חומר רקע
פ ו ר ו ם ה ו צ א ה ל פ ו ע ל
יו"ר הפורום:
עו"ד ליאור שפירא
ת"א, כ"ד סיון תשע"ב
14 יוני 2012
7619/12
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת - בדואר ובדוא"ל -
ירושלים
מכובדי,
הנדון: המסלול המקוצר לפי פרק א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967
נייר עמדה
להלן סקירה של הבעייתיות הקיימת לגבי המסלול המקוצר בהוצאה לפועל והתנגדותנו להפעלתו במתכונת זו:
1. המסלול המקוצר הוקם לצורך סיוע לאוכלוסיה חלשה לגבות את חובותיה, היינו בדומה למסלול לתביעות קטנות – במהלך שנות פעילותו המועטות ירד משמעותית אחוז האזרחים, הפונים למסלול המקוצר. על פי נתוני רשות האכיפה והגביה:
בשנת 2009 – 63% זוכים פרטיים (בעלי תעודת זהות).
בשנת 2010 – 22% זוכים פרטיים (בעלי תעודת זהות).
בשנת 2011 – 9% זוכים פרטיים (בעלי תעודת זהות).
2. תכלית המסלול המקוצר לא היתה לסיוע לגופים מוסדיים, כאשר כיום מבקשת רשות האכיפה לייצג בעיקר גופים מוסדיים, כאשר הגופים המוסדיים רובם ככולם מיוצגים על ידי משרדי עורכי דין.
3. מנגנון זה מביא את רשות האכיפה והגבייה לשמש בפועל כמשרד עורכי דין במקום רשות מבצעת, אשר מטרתה לסייע לחייבים בכל הנדרש בהגשת בקשות בתיקי הוצאה לפועל בהם הם נתבעים.
4. כיום מבקשת רשות האכיפה והגבייה בעצם לייצג זוכים ולנקוט בשמם בהליכי הוצאה לפועל כנגד חייבים. זה מוביל לניגוד אינטרסים, וקיים חשש שייצוג הזוכים במסלול המקוצר מביא את רשות האכיפה והגבייה לנקוט צד והטיה כלפי זוכים. אין תקדים מסוג זה כאשר המדינה מייצגת אזרח נגד אזרח, ואסור לאפשר זאת גם במקרה זה.
5. המסלול המקוצר פוגע בניטראליות של רשות האכיפה והגביה. אין זה תקין, שרשות האכיפה והגביה, שהינה אורגן של המדינה, שאמורה להיות גוף ניטראלי, נוקטת צד ומייצגת זוכים בעצמה - מחד, ומאידך אמורה לשמור על ניטראליות ואי הטיה כלפי זוכים או חייבים - אם בעת ביצוע הליכי גביה אם לצורך פיקוח על הרשמים, הגורם השיפוטי שהועבר למסגרתה, ושמירה על אי תלותם. יש חשש יותר מסביר, אף מעבר למראית עין, כי ייפגע אמון הציבור במערכת האכיפה והגביה, וכי תיפקודה ואמינותה יוטלו בספק.
אין תקדים לכך, שרשות של מדינה מייצגת צד באותו הליך בו היא משמשת גם כשופטת באמצעות רשמי ההוצל"פ.
6. לא זו אף זו, החשש אינו משום מראית עין אלא קיים חשש אמיתי לניגוד עניינים של רשות האכיפה או ניגוד עניינים לכאורה על פי סעיף 3א לחוק ההוצאה לפועל, כיוון שהרשמים כיום כפופים ועובדים תחת רשות האכיפה והגבייה, כך שגם הם בפועל משמשים נציגי רשות האכיפה והגבייה בכל הנוגע למתן החלטות בבקשות המוגשות הן על ידי זוכים והן על ידי חייבים. ישנה בעייתיות כאשר בקשות מוגשות דרך המסלול המקוצר, כיצד הרשמים יכולים ליתן החלטה, שהרי מי שמייצג את הזוכים במסלול המקוצר הינה רשות האכיפה והגבייה וגם הרשמים כפופים לרשות האכיפה והגבייה. לפיכך, לא ברור באיזה כובע מקבל רשם ההוצאה לפועל החלטה.
יש לציין כי תיקון זה של כפיפות רשמי ההוצל"פ הוא חדש ולא היה בעת חקיקת הוראת השעה של המסלול המקוצר.
7. אבסורד להוסיף תחומי פעולה למערכת הקורסת תחת העומס. מחד, טוענת רשות האכיפה והגבייה כי היא קורסת תחת עומס; ומאידך, היא מבקשת להגדיל את העומס עליה על דרך ייצוג זוכים באמצעות המסלול המקוצר, על דרך סיפוח גופים מוסדיים, אשר לא היו אמורים להיות כלולים כזוכים במסלול המקוצר. מן הראוי היה להתמקד בטיפול שורש בבעיות הכרוניות של המערכת תחת סיפוח אליה של תחומי פעולה נוספים מה גם שספק אם הרשות היא הגוף האופטימאלי לטיפול בתחומים אותם בחרה לספח לטיפולה, ויימצא שיצא שכרו של הציבור בהפסדו.
