חומר רקע
הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, התשע"ב–2012
נוסח מוצע לדיון ועדה
להלן מפורטות ההגדרות הרלבנטיות לפרקים המובאים בהמשך:
"אמצעים חלופיים או משלימים", לטיפול בקרקע – חובות, הגבלות ותנאים שיחולו על קרקע מזוהמת במקום טיפול בה או על קרקע שבוצע בה טיפול לשם מניעה או צמצום של הסיכון לבריאות או לסביבה מאותה קרקע לרבות: אמצעי ניטור ובקרה, אמצעי מיגון והגבלות על מטרות ואופן השימוש בקרקע;
"אתר לטיפול בקרקע"- מקום בעל תשתית מתאימה לטיפול בקרקע מזוהמת כדי לאפשר שימוש בה או מיחזורה, אשר אושר לכך בידי הממונה;
"בעל קרקע" – כל אחד מאלה:
(1) במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל - מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים או מי שזכאי להירשם כבעלים כאמור;
(2) חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין כחוכר לדורות; ולגבי מקרקעי ישראל – גם מחזיק שיש לו זכות לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה לדורות;
(3) דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-19721;
(4) במקרקעי ישראל - המדינה, הקרן הקיימת לישראל או רשות הפיתוח, לפי העניין, אם אין בהם מחזיק או בעל זכויות כאמור בפסקאות (2) או (3);
"דוגם מוסמך" – מי שעוסק בהכנת תכנית דיגום, ביצוע דיגום קרקע וניתוח ממצאיהם, ומתקיימים לגביו אחד או יותר מאלה:
(1) הוא הוסמך בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, בהתאם לחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-19972, להיות דוגם קרקע, על פי נוהל דיגום קרקע שפרסם המנהל ;
(2) הוא הוסמך בידי גוף שהכיר בו המנהל, העוסק בהסמכת דוגמי קרקע, בהתאם לנוהל דיגום קרקע שפרסם המנהל;
(3) הוא מעבדה מחוץ לישראל שאישר המנהל לעניין זה;
"זיהום קרקע" – שחרור של חומר מזהם לקרקע, הגורם לכך שהקרקע תהיה קרקע מזוהמת, ואם היתה הקרקע מזוהמת טרם השחרור כאמור, יראו כל שחרור נוסף של חומר מזהם לקרקע כזיהום קרקע;
"חומר מזהם" - חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור המנוי בטור א' בתוספת הראשונה;
"חוק חופש המידע" - חוק חופש המידע, התשנ"ח-19983;
"חוק המים" – חוק המים, התשי"ט- 19594;
"חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-19695;
"חוק רשות מקרקעי ישראל" – התש"ך-19606;
"טיפול", בקרקע מזוהמת - הפחתת ריכוזם של חומרים מזהמים המצויים בקרקע באופן המביא לכך שנוכחותם בקרקע לא מהווה סכנה לבריאות הציבור או לסביבה, ויראו כטיפול הפחתה של הריכוז כאמור לרמה הנדרשת בהתאם לערכי הסף הראשוניים או הפחתה של הריכוז כאמור לערכי סף פרטניים שנקבעו בסקר סיכונים לאותה קרקע – והכל בהתאם לשימושי הקרקע, וכן קיום חובות, הגבלות ותנאים ככל שנקבעו בתכנית הטיפול לאותה קרקע במשך תקופת ביצוע פעולות כאמור;
"מחזיק", בקרקע – כל אחד מהמפורטים להלן במקרקעין שאינם משמשים כדין למגורים בפועל:
(1) מי שמחזיק כדין בקרקע, בפועל, במשך תקופה של 5 שנים או יותר, בין לבד ובין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהשליטה הישירה בקרקע היא בידיו ובין שהשליטה הישירה בה היא בידי אדם אחר מטעמו ובכלל זה נאמן או שלוח, למעט בעל חוזה הרשאה לרעייה במקרקעי ישראל;
(2) בעל זכות שכירות בקרקע לתקופות המצטברות יחד לחמש שנים או יותר, בעל זכות שכירות בקרקע שיש עמה ברירה להאריך את תקופתה לתקופה כוללת של חמש שנים או יותר, או בעל זכות על פי התחייבות להעביר שכירות לתקופה כאמור;
(3) בעל חוזה הרשאה להפעלת אתר לטיפול, לסילוק או להטמנה של פסולת, במקרקעי ישראל;
(4) מי שיש לו הסכם פיתוח עם רשות מקרקעי ישראל;
"ממונה" – מי שהשר מינה אותו לממונה לעניין חוק זה, לפי סעיף 40;
"מנהל" – מי שהשר מינה אותו למנהל לעניין חוק זה, לפי סעיף 40;
"מפלס מי התהום" – מפלס המים האצורים בחלק הרווי של האקווה;
"מקרקעי ישראל" – כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל7;
"המשרד" – המשרד להגנת הסביבה;
ניטור" – לרבות דיגום, בדיקה, פענוח תוצאות ודיווח, לפי העניין;
"סביבה" – לרבות אויר, מים, קרקע, מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי ומשאבי טבע אחרים;
"עוסק בסיכון" – כל אחד מהמפורטים להלן, בין אם הוא פועל למטרות רווח ובין אם לאו, אם יש לו זכות בקרקע אם לאו, אם זו פעילותו העיקרית אם לאו או אם נועדה לסייע לו בהשגת מטרה של פעילותו העיקרית;
(1) מי שמבצע פעילות בסיכון ואחת היא אם הוא פועל בעצמו או באמצעות אחר מטעמו לרבות רשות ציבורית המבצעת פעילות כאמור;
(2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין לביצוע פעילות בסיכון או מי שמוטלת עליו החובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
"עניין אישי" של אדם – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים, נושאי משרה או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
"ערכי הסף הראשוניים" – ערכי הסף של חומרים מזהמים הקבועים בטור ב' לתוספת הראשונה;
"ערכי סף פרטניים" – ערכים מירביים להימצאות ריכוז של חומרים מזהמים בקרקע, שחריגה מהם עלולה להוות סיכון לבריאות או לסביבה, בהתחשב בתנאי האתר, בשימושי הקרקע, בקולטנים המצויים בה ובסביבתה ובדרכי החשיפה האפשרויות שלהם לחומרים מזהמים.
