חומר רקע

דוח ביניים הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות 2012 יולי תוכן העניינים תוכן ה עניינים מספר עמוד .א מבוא 7 1. כתב המינוי 7 2. תקציר הדוח 11 .ב סקירות כלכליות 33 1. סקירת היבטים תחרותיים במערכת הפיננסית 33 2. סקירת היבטים תחרותיים במערכת הבנקאות 42 .ג הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 61 1. פעילות גופים מוסדיים במוצרי אשראי וח יסכון בנקאיים 63 2. בנק אינטרנטי 66 3. אגודות אשראי )Credit Unions ( 68 4. פעילות תאגידים בנקאיים זרים בישראל 68 5. פעילות בנקאית באמצעות בנק הדואר 70 .ד הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 75 1. בנקאות אינטרנט ית כמנוף לתחרות 77 1.1 . פתיחת חשבונות בנק באמצעות האינטרנט 77 1.2 . הק לת הליך סגירת חשבון עובר ושב 79 1.3 . פרסום שיעורי ריבית בפועל ו הגברת הנגישות לאתרי מידע לצור ך השוואה 81 2. מידע בידי הלקוח - "תעודת זהות " בנקאית 84 3. שכלול המידע אודות לווים )Credit Bureau ( 86 3.1 . הרחבת המידע הקיים כיום בלשכות אשראי 88 3.2 . העברת מידע ללשכת אשראי לצור ך גיבוש מודל סטטיסטי לדירוג אשראי 91 3.3 . העברת מידע על לקוחות לפי דרישתם באמצעי טכנולוגי 91 3.4 . ה עברת מידע על דירוג ) פנימי ( של לווים למלווים פוטנציאלים 92 4. הסדרת היבטים בשוק האשראי החוץ בנקאי - עדכון מנגנון תקרת הריבית והחלת על ו המערכת הבנקאית 93 5. הגברת התחרות ע ל חיסכון קצר ובטוח של משקי הבית - קביעת שיעור מופחת לעמלות מ" מק על וקרנות כספיות 97 תרומה אפשרית לתחרות 98 הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות בפרק זה 99 תוכן העניינים .ה צעדים משלימים 103 1. פיקוח על עמלות 103 2. פעילות לקוחות הבנקים בניירות ערך 106 2.1 . הגב רת השקיפות בעמלות ניירות ערך ותמחור מחודש של השירותים 106 2.2 . הקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין ה מערכת החוץ בנקאית 110 3. מגזר ה עסקים ה קטנים 112 3.1 . הפחתת עמלות לעסקים קטנים 116 3.2 . הקלת התהליך ל פירעון מוקדם של אשראי עסקי 118 3.3 . הגדרת עסקים לצרכים סטטיסטיים ואיסוף נת ונים סטטיסטיים 120 4. שמירת הטבות והנחות באשראי ובפיקדונות 122 5. קידום יוזמות קיימות שעשויות לתרום לתחרות 123 תרומה אפשרית לתחרות 125 הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות בפרק זה 126 נספחים נספח1 - תודות נספח 2 - Charter – תהליך רישוי להקמת בנק וירטואלי בישראל נספח 3 - סקירה בנושא שירות נתוני אשראי נספח 4 - עסקים קטנים – סקירה 'פרק א מבוא מבוא- כתב המינו י 7 . א מבוא א.1 .כתב המינוי מבוא- כתב המינו י 8 מבוא- כתב המינו י 9 מבוא- תקציר הדוח 11 א.2 .תקציר הדוח 1. הקדמה הצוות ל בחינת הג ברת התחרותיות במערכת הבנקאית ) להלן : " הצוות "( מונה על ידי נגיד בנק ישראל , פרופ ' סטנלי פישר , ושר האוצר "ד , ר יובל שטייניץ , בעקבות המלצ ה של הוועדה לשינוי כלכלי חברתי )" ועדת טרכטנברג . (" כתב המינוי של הצוות מגדיר את מטר יו תו וקובע " : הצוות יבחן וימליץ על אמצעים ומ הלכים שונים להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות הישראלי . הצוות ייתן דעתו לאמצעים שונים לפישוט המוצר הבנקאי , להעצמת כוח המיקוח של הלקוחות ולשיפור ושכלול תחום נתוני האשראי , במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים . " מגזר משקי הבית ומגזר העסקים הקטנים הוגדרו כאוכלוסיית ד היע שהצוות ביקש לבחון את הדרכים שיובילו לשיפור התנאים המוענקים להם כלקוחות המערכת הבנקאית , ובכלל זה הוזלת מחירים , הנגשת שירותים ושיפור האיכות והמגוון שלהם ה . מערכת הבנקאית מהווה עבור מגזרים אלו גורם עיקרי ב ניהול פעילותם הפיננסית ולמימון פעילותם העסקית , ובפועל ברוב מגזרי הפעילות והשירותים הפיננסיים , לא עומד ים בפניהם תחליפים למערכת הבנקאית . 2. סקירת היבטים תחרותיים במערכת הבנקאות ובמערכת הפיננסית הצוות סקר את ההיבטים התחרותיים במערכת הבנקאות הישראלית במטרה לאפיין את פעילותה , לצורך זיהוי חסמים המעכבים את התפתחות התחרות בה . לצורך עבודתו , קיים הצוות שיחות עם גורמים שונים ב מגזר הפיננסי ואחרים . כמו כן סקר הצוות ספרות מקצועית רלוונטית , עבודות אמפיריות שפורסמו בנושאים אלה , ונתונים מתוך ה דוחות הכספיים של הבנקים . בשל לוח הזמנים המוגבל , התבסס הצוות בעבודתו על מדדים ונתונים השוואתיים זמינים ללא פיתוח תשתית מחקרית מקיפה ועדכנית . ממצאי הסקירה מצביעים על מספר מאפיינים של המערכת הבנקאית , והעיקריים שב יניהם : מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה המהווה גורם המקטין את התחרות יות בה ; הבנקים הישראליים אינם רווחיים במיוחד ב השוואה בינלאומית ; יעילותם התפעולית נמוכה יחסית , בהשוואה לבנקים במדינות מפותחות , בין היתר , בשל עלויות שכר גבוהות יותר ביחס להיקף פעילותם . בנוסף סקר הצוות את ההתפתחויות בשוק האשראי הישראלי בעשור האחרון . שוק זה השתנה רבות ב שנים האחרונות , בעיקר הודות להקטנת ת פקידה של הממשלה כלווה מרכזי במשק . עובדה זו אפשרה ל הסיט את ה הון הפרטי מהשקעה י בא גרות חוב ממשלתיות להשקעה במגזר הפרטי . הרחבת שוק אי גרות החוב הממשלתיות הסחירות והעמקתו יצרו בסיס איתן להיווצרותו של שוק אי גרות החוב הקונצרניות הסחירות והגבירו את הן הנגישות ח של ברות גדולות לגיוס אשראי באמצעות שוק ההון הסחיר והן את התחליפיות שבין אשראי בנקאי לאשראי חוץ-בנקאי עבור חברות אלה . שינויים בעולם החיסכון הפנסיוני , כגון הפרדת קופות הגמל מהבנקים בעקבות המלצות הצוות הבין- משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון )" ועדת בכר "( בשנת 2005 וה חלת צו פנסיה חובה תרמו להגדלת היצע האשראי החוץ -בנקאי . ולבסוף , בשנים האחרונות נצפית התפתחות גם בתחום הלוואות פרטיות מבוא- תקציר הדוח 12 הניתנות מהגופים המוסדיים – המנהלים את כספי החיסכון הפנסיוני – לתאגידים הלווים כספים בהיקף גדול . שינויים אלו תרמו להגברת האיום התחרותי על המער כת הבנקאית בעיקר בתחום האשראי ללווים גדולים . לעומת זאת , בתחום האשראי הקמעונאי , האשראי למשקי בית והעסקים הקטנים , המערכת הבנקאית ממשיכה להיות השחקן הדומיננטי , ללא איום תחרותי מצד גופים חוץ בנקאיים . עקב חסמים שונים , כגון מגבלות רגולטוריות על גובה הריבית המו תרת בהלוואות חוץ בנקאיות , עלויות התפעול הגבוהות , החובה לשערך הלוואות לא - סחירות באופן שוטף על ידי גופים מוסדיים והתשומות הניהוליות הכרוכות בהקמת תיק אשראי קמעונאי לא קמה לבנקים תחרות משמעותית מצד ספקי אשראי שאינם בנקים . בהקשר לכך , בבחינת מדד " כוח השוק נמ " צא כי הבנקים בישראל מפעילים מידה גבוהה יותר של " כוח שוק " על לקוחות קמעונאיים בהשוואה לעסקיים – תופעה הדומה למצב במדינות האיחוד האירופי . כמו כן , ישנם אינדיקטורים המצביעים על מחירים גבוהים של השירותים הבנקאיים לעסקים הקטנים , ואולי אף על הגבלת היצע האשראי , דב ר שמשקף רמת תחרותיות נמוכה בתחום . זה בנוסף , קיימת תחרות מסוימת בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ בנקאית במתן שירותי ניהול וברוקראג ', אם כי במקטע פעילות זה עולות טענות בנוגע לחסמי תחרות ולמחירים גבוהים הנגבים בעד שירותי ניירות ערך במערכת הבנקאות . נוכח העדר ה של תחרות חוץ בנקאית על לקוחות המגזר הקמעונאי ) משקי בית ועסקים קטנים , ( ובשל היעדר תחליפי אשראי ברמה נאותה ללקוחות אלו , מצב היוצר תלות של הלקוחות הקמעונאיים במערכת הבנקאית , החליט הצוות להתמקד בעידוד התחרות במגזר זה . 3. סוגי הה תערבות האפשריים להגברת התחרות ובח ינת ישימותם בבסיסה של התיאוריה הכלכלית עומדים מספר תנאים הכרחיים לקיומה של תחרות משוכללת , המאופיינת , בין היתר , בריבוי של שחקנים בגודל דומה ובמידע מלא שהוא נחלת כלל המשתתפים , הן ספקים והן צרכנים ; חסמי כניסה נמוכים - שחקנים יכולים להיכנס לשוק בקלות ולהתחרות בשחקנים קיימים ו ; חסמי מעבר נמוכים - לקוחות יכולים לעבור בקלות בין ספקים שונים . כאשר המבנה ה ענפי אינו משקף תחרות משוכללת , עשויות להידרש התערבויות רגולטוריות שיביאו ל הגברת התחרותיות ולשיפור התנאים המוצעים ל לקוחות . התערבויות אלו ניתנות למיון בהתאם ל שלוש ה רבד ים : צעדים בעלי משמעות מבנית – צעדים ש מטרת ם להתערב במבנה הענף , על היבטיו השונים , כגון הגדלת מספר המתחרים בענף , גיוון סוג העיסוק של הם , הקטנת גודל המתחרים ועוד . התערבות מסוג זה מכוונת להסרת חסמי כניסה לענף והרחבת מספר המתחרים בו . צעדים להסרת חסמים לתחרות במ ערכת – צעדים שנעשים , בהינתן מבנה השוק והשחקנים הפועלים , בו להגברת התחרות בין השחקנים בענף לצורך צמצ ום והסרת חסמי מעבר ומידע , בין השחקנים מבוא- תקציר הדוח 13 בתוך המערכת הבנקאית , ובמקטעים מסוימים גם הגברת התחרות עם מתחרים מחוץ למערכת , כגון הקטנת עלויות חיפוש והשוואה , צמצום עלו יות מעבר , הגברת הש קיפות , שיפור הנגישות הגיאוגרפית ועוד . צעדים נקודתיים באמצעות פיקוח מחירים והגברת האכיפה - צעדים המשקפים התערבות בתוצאה ובייחוד במחיר שנקבע ידי על השחקנים בענף , כגון שינוי במבנה העמלות ותמחורן . 3.1 הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה מאז הקמת המדינה התאפיינה מערכת הבנקאות בהתפתחויות רבות שהשפיעו והובילו אותה למבנה המוכר לנו היום . מספר גורמים עיקריים מסבירים את מיעוט מספר השחקנים בענף ו את מידת הריכוזיות הגבוהה בו . בין הגורמים העיקריים ניתן למנות את גודלו של המשק הישראלי והיכול ת להגיע להיקף פעילות דרוש כדי להבטיח מיצויים של יתרונות לגודל ולמגוון , יעילות תפעולית וביזור סיכונים נאות . כמו כן , קיימים חסמי כניסה רגולטורים שמטרתם להבטיח את היציבות הפיננסית של הבנקים ושל המערכת הפיננסית בכלל אף על . חסמים אלה , קיימים מספר גופים שעשויי ם להעמיק את פעילותם בענף , ובכך להגביר את התחרות הפנימית המתקיימת במערכת הבנקאית . בנוסף , עשויים להיכנס לענף שחקנים נוספים ולהתחרות ב בנקים , בכלל פעילותם או במקטעי פעילות מסוימים . הדוח סוקר מספר חלופות להרחבת מספר השחקנים בענף הבנקאות ומחוצה , לו אשר עשויות לה של יך על מבנה מערכת הבנקאות בעתיד ובכלל זה : הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ-בנקאיים , עידוד הקמת בנק אינטרנטי ואגודת אשראי )Credit Union ( ,עידוד כניסתם של בנקים זרים לפעילות קמעונאית בישראל , וכן הרחבת פעילותו הבנקאית בנק של הדואר . הקמת בנק חדש , לרבות בנק א ינטרנטי , עשויה להוביל להגברת ה תחרות במגזרים הקמעונאים של ה מערכת הבנקא ית בטווח הבינוני . גם כך לגבי פעילות בנקים זרים בישראל בתחום הקמעונאי – בהקשר זה נציין כי נעשו מ אמצים רבים בתחום זה לאורך השנים ובפרט בשנים האחרונות , אולם פעילותם של ה בנקים הזרים לא הצליח ה לצבור תאוצה והיקפה בסך הפעילות הבנקאית המקומית נותר קטן . בכל הנוגע לבנק הדואר , הצוות סבור כי תיקוני החקיקה שבוצעו לאחרונה עשויים להוות צעד ראשון ביצירת פלטפורמה לשימוש בסינוף של בנק הדואר כגורם המגביר תחרות בתחום שירותי הבנקאות ל מגזר הקמעונאי . הצוות רו אה יתרונות בהעמדת אשראי קמעונאי לציבור על ידי הגופים המוסדיים : ראשית , גיוון בספקי האשראי המתחרים על האשראי הקמעונאי צפוי להביא להגברת התחרותיות במגזרי משקי הבית והעסקים הקטנים , לגיוון מכשירי האשראי המוצעים לציבור , להגדלת היצע האשראי למגזרים אלה ולהוזלתו ו ; שנית , מדובר בהשקעה בעלת מאפיינים המתאימים לתיק החיסכון הפנסיוני של הציבור , שכן מדובר בהשקעה המת אפיינת בפיזור ניכר ובתשואה נאותה . בעבודת הצוות נסקרו החסמים המונעים את הרחבת פעילותם או מעכבים את כניסתם של גופים אלה לשוק האשראי הקמעונאי וב , עיקר היכולת והעלויו ת הכרוכות בהקמת מערך לחיתום , לניהול ולגב י יה של אשראי קמעונאי , כן . הוצגו כ יוונים ראשוניים להסרת חסמים אלה . מבוא- תקציר הדוח 14 הצוות סבור , כי יש חשיבות רבה לכך שה גופים המוסדיים , וביניהם חברות הביטוח , קרנות הפנסיה וקופות הגמל יוסיפו תחרות משמעותית ל מערכת הבנקאות במקטעי פעילות מסוימים באמצעות הכספים המנוהלים אצלם . ההמלצות המרכזיות בהקשר זה הן בתחום של יצירת מנגנונים שיאפשרו הקצאת אשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים מכספי החיסכון של הציבור , הגברת הנגישות למידע על לווים , באמצעות הרחבה של הסדר השיתוף בנתוני אשראי הקיים כיום ) ראו המלצות בנושא Credit Bureau בפרק ד .3 דוח ב , ( עדכון תקרת הריבית בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות והחלתה על המערכת הבנקאית ) ראו פרק ד .4 דוח ב ; ( ועידוד שיתופי פעולה בין גוף מוסדי לבין בנק קטן במתן אשראי קמעונאי , תוך ניצול היתרונות היחסיים שיש לכל גורם – למוסדי בהקצאת ה ון ולבנק בחיתום , בניהול ובגביית האשראי ) ראו פרק ג .1 דוח ב (. הצוות מזמין את הנוגעים בדבר ואת הציבור להציג את עמדתם בנוגע להשקעה של כספי המוסדיים באשראי קמעונאי , לחסמים הקיימים להשקעה כזו ולדרכים המיטביות להסירם . בנוסף בחן הצוות את האפשרות של הקמת אגודת אשר אי בישראל )Credit union .( אגודת אשראי היא איגוד פיננסי ללא מטרות רווח המציע שירותים בנקאיים כגון ניהול חשבון בנק , מתן הלוואות , ו חיסכון . האיגוד הינו מוסד פיננסי קואופרטיבי שבעלי המניות בו הינם בעלי החשבונות עצמם , והם אלו שבוחרים את דירקטוריון האיגוד . איגודי ם אלו הינם בעלי אוריינטציה חברתית , ומציבים לעצמם למטרה את רווחתם של החברים בהם . רווחי האיגוד מושקעים בשיפור השירותים לחברים , בו על מנת להבטיח את רווחתם , ואת הגידול המתמיד שלו . הצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה , שעשויה לתרום לתחרות במער כת הבנקאית , וקורא להקמת אגודת אשראי בישראל . הפיקוח על הבנקים מתחייב ללוות יזמים שיפנו אליו בעניין זה , הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן במתן הדרכה מתאימה . לאור מגבלות מידע לא נבחנו לעת הזו שינויים מבניים הקשורים עם ה פרדה או פיצול חלק מהשחקנים הקיי מים במערכת במטרה לעודד תחרות . הצוות ממליץ לרשות ההגבלים העסקיים להמשיך ולבחון את המערכת הבנקאית בהתאם ל סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים על פי חוק . 3.2 הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים ב בחינת חסמי המידע והמעבר במערכת , התמקדה עבודת הצוות בטיפול בש לושה סוגים של חסמי , ם הבאים לידי ביטוי בעיקר במגזר הקמעונאי : )1 ( א-סימטרי ת המידע בין הבנק ללקוח ) ;2 ( עלויות מעבר של לקוח מבנק לבנק ) ; 3 (א-סימטרית המידע בין מלווים בשוק ; הצוות איתר כי קיימים חסמי מידע ומעבר מסוגים אל ו וגיבש המלצות להסרתם . פערי המידע שבין הבנק ללקוח הם במידה רבה בלתי נמנעים , לאור מורכבות המוצר הבנקאי . סוגיית פער י המידע מציבה את הלקוח בעמדת נחיתות אינהרנטית אל מול התאגיד הבנקאי , ופוגעת ביכולתו לפעול בדרך מושכלת בקשר עם ניהול חשבונו . בהקשר זה נציין כי הספרות הכלכלית מזהה פערי מידע כאחד הגורמים העיקריים לכשלי שוק מסוגים שונים . ככלל , כדי להתמודד עם סוג י ית פער י המידע , מבוא- תקציר הדוח 15 ו חוסר ה איזון ב יחסי הכוחות , נדרשות פעולות שתכליתן הגברת שקיפות המידע , פשטות נ ו ו גישות הלקוח . יו לא הגברת הידע והמודעות של הלקוחות לשירותים והמוצרים שהם מבקשים לקבל וכן הקלה ביכולתו של הלקוח לעבור מבנק לבנק , יסייעו ללקוחות להתנהל באופן מושכל , יגבירו את מידת התאמת המוצרים הבנקאיים לצרכי הלקוחות לו , בסו ף את יעילות השוק בכללותו . צמצום פערי ה מידע והקלות בהליך המעבר מבנק לבנק ב ו עש יי מגוון דרכים , כפי שמפורט בדוח . המלצות לצמצום פערים אלה מופיעות בעיקר בפר קים ד .1 ו-2 לדוח הצוות . פערי המידע בין מלווים בשוק מתקיימים מטבע הדברים בין מלווים המכירים את הלווה לבין מלווים שאינם מכירים אותו - הדבר מקנה לבנק המחזיק במידע אודות הלווה יתרון משמעותי בהשוואה למי שאינו מחזיק במידע דומה . בישראל מתעצמת תופעה זו בשל הי עדר מנגנון אפקטיבי של שיתוף ב נתוני אשראי על יחידים ) משקי הבית ועסקים קטנים שאינם מאוגדים . ( התוצאה היא ש לקוח בעל יכולת פירעון טובה , הפונה למלווה חדש , שלא מכיר את היסטוריית האשראי שלו , עשוי שלא לקבל אשראי כלל או לקבלו בתנאים טובים פחות ביחס לתנאים שהיה מקבל אילו בידי המלווה היה מידע רחב יותר . הגם שלאחרונה נערך שינוי בחוק המרחיב את השיתוף במידע1 , הצוות בדק את האפשרויות להרחבה של הסדר השיתוף בנתוני אשראי הקיים כיום , תוך שהוא מביא בחשבון את האיזונים הדרושים בין התועלת האפשרית של שיתוף במידע לבין הזכות לפרטיות , בכפוף לבחינה משפטית נוספת . כמו כן , הצוות ממליץ לחייב את התאגידים הבנקאיים למסור ללקוח הקמעונאי מידע אודות הדירוג שלו , וכן לשתף את לשכות האשראי במידע שיאפשר פיתוח מודל לדירוג אשראי , ללא היכולת לזהות את הפרט רא ) ו פרק ד .3 בדוח (. 3.3 צעדים משלימים הצוות גיבש מספר המלצות לפיקוח על עמלות . צעדים מסוג זה לא יובילו בהכרח להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית ומטרתם היא לטפל בתוצאת השוק שנובעת ממבנה המערכת הקיים . צעדים משלימים נוספים מוצעים בתחום פעילות הלקוחות בניירות ערך . פעילות זו נבחנה בשני היבטים : בנה מ העמלות הנוהג בגין פ עילות בניירות ערך , מתוך מטרה לפשט אותו ולתמחר מחדש בהתאם ; והקלת המעבר של תיק ניירות ערך בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ בנקאית . הצוות החליט גם לייחד חלק נפרד בדוח לנושא העסקים הקטנים , שכן תמחור השירותים הבנקאיים הניתנים למגזר זה נמצא חריג בהשוואה למגזרים הא חרים , וכן מתוך תפישה כי גם הוא בדומה למשקי הבית ראוי לתשומת לב בהיבט הצרכני . בשנים האחרונות ננקטו צעדים שונים במטרה לסייע למגזר העסקים הקטנים גם במישור הבנקאי . המלצות הצוות הייעודיות למגזר העסקים הקטנים , וביניהן הפחתת עמלות לעסקים הקטנים והקלות בפירעון של אשראי עסקי , תפעלנה בשילוב עם יתר ההמלצות שבדוח , להגברת התחרותיות על מגזר זה ול , הוזלת השירותים ושיפור השירות הניתנים לו . ולבסוף , לאור ה חשיבות ב שקיפות המחיר הבנקאי , המליץ הצוות לבטל את האפשרות של מתן הטבות והנחות לתקופה מוגבלת בפיקדונות ובאשראי , הגורם לערפו ל המחיר ולביטול הטבות לאחר חלק מהתקופה . 1 החוק הורחב לאחרונה . לא ניתן היה לבדוק את המשמעות של הרחבה זו שכן התיקון טרם נכנס לתוקף במועד כתיבת דוח . זה מבוא- תקציר הדוח 16 4. סיכום הצוות התרכז באמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית על היבטיה השונים , וזאת בשים לב לחשיבותה המיוחדת של יציבות ה מערכת ה בנקאית , ולמאפייניה המיוחדים . יובהר , כי האינטרס העומד בבסיס השמירה על היציבות הוא ההגנה על כס פי המפקידים , שכן הניזוקים הראשונים כתוצאה מהתמוטטותו של גוף פיננסי הם לקוחותיו , ובראי י ה רחבה יותר , הציבור כולו . ב התייחס למאפיינים המיוחדים ב מערכת ה בנקאות הצוות מאמין , כי יישום מכלול ההמלצות וה צעדים המוצג ים בדוח זה יגרום להגב רת התחרותיות ב שירותים הבנקאיים , ל לקוח ות הקמעונאי ם – משקי הבית וה עסקים הקטנים הן , בהיבט המחיר המשולם על ידם עבור השירות שהם מקבלים הן , בהיבט סך האשראי הזמין בשוק , והן בהיבט של טיב השירות ואיכותו . חלק מההמלצות והצעדים ובעיקר אלו המתמקדים בהסרת חסמי מעבר והתערבות במחיר , ניתנים ליישום כבר ב טווח הקצר , בעוד שהשפעתן של ההמלצות האחרות תבוא לידי ביטוי ב טווח הזמן הבינוני . בהמשך , כאשר יבשילו התנאים לכניסתם של שחקנים חדשים לענף הבנקאות , ובכלל זה תאגידים בנקאיים זרים , בנק אינטרנטי או אגודת אשראי , עשויה להיות לכך השפעה נוספת לשיפור התחרותיות במערכת בש ל הפחתת רמת הריכוזיות בה . מבוא- תקציר הדוח 17 5. המלצות להלן יוצגו המלצות הצוות , בחלוקה לנושאים העיקריים שבהם טיפל , על פי סדר הופעתן בדוח . . א הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה רא ) ו פרק ג לדו (ח ככלל , הרחבת מספר השחקנים המציעים שירותים בנקאיים עשויה להתרחש בשנ י אפיקים מרכזיים : )1 (ב תוך המערכת הבנקאית על ידי כניסת בנקים חדשים ) ; 2 (מחוץ למערכת הבנקאית , כאשר גופים חוץ בנקאיים יציעו מקטעים שונים של שירותים בנקאיים . חלופות מבניות הן בעלות פוטנציאל להפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית ול יצירת תחרות . הצוות סקר מספר חלופ ות להרחבת מספר השחקנים בענף , אשר עשויות להשליך על מבנה מערכת הבנקאות בעתיד . חלופות אלה כוללות הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ- בנקאיים ) מוסדיים ואחרים (, עידוד הקמת בנק אינטרנטי ואגודת אשראי )Credit Union ( ,עידוד כניסתם של בנקים זרים לפעילות קמעונאית בישראל , וכן הרחבת פעילותו הבנקאית בנק של הדואר . מידת הישימות של חלופות אלו תלויה בגורמים רבים , רק חלקם בידי הרגולטורים . גורמים חשובים אחרים , כגון הכדא יות העסקית - כלכלית , קיום משקיעים ועוד אינם נתונים בידי הרגולטורים . להלן המלצות הצוות בתחום זה . 1. גופים מוסדיים הצו ות סבור כי קיימים יתרונות להשקעת חלק מ כספי החיסכון ארוך הטווח של הציבור , במימון אשראי קמעונאי ל משקי הבית ולעסקים הקטנים . השקעה כאמור יכולה להתבצע בשיתוף פעולה בין הגופים המוסדיים , המנהלים את החיסכון הפנסיוני , לבין הבנקים , המתמחים בחיתום וניהול אשראי קמעונא . י כך יגדל היצע האשראי הקמעונאי , עשויים להתפתח מוצרי אשראי תחליפיים ו , כפועל יוצא תגבר התחרות במגזרים אלה . הצוות בחן מספר מודלים אפשריים להפעלת מנגנון להקצאת האשראי המוסדי לשווקים הקמעונאיים . לאור חשיבות הנושא ותרומתו האפשרית לקידום התחרות על אשראי קמעונאי , הצוות ממשיך לבחון אפשרויות להקים מנגנוני הקצאת אשראי ממקורות כספי החיסכון הפנסיוני ופונה לנוגעים בדבר להביע את עמדותיהם בפני הצוות במסגרת הליך קבלת ההתייחסויות שמקיים הצוות . 2. בנק אינטרנטי כניסה של בנק חדש , עשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית , אם בשל העובדה כי נוסף בנק , שיתחרה עם הבנקים הקיימים , ואם בשל מאפייניו הייחודיי . ם עם זאת , בנק חדש , לרבות בנק אינטרנטי , יכול להוות אלטרנטיבה ממשית להגבר ת התחרות , רק אם משקלו בשוק הבנקאות הקמעונאית יהיה משמעותי ו , הוא יוכל לספק ללקוחותיו שירות ברמה נאותה . יציבות הבנק ורמת השירות חיוניים במיוחד בשלביו הראשוניים על מנת לזכות באמון ציבור הלקוחות . הצוות סבור כי יש מקום ל הקמת בנק אינטרנטי כחלופה תחרותית לת אגידים הבנקאיים הקיימים . לצורך כך , מצורף כנספח לדוח זה ) ראו נספח 2 (תהליך רישוי להקמת בנק וירטואלי בישראל ) (Charter ,שיסייע ל יזמים , הרואים הזדמנות עסקית בהקמת בנק אינטרנטי , להכיר טוב את הליך הרישוי . מבוא- תקציר הדוח 18 3. אגודת אשראי הצוות מעריך כי הקמה של אגוד ת אשראי ת תרום ל הגברת ה תחרות במערכת הבנקאית שכן מבנה העלויות המצומצם של גוף כזה והאופי החברתי שלו מובילים לכך שהשירותים ה ניתנים לחברים בו הם ב תנאים טובים יחסית . אגודה כזו עשויה למשוך קהל לקוחות אטרקטיבי ) למשל , סטודנטים ( וכך להוביל בעקיפין לשיפור התנאים עבור אותו קהל לקוחות במערכת הבנקאית . למרות שהשירותים הפיננסיים הניתנים על ידי אגודות אלה מצומצ מים יחסית לבנק מסחרי רגיל , למשל לא ניתן לבצע בחשבון פעילות בניירות ערך , הן מספקות פלטפורמה לניהול פעילות עובר ושב ויכולות להוות תחליף ראוי לניהול חשבון בבנק מסחרי לחלק ניכר מהאוכלוסייה . הואיל ש הצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה , שעשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית , ילווה הפיקוח על הבנקים יזמים שיפנו אליו בעניין זה , הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן בהדרכה מתאימה . . ב בנקאות אינטרנט ית כמנוף לתחרות ו רא ) פרק ד .1 . (ח לדו בנקאות אינטרנט ית יוצרת הזדמנות לכניסת שחקנים חדשים או להרחבת פעילות של שחקנים קיימים , כיוון שהיא מצמצמת א ת השפעתם של חסמי כניסה , כגון פריסה סניפית ומערכי תפעול . מטבע הדברים וההתפתחויות הטכנולוגיות , הדרישה מצד הלקוחות לשימוש באמצעים טכנולוגיים , הן לצורך ק בלת מידע והן לצורך ביצוע פעולות הולכת וגוברת . בשנים האחרונות ניכרת מגמה לשימוש גובר בבנקאות מקוונת , והבנקים מציעים מגוו ן ממשקים מקוונים לניהול חשבון העובר ושב , הפקדת פיקדונות , ביצוע הוראות ופעולות ועוד עם . זאת , ישנן מגבלות רגולטוריות על פעילות זו בהיבטים שונים ובכלל זה לא : ניתן לפתוח חשבון בנק באינטרנט לא ; ניתן ליתן הוראות בקשר לסגירת חשבון באמצעי זה ; היכולת של התאגיד הבנק אי להשתמש בפלטפורמה האינטרנטית כפלטפורמה יחידה להזרמת מידע ללקוח מוגבלת ברגולציה , וכן לא התפתח השימוש ב פורטלים להשוואות אפקטיביות של מחירי השירותים הבנקאיים . הצוות רואה בבנקאות האינטרנטית כלי משמעותי אשר ביכולתו להסיר חסמים למעבר לקוחות בין בנקים , ובכך ל הגביר את התחרות בין התאגידים הבנקאיים השונים . כמו כן , הגברת השימוש באינטרנט לביצוע פעולות שכיום מבוצעות בסניפים בלבד , יש בה כדי לשפר את יכולתם של הבנקים הקטנים , המתאפיינים בפריסת סניפים מצומצמת , להתחרות בבנקים הגדולים בענף . כן על ממליץ הצוות : 1. פתיחת חש בונות בנק באמצעות האינטרנט הצוות ממליץ לאפשר פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט . בשלב הראשון פתיחת חשבונות תתאפשר רק בהתקיים תנאים ש ימנעו ניצול מהלך זה לשימוש לא לגיטימי בחשבונות כאמור ) הונאה , הלבנת הון ומימון טרור (. לפיכך , ההמלצה היא שב תחילה , ה הסדר החדש יחול על יחידים שהם תושבי ישראל וחלק מהפעילות בחשבון תוגבל , זאת מתוך כוונה לבחון בעתיד את הרחבת המהלך . מבוא- תקציר הדוח 19 2. הקלת הליך סגירת חשבון עובר ושב במטרה ל הסיר חסמים לניידות לקוחות בין ה בנקים ו להקל את הטרחה הכרוכה בכך , ממליץ הצוות כדלקמן : • הטלת חובה על הבנקים לפתח אמצ עים טכנולוגיים שיאפשרו שימוש באינטרנט ) או באמצעים טכנולוגיים אחרים , ( לצורך מתן הוראות הקשורות בסגירת החשבון של יחיד והעברת הפעילות בו לבנק אחר . • הבנק הנעבר , פותח החשבון החדש , יהיה רשאי לעשות עבור הלקוח את כל הפעולות הנדרשות לצורך סגירת חשבונו של הלקוח בבנק המעביר . • פישוט הליך העברת הרשאות לחיוב חשבון , כולן או חלקן , מהבנק המעביר לבנק הנעבר . • קביעת מסגרת זמן מירבית להליך סגירת החשבון והעברת הפעילות , לרבות בנוגע להליך העברת .ע" ני תעי קב • כללים שיאפשרו סגירת חשבון בכל סניף חלופי של הבנק , ולא רק בסניף שהחשבון מנוהל בו. ההקלה בתהליכי הפתיחה והסגירה של חשבונות בנק תסייע בהסרת חסמים למעבר לקוחות בנק בין לבנק , שכן הם יוכלו לבצע חלק ניכר מהפעולות ללא צורך ב הגעה לסניף בנק . צעדים אלה גם עשויים להגביר את האיום התחרותי מצד הבנקים הקטנים , שכן יוסרו החסמים הנובעים מהצורך בנגישו ת פיסית לסניף בנק לצורך ביצוע פעולות אלה , ויונגשו שירותי בנקאות לציבור גם ביישובים בהם לא קיים סניף בנק של ספציפי . בנוסף , צעדים אלו יסירו חסמים להקמתו ופעילותו של בנק אינטרנטי . 3 .פ רסום שיעורי ריבית בפועל והגברת הנגישות לאתרי מידע לצורך השוואה לאור היתרו נות שבריכוז מידע באתר בנק ישראל , ממליץ הצוות על הסמכת המפקח על הבנקים , ל פרסם מידע אודות שיעורי ה ריבית על אשראי ועל פיקדונות ה נהוגים בפועל , בכל אחד מהתאגידים הבנקאיים – זאת עבור מוצרי אשראי ופיקדון סטנדרטיים . המידע יפורסם לציבור בדרך שתאפשר לערוך השוואה אפק טיבית בין התאגידים הבנקאיים , בין באמצעות אתר בנק ישראל ובין באמצעות אתרים אחרים . כמו כן , הצוות ממליץ להטיל חובה על התאגידים הבנקאיים לפרסם מידע שהם נדרשים כיום פי על דין לפרסם באמצעות לוחות בסניפים או בעיתונים יומיים , באתר י האינטרנט שלה , ם ובפרט : שערי ח" מט ושיעורי ריבית . הפרסום י י עשה בפורמט אחיד , שיאפשר ללקוח או לצד ג ' להשתמש במידע ללא צורך ב קבלתו מהבנק או ב איסופו הפרטני . יצירת הפלטפורמות האינטרנטיות ושיפור האמצעים לביצוע השוואות אפקטיביות בין התאגידים הבנקאיים , של התנאים המוצעים בפועל ללקוחות באשראי ובפיק דונות במערכת , תוביל לצמצום פערי המידע הקיימים בגין שירותים פיננסיים דומים , ותיצור תשתית של גילוי בהיר ואפקטיבי רק מקום בו המוצר הבנקאי הוא מוצר פשוט וברור , שניתן לצרוך אותו בנפרד , והמידע שיועמד לעיון הציבור יהיה קל להבנה . תשתית כזו עשויה לתרום ליכולתו ה של לקוח להשוות בין מוצרים בנקאיים מבוא- תקציר הדוח 20 דומים , וכן בין מוצרים בנקאיים למוצרים דומים המוצעים ידי על גופים פיננסיים אחרים באופן שיסייע לו לנהל משא ומתן מול הבנק ויקטין את חסמי המעבר שלו . . ג מידע בידי הלקוח - "תעודת זהות " בנקאית ) ראו פרק ד .2 . (ח לדו אין חולק בדבר הצור ך כי המידע הבנקאי האישי ההכרחי לצורך ניהול ענייניו הפיננסיים של הלקוח , ובכלל זה לבחינת מעבר בין בנקים ולצורך קבלת אשראי , יהיה בידי . ו הצוות מצא כי הי עדר דיווח מרוכז ללקוחות סך על הנכסים וההתח י יבויות ועל סך ההכנסות וההוצאות פוגם ביכולת המעקב של הלקוח אחר נכס יו שלו . המלצת הצוות בנושא זה גובשה מתוך תפיסה כי קיימת חשיבות למידע מלא לכלל השחקנים וכן כי קבלת מידע אודות מצבת ההתחייבות , הנכסים והפעולות הבנקאיות של האדם היא זכותו הקניינית . כדי לשפר את מצב הלקוחות בתחום זה , הצוות ממליץ על יצירת " תעודת זהות " בנקאית בפו רמט אחיד . הכוונה היא ל יצירת דיווח מרוכז ותמציתי , המפרט את כלל הנכסים וההתחייבויות של הלקוח בתאגיד , לרבות סך ההכנסות וההוצאות באותה שנה בגין נכסים , התחייבויות ופעילות שוטפת , והוצאות בגין ריביות ו עמלות . דיווח מרוכז כאמור יימסר ללקוח באופן יזום ידי על התאגיד הבנקאי , אחת לתקופה מוגדרת , ולא רק אגב הליך לסגירת חשבון . הדיווח המרוכז יחליף חלק מהדיווחים הפרטניים הקיימים כיום , יאפשר ללקוח להתמצא במידע הרלבנטי , לו ויסייע לו לפעול לשיפור תנאיו . מתכונת של " תעודת זהות " בנקאית שתימסר ללקוח באופן יזום ידי על הבנק ובמועדי ם קבועים , תיתן בידי הלקוח תמונה מדויקת ומלאה על נכסיו והתחייבויותי על , ו התשואה ועל התשלומים שלו לבנק , וכן תהווה בסיס לבנק מתחרה כדי להעריך את הלקוח , באופן שיאפשר לו לדאוג להעברת הפעילות ביתר פשטות . כפועל יוצא מכך , האיום התחרותי של הלקוחות יגבר , דבר שעשוי להוביל להעצמת כוחו של הלקוח במו "מ מול הבנק ש הוא מנהל בו את חשבונו ולהקלת המעבר מבנק לבנק במקרים בהם מ" מו כזה לא נשא . פרי . ד שכלול המידע אודות לווים )Credit Bureau ( ) ראו פרק ד .3 . (ח לדו חוק שירות נתוני אשראי , התשס – ב "2002 ,גיבש את התשתית החוקית להקמתן של ח ברות המורשות לאסוף ולמסור מידע על נתוני אשראי של יחידים ) להלן – בעלי הרישיונות , ( במטרה להגביר את נגישות משקי הבית והעסקים הזעירים והקטנים לאשראי , ולאפשר למציעי האשראי להתאים את תנאיו למאפיינים הספציפיים של הלקוח . לאחרונה תוקנו החוק ) תיקון מס ' 3 (והתקנות שב גינו ) להלן- תקנות נתוני אשראי (. תיקונים אלו טרם נכנסו לתוקף במועד כתיבתו של דוח זה . על אף קיומה של תשתית חוקית לעניין נתוני אשראי והתיקון שנערך בה לאחרונה , ההסדר של שיתוף בנתוני אשראי צרכני בישראל מוגבל ביעילותו ובפונקציונאליות שלו . ההסדר לוקה בחסר בשנ י היבטים מרכזיים : האחד , המידע שנמסר לבעל י הרישיונות הינו מצומצם , ולפיכך אינו מאפשר למלווים פוטנציאליים לקבל תמונה מהימנה על מצבו של הלקוח . השני , המידע שנמסר אינו עדכני , בשל מגבלות הקיימות בחוק שירות נתוני אשראי לגבי התנאים או המועדים למסירתו . מבוא- תקציר הדוח 21 הצוות מצביע על כך ש בבחינת אופיו הרצוי של משטר נתוני אשראי יש לשקול , לצד התועלות החברתיות והכלכליות גם , את הערכים העלולים להיפגע וביניהם בראש ובראשונה הזכות לפרטיות ) ראו הרחבה בנספח 3(. לאור האמור , כדי להרחיב את המידע שבידי מלווים ) בין אם י י מסר ישירות על ידי הלווה ובי ן אם י ימסר על ידי לשכת האשראי ו ( כך להגביר את הפוטנציאל של בנקים קטנים וגופים חוץ בנקאיים להתחרות במערכת הבנקאית המלצות הצוות בתחום זה הן כדלקמן : 1 .