8. מטרתה של רשות האכיפה והגבייה לבצע פסקי דין ושטרות ככתבם וכלשונם ולסייע הן לזוכים והן לחייבים בביצוע הליכי הגבייה, ואילו בדרך של ייצוג זוכים על כל סוגיהם השונים נוקטת הרשות עמדה, דבר שאינו ממטרותיה או מתפקידיה. ייצוג זוכים אינו מתפקידה של רשות האכיפה והגביה. יש להשאיר את הייצוג לאנשי המקצוע.
9. כוונת המסלול המקוצר היתה לסייע ולאפשר לנושים הקטנים לממש פסקי דין ושיקים, אך לא להגיש תובענות כדוגמת תביעה לסכום קצוב, שכן תיקי ההוצאה לפועל במסלול המקוצר אינם אמורים לשאת רכיב שכר טרחת עו"ד, אך בפועל בתביעות לסכום קצוב המוגשות במסלול המקוצר, כן מתווסף רכיב שכ"ט עו"ד.
10. יודגש, כי תובענה לסכום קצוב בבסיסה הינה פעולה שיוחדה לעורכי דין והיא לא בבחינת הליך טכני, שגם מי שאינו עורך דין ראוי שיעשה אותה. בפועל מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר, אשר גם בה יש לציין את עילת התביעה, ככל שתהיה, לרבות העובדות אשר מכוחן יש להרים את נטל הוכחת התביעה. עקב כך קיימת אחריות מקצועית לגבי הגשת תביעות אלו, בחינת ההסכמים בין הצדדים וכיו"ב.
11. בתביעות אלו נפסק שכר טרחה ונוצר מצב בו ישנה אפליה, מאחר שהזוכים במסלול המקוצר זכאים לשכר טרחת עו"ד מעבר לחוב המגיע להם בפועל, כאשר הם אינם מיוצגים. יש לציין, כי גם החייב נושא בנטל תשלום שכר טרחת עו"ד, כאשר נתון זה בפועל מכביד ומעביר את הנטל הכבד לכתפיו של החייב.
12. הלכה למעשה כיום, כאשר מרבית הזוכים במסלול המקוצר על פי הנתונים שנמסרו על ידי רשות האכיפה והגבייה, הינם תאגידים ומשרדי ממשלה, מרבית התיקים אשר נפתחים על ידי המסלול המקוצר הינם תחת הגשת תביעות בסכום קצוב – כך שבפועל הזוכים במסלול המקוצר מקבלים לידיהם שכר טרחת עו"ד.
13. זאת ועוד, ניהול תיקי ההוצאה לפועל תחת המסלול המקוצר נושא בחובו אגרות בגובה נמוך מזה אשר נדרש הזוכה לשלם במסלול הרגיל, כאשר בפועל המדינה מסבסדת את ההוצאות הללו. בנוסף להחזר הוצאות אלה, כאשר החייב משלם, נהנה הזוכה בהגשת תביעה לסכום קצוב במסלול המקוצר אף משכר טרחת עו"ד, אשר אין חולק כי אינו זכאי לו מאחר שאינו מיוצג ע"י עורך דין אלא על ידי המדינה.
14. גם ההשוואה שעושה הרשות בין שני המסלולים הרגיל והמקוצר היא מלאכותית – חשוב להדגיש, כי המסלול הרגיל כולל תיקי הוצאה לפועל נגד חייבים, אשר מעוכבים עקב פניית חייבים להליכי פש"ר, תיקי איחוד עקב הכרזת חייבים מוגבלים באמצעים ותיקי חברות. לעומת זאת, המסלול המקוצר לא כולל תיקים בסכומים גבוהים כפי שיש במסלול הרגיל, והחשוב מכל, אינו כולל תיקי איחוד ותיקים המעוכבים עקב צו כינוס נכסים בהליך פש"ר. לכן לא ניתן להשוות את שני המסלולים המסלול המקוצר הוא חייבי VIP שלרוב נסגרים במכתב התראה בלבד במשרדי עו"ד לעומת החייבים הקשים במסלול הרגיל
15. עוד יצויין, כי כמות התיקים הנפתחת במסלול המקוצר כל שנה (כ-9,000 תיקים בממוצע שנתי) אינה מהווה הצלחה גדולה כפי שחשבו והאם עבור כמות כל כך קטנה של תיקים נכון לשנות סדרי עולם.
מן המקובץ לעיל עולה, כי רשות האכיפה והגבייה מלאימה את תחום ההוצאה לפועל מעורכי הדין, שזו פרנסתם, ובעצם היא משמשת כמשרד עורכי דין, וזאת על חשבון העומס אשר נוצר כיום במסלול הרגיל.
ב ב ר כ ה,
ליאור שפירא, עו"ד
יו"ר הפורום וסגן ראש הלשכה
העתקים:
מזכירות ועדת חוקה, חוק ומשפט.
עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין.
עו"ד לינדה שפיר, מנכ"ל לשכת עוה"ד.