חומר רקע
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 17) (הבראת חברות), התשע"א-2011 - נוסח משולב לדיון הרביעי בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום 29052012
בתכלת -תיקונים נוספים שהממשלה מבקשת להכניס ביחס לנוסח שפורסם בקריאה ראשונה
בצהוב – תיקונים והערות בעקבות הדיונים בוועדה
באפור - הערות איגוד הבנקים לפי מסמך המחלוקות וההסכמות
פרק שלישי: פשרה או הסדר
סימן א': הוראות כלליות
3501. פשרה או הסדר – הוראות כלליות
(א) הוצעו פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק אם החברה היא בפירוק, להורות על כינוס אסיפות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף קטן (א1) ובדרך שיורה בית המשפט.
(א1) אסיפות הנושים או בעלי המניות ייערכו בנפרד לכל סוג של נושים או בעלי מניות (בפרק זה – אסיפות סוג); לעניין זה, "סוג" – קבוצת נושים או בעלי מניות, שלהם עניין משותף בנוגע להסדר או לפשרה, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או בעלי המניות ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת.
נוסח אחרי מחלקת נוסח חוק:
"(א1) לכל קבוצת נושים או בעלי מניות, שלהם עניין משותף בנוגע להסדר או לפשרה, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או בעלי המניות ואשר מצדיק קיום אסיפה נפרדת (בפרק זה – סוג), ייערכו אסיפות נפרדות (בפרק זה – אסיפות סוג)."
(א2) נושה או בעל מניה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
(ט) אם בכל אסיפת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף.
(י) בית המשפט שנתן את האישור לפי סעיף קטן (ט) מוסמך לדון במחלוקות שיתגלעו בנוגע לפשרה או להסדר לאחר אישורם. ** לוודא שזה חל גם אם ההסדר או הפשרה אושרו לפי סעיף 350ט ולא לפי סעיף זה, כי היתה אסיפה שהתנגדה; האם יש עוד סעיפים שצריך לציין?
(י) צו שניתן לפי סעיף קטן (ט) לא יהיה לו תוקף לפני שהוגש לרשם העתק מאושר שלו; העתק הצו יצורף לכל עותק של תקנון החברה שיוצא לאחר מתן הצו, ואם אין לחברה תקנון - לכל עותק של מסמך שעל פיו התאגדה החברה ושעל פיו היא פועלת, שיוצא כאמור. ** גם לעניין סעיף זה ייתכן שיש להפנות גם לאישור של הסדר או פשרה לפי 350ט
(יא) בפרק זה -
"חברה" - כל חברה הניתנת לפירוק לפי פקודת החברות;
"הסדר" - לרבות ארגון מחדש של הון המניות בדרך של איחוד מניות מסוגים שונים או בדרך של חלוקת מניות לסוגים שונים, או בשתי הדרכים כאחת.
(יב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ביצוע פרק זה, לרבות לענין תביעות חוב וכינוס אסיפות וכן לענין סדרי דין, מינוי בעל תפקיד, הוראות בדבר שיפוי וביטוח לבעל תפקיד וקביעת סמכויותיו על ידי בית המשפט.
סימן ב': פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה
350א. הגדרות
בסימן זה –
"בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות" – מי שמכר נכס לחברה והעביר לחברה את החזקה בנכס, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידו בשל אותה תניה, ולא חלות הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון; נוסח אחרי מחלקת נוסח חוק: "ובלבד שהוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, לא חלות על העסקה;"
"בקשת הבראה" – בקשה לפי סעיף 350 לפשרה או להסדר שמטרתם הבראת החברה;
"הגנה הולמת" –
(1) ביחס לנכס משועבד - שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין היתר, לרמת הוודאות לפרעון החוב הגלומה בנכס; לענין זה – "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה נפרע הנושה ממכירת הנכס המשועבד, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת או במועד שבו היה זכאי הנושה לממש את השעבוד אלמלא צו הקפאת ההליכים, לפי המאוחר מביניהם, או במועד אחר שקבע בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין, מטעמים שיירשמו;
(2) ביחס לנכס שחלה לגביו תניית שימור בעלות - הבטחת תשלום החוב בגין אי תשלום התמורה בעד הנכס עד לסכום החוב שהיה נפרע תמורה שהיה מתקבל בעד ממכירת אותו נכס בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת ;
נוסח אחרי מחלקת נוסח חוק:
"הגנה הולמת" –
(1) לגבי נכס משועבד - שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין היתר, לרמת הוודאות לפרעון החוב הגלומה בנכס / המאפיינת את הנכס; לענין זה – "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה מקבל הנושה ממכירת הנכס, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת ההגנה ההולמת2 או במועד שבו היה זכאי לממש את השעבוד אלמלא צו הקפאת ההליכים, לפי המאוחר, או במועד אחר שקבע בית המשפט בנסיבות העניין, מטעמים שיירשמו.
(2) לגבי נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות3 - הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס עד לסכום שהיה מתקבל בעד מכירתו בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת ההגנה ההולמת;
הצעה חלופית להגדרה "ערך החוב המובטח" בעקבות הערות שהתקבלו:
לענין זה – "ערך החוב המובטח" - הסכום שהיה נפרע הנושה ממכירת הנכס המשועבד במסגרת פירוק החברה, בידי בית המשפט או לשכת הוצאה לפועל, במועד הגשת הבקשה במסגרתה נבחנת ההגנה ההולמת או במועד אחר שבית המשפט קבע בהחלטה מנומקת שהוא מוצדק והוגן יותר בנסיבות העניין, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו.