הרחב ת המידע הקיים כיום בלשכות אשראי הצוות ממליץ להוסיף נתונים חיוביים , שלילי ו ים נתונים רלוונטיים אחרים , לאח ר בחינה פרטנית בין היתר של אמינותם ותכליתם לעניין השיתוף בנתוני אשראי . למשל , מידע לגבי הרשאות לחיוב חשבון שלא כובדו בשל אי כיסוי מספיק ; מידע אודות הלוואות לדיור , תוך פירוט סטאטוס עמידת הלקוח ב החזר ה הלוואות ; מידע כאשר הלקוח תיקן את המעוות ) שילם את חובו , נסג ר תיק ההוצאה לפועל כנגדו וכיוצ .(ב" כמו כן , הצוות ממליץ לקבוע חובת עדכון של המידע על ידי מקורות המידע , לעניין קיצור התקופה שבין קרות האירוע לבין העברת הדיווח לגביו , באיזונים המחויבים . ככל שיורחב המידע שיימסר לבעלי הרישיונות , ויהיה בו כדי לאפשר גיבושו של מודל סטטיסטי מהימן להערכת סיכון הלווה ) להלן – דירוג אשראי , ( הצוות ממליץ כי מקבלי מידע , הנותנים אשראי , אך מתן אשראי אינו עיסוקם העיקרי , יקבלו גישה לדירוגי האשראי בלבד . 2 . העברת מידע ללשכת אשראי לצורך גיבוש מודל סטטיסטי לדירוג אשראי הצוות ממליץ על הרחבת השיתוף בנתוני האשראי , כך שיתאפשר לבעלי רישיון ) לשכות אשראי ( לפתח מודלים טובים לדירוג אשראי קמעונאי , על בסיס נתונים רחב , תוך שמירה על אנונימיות המידע , ומבלי שתהא יכולת לזהות את הלקוח . לצורך השגת מטרה זו יחויבו התאגידים הבנקאיים להעביר מידע רלוונטי אודות פע ילות לקוחותיהם במבנה נתונים אחיד . המידע שיועבר לא יכלול את פרטי הלקוחות ו יוצג באופן שלא ניתן יהיה לזהות אותם , כך שיתייתר הצורך לקבל את הסכמתם . 3 .העברת מ ידע על לקוחות לפי דרישתם באמצעי טכנולוגי במטרה לאפשר מידע רב יותר לגבי יכולת העמידה של לקוח בהתחייבו יות מוצע לשקול , אגב תהליך החיתום , ליצור מנגנון אשר יאפשר לקבל מידע אודות הלקוח בדרך של העברת מידע לפי בקשתו . פתרון טכנולוגי מסוג זה יכול להתבסס על יצירת מבנה נתונים אחיד לאותם נתונים שייקבע שיש בהם תועלת לצורך הערכת איכות הלווה או קביעת דירוג אשראי ועל הס דרת מנגנון סליקת נתונים שיאפשר ללקוח או ללשכת האשראי לקבל לפי דרישה את המידע אודות הלקוח . מבוא- תקציר הדוח 22 4 . העברת מידע על דירוג ) פנימי ( של לווים למלווים פוטנציאלים בהמשך להמלצות לעניין " תעודת זהות " בנקאית , הצוות ממליץ כי התאגיד הבנקאי ימסור ללקוח הקמעונאי במסגרת תעוד ת הזהות הבנקאית, מידע אודות הדירוג שלו כפי שהוא נקבע במודל הדירוג של התאגיד הבנקאי , ביחס לסקאל ת הדירוג הנהוגה אצלו . הדיווח יכלול מידע משלים רלוונטי לצורך הערכת איכות הלווה על ידי מלווים פוטנציאלים , כגון משך הזמן ש הלקוח מנהל את חשבונו בבנק , האם הלקוח מעביר את משכורתו לחשבון ועוד . עוד מוצע כי מי שרשאי יהיה לבקש את הדיווח האמור מהלקוח , אגב טיפול בבקשה של הלקוח לקבלת אשראי ממנו , הוא רק גוף מפוקח או גוף שמתן אשראי הוא עיסוקו העיקרי אשר קיבל אישור לכך . זאת כדי למנוע מצב בו ייעשה בדיווח האמור שימוש לרעה או שימוש ש לא למטרות מתן אשראי . הצוות סבור כי מידע אודות היסטוריית האשראי של לווים מהותי לתמחור אשראי תחרותי . הרחבת שיתוף המידע ושיפורו בין ספקי האשראי השונים וצמצום פערי המידע ביניהם יקל על תמחור אשראי המותאם לכל לקוח על פי מצבו הפיננסי ואופן התנהלותו , ויאפשר לבנקי ם השונים להתחרות ביניהם על אספקת אשראי זול ללקוחות בעלי יכולת פירעון טובה . שיתוף המידע יאפשר גם לבנקים חדשים ולבנקים קטנים , אשר בסיס הלקוחות שלהם מצומצם , להתחרות על העמדת אשראי עבור לווים שלא נמנים עם לקוחותיהם . בכלל זה , שיתוף במידע אודות דירוג הלקוחות כפי שנקבע במודל הדירוג הפנימי של התאגיד הבנקאי , יביא כבר בטווח הקצר לזרימת מידע משמעותי על לווים לבנקים הקטנים ולמלווים נוספים בשוק החוץ-בנקאי . . ה הסדרת היבטים בשוק האשראי החוץ בנקאי – עדכון מנגנון תקרת הריבית והחלתו על המערכת הבנקאית ו רא ) פרק ד .4. לדו (ח נוש א נוסף שנבחן על ידי הצוות , הינו חוק הלוואות חוץ בנקאיות התשנ "ג - 1993 הקובע תקרת ריבית להלוואות במגזר הלא-צמוד . החוק חל על הלוואות ליחידים שסכומן עד מיליון ש . ח" כתוצאה מהתפתחויות שונות שאירעו במהלך השנים מאז נחקק החוק – בעיקר הירידה בסביבת הריבית בישראל , הת ברר כי המנגנון לקביעת תקרת הריבית אינו מתאים משום שהוא מייצר שונות גבוהה , וכן נשען על הרכב אשראי שהשתנה על פני זמן . בנושא זה איתר הצוות חסמים להתפתחותו של שוק האשראי החוץ בנקאי במדינת ישראל : • גובה תקר ת הריבית הופך את מתן האשראי החוץ בנקאי לבלתי כדאי ומונע כניסת שחקנים לגיטימיים לשוק זה ; • תקרת הריבית חלה רק על מלווים בשוק החוץ בנקאי ואינה חלה על המערכת הבנקאית , לרבות החברות לכרטיסי האשראי . כתוצאה מכך נוצר עיוות ב : מערכת הבנקאית ניתן אשראי בריבית גבוהה מזו המותרת על פי החוק לגופים חוץ בנקאיים ; • מגבלת הריבית הקיי מת כיום לא מאפשרת לתמחר נכונה את הסיכון הגלום בלווים בעלי סיכון אשראי גבוה , וכך עלול להיווצר סבסוד צולב בין לקוחות אלה ובין לקוחות בעלי יכולת החזר טובה , המשלמים ריבית גבוהה מהריבית המשקפת את מידת הסיכון הגלומה בהם . מבוא- תקציר הדוח 23 מתוך מטרה להגביר את התחרות באמצעות הגדלת מספר המתחרים על שוק מתן האשראי הקמעונאי , גיבש הצוות את ההמלצות הבאות שנועדו בין השאר , להחיל כללים שווים על כל השחקנים בשוק : • לתקן את מנגנון קביעת תקרת הריבית , כך שיבטיח תקרת ריבית נור מטיבית במצבי שוק שונים . הצוות ממליץ כי תקרת הריבית תיקבע על פי שיעור ריבי ת הפיגורים הנקבעת על ידי החשב הכללי , ובתוספת של 12 נקודות ה אחוז ) משקף תקרה של 22.25% לעומת12.98% לפי החוק כיום (. • להחיל את תקרת הריבית גם על התאגידים הבנקאיים . • להבטיח הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי , באמצעות קביעה כי מתן אשראי בריבית שעולה על ריבית שת יק בע תיחשב כעבירה פלילית . לשם המחשת ההבדל בין המנגנון הקיים לבין זה המוצע נציין כי ביולי 1993 ,עת נחקק החוק , עמדה תקרה זו על 39.6% , לעומת31% על פי המנגנון המוצע . ביטול האנומליה הקיימת כיום , לפיה תקרת הריבית חלה רק מלווים בשוק החוץ בנקאי , צפוי לשפר את יכו לתם של הגופים החוץ בנקאי י ם לה גדיל את היצע האשראי ולה תחרות במערכת הבנקאית . ה המלצות בתחום מהוות למעשה צעד משלים להמלצות הצוות בתחום נתוני האשראי שנועדו להקטין את פערי המידע בין המערכת הבנקאית והשוק החוץ בנקאי . . ו הגברת התחרות על חיסכון משקי הבית - קביעת שי עור מופחת לעמלות מ" מק על וקרנות כספיות ) ראו פרק ד .5 לדוח ( בשל היות של ם המק "מ והקרנות הכספיות כלי השקעה חלופי ים לפיקדון שקלי , וכדי להגביר את השקיפות בהשוואה בין החלופות , הצוות ממליץ לפקח על עמלות הנגבות בגין רכישת מ" מק וקרנות כספיות כך שייקבע ו תערי פים מופח ים ת לעמל יה י קנ תו ומכירה מ" מק של ושל קרנות כספיות ושיעור ן של עמל ות דמי ניהול מ" מק וקרנות כספיות יעמוד על אפס . מהלך זה צפוי לה ביא לעל י יה בריבית המשולמת על פיקדונות בנקאיים לזמן קצר , בשל יצירת חלופה . יצויין כי בשל היעדר תחרות משוכללת בשוק האשראי בחלק מסגמנטי הפעילות של הבנקים , מהלך זה עלול להביא גם לעל י יה מסוימת בריבית על האשראי , אולם יישום מכלול ההמלצות המובאות בדוח זה צפוי להגביר את התחרות בין נותני אשראי ולצמצם חשש זה . לע חוק פי . ז עמלות ) ראו פרק .ה1 (ח לדו נוכח היעדר ה של תחרות חוץ בנקאית על לקוחות המגזר הקמ עונאי ) משקי בית ועסקים קטנים , ( ובשל היעדר ם של ת חליפי אשראי ללקוחות אלו , ולפיכך יכולת להפעיל " כוח שוק " מולם הגיע הצוות למסקנה כי יש מקום במקרים חריגים להטיל פיקוח מחירים . הצוות סבור כי יש מקום להכניס לפיקוח או לבטל מספר עמלות ו לפיכך ממליץ : • לבטל את העמלה הנ גבית עבור כרטיס מידע ואת העמלה הנגבית עבור כרטיס משיכת מזומן . • להכניס לפיקוח את העמלה בגין שירות משלוח הודעות ללקוח . מבוא- תקציר הדוח 24 • לבטל את העמלה בעד טיפול באשראי ובביטחונות בהלוואות עד לסכום של 100,000 ) ח "ש כיום הסף הוא 50,000 (. ח" ש • לצמצם את מספר העמלות הקשורות לפעילות במטבע חוץ . • לבטל את העמלה בגין שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי . . ח פעילות לקוחות הבנקים בניירות ערך ו רא ) פרק ה .2 . (ח לדו הצוות בחן שני היבטים לפעילות לקוחות בניירות ערך : א. בנה מ העמלות הנוהג בגין פעילות בניירות ערך , מתוך מטרה לפשט אותו ולתמחר ו מחדש בהתאם ; ב. הקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין המערכת החוץ בנקאית . בדיקות הצוות בתחום זה העלו כי קיים ערפול של המחיר שנגבה עבור שירותים אלה , הן בשל מבנה העמלה המורכב והן בשל הפער הגדול בין המחיר התעריפי ל בין ה מחיר הנגבה בפועל . כדי להתגבר על בעיות אלה גיבש הצוות המלצות ה , ן בתחום הגברת השקיפות באמצעות התערבות במבנה העמלה ובאופן מתן ההנחות והן ב תחום הפיקוח על המחיר . הצוות סבור שהמלצותיו בתחום זה יובילו להוזלת המחירים הנגבים מהלקוחות עבור פעילותם בניירות ערך , וכי ה יכולת של הלקוחות להשוות את המחירים בתחום פעילות זה תגבר . בנוס , ף הצוות מצא כי עבור חלק מהמשקיעים , בתי ההשקעות מהווים אלטרנטיבה ה מייצרת איום תחרותי למערכת הבנקאית . כדי לעודד את התחרות בתחום זה , גובשו המלצות גם להקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין המערכת החוץ בנקאית . להלן המלצות הצוות בנושא זה : 1 .הגברת השקיפות בעמלות ניירות ערך ותמחור מחודש של השירותים • לאור הפער הגדול בין תעריף העמלות לעומת המחיר שנגבה בפועל , קיימת לדעת הצוות הצדקה לתמחור מחודש של שירותים אלה ידי על המערכת הבנקאית . בעת תמחור מחודש של השירותים , תתחשב המערכת הבנקאית בצורך לבטא בדרך המיטבית את עלות השירו ת בפועל , בשים גם לב לשינויים שחלו במבנה העמלות . קיים צורך להסדיר תקופת מעבר נאותה , בהתחשב בהסכמים הקיימים . • קביעת תמחור דיפרנציאלי בגין פעולות בניירות ערך בערוצים שונים , היינו פעולות באינטרנט יתומחרו במחיר מוזל לעומת פעולות שיבוצעו בסניף באמצעות פקיד . קב ית • ע בתעריפון עמלת מכסימום שתגביל את גובה העמלה שהבנק רשאי לגבות מהלקוח עבור קנייה ומכירה של ניירות ערך . • מתן הנחיה ל מערכת הבנקאית כל כי , התקשרות למתן הנחות או הטבות תתבסס ה על מחיר , ולא על שיעור הנחה מהמחיר התעריפי . • לצורך הגברת השקיפות , יוצג ללקוח שיעור הע מלה שהוא שילם בהשוואה לעמלה הנהוגה בפועל , וכמו כן יאסוף הפיקוח על הבנקים נתונים על התפלגות שיעור העמלה בפועל בהתאם לשווי הפיקדון , ויפרסם את הנתונים לציבור . מבוא- תקציר הדוח 25 • ביטול עמל ות המינימום הנגבות עבור ניהול פיקדון ניירות ערך . 2 .הקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין ה מ ערכת החוץ בנקאית • מוצע לפנות לרשות ניירות ערך כדי שזו תשקול אפשרות של פתיחת פיקדונות ניירות ערך בבתי ההשקעות באמצעות אתרי האינטרנט , ובכלל זה פתיחת חשבון במערכת סגורה , בדומה להסדרה המוצעת בדוח זה לעניין פתיחת חשבונות באינטרנט . • הצוות ממליץ לפעול להסרת חס מים מפני מעבר קל של הלקוחות בין המערכת הבנקאית לבין בתי ההשקעות . לצד קביעת לוחות זמנים מהירים להעברת תיק ניירות ערך , מוצע לפעול להקטנת עלויות המעבר בין הבנקים לבין בתי ההשקעות . הצוות סבור כי התרומה האפשרית של יישום המלצות אלה לתחרות במערכת הבנקאית , יכולה למצ את וא ביטויה במספר היבטים עיקריים : 1. ההמלצה בדבר קביעת מחיר מוזל בגין פעולות בניירות ערך באינטרנט לעומת פעולות שיבוצעו בסניף מול פקיד עשויה לעודד את הלקוחות לפעול בערוץ האינטרנטי כדי לחסוך בעלויות , ובכך תהיה תרומה להתייעלות המערכת . 2. ההמלצות להגברת השקיפות בעמ לות ניירות ערך , ובכלל זה קביעת תקרת מקסימום לעמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך ; ביטול עמלות המינימום הנגבות בגין ניהול פיקדון ניירות ערך והצגת שיעור העמלה ש שילם הלקוח בהשוואה לעמלה הנהוגה בפועל , לרבות פרסום הנתונים לציבור בדבר התפלגות שיעור העמלות בפועל בהתא ם לשווי הפיקדון , כל אלה עשוי ים לפשט את מבנה העמלה , לשפר את המידע שבידי הלקוחות באשר למחיר שהם משלמים , ובכך לגרום להגברת התחרות ב תחום פעילות זה , בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה . 3. ההמלצ ה בדבר ביטו י ההנחות הניתנות ללקוחות במסגרת פעילותם בניירות ערך באמצעות שיעור עמלה סופי , ולא באמצעות שיעור ההנחה מהתעריף , עשוי ה לתרום ל הגברת שקיפות המחירים ולהקטנת הפער הקיים כיום בין גובה המחיר התעריפי למחיר בפועל , ובכך לעודד את התחרות , בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה . 4. ההמלצ ות בדבר קביעת לוחות זמנים מהירים להעברת תיק ניירות ערך וק , ביעת מחיר מפוקח על עמלת העברת תיק ניירות ערך מ ה מערכת ה בנקאית למערכת ה חוץ בנקאית , ולהיפך עשוי ות לתרום לניידות לקוחות , שכן יישומן יוביל להסרת חלק מהחסמים שאותרו להעברת תיק ניירות ערך . הקלת המעבר בין המערכת הבנקאית והמערכת החוץ בנקאית עשוי לגרום להגברת התחרות על תחום פעילות זה . . ט מגזר ה עסקים ה קטנים ו רא ) פרק . ה3 .לדוח ( בחלק זה נכללות המלצות המספקות מענ ה לסוגיות שעלו במהלך העבודה , הרלוונטיות להתנהלות לקוחות מגזר העסקים הקטנים והתאגידים הבנקאיים בפועלם מול לקוחות המגזר . ההמלצות בנושא העסקים הקטנים כוללות הסרת ח סמי מעבר ומידע ובכללן : הקלת תהליך פירעון אשראי עסקי , המלצה ליצירת הגדרות אחידות לצרכים סטטיסטיים ובנ י יה של תשתית לאיסוף נתונים לצורכי ניתוח עתידיים , כמו גם , המלצות ל התערבות ב עלות השירותים הבנקאיים וב , עלויות פירעון מוקדם מבוא- תקציר הדוח 26 של אשראי עסקי . יצוין כי , במסגרת הדוח נכללות המלצות נוספות המתייחסות להסדרת הפעילות של כלל הלקוחות הן בהיבטים תחרותיים והן בהיבטים צרכניים , אשר צפוי שתהיה להן השפעה גם על לקוחות מגזר העסקים הקטנים . בפרט עשויות להיות בעלות משמעות מיוחדת עבור העסקים הקטנים ההמלצות בנושא הרחבת שירות נתוני אשראי ובנושא הלוואות חוץ בנקאיות , אשר עשויות להוביל להגברת זמינות האשראי החוץ בנקאי לעסקים קטנים . להלן יפורטו ההמלצות הממוקדות של הצוות ל , שיפור התחרות ב מגזר העסקים הקטנים : 1 .הפחתת עמלות לעסקים קטנים הצוות ממליץ להרחיב את תחולת התעריפון הקמעונאי על כלל הלקוחו ת הקמעונאיים – משקי בית ועסקים קטנים ) בהתאם להגדרה חדשה שתיקבע לעניין , ( זה ללא קשר לאופן התאגדותם . לשם , כך ממליץ הצוות על שינוי הגדרת " עסק קטן " הקבועה בכללי הבנקאות ) שירות ללקוח () עמלות , ( התשס "ח- 2008 ,וקביעה כי התעריפון הקמעונאי יחול על עסק קטן , כפי שהוא מו גדר בבנק , או עסק שיתרת התחייבויותיו היא עד 5 מיליו , ח"ש ני לפי הגבוה מביניהם . למען הסר ספק , ההגדרה לא תהיה מותנית בנקיטת צעדים יזומ ים מצד העסק הקטן . בתוך כך יינקטו הצעדים האלו : • ביטול עמלת " דמי ניהול חשבון לעסק קטן , " כלומר לא יהיה בידול בעמלה בין עסק קטן ל בין יחיד . • מתן הוראה לבנקים , לפיה אין לקבוע בתעריפון הקמעונאי עמלות בסכומים או בשיעורים גבוהים יותר מן העמלות הקבועות בתעריפון העסקי . 2 .הקלת התהליך ל פירעון מוקדם של אשראי עסקי • פישוט וייעול של תהליך פירעון האשראי הם תנאי הכרחי להגברת ה תחרותיות במגזר העסקי ם הקטנים , להגברת נגישותם לאשראי , ולשיפור התנאים המוצעים להם במערכת הבנקאית . זאת , בדרך של שיפור יכולתו של עסק קטן לעבור מבנק אחד לאחר לצורך שיפור תנאיו . בהתאם ממליץ הצוות להחיל על פירעון מוקדם של אשראי עסקי , את ההוראות החלות על פירעון אשראי לדיור בשינויים ה מחויבים . הכוונה בעיקר להטלת חובות על הבנק להמציא ללווה , תוך פרק זמן קצר , מסמכים הכרחיים לביצוע התהליך , כגון מכתב כוונות , מכתב הסכמה לשעבוד בדרגה שנייה ואישורי סילוק . • הצוות ממליץ להרחיב את תחולת ההסדר הקיים בהורא ות המפקח על הבנקים לגבי עמלת פירעון מוקדם החל ה על הלוואות שאינן לדיור כל על , ההלוואות ) שניתנו לכל סוגי הלווים לתקופה של חצי שנה או יותר עד ( לסכום 5 מיליו . ח"ש ני חלופה נוספת שניתן לשקול היא החלת ההסדר על הלוואות הניתנות לעסקים קטנים , בהתאם להגדרת " עסק קטן " שתיקבע . • בנוסף ממליץ הצוות לקבוע מנגנון אחיד ו גלוי לקביעת שיעור הריבית , שישמש לחישוב הפרשי ההיוון . התרומה האפשרית של יישום המלצות אלה לתחרות במערכת הבנקאית , יכולה למצוא את ביטויה בהיבטים הבאים : מבוא- תקציר הדוח 27 1. ההתערבות בעמלת דמי ניהול חשבון עסק קטן ובעמלות נוספות , והחלת תעריפון קמעונאי על קבוצה נרחבת יותר של עסקים ק טנים צפויה להקל על העסקים הקטנים ולתרום לשקיפות מחירי השירותים הבנקאיים למגזר זה . 2. ההתערבות בעמלת פירעון מוקדם באשראי עסקי לצד קביעת תהליך מהיר ויעיל למחזור אשראי עסקי צפויים להקל על מחזור האשראי העסקי ובכך להקל במעבר בין בנקים . בתוך , כך הקלה על המגזר העסק י תגביר את נגישותו לאשראי ואת התחרות על מגזר זה . 3 .הגדרת עסקים לצרכים סטטיסטיים ואיסוף נתונים סטטיסטיים • הצוות ממליץ על שינוי הגדרת מגזרי העסקים לכל צרכי דיווח סטטיסטי בבנקים , כך שתהיה אחידה במשק , זאת בת י אום עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים . • הצוות ממליץ בשלב ראשון על איסוף ודיווח של נתונים על היקף האשראי ואיכותו ) בכלל זאת – טווח האשראי ושיעור הביטחונות ( למגזרי העסקים השונים . בהמשך , הנתונים י שי אספו יוכלו לשמש לבחינה מעמיקה של טיב היצע האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים וליצירת תכניות אקטיביות להגברת התחרות בת חום . . י שמירת הטבות והנחות באשראי ובפיקדונות ו רא ) פרק . ה4 .לדוח ( מתן הנחות והטב ות בריבית ללקוחות לתקופה מוגבלת וביטול ן לאחר חלק מהתקופה גורם לערפול המחיר ללקוח , ומקשה על ביצוע השוואות וניהול משא ומתן אפקטיבי . כדי ל יצור שקיפות של העלות הכוללת באשראי ובפיק דונות לה ו , קל על יכולת ההשוואה בין מוצרים ושירותים תחליפיים ללקוחות , הצוות ממליץ לקבוע הסדר , לפיו בהלוואות ובפיקדונות בריבית משתנה ם בה , מציע התאגיד הבנקאי הנחה או הטבה ב שיעור הריבית , לעומת הריבית התעריפית , תחול ההטבה לאורך כל תקופת הפיקדון או ההלוואה . שמי רת ההטבות וההנחות באשראי ובפיקדונות לאורך כל התקופה תגביר את השקיפות במחירים של מוצרים ו , תוביל לצמצום פערי המידע בין הבנק ללקוח . צמצום זה עשוי לתרום לקבלת החלטות רציונאליו , ת ובכך להוביל לשיפור ביעילות שוק המוצרים הבנקאיים . הגברת השקיפות תוביל גם לצמצום פער י המידע הקיימים בגין שירותים פיננסיים דומים . בכך עשוי צעד זה לתרום ליכולתו של הלקוח להשוות בין מוצרים בנקאיים דומים , וכן בין מוצרים בנקאיים למוצרים דומים המוצעים על ידי גופים פיננסיים אחרים . . א"י קידום יוזמות קיימות , שעשויות לתרום לתחרות ) ראו פרק ה .5 .(ח לדו הצוות בחר לציין שתי יוזמות לשינוי חקיקה , האחת בנושא איגוח תיקי אשראי שטופלה על ידי הצוות לבחינת איגוח בישראל ; והשנייה בנושא חוק המשכון שבאחריות משרד המשפטים . בהקשר זה חשוב להדגיש כי הצוות לא עסק בנושאים אלו , אולם הבשלתם עשוי ה לקדם היבטים תחרותיים במערכת הבנקאית . מבוא- תקציר הדוח 28 הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות : 1. תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים . ביצוע תיקונים אלו הוא בסמכותו של המפקח על הבנקים , והם ייעשו במסגרת תהליך העבודה המקובל בעבודת הפיקוח על הבנקים לתיקון הוראות . 2. תיקון הח קיקה , הכללים והצווים הרלוונטיים . תיקונים אלה יבוצעו בשיתוף על ידי הגורמים המתאימים ובהם בנק ישראל , משרד האוצר ומשרד המשפטים . 3. תיקו ן החקיקה , לרבות הבדיקות הפרטניות הנדרשות לצורך שיפור השיתוף בנתוני אשראי )Credit Bureau ( ,ל קביעת פרטי ההסדרים ולבחינ ה משפטית , ייעש ו בשיתוף הגורמים : משרד המשפטים , משרד האוצר ו בנ ק ישראל . 4. תיקון חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות יבוצע אף הוא בשיתוף משרד המשפטים , משרד האוצר ובנק ישראל . מבוא- תקציר הדוח 29 תודות הצוות החל את עבודתו בתאריך 18.12.11 . עובדים רבים המועסקים במשרדי הממשלה ה שותפים בצוות עס קו בעבודת ההכנה לכתיבת הדוח – בחשיבה , בביצוע מחקר מעמיק בסוגיות שעלו במהלך העבודה , בביצוע השוואות בינלאומיות , בהשתתפות במפגשים עם הגורמים הרלוונטיים לצורך לימוד הנושאים ובחינת ישימותם ובתהליך כתיבתו של הדוח . חלקים רבים מתוך התוצרים של עבודה מאומצת לא זו שו לבו בנוסח הדוח , הם אך היו חיוניים בתהליך הפקתו , וישמשו את הגורמים השונים גם , בעתיד , בשלב יישום ההמלצות . הצוות מודה לכל השותפים במלאכה על תרומתם לדוח זה 2. לצורך הכנת המלצות הביניים , ערך הצוות גם פגישות עם גורמים רבים הן , ממערכת הבנקאות והן מחוצה . לה באמצעות מפגשים אלה , ניתנה הזדמנות להשמעת דעות שונות ומגוונות על שאלת התחרותיות במערכת הבנקאית . מפגשים אלה סייע ו לצוות לגבש את עמדתו בסוגיות השונות שבהן עסק , הן משום שנדונו בהם נושאים בתחום עיסוקו של הצוות המחייבים התייחסות והן משום שסייעו לגבש דעה באשר לצורך בהמל או זו צה אחרת ולקבל אינדיקציה לגבי ישימות ההמלצות . הצוות מודה לכל הגורמים שהקדישו מזמנם על תרומתם . תודה מיוחדת לעינב הכט-עמיר , שרי כז ה את עבודת הצוות ו , כן לשירי גרנות , לחן לב ולדודי מרזוק , שסייעו רבות בכתיבת הדוח . 2 רשימת המשתתפים המלאה בכתיבת דוח זה מפורטת בנספח1. 'פרק ב סקירות כלכליות סקירות כל כ ליות 33 . ב סקירות כלכליות 1 .סקירת היבטים תחר ותיים במערכת הפיננסית המערכת הפיננסית בישראל , מאגדת בתוכה מתווכים פיננסיים בעלי תפקידים שונים , העונים על צרכי שוק שונים , בדומה למערכות פיננסיות במדינות מפותחות . מבין המתווכים הפיננסיים , ניכרת מרכזיותה של מערכת הבנקאות המסחרית ב ישראל , ה מהווה שחקן מרכזי בפעי לות התיווך הפיננסי המקומי ת, ומשמשת כאחד המניעים העיקריים להתפתחות הכלכלה הישראלית . בנוסף לבנקים פועלים בתעשייה הפיננסית מתווכים פיננסיים נוספים : גופים מוסדיים כגון קופות פנסיה וגמל , חברות ביטוח ו , קרנות נאמנות המאפשרות השקעה בתיק נכסים מגוון בסכומי כסף קט נים וכדומה – כולם מתחרים על מקורות האשראי ועל היכולת להקצותם ללווים . במובן זה , מתווכים פיננסים שאינם בנקים )Non-bank Financial Intermediaries ( עשויים להוות תחרות לבנקים במגזרי פעילות מסוימים , הן בצד הביקוש למקורות האשראי והן בצד היצע האשראי . . א שינויים מב ניים מרכזיים בעשור האחרון שוק ההון הישראלי הושפע בעשור האחרון ממספר תמורות משמעותיות הן בצד מקורות ההון והן בצד השימושים . ככלל , תקופה זו התאפיינה בצמצום מתמשך של מעורבות הממשלה בשוק ההון כלווה מרכזי . הקטנת היקף המקורות שהממשלה לוותה לצורך מימון פעילותה , לצ ד שכלול שוק אי גרות החוב הממשלתי , הגמשת כללי ההשקעה של קופות הגמל וקרנות הפנסיה , והפרדת קופות הגמל מהבנקים , הביאו להסטת מקורות אשראי חוץ- בנקאיים להשקעה בנכסים פיננסיים שונים בשוק הפרטי . על רקע זה שוק ההון החוץ-בנקאי גדל והתפתח בקצב מהיר , והביא להגברת התחליפ יות בין ספקי האשראי השונים – הבנקים מחד , וספקי האשראי החוץ-בנקאי3 מאידך – בשוק האשראי ל מגזר העסקי . משקי הבית , שקודם לכן החזיקו את כספיהם בעיקר בתאגידים הבנקאיים ובגופים המוסדיים , החלו להגדיל את ה חזקותיהם הישירות בנכסים פיננסיים באופן משמעותי . הבנקים , ששימש ו היסטורית כספק אשראי כמעט בלעדי למשק , ראו את חלקם בסך האשראי קטן , בעוד שבלעדיותם כספק אשראי נשמרה בשווקים מסוימים , כגון שוק העסקים הקטנים והאשראי למשקי בית . עד לשנת 1995 ,מרבית החוב הממשלתי כלל לא גויס באמצעות הנפקת א י גרות חוב סחירות – הממשלה נשענה לצורך מימון ג י רעונותיה בעיקר על א י גרות חוב מיועדות4 שהונפקו לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל , וכן על הלוואות שונות . כתוצאה מכך , מרבית נכסי החיסכון הפנסיוני יועדו למעשה למימון פעילות הממשלה . יתרה מזאת , מרבית החוב הממשלתי היה צמוד למדד המחירים לצרכן , בין היתר , עקב שיעו רי האינפלציה הגבוהים שאפיינו את המשק הישראלי באותה תקופה . החל משנת 1995 החלה הממשלה להרחיב את גיוסי החוב שלה באמצעות הנפקת איגרות חוב סחירות לציבור , 3 האשראי החוץ-בנקאי כולל את הגופים המוסדיים אשר יפורטו בהמשך , וכן את משקי הבית המחזיקים באופן ישיר במכשירי חוב , בין אם ב ה חזקה ישירה ובין אם באמצעות קרנות נאמנות . 4 אגרות חוב מיועדות הן אגרות חוב ממשל תיות בלתי- סחירות המונפקות לקרנות הפנסיה בלבד ומעניקות לקרנות הפנסיה תשואה מובטחת וצמודה למדד . סקירות כל כ ליות 34 ולראשונה – הודות לירידה בשיעורי האינפלציה – הנפיקה גם י א גרות חוב שקליות , שאינן צמודות למדד . תקופה זו התאפיי נה גם בעלייה בסחירות א י גרות החוב , בצמצום מספר סדרות א י גרות החוב הנסחרות ובגיוס בהיקפים הולכים וגדלים בכל סדרה , כפי שניתן ללמוד מאיור 2.1.1 להלן . הגיוון י בא גרות החוב הממשלתיות הקל על תאגידים ישראליים להנפיק אי גרות חוב סחירות , שכן התשואות על אגרות החוב הממשל תיות משמשות כנקודת- ייחוס לקביעת התשואות יא על גרות חוב קונצרניות בעלות מאפיינים דומים . איור 2.1.1 :שוק אגרות החוב הממשלתיות הסחירות , 1998 עד2011 0 20 40 60 80 100 120 140 160 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 מספר סדרות 0 2 4 6 8 10 12 14 מיליארדי ש"ח (גודל סדרה ממוצע )ציר ימני(מחזור מסחר יומי באגרות חוב ממשלתיות )ציר ימני(מספר סדרות של אגרות חוב נסחרות )ציר שמאלי המקור : נתוני משרד האוצר . בשנת 2003 החלה ממשלת ישראל ביישום משמעת פיסקאלית וריסון תקציבי במטרה להביא לצמ צום היקף החוב הממשלתי . באמצעות קיצוצי תקציב משמעותיים בעיקר בשנים 2003 ו- 2004 ושמירה על היקף ג י רעון נמוך צומצם החוב הממשלתי משיעור של למעלה מ- 96% מהתוצר לכ- 74% מהתוצר כיום ) איור 2.1.2 .( הקטנת החוב הממשלתי פינתה מקורות אשראי מהממשלה לטובת המגזר העסקי והשקעו ת חלופיות אחרות . סקירות כל כ ליות 35 איור 2.1.2 :יחס החוב הממשלתי ויחס החוב ציבורי לתוצר , 2003 עד2011 96.8 95.4 92.0 82.3 76.3 75.6 77.8 74.8 72.7 70 75 80 85 90 95 100 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 אחוזים חוב ממשלתי ביחס לתוצר חוב ציבורי ביחס לתוצר המקור : נתוני משרד האוצר . מכשירי החיסכון הפנסיוני סיפקו בסוף שנת 2011 26% מסך האשראי במשק ו , סך האשראי שמקורו בגופים המוסדיים עמד על 473 מיליארד ח" ש י5 .קיימים כ יום מספר מכשירי חיסכון פנסיוני – כלומר , קופות חיסכון או פוליסות ביטוח שבאמצעותן יכול אדם לחסוך במטרה למשוך את חסכונותיו בגיל מאוחר יותר , כדי להשתמש בחיסכון כמקור פרנסה לאחר שיפרוש מעבודה . הגופים המוסדיים מנהלים למעלה מ - 830 מיליארד , ח" ש י כאשר זרם ה הפקדות הנ ) קי הפקדות בניכוי משיכות העמיתים ( השנתי עומד על כ- 17.5 מיליארד . ח" ש י זרם זה הולך וגובר עם תחולתו ההדרגתית של צו פנסיה חובה , כפי שיפורט להלן , ונוספים אליו רווחי ההון הנצברים בחשבונות החוסכים בגין הנכסים הקיימים של הקופות . הגידול המתמיד בנכסים מחייב את מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים למצוא הזדמנויות שונות להשקעת כספי העמיתים המתווספים לתיק החיסכון הקיים , בין אם בדרך של הקצאת אשראי ) כגון רכישת א י גרות חוב ממשלתיות וקונצרניות או הלוואות ישירות לתאגידים , ( ובין אם באמצעות השקעות אחרות , כגון רכישת מניות , נדל , ן" השקעו ת ב ל" חו ועוד . בשנת 2003 תוקנו תקנות מילווה מדינה6 הקובע ות את היקף א י גרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה , ה משמשות להגדיל את התשואה ואת היציבות של תיק הנכסים הפנסיוני , שכן התשואה בגינן גבוהה מתשואות א י גרות החוב הממשלתיות הסחירות . עד למועד התיקון הונפקו עבור קר נות הפנסיה הוותיקות א י גרות חוב מיועדות כך ששיעורן מתוך סך הנכסים של הקרן לא פחת מ- 93% , ועבור קופות הפנסיה החדשות – 70% .כאמור , בשנת 2003 תוקן הצו כך שהופסקה הנפקת אג " ח מיועדות 5 מקור : עיבוד לנתוני בנק ישראל . 6 תקנות מילווה מדינה6) סדרות מסוג " ערד , "( התשנ "ה- 1995 סקירות כל כ ליות 36 עבור קרנות הפנסיה החדשות והוותיקות כל עוד יתרת האג " ח המיועדות עומדת על 30% או יו תר מנכסיהן , והופסקה הנפקת א י גרות החוב המיועדות לקופות הגמל . באותה השנה גם בוטלו הטבות המס הנרחבות שניתנו כנגד הפקדת כספים לחיסכון באמצעות קופת גמל לתגמולים ) שיועדו לחיסכון לתקופה של 15 שנ , ( ים מתוך תפיסה כי על המדינה להיטיב עם חוסכים המפקידים לחיסכון ארוך-טווח אשר ישמש אותם בגיל הפרישה , ולא עם אלו החוסכים לפרקי זמן קצרים יותר . מאוחר יותר , בשנת 2008 ,נכנס לתוקפו תיקון מס ' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ) קופות גמל , ( התשס "ה- 2005 , שביטל למעשה את האפשרות למשוך כספים שהופקדו בקופות הגמל לתגמולים כסכום הוני כפ י שהיה נהוג עד למועד התיקון . תחת זאת , כספים שהופקדו בקופת גמל ) שנקראה ממועד זה ואילך " קופת גמל לא משלמת לקצבה "( נשמרים כיום בקופת החיסכון עד שהעמית מגיע לגיל 60 , ולאחר מכן העמית רשאי למשוך את כספיו אך ורק בדרך של המרתם לקצבה . בשנת 2008 הותקן על ידי שר הת מ" ת צו הרחבה לפנסיה חובה , המחיל את הסכם השכר הקיבוצי במשק לעניין חיסכון פנסיוני על כלל השכירים במשק על . -פי הצו , כל מעסיק וכל שכיר במשק יהיו חייבים בהפרשות לחיסכון פנסיוני עבור העובד , כך שיעמוד לרשותו חיסכון פנסיוני בגיל הפרישה . ההפרשות לחיסכון פנסיוני מופק דות בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה , וכנגד חסכונותיהם של העמיתים נרכשו נכסים פיננסיים מסוגים שונים , ביניהם א י גרות חוב ממשלתיות יא , גרות חוב קונצרניות ומניות . החלת ההסכם הקיבוצי והצו שהותקן בעקבותיו הביאו לכך שזרם כספי העמיתים לגופים המוסדיים גדל לכדי 17.5 מיליאר " ש יד ח בשנת 2011 7 , שכנגדם היה על הגופים המוסדיים לרכוש נכסים חדשים . בתחילת שנת 2005 הגיש מנכ " ל משרד האוצר דאז , יוסי בכר , את דוח הצוות הבין- משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון ) המוכר בשם " ועדת בכר "( לשר האוצר דאז , בנימין נתניהו . הצוות הצביע על ריכוזיות רבה במערכ ת הפיננסית בישראל , שבאה לידי ביטוי בכך שגופים , האמורים להתחרות בבנקים במתן אשראי , כגון קופות גמל וקרנות השתלמות , מוחזקים על-ידי הבנקים עצמם . מצב עניינים זה הביא לתלות רבה של המגזר העסקי במערכת הבנקאית והיה בו כדי למנוע התפתחות והשתכללות שוק האשראי המקומי8. על מנת להתמודד עם כשלים אלה המליצה הוועדה לחייב את התאגידים הבנקאיים למכור את ה חזקותיהם בקופות גמל ובקרנות נאמנות , ובתוך כשנתיים ממועד הגשת ההמלצות הסתיים מהלך החקיקה ונמכרו הגופים הפיננסיים שבבעלות הבנקים לחברות שאינן בנקאיות , כגון חברות ביטוח , קבוצות עס קיות ומשקיעים זרים . . ב השפעת השינויים בשוק ההון על היצע האשראי בין השנים2001 ו- 2011 צמח סך האשראי במשק בקצב נמוך מהצמיחה בתוצר . בסוף שנת 2011 עמד סך האשראי במשק על 1,798 מיליארדי ש , ח" או כ - 206 אחוזי תוצר . זאת , בהשוואה לכ- 221 אחוזי תוצר בשנת 2001 ) איור2.1.3 .