חומר רקע
חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005
נוסח משולב
פרק א': פרשנות
1. בחוק זה –
"אדם שהוא פעיל טרור" – אחד מאלה:
(1) אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור או;
(2) אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז כאמור בפסקה (1) להגדרה ארגון טרור מוכרז;
"ארגון טרור" – חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לענין זה אין נפקא מינה –
(1) אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;
(2) אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;
(3) אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;
"ארגון טרור מוכרז" – כל אחד מאלה:
(1) חבר בני אדם שוועדת השרים הכריזה עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2;
(2) חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא ארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;
(3) חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), לרבות חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;
"ועדת שרים" – ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א-2001;
"חבר בני אדם" – בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;
"חוק איסור הלבנת הון" – חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;
"מעשה המהווה עבירה" – לרבות מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;
"מעשה טרור" –
(א) מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לענין פסקה זו – ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור;
(2) המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו –
(א) פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה;
(ב) יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור;
(ג) פגיעה חמורה ברכוש;
(ד) שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים;
(ב) נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו בסעיף 144(ג)(1) ו-(3) לחוק העונשין, למעט חלק ואבזר, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנזק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית – גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א);
"פעולה ברכוש" – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוסף מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
"פקודת מניעת טרור" – פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;
"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
"ציבור" – לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;
"רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבר מרכוש כאמור או מרווחיו;
"רכוש הקשור לעבירה" – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה;
(2) הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה;
"רכוש טרור" – כל אחד מאלה:
(1) רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או רכוש המאפשר את פעילותו;
(2) רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחד מאלה;
(3) רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין;
"תפיסה", לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה;
"תקנות ההגנה (שעת חירום)" – תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
פרק ב': הכרזה על אדם זר שהוא פעיל טרור או על ארגון זר שהוא ארגון טרור
בשל קביעה מחוץ לישראל
2. (א) (1) נקבע מחוץ לישראל כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור והיה לוועדת השרים יסוד סביר להניח כי אותו אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית היא, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור. לעניין פסקה זו, "נקבע מחוץ לישראל" – נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה לפי דיניה.
(1א) נקבע בידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא הסמיכה לכך כי אדם זר הוא אדם שהוא פעיל טרור או כי חבר בני אדם זר הוא ארגון טרור, רשאית ועדת השרים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד)(1), להכריז על אותו אדם שהוא פעיל טרור או על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור
(2) לענין פסקה (1) סעיף קטן זה –
"נקבע מחוץ לישראל" – נקבע בידי גורם מוסמך של מדינה זרה בעקבות הליכים שננקטו בה על פי דיניה או נקבע בידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות או בידי מי שהיא הסמיכה לכך;
"זר" – לגבי אדם – אדם שאינו אזרח ישראלי וגם אינו תושב ישראל; לגבי חבר בני אדם – חבר בני אדם שמרכז עסקיו אינו בישראל ואם הוא תאגיד מתקיימים בו גם שני אלה: הוא אינו רשום בישראל והשליטה בו אינה בידי תושב ישראל;
"תושב ישראל" – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל;
"אזור" – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977.
(ב) בבואה להפעיל את הסמכות לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שהוא חבר בארגון טרור שהוכרז לפי סעיף קטן (א) רשאית ועדת השרים לראות בחברותו בארגון כאמור ראיה לכאורה לכך שהוא אדם פעיל טרור.
(ג) הכריזה ועדת השרים על אדם או על חבר בני אדם לפי סעיף קטן (א) ובוטלה קביעת המדינה הזרה או מועצת הביטחון כאמור בסעיף קטן (ג) כי אותו אדם הוא פעיל טרור או כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, תבטל ועדת השרים את הכרזתה.
(ד) (1) ועדת השרים לא תכריז על חבר בני אדם כעל ארגון טרור לפי סעיף זה אם הכריזה הממשלה על אותו חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור או אם הכריז שר הביטחון על אותו חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחריו.
(2) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הממשלה להכריז על חבר בני אדם כארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור או מסמכות שר הביטחון להכריז על חבר בני אדם כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) גם אחרי הכרזה לפי סעיף זה.
3. (א) הממשלה תמנה ועדה מייעצת בת שלושה חברים, שהם: שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי או של בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש, ואדם בעל רקע ביטחוני הולם, שניהם לפי הצעת שר הביטחון ושר המשפטים, וחבר נוסף שהוא משפטן לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה (בחוק זה – הוועדה המייעצת).
(ב) הוועדה המייעצת תמליץ לוועדת השרים לגבי בקשה לביטול כאמור בסעיף 4, והיא רשאית לייעץ לוועדת השרים בכל ענין שהיא הביאה לפניה והנוגע לסמכויותיה לפי חוק זה.
4. (א) מי שהוכרז עליו לפי סעיף 2 שהוא ארגון טרור או שהוא אדם פעיל טרור וכן מי שנפגע במישרין מהכרזה כאמור, רשאי להגיש בקשה לביטול ההכרזה לוועדה המייעצת, וכן להגיש בקשה נוספת אם התגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות (בחוק זה – בקשה לביטול).