"פינוי" – למעט פינוי זמני בתחומי האתר;
"פעילות בסיכון" – פעילות המנויה בתוספת השניה, לרבות כל פעילות או תהליך נלווים שיש בהם או שעלולה להיות להם השפעה על שחרור חומרים מזהמים לקרקע;
"קולטנים" –בני אדם, מערכות אקולוגיות על החי והצומח שבהן, מקורות מים ומקווי מים טבעיים או מלאכותיים, מים עיליים, מי ים, מבנים ומערכות תשתית - העשויים להיות מושפעים לרעה מחשיפה לחומר מזהם שמקורו בקרקע או תוצריו;
""קרוב" של אדם – בן זוג, הורה, הורה הורה, צאצא, אח או אחות, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו וכן שותף, מעביד או עובד של אדם כאמור;
"קרן"– הקרן לשיקום קרקעות מזוהמות שהוקמה לפי סעיף 34;
"קרקע" - תווך האדמה והמסלע הבלתי רוויים במים, לרבות פני הקרקע וגז הקרקע, עד לעומק של שבעה מטרים או עד למפלס מי התהום אם הוא בעומק פחות מכך;
"קרקע מזוהמת" – קרקע שמצוי בה חומר מזהם, הגורם לכך שהקרקע תהווה סיכון לבריאות הציבור או לסביבה; וחזקה שקרקע היא קרקע מזוהמת בהתקיים כל אלה, אלא אם הוכח אחרת:
(1) מבוצעת בה או התבצעה בה בעבר פעילות בסיכון;
(2) נמצא בה חומר מזהם בריכוז העולה על ערכי הסף הראשוניים, ואם נקבעו לגביה ערכי סף פרטניים - עולה על ערכי הסף הפרטניים;
"רשות המים" – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
"רשות ציבורית" – כהגדרתה בחוק חופש המידע;
"שימוש בקרקע" – לרבות שימוש בפועל ושימוש מיועד;
"שיקום", של קרקע מזוהמת – טיפול בקרקע מזוהמת וקיום אמצעים חלופיים או משלימים לגבי הקרקע;
"השר" – השר להגנת הסביבה;
"תווך בלתי-רווי" - תווך האדמה והמסלע שבין הקרקע לבין מפלס מי התהום;
פרק א1': תכנית לאומית למניעת זיהום קרקע ולשיקום קרקעות מזוהמות
תכנית לאומית למניעת זיהום קרקע ולשיקום קרקעות מזוהמות
2א.
(א) בתוך שלוש שנים מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב-שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה (בחוק זה – תכנית לאומית).
(ב) השר ימנה צוות אשר ימליץ לו בדבר הצעה לתכנית לאומית, ואלה חבריו:
(1) המנהל והוא יהיה היושב ראש;
(2) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו מבין עובדי משרדו;
(3) המנהל הכללי של משרד הבריאות או נציגו מבין עובדי משרדו;
(4) מנהל רשות מקרקעי ישראל או נציגו מבין עובדי הרשות;
(5) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או נציגו מבין עובדי משרדו;
(6) נציג ציבור לפי המלצת הגופים המנויים בחלק א' לתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-20028;
(ג) בתכנית לאומית ייכללו, בין השאר, אלה:
(1) יעדים ארציים, אזוריים או ענפיים לסקירה או שיקום של קרקעות מזוהמות או שיש חשש כי הן מזוהמות וכן למיגון מבנים באזורים בנויים בהם קיים זיהום בגזי קרקע;
(2) קביעת אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
(3) קביעת הסדרים לעידוד שיקומן של קרקעות מזוהמות כחלק מהליכי פיתוח, לרבות שיקומם של שטחים שאינם מיועדים לבניה;
(4) קביעת תמריצים לעידוד שיקום קרקעות מזוהמות;
(5) קביעת דרכים ואמצעים להסברה, חינוך והעלאת מודעות הציבור והעוסקים בסיכון בקשר עם זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות.
(6) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
(ד) שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ-31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ה) השר יציג את התכנית לפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ-30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
(ו) הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.
פרק ג': שיקום קרקע מזוהמת
סימן א': שלבים לסקירה ושיקום של קרקע מזוהמת והוראות לביצועם
שלבי סקירה ושיקום של קרקע מזוהמת
16.
סקירה ושיקום של קרקע שיש חשש כי היא קרקע מזוהמת, יבוצעו בשלבים כמפורט להלן, אלא אם הורה או הסכים הממונה אחרת:
(1) סקר היסטורי - סקר שמטרותיו העיקריות הן קביעת ממצאים בדבר השימושים שנעשו בקרקע הנבדקת והשימוש בחומרים מזהמים שנעשה בתחומה ומסקנות לגבי אפשרות קיומו של זיהום קרקע בקרקע הנבדקת, מהותו, היקפו, הגורמים והמקורות האפשריים לזיהום הקרקע או שתרמו לזיהומה והכל בין היתר באמצעות בדיקת מסמכים, רישומים, תמונות ותיעוד אחר, וכן תשאול של גורמים שבידם מידע הנוגע לענין וביצוע סיור באתר הנבדק ובסביבתו (בחוק זה – סקר היסטורי).