( 7 מקור : נתוני אגף שוק ההון . 8 דוח הרפורמה בשוק ההון , משרד האוצר סקירות כל כ ליות 37 איור 2.1.3 :התפתחות האשראי ב מונחי אחוזי תוצר , 2001 עד2011 0 50 100 150 200 250 03/01 09/01 03/02 09/02 03/03 09/03 03/04 09/04 03/05 09/05 03/06 09/06 03/07 09/07 03/08 09/08 03/09 09/09 03/10 09/10 03/11 09/11 אחוזים סך האשראי האשראי הבנקאי האשראי החוץ בנקאי המקור : נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . הפחתת משקלן של א י גרות החוב המיועדות בתיק החיסכון הפנסיוני , וכן צמצום החוב הממשלתי בכלל , פינו מקורות אשראי חוץ -בנקאיים שהושקעו קודם לכן בא י גרות חוב ממשלתיות לנכסים שונים שבהם התשואה והסיכון גבוהים יותר . הסטת המקורות תרמה להתפתחות מהירה של שוק ההון , ובמיוחד שוק ניירות הערך הסחירים , כפי שניתן לראות מהתפתחות שווי שוק המניות ושוק איגרות החוב הקונצרניות . כמו כן , הגברת הסחירות בשוק איגרות החוב הממשלתיות סייעה רבות להגברת הסחירות בשוק החוב הקונצרני ) איור 2.1.4 (. איור 2.1.4 :משקל אגרות החוב הסחירות ביתרת החוב של ה מגזר העסקי בהשוואה למשקל החוב שאינו סחיר ביתרת החוב הממשלתי , 2001 עד2011 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 35.0 40.0 45.0 03/01 09/01 03/02 09/02 03/03 09/03 03/04 09/04 03/05 09/05 03/06 09/06 03/07 09/07 03/08 09/08 03/09 09/09 03/10 09/10 03/11 09/11 אחוזים יחס אג"ח לא סחיר לסך החוב הממשלתי יחס החוב באג"ח סחיר לסך החוב העסקי המקור : בנק ישראל . סקירות כל כ ליות 38 המגזר הבנקאי הוא ספק האשראי הגדול ביותר במשק . בסוף שנת 2011 עמד האשראי הבנקאי על802 מיליארד " ש י ח המהווים כ- 45% מסך האשראי במשק ) איור 2.1.5 .( שיעו רו של האשראי הבנקאי בתוצר היה בסוף שנת 2011 נמוך מזה שנרשם בתחילת העשור )2001 .( פער זה מוסבר בהתפתחות שוק האשראי החוץ בנקאי , ובפרט שוק ניירות הערך הסחירים . שכלול שוק ההון וגיוון המכשירים הפיננסיים העומדים לרשות הציבור תרם להעברת חלק ממקורות הציבור , שהושקעו קודם לכן בפיקדונות בנקאיים , להשקעה ישירה בשוק ההון . כמו כן , הגברת התחליפיות בין האשראי הבנקאי לאשראי החוץ - בנקאי ) ולמקורות חוץ-בנקאיים בכלל , לרבות הנפקת הו ן מניות ( בעיקר עבור הלווים הגדולים , הקטינה את הביקוש לאשראי בנקאי . איור איור2.1.5 2.1.5 : :התפלגות ספקי האשראי במשק התפלגות ספקי האשראי במשק מקור : נתוני בנק ישראל האשראי ל מגזר העסקי התרחבות האשראי ל מגזר העסקי במהלך העשור האחרון נשענה בעיקר על הקטנת המעורבות הממשלתית בפעילות הכלכלית במשק והתפתחות שוק ההון . על רקע זה גדל היקף איגרות החוב הסחירות בסך האשראי ל מגזר העסקי מ-7 אחוזים לכ - 30 , בשנים2000 ו- 2011 , בהתאמה ) איור 2.1.6 .(אף שהאשראי הבנקאי הוא מקור האשראי המרכזי במשק , שיעורו בסך האשראי בכלל , ובסך האשראי ל מגזר העסקי בפרט , נמצא במגמת ירידה . מנגד , גדל משקלו של שוק ההון ושל הלוואות המוסדיים ביתרת ה אשראי ל מגזר העסקי ) איור 2.1.7 .( בחינת קצב הגידול של מקורות האשראי מלמדת כי בתחילת העשור עלייתו נתמכה בעיקר בהתרחבות שוק ההון ועליית היקף ההנפקות של איגרות חוב קונצרניות . לעומת זאת , בשנים האחרונות ניכרת ההתרחבות בהלוואות הישירות של הגופים המוסדיים אף כי משק לן בסך האשראי ל מגזר העסקי קטן יחסית ) איורים 2.1.6 ; 2.1.7 .(יצוין כי לגופים המוסדיים קיים יתרון תחרותי במתן הלוואות ארוכות טווח שכן הרכב ההתחייבויות שלהם מאופיין בטווחי פדיון ארוכים יחסית . בהתאם לכך , עליית משקלם באשראי הניתן ל מגזר העסקי מרמזת כי קיים איום ת חרותי לבנקים במגזר זה , בעיקר על הלוואות ארוכות טווח . סקירות כל כ ליות 39 איור 2.1.6 :התפ תחות מכשירי החוב ל מגזר העסקי , 2001 עד2011 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 03/01 09/01 03/02 09/02 03/03 09/03 03/04 09/04 03/05 09/05 03/06 09/06 03/07 09/07 03/08 09/08 03/09 09/09 03/10 09/10 03/11 09/11 מיליארדי ש"ח הלוואות אג"ח סחיר אג"ח לא סחיר המקור : בנק ישראל . איור 2.1.7 :התפלגות האשראי ל מגזר העסקי , 2000 עד2011 52 3 1 27 17 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 אחוזים אשראי בנקאי הלוואות ישירות מהמוסדיים אשראי מכוון אג" ח תושבי ישראל החוב לחו" ל המקור : בנק ישראל . סקירות כל כ ליות 40 על אף התרחבות האשראי החוץ בנקאי , שוק זה נגיש בעיקר ללווים הגדולים בעוד שהעסקים הקטנים והבינוניים מוגבלים לאשראי הבנקאי . התפלגות יתרת האג " ח לפי גודל לווים וענפי פעילות מלמדת כי מרבית האשראי החוץ בנקאי מרוכז בידי לווים המאופיינים ביתרת חבות של 20 מיליו " ש ני ח ומעלה . לעומת זאת , המשקל של העסקים הקטני ם והבינוניים , המזוהים עם היקפי חבות נמוכים מ- 20 מיליו נים , הוא 0.2 אחוז בלבד מסך יתרת האג " ח שגויס על ידי ה מגזר העסקי . בהתאם לכך נראה כי נגישות העסקים הקטנים והבינוניים למקורות אשראי מוגבלת לאשראי הבנקאי . היות והתרחבות האשראי ל מגזר העסקי בשנים האחרונות נתמכה ברובה על ידי מקורות מימון חוץ בנקאיים , יתכן שקצב התרחבות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים הוא נמוך יחסית לצרכי המימון שלהם . ריכוזיות הלווים במגזר העסקי מאיטה את קצב התרחבות האשראי . התפלגות א יג רות החוב הקונצרניות , לפי גודל לווים , מלמדת כי האשראי ל מגזר העסקי בישראל מאופיין בריכוזיות לווים גבוהה במיוחד . כך יתרת האג " ח הקונצרניות , הנאמדת בכ- 200 מיליארדי ש , ח" גויסה על ידי 321 חברות בלבד . ריכוזיות גבוהה פוגעת בפיזור הסיכונים של ציבור המשקיעים וכן מגבילה את התרחבות האשראי החוץ בנקאי . זאת מאחר שבדומה למוסדות הבנקאיי , ם הגופים המוסדיים , ספקי האשראי המרכזיים בשוק ההון , מוגבלים בשיעור החשיפה ללווה יחיד . הנגישות הפחותה של עסקים קטנים ובינוניים לשוק אג " ח החברות , בין היתר בשל עלויות גבוהות הנלוות להנפקת אג , ח" מגבילה את אפשרויות ההשקעה של ה גופים ה מוסדיים הפועלים בשוק האג " ח ל השקעה באג " ח של הלווים הגדולים . אולם שיעורי השקעה גבוהים במספר קטן של לווים פועלים להאטת קצב התרחבות האשראי באפיק זה . בדומה לשוק א י גרות החוב , נראה כי גם שוק ההלוואות הפרטיות מהגופים המוסדיים למגזר העסקי נגיש בעיקר ללווים גדולים , על אף האצת ההתרחבות בהלווא ות הישירות מהגופים המוסדיים בעשור האחרון . זאת , לאור עלויות הקמת ההלוואה הניכרות שבהן נושא הגוף המוסדי , המעדיף להקים מספר מצומצם של הלוואות גדולות . על כן , מצב זה עשוי להקטין את פוטנציאל ההתרחבות של ההלוואות הפרטיות מהגופים המוסדיים למגזר העסקי . הרחבת מערך ה הלוואות להיקף רחב של לווים כרוכה בהתאמות תפעוליות מקיפות והעלויות הנלוות לכך ; אלה מהווים חסם כניסה עבור הגופים המוסדיים במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים . יצוין כי במרבית המדינות היקף ההלוואות של הגופים הלא בנקאיים הוא קטן ביחס לתוצר . האשראי למשקי הבית ב שנים 2008 עד2011 ניכרת עלייה בקצב הגידול של האשראי הניתן למשקי בית , וכן משקלו בסך יתרת האשראי גדל . התרחבות האשראי למשקי בית מובלת , בשנים האחרונות , בעיקר על ידי הגידול באשראי לדיור , המהווה כ - 70 אחוזים מסך האשראי הניתן למשקי בית . כך , האשראי לדיור ביחס לתוצר גדל בשנים 2008 עד2011 ב- 11 נקודות אחוז , ואילו האשראי למשקי בית שלא לדיור ביחס לתוצר נותר יציב . מקורות האשראי למשקי בית נמצאים רובם ככולם בידי המוסדות הבנקאיים . האשראי הבנקאי מהווה כ- 90 אחוזים מסך האשראי הניתן למשקי בית ומשקלו נמצא בעלייה מתמדת ) איור 2.1.8 .( החל משנת2006 נרשם גידול באשראי למשקי בית הניתן על ידי חברות כרטיסי האשראי . האשראי של הגופים המוסדיים למשקי בית , ובפרט האשראי המוסדי לדיור , המהווה מוצר תחרותי לזה המוצע סקירות כל כ ליות 41 על ידי הבנקים , התרחב בקצב איטי באופן משמעותי מקצב הגידול של הלוואות ה גופים ה מוסדיים למגזר העסקי ושיעורו בסך האשראי הניתן למשקי בית עדיין נמוך ) איור 2.1.8 .( איור 2.1.8 :התפלגות האשראי למשקי בית , 2000 עד2011 88 2 2 8 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 אחוזים אשראי בנקאי הלוואות מוסדיים כרטיסי אשראי אשראי מכוון המקור : בנק ישראל . סקירות כל כ ליות 42 2. סקירת היבטים תחרותיים במערכת הבנקאות מערכת הבנקאות הישראלית מהווה שחקן מרכזי בפעילות הפיננסית המקומית ו משמשת כאחד המניעים העיקריים להתפתחות הכלכלה הישראלית . על אף ריבוי השחקנים במערכת הפיננסית הישראלית ) משקיעים מוסדיים , בתי השקעות , חברות ביטוח ( ניכרת מרכזיותה וריכוזיותה של המערכת הבנקאית בפעילות התיווך הפיננסי המקומית , וזאת למרות צעדי הדה- רגולציה של השנים ה אחרונות , שנועדו לעודד את התחרות בין התאגידים הבנקאיים לבין הגופים הפיננסיים השונים ) כמו גם בין הבנקים עצמם (. . א ריכוזיות ומבנה המערכת הבנקאית מערכת הבנקאות הישראלית מאופיינת במידה רבה של ריכוזיות ; נכון לדצמבר 2011 פעל ו בישראל עשרים וחמישה תאגידים בנקאיים , מתוכם : חמישה-עשר בנקים מסחריים , שני בנקים עצמאיים למשכנתאות9 ,חמישה סניפים של בנקים זרים10 ושלושה מוסדות פיננסיים אחרים11 . המערכת בנויה מחמש קבוצות בנקאיות גדולות )" הפועלים " , " לאומי " , " דיסקונט " , " מזרחי -טפחות " , " הבנק הבינלאומי "( ששיעור נכסיהן מסך נכסי המערכ ת עומד על כ- 93% ועוד שלושה בנקים עצמאיים )" אגוד " , " ירושלים " , " דקסיה "( וארבעה סניפים של בנקים זרים ששיעור נכסיהם עומד על כ- 7% ) איור2.2.1 .( איור2.2.1 :מבנה מערכת הבנקאות הישראלית , סך נכסים , בסיס מאוחד , דצמבר 2011 סך כל הנכסים –1,222 מיליארדי ש ח '' מדד ה רפינדל ) מאוחד ( - 0.214 H = משקל שלוש הקבוצות הגדולותCR3 = 73.2% - ,קבוצת הבינלאומי הראשון 8.1% 6.8% ,הבנקים האחרים 28.0% ,קבוצת הפועלים טפחות, -קבוצת המזרחי 12.0% 16.3% ,קבוצת דיסקונט 28.9% ,קבוצת לאומי המקור : דוחות כספיים לציבור , דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים . 9 שני הבנקי ם העצמאיים למשכנתאות )" לאומי למשכנתאות " , " דיסקונט למשכנתאות "( נמצאים בימים אלו בתהליך של מיזוג עם בנק האם שלהם . התהליך , בשני המקרים , קבל את אישור הדירקטוריון וצפוי להסתיים עד סוף שנת 2012 . 10 Citi bank, HSBC, Bnp Paribas, State bank of India, Barclays . 11 כ ולל חברות שירותים משותפות ) מרכז הסליקה הבנקאי , שירותי בנק אוטומטיים ( וכן את " חסך – " קופת חיסכון לחינוך . סקירות כל כ ליות 43 במהלך חמש השנים האחרונות התאפיינה מערכת הבנקאות המקומית בתהליך הדרגתי של מיזוגים ורכישות בניסיון לנצל יתרונות למגוון ויתרונות לגודל12 . במסגרת התהליך מוזגו הבנקים למשכנתאות בפעילות בנק י האם שלהם ונרכשו שלוש חברות בנות בנקאיות של בנק הפועלים על ידי התאגידים ה בינוניים . שינויים אלו סייעו להקטנת חלקו בנק של הפועלים במערכת ולחיזוק התאגידים הבינוניים על חשבו . נו לאחר תהליך הפרטה ארוך שהתפרס על פני יותר משני עשורים , רוב רובם של התאגידים הבנקאיים נמצא כיום בידיהם של הציבור ו בעלי ה שליטה . בנק לאומי מהווה את הקבוצה הבנקאי ת היחיד ה במערכת ב ה עדיי ן קיימת החזקה ממשלתית )כ- 6.5% .( מאז הקמת המדינה התאפיינה מערכת הבנקאות בהתפתחויות רבות שהשפיעו עליה והובילו אותה למבנה המוכר לנו היום . הספרות המקצועית מונה מספר גורמים מרכזיים שפעלו , בעיקר עד שנות השמונים , למיעוט מספר השחקנים בענף ולמידת הריכוזיות הגבוהה בו . בין הגורמים העיקריים ניתן למנות את גודלו של המשק הישראלי והי כולת להגיע להיקף פעילות דרוש כדי להבטיח מיצויים של יתרונות לגודל ולמגוון , יעילות תפעולית וביזור סיכונים נאות . עם זאת , רמת הריכוזיות הקיימת עולה על זו הנדרשת על מנת להשיג את היתרונות המנויים לעיל . איור 2.2.2 :מדד הרפינדל )H (ומדד נתח השוק של שני הבנקים הגד ולים )CR2 ( האשראי השקלי הלא צמוד1 ,על בסיס לא מאוחד , 1993 עד נובמבר2011 0.16 0.17 0.18 0.19 0.20 0.21 0.22 0.23 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 0.48 0.50 0.52 0.54 0.56 0.58 0.60 0.62 H מדד (הציר השמאלי) CR2 ()הציר הימני 1 .הצגת הנתונים עבור המגזר השקלי נובעת מזמינות הנתונים ומתוך הנחה כי הריכוזיות במגזר משקפת את הריכוזיות בסך הפעילות . המקור : דוחות כספיים לציבור , דיווחים לפיקוח על הבנקים ועיבודי היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים . לצורך בחינת התפתחות רמת ריכוזיות המערכת בשני העשורים האחרונים , חושבו שני מדדי ריכוזיות מקובלים בספרות המקצועית : מדד הרפינדל-הירשמן13 לריכוזיות הענף )HHI ( ומדדCR2 הבוחן את 12 להרחבה ראו . א : אליאס . ר , מינצר ר . ורוטנברג ד " , . יעילותם התפעולית של הבנקים המסחריים בישראל , " סוגיות בבנקאות 14 ,בנק ישראל , אוגוסט 1999 ;. ב רוטנברג ד " . מבנה אופטימאלי של מערכת הבנקאות הישראלית – הלכה למעשה ס , " וגיות בבנקאות , בנק יש , אל ר נובמבר 1994 . 13 ∑ ∑ = = ≤ + = + − = = ≤ n 1 i 2 2 i 2 n 1 l i 1 n 1 n n 1 ) S S ( S H n 1 σ , כאשרSi הוא גודל נתח השוק של בנק i ו- n הוא מספר הבנקים או מספר הקבוצות הבנקאיות במערכת הבנקאות . סקירות כל כ ליות 44 נתח השוק של שתי הקבוצות הגדולות בסך פעילות המערכת . המדדים חושבו לתקופה שבין דצמבר 1993 לנובמבר2011 ) איור2.2.2 .( עיון בתרשים המדדים מאפשר להבחין בין שלוש תקופות משנה עיקריות : 1993 עד1997 , 1997 עד 2006 , 2006 עד מרץ2011 . בתקופה שעד1997 אנו עדים לירידה בריכוזיות על רקע צעדי הליברליזציה בשוקי הכספים וההון ; בתקופה ש בין1997 לבין 2006 אנו עדים לגידול בריכוזיות בעקבות האצת תהליך ההפרטה במשק ; ובתקופה ש בין2006 ועד מרץ2011 אנו עדים לירידה ברמת הריכוזיות בעקבות תהליך מתמשך של רכישות14 והעברת ה בעלות על הבנקים הקטנים מהבנקים הגדולים לבינוניים15 . החל ממרץ2011 אנו ע דים לגידול קל במדדי הריכוזיות , אם כי מוקדם לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה . מדדי ריכוזיות ותחרותיות בהשוואה בינלאומית יישום מדדי הריכוזיות והתחרות המקובלים על ענף הבנקאות המקומי בהשוואה בינלאומית מלמד כי מערכת הבנקאות הישראלית מאופיינת בריכוזיות גבוהה בהשוואה למקומות אחרים בעולם : 1. מדד הרפינדל- הירשמן לריכוזיות עמד בשנת2011 בישראל על כ- 0.19 – גבוה מ ממוצע מדינות האיחוד האירופי וגבוה מרוב מערכות הבנקאות באיחוד ) איור 2.2.3 .( איור2.2.3 :מדד הרפינדל -הירשמן1 לריכוזיות )H (במדינות האיחוד האירופי2 , 32010 0.11 0.19 0.00 0.05 0.10 0.15 0.20 0.25 0.30 0.35 0.40 פינלנד אסטוניה הולנד ישראל ליטה בלגיה סלובקיה יוון פורטוגל מלטה קפריסין סלובניה ממוצע דנמרק צ'כיה חציון לטביה אירלנד רומניה שבדיה הונגריה בולגריה צרפת פולין ספרד בריטניה איטליה אוסטריה לוקסמבורג גרמניה 1 (מחושב ע ל סך הנכסים , על בסיס לא מאוחד . 2 (הנתונים מתייחסים למדינות ה- EU27 . 3 ( הנתון לגבי ישראל נכון לדצמבר2011 . נתוני המדינות הזרות נכונים לדצמבר2010 . המקור : נתוני המדינות הזרות הבנק המרכזי האירופי )ECB ( ; נתוני ישראל- דוחות כספיים לציבור . 14 הבנק הבינלאומי רכש את בנק אוצר החייל מבנק הפועלים )2006 ( , מזרחי טפחות רכש50% מהשליטה בבנק יהב )2006 ( , הבנק הבינלאומי רכש את בנק מסד מבנק הפועלים )2008 ( ,בנק מזרחי- טפחות רכש מבנק הפועלים את יתרת50% מהשליטה בבנק יהב )2008 ( 15 על אף שתקופה זו התאפיינה במידה מסוימת של מיזוגים שכללו את ציר וף הפעילות במשכנתאות לפעילות בנק האם , השפעתם על הריכוזיות היתה חלשה יותר ומדדי הריכוזיות הגיבו בהתאם . סקירות כל כ ליות 45 2. מ דד Panzar & Rosse מ צביע על רמת תחרות נמוכה במערכת הבנקאות הישראלית16 . מחקרים שבדקו את ערכו של מדד P-R במערכת הבנקאות הישראלית מצאו כי רמת התחרות במערכת הבנקאות הישראלית נמוכה משמעותית מזו המאפיי נת את ממוצע המדינות בנות ההשוו אה17 : Claessens & Laeven ) 2003 ( מצאו כי המדד עומד על 0.57 לישראל ) עבור השנים 1993 – 2004 ( לעומת0.71 בקבוצת ההשוואה ; מחקר שבוצע על ידי הבנק המרכזי בהולנד ) (Spierdijk, Finnie, Bikker, 2006 18 ,המציג את מידת התחרותיות במערכות בנקאיות שונות לפי מדד P-R , מצא כי ה- P-R הממוצע בעולם עומד על 0.50 וב ישראל ) עבור השנים 1986 – 2005 (עמד המדד על 0.115 בלבד לעומת 0.42 עבור קבוצת ה השוואה . . ב תחרותיות וחסמי כניסה ומעבר במערכת הבנקאות הספרות המקצועית נוטה להבחין בין שתי גישות19 לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות : 1. גישת המבנה )SCP-Structure conduct performance ( – גישה הטוענת לקשר בין מבנה המערכת הבנקאית , התנהגות הבנק וביצועיו . לפי גישה זו ככל שהמערכת הבנקאית ריכוזית יותר , יכולתם של התאגידים הבנקאיים להפעיל כוח שוק ולהציג ביצועים טובים יותר גבוהה יותר . הספרות המקצועית מוצאת קשר חיובי בין מידת הריכוזיות בענף לבין רמת הביצוע של מערכת הבנקאות – קשר זה נמצא ברוב המחקרים האמפיריים שהתבצעו בחו . ל" בחינת קשרים אלו בישראל נעשתה במספר עבודות20 . עבודתם של אליאס ומשעל )1998 ( הראתה כי קיים קשר חיובי ומובהק בין ריכוזיות המערכת לבין ביצועי המערכת . רוטנברג בעבודתו )2008 ( 21 מצא , כי הריכוזיות הגבו הה בישראל מובילה ל " התעצמות כוח השוק " במערכת , אולם כהגדרתו , הקשר בין השניים לא נמצא חזק במיוחד . 2. גישת " האיום התחרותי " )Contestability ( – גישה זו גורסת כי תחרות יכולה להתקיים גם במערכות בנקאות ריכוזיות והגורם הקובע את מידת התחרותיות בענף אינו מספר הבנקים כי א ם תכונות שוק בסיסיות לד , וגמ ה חסמי כניסה ויציאה מהענף , קיומם של תחליפי אשראי ופיקדונות וכדומה . 16 מדדP-R נועד לאמוד את התחרות במערכת בנקאית באופן ישיר , מבלי לעשות שימוש במידע על מבנה המערכת ) על ידי אומדן השינוי בפדיון הבנק , הנובע משינוי במחירי גורמי הייצור בשיווי משקל . המדד מחושב כסכום הגמישויות של הפדיון ביחס למחירי גורמי הייצור . ערכיו האפשריים של המדד נעים בין ∞- ל-1 ,כאשר בתחרות משוכללת המדד יהיה שווה ל-1 17 ההשוואה המוצגת מבוססת על עבודתו של רוטנברג ד " ', התחרותיות בענף הבנקאות : היבטים ת י אורטיים ור איות אמפיריות מישראל ומחו "ל ", הרבעון לכלכלה )2008 .( 19 מתוך : בנק ישראל , בחינת מחירי השירותים הבנקאיים – המלצות צוותי העבודה , ינואר 2007 . 19 קיימת גישה נוספת שלא נעשה בה שימוש רב : גישת היעילות )Efficiency hypothesis ( – גישה הקושרת את ביצועי הבנק ומידת הריכו זיות בענף למידת יעילותו של התאגיד הבנקאי . 20 סוקולר ', מ , רוטנברג ד ) ' 1981 ( , " גישה סימולטנית לניתוח הקשר שבין המבנה לרמת הביצוע של מערכת המוסדות הבנקאיים בישראל , " סוגיות בבנקאות 3 ,) אפריל81 (, 7-20 . אליאס ', ר , משעל א ) ' 1998 ( , "בחינת הקשר בין מבנה לרמת ביצוע ב מערכת הבנקאות הישראלית לשנים 1989 – 1998 " נייר לדיון , יחידת המחקר , הפיקוח על הבנקים . רוטנברג ) ' ד , 1994 ( , " מבנה אופטימאלי של מערכת הבנקאות הישראלית – הלכה למעשה , " סוגיות בבנקאות 12 ) נובמבר , (74- 79 . אליאס ר ' וסמט צ ) ' 1994 ( , "מבנה מערכת הבנקאות הישראלית , דרגת התחרות בה והשפעתם על המרווח הפיננסי במגזר השקלי הלא-צמוד , " סוגיות בבנקאות 12 נובמבר )27-48 .( 21 ר וטנברג ד " ', התחרותיות בענף ה ב נקאות : היבטים ת י אורטיים וראיות אמפיריות מישראל ומחו "ל ", ה רבעון לכלכלה )2008 .( סקירות כל כ ליות 46 מדד כוח השוק איור 2.2.4 :מדד כוח שוק בישראל , שבעת התאגידים הבנקאיים הגדולים בישראל 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1.0 12/03 03/04 06/04 09/04 12/04 03/05 06/05 09/05 12/05 03/06 06/06 09/06 12/06 03/07 06/07 09/07 12/07 03/08 06/08 09/08 12/08 03/09 06/09 09/09 12/09 03/10 06/10 09/10 12/10 03/11 06/11 09/11 כח שוק עסקיים כח שוק משקי בית 1 " .מרווח ריבית יחסי ": RL-Rm) / RL ( כאשר , RL = עבור משקי הבית ר : יבית על האשראי למשקי בית לתקופה של עד שנה ) לא כולל אשראי לרכישת דירות (. עבור פירמות עסקיות : ריבית על האשראי לעסקיים לתקופה של עד שנה . Rm = עבור משקי הבית- עלות אפקטיבית של פז ; ק" עבור פירמות עסקיות : עלות אפקטיבית של פח "ק . 2 .שבעת התאגידים הבנקאיים הגדולים בישראל הינם : לאומי , הפועלים , דיסקונט , מזרחי-טפחות , הבינלאומי , ירושלים ואגוד . המקור : דיווחים לפיקוח על הבנקים . איור 2.2.5 :מדד כוח שוק במדינות האיחוד המוניטארי האירופי 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 12/03 03/04 06/04 09/04 12/04 03/05 06/05 09/05 12/05 03/06 06/06 09/06 12/06 03/07 06/07 09/07 12/07 03/08 06/08 09/08 12/08 03/09 06/09 09/09 12/09 03/10 06/10 09/10 12/10 03/11 06/11 09/11 כח שוק משקי בית כח שוק עסקיים 1 " .מרווח ריבית יחסי ": RL-Rm) / RL ( כאשר , RL = עבור משקי הבית : ריבית על האשראי למשקי בית לתקופה של עד שנה ) לא כולל אשראי לרכישת דירות (. עבור פירמות עסקיות : ריבית על האשראי לעסקיים לתקופה של עד שנה . Rm = הן עבור משקי הבית והן עבור פירמות ע סקיות : ריבית על פיקדונות Overnight . 2 .מדינו ת האיחוד המונ יטא רי האירופי הינן 17 המדינות החברות ב " גוש האירו ": אוסטריה , איטליה , אירלנד , אסטוניה , בלגיה , גרמניה , הולנד , יוון , לוקסמבורג , מלטה , סלובניה , סלובקיה , ספרד , פורטוגל , פינלנד , צרפת וקפריסין . המקור : European Central Bank ,Monthly Bulletin סקירות כל כ ליות 47 כדי לבחון את הקשר שבין מידת התחרותיות במערכת הבנקאית לבין ביצועי התאגידים הבנקאיים חשבנו את מדד לרנר , המהווה למעשה את מדד " כוח השוק "22 . את המדד חישבנו עבור שני מקטעי פעילות : קמעונאית ועסקית , הן עבור ישראל והן עבור מ דינות האיחוד האירופי23 . מנתוני ההשוואה המוצגים לעיל ) איור 2.2.4 ואיור2.2.5 ( עולות שתי נקודות מרכזיות : 1. תופעה מוכרת בעולם ובישראל : כוח השוק המופעל על לקוחות קמעונאיים גבוה יותר מזה המופעל על לקוחות עסקיים , לאור קיומם של תחליפי אשראי רבים ללקוחות המגזר העסקי )ל דוגמה , שוק ההון , בנקים זרים , גופים מוסדיים ו ( היעדר תחליפים ברמה נאותה ללקוחות הקמעונאיים . בשלוש השנים האחרונות אנו עדים לירידה בכוח השוק המופעל על לקוחות מגזר משקי הבית ועל לקוחות המגזר העסקי בישראל . הפער בין כוח השוק המופעל על לקוחות משקי הבית לבין כו ח השוק המופעל על הלקוחות העסקיים בישראל הוא נמוך יותר ביחס למדינות האיחוד האירופי ) בבחינה שבוצעה על בסיס נתוני ECB 24 ( . 2. כוח השוק הממוצע שהופעל על לקוחות משקי הבית בישראל בתקופה12/2003 - 09/2011 היה זהה לזה שהופעל על לקוחות משקי הבית במדינות האיחוד האירופי ו עמד על 0.62 . בהשוואה כאמור , חשוב לציין כי מדד כוח השוק מושפע , באופן משמעותי , ממחזורי העסקים , מרמת הסיכון ומשערי הריבית במדינות השונות – כך למשל נכון לספטמבר 2011 כוח השוק המופעל על לקוחות משקי הבית בישראל )0.53 (נמוך מזה המופעל על לקוחות משקי הבית באיחוד ה אירופי )0.72 ( ; ותמונה הפוכה נצפתה בספטמבר2009 , אז כוח השוק שהופעל על משקי הבית בישראל היה גבוה מזה שהופעל על משקי הבית באיחוד האירופי . גורם משמעותי נוסף לקיומם של חסמי כניסה ו מעבר גבוהים במערכת הבנקאית הוא קיומם של פערי מידע , כך . כאשר לקוח בעל יכולת פירע ון טובה יעבור לבנק חדש , שאינו מכירו היטב , הוא עשוי למצוא עצמו מסווג יחד עם לקוחות בעלי יכולת פירעון נמוכה . לו מידע זה היה בידי הבנק היה בכוחו להוזיל את מחיר השירותים הבנקאיים עבור הלקוח25 . מצב דברים זה מקבל משנה תוקף כאשר אנו בוחנים אפשרות כניסה של שחקנים מ חוץ למערכת הבנקאות יה . עדר מידע על הלקוחות מקטין את ההסתברות לכניסתם של שחקנים חדשים לתחום מתן האשראי ושירותים בנקאיים נוספים למשקי בית ועסקים קטנים מאחר ש הוא מקשה על גופים אלו לנהל את הסיכונים באופן מיטבי . פערי מידע אלה מקימים גם הם חסם מעבר בפני לקוחות המ עוניינים לעבור מבנק אחד לאחר או מבנק למוסד פיננסי אחר . ההתקשרות בין הבנק לבין הלקוח נתפסת כהתקשרות ארוכת טווח , במהלכה הלקוח אינו מחפש באופן מתמיד אחר חלופות זולות יותר . הקשר ארוך השנים שבין הבנק 22 מדד " כוח השוק ": RL-Rm) / RL ( כאשר , RL = עבור משקי הבית : ריבית על האשראי למשקי בית לתקופה של עד שנה ) בישראל , לא כולל אשראי לרכישת דירות (. עבור פירמות עסקיות : ריבית על האשראי לעסקיים לתקופה של עד שנה . Rm = הן עבור משקי הבית והן עבור פירמות עסקיות : ריבית חסרת סיכון ) לרוב , ריבית הבנק המ רכזי או תשואת אי גרת חוב ממשלתית קצרת טווח (. 23 הריבית על הפיקדונות במגזר משקי הבית בישראל הינה ריבית הפז " ק שהינה ריבית לתקופות קצובות שבין שבוע לשנה . 24 ההשוואה בוצעה על אשראי קמעונאי לטווח קצר עם מח "מ של עד שנה ) לא כולל אשראי לרכישת דירות (. 25 Kim, Kliger & Vale: “Banking is a major sector in the economy in which switching costs seem to be prevalent due to information asymmetry. A high quality borrower switching to a competing (uniformed) bank may be pooled with low quality borrowers and confront unfavorable conditions” סקירות כל כ ליות 48 ללקוחו מאפשר לבנק להכיר היכרות אינטימית את מצבו הפיננסי של הל קוח , אמינותו , צרכיו והרגליו . ככל שמערכת היחסים הבנקאית ארוכה יותר , המידע הנצבר בידי הבנק על הלקוח רב יותר . עניין זה עשוי להגביר את תופעת פערי המידע ובמקביל להגדיל את עלויות העסקה הכרוכות במעבר מבנק אחד למשנהו . בנוסף , חלקים שונים בשירותים שמעניקים הבנקים ללקוחותיהם הינם מורכבים ונעדרים שקיפות כלפי הלקוח . פערי מידע אלה פוגמים ביכולתו של הלקוח לאסוף מידע אודות השירותים הבנקאיים ומחיריהם ולהשוות בין תעריפי הבנקים השונים ו בכך אף מגדילים את עלויות החיפוש של הלקוח המבקש לבחון את כדאיות המעבר שלו מבנק אחד למשנהו . . ג רווחיות , יעילות ומרווחים איור2.2.6 : התפתחות הרווחיות ) התשואה להון לאחר מס ( על פני זמן , חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות , דצמבר 1990 - דצמבר2011 2.4 8.7 8.8 7.9 8.4 8.8 12.0 9.9 11.2 11.7 5.8 2.8 8.4 13.2 13.9 17.3 15.6 0.35 8.8 9.8 10.2 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 ממוצע השנים (9.8%) 2000-2011 המקור : דוחות כספיים לציבור ועיבודי היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים . כחלק ממערכת הבנקאות העולמית ומהכל כלה הגלובלית מושפעת גם מערכת הבנקאות הישראלית מההתפתחויות ומהמגמות המאפיינות את הענף והכלכלה בעולם . סביר כי בשנים של מיתון או האטה כלכלית , חשיפתם של הבנקים לסיכון גדלה , ההפרשות להפסדי אשראי גדלות והרווח הנקי והרווחיות26 קטנים . מאידך , בשנים בהן מתאפיינת הפעי לות הכלכלית בצמיחה וגידול בביקוש לאשראי ובאיכותו , ההשפעה על רווחי ורווחיות הבנקים הופכת חיובית . בנוסף , פועלים על הרווח גורמים רבים אחרים , ביניהם : מדיניות מוניטארית , שינויים בשער החליפין , התפתחויות בשווקים הפיננסיים ושינויים אינפלציוניים . ביטוי לאמור ניתן ל מצוא בתנודתיות הגבוהה המאפיינת את התפתחות רווחיות מערכת הבנקאות הישראלית על פני זמן ובשונות הגבוהה המאפיינת את התפתחות ) זו איור 2.2.6 .( 26 מדד מקובל לרווחיות הינה התשואה להון העצמי הממוצע . סקירות כל כ ליות 49 בבחינת רווחיות מערכת הבנקאות הישראלית בהשוואה למדינות ה- OECD בשנת2010 עולה כי רווחיותה של המערכת המקומית אינה חריגה בהש וואה למקובל בעולם ואף נמוכה מממוצע קבוצת במדגם לשנים 2006-2010 ) . איור2.2.7 .( השוואות בינלאומיות איור 2.2.7 :ממוצע התשואה להון במדינות OECD , ממוצע1 השנים2006-2010 10.4 11.4 -20 -15 -10 -5 0 5 10 15 20 25 30 צ'כיה קנדה אוסטרליה מקסיקו פולין טורקיה לוקסמבורג נורווגיה סלובקיה שוודיה ספרד הונגריה פורטוגל OECD ממוצע שוויץ ישראל אוסטריה ד. קוריאה צרפת סלובניה אסטוניה איטליה ארצות הברית הולנד דנמרק גרמניה יפן יוון בריטניה בלגיה אירלמד 1 .בחישוב הממוצע הושמטה אירלנד . המקור : קרן המטבע הבינלאומית )IMF .(נתונים עבור ישראל לק וחים הדוחות הכספיים לציבור . סקירות כל כ ליות 50 טבלה1 : השוואת מרווחי ריבית בין בנקים בישראל לבין25 בנקים גדולים בעולם נכסים מרווח ריבית בנק מדינה )מילי ארדי ש"ח( 2011 2010 2009 ממוצע סטיית תקן Mitsubishi UFJיפן10,416 1.04% 1.13% 1.33% 1.17% 0.15% Deutsche Bankגרמניה10,188 1.49% 1.57% 1.42% 1.49% 0.08% HSBCאנגליה9,709 2.51% 2.68% 2.94% 2.71% 0.22% Royal bank of אנגליה8,812 1.92% 2.00% 1.74% 1.89% 0.13% Bank Of Americaארה "ב8,603 2.47% 2.76% 2.62% 2.62% 0.15% JPMorganChaseארה "ב8,535 2.74% 3.06% 3.12% 2.97% 0.20% Mizuhoיפן7,965 0.75% 0.83% 0.96% 0.85% 0.11% Citigroupארה "ב7,433 2.86% 3.12% 3.05% 3.01% 0.13% Santander ספרד6,156 2.74% 2.68% 2.62% 2.68% 0.06% Sumitomo Mitsui יפן5,735 1.27% 1.40% 1.56% 1.41% 0.15% Lloyds Banking אנגליה5,718 1.80% 1.82% 1.20% 1.61% 0.35% INGהולנד5,225 1.87% 2.00% 1.72% 1.87% 0.14% UBSשוויץ4,921 0.80% 0.60% 0.60% 0.67% 0.12% Wells Fargoארה "ב4,784 3.94% 4.26% 4.28% 4.16% 0.19% BBVAספרד3,124 2.48% 2.53% 2.71% 2.57% 0.12% Royal Bank of קנדה2,907 1.84% 1.99% 2.19% 2.01% 0.18% Toronto Dominionקנדה2,645 2.37% 2.35% 2.54% 2.42% 0.10% Westpackאוסטרליה2,459 2.19% 2.21% 2.38% 2.26% 0.10% Scotiabankקנדה2,257 1.68% 1.73% 1.68% 1.70% 0.03% Itau Unibancoברזיל1,698 6.60% 7.80% 9.00% 7.80% 1.20% Bradescoברזיל1,664 6.20% 7.10% 6.90% 6.73% 0.47% Bank of New York ארה "ב1,243 1.36% 1.70% 1.82% 1.63% 0.24% PNC financial ארה "ב1,036 3.92% 4.14% 3.82% 3.96% 0.16% Allied Irish Banksאיר לנד675 1.03% 1.31% 1.84% 1.39% 0.41% National Bank of יוון511 3.58% 3.82% 3.90% 3.77% 0.17% בנק לאומי ישראל365 1.75% 2.51% 2.23% 2.16% 0.39% בנק הפועלים ישראל357 2.27% 3.27% 2.59% 2.71% 0.51% ממוצע בנקים בעולם 2.24% 2.39% 2.40% 2.35% 0.09% ממוצע הבנקים בישראל 2.05% 2.76% 2.30% 2.37% 0.36% ממוצע קבוצת המדגם 2.46% 2.66% 2.72% 2.61% 0.14% מרווח ריבית כולל - מהשוואה בין הדוחות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל לבין הדוחות של 25 בנקים גדולים בעולם27 עולה כי מרווחי הר יבית הממוצעים28 בקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל , בשנים 2009-2011 , דומים למרווחי הריבית הממוצעים בבנקים בעולם באותן תקופות . בנטרול בנקים עם מרווחים חריגים29 התמונה לא משתנה . עוד עולה מההשוואה כי התנודתיות ) סטיית התקן ( של מרווחי הריבית בישראל גבוהה מהתנודתיות של מרווחי הריבית בבנקים בעולם . 