חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב עבור ועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת ישיבתה ב- 26 ביוני 2012 בנושא "הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם". נושא זה נדון כמה פעמים בוועדה המשותפת פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות. במסמכים קודמים שנכתבו בנושא נדונו שאלות סביבתיות של הפרויקט, כגון הסכנה למשק המים באזור, השלכות הפרויקט על פליטת גזי חממה בישראל, השפעת הפרויקט על חבל עדולם כמרחב ביו-ספרי ועוד. כן ועוד הוצגו עמדות הצדדים השונים, בהן גם עמדת המועצה האזורית מטרה יהודה, וארגוני סביבה.1 במסמך יופיעו הנושאים הבאים: • רקע: הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה פרויקט החלוץ בעמק האלה; • תקנות הנפט שהותקנו לאחרונה בנוגע להרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה; • תשובת החברה היזמית לסוגיות סביבתיות של פרויקט פצלי השמן שהעלה המשרד להגנת הסביבה; 1. רקע: הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן בשפלת יהודה ופרויקט החלוץ בעמק האלה פצלי שמן הם סלעים המכילים חומר אורגני ברמות שונות. חומרים אורגניים הם מקור ראשי לאנרגיה, בדרך כלל באמצעות שרפת תזקיקי נפט, גז טבעי או פחם, שבנויים מחומרים אלו. פצלי שמן מכילים חומרים אורגניים ברמות נמוכות מהדלקים האחרים, אך מספיק כדי להפיק מהם אנרגיה. סף הכדאיות הוא תכולה של 10% חומר אורגני. תכולת החומר האורגני של פצלי השמן בישראל היא עד 25%. פצלי שמן כמקור לנפט מסווגים כמקור נפט לא קונבנציונלי. מקור לא קונבנציונלי אחר, שנעשה בו שימוש הוא חולות זפת (Tar Sands). זאת, בהבדל משאיבה מהקרקע או מקרקעית הים שנחשבת למקור נפט קונבנציונלי. בישראל יש כמויות ניכרות של פצלי שמן. להערכת המכון הגיאולוגי, יש פצלי שמן מתחת לכ-15% משטח המדינה, בהיקף של מיליארדי טונות. מרבץ פצלי השמן הגדול ביותר הוא באזור השפלה. המרבץ משתרע על פני יותר מ-1,000 קמ"ר, מאזור לטרון בצפון ועד אשל-הנשיא בדרום. בשטח זה עובי המרבץ הוא יותר מ-200 מטר, ותכולת החומר האורגני בו היא יותר מ-15%.2 בשנת 2008 קיבלה חברת IEI (Israel Energy Initiatives) רישיון לחיפושי נפט מטעם הממונה על הנפט במשרד האנרגיה,. הרישיון הוא לתקופה של שלוש שנים עם אפשרות להארכה בשנה בכל פעם, עד ארבע שנים נוספות ביולי 2011 הוארך רישיון החברה בשנה. בכוונת החברה להפיק נפט מפצלי השמן בשפלת יהודה באמצעות חימום תת-הקרקע ואיסוף התוצרים שייפלטו מפצלי השמן – נפט וגז טבעי. שיטה זו מכונה "תהליך מיצוי באתר" (In-Situ Conversion Process, ICP), ואין בה צורך בכרייה פתוחה. מסיבה זו קיבלה החברה רישיון לחיפושי נפט. שיטת המיצוי באתר בוצעה באופן מסחרי בשבדיה מ- 1940 עד 1960. במדינת קולורדו בארה"ב נערכים ניסויים מזה כעשרים שנה בניסיון להפיק נפט משכבת פצלי השמן במקום, אולם עד כה לא הגיעו הניסויים שם לכלל הפקה מסחרית. עד כה ביצעה החברה כמה קידוחי סקר במרחב החיפוש, למשל בבית גוברין, באדרת ובלכיש. תוצאות קידוחי הסקר מפוענחים במעבדה באוניברסיטת בן-גוריון. החברה מבקשת לערוך פרויקט חלוץ (פילוט) בעמק האלה על-מנת לבחון את הכדאיות של הפקה מסחרית של נפט מפצלי שמן באזור שפלת יהודה. זמן פרויקט החלוץ הוא שלוש שנים, אשר במהלכן יופקו כ- 500 חביות נפט וייבחנו ההיבטים המדעיים, הכלכליים והסביבתיים של הפרויקט.3 לפרויקט פצלי השמן בשפלת יהודה קמו כמה מתנגדים: תושבי המושבים באזור, אשר הקימו ועד פעולה נגד ביצוע הפרויקט, עמותת אדם, טבע ודין, החברה להגנת הטבע ועוד. עמותת אדם, טבע ודין עתרה לבג"ץ בדרישה כי יוצא צו ביניים לביטול רישיון חיפושי הנפט של חברת IEI. בעתירה נטען, כי חוק הנפט אינו המסגרת המתאימה להפקת נפט מפצלי שמן, שכן פצלי שמן אינם נכללים בהגדרת החוק. העמותה ביקשה, כי לא יינתן לחברה לעשות כל פעולה בשטח בטרם תאושר תכנית מתאר ארצית כוללת למשק האנרגיה ובטרם תוכן תכנית סטטוטורית לפרויקט כולו.4 עתירה זו עדיין עומדת בפני בג"ץ. הדיונים סביב העתירה שהגישה אדם, טבע ודין העלו את סוגיית ההליך התכנוני שמכוחו נעשים חיפושי נפט בישראל. עד אפריל 2012 היתה נהוגה פרקטיקה לפיה חיפושי נפט נעשים מכוח פטור מהיתר בניה מכוח חוק התכנון והבניה לפי תקנה 1 (2) (ט) לתקנות התכנון והבניה. הפטור היה ניתן על סמך תשׂריט של אתר החיפושים שבעל זכות לחיפושי נפט היה מגיש לוועדה המחוזית.5 נוהג זה מעלה קשיים, שכן אינו חשוף לביקורת ציבורית, ואינו מביא בחשבון היבטים סביבתיים.6 כתחליף לנוהג המתואר התקין משרד האנרגיה והמים באפריל 2012 תקנות חדשות המסדירות את שלב חיפושי הנפט שנעשים עד להכרזה על תגלית, שהיא תנאי להפקה מסחרית. התקנות יוצרות מסלול דיון ייחודי בבקשה להקים אתר קידוח לחיפוש נפט. פעולות להפקה מסחרית של נפט מחויבות להיעשות לפי תכנית סטטוטורית מאושרת. 2. תקנות הנפט – הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה התקנות האמורות תוקנו מכוח חוק הנפט. לפי סעיף 82, שר האנרגיה והמים רשאי להתקין תקנות לביצוע החוק באישור מועצת הנפט. מועצת הנפט ממונה על-ידי השר.7 התקנות חלות על שלב חיפוש הנפט, בטרם הוכרזה "תגלית" ונעשה מעבר להפקה מסחרית. לעניין פצלי שמן, התקנות חלות על שלב פרויקט החלוץ, שלפי תוצאותיו אפשר יהיה לקבוע האם יש היתכנות להפקה מסחרית של נפט מפצלי השמן. ככלל, חיפושי נפט הם פעילות על שטח קרקע, שחייבת להיעשות בהתאם לחוק התכנון והבניה. בשל האופי הייחודי של חיפושי נפט, התקנות מכילות כמה סטיות מחוק התכנון והבניה. לפי סעיף 47 לחוק הנפט ניתנת אפשרות לשר האנרגיה והמים, בהתייעצות עם שר הפנים, להרשות לבעל זכות נפט סטיות מחוק התכנון והבניה. בסוף שנת 2011 הודיע משרד האנרגיה על כוונתו להסדיר סטיות מעין אלו ההודעה נעשתה כחלק מהדיונים סביב הפרויקט להפקת נפט מפצלי שמן.8 ב- 24 באפריל 2012 חתם שר האנרגיה והמים על תקנות המאפשרות לסטות מחוק התכנון והבניה לצורך חיפושי נפט. להלן תיאור תמציתי של התקנות:9 • לצורך אישור קידוח נפט תוגש לוועדה מחוזית בקשה לעריכת קידוח. הבקשה תכלול תיאור מילולי של הקידוח והפעולות הנדרשות כדי לבצעו, מפת התמצאות של אזור הקידוח ותשריט מפורט של תחום הקידוח. הדיון בבקשה ייעשה על-ידי הוועדה המחוזית, או על-ידי ועדת משנה שתוקם לצורך כך.10 בוועדת המשנה חובה שיהיה נציג של שר האנרגיה והמים; • לוועדה יוגש מסמך סביבתי שיוכן לפי הנחיות משרד האנרגיה והמים בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. במסמך יפורטו ההשפעות הסביבתיות של הקידוח ושל הפעולות הנגזרות ממנו, כולל ההשפעות על מקורות המים, על הקרקע, על האוויר ועל ערכי טבע ונוף. עוד יפורטו בדיקת חלופות מיקום, המלצות על אמצעים למזעור ההשפעות הסביבתיות והנחיות לשיקום האתר עם סיום פעילות הקידוח; • הוועדה רשאית לדרוש חוות דעת נוספת ממומחים; • הוועדה תקיים דיון בבקשה בתוך 45 ימים מיום הגשתה, אך לא פחות מ- 14 ימים מיום שהועברה אליה חוות דעת של נציג המשרד להגנת הסביבה. הוועדה יכולה לאשר את הבקשה, לדחות אותה, או לאשרה בתנאים; • נציג המשרד להגנת הסביבה חייב להגיש חוות דעת אודות המסמך הסביבתי שהוגש לוועדה בתוך 30 יום. בפרויקטים של חיפוש נפט מפצלי שמן חייב הנציג להגיש חוות דעת תוך 90 יום, והוועדה יכולה להאריך תקופת זמן זו ב- 90 ימים נוספים; • אם הוועדה החליטה לאשר את הבקשה בתנאים, היזם צריך לקיים את התנאים תוך 60 יום ולהודיע לוועדה. מאותו יום הוועדה צריכה לדון בקיום התנאים תוך 14 ימים; לאחר אישור הבקשה היא תוצג להתנגדויות; • אישור בקשה לקידוח על-ידי הוועדה הוא סופי: לא חלה חובה להגיש אותו לעיון שר הפנים, אין אפשרות לערוך בו דיון נוסף בוועדה ואי-אפשר לערער עליו בפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה11; • בשטח שמסומן בתשריט כמיועד לקידוח נפט יותרו פעולות הקידוח ושימושים שנדרשים לביצועו, למשל: פריצת דרכים, הנחת מבנים יבילים, הנחת קווי תשתית זמניים, הקמת מתקנים זמניים וגידור. כן יותר חימום של תת הקרקע; • האישור לקידוח לפי תקנה זו יהיה בתוקף עד שנה, אלא אם הוגשה למוסד תכנון תכנית מפורטת לעריכת הקידוח. אם הוגשה תכנית מפורטת, יהיה האישור בתוקף עד להחלטה אחרת של מוסד התכנון. אם לא הוגשה תכנית, או אם התכנית נדחתה – לא תותר בשטח כל פעילות למעט שיקום השטח. בפעולות לשם הפקת נפט מפצלי שמן יכולה הוועדה לתת אישור לתקופה של עד שלוש שנים לכל היותר. לאחר שלוש שנים יפוג האישור, גם אם הוכרזה "תגלית"; • בתקנה נקבעו הוראות מעבר בנוגע לקידוחי נפט שהוגשה בקשה עבורם, או שהחלו לפני כניסת התקנה לתוקף. הוראות המעבר מייצרות לוח זמנים קצר יותר עבור אישור קידוחי נפט שהחלו בהליכים תכנוניים לפני כניסת התקנה לתוקף במטרה שלא ייפגעו מהתקנה. הוראות המעבר אינן חלות על מיזמים לחיפוש נפט מפצלי שמן, שכן הליך ה"חיפוש" של נפט מהפצלים מורכב הרבה יותר ואין אפשרות לקצר את הליכי אישורו.12 לעניין פצלי השמן בחבל עדולם, ה"חיפוש" הוא פרויקט החלוץ. ביקורת המשרד להגנת הסביבה על תקנות הנפט (הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה) המשרד להגנת הסביבה מתח ביקורת על התקנות ועל אופן אישורן. המשרד מכיר בכך שהתקנות הן בסמכות משרד האנרגיה, אולם הוא מתנגד לנוסחן. לטענת המשרד, לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, יש לתאם עמו את נוסח התקנות. לפיכך, לטענת המשרד אישור התקנות ללא תיאום עמו עומד בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. עיקר הביקורת התמקדה בכך שהמשרד לא שותף באופן מלא בניסוח התקנות, וכי הערותיו לא הוטמעו.13 אנשי המשרד להגנת הסביבה למדו, לדבריהם, על התקנות החדשות משימוע פומבי שהופץ ברשת האינטרנט, ולא בהליך בין-משרדי. המשרד להגנת הסביבה העביר למשרד האנרגיה הערות שיש לדעתו להטמיע בתקנות, ובעקבות הערות אלה נשלחה למשרד טיוטה מתוקנת, אולם גם לאחר התיקונים נותרו מחלוקות מהותיות בין המשרדים, שלא לובנו עד תומן. לדבריהם, אנשי המשרד למדו מפרסום ברשת האינטרנט על כך ששר האנרגיה חתם על התקנות.14 עיקרי ההערות שהעביר המשרד להגנת הסביבה על התקנות:15 • הסטייה מחוק התכנון והבניה היא בלתי מידתית ועלולה להביא לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור ללא בחינה מסודרת כפי שהדבר נעשה בחוק התכנון והבניה; • הרכב ועדת המשנה הנזכרת בתקנות נתון לשיקול הוועדה המחוזית, ואינו מאוזן. אין הכרח שיהיה בו נציג המשרד להגנת הסביבה. נושא זה בעייתי, שכן אין אפשרות לערער על החלטות הוועדה (או ועדת המשנה); • ההנחיות למסמך הסביבתי מוכנות על-ידי משרד האנרגיה, ולא על ידי המשרד להגנת הסביבה, שהוא היועץ הסביבתי לוועדה המחוזית. משרד האנרגיה צריך להתייעץ עם המשרד להגנת הסביבה באשר להנחיות לעריכת המסמך הסביבתי, אך אינו חייב לקבל את דעתו. נציג המשרד להגנת הסביבה אף לא רשאי לבקש מהיזם השלמות למסמך הסביבתי, אם הוא חושב שאלה נחוצות; • בתקנות אין הבחנה ברורה בין שלב קידוחי הניסיון לבין שלב ההפקה המסחרית. שלב ההפקה המסחרית חייב להיעשות לפי חוק התכנון והבניה, ואין לאשר סטיה ממנו. בתקנה אין הגבלה על מועד הגשת התכנית המפורטת לאחר הכרזה על תגלית, ואין הגבלה על פעולות שאפשר לבצע בין ההכרזה על תגלית לבין ההחלטה של מוסד תכנון בעניין התכנית המפורטת שהוגשה לו עבור ההפקה המסחרית. עמדת משרד האנרגיה והמים16 מדיניות הממשלה היא לתמוך בחיפושי נפט מתוך רצון לצמצם את תלות ישראל במקורות אנרגיה זרים ולגוון את מקורות האנרגיה של המשק. לפיכך, הליך חיפושי הנפט צריך להיות פשוט דיו על-מנת לעודד יזמים לפעול בתחום. תקנות הנפט לעניין הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה נכתבו מתוך ראייה שהנוהג שהיה מקובל עד כה, לפיו קידוחי נפט נעשו מכוח פטור מהיתר, אינו ראוי וצריך להחליפו בהליך סדור, הכולל גם התייחסות להיבטים סביבתיים ומתן אפשרות לציבור להגיש התנגדויות. הליך כתיבת התקנות נעשה בהתאם לחוק הנפט, ונעשה שיתוף של המשרד להגנת הסביבה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. לדברי עו"ד יונית שרם ונונו מהלשכה המשפטית של משרד האנרגיה והמים, נציגים מהתעשייה התנגדו לתקנה מעיקרה בטענה שהיא מסרבלת את תהליך חיפוש הנפט ומאריכה אותו שלא לצורך. עיקרי הטיעונים: • משרד האנרגיה והמים התייעץ עם המשרד להגנת הסביבה בגיבוש התקנות. נשלחו כמה טיוטות ונעשו ישיבות משותפות; • התקנה יוצרת מידתיות בין הצורך של המדינה לפתח משאבי נפט ולמצוא מקורות אנרגיה לבין הצורך לקיים הליך תכנוני ודיון ציבורי בטרם אישור קידוחי נפט. ההליך המוטמע בתקנה משמעותי ורציני בהרבה מההליך שהיה נהוג קודם; • הערות המשרד להגנ"ס נלקחו בחשבון בכתיבת התקנות, והתקנות שונו בכמה מקומות מהותיים בעקבות ההערות, למשל: ◦ הכנת מסמך סביבתי היתה רשות בטיוטת התקנה – והפכה לחובה; ◦ החובה לקבל את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) לקידוחים שנמצאים בסמוך לחופי הים; ◦ מתן ארכה גדולה יותר לוועדה לדיון בפרויקטים של הפקת נפט מפצלי שמן; ◦ הוראה שכל הפעילות באתר תהיה זמנית. • אי-אפשר לעשות עצירה מוחלטת בין שלב הקידוח לבין שלב ההפקה המסחרית, משום שעצירת הקידוח גורמת להתייבשותו, ופתיחתו מחדש כרוכה בהשקעה משמעותית. בין שלב הקידוח לבין שלב ההפקה המסחרית יש הבחנה ברורה משום שנאמר בראשית התקנה שהיא חלה רק על פעולות שנעשות לפני הכרזה על תגלית. האישור לקידוח תקף לשנה והיזם צריך להגיש תכנית לוועדה המחוזית כתנאי למעבר להפקה מסחרית. על הוועדה חלה חובה לדון בבקשה באופן תמציתי ומהיר; • לעניין פצלי שמן האישור לקידוח ניסיון ניתן לשלוש שנים, שלאחריהן מחויב היזם באישור תכנית סטטוטורית כתנאי למעבר להפקה מסחרית. בניגוד לקידוח נפט רגיל, אסור לו לעשות כל פעולות באתר לאחר תום אישור הקידוח ולפני אישור תכנית, גם אם אושרה לו קיומה של תגלית. 3. תשובת היזמים בנוגע להיבטים הסביבתיים של פרויקט פצלי השמן בשפלת יהודה חברת IEI הכינה מסמך סביבתי עבור פרויקט החלוץ, שבו התייחסות להשלכות שונות של הפרויקט בנושאי מים, זיהום אוויר, טיפול בתוצרים רעילים השפעות החימום על הקרקע, ועוד. מסמך זה נכתב ביזמת החברה, ולא על-פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה, כמקובל בתסקירי השפעה על הסביבה ועל כן אינו מהווה תסקיר השפעה על הסביבה על פי דין. המשרד להגנת הסביבה העביר לחברה שאלות על המסמך, החברה השיבה והמשרד העביר מכתב נוסף עם בקשה להבהרות. הנושאים עליהם ביקש המשרד הבהרות היו: מיקום הפיילוט; איכות אוויר; סוגיות מים, קרקע וסלע; סכנת התלקחות וסקר סיכונים; ניטור מים, אוויר, קרקע ורעש; קשר בין פרויקט החלוץ להפקה המסחרית; ושיקום השטח.17 להלן תמצית מכתב החברה מיום 15 בדצמבר 2012 שבו מענה להשגות של המשרד להגנת הסביבה:18 • מיקום פרויקט החלוץ. מטרת החלוץ היא לבצע מדידות, ולשם כך יש צורך בדיוק מרבי. המיקום נבחר בחלק של שטח הרישיון שבו שכבת הפצלים היא הקרובה ביותר לפני הקרקע. לכך יש חשיבות משום שככל שהקידוח עמוק יותר כך יש סיכוי גבוה לסטייה בתוצאות. המיקום נבחר מתוך שש חלופות שנבחנו: הוא נמצא בשטח חקלאי שבו יש קו מתח גבוה ודרכים קיימות, וכמו-כן הוא בקרבת כביש וצומת האלה שבו מיועד להיבנות מחלף. לעומת זאת, השלב המסחרי מתוכנן באזור דרומי יותר, פחות מתויר ומיושב בצורה דלילה יותר, שבו שכבת הפצלים עמוקה ועשירה יותר; • איכות אוויר. פליטות המזהמים שייווצרו מהפיילוט יעמדו בדרישות המשרד להגנת הסביבה. • סוגיות קרקע, מים וסלע. השפעת החימום מוגבלת לאזור של מטרים ספורים סביב המחם. השפעת החימום יורדת במרחק שלושה מטרים מהמחמם ונעלמת במרחק תשעה מטרים ממנו. אין סיכוי לסידוק סלעים, שכן לחצי העבודה בפרויקט (כ- 100 PSI) נמוכים מאוד יחסית ללחצים הדרושים לסידוק סלע באזור זה ( כ- 500 PSI). מבנה שכבות הסלע באזור גורם לכך שאין סיכוי למעבר מזהמים משכבת פצלי השמן לאקוות ההר, שכן בין שתי השכבות יש שכבת סלע אוטמת; • התלקחות. התלקחות לא יכולה לקרות בתת הקרקע משום שאין חמצן בשכבה זו. חמצן לא יכול לחדור מפני שהלחץ בתת-הקרקע גבוה מהלחץ בחוץ; • ניטור. ניטור מרכיבי האוויר, הקרקע והרעש ייעשו לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. ניטור נושא המים בפרויקט ייעשה לפי הנחיות רשות המים; • קשר בין החלוץ לבין ההפקה המסחרית. מטרת החלוץ היא לבחון את יעילות ההפקה, המאזן בין האנרגיה המושקעת לאנרגיה המופקת, איכות הדלקים והגזים המופקים, ההרכב הכימי של תוצרי ההפקה, הנתק ההידראולי בין שכבת ההפקה לשכבת האקווה ותוקף המודלים שפיתחה החברה. החלוץ הוא מקור מידע הכרחי לגבי יישום השיטה וההשלכות הסביבתיות של תהליך ההפקה. המתאם בין החלוץ לבין ההפקה המסחרית נשען על האחידות של המבנה הפיזי של שכבת הסלע בין אזור החלוץ לבין אזור ההפקה. • שיקום השטח. בתום פרויקט החלוץ ייעשה שיקום מלא של השטח והשבתו למצב המקורי, כפי שנעשה עם קידוחי סקר שעשתה החברה בשטח הרישיון. 4. דיון • פרויקט הפקת נפט מפצלי השמן בשפלת יהודה מתבצע לפי חוק הנפט, שנכתב במקורו עבור נפט ניגר שנשאב מבטן האדמה. נפט זה נחשב לקונבנציונלי. לעומת זאת, פצלי שמן נחשבים למקור נפט לא קונבנציונלי. לפיכך נשאלת השאלה האם חוק הנפט הוא המסגרת המתאימה לפיתוח וניצול משאב פצלי השמן; • הדיונים סביב פרויקט פצלי השמן גרמו לשינוי מהותי בהליך אישור קידוחי נפט. ההליך הנדרש כיום לאישור קידוח נפט מורכב וארוך הרבה יותר מההליך שנדרש לפני כן, וכולל גם אפשרות להתנגדויות הציבור; • ההליך לאישור קידוחי נפט נעשה במסגרת תקנות הנפט, אשר מתוקנות על-ידי שר האנרגיה והמים מאושרות על-ידי מועצת הנפט. מועצת הנפט גם היא ממונה על-ידי שר האנרגיה והמים; • לטענת המשרד להגנת הסביבה, ההליך החדש אינו מאוזן, שכן הוא אינו נותן משקל ראוי לשיקולים הסביבתיים ויש בו העדפה לפיתוח המשאבים על-פני השיקולים האחרים. כמו-כן בהליך החדש אין הבחנה מספקת בין שלב הקידוח לשלב ההפקה המסחרית; • בנושא פצלי השמן, התקנה מאפשרת תהליך קידוח של שלוש שנים. הקידוח הוא למעשה פרויקט חלוץ שמטרתו לבדוק את ישימות טכנולוגית ההפקה ואת הכדאיות הכלכלית שלה. בהליך אין מענה למקרה שבו פרויקט החלוץ יצליח לשיעורין, ויהיה צורך לערוך סדרה נוספת של ניסויים בטרם תחילת הפקה מסחרית; • הרישיון לחברה היזמית המבקשת להפיק נפט מפצלי השמן ניתן ביולי 2008, ואפשר להאריכו עד ליולי 2015. פרויקט החלוץ, שאמור לארוך שלוש שנים טרם התחיל, ולכן צפוי שמועד סיומו יהיה אחרי מועד סיום הרישיון. מקורות חקיקה ומסמכים משפטיים • תקנות הנפט (הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה), התשע"ב-2012; • בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, בג"ץ 6017/10: אדם טבע ודין (ע"ר) נגד שר התשתיות הלאומיות ואח', אוגוסט 2010; • חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965; • חוק הנפט, התשי"ב-1952. מסמכי הכנסת • הכנסת השמונה-עשרה, פרוטוקול מס' 62 מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא סביבה ובריאות: ישיבת מעקב – הפקת נפט מפצלי שמן, 21 בנובמבר 2011; • הכנסת, מרכז המחקר והמידע, הפקת נפט מפצלי שמן בחבל עדולם - מעקב 2011, כתיבה: ד"ר יניב רונן, 11 ביולי 2011; • הכנסת, מרכז המחקר והמידע, כריית פצלי שמן בחבל עדולם, כתיבה: יניב רונן, 27 ביוני 2010. מסמכים ממשלתיים • המשרד להגנת הסביבה, מחוז ירושלים – תכנון, התייחסות המשרד להגנת הסביבה למסמך השלמות ולמסמך הסביבתי שהוכנו לפיילוט פצלי השמן, כתיבה: אבי אבן צור, מתכנן המחוז, 30 במרס 2011. מכתבים ושיחות טלפון • גבאי משה, סמנכ"ל חברת IEI, שיחת טלפון, 21 ביוני 2012; • דרור דלית, עו"ד, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, תקנות הנפט (הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבניה), התשע"ב-2012 – אי קיום הנחיית יועץ משפטי לממשלה בנושא חקיקת משנה: מכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, 30 באפריל 2012. • דרור דלית, עו"ד, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, הערות לטיוטת תקנות הנפט (הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבניה), התשע"ב-2012: מכתב ליועצת המשפטית של משרד האנרגיה והמים, 19 בפברואר 2012; • זוהר תמר, עו"ד, יועצת משפטית למחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה, שיחת טלפון, דוא"ל, 19 ביוני 2012. • שרם ונונו יונית, עו"ד, הלשכה המשפטית של משרד האנרגיה והמים, שיחת טלפון, 20 ביוני 2012. אתרי אינטרנט • אתר חברת IEI, www.iei-energy.co.il, תאריך כניסה: 24 ביוני 2012. מסמכים שונים • IEI, מצגת: דו"ח מסכם: השפעות סביבתיות של פרויקט פצלי השמן, דצמבר 2011; • IEI, קידוחי ניסיון (פיילוט) להפקת דלקים מפצלי שמן בשפלת יהודה מסמך השלמות למסמך הסביבתי II, דצמבר 2011.