חומר רקע

המוסד לביטוח לאומי המשרד הראשי הלשכה המשפטית ‏14 ספטמבר 2011 ‏ט"ו אלול תשע"א ככר ד"ר גיורא לוטן שד' ויצמן 13 ירושלים טלפון: 02-6709358 מיקוד: 91909 פקס: 02-6510010 ( תיק 920-ד-2 ) לכבוד: חה''כ חיים כץ יו''ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אדוני היו"ר, הנדון: תקנות הבטחת הכנסה, (תיקון תקנה 10(א)), התשע"א - 2011 1). גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א 1980- (להלן – "החוק"), משתלמת לאדם ללא מקורות הכנסה כלשהם, ותכליתה להוות רשת מגן אחרונה. לפיכך, נקבע בסעיף 9 לחוק כי לצורך חישוב הזכאות לגמלה, תילקח בחשבון, בין היתר, כל הכנסה מנכס. עוד קובע החוק כי נכס הינו כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות. סעיף 9(ב) שבחוק קובע את סמכות שר הממונה על ביצוע החוק לקבוע כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו כהכנסה מנכס. 2). הוראת תקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב – 1982, קובעת כי הכנסה חודשית מנכס כאמור לעיל, תהא בשיעור הגבוה מבין שני אלה: א. סכום השווה ל- 8% משוויו של הנכס מחולק ב- 12, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה; זאת כאשר שווי הנכס נקבע בהתאם לשומה או לקביעה שנעשתה על ידי מס רכוש או בהתאם להערכת שמאי מוסמך. ב. סכום ההכנסה החודשית המופקת בפועל מהנכס. 3). הכללים האמורים נקבעו עוד בשנת 1982 ואין חולק על כך ששיעור ההכנסה המיוחס לנכס כאמור (8%), עולה באופן ניכר על המקובל בשוק. בעקבות בדיקת מינהל המחקר של שיעור ההכנסה החודשית הריאלית מנכסים פיננסיים (סכומי כסף), ומנכסים לא פיננסיים (כגון: נכסי מקרקעין), מוצע לתקן את הוראת תקנה 10 ולקבוע בה הוראות כדלקמן: א. נכסים פיננסים- כהכנסה חודשית מנכס פיננסי תוכר התשואה המתקבלת ממלווה קצר מועד ל- 12 חודשים (להלן – "ריבית מק"מ") של בנק ישראל, בחישוב ממוצע של שנתיים: (i) מוצע לבחור בריבית המק"מ בשל מספר סיבות – מדובר בריבית המשקפת השקעה סולידית וחסרת סיכון, היא מפורסמת באופן רשמי ע"י רשות ציבורית, ושיעור הריבית הינו יחסית יציב. (ii) מוצע כי שיעור הריבית המק"מ יהיה ממוצע של שנתיים על מנת לצמצם את התנודתיות של ריבית הריבית המחושבת על הנכס. יצוין כי שיעור הריבית המק"מ מפורסם מדי יום עבודה. שיעור התשואה המחושב לעניין הגמלה יפורסם על ידי המוסד ויהווה ממוצע של שיעורי הריבית שפורסמו בשנתיים שקדמו למועד הפרסום (עד ליום שיקבע – מוצע 30 בנובמבר), ויעודכן מדי שנה. ב. נכסי דלא ניידי - בשל השונות בשיעור ההכנסה המופקת מנכסי מקרקעין המשמשים ליעודים שונים, מוצע כי נכסי המקרקעין יסווגו לשלוש קבוצות: נכסים המשמשים לחקלאות, נכסים המשמשים למגורים ונכסים מסחריים. (i) סיווג הנכס יעשה בהתאם ליעוד התיכנוני שנקבע לקרקע. היה ושמאי מקרקעין מוסמך מצא כי השימוש שנעשה בנכס אינו תואם את הייעוד התכנוני של הנכס, יעשה סיווג הנכס בהתאם לשימוש הנכס בפועל כגון: קרקע חקלאית שבפועל נבנה עליה בניין מגורים. (ii) שיעור ההכנסה החודשית יקבע בהתאם לסיווג הנכס: i. לגבי נכס המשמש לצורכי חקלאות – לאור השיעור הנמוך שהוצע על ידי השמאי הממשלתי, מוצע כי יקבע שיעור מינימום של לפחות ריבית המק"מ (כפי שנקבע בנכסים פיננסים). שיעור זה נקבע לצורך הפחתת התמריץ בהחזקת נכסים בעלי ערך פיננסי אך אינם מניבי הכנסה; ii. לגבי נכס המשמש למגורים - סכום השווה ל- 4% משוויו; iii. לגבי נכס המשמש לצורכי מסחר - סכום השווה ל- 8.5% משוויו. (iii) השיעורים האמורים, נקבעו בהיוועצות בשמאי הממשלתי והם מהווים שיעור ממוצע בין השיעורים המזעריים והמרביים המקובלים, לגבי נכס מאותו סוג. (iv) מוצע, לקבוע מנגנון עדכון שיעור התשואה, אשר יפורסם בצו של שר הרווחה והשירותים החברתיים. העדכון יעשה מעת לעת, בהתאם להתייעצות עם השמאי הממשלתי. (v) עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לייחס לתובע הכנסה מנכס בשיעור גבוה יותר, בהסתמך על חוות דעת שמאי מוסמך לפיה ניתן להפיק מהנכס הספציפי הכנסה בשיעור העולה על 2 נקודות האחוז מהשיעור שנקבע, לפי סוג הנכס כאמור. מוצע כי לשיעורי הריבית שנקבעו כאמור לעיל, יתווסף שיעור קבוע שישקף השתתפות עצמית של תובע הגמלה במימון הקיום החודשי שלו, וזאת מבלי לסכן את יכולת התובע להיחלץ בעתיד מהמערכת. התוספת לשיעור זה תעשה באופן פרוגרסיבי, בהתאם לערך הנכס, כך שכלל ששווי נכסו של תובע גמלה גדול יותר, כך שיעור התוספת גבוה יותר, ועד 5%. להלן נוסח התקנות. אודה לך אם תעמיד תקנות אלה לדיון ולאישור ועדת העבודה והרווחה. בכבוד רב, עמוס א. רוזנצויג, עו''ד היועץ המשפטי העתק: גב' אסתר דומיניסיני – מנכ"לית המוסד דר' דניאל גוטליב – סמנכ"ל מחקר ותכנון גב' אילנה שרייבמן – סמנכ"ל גמלאות גב' אורנה ורקוביצקי – ס' סמנכ"ל גמלאות, ומנהלת אגף ה"ה