27 במונחיmarket cap/ ו או נכסים . נבחרו 25 הבנקים הגדולים מבין אלו שמדווחים לרשות ניירות ערך בארה , ב" אשר יש להם דוח זמין לשנת 2011 . 28 מרווחי הריבית חושבו כהכנסות ריבית נטו לחלק ליתרת נכסים מני בי ריבית . בישראל - מבוסס על חישוב מתוך נתוני תוספת ג ' לפני נגזרים . בחו ל "- על נתוני ה- net interest margin שנכללו בפועל בדוחות של הבנקים ) ככלל , לפי הוראות ה- SEC מרווחים אלה מחושבים בעקביות לשיטה של תוספת ג (. ' 29 שני הבנקים עם המרווחים הכי גבוהים ) מעל ל- 6% ( , ושני הבנקים עם המרווחים הכי נמוכים ) מתחת ל- 1% .( סקירות כל כ ליות 51 יעילות תפעולית בחינת פונקצית הוצאות הייצור מאפשרת לתאגיד הבנקאי למצות טוב יותר יתרונות אפשריים לג ו דל ולהתייעל תוך בחינת אפשרויות שונות , דוגמת פריסת סניפים , שילוב טכנולוגיות חדשות , שינוי תמהי ל כוח האדם ועוד , כאשר בכל מקרה , מדיניות ההוצאה של התאגידים בטווח הזמן הקצר והארוך מושפעת מגורמים שונים , וביניהם : הסכמים עם עובדים והתפתחויות טכנולוגיות ) רוטנברג , 2002 ( 30 . איור2.2.8 : הוצאות שכר ונלוות בסך ההוצאות התפעוליות והאחרות במדינות1OECD , 2010 57.3 45.9 0 10 20 30 40 50 60 70 איטליה ישראל ספרד שוויץ יוון קנדה הולנד אוסטריה דנמרק פורטוגל בריטניה ממוצע פולין בלגיה טורקיה צרפת ארצות הברית אוסטרליה צ'כיה סלובקיה אירלמד ד. קוריאה אסטוניה לוקסמבורג בקבוצת המדגם לא נכללו : גרמניה הו , נגריה , יפן , מקסיקו , נורווגיה , סלובניה , שבדיה בשל היעדר נתונים . המקור : קרן המטבע הבינלאומית )IMF (. ניתן לחלק את ההוצאות התפעוליות של התאגידים הבנקאיים לשני רכיבים עיקריים ( א : ) הוצאות שכר ונלוות , המהוות את חלק הארי ( ב) ; יתר ההוצאות התפעוליות , הכוללות פחת , תקשורת , מחשוב ועוד . בחינת התפלגות ההוצאות התפעוליות על פני זמן ממחישה את יציבות הרכב ההוצאות התפעוליות וכן את השינויים האיטיים והמתמשכים של צמצום משקלן של הוצאות השכר וההוצאות הנלוות בסך ההוצאות התפעוליות . בחינת משקל הוצאות השכר וההוצאות הנלוות בסך ההוצא ות התפעוליות והאחרות בהשוואה לבנקים במדינות OECD מעלה כי נכון לדצמבר2010 , ערכו של היחס בישראל )57.3% ( גבוה מהממוצע העולמי )45.9% ; איור2.2.8 .( חשוב לציין כי הצגה זו פשטנית ואינה מביאה בחשבון מרכיבים שונים שמטים את התוצאות לרעת מערכת הבנקאות המקומית . דוגמה לכך היא רכיב המיסוי בגין הוצאות השכר המשויך בישראל לעלויות השכר ואילו בחו " ל מוצג באופן נפרד מעלויות השכר . 30 רוטנברג ד " ', ניהול בנקאי בישראל : ניהול נכסים , התחייבויות וסיכונים , " הוצאת כתר )2002 .( סקירות כל כ ליות 52 בחינת יחס היעילות של התאגידים הבנקאיים בישראל בהשוואה לזה של בנקים במדינות ה- OECD מעלה כי נכון לדצמבר2010 ,יעילותם התפעולית של התאגידים הבנקאיים בי שראל 1.47% ( נמוכה מממוצע קבוצת המדגם ) 1.67% ; איור2.2.9 (. איור2.2.9 :יחס היעילות1 במדינותOECD 2, 2010 1.67 1.47 0 5 1 5 2 5 טורקיה ספרד צ'כיה הונגריה מקסיקו אסטוניה יוון פולין אוסטרליה סלובקיה סלובניה הולנד פורטוגל יפן ממוצע קוריאה ארה"ב איטליה לוקסמבורג קנדה בלגיה ישראל נורווגיה צרפת בריטניה שוויץ אוסטריה דנמרק 1 .מחושב כיחס בין סך ההכנסות התפעולית והרווח מפעולות מימון לסך ההוצאות התפעוליות והאחרות . נקרא בספרות Efficiency Ratio .לעתים הוא מוצג כהופכי של ה יחס שחישבנו כאן , כלומר כסך ההוצאות התפעוליות והאחרות בסך ההכנסות ) המימוניות והתפעוליות (. 2 .בקבוצת המדגם לא נכללו : איסלנד , גרמניה ושבדיה בשל היעדר נתונים . המקור : קרן המטבע הבינלאומית )IMF (. בנוסף , בוצע חישוב של הוצאות התפעול לשקל תפוקה על פי קבוצות גודל שונות של בנקים . לשם כך ו לק וח הבנקים לשלוש קבוצות גודל ) קבוצות התייחסות (: בנקים " גדולים – " בנקים שתפוקתם עולה על 150 מיליארד " ; ח" ש י בינוניים – " שתפוקתם בין 40 ל- 150 מיליארד " ; ח" ש י קטנים – " תפוקה עד 40 מיליארד . ח" ש י כמדד לתפוקה הבנקאית נ בחר סך הנכסים , הכוללי ם את יתרות הנכסים המאזניים ושווה ערך האשראי של הנכסים החוץ מאזניים . סקירות כל כ ליות 53 איור2.2.10 :יחס ההוצאות התפעוליות ליחידת תפוקה לפי קבוצת גודל , 1997-2010 0.01 0.015 0.02 0.025 0.03 0.035 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 בנקים קטנים בנקים בינוניים בנקים גדולים 1 (מוגדר כסך ההוצאות התפעוליות ביחס לתפוקה . התפוקה חושבה כסך הנכסים המאזניים ושווה ערך של הנכסים ה חוץ- מאזניים . 2 ( בקבוצת הבנקים הקטנים נכללים גם בנקים שהיו פעילים בתקופה זו )1997-2008 (או בחלק ממנה , וזאת כדי לא להשפיע על איכות המדדים . הבנקים הנכללים בקבוצה זו הם : בנק איגוד , בנק מרכנתיל-דיסקונט , בנק אוצר החייל , בנק יהב , בנק ערבי-ישראלי , בנק מסד , בנק פא , י"ג בנק קונטיננטל , בנק ירושלים ) החל משנת 1997 ( ,בנק אינווסטק-ישראל , בנק הספנות ) עד שנת 2002 ( ,בנק יורו-טרייד , הבנק למסחר ) עד שנת 2001 .( 3 (בקבוצת הבנקים הבינוניים נכללים : בנק דיסקונט , בנק המזרחי והבנק הבינלאומי . 4 (בקבוצת הבנקים הגדולים נכללים : בנק הפועלי ם ובנק לאומי . המקור : דוחות כספיים לציבור . באיור2.2.10 מוצגת ההוצאה הממוצעת על פני השנים 1997-2010 .מהנתונים עולות שתי נקודות עיקריות . א : מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת ביתרונות לגודל – הדבר עולה בבירור מאיור 2.2.10 , הממחיש את הפער בין העלות הממוצעת בקב וצת הבנקים הגדולים , הבינוניים והקטנים לאורך כל התקופה . ב ; ההוצאה הממוצעת ירדה בסוף שנות ה- 90 בכל אחת מקבוצות הגודל והתייצבה על רמות הוצאה ממוצעת נמוכות יותר במהלך שנות ה- 2000 . נציין כי למרות העלות הנמוכה יחסית של הבנקים הגדולים ליחידת תפוקה , דווקא הבנקים ה קטנים והבינוניים מציעים מחירים טובים יותר עבור משקי הבית , למשל בריבית על פיקדונות וי , כול שבכך יש משום היעדר איו ם תחרותי . בחינת הוצאות התפעול לשקל תפוקה בהשוואה בינלאומית לשנים 2009-2011 מעלה כי העלות הממוצעת ליצור יחידת תפוקה במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה יותר מאשר זו המאפיינת מערכות בנקאות מובילות בעולם ) איור 2.2.11 .( סקירות כל כ ליות 54 איור2.2.11 :עלות ליחידת תפוקה1 שתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות בישראל2 מול קבוצות בנקאיות מובילות בעולם3 , ממוצע2011-2009 2.3 2.5 2.1 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 Itau Unibanco Bank of New York Mellon Wells Fargo Banco Bradesco PNC Financial Services JP Morgan chase Citigroup Inc Bank Hapoalim Bank Leumi National Bank of Greece Average Banco Bilbao Vizcaya UBS Lloyds banking group Banco Santander HSBC Deutsche Bank Royal Bank of Scotland Westpac ING Groep NV Allied Irish Banks Mitsubishi UFJ Sumitomo Mitsui Mizuho אחוזים 1 .מחושבת כיחס שבין סך ההוצאות התפעוליות והאחרות לסך הנכסים המאזניים . 2 " .בנק לאומי "ו " בנק הפועלים ". 3 . קבוצת המדגם מורכבת מ הבנקים הגדולים מבין אלו שמדווחים לרשות ניירות ערך בארה " ב במונחי market cap או נכסים , אשר יש להם דוח זמין לשנת 2011 . מקור : עיבודי הפיקוח על הבנקים את בסיס הנתונים של חברת BankScope . . ד אופ י הפעילות של התאגידים הבנקאיים ומגזרי הפעילות מערכת הבנקאות הישראלית פועלת כ " בנקאות אוניברסאלית ". במסגרת זו מציעים התאגידים הבנקאיים מגוון רחב של שירותים פיננסיים קמעונאיים ועסקיים ללקוחותיהם . שירותים אלו כוללים שירותי תיווך פיננסי קלאסיים של מתן אשראי וקב לת פיקדונות , פעילות במשכנתאות , פעילות בכרטיסי אשראי , פעילות בשוק ההון ועוד . ככלל , ניתן לחלק את ה שירותים שמספקים התאגידים הבנקאיים לשלושה סוגים מרכזיים : שירותי ניהול חשבון עו , ש" שירותי אשראי ) מתן הלוואות לסוגיהן ( ושירותי השקעות ) חסכונות ונכסים פיננסיים כ , ( אשר בין סוגי השירותים השונים מתקיימים יחסי גומלין שתוצאתם לרוב הינה צריכתו של סל השירותים הבנקאיים בבנק אחד . שירות ניהול חשבון העו " ש מהווה הן נקודת מוצא לקשר השוטף שבין הבנק לבין לקוחות יו והן פלטפורמה למתן שירותים אחרים . קיימת זיקה הדוקה בין מצבו של חשבון " העו ש והניסיון שצבר הבנק בניהולו , לבין התנאים בהם הוא יעניק אשראי ללקוח . בנוסף , ריכוז פעילות העו , ש" האשראי וההשקעה בבנק אחד חוסכת ללקוח עלויות משמעותיות . הפעילות הבנקאית בישראל נחלקת למספר מגזרי פעילות עיקריים . החלוקה מבוססת על סוגי הלקוחות השונים והשירות ים המסופקים ללקוחות אלה םע . מגזרים אלה נמנים בין היתר : מגזר הבנקאות העסקית , המספק את מכלול השירותים הבנקאיים והפיננסיים לחברות גדולות . תחום הפעילות העיקרי של מגזר זה הוא מתן אשראי ; סקירות כל כ ליות 55 מגזר הבנקאות המסחרית , המספק את מכלול השירותים הבנקאיים והפיננסיים ללקוחות עסקיים מדרג ביניים . גם במגזר זה תחום הפעילות העיקרי הוא מתן אשראי , אולם בהיקפים מצומצמים יותר ; מגזר הבנקאות הקמעונאית , המכונה גם המגזר הצרכני , המספק שירותים בנקאיים כוללים למגוון הלקוחות הפרטיים , למשקי הבית ולעסקים קטנים , לרבות מוצרי השקעה ) פקדונות ותכני ות חיסכון ( ומוצרי אשראי המותאמים לצרכים הייחודים של לקוחות מגזר זה ; מגזר הבנקאות הפרטית , המספק שירותים בנקאיים ופתרונות פיננסיים ללקוחות פרטיים אמידים יחסית , תושבי ישראל ותושבי חוץ . במגזר זה מוצעים מוצרי השקעה מסורתיים ומכשירים פיננסיים מתוחכמים לגידור ו ל הגנה , כמו גם שירותי אשראי ושירותים מתקדמים בתחום הבנקאות להשקעה . בבחינת ביצועי מגזרי הפעילות הקלאסיים עולים מספר דגשים ) לוח 2.2.1 : מגזרי פעילות בהמשך :( )1( פערי הריבית במגזרי הפעילות הקמעונאיים גבוהים יותר מאלו שב מגזרי הפעילות העסקיים . תופעה זו אינה ייחודית לי שראל והיא מאפיינת גם מערכות בנקאות אחרות בעולם . מבין הגורמים לכך ניתן לציין את קיומה של תחרות הבאה לידי ביטוי ב נגישות גבוהה של הלקוחות העסקיים למקורות תחליפים לאשראי ובכלל זה , שוק ההון , בנקאות זרה וגופים מוסדיים , לעומת היעדר תחרות במגזר הקמעונאי , למעט בתחו ם ההלוואות לדיור ; )2( עלות תפעולם של מגזרי משקי הבית ועסקי ם קטנים גבוהה בהשוואה לזו של מגזרי הפעילות האחרים , כפי שניכר במשקל ההוצאות התפעוליות והאחרות בכל אחד מהמגזרים בסך ההוצאות התפעוליות והאחרות . עלויות התפעול הגבוהות במגזר ים אלו נגזר מהצורך של הקבוצות להחז יק ולתפעל מערך סניפים רחב ונגיש עבור לקוחות המגזר ים הקמעוני ים ה , כולל משאבים אנושיים ופיסיים רבים . במגזר העסקים הקטנים נדרשת הוצאה נוספת מצד התאגידים הבנקאיים לצורך ניטור פעילות לקוחות המגזר ו לצורך ליווי עסקי שלהם . לעומת מגזרים אלו , משקלן הנמוך יחסית של הה וצאות בגין פעילות המגזר העסקי נובעות , בין היתר מ , מספר ם ה מצומצם של הסניפים ה עסקיים ; )3( התשואה לנכסים במגזר משקי הבית " האחר ) " מגזר משקי הבית בניכוי הלוואות לדיור ( דומה ל זו של מגזרי הפעילות ה מסחרי והעסקי . הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים עיקריים . א : רמת הסיכון הגבוהה יחסית המשויכת ללקוחות המגזר – על אף הביזור הרב המאפיין את תיק אשראי זה . ב ; עלויות התפעול הגבוהות המשויכות לפעילות המגזר ; )4( מגזר העסקים הקטנים , על אף היותו ה מגזר ה נושא את התשואה הגבוהה ביותר מבין המגזרים ) גם בשקלול רמת הסיכון הגבוהה המאפיינת את הפעילות בו (, היקפי הפעילות בו נמוכים ) איור 2.2.12 .(לכך עשויים להיות גורמים שונים וביניהם , ריבוי המשאבים הנדרשים מהבנק לצורך ניטור פעילות הלקוחות הרבים ולצורך העמדת ליווי עסקי לבעלי העסקים , שלרוב הם נעדרי הכשרה ניהולית ועסקית מתאימה ; )5( ביצועיו של המגזר העסקי הי נם מחזורי ים ובעיתות של גאות כלכלית נוטים לעלות על אלו של המגזרים הקמעונאיים , ולהפך . מצב זה משקף את רגישותה של הפעילות העסקית להתפתחויות המקרו- כלכליות ולמחזורי העסקים במשק – פועל יוצא של אחידות התכונות של החברות העסקיות וחשיפתן לגורמי סיכון זהים . בניגוד לפעילות העסק ית , מאופיינים הלקוחות הקמעונאיים במגוון ומשום כך , חשיפתו של המגזר להתפתחויות המקרו- כלכליות מתונה יותר ורמות הרווח הנרשמות בו על פני מחזורי העסקים חלקות יותר . סקירות כל כ ליות 56 )6( משקלם של העסקים הקטנים ברווחים )13% ( גבוה באופן ניכר ממשקלם בסך הנכסים )8% (. כך גם משקלו של מגזר מ שקי הבית האחר ברווח גדול ממשקלו בסך הנכסים , אם כי בפער קטן יותר . הדבר עשוי להצביע על סבסוד צולב בין המגזרים השונים . לעומת זאת , המגזר ה מסחרי ו העסקי מציגים תרומה לרווח דומה ל משקלם בסך הנכסים ) איור 2.2.12 .( איור2.2.12 :התפלגות יתרת הנכסים הממוצעת והרווח ה נקי בין מגזרי הפעילות השונים ממוצע השנים 2007-2011 39 38 12 15 13 8 16 13 10 21 10 6 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% התפלגות הרווח הנקי התפלגות היתרה הממוצעת של הנכסים מגזר עסקי מגזר מסחרי מגזר עסקים קטנים אחר-משקי בית משכנתאות- משקי בית מגזר בנקאות פרטית מקור : דוחות כספיים לציבור . סקירות כל כ ליות 57 סה"כ: מסחרי ועסק מגזר עסקי מגזר מסחרי סה"כ: משקי בית, בנקאות פרטית ועסקים קטנים מגזר עסקים קטנים מגזר בנקאות פרטית מזה: -משקי בית אחר מזה: משכנתאות סך מגזר משקי בית 9,526 6,086 3,441 12,930 3,112 2,162 6,375 1,282 7,657 רווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחו"מס 2,912 1,887 1,025 9,912 1,659 2,350 5,304 600 5,903 הכנסות תפעוליות ואחרות 12,438 7,973 4,465 22,842 4,770 4,512 11,679 1,882 13,560 סך הכנסות 2,204 1,514 690 1,387 562 57 691 77 768 הפרשה לחובות מסופקים 5,382 2,795 2,587 17,332 2,990 3,625 9,817 901 10,717 הוצאות תפעוליות ואחרות 4,852 3,664 1,188 4,123 1,219 829 1,170 905 2,075 רווח מפעולות רגילות לפני מיסים 3,065 2,321 745 2,953 812 585 972 584 1,556 רווח נקי 369,689 264,842 104,846 331,402 56,954 42,266 87,721 144,462 232,183 יתרה ממוצעת של נכסים 219,209 149,538 69,671 559,332 58,807 215,021 272,373 13,130 285,503 יתרה ממוצעת של התחייבויות 408,611 299,731 108,880 263,700 52,788 32,005 82,029 96,878 178,907 יתרה ממוצעת של נכסי סיכון 830,313 758,025 72,287 497,548 34,991 255,646 182,811 24,100 206,911 יתרה ממוצעת של נכסים בניהול 6,848 4,377 2,471 7,204 2,273 672 3,204 1,055 4,259 מרווח מפעילות מתן אשראי 812 350 462 4,622 508 1,338 2,720 56 2,776 מרווח מפעילות קבלת פיקדונות 1,866 1,358 507 1,104 330 152 450 172 622 אחר 9,526 6,086 3,441 12,930 3,112 2,162 6,375 1,282 7,657 סה"כ רווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחומ"ס יחסים: 1.85 1.65 2.36 2.17 3.99 1.59 3.65 0.73 1.83מרווח פעילות מתן אשראי ליתרה ממוצעת נכסים 0.37 0.23 0.66 0.83 0.86 0.62 1.00 0.42 0.97מרווח פעילות קבלת פיקדונות ליתרה ממוצעת התחייביות 0.50 0.51 0.48 0.33 0.58 0.36 0.51 0.12 0.27מרווח אחר ליתרה ממוצעת נכסים 0.60 0.57 0.66 0.42 0.99 0.13 0.79 0.05 0.33הפרשה לחובות מסופקים ליתרה ממוצעת של נכסים 3.24 2.94 3.94 2.90 5.38 1.68 3.54 1.63 2.96רווח פעילות מימון לפני הפרשה ליתרה ממוצעת של נכסים והתחייבויות 2.49 2.21 3.15 2.59 4.40 1.64 3.16 1.53 2.66רווח פעילות מימון לאחר הפרשה ליתרה ממוצעת של נכסים והתחייבויות 0.84 0.44 1.79 1.67 2.30 0.99 2.51 0.38 1.86הוצאות תפעוליות נטו ליתרה ממוצעת של נכסים והתחייבויות 1.65 1.77 1.36 0.93 2.11 0.64 0.65 1.15 0.80רווח מפעולות רגילות ליתרה ממוצעת של נכסים והתחייבויות 1.04 1.12 0.85 0.66 1.40 0.45 0.54 0.74 0.60רווח נקי ליתרת ליתרה ממוצעת של נכסים והתחייבויות 1.31 1.38 1.13 1.24 2.14 1.96 1.33 0.63 0.89רווח מפעולות רגילות ליתרת ממוצעת של נכסים ()אחוזים נתונים עיקריים ומדדי ביצוע,- : מגזרי פעילות2.2.1 לוח )מיליוני ש"ח(2007-2011 חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, ממוצע השנים סקירות כל כ ליות 58 סיכום הסקירות מאז היווסדה , עברה מערכת הבנקאות הישראלית מספר תמורות הן במאפייני הפעילות , הן במבנה הה חזקות והן במבנה הפעילות שלה – שינויים אלו מ קורם במדיניות שהייתה מקובלת בעבר ורפורמות שונות שהונהגו במערכת הפיננסית והבנקאית , גודלו של המשק הישראלי31 וכן באילוצים אקסוגניים אחרים בדמות הסביבה הגיאופוליטית . גורמים אלו פעלו , בין היתר , לצמצום מספר המתחרים בענף ולעלייה בריכוזיות המערכת הבנקאית . השוואה בי נלאומית של ריכוזיות המערכת מחדדת את האמור וממחישה את רמתה הגבוהה של ריכוזיות המערכת הישראלית בהשוואה לממוצע מדינות האיחוד האירופי . לריכוזיות ולמבנה המערכת הבנקאית יש קשר למידת התחרותיות בענף . מחקרים אמפיר ים32 שונ ים שנערכו בישראל הרא ו כי קיים קשר חיובי ומו בהק בין ריכוזיות המערכת לבין ביצועי המערכת וכי ה ריכוזיות הגבוהה בישראל מובילה ל התעצמות " כוח השוק " במערכת . הפעלתו של כוח השוק במערכת אינה אחידה ומאופיינת בשונות מסוימת , בין רמתו הגבוהה יחסית במגזרי הפעילות הקמעונאיים לבין רמתו הנמוכה יותר במגזרים העסקיים פ . ער הריבית , המשקף מדד לביצוע ולהפעלת כוח שוק , ממחיש את האמור ומשקף את הפער הקיים בין עלות האשראי הגבוהה ) ביחס לריבית המשולמת על הפיקדונות ( במגזרי הלקוחות הקמעונאיים לבין זה הנמוך יותר במגזרים העסקיים . חשוב להדגיש כי תופעה זו אינה ייחודית לישראל והיא אופייני ת גם ל מערכות בנקאות אחרות בעולם . מקורה של השונות היא במידת נגישותם הגבוהה של הלקוחות העסקיים למקורות תחליפ י ים לאשראי ) שוק ההון , בנקאות זרה וגופים מוסדיים , ( לעומת הי עדר תחליפי אשראי ברמה נאותה ללקוחות הקמעונאיים . בנוסף לא נמצא כי יתרונות לגודל שקיימים במערכ ת הבנקאות מועברים ללקוחות יותר באמצעות הפחתת מחירים . נוכח העדרה של תחרות חוץ בנקאית על לקוחות המגזר הקמעונאי ) משקי בית ועסקים קטנים , ( ובשל היעדר תחליפי אשראי ברמה נאותה ללקוחות אלו , מצב היוצר תלות של הלקוחות הקמעונאיים במערכת הבנקאית , החליט הצוות להתמקד בעידוד התחרות במגזר זה . יסוד נוסף ש התייחס אליו הצוות בעבודתו היה רווחיות התאגידים הבנקאיים . בחינת רווחיותה של מערכת הבנקאות הישראלית על פני זמן בהשוואה למערכות בנקאות אחרות בעולם העלתה כי ה רווחיות לבעלי המניות אינה חריגה . עם זאת , המערכת הבנקאית צריכה להתי יעל – שיפור יעילותם התפעולית של התאגידים יאפשר להם להציע ללקוחותיהם שירותים ומוצרים פיננסיים בעלויות נמוכות יותר מאלו המקובלות ה יום מבלי שהדבר יפגע ביכולתם להציג תשואה בסטנדרטים המקובלים . מצב זה י עודד בנקים מתחרים להתייעל ויתרום להגברת התחרות בענף . 31 המגביל את מספרם של המוסדות הבנקאיים היכולים להגיע להיקף פעילות הדרוש כדי להבטיח מיצויים של יתרונות לגודל ולמגוון . 32 ראו הערת שוליים12 . 'פרק ג הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 61 ה . ג גדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה מבנה המערכת הבנקאית בכל מדינה הוא תוצאה של גורמים רבים הפועלים לאורך זמן ומעצבים את אופן פעילותה ואת זהותם של הגופים הפועלים בה . אחד ה גורמים המרכזיים המשפיעים על מבנה מערכות ה בנקאות בעולם הוא מכלול ה חוקי ם והר גולציה הבנקאי ים , שנועדו להבטיח את יציבותם ו את חוסנם של התאגידים הבנקאיים . בבסיסם של חוקים אלה עומדת ההכרה במרכזיות פעילות התיווך הפיננסי לפיתוחו של המשק הכלכלי והפיננסי כאחד , והבנת ההשלכות הדרמטיות של כשל במוסד פיננסי ובתאגיד בנקאי בפרט , על אמון הציבור במע רכת הפיננסית . רכיב נוסף של הוראות אלו נועד להבטיח כי תאגידים בנקאיים , בהיותם גופים המורשים להחזיק בכספי הציבור ולנהלם , יהיו בעלי יכולת לספק ללקוחותיהם שירותים בנקאיים ברמה נאותה , זאת תוך שמירה על שקיפות ו על התנהלות הוגנת ויעילה . כפועל יוצא ה , חוקי ם ה בנקא יים והרגולציה המשלימה להם יוצרים חסם כניסה אינהרנטי לפעילות בנקאית , בישראל ובשאר המדינות בעולם . מסגרת זו מגדירה , בין היתר , את הגורמים המורשים להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי , אופן ההחזקה ושיעורה ו , דרישות ביחס להון התאגיד הבנקאי , למערכי הניהול והבקרה שעליו לקיים , ולממשל התאגידי שלו . גורמים משמעותיים נוספים המשפיעים על מבנה של מערכת בנקאית ה ם מבנה ה מגזר הפיננסי בכללותו והתפתחויות כלכליות . כך למשל הוראות חוק המסדירות את ה פעילויות ב מגוון ה מוצרים ה פיננסי ם י במשק כגון מוצרי ח י סכון ארוך טווח ו ניירות ערך משפיעות ה ן על פעילות התאגידים הבנקאיים והן על פעילות גופים פיננסיים לא בנקאיים ו , יש בכוח ן להשפיע על התנהגותם התחרותית של השחקנים הפיננסיים השונים . מערכת הבנקאות בישראל עברה מספר תמורות בעשורים האחרונים , שהשפיעו הן על מבנה המערכת , והן על תמהיל הפעילות של התאגידי ם הבנקאיים . מבנה המערכת , המתבטא במספר הגופים ה פועלים בה ובגודלם הושפע מהיעלמותם של תאגידים בנקאיים זעירים מ , מיזוג של בנקים למשכנתאות לתוך הבנקים העומדים בראש הקבוצה הבנקאית ו מ פיצול תאגידים בנקאיים מתוך קבוצה בנקאית גדולה ומיזוגם מחדש לתוך קבוצות בנקאיות בי נוניות . לצד מגמה זו של צמצום הגופים הפועלים בענף , מתחילת שנות ה- 2000 החלו לפעול בישראל סניפים של בנקים זרים , שהתווספו ל חברת בת של בנק זר שפעל בישראל עד אז . ת הליכים אלו הושפעו מגורמים שונים , חלקם ביוזמת התאגידים הבנקאיים , במטרה לנצל יתרונות לגודל ולמגוון33 ,ו מיעוטם בעקבות נפילת בנקים . למרות השינויים במספרם ו ב הרכבם של הגופים המספקים שירותים בנקאיים , המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה להתאפיין במבנה ריכוזי , שבו חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות מרכזות כ- 93% מסך הנכסים של המערכת ושתי הקבוצות הבנקאיות הגדולות כ- 57% מסך הנכ סים של המערכת . שינויים נוספים חלו בתמהיל הפעילות של המערכת הבנקאית כתוצאה מ גורמים כלכליים ו מ שינויים בחקיקה . הרפורמות הבולטות ביותר בשנים האחרונות בהשפעתן על תמהיל הפעילות של הבנקים מקורן ב יישום המלצות ועדת ברודט )1995 (להגבלת השקעות הבנקים בתאגידים ריאליי , ם וכן , יישום המלצות 33 סקירה רחבה על השינויים במבנה מערכת הבנקאות ראה בספרו של דוד רוטנברג " ניהול בנקאי בישראל , " וכן בעמ ' 32 לדוח זה . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 62 ועדת בכר )2005 ( , שחייבה את הבנקים למכור את מלוא החזקותיהם בחברות לניהול קופות גמל וקרנות נאמנות . מנגד , כחלק מרפורמת בכר , הורשו התאגידים הבנקאיים לפעול בתחום השיווק והייעוץ הפנסיוני . השינויים המוזכרים לעיל השפיעו על התחרות במקטעי פעיל ות מסוימים ועל חלק מהשירותים הפיננסיים המוצעים על ידי המערכת הבנקאית . כך למשל , תחרות משמעותית בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ בנקאית ניכרת בתחום האשראי לפירמות העסקיות , כאשר כי ום יתרת האשראי הבנקאי למגזר הע סקי מהווה כ- 53% מיתרת האשראי הכוללת למגזר זה , והיתר הוא ספקי אשראי חוץ-בנקאיים . גם במתן שירותי ניהול וברוקראג ' קיימת תחרות מסוימת ל מערכת הבנקאית מצד הגופים החוץ בנקאיים , אם כי במקטע פעילות זה עולות טענות בנוגע לחסמי תחרות ולמחירים גבוהים הנגבים בעד שירותי ניירות ערך במערכת הבנקאות . לעומת זאת , בתחום האשראי למשקי בית והעסקים הקטנים , למעט אשראי לדיור , ש בו ניכרת תחרות על מתן האשראי , המערכת הבנקאית ממשיכה להיות השחקן הדומיננטי ללא תחרות משמעותית מצד גופים חוץ בנקאיים . בחינת חלופות מבניות אפשריות מעבר לעידוד התחרותיות במגזרים מסוימים של הפעילות הפיננסית , עולה השאלה האם ניתן להגביר את התחרותיות באמצעות הרחבת מספר השחקנים המציעים שירותים בנקאיים לציבור הלקוחות . ככלל , הרחבת מספר השחקנים המציעים שירותים בנקאיים עשויה להתרחש בשני אפיקים מרכזיים : )1 (ב תוך המערכת הבנקאית על ידי כניסת בנקים חדשים ) ; 2 (מחוץ למערכת הבנ קאית , כאשר גופים חוץ בנקאיים יציעו מקטעים שונים של שירותים בנקאיים . חלופות מבניות הן בעלות פוטנציאל להפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית ול יצירת תחרות . פרק זה סוקר מספר חלופות להרחבת מספר השחקנים בענף , אשר עשויות להשליך על מבנה מערכת הבנקאות בעתיד . חלופות אל ה כוללות הגדלת פעילותם של ספקי אשראי חוץ - בנקאיים ) מוסדיים ואחרים (, עידוד הקמת בנק אינטרנטי ואגודת אשראי )Credit Union ( ,עידוד כניסתם של בנקים זרים לפעילות קמעונאית בישראל , וכן הרחבת פעילותו הבנקאית בנק של הדואר . מידת הישימות של חלופות אלו תלויה בגורמים , ם רבי כגון הכדאיות העסקית-כלכלית , קיום משקיעים ו , גורמים נוספים שא ינם נתונים בידי הרגולטורים . חלופה נוספת שעולה בהקשר של מבנה המערכת הבנקאית נוגעת לגודלן של הקבוצות הבנקאיות ולסוגיית המבנה האופטימאלי של המערכת בכללותה . הצעות כגון הגבלת גודלה של קבוצה בנקאית או הכפפתה לדרישות מחמירות כפונקציה ש ל גודל או נתח שוק הוצגו לאחרונה בעולם נוכח ה משבר הפיננסי שחל בשלהי שנת 2007 . אולם הצעות אלו עלו בהקשר לצורך בשמירה על יציבות המערכת הפיננסית הגלובלית , ומניעת היווצרותם של תאגידים פיננסיים שהצלתם במקרה של כשל תגבה מחיר כל כלי ופיננסי גבוה מ . די י הצעות מסוג זה עשוי ות לעלות גם בהקשר של קידום התחרות במערכת באמצעות פיצול בנקים גדולים או מיזוג בין בנקים קטנים ובינוניים . מעבר לקשיים התפעוליים והמשפטיים הכרוכים ביישומן של חלופות מסוג זה , השפעתן על רווחת הצרכנים איננה ברורה . בחינת ה השלכות והישימות של שינויים מבניים כאמור , דורשת מסגרת זמן רחבה , משאבים מתאימים לניתוח במישור ה תיאורטי והאמפירי , לימוד המצב במדינות אחרות , ומעל הכול , גיבוש עמדה מושכלת וזהירה . כל אלה אינם מתאימים להיבחן במסגרת סד זמנים מוגבל ובמסגרות אד- הוק , ולפיכך הצוות לא בחן במסגרת עבודה זו חלופות מסוג זה . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 63 1. פעילות גופים מוסדיים במוצרי אשראי וחיסכון בנקאיים34 הגופים המוסדיים מנהלים , נכון לסוף שנת 2011 ,למעלה מ- 830 מיליארד " ש י ח מכספי החיסכון ארוך-הטווח של האוכלוסייה העובדת בישראל . סכום זה גדל מ י די שנה , הודות לזרם הפקדו ת החוסכים והוא נאמד בשנת 2011 ב- 17.5 מיליארד " ש י ח ונמצא במגמת עלי . הי נוספה לו התשואה המתקבלת על הנכסים המושקעים במכשירים פיננסיים שונים , שגרמה גם היא לגידול בסך הנכסים המנוהלים . הגופים המוסדיים מציגים הן גידול בסך נכסיהם והן גידול בחלקם כספק בסך האשראי ל אורך העשור האחרון , ומהווים ספק אשראי שמרכזיותו בשוק ההון הישראלי הולכת וגדלה או ר) פרק .ב1 לעיל (. מאפייני האשראי המוסדי נגזרים ממאפייני התחייבויותיו של הגוף המוסדי כנגד הנכסים שהוא מחזיק . מרבית כספי החיסכון הפנסיוני מיועדים לתשלום קצבה עתידית , וחלקם משמשים כבר לתשלום קצבה של עמיתים הצפויים להמשיך ולקבל אותה בעתיד . מכאן שככלל , קופות הפנסיה והגמל מעדיפות נכסים פיננסיים המתאפיינים ביציבות גבוהה יחסית והמספקים תזרים מזומנים ארוך-טווח . ואולם , נראה כי בשנים בהן הממשלה צמצמה הן את היקף החוב הממשלתי בכלל והן את הי קף א י גרות החוב הממשלתיות המונפקות לגופים המוסדיים בפרט , הוסטו נכסים בהיקפים משמעותיים מהחוב הממשלתי אל עבר שוק המניות יא , גרות החוב הקונצרניות , ובשנים האחרונות – אם כי בהיקף זניח – גם להלוואות פרטיות ללווים שונים . מבדיקה שערך הצוות מתברר כי ב שוק אי גרות החוב הקונצרניות פועלים כיום כ- 320 תאגידים , לרוב תאגידים גדולים המסוגלים לעמוד בעלויות הכרוכות בהנפקת א י גרות חוב סחירות , וכן כי גופים מוסדיים מעדיפים להלוות כספים בהלוואות פרטיות ללווים בהיקף של 50 מיליו " ש ני ח לפחות . מכאן שנכסי הגופים המוסדיים מוקצים רובם ככולם להשקעות בהיקפים גדולים או באמצעות ניירות ערך סחירים , בעוד שהלוואות ללווים קטנים – עסקים קטנים ומשקי בית – קיימות בהיקף מצומצם ביותר . החסמים להקצאת אשראי קמעונאי ממקורות מוסדיים נהוג לבחון השקעות פיננסיות בראי הסיכון הגלום בהן והתשואה הצפויה מהנכס הנבחן . סיכון פיננסי נחלק לשני חלקים עיקריים : סיכון מערכתי )systemic risk ( , הנובע מכך שסך הנכסים הפיננסיים נוטים לנוע במתאם כלשהו ולהיות מושפעים מאותם אירועים מערכתיים , כגון מיתון או מלחמה , וסיכון ספציפי )idiosyncratic risk ( , הרלוונטי לנכס פיננסי ספציפי – המבטא את חשיפת התאגיד נשוא ההשקעה לסיכונים שאינם משפיעים על כלל השוק . משום שאשראי קמעונאי מתאפיין ב מתן הלוואות בהיקף קטן , הסיכון הספציפי הגלום בתיק אשראי קמעונאי , שמתאפיין במתן אלפי הלוואות ללווים שונים , נמוך לאין ערוך מהסיכון הגלום בתיק השקעות המתאפיין בחשיפה למס פר מצומצם של תאגידים גדולים , על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתאגידים הקשורים זה בזה בקשרי גומלין שונים . מכאן שלכאורה , השקעה בתיק אשראי קמעונאי מאפשרת פיזור סיכונים טוב יותר מאשר השקעה בתאגידים גדולים , ובהינתן תשואה מספקת , מדובר בהשקעה אטרקטיבית עבור החיסכון הפ נסיוני . 34 לשם הבהרה , המונח " אשראי קמעונאי " מתייחס במסמך זה הן להלוואות למשקי בית והן להלוואות לעסקים קטנים . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 64 אולם , הקמת תיק אשראי קמעונאי מצריכה התארגנות מיוחדת . שלא כמו רכישת ניירות ערך סחירים , מתן הלוואה ישירה לאדם פרטי או לעסק כרוכה בעלויות תפעוליות ובתשומות ניהוליות ניכרות : 1. מערך שיווק – מכיוון שמדובר בהלוואות קמעונאיות בהיקף קטן , על ספק האשראי להקים מערך שיווק שיתאים לצרכי קהל היעד שלו . מערך כזה יכלול בדרך כלל אמצעי פרסום , סניפי קבלת קהל , מנגנוני שיווק בערוצים שונים ועוד . 2. הליך חיתום אשראי – על המלווה לבחון את הבקשה להלוואה ואת הסיכון הגלום בה , את הביטחונות המועמדים כנגדה ואת היסטוריית האשראי של מבקש הבקשה , ולקבוע האם ניתן להעמיד את ההלוואה ומהי העלות . יש לציין כי חיתום אשראי עבור לקוחות קטנים מורכב יותר מאשר חיתום אשראי עבור חברות גדולות , אשר לגביהן קיים מידע מקיף כגון היסטוריית אשראי , דוח ות כספיים , ובמקרה של חברה ציבורית – מידע מקיף אודות פעילות החבר ה, הנכלל בתשקיפיה . 