חומר רקע

נייר עמדה בנושא חיזוק הזהות היהודית בקרב אקדמאים דיון מיוחד לכבוד יום הזהות היהודית השני בכנסת רקע האם יש לאפשר להורים פריצה לחשבון הפייסבוק של ילדיהם? מחד, על פי חוק ההורים הם אלה שאחראים לחינוך ילדיהם. אחריות זו כוללת לא רק דאגה לצרכיהם הפיסיים של הילדים כגון מזון, דיור וביגוד, אלא גם לצרכיהם הרוחניים, הערכיים והחברתיים. מאידך, הילד הוא אדם בפני עצמו, החי במדינה דמוקרטית, וגם לו יש זכויות, בהן היכולת לבחור בעצמו מה טוב עבורו ומה לא. בנוסף יש לו זכות לפרטיות. כיצד ניתן לאזן בין שני ערכים אלו? ננסה לבחון את הדבר מנקודת מבט יהודית: המבט היהודי • החובה לחנך: על פי היהדות מוטלת על ההורים חובה לדאוג לחינוך ילדיהם (רמב"ם, הל' תלמוד תורה א, ב-ג), ולכן זכותם וחובתם לנקוט בכל אמצעי המשרת מטרה זו (משלי יג, כד; תלמוד בבלי מכות ח ע"א). • הילד אינו רכוש ההורים: הילד הוא אדם עצמאי ואינו רכוש של הוריו. לכן אין להורים רשות לפגוע בילד, בגופו או בפרטיותו באופן שאיננו מסייע לחינוכו (רמב"ם, חובל ומזיק ד, יט). • הבחנה בין נוער לילדים: באופן כללי ניתן לקבוע שפריצה לחשבון פייסבוק של ילד עד גיל 12-13 היא לגיטימית, מתוך הנחה שהיא נעשית מתוך שיקול דעת חינוכי של ההורים. לעומת זאת פריצה לפרטיות של נער מגיל 13 ומעלה, איננה לגיטימית, משום שבגילאים אלה, אבן יסוד בחינוך הוא יצירת מערכת יחסים של הקשבה ואמון הדדיים (תלמוד בבלי, מועד קטן יז ע"א). היתר להורים לפרוץ לחשבון פייסבוק בגילאים אלה מותר רק במקום שיש חשש לפגיעה עצמית או לביצוע פשע, כפי שהדבר מותר גם ביחס לאדם מבוגר אחר. ניתן בהקשר זה להוסיף גם במקרים שיוגדרו כצורך חינוכי מיוחד. זאת, מתוך האחריות הרובצת על כתפיהם של ההורים לשלומם הפיזי והמנטאלי של ילדיהם מעבר לאחריות הרובצת על שאר החברה (שולחן ערוך אורח חיים שמג, א) . לסיכום, עמדת רבני צהר היא כי יש להתיר פריצה לחשבון הפייסבוק בגילאים הצעירים. אך בגיל הבוגר יש להגביל זאת למקרים מסוימים בהם ישנו חשש לפגיעה עצמית, פשע או צורך חינוכי מיוחד במינו.