חומר רקע
י ל יו2008
הצעת
חוק הנזיקים האזרחיים
)
אחריות המדינה
(
)תיקון מס
' 8(
,התש
ס"ח-
8
200
נייר עמדה
הצעת החוק מבקשת לקבוע מספר הוראות
,
שהמכנה המשותף שלהן הוא החסימה של תביעות
פיצויים נגד המדינה
–
בעיקר תביעות של תושבי השטחים
.
מדובר בהוראות
,
שיתווספו על
הכלים
,
לפיהם דנים כיום בתי
המשפט בתביעות כאלו
.
כיום על התובע לשכנע את בית-
המשפט
הישראלי
,
כי הפעולה של כוחות הביטחון שפגעה בו היתה מנוגדת לחוק
.
גם פעולה בלתי
חוקית
של כוחות הביטחון לא גוררת פיצויים אם מדובר בפעולה מלחמתית
.
בנוסף
,
בית
המשפט בודק
אם התובע אשם במידה
זו או אחרת בנזק שנגרם לו
.
מטרת ההצעה למנוע פיצויים גם באותם
מקרים
,
בהם שופטי ישראל סבורים
,
שהצבא פעל בניגוד לחוק ולא במסגרת פעולה מלחמתית
.
ההצעה
:
חקיקה מחדש של הוראות חוק שביטל בג
"ץ
אין מנוס מלומר כבר בפתח הדברים
:
הצעת
החוק דנן ה
י
א יציר מתועב
.
תכלית
ה
היא
ביטול
פסיקתו של בית-
המשפט העליון
צ " בג ב8276/05
עדאלה נ
'
שר הביטחון) " פס
ד מיום 12.12.06
( .
לאיזו תכלית מבקשת המדינה לבטל את הפסיקה
?
האם המטרה היא להעניק לרשות המבצעת
ולכוחות הביטחון מעמד על-חוקי
, ו
לפטור אותם
מ
ביקורתם של בתי-
המשפט בישראל
ומ
אחריותם למעשיהם
)
כל עוד אלו נעשו בשטחים
הכבושים
או כלפי מי שנתפס כ
"
אחר
? "(
או
שמא המטרה היא לבצר גישה לעומתית כלפי בית-המשפט
,
להתגרות בו ולקרוא תיגר על
סמכותו
?
שתי תכליות אלו הולכות יד ביד
:
המשותף להן הוא מניעת ביקורת שיפוטית על הפרות
זכויות אדם בידי השלטון
.
מחברי
ההצעה
מת
קשים להסביר את הצורך ב
. ה
הם נמנעים לחלוטין מלנסות ולהסביר כיצד
הוראותי
ה
מתיישבות עם פס
ד "
עדאלה
.
בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב
שפס
ד "
עדאלה
וההתנתקות יצרו
"
צורך
"
להסדרה מחדש של התחום
.
איזה צורך
?
הדבר נשאר מעורפל
.
מהו הצורך הרלוונטי ומהם גבולותיו
–
עניינים אלו
נקבעו באופן חד-משמעי בפס
ד "
עדאלה
.
בסעיף 40 לפסק-הדין דוחה בית-
המשפט את נימוקי המדינה לגבי הצורך בתיקון מספר7
.
ועוד
קודם לכן
,
בסעיף 35
,
הוא מצביע על כך שתיקון מספר4
די בו לענות על הצורך להתאים את דיני
הנזיקין להקשר של פעולות מלחמתיות
:
תיקון זה
]
תיקון מס
' 4
[הוא מידתי
,
ואינו מעורר קושי חוקתי
.
בכך תוגשם התכלית
המונחת ביסוד תיקון מס
' 7
,
שעניינה הצורך
"
להתאים את דיני הנזיקין למאפיינים
המיוחדים של המלחמה עם הפלסטינים
"
]...[
תיקון מס
' 7 הולך הרבה מעבר לכך
.