3. הקמת מערך תפעול גבייה – לאחר שהוחלט לאשר את הבקשה להלוואה , על המלווה להפעיל מערך תפעול ובו חתימה על הסכמים עם הלווה , הקמת ההלוואה ויצירת קשר שוטף עם הלקוח במידת הצורך , וכן מערך גבייה שתפקידו לוודא כי התקבולים מתקבלים על פי תנאי ההלוואה . במקרה של כשל אשראי , על ספק האשראי להפעיל אמצעי גבייה שונים , לרבות פנייה לערכאות משפטיות , כדי להשיב לו את נכסיו מידי הלווה . 4. תשומות ניהוליות – במקרה שלא מדובר בגוף שכל פעילותו העסקית היא מתן אשראי קמעונאי , עליו להקדיש לכך מזמנם של מנהלי החברה , ואף להעמיד ל צורך פעילות האשראי הקמעונאי כוח- אדם ייעודי במטה החברה , נוסף על המערכים התפעוליים . בנוסף לעלויות המיוחדות הכרוכות בתפעול מערך האשראי הקמעונאי , קיימים מאפיינים נוספים להשקעה מסוג זה כאשר היא מבוצעת על-ידי גוף מוסדי , שמקטינים את כדאיותה : 1. שיערוך ההלוואה – מכי וון שהלוואה אינה נכס סחיר , על הגוף המוסדי הרושם את ההלוואה כנכס לזכות עמיתיו לשערך בתדירות גבוהה את שווי ההלוואה ולעדכן את שוויה בספריו , על פי מתודולוגיה הנקבעת על ידי הממונה על שוק ההון ומשתנה אחת למספר שנים , ובאמצעות שערי ריבית המשתנים מ י די יום או מ י די ש בוע , לפי סוג הנכס . 2. נכסים בלתי -מדורגים – אשראי קמעונאי הוא נכס בלתי-מדורג , כלומר נכס שלגביו לא נקבע דירוג אשראי על -ידי חברת דירוג פרטית . קיימת מגבלה על סך הנכסים הלא- מדורגים שקופת גמל רשאית להחזיק , ולכן אחזקת נכסים קמעונאיים בהיקף גדול מגבילה את יכולתה של הקופה להשקיע בנכסים לא-מדורגים אחרים . 3. פגיעה ביכולת השיווק של קופת הגמל – מודל הייעוץ הנפוץ בבנקים מתייחס לנכסים בלתי- מדורגים כנכסים מסוכנים , ומציג ללקוח המבקש לבחור קופת גמל או קרן פנסיה את הקופות בעלות מרכיב נכסים לא-מדורגים גדול יותר כמסוכנות יותר . כך א , ף שתיק אשראי קמעונאי מפוזר נוטה להיות מסוכן פחות , ללקוחות הבנקים המבקשים לבחור קופת גמל תוצג הקופה כמסוכנת יותר . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 65 תמריצי הגוף המנהל של קופות הגמל וקרנות הפנסיה בנויים על בסיס יכולתם של גופים אלה לגבות דמי ניהול , וסך דמי הניהול שביכולתם לגבות נגזר מהיקף הנכ סים המנוהלים על ידי הגוף המוסדי . מכאן , שעיקר מאמציו של הגוף המוסדי יתמקדו בשיווק ובגיוס לקוחות חדשים . אמנם הגוף המוסדי יפעל להציג תשואות גבוהות על מנת להגדיל את האטרקטיביות שבמוצריו לחוסכים , אולם התמריץ להשגת שיפור שולי בתשואה כתוצאה מהקצאת אשראי קמעונאי ק טן ביחס לסך המשאבים והתשומות הניהוליות הדרושות לכך , ולכן נראה כי השקעה זו אינה כדאית מבחינת מנהלי קופות הגמל . בנוסף , הקמת מערך תפעול אשראי קמעונאי וההשקעה הכרוכה בכך , גם אם היא תתבטא בטווח הארוך ברווחים גדולים יותר לגוף המנהל , משמעותה הפסדים בטווח הקצר לגו ף המנהל . מנגנונים שונים אפשריים להקצאת אשראי מוסדי ללקוחות קמעונאיים בהינתן החסמים הקיימים ותמריצי הגוף המוסדי , ניתן לתאר מנגנונים שונים שבאמצעותם יוכלו הגופים המוסדיים להקצות אשראי קמעונאי , במישרין או בעקיפין , ולבחון את ישימותם : 1. הקצאת אשראי ישירות מתוך ת יק הנכסים המוסדי ותפעולו על ידי הגוף המוסדי – במסגרת מודל זה הגוף המוסדי אחראי לתפעול תיק האשראי הקמעונאי , פעילות הרחוקה מליבת מומחיותו כמנהל השקעות , משיתה עליו עלויות תפעוליות ניכרות , דורשת ממנו לשערך באופן מתמיד את הנכסים השונים בתיק ופוגעת בגמישות ההשקע ה שלו . מכאן שמודל זה אינו ישים במבנה השוק ובתשתית הרגולטורית הנוכחיים . 2. הקצאת אשראי ישירות מתוך תיק הנכסים המוסדי ותפעולו במיקור חוץ – הגוף המוסדי יכול להתקשר עם ספק חיצוני אשר לו תשתית שיווקית ותפעולית שתאפשר חיתום , ניהול ותפעול ההלוואות , שתירשמנה באופן פר טני כנכסי הגוף המוסדי . אף שבתרחיש כזה הגוף המוסדי אינו נדרש להקים בעצמו את מערך התפעול , הוא עדיין נושא בעלותו , והוא עדיין מושפע מהמגבלות הנוספות הכרוכות באחזקת אלפי הלוואות בודדות – שיערוך שוטף , מגבלת נכסים בלתי- מדורגים ופגיעה ביכולת השיווק . 3. הקצאת אשראי בצ ורת הלוואה לתאגיד לא -קשור שיעמיד אשראי קמעונאי – במקרה זה הגוף המוסדי רושם לזכות עמיתיו נכס יחיד – הלוואה לתאגיד – שפעילותו העסקית היא העמדת הלוואות קמעונאיות לציבור . הגוף המוסדי אינו חשוף לעלויות הכרוכות בתפעול ההלוואות ואינו נדרש לשערכן , שכן הן אינן נכסי קופת הגמל אלא נכסי התאגיד הלא-קשור . למעשה , מבחינה תפעולית , כל אשר נדרש מהגוף המוסדי הוא לבחון את כדאיות ההשקעה בתאגיד המלווה , בהינתן סוג ההשקעה , הסיכון הגלום בה והריבית המוצעת , בדומה לכל השקעה פיננסית אחרת . מנגד , התזרים שיהיה זכאי לו הגוף המוסדי אינו התשו אה הנקייה על תיק האשראי הקמעונאי , כי אם תזרים שהובטח לו על-ידי התאגיד הלווה , שממנו ינוכו עלויות התפעול ורווחי ספק האשראי . כמו כן , שלא כמו העמדת אשראי ישיר , כספי החוסכים יהיו חשופים לסיכוני היציבות של התאגיד הלווה , בנוסף לסיכונים הגלומים בפעילותו כספק אשראי . 4. רכישת א י גרות -חוב סחירות שכנגדן תזרים מזומנים שמקורו בתיק אשראי ידוע ) איגוח ( – תאגיד בנקאי המעמיד אשראי קמעונאי יכול להנפיק א י גרות חוב סחירות המגובות בתזרימי המזומנים העתידיים של תיק אשראי ידוע , מבלי לחשוף את בעלי האג " ח לסיכונים עתידיים הנובעים מפעילותו ש ל התאגיד . גם במקרה זה יבחן הגוף המוסדי את רכישת נייר הערך הסחיר בהשוואה להשקעות בניירות ערך אחרים , שכן גם בעסקה זו לא כרוכות עלויות מיוחדות . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 66 5. מנגנון שיתוף-פעולה בין גוף מוסדי לבין בנק קטן ) סינדיקציה – ( ניתן לתאר מנגנון שבאמצעותו גוף מוסדי יעמיד מקורות לצור ך הקצאת אשראי לציבור , אשר ישווק באמצעות התשתית השיווקית והקמעונאית של בנק מסחרי קיים . הבנק המסחרי יעמיד לצורך כך את מערך הסניפים שלו , מיומנותו בחיתום אשראי ואמצעי גבייה , ואילו הגוף המוסדי יישא בסיכונים ובסיכויים הנובעים מתיק האשראי הקמעונאי . הצוות ה תרשם כי הגופים המוסדיים אינם יכולים ואינם מעוניינים להקים מערך תפעולי ושיווקי המתאים להעמדת הלוואות קמעונאיות לציבור . בנוסף גם במקרה של שיווק ותפעול ההלוואות בידי גורם חיצוני , במאפייני ההלוואות ) היותן בלתי סחירות ו דורשות שיערוך מתמיד המגביל את גמישות ניהול ההשק עות של הגוף המוסדי בכל הקשור לנכסים בלתי-מדורגים ( יש כוח להרתיע גופים מוסדיים מלרכוש אותן באופן ישיר . לפיכך יש לשאוף למצ ו א פתרונות שיאפשרו לגופים המוסדיים לחשוף את כספי העמיתים לסיכון ולסיכוי הגלום בתיק אשראי קמעונאי מפוזר בעל תשואה נאה . הצוות בחן מספר מו דלים אפשריים להפעלת מנגנון להקצאת האשראי המוסדי לשווקים הקמעונאיים . לאור חשיבות הנושא ותרומתו האפשרית לקידום התחרות על אשראי קמעונאי , הצוות ממשיך לבחון אפשרויות להקים מנגנוני הקצאת אשראי ממקורות כספי החיסכון הפנסיוני ופונה לנוגעים בדבר להביע את עמדותיהם בפ ני הצוות במסגרת הליך קבלת ההתייחסויות שמקיים הצוות . לאור האמור לעיל ממליץ הצוות : לאור היתרונות שבהעמדת אשראי קמעונ א י לציבור שמקורו בכספי החוסכים בח י סכון פנסיוני הצוות פונה ל גופים הרלוונטיים ול ציבור בבקשה להשמיע את עמדותיו בנוגע לדרכים שבאמצעותן ניתן יהיה להקצות אשראי קמעונ אי לציבור שמקורו בכספי הגופים המוסדיים , ובפרט בהתייחס למנגנונים ולחסמים שפורטו לעיל . 2 . בנק אינטרנטי בעקבות התפתחות הפלטפורמה האינטרנטית התפתח מודל הבנק האינטרנטי בעולם במהלך שנות ה- 90 של המאה הקודמת . קיימים שני מודלים עיקריים של פעיל ות בנקאית אינטרנטית : במודל ה אחד , בנק מספק שירותים אינטרנטיים בנוסף לשירותים האחרים המסופקים על ידו בערוצים המסורתיים ; במודל ה שני , מוקם בנק אינטרנטי עצמאי " טהור " ) להלן : " בנק אינטרנטי (. " בנק אינטרנטי כתפישה הינו בנק המתבסס רובו ככולו על פלטפורמה אינטרנטית ל , לא פריסה סניפית רחבה , וכפועל יוצא מכך , היק ף כוח ה אדם המועסק בו מצומצם . הבנק יכול להיות בנק עצמאי , אולם מודל זה אינו נפוץ בעולם , ולרוב הבנקים האינטרנטיים בעולם הם חברות בת המשתייכ ו ת ל קבוצה פיננסית ) בנק או חברת ביטוח ( בעלת גב כלכלי ומקצועי . בישראל , התאגיד ים הבנקאיים עובדים לפי המודל של שילוב שירותי בנקאות באמצעים ישירים , לרבות באמצעות האינטרנט , לצד שירותי בנקאות באמצעים המסורתיים . התאגידים הבנקאיים בישראל מציעים ללקוחותיהם שירותים באמצעים ישירים ו מתקדמים אשר הורחבו באופן ניכר בשנים האחרונות . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 67 ייחודו של מוד ל הבנק האינטרנטי הינו במבנה עלויות צר , המאפשר גמישות בתמחור השירותים – ריביות ועמלות , ובמתן שירותים חדשניים ומתקדמים טכנולוגית , בזמינות גבוהה . הבנק האינטרנטי מתמחה לרוב בבנקאות קמעונאית ) משקי בית ועסקים קטנים ( ובמוצרים בנקאיים קלאסיים כגון אשראי , פיקדונו ת ו משכנתאות . הקמת בנק אינטרנטי עשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית , הן בשל העובדה כי נוסף בנק ל מערכת , והן בשל מאפייניו הייחודיי . ם עם זאת , בנק אינטרנטי חדש יכול לשמש חלופה ממשית ולהגביר את התחרות רק אם הוא יהיה יציב דיו ויוכל לספק ללקוחותיו שירות ברמה נאותה . ורמת השירות חיוני ת במיוחד בשלביו הראשוניים , על מנת לזכות באמון ציבור הלקוחות . בעטיה של בקשה ספציפית של קבוצת משקיעים ויזמים להקים בנק אינטרנטי בישראל , פרסם הפיקוח על הבנקים הנחיות המסדירות את תהליך הרישוי להקמת בנק כאמור ) להלן : "Charter" ( 35 . ב- Charter מפו רטים השיקולים למתן רישיון בנק חדש על פי חוק הבנקאות ) רישוי , ( התשמ "א- 1981 , מסגרת התהליך לקבלת הרישיונות והאישורים הנדרשים , הגורמים העיקריים המעורבים בתהליך ההקמה ובאישורו , פירוט השלבים במסלול להקמת רישיון בנק , המסלול לקבלת היתר שליטה וכן לוח זמנים ותשומות צ פויים לתכנון ולאישור הקמת הבנק ה . - Charter מקל על המבקשים / היזמים לתכנן ולהתארגן להקמת הבנק המוצע , בכך שהוא מציג בפירוט ובשקיפות את הדרישות והתנאים , לרבות לוחות הזמנים להקמת הבנק , בכל השלבים הנדרשים . המסמך מתבסס על דרישות חוק הבנקאות ) רישוי , ( התשמ "א- 1981 ועל פרסומי ה- OCC להקמת בנקים בכלל ובנקים וירטואליים בפרט . לסיכום , הקמתו של בנק אינטרנטי עשויה לסייע לקידום התחרות במערכת הבנקאית . עם זאת , תהליך הקמת בנק חדש לרבות בנק אינטרנטי הינו תהליך מורכב וממושך , הן מנקודת מבטם של המשקיעים והיזמים והן מנקודת מבט פיקוחי , ת ועל כן הוא עשוי להוות צעד נוסף לקידום התחרות בטווח הבינונ .י יצויין כי , במסגרת המלצות הצוות הורחבו באופן משמעותי אפשרויות השימוש בשירותי הבנקאות באמצעות האינטרנט והוסרו חסמי פעולה , דבר שיגביר את התחרות בין השחקנים הקיימים וכן יקל על פעילותו של בנק אינטרנ . ) טי לפרטים בנושא זה ראה פרק ד .1 . – " האינטרנט כמנוף לתחרות "(. הקמת בנק אינטרנטי עשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית , הן בשל העובדה כי בכך נוסף בנק ל מערכת , והן בשל מאפייניו הייחודיי ם של בנק מסוג זה . עם זאת , בנק אינטרנטי חדש יכול להוות חלופה ממשית ולהגביר את התחרות רק במקרה ש משקלו בשוק הבנקאות הקמעונאית יהיה משמעותי והוא יוכל לספק ללקוחותיו שירות ברמה נאותה . 35 ה- Charterב " מצ כנספח 2 לדוח הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 68 הצוות סבור כי יש מקום להקמת בנק אינטרנטי כחלופה תחרותית לתאגידים הבנקאיים הקיימים . לצורך כך , מצורף כנספח לדוח זה תהליך רישוי להקמת בנק וירטואלי בישראל , שיסייע ליזמים , הרואים הזדמנות עסקית בהקמת בנק אינטרנטי , להכיר טוב את הליך הרישוי . 3 . אגודות אשראי )s redit union C ( אגודת אשראי )Credit union ( הינו איגוד פיננסי ללא מטרות רווח המציע שירותים בנקאיים כגון ניהול חשבון בנק , מתן הלוואות , ובנקאות באינטרנט . האיג וד הינו מוסד פיננסי קואופרטיבי שבעלי המניות בו הינם בעלי החשבונות עצמם , והם אלו שבוחרים את דירקטוריון האיגוד . לכן , בכל איגוד ישנם כללים המגדירים את הזכויות והתנאים לחברות בו , על פי השתייכות למעסיק או ארגון כגון אוניברסיטה ועוד , ורק חבר הארגון יכול לנהל בו חשבון . איגודים אלו הינם בעלי אוריינטציה חברתית , ומציבים לעצמם למטרה את רווחתם של החברים בהם . רווחי האיגוד מושקעים בשיפור השירותים לחברים בו , על מנת להבטיח את רווחתם , ואת הגידול המתמיד שלו . בישראל פעלו בעבר אגודות שיתופיות למתן אשראי ובנקים קואופרטיביים . אחת מן האגודות השיתופיות הייתה " מסד , " חברה הדדית להלוואות ו ל חסכונות , שלימים הפכה לבנק " מסד . " אגודת " מסד , " שהוקמה בשנת 1930 על ידי הסתדרות המורים ו שירתה את אוכלוסיית המורים חברי ההסתדרות , הציעה להם שירותים בנקאיים בתנאים טובים . הסתדרות המורים השקיעה את ההון הראשוני הנדרש על מנת לפתוח את האגודה , והחברים שהצטרפו לאגודה שילמו דמי חבר סמליים . יחד עם התפתחות המשק , אגוד ת " מסד " איבדה את האמצעים ולא היה בידה די הון שיאפשר מתן שירותים בנקאיים . לכן , האגודה הפסיקה את פעילותה העצמאית ובשנת 1977 רכש אותה בנק הפועלים . הצוות מעריך כי הקמ ת ה של אגוד ת אשראי ת תרום לתחרות במערכת הבנקאית , שכן מבנה העלויות המצומצם של גוף כזה , והאופי החברתי שלו , מובילים לכך שהשירותים בו ניתנים לחברים בו בתנאים טובים יחסית . אגודה כזו עשויה למשוך קהל לקוחות אטרקטיבי ) למשל , סטודנטים ( וכך להוביל בעק יפין לשיפור התנאים עבור אותו קהל לקוחות במערכת הבנקאית . למרות שהשירותים הפיננסיים הניתנים על ידי אגודות אלה הם מצומצמים יחסית לבנק מסחרי רגיל , למשל , לא ניתן לבצע בחשבון פעילות בניירות ערך , הן מספקות פלטפורמה לניהול פעילות עובר ושב ויכולות להוות תחליף ראוי לניהול חשבון בבנק מסחרי לחלק ניכר מהאוכלוסייה . הואיל ו ה צוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה , שעשויה לתרום לתחרות במערכת הבנקאית , ילווה הפיקוח על הבנקים יזמים שיפנו אליו בעניין זה , הן בבחינת התאמת הרגולציה עבור גוף זה והן בהדרכה מתאימה . 4. פעילות תאגידים בנקאיים זרים בישראל על רקע תהליכים שונים שחלו בשני העשורים האחרונים ו אשר התבטאו בשיפור דירוג סיכון המדינה של ישראל , ובהם שיפור בנתונים המקרו כלכליים של המשק ) הורדת האינפלציה וריסון תקציבי , ( ותהליכי ליברליזציה ודה רגולציה בתחום המט , ח" גבר ה התעניינותם של תאגידים בנקאיים זרים בביצוע פעילות בנקאית בישראל . גם התפתחות מגזר חברות ההיי-טק הישראליות , תרם להתעניינות הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 69 זו נוכח הפוטנציאל העסקי לתאגידים ה בנקאיים הזרים , הן במת ן שירותים לחברות עצמן והן במתן שירותי בנקאות פרטית למנהלים בחברות אלו , שצברו הו ן והגדילו את בסיס הלקוחות הפוטנציאליים לשירותים אלה בישראל . על רקע ההזדמנות שהבנקים הזרים ראו בשוק הישראלי ומאמצי בנק ישראל לקדם את מעורבותם בשוק המקומי , הצטרפו לשוק המקומי סניפים של בנקים זרים , וכיום פועלים בישראל ארבעה סניפים : •CITIBANK N.A היה הראשון לה יכנס לשוק המקומי והחל את פעילותו בשנת 2000 . הסניף מתמקד במתן שי רותי בנקאות לחברות גדולות במשק ; • HSBC החל את פעילותו במהלך שנת2001 , ומתמקד בארבעה תחומי פעילות עיקריים : בנקאות פרטית , בנקאות עסקית , פעילות בניירות ערך והשקעות ; • State Bank of India החל את פעילות ו במהלך שנת 2007 . הסניף מציע שירותים בנקאיים בעיקר לחברות שלה ן קשרי מסחר עם הודו , כגון חברות הפועלות בענף היהלומים ; • Barclays החל את פעילותו בשנת 2011 לאחר שבמשך שנים פעל כנציגות . הסניף מציע שירותי בנקאות עסקית ובנקאות פרטית ללקוחות אמידים . סניף בנק BNP Paribas החל לפעול מ שנת 1996 כנציגות , ובמהלך שנת 2006 התמקד בפעילותו בעיקר בבנקאות עסקית ובהשקעות . במהלך השנה האחרונה הודיעה הנהלת הסניף על הכוונה לסגור את פעילות הסניף בישראל , וזאת על רקע מדיניות הקבוצה לצמצום הנוכחות הבינלאומית בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי . בנוסף , פועלת בישראל חברת בת של בנק זר מקבוצת דקסיה העולמית . חברת הבת מתמקדת במתן אשראי למגזר הציבורי הרחב ובייחוד למגזר המוניציפאלי . בנקים זרים יכולים לפעול בישראל גם באמצעות נציגויות . הנציגויות אינן מפוקחות על ידי בנק ישראל , ולפיכך , בכל הקשור לתחומי הב נקאות הקלאסית ) מתן אשראי וקבלת פיקדונות ( פעילותן מוגבלת למתן מידע והפניית לקו חות לבנק הזר הפועל בחו , ל" לרבות ביצוע פעילות הנלווית לפתיחת חשבון ללקוח בבנק הזר בחו ) ל " כגון זיהוי הלקוח , אימות חתימתו ומילוי טפסים . ( נוכח זאת , אין בפעילותן של הנציגויות הזרות כדי לשנות את התחרות בפעילות התיווך הקלאסית . עם זאת , בפעילות הנציגויות הזרות טמון פוטנציאל תחרותי בכל הקשור לתחומים המוסדרים בחוק הייעוץ כאשר חלקן אף פועלות בתחומים אלה . בנק ישראל , בהכירו בתועלות מכניסתם של תאגידים בנקאיים זרים , ובהן , הגברת התחרותיות , הפחתת הריכוזיות המבנית ושיפור היעילות התפעולית במערכת הבנקאית המקומית מעודד את כניסתם של תאגידים בנקאיים זרים לישראל . בכלל זה , בנק ישראל תומך גם בהרחבת פעילותן של נציגויות של בנקים זרים הפועלות בישראל , לכדי פעילות בנקאית הכפופה לפיקוחו . למרות המאמצים שנעשו בת חום זה לאורך השנים , ובפרט בשנים האחרונות , פעילות התאגידים ה בנקאיים הזרים לא הצליחה לצבור תאוצה והיקפה בסך הפעילות הבנקאית המקומית נותר שולי . נכון לדצמבר 2011 ,סך נכסי התאגידים בנקאיים הזרים בישראל מהווה כ- 2% מסך נכסי המערכת הבנקאית , ו פעילותם מתמקדת בעיקר באוכלוסיית הלווים הגדולים ובתחומי הבנקאות הפרטית הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 70 ללקוחות אמידים . במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים , הבנקאות הזרה לא מצויה כלל . מצב זה הינו בניגוד לציפייה כי הרווחים הגבוהים לכאורה במגזרים אלה , יהוו זרז ל כניסתם ל פעילות . זו בין הגורמים המסבירים את פעילותם הנמ וכה של הבנקים הזרים בישראל , הוא ה י עדרו של יתרון יחסי על פני התאגידים הבנקאיים המקומיים בכל הקשור לאספקת שירותים בנקאיים ללקוחות מקומיים ) קמעונאיים ועסקיים (. הבנקים המקומיים מציעים שירותים בנקאיים באיכות ו ב זמינות גבוה ות , באמצעות פריסת סניפים רחבה ואמצעים טכ נולוגיים מתקדמים . גם הקשרים שהבנקים המקומיים מטפחים עם לקוחותיהם , לרבות מגוון השירותים הפיננסיים שהם מציעים כחלק מן הרעיון של " בנקאות אוניברסאלית , " מגביר את הקושי של כניסת מתחרים חדשים . מעל כל אלה , ההשלכות השליליות של המשבר הפיננסי הגלובלי על מצבם של הבנקי ם הזרים , הפחית את התעניינותם בהרחבת נוכחותם הגלובלית , לרבות בישראל . התשתית החוקית והרגולציה בישראל חלה באופן שווה על גופים מקומיים וזרים כך , שהקמתם או תפעולם של חברת בת או סניף של בנק זר , אינו כרוך בדרישות מכבידות יותר מאלה המוטלות על גוף מקומי . תשתית זו מאפשרת לבנקים זרים לספק שירותים בנקאיים בשוק המקומי באמצעות סניף או באמצעות חברת בת . גישה זו תואמת את הסטנדרטים הנדרשים על ידי ארגון ה- OECD ואת הרצון לעודד ולקדם פעילות בינלאומית בישראל . 5 .פעילות בנקאית באמצעות בנק הדואר מודל של הקמת תאגיד בנקאי על בס יס תשתיות של חברת הדואר קיים במספר מדינות בעולם . ב גרמניה תהליך זה הצליח ו בנק הדואר הגרמני )Postabank Deutsche ( מספק את כלל שירותי ה בנקאות החל מ שנת 2003 .מודל זה מנצל את הפריסה הסניפית הרחבה של ח ברת הדואר על מנת לספק שירותים בנקאיים בהיקף מלא , תוך התמקדות ב מגזר הקמעונאי ובאזורים בהם קיימת נוכחות דלה של בנקים מסחריים . בשנים האחרונות נערכו דיונים רבים בהשתתפות בנק ישראל , משרדי ממשלה , חברת הדואר וגורמים אחרים , במטרה לקדם את הפיכתו של בנק הדואר לתאגיד בנקאי . בצד שיקולים הנוגעים לשיפור רווחיותו של בנק הדואר והר חבת מגוון השירותים שהוא מציע לאוכלוסיית לקוחותיו , עמדה התפיסה כי הכנסת שחקן נוסף למערכת הבנקאות , תשפר את התחרות בעיקר במגזר הקמעונאי , במיוחד לאור הפרי ס ה הרחבה של חברת הדואר ברחבי הארץ באמצעות מערך כולל כ של - 650 סניפים . במקביל , גיבש הפיקוח על הבנקים מדיניות שהגדירה מספר תנאים להפיכתו של בנק הדואר לתאגיד בנקאי המפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים . תנאים אלה נועדו לאפשר פיקוח ואכיפה הולמים , תוך הבטחת יכולתו של בנק הדואר ל ספק שירותים ומוצרים בנקאיים , בד בבד עם איתנות הולמת , שתבטיח כי יקיים את התחייבויותיו לציבור המפק ידים . במהלך השנה האחרונה , קידמה הממשלה תיקון חקיקה לחוק הדואר ) תיקון מס ' 10 ( שנועד לאפשר לבנק הדואר להרחיב את השירותים הכספיים שהוא מעניק לציבור36 .לשם כך , הוסדרו בתיקון 36 ביום5.6.12 אישרה ועדת הכלכלה העברת התיקון לקריאה שנייה ושלישית . הגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה 71 דרישות בנוגע ל תשתית האירגונית ו ה ניהולית של בנק הדואר , וכן , כלי פיקוח ובקרה בידי מש רד התקשורת . עם השלמת תיקוני החקיקה , יוכל בנק הדואר לעסוק בהפצת פיקדונות כספיים כסוכן של צד שלישי , במתן שירותי ייעוץ פיננסי וכלכלי , בכפוף לאישור הגורמים המוסמכים , וכן , בניהול פיקדון ניירות ערך , בכפוף לקבלת אישור הרשות לניירות ערך . נציין כי עוד בטרם נכנס לתו קפו תיקון זה , אישר נגיד בנק ישראל לבנק ירושלים , שפנה לבקש היתר בנושא , מתן שירותים בנקאיים מסוימים באמצעות סניפי בנק הדואר . זאת מתוך כוונה לסייע לבנקים קטנים להתגבר על החסם הנובע מה י עדר פריסה ג י אוגרפית רחבה של סניפים , באמצעות שימוש בסניפי בנק הדואר . ההרחבה שתיקבע בחוק עשויה לקדם את התחרות בשירותים הפיננסיים ובפעילות בת חומים הנוספים שהותרו לבנק הדואר . אף שתיקונים אלה מקימים תשתית חוקית להרחבת פעילות של בנק הדואר בתחומים כספיים - בכפוף להקצאת ה משאבים לכך , אין הם יוצרים תנאים מספיקים להפיכתו לתאגיד בנקאי המספק את מלוא השירותים הבנקאיים המותרים על פי סעיף 10 לחוק הבנקאות ) רישוי , ( התשמ "א- 1981 . כך למשל , במתכונת המוצעת לא יוכל בנק הדואר לתת אשראי או להציע ריבית על פיקדונות – כלומר , לא יוכל לשמש כ " יצרן " של מוצרים פיננסיים . יחד עם זאת , כאמור , ניתן יהיה להשתמש בפריס ת הסניפים שלו כפלטפורמה למתן שירותים , עבור צדדים שלישיים . לסיכום , ניהול פיקדונות ומתן אשראי כרוכים בסיכונים ו דורשים משאבים מתאימים שיבטיחו , בראש ובראשונה , את איתנות הבנק ו את ניהולו הזהיר , ולפיכך , את יכולת ו להחזיר למפקידים את כספם בהתאם להתחייבויותיו ל . צורך כך , נדרשים , בין היתר , מבנה החזקות מתאים , מערכי ניהול סיכונים וממשל תאגידי חזקים , משאבים הוניים , טכנולוגיים ואנושיים , וכן הסדרים של קבלת נזילות ממלווה של מוצא אחרון , במקרה בו קשיי נזילות מונעים מהבנק לעמוד בהתחייבויותיו . הסדרים אלה צריכים להבטיח גם כי בנק הדואר יעמוד ב חוקי הבנקאות ו ב הוראות המפקח , באופן שלא יאפשר ארביטראג ' רגולטורי בינו לבין יתר הבנקים במערכת . 'פרק ד הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 75 . ד הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים התיאוריה הכלכלית מציבה מספר תנאים מקדימים לקיומה של תחרות משוכללת בכל שוק ה . תנאי הראשון הוא שקיפות מלאה או מ תן מידע מלא אודות הספקים השונים על : הלקוח לדעת אילו ספקים עשויים להציע את לו המוצר ) או השירות ש ( הוא מעוניין לצרוך , באילו תנאים ובאיזה מחיר ה . תנאי השני הוא היעדר עלויות מעבר – כלומר , העלויות שייאלץ הלקוח לשלם כדי להפסיק לקבל את המוצר או השירות מהספק הנוכחי ולהתחיל לקבל אותו מספק מתחרה . בהקשר זה , מדובר בעלויות במובן הרחב : עלויות ישירות הנאמדות בכסף , וכן עלויות עקיפות הכרוכות בהשקעת זמן או מאמץ . מכאן שכתנאים הכרחיים להגברת התחרות בין הבנקים על , הלקוחות לעמוד על טיבם ועלותם של המוצרים והשירותים הבנקאיים המוצעים להם , להשוות בין המוצרים והשירותים הקיימים בשוק , לבחור את המוצר המתאים להם ביותר , ולאחר שבחרו – לבצע מעבר בקלות המירבית מהבנק הנוכחי שלהם לבנק המתחרה . במקרה ש לקוחות רבים מספיק יוכלו לקבל בקלות מידע אודות שירותי הבנקים המתחרים , להשוות בי ן מחירי המוצרים , ולא חר מכן לפעול להעברת התקשרותם לבנק מתחרה , ניתן לצפות שהתאגידים הבנקאיים ישקיעו מאמצים ב שימור לקוחות נוטשים , ובכך ישופרו תנאיהם של הלקוחות המאיימים בעזיבה . מכאן שגם לא אם תגדל אוכלוסיית הלקוחות העוברים מבנק אחד לאחר , ניתן להניח ששיפור יכולת ההשוואה והמעבר ן בי בנקים תשפר את מצבם של כלל הלקוחות , הן העוברים ו הן הנשארים . מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת במידת ריכוזיות גבוהה ובקיומם של חסמי כניסה לענף ) חסמים רגולטורים ואחרים (. חסמי הכניסה , המקשים על הצטרפות מתחרים חדשים לענף , לצד קיומם של חסמים לתחרות ) כגון חסמי מידע וחסמי מעבר , ( במיוחד במגזר הקמעונאי , עלולים לגרום לפגיעה ברמת התחרותיות של המערכת הבנקאית ובסופו של יום לפגיעה ברווחת הצרכן . במקרים כאלו , נדרשת התערבות רגולטורית שתתמודד עם כשלי השוק הקיימים ותייעל את השוק . אחד מסממניו המוכרים של שוק הב נקאות בכלל והמ גזר הקמעונאי בפרט הוא קיומם של פערי מידע בין הבנק לבין הלקוח . פערי מידע אלו הם במידה רבה בלתי נמנעים , שכן הנגישות למידע , הידע והמומחיות וכן הכלים , מצויים לרוב בידי הבנק ולא בידי הלקוח . כמו כן , תעריפוני הבנקים מורכבים – דבר המקשה על הלקוח להשוות ביניהם . סוג יית פער המידע מציבה את הלקוח בעמדת נחיתות אל מול התאגיד הבנקאי ופוגעת ביכולתו לפעול בדרך מושכלת בקשר עם ניהול חשבונו . ככלל , כדי להתמודד עם סוגית פער המידע , ו חוסר ה איזון ב יחסי הכוחות , נדרשות פעולות שתכליתן פישוט המוצר הבנקאי , הגברת שקיפות המידע , הגברת פשטות המידע והגברת נגישות הלקוח למידע . הגברת הידע והמודעות של הלקוחות לשירותים והמוצרים שהם מבקשים לצרוך , יסייעו ללקוחות להתנהל באופן מושכל , יגבירו את מידת התאמת המוצרים הבנקאיים לצרכי הלקוחות , ובסופו של יום את יעילות השוק בכללותו . צמצום פערי ה מידע יכול י שי עשה ב מגוון דרכים , כגון שינוי או קביעת חובות גילוי ודיווח , או הגברת בהירות המידע . כפועל יוצא מכך תגבר יכולת ההשוואה של הלקוחות ויקל עליהם להשוות בין מוצרים בנקאיים לבין עצמם , ובינם לבין מוצרים חוץ בנקאיים , המוצעים על ידי גופים פיננסיים אחרים . הגם שמנגנוני השוק והרגולציה המוגברת בענף הבנקאות גרמו לכך שחלק מן המוצרים והשירותים דומים בטיבם ) ובהתאם גם ברי השוואה , ( עדיין נותרו מוצרים ושירותים שקשה להשוות ביניהם , בין אם בשל מורכבותם האינהרנטית ובין אם בשל ה י עדר פשטות או אחידות באופן גילוי המידע ללקוח . למרות העובדה שש ונות הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 76 וגיוון המוצרים פועלים לקידום תחרות במערכת הבנקאית , הצורך והחשיבות שמנגד , ליצור יכולת השוואה אמיתית ללקוחות , מחזק את חשיבות הפישוט של המוצר הבנקאי ו , הגברת פשטות המידע , לכל הפחות ביחס לשורה של מוצרים בסיס י ים ונפוצים בתחום האשראי , החיסכון ומערך התשלומים . זאת ועוד , לשם יצירת יכולת השוואה בין מוצרים ושירותים , יש לפעול להנגשת המידע ההשוואתי בתחומים בהם נמצא קושי לבצע השוואה שכזו , באמצעות גורמי השוק או באמצעות הפיקוח על הבנקים . הקלת יכולת השוואה בין מוצרים ושי רותים בנקאיים תסייע ללקוחות לערוך סקר שוק מקדמי , טרם רכישת המוצר או השירות , ותפחית עבורם את עלויות העסקה או המעבר . ולבסוף , לצד הגברת הפשטות והנגישות למידע ויצירת יכולת ההשוואה ללקוחות , נדרש כי בסופו של תהליך יוכל הלקוח לממש את בחירתו בדרך קלה ופשוטה . לשם כך , יש להבטיח אפשרות נוחה לניוד לקוחות בין ספקים , במערכת הבנקאית ומחוצה לה . לקוח יבחר לעבור בין תאגידים בנקאיים או ספקים , אם יעריך ש התועלת שתצמח לו כתוצאה מהמעבר גדולה מהעלות הכרוכה בו . תועלת המעבר נמדדת בהבדל בין התאגידים הבנקאיים מבחינת המחירים והשירות המוצעים על ידם . העלות הכרוכה במעבר נמדדת הן בעלויות ישירות והן ב מאמץ ובטרחה הכרוכים בתהליך . הז סוגיית הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין תאגידים בנקאיים הוסדרה בהוראות הרגולציה שפרסם המפקח על הבנקים . בין היתר , מטפלת רגולציה זו בכשלים פרוצדוראליים של העברת פעיל ות לקוחות וסגירת חשבון , בהגבלת עלויות המעבר באמצעות פיקוח על עמלות ה קשורות למעבר ועוד . עם זאת , גם בתחום ניידות הלקוחות בין התאגידים הבנקאיים נותרו מספר כשלי שוק אשר מביאים לפגיעה במידת התחרותיות של המערכת ואשר הסדרתם עשויה להקל עוד יותר את הליך סגירת החשבו ן ולהגביר את התחרות . להלן יובאו המלצותיו של הצוות להגברת התחרות בין השחקנים הקיימים ב . המלצות קיימת התייחסות לסוגיית פשטות ונגישות המידע , להגברת יכולת ההשוואה של מוצרים ושירותים ) בעיקר בתחום החיסכון והאשראי , ( להגברת יכולת הניידות של לקוחות בין תאגידים ב נקאיים תוך הקטנת עלויות הכרוכות בכך , ולהסרת חסמים העומדים בפני כניסתם של מתחרים קיימים בשוק האשראי החוץ בנקאי . צעדים אלה עשויים להגביר את התחרות בתוך המערכת הבנקאית , ואולם , נדרש לבצע צעדים נוספים כדי לעודד מת חרים פוטנציאליים ) גופים המוסדיים , הכוללים את חב רות הביטוח , קרנות הפנסיה וקופות הגמל , וגופים חוץ בנקאיים אחרים ( להתחרות במערכת הבנקאות במקטעי פעילות מסוימים . בפרק זה בחן הצוות גם את החסמים המונעים את הרחבת פעילותם או מעכבים את כניסתם של גופים אלה לשוק האשראי הקמעונאי והמליץ על צעדים להסרת חסמים אלה , הן בתחום של הגברת הנגישות למידע על לווים ו רא ) למשל המלצות בנושא (Credit Bureau והן בדרך של השוואת מגבלת הריבית החלה על הלוואות קמע ונאיות הניתנות על ידי גופים אלה למערכת הבנקאית ו רא ) המלצות בנושא הסדרת היבטים בשוק החוץ בנקאי (. הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 77 1 . בנקאות אינטרנט ית כמנוף לתחר ות בשנים האחרונות ניכרת מגמה לשימוש גובר בבנקאות מקוונת ו תאגידים בנקאיים , ובהם גם התאגידים הבנקאיים בישראל , מציעים שירותים מתקדמים בתחום ו זה מגוון ממשקים מקוונים לניהול חשבון העובר ושב , הפקדת פיקדונות , ביצוע הוראות ופעולות , הגשת בקשה לפתיחת חשבון ועוד . "ב נקאות אינטרנטית " עשויה לסייע ללקוח בשני מישורים : האחד הוא ביצוע פעולות בנקאיות והשני , כפלטפורמה לקבלה והשוואת מידע . ה יתרונות העיקריים בשימוש בבנקאות אינטרנטית עבור ה לקוח כוללים : נגישות מלאה לחשבונו , זמינות מי רבית ו חיסכון בזמן , חיסכון ב טרחה ואף בעמלות . את ז עם , בישראל קיימות מגבלות רגולטוריות על פעילות לקוחות באמצעים מקוונים בהיבטים שונים ובכלל זה לא : ניתן לפתוח חשבון בנק באינטרנט , ואף לא ליתן הוראות בקשר לסגירת חשבון באמצעי זה ; היכולת של התאגיד הבנקאי להשתמש בפלטפורמה האינטרנטית כפלטפורמה יחידה להזרמת מידע ל לקוח מוגבלת ולא , התפתח השימוש בפורטלים להשוואות אפקטיביות של מחירי השירותים הבנקאיים . לדעת הצוות , בכוחה של הגברת השימוש באינטרנט לשמש מנוף להגברת התחרות במערכת הבנקאית . שיפור יכולתם של לקוחות לפתוח ולסגור חשבון בנק במקום ובזמן הנוחים להם צפוי לסייע לנייד ות הלקוחות בין הבנקים השונים , ופרסום מידע השוואתי רלוונטי אודות מחירי השירותים הבנקאיים יאפשר להקים מנגנונים עצמאיים להשוואה נוחה ויעילה בין עלויות המוצרים הבנקאיים השונים . להלן ההמלצות שגובשו על ידי הצוות לשימוש באינטרנט כמנוף להגברת התחרות : 1.1 פתיחת חשבונ ות בנק באמצעות האינטרנט כיום , פתיחת חשבון עובר ושב וכן הצטרפות לשירותים מקוונים חייבת להיערך37 בסניף . זאת בעיקר בשל מגבלות רגולטוריות הקשורות בסוגיות של איסור הלבנת הון ומימון טרור והיבטי רישוי . הליך פתיחת חשבון באמצעי מקוון , או באמצעות מורשי זיהוי שיוגד רו על ידי הבנק מחוץ לכותלי הסניף , הגם שיינתן ידי על הבנקים הפעילים במערכת , מקטי את ן הצורך בהגעה פיזית לסניף , ובכך עשוי להגביר את התחר ות בענף הבנקאות , בעיקר מצד בנקים קטנים , אשר מערכת סינוף בפריסה מצומצמת פוגעת ביכולתם לגייס ולשמר לקוחות . בדיונים שנערכו חן ב הצוות את נושא פתיחת חשבונות באמצעות רשת האינטרנט ואת מכלול הסוגיות העולות בהקשר זה , ובכללן : איסור הלבנת הון , סיכונים תפעוליים )IT ,מעילות והונאות , ( היבטי רישוי ) פעילות מחוץ לסניף , היתר סניף מקוון , ( היבטי בנק -לקוח ועוד . לפי בדיקת הצוות , בנקים בעולם מציעי ם שירות של פתיחת חשבון מקוונת וניתן לפתוח סוגי ם שונים של חשבונות באופן מקוון . 