"הוצאות הבראה" – הוצאות הכרוכות בהליכי הבראה;
"הליכי הבראה" – הליכים לפי סימן זה;
"חברה בהקפאת הליכים / חברה בהבראה" – חברה שצו הקפאת הליכים חל לגביה; [הוועדה תשוב לבחון הגדרה זו בסעיפים הרלוונטיים]
"נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות" – נכס שנמכר לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, ואשר הבעלות בו נותרה בידי המוכר בשל אותה תניה ולא חלות הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון.
נוסח לאחר מחלקת נוסח חוק: "נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות" – נכס שנמכר לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידי המוכר בשל אותה תניה, ובלבד ש הוראות סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 לא חלות על העסקה.
"צו הקפאת הליכים" – צו שניתן לפי סעיף 350ב;
"תחילת הליכי ההבראה" – מועד הגשת בקשת ההבראה או בקשת צו הקפאת ההליכים, לפי המוקדם מביניהם.
"תניית שימור בעלות" – הוראה בחוזה למכירת נכס לחברה, שלפיה הבעלות בנכס הנמכר תישאר בידי המוכר עד לאחר תשלום התמורה בעדו.
350ב. צו הקפאת הליכים
(א) בסעיף זה, "הליך" – לרבות הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך כאמור שביצועו הושלם כמשמעותו בסעיף 357 לפקודת החברות ערב מתן צו הקפאת הליכים, אף אם טרם הועברו הכספים שנתקבלו בשלו, ולרבות העברת חזקה בנכס, לידי הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות.
(ב) הוגשה בקשת הבראה רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו, במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך;. בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה.
(ד) צו הקפאת הליכים, למעט צו לבקשת נושה יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות הענין מצריכות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום; ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד כאמור יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הצו.
(ה) מי שנפגע מצו הקפאת הליכים, שניתן במעמד המבקש בלבד, רשאי לפנות לבית המשפט , בתוך תקופה שיקבע השר, בבקשה לבטלו; בית המשפט ידון בבקשות לביטול, במועד אחד שיקבע, ובלבד שהדיון ייערך בתוך שלושים ימים מיום מתן הצו כאמור.
(ו) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה לביטול צו הקפאת הליכים גם אם חלף המועד הקבוע בסעיף קטן (ה), אם שוכנע כי מיום שניתן צו הקפאת ההליכים חל שינוי משמעותי בנסיבות, העלול לגרום לפגיעה מהותית בזכויותיו של מגיש הבקשה.
(ז) התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במנין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במנין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
350ג. חריגים להקפאת הליכים
(א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו -
(1) לבקשת נושה מובטח - לממש נכס המשועבד לו;
(2) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף - לגבשו;
(3) לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש - לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור;
(4) לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות – לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים.
(ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה:
(1) אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2) אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה.
350ד. מינוי בעל תפקיד לחברה בהקפאת הליכים
(א) בית המשפט רשאי למנות לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד ליישום הליכי ההבראה, כולם או חלקם (בסימן זה – בעל תפקיד), ורשאי הוא למנות נושא משרה בחברה לבעל תפקיד כאמור, ובלבד שלא ימנה נושא משרה לבעל תפקיד או יחליט שלא למנות בעל תפקיד, אלא אם כן שוכנע, לאחר שנתן לנושי החברה הזדמנות לטעון טענותיהם לענין זה, כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים כאמור.
(ב) בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד שמינה לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה רשאי הוא לקבוע כי לבעל התפקיד ינתנו הסמכויות והחובות הדרושות לשם ביצוע אחד או יותר מהתפקידים המפורטים להלן, כולן או חלקן:
(1) גיבוש תכנית להבראת החברה;
(2) ניהול החברה;
(3) הסדרת החובות לנושי החברה;
לא קבע בית המשפט את סמכויותיו וחובותיו של בעל התפקיד, יהיו נתונות לבעל התפקיד הסמכויות הנתונות למפרק לפי פקודת החברות ויחולו עליו החובות החלות על מפרק כאמור, והכל בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים לפי פרק זה; קביעת סמכויותיו של נושא משרה כבעל תפקיד יקבעו, בהתחשב, בין היתר, במילוי תפקידו בחברה עובר לתחילת הליכי ההבראה.
(ג) נוסח מוצע ע"י הייעוץ המשפטי לוועדה: בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד שהוא נושא משרה בשים לב לכך שלא יווצר ניגוד ענינים בין תפקידו ומעמדו בחברה לבין ביצוע סמכויותיו וחובותיו כבעל תפקיד .
(ד) נותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה מוקנות לבעל התפקיד או שמינה בית המשפט נושא משרה בחברה לבעל תפקיד, ימנה בית המשפט מפקח על החברה או על נושא המשרה בה, לפי העניין, ויקנה לו סמכויות ככל שנדרש לשם כך, אלא אם שוכנע כי הדבר אינו נדרש בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להקנות לבעל תפקיד סמכויות פיקוח כאמור או למנות מספר בעלי תפקיד, במקרים אחרים, אם הדבר נדרש בנסיבות העניין.
(ה) בית המשפט רשאי למנות לחברה בעל תפקיד לפי סעיף זה גם במסגרת צו הקפאת הליכים הניתן לגביה במעמד המבקש בלבד, כאמור בסעיף 350ב(ד), ורשאי הוא לקבוע כי המינוי כאמור יהיה מינוי זמני לתקופה שיקבע; מי שנפגע מהחלטה כאמור רשאי לפנות לבית המשפט, בתוך תקופה שיקבע השר, בבקשה לבטלה.
