חומר רקע
יום שני
40
יוני2402
י"ד סיון תשע"ב
לכב'
ח"כ דוד רותם ,עו"ד
יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט
הכנסת ,ירושלים
ח"כ נכבד,
הנדון :תיקון לתקנות חובת המכרזים ,תשנ"ג-
3991
לקראת הדיון שיתקיים בפני הוועדה הנכבדה בראשותך ביום5 ביוני ,
2402
,הריני להביא בפני כב '
את התייחסותו של מכון התקנים הישראלי להצעת התיקון לתקנה6(א()
2
:)
1.
תקנה6(א()
2
)
בנוסחה
הקיים היום, מחייבת עמידה בדרישות תקן ישראלי רשמי ,
כמשמעותו
בחוק התקנים ,תשי"ג-
1553
.
2.
הדרישה לעמידה בהוראות תקן ישראלי רשמי ,
נגזרת מהוראות סעיף5
(א )לחוק התקנים ,
וזאת לל
א כל קשר להוראות תקנות חובת המכרזים.
כל מצרך שחל עליו תקן רשמי לא ניתן
לייבאו לישראל או לשווקו בישראל ,אלא אם הוא מתאים לתקן הרשמי שחל עליו ,
ובהתאם
להוראות צו ייבוא חופשי אישור על עמידה בתקן צריך שיינתן על ידי מכון התקנים
הישראלי.
3.
הצעת התיקון לתקנה זו יוצ
רת אי בהירות מסוימת: קריאה של נוסח התקנה ,
לאור התיקון
המוצע ,עלול
ה ליצור רושם ,
כי עמידה בדרישות תקן בינלאומי מהווה חלופה לעמידה
ב
דרישות תקן רשמי ,ולא כך היא .
על כן
יש ל
וודא,
כי נוסח התקנה לא ייצור בלבול בעניין
זה ,וכי יובהר שעמידה בדרישות תקן בינלאומי איננ ה יכולה להוות חלופה לעמידה בדרישות
תקן רשמי .
4.
גם אם תאמר ,כי החלופה של עמידה בתקן בינלאומי הינה רק לשלב הגשת ההצעות למכרז ,
כלומר לצורך עמידה בתנאים המוקדמים ,אך לא לצורך זכייה במכרז ,
הרי שהדרישה עלולה
ליצור בעיה מבחינה פרקטית ,משום שמציע שהצעתו תזכה על סמך
עמידה של המוצר שהוא
הציע בתקן בינלאומי ,יצא מנקודת הנחה שהוא יכול לספק את המוצר כמות שהוא ,
בה בשעה
שכאשר הוא יבקש לייבא את המוצר לישראל ,לצורך אספקתו לעורך המכרז ,
הוא יידרש
להתאימו לדרישות התקן הרשמי(מכוח הוראות צו יבוא חופשי)
,
ובמקרה והמוצר לא עומד
בדרי
שות ,האספקה עלולה להתעכב זמן רב .
5.
אם כוונת התיקון היא להתייחס לעמידה בדרישות של תקנים וולונטריים ,
הרי פשיטא שיש
להעדיף עמידה בתקינה ישראלית ,וזאת מהנימוקים הבאים:
5.0
.
במכרז יש ליצור אחידות בדרישות מכל המציעים :הואיל ואין רק תקן בינלאומי אחד ,
ואין ד
ומה ,בהכרח ,
התקן האירופי לתקן האמריקאי(
ויש גם תקינה יפנית ואוסטרלית
ולפעמים עוד תקנים)
,
קיומם של תקנים שונים
יביא להצעות של מוצרים שונים .
לא
דומה בהכרח מוצר העומד בתקן אירופאי לזה העומד בתקן אמריקאי או לזה העומד
בתקן ישראלי ,גם אם המדובר במוצרים שייעודם ז
הה .יוצא ,
שאם נאפשר ליצרן
אמריקאי להתחרות במכרז בו משתתפים יצרנים אירופאים או ישראלים ,למשל ,
לא
נוכל לערוך השוואה בין ההצעות ,
שכן כל יצרן יציע מוצר העומד בתקן הנוהג בארץ
הייצור.
2
5.2
.
חוק התקנים בין כך ובין כך מחייב את מכון התקנים ,
על פי תיקון משנת2444
,
באימוץ תקינה בינלאומית .
ועדות התקינה מחליטות מהי התקינה הבינלאומית
המתאימה לצרכי הארץ ,והיא זו המאומצת על ידן .על כן ,ברוב המקרים ,
מוצר העומד
בדרישות אותו תקן בינלאומי שאומץ ,יעמוד גם בדרישות התקן הישראלי ,
אך כאשר
מדובר בתקנים בעלי דרישות שונות ,
אף אם יש בהם מן
המשותף ,
הרי שלא ניתן לצאת
מתוך נקודת הנחה שהמוצרים זהים בטיבם.
5.5
.
בתהליך האימוץ של תקינה ישראלית ,
מקובל להוסיף לה דרישות לאומיות הנובעות
מהצורך בהתאמה לתנאים ייחודיים למדינת ישראל ,
כגון חקיקה לאומית דוגמת חוק
מקורות האנרגיה ,חוק החשמל ,חוק המים וכו ,'תנאים אק
לימיים וכו' .
הדעת נותנת
שיש לחייב את עורך המכרז לרכוש מוצרים המתאימים לתקינה מאומצת כנ"ל.
5.0
.
מרבית המשתתפים במכרזים הם גורמים ישראליים :
בין אם הם יצרנים מקומיים ובין
אם הם יבואנים .
משתתפים אלה דואגים לכך שהמוצרים המיוצרים או המיובאים על
ידם יתאימו לתקינה הישר
אלית .
הדעת נותנת שעורכי המכרזים יתאימו את דרישות
המכרזים למוצרים המיוצרים או מיובאים על ידי גורמים אלה .
דרישה כי מוצרים
יתאימו אפילו לתקן זר מסוים אם קיים תקן ישראלי יביא לקיפוחם של הגורמים
הישראליים האלה .
בכבוד רב,
דני גולדשטין
מנכ"
ל