הוא
שולל אחריות בנזיקין לכל נזק שנגרם באזור עימות על יד
י כוחות הביטחון
,
גם בגין
2
מעשים שנעשו שלא על ידי פעולה מלחמתית של כוחות הביטחון
.
הרחבה זו של היעדר
אחריות המדינה אינה חוקתית
.. .
רק פעולות לחימה מצדיקות
,
כפי שמבקשת תכליתו
של תיקון מס
' 7
,הוצאת ההסדרים מתחום דיני הנזיקין הרגילים
.
הוצאתם של מקרי
הנזיקין בהם מ
עורבים כוחות הביטחון
,
ואשר אין להם היבט לחימתי
,
לא באה
להגשים את התכלית הראויה של התאמת דיני הנזיקין למצבי לחימה
.
היא באה
להגשים תכלית בלתי ראויה של שחרור המדינה מכל אחריות בנזיקין באזורי עימות
.
בוודאי כך לאור אופייה הרטרואקטיבי של הוראה זו
.
ומה לגבי ההתנת
קות
?
גם על כך אמר בית-המשפט את דברו
:
כמובן איננו קובעים דבר באשר למעמד המשפטי של חבל עזה לאחר ההתנתקות
.
גם
אם התפיסה הלוחמתית של ישראל בו נסתיימה כטענת המדינה
,
אין צידוק לשחרור
גורף מאחריותה בנזיקין
) .
סעיף 36 לפסק-הדין
(.
ה
הצעה
החדש
ה
מבקש
ת
להגיע לאותה תוצאה
שביקש להשיג תיקון 7
.מהות
ה
אותה מהות
,
פגיעת
ה
בזכויות האדם אותה פגיעה
,
הטיעונים להצדקת
ה
אותם טיעונים
.
כשם שתיקון 7
נפסל
פה אחד על-ידי תשעת שופטי בית-
המשפט העליון
–
כך דינו של התיקון המוצע
.
וקשה להתנער
מהתחושה שדווקא זו מטרת התזכיר
:
להעביר בכנסת חוק שאי-חוק
תיותו בולטת על פניו
,
לאחר
שבית המשפט העליון פסל הוראה דומה בהיותה בלתי חוקתית
,
וזאת בכדי להתגרות התגרות
חזיתית בסמכות בית-המשפט העליון
.
לא הכנסת ולא בית-
המשפט
–
ודאי לא זכויות האדם
בישראל
–
יצאו נשכרים מהרפתקה כזו
.
הוראות התזכיר
:
שלילה גורפת של אחריות המדי
נה
עיון בהוראות התזכיר מלמד
,
שהמנסחים מנסים להגיע
–
בכלים משפטיים
שונ
ים
במקצת
–
לאותה תוצאה
,
שביקשו להגיע אליה בתיקון מספר 7
:
מתן חסינות גורפת למדינה בגין פעולות
הצבא בשטחים
–
ובמידה רבה גם בתחום ישראל
.
בשורה של עניינים הוראות התזכיר הולכות אף
הרבה מעבר לה
וראות תיקון 7 שנפסל
.
מעשים בלתי-חוקיים
,
פסולים ואף נפשעים יישארו מבלי שיינתן עליהם הדין
.
קורבנותיהם של
מעשים אלו
–
יתומים ואלמנות
,
נכים או מי שנותרו חסרי כל לאחר שרכושם הושמד
–
יישארו
ללא סעד
.
חיסכון מסוים יירשם בקופת משרד הביטחון
.
על חשיבותה של הזכות לפי
צויים
,
לפי דיני הנזיקין
,
עמד
בית-המשפט העליון
בפס
ד "
עדאלה
:
האחריות בנזיקין מגינה על מספר זכויות של הניזוק
,
כגון הזכות לחיים
,
לחירות
,
לכבוד ולפרטיות
.
דיני הנזיקין הם אחד המכשירים העיקריים באמצעותם מגינה שיטת
המשפט על זכויות אלה
;
הם האיזון שהמשפט קובע בין זכ
ויות הפרטים
,
בינם לבין
עצמם
,
ובין זכות הפרט ואינטרס הציבור
.
שלילתה של האחריות בנזיקין או צמצומה
פוגעות בהגנה על זכויות אלה
.
בכך נפגעות זכויות חוקתיות אלה
.
: אכן
3
"זכות הפיצויים הבסיסית של אדם
,
הנפגע על-ידי מעשה עוולה
,
היא זכות חוקתית
העולה מן ההגנה על חייו
,
גופו
,
ועל קניינו
...
כל הגבלה של הזכות לפיצויים בגין מעשה
עוולה חייבת לעמוד במבחן החוקתי של תכלית ראויה ושל מידה שאינה עולה על
הנדרש
' י " )
אנגלרד
,
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
,
מהדורה שלישית
)
תשס
, (ה"9(
)פיסקה
25 לפסק-הדין
(
לא ניתן להפריז
בחשיבות
שיש לכך
,
שפ
עולות המדינה יהיו כפופות לביקורת
,
גם אם בדיעבד
,
של
בתי המשפט בישראל
;
שבתי המשפט
יוכלו לשמוע עדים ולבחון ראיות
,
ולהכריע
" ע –
י שופטים
ישראלים ובהתאם לערכי החברה בישראל
–
אם כוחות הביטחון פעלו כדין אם לאו
.
עיקרון יסוד
זה של ה-
accountability
של הממשל בא לידי
ביטוי בדבריו ש
ל
פרופ
'
אריאל פורת
,
לשעבר
דיקן
הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומומחה לנזיקין
,
בדיון
בו
ועדת חוקה
,
חוק ומשפט
,
שהתקיים ביום 15.6.05
:
מצב שבו מותר לחיילים
,
מבחינה משפטית
,
לעשות ככל העולה על רוחם בלי שאף אחד
משלם את המחיר
,
זה מצב שאני חושב שא
ם הוא יקרה
,
כל אחד מאתנו פשוט צריך
להתבייש בו
.. .
ההרחבה הזאת משמעה שמותר לעסוק בפעילויות שהן לא לחימה
,
גם
לא לחימה בטרור
:
חייל מוצב במקום
,
לא קרה כלום שבועיים
,
נכנס לבית כלשהו
ומשתולל
–
שלא יספרו לכם שבמדינות אחרות אין אחריות נזיקית במצבים כאלה
.
זה
לא נכון
.. .
יותר מזה
,
שלא יספרו לכם שיש עוד חוק מהסוג הזה במקום כלשהו בעולם
.
אין חוק כזה בשום מקום בעולם
.
אנחנו כאזרחי ישראל -
אני לא יכול כאזרח להשלים
עם זה שיהיה חוק שיאפשר לחיילים שלנו
,
לילדים שלי
,
לעשות כאוות נפשם בלי
שמישהו משלם על זה מחיר
.
זה מה שיקרה
.
במשפט
הבינלאומי מושרש העיקרון שמעשה בלתי-חוקי מחייב פיצוי
,
גם אם נעשה בעת מלחמה
תוך הפרת חוקי המלחמה
,
ומקל וחומר אם אין לו זיקה לפעולות הלחימה עצמן
.
עיקרון זה מעוגן
עוד באמנת האג משנת 1907
,
ויושם בשנים האחרונות באמצעות מנגנונים מגוונים בנוגע לפגיעה
באזרחים בסכס
וכים בינלאומיים
.
בית-
המשפט הבינלאומי לצדק חזר על עיקרון זה רק לאחרונה
בחוות-דעתו בעניין חומת ההפרדה
.
באותו עניין קבע בית-המשפט
,
כי לא די בפירוק החומה
העוברת בשטחים הכבושים
,
אלא על ישראל לפצות את הנפגעים מהחומה פיצוי מלא על בסיס
עקרון השבת המצב לקדמותו
.
הלי
כי החקיקה של תיקון 4
ותיקון7
לוו במחאות חריפות של
ארגוני זכויות אדם לא רק בארץ אלא גם בחו
. ל"
חקיקה
,
שתיתן לישראל חסינות מפני תביעות
בפני בתי-המשפט הישראלים
,
לא תפטור את ישראל מחובת הפיצוי
,
אלא תיצור תמריץ להעברת
הסכסוכים לבתי-משפט מחוץ לישראל
.
בפס
ד "
עדאלה
נמצא
,
שהוראות סעיף 5
ג מתיקון7
,ששלל את זכות הפיצויים וביטל את ה-
accountability של המדינה בפני בתי-המשפט שלה עצמה
,
בטל
.
החוקתיות של חלק אחר
מהתיקון
)
סעיף 5( ב
הושארה בצריך עיון
.
ההצעה הנוכחית מבקשת להחזיר לספר החוקים
הוראות מקבילות לאלו שבוטלו
,
ואף להוסיף
להן הוראות מרחיקות לכת יותר
.
4
סעי
פים 1 ו-
2)1
(
–
תיקון הגדרת
"
פעולה מלחמתית
"
לפי החוק הקיים
,
פטורה המדינה מאחריות בגין פעולות מלחמתיות
.
ההגדרה הקיימת
אומצה אך
לפני
חמש
שנים בתיקון מס
' 4 לחוק
.
היא
חורגת כשלעצמה מהמובן המקורי של
"
פעולה
מלחמתית
",
וכוללת
"
כל פ
עולה של לחימה בטרור
,
במעשי איבה או בהתקוממות
,
וכן פעולה לשם
מניעתם של טרור
,
מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף
".
הדרישה
שבסיפא
,
שהפעולה תיעשה בנסיבות של סיכון לחיים ולגוף
,
נועדה למתן
במקצת
את
ההוראה הגורפת
,
ולהתאים אותה במשהו לטעם
הפטור כפי שתואר בפסיקה1
.
בהצעה הנוכחית
מוצע לקבוע הגדרות שונות ל
"
פעולה מלחמתית
"
באופן שלא אופי הפעולה אלא מקום
התרחשותה הוא שיקבע את אחריות המדינה
.
בנוגע לתחום ישראל
,
ישנו צמצום מסוים של ההגדרה
.
עם זאת
,
הותרת הביטויים
"
לחימה
בטרור
,
במעשי איבה או בהתקוממות
"
בתוך ההגדרה מעוררת סימני שאלה בנוגע להיקף
החסינות שהמדינה מבקשת לעצמה
.
יש לזכור
,
שהמדינה נזקקת להוראת החסינות הזו במקום
שבו הצבא פעל בניגוד לחוק
,
ושלול
א
הוראת החסינות הקורבנות היו זכאים לפיצוי
.
האם המדינה
נערכת לתביעות פיצויים בגין אירועים כגון הרג המפגי
נים בישראל באוקטובר 2000
?
בנוגע לשטחים
)
ולמדינות אויב
(
מבקשת ההצעה להקנות למדינה חסינות גורפת על כל פעולה
"
לשם מניעתם של טרור
,
מעשי איבה או התקוממות
"
וזאת גם בנסיבות בהן לא היו החיילים
נתונים בסיכון כלשהו
.
התוצאה היא שלמעשה
כמעט
כל
פעולות
הצבא
בשטחים יקנו
למדינה
חסינות
מפני תביעה בשל
כל נזק
,
שנגרם במהלכן
.
זוהי תוצאה מרחיקת לכת אף יותר מזו של
תיקון 7
,שהגביל את הפטור של המדינה אך ורק לחלקים בשטחים
,
שהו
כרז
ו כאזורי עימות
.
מקל
וחומר
,
יפים לעניין זה דברי בית-
המשפט בעניין
עדאלה
)
סעיף 36
:(
עלינו לזכור כי שטחי יהודה והשומרון
,
ועד לחודש אוגוסט 2005 גם שטחי רצועת עזה
,
נתונים תחת תפיסה לוחמתית מזה קרוב לארבעים שנה
.
במסגרת זו
,
כוחות הביטחון
הישראליים שוהים בתחומי האזור באופן קבוע ובהיקף נרחב
.
תושבי האזור באים
עמם במגע הדוק
,
שוטף
,
ויומיומי
,
בצאתם
ובבואם
,
בדרכם לעבודה ולבתי הספר
,
בנקודות ביקורת במחסומים שבתחומי האזור ובמעברים לישראל וממנה
.
כוחות
הביטחון מקיימים בתחומי האזור נוכחות קבועה ומתמשכת
.
הם פרושים ופועלים
בתחומי האזור הן במשימות לחימה
,
והן בפעולות שיטוריות באופיין
;
הן באזורים
בהם מתקיימת פעי
לות חבלנית עוינת
,
והן באזורים שקטים
;
הן בתקופות עימות
,
והן
בתקופות רגיעה יחסית
.
בנסיבות אלה
,
חסינות גורפת מעין זו הניתנת למדינה מכוח
סעיף 5ג לתיקון מס
' 7
משמעה מתן פטור למדינה מאחריות בנזיקין ביחס לתחומים
נרחבים של פעולות שאינן פעולות מלחמתיות גם על-פי הגד
רתו הרחבה של ביטוי זה
.
משמעה הותרת נפגעים רבים
,
שלא היו מעורבים בכל פעילות עוינת שהיא
,
ושלא נפגעו
אגב פעולות של כוחות הביטחון שנועדו להתמודד עם פעילות עוינת כלשהי
,
ללא סעד
על הפגיעה בחייהם
,
בגופם וברכושם
.
פגיעה גורפת זו בזכויות אינה נדרשת על מנת
להגשים את
התכליות שבבסיס סעיף 5ג לתיקון מס
' 7
.
שלילת האחריות של המדינה
1א " ע5964/92
בני עודה נ
'
מדינת ישראל," פ
ד נו
)4
(
1 )
2002
.(
5
בסעיף5
ג אינה
"
מתאימה את דיני הנזיקין למצב המלחמה
".
היא מוציאה אל מחוץ
להיקף תחולתם של דיני הנזיקין פעולות רבות שאינן מלחמתיות
.
היא אינה עולה
בקנה אחד עם חובתה של ישראל
,
כמי שמחזיקה ביהודה
,
שומרו
ן וחבל עזה בתפיסה
לוחמתית
.
תפיסה זו מטילה על המדינה חובות מיוחדות על פי המשפט הבינלאומי
ההומניטרי
,
שאינן עולות בקנה אחד עם שחרור גורף מכל אחריות בנזיקין
.
סעיף 2)2( – הכרעה בטענת פעולה מלחמתית לפני שמיעת הראיות
בסעיף2)2
(
מבקשת המדינה להקנות לה יתרון דיוני
בלתי הוגן ביחס
לקורבנות של מעשי הצבא
.
לפי ההצעה
,
טענה של המדינה שמעשה הוא פעולה מלחמתית תידון לאלתר
,
כבר בשלב המקדמי
של טיפול בית-המשפט בתיק
.
הטענה של
"
פעולה מלחמתית
"
היא טענה עובדתית
,
המחייבת
לימוד של פרטי הפעולה ונסיבות התרחשותה
.
בתי המשפט מכריעים כיום ב
טענה זו על בסיס
מכלול הראיות שמוגשות להם
,
ולאחר ששמעו את העדים בתיק
.
מטבע הדברים
,
חלק ניכר
מהראיות הנוגעות לטיב הפעולה מצוי בידי המדינה
.
הכלים העיקריים שיש לתובע להתמודד עם
טענת ה
"
פעולה המלחמתית
"
הם בחקירת עדיה של המדינה ובחשיפת הראיות שבידיה
–
שלעתים
קרוב
ות מדי מתגלות רק בשלבים מאוחרים של המשפט
.
העברת הדיון בטענה לשלב המקדמי של
הדיון בתיק משמעו
ש
הטענה
תוכרע לפני שימוצו הכלים של התובע לחייב את המדינה לחשוף את
מלוא ראיותיה ומבלי שהעדים לאירוע
)
משני הצדדים
(
ייחקרו על גרסאותיהם
.
גם היום יש לבתי המשפט שיקול דעת
לדון בטענת הפעולה המלחמתית כטענה מקדמית
,
והם
יעשו כן כאשר הנסיבות עליהן מתבססת המדינה אינן שנויות במחלוקת עובדתית
.
אילוץ בתי-
המשפט לעשות כן באופן גורף אינו משרת לא את היעילות הדיונית ולא את התכלית של בירור
האמת
.
הוא מיועד להקנות י
תרון לא הוגן למדינה
.
הוא
מיועד להשיג פסקי דין מוטעים
,
הדוחים
תביעות אשר בירורן בדרך הרגילה היה עשוי להביא לקבלתן
.
סעיף 3
:
הרחבת סעיף5ב
סעיף3 להצעה מבקש לפטור את המדינה מאחריות לכל נזק
,
שנגרם לתושב
"
שטח אויב
" -
בין
בהיותו ב
אותו שטח
ובין בהיותו בתחום ישראל
,
בין אם הנזק נגרם על-ידי
כוחות הביטחון ובין
אם נגרם על-
ידי
גוף
אחר של המדינה
.
מהו
"
שטח אויב
? "
הדבר
ייקבע לא
בחוק
אלא בהכרזות של הממשלה
.
החוק לא קובע קריטריון
כלשהו בעניין זה
.
מדברי ההסבר עולה ש
נכון להיום המדינה מתכוונת להשתמש בסעיף זה כדי
לקבל חסינות מכל תביעה של
תושבי רצועת עזה
באופן רטרואקטיבי מאז ה
"
התנתקות
".
כפי
שראינו
,
בית-
המשפט קבע במפורש בעניין
עדאלה
,
כי אין הצדקה לפטור את המדינה באופן גורף
מאחריותה לנזקים
,
שגרמה או תגרום ברצועת עזה לאחר ההתנתקות
)
סעיף 36 לפסק-הדין
(.
הסעיף
המוצע
יאפשר למדינה להשיג
,
באותו אופן
,
חסינות גורפת
גם מתביעות של תושבי הגדה
המערבית או חלקים ממנה
.
מדובר
,
למעשה
,
בהרחבת סעיף 5ג שבוטל בידי בג
. ץ"
ההסדר שבוטל
אי
פשר לשר הביטחון להכריז על אזורים מסוימים כ
"
אזורי עימות
. "
מי שנפגע מפעולות כוחות
המדינה
ב"
אזורי עימות
"
נשללה ממנו הזכות
לפיצויים
.
טרם ביטול ה
סעיף
ביד
י בג
, ץ"
הוכרזו
6
שטחים נרחבים בגדה המערבית
ובעזה
" כ
אזורי עימות
"
למשך מרבית פרק הזמן שמשנת 2000
ועד מועד ההכרזה
.
בהצעה הנוכחית מוחלף הביטוי
"
אזור עימות
"
בביטוי
"
שטח אויב
"
וחסינות
המדינה מורחבת באופן שהיא תחול לא רק על מעשים שנעשו בשטח שהוכרז ככזה אלא גם על
מע
שים שנעשו מחוצה לו ושקורבנותיהם הם תושבי אותו שטח
.
גם
בנוסחו הקיים
סעיף 5ב
הוא בלתי-חוקתי
.
הוא שולל את הפיצויים מהנפגע באופן מוחלט
וגורף על בסיס זהותו
ושייכותו
ולא על בסיס נסיבות קרות הנזק
.
גם
כ
שחלק מהאשם בקרות
הנזק מוטל על הנפגע
,
יש לפעול בהתאם לכל
ל
ים הק
יימים
בדיני הנזיקין
ה ,
מאפשרים לקבוע את
האשם היחסי של כל המעורבים
.
בפס
ד "
עדאלה
נקבע
,
שכל הוראת סעיף 5
ב מעוררת שאלה
חוקתית
,
שהושארה באותו עניין בצריך עיון
.
בית-המשפט העליון קבע
,
כי
בתי המשפט
האזרחיים מוסמכים
,
במסגרת תביעות נזיקין ספציפיות
,
לבחון טענות נגד חו
קתיות הסעיף
)
סעיף 31 לפסה
(. ד"
ראוי להזכיר גם את עמדת
משרד המשפטים
,
אשר ביקש בזמנו מוועדת החוקה
,
חוק ומשפט של
הכנסת שלא לאשר את סעיף 5ב בנוסחו הקיים
.
משרד המשפטים
הניח על שולחן הוועדה הצעה
של היועץ המשפטי לממשלה
לנוסח חלופי
,
אשר מתנה את הפטור בזיקה בין המע
שה בגינו ניתן
הפטור לבין השייכות הפרסונלית של האדם לארגון מחבלים
,
למשל
.
בפס
ד "
עדאלה
ציין בית-
המשפט
,
כי השאלה כיצד ייושם הסעיף
,
והאם תידרש זיקה מעין זו
,
היא משמעותית לעניין
חוקתיותו
.
מתמיה
,
לכן
,
שהצעת התיקון אינה כוללת שינוי של סעיף 5ב ברוח ההצעה המ
תוקנ
ש ת
ל משרד
המשפטים
וברוח הערת בית-המשפט
.
ף סעי4
:הגבלת מקום השיפוט
לפי סעי
זה ף
,
תביעות נגד המדינה בגין פעולות
כוחות הביטחון
בשטחים
ותביעות של מי שהוגדר
כ"
אויב
"
" או
פעיל או חבר בארגון מחבלים
"
יידונו אך ורק בבתי המשפט בירושלים
.
הגבלת מקום השיפוט פוגעת בזכות החוק
תית לגישה לערכאות
,
וטעונה הצדקה ממשית
,
העומדת
בתנאי פ
י
סקת ההגבלה
.
ההוראה תקשה מאוד על עורכי-דין שאינם מירושלים
,
בייחוד אלו ממחוזות חיפה והצפון
,
שחלקם צברו ניסיון רב בתיקים מסוג זה
,
לנהל את התביעות
.
הטרחה וההוצאות הכרוכים
בניהול התביעות בבתי-משפט מרוחקים תפ
גע ביכולתם של תובעים לקבל ייצוג מעורכי-דין אלו
,
והם יוגבלו בעיקר לעורכי הדין במחוז
)
הקטן יחסית
(
של ירושלים
.
דברי ההסבר מת
ה
דרים בטענה
,
שתכלית הוראה זו היא פרגמטית גרידא
" :
מטעמי יעילות ולשם
שמירה על אחידות בפסיקה
".
טעמים אלו מופרכים על-פניהם
.
7
מבחינת היעילות
,
ההוראה החדשה תגרום רק לחוסר יעילות
, כך .
למשל
,
השאלה אם אדם מסוים
הוא
"
חבר ארגון מחבלים
"
היא שאלה עובדתית מובהקת
ש ,
המדינה
עשויה לעורר
אותה
לאחר
הגשת התביעה
.
משמעות ההוראה החדשה היא ניהול דיונים עובדתיים סבוכים
,
הנוגעים לגוף
התביעה
,
רק לצורך קביעת סמכות הש
יפוט המקומית
.
מבחינת
"
אחידות הפסיקה
– "
הרי שתביעות רבות מסוגים אלו נדונו במהלך השנים בבתי משפט
בחיפה
,
בצפון
" בת ,
א ובמרכז
.
אלו תרמו את תרומתם לפיתוח הפסיקה
.
סוגיות עקרוניות נדונו
במסגרת ערעורים בבית-המשפט העליון
.
אחידות הפסיקה מושגת בישראל באמצעות ההיררכיה
של בתי-המשפט
.
הסמכות המקומית של בית-
משפט אסור לה להיות פועל יוצא של מהות
הסוגיה
:
יהיה זה כמו לקבוע שתביעות של נפגעי תאונות דרכים נגד חברות ביטוח יידונו רק
במחוז אחד של בתי-
המשפט
)
מחוז הצפון
,
לשם הדוגמה
(.
הכלל בתביעות נגד המדינה הוא
,
שניתן להגישן בכל
בית מש
פט
בתחום המדינה
.
כל הטענות בדבר
"
יעילות
" , "
התמקצעות
" , "
נוחיות
"
וכיוצא באלו הן נכונות
–
או מוטעות
–
באותה מידה לגבי
תביעות אחרות
,
המוגשות נגד המדינה בתחומים אחרים
.
הגבלת הסמכות המקומית
רק ,
בתביעות שההצעה עוסקת בהן
,
אומרת דרשני
.
כאשר הטעמים המובאים לתיקון הם
מופרכים
על-פניהם
,
יש לחפש טעמים אחרים
–
זרים
.
דומה
,
שהטעם הזר המסתתר מאחורי ההצעה
הנוכחית הוא רצון
"
להיפטר
"
מכמה מהשופטים במחוזות אלו
,
שלא נטו חסד למדינה בפסקי-
הדין שלהם
.
סעיף 6
:הוראות תחילה
סעיף6 מחיל את התיקון המוצע באורח רטרואקטיבי על מעשים
,
שאירעו ה
חל משנת 2000
)
ובנוגע לחסינות מפני תביעות של תושבי עזה באשר הם
–
משנת 2005
.(
גם בכך הולכת ההצעה
בעקבות תיקון 7, שבוטל בידי בית-המשפט
.
עם זאת
,
ההצעה הולכת אף רחוק יותר מאשר תיקון
7
:רחוק יותר מבחינת תקופת הזמן
" ש ,
בולעת
"
ההחלה הרטרואקטיבית
)
שבע שנים לעומת חמש
בתיקון 7(
;ורחוק יותר גם מבחינת הוראת המעבר
:
בעוד שבנוגע לתיקון מספר 7 נפסק
,
שהחוק
לא יחול במקרים מסוימים גם אם
טרם החלה
שמיעת העדים
,
אך הוגשו תצהירי עדות ראשית2 ,
הרי שלפי התיקון המוצע רק במקרה
,
שהוחל בשמיעת העדים
,
תצא תביעה מגדר תחולת החוק
.
תזכיר החוק
פגום
,
אם כן
,
מכל וכול
:
מבחינת תכליתו
,
מבחינת מגמתו ומבחינת פרטיו
.
פגיעתו
קשה יותר מפגיעת הוראות החוק
,
שנפסל
על ו-ידי בית-
המשפט העליון בעניין
עדאלה
.
הוא מנוגד
לעקרונות יסוד של המשפט הישראלי והבינלאומי
.
ממילא
,
מדובר בהצעה שאם תתקבל דינה
בטלות
.
מן הראוי שה
צעת
החוק
ת
יגנז כבר בשלב זה
.
2
תא
( א"ת)1409/02
דאוד נ
'
מדינת ישראל)
2006
(
- פורסם בנבו
.