(2) סקר קרקע - סקר שמטרתו העיקרית קביעת ממצאים בדבר קיומו של זיהום בקרקע הנבדקת – מהותו, היקפו, תיחום הזיהום, זיהוי החומרים המזהמים בקרקע, ריכוזם והערכת היקף התפשטותם בקרקע ומעליה וכן בדיקת תכונות הקרקע, והכל בין היתר על ידי ביצוע דיגום קרקע ודיגום אוויר במבנים לפי תכנית לדיגום הקרקע, וככל שנמצאו בקרקע חומרים מזהמים בריכוז החורג מערכי הסף הראשוניים במסגרת הסקר - פירוט הפעולות הנדרשות לשם שיקום הקרקע המזוהמת (בחוק זה – סקר קרקע);
(3) תכנית לסקר סיכונים – תכנית המפרטת את הקולטנים ודרכי החשיפה האפשריות שלהם לחומרים המזהמים בקרקע הנבדקת, הערכת התפשטותו של החומר המזהם בקרקע ובסביבה, והערכת הסיכון הטמון לאדם ולסביבה כתוצאה מחשיפתם לחומר המזהם, בהתחשב בשימושי הקרקע על מנת לחשב ערכי סף פרטניים לקרקע או לקבוע אמצעים חלופיים או משלימים בכדי למנוע ולהפחית סיכונים לבריאות הציבור או לסביבה מהחומרים המזהמים בקרקע, ככל שבחר מבצע הסקירה והשיקום לבצע סקר סיכונים או שהורה על כך הממונה (בחוק זה – תכנית לסקר סיכונים);
(4) סקר סיכונים – סקר שמטרתו חישוב ערכי סף פרטניים המותאמים לתנאי האתר הנבדק והשימוש בקרקע בהתאם לתכנית לביצוע סקר סיכונים שאושרה לאותה קרקע, ככל שבחר מבצע הסקירה והשיקום לבצע סקר סיכונים או שהורה על כך הממונה (בחוק זה – סקר סיכונים);
(5) תכנית טיפול בקרקע – תכנית שמטרותיה העיקריות קביעת אופן הטיפול בקרקע, מבין חלופות טיפול אפשריות לרבות נקיטתם של אמצעים חלופיים, ככל שישנן, בהתחשב בין השאר ביעילות הטיפול בהסרת הזיהום מהקרקע ושחרור מזהמים מהקרקע לאוויר ולמבנים, הפחתה מירבית של הפגיעה בסביבה בכללה, יתרונותיו הסביבתיים ועלויותיו לעומת חלופות אחרות לרבות החלופה שלא לבצע את הטיפול; תכנית כאמור תקבע בשים לב לסוג הקרקע, השימוש בקרקע ובסביבתה, מיקום הקרקע ביחס למקורות מים, תנאי האתר, משך הטיפול, בהשפעות האפשריות של שיטת הטיפול על הסביבה ועל הציבור, וביכולת לבצע בקרה עתידית על זיהום הקרקע, ויכול שתכנית כאמור תהיה מבוססת על ממצאי סקר סיכונים (בחוק זה – תכנית טיפול בקרקע);
(6) טיפול בקרקע בהתאם לתכנית לטיפול בקרקע שאושרה לאותה קרקע, וכן התקנה של אמצעים למניעת סיכון מהקרקע;
(7) נקיטת אמצעים משלימים או חלופיים ככל שיידרשו לפי הוראות הממונה.
הנחיות המנהל
17.
סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לביצוע סקר סיכונים, סקר סיכונים ותכנית טיפול, ייערכו, יבוצעו ויוגשו לפי הנחיות עליהן יורה המנהל דרך כלל, לסוגים של קרקעות או לגבי קרקע מסוימת; הנחיות כאמור ייקבעו בשים לב למקובל במדינות מפותחות בעולם בעניינים אלה.
צווים לביצוע סקירה ושיקום
18.
(א) המנהל רשאי לצוות על המפורטים להלן, כולם או חלקם, לבצע סקר היסטורי, סקר קרקע, או שיקום קרקע והכל בהתאם להוראות לפי פרק זה –
(1) מי שיש לממונה יסוד סביר להניח כי הוא מזהם הקרקע;
(2) עוסק בסיכון אשר הקרקע בבעלותו או בחזקתו או עוסק בסיכון אשר ביצע בעבר אותה פעילות בסיכון בקרקע;
(3) בעל הקרקע;
(4) המחזיק בקרקע;
(ב) צו לשיקום הקרקע יינתן בליווי מפה עליה יסומנו גבולות הקרקע עליה חל הצו; המנהל יודיע לבעל הקרקע ולמחזיק בה, על צו לסקר קרקע וצו שיקום קרקע, ככל שהצו לא ניתן לו וככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה; אי מתן הודעה לפי סעיף קטן זה, אינו פוגע בתוקפו של צו כאמור.
(ג) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן לכל השלבים או לחלק מהם, הכל באופן ובמועד הקבוע בצו ובהתחשב בהיקף הזיהום, חומרתו, מידת התפשטותו והסיכון לבריאות הציבור או הסביבה ויכול שיתייחס לאתר אחד או למספר אתרים.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שהגיש בקשה לקרן לפי סעיף 35 בתוך 30 ימים ממועד קבלת הצו, או בתוך המועד הקבוע לביצוע הצו, לפי המוקדם, לא יהיה חייב בביצוע סקר היסטורי, סקר קרקע או טיפול בקרקע, לפי העניין, עד להכרעת הקרן בדבר זכאותו, ואם מצאה הקרן כי הוא זכאי למימון, לא יהיה חייב בביצוע סקר הקרקע או הטיפול עד לקבלת המימון, אלא אם כן התקיים אחד או יותר מאלה -
(1) הממונה קבע כי יש יסוד סביר להניח כי מקבל הצו הוא מזהם הקרקע;
(2) מקבל הצו הוא עוסק בסיכון שביצע סקר היסטורי, והממונה קבע כי ממצאי הסקר ההיסטורי לא שללו את האפשרות כי פעילותו כעוסק בסיכון גרמה לזיהום הקרקע;
(3) הממונה קבע כי קיימת סכנה מיידית לבריאות הציבור או לסביבה.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) נקבעו תקנות בדבר המקרים בהם מי שהגיש בקשה לקרן לא יהיה חייב בביצוע סקר היסטורי עד קבלת מימון מהקרן, לא יהיה בהגשת בקשה לקרן כדי לפטור מחובת ביצוע סקר היסטורי במועד שנקבע בצו לפי סעיף קטן (א) במקרים שלא נקבעו באותן תקנות.
רישום הערה על קרקע מזוהמת בפנקסי המקרקעין
19.
(א) הורה המנהל על שיקום קרקע, כאמור בסעיף 18, יורה לרשם המקרקעין לרשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, ובלבד שהודיע על כך 15 ימים מראש למי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל הקרקע או כבעל זכות אחרת בה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 26(ג) בתקופה שמיום פרסום חוק זה ועד יום ז' בתמוז התשע"ז (1 ביולי 2017), הערות לפי הסעיפים האמורים, ירשמו או ימחקו, לפי הענין, במרשם קרקעות מזוהמות שינהל המנהל; מרשם כאמור יפרט את פרטי האתרים לגביהם ניתן צו שיקום, ככל הניתן, לרבות ציון גוש וחלקה עליהן הן חלות, יפורסם באתר האינטרנט של המשרד ויהיה פתוח לעיון הציבור במשרד הראשי של המשרד; בתום התקופה כאמור יורה המנהל לרשם המקרקעין לרשום הערות בהתאם לפרטי המרשם האמור בפנקסי המקרקעין לפי חוק המקרקעין.
(ג) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים בהם רשאי הממונה שלא להורות על רישום הערה כאמור בסעיף קטן (א).
סקר היסטורי
20.
(א) נוכח הממונה כי קיים חשש שקרקע היא קרקע מזוהמת, רשאי הוא לצוות על ביצוע סקר היסטורי לגבי אותה קרקע.
(ב) סקר היסטורי יוגש לממונה בתוך שלושה חודשים מיום שנקבע לתחילת ביצוע הסקר או בתוך המועד שנקבע בחוק זה, לפי הענין; הממונה רשאי לדרוש השלמה או תיקון של הסקר האמור, לרבות מידע או נתונים נוספים, הדרושים לדעתו להסקת המסקנות.
(ג) הממונה יודיע בתוך שלשה חודשים מקבלת הסקר ההיסטורי, אם הוא מאשר את הממצאים והמסקנות או דוחה אותו, ורשאי הוא לקבוע ממצאים או מסקנות אחרים.
(ד) טען מי שחייב בביצוע סקר היסטורי כי אין ביכולתו, לאחר שקידה סבירה, לאסוף את הנתונים הנדרשים להשלמת הסקר על פי הנחיות המנהל או הוראות הממונה, יגיש לממונה את הנתונים שברשותו ורשאי הממונה להורות לו על פעולות נוספות שעליו לבצע או להורות על המשך הסקירה ושיקום הקרקע על סמך הנתונים שבידו.
סקר קרקע
21.
(א) נוכח הממונה כי קיימת אפשרות ממשית שקרקע היא קרקע מזוהמת, בין על יסוד ממצאים ומסקנות של סקר היסטורי לענין אותה קרקע ובין על יסוד מידע אחר שברשותו, רשאי הוא לצוות על עריכת סקר קרקע לגבי אותה קרקע.
(ב) סקר קרקע יבוצע בהתאם לשלבים המפורטים להלן, להנחיות שפרסם המנהל והוראות הממונה ככל שניתנו –
(1) הגשת תכנית לדיגום הקרקע לממונה בתוך 45 ימים מיום שנקבע לתחילת ביצוע סקר קרקע, או בתוך תקופה אחרת שקבע הממונה; בחוק זה –
"תכנית לדיגום קרקע" – תכנית ללקיחת דגימות קרקע, גז קרקע, אויר במבנים ובדיקתן, שמכין דוגם מוסמך בהתאם להנחיות שפרסם המנהל, לשם קיום מטרות סקר הקרקע;
.
(2) ביצוע דיגום הקרקע באמצעות דוגם מוסמך ובהתאם לתכנית לדיגום הקרקע כפי שאושרה בידי הממונה ובמועדים שעליהם הורה;
(3) הדוגם המוסמך יגיש לממונה בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו אישר הממונה את תכנית הדיגום או במועד אחר עליו הורה הממונה; דוח בדבר ממצאי הדיגום ומסקנות לגבי מצב הזיהום בקרקע והיקפו, ותיחום הזיהום בהתאם לממצאי הדיגום, ובכלל זה אפשרויות השימוש בקרקע עד להשלמת הטיפול בה, ופירוט החלופות האפשריות לטיפול בקרקע המזוהמת.
(ג) הממונה רשאי לדרוש השלמה או תיקון של תכנית הדיגום או של סקר הקרקע הסקר, לרבות מידע או נתונים נוספים, הדרושים לדעתו לקביעת הממצאים; בלי לגרוע מהאמור, הממונה רשאי לדרוש ממי שמבצע סקר קרקע, כי יבצע דיגומים נוספים על אלו שאושרו בתכנית הדיגום, אם סבר כי יש צורך בביצוע דיגומים נוספים על מנת להחליט בדבר הזיהום בקרקע הנבדקת – מהותו, היקפו, תיחום הזיהום, זיהוי החומרים המזהמים בקרקע, ריכוזם והערכת היקף התפשטותם בקרקע ומעליה;
(ד) הממונה יודיע בתוך שלושה חודשים מיום הגשת תכנית הדיגום על כל פרטיה כנדרש או סקר הקרקע על כל פרטיו כנדרש, לפי העניין, אם הוא מאשרם, דוחה אותם, או מאשר אותם בתנאים שעליהם יורה.
תכנית טיפול בקרקע
22.
(א) נוכח הממונה שקרקע היא קרקע מזוהמת, בין על יסוד ממצאים ומסקנות של סקר קרקע לענין אותה קרקע ובין על יסוד מידע אחר שברשותו, רשאי הוא לצוות על עריכת תכנית טיפול לגבי אותה קרקע ורשאי הוא להורות על ביצוע סקר סיכונים בטרם הכנת תכנית הטיפול, אם ראה שהתועלת בשיקום הקרקע לפי סקר סיכונים עולה על הנזק שייגרם משיקומה של הקרקע ללא סקר סיכונים.
(ב) תכנית טיפול בקרקע תוגש לאישור הממונה, תוך ארבעה חודשים מהמועד שבו אישר הממונה את ממצאי סקר הקרקע או במועד אחר עליו הורה הממונה, אלא אם הוגשה לממונה תכנית לביצוע סקר סיכונים לפי סעיף 23; הממונה רשאי לדרוש השלמה או תיקון של תכנית הטיפול כאמור, לרבות מידע או נתונים נוספים, הדרושים לדעתו לקביעת הטיפול;
(ג) מגיש התכנית יעביר עותק מתכנית הטיפול המוצעת שהגיש לממונה לבעל הקרקע ולמחזיק בה, ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה והם רשאים בתוך 45 יום ממועד שבו קיבלו את התכנית כאמור, להגיש לממונה בכתב את עמדתם המנומקת לגבי התכנית המוצעת.
(ד) הממונה יודיע בתוך שלשה חודשים מקבלת תכנית טיפול בקרקע על כל פרטיה כנדרש, אם הוא מאשר את תכנית הטיפול בקרקע, דוחה אותה או מאשר אותה בתנאים שעליהם יורה, בהתחשב, בין היתר, בעמדת בעל הקרקע והמחזיק בה לגבי התכנית, ככל שהוגשה עמדה כאמור ויקבע מועדים לביצועה.
שיקום הקרקע המזוהמת
22א.
