חומר רקע
נוסח לדיון בוועדת המשנה לתקנות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביום 10.7.12
סימן ה' - התאמות נגישות בערכאות שיפוטיות וגופים בעלי סמכות מעין-שיפוטית
תחולה
45.
(א) הוראות סימן זה יחולו, לפי העניין, על אלה:
(1) בית משפט , בית דין לעבודה, בית דין דתי, בית דין צבאי שהוענקה להם סמכות שפיטה מכוח חוק יסוד: השפיטה;
(2) בית דין מנהלי, כהגדתו בחוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992;
(3) בתי דין וערכאות משמעתיות המוקמים על פי חיקוק;
(4) רשות אחרת שהוענקה לה סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית לפי חוק, כגון וועדת שחרורים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשנ"א-2001, וועדת השמה לפי חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח-1988, וועדות רפואיות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 וחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, וועדות פסיכיאטריות לפי חוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, וועדות סל שיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 וההוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
(ב) האחראי על [תיפעולה המינהלי של] ערכאה המנויה בתקנת משנה (א), לפי העניין, הוא האחראי לביצוע התאמות הנגישות לפי סימן זה מטעם הערכאה האמורה, אלא אם נאמר אחרת.
46.
האחראי לביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, המקיים הליכים שיפוטיים באולם ייחודי, יבצע בו בנוסף לתקנות 9 עד 35, לפי העניין, התאמות נגישות כמפורט להלן:
(1) יספק לאנשים עם מוגבלות מערכת עזר לשמיעה להנגשת דברי השופטים, באי הכוח, בעלי הדין והעדים, לפי הפרטים האלה:
(א) מערכת עזר ניידת לשמיעה מסוג Infra Red לבקשת אדם עם מוגבלות שהוגשה לפי תקנה 48, אולם במקום שיש בו יותר מ-40 מושבים או שתפוסתו יותר מ-40 איש, תסופק מערכת קבועה לשמיעה, מסוג Infra Red;
(ב) אזור ההגברה יכסה את אזור הישיבה;
(ג) שיעור המקלטים שיסופקו יהיה 4 אחוזים לפחות ממספר המושבים;
(ד) שליש מהמקלטים יהיו מסוג לולאת השראה ו-2/3 מסוג אוזניות, ולכל הפחות שני מקלטי אוזניות ולולאת השראה אחת, לכל אולם.
(ה) מספר מערכות העזר הניידות לשמיעה שיוחזקו בכל מקום בו פועלת ערכאה שיפוטית לא יפחת משליש ממספר האולמות בהם יש לספק מערכות אלה.
(ו) באולמות בהן מותקנת מערכת עזר קבועה לשמיעה, תופעל המערכת עם תחילת הדיונים; המקלטים יוחזקו באולם ויסופקו לפי בקשה.
(2) אולמות בהן מותקנת מערכת עזר קבועה לשמיעה יסומנו בסמל הבין-לאומי לשירות נגיש לאנשים עם מוגבלות שמיעה, בצד החיצוני של הכניסה לאולם;
(3) בתקופת הביניים, שמיום התחילה עד המועד שנקבע להשלמת ביצוע התאמות הנגישות לפי תקנה 46(1)(א), תסופק מערכת עזר ניידת כאמור בתקנה 46(1)(א) במקום שמספר המושבים בו יותר מ-40 או שתפוסתו יותר מ-40 איש, ושטרם הותקנה בו מערכת עזר קבועה לשמיעה.
הערה: הנהלת בתי המשפט מבקשת שכל הסעיף יהיה כפוף לבקשת אדם עם מוגבלות לפי תקנה 48. הנציבות מתנגדת לכך, מלבד כאשר מדובר במערכת ניידת, אשר אמורה להמצא בבניין בית המשפט ולהיות זמינה לפי בקשה.
התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות שהם בעלי דעין או באי כוח
46א.