(ו) לא מונה לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד, לפי הוראות סעיף זה, או שנותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה מוקנות לבעל התפקיד, על אף מינויו של בעל תפקיד כאמור, יחולו על החברה הוראות סימן זה החלות על בעל תפקיד, ככל שנדרש.
(ז) מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של בעל תפקיד רשאי לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק4.
(ז) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין תנאי הכשירות למינוי אדם כבעל תפקיד, הסייגים למינוי כאמור, ולעניין שכרו והוצאותיו של בעל תפקיד.
350ה. שימוש בנכסים משועבדים ובנכסים שחלה לגביהם תניית שימור בעלות, השכרתם, מכירתם או שעבודם
(א) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של החברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה לגביו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים בנכס מכוח תניית שימור הבעלות, במהלך העסקים הרגיל של החברה, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור אינם נדרשים לצורך הבראת החברה;
(2) לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור לא יהיה בנכס , בתמורתו או בנכס החליפי, לפי הענין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות, לפי העניין, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מכירה של נכס המשועבד בשעבוד קבוע במהלך העסקים הרגיל תהיה באישור בית המשפט; החלטת / אישור בית המשפט כאמור יכולה להינתן במסגרת צו הקפאת ההליכים, לרבות במסגרת צו כאמור במעמד צד אחד, ורשאי בית המשפט לקבוע הוראות בנוגע לשימוש' השכרה או מכירה של בנכסים כאמור באופן כללי לגבי כלל הנכסים המשועבדים בשעבוד קבוע או לגבי סוג של נכסים כאמור.
** מוצע להבהיר שהסדר זה יחול גם על שימוש בנכס, כגון נכס מזומן, שהשימוש בו זהה למעשה למכירתו5.
(ב) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של החברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו לגביו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה בנכס, אף שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, ובלבד שניתנה הסכמת הנושה או הבעלים של הנכס, לפי הענין, או שניתן אישור לכך מאת בית המשפט; בית המשפט לא ייתן אישור לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:
(1) השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור חיוניים לצורך הבראת החברה;
(2) יהיה בנכס, בתמורתו או בנכס החליפי, לפי הענין, גם לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, לפי הענין, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ג) נמכר נכס משועבד או נכס הכפוף לתניית שימור בעלות לפי סעיף זה, לפי הענין (להלן – הנכס המקורי),כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים בנכס, יהיו התמורה בעד הנכס או כל נכס שיירכש בתמורה כאמור (בסעיף זה – נכס חליפי), הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים שחלה עליהם תניית שימור בעלות, לפי הענין, ככל הנדרש לשם הבטחת הגנה הולמת, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס, לפי העניין, לא יוכל להפרע מהנכס החליפי בסכום העולה על סכום התמורהשוויו של הנכס המקורי, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
350ו. הספקת מצרכים או שירותים חיוניים
(א) בסעיף זה –
"ספק תשתיות" –מי שעיסוקו בהספקת שירותי סיפק לחברה בהקפאת הליכים שירותי חשמל, מים או כל שירות תשתית אחר שיקבע השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר (להלן – שירות תשתית) שסיפק לחברה בהקפאת הליכים שירותים כאמור ערב הגשת בקשת תחילת הליכי ההבראה, לרבות מכוח חוזה קיים לפי סעיף 350ז, וכן מי שסיפק לחברה שירות תשתית בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו;
"ספק חיוני" - מי שסיפק לחברה בהקפאת הליכים שירות או מצרך חיוני שאינו שירות תשתית, ערב הגשת בקשת תחילת הליכי ההבראה, שלא מכוח חוזה קיים לפי סעיף 350ז, וכן מי שסיפק לחברה שירות או מצרך כאמור בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו, ובלבד שלא ניתן להחליף את הספק האמור באופן מיידי בספק אחר בנסיבות העניין או שקיים קושי מיוחד לעשות כן;
"שירות או מצרך חיוני" –שירות או מצרך הדרוש להמשך הפעלתה של החברה.
(ב) ספק תשתיות, לא יפסיק את הספקת שירותי התשתית לחברה בהקפאת הליכים וימשיך לספקם, בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או בתנאים כאמור הקבועים לפי דין, לפי הענין, או כפי שיורה בית המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק ולהוראות הדין, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו בטרם הגשת בקשת ההבראה.
(ג)בית המשפט רשאי לאפשר לספק תשתיות להפסיק לספק את המצרך או השירות בהתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט שוכנע כי המשך הספקת השירות או המצרך אינו נדרש להבראת החברה;
(2) לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם לתנאי התשלום כאמור ברישה בגין מצרך או שירות שסופקו לאחר צו הקפאת ההליכים או שבית המשפט שוכנע כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור; התקיים אחד התנאים כאמור רשאי בית המשפט להורות לספק התשתיות להמשיך ולספק את השירות או המצרך בכפוף לתיקון ההפרה כאמור או בכפוף למתן ערובה להבטחת התמורה.
(ה) בית המשפט רשאי להורות לספק חיוני להמשיך ולספק לחברה בהקפאת הליכים את המצרך או השירות לתקופה של עד 60 ימים מיום מתן צו הקפאת ההליכים או לתקופה ארוכה יותר שיקבע בית המשפט מטעמים שירשמו בתמורה, ובתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או בתנאים כאמור הקבועים לפי דין, לפי הענין, או בתמורה ובתנאים כאמור תשלום שיקבע בית המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק ולהוראות הדין, ובלבד שסירובו להמשיך ולספק את המצרך או השירות נובע מטעמים בלתי סבירים;
(וד) בית המשפט רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (גה) אם שוכנע, כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה וכי התמורה תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור בסעיף קטן זה.