37 למעט פתיחת חשבון במערכת סגורה ואחזור מידע . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 78 סוגיית פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט קשורה קשר ישיר לנושא " הכר את הלקוח " בפעילות38 שאינה מתבצעת פנים-אל-פנים . בסקירה בינלאומית של סטנדרטים בנושא לא נמצאה עדות לאיסור על ביצוע ה ליך " הכר את הלקוח " שלא פנים-אל-פנים , והדרישה המרכזית שעולה ממקורות שונים39 היא דרישה לביצוע של הליך " הכר את הלקוח "40 מוגבר )Enhanced CDD ( על מנת " לפצות " על הסיכון שנוצר לעומת לקוח שלגביו בוצע הליך " הכר את הלקוח " פנים- אל-פנים . ניתן לסכם את הדרישות המינימאליות הנזכרות במקורות הבינלאומיים כמבטאות הליך " הכר את הלקוח " מוגבר , אשר צריכות להיכלל בהוראות המפקח , באופן הבא : וידוא זהות הלקוח במסמכים , נתונים או מידע נוספים41 ;יצירת קשר עצמאי עם הלקוח ; וידוא כי התשלום הראשון יבוצע באמצעות חשבון ע ש " הלקוח בבנק אחר , הכפוף לסט נדרטים של " הכר את הלקוח " והתייחסות לסיכון הגבוה יותר שנגרם כתוצאה מפתיחת חשבון , שבמסגרתה לא בוצע הליך זיהוי פנים אל פנים , בין היתר בניטור בתדירות גבוהה יותר של הפעילות בחשבון . בפרשנות להמלצות42 ה- FATF נאמר כי ניתן להשלים את הליך האימות לאחר פתיחת החשבון ך א , צריך לקבוע מגבלות על החשבון עד להשלמת האימות . במתודולוגיה להערכה43 ניתנת הדוגמה של ביסוס יחסים עסקיים באינטרנט , כאחד מהמקרים המחייבים את המוסד הפיננסי לקביעת הליכים מיוחדים . הסיכון התפעולי המרכזי בפתיחת חשבון מקוונת טמון בכך , שהיא עלולה להקל על הונאות ב אמצעות גניבת זהות . אמנם גם ה יום ניתן לעשות כן בפתיחת חשבון רגיל ; ברם , פתיחת חשבונות מקוונת מונעת את האפשרות לסינון ראשוני המבוצע על-ידי פקיד בהתרשמות בלתי אמצעית , וכן מקלה לוגיסטית על מי שמבקש לפתוח מספר רב של חשבונות בבנקים שונים . קושי נוסף בפתיחת חשבון מ קוונת נעוץ בהיעדר מאגרי מידע ציבוריים איכותיים ביחס ליחידים במדינת ישראל , מלבד מרשם האוכלוסין , אשר לבנקים יש גישה בתהליך פתיחת חשבונות , לצורך אימות זהות . הצוות ממליץ לאפשר פתיחת חשבונות מקוונת . בשלב הראשון פתיחת חשבונות תתאפשר רק בהתקיים התנאים שלהלן , וזא ת במטרה לבחון תחילה את יישום ההסדר החדש והבעיות שעשויות להתעורר עקב ו , כך מתוך כוונה להרחיב ה את מהלך בשלבים . פתיחה מקוונת של חשבונות תותר בהתקיים התנאים האלו : .א בעל החשבון יהיה יחיד שהוא תושב ישראל ; 38 ייסוד קשר עסקי ) למשל פתיחת חשבון ( וביצוע עסקאות . 39 The Financial Action Task Force (FATF) Recommendations; Customer Due Diligence For Banks, the Basel Committee, October 2001; Directive 2005/60/EC of the European Parliament and of the Council on the prevention of the use of the financial system for the purpose of money laundering and terrorist financing, 26 October 2005. 40 " הכר א ת הלקוח " כולל את רישום פרטי הזיהוי , אימותם , זיהוי פנים-אל- פנים ) בעייתי בהגדרה כאשר פתיחת החשבון היא באמצעות האינטרנט , ( וכמובן מילוי פרטים נוספים אודות הלקוח ופעילותו הצפויה . 41 גם בדרישת מסמכים נוספים אין די , שכן מי שזייף תעודת זהות , יכול בוודאי לזייף גם מס מכים אחרים . 42 המלצה10 . 43 AML/CFT Evaluations and Assessments, April 2009. הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 79 .ב המצאת העתק מסמך מזהה נוסף44 ,שהונפק על-ידי מדינת ישראל , ונוש א מספר זהות ותמונה ; .ג חשבון שייפתח בצורה מקוונת יסומן ויזוהה ככזה במערכת לצורך ניטור סיכונים , ויוטלו עליו מגבלות , כדוגמת איסור הפקדת מזומן , איסור ביצוע העברות לחו "ל; .ד תחילת פעילות באמצעות ביצוע העברה בנקאית מחשבון קיים בתאגיד בנקאי לגביו בוצע הליך זיהוי מלא ; .ה הסרת המגבלות תותנה בהגעה פיזית של הלקוח אל הסניף . בהקשר זה נציין כי כבר ה יום ניתן לבצע זיהוי מחוץ לכותלי הסניף , לצורך פתיחת חשבון , באמצעות נציג או שליח של הבנק , על בסיס היתר של סניף ארעי , דבר שמחזק את היכולת של בנקים בעלי פריסת סניפים מצומצמת לגייס לקוח ות חדשים . 1.2 הקלת הליך סגירת חשבון עובר ושב הורא ו ת הפיקוח על הבנקים בתחום סגירת חשבון של לקוח והעברת פעילות מטיל ות חובות שונות על התאגיד הבנקאי אגב הליך הסגירה . בין היתר , מפרטות ההוראות הליכים ל גילוי מידע ללקוח ) חינם , ( הן מאפשרות לבנק הקולט לבצע פעולות העברה עבור הלקוח החדש , הן מצמצמ ו ת את האינטראקציה עם הבנק הישן עוד ו45 . בנוסף , הוראות בתחום העמלות הבנקאיות מקטינ ות את ה עלות הכרוכ ה ב מעבר , כך שתקרת עלות המעבר מוגבלת ל סך של 40ל ח " ש סגירת חשבון ה ו ש " עו- 40ח " ש נוספים לביטול כרטיס אשראי . למרות שעל פי ההוראות נדרש הת אגיד הבנקאי לסייע ללקוח המבקש זאת לסגור את החשבון או להעביר את פעילותו מהחשבון בהקדם האפשרי , תוך הקפדה על מניעת טרחה מיותרת ללקוח , הרי שבניגוד לפעולות עסקיות רגילות , באשר לסגירת חשבון , ומאחר ש מדובר בסיום יחסי הבנק והלקוח , לבנק אין למעשה תמריץ עסקי לפעול ול סייע ללקוחות בהליך סגירת החשבון או העברתו . בנוסף , לצורך סגירת החשבון , נדרש הלקוח לחתום על טפסי סגירת החשבון , ולהחזיר את אמצעי התשלום בסניף בו נוהל חשבונו . ב היעדר אינטרס עסקי , ניתן לראות כי בתחום סגירת החשבון , השירותים או האמצעים שמעמיד הבנק לרשות הלקוחות א ינם דומים לאלו המוצעים ללקוחות אגב ביצוע פעילות עסקית שוטפת , ובוודאי שלא אגב פתיחת חשבון חדש . כך למשל , בעוד בקשה לקבלת כרטיס אשראי , בקשת העמדת הלוואה והוראה להפקדת כספים , ניתנות לביצוע באמצעות אתר י ה אינטרנט , הרי שמבירור שערך הצוות עם התאגידים הבנקאיים46 עול ה, כי לקוחות אינם יכולים , ככלל , לתת הוראות / בקשות לסגירת החשבון , וכן להגיש או לקבל בקשות למידע הדרוש לשם ביצוע הליך הסגירה באמצעות אתר י האינטרנט . זאת גם כאשר מקורו של שינוי חשבון הבנק הוא בשינוי נסיבות חיים , כדוגמת מעבר גיאוגרפי , שינוי מצב משפחתי וכדומה . במ קרים שכ אלו , עלול להתעורר קושי ממשי ללקוח להתייצב בסניף שמנוהל בו החשבון לצורך סגירתו . 44 מעבר לתעודת זהות , הנדרשת לפי סעיף 3 לצו איסור הלבנת הון ) חובות זיהוי , דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור , ( התשס "א- 2001 . 45 הוראת ניהול בנקאי תק ין מס ' 432 שעניינה סגירת חשבון והעברת פעילות . 46 בהתאם למידע שנמסר בפגישות שנערכו עם נציגי בנק לאומי , פועלים ומזרחי בחודש פברואר 2012 . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 80 למרות מאמצי הרגולציה להקל את תהליך סגירת החשבון , אין חולק כי ככלל , תהליך סגירת חשבון כרוך בטרחה מצד הלקוח . מעבר לקושי האובייקטיבי הנובע מעצם היו של תו חשבון בנק מוצר מור כב יחסית , קיימת תלות גדולה של הלקוחות בהתנהלותו התקינה של חשבו נם וחשש ממשי מפני אי כיבוד חיובים ו היעדר זיכויים עתידים . באשר לחיובים שיוחזרו בשל סגירת החשבון , ש הרי חשש אף זה עשוי להתעצם על רקע הגברת תפקידן של לשכות האשראי )Credit Bureau ( וטיב המידע שיהיה מצ וי בהן47 .זאת ועוד , קיימים חסמים וקשיים נוספ ים כדוגמת חוסר מודעות הלקוחות להיבטים שונים של ההליך ולרגולציה הרלבנטית , קשיים הנובעים אי "מ נעימות " בעזיבת התאגיד הבנקאי ) המוכר ללקוח מזה שנים רבות (, רצון להימנע מניסיונות שימור לקוחות ועוד . הליך סגירת חשבון כרוך בסדרת הוראות שנותן הלקוח לבנק , וניתנה אפשרות שפעולות ההעברה ייעשו עבור הלקוח החדש ידי על הבנק הקולט , ואולם כדי לסיים את הליך הסגירה , דורשים התאגידים הבנקאים כל מ בעלי החשבון להגיע פיזית לסניף שבו מנוהל חשבו , נם לצורך חתימה על טפסי סגירת החשבון והחזרת אמצעי ה תשלום . לאור התלות הגבוהה של לקוח בקיומו של חשבון בנקאי המתנהל כשורה , במקרים רבים מנהלים הלקוחות , ולו לתקופת זמן מוגבלת , שני חשבונות פעילים ) בבנק הישן והחדש . ( בעניין זה , ההוראות הרגול א טוריות אינן קובעות פרק זמן כלשהו לצורך השלמת הליך סגירת החשבון ן וה , אינן מגבילות את עלות הניהול של שני החשבונות המקבילים , במהלך פרק זמן זה . בנוסף , נוכח העובדה שההוראות אינן מחייבות את התאגידים הבנקאיים להציע חלופות לסגירת החשבון , שאינן מחייבות את התייצבות הלקוח בסניף וב , היעדר אינטרס עסקי מצד הבנק ים לפתח הליכים להקלת ביצוע פעול ות אלו , לא נוצרו , הלכה למעשה , הליכים חלופיים להקלה על מסירת אמצעי התשלום ועל הצורך בחתימה על טפסי סגירת החשבון . במטרה להסיר חסמים לניידות לקוחות בין הבנקים ולהקל את הטרחה הכרוכה בכך , ממליץ הצוות כדלקמן : • הטלת חובה על הבנקים לפתח אמצעים טכנולוגיים שיאפשר ו שימוש באינטרנט ) או באמצעים טכנולוגיים אחרים , ( לצורך מתן הוראות הקשורות בסגירת החשבון של יחיד והעברת הפעילות בו לבנק אחר ; • הבנק הנעבר , פותח החשבון החדש , יהיה רשאי לעשות עבור הלקוח את כל הפעולות הנדרשות לצורך סגירת חשבונו של הלקוח בבנק המעביר ; • פישוט הליך ה עברת הרשאות לחיוב חשבון , כולן או חלקן , מהבנק המעביר לבנק הנעבר ; • קביעת מסגרת זמן מקסימאלית להליך סגירת החשבון והעברת הפעילות , לרבות בנוגע להליך העברת ;ע" ני • יי קבעו כללים שיאפשרו סגירת חשבון בכל סניף חלופי של הבנק , ולא רק בסניף בו מנוהל החשבון . 47 בהתאם להמלצות הצוות בפרק ד .3 בנושא שכלול המידע אודות לווים . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 81 1.3 פרסום שיעו ה רי ריבית בפועל ו הגברת הנגישות לאתרי ה מידע לצור ך השוואה ת אח מהדרכי ם הטובות ביותר להתמודדות עם סוגיית פער המידע שבין הבנק והלקוח , והשפעות פערי מידע אלו על התחרות , היא באמצעות הגברת יכולת ההשוואה של הלקוח , כך שיקל עליו להשוות בין מוצרים וספקים תחליפים . כבר הי ום מפרסמים התאגידים הבנקאיים מידע צרכני רב בלוחות שבסניפי הבנק ובאתרי האינטרנט שלהם . פרסום חלק מהמידע הצרכני , מקורו בהוראות הדין , וחלקו הוא פועל יוצא משיקולים עסקיים ושיווקים של התאגידים , ורצונם להשתמש באתר האינטרנט שלהם לצורך פרסום , גיוס לקוחות או העברת מ ידע . בהתאם להוראות הרגולציה הקיימות , נדרשים התאגידים לפרסם מידע בנושא שיעורי הריבית המזעריים על פיקדונות שהתקופות לפירעונם אינה עולה על שנה , על גבי לוח בסניף48 , וביחס למסגרות אשראי בחשבונות העו , ש" מחייבים הכללים את התאגידים להודיע , על גבי לוח בסניפים ובשני עיתונים יומיים לפחות , על כל שינוי במרכיבי עלות האשראי , כדוגמת שינוי הריבית הבסיסית , השיעור המרבי של תוספת סיכון , וכדומה49 . באשר למטבע חוץ למשל , נדרשים התאגידים לפרסם את שערי החליפין של קנייה ומכירה של שטרי כסף במטבע חוץ ושל העברות בנקאיות50 . מידע דומה ניתן למצוא גם ב ה קשר של עלויות רכיבי מסגרת האשראי בחשבון העובר ושב , ושל תעריפוני העמלות של התאגידים הבנקאיים . למרות שמדובר במידע המפורסם כאמור לציבור , איסוף המידע לצורך יצירת יכולת השוואה ממשית ) ביצוע " סקר שוק , "( אף לגבי שיעורי ריבית תעריפית , כרוך כיום במידה לא מבוטלת של השקעת משאבים מצד הלקוח . מבדיקה שערך הצוות באשר לזמינות המידע בדבר שיעורי הריבית של פיקדונות באמצעות אתרי התאגידים הבנקאיים באינטרנט נמצא , כי רוב התאגידים הבנקאיים הגדולים מפרסמים את טבלאות הריבית התעריפית עבור הפיקדונות המוצעים על ידם . חלק מן הת אגידים אינם מציגים טבלאות ריבית כלל , ויש המציגים את טבלאות הריבית רק עבור לקוחות התאגיד , לאחר שאלו זוהו באמצעות פרטי משתמש . אופן הצגת הטבלאות וסדר הצגת הפיקדונות משתנה מבנק ל נק ב . לעומת זאת , בתחום האשראי נמצא , כי התאגידים הבנקאיים אינם נוהגים לפרסם באתר ה אינטרנט שלהם טבלאות ובה ן שיעור הריבית התעריפית למתן אשראי , כדוגמת אלו הקיימ ות בפיקדונות . לקוח המעוניין בקבלת הצעה למתן אשראי נדרש למסור פרטים שונים , והצעות התאגידים הבנקאיים למתן אשראי ה י נן פרטניות , ונגזרות ממאפייניו הייחודים של הלקוח . בהקשר זה יצוין כי , הוראות המפקח על הבנקים אינן מחייבות את התאגידים הבנקאיים להציג את המידע האמור ) כדוגמת תעריפוני העמלות של הבנק או טבלת הריבית התעריפית שלו לפיקדונות ( בתבנית מחייב ת כלשה , י אשר ת היה זמי נה ללקוח או לצד ג ' להורדה או לשימוש . 48 סעיף14 לכללי הבנקאות ) שירות ללקוח ( ) גילוי נאות ומסירת מ סמכים , ( התשנ – ב "1992 . 49 סעיף19 לכללי הבנקאות ) שירות ללקוח ( ) גילוי נאות ומסירת מסמכים , ( התשנ – ב "1992 . 50 סעיף28 לכללי הבנקאות ) שירות ללקוח ) ) גילוי נאות ומסירת מסמכים ( התשנ "ב- 1992 הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 82 אמצעי אפשרי להגברת יכולת ההשוואה של הלקוח הוא פרסום מידע השוואתי בתחום הפיקדונות והאשראי באתר בנק ישראל . פרסום מידע השוואתי מסוג זה יסייע ללקוח בהוזלת עלויות " סקר השוק " ויגביר את מידת השקיפות של המידע הצרכני הקיים בתחום הפיקדונות והאשראי . על מנת שה מידע יהיה פומבי וזמין לציבור הלקוחות , עליו לעמוד בשתי דרישות מצטברות : האחת כי , המידע יימצא במרחב הציבורי וה ; שנייה כי , המידע יימסר באופן שה לקוח יוכל להבינו ולהפנימו . שקיפות ה מחירים ל ציבור עשויה לתרום לתחרות בכך שהיא מאפשרת ללקוחות להשוות בין הצעות הבנקים . מנגד , מידע שמועבר בין רק הבנקים לבין עצמם או מידע פומבי שמובן רק לבנקים ולא לציבור הרחב לא , נותן כלי תחרותי כלשהו בידי הציבור ופועלו מתמצה בהסרת ו הו אי דאויות בפני השחקנים בענף באופן שעשוי לקדם התאמה ביניהם ולהחריף את המצב התחרותי הקיים ממילא במבנה שוק ריכוזי . לצורך הבנתו והפנמתו של מידע הנוגע לר יביות שמשלם הציבור לבנקים , באופן שישמש בין היתר לשם השוואה בין תעריפי הבנקים המתחרים , נדרש הקורא למומחיות , יכולת התעמקות , ולמשאבי זמן . קרי , מורכבות המידע המועבר מעצם טיבו שוללת את שקיפותו כלפי הציבור הרחב ומונעת מהציבור ליהנות מהתועלות הטמונות בהעמדת המידע לרשותו . , כן על פרסומו של מידע לציבור בנוגע לריביות הנוהגות בפועל ידי על הבנקים ) בשונה מהריבית התעריפית בלבד י ( סייע לציבור הרחב לנהל משא ומתן מול הבנק וי קטין את חסמי המעבר רק מקום בו המוצר הבנקאי הוא מוצר פשוט וברור , שניתן לצרוך אותו בנפרד מחבילת השירותי ם הבנקאית ) או שחבילת השירותים הבנקאית כולה תפושט משמעותית ( והמידע שיועמד לעיון הציבור יהיה קל להבנה באופן שיתאפשר לצרכן לפעול מיידית על בסיס המידע שקיבל על מנת לעבור לצרוך את השירות מבנק אחר . פרסום מידע השוואתי לגבי שיעורי הריביות בפועל של מוצרים בסיסיים , הקיימים בתאגידים הבנקאיים בתחום הפיקדונות או האשראי , מצריך התייחס ות לסכומים , תקופות , בסיסי הצמדה ועוד . בנוסף , קיימת חשיבות כי המידע המפורסם יהיה זמין , עדכני ויאפשר השוואה נכונה לגבי המוצר . לצורך יצירת יכולת השוואה כאמור , נדרשת היערכות מצד בנק ישראל , ובמקב יל מצד התאגידים הבנקאיים , להקמת תשתית דיווח מתאימה , וזאת במסגרת תיקון הוראות הדיווח לפיקוח . כמו כן , לשם פרסום נתונים פרטניים אודות תאגידים בנקאיים , נדרשת הסמכתו של המפקח בחוק , לעשות כן51 . לאור האמור לעיל , פרסום מידע השוואתי באתר האינטרנט של בנק ישראל בנוג ע לריבית על האשראי , קשה יותר ליישום . אולם , למידע השוואתי בנושא אשראי צרכני בכלל , ולמידע השוואתי בנושאים כדוגמת אשראי הניתן במסגרת האשראי שבחשבון העובר ושב או בכרטיסי חיוב מסוג " אשראי 51 בדומה לסמכות שניתנה למפקח על הבנקים לפרסם את המידע בתחום העמלות , בהתאם ל סעיף 16 יא לחוק הבנקאות ) שירות ללקוח , ( התשמ "א- 1981 . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 83 מתגלגל " יש חשיבות רבה ללקוחות בשל השימוש הרב הנעשה על ידי לקוחות במוצרים אלו , ועלותם המשמעותית . יש לציין , כי לצד העובדה ש ל ריכוז המידע באתר בנק ישראל יתרונות , שכן הוא עשוי להקל על ביצוע " סקר שוק " ואיתור המידע בקלות ובנוחות מ י רבית , לפרסום כאמור עשויים להיות גם חסרונות . מעבר לקשיים טכניים בדבר פרסום מידע עדכני ) ביחס לעדכון של ריב יות בתדירות יומית ( וחשיפה מידע עסקי של התאגידים עצמם , הרי שפרסום שכזה ע לול גם להגביר את יכולתם של התאגידים להתאים את המחירים . בנוסף , פרסום הריבית איננו משקף את מאפייניו הפרטניים של הלקוח או את יכולתו לשפר את הצעת התאגיד באמצעות ניהול משא ומתן פרטני . למרו ת שפרסום המידע על ידי בנק ישראל י אפשר ללקוחות , לאסוף את המידע ולהשוות בין תאגידים בנקאיים שונים , נדמה שעם ההתקדמות הטכנולוגית , דרך יעילה נוספת לעריכת השוואות בין תאגידים בנקאיים שונים היא על ידי שימוש באתרי מידע , המציעים השוואות צרכניות באינטרנט , פעילות המ קובלת בתחומי מסחר אחרים . שימוש באתרי מידע שכאלו עשוי להוות כלי יעיל , ובלבד שגופים אלו פועלים באופן עצמאי והגון . מבדיקות שנערכו על ידי ה- European Banking Authority , ואשר פורסמו בחודש פברואר2012 נמצא , שחלק ניכר מהלקוחות מתקשים בהשוואת התנאים של המוצרים והש ירותים המוצעים להם על ידי המערכת הבנקאית52 .בהקשר זה , ממצאי הבדיקה לימדו , כי אחד מהכלים היעילים והמבוקשים ביותר על ידי אותם הצרכנים היה אתרי השוואה באינטרנט , אשר ירכזו את ה מידע השונה , ואשר באמצעותם יוכלו הלקוחות להשוות את מחירי השירותים והמוצרים הבנקאיים הס טנדרטים . כדי להבטיח את הוגנות השימוש באתרים אלו , יש לוודא כי מדובר באתרי השוואה עצמאיים , שאינם ממומנים או מוחזקים בדרך ישירה או עקיפה באמצעות מתווך פיננסי זה או אחר , מתוך או מחוץ למערכת הבנקאית . בנוסף , אתרים אלו עלולים להציע השוואה של חלק מהמוצרים או השי רותים בלבד , תוך שהם אינם מציגים בפני הלקוחות את כלל האפשרויות העומדות לרשותם . היינו , השימוש באתרים אלו אינו מהווה תחליף מספק לניתוח והתאמה של מוצרים לצרכי הלקוחות , כפי שניתן לעשות במסגרת יעוץ או הכוונה של גורם מקצועי . בנוסף , הציטוטים המופיעים באתרים אלו אי נם משקפים בהכרח את ההצעות הטובות ביותר ש הלקוח יכול היה לקבל לו היה עורך את סקר השוק בעצמו . ועדיין , שימוש באתרי השוואה שכאלו יכול לסייע בהכוונת הלקוח , לחסוך עבורו זמן יקר הנדרש לצורך השוואת המוצרים והשירותים הקיימים במערכת , ואף להקטין עבורו את עלויות העסקה הכרוכות בהחלפה או שינוי של ספק שירות . זאת ועוד , ככל שהשימוש באתרים שכאלו יתעצם , כך תעלה מידת הדיוק וההתאמה של המוצרים או השירותים המוצעים על ידי התאגיד ים הבנקאיים , וכך גם תגבר מידת המודעות והידיעה של הלקוחות עצמם . 52 Financial Innovation and Consumer Protection An overview of the objective and work of the EBA'S standing committee on Financial Innovation (SCFI) in 2011-2012. פורסם בתאריך01.02.2012 על ידי ה- European Banking Authority . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 84 לפיכך , הצוות ממליץ על הצעדים הבאים : • הסמכ ת המפקח על הבנקים בחוק ל , פרסם מידע אודות שיעורי ה ריבית על אשראי ועל פיקדונות ה נהוגים בפועל , בכל אחד מהתאגידים הבנקאיים – זאת עבור מוצרי אשראי ופ י קדון סטנדרטיים . המידע יפורסם לציבור בדרך שתאפשר לערוך השוואה אפקטיבית בין התאגידים הבנקאיים , בין באמצעות אתר בנ ק ישראל ובין באמצעות אתרים אחרים ) למשל באמצעות פרסום נתונים בדבר חציון , ממוצע וכד ומה , וכן בתבנית הנית נת לעיבוד (. • הטלת חובה על התאגידים הבנקאיים לפרסם מידע שהם נדרשים כיום פי על דין לפרסם באמצעות לוחות בסניפים או בעיתונים יומיים , באתר י האינטרנט שלה , ם ובפרט : שערי , ח" מט וטבלאות הריבית התעריפית של הבנק בקשר עם פיקדונות או אשראי . הפרסום ייעשה ב פורמט אחיד אשר יאפשר ללקוח או לצד ' ג להשתמש במידע , ללא צורך בקבלתו מהבנק או באיסופו הפרטני בדרך אחרת . 2 .מידע בידי הלקוח – " תעודת זהות " בנקאית חלק מן המוצרים והשירותים המוצעים ידי על התאגידים הבנקאיים ללקוחות הם מטב עם בעלי מורכבות , זאת בשל מאפיינים כדוגמת מנגנוני הצמדה , אופן צבירת ריבית , קיומן או היעדר של ן נקודות פירעון או יציאה , מנגנוני שינוי ריבית ועוד . מורכבות זו מאפיינת מוצרים ושירותים פיננסי , םי וללקוחות רבים נעדרי ה שכלה פיננסית רתיעה מעיסוק בכך . כל אלו מביאים לכך שהלקוח עלול להתקשות בזיהוי מידת ההתאמה של המוצר או השירות לצרכיו , בזיהוי עלות ו ובזיהוי התועלת הצפויה לו ממנו . בהתאם תולה הלקוח את יהבו בפקיד הבנק והתנהלותו הפיננסית אינה אופטימאלית . במשך השנים פעלו המחוקק והפיקוח על הבנקים להרחיב את חובת מסירת המידע ללקוחות הבנקים , מתוך תפיסה כי שיפור בנגישות הלקוחות למידע אודות פעילותם הבנקאית תביא להגברת מודעות הלקוחות לפעילותם הבנקאית ל , שיפור יכולת המעקב אחר פעילותם בחשבון , להגברת יכולת ההשוואה בין מוצרים ושירותים בנקאיי ם שונים , ובסופו של דבר לשיפור התנאים אותם מקבל הלקוח מהבנק . ואולם , ריבוי הדיווחים הפרטניים , לצד עיתוי משלוח ההודעות ) בסמוך ולאחר האירוע ה מדווח , ( הביאו ל הצפת הלקוחות בהודעות ול אדישות צרכנית . בנוסף , המצב הקיים גורם לעלויות ניכרות ומיותרות הכרוכות ב הפקת ה הודע ות האמורות ושליחתן באמצעות דואר ישראל . ה ניסיון מלמד , שחובות הגילוי והדיווח הקיימות היום אינן מספקות ל צורך הגברת המודעות הצרכנית . לאור הקושי הקיים בפישוט המוצר הבנקאי בתחומי החיסכון והאשראי , ומאחר ש בתחומים אלו גם הוחלו על התאגידים הבנקאיים חובות גילוי מידע מוגברות יש , לנסות ולאתר דרכים אחרות אשר יסייעו ללקוח לקבל את המידע הנדרש לו ולהקל על הבנתו , ככל הניתן . בין היתר , יש לשקול את שיפור אופי המידע הנמסר ללקוח , מועדי מסירתו , אמצעי קבלת המידע וכדומה . כמו יש , כן להתמודד עם סוגיות נלוות המקשות על זיהוי המחיר המלא של המוצר או השירות המבוקשים ידי על הלקוח . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 85 אמצעי שנבחן על ידי הצוות במטרה להתגבר על הבע י יתיות של עומס מידע ללקוח , הוא ריכוז המידע הרלוונטי , ושליחתו ללקוח באופן יזום ואחת לתקופה נקובה . הוראות המפקח שעניינן סגירת חשבון והעברת פעילות הלקוח מבנק לבנק קובעו ת כי על הבנק בו מתנהל חשבון הלקוח למסור לו , על פי בקשתו , מידע מקיף אודות פעילותו הבנקאית , לרבות מידע בתחום האשראי , הפיקדונות , כרטיסי החיוב , הוראות קבע , עמלות , כרטיסי חיוב ועוד . זאת , במטרה להקל על הלקוח בתהליך ההשוואה בין הבנקים השונים וביצוע הליכי העברת פע ילותו לבנק אחר . עם זאת , מידע זה נמסר ללקוח רק על פי בקשתו ולא באופן יזום על ידי הבנק , המסירה יכולה להתבצע עד ארבעה ימי עסקים ממועד בקשת הלקוח , ומבדיקה שערך הצוות עלה כי אף אחד מהבנקים שנבדקו לא מאפשר לקבל מידע זה באמצעות האינטרנט . בפועל , מודעות הלקוחות הנמ וכה בדבר זכותם לקבל מידע זה , בשילוב עם זמינותו הנמוכה , מביאה לכך שהשימוש שנעשה בשאילתה זו מועט . משלוח מידע מרוכז ללקוח , באופן יזום על ידי הבנקים עשוי להגביר את האפקטיביות של שאילתת המידע הנמסרת כיום ללקוח לפי בקשתו , ואף להניע לקוחות לפעולה . משלוח מידע כאמ ור , ובלבד שהמידע ברור ונהיר , עשוי לייתר את הצורך במשלוח חלק מן ההודעות , שהן במהותן חופפות או דומות , הנשלחות כיום ללקוחות מכוח הוראות הדין , ובכך ל הגביר את אפקטיביות הגילוי ללקוח מחד , ולהוזיל את העלויות הנגרמות למערכת הבנקאית , מאידך . • לאור הפוטנציאל של שאילת ת המידע המרוכז לסייע ללקוח בקבלת החלטות צרכניות מושכלות ויכולתה להניע את הלקוח לפעולה , הצוות ממליץ על יצירת דיווח מרוכז ותמציתי , המפרט את כלל הנכסים וההתחייבויות של הלקוח בתאגיד , לרבות סך ההכנסות וההוצאות באותה שנה בגין נכסים , התחייבויות ופעילות שוטפת , והו צאות בגין עמלות . • דיווח מרוכז זה יימסר ללקוח באופן יזום ידי על התאגיד הבנקאי , אחת לתקופה מוגדרת , ולא רק אגב הליך לסגירת חשבון . הדיווח המרוכז , אשר יחליף חלק מהדיווחים הפרטניים הקיימים כיום , יאפשר ללקוח להתמצא במידע הרלבנטי , לו ויסייע לו לפעול לשיפור תנאיו . • בנוסף , ממליץ הצוות לחייב את התאגידים הבנקאיים במסירת מידע מרוכז זה ללקוח גם באמצעות אתר האינטרנט המאובטח של התאגיד , אשר באמצעותו מקבל הלקוח בהסכמתו מידע אחר בנוגע לחשבונו . לחילופין , ממליץ הצוות על חיוב התאגידים במתן אפשרות להגשת בקשה לקבלת מידע מרוכז ב זה אמצעות אתר האינטרנט של הבנק ושליחתו בפועל באמצעות האמצעים העומדים לרשות התאגיד . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 86 3 .שכלול המידע אודות לווים )Credit Bureau ( 53 נתוני אשראי הם מידע לגבי אדם או תאגיד אשר יש בו כדי לסייע לנותן האשראי להעריך את הסיכון שאותו הלווה לא יעמוד בתשלום החובות . מב חינה מעשית מדובר במנגנון של איסוף מידע בידי גורם מורשה ומסירתו לידי גורם המעוניין להעמיד לו אשראי . הצוות בחן את תחום השיתוף בנתוני ה אשראי ובדק את האפשרויות לשיפור ושכלול התחום , תוך שהוא מביא בחשבון את האיזונים הנדרשים בין התועלת האפשרית של שיתוף במידע ן לבי הזכות לפרטיות . בשנת 2002 חוקק לראשונה חוק שירות נתוני אשראי , התשס "ב - 2002 ) להלן : " החוק " " או חוק שירות נתוני אשראי , "( המאפשר שיתוף בנתוני אשראי מסוימים בין גופים , באמצעות יצירת מסגרת משפטית לפיה חברות פרטיות רשאיות לאסוף ולמסור נתוני אשראי אודות יחידים . החוק מחיל משטר רישיונות על מתן שירותי נתוני אשראי או שירות מידע על עוסקים , כאשר לא ניתן להפעיל שירותים אלו אלא מכוח רישיון ובהתאם להוראות החוק . החוק והתקנות שהותקנו מכוחו , מסדירים בין היתר את סוגי המידע הניתנים לאיסוף , סוגי המידע הניתנים למסירה , אופן המסי רה של דוח אשראי , משך תקופת אחזקת המידע , זכויותיו של הלקוח והצורך בהסכמתו , אחריות בעל הרישיון ומקורות המידע . החוק נמצא בתחום אחריותו שר של המשפטים , והרשות למשפט , טכנולוגיה ומידע שבמשרד המשפטים מפקחת כיום על בעלי הרישיונות . חוק שירות נתוני אשראי לא הביא לאו תן השפעות חיוביות שניתן לראות כי התרחשו במדינות אחרות אשר גם בהן יש שיתוף בנתוני אשראי . מסקנה זו הביאה לתיקון החוק54 .התיקון מהווה צעד נוסף לפיתוח שיתוף בנתוני האשראי . הואיל והתיקון טרם נכנס לתוקפו במועד כתיבת דוח זה לא , היה באפשרות הצוות לבדוק את השלכותיו המעשיות ו את השפעתו על שוק האשראי . בעבודת ו בחן הצוות את התכליות לשיתוף המידע על סמך התיאוריה והמחקר הכלכלי ומצא כי , קיימות תועלות כלכליות מובהקות משיתוף בנתוני אשראי הן , בהיבט המשקי והן ב היבט הפרטי , בין השאר : התמודדות עם בעיות א של -סימטרית המידע ו סיכון מו סרי )moral hazard ( , הגברת תחרות בין מלווים ו הגברת יציבות המערכת הפיננסית ועוד . ממצאי המחקרים מצביעים כך על ששיתוף רחב יותר בנתוני אשראי נמצא בקורלציה חיובית עם עלייה בהיקף האשראי עם , תנאי אשראי טובים יותר ועם שיעורי חדלות פירעון נמוכים יותר ) לסף קבלה נתון (. השפעת ה שיתוף ) ה אי או שיתוף ( בנתוני אשראי גדולה יותר ביחס לאוכלוסיות שנגישותן לאשראי קטנה יותר ) למשל , צעירים , בעלי הכנסות נמוכות (. בנוסף , הצוות ערך עבודה השוואתית לבחינת המצב הנוהג , לרבות בחינת היבטים משפטיים , במדינות שונות ומצא כי , משטר של שיתוף בנתוני אשראי הינו מדיניות נפוצה ברבות מהמדינות המפותחות ובכללן מדינות אירופה עם . זאת , מאחר ששיתוף בנתוני אשראי התעצב בכל מדינה לפי ת פישת עולמה ובפרט לפי הע קרונות המקובלים בה לגבי הזכות לפרטיות , הרי ש נמצאו הבדלים במודלים לשיתוף 53 סקירה מלאה אודות שירות נתוני א שראי , ראה בנספח 3. 54 תיקון מספר3 לחוק שירות נתוני אשראי . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 87 בנתוני אשראי שקיימים במדינות השונות , כך , למשל , לגבי המידע הנאסף , אופן איסופו , ו תקופת שמירתו . קיומם של מודלים דומים של שיתוף בנתוני אשראי שימש את הצוות כאבן בוחן לפיה נבחנה המדיניות הראויה בתחום זה בארץ . במסגרת עבודתו נפגש הצוות עם מגוון גורמים הנוגעים לתחום שיתוף נתוני אשראי על מנת לעמוד על חשיבות התחום , המצב הנוהג כיום והשינויים הרצויים . הצוות מצביע על כך ש בבחינת אופיו הרצוי של משטר נתוני אשראי יש לשקול , לצד התועלות החברתיות והכלכליות גם , את הערכים העלולים להיפגע וביניהם בראש ובראשונה הזכות לפרטיות , שהינה זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד כ בוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות , התשמ "א- 1981 . כמו כן יש להביא בחשבון תופעות שליליות אפשריות ו ערכים נוספים כגון : שימוש במידע שלא למטרות שלשמן נמסר ואבטחת מידע , הדרת אשראי מקבוצות אוכלוסייה מסוימות , קבלת החלטות אשראי על בסיס שגוי ו שיקולים של הגנת הצרכן . לאור העבודה שביצע , הגיע הצוות ל מסקנ ה כי קיימות מספר בעיות בהסדר הקיים בנושא נתוני אשראי , אשר טיפול ן בה עשוי לשפר את יעילות שיתוף המידע . הבעיות המרכזיות הן : • המידע בדוח נתוני האשראי מצומצם - המידע השלילי והמידע החיובי שנמסרים כיום מוגבלים בהיקפם ואינם משק פים תמונה אמיתית של מצב הלקוח . כמו , כן קיימים נתונים שאינם בגדר מידע חיובי או מידע שלילי כהגדרתם בחוק , ולפיכך אינם מותרים לאיסוף ולמסירה . • המידע בדוח נתוני האשראי אינו עדכני - לאור המגבלות הקיימות בחוק , בין היווצרות האינדיקציה השלילית לבין מועד מסירתה בדוח חולף זמן רב העלול להפוך את המידע הנמסר לבלתי ב רל נטי עבור נותני האשראי . המלצות בעניין הרחבת מסירת המידע כרוכות מטבען בפגיעה נוספת בפרטיות האדם . על כל שינוי כזה להיבח ן במבחני החוקתיות הנדרשים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו . בחינה זו טרם נערכה בשלב זה ויש לעו רכה בעתיד . מכל מקום , המשמעות ה מעשית היא , בין השאר , שיש להציב תשתית עובדתית מקצועית לתרומה של הרחבת מסירת המידע לתכליות החוק , בשים לב לחלופות אחרות ולחסמים האחרים בנושא זה . מלבד ההיבט המשפטי , תשתית זו חיונית גם בהיבט החברתי-ציבורי לעניין מידת הלגיטימיות ומי דת האמון של הציבור במהלך להרחבת שיתוף מידע . לסיכום , הצוות מצא כי על אף שקיים הסדר של שיתוף בנתוני אשראי צרכני בישראל , אשר אף הורחב לאחרונה ) מבלי שניתן היה לבדוק את ה משמעות של הרחבה זו , ( ההסדר מוגבל ביעילותו , בפרט לעניין משקי הבית ומגזר העסקים הקטנים וה , וא לוקה בחסר בשני היבטים מרכזיים : האחד , המידע שנמסר הינו מצומצם , כך שלא ניתן לקבל תמונה אמיתית לגבי מצבו של הלקוח . השני , המידע שנמסר אינו עדכני בשל מגבלות הקיימות בחוק נתוני אשראי לגבי התנאים או המועדים למסירתו . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 88 לאור האמור , המלצות הצוות בתחום זה הן כדל קמן : 3.1 הרחב ת המידע הקיים כיום בלשכות אשראי במסגרת עבודתו בחן הצוות אפשרות לשנות באופן מהותי את המצב החקיקתי הקיים של הסדר איסוף המידע . לפי ההסדר הקיים כיום בחוק שירות נתוני אשראי , נתונים שליליים , כהגדרת ם בחוק , על פרט , נאס פים ) ונמסרים ( ללא הסכמתו , ואילו נתונ ים חיובי ים , כהגדרת ם בחוק , נאס פים ) ונמסר ים ( רק אם הפרט הסכים לכך , או אם נאס פו עליו נתונים שליליים , אגב מסירתם . הסדר זה משפיע באופן משמעותי על היקף וסוג הפרטים לגביהם קיים שיתוף בנתוני אשראי – מספר הפרטים לגביהם נאסף ונמסר מידע חיובי הוא מוגבל , וברובם הם מי שנאספו לגביהם נתונים שליליים דווקא . הצוות שקל האם ניתן להרחיב את איסוף הנתונים החיוביים גם ביחס ללקוחות שאין לגביהם נתונים שליליים במאגר שירות נתוני ה אשראי . לשם כך , נשקלה האפשרות לערוך שינוי , כך שהן מידע שלילי והן מידע חיובי י יאספו ללא הסכמת הפרט ) כאשר אם אינו מעוניין , על הפרט לבקש שלא י י אסף לגביו מידע חיובי , ( ואילו מסירת המידע החיובי ת י עשה אך ורק בהינתן הסכמת הפרט . על אף ה יתרונות שב אפשרות זו מבחינת השגת שיפור משמעותי בשיתוף בנתוני אשראי , היא מעלה קשיים משפטיים ניכרים מבחינת שיקולי הגנת הפרטיות ומבחינת ה היבט הציבורי של איסוף מידע פיננסי על אדם ללא הסכמתו , ולפיכך הצוות ממליץ על הסדרים חלופיים אחרים , כפי שיפורט בסעיפים הבאים . בשים לב לשיקולי הגנת הפרטיות , ועל מנת לקדם שינויים הניתנים ליישום ב ו ודאות ובפרק זמן קצר יחסית , הצוות ממליץ להתרכז בהרחבה ובשיפור המי דע הנכלל בהסדר שיתוף בנתוני אשראי במתכונתו הנוכחית , כפי שיפורט להלן . יודגש כי ככל שיורחב השיתוף בנתוני אשראי , יהיה צורך בהגברת מנגנון הפיקוח וה ה סדרה של הרגולטור לרבות שקילת מנגנונים ל י ישוב תלונות הציבור , תוך הקצאת המשאבים הנדרשים לשם כך . בין האפשרויות שנב חנו על ידי הצוות להרחבה ו ל שיפור במידע , נשקל לאפשר איסוף ומסירת מידע אודות נכסים , ריאליים ופיננסיים , שקיימים ללווה במסגרת שיתוף בנתוני אשראי . הצוות הגיע למסקנה שאין לעשות כן , וזאת מה טעמים הבאים : • מידע על אמינות בהחזר הלוואה אינו כרוך דווקא בקיומו של נכס כזה או אחר ברשות החייב ; • ל קיומם של נכסים שאינם נלקחים כבטוחה , אין בהכרח משמעות לגבי יכולת הפירעון של החייב ; • מתן מידע אודות נכסים עלול ליצור פגיעה ה עולה על הנדרש בענייניו הפרטיים של אדם ; • סקירה של המנגנונים המקבילים בחו " ל מעידה כי במדינות רבות שמכירות בשיתוף נת וני אשראי עדיין אין הסכמה גורפת למתן מידע לגבי נכסים של החייב ; • מובן מאליו כי למלווה אפשרות לבקש מלקוח מידע לגבי נכסיו . נושא נוסף שנבחן על ידי הצוות היה שאלת הרחבת מקורות המידע , כצעד משלים להוספת פרטי מידע . מפגישות הצוות עם גורמים שונים עלתה אפשרות לכפות על מקורות מידע מוסמכים כגון חברות תשתית , להעביר מידע לשירות נתוני אשראי . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 89 נמצא אמנם שקיימות מדינות אחרות שבהן מועבר מידע ממקורות אלו , בחלקן בכפייה ובחלקן בהסכמה , לשירות נתוני אשראי , וככל הנראה המידע שבידיהם עשוי להוסיף למידע הבנקאי ולגוון אותו . אולם , קיים ספק בדבר האמינות של המידע המוחזק בידי אותם הגופים ביחס ללקוחות ) בין השאר מאחר שלא תמיד ניתן לייחס את המידע אודות פיגור בתשלום לאדם מסוים בצורה ודאית ( וכן באשר למידת הרלבנטיות של המידע הזה לבחינת איכות הלווה . לאור האמור לעיל , הצוות ממליץ כי ההרחבה של הסדר השיתוף בנתוני אשראי הקיים בישראל תיעשה באמצעים המפורטים להלן : א. הוספת נתונים שלילי ים הצעת החוק המקורית התבססה על איסוף ומסירה של מידע ממקורות רשמיים בלבד , כגון הכונס הרשמי , מתוך התפישה בדבר הצורך לחשוף את אלה שמוסר התשלומים שלהם ירוד . בהליך החקיקה של החוק ובמשך השנים התווסף למידע הנאסף והנמסר , מידע רב יותר . עם זאת , לאור תכליות החוק כפי שהתבססו עם השנים , עשויים להיות פרטי מידע נוספים שניתן למסרם במסגרת ה נתונים השלילי . ים הצוות ממליץ להוסיף נתונים שלילי ים רלבנטיים , לאחר בחינה פרטנית , בין היתר , של אמינותם ות כליתם לעניין השיתוף בנתוני ה אשראי . כך למשל , מידע לגבי הרשאות לחיוב חשבון שלא כובדו בשל אי כיסוי מספיק . ב. הוספת נתונים חיובי ים ואחר ים מטרתו של איסוף נתונים חיובי ים , היא ליצור תמונה מלאה יותר ביחס ללקוחות שיש עליהם נתונים שלילי ים ועשוי ליצור מוניטין חיובי ל לקוח . כיום עלול להתעורר חשש שלקוח שיש עליו נתונים שלילי ים י י פגע דווקא כתוצאה מאי-קיומ ם של נתונים חיובי ים או אחר ים , שיש ב הם כדי לאזן את התמונה ביחס לאיכותו של אותו הלקוח . בנוסף כך ל , מטרת החוק היא לאפשר ללקוחות ליטול אשראי , ולא לסמן רק את אלה שלא ניתן לתת לה ם אשראי . כמו כן , ישנם מצבים שבהם לקוח לא משלם את חובו משום שהוא חולק עליו , ואין בכך משום אינדיקציה שלילית לגבי יכולת פירעון האשראי שלו . על כן , כדי לאזן את ההרחבה המוצעת בפרטי המידע , יש לקבוע הסדרים אשר ימנעו פגיעה בלקוח כזה . על כן הצוות ממליץ : • להרחיב א ת ה נתונים החיובי ים המותר ים כיום לאיסוף ולמסירה , לאחר בחינה פרטנית , בין היתר , של תכלית פרטי המידע שיתווספו לעניין השיתוף בנתוני אשראי . כך למשל , סוגים נוספים של הלוואות שאינן כלולות היום , כגון הלוואות לדיור , תוך פירוט ס וגיהן ומצב העמידה של הלקוח בהלוואות ובה תחייבויות . • להוסיף פרטי מידע שאינם מאופיינים כ נתונים שלילי ים או חיובי , ים אולם יש בהם תרומה להערכת סיכון במתן אשראי ללקוח , לאחר בחינה פרטנית , בין השאר , של אמינותם ותכליתם הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 90 לעניין השיתוף בנתוני אשראי . כך למשל , בקשות שהגיעו לשירות נתוני אשראי לגבי אותו לקוח , המעידות על פניות מצידו לקבלת אשראי . • לקבוע חובת עדכון של המידע על ידי מקורות המידע כאשר הלקוח תיקן את המעוות ) שילם את חובו , נסגר תיק ההוצאה לפועל כנגדו וכיוצ , (ב" והכללת עדכון זה במסגרת המידע הנמסר בדוח האשראי55 .. • להוסיף ציון מיוחד לגבי החוב המדווח , אם חוב זה הינו בסכסוך בין הלקוח לגורם המדווח . .ג הפיכת המידע לעדכני יותר כיום קיימות בחוק תקופות ' צינון ' למידע הנאסף קודם למסירתו . דוגמ ה לכך היא מידע בגין התראה למימוש חוב של תאגיד בנקאי , אשר יימסר רק בתום 60 ימים מיום משלוח ההתראה , שבמהלכם לא נפרע החוב ולא נערך ה סדר לפירעונו . קיים חשש שאם המידע אינו מעודכן או עדכונו מתעכב , הרי שחשיבותו יורדת והוא הופך בלתי רלבנטי . הצוות ממליץ לבחון מחדש את התקופות הקבועות בחוק לעניין תקופות הצינון , בין קרות אירוע לבין העברת הדיווח לגביו , במטרה לקצרן . מנגד יש להבטיח כי הלקוח ייהנ ה משניים אלה : קבלת הודעה ברורה ללקוח לגבי קיומה של התחייבות שהוא לא פרע במועדה ) למשל , תביעת חוב קצוב בהוצאה לפועל , שאז ההתראה היא ההודעה הראשונה הנשלחת ללקוח מטעם ההוצאה לפועל ; ( וכן ארכה סבירה לתקן את המעוות טרם יועבר המידע לשירות נתוני האשראי . ד. תחליפיות בין מסירת מידע רחב לבין מסירת דירוג אשראי ב מדינות מפותחות ובפרט בארצות הברית , נעשה שימוש משמעותי בדירוג אשראי . בארצות הברית , קיים שימוש ניכר בדירוג כשלעצמו אף בנפרד מדוח האשראי עצמו . בארץ , תקנות נתוני אשראי עתידות , לאפשר קיומו של ד י רוג אשראי לגבי לקוחות ה . חוק יאפשר למסור את דוח נתוני האשראי המלא לכל אלה שזכאים לבקשו , בנוסף לקבלת דירוג האשראי . מן המידע שנמסר לצוות עולה כי גורמים שעיסוקם מתן אשראי לא צפויים לוותר על המודלים הפנימיים שלהם למדידת סיכון הלקוח , ולהשתמש במקומו בדירוג האשראי שהכין בעל הרישיון . עיק רו של השימוש הצפוי בנתוני אשראי של לקוח , במקרים של מלווים אלה , הוא שילוב של המידע בתוך הנוסחאות שלהם ; ספק , אם לפחות בטווח הקצר , מודלים של דירוג של חברות נתוני האשראי ייתרו את השימוש במודלים פנימיים כאלה . הצוות ממליץ להמשיך ולאפשר מסירת המידע עצמו לנותני א שראי . במקביל הצוות ממליץ כי מקבלי מידע , הנותנים אשראי אך , מתן אשראי אינו עיסוקם העיקרי , יקבלו גישה לדירוגי האשראי בלבד . זאת , ככל שיורחב המידע ויהיה בו כדי לאפשר גיבושו של מודל סטטיסטי מהימן להערכת סיכון הלווה בידי חברות שירות נתוני האשראי . 55 יצוין , כי לגבי חלק מפריטי המידע קיימת חובת עדכון כאמור כבר היום . כך למשל על פי תקנה 4)() א2 (לתקנות , על הכונס הרשמי לעדכן את בעל הרישיון במקר ה של ביטול הליך פשיטת רגל . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 91 3.2 ה עברת מידע ללש כת אשראי לצורך גיבוש מודל סטטיסטי לדירוג אשראי הרחבת בסיס המידע בלבד , הן באמצעות הוספת נתונים חיוביים , שליליים ואחרים , אינה מספיקה כדי לאפשר לבעלי הרישיון ) לשכות האשראי ( לפתח מודל דירוג אשראי ללקוח הקמעונאי . לפיתוח מודל כאמור נדרש בסיס מידע היסטורי רחב , הכ ולל גם מקרים של כשל ) חדלות פירעון למשל (. עם זאת , יצירת מאגר מידע רחב המכיל גם פרטי זיהוי לקוח , עלולה לפגוע בפרטיות , במידה העולה על הנדרש . הצוות סבור כי אחד התנאים ההכרחיים לקיומו של שיתוף יעיל ואפקטיבי בנתוני אשראי , הוא מודל סטטיסטי מהימן ומתוקף לדירוג ל ווים . לפיכך הצוות ממליץ להרחיב את השיתוף בנתוני האשראי , כך שיתאפשר לבעלי רישיון ) לשכות אשראי ( לפתח מודלים טובים לדירוג אשראי קמעונאי , על בסיס נתונים רחב , תוך שמירה על אנונימיות המידע , ומבלי שתהא יכולת לזהות את הלקוח . לצורך השגת מטרה זו יחויבו התאגידים ה בנקאיים להעביר מידע רלוונטי אודות פעילות לקוחותיהם במבנה נתונים אחיד . המידע שיועבר לא יכלול את פרטי הלקוחות ו יוצג באופן שלא ניתן יהיה לזהות אותם , כך שיתייתר הצורך לקבל את הסכמתם . 3.3 העברת מ ידע על לקוחות לפי דרישתם באמצעי טכנולוגי הצוות בחן את האפשרות ל היעז ר ב פתרון טכנולוגי שיחליף את ההסדר הקיים לאיסוף מידע . מטרתו של הפתרון הטכנולוגי תהיה לאפשר העברה של מידע לפי בקשת לקוח , באופן שיתגבר על בע י ית חוסר הרצון או המודעות של לקוח לתת הסכמתו לאיסוף מידע לגביו , ומנגד יענה על הקשיים המשפטיים שקיימים במודל של שיתוף בנ תוני אשראי שבו איסוף המידע הוא ללא הסכמת לקוח . פתרון טכנולוגי מסוג זה יכול להתבסס על יצירת מבנה נתונים אחיד לאותם נתונים שייקבע שיש בהם תועלת לצורך הערכת איכות הלווה או קביעת דירוג אשראי ועל הסדרת מנגנון שיאפשר ללקוח לקבל לפי דרישה את המידע אודותיו . המנגנ ון יכול להיות מנגנון " פשוט " - מסירת המידע ללקוח על גבי מדיה אישית נתיקה כגון כרטיס חכם , דיסק און קי וכדומה , או לחלופין מנגנון " מתוחכם " - הקמת מנגנון סליקה משותף לגורמים רלבנטי י ם שתינתן להם הרשות לסלוק את המידע בינם לבי ן עצמם , לפי בקשת לקוח . בין השאר , בנקים , חברות כרטיסי האשראי , גופים מוסדיים ואף ח ברות שירות נתוני אשראי עשויים להיות בעלי זכות גישה למסלקה זו . על אף היתרונות הגלומים לכאורה בפתרון זה ל , א ידוע על קיומו של מודל כזה בחו " ל ביחס לנתוני אשראי ויש לבחון את ישימותו , יעילותו והשתלבותו עם המודל הקיים ביש ראל . במטרה לאפשר מידע רב יותר לגבי יכולת העמידה של לקוח בהתחייבויות מוצע לשקול , אגב תהליך החיתום , ליצור מנגנון אשר יאפשר לקבל מידע אודות הלקוח בדרך של העברת מידע לפי בקשתו . פתרון טכנולוגי מסוג זה עשוי להתבסס על יצירת מבנה נתונים אחיד לאותם נתונים שייקבע ש יש הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 92 בהם תועלת לצורך הערכת איכות הלווה או קביעת דירוג אשראי ועל הסדרת מנגנון סליקת נתונים שיאפשר ללקוח או ללשכת האשראי לקבל לפי דרישה את המידע אודות הלקוח . 3.4 ה עברת מידע על דירוג ) פנימי ( של לווים למלווים פוטנציאלים בהמשך להמלצות לעניין – " תעודת זהות " בנקאית , ניכרת החשיבות שגם המידע אודות דירוג האשראי של הלקוח יהיה בידו . כך יוכל ה לקוח להשתמש במידע זה לקבלת אשראי או לקבלת הצעות אשראי מגורם אחר , שאינו הבנק בו הוא מנהל את חשבון העו " ש שלו . זאת כמובן מבלי לפגוע בפרטיותו . אחד הטיעונים כנגד העברת המידע ללקוח הוא החשש מסיכון מוסרי לפיו הלקוח יבחר למסור לנותן אשראי פוטנציאלי מידע חלקי – המידע שנוח עבורו . אולם , ניתן להתגבר על חשש זה באמצעות הוספת מידע משלים בתעודת הזהות הבנקאית . לפיכך הצוות ממליץ לחייב את התאגיד הבנקאי למסור ללקוח הקמעונאי , במסגרת תעודת הזהות הבנקאית מ , ידע אודות הדירוג שלו , כפי שהוא נקבע במודל הדירוג של התאגיד הבנקאי , ביחס ל סקאלת הדירוג הנהוגה אצלו ב . דיווח יפורט מידע משלים רלוונטי לצורך הערכת איכות הלווה על ידי מלווים פוטנציאלים , כגון משך הזמן שהלקוח מנהל את חשבונו בבנק , האם הלקוח מעביר את משכורתו לחשבון ועוד . מי שרשאי יהיה לבקש את הדיווח האמור מהלקוח , אגב טיפול בבקשה של הלקוח לקבלת אשראי ממנו , הוא רק גוף מפוקח או גוף ש מתן אשראי הוא עיסוקו העיקרי אשר קיבל אישור לכך . זאת כדי למנוע מצב בו ייעשה בדיווח האמור שימוש לרעה או שימוש שלא למטרות מתן אשראי . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 93 4 .הס דרת היבטים בשוק האשראי החוץ בנקאי – עדכון מנגנון תקרת הריבית והחלתו על המערכת הבנקאית שוק האשראי במגזר הקמעונאי מורכב בעיקרו מהלוואות הניתנות על ידי הבנקים . לצד האשראי הבנקאי קיים שוק אשראי חוץ בנקאי קטן יחסית בהיקפו . ניתן לחלק את הגופים הפועלי ם בשוק זה לשלוש קטגוריות מרכזיות : 1. גופים מוסדיים : הגופים המוסדיים יכולים להעניק הלוואות לעמיתים , כאשר כספי העמית משמשים כבטוחה להחזר ההלוואה56 .בנוסף , מספר מועט של גופים הקימו זרועות מימון המתמחות במתן אשראי קמעונאי . היקף הפעילות של הגופים המוסדיים בשני אפיק ים אלו ה וא קטן מא . דו 2. חברות בע : מ" בישראל פועלות כיום עשרות חברות העוסקות במתן הלוואות , ואולם אין נתונים רשמיים על היקף הפעילות של חברות אלו ולא נבחן אופי פעילותן . זאת משום שחברות אלה אינן חייבות ברישוי או בפיקוח . הצוות מעריך כי מדובר בהיקף הלוואות מצומצם יחסית לסך שוק האשראי . 3. מלכ " רים : עמותות ללא מטרת רווח פועלות בתחום האשראי הקמעונאי בשני מודלים מרכזיים . הראשון הוא באמצעות תפעול בנקאי ש , בו העמותות מעמידות ערבות לעסקים קטנים לצורך קבלת אשראי מהמערכת הבנקאית . במודל השני העמותות נותנות את האשראי בעצמן כלומר ה ן משמשות כספק אשראי לעסקים קטנים וזעירים – קרי Micro Finance ,ול אשראי צרכני . שוק האשראי החוץ בנקאי הקמעונאי מוסדר באופן חלקי באמצעות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות , התשנ ג "- 1993 ) להלן " : חוק הלוואות חוץ בנקאיות , " " או החוק "(. החוק חוקק לאחר שהתברר כי הכלים ש קיימים למערכת המשפטית ) בתי המשפט וההוצאה לפועל , ( אינם מספקים בכל הנוגע למניעת תופעות קשות של עושק ו היעדר תום לב מצד מלווים . מטרתו של החוק הייתה ליתן בידי בתי המשפט סמכויות מתאימות להגנה על הלווה . מלבד חובות הגילוי שנקבעו בו , עניין עיקרי שהטריד את הממשלה הי ה ריבית הנשך הנגבית בהלוואות שאינן בנקאיות . החוק חל אך ורק על מלווים שאינם בנקים או תאגידי עזר בנקא יים כמשמעם בחוק הבנקאות ) רישוי , ( התשמ "א- 1981 , ובקשר ללווים פרטיים ) שאינם מאוגדים , ( לגביהם קובע החוק מספר הוראות חשובות להגנה עליהם . בין הוראות אלו קבועה ב ח וק תקרה לריבית שניתן לגבות מלווים . תקרת הריבית הקבועה כיום בחוק נגזרת מממוצע האשראי הלא צמוד הניתן על ידי הבנקים . במשך השנים מאז חקיקת החוק צומצם מא ו ד חלקו של האשראי הניתן באמצעות יתרת חובה בחשבון העו " ש מתוך הסך הכולל של האשראי הלא צמוד ) בין היתר , כתוצאה מ י על ית משקלן של משכנתאות שנלקחו בריבית לא צמודה בשנים אחרונות (. צמצום זה לצד ירידת ריבית בנק ישראל בשנים האחרונות גרם לכך שריבית הבסיס לפיה מחושבת התקרה ירדה עם השנים . ביולי 1993 ,ב שנה ש נחקק החוק עמדה התקרה על 39.6% , ואילו 56 הלוואות הגופים המוסדיים לעמיתים נעשות בהתאם לכללים הקבועים תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים ) קופות גמל ( ) כללי השקעה החלים על חברות מנהלות ומבטחים , ( התשע "ב- 2012 הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 94 באפריל 2012 עמדה התקרה על12.92% ב לבד . בתקופה זו חלה אמנם ירידה משמעותית בריבית בנק ישראל מ , - 11% ל- 2.25% ,אשר תרמה לירידה בתקרת הריבית החוץ בנקאית , ואולם כתוצאה משינוי הרכב ריבית הבסיס , שיעור התקרה כיום נמוך באופן משמעותי מכוונתו המקורית של המחוקק . מסיבות אלו הציע בשנת 2010 משרד המשפטי ) ם בעקבות המלצת בנק ישראל ( לשנות את ריבית הבסיס לריבית הממוצעת הקיימת בחשבונות עובר ושב הנמצאים ביתרת חובה . אולם , הצעה זו לא קודמה על ידי וועדת חוקה חוק ומשפט , והממשלה נקראה ליזום מהלך כולל של הסדרת שוק ההלוואות החוץ בנקאיות . זאת ועוד , משום ש תקרת הריבית ח לה רק על מלווים בשוק החוץ בנקאי ואינה חלה על המערכת הבנקאית והחברות לכרטיסי אשראי , סביבת הריבית הנמוכה הקיימת כיום גרמה למצב אנומאלי שבו הריבית ללווים מסוכנים במערכת הבנקאית ובחברות כרטיסי האשראי הינה לעיתים גבוהה יותר מהריבית המותרת בשוק החוץ בנקאי ללווים מסוכנים אף יותר , וזאת כאשר עלויות גיוס ההון של המלווים החוץ בנקאיים הינן גבוהות יותר והמידע המצוי בידם באשר למאפייני הלווים קטן יותר . כדי להתגבר על קשיים אלה , ממליץ הצוות על עדכון מנגנון תקרת הריבית והחלת ו על התאגידים הבנקאיים . בספרו ת הכלכלית קיימות שתי הצדקות מרכזיות לקביעת תקרת ריבית : .א הגנה על אזרחים מפני ניצול לרעה של כוח שוק : בשוק אשראי שאינו תחרותי יכולה להיות הצדקה לפיקוח על מחירים מצד המדינה כדי למנוע גבי י ת מחיר שאינו תחרותי באופן מובהק . ואולם , כמו בכל שוק , קיימת בעייתיות רבה בניסיון לקבוע את ה מחיר ההוגן למוצר . מורכבות זו גורמת לכך כי קיים חשש שהמחיר ש י יקבע יהיה גבוה מידי , ולכן לא אפקטיבי , או מחיר נמוך מידי , שימנע מעסקאות יעילות להתממש ) או לחילופין יתמרץ לווים לפנות לשוק השחור (. מורכבות קביעת המחיר האופטימאלי באה לידי ביטוי בצורה חריפה עוד יותר בשוק האשראי , שכן מחיר המוצר נקבע בהתאם לפרופיל הסיכון האינדבידואלי של כל לקוח . בנוסף , לגבי השוק החוץ בנקאי קיימת מורכבות נוספת הנובעת מכך שלא קיימים נתונים אמינים לגבי גובה הריביות בשוק כיום . . ב שיקולים נורמטיביים : גם תחת ההנחה כי השוק הינו תחרותי יכולה להיות הצדקה לקביעת תקרת ריבית מקסימאלית בשוק הקמעונאי . מנקודת ראותו של הצרכן , תקרת ריבית יכולה לכאורה לפגוע ברווחתו , שכן נמנעת ממנו אפשרות לביצוע עסקה ש הוא מעוניין בה . הכרה בכך כי החלטות צרכניות בתחום האשראי סובלות מרציונאליות מוגבלת יכולה להצדיק התערבות ר גולטורית שתמנע לקיחת הלוואות בריבית מופרזת . תקרת הריבית אמנם יכולה להיות גם בעלת השלכות שליליות , בכך שתמנע גם הלוואות רצויות מבחינה משקית או שתייצר מידה מסוימת של סבסוד צולב בין לווים מסו כנים פחות למסוכנים יותר , ואולם ברא י יה הכוללת יש מקום לאזן בין החשש מל קיחת אשראי מופרז ובין החשש ממניעת עסקאות יעילות . יודגש , כי המטרה בקביעת תקרת ריבית זו אינה להביא את המחיר בשוק למחיר התחרותי , אלא קביעה נורמטיבית , לפיה הלוואה בריבית הגבוהה מסף מסוים הינה ריבית נשך המהווה עושק הצרכן . הצוות סבור כי יש לקבוע תקרת ריבית מהש יקול הנורמטיבי ולעניין זה לא מצא מקום לאבחנה הקיימת כיום בין מלווים במערכת הבנקאית והחוץ בנקאית . לפיכך מוצע , כי תקרת הריבית החדשה תחול על כלל המלווים במשק ובכלל זה המערכת הבנקאית . מכיוון שכך סבר הצוות כי ראוי , שריבית הבסיס לפיה הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 95 תחושב התקרה לא תתבסס על ממוצ ע הנגזר מהלוואות הניתנות על ידי המערכת הבנקאית בעצמה אלא על ריבית בסיס אקסוגנית . עוד סבר הצוות , כי רצוי שהתקרה תקבע באמצעות מרווח קבוע מעל ריבית הבסיס ולא באמצעות כופל כפי שנהוג כיום . השימוש בכופל עלול לגרום לעיוות בקביעת התקרה , שכן בתקופות בהן ריבית הבס יס נמוכה מא וד, שימוש בכופל יגרום לכך שהתקרה תהיה נמוכה מידי ותמנע מלווים מסוכנים לקבל אשראי , ואילו במקרים בהם ריבית הבסיס גבוהה , השימוש בכופל מביא לתקרת ריבית גבוהה יתר על המידה , באופן שפוגע במטרות העומדות בבסיס קביעת התקרה . לפיכך , הצוות ממליץ : • לתקן את מנגנון קביעת תקרת הריבית , כך שיבטיח תקרת ריבית נור מטיבית במצבי שוק שונים . הצוות ממליץ כי תקרת הריבית תיקבע על פי שיעור ריבית הפיגורים הנקבעת על ידי החשב הכללי , ובתוספת של 12 נקודות ה אחוז ) משקף תקרה של 22.25% לעומת12.98% לפי החוק כיום ( • להחיל את תקרת הריבית גם על התאגידים הבנקאיים . • להבטיח הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי , באמצעות קביעה כי מתן אשראי בריבית שעולה על ריבית שתקבע תיחשב כעבירה פלילית . הגרף שלהלן מציג את שיעורי תקרת הריבית שהם תוצאת המנגנון בחוק הקיים , לעומת התיקון המוצע לאורך השנים , מאז שנחקק ה חוק ועד היום . עיון בגרף מעלה שתי נקודות חשובות (א) : השונות בתקרת הריבית במנגנון המוצע נמוכה מזו שבתקרה שנקבעה לפי המנגנון הקיים . כך שניתן לראות כי בתקופות בהן הריבית במשק גבוהה , התקרה שנקבעה בחוק חצתה את גבול ה - 50% ; )ב( במועד חקיקת החוק תקרת ה ריבית שנקבעה לפיו , גבוהה מהתקרה שה י יתה מתקבלת כתוצאה מהשימוש במנגנון המוצע . תוצאה זו מתיישבת עם הרציונאל שעומד בבסיס התיקון המוצע , והיא למנוע גביית ריבית נשך על ידי מלווים באשר הם . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 96 איור5.2.1 :תקרת הריבית בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות , 1993-2012 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 תקרת הריבית לפי חוק 12% ריבית פיגורים החשב הכללי בתוספת מקו : ר דיווח לבנק ישראל . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 97 5 .הגברת התחרות על חיסכון קצר ובטוח של משקי הבית- ק ביעת שיעור מופחת לעמלות על מק "מ וקרנות כספיות השקעת כספים בדרך של פיקדונות שקליים לטווחי זמן קצרים ) עד שנה ( היא אפיק החיסכון לטווח קצר השכיח ביותר בקרב משקי הבית . בתחום הפיקדונות עולה מעת לעת הטענה , כי קיימת תחרות מועטה , וכפועל יוצא מכך , שיעורי הריביות המוצעים ללקוחות נמוכים . זאת חרף העובדה כי ניתן להפקיד כספי פיקדון בכל בנק ולאו דווקא בבנק שבו מתנהל חשבון העו . ש" בשנת 2002 תוקנו הוראות המפקח על הבנקים57 כך שהתאפשרה פתיחת חשבונות מק וונת בבנקים השונים באמצעות מערכת סגורה , ולאחרונה אנו עדים להתעוררות תחרות מסוימת בתחום זה , המשתקפת בציטוטי ריבית גבוהים יותר עבור פיקדונות לטווח קצר ובינוני . המק ) מ " מלווה קצר מועד ( הוא אגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של שנה , והנסחרת בבורסה . רכיש ת מק " מ בבורסה שקולה להפקדת כספים בפיקדון שקלי . עם זאת , בעוד שהפקדת כספים בפיקדון שקלי כאמור אינה כרוכה בעלויות , קניית המק " מ והחזקתו כרוכה בעלויות ובהן : עמלת קנייה , עמלת מכירה או פדיון ודמי ניהול להחזקת ניירות ערך . בהקשר זה מצא הצוות כי יש לפשט את אופן חישו ב שיעור תשואה נטו על מק " מ כדי שיהווה חלופה בת השוואה לפיקדון שקלי . בדומה , קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לזמן קצר ) פקדונות שקליים , (. מ" מק לפיכך בדומה למק ,מ" מהווה אף היא עבור הלקוח חלופה להשקעה בפיקדון שקלי . מאותם שיקולים ממליץ הצוות לפשט את אופן חישוב שיעור התשואה , ולבטל את עמלת דמי הניהול המשולמת עבור קרנות כספיות . בשל היות של ם המק "מ והקרנות הכספיות כלי השקעה חלופי ים לפיקדון שקלי , וכדי להגביר את השקיפות בהשוואה בין החלופות , הצוות ממליץ לפקח על עמלות הנגבות בגין רכישת מ" מק וקרנות כספיות כך שייקבע ו תערי פים מופחת ים לעמל יה י קנ תו ומכירה מ" מק של ושל קרנות כספיות ושיעור ן של עמל ות דמי ניהול מ" מק וקרנות כספיות יעמוד על אפס . 57 הוראת ניהול בנקאי תקין417 ,פעילות תאגיד בנקאי במערכת סגורה . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 98 תרומה אפשרית לתחרות הצוות סבור כי התרומה האפשרית של יישום המלצות אלה לתחרות במערכת הבנקאית , עשויה למצוא את ביטויה במספר היבטים עיקריים : 1. ההקלה בתהליכי הפתיחה והסגירה של חשבונות בנק תסייע בהסרת חסמים למעבר לקוחות בין בנק לבנק , שכן הם יוכלו לבצע חלק ניכר מהפעולות לא ל צורך ב הגעה לסניף בנק ה . צעדים אלה גם עשויים להגביר את האיום התחרותי מצד הבנקים הקטנים , שכן יוסרו החסמים ה נובעים מהצורך בנגישות פיסית לסניף בנק לצורך ביצוע פעולות אלה , ויונגשו שירותי בנקאות לציבור גם ביישובים לא ש קיים בהם סניף בנק של ספציפי . 2. יצירת הפלטפורמות האינטרנטיות ושיפור האמצעים לביצוע השוואות אפקטיביות בין התאגידים הבנקאיים , של התנאים המוצעים בפועל ללק וחות באשראי ובפיקדונות במערכת , תוביל לצמצום פערי המידע הקיימים בגין שירותים פיננסיים דומים , ותיצור תשתית של גילוי בהיר ואפקטיבי , רק מקום בו המוצר הבנקאי הוא מוצר פשוט וברור שניתן לצרוך אותו בנפרד והמידע שיועמד לרשות הציבור יהיה קל להבנה . תשתית כזו עשויה לת רום ליכולתו של הלקוח להשוות בין מוצרים בנקאיים דומים , בין וכן מוצרים בנקאיים למוצרים דומים המוצעים ידי על גופים פיננסיים אחרים באופן שיסייע לו לנהל משא ומתן מול הבנק ויקטין את חסמי המעבר שלו . 3. מתכונת " של תעודת זהות " בנקאית שתימסר ללקוח באופן יזום ידי על ק הבנ ובמועדים קבועים , תספק ל לקוח תמונ ת מצב מדויקת ומלאה על נכסיו והתחיבויותיו על , התשואה ועל התשלומים שלו לבנק , וכן תהווה בסיס לבנק מתחרה כדי להעריך את הלקוח , באופן שיאפשר לו לדאוג להעברת הפעילות ביתר פשטות . כפועל יוצא מכך , האיום התחרותי על הלקוחות יגבר , דבר שעשוי להוביל להעצמת כוחו של הלקוח במו "מ מול הבנק שה וא מנהל בו את חשבונו ולהקלת המעבר מבנק לבנק במקרים בהם מ" מו כזה לא נשא . פרי 4. הצוות סבור כי מידע אודות היסטוריית האשראי של לווים מהותי לתמחור אשראי תחרותי . הרחבת שיתוף המידע ושיפורו בין ספקי האשראי השונים וצ מצום פערי המידע ביניהם יקל על תמחור אשראי המותאם לכל לקוח על פי מצבו הפיננסי ואופן התנהלותו , ויאפשר לבנקים השונים להתחרות ביניהם על אספקת אשראי זול ללקוחות בעלי יכולת פירעון טובה . שיתוף המידע יאפשר גם לבנקים חדשים ולבנקים קטנים , אשר בסיס הלקוחות שלהם מצומצ , ם להתחרות על העמדת אשראי עבור לווים שלא נמנים עם לקוחותיהם . בכלל זה , שיתוף במידע אודות דירוג הלקוחות כפי שנקבע במודל הדירוג הפנימי של התאגיד הבנקאי , יביא כבר בטווח הקצר לזרימת מידע משמעותי על לווים לבנקים הקטנים ולמלווים נוספים בשוק החוץ -בנקאי . 5. ביטול האנו מליה הקיימת כיום לפיה תקרת הריבית חלה רק מלווים בשוק החוץ בנקאי , צפוי לשפר את יכולתם של הגופים החוץ בנקאים להגדיל את היצע האשראי ו להתחרות במערכת הבנקאית . המלצות אלו מהוות למעשה צעד משלים להמלצות הצוות בתחום נתוני האשראי שנועדו להקטין את פערי המידע בין המער כת הבנקאית והשוק החוץ בנקאי . 6. קביעת שיעור מופחת לעמלות על מק " מ וקרנות כספיות תיצור תחליפיות בין פיקדון בנקאי לבין " מק מ וקרן כספית ובכך תסייע ל יצירת תחרות על החי סכון לטווח קצר של משקי הבית . הגברת התחרות בין השחקנים הקיימים 99 הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות בפרק הם זה : 1. תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים . ביצוע תיקונים אלה הוא בסמכותו של המפקח על הבנקים , והם ייעשו במסגרת תהליך העבודה המקובל בעבודת הפיקוח על הבנקים לתיקון הוראות . 2. תיקון הח קיקה , הכללים והצווים הרלוונטיים אשר יבוצעו בשיתוף עם הגורמים המתאימים ובהם בנק ישראל , משרד האוצר ומשרד המשפטים . 3. תיקו ן החקיקה , לרבות הבדיקות הפרטניות הנדרשות לצורך שיפור השיתוף בנתוני אשראי )Credit Bureau ( ,ל קביעת פרטי ההסדרים ולבחינת עמידת ההסדרים המוצעים במבחני החוקתיות , ייעשו בשיתוף הגורמים : משרד המשפטים , משרד האוצר ו בנק ישראל . 4. תיקו ן חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות יבוצע אף הוא בשיתוף משרד המשפטים , משרד האוצר בנק ו ישראל . 'פרק ה צעדים משלימים צעדים משלימים 103 . ה צעדים משלימים פרק זה כולל המלצות לצעדים משלימים לאלה ש עליהם המליץ הצוות בפרק ד ' כצעדים שעשויים לתרום להגברת השקיפות , והגברת הנגישות של כלל הלקוחות ל מידע . ההמלצות בפרק זה כוללות התייחסות לפיקוח על מספר עמלות שהצוות איתר כעמלות שיש הצדקה לפקח עליהן ; המלצות ספציפיות בתחום הפעילות של לקוחות בניירות ערך להגברת השקיפות , לפיקוח על חלק מהעמלות ) עמלות המינימום לניהול פיקדון ני " ע ועמלת מקסימום לקני י ה ומכירה של ניירות ערך ( ולהקלת המעבר בין המערכת הבנקאית למערכת החוץ בנקאית , לצו רך הגברת האיום התחרותי בתחום זה ; ו בתחום הפעילו ת של העסקים הקטנים , המליץ הצוות מעבר להמלצות להקלה ב עמלות המשולמות על ידי לקוחות מגזר זה , גם על מספר הקלות במחזור הלוואות , שעשויות להקל על לקוח ות מגזר זה את המעבר מבנק לבנק , וכן המלצות בתחום ההגדרה ואיסוף נתונים סטטיסטיים , אשר יסייעו ב ביצוע מחקרים אמפיריים בנושא זה בעתיד . לבסוף נכללה בפרק זה המלצה לשמירת הטבות והנחות באשראי ובפיקדונות , שמטרתה להתמודד עם בעיית הערפול במחירו של המוצר הבנקאי וכן התי יחסות ליוזמות חקיקה בנושא חוק המשכון ואיגוח . בהתאם לתיאוריה הכלכלית , פיקוח על מחירים אינו תורם לתחרות , וקביעת מחיר על ידי רשות שלטונית אינו רצוי . במבנה שוק לא תחרותי סביר כי פיקוח על עמלות מסוימות יגרום להעלאת מחירן של עמלות אחרות או שירותים אחרים ) הורדת ה ריבית על פיקדונות , העלאת הריבית על הלוואות וכד (. ' על כן השימוש בכלי של פיקוח על מחירים צריך להיעשות במקרים חריגים . 