(א) המנהל רשאי להורות על שיקומה של קרקע מזוהמת בהתאם לתכנית טיפול שאושרה על ידיו להורות, ובכלל זה רשאי הוא להורות על כל אחד מאלה –
(1) אופן הטיפול בקרקע והמועדים לביצועו ורשאי הוא לדרוש שהטיפול בקרקע יבוצע במקום שבו מצויה הקרקע המזוהמת או באתר לטיפול בקרקע;
(2) חובות, הגבלות ותנאים לענין פעולות נדרשות למניעה או לצמצום הסיכון מהקרקע במשך תקופת ביצוע הטיפול
(3) נקיטת אמצעים משלימים לאחר השלמתו של הטיפול בקרקע
(4) נקיטת אמצעים חלופיים במקום הטיפול בקרקע
(5) כל הוראה אחרת הנראית לו נחוצה לשם קיום מטרות חוק זה
(ב) אישר הממונה תכנית טיפול בקרקע לפי הוראות סעיף 22 (ב), יבצע מי שחייב בביצוע הטיפול בקרקע או מי שאושרה לו תכנית כאמור, את הטיפול בקרקע בהתאם לתכנית שאישר הממונה ובהתאם להוראותיו; הורה הממונה על נקיטת אמצעים חלופיים או משלימים ינקוט מי שחייב בביצוע תכנית הטיפול באותם אמצעים בהתאם להוראות תכנית הטיפול ובהתאם להוראות הממונה.
(ג) הממונה רשאי להורות על שינויים בתוכנית טיפול שאישר, אם נוכח כי –
(1) הטיפול אינו מבוצע בהתאם לתכנית שאישר או בהתאם למועדים שנקבעו בתכנית כאמור;
(2) ארע זיהום קרקע שלא היה קיים במועד אישור תכנית הטיפול;
(3) ביצוע תכנית הטיפול כפי שאושרה אינו משיג את מטרותיה של תוכנית הטיפול, בשל נסיבות שלא ניתן היה לחזות מראש.
(ד) נקבעו אמצעים משלימים או חלופיים שעניינים חובות ניטור ובקרה יימסרו נתוני הניטור והבקרה, לפי העניין, לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית אשר הקרקע נמצאת בתחום סמכותה, והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.
תכנית לביצוע סקר סיכונים ושיתוף ציבור
23.
(א) מי שנדרש לבצע טיפול בקרקע לפי הוראות פרק זה, רשאי להודיע לממונה, על כוונתו לבצע טיפול בקרקע בהתאם לממצאי סקר סיכונים;
(ב) מי שנדרש להגיש תכנית טיפול לאחר סקר סיכונים לפי הוראות סעיף 22(א) סיפא או שהודיע כאמור בסעיף קטן (א), יגיש לאישור הממונה, תוך התקופה שנקבעה להגשת תכנית הטיפול בקרקע, או תוך תקופה אחרת שאישר הממונה, תכנית לביצוע סקר סיכונים בהתאם להנחיות שפרסם המנהל ולהוראות הממונה;
(א) תכנית לביצוע סקר סיכונים וכל מסמך נלווה אליה, וכן כל מסמך נוסף הנוגע אליה שהוגש לממונה לאחר הגשת הבקשה, לרבות חוות דעת שנמסרו לממונה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרד הראשי של המשרד ממועד הגשתם;
(ב) כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין תכנית לביצוע סקר סיכונים בתוך 45 ימים ממועד פרסומם כאמור בסעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
(ג) הממונה לא יאשר תכנית לביצוע סקר סיכונים אלא לאחר שדן בהערות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ג), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב לאשר תכנית כאמור, או לשנות את תנאיה, בהתחשב בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף קטן (ד), סדרי הגשת הערות לפי סעיף קטן (ג) והדיון בהן.
(ה) הממונה יודיע בתוך שלשה חודשים מקבלת תכנית לביצוע סקר סיכונים ולאחר שדן בהערות שהוגשו לו כאמור בסעיף קטן (ד), אם הוא מאשר את התכנית, דוחה אותה או מאשר בתנאים שעליהם יורה, ויקבע מועדים לביצועה; אישור הממונה לתכנית לביצוע סקר סיכונים לגבי זיהום קרקע העלול להשפיע על מי תהום יינתן לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים.
סקר סיכונים
24.
(א) מגיש תכנית לביצוע סקר סיכונים יבצע את סקר הסיכונים בהתאם לתכנית שאישר הממונה ויגיש לו את ממצאי הסקר בתוך חודשיים ממועד אישור הממונה או בתוך תקופה אחרת שעליה הורה;
(ב) הממונה יודיע, בתוך חודשיים מהמועד שבו הוגשו לו ממצאי סקר הסיכונים כנדרש, אם הוא מאשר את מצאי סקר הסיכונים, דוחה אותם או מאשר אותם בתנאים או בשינויים שעליהם יורה; לעניין זה, רשאי הממונה לאשר או להורות על ערכי סף פרטניים שהם גבוהים או נמוכים מערכי הסף הראשוניים; אישור או הוראה של ערכי סף פרטניים בידי הממונה כאמור, במקום שבו קיים חשש לזיהום מי תהום, יינתנו בהסכמת מנהל רשות המים, ובהיעדר הסכמה – ייקבע לעניין זה ערך הסף המחמיר מבין הערכים שהוצעו בידי הממונה או בידי מנהל רשות המים.
(ג) אישר הממונה ממצאי סקר הסיכונים, לפי סעיף קטן (ב), יגיש לממונה מבצע סקר הסיכונים תכנית טיפול בקרקע לפי סעיף 22, תוך חודשיים מיום שאישר הממונה את ממצאי סקר הסיכונים, או תוך תקופה אחרת עליה הורה.
אישור טיפול בקרקע מזוהמת ומחיקת הערה מפנקסי המקרקעין
26.
(א) נוכח הממונה כי קרקע מזוהמת שוקמה בהתאם לתכנית הטיפול ולא קבע אמצעים חלופיים או משלימים לאותה קרקע, ייתן על כך אישור בכתב למבצע הטיפול, לבעל הקרקע ולמחזיק בה (בסעיף זה – אישור טיפול ללא תנאי);
(ב) נוכח הממונה כי קרקע מזוהמת טופלה בהתאם לתכנית הטיפול ונקבעו לאותה קרקע אמצעים משלימים, ייתן אישור על ביצוע הטיפול בו יפרט את האמצעים המשלימים למבצע הטיפול, לבעל הקרקע ולמחזיק (בסעיף זה – אישור טיפול מותנה); אישור טיפול מותנה יעמוד בתוקפו כל עוד מקוימים האמצעים המשלימים בהתאם להוראות המנהל.