(ז) בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (בג), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים כל פעם, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1) המשך הספקת השירות או המצרך חיוני לשם הבראת החברה;
(2) אין אפשרות להחליף את הספק בלי לפגוע בהבראת החברה;
(3) התמורה בעד המשך הספקת השירות או המצרך תשולם בהתאם לתנאי התשלום האמורים בסעיף קטן (בג).
(4) במהלך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג) שולמה התמורה בעד המצרך או השירות כנדרש.
(ח) התמורה בעד שירות או מצרך שסופקו לפי סעיף זה דינה כדין הוצאות הבראה.
(ט) בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה בתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או (ה), לפי הענין, ובכלל זה מתן ערובה.
(י) בסעיף זה – "טעמים בלתי סבירים" – לרבות בשל קשיים כלכליים של החברה, בשל קיומם של הליכי חדלות פרעון נגדה, בשל אי תשלום חוב עבר או בשל סירוב החברה לדרישת הספק לשינוי בלתי סביר של תנאי ההספקה או התשלום ביחס לתנאי השוק.
350ז. חוזים קיימים
▪ לנסח מחדש
▪ לשקול הפרדה בין אימוץ לויתור
▪ בישיבת 23/5 סוכם על שינוי ההסדר כך שויתור על חוזה יהיה ללא אישור בית משפט; צד מתנגד יוכל לפנות לבימ"ש; אם הצד השני לחוזה פונה לבעל התפקיד – בעל התפקיד יחויב להחליט החלטה מפורשת. לאחר חשיבה נוספת משרד המשפטים מציע לחזור להסדר המקורי בשינויים קלים.
(א) בסעיף זה –
"חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד הגשת בקשת תחילת הליכי ההבראה ואשר ביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד הגשת הבקשה כאמור, לרבות ובלבד שהחוזה כאמור לא שבוטל כדין עד בסמוך למועד הגשת הבקשה תחילת הליכי ההבראה כאמור;
"עילת חדלות פירעון" – הוראה בחוזה קיים המקנה זכות ביטול או הקובעת כי החוזה מתבטל, בשל קשיים כלכליים של החברה או קיומם של הליכי חדלות פרעון נגדה; לענין זה, "הליכי חדלות פרעון" – הליכים לפי פרק זה שמטרתם הבראת החברה,הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות.
"הפרה" – למעט בשל עילת חדלות פרעון
(ב) בעל תפקיד רשאי, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, בהסכמת הצד השני לחוזה או ובאישור בית המשפט, להחליט על המשך קיומו של חוזה קיים, למעט חוזה עבודה6 חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה, בידי החברה ובידי הצד השני לו, אף אם הופר בידי החברה לפני מתן אישור בית המשפט כאמור (בסעיף זה – אימוץ), או להחליט על הפסקת קיומו של חוזה קיים, בידי הצדדים כאמור (בסעיף זה – ויתור), ובלבד שבית המשפט נתן לצד לחוזה שאינו החברה בהקפאת הליכים (בסעיף זה – הצד השני לחוזה) ולכל אדם אחר הקשור לחוזה כאמור, הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה.
(ג) בעל תפקיד יגיש לבית המשפט בקשה לאישור אימוץ או ויתור לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – בקשה לאישור), בתוך תקופה שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ד) לא הגיש בעל התפקיד בקשה לאישור, לגבי חוזה קיים מסוים, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאי הצד השני לחוזה רשאי לבקש מבעל התפקיד להגיש לבית המשפט בקשה לאימוץ או לויתורכאמור; הגיש הצד השני לחוזה לבעל התפקיד בקשה לפי סעיף קטן זה, יגיש בעל התפקיד לבית המשפט בקשה לאישור לגבי אותו חוזה קיים, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה מאת הצד השני לחוזה או במועד אחר שיקבע בית המשפט, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין.
(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-סעיף קטן (ד), התקיימו נסיבות מיוחדות, לגבי חוזה קיים מסוים, המצדיקות מתן החלטה על אימוץ החוזה או ויתור עליו, בטרם חלפה התקופה הקבועה בהם בהן רשאי בית המשפט, לבקשת הצד השני לחוזה, להורות לבעל התפקיד להגיש לבית המשפט בקשה לאישור לגבי אותו חוזה, בתוך תקופה קצרה יותר שיקבע.
(ו) לא הגיש בעל התפקיד לבית המשפט בקשה לאישור על פי בקשת הצד השני לחוזה לפי סעיף קטן (ד) או על פי הוראת בית המשפט לפי סעיף קטן (ה), יראו את החוזה כאילו אומץ בתום התקופה להגשת בקשת האישור לפי סעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין.
(ז) בית המשפט לא יאשר את אימוצו של חוזה קיים, שקיימת לצד השני לחוזה זכות לבטלו בשל הפרתו בידי החברה, למעט בשל עילת חדלות פירעון, בלא הסכמת הצד השני לחוזה, אלא אם כן שוכנע כי החברה תקיים את חיוביה לפי החוזה ממועד האימוץ ואילך, ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה.
(ח) בית המשפט רשאי להתנות את אימוץ החוזה הקיים או את הוויתור עליו בתנאים.
(ט) אומץ חוזה קיים לפי סעיף זה, יהיה דין התמורה בעד חיוב שביצע הצד השני לחוזה התשלום בגין חיובים לאחר האימוץ כאמורצו הקפאת ההליכים, כדין הוצאות הבראה.
(י) אומץ חוזה קיים (באישור בית המשפט?) לפי סעיף זה, לא ניתן יהיה לבטלו בשל הפרה שבוצעה לפני האימוץ
(יא) הוראות סעיף קטן (ט) לא יחולו על חוזה שאומץ לפי סעיף....
(יב) (1) אישר בית המשפט ויתור על חוזה קיים לפי הוראות סעיף קטן (ב), יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחבויות של החברה לפי החוזה הקיים, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ונכסיה.(לא אישר בית המשפט לוותר על חוזה קיים יראו את החוזה כאילו אומץ ממועד קבלת החלטת בית המשפט)
(2) הנפגע מחמת ויתור על חוזה קיים יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה.
(יא) (1) חיובי הצדדים לחוזה קיים, ממועד צו הקפאת ההליכים ייחשבו להוצאות הבראה אם בעל התפקיד הסכים להמשך ביצועו.
(2) הנפגע בשל הפרת חוזה קיים שאומץ בידי החברה שנעשתה לפני אימוץ החוזה או ויתור עליו לפי סעיף זהתחילת הליכי ההבראה, יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה.
(2) על אף האמור בפסקה (1), נפגע הצד השני לחוזה בשל אי-תשלום תמורה כמפורט להלן, יהיה דין סכום הפגיעה כדין הוצאות הבראה:
(א) תמורה לצד השני לחוזה בעד חיוב שקיים אותו צד לאחר הגשת בקשת ההבראה, בהסכמת בעל התפקיד;
(ב) תמורה לצד השני לחוזה, בחוזה קיים שאימוצו אושר בידי בית המשפט לפי סעיף קטן (ב), בעד חיוב שביצע אותו צד לפני הגשת בקשת ההבראה, ובלבד שעל אף האמור בפסקה (1) יהיה דין סכום הפגיעה כדין הוצאות הבראה אם שוכנע בית המשפט שוכנע כי מתקיימים שניים אלה:
(1) הפרדת החיוב שהופר שבוצע טרם הגשת הבקשהתחילת הליכי ההבראה, מהחיוב שבוצע לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין;
(2) הצד השני לחוזה מקיים את חלקו בחוזה בתקופת הליכי ההבראה של החברה.
(יב) (1) חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה ולא יתבטל, בשל עילת חדלות פירעון.
(2) חוזה קיים לא יבוטל עד למועד האימוץ או הויתור בידי הצד השני לחוזה בשל הפרת החוזה בידי החברה, לרבות הפרה יסודית, שנעשתה לפני אימוץ החוזה או ויתור עליו לפי סעיף זה, אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע, וזאת עד למועד אימוץ החוזה או ויתור עליו לפי סעיף זה, ואם אומץ באישור בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) – גם לאחר האימוץ כאמור.
(יג) (1) על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969, רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות החברה בהקפאת הליכים לפי חוזה קיים שאומץ לפי סעיף זה, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) ההמחאה חיונית להבראת החברה;
(ב) אין בהמחאה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
(2) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף קטן זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.
הצעה לנוסח מתוקן – לא מותאם עדיין לשינויים החדשים (עיקר השינויים הם שינויי נוסח; שינויים אחרים מוצהבים – לשלב אותם בנוסח שייקבע)
350ז. חוזים קיימים
(יג) בסעיף זה –
"חוזה קיים" – חוזה שחברה בהקפאת הליכים היא צד לו, שמועד כריתתו קדם למועד הגשת בקשת ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד הגשת הבקשה, ובלבד שהחוזה לא בוטל כדין עד למועד הגשת בקשת ההבראה;
"עילת חדלות פירעון" – הוראה בחוזה קיים המקנה זכות ביטול או הקובעת כי החוזה מתבטל, בשל קשיים כלכליים של החברה או בשל הליכי חדלות פרעון נגדה;
"הליכי חדלות פרעון" – כל אחד מאלה:
(2) הליכים לפי פרק זה שמטרתם הבראת החברה;
(3) הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות;
"אימוץ" – המשך קיומו של חוזה קיים, למעט חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה, בידי החברה ובידי הצד השני לו, אף אם הופר בידי החברה לפני מתן אישור בית המשפט לפי סעיף זה;
"ויתור" – הפסקת קיומו של חוזה קיים, בידי החברה ובידי הצד השני לו;
"הפרה" – למעט הפרה בשל עילת חדלות פרעון
(ב)7 (1) חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה ולא יתבטל, בשל עילת חדלות פירעון.
(2) חוזה קיים שהופר בידי החברה לפני אימוצו או ויתור עליו לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה עד אימוץ החוזה או הוויתור עליו אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע
(ג) בעל תפקיד רשאי להחליט על אימוץ חוזה או על ויתור עליו, ככל שהדבר דרוש לשם הבראת החברה בהקפאת הליכים, ובאישור בית המשפט.
(ד) בית המשפט לא יאשר אימוץ או ויתור על חוזה קיים אלא לאחר שנתן לצד השני לחוזה ולכל אדם אחר הקשור לחוזה, הזדמנות להשמיע את טענותיו; בית המשפט רשאי להתנות את אימוץ החוזה הקיים או את הויתור עליו בתנאים8.
(ה) בית המשפט לא יאשר אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו בשל הפרתו בידי החברה, בלא הסכמת הצד השני, אלא אם כן שוכנע כי החברה תקיים את חיוביה לפי החוזה ממועד האימוץ ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה9.
(ו) אומץ חוזה קיים באישור בית המשפט, לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע10.
(ז) (1) על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט–1969, רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות וחבויות החברה בהקפאת הליכים לפי חוזה קיים שאומץ, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות – גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) ההמחאה חיונית להבראת החברה;
(ב) אין בהמחאה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.
(2) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף קטן זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.
350... הליכים לאימוץ חוזה קיים או ויתור עליו
(א) בעל תפקיד יגיש לבית המשפט בקשה לאישור אימוץ או ויתור (בסעיף זה – בקשה לאישור) ביחס לחוזים קיימים, בתוך תקופה שיקבע השר; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ב) לא נכלל חוזה קיים מסוים בבקשה לאישור, רשאי הצד השני לחוזה לפנות לבעל התפקיד ולבקשו להגיש בקשה לאישור לגבי אותו חוזה; בעל התפקיד יגיש את הבקשה בתוך 30 ימים מפניית הצד השני לחוזה או במועד אחר שיקבע בית המשפט אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין;
(ג) בית המשפט רשאי, להורות לבעל התפקיד להגיש בקשה לאישור לגבי חוזה קיים מסוים, לבקשת הצד השני לחוזה, אף בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ד) לא הגיש בעל התפקיד בקשה לאישור לגבי חוזה קיים מסוים, למרות בקשת הצד השני לחוזה, יראו את החוזה כאילו אומץ בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין.
350... תוצאות אימוץ חוזה קיים או ויתור עליו
(א) אומץ חוזה קיים לפי סעיף זה, יהיה דין התמורה (החיוב?) בעד חיוב שביצע הצד השני לחוזה לאחר האימוץ כאמור, כדין הוצאות הבראה.
(ב) אישר בית המשפט ויתור על חוזה קיים, יחדלו כל הזכויות והחבויות של החברה לפי החוזה, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ונכסיה.
(ג) נפגע צד לחוזה קיים כתוצאה מויתור על החוזה או כתוצאה מהפרת החוזה לפני האימוץ או הוויתור עליו, יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר-תביעה בהליכי הבראה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), יהיה דין סכום הפגיעה כדין הוצאות הבראה בכל אחד מאלה:
(1) הצד השני לחוזה קיים את החיוב (בעד החיוב שהופר?) לאחר בקשת ההבראה, והחוזה אומץ או שבעל התפקיד הסכים לביצוע החיוב
(2) הצד השני לחוזה קיים את החיוב (בעד החיוב שהופר?) לפני בקשת ההבראה, אך הפרדתו מחיוב שבוצע לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, ובלבד שהחוזה אומץ באישור בית המשפט והצד השני לחוזה קיים את חלקו בחוזה בתקופת הליכי ההבראה של החברה.
** עד כאן הגיעה הוועדה בדיון ביום 23052012
350ח. אשראי חדש
(א) בית המשפט רשאי לאשר לבעל תפקיד להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון המשך פעילותה של החברה בהקפאת הליכים, או לקבוע מסגרת אשראי שבעל התפקיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון המשך הפעילות כאמור, והכל למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט (בסעיף זה – אשראי חדש).
(ב) דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדין הוצאות הבראה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(ג) נוכח בית המשפט, כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ב), וכי קבלת האשראי חיונית להבראת החברה, רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח באחד מאלה:
(1) בשעבוד על נכס מנכסי החברה שאינו נכס משועבד;
(2) בשעבוד על נכס מנכסי החברה שהוא נכס משועבד, לרבות בשעבוד העדיף על השעבוד הקיים, ובלבד שאם אין בנכס המשועבד, לאחר השעבוד לפי סעיף זה, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור.
(ד) הודעה על בקשת בעל תפקיד לקבלת אשראי חדש תימסר לנושים המובטחים ולנושים מהותיים11 נוספים של החברה לנושי החברה שהם נושים מובטחים או נושים בדין קדימה כפי שיקבע השר.
איגוד הבנקים: לא מסכימים למתן שעבוד בדרגת עדיפות זהה או גבוהה מזו של הנושים המובטחים; יש לקבוע מדרג ברור בין החלופות; יש ליתן זכות טיעון לנושים בנסיבות מתאימות
** הערות:
• מוצע לשקול הוספת תנאי המתייחס לסיכויי הבראת החברה;
• בכל הנוגע להבטחת הפרעון בשעבוד על נכס משועבד, ובייחוד כשמדובר על שעבוד עדיף – מוצע לדון בשאלה האם מנגנון זה יוצר תמריץ נכון למימון הליכי הבראה ראויים
• נדרשת התאמה של הנוסח כך שיחול גם על נכס הכפוף לתנית שימור בעלות
350ט. אישור פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה ותוקפם
(א) על אף הוראות סעיף 350(ט), פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה יחייבו את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, ואם היא בפירוק – את המפרק וכל משתתף, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור באותו סעיף בכל אסיפות הסוג, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(1) שלושה רבעים [הצעה חלופית: יותר ממחצית] מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד, הסכימו להצעה; (האם הכוונה גם לערך המיוצג בהצבעה של בעלי המניות?)
(2) בית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר כאמור בסעיף 350(ט) לאחר ששוכנע כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם ובכלל זה כי מתקיים המפורט להלן:
(א) אם לא יאושרו הפשרה או ההסדר תפורק החברה והתשלום שהוצע לסוג שלא אישר אותם אינו נמוך מהסכום שאותו סוג היה מקבל בפירוק החברה;
(ב) לגבי אסיפת סוג של נושים מובטחים שלא אישרה את הפשרה או ההסדר – נקבע לגבי כל אחד מהנושים כאמור, אחד מאלה:
(1) לנושה ישולם באופן מיידי סכום שערכו שווה לסכום החוב המובטח בנכס המשועבד במועד אישור הפשרה או ההסדר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו (בסעיף קטן זה – ערך החוב המובטח);
(2) לנושה ישולמו תשלומים דחויים בסכום ערך החוב המובטח, ונקבעו דרכים להבטחת פירעון התשלומים האמורים;
(3) הנושה יקבל נכס שערכו שווה לערך החוב המובטח.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט שלא לאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה, גם אם מתקיים בהם האמור באותו סעיף קטן, מטעמים אחרים, ורשאי בית המשפט להביא במסגרת שיקוליו, בין השאר, עניינים שאינם נוגעים לנושי החברה, ובכלל זה עניינים הנוגעים לעובדי החברה או לציבור.
(ג) בית המשפט לא יאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה אם הוכח להנחת דעתו כי תשלום שהוצע לנושה שלא אישר את ההסדר או הפשרה נופל בערכו מהסכום שאותו נושה היה מקבל בפירוק החברה, וזאת גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הפשרה או ההסדר האמורים.
איגוד הבנקים: אם לא תתוקן הגדרת הגנה הולמת – יש צורך במנגנון שיבטיח שמירת סדרי עדיפות בין הנושים.
350י. הפסקת הליכי הבראה
(א) בית המשפט רשאי להורות על הפסקת הליכי הבראה אם לא אישר הצעת פשרה או הסדר לפי הוראות פרק זה, או אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
(1) אין סיכוי סביר להבראת החברה לפי סימן זה;
(2) אי אפשר לגבש פשרה או הסדר שיש סיכוי סביר שיאושרו בידי בית המשפט לפי פרק זה.
(ב) הורה בית המשפט על הפסקת הליכי הבראה לפי סעיף קטן (א), יקבע את מועד הפסקת ההליכים ורשאי הוא לקבוע מועד נדחה, בין השאר, כדי לאפשר הגשת בקשה לפירוקה של החברה, לפי הוראות פקודת החברות.
(ג) החלטת בית המשפט על הפסקת הליכי הבראה לפי סעיף קטן (א) לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר בעל תפקיד, או בהעברת נכס או בתשלום שביצע, ובכלל זה במעשה שעשה לשם כך
איגוד הבנקים: אם לא תתוקן הגדרת הגנה הולמת – יש צורך במנגנון שיבטיח שמירת סדרי עדיפות בין הנושים.
350יא. מעבר מהליכי הבראה לפירוק
ניתן צו לפירוק חברה לפי פקודת החברות בשל בקשת פירוק שהוגשה בטרם פקע צו הקפאת ההליכים שניתן לגביה –
(1) יראו את בקשת הפירוק כאילו הוגשה ביום שבו הוגשה בקשת ההבראה במועד תחילת הליכי ההבראה, ואת צו הפירוק כאילו ניתן במועד מתן צו הקפאת ההליכים; ** האם לכל דבר ועניין נכון להשוות את המועדים ?
(2) הוצאות ההבראה לפי סימן זה ייחשבו להוצאות פירוק.
(3) יראו את החוזים או העסקאות שבהם התקשר בעל תפקיד, או בהעברת נכס או בתשלום שביצע, ובכלל זה במעשה שעשה לשם כך, כאילו התבצעו על ידי המפרק.
350יב. תחולת הוראות פקודת החברות
ההוראות לפי פקודת החברות החלות על פירוק חברה בידי בית המשפט, לרבות הוראות העונשין שבסעיפים 31712 ו-37313 עד 37814 (מה לגבי 377 הקובע אחריות של נושאי משרה בחברה שניתן עליה צו פירוק? חלק מההוראות רלוונטיות גם לחברה בהקפאה) , ולמעט הוראות סעיפים 292 עד 29615, 300(ד)16 ו-(ה)17 (מדוע אין מקום לחייב בהודעת בעל תפקיד לרשם החברות ובהפקדת ערובה כמו מפרק?), 304 סיפה לעניין מינוי הכונס הרשמי18, 30819, 31320 (למי ידווח בעל תפקיד על התקבולים והתשלומים לו? ומי יפקח על ההתנהלות?) , (האם 315 רלוונטי לענייננו?) 31621, 361 עד 365 בכל הנוגע לנכס מכביד שהוא חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 350ז לחוק זה, ו-37122, יחולו על הליכי הבראה, ככל שהן נוגעות להליכים כאמור, בשינויים המחויבים ובכפוף למפורט להלן, והכל בשים לב למטרות הליכי ההבראה וכל עוד לא נקבע הסדר אחר באותו עניין לפי פרק זה:
(1) ההוראות החלות לעניין בקשת פירוק לפי הפקודה יחולו על בקשת הבראה;
(2) יראו את מועד תחילת הליכי ההבראה הגשת בקשת ההבראה כמועד תחילת הפירוק ואת מועד מתן צו הקפאת ההליכים כמועד מתן צו הפירוק;
(3) ההוראות החלות לעניין צו פירוק לפי הפקודה יחולו על צו הקפאת הליכים;
(4) ההוראות החלות לעניין מפרק או מפרק זמני לפי הפקודה יחולו על בעל תפקיד או בעל תפקיד זמני, לפי העניין;
(5) ההוראות החלות לעניין הוצאות פירוק יחולו על הוצאות הבראה;
(6) ההוראות החלות לעניין חוב בר-תביעה בפירוק יחולו על חו בר-תביעה בהליכי הבראה.
350יג. סמכות בית המשפט להורות על החלת הליכי הבראה על חברה שהוגשה לגביה בקשת פירוק
הוגשה בקשה לפירוק חברה בעילה הקבועה בסעיף 257(4) לפקודת החברות23, רשאי בית המשפט הדן בבקשת הפירוק, בשים לב לטובת החברה ולטובתם של נושי החברה, להורות על החלת הליכי הבראה על החברה, ויחולו לעניין זה הוראות סימן זה, בשינויים המחויבים.
** שאלות
• האם לא ייתכן מצב שבית המשפט יבקש להחיל הליכי הבראה על חברה שהוגשה לגביה בקשה לפירוק בעילה אחרת ? (הניסוח הנוכחי לכאורה אינו מאפשר זאת)
• מה מטרת הפסקה המבקשת להבנות את שיקול הדעת של בית המשפט ? ואם כבר מתייחסים לטובת החברה ולטובת הנושים - מה לגבי עובדי החברה ושיקולים אחרים ? אם החברה חדלת פירעון מה משמעות ההפניה לטובת החברה להבדיל מטובת הנושים ?
סימן ג': פשרה או הסדר שמטרתם שינוי מבנה או מיזוג
תחילה – תחילתו של חוק זה 30 ימים ששה חודשים מיום פרסומו
התאמות נדרשות בחוק החברות
24. הוראות מעבר לגבי תזכיר ותקנון
חברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק זה רשאית:
(1) לשנות את ההוראות הקבועות בתזכירה בדרך ובתנאים הקבועים לכך בפקודת החברות, כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראת פסקה (5), ואולם על אף הוראות פקודת החברות, רשאית חברה לשנות את ההוראות הקבועות בתזכירה, לענין ההון ולענין שם החברה, ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מן המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים; שינוי ההון הרשום תקף מיום קבלת ההחלטה בדבר השינוי ושינוי שם החברה אינו טעון הסכמת השר;
(2) לשנות את תזכירה או לבטלו בדרך הקבועה לפי סעיף 350(א), (ט), (י), (יא) ו-(יב);
(3) לשנות את ההוראות הקבועות בתקנונה בהחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מן המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, או ברוב אחר אם נקבע בתזכיר החברה או בתקנונה;
(4) לקבוע בתקנון, בכפוף להוראת סעיף 20(ב), הוראה בדבר הרוב הדרוש לשינוי הוראות התקנון, בהחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מן המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, וברוב גדול יותר אם נקבע רוב זה בתזכיר החברה או בתקנונה; נקבעה הוראה חדשה כאמור, יחולו על שינויה הוראות סעיף 20(ב);
(5) לקבוע בתזכיר, בהחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מן המשתתפים בהצבעה, למעט הנמנעים, הוראה בדבר שינוי הרוב הדרוש לשינוי הוראות בתזכיר שהאסיפה הכללית מוסמכת לשנותן; הוראות סעיף 20(ב) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים.
342. הוראת מעבר
חברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק זה, יראו כאילו נקבעה בתקנונה הוראה, לפיה לאישור הצעה כאמור בסעיף 341 דרוש רוב של בעלי מניות שלהם תשעים אחוזים מן המניות העומדות להעברה; ואולם החלטה לשינוי התקנון באופן המקטין את שיעור הרוב כאמור, תתקבל בדרך הקבועה לפי סעיף 350(א), (ט), (י), (יא) ו–(יב) או בהסכמת כל בעלי המניות של החברה.
345יז. פשרה או הסדר
(א) על כל הליך לפי סעיף 350פרק שלישי לחלק התשיעי, בנוגע לחברה לתועלת הציבור, תימסר הודעה לרשם ההקדשות ותינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו.
(ב) בעלי המניות בחברה לתועלת הציבור לא יהיו זכאים, במסגרת הליך לפי סעיף 350פרק שלישי לחלק התשיעי, לחלק בנכסי החברה, רק בשל היותם בעלי מניות בה.
(ג) בית המשפט לא יאשר פשרה או הסדר לפי סעיף 350פרק שלישי לחלק התשיעי, בנוגע לחברה לתועלת הציבור, אלא אם כן שוכנע כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב למטרות החברה ולפעילותה, ובלבד שהפשרה או ההסדר תואמים את ההוראות החלות על חברה לתועלת הציבור לפי פרק זה, ובכלל זה ההוראות לענין שינוי מטרות החברה או פירוקה, לפי מהות הפשרה או ההסדר המוצעים.
תיקונים בפקודת החברות
380. תחולת דיני הפירוק
(א) הוראות פרקים י"א עד י"ז וסעיף 233 לפקודה זו והוראות פרק שלישי לחלק התשיעי בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (בסעיף זה - הפרק השלישי בחלק התשיעי לחוק) יחולו בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות גם בפירוק, בידי בית המשפט או בפיקוחו, של כל חברת חוץ שיש לה נכסים בישראל, בין שהיא רשומה בישראל ובין שאינה רשומה בה, ושל כל תאגיד אחר או חבר-בני-אדם שהשר החיל עליהם, בצו, הוראות פקודה זו.
(ב) השר רשאי להחיל בצו את הוראות הפרק השלישי בחלק התשיעי לחוק סעיף 233 12 על תאגיד או חבר בני אדם שאינו ניתן לפירוק לפי פקודה זו, בשינויים המחויבים, אף אם לא ניתן לגביו צו לפי סעיף קטן (א); ואולם צו לפי סעיף קטן זה לגבי תאגיד שאין בדין הסדר לפירוקו, יינתן לאחר שהשר שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי בשים לב למטרותיו של אותו תאגיד ומטעמים שבטובת הציבור, מן הראוי להחיל עליו את הוראות הפרק השלישי בחלק התשיעי לחוק סעיף 233 בלבד; כמו כן השר יקבע בצו לגבי תאגיד כאמור את התקופה להגשת בקשה להסדר או פשרה לפי הפרק השלישי בחלק התשיעי לחוקסעיף 233; לא הוגשה הבקשה בתוך אותה תקופה, יפקע הצו.