בכפוף להוראות תקנה 48, יספק האחראי לביצוע התאמות נגישות התאמות נגישות אלה:
(א) לבקשתו של אדם עם מוגבלות שהוא בעל דין או בא כוח, יספק החייב אחד או יותר מאמצעי העזר ושירותי העזר המפורטים להלן, לפי מוגבלותו של האדם ולפי העניין:
(1) שירות תמלול או שירות תרגום לשפת הסימנים, לפי העניין;
(2) לא היה בעל הדין מיוצג על ידי בא-כוח, יינתן תאור בעל פה של המצוי במסמכים הנדונים בעת הדיון ובמידת הצורך תוך בשפה פשוטה ובקצב איטי לפי מוגבלות האדם , והכול לפי העניין;
(3) אפשרות להקליט את מהלך הדיון במכשיר הקלטה מטעם האדם עם המוגבלות, ובכפוף להוראות סעיף 68ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984
(4) ינתן זמן סביר לאדם עם מוגבלות להאזין להערות מוקלטות שהכין מראש כל עוד הדבר אינו מפריע למהלך הדיון;
(5) במידת הצורך, יינתן זמן סביר בעת הדיון להיוועצות בין האדם עם המוגבלות לבא כוחו, כגון לשם הקראת מסמכים או הסברת ההליך;
(6) ינתן תיאור בעל פה של אולם הדיונים, הצגת הנוכחים בדיון ומקום ישיבתם בעת הדיון, ורשאים היושבים בדין להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי-הכוח של בעלי הדין או אדם אחר; התיאור יינתן פעם אחת, בתחילת הדיון;
(7) תרגום הדיונים לשפת הסימנים במגע על ידי מתורגמן, המיומן בתרגום;
(8) התאמת מועדים, שעות דיונים ואורכם בעניינו של אדם עם מוגבלות לפי מוגבלותו ובכפוף ליומנו של בית המשפט;
(9) אמור דיון להתקיים באולם בית משפט או בית דין בתקופת הביניים שמיום התחילה ועד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום ציבורי קיים, או באולם לגביו ניתן פטור מביצוע התאמות אלו, או דיון של ערכאה המקיימת הליכי שיפוטיים או מעין שיפוטיים שלא באולם ייחודי, יקויים הדיון לבקשתו של אדם עם מוגבלות, במקום בו מתקיימות לכל הפחות הוראות חלק ח' לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), ותוך שמירה על פרטיות הדיון; אולם, רשות אשר בסמכותה לקבוע מוגבלותו של אדם או זכאותו של אדם עם מוגבלות לשירותי רווחה, שיקום או בריאות, תקיים דיוניה אף בתקופת הביניים במקום ציבורי בו מתקיימות הוראות תקנות הנגישות למקום ציבורי חדש או קיים;
(10) קיום הדיון במקום שאינו מקום מושבו הקבוע של בית המשפט או בית הדין, בכפוף להוראות סעיפים 34(ב) ו-44(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ולפי העניין;
(11) יסופקו מושבים מותאמים כאמור בת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10.2; המושבים יוצבו במקום ישיבה מיוחד, כאמור בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 בפרט 8.210 או כאמור בתקנות הנגישות למקום ציבורי קיים, בפרט משנה 28 שבפרט 2 לתוספת הראשונה, והכל לפי העניין; לא היו במקום עריכת הדיון מושבים קבועים, יוצבו המושבים לפי בקשת האדם, במיקום הולם;
הנהלת בתי המשפט מבקשת כי יצויין מספר המושבים שיסופקו, ויושאר שק"ד בידי בית המשפט לגבי הצבתם. לדעת הנציבות אין צורך בכך והעניין יוסדר במקום, לפי הנסיבות, כאמור בנוסח.
(12) נוכח שופט בעת דיון כי בעל דין הנו אדם, אשר עקב מוגבלות אינו מבין את ההליך השיפוטי וכי הוא אינו מיוצג על ידי בא-כוח מטעמו, יתן לאדם הסבר בשפה פשוטה לפני הדיון ולאחריו על מהות ההליך, זכויותיו בהליך והחלטות שהתקבלו בו, ורשאי להורות על מתן אחת או יותר מהתאמות הנגישות שבתקנה זו, לרבות להתיר לאדם על פי בקשתו להיות מלווה בעת הדיון על ידי אדם מטעמו, אשר יסביר לו את דברי הנוכחים בלשון פשוטה, והכל בהתאם למוגבלותו של האדם ובהתאם לנסיבות העניין; היה אדם עם מוגבלות מיוצג על ידי בא-כוח מטעמו ולא התבקשה מראש התאמת נגישות, רשאי בית המשפט להורות על מתן התאמת נגישות, אם אין בכך לעכב את הדיון;
הערות:
1. "בזכות" מבקשים כי לאדם עם מוגבלות יוצמד "מלווה קוגניטיבי" מטעם הנהלת בתי המשפט שיסביר לו בלשון פשוטה את מהלך הדיון, גם אם האדם מלווה בעורך דין מטעמו.
2. הנהלת בתי המשפט מתנגדת להספקת מתווך מטעמם.
3. משרד הבריאות : לא בטוח שבכל מקרה של אבחנה פסיכיאטרית יש צורך באדם "מתווך", כמו כן, לא ברור מהו תפקידו של אדם זה. "הדבר נדון לעייפה במהלך ההליכים לחקיקת חוק הליכי חקירה והעדה, שם הובהר שבניגוד לפיגור ומוגבלות קוגניטיבית, מוגבלות נפשית היא דינמית ולא סטטית, ולכן יש יכולת משתנה של אנשים עם מוגבלות זו להתמודד עם הליך משפטי. כאשר מדובר מדובר במצב פסיכיאטרי פעיל וחריף , התאמה לא תסייע ויש לחכות עד שתושג רמיסיה במצב. במקרים פסיכיאטרים אחרים, התקשו אנשי המקצוע לומר האם צריך התאמה ואם כן, איזו. להערכתם בחלק מהמקרים אין צורך בהתאמה, ובמקרים אחרים יש צורך באפוטרופוס. ההחלטה בסוף הדיונים בחוק החקירה וההעדה היתה שההתאמה הטובה ביותר היא מלווה אישי שנועד לתמוך באדם ולמנוע החרפה של חרדות וכד'. תפקידו אינו להחליף עו"ד או אפוטרופוס, ולא נועד ל"תרגם" את האדם עם המוגבלות לבית המשפט או הוועדה הפסיכיאטרית, או ההפך.
4. הנציבות: לאחר בדיקה של הנושא נמצא כי בארה"ב נדחתה הדרישה לספק מתווך קוגניטיבי כחלק מהתאמות הנגישות בחוק השוויון האמריקאי. מערכת המשפט האמריקאית הגיעה למסקנה כי זהו אינו "שירות עזר" המחוייב לפי ה-ADA אלא שירות אישי, טיפולי, המחייב מתן תשומת לב אישית מקיפה לאדם. מכיוון שמערכת המשפט אינה ערוכה, מעצם טבעה, לספק טיפול כזה – שכן היא אינה מספקת שירותי בריאות - היא פטורה מהספקתו, לפי ה-ADA. כמו כן, נקבע כי אין מדובר בתרגום, כיוון שהתיווך כולל פרשנות של הדברים הנאמרים, ולא תרגום טכני, מילולי – בניגוד לתרגום לשפת סימנים, לדוגמא. כמו כן נמצא כי במקרים בהם הותר לאנשים "לתווך", מתוך התלהבות ורצון לעזור הם פעלו כמסנגרים, תפקיד השמור לב"כ האדם. שירות "תיווך" כזה אינו מוצע על ידי בתי משפט בארה"ב כיום, מתוך הנחה שדי בב"כ האדם על מנת להנגיש את ההליך עבורו. בבריטניה הוסדר בשנים האחרונות "מתווך רשום" שתפקידו לסייע בתקשורת לעדים במשפט פלילי, החל משלב החקירה. זהו פרוייקט של משרד המשפטים הבריטי. במסגרתו המשרד מגייס, בוחר ומסמיך אנשי מקצוע כנראה מתחום קלינאות התקשורת. הם מקבלים תעודה ונרשמים בפנקס רשמי, של משרד המשפטים. ההכשרה נועדה בין היתר למנוע מצב של הטיה בעת התיווך. בהעדר פרוייקט מקביל בארץ, ובהעדר הגדרה מדוייקת של האוכלוסיה לה אמור להנתן "תיווך", לא ניתן לחייב בתקנות את בתי המשפט לספק מתווך כאמור. כמו כן, לא ניתן להסדיר מקצוע "תיווך" זה בתקנות הנגישות לשירות.
5. הכשרות לשופטים, שוטרים, רופאים – מוסדרים בפרק ההדרכה וההכשרה ובתקנות משרד הבריאות.
(13) אדם עם מוגבלות רשאי להיות מלווה באדם מטעמו, כאמור בתקנה 11; מלווה כאמור יכול שיתמוך באדם עם המוגבלות בהתמודדות עם החרדות הנובעות מהימצאותו במקום ובהליך האמורים.
(14) נדון עניינו של בעל דין עם מוגבלות בפני ערכאה כאמור בתקנה 45(4) כאשר הוא אינו מיוצג על ידי בא-כוח, והתרשמה הערכאה כי האדם אינו מבין את ההליך עקב מוגבלותו, רשאית הערכאה לאפשר לאדם להיות מלווה בעת הדיון על ידי אדם מטעמו, אשר יסביר לו את דברי הנוכחים בלשון פשוטה;
(15) יסופק כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, לפי בקשתו של אדם עם מוגבלות, לפי סוג מוגבלותו ולפי הנסיבות.
הנהלת בתי המשפט מתנגדת לפסקה זו
"בזכות" מבקשים להוסיף כי כאשר בעל דין "נעדר בשל מוגבלותו" ייערך הדיון באמצעות טלוויזיה במעגל סגור או בטלפון. הנהלת בתי המשפט מתנגדת לכך.
התאמות נגישות להליכי העדה
47.
(א) לבקשת אדם עם מוגבלות המזומן להעיד או להציג עניינו בפני ערכאה, אשר הוגשה כאמור בתקנה 48 לרבות בעל דין שהוא עד, ואשר עקב מוגבלותו אינו יכול לתת עדות בדרך הרגילה, תגבה עדותו של העד באחת או יותר מדרכים אלה, לפי מוגבלותו ולפי העניין:
(1) בסיוע אחד או יותר מאלה, לפי העניין: תרגום לשפת הסימנים, מערכת עזר לשמיעה, קבועה או ניידת, כמפורט בתקנה 46, מערכת עזר לשמיעה אישית בה עושה האדם שימוש במערכת אישית להגברת שמע או בתמלול על גבי צג מחשב, לפי העניין;
(2) בתיאור בעל פה של הנוכחים בדיון ושל מוצגים, לרבות מסמכים הנדונים ובמידת הצורך בשפה פשוטה ,והכל לפי העניין; ורשאי בית המשפט או בית הדין להורות כי התיאור יינתן על ידי אחד מבאי-הכוח של בעלי הדין או אדם אחר;
(3) בהליך בו נגבית עדות בעמידה, באמצעות מתן העדות בישיבה במקום בעמידה;
(4) בסיוע אמצעי תקשורת תומכת וחליפית בהם עושה האדם שימוש בדרך קבע, ובמידת הצורך בהסתייעות בקלינאי תקשורת לשם שימוש באמצעי; המבקש יציין בעת הגשת בקשה לפי תקנה 48, האם אמצעי התקשורת התומכת והחליפית הנו מסוג לוח אותיות, או מסוג סמלים; אולם היה העד אדם שעל עדותו חלות ההוראות חוק הליכי חקירה והעדה, תגבה העדות כפי שנקבע בחוק האמור;
(5) בסיוע אמצעי תקשורת בהם עושים שימוש אנשים חרשים-עיוורים דרך קבע, לרבות תרגום לשפת הסימנים במגע;
הערה: אין חובה לספק אמצעי תקשורת לאנשים חרשים-עיוורים, מלבד תרגום לשפת סימנים במגע.
(6) גביית העדות במקום ציבורי בו בוצעו הוראות תקנות הנגישות למקום ציבורי קיים או מקום ציבורי חדש, לפי העניין; אמור אדם עם מוגבלות בניידות להעיד במקום ציבורי קיים בתקופת הביניים שעד המועד שנקבע לסיום ביצוע התאמות הנגישות למקום קיים, יקויים הדיון במקום ציבורי שבו מתקיימות לכל הפחות הוראות חלק ח' בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה, (בקשה להיתר תנאיו ואגרות),התש"ל-1970, ותוך שמירה על פרטיות הדיון;
(7) בית משפט, בית דין או ערכאה אחרת בה אמור להעיד אדם עם מוגבלות רשאים להיוועץ במורשה נגישות השירות לשם קביעת התאמות הנגישות הנדרשות בעת ההעדה;
(8) בסיוע כל אמצעי עזר או שירות עזר סביר אחר, בהתחשב במוגבלותו של האדם, ובלבד שבעדות בהליך פלילי שוכנע בית המשפט כי אין בדרך שקבע כדי לגרום עיוות דין לנאשם.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ראה שופט או אדם היושב בערכאה המוסמכת לחקור עדים על פי דין, כי עד העומד להעיד בפניו או המעיד בפניו הוא אדם עם מוגבלות, אשר לא הוגשה לגביו בקשה כאמור בתקנת משנה (א), וכי עקב מוגבלותו נבצר ממנו לתת עדות בדרך הרגילה, רשאי הוא לפני מתן העדות או במהלכה, להורות מיוזמתו ובהתחשב ברצונו של העד, על גביית עדות באחת או יותר מהדרכים האמורות בתקנת משנה (א) ובלבד שאין במתן התאמת הנגישות משום דחיית הדיון.
מחלוקת:
לדברי בזכות, עורכי דין לא מסוגלים להסביר לעד במה מדובר ולכן יש צורך במלווה שיתרגם ויתווך עם בית המשפט.
משרד הבריאות מתנגד לכך. הנציבות: כאמור, לא ניתן לחייב כרגע מתן "תיווך קוגניטיבי" מטעם הערכאה. ההסבר יכול שינתן ע"י ב"כ האדם או אדם אחר מטעמו.
(ג) האמור בתקנה זו אינו בא לגרוע מהוראות חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-19551, חוק הליכי חקירה והעדה, חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982,2 תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם), התשנ"ז-1996,3 חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) וכל דין אחר לעניין גביית עדות.
בקשה לקבלת התאמות נגישות ובירורה
48.
(1) בטפסים המסופקים לציבור על ידי ערכאה מן המנויות בתקנות משנה 45(1) עד (3), כגון טפסי אישור על פתיחת תיק, טופס הזמנה לדיון או טופס הזמנת עדים, תצויין זכותם של אנשים עם מוגבלות לבקש התאמת נגישות כאמור בתקנות אלה, ויצויין הטופס באמצעותו ניתן לבקש התאמות כאמור.
(2) הליך הגשת הבקשה לקבלת התאמת נגישות כאמור בסעיפים 46 עד 47 המוגשת לערכאה כאמור בתקנות משנה 45(1) עד (3) , תבוצע לפי אלה:
(א) בקשה של בעל-דין או בא-כוח שהוא אדם עם מוגבלות לקבל אמצעי עזר או שירות עזר מהמנויים בתקנות 46א ו-47 תוגש למזכיר הערכאה שבה מתבקש אמצעי העזר או שירות העזר, עם הגשת כתבי בית הדין, זמן סביר לפני הדיון או עם הגשת בקשה אחרת לערכאה בקשר לעניינו של בעל הדין ולא יאוחר מ-14 ימים לפני הדיון; נקבע מועד לדיון הקצר מ-14 ימים, יספק האחראי את ההתאמה המבוקשת ככל האפשר;
(ב) בבקשה כאמור יצוינו פרטי הדיון שלגביו מתבקש אמצעי העזר או שירות העזר, לרבות מס' התיק, סוג ההליך ומועד הדיון, אם נקבעו;
(ג) לבקשה יצורף תצהיר המאמת את העובדות המשמשות יסוד לה, ותכלול פרטים אלה:
(1) פרטיו האישיים של המבקש: שמו, מספר תעודת הזהות שלו ומענו;
(2) העובדה שהמבקש הוא אדם עם מוגבלות, בציון סוג מוגבלותו;
(3) אמצעי העזר או שירות העזר המבוקש;
(ד) הערכאה תודיע למגיש הבקשה או לבא כוחו לפי העניין, תוך זמן סביר לפני מועד הדיון, את החלטתה בבקשה.
(ה) התקבלה בקשתו של המבקש, יצוין בתיק הערכאה כי בכל הדיונים בעניינו ייעשה שימוש באמצעי העזר או שירות העזר, לפי העניין וההתאמות האמורות יסופקו על ידי הערכאה בכל הדיונים בלא צורך להיזקק לבקשה נוספת.
(ו) נדחתה בקשתו של המבקש, רשאי הוא לערער על ההחלטה, או להגיש בקשת רשות ערעור אם ניתנה ההחלטה כהחלטה אחרת, תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה לערכאת הערעור, לפי העניין
(3) הגשת בקשה להתאמה או ערעור על דחיית בקשה כאמור, תהיה פטורה מאגרה.
הערה: לדברי הנהלת בתי המשפט, בקשות ביניים פטורות מאגרה (מלבד בבית משפט לענייני משפחה). פטורים אחרים, דורשים תיקון תקנות האגרות, ולא ניתן לקבוע אותם בתקנות הנגישות לשירות.
(4) בקשה לקבלת התאמות נגישות המוגשת לערכאה כאמור בתקנת משנה 45(4), תבוצע לפי אלה:
(א) הבקשה תוגש לפי סדרי הדין [או הנהלים] הנוהגים בערכאה , תוך זמן סביר לפני הדיון שמתבקשת לגביו ההתאמה או עם הגשת בקשה אחרת לערכאה בעניינו של בעל הדין.
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) בקשה להתאמת נגישות בדיונים בפני וועדה פסיכיאטרית [כהגדרתה בחוק הטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 או ועדת סל שיקום [כהגדרתה בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 תוגש לראש שירותי בריאות הנפש, לפי ההליך כאמור בפסקת משנה (א).
(ג) הערכאה תודיע למגיש הבקשה, תוך זמן סביר לפני מועד הדיון, את החלטתה.
(ד) נדחתה בקשתו של המבקש, וקיימת אפשרות להגיש ערר או ערעור לפי סדרי הדין הנוהגים בערכאה, רשאי הוא לערור או לערער על ההחלטה, לפי סדרי הדין הנוהגים.
(5) רשות אשר בסמכותה לקבוע מצבו הרפואי של אדם עם מוגבלות או זכאותו לשירותי רווחה, שיקום או בריאות תספק, יחד עם הטפסים המסופקים לציבור כגון אישור על פתיחת תיק או טופס הזמנה לדיון, מסמך בו יפורטו אלה:
(א) זכותם של אנשים עם מוגבלות להגיש בקשה להתאמות נגישות, ואופן הגשת בקשה כאמור;
(ב) פירוט התאמות הנגישות אותן ניתן לקבל;
(ג) הסבר לגבי התנהלות הדיון, וההחלטה אשר תתקבל בסופו;
(ד) זכותו של בעל הדין להיות מלווה באדם מטעמו או זכותו להיות מיוצג על ידי בא-כוח, אם קיימת ולפי העניין
(ה) ציון זכותו של העותר להגיש ערר על ההחלטה, אם קיימת.
(6) מסמך כאמור בפסקה (5) יסופק, לבקשת אדם עם מוגבלות, גם באחת ההתאמות כמפורט בתקנה 31(ד) לתקנות אלו, ובכפוף להוראות תקנה 31(ג).
התאמות נגישות לקהל הנוכח בדיונים משפטיים
49.
חייב בהתאמות נגישות לפי סימן זה, אשר מקיים דיונים הפתוחים לציבור, יספק לקהל הנוכחים בדיונים את אלה:
(1) בדיון המתקיים באולם כאמור בתקנה 46, אשר שמותקנת בו מערכת עזר קבועה לשמיעה או מסופקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, יסופק מקלט לשם שמיעת דברי היושבים בדין, בעלי הדין, באי כוחם והעדים; המקלט יסופק על ידי מפעיל המערכת באולם;
(2) החייב בביצוע התאמות נגישות יחזיק מושבים מותאמים כמפורט בת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף 2.10.2 כמספר מקומות הישיבה המיוחדים כמפורט בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 בפרט 8.210 או לפי פרט משנה 28 שבפרט 2 בתוספת הראשונה לתקנות הנגישות למקום קיים, לפי העניין, בתוספת שני מושבים מותאמים כאמור; לבקשת אדם עם מוגבלות בניידות, יספק החייב מושב כאמור ויציבו במקום ישיבה מיוחד;
(3) בבית משפט ובית דין כאמור בתקנה 45(1) יסופק בתיאום מראש, לפי בקשה אשר הוגשה זמן סביר מראש, תמלול מעל גבי מסך נייד, אולם בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה יסופק תמלול מעל גבי מסך קבוע; התמלול כאמור לא יהווה פרוטוקול הדיון, כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב] והוא לא יסופק לאדם בדפוס או בדרך אחרת מלבד כאמור;
(4) בבית משפט ובית דין כאמור בתקנה 45(1) יסופק לבקשת קבוצה של אנשים עם מוגבלות המונה 10 אנשים לפחות, ואשר הוגשה זמן סביר מראש, תרגום לשפת הסימנים.
הנהלת בתי המשפט מבקשת לדחות ביצוע סעיף זה למועד מאוחר.