(ג) נוכח הממונה כי ננקטו לגבי קרקע מזוהמת אמצעים חלופיים בהתאם לתכנית הטיפול, ייתן אישור המפרט את האמצעיים החלופיים למבצע , לבעל הקרקע ולמחזיק (בסעיף זה – אישור חלופת טיפול מותנה); אישור חלופת טיפול מותנה יעמוד בתוקפו כל עוד מקוימים האמצעים החלופיים בהתאם להוראות המנהל.
(ד) ניתן אישור מותנה או אישור חלופת טיפול מותנה לקרקע, לא ישתמש אדם בקרקע אלא בהתאם לתנאי האישור כאמור.
(ה) נתן הממונה אישור טיפול ללא תנאי כאמור בסעיף קטן (א), יורה לרשם המקרקעין על מחיקת ההערה שנרשמה בפנקסי המקרקעין כאמור בסעיף 19; נתן הממונה אישור טיפול מותנה או אישור חלופת טיפול מותנה , יורה לרשם המקרקעין על תיקון ההערה שנרשמה בפנקסי המקרקעין כאמור בסעיף 19 ורישום הערה בדבר קיומו של אישור הטיפול המותנה או אישור חלופת הטיפול המותנה בפנקסי המקרקעין.
מתן הוראות ושינוי תנאים לאחר אישור טיפול
27.
אישר הממונה טיפול בקרקע מזוהמת לפי סעיף 26, לא יורה על ביצוע סקירה או טיפול בקרקע האמורה או על שינוי באמצעים חלופיים או משלימים שניתנו לפי סעיף 22א, אלא אם התקיים אחד מאלה:
(1) ארע זיהום קרקע שלא היה קיים במועד השלמת הטיפול, כך שקיימת אפשרות ממשית לכך שהקרקע מהווה סכנה לבריאות הציבור או הסביבה;
(2) חלו שינויים בקרקע או בשימוש בה, או בקרקע סמוכה, שגרמו לחשיפה של קולטנים לחומרים מזהמים, אשר לא הייתה קיימת במועד אישור תוכנית הטיפול והעלולים לדעת המנהל להוות סכנה לבריאות הציבור או הסביבה;
(3) אישור הטיפול הותנה בחובות, הגבלות, תנאים ואמצעים משלימים או חלופיים שיש לקיימם, ולא קוימו אותם תנאים באופן ובמועד שנקבעו.
הגשת תכנית יזומה לסקירה ושיקום בקרקע
28.
(א) בעל קרקע, מחזיק בקרקע או אדם אחר בהסכמת בעל הקרקע והמחזיק (בסעיף זה – מגיש התכנית), רשאי להגיש לממונה הצעת תכנית לסקירה ושיקום קרקע מזוהמת או קרקע אשר קיים חשש כי היא מזוהמת; הצעה כאמור תכלול את השלבים המפורטים בסעיף 16א, כולם חלקם ויכול שתכלול אתר אחד או מספר אתרים.
(ב) על תכנית לסקירה ושיקום קרקע כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פרק זה ובלבד שפרטי הסקירה והשיקום, ככל שקיימים בתכנית, יקבעו בהסכמה בין הממונה ובין מגיש התוכנית (בסעיף זה – תכנית שיקום); תכנית שיקום תאושר על ידי הממונה ותקבע מועדים לביצועה שלא יעלו על שלוש שנים ובתכנית המתייחסת למספר אתרים בהיקף ניכר – חמש שנים; ואולם הממונה יהיה רשאי לקבוע מועדים אחרים לביצועה של תוכנית שיקום בהתחשב בהיקף האתר או האתרים, מהות הזיהום, מורכבות הטיפול בו, ומידת הסיכון לבריאות הציבור או הסביבה.
(ג) אושרה תכנית שיקום כאמור בסעיף קטן (ב), יפעל מי שאושרה לו תכנית כאמור בהתאם לאותה תכנית ובהתאם להוראות פרק זה.
(ד) אושרה תכנית שיקום כאמור בסעיף קטן (ב), לא ייתן הממונה צו או הוראה לפי פרק זה לגבי הקרקע, כל עוד מבוצעת תכנית השיקום בהתאם לתנאיה.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) וסעיף 18(ד), אושרה תכנית שיקום לקרקע, רשאי הממונה לתת צו או הוראה לגבי אותה קרקע, שיש בהם שינוי או סטייה מהתכנית, אם התגלו עובדות מהותיות שלא היו ידועות במועד אישור התוכנית, שיש בהן להשפיע השפעה מהותית על בריאות הציבור או סכנה לפגיעה מהותית בסביבה.
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא פעל מי שאושרה לו תכנית שיקום בהתאם להוראות התכנית האמורה או שהממונה נוכח כי האישור לביצוע התכנית ניתן על סמך נתונים שגויים, רשאי הממונה לתת לו צו להשלמת הסקירה או הטיפול בקרקע, לפי העניין.
סימן ב': סקירה ושיקום קרקע על ידי עוסק בסיכון
סקירה ושיקום זיהומי קרקע שנגרמו לאחר תחילת החוק על ידי עוסק בסיכון
29.
(א) עוסק בסיכון שקיים חשש ממשי שגרם לזיהום קרקע לאחר יום תחילתו של חוק זה, יבצע סקירה ושיקום של אותה קרקע לפי הוראות חוק זה והנחיות המנהל; לעניין זה יראו זיהום קרקע כזיהום שנגרם לאחר יום התחילה, גם אם נגרם בחלקו לפני יום התחילה.
(ב) עוסק בסיכון כאמור בסעיף קטן (א), אשר בידיו מידע לגבי שימושי הקרקע וזיהום הקרקע, יגיש לממונה בתוך שבעה ימים מיום שהתעורר חשש שגרם לזיהום קרקע כאמור בסעיף קטן (א), ממצאי סקר היסטורי; לא היה בידיו מידע כאמור, יגיש לממונה בתוך חודשיים מיום שהתעורר חשש שגרם לזיהום קרקע כאמור, או תוך מועד אחר שאישר הממונה בכתב לפני תום התקופה האמורה, סקר היסטורי וימשיך בסקירה וטיפול בקרקע, ככל שנדרש בהתאם להוראות המנהל.
חובת ביצוע סקר היסטורי על ידי עוסק בסיכון בתחילה או בסיום פעילות בסיכון
30.
(א) עוסק בסיכון או מי שבכוונתו לעסוק בפעילות המנויה בתוספת השניה, יגיש לממונה תוך 30 ימים מיום הגשת בקשה להיתר הנדרש לפי כל דין לעיסוק בפעילות או לפעילות כאמור, סקר היסטורי לגבי הקרקע עליה בכוונתו לבצע פעילות כאמור, ככל שבוצעה בעבר באותה קרקע פעילות של עוסק בסיכון.
(ב) עוסק בסיכון שבכוונתו לסיים פעילות המפורטת בתוספת השניה בקרקע עליה ביצע פעילות כאמור, יבצע סקר היסטורי לגבי אותה קרקע ויגישו לאישור הממונה 30 ימים לפחות לפני המועד שבכוונתו לסיים את הפעילות כאמור, אלא אם הגיש לממונה בחמש השנים שקדמו לאותו מועד סקר היסטורי.
חובת ביצוע סקר היסטורי על ידי עוסק בסיכון גבוה
30א.
(א) מי שעוסק, בפעילות המנויה בחלק ב' לתוספת השניה (בסעיף זה – עוסק בסיכון גבוה), יבצע סקר היסטורי לגבי קרקע עליה הוא מבצע פעילות כאמור, ויגישו לממונה, אחת לשבע שנים; סקר ראשון לפי סעיף קטן זה יוגש לאישור הממונה על ידי מי שעוסק ביום הפרסום בפעילות כאמור ועסק בה במשך שלוש שנים קודם למועד הפרסום, עד המועד המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה – מועד הגשת הסקר הראשון), אף אם אינו עוסק בפעילות כאמור במועד הגשת הסקר הראשון:
(1) לעניין פעילות כאמור בפרטים 10 עד 27 ובפריט 29 לתוספת השניה – כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014);
(2) לעניין פעילות כאמור בפרטים 1, 28 ו-37 לתוספת השניה – י' באדר התשע"ה (1 במרס 2015);
(3) לעניין פעילות כאמור בפרטים 2, 3, 32 ו-33 לתוספת השניה – כ"א באדר א' התשע"ו (1 במרס 2016);
(4) לעניין פעילות כאמור בפרטים 4 ו-36 לתוספת השניה – ג' באדר התשע"ז (1 במרס 2017);
(5) לעניין פעילות כאמור בפרטים 5, 6, 7 ,8, ו- 9 לתוספת השניה - י"ד באדר התשע"ח (1 במרס 2018);
(6) לעניין פעילות כאמור בפרטים 30, 31, ו- 34 לתוספת השניה - כ"ד באדר א' התשע"ט (1 במרס 2019);
(7) לעניין פעילות כאמור בפרט 35 לתוספת השניה - ה' באדר התש"פ (1 במרס 2020).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עוסק כאמור בסעיף קטן (א), שהגיש לעובד המשרד להגנת הסביבה סקר היסטורי לאחר ז' בטבת התשס"ד (1.1.2004) ועד ליום הפרסום, יהיה פטור מביצוע הסקר האמור לגבי אותה קרקע, אלא אם הורה לו הממונה אחרת.
(ג) עוסק בסיכון גבוה החייב בביצוע סקר היסטורי ראשון כאמור בסעיף קטן (א) לגבי קרקעות מזוהמות בהיקף ניכר ובמספר אתרים, רשאי להגיש לממונה, עד יום התחילה, בקשה מנומקת בכתב לפריסת ביצוע סקר היסטורי כאמור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; ראה המנהל כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא להיענות לבקשה כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים ככל שיראה לנכון; הבקשה והחלטת המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
סימן ג': סקרים וטיפול בקרקע – הוראות שונות
ביצוע סקר היסטורי או צו על ידי מי שאינו בעלים או מחזיק
31.
מי שחייב בביצוע סקר היסטורי לפי סימן ב', או מי שניתן לו צו לפי סעיף 18, לגבי קרקע שאינה בבעלותו או בחזקתו, יפעל בשקידה סבירה לביצוע הסקר ההיסטורי או הצו, לפי העניין; ואולם מנע ממנו הבעלים או המחזיק להיכנס לקרקע, יודיע על כך לממונה, ויגיש לממונה סקר היסטורי או יבצע את הצו, לפי העניין, ככל הניתן ללא כניסה לקרקע; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הממונה לתת הוראות לפי חוק זה.
שמירת מידע
31א.
(א) מי שביצע סקר היסטורי, סקר קרקע או סקר סיכונים, ישמור כל מידע נתון, תוצאות דיגום, או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הסקר האמור (בסעיף זה – מידע), במשך 10 שנים לפחות מיום הגשת הסקר.
(ב) הממונה, רשאי לעיין במידע ולקבל העתק נכון ממנו.
פרסום לציבור
31ב.
סקר קרקע, תכנית לביצוע סקר סיכונים, סקר סיכונים, תכנית טיפול בקרקע שאושרו על ידי הממונה או המנהל יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ממועד אישורם; סקר היסטורי שאושר על ידי הממונה, תפורסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על אישורו בציון פרטי האתר.
דיווח לכנסת
31ג.
השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שיכלול בין השאר את הנתונים הבאים לגבי השנה שקדמה להגשת הדוח - פירוט האתרים לגביהם הוצאו צווים לפי פרק זה ופרטי הצווים שהוצאו, פירוט האתרים אשר ניתן לגביהם אישור טיפול, פרטי תכניות שיקום שאושרו, וכן יעדים לטיפול.
איסור ניגוד
עניינים
31ד.
(א) לא יבצע אדם סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר סיכונים, סקר סיכונים, תכנית טיפול או דיגום בקרקע לענין חוק זה, או כל פעולה הדרושה לשם ביצועם, אם קיים חשש שלא יוכל למלא חובות, הגבלות ותנאים לפי חוק זה בשל ניגוד עניינים בין החובות, ההגבלות והתנאים כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים, ואם נודע לו על ניגוד עניינים כאמור, יפסיק את אותה עבודה או פעולה; ואולם, לא יראו אדם העורך סקירה או טיפול עבור עצמו כמי שפועל בניגוד עניינים מטעם זה בלבד.
(ב) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א) וכן לקבוע הוראות נוספות שמטרתן מניעת ניגוד עניינים, שיחולו על מי שמבצע פעולות כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה נסיבות בהן לא יהיה אדם רשאי לבצע סקירה או טיפול עבור עצמו.
אימות מידע
31ה
סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר סיכונים, סקר סיכונים או תכנית טיפול, ילווה בתצהיר מאת האחראי לביצוע, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בסקר או בתכנית כאמור, הוא אמיתי ושלם וכי לא מתקיים בו האמור בסעיף קטן (א); ולעניין מגיש סקירה או טיפול שהוא תאגיד – ילווה בתצהיר מאת המנהל הכללי.
הכשרה, ניסיון או ידע מיוחד
31ו.
(א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אמות מידה שיבטיחו את מקצועיות פעולותיו של מי שמבצע סקר היסטורי, סקר קרקע, תכנית לסקר סיכונים, סקר סיכונים, תכנית טיפול או דיגום בקרקע ואת מהימנות תוצאותיהן.
(ב) נוכח המנהל כי ביצוע פעולה לפי פרק זה מצריכה ידע, השכלה, הכשרה, מיומנות או ניסיון מסוימים, רשאי הוא לדרוש כי פעולה כאמור תתבצע על ידי בעל הידע, ההשכלה, ההכשרה, המיומנות או הניסיון הנדרשים לאותו עניין, בהתחשב בהיקף הפעולה, במורכבותה ובמידת הסיכון לבריאות הציבור או הסביבה הכרוכה בביצועה.
הגבלת עורך סקירה או טיפול בקרקע
31ז.
ביצע אדם פעולה לפי הוראות חוק זה, עבור עצמו או עבור אחר, ונוכח המנהל כי –
(1) נפלו ליקויים בביצוע הפעולה, או שנמסרו לממונה מידע או נתונים שגויים שסיפק אותו אדם, או שהשמיט מידע, רשאי המנהל להזהיר את אותו אדם כי מצא ליקויים כאמור בעבודתו ורשאי הוא גם להורות על פרסום האזהרה באתר האינטרנט של המשרד.
(2) נפלו ליקויים מהותיים בביצוע הפעולה, תוך סטייה ניכרת מהוראות לפי חוק זה, או שנמסרו לממונה מידע או נתונים מהותיים שגויים שסיפק אותו אדם, או שהשמיט מידע מהותי, רשאי המנהל להודיע לאותו אדם, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי לא יהיה רשאי לבצע פעולות לפי חוק זה שאותן יקבע בהחלטתו למשך פרק זמן שיקבע, ואשר לא יעלה על ארבע שנים, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים מוקדמים לביצוע פעולות על ידי אותו אדם.
(ב) החלטות המנהל לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
דיגום קרקע
31ח.
דיגום קרקע לפי הוראות חוק זה, יבוצע בידי דוגם מוסמך.
חובה לפי החוק – תנאי בהסכם עם רשות מקרקעי ישראל
32.
חלה לפי חוק זה חובה על בעל קרקע או על מחזיק בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, לבצע סקר היסטורי או סקר קרקע באותה קרקע, להגיש תכנית טיפול לגבי אותה קרקע או לבצע טיפול באותה קרקע, יראו בחובה כאמור כאילו היא כלולה בהוראות כל הסכם שנחתם בינו לבין רשות מקרקעי ישראל, לאחר יום התחילה, לגבי אותה קרקע.
אישור פינוי קרקע
33.
(א) לא יפנה אדם קרקע שהממונה קבע כי היא קרקע מזוהמת, קרקע שנקבע לגביה בסקר ההיסטורי כי קיימת אפשרות ממשית שהיא קרקע מזוהמת או קרקע שהוצא לגביה צו לפי סעיף 18, אלא לאחר שקיבל לכך אישור בכתב מהממונה וליעד הפינוי שנקבע באישור כאמור ובהתאם לתנאי האישור, ואפשר שאישור כאמור יינתן במסגרת תכנית הטיפול בקרקע.
(ב) בבקשה לקבלת אישור פינוי כאמור בסעיף קטן (א) יפרט מגיש הבקשה בין היתר את כל אלה: כמות הקרקע לגביה מבוקש האישור ומאפייניה, המזהמים המצויים בקרקע או שיש חשש כי הם מצויים בה ויעד פינוי הקרקע.
(ג) הממונה יודיע על החלטתו למבקש בתוך שבועיים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש לפי הוראות חוק זה; הממונה רשאי לאשרה, לסרב לאשרה או לאשרה בכפוף למילוי חובות הגבלות ותנאים כפי שיקבע בהחלטתו.
(ד) מי שמפנה קרקע כאמור בסעיף קטן (א), ישמור למשך עשר שנים לפחות, את המסמכים המעידים על קליטת הקרקע באתר שאליו פונתה, ויציגן בפני הממונה או בפני מי שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו.
דרישת ערבויות
33א.
(א) לשם הבטחת מילוי החובות לפי חוק זה, רשאי הממונה לדרוש ערובה ממי שחלה עליו חובה לבצע פעולה בקרקע, ממי שהגיש תכנית יזומה לביצוע סקירה ושיקום בקרקע וממי שניתן לו אישור לפי סעיף 26, כדי להבטיח קיום החובות המוטלות עליו או עמידה בתנאים האמורים.
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות ותנאים לעניין גובה ערובה כאמור בסעיף קטן (א), תקופתה, תנאיה, הצמדתה ואופן תשלומה.
שיקולים למתן הוראה או צו על ידי הממונה
XX
במתן הוראה או צו לפי הוראות חוק זה, יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים הבאים:
(1) חומרת הזיהום, אפשרות התפשטותו ובמידת ההשפעה של הזיהום על הסביבה ועל בריאות הציבור;
(2) הטלת אחריות בהתאם לעיקרון המזהם משלם תוך בחינת התאמת הפעילות שגרמה לזיהום הקרקע להוראות הדין במועד זיהום הקרקע כאמור, ככל שניתן לקובעו.
(3) שיעור התרומה של מקבל ההוראה, מקום בו נטלו חלק בגרימת הזיהום מספר גורמים, ככל שקיים בידו מידע לענין זה במועד מתן ההוראה;
(4) נגישות לקרקע של מקבל הצו או ההוראה ויכולתו לבצע את הפעולות הנדרשות באופן ובזמן היעילים ביותר בנסיבות העניין;
(5) הנזק העלול להיגרם מאי נקיטת פעולה לשיקום הקרקע;
(6) התועלות במתן ההוראה או הצו לרבות מניעת או הפחתת סיכון לבריאות הציבור והסביבה, לעומת העלות הצפויה במתן ההוראה או הצו כאמור;
(7) סדרי עדיפויות ואמות מידה שנקבעו בתכנית לאומית כאמור בסעיף 2א.
(8) בזמן שחלף ממועד הזיהום ועד למתן הצו או ההוראה, ואם זיהום הקרקע נגרם לפני יום התחילה - גם במשך הזמן שחלף ממועד הפסקת הזיהום או הפעולה המזהמת ועד ליום התחילה.