהים
בחו"ל וכולל את אלה שנפטרו בחו"ל, ההפרש בין שני האומדנים נובע מהבדלי הגדרות.
בסיכומו
של דבר עומד המספר על כ-
808
(
8180220
)אלף ישראלים בחו"
ל נכון לסוף2008
(
מספר זה גם
כולל כמאה אלף ערבים ישראלים שהיגרו מישראל נכון ל סוף שנת1007
.)
בניכוי מספר הנפטרים
מספר הישראלים(יהודים וערבים )החיים בחו"
ל וחלק(בלתי ידוע )
מילדיהם נע בין000,000
ל-
000,000
נכון לסוף2008
.
אם נחליט שזכאי הצבעה הם רק אלו שהתגוררו בעבר בישראל
ומחזיקים באזרחות ישראלית, אזי
ככל הנראה המספר המקסימאלי
נע ן בי543
ל-
572
אלף
איש.
11
מבחן החזרה לישראל:
ב
עידן של גלובליזציה ,
בו
אנשים רבים נדרשים לא פעם לצאת מישראל לרגל עסקים,
לימודים או
מסיבות אחרות לתקופות של שנים ,נדרשת חשיבה מחודשת על
הגדרת פרק הזמן ממנו אדם
מוגדר כמהגר ועל הכלים אותם מעמידים לרשות/או מונעים מ אזרחי המדינה בבואם לממש את
זכות הבחירה .
אחד המבחנים האפשריים הוא מבחן פרק הזמן שעד אליו חוזרים מרבית היוצאים
לתקופה ארוכה(מעל שנה.)
כך למשל :
מתוך10,600
ישראלים ששבו מחו"
ל בשנת1008
(
לא כולל ישראלים שבאו לביקורי
מולדת) ,
"לפני חזרתם ארצה כ 57%- מן הנכנסים שהו בחו"ל בין שנה לשנתיים, כ 16%- שהו
בחו"ל בין שנתיים לשלוש שנים, כ –
16%
נוספים
הו ש בחו"ל בין שלוש לחמש שנים וכ 10%-
שהו בחו"ל יותר משש שנים ברציפות"
.9
בשנת1009
:
51%
שהו בחו"ל בין שנה לשנתיים ,
17%
בין שנתיים לשלוש ,
16%
שהו בחו"ל בין שלוש לחמש ,
ו14%
מעל לשש שנים ברציפות .
דהיינו
בשנת2008
כ-
81%
מהשבים ,
ובשנת2002
כ-
00%
מהשבים ,שהו בחו"ל
עד ארבע
שנים.
עוד נציין כי
על פי נתוני העשור האחרון מספרם של השבים הוא כמחצית ממספרם של היוצאים .
גודל האוכלוסייה המוערך בהנחה שניתן להצביע רק בארבע השנים הראשונות לשהות
בחו"ל:
מנתוני מאזן ההגירה אנו למדים שבשנים האחרונות קיימת יציבות מסוימת במספר היוצאים
ו
השבים מישראל .לכן ,
בהימשך
המגמות הקיימות,
ניתן לקבל
מושג כללי על היקף
בעלי זכות
ההצבעה בעתיד הקרוב, על בסיס נתוני ה שנים
ה
קודמות .
לדוגמה:
על פי מאזן ההגירה לשנים1005-1008
שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,
במהלך
השנים1005-1008יצאו מישראל
84,100
ישראלים ששהו
בחו"
ל ברציפות
מעל שנה
(כעשרים אל
ף לשנה בקירוב)
10
, מתוכם
כ–
10,000
ילדים בגילאי
0-15
11
(
כחמשת אלפים לשנה
בקירוב), שא
ינם זכאים להצביע.
בשנים אלה חזרו לישראל לאחר שהות של מעל שנה ברציפות
בחו"ל כ-
40,000
ישראלים (
כולל כ–
10,000
ילדים).
על
בסיס נתונים אלה, ובהימשך המגמות שצו
ינו לעיל, אנו מעריכים את מספר המצביעים הכולל
כשווה ערך לשני ים עד שלושה מנדטים בקירוב.
.
9מרינה שפס ,למ"
ס1011
,חלופת דוא"ל.
10
יציאות וחזרות של ישראלים ששהו ברציפות בחו"ל שנה ומעלה לפי שנת יציאה גיל ומין ,
שנתון סטטיסטי1010
.
11
הבחירה בקבוצ
ות הגיל נעשתה בהתאם לקבוצות בנתוני הלמ"ס.
11
השיקולים המר
כזיים בעד ונגד הצבעת חוץ
השיקולים נגד הצבעת חוץ:
1.
הטיעון המוסרי- אין ל תת ייצוג למי שלא יישא
באחריות ישירה לתוצאותי
ו. עפ"
י
תפיסה ערכית זו ,
מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם סדר יום ציבורי הנוגע בשאלות
קריטיות של ביטחון המדינה ,גבולותיה ,
אופן ההתמודדות עם האיומים הביטחוניים
וחלוקת המשאבים הציבוריים ,
לכך יש להוסיף גם חובת אזרחיות דוגמת
שירות חובה
ושירות מילואים בצה"ל .מתן אפשרות השפעה והכרעה
בנושאים אלה למי שבחר שלא
לחיות בישראל איננה הוגנת כלפי אלו שעתידם וחייהם יושפעו מההכרעות באופן ישיר .
2.
השיקול הציוני- אבן היסוד
של התנועה הציונית הוא כינון בית לאומי לעם היהודי בארץ
ישראל.
מדינת ישראל
היא מדינת הלאום של העם היהודי,
המדינה היחידה בה יש
ליהודים
עצמאות פוליטית וציבוריות יהודית, קיבוץ הגלויות הוא אבן יסוד בהשקפה זו
הרואה בחיים יהודיים בארץ ישראל את ביטויה העליון.
המחזיקים בטיעון זה סבורים
ש
הרחבת זכות הבחירה לאזרחים ישראלים בחו"
ל תיתן לגיטימציה להגירה מישראל
(בייחוד לאור העובדה שהללו כבר היו בישראל ובחרו לעזוב),
וטשטש את הגבולות
הערכיים
בין חיים ב
ישראל ל
בין חיים ב
גולה .
3.
ההגירה מישראל היא הגירה וולונטארית .שלא כמו ב מקרים בהם אזרחים נאלצים או
נדחפים
לעזוב את מדינתם כתוצאה מסיבות חיצוניות דוגמת רדיפה ,מלחמה ,
או משבר
כלכלי עמוק ,ההגירה מישראל היא הגיר
ה וולונטארית, פרי החלטתם האישית ש ל
המהגרים לרוב במטרה לשפר את רמת
ה
חיים .לכן ,
היות וההחלטה היא פרי בחירתם
החופשית עליהם ל
שאת בהשלכותיה.
4.
הזכות לבחור הינה זכות תלוית הקשר .
זכותם של אזרחים להשתתף בבחירות איננה
זכות מופשטת ,אלא זכות המוקנית מתוקף הקשר של חברות בקהילה פוליטית מסוימת
(תושבות היא סוג של הקשר כזה)
.לדידם של המצדדים בטיעון זה ,
הגירה מהמדינה
מנתקת או לפחות גורעת
במידה רבה מהקשר בין המהגר לקהילתו הפוליטית המקורית ,
באופן שמגביל ,משהה ואף מבטל באופן חלקי או מלא ה
קשר זה.
8.
טיעון ההטיה הפוליטית - מפלגות ואישי ציבור מימין ומשמאל ט וענים כי המהלך הוא
מניפולציה של הצד השני שמטרתו הוספת קולות לעמדותיו .
אנשי השמאל טוענים
שהיש
ראלים בחו"ל יתמכו בימין,
מתוך הנחה
שבחו"ל תיתכן תחושה של רדיפה ,ו מתוך
השערה שהמהגרים בחו"ל מ
חזיק
ים בדעות ימניות יותר מאשר כלל הציבור .לעומתם ,
אנשי הימין מסתמכים על פילוח המהגרים הישראלים ,
המורכב ברובו מישראלים
משכילים ממעמדות סוציו-
אקונומיים
גבוה
ים, בהם שכיחה ההצבעה למפלגות שמאל.
13
נכון לכתיבת שורות אלו ,לא ידוע על סקר או
מחקר משמעותי המראה או מנבא את אופי
ההצבעה במיוחד בכל האמור לשנים הראשונות להגירה .
6.
קשיים טכניים ולוגיסטי
ים-
הקשיים הטכניים ובעיות הלוגיסטיקה מגוונים-
החל
משאלת תעמולת הבחירות
ומימונה
בחו"ל ,המשך ב
שאלת הרישום וה זכאות-
מי רשאי
להצביע?
,שיטת ההצבעה ,הסכמת המדינות האחרות להצבעה בשטחן ,
משך הזמן עד
לקבלת תוצאות הבחירות וכלה ב
הבטחת העקרונות הבסיסיים של הצבעה דמוקרטית-
ביטחון ,שקיפות, חשאיות וספירת הקולו
ת .
בנוסף עומדת על הפרק גם שאלת עלויות
ה
פתרונות .
חלק מהמגבלות והאתגרים כבר קיבלו מענה בהרחבת ההצבעה לעובדי מדינה
בחו"ל ולימאים .חלקם עדיין דורשים חשיבה מעמיקה.
7.
"המדרון החלקלק"
–
שינוי המצב הקיים גם אם רק באופן מוגבל ,
עלול להוות פתח
ותקדים להרחבה עתידית של הזכאים לבחור.
שיקולים בעד
הצבע
ת חוץ:
1.
זכותו של אזרח להצביע היא אחת מאבני היסוד של ממשל דמוקרטי-
הכנסת מעולם לא
קיבלה הצעת חוק השוללת זכות את זכות ההצבעה מאזרחים בחו"ל, מאידך ,
מדינת
ישראל לא מעמידה כלים למימוש זכות זו(
אזרח המעוניין במימוש זכותו יאלץ לחזור
לישראל בכדי להצביע.)
