חומר רקע
לכבוד 31.5.2012
ח"כ דוד רותם, יו"ר
ועדת החוקה,חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים באמצעות דוא"ל [email protected]
ח"כ רותם הנכבד,
הנדון: הצעת חוק החברות(תיקון-הסדר נושים בפיקוח בית המשפט)התשע"ב-2011
הצעת חוק של זהבה גלאון ויצחק וקנין פ/ 3560/18
להלן הערותינו להצעת החוק:
ראשית, הערה כללית:
עמדתנו הבסיסית היא שחובות צריך להחזיר על פי תנאי ההלוואה.
על החברה המלווה להתנהל בדרך שבה היא פורעת את חובותיה במהלך העסקים הרגיל.
במצב של חדלות פרעון, יש לעשות הכל כדי שהסדר יעניק לנושים תנאים אופטימליים בנסיבות העניין.
הצעת החוק איננה מצביעה על שינוי משמעותי בהסדרים שיבואו בעקבותיה.
ההצעה יוצאת מנקודת מבט שהמחזיקים העיקריים באגרות החוב, קרי, המשקיעים המוסדיים, אין להם עניין ממשי בהסדרים אופטימליים ולכן יש למנות בעל תפקיד חדש המכונה "מייצג נושים" והוא יעשה עבורם את העבודה.
גישה זו תמוהה.
המשקיעים המוסדיים נחשבים לגורמים המקצועיים והמתוחכמים של שוק ההון. רשויות הפיקוח תולות בהם את יהבן בשנים האחרונות , שהם ישמרו על החברות הציבוריות, הם ימנו דירקטורים חיצונים, הם יכריעו בעסקות עם בעלי עניין,הם יקבעו את התנאים להנפקת אגרות חוב. ולפתע מתברר, שלא ניתן לסמוך עליהם בהשקעה באגרות חוב ויש לכפות עליהם את כללי ועדת חודק. בהצבעות באסיפות כלליות, אינם מסוגלים להחליט בעצמם והם מסתייעים בגורם מקצועי חיצוני שיחליט מה טוב עבורם. ועכשו מסתבר, שהם אינם מסוגלים לייצג את עצמם בהסדרי חוב וזקוקים ל"מייצג חיצוני" שרשויות הפיקוח ימנו עבורם.
אשר לסעיפי החוק:
1.יש להבהיר.מלכתחילה שמדובר בהצעה להסדר בין חברה ציבורית לבין ציבור המחזיקים באיגרות החוב של החברה (להלן: "הנושים"). ולא הסדר עם כל נושי החברה. עניין זה נזכר אגב אורחא רק בסעיף 350א(ג).
2.בסעיף 350א(ד) ההצעה מחריגה מגדר החוק מקרים ש"שיעור החובות עליהם מתבקשים הנושים לוותר או להמירם בניירות ערך אחרים לא עולה על עשרה אחוזים מערך חובותיה של החברה לאותם נושים להם מוצעת הצעת ההסדר"
קנה מידה זה איננו בהיר וחד משמעי, שכן ברוב המקרים ההסדרים כוללים "חבילה" המורכבת מפריטים שונים כמו דחיית פרעון, המרה בני"ע אחרים או שיפור בבטחונות או בריבית, כך שלא ניתן להצביע במדויק על שיעור הויתור המוצע לנושים.
3.סעיף 350א(ב) מנוסח כך, ש"הצעה להסדר..תעשה בפיקוח בית המשפט אשר ימנה בעל תפקיד לייצוג הנושים... לאחר שנועץ ברשות ניירות ערך ובממונה על שוק ההון"
נושא ההתיעצויות עם רשות ניירות ערך והממונה על שוק ההון איננו ברור. האם יש כוונה ששתי הרשויות ייעצו לבית המשפט מי יהיה "מייצג הנושים" בכל אחד מן המקרים?
ראשית, סביר להניח שהרשויות עצמן יעדיפו להימנע ממעורבות בדרך כלשהי בהסדר.
שנית, הליך כזה רק יאריך את משך הדיונים במקום שתתקבלנה החלטות במהירות המירבית.
4.אי בהירות נוספת קיימת במערכת היחסים בין הנאמן לסידרת אגרות החוב ,לבין הנושים ולבין מייצג הנושים. האם מייצג הנושים יהיה רשאי לפעול בניגוד לעמדת הנושים או נציגותם?האם אסיפת המחזיקים באגרות החוב לא תידרש לאישור ההסדר?
5.סעיף 350א(ב) קובע ששכרו וסמכויותיו של מייצג הנושים ייקבעו על ידי בית המשפט ושכרו ישולם מקופת החברה.
לעניין סמכויותיו, אנו סבורים שיש לקבוע אותן מראש בחוק. אם מוצע שהשכר ישולם מקופת החברה, החברה צריכה להיות שותפה לקביעת השכר.
אנו סבורים שהצעת החוק בנוסחה כיום מעורפלת, לא ברורה ולא שלמה ואף איננה מציגה בשורה למחזיקים באגרות החוב.
כיוון שהוחלט בועדת החוקה לאחד את הדיון בהצעה זו עם הצעת החוק הממשלתית בעניין המומחה אנו מניחים שהשאלות שהעלינו יעלו בדיון על תיקון 19 לחוק החברות.
אנו עומדים לרשותכם לדון בנושא.
בברכה
אילן פלטו
מנכ"ל האיגוד
עו"ד אבי ליכט, משנה ליועהמ"ש, משרד המשפטים