1. פיקוח על עמלות בעקבות תיקון משנת 2007 לחוק הבנקאות ) שירות ללקוח , ( התשמ "א- 1981 ,קבע הנגיד בכללי הבנקאות ) שירות ללקוח ( ) עמלות , ( התשס "ח- 2008 , מסגרת אחידה לתעריפון העמלות בנק של ללקוחות יחידים ולתאגידים נם י שה עסקים קטנים ) להלן : " הרפורמה בעמלות (. " מטרת הרפורמה בעמלות הי יתה ל את רי הגב התחרות במערכת הבנקאית , מתוך הנחה שמתן אפשרות נוחה ללקוחות ל הבין את עלותו ה של שירות ה בנקאי , לצד יצירת יכולת השוו ין ב אה המחירים , תעודד את הלקוחות לשאת ולתת עם התאגידים הבנקאיים במטרה לשפר את תנאי הם , ובמידת הצורך אף לעבור לבנק שמציע להם את התנאים המיטביים . מתו ך הכרה שבשוק שאינו תחרותי קיימת לעיתים חשיבות לעצם קיומו של " איום " בפיקוח , אשר כשלעצמו עשוי להוביל למצב תחרותי יות , ר ניתנה לנגיד בנק ישר אל במסגרת הרפורמה סמכות , לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים , להכריז בצו על אותו שירות כשירות בר- פיקוח בהתקיים אחת העילות הקבועות בחוק : 1. העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או ב ינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה ; 2. לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו ; 3. לדעת הנגיד הוא שירות חיוני , ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור58 . בעקבות הרפורמה , מצוי ות כיום 6 עמלות בפיקוח : מחיר פנקס שיקים רגיל ; כרטיס מידע ; דמי ניהול בהלוואה לדיור ; הסכמה ליצירת שיעבוד לבנק אחר ; העברת ניירות ערך לחשבון פיקדון אחר של אותו לקוח בבנק אחר ; והעברת מטבע חוץ בארץ לחשבון אותו לקוח . הנתונים השונים שנאספו בפיקוח על 58 סעיף9 יא לחוק הבנקאות ) שירות ללקוח , ( התשמ "א- 1981 צעדים משלימים 104 הבנקים מאז הרפורמה מלמדים על השפעתה החיובית לעידוד ה תחרות במערכת הבנקאית , להוזלת מחירי הש ירות הבנקאי ול שיפור התנאים המוצעים ללקוחות כך . למשל , מנתוני הפיקוח שפורסמו ב חודש יולי 2011 עולה כי , העלות החודשית הממוצעת בפועל בעד שירותים נפוצים בעובר ושב ) כולל מסגרת אשראי כ של- 86% ממשקי הבית , המחזיקים חשבון תה י הי (ש" עו מתחת ל - 15.7 ש"ח בחודש . ההוצאה החו דשית הממוצעת בגין החזקת כרטיס אשראי פחתה ריאלית בכ - 13% ,מ- 7.5 ש"ח ברביע הראשון של שנת 2010 , ל- 6.79 ש"ח ברביע הראשון של שנת 2011 .בשנתיים וחצי האחרונות חלה ירידה ריאלית כ של - 23% בהוצאה חודשית ממוצעת זו 59 .זאת ועוד ב גם , בדיקה שערך הפיקוח על הבנקים בחודש יוני 2009 נמצא ש ההוצאה השנתית הממוצעת על שירותים בנקאיים בישראל נמוכה מהממוצע העולמי . הצוות עסק בהרחבה בעמלות הנגבות בעד פעילות בניירות ערך , ובעמלות עיקריות למגזר העסקים הקטנים , וגיבש המלצות פרטניות בתחום לרבות המלצה להרחבה של פיקוח מחירים על עמלת העברת תיק נ יירות ערך מבנק לגוף אחר מחוץ למערכת הבנקאית , וכן התערבות בעמלת דמי ניהול חשבון לעסק קטן . אגב בחינה של העמלות האמורות וכצעד משלים לצעדים שהומלצו על ידי הצוות לשיפור המידע והקלת יכולת ההשוואה של לקוחות ראה הצוות לנכון להוסיף ולהמליץ על התערבות נוספת בעמלות , לפי הפירוט כדלקמן : . א עמלה בעד כרטיס מידע ) סעיף 1.5 60 ( וכרטיס משיכת מזומן ) סעיף 1.6 ( כיום שירות של הנפקת כרטיס מידע נמנה עם השירותים שהוכרזו כשירותים בני-פיקוח , ותעריף העמלה הינו 8 ש"ח לשנה . ככלל , הלקוחות הנזקקים לכרטיס מסוג זה הינם לקוחות שאין בבעלותם כר טיס אשראי או כרטיס למשיכת מזומן . הכרטיס מאפשר ללקוח לקבל מידע בסיסי אודות חשבונו ללא תשלום )6 שאילתות מידע בכל נושא בחודש (. כרטיס משיכת מזומן הוא כרטיס ה מאפשר ללקוחות אשר אין ברשותם כרטיס אשראי למשוך מזומנים ממכשירים אוטומטיים ) בנוסף הכרטיס מאפשר לאחזר מי דע בסיסי אודות החשבון (. להלן מוצגת השוואה של תעריפי העמלה : פועלים לאומי דיסקונט מזרחי בינלאומי איגוד מרכנתיל אוצר החייל מסד יהב פאג י" ערבי ישראלי סכום לשנה לכרטיס ) (ח" בש 23 45.5 72 24.5 50 50 48 50 50 20 50 45.5 59 מתוך הפרסום החצי שנתי של הפיקוח על הבנקים אודות מחירי השירותים במערכת הבנקאית , הודעת הפיקוח על הבנקים לעיתונות מיום 26.7.2011 . 60 כאן ובעמלות נוספות , הכוונה היא לסעיף בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות ) שירות ללקוח ( ) עמלות , ( התשס "ח- 2008 . צעדים משלימים 105 הצוות ממליץ לבטל את העמלה הנגבית עבור כרטיס מידע ואת העמלה הנגבית עבור כרטיס משיכת מזומן . זאת מן הטעם ש הנפקת אמצעי בסיסי לאחזור מידע ולמשיכת מזומן ה י א חלק מהתמורה בעד עמלות ניהול החשבון ) פקיד , ישיר ועמלה מינימאלית (. . ב עמלה בעד הודעות ) סעיף 2.1 ( שירות זה כולל הודעות על פיגור בתשלומים , התראו , ת הודעות או התראות לפי חוק שיקים ללא כיסוי ומכתבי מעקב . להלן מוצגת השוואה של תעריפי העמלה : פועלים לאומי דיסקונט מזרחי בינלאומי איגוד מרכנתיל אוצר החייל מסד יהב פאג י" ערבי ישראלי מחיר להודעה ) (ח" בש 60 53 68 90 50 53 68 60 55 20 50 53 בשל מחירו היקר ש ל שירות משלוח הודעות ב חלק מהבנקים , כפי שעולה מן ההשוואה , הפיקוח על הבנקים סבור כי יש הצדקה להתערבות כדי להוריד את המחיר ב אותם בנקים בעילה הקבועה בסעיף 9() א) יא2 ( לחוק הבנקאות ) שירות ללקוח , ( התשמ "א- 1981 .בהתאם לעילה זו , בשירות שהלקוח יכול לקבלו רק בבנק בו נ יתן השירות , רשאי נגיד בנק ישראל להכריז על השירות כשירות בר- פיקוח לעניין העמלה הנגבית בעדו . במקרה שלא תחול ירידה במחירו של השירות בעקבות ההכרזה עליו כשירות בר- פיקוח , הצוות ממליץ לקבוע את מחיר השירות . . ג עמלה בעד טיפול באשראי ובביטחונות ) עמלה מס ' 3.2 ( זוהי עמלה הנגבית עבור ההוצאות התפעוליות הקיימות בהעמדת אשראי : בדיקת יכולתו הכלכלית של הלווה , בדיקת בטחונות שהוא מעמיד ועוד . העמלה קיימת באופן נרחב במערכות הבנקאות בעולם ) היא מכונה , על פי רוב :arrangement fee או (establishment fee . במסגרת הרפורמה בעמלות ) שנת 2008 ( בוטלה עמלת טיפול באשראי ובביטחונות במסגרות אשראי למשקי בית ) בכל סכום , ( ובהלוואות עד לסכום של 50,000 ₪ . הטעם לביטול העמלה היה הגברת שקיפות המחירים ויכולת ההשוואה של הלקוחות באשראי צרכני . ביטול העמלה הוביל לכך שהלקוחות צריכים להשוות אך ורק את שיעור הרי בית . מתוך כוונה להגביר את יכולת ההשוואה באשראי קמעונאי , הצוות ממליץ לקבוע שלא תגבה עמלה בעד טיפול באשראי ובב י טחונות בהלוואות עד ל סכום של 100,000 . ח" ש . ד צמצום מספר העמלות הקשורות לפעילות המטבע חוץ פרק 5 בתעריפון דן בעמלות בעד פעילות במט ב . ח" פרק מצויינות 11 עמלות בעד שירותים שונים : עמלת חליפין ; הפקדת מזומן או משיכת מזומן מחשבון במטבע חוץ ; החלפת שטרות בלא שערים , ישנים או פגומים ; גביית שיקים במטבע חוץ ; פדיון שיק או המחאת נוסעים ; מכירת המחאות נוסעים ; שיק בנקאי צעדים משלימים 106 במט ; ח" טיפול בשיק המשוך על חשבון במטבע חוץ הע ; ברת מטבע חוץ לחוץ לאחר ומחוץ לארץ ; העברת מטבע חוץ בארץ ; ימי ערך . הצוות ממליץ לבחון את פרק5 לתעריפון העמלות ליחידים ו לעסקים קטנים במטרה לנסות ולהגביר את השקיפות של מחירים באמצעות צמצום מספר ה עמלות . . ה ביטול העמלה בגין שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי מדובר בעמלה הנגבית כאשר מחזיק כרטיס מבקש מחברת כרטיסי האשראי לשנות את מועד חיוב התשלום החודשי . הצוות סבור ששירות שבעדו נגבית העמלה הוא שירות נלווה להחזקת הכרטיס , ולכן הצוות ממליץ כי ייקבע שעל חברות כרטיסי האשראי להעניק אותו בלא חיוב נפרד . 2 .פעילות לקוחות הבנק ים בניירות ערך בנקים שואפים לגייס לקוחות – בעלי פיקדונות ניירות ערך , ועושים זאת באמצעות מבצעי פרסום ושיווק ו באמצעות הטבות מפליגות במחירי השירותים בעד פעילות בניירות ערך ובתנאים אחרים . יתרה מכך , לשירותים הניתנים ידי על המערכת הבנקאית בתחום ניירות הערך , בני גוד לשירותים בנקאיים רבים אחרים , קיימת חלופה משמעותית מחוץ למערכת הבנקאית . , כן על במסגרת נושא זה בחן הצוות שני היבטים לפעילות לקוחות בניירות ערך : 1. בנה מ העמלות הנוהג בגין פעילות בניירות ערך , מתוך מטרה לפשט אותו ולתמחר מחדש בהתאם ; 2. הקלת המעבר בין המערכת הבנק אית לבין הגופים המוסדיים ; להלן המלצות הצוות : 2.1 הגברת השקיפות בעמלות ניירות ערך ותמחור מחודש של השירותים דיון ציבורי ומשפטי התנהל לאחרונה בעניין מבנה העמלות בעד פעילות בניירות ך ער ומחירן . הטענה המרכזית שהועלתה נוגעת לשיעורי העמלות שקבעו הבנקים , אשר נ טען לגביהם הם כי גבוהים יתר על מידה . עוד נטען לגבי עמלות אלה כי בנקים מעניקים הנחות מפליגות ללקוחות שנהנים מעמדת מיקוח נוחה כלפי הבנק , וגובים מחירים מופרזים ממשקיעים קטנים , אשר ככל הנראה , אינם זוכים להנחות אלה . בהקשר זה עולות השאלות לגבי קיום ההצדקה להתערב ות רגולטורים , או לנקיטה בצעדים מהותיים להגברת התחרות בין המערכת הבנקאית לבין מערכת חוץ-בנקאית . במקביל שבה ועלתה הטענה בדבר היעדר הצדקה לקיומה של עמלת ניהול פיקדון ניירות הערך . תביעות ייצוגיות אחדות הוגשו נגד הבנקים בשל אופן גביית עמלה מינימאלית בגין ניהול פיקדון ניירות ערך . במסגרת ניהול פיקדון ניירות ערך , מעניק הבנק ללקוחותיו שני סוגי שירותים עיקריים : שירותי ברוקרג ' )Brokerage ( – קנייה ומכירה , ושירותי קסטודי ) ( Custody – ניהול פיקדון ניירות ערך ושמירה על זכויות הלקוח . בגין שירותי ברוקרג ', נגבית עמלת יה י קנ מ , כירה ופדיון של ניירות ערך , ובעבור שירות קסטודי נגבית עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות-ערך ) אשר בעבר כונתה גם " דמי משמרת "(. צעדים משלימים 107 להלן תעריפי העמלות האמורות הנוהגים כיום : תעריפי עמלת יה י קנ , מכירה ופדיון של ניירות ערך הנסחרים בארץ- מניות ואגרות חוב פועלים לאומי דיס קונט מזרחי בינלאומי איגוד מרכנתיל אוצר החייל מסד יהב פאג י" ערבי ישראלי שיעור לפעולה באחוזים 0.7 0.75 0.69 0.72 0.7 0.7 0.69 0.8 0.8 0.6 0.7 0.75 עמלת מינימום לפעולה ) ₪ ( 26 27 44 50 40 30 44 40 40 32 40 27 תעריפי עמלת ניהול פיקדון ניירות ערך הנסחרים ב ארץ , לרביע פועלים לאומי דיסקונט מזרחי בינלאומי איגוד מרכנתיל אוצר החייל מסד יהב פאג י" ערבי ישראלי עמלה הנקובה באחוזים 0.15 0.15 0.2 0.175 0.195 0.15 0.2 0.195 0.2 0.14 0.195 0.15 עמלת מינימום ) ע" לני₪ ( 11.4 5.5 8 5.6 7.9 6 8 8 8 4.8 7.9 5.5 עמלת מכסימו ם ) ע " לני₪ ( 10,600 3,700 7,500 10,750 4,000 7,000 7,500 8,500 10,000 8,500 4,000 3,700 עמלת מינימום לפיקדון ) ₪ ( 31 27 32 32 40 39 32 40 30 24 40 27 עמלת מכסימום לפיקדון ) ₪ ( 10,600 11,500 25,000 10,750 10,000 12,000 25,000 8,500 10,000 8,500 10,000 11,500 עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך במהלך הרפורמה בעמלות הגיע בנק ישראל למסקנה כי שירותי קסטודי ושירותי ברוקרג ' הם שירותים שונים ומובחנים זה מזה , וקיימת הצדקה לתמחור נפרד של העמלה הנגבית בעדם . במקביל , שתי עמלות נוספות – עמלה בגין הקצאת מניות הטבה ועמלה ן בגי תשלום דיבידנד וריבית – אוחדו עם עמלת ניהול פיקדון ניירות ערך , מתוך תפיסה כי שירותים אלה הם חלק בלתי נפרד מניהול הפיקדון . צעדים משלימים 108 ועדה בין -משרדית להסדרת שירותי קסטודי בשוק ההון הישראלי , שהמלצותיה פורסמו ב- 29.12.2011 , סקרה את מגוון השירותים שמסופקים ידי על קסטודיא ן61 וק בעה כי מדובר בשירות המנותק משירותי ברוקר , ובשירות הכרחי למסחר בניירות ערך , בעל מעמד בינלאומי , הטעון הסדרה ופיקוח . מתן שירותי קסטודי על -ידי תאגיד בנקאי , כאמור לעיל , מחייב הקמה ותפעול של מערכות טכנולוגיות רבות , וכן מערכות לאבטחת מידע , מעקב אחר אירועים תאגידיים והודעות ללקוחות , הנפקת אישורי בעלות לצורך השתתפות באסיפות החברה , חלוקת דיבידנדים והקצאת מניות הטבה , פעולות בתחום המיסוי ועוד . מערך תפעולי זה כרוך בהוצאות תפעוליות המצדיקות גביית עמלה בעד שירות ה . זה טענה כי לא ניתן כל שירות תמורת עמלת ניהול פיקדון ניירות ערך נדחתה גם בבש ) א" מחוזי תל אביב ( 12956/04 אלון אריה ' נ בנק הפועלים62 . בית גם המשפט סקר את מגוון השירותים הניתנים ידי על קסטודיאן במסגרת ניהול הפיקדון . הטענה המרכזית , ואולי היחידה , בדבר היעדר הצדקה לגביית עמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך נסמכת בעיקר על ה שמה הקודם " – דמי משמרת , " ועל פיה , משחדלו הבנקים לשמור על הניירות הפיזיים והחלו מנהלים רשומות אלקטרוניות , עוד אין הצדקה לגביית העמלה האמורה . טענה מעין זו הועלתה גם במסגרת דיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית דלעיל . מעת לעת מועלית הצעה לאחד את כל העמלו ת העוסקות ב ניהול תיק ני ) ע " עמלת קנ י יה ומכירה , דמי ניהול ועמלת הפצה המשולמת על ידי קרנות הנאמנות , ( מן הטעם כי האחדה כזו תתרום לפישוט של מבנה העמלה , ולהקלת ההשוואה , וכפועל יוצא מכך , תביא להפחתת ההוצאה הכוללת של הציבור בגין פעילות בניירות ערך . משמעה של ההצעה בטווח המיידי היא ביטול עמלת ניהול ניירות ערך ועמלת הפצה ו במקביל ייקור עמלת קנייה , מכירה ופדיון , כפועל יוצא מהעמסת שירותי קסטודי על שירותי ברוקר . ככל הנראה להצעה זו תהיינה השלכות על המסחר בשוק ההון בשל תמחור צולב . בהקשר זה יצויין , כי נדרש שיתוף פעולה ה בין רגולטורים השונים לצורך קביעת המבנה הראוי של כל העמלות הקשורות לפעילות הציבור בני .ע" לאחר בחינת העמלות הנגבות במערכת הבנקאית בגין פעילות , ע" בני הגיע הצוות למסקנה יש כי לבצע עדכונים באופן גבייתן של העמלות הנדונות : . א עמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך הגדרת עמ לת קנייה ומכירה של ניירות הערך , כפי שהיא מופיעה בתוספת הראשונה לכללי הבנקאות ) שירות ללקוח () עמלות , ( התשס "ח- 2008 ,אינה נותנת ביטוי לשונות בתמחור הנובע מערוץ ביצוע הפעולה : ערוץ ישיר או ערוץ מאויש . בפועל , חלק מהבנקים מעניקים מיוזמתם הנחות על ביצוע פעולות קנייה ומכירה בערוצים ישירים . בהשוואה בין העמלות התעריפיות , הקשורות לניהול תיק ני , ע" לבין אלו הנגבות בפועל , נמצא כי קיים פער גדול שאינו משקף שיווי משקל תחרותי ואף יכול להצביע על אפליית לקוחות . חלק ניכר מהפער מוסבר על ידי הנחות כמות והנחות לאוכלוסיות ספציפיות כן ש , בשירותי ניהול פיקדון ניירות ערך ובשירותי ברוקר התפתחה מציאות של מתן הנחות משמעותיות בעמלות בעד שירותים אלה , הנחות 61 ' ר המלצות ועדה בין- משרדית להסדרת שירותי קסטודי בשוק ההון הישראלי , אשר פורסמו ב- 29.12.2011 : pdf . 6427 _ IsaFile / Download / il . gov . isa . www :// http . בוועדה הבין- משרדית השתתפו נציגי רשות ניירות ערך , משרד האוצר , הפיקוח על הבנקים ורשות המיסים . 62 ) א " בש תא אביב-יפו ( 12956/04 אלון אריה נ ' בנק הפועלים בע , מ" תק- מח2006 )4( , 1341 צעדים משלימים 109 המסתכמות בעשרות אחוזים . בהקשר זה נציין כי ב התקשרות ה חוזית בין הבנקים לבין לקוחותיהם שיעור העמלה נקוב ב הנח ה באחוזים משיעור העמלה הקבוע בתער יפון . הצוות סבור כי התקשרות בהסכמים למתן הנחות ב" אחוזים " מהמחיר התעריפי פוגעת בשקיפות המחירים ואף עלולה להוות חסם להפחתת מחירים תעריפיים . הצוות פנה לחמשת הבנקים הגדולים וקיבל מהם את התפלגות שיעור ההנחות שניתנו למשקי הבית ברביע השלישי של 2011 .שיעורי ההנחה מוצגים להלן63 : איור 5.2.1 :שיעורי הנחה משוקללים על פעילות בניירות ערך , חמשת הבנקים הגדולים , ספטמבר 2011 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 1-25 25-50 50-75 75-100 100-200 200-400 400-700 700-1,000 1,000-3,000 3,000-7,000 (היקף פעילות הלקוח בניירות ערך )אלפי ש"ח (%) שיעור הנחה משוקלל שיעור הנחה משוקלל על עמלת קניה, מכירה ופדיון מניות ואג"ח שיעור הנחה משוקלל על דמי ניהול התיק מקור : חמשת הבנקים הגדולים לפיכך הצוות ממליץ : • לאור הפער הגדול בין תעריף העמלות לבין המחיר שנגבה בפועל קיימת לדעת הצוות הצדקה לתמחור מחודש שי של רותים אלה על ידי המערכת הבנקאית . בעת תמחור מחודש של השירותים תתחשב המערכת הבנקאית בצורך לבטא בדרך המיטבית את עלות השירות בפועל , בשים גם לב לשינויים שחלו במבנה העמלות . קיים צורך להסדיר תקופת מעבר נאותה בהתחשב בהסכמים הקיימים . 63 שיעורי הנחה אלה כוללים גם שיעורי הנחות הניתנות על ידי הבנקים לקבוצות אוכלוסיה רחבות : סטודנטים , גמלאי , ם מועדוני לקוחות ועוד . בנוסף , נתונים אלה כוללים שיעורי הנחה הניתנים בגין ביצוע פעולות קנייה ומכירה באמצעות האינטרנט . בפועל שיעורי ההנחות הניתנות ללקוחות כתוצאה ממשא ומתן הן נמוכות יותר . בנוסף בשל מג בלות שליפת הנתונים שבידי הבנקים תיתכן שונות בין הבנקים לע ניין אופן החישוב של ההנחות . צעדים משלימים 110 • לתקן את הכללים הקיימים באופן שי יקבע בהם תמחור דיפרנציאלי בגין פ עולות בניירות ערך בערוצים שונים . כלומר , פעולות באינטרנט יתומחרו במחיר מוזל לעומת פעולות שיבוצעו בסניף באמצעות פקיד . • לקבוע בתעריפון עמלת מכסימום שתגביל את גובה העמלה ש הבנק רשאי לגבות מהלקוח עבור קנייה ומכירה של ניירות ערך . • להנחות את המערכת הבנקאית כל כי , התקשרות למתן הנחות או הטבות תתבסס ה על מחיר ולא על שיעור הנחה מהמחיר התעריפי . • לצורך הגברת השקיפות יוצג ללקוח שיעור העמלה שהוא שילם בהשוואה לעמלה הנהוגה בפועל . כמו כן הפיקוח על הבנקים יאסוף נתונים על התפלגות שיעור העמלה בפוע ל בהתאם לשווי הפיקדון , ויפרסם את הנתונים לציבור . . ב עמלת ניהול פיקדון ניירות ערך עמלת ניהול פיקדון ניירות ערך מחושבת כשיעור משווי נייר ערך מאותו סוג , בכפיפות למינימום לנייר , ובכפיפות לעמלת מינימום לפיקדון . אופן גביית עמלה מינימאלית של דמי ניהול פיקדון ניי רות ערך עולה מעת לעת בתלונות לקוחות המטופלות בפיקוח על הבנקים , ובתביעות ייצוגיות שהוגשו נגד הבנקים בנוגע לאופן גביית העמלה64 .לאור ריבוי התלונות בנושא זה בחן הצוות את השאלה האם ראוי לבטל את עמלות המינימום בדמי ניהול פ י קדון ני "ע הנגבות כיום , הן כמינימום לניי ר ערך והן כמינימום לפיקדון . הצוות השיב בחיוב לשאלה זו , שכן לדעתו מנגנון גביית העמלה המינימאלית הנהוג היום הינו מנגנון מורכב ולא בהיר כך שעולה ק ושי משמעותי ובלתי סביר בהבנת החישוב שנעשה ובהשוואה בין תעריפי בנקים שונים בתחום זה . במסגרת בחינת סוגי י ה זו נבחנה בין היתר גם האפשרות של יצירת דיפרנציאציה בגובה עמלת המינימום בין אג " ח ממשלתי ומק " מ לבין מניות ואג " ח קונצרניות והצוות פסל אפשרות זו שכן הוא סבר שיצירת אבחנה כזו תוביל להוספת מורכבות נוספת שלא קיימת כיום . נימוק נוסף שעמד בבסיס ההחלטה לבטל את העמלה היה שעמלות אלה משולמות ככלל על ידי לקוחות המחזיקים פ י קדון ני " ע בסכום נמוך . בדרך כלל יהיו אלה אותם הלקוחות שמשלמ ים את העמלות הגבוהות ביותר עבור קני י ה ומכירה , שכן כפי שה וצג באיור 5.2.1 , ישנה קורלציה בין גובה הפיקדון לשיעור ההנחה שמקבלים הלקוחות בעמלה זו . לאור האמור , הצוות ממליץ על ביטול עמל ות המינימום הנגבות בגין ניהול פיקדון ניירות ערך . 2.2 הקלת המעבר בין המערכת הבנקאית לבין המערכת החוץ בנקאית במסגרת בחינת השאלה , האם בתי ההשקעות מייצרים איום תחרותי משמעותי על המערכת הבנקאית , לא עלה בידי הצוות לקבל אומדנים כלשהם ל גבי היקף פיקדונות של משקי הבית בבתי ההשקעות . מן 64 א " רע9096/10 מזרחי טפחות נ ' צימרמן צ "ת ; 30263-11-10 פינקלשטיין נ ' בנק הפועלים צ " ת ;3179-09-10 אגרט נ ' בנק הפועלים . צעדים משלימים 111 הפגישות שקיים הצוות בנושא עם נציגיה של רשות ניירות ערך ועם נציגיו של איגוד חברי בורסה שאינם בנקים עלה בבירור , כי פנייה רחבה למגזר משקי הבית אינה תואמת את התוכנית העסקית של חלק מבתי ההשקעות . בנוס ף הועלתה אפשרו ת קיומם של חסמים נוספים : 1. נגישות נמוכה לבתי ההשקעות בשל היעדר סינוף ; 2. לקוחות מאמינים כי הבנקים כפופים לפיקוח הדוק יותר , והמשמעות הנגזרת מכך ) השלכה על יציבות הגוף המפוקח , שימת דגש על חובות גילוי נאות , הגינות ועוד ( גורמת להם להעדיף את השקעת כספם באמצעות המערכת הבנקאית ; 3. תפיסה כי הפיקדונות מוגנים יותר במערכת הבנקאית . נראה כי הלקוחות אינם מודעים לכך שהמניות רשומות על שם הלקוח וכי קיימת הפרדה בין נכסי הלקוח לנכסי הקסטודיאן ; 4. One stop shop – הלקוחות מעריכים את האפשרות לבצע את מכלול הפעילות הפיננסית תחת קורת גג אחת , ומוכנים לשלם את העלות הנוספת הנובעת מכך . לעיתים תיק ניירות הערך גם משמש כביטחון למתן אשראי על-ידי הבנק . לסיכום , גם אם בתי ההשקעות אינם מהווים חלופה מלאה למערכת הבנקאית , עבור חלק מן המשקיעים , הם מהווים חלופה של ממש . חלופה זו מייצרת איום תחרותי על המערכת בנקאית לגבי חלק מסוים של המשקיעים . לאור האמור הצוות ממליץ : • יש להוסיף ולפעול בתיאום עם רשות ניירות ערך לאיתור ולהסרה של חסמים ולעידוד האיום התחרותי מחוץ למערכת הבנקאית . בין היתר , מוצע לפנות לרשות ניירות ערך כדי שזו תשקול אפשרות של פתיחת פיקדונות ניירות ע רך בבתי ההשקעות באמצעות אתרי האינטרנט , לרבות פתיחת חשבון במערכת סגורה , בדומה להסדרה המוצעת בדוח זה לעניין פתיחת חשבונות באינטרנט . • לצד קביעת לוחות זמנים מהירים להעברת תיק ניירות ערך , מוצע לפעול להקטנת עלויות המעבר בין הבנקים לבין בתי ההשקעות . כיום , עמלה בגי ן העברת תיק ניירות ערך של אותו לקוח לבנק אחר מצויה בפיקוח מחירים )5" ש ח בתוספת הוצאה בפועל (. מוצע לקבוע כי המחיר המפוקח יחול גם על העברת פיקדון ניירות ערך של אותו לקוח מחוץ למערכת הבנקאית . במקרים בהם קיימת עמלה בגין סגירת חשבון או העברת פיקדון ניירות ערך מ בתי השקעות לבנקים , תחול הגבלה דומה גם עליהם . נציגי הרשות לניירות ערך הביעו הסכמה למהלך הדדי זה . צעדים משלימים 112 3 .מגזר העסקים הקטנים בשנת2010 פעלו בישראל כ - 473,000 עסקים עצמאיים ) עסקים שאינם מעסיקים שכירים ועסקים המעסיקים עד 49 עובדים , ( ובנוסף כ- 4,000 עסקים המעסיקים ב ין 50 ל- 100 עובדים , כל אלו מהווים יחדיו כ- 99.3% מהעסקים הרשומים במדינת ישראל65 . כ- 76% מהעסקים הקטנים והבינוניים הם בענפי המסחר והשירותים שהם ענפים בעלי שיעור צמיחה גבוה בתוצר ובתעסוקה . הפדיון הכולל הנזקף לפעילותם של עסקים בעלי מחזור שנתי של עד 20 מיליון שקל ים ובין 20 ל- 100 מיליון שקלים נאמד בכ- 27.5% ו- 16.9% ,בהתאמה , מסך הפדיון במשק66 . מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מאופיין ב שונות גבוהה ש אינה מאפשרת אפיון אח י ד לכלל העסקים הפעילים בו . שונות זו מתייחסת ל גודל ו של העסק או משך החיים שלו , ענף המשק בו הוא , לע פו רמת הסיכון המאפיינת אותו , מקורות המימון הזמינים לו ועוד . שונות זו בשילוב עם מחזורי העסקים הקט נים של כל עסק בנפרד דורשים מהתאגידים הבנקאיים השקעה גדולה של משאבים הכרוכה בעלויות גבוהות . שיעור השר י דות של עסקים בישראל יחסית גבוה בהשוואה לעולם - כ- 87% מהעסקים שו רדים עד השנה השנייה להקמתם67 לעומת כ- 70-80% במדינות אירופה המפותחות68 .עם זאת , על פי נתוני הלמ " ס עולה כי שיעורי השר י דות של עסקים הולך וקטן ככל שגודלם קטן ) גודל לפי מספר מועסקים (69 ובממוצע שיעור השרידות של עסקים קטנים ובינוניים עומד על כ- 83% 70 ,הדומה לממוצע מדי נות אירופה המפותחות ) שיעורי שרידות הנעים בין 89%-74% .( מסקרBDIcoface שנערך בשנת2006 עבור הרשות לעסקים קטנים ובינוניים ) לימים - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ( עולה כי גורמים פיננסיים מהווים כ- 20% ו- 18% בהסבר של שרידות של עסק או כישלונו , בהתאמה עם . הגורמי ם הפיננסיים החשובים לשרידותו של עסק נמנים היכולת להשיג מימון אשראי לטווח קצר והביטחונות שהעסק יכול להעמיד לקבלת אשראי נוסף . נגישות לאשראי מבדיקה שערך הצוות בתחום האשראי לעסקים קטנים עולים מספר ממצאים עיקריים . ראשית , היקף האשראי למגזר העסקים הקטנים נמוך י חסית לתרומתם לתוצר העסקי . למרות שיחס זה אינו חריג בהשוואה בינלאומית הוא נמוך , בהינתן שהאשראי החוץ בנקאי בישראל למגזר העסקים הקטנים כלל אינו מפותח בהשוואה למדינות אחרות . שנית , מרווחי המימון של הבנקים בפעילותם מול מגזר העסקים הקטנים גבוה ים מאוד ביחס למרווחים במגזרי הפעילות האחרים . כך גם שיעורי התשואה של הבנקים ממגזר זה , בניכוי הוצאות והפרשות , גבוה ים עד פי 2 מהתשואה על הנכסים בפעילות מול מגזרי העסקים 65 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , לוח 18.3 ,שנתון סטטיסטי לישראל , 2011 66 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , לוח 11 , עוסקים ופדיון בענפי המשק על פי מס ערך מוסף 2010 - 2008 , 2 201 67 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , דמוגרפיה של עסקים - שרידות ותנועות עסקים : 2010-2008 , 2011 68 Schrör (2009), "Business Demography: employment and survival", Eurostat-Statistics in Focus, : PDF . EN - 070 - 09 - SF - KS / EN / 070 - 09 - SF - KS / OFFPUB _ ITY / cache / eu . europa . ec . eurostat . epp :// http ומאגר המידע : Business demography indicators presented by size class - Eurostat do . setupModifyTableLayout / nui / eu . europa . ec . eurostat . appsso :// http 69 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , דמוגרפיה של עסקים , מקבץ נתונים סטטיסטים ממרשם העסקים 2009-2003 ,נספח ד .- שרידות של עסקים ש נולדו בשנת 2007 ,לאורך שנתיים , לפי ענף כלכלי וקבוצת גודל , 2011 70 הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים , מצגת שהוצגה בכנס משקיעים לקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה , דצמבר 2011 . צעדים משלימים 113 הגדולים והבינוניים . שלישית ה , סקרים ש השתתפו בהם בעלי עסקים קטנים ובינוניים מצביעים על קושי ב קבלת אשראי בנקאי באר .ץ מנקודת מבטו של העסק הקטן או הבינוני , ניתן לאפיין מספר קשיים עיקרים לפעילות : ו • העדר נגישות למקורות אשראי חוץ בנקאיים - היוצר תלות חזקה בין לקוחות מגזרי העסקים הקטנים והבינוניים לבין התאגיד י ם הבנקאיים ; • חסמים בירוקרטים - כגון הזמן הנדרש להקמה וסגירה של עס קים , העלות והזמן הכרוכים בהליך קבלת רישיונות , הטיפול הנדרש בטפסים לצורך דיווחי מס ועוד ; • חוסר מיומנות ניהולית של בעלי העסקים - הגורר ביצוע השקעות מיותרות או העדר השקעות נחוצות , מחסור בשיווק או השקעה בשיווק לא יעיל והעדר מחקר לפני כניסה לשווקים חדשים . ה קשיי ם האמורים אינם מאפיי נים ייחודיים של פעילות מגזרים אלו בישראל והם משקפים בעיות המאפיינות גם מדינות אחרות 71 . מנקודת מ בטו של התאגיד הבנקאי , ניתן לאפיין מספר סוגיות עקרוניות ומעשיות איתן הוא נאלץ להתמודד ב בואו להעמיד אשראי ללקוחות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים . סוגיות אלו עלו ב פגישות שקוימו עם חלק מהתאגידים הבנקאיים במהלך עבודת הצוו ת יחד עם המובא בספרות המקצועית . העיקרי ות שבה :ן מידע א -סימטרי )asymmetric information ( בין הנהלת העסק לבין המידע הגלוי לתאגיד הבנקאי . מידע איכותי ומדויק באשר למצבו של הלווה הינו הכרח י להערכת הסיכון של הלווה ומשפיע על נכונות התאגיד הבנקאי להעניק ללווה אשראי ועל סכומו . בניגוד לעסקים הגדולים , שהמידע אודותם נאסף ומבוקר בתדירות גבוהה יותר ואף מנותח על ידי אנליסטים חיצוניים , מידע דומה אינו קיים עבור עסקים קטנים ובינוניים או קיים בתדירות נמו כה ובפיגור משמעותי בזמנים ; עלויות אדמיניסטרטיביות גבוהות )Administrative costs ( - לצורך השגת מידע איכותי וניטור הפעילות והסיכונים במתן אשראי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים , התאגיד הבנקאי נדרש להקצות משאבים אנושיים ופיסיים רבים , ביחס לעלות התפעולית הכרוכה ב העמדת היקף אשראי דומה לעסקים גדולים . כמו כן , ריבוי מספרם של העסקים הקטנים ביחס למשאבים האנושיים והפיסיים , מקש ה על התאגיד הבנקאי לפקח על בסיס שוטף על העסק הקטן , מצב החושף אותו לסיכון גבוה יותר ; העדר השכלה פיננסית מצד בעלי העסקים הקטנים והבינוניים - התאגיד ה בנקאי נדרש להקצות משאבים רבים מטעמו לליווי ולסיוע לבעלי העסקים הקטנים לנ ל והי פיננסי של העסק . בין היתר נדרש התאגיד הבנקאי ללוות את בעל העסק בתהליך קבלת ההחלטות , בחשיבה על השקעות אפשריות או הר חבת הפעילות , ניהול הספרים ועוד . 71 סקר בינלאומי של הבנק העולמי מצביע על כך שגורמים פיננסיים ) בפרט – העדר מימון ו ( בירוקרטיים ) בפרט מיסוי ומילוי טפסים ( מהווים חסמים עיקריים לפעילותם של העסקים הקטנים והבינוניים כאשר כשליש מהעסקים הקטנים והבינוניים דיווחו על חסמים אלו כחסמים עיקריים לפעילותם ו ל צמיחתם העסקי ת .The World Bank , Enterprise Surveys Thorsten Beck, "Financing Constraints of SMEs in Developing Countries: Evidence, Determinants and Solutions", World Bank, Development Research Group, 2007. צעדים משלימים 114 נתוני אשראי יתרתו הממוצעת של האש ראי הבנקאי הניתן ללקוחות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים72 בישראל עמד בדצמבר 2011 על כ- 132 מיליארד ש , ח" שהם כ- 20% מסך האשראי הבנקאי הניתן לציבור73 .בתוך זה , יתרתו הממוצעת של האשראי ללקוחות מגזר העסקים הקטנים עמד ה בתקופה זו על כ- 56 מיליארדי ש , ח" שהם כ- 8.5% מסך האשראי לציבור ויתרתו הממוצעת של המגזר המסחרי עמד ה על כ- 76 מיליארדי ש ח " שהם כ- 11.5% . ניתוח ארוך טווח של התפתחויות האשראי במגזר אינו אפשרי בשל מגבלות דיווח היסטוריות . עם זאת , הנתונים הקיימים מאפשרים לקבוע כי בין השנים 2010-2009 צמח האשראי הבנקאי ללקוחות מגזר י העסקים הקטנים והמסחרי בשלוש הקבוצות הבנקאיות הגדולות בשיעור ממוצע של כ- 2.9% . הגידול התאפיין בשונות גבוהה על פני 2010-2008 על רקע ההתפתחויות הכלכליות באותן שנים . ישנה שונות רבה בהגדרת " עסק קטן או בינוני " ושונות בהגדרת " אשראי " בין המדינות השונות , המקשה ע ל השוואה בי נלאומית בהיקף האשראי הבנקאי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים . יחד עם הסתייגות , זו מוצג ים להלן מספר י השווא ה של נתוני האשראי למגזר בישראל מול מדינות שונ ות : בחינת הי קף האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים ביחס לתוצר מעלה כי היקף האשראי ל לקוחות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל אינו חריג בהשוואה למדינות אחרות בעולם . יתרה מכך , העובדה שהיקף הסיוע הממשלתי במימון לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות המערכת הבנקאית קטן יחסית בישראל מצביע ה על כך שהיקף האשראי ש התאגידים הבנקאיים בישראל מעמידים לעסקים הקטנים והבי נוניים גדול יחסית מ מקבליהם במדינות אחרות . עם זאת , במדינות רבות אחרות האשראי החוץ בנקאי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים מפותח יותר מזה שבישראל , ומהווה מקור אשראי גדול המתחרה באשראי הבנקאי למגזר . בחינת משקלו של סך האשראי ללקוחות מגזרי העסקים הקטנים והבינוניים לסך האשראי העסקי במדינות השונות מעלה כי היקף האשראי הבנקאי לעסקים הקטנים בישראל מסך האשראי העסקי נמוך יחסית לשאר המדינות , אולם באיחוד של מגזר העסקים הבינוניים ) כמקובל בעולם ( ניכר כי היקף האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים יחדיו ב ישראל ממקם את ישראל באמצע מד רג המדינות . היקף האשראי הניתן על ידי המערכת הבנקאית בערