חומר רקע
יחזקאל סיבק, עו"ד YECHEZKEL SIVAK, ADV. (LL.M)
ג ל י ע צי ו ן, עו"ד GALI ETZION, ADV. (LL.M) מרחוב קראוזה 10 נתניה 42401 42401 10 krauze street Netanya
ת.ד. 2542, נתניה 42124 P.O Box 2542, Netanya 42124 טל: 09-8656147 Tel:
פקס: 09-8858752 Fax:
דוא"ל : e-mail: [email protected]
תאריך: יום שני כ"א סיון תשע"ב11 יוני 2012
לכבוד
ח"כ דוד רותם – יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
עו"ד סיגל קוגוט - יועמ"ש ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל, ירושלים פקס : 02-6753199 טל 02-6408801
[email protected]
א.ג.מ.נ.,
ח.נ.,
הנדון : הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס 39) הוצאה לפועל במסלול המקוצר
הערות עו"ד יחזקאל סיבק לקראת דיון 19/6/2012
1. בפתח הדברים יאמר, כי דומה שטרם הבשילו התנאים להפוך את המסלול המקוצר להוראה קבועה במסגרת החוק. מסד הנתונים שנמסר לצורך הדיון אינו מספיק כדי לקבע את המצב ויש לשקול את שיקולי המדיניות הרחבים הכרוכים בכך.
2. על מנת להציג הדברים בלי כחל וסרק - מהות השנוי המבוקש הינה בעצם הלאמה חלקית של שירותי ההוצל"פ, כאשר רשות האכיפה הופכת ממערכת שלטונית, שאמורה לספק פלטפורמה לצדדים, לגורם "הלוקח צד" בהליך. אין מדובר בפעולה "שלילית" בהכרח אולם מדובר בשאלה של מדיניות ותפיסת עולם שיש לתת עליהם את הדעת בטרם מקבעים שינוי דרמטי שכזה.
3. את הדיון יש לחלק לשלושה :
א. כאמור, דיון בעצם הפעלת שירותי הוצאה לפועל עבור האזרחים על ידי רשות האכיפה.,
ב. בחינת הנתונים שהובאו על ידי הרשות וניתוחם.
ג. כפועל יוצא מסעיף א לעיל, הצורך בקביעת הכללים ומנגנוני בקרה ופיקוח על רשות האכיפה בהפעילה את המסלול המקוצר.
4. לגבי עצם הפעלת השירות על ידי רשות האכיפה והפיכת הוראת השעה להוראה קבועה- ראשית, יש כמובן להתייחס לעצם רעיון ההלאמה של שירותים, במיוחד לאור טיבם וטבעם של השירות ושל נותנת השירות שנית, יש להביא בחשבון את משמעות העניין - בין השאר, כי רשות שאמורה לספק שירות מינהלי ומעין שיפוטי, ללא משוא פנים לצד זה או אחר, הופכת בפועל ל"צד מעוניין" במשוואה. גורם בעל נגישות גבוהה למידע שאינו נחשף בפני גורם אחר זוכה או ב"כ בהליך רגיל; וכיוב'. שלישית, יש לקבוע כללי אתיקה ומנגנוני בקרה על הסקטור הממשלתי, המתפקד למעשה משני צידי המתרס, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.
5. באשר לנתונים:
א. אחוז התיקים במסלול המקוצר הינו 4%. מדובר באחוז זעום יחסית למכלול1.
ב. מספר התיקים מצוי בירידה קבועה.. – עובדה המעלה את השאלה האם המסלול מצדיק את קיומו.
ג. ההצלחה העיקרית שמציגה הרשות נובעת משימוש במסלול המקוצר על ידי גופים שונים, המשתייכים למערכת הציבורית - ממסדית (למשל בית החולים לגביו צורף מכתב של חשב משרד הבריאות נספח ד לדו"ח 12/8/10). המאפין העיקרי של גופים אלה, הוא העובדה שה "זוכה" אינו מעורב ואינו מתעניין בצורה אקטיבית בהליך הגביה. הנגישות לגורם המטפל אינה משמעותית עבורו, הוא אינו תלוי בגביה ל"מחיתו" וחש נוחות בעבודה עם גורמי ממשלה.