רועי קרת, עו''ד – המשנה ליועץ המשפטי גב' מרים שמלצר – מנהלת אגף, מינהל המחקר והתכנון גב' דבורה בדר – ס' מנהלת אגף הבטחת הכנסה גב' גבריאלה היילברון – מנהלת תחום, מנהל המחקר והתכנון שרית דמרי, עו"ד – הלשכה המשפטית תקנות הבטחת הכנסה (תיקון), התשע"א- 2011 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9(ב) ו- 31(א) לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א- 1980,1 בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 10 1. בתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב-19822 (להלן- התקנות העיקריות)- (1) במקום תקנת משנה (א) יבוא: "(א) כהכנסה חודשית מנכס יראו את השיעורים הנקובים בפסקאות (2) ו-(4) לפי העניין, מחולקים ב-12, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה או את סכום ההכנסה החודשית המופקת ממנו בפועל- לפי הסכום הגבוה יותר. (1) לעניין תקנת משנה זו: "היעוד התכנוני"- היעוד שנקבע לנכס בתכנית; "יעוד הנכס"- היעוד התכנוני, ולגבי נכס שהשימוש שנעשה בו בפועל, אינו תואם את היעוד התכנוני שלו- היעוד שנעשה בפועל; "מילווה קצר מועד"- מליווה קצר מועד, שהוצא לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד – 1984,3 שיתרת תקופתו למסחר היא 12 חודשים; "שיעור הריבית" - ממוצע של התשואות היומיות שפרסם בנק ישראל לגבי מילווה קצר מועד, במהלך השנתיים שקדמו ל-30 בנובמבר של כל שנה. "תכנית"- כהגדרתה בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 19654; (2) כהכנסה מנכס מקרקעין, יראו את השיעורים הבאים לפי ייעודו של הנכס: (א) לגבי נכס המשמש לצורכי חקלאות – סכום השווה לשיעור הריבית משווי של הנכס; (ב) לגבי נכס המשמש למגורים – סכום השווה ל- 4% משוויו; (ג) לגבי נכס המשמש לצורכי מסחר – סכום השווה ל-8.5% משוויו. (4) כהכנסה מנכס שאינו נכס מקרקעין יראו סכום השווה לשיעור הריבית משוויו של הנכס; (5) הודעה על שיעור הריבית המעודכן תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי שכתובתו www.btl.gov.il (6) לשיעורים הקבועים בפסקאות (2) ו- (4) יתווסף השיעור הנקוב בתוספת, בהתאם לשווי הנכס, מחולק ב-12."; (2) תקנות משנה (ג) ו-(ד) – בטלות. הוספת תוספת 2. אחרי תקנה 21 לתקנות העיקריות יבוא: "תוספת (תקנה 10 (א)) שווי הנכס – למי שטרם מלאו לו 55 שנים שווי הנכס – למי שמלאו לו 55 שנים אחוז השיעור המתווסף אם הוא יחיד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל לסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 3 מהסכום שאינו מובא בחשבון; אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל לסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 5 מהסכום שאינו מובא בחשבון אם הוא יחיד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל לסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 4 מהסכום שאינו מובא בחשבון; אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל לסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 6 מהסכום שאינו מובא בחשבון 1.5% אם הוא יחיד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 3 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 6 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון; אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 5 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 10 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון אם הוא יחיד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 4 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 8 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון; אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 6 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון עד פי 12 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון 3% אם הוא יחיד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 6 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון; אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 10 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון אם הוא יחיד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 8 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון; אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד, על כל שקל חדש משווי הנכס מעל פי 12 מערך הסכום שאינו מובא בחשבון 5%" תחילה ותחולה 3. תחילתן של תקנות אלה ביום __________, התשע"א (_________, 2011) (להלן- יום התחילה), והן יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה מיום התחילה ואילך. (_______) _________________ חמ 3-1543 משה כחלון שר הרווחה והשירותים החברתיים