(ב) לא יזדקק בית משפט, בהליך לפי חוק זה, לרבות בהליך פלילי שענינו בירור אישום בשל עבירה לפי חוק זה, לטענה שענינה בטלותה של ההכרזה שניתנה לפי סעיף 2.
(ג) הוועדה המייעצת תדון בבקשה לביטול ותביא את המלצתה לפני ועדת השרים, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להביא את טענותיו לפניה; מצאה הוועדה המייעצת שלא מתקיימים התנאים להכרזה לפי סעיף 2(א) תמליץ לוועדת השרים לבטל את ההכרזה.
(ד) ועדת השרים תדון בהמלצת הוועדה המייעצת, ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע.
5. הוועדה המייעצת תקיים, אחת לארבע שנים, ביקורת תקופתית על הכרזה לפי סעיף 2, ותבחן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות ואם התנאים להכרזה לפי חוק זה עדיין מתקיימים; סברה הוועדה המייעצת כי יש מקום לדון מחדש בהכרזה, תביא את המלצותיה לפני ועדת השקים שתדון בהמלצות ותיתן את החלטתה בתוך מועד שייקבע; הביקורת התקופתית הראשונה תהיה בתום ארבע שנים ממועד פרסום ההכרזה לפי סעיף 2.
6. (א) ועדת השרים רשאית, ביזמתה או על פי המלצת הוועדה המייעצת כאמור בסעיפים 4 ו-5, לבטל הכרזה שנתנה לפי הוראות סעיף 2.
(ב) בהחלטה על ביטול הכרזה לפי סעיף זה תקבע ועדת השרים את מועד תחילתו של הביטול.
7. (א) הודעה על הכרזה לפי סעיף 2 או על ביטול הכרזה לפי סעיף 4, תפורסם ברשומות.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר ההכרזה או הביטול, לפי הענין, לידיעת הציבור.
פרק ג': העבירות
8. (א) העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור מוכרז או של ארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) לענין סעיף קטן (א) –
(1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מטרה מביניהן;
(2) "במטרה" – לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות קרובה לוודאי;
(3) "לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור" – אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו.
9. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –
(1) פעולה ברכוש שיש בה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את מעשה הטרור או התכוון לבצעו; לענין פסקה זו די שיוכח כי עושה הפעולה היה מודע לכך שמתקיימת אחת האפשרויות האמורות אף אם לא יוכח איזו מביניהן;
(2) פעולה ברכוש טרור או ברכוש שהוא תמורתו הישירה, או הרווח הישיר מרכוש טרור; לענין פסקה זו, "רכוש" – מקרקעין, מיטלטלין, כספים או זכויות;
(3) מעביר רכוש לארגון טרור מוכרז או לארגון טרור.
(ב) העושה פעולה ברכוש של אדם בהיותו מודע לכך שאותו אדם הוא פעיל טרור כאמור בפסקה (1) להגדרה "אדם שהוא פעיל טרור", או שקיימת לגביו הכרזה לפי סעיף 2 כי הוא אדם פעיל טרור, או שהוא נוטל חלק פעיל בארגון שהוכרז עליו לפי סעיף 2 שהוא ארגון טרור, חזקה שעשה כן ביודעו שיש בפעולה כדי לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור, או לתגמל בעבור ביצוע של מעשה טרור, לפי הענין, אלא אם כן הביא ראיות לכך שלא ידע כאמור; התעורר ספק סביר שמא לא ידע והספק לא הוסר, יפעל הספק לטובתו.
(ג) (1) לענין סעיף זה לא יראו אדם כמי שנמנע מלברר את טיב ההתנהגות או את דבר אפשרות קיום הנסיבות לענין סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, אם התקיימו כל אלה:
(א) עיכוב הפעולה לצורך בירור טיב ההתנהגות או קיום הנסיבות לפי הוראות סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין וכן לצורך דיווח לפני ביצוע הפעולה לפי הוראות סעיף 10, היה בו, בנסיבות הענין, כדי להכביד הכבדה של ממש על פעילותו העסקית;
(ב) בסמוך לאחר ביצוע הפעולה ברכוש דיווח על הפעולה ברכוש, לפי הוראות סעיף 10, ופעל לפי הנחיות המשטרה לגביה; השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים יקבע את המועד והדרך למתן הנחיות המשטרה.
(2) בפסקה (1), "דיווח על הפעולה ברכוש" ו"פעל לפי הנחיות המשטרה" – לרבות מסירת הודעה לפי תקנה 84(2)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) ופעולה גם לפי הוראות שניתנו לו לפי תקנה 84(2)(ב), (ג) ו-(ה) האמורה.
(ד) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ברכוש או על פעולה מסוימת, אשר לעשייתן ניתן מראש היתר מאת שר האוצר בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון הפנים.
(2) הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה המיועד לציבור בלתי מסוים תפורסם ברשומות.
(3) שר האוצר רשאי לקבוע דרכים נוספות להביא את דבר מתן ההיתר לידיעת הציבור.