ד. בהתאם לא ברור מה אחוז התיקים המשתייכים לגופים אלה (מדובר בדרך כלל במסות גדולות) מכלל התיקים. יש לפלח את אחוז תיקים אלה במכלול. כאמור, במקרים אלה מדובר בחייבים "קלים" שישלמו בד"כ בכל מקרה, בשלבים ראשונים של התיק ולפיכך, אין יתרון משמעותי במסלול מקוצר בהקשר שלהם. בכל הכבוד, לא נראה שכוונת המהלך והשקעת משאבים ותקנים, נועדה לבנות "מסלול עורכי דין פרטי" .בתוך רשות האכיפה , עבור גופים ממסדיים.
ה. בנוסף, כאשר הרשות מציגה השוואה בין נתוני הגביה במסלול המקוצר, לעומת נתוני "המסלול הרגיל" קיימת הטיה מסויימת של נתונים. כך, הרשות מציגה את היחס בין התיקים שנגבו במסלול הרגיל לעומת סך כל התיקים במסלול הרגיל לרבות תיקי איחוד (שהם כידוע רבים וקשים לגביה) 2 לעומת זאת, בחישוב תיקי ה"מסלול המקוצר" לא קיימים כלל "תיקי איחוד או תיקים קשיי גביה, כיוון שאלה מלכתחילה אסורים לפתיחה במסלול המקוצר ורוב התיקים הינם תיקים בסכומים נמוכים יחסית, קלים בד"כ לגביה. לפיכך ברור שבהשוואה שכזו אחוז הגביה ב"מסלול המקוצר" יהיה גבוה הרבה יותר, אך כאמור, אם לשם דוגמא יבדקו תיקים דומים ב"מסלול הרגיל", גם תוצאות הגביה במסלול הרגיל תהיינה גבוהות בהרבה, מהנתונים שנמסרו. זאת ועוד, יש להביא בחשבון כי בהוצאה לפועל קיים אחוז גבוה של תיקים "קלים" הנגבים עם פתיחת התיק או זמן קצר לאחר מכן, זאת גם במסגרת משרדי עורכי הדין . למעשה מן המקובץ עולה כי עיקר תיקי המסלול המקוצר הם תיקים מהסוג ה"קל". לפיכך, לא ברורה התרומה הייחודית של המסלול המקוצר לגביה בכלל. זאת למעט חסכון בשכ"ט. 3
ו. בנוסף, לא ברור האם מוחלת על תיקי ההליך המקוצר הוראת סעיף 76 לחוק, שעניינה עדיפות לתיקי מזונות, גם כאשר הגביה נעשתה בתיק אחר. בנתונים שנמסרו על די הרשות לא צוינה ולו העברה אחת של כספים מתיק בהליך מקוצר לתיק מזונות. וגם הבט זה צריך להלקח בחשבון.
6. לגבי כללי ההתחרות ומנגנוני הבקרה :
6.1 דומה שמצב הדברים הנוכחי דורש תיקון.
6.2 רשות האכיפה הינה גוף הנושא כובעים רבים :
א. גוף שהוא רגולטור בפועל ( מקדם חקיקה ותקנות בהוצל"פ, קובע נהלים, אחראי על קבלני הוצל"פ וכיוב'. .
ב. גוף מעין שיפוטי או שיפוטי ביחס לתיקים במסלול הרגיל המתנהלים בו.
ג. גוף המקבל מידע מגורמים שונים ובעל נגישות למידע שאינו בר השגה לזוכה ו/או בא כוחו בהליך הרגיל. לשם הדגמה – בסעיף 20ב מוצע לקבוע כי במסלול המקוצר לא יפתח תיק אם סך חובותיו של החייב עולה על 100,000 ₪. מידע על הקף חובותיו של חייב אינו חשוף לזוכה רגיל המגיע לפתוח תיק. מצב זה אינו תקין גם אם כוונתו חיובית.
ד. הרשות מנהלת גביה במסגרת גוף רגולטורי – המרכז לגבית קנסות, הגובה כספים עבור המדינה, תוך שימוש בסמכויות חוקיות נרחבות יותר ומקורות נרחבים יותר ביחס אל מידע. ההבט המשמעותי ביותר ביחס אל גוף זה הינו דין קדימה שישנו לחלק ניכר מן החובות הנגבים במסגרתו.
ה. הרשות מנהלת בעצמה הליכי גביה "כלליים" כ"שלוח של הזוכים", במסגרת המסלול המקוצר.
ו. עם ניתוקן של לשכות ההוצל"פ מהנהלת בתי המשפט והכפפת רשמי ההוצל"פ מנהלית ומקצועית לרשות האכיפה והגביה, הופכת הרשות אחראית מנהלית ומקצועית על הגורמים השיפוטיים שאמורים ליתן החלטות ביחס לתיקים, שכעת היא למעשה מייצגת בהם צד. זוהי למעשה ה"אנומליה" העיקרית והמסוכנת ביותר במודל המוצע ב"מסלול המקוצר" . זאת במיוחד כאשר במסגרת התיקון המוצע, מבקשת הרשות להרחיב את סמכותה (ר' תיקון המוצע לסעיף 20ב) הן מבחינת הקפי התיקים והן מבחינת הסמכות.
ז. גוף המבוקר על ידי גוף ביקורת פנימי. לאור כל כפילויות התפקידים וניגוד העניינים המובנה, שעלול להיווצר, קיימת בעיתיות רבה, כאשר גוף שכזה מבוקר רק על ידי גורם פנימי.
6.3 כפי שניתן לראות, ריבוי כובעים זה יוצר סתירה פנימית ועלול להביא לניגוד עניינים מהותי.
הפעלת המסלול המקוצר, מחייבת קביעת הוראות שיבטיחו:
א. ביקורת על פעולות הגביה
ב. קביעת ביקורת חיצונית לרשות על פעולות הרשות.
ג. הכפפת עובדי הרשות לכללי אתיקה מקבילים לעורכי הדין (כך למשל עובד הרשות במלסלול המקוצר לא יוכל לעבור למשרד פרטי העוסק בתחום מקביל, אינו רשאי להעביר מידע, אינו רשאי לעשות שימוש במידע מתיק אחד לתיק אחר וכו' ).
ד. קביעת "חומות סיניות" ביחס אל העברת מידע ושת"פ עם גופי גביה מדינתיים אחרים – ואיסור שת"פ והעברת מידע אל גופים אלה. לענין זה כמה הבטים : הן הגנה על פרטיות החייבים וזכותם שלא יועבר מידע ממערכת למערכת וכן הגינות ביחס לציבור הפונה למסלול הרגיל המחייבת מניעת יצירת מסלול מועדף בעל זכויות יתר בגלל שיתוף הפעולה הבין-גופי.
ה. יש להבהיר כי פעילות גביה מסוג זה חושפת את הרשות לטענות בדבר רשלנות מקצועית ככל בעל מקצוע- ולזכות פיצוי בגין רשלנות. בהתאם יש לאפשר גישה פשוטה ללקוח – זוכה ההוצל"פ לקבלת מידע על אופן ניהול התיק.
7. סיכומו של דבר, ככל שמדובר במסלול המקוצר, מדובר במסלול שטרם הוכחה התרומה האפקטיבית שלו להעלאת אחוזי הגביה. זאת לאור העובדה שרוב התיקים בו שיכנסו לסטטיסטיקת התיקים המשולמים, בכל מסלול בו ימצאו.הליך מורכב ויוצר בעיות אתיות ותפעוליות, בפועל אחוז ההצלחות שלו נובע מהיותו מורכב מתיקים "קלים" שהיו נכללים באחוזי הגביה המוצלחת, בכל מקרה ואף אם היו במסלול גביה רגיל. נראה כי מוטב לשפר ולהוזיל את השירות לכל באי לשכות ההוצל"פ, במיוחד בתחום המידע, וכן לבחון את עניין שכר הטרחה.
בכבוד רב ובברכה
יחזקאל סיבק, עו"ד גלי עציון,עו"ד