עידן הגלובליזציה הכלכלית, הניידות הגוברת
וההתפתחויות
הסוציולוגיות ,ההיסטוריות ,הפוליטיות והדמוגרפיות, מציגות
בפנינו עולם חדש שבו
הגבולות הפיזיים אינם בהכרח חופפים לגבולות האזרחות .בעידן שכזה
גדלה החשיבות
למצוא פיתרונות יצירתיים
שיצמצמו עד כמה שאפשר את הפגיעה בזכות זו .
הגם
ש קיים
חשש ממשי
שמי שאינם מתכוונים לשוב ולהתגורר בישראל ינצלו את אפשרות ההצבעה ,
החשש אינו מצדיק שלילת זכות זו מאלו שמתכוונים לשוב ורואים בישראל את מרכז
חייהם.
1.
במצב הנוכחי מתקיימת
אפליה בין אזרחים בהתחשבות בנסיבות מיוחדות-
הבולטת
ביותר היא בין עובדי מדינה (כולל עובדי הסוכנות ,ההסתדרות הציונית ,קק"
ל וקרן
היסוד )לבין נציגיהם של חברות פרטיות-
שלעיתים אף עובדים
בעקיפין
בשירות המדינה
ותורמים לב
י
טחונה .כאלו הם למשל עובדי הביטחון בחברות התעופה האזרחיות אל-
על
וארקיע ,עובדי ארגונים ומלכרי"ם הפועלים למען ישראל או אחרי ם המקדמים את
כלכלת המדינה וענייניה, אך אינם זכאים להצביע מחו"ל. יתרה מכך ,
מדינת ישראל
מבטיחה את זכותם של האזר
חים להצביע גם בנסיבות מיוחדות ,דוגמת מאסר ממושך-
כך נוצר מצב אבסורדי שבו מי שפגע במדינה ,באזרחיה
ובחוקיה מקבל את זכות
ההצבעה ,בעוד ש
מ
מי שתרם למדינה ,ופעמים רבות ממשיך לעשות זאת גם מרחוק,
נמנעת זכות זו.
14
3.
חיזוק ה
זיקה
והקשרים
עם המהגרים- החוק הקיים
נשען על ההבנה שלא כל אזרח
ישראלי השוהה בחו"ל הוא יורד .רבים מהמהגרים הם נציגים של חברות עסקי
ות ,
סטודנטים ,פרופסורים בשנת שבתון ועוד .מתן זכות בחירה תחזק את הק שר למדינה
ותשדר להם
מסר ש
הם עדיין חלק מהמדינה שמכירה בארעיות של שהותם ב
חו"ל ,
ולכן
מקנה לה
ם זכות ל
בחור .
מחקרים שונים שנעשו בנושא
הראו
כי למתן זכות הצבעה יש
השפעה טובה על חיזוק הקשר ותחושת השייכות .מדובר על יותר מאשר הזדהות סמלית
עם המדינה ,יש בזכות זו אלמנטים של קשר ,
של גאווה לאומית ושל הכנת הבסיס לחזרה
לישראל. לחיזוק הקשר יש מספר נגזרות:
א.
הלאומיות הישראלית היא מרכיב מרכזי בזהותם האתנית
של הישראלים
בחו"ל .
הלאומיות הישראלית
מהווה א חד ממרכיבי הזהות העיקריים של
המהגרים הישראלים - בדג
ש על החילוניים שבהם .
האינטרס של מהגרים אלה
להשתתף בבחירות בישראל,
הוא בעצם רצונם לראות עצמם כחלק מהקולקטיב
הישראלי הבא לידי ביטוי בין השאר במוסדותיו הפוליטיים.
ב.
המהגרים כנכס אסטרטגי-
רבים מהמהגרים מישראל מועסקים בחברות
וארגונים בינ"ל ,נמצאים על צמתי השפעה,
ומהווים נכס חשוב מבחינה
ביט
חונית ,מדעית ,טכנולוגית וכלכלית.
מתן תוקף ממסדי להכללתם בקולקטיב
הישראלי ,צפויה לחזק את מחויבותם לישראל.
ג.
המדיניות הישראלית משפיעה גם על חיי הישראלים בתפוצות-
להתפתחויות
במדינת ישראל ובמוסדותיה השלטוניים השפעה משמעותית
על ישראלים
ויהודים בתפוצות. השפעות אלה נוגעות לביטחון האישי ולחיים הציבוריים .
מתן
אפשרות בחירה לציבור הישראלים בחו"ל ,
צפויה להגדיל את הסיכוי שמקבלי
ההחלטות בישראל יתחשבו בהם בבואם להכריע ,
וכך כלל המושפעים
מהמדיניות ישתתפו בעיצובה.
4.
אין
להשית מיסוי(וחובות )ללא ייצוג -
החל משנת1003
,מחויבים חלק מ
תושבי ישראל
בחו"ל
בדיווח ובתשלום מס הכנסה בישראל(מבחן מרכז החיים)
,
המצב כיום הוא
שהמדינה מצליחה להתגבר על הקשיים הלוגיסטיים והטכניים בבואה להחליט מרכז חייו
של מי נמצא בישראל לצורך תשלום מיסים ,ואם זה המצב ,הרי שאין סיבה למנוע
ממי
שמרכז חייו בישראל את הזכות לבחור.
5.
מגמה עולמית ברורה של הרחבת זכויות הצבעה לאזרחי חוץ-
מרבית המדינות
המערביות והמפותחות הרחיבו את זכות ההצבעה לאזרחיהם בחו"
ל(
41
מדינות במערב
ומרכז אירופה ,בנוסף לארה"ב ,קנדה ,אוסטרליה ,ניו זילנד )והמגמה הולכת ומתרחבת .
מרבית המדינות הללו התמודדו עם הקשיים הלוגיסטיים והמהותיים הנלווים לחלטה
ובחרו בסופו של תהליך להרחיב את זכות הבחירה .
15
6.
חיזוק יהדותה של מדינת ישראל בדרך דמוקרטית-
ישראל היא מדינה יהודית-
דמוקרטית .עצם מתן זכות בחירה ליהודים השוהים בחו"ל תגדיל
את האלקטורט
היהודי מאחר שרובם המכריע של הישראלים השוהים בחו"ל הוא יהודי .
הדבר יחזק את
מהותה היהודית של מדינת ישראל .
חלופות
למתן אפשרות בחירה ל
ישראלים בחו"ל:
חלופה
1
:
השארת המצב הקיים על כנו –
מתן אפשרות
הצבעה בחו"ל רק ל
בוחר שהוא עובד המדינה (
כולל
חייל) או עובד של הסוכנות היהודית ,ההסתדרות הציונית העולמית ,הקרן הקיימת לישראל ,
או
קרן היסוד ,הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו (
ובני זוגו וילדיו אם טרם מלאו להם10
.) ל
אלו
יש
להוסיף את מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט
ו
רשאי להצביע באותו כלי שיט.
השיקולים לחיוב
חלופה זו:
היקף העיוות הנגרם למי שאינם יכולים להצביע,
ביחס לפגיעה באתוס הציוני ובמוסריות הייצוג
לעומת נשיאה בנטל- אינו מצדיק שינוי כזה.
השיקולים לשלילת
חלופה זו :
החוק הקיים אר
כאי ולמעשה כבר אינו ממל
א את תכליתו ,המוסדות הנ"ל אינם ממלאים בפועל
את התפ
קיד שמ
י
לאו בעבר כמוסדות הלאום ושלוחיו ,
והתחבורה הימית אף היא כבר איננה הדרך
העיקרית להבאת נוסעים לישראל .
אי לכך- נדרש עדכון על מנת לשוב ל"רוח החוק".
סיכום:
אימוץ חלופה זו
בהמשך המגמות הקיימות של גלובליזציה כלכלית והגיר
ת עבודה
לתקופות
קצרות,
יוביל לכך שמספרם של הישראלים שזכותם לבחור נפגעת למרות שמרכז חייהם בישראל
– ילך ויגדל,
ובפועל העיוות בין רוח החוק למציאות
יחריף .
חלופה2
:
הצבעה מרחוק לכנסת רק ב ארבע
ה
שנים ראשונות ליציאה מישראל ,
ובתנאי שהמצביע נרשם
בנציגות ישראלית בחו"ל או במוסד מוכר אחר .
חלופה זו עומדת על שני עמודים :א .
משך כהונת ממשלה בישראל הוא ארבע שנים ובאופן זה
יוכלו מרבית היוצאים להצביע
פעם אחת בבחירות לכנסת (
אם תקופת כהונתה של הכנסת לא
16
תקוצר) .ב .מאזן ההגירה :רובם המכריע של הישראלים החוזרים ,
חוזרים לפני השנה החמישית
להגירה.
בשנת2008
כ-
81%
מהשבים ,
ובשנת2002
כ-
00%
מהשבים ,שהו בחו"ל פחות מ ארבע
שנים(
מספרם של
כלל החוזרים
עמד בשנים האחרונות על כמחצית
ממ ספרם של
היוצאים.)
היקף האוכלוסייה המושפעת:
40-60
אלף נפש שהם
לכל היותר שלושה מנדטים .
השיקולים לחיוב חלופה זו :
א.
חלופה זו פונה אל קהל יעד ספציפי שידוע
לנו שכמחצית ממנו מתעתד
ת לשוב לישראל ,
בכך עונה החלופה באופן סביר על טיעון הייצוג למול האחריות ,
ושומרת על הגבולות
ההיררכיה בין מולדת לתפוצה .
ב.
החלופה נשענת על בסיס קיים של מערכת בחירות בקונסוליות ובשגרירויות.
ג.
החלופה
עונה על הצורך בתיקון העיוות הממסדי וחיזוק הקשר לישראל
בכל האמור
לישראלים הרואים בישראל את מרכז חייהם .
השיקולים
לשלילת חלופה זו:
החלופה אינה מביאה לידי ביטוי את קולם של אלו מבין הישראלים שבחרו לגור בתפוצה תקופה
ארוכה או לצמיתות (
שהם
רובם המכריע של הישראלים השוהים בחו"ל),
וקיים חשש שתהווה
ביטוי נוסף להדרתם מהשיח הישראלי .
קיים חשש ששינוי הסטאטוס- קוו הנוכחי יהווה פתח להרחבות נוספות בעתיד .
מומלץ לשלב בהמלצה זו את התנאים הבאים:
1.
התנית ההצבעה ב
הצהרה בדבר כוונה לשוב ולחיות בישראל.
1.
התנית ההצבעה בתקופת מינימום של חיים בישראל (
אין כוונה לתת זכות בחירה למי
שישראל הייתה עבורם תחנת מעבר בלבד).
3.
האזרח לא נהנה בעבר מזכות זו (אנשים שאופי חייהם הוא טרנס לאומי ,
יוכלו להאריך
את הזכות בתנאים המופיעים בסעיף4 להלן).
4.
הארכת הזכות תתאפשר בתנאי שהאזרח עונה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים :
נמצא בחו"ל בשליחות המדינה או גוף עסקי/חברה אחר שמרכזו בישראל ,
משלם מיסים
בישראל(מבחן מרכז החיים)
,או משרת בהווה בשירות צבאי או לאומי ,
או יצא
ללימודים/התמחות .באופן זה ,
ניתן יהא לאפשר הצבעה גם לאותם ישראלים המחלקים
זמנם בן ישראל לחו"ל.
סיכום:
17
אימוץ חלופה ז ו צפוי לתקן את העיוות הקיים היום בכל האמור להצבעת אזרחי ישראל הרואים
בישראל את מרכז חייהם (סטודנטים ,עובדי ביטחון ,שליחי חברות וכיו"ב .)
כמות המצביעים
הפוטנציאלית איננה גדולה–
לכול היותר1-3
מנדטים (ו
כנראה אף פחות מכך)
,ו צפוי שדפוס
הצבעתם בתקופה זו לא יהא
שונה בהרבה מזה שהיה בישראל .
עקב כך צפויה התנגדות ציבורית
מעטה למהלך.
חלופה3
:
העמדת אפשרות
הצבעה מרחוק
לכנסת
לכל
ל
בעלי האזרחות הישראלית מעל גיל18
בחו"ל (
לא
כולל"לא תושבים)"
,ללא הגבלת משך השהייה בחו"ל או תקופת מינימום לחיים בישראל.
חלופה זו שמה כקריטריון היחיד את עצם קיומה של אזרחות במדינת האם,
ומכך מסיקה שקיים
אינטרס מצד בעל האזרחות בשימור הקשר עם מדינת האם.
החלופה אינה מניחה מגבלות על
אורך השהייה ,מקום השהייה וסיבת השהייה ,או בוחנת האם קיימת כוונה לשוב לישראל בעתיד .
דוגמא למדינות נוספות אשר אינן שמות מגבלות של זמן השהייה בחו"ל על זכות ההצבעה :
אוסטריה ,רוסיה ,ארצות הברית ,שוודיה ונורבגיה.
12
אזרחים המעוניינים לנצל את זכות
הצבעתם ב
חו"
ל
ירשמו כ"אזרח מצביע( "
Voting Residence
)ו יצהירו היכן בכוונתם למלא את
זכותם זו.
היקף האוכלוסייה המושפעת :כ-
550,000
אזרחים ישראלים חיים היום בחו"ל,
ככל הנראה
כשבעים וחמישה אחוז מהם(
400,000
איש )
בעלי זכות הצבעה(
ילידי הארץ מעל גיל18
.)אולם ,
היות וטרם נערכה הצבעה כזו ואין בנמצא סקרים שבחנו כוונה של ישראלים להצביע בבחירות
עתידיות כאלה ,
אין בידינו אפשרות לאמוד את
שיעורי ההשתתפות הצפויים.
ה
שיקולים לחיוב ח
לופה זו:
א.
הזכות לבחור היא זכות אזרחית בסיסית שאין להתנותה ואין לבחון אותה במבחנים
דוגמת משך זמן השהייה בחו"ל ,הסיבות לשהייה או משך זמן המגורים בישראל.
ב.
בכל האמור לקירוב הרחוקים ,
מתן זכות בחירה גורפת
יישא מסר חזק של שו תפות
ומחויבות הדדית מצד ישראל,
גם עבור אלו שהעבירו את ביתם ומרכז חייהם למדינה
אחרת .
ג.
השיקול הארגוני :בהנחה שמתן אפשרות הצבעה בבחירות בחו"
ל כרוכה במחיר כספי
גבוה ,הגדלת מספר המצביעים (מתן זכות בחירה לכלל אזרחי ישראל בתפוצות)
צפויה
לצמצם את העלויות באופן יחס
י לכמות המצביעים ,ך ל כ
משל
בכל האמור לזיהוי בעלי
זכות הבחירה.
12 IDEA (Institute for Democracy and Electoral Assistance), (2007), Voting from Abroad: The
International IDEA Handbook, Stockholm, Sweden. PP. 5, 93.
18
ה
שיקולי ם
לשלילת חלופה זו:
א.
זכות הבחירה איננה זכות מופשטת,
אלא זכות קונקרטית המוקנית לאזרחים בעלי מעמד
של שותפות בקהילה פוליטית בקונטקסט ספציפי.
ב.
בחירה ללא
נשיאה בתוצאות הבחירה :
קיים חשש ממשי כי ישראלים שהיגרו לצמיתות
או לחליפין עולים שגרו בישראל תקופות קצרות בלבד ,
ישפיעו
על המדיניות הישראלית.
כמו כן
קיימת אפשרות ממשית שציבור זה של מאות אלפים
ישפיע באופן ממשי
על
תוצאות הבחירות.
ג.
טשטוש הגבולות הערכיים בין ישראל לתפוצות ,התנועה הציונית הקימה את מדינת
ישראל כדי שתהא בית לאומי לעם היהודי .
טשטוש הגבולות בין ישראל לתפוצות עלול
לפגוע בטיעון הערכי של התנועה הציונית לפיו החיים ב מדינת
ישראל הם הביטוי העליון
והנכון לקיומם של חיים יהודיים.
ד.
שיקולים ארגוניים לוגיסטיים :
הגדלת מספר הבוחרים צפויה להשית עלויות לא
מב
וטלות על המערכת ,זאת ועוד שקיים חשש ממשי מפני הונאת בחירות.
ה.
צפויה התנגדות ציבורית עזה למהלך וללגיטימציה של תוצאותיו בכנסת.
סיכום:
יישום חלופה זו צפוי
לחזק משמעותית את הקשר עם התפוצה הישראלית ,
אולם הוא כרוך
בפגיעה קשה בגבולות שבין מולדת לתפוצה ובערך הייצוג למול האחריות לו .
אין להוציא מכלל
אפשרות שלבחירה בחלופה זו יהיו תוצאות מרחיקות לכת על המערכת הפוליטית בישראל ,
הן
מבחינת הייצוג והן מבחינת תקציבי תעמולת בחירות, תרומות וכיו"ב .
בנוסף החלופה כרוכה
בעלויות מערכתיות גבוהות וצפויה לה התנגדות ציבורית עזה מכיוונים שונים .
חלופה4
:
מבחן מרכז החיים,
ייצוג בהתאם
למיסוי :מתן אפשרות הצבעה בחו"ל
לאזרחי ישראל
המשלמים מסים בישראל.
חלופה זו מתבססת מאגר הנתונים במס הכנסה החל משנת1003
,
אז
נכנס
לתוקפו תיקון חדש
בחוק המיסוי ולפיו תושבי מדינת ישראל חייבים במס על בסיס אישי ,
בין אם הכנסתם הופקה
בישראל ובין אם הופקה מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה .לצורך כך ,
קובעת פקודת
מס הכנסה כי תושב ישרא
ל הוא מי שמרכז חייו נמצא בישראל .כמו כן ,נקבעו הקריטר יונים
הבאים לקב
תעי תושבות בישראל .תושב ישראל הוא מי שישראל היא:
1.
מקום ביתו הקבוע.
1.
מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
3.
מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע.
19
4.
מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו.
5.
מקום פעילותו בארגונים ,איגודים ומוסדות שונים.
בנוסף ,נקבעו שתי חזקות מספריות לקביעה שמרכז חייו של נישום הוא בישראל:
1.
אם שהה בישראל בשנת המס183
יום או יותר.
1.
אם שהה בישראל בשנת המס30
יום או יותר וסך כל תקופת שהייתו בשנת המס
ובשנתיים שקדמו לה הוא415
ימים או יותר.
השיקולים לחיוב
חלופה זו:
א.
החלופה נותנת מענה לטיעון המוסרי והציוני של שותפות ללא לקיחת
נשיאה ב אחריות
ו/או חשש מירידה מהארץ .
העונים לקריטריונים שנקבעו בפקודת מס ההכנסה הם
אלו
שמרכז חייהם במדינת ישראל ,ו
שהותם בחו"ל היא לרוב קצרה או נקודתית ,ו
בעיקר הם
ממשיכים לתרום למדינה גם בהיותם בחו"ל ובכך מצביע
ים על מחויבותם.
ב.
חיזוק הקשר והקשרים עם המתגוררים בחו"ל-
מתן אפשרות הצבעה למי שממשיך
לתרום, תחזק את הזיקה וההתעניינות בישראל גם בזמן שהותם של התושבים בניכר,
ותאפשר להם לממש את זכותם הדמוקרטית אל מול מילוי חובתם.
השיקולים לשלילת חלופה זו:
1.
קיים ציבור משמעותי
בקרב השוהים בחו"
ל הרואה בישראל את מרכז חייו אך אינו
מיוצג בחלופה .
1.
שיקולים לוגיסטיים :
מבחני הזכאות להשתתפות בבחירות לפי חלופה זו נתונים
לפרשנויות משפטיות וסובייקטיביות שונות ,כך שקשה מאוד לאתר ו להגדיר את
אוכלוסיית הזכאים .
3.
אין מענה מספק ל שאלת השתתפותם של
א נשים שאינם נדרשים לשלם מיסים על
הכנסות (דוגמת סטודנטים)
,אבל כן משתתפים בחובות אחרות שמטילה המדינה ,
כגון
שירות מילואים פעיל ,תשלום ביטוח לאומי ,תשלומי ביטוח בריאות ,
או לחליפין תמיכה
במוסדות תרבות של ישראל בחו"ל ו/או תשלומים אחרים.
4.
מספר הזכאים להצביע בחלופה זו הוא הקטן ביותר .
החזקות המספריות שמחיל החוק
מבטיחות כי אדם שנמצא מעל שנתיים בחו"ל באופן רצוף ,
והגיע לחופשת מולדת של
פחות משלושים יום ,אינו חייב במיסים ,ולפיכך ,לשיטתנו ,
לא יהיה זכאי
להצביע.
ומכאן
שרוב רובם של הישראלים בחו"ל נותרים מחוץ לתחום השפעתה של חלופה זו.
10
סיכום:
חלופה זו גם אם תיושם איננה צפויה לפתור את העיוות באופן משביע רצון ,
וקיים חשש שמבחן
מרכז החיים אף ייצר עיוותים חדשים .
האוכלוסייה המושפעת צפויה להיות הקטנה ביותר מבין
החלופות. לאור שיקולים אלה מומלץ בשלב הנוכחי לשלול חלופה זו .
אם בעתיד יחול שינוי
ביכולת האיתור של מצביעים פוטנציאלים ,
בחוק המיסים או לחליפין מבחני מרכז החיים יהיו
בהירים יותר ,אז מומלץ לשוב ולשקול חלופה זו כעומדת בפני עצמה ,או בשילוב עם חלופה מס '
1
–
ארבע שנים ראשו
נות ההצבעה תותר לכולם ואח"כ תוארך בהתאם למבחן המיסוי /
שירות
מילואים או שרות לאומי והוכחה כי מרכז
חייהם בישראל .
טבלה מסכמת:
הסבר לטבלה:
הקריטריונים
לשיפוט בין החלופות ומשקלותיהם כפי שהם מוצגים בטבלה משקפים את
המלצתנו והבנתנו בנוגע ל
אופן בו יש לשקללם, בהת
אם לחשיבותם לנושא ,
לישימותם הציבורית
והארגונית ולמידע הקיים אודותיהם .אולם ,היות ו
הנושא וה
קריטריונים לבחינתו טעונים ב מטען
ערכי ואידיאולוגי,
איננו יכולים לפסול מתן קריטריונים או
משקלות אחרים.
שני הקריטריונים אותם בחרנו כחשובים ביותר הם :א. בחינת הגישה הממסדים הקיימת ,
שהוגדר
ה כבעיה המרכזית סביבה נכתב מסמך זה ,ו-ב .השיקול הציוני ,
שמהווה
ה יום על ספיחיו
את סלע המחלוקת העיקרי. חיזוק הקשר וקירוב בין מדינת ישראל לאזרחיה בחו"
ל הוא ערך
מוסף ,שממנו ניתן ליהנות במידה ויוחלט על שינוי ,
אך הוא אינו
מהווה שיקול מרכזי
להרחבת
אפשרות הבחירה .
משתנה מורכב אחר היא שאלת
עלות ה
רחבת אפשרות הבחירה ,
עד שלא יוכרע לטובת שיטת
בחירות מסוימת ,לא ניתן יהא
לאמוד עלויות אלא רק להצביע באופן כללי על עלויות יחסיות של
שיטה אחת לעומת שיטה אחרת ,
ולכן קריטריון זה קיבל
משקל יחסי נמ
וך .ב
כל האמור ל ישימות
הטכנית לא ראינו הבדלים משמעותיים בין החלופות השונות (להוציא היקפים)
,
מלבד
ב חלופה
האחרונה שיישומה הטכני הוא
מורכב יותר ועל כך הרחבנו.
פוטנציאל ההשתתפות המוצג בטבלה נמדד במצביעים פוטנציאליים ,
ויש לסייגו מכיוון שהיות
ולא נערכו בחירות
כאלו בישראל בעבר,
אין מידע קודם שניתן להסתמך עליו בכל האמור לשיעורי
השתתפות .לכך יש להוסיף קשיים נוספים שנובעים מפריסת הישראלים בחו"
ל ומהרכב הגילים–
שני משתנים שאינם ידועים בבהירות מספקת.
11
קריטריונים
חלופה1
-
השארת המצב
הקיים
חלופה2
מגבלה על משך השהות
בחו"
ל אשר לא יעלה על4
שנים
חלופה3
החלופה הגורפת ,
כל אזרח
ישראלי רשאי להצביע
חלופה4
ייצוג בהתאם למיסוי
מבחן"מרכז החיים"
שיפור ביחס
למצב הקיים
(
30%
)
ללא שינוי-
העיוות הממסדי
נשאר על כנו
ואף צפוי
להחריף.
(0)
גבוה-
מרבית האזרחים
המתעתדים לשוב לישראל
זוכים לזכות הצבעה
(
10
)
גבוה מאוד- לכל
ל ה
אזרח ים
הרואים בישראל את מרכז
חייהם תינתן זכות הצבעה.
(
30
)
בינוני- לא כל האזרחים בחו"
ל
הם אזרחים עובדים החייבים
במס הכנסה(
ראה למשל
חלקים מאוכלוסיית
הסטודנטים .)
למרות שייתכן
כי הם משלמים למדינה
בדרכים אחרות .
אזרחים אלו
אינם ניתנים לאיתור בשיטה
זו ואינם זוכים לממש את
זכותם למרות שמרכז חייהם
נמצא בישראל
(
10
)
השיקול הציוני ,
הבחנה בין
מולדת לתפוצה(
30%
)
גבוה מאוד- חלופה זו ,
המשמרת את המצב הקיים ,
איננה פותחת פתח לאזרחי
מדינת ישראל שאינם נמצאים
במולדת להצביע בכלל
(
30
)
גבוה- חלופה זו
שומרת על
ההיררכיה,
מעודדת השתתפות
פעילה של אזרחים שנסעו
לחו"ל לתקופה קצובה ,
אך
מנגד איננה מעודדת ירידה
(
10
)
נפגע באופן ממשי-
בשל אופייה
הגורף ,
חלופה זו מאפשרת
לאנשים להמשיך ולהשפיע גם
מבלי לממש את החזון הציוני
של התיישבות בארץ ישראל .
קיים חשש לעידוד ירידה
גבוה מאוד-
מספר האנשים
הזכאים לזכות הצבעה הוא
הנמוך ביותר ,
ההסתברות
הגבוהה ביותר שמרכז חייהם
של המצביעים הוא מדינת
ישראל וכי הם צפויים לשוב
11
ולטשטוש הגבולות הערכיים בין
ישראל לתפוצות
(
10
-)
אליה בעתיד הנראה לעין
(
30
)
חיזוק הקשר וקירוב בין
מדינת ישראל לאזרחיה
בחו"ל (
10%
)
ללא שינוי
(0)
בינוני–
חיזוק הקשר וקירוב
בין מדינת ישראל לאזרחיה
בחו"
ל יהיה גבוה עבור אותם
אלו הנכללים בתוכנית ,
אולם
לא משמעותי מספיק
עבור
אותם אלו שנמצאים כבר
בחו"ל והחוק לא חל עליהם ,
או אלו שיישארו מעבר לארבע
השנים שנקבעו
(5)
גבוה-
סביר להניח כי הזכות
לבחור ולהשפיע תעודד את
אותם אנשים להמשיך
ולהתעניין בנעשה בתוך גבולות
המדינה ,
במדיניותה
ובהחלטותיה .יחד עם זאת ,
ייתכן כי אנשים הנמצאים
במדינה אחרת לתקופות זמן של
מספר עשורים יהפכו לאדישים
בשלב מסוים.
(8)
נמוך–
מספר האזרחים
הישראלים הנכללים
בקטגוריה זו הוא הנמוך
ביותר מכלל האפשרויות
(1)
פוטנציאל השתתפו ת(
10%
) אין שינוי
40-60
אלף נפש
שהם
לכל
היותר3
מנדטים
ככל הנראה מעל400,000
אזרחים בעלי דרכון
מעל גיל18
שוהים בחו"ל13
נכון לזמן הגשת הנייר ,
לא
קיבלנו את נתוני רשות
המיסים .
עלות יחסית14 (
10%
) ללא עלויות
(
10
)
בינוני
ת
(5)
גבוהה מאוד-
מספר הזכאים
להצביע באפשרות זו הוא הגדול
ביותר ,
יש בסיס איתן להניח
גבוהה-
דווקא העובדה
שמספר הזכאים הוא הקטן
ביותר היא שמייקרת את
13
למ"
ס1008
14
חישוב העלויות הוא תלוי שיטת ההצבעה הנבחרת(
הצבעה
אישית בקונסוליות ונציגויות ,הצבעה בדואר והצבעה אלקטרונית .)ישנו קושי ממשי לחשב עלויות מבלי להכריע לגבי שיטת ההצבעה
13
שהדבר יגדיל את עלויות
ההצבעה בכל אחת מהשיטות
שתבחרנה
(1)
העלויות(
מצמצמת את הרווח
מעלות שולית .)בנוסף ,
אנו
מניחים שעלויות רבות יוצאו
על מנגנון האיתור וההרשמה
שאינו קיים כרגע
(3)
ישימות טכנית (
10%
)
ללא צורך בהערכות טכנית
(
10
)
בינונית-
חלופה זו מציע
להשתמש בבסיס הקיים ,
קלפיות בנציגויות דיפלומטיות
וקונסולריות ,
אשר גם היום
מוצבות בהן קלפיות .
יחדד עם זאת ,
ישנן בעיות
שיצטרכו לתת עליהן ובהן
שאלת הרישום ,
העברת פתקי
ההצבעה אל- ומ-
השגרירויות
והרחבת כוח האדם המטפל
בבחירות.
(5)
בינונית-
הגדרת הזכאים פשוטה
יחסית ,
ונעשית באמצעות דרכון
בתוקף ,יחד עם זאת ,
איתור
הזכאים והצגת זכויותיהם ,
מעקב אחר תנועות האזרחים
והצבת הקלפיות(
בעיקר
במקומות בהם מספר מצומצם
של זכאים) ,
העברת מסה גדולה
של פתקי הצבעה תוך שמירה על
עקרונות הביטחון והחשאיות
ומניעת כפל הצבעות ורמאויות
נוספות ,
כל אלו דורשים הערכות
לוגיסטית וטכנית מורכבת
(5)
נמוכה-
מבחן"מרכז החיים "
פתוח לפרשנויות משפטיות
וסובייקטיביות ,בנוסף ,ישנו
קושי ממשי לאתר את הזכאים
להצביע בשל תשלומי המס
מאחר ומערכת התשלומים
היא רטרואקטיבית.
(3)
סה"כ
50
55
14
47
14
החלופה המועדפת:
משקלול כלל החלופות ביחס למטרות הנייר ולהיתכנות הציבורית והטכנית ,
אנו מגיעים למסקנה
שהחלופה המועדפת היא
חלופה מס
פר 2
:
הצבעה מרחוק לכנסת ב ארבע
ה
שנים ראשונות
ליציאה מישראל ,ובתנאי שהמצביע נרשם בנציגות ישראלית בחו"ל או במוסד מוכר אחר .
מספר
זכאי ההצבעה המק סימאלי בהתאם לחלופה זו ידוע ,
הנטל התקציבי היחסי המושת על המערכת
אינו גבוה ,ניתן לקיימה על בסיס ה
רחבת ה
תשתית הקיימת היום
ללא צורך בהקמת מנגנונים
חדשים ,אחוז ני
כר מהצפויים לנצל את זכות הבחירה לפי חלופה זו
מתעתדים לשוב לישראל
ולאור כל אלה גם ההתנגדות הציבורית הצפויה לה– נמוכה.
מומלץ לשלב בהמלצה זו את התנאים הבאים:
1.
התנית ההצבעה ב
הצהרה בדבר כוונה לשוב ולחיות בישראל.
1.
התנית ההצבעה בתקופת מינימום של חיים בישראל.
3.
האזרח לא נהנה בעבר מזכות זו.
4.
הארכת הזכות תתאפשר בתנאי שהאזרח עונה על אחד מהקריטריונים הבאים :
נמצא
בחו"
ל
בשליחות המדינה ומוסדותיה ,משלם מיסים בישראל –
מבחן מרכז החיים ,
או
משרת בשירות צבאי או לאומי .
לגבי אותם אזרחים ישראלים שעזבו את ישראל ומעוניינים להמשיך
ולשמור על קשר עמה ,
אנו
ממליצים לשקול הקמת מועצה ייצוגית נבחרת שתוקם מנציגי הישראלים וילדיהם בתפוצות
ומנציגי הממשלה ,
ותהא אמונה על קידום הקשרים המדיניים הכלכליים והתרבותיים בין
הצדדים.
המכון למדיניות עם יהודי ישמח לעמוד לרשות מזכיר הממשלה בנוגע לבאים:
התאמ ת
חוק הבחירות לישראלים בחו"ל
כתיבת הצעה לכינון נציגות בישראל של"מועצת הישראלים בחו"ל" -
מטרות תפקידים
ומבנה.
15
נספחים:
נספח א'
-
חוק הבחירות לכנסת[נוסח משולב ]התשכ"ט-
1191
תחום
ההצבעה
תיקון21
6
לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל ,בכלי שיט ישראליים ובנציגויות הדיפלומטיות
והקונסולריות של ישראל ;הוראה זו לא תחול על ההצבעה לפי פרק ט'.
הסעיפים המתייחסים למתן זכות הצבעה לאזרחים שאינם על אדמת ישראל:
פרק י :הבחירות בכלי שיט
96
.
מסירת
רשימה של
כלי השיט
תיקון29
לא יאוחר מהיום ה-
53
שלפני יום הבחירות ימסור שר הפנים לועדה המרכזית ,
לאחר התייעצות עם שר התחבורה ,
רשימה של כל כלי השיט וכן כל ידיעה בקשר
לכלי השיט שבקשה הועדה.
97
.
קביעת
כלי השיט
לצורך
הצבעה
תיקון13
הועדה המרכזית תקבע ,
לא יאוחר מהיום ה-
42
שלפני יום הבחירות ,
את כלי
השיט שבהם תתקיים הצבעה לפי פרק זה ;
לא תקבע הועדה כלי שיט כאמור אם
סברה אחת מאלה:
(
1
)
תיקון29
שביום ההצבעה לפי סעיף99
יימצאו בו פחות מ-
14
אזרחים ישראליים בני18
ומעלה;
(
2
)
שביום הבחירות יימצא כלי השיט בנמל ישראלי;
98
.
רשאים
להצביע
מי שנמצא בתור ימאי או בתור נוסע בכלי שיט שנקבע כאמור בסעיף97
רשאי
להצביע באותו כלי שיט.
99
.
(א)
יום
ההצבעה
תיקון5
תיקון18
ההצבעה בכלי שיט תתקיים ביום ה-
12
שלפני יום הבחירות.
(ב)
תיקון32
תיקון45
בטל.
100
.
(א) אחראים
תיקון29
בכל כלי שיט שבו מתקיימת הצבעה תמנה הועדה המרכזית ,
לא יאוחר מ-
40
יום
לפני יום הבחירות ,
שני אחראים לארגון ההצבעה ולניהולה(
להלן- האחראים)
;
16
אחד האחראים יהיה הקברניט ,
ואם אינו אזרח ישראלי-
הימאי בעל הדרגה
הגבוהה ביותר מבין הימאים אזרחי יש
ראל שבכלי השיט ,
והשני יהיה הימאי בעל
הותק הגדול ביותר מבין הימאים שבכלי השיט שאינם קצינים ושהם אזרחים
ישראליים.
(ב)
היו בכלי השיט יותר מימאי אחד כשיר להיות אחראי ,
יהיה לאחראי הקשיש
שבהם.
(ג)
הועדה המרכזית תמנה ממלאי מקום לכל אחראי ;
ממלא מקום יפעל בתור אחראי
אם נבצר מן האחראי למלא תפקידו.
(ד)
שני האחראים בכלי שיט יפעלו בכל ענין לפי פרק זה בצוותא.
101
.
חומר
הצבעה
תיקון12
תיקון29
לא יאוחר מ-
35
יום לפני יום הבחירות ישלח יושב ראש הועדה המרכזית לאחראים
את כתבי המינוי שלהם ושל ממלאי מקומם ,קלפי ,
מלאי של מעטפות הצבעה
פנימיות וחיצוניות ,פתקי הצבעה ריקים וחומר בחירות אחר ,
הכל כפי שאישר יושב
ראש הועדה יחד עם סגניו.
102
.
לוח
מודעות
תיקון34
מיד לאחר קבלת כתב המינוי לפי סעיף101
יקבעו האחראים במקום בולט
בכלי השיט לוח מודעות ועליו ידביקו הודעה על הקביעה לפי סעיף97
ועל יום
ההצבעה לפי סעיף99
,
את ההודעות לפי סעיף104
מיד לאחר קבלתן
והודעות אחרות על סדרי ההצבעה ;לא יהיו מודעות אחרות על הלוח.
103
.
(א)
שעות ההצבעה
ומקומה תיקון
32
האחראים יקבעו את שעות ההצבעה ,
ובלבד שיהיו לא פחות משמונה שעות
להצבעה ,ויפרסמו ,לא יאוחר מ-
48
שעות לפני תחילת ההצבעה ,
הודעה על
לוח המודעות בדבר שעות ההצבעה ומקום ההצבעה.
(ב)
נתקבלה הודעה מהועדה המרכזית על קיומן של
בחירות חוזרות כאמור
בסעיף99
(ב)
,
יקבעו האחראים את שעות ההצבעה ויפרסמו על כך הודעה על
לוח המודעות.
104
.
רשימת
מועמדים תיקון
12
לאחר שאושרו רשימות המועמדים כאמור בסעיף63
ישלח יושב ראש הועדה
המרכזית לאחראים הודעה על האות והכינוי שאושרו לכל אחת מרשימות
המועמדים ועל שמו של המועמד הראשון בכל רשימת מועמדים שאושרה.
105
.
תיקון12
בטל.
106
.
תיקון26
בטל.
107
.
(א) זיהוי המצביעים הרוצה להצביע בכלי שיט חייב לזהות את עצמו בפני האחראים כאמור בסעיף
74
(ב.)
(ב)
תיקון18
תיקון29
בטל.
108
.
תא ההצבעה
תיקון12
האחראים יקבעו תא להצבעה המסתיר את הבוחר מעיני הזולת וידאגו שיהיה
בו מכשיר כתיבה ופתקי הצבעה ריקים מאלה שסופקו לפי סעיף101
.
109
.
נוכחות במקום
ההצבעה
בשעות ההצבעה לא ימצא במקום ההצבעה שום אדם זולת האחראים
ובוחרים שהותרו להימצא בו לשם הצבעה.
17
110
.
(א)
אופן ההצבעה
תיקון12
תיקון28
תיקון45
נזדהה הבוחר ,יתנו לו האחראים מעטפת הצבעה ;
בתא ההצבעה יכתוב הבוחר
על פתק ההצבעה את אות הרשימה שבעדה הוא מצביע או את האות עם
הכינוי ,וייתן את הפתק במעטפת ההצבעה ;
את המעטפה ייתן לתוך מעטפה
חיצונית ;האחראים יציינו על המעטפה החיצונית את שם הבוחר ,
מספר זהותו
במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות ;
האחראים והבוחר יחתמו
על המעטפה
החיצונית והבוחר ייתן אותה לתוך הקלפי.
(ב)
מותר לבוחר להשתמש בפתק הצבעה מודפס כאמור בסעיף76
.
111
.
פרוטוקול
האחראים ינהלו פרוטוקול על מהלך ההצבעה בטופס שנקבע בתקנות ויחתמו
עליו עם תום ההצבעה.
112
.
שיגור חומר
ההצבעה
ו לו עדה
המרכזית
מיד לאחר תום ההצבעה ינעלו ויחתמו האחראים את הקלפי וישלחו אותה ביחד
עם הפרוטוקול לו
ו עדה המרכזית בדואר אויר רשום או באופן אחר שעליו הורה
יושב ראש הועדה המרכזית לאחר התייעצות עם שר הפנים.
113
.
(א)
הטיפול
במעטפות
הצבעה
שמירת הקלפיות ,פתיחתן ,
בדיקת מעטפות ההצבעה וספירת הקולות יהיו בידי
הועדה המרכזית על פי הסדרים שקבעה.
(ב)
היתה בקלפי מעטפת הצבעה של מי שאיננו בעל זכות לבחור או של מי שכבר
הצביע ,תשמיד הועדה המרכזית את המעטפה בלי לפתחה.
114
.
צרורות
פסולים תיקון
5
תיקון18
תיקון29
תיקון32
תיקון45
חומר ההצבעה כאמור בסעיף112
,
שהגיע לידי יושב ראש הועדה המרכזית או
למי שהוא הסמיכו לקבלתו ,לאחר יום הבחירות ,
לא תטפל בו הועדה המרכזית
ותורה להשמידו ;על ההשמדה ייערך פרוטוקול.
115
.
חסיון על אף האמור בכל דין אחר לא תיערך בקורת בצרורות המיועדים ל ועדה
המרכזית
116
.
(א)
סייגים
לתעמולת
בחירות
לא תהיה בכלי שיט תעמולת בחירות על ידי אסיפות או רמקולים.
(ב)
בכלי שיט לא יוצג ברבים ולא יחולק חומר תעמולה זולת חומר שהמציאה
הועדה המרכזית ובהתאם להוראותיה.
(ג)
משעה7
בערב שלפני יום ההצבעה ועד תום ההצבעה לא תהיה בכלי שיט
תעמולת בחירות על ידי העברת שידורי רדיו ברמקולים.
18
הקברניט וכל ימאי בדרגת קצין לא יקחו חלק בתעמולת בחירות בכלי שיט ;
העובר על הוראה זו יהיה אחראי אחריות משמעתית ,
בנוסף לאחריותו
הפלילית.
פרק י'2 הבחירות בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל
רשאים
להצביע
תיקון21
תיקון25
תיקון29
תיקון34
116ז.
(א) בוחר שהוא עובד המדינה או עובד של הסוכנות היהודית ,ההסתדרות הציונית העולמית ,
הקרן הקיימת לישראל ,או קרן היסוד ,הנמצא במדינת חוץ עקב עבודתו ,
רשאי להצביע
בקלפי מיוחדת שתוצב בנציגות דיפלומטית או קונסולרית של ישראל(
להלן- הנציגות)
;
גם
בן זוגו של עובד כאמור וילדו שגילו אינו עולה על עשרים שנים ,ושהם בוחרים ,
יהיו רשאים
להצביע באותה קלפי ,לעניין זה ,
"עובד המדינה "
-
לרבות חייל כהגדרתו בסעיף89
.
תיקון34
(ב)
הוראת סעיף קטן(א )
לא תחול על עובד כאמור באותו סעיף קטן שראש הממשלה או שר
הבטחון הודיעו לנציב שירות המדינה כי מטעמים של בטחון המדינה אין הוא רשאי
להצביע.
.
יום
ההצבעה
תיקון32
116ח.
(א) ההצבעה בנציגויות תתקיים ביום ה-
12
שלפני יום הבחירות
תיקון45
(ב) בטל.
סדרי
ההצבעה
והוראות
אחרות
116ט.
על ההצבעה בנציגויות יחולו הוראות סעיפים100
עד116
,בשינויים המחויבים לפי הענין ,
וכן בשינויים אחרים ככל שיידרשו ,
והם ייקבעו בידי יושב ראש הועדה המרכזית בהתייעצות
עם שר הפנים ועם שר החוץ.
רשימת
הרשאים
להצביע
בנציגויות
תיקון34
116י.
(א) לא יאוחר מהיום ה-
53
שלפני יום הבחירות ימסור שר החוץ לועדה המרכזית ,
רשימה של
הנציגויות.
(ב)לא יאוחר מהיום ה-
52
שלפני יום הבחירות ימסור יושב ראש הועדה המרכזית לפקידים
המוסמכים רשימה של הנציגויות.
תיקון34
(ג) בטל.
תיקון34
(ד) לא יאוחר מהיום ה-
42
שלפני יום הבחירות יודיעו הפקידים המוסמכים לכל עובד ,
לבן זוגו
ולילדו על זכותם להצביע בנציגות ,
להודעה תצורף רשימת הנציגויות האמורה בסעיף קטן
(ב )
וכן יפורטו בהודעה ימי ההצבעה בנציגויות כאמור בסעיף116ח ;נוסח ההו דעה ופרטיה
ייקבעו בתקנות.
19
תיקון34
(ה)
מי שלא קיבל הודעה כאמור בסעיף קטן(ד )וטוען שהוא זכאי להצביע בנציגות ,
רשאי
לערור על כך לפני יושב ראש הועדה המרכזית ,והחלטתו תהיה סופית.
תיקון34
(ו) בטל.
(ז)
בסעיף זה-
"פקיד מוסמך "
-
(
1
)
לענין עובדי
המדינה ,
בני זוגם וילדיהם- נציב שירות המדינה;
(
2
)לענין עובדי ההסתדרות הציונית העולמית ,
בני זוגם וילדיהם-
המזכיר הכללי של
ההסתדרות הציונית העולמית;
(
3
)לענין עובדי הסוכנות היהודית ,
בני זוגם וילדיהם- המנהל הכללי של הסוכנות היהודית;
(
4
)
לענין
עובדי הקרן הקיימת לישראל ,
בני זוגם וילדיהם-
המנהל הכללי של הקרן הקיימת
לישראל;
(
5
)לענין עובדי קרן היסוד ,
בני זוגם וילדיהם- המנהל הכללי של קרן היסוד;
תיקון34
116יא.
בטל.
30
נספח ב'
-
פקודת מס הכנסה[נוסח חדש]
1. ב פקודה זו-
"תושב ישראל "
או"שב ות "
–
(א) לגב
י יח יד– מ
י שמר
זכ חייו בישראל ;ולענין זה יחו
ול הוראו
ת לה א:
(1) לשם קבי
עת מ
קום מרכז חייו של יחיד ,
יובאו בחשבון מכלול קשריו
המשפחתיים ,הכלכליים והח
ב
רתיים ,ובה
ם ן בי השאר:
(א) מקו
ם בי ה תו
קבוע;
(ב) מקו
ם המ
גורי
ם שלו ושל בני משפחתו;
(ג) מקו
ם עי
סוקו הרגיל א
ו הק
בוע א ום מק ו העסקתו הקבוע;
(ד) מקו
ם הא
ינטר
סים הכ
לכל
יים ה
פעי
לים והמהותיים שלו;
(ה) מקו
ם פע
ילות
ו בארגונים ,באיגודים או במוסדות שונים;
(2) חזק
ה הי
א שמ
ז רכ חייו של י
ח ב יד
שנת המס הוא בישראל -
(א)
אם
שהה שר יב אל בשנת המס181
ימים או יותר;
(ב)
אם שהה
בישר אל בשנת המס13
מי י או ם יותר ,
וסך כל תקופת
שהייתו בישראל בש
תנ המס ו
נשב תיים שקדמו לה הוא524
ימים או
יותר;
לענ
ין פ סקה
זו ,
"יום "
- לרבות חלק מיום;
(1) החז
קה ש
בפסק ה(2
)
ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד
השומה;
(5)
שר
האוצ
ר ,בא
ישור ועדת הכספים של הכנס
ת ,ר
שאי ל
ובק ע תנאים
ולפיהם יראו יחיד שאינו תושב ישראל לפי פסקאות(1
)ו-(2
)
כתושב
ישראל ,ובלבד שהתקיים בו אחד מאל
ה:
(א) הוא עוב
ד מד
ינת ישראל;
(ב) הוא עוב
ד רש
ות מקומית בישראל;
(ג) הוא עוב
ד הס
וכנו
ת היהודית בא
רץ י
שראל;
(ד) הוא עוב
ד הק
רן הקיימת לישראל ,קרן היסו
ד -
ה
מגבית
המ
אוחדת לישראל;
(ה) הו בד וע א חב
רה ממשלתית;
(ו) הוא עוב
ד רש
ות ממלכתית או תאגיד שהוקם לפי חו
ק,
(תי
קון מס '
131
)
ס תש"ב-
1001
ה גדרות[1]
31
ןכו רשאי ה
או לקבוע כאמור כי סוג י יחידים שרואים אותם כתושבי ישראל
לפי פסקאות(1
)
או(2) ,
לא יראו אותם
ככאל
ה ,וה
כל תנ ב
אים שיקבע.
(ב) לגב
י חב
ר בנ י אדם- ר חב ב
ני אד
ם ש
התקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא התא
גד ב
ישראל;
(2) השל יטה
על ע
סקיו וניהולם מופעלים בישראל ,
למעט חבר בני אדם
שהשליטה על עסקיו וניהולם כאמור מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה
לתושב ישראל לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק ,
כאמור בסעיף15
(א) ,
וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל כאמור ,
או בידי מי
מטעמו ,
ובלבד שאותו חבר בני אדם לא היה תושב ישראל גם אם השליטה
על עסקיו וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו ,
אלא אם כן חבר בני האדם ביקש אחרת;
פ
רק שני :המקום
4. א
דם העוסק בישראל במפעל חקלאי או תעשייתי או בכל פע מ ל
יצרני אחר ,
יחולו
עליו הוראות אלה:
(1) מכר האדם מוצר ש
ל מפעלו בסי
ת ונו ט בחוץ לארץ ,
או לשם מסירה
בחוץ-לארץ ,בין שהח
זה ו נ
ערך ביש
ר
אל וב
י
ן בחוץ-לארץ ,ירא
ו
את כל
הרווחים שמקורם במכר כהכנסתו שנצמחה או שהופקה בישראל ,
אלא שאם
יוכח להנח
ת ותעד לש דיקפ השומה ,
חו יו רה כי עלה מחמת מעשה
שנעשה
באותו מוצ
ר בחוץ אל רץ- למעט טיפול ,גו סיו ,טום יפ ,מיון ,
אריזה או הסבה
-
לא יראו עליית
ר יווח
ז כה ו
ה כנס צ שנ מחה
או שהופקה בישראל;
(2) אם בדרך אחרת הס
ב האד
ם בח
וץ ל ארץ
מוצר של מפעלו ,או שה תמש
בו או עסק בו ,יראו חווירכ ורוקמש בפעולה האמ
ור וכ ה הכנסתו שנצמחה או
שהופקה בישראל ,את ה
ריו
וח שה
הי יכול להשיג אילו מ
כ
ר א
ת
המוצר
בסיטונות לחוץ לארץ במיטב התנאים.
4א.
(א)
15
המק
ום ש
בו ה
ופקה או נצמחה הכנסה ,
השתכורת או רווח מכל אחד
מהמקורות המפורטים להלן יהיה –
(1) לגב
י הכ נסה מעסק-
המקום שבו מתקיימת הפעילות העסקית מניבת
הה
סה כנ;
(2) לגב
י הכ נסה
מעסקה או מעסק אקראי ב
ילע אופי סמ חרי-
המקום שבו
15
הסעיף יחול על השתכרות או רווח שהופקו או שנצמחו ביום1.0.2331
או לאחריו.
(תיקון מס '
161
)
תשס"ח-
1001
מ קום ההכנסה
ב מכירה
ל
חוץ-לארץ
[5(3
])
מקו
ם הפק
ת ה
הכנסה
(ת יקון
מס '
131
)
שס ת"ב-
1001
ת"ט תשס"ג-
1001
31
מת
בצע
י
ם העסקה או העסק;
(1) לגב
י הכ נסה ממשלח יד- ם מקו ביצוע השי
רות;
(5) לגב
י הכ נסה מעבודה- קמ
ום ביצוע העבודה;
(4) לגב
י רי
בית ,דמי ניכיון והפר
שי ה צמדה- מקום מושבו של המשלם;
(6) לגב
י דמ י
שכיר
ות
או דמי שימוש בנכס- מקום השימוש בנכ
ס;
(0) לגב
י הש
תכרו
ת או רווח, לרב
ו
ת תמלוגים ,
שמקורם בנכס לא מוחשי-
מקום מושבו ש
ל המשלם;
(8) לגב
י קצ
בה ,מ לוג ואנונה- מקום מושבו של המשלם;
(9) לגב
י הכ נסה
מ חקלאות- מקום ה נכס
מניב ההכנסה;
(
13
) לגב
י די
בידנ ד- מקום מוש
בו ש ל
חבר בני האדם משלם הדיבידנד;
(
11
) לגבי השתכרות או רווח מהימורים ,
מהגרלות או מפעילות נושאת
פרסים ,
כאמור בסעיף2
א–
מקום משובו של משלם ההשתכרות או הרווח
כאמור.
(ב)
(1)
על
אף ה
אמור
בפסקאות(5
)ו-(8
)
ס של עיף קטן(א) ,
יראו את מקום
הפקת ההכנסה ,לפי ה
פ
סקאות האמו
רות ,לארשיב ,אם המעביד הוא א
חד
הגופים המפורטים בפסקה(א()
5
)
להגדרה""תושב ישראל "
או"תושב ""
בסעיף1
,
ובתנאי שיחסי העבודה עם
מע
בי ד כאמור החלו כאשר העובד היה
תוש
ב ישראל.
(2)
על
אף ה
אמור
בפסקאות(4)
,
(0
)ו-(8
)של
סעיף קטן(א)
,
יראו את
מקום הפקת ההכ
נ
סה לפי אלה:
(א) ביש
ראל ,גם כ אשר המשלם
הוא
תושב חוץ-
אם התשלום מהווה
הוצאה של מפעל הקבע ש
ל תו
שב החוץ בישראל;
(ב) מחו
ץ לי
שראל ,
גם כאשר
המ
של ם
הוא תושב ישראל -
אם
התשלום מהווה הוצ
הא של מפ
לע הקבע של תושב ישרא
ל ו מח ץ
לישראל.
(ג)
שר
האוצ
ר ,בא ישור ועדת הכספים של
ה
כנסת ,רשאי ל קבוע-
(1) לגב
י הכ נסה
שהופ
קה
ביותר ממקום אחד ולא נקבעה לגביה הוראה
אחרת- כלל
ים ל
ייחוס הפקת ההכנסה למקומות שונים;
(2)
את
ם קו מ ק הפ ת ההכנסה במקרים מסוימים שלגביהם לא
בקנ עו
ואר הו
ת אחרות.
5. ע
ל אף הא
מ ור בכל דין
ב
דבר מקו
ם
ההכנסה יראו כהכנסה מופקת
ב
ישראל:
(תיקון מס '
134
)
תשס"ג-
1003
הור
אות מ
חוי דות
לענין
מ
קום ההכנסה
(תיקון מס '
6
)
תשכ"ה-
1665
(ת יקון
מס '
131
)
תשס"ב-
1001
33
(1)
(נמחקה);
(2)
(נמחקה);
(1)
(נמחקה);
(5)
(א)
(נמחקה);
(ב)
שר
האוצר ,באישור ועדת הכספים של הכנסת ,
רשאי לפטור
ס ממ ,כו
לו א
ו מק צתו ובתנאים
ע קב שי ,דמי שכירות ששולמ
ו לחכירת
כלי טי
ס או לכ
י שיט פה
ועלים בקווים בי
ן-לאומי
כ ם ו י
ן רי בית והפרשי
הצמדה על הלוואות לרכי
תם ש ;טור פ
י זה כול
ש
יהא כללי או לסו
גי ם
של חכירות או של הלוואות.
(4)
(א) סה כנ ה שהפיקה חברת משלח יד זרה ,
הנובעת מפעילות במשלח
וימ יד חד– וב בג
ה ההכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל.
(ב) לענ
ין ה
כנסה
לפי פסקה זו ודיבידנד
ה
ל מחו ק ממנה לבעלי מניות
כאמ
ור פס ב קת משנה(א), יראו את חברת משלח היד ה
הרז כאי
לו
ה
שליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל.
(ג) הכנ
סתה ,הכנס תה החייבת ורווחיה של חברת משלח יד זרה
כאמור בפסקת משנה(א)
,יחושבו בהתאם לדיני המס החלים ;
לענין
זה ,
"דיני המס החלים "
– ד מ חא
אלה, לפי הענין:
(1) י לגב
חברת משלח יד זרה שהיא תושבת מדינה גומלת
כמשמעו
ת ה בסעיף196
(
בסעיף זה–
ינ מד
ה גומלת )ושמגי
שה
דוח על הכנסותיה או שנישומה ,מב דינה כאמור–
ני די
המס
באותה מדינה;
(2) י לגב חבר
ת מש לח יד זרה שלא מתקיים בה האמור בפסקת
משנה(1
)
–
עק
ת נו רו ב חש
ונאי
ים מקובלים בישראל ,
למעט
עקרונות חשבונאיים לענין רווחי אקוויטי או הפ
ס
די אקוויטי ,
ולענין שינויים בערכם של ניירות רך ע.
(ד)
על
אף ה
וראו
ת חלק י ,'רפ
ק שלישי ,סימן ב ,'לענין הזי
יוכ י מס מ
וץ ח ,
יראו
את ה
מסים ששילמה חברת משלח היד זה
רה לר
יוש ות המס
של מדינה מ
ח ל וץ
ישראל ,
על הכנסתה כאמור בפסקת משנה(א )
בשל
הכנסות שעל פי סעיף5א הופקו מ
ח
וץ לישראל ,
כאילו הם מסי חוץ
(ת יקון
מס '
131
)
תשס"ב-
1001
(תיקון מס '
11
)
של ת"ה-
1695
(תיקון מס '
11
)
של ת"ה-
1695
(תי
קון מ
ס '
131
)
שס ת"ב-
1001
(תי
קון מ
ס '
131
)
שס ת"ב-
1001
(ת יקון
מס '
131
)
תשס"ב-
1001
(ת יקון
מס '
131
)
(ת יקון
מס '
131
)
(תי
קון )סשת"ג-
1001
34
כהגדרתם בסעיף199
,ואת ההכנסה כאמור כאילו ה
יא
הכנסת חוץ
כהגדרתה באותו סעיף.
(ה) ינ לע פ ן סקה
זו
–
"חב
רת מ שלח
יד זרה "
– בר ח ני ב דם א שות
ב חוץ ,שמתקיימים
כ בו ל
אלה:
(1) א ם
הו א חברה–
הו א חברת מעטים כמשמעותה בסעיף
06
(א);
(2)
04%
או יות
ר בא
חד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים ,
במישרין או בעקיפין ,
בידי יחידים תושבי ישראל או בידי אזרחי
ישראל תושבי האזור
כהג
דר
תו ב סעיף1א ;
לענין זה יחושב
שיעור ההחזקה בעקיפים באמצ
י ה ע
ש
ליטה ,
בהתאם לאמור
בסעיף04ב(א()
1
()ד()
2
)ולא יובא בחשבון שיעור זכותו ,
במישרין או בעקיפין ,
של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או
לתושב חוזר ותיק ,
כאמור בסעיף15
(א) ,
וטרם חלפו עשר שנים
מהמועד שהיה ל
תושב ישראל כאמור;
(1) על ב י
השליטה או קרוביהם ,ח המ
זיקים יחד או לחוד ,
יש במ
רין או בעקיפין ,ב-
43%
או יו
תר
באחד או יותר מאמצעי
השליטה ,וס ע
קי
ם בעבור החברה ב
משלח די מיוחד ,מב ישרין או
באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין ,
באמצ
ל י ש ע יטה בשיעור של43%
לפחות;
(5) מרב
ית ה
כנסת
ה או רווחיה של החברה בשנת המס ,ל מעט
רווחי והפסדי אקוויטי ו
ים יוניש בע
רכ ם של ניירות
הערך ,
מקורם
במשלח יד מיו
חד;
"מש
לח יד וחד ימ "
–
יס ע וק
או מק
צוע שנקבע על ידי שר האוצר ,
באישור ועדת הכספים של הכנסת;
"נס כה לש ה
בעלי
ו מני ה
ת תושבי ישראל "
–
נס הכ תה החייבת של
חברת משלח יד זרה הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחד ,
כשהיא
מוכפלת בשיעור זכותם ,במישרין או בעקיפין ,
של בעלי מניות תושבי
ישראל או אזרחי ישראל תושבי האזור כהגדרתו בסעיף1א ,
ברווחי
החברה ;ל
עניין זה ,לא יובא בחשבון שיעור זכותו ,
במישרין או
בעקיפין ,
של יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר
ותיק ,
כאמור בסעיף15
(א)
,
וטרם חלפו עשר שנים מהמועד שהיה
לתושב ישראל כאמור;
(ת יקון
מס '
131
)
(תי
קון )סשת"ג-
1001
(ת יקון
מס '
131
)
(תי
קון )סשת"ג-
1001
(תיקון מס '
161
)
תשס"ח-
1001
(תיקון מס '
161
)
תשס"ח-
1001
35
"אמ צעי
שליט
ה", "בע
ל שלי
הט "ו"קרוב "
– כ
הגדרת
ם ב סעיף04ב.
פ רק שלישי1
: תו
שב שי
ראל השוה
ה בחו
ץ רץ אל
69א. ש
ר האוצר ,באישור ו
עדת הכספים של הכנסת ,רשאי לקבוע כללים בדב
ר
ה
ניכוי
םי והזיכו
י
ים שיות
ר
ו לי
חי תו ד שב ישראל שיש לו הכנסה מיגיעה אישית שהופקה
או שנצמחה מחוץ לישראל ,לרבות הכנסה כאמור שיוחסה לבעל מניות מח
ב רה שקופה
כהגדר
תה בסעי ף65א1 ו
בדבר שיעור המ ס שיחול
על ההכנסה האמורה ועל ה
כנסו ת
אחרות שיש לו בשנה שבה היתה לו ההכנסה האמו
רה ,ל הכ ת בה
חשב במי
ו חד
במש ך
השהייה
מח וץ
לי
שראל ,בכך שנשלח מישר
לא ךרוצל תקפה הכ ה
נסה האמורה ובתנא י
המחייה בארץ שבה שהה אותו יחיד לצורך הפקת ההכנסה האמורה.
(תיקון מ
ס '
51
)
ת ושב ישראל
ה שוהה
בחו"ל
(תיקון מס '
51
)
שמ ת"ב-
1611
(תיקון מס '
60
)
36
נספח ג'
-
רשימת המדינות המאפשרות כיום את הצבעת אזרחיהן
בחו"ל
יבשת
רשימת המדינות
אפריקה(
18
)
Algeria, Angola, Benin, Botswana, Cape Verde, Central African
Republic, Chad, Cote d'lvoire, Djibouti, Equatorial Guinea,
Gabon, Ghana, Guinea-Bissau, Lesotho, Mali, Mauritius,
Mozambique, Namibia, Nigeria, Rwanda, Sao Tome and Principe,
Senegal, South Africa, Sudan, Togo, Tunisia, Zimbabwe
אמריקה
צפונית
ודרומית(
17
)
Argentina, Bolivia, Brazil, Canada, Colombia, Dominican
Republic, Ecuador, Falkland Island, Guyana, Honduras, Mexico,
Nicaragua, Panama, Peru, United States, Venezuela
אסיה(
10
)
Afghanistan, Bangladesh, India, Indonesia, Iran, Iraq, Israel,
Japan, Kazakhstan, Kyrgyzstan, Laos, Malaysia, Oman,
Philippines, Singapore, Syria, Tajikistan, Thailand, Uzbekistan,
Yemen
אירופה(
41
)
Austria, Azerbaijan, Belarus, Belgium, Bosnia and Herzegovina,
Bulgaria, Croatia, Czech Republic, Denmark, Estonia, Finland,
France, Georgia, Germany, Gibraltar, Greece, Guernsey, Hungary,
Iceland, Ireland, Italy, Jersey, Latvia, Lichtenstein, Lithuania,
Luxembourg, Isle of Man, Moldova, Netherland, Norway, Poland,
Portugal, Romania, Russia, Slovenia, Spain, Sweden, Switzerland,
Turkey, Ukraine, United Kindom
פסיפיק (
10
)
Australia, Cook Islands, Fiji, Marshall Islands, Micronesia, Nauru,
New Zeland, Palau, Pitcairn Islands, Vanuatu
מתוך:
Voting from Abroad: The International IDEA Handbook, 2007
37
ביבליוגרפיה:
Cohen, Yinon, (2011), Israeli-born emigrants: Size, destinations and selectivity,
International Journal of Comparative Sociology, 52 (1-2), 45-62.
DellaPergola, Sergio, (2011), Jewish Demographic Policies, JPPI, Jerusalem: Israel
Ellis, Andrew, (2007), Voting from Abroad: The International IDEA Handbook,
IDEA, Stockholm: Sweden.
Russell, Martin, (2011), "Diaspora Engagement through Representation," Diaspora
Matters, pp 1-12
לב ארי ,לילך ,(
1010
) ,ד
ור שני ודור וחצי של ישראלים בצפון אמריקה- זהות והזדהות ,מר כז
רפפורט לחקר ההתבוללות ולחיזוק החיוניות היהודית ,אוניברסיטת בר-אילן ,רמת גן.
אבינרי ,שלמה ,
"לא דמוקרטי ,לא ציוני,
"הארץ< ,נצפה לאחרונה ב-
16
ביולי1011
>
אלהרר ,דודו ,
"'יורדים 'מהקלפי,
"חדשות מחלק
ה ראשונה< ,נצפה לאחרונה ב-
17
ביולי1011
>
ארנס ,משה ,
"עונש על שהייה בחו"ל,
"אתר הארץ< ,נצפה לאחרונה ב-
17
ביולי1011
>
בן-אליהו ,חן ,
"חוק טוב ליהודים,"חדשות מחלקה ראשונה< ,נצפה לאחרונה ב-
17
ביולי1011
>
דרור ,יחזקאל ,
"זכותם של אזרחנו בחו"ל,
"
אתר הארץ<נצפה ל
אחרונה ב-1
באוגוסט1011
>
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,(
1011
) ,
שנתון סטטיסטי לישראל1010
,
"
יציאות וחזרות של
ישראלים ששהו ברציפות בחו"ל שנה ומעלה ,לפי שנת יציאה או שנת חזרה ,גיל ומין,
"
לוח4.10
.
וולף ,איציק ,
"ברק :בבחירות ישתתף רק מי שנושא בסיכונים,
"חדשות מחלק
ה ראשונה< ,
נצפה
לאחרונה ב-
17
ביולי1011
>
כרמון ,אריק ,
"לא להצבעת חוץ,
"המכון הישראלי לדמוקרטיה< ,נצפה לאחרונה ב- 1
לאוגוסט
1011
>
38
לוי ,יעל ,
"ישראלים בחו"ל :רוצים להצביע אבל הטיסה יקרה,
"
Ynet
< ,נצפה לאחרונה ב-3
באוגוסט1011
>
פכטר ,אברהם ,
"להצביע בחו"ל-מה הפ
סול,?
"חדשות מחלקה ראשונה< ,נצפה לאחרונה ב-
17
ביולי1011
>
מאיר ,יצחק ,
"הצבעת ישראלים בחו"ל- לא אם אלא איך,
"חדשות מחלקה ראשונה< ,
נצפה
לאחרונה ב-
17
ביולי1011
>
מגנזי ,אביאל ,
"מצביעים בחו"ל :מיהם ולמי יתנו קולם,?
"
Ynet
<,נצפה לאחרונה ב- 1
באוגוסט
1011
>
פרלה ,שלמה ,
"
הצבעת חוץ–
סקירה והערכה נורמטיבית של התפתחות פרקטיקת הצבעת חוץ
בעולם,
"המועצה הציונית בישראל ,הפורום האסטרטגי< ,נצפה לאחרונה ב-4
באוגוסט1011
>
סופר ,רוני ,גליקמן אביעד ,
"'חוק היורדים' פתוח לדיון ,נתניהו רוצה זיקה לארץ,
"
Ynet
<
נצפה
לאחרונה ב-1
באוגוסט1011
>
פרוטוקולים:
כנסת ישראל ,(
1001
) ,פרוטוקול מס '
440
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט .מתוך אתר הכנסת
כנסת ישראל ,(
1001
) ,פרוטוקול מס '
810
מישיבת ועדת החוקה ,חוק ומשפט, מתוך אתר הכנסת
אתרי אינטרנט:
World Council of Israelis abroad: Building Bridges to world Jewry and the state of
Israel
http://www.scribd.com/full/52329798?access_key=key-t9rtv81sai2aseq9zfb
<נצפה לאחרונה ב-
30
ביוני1011
>
כליף ,אורי ,
"זיכוי בג
ין מיסי חוץ,
"מיסוי בינלאומי, מתוך האתר:
http://www.altertax.co.il/html/books/int_tax/pdf/14.pdf
<נצפה לאחרונה ב-3
באוגוסט1011
>
39
כספית ,יעוץ פיננסי והחזרי מס ,
"מיסוי ישראלים בחו"ל,
"מת
וך אתר המשרד בכתובת:
http://www.caspit.org/page.asp?idCategory=26
<נצפה לאחרונה ב-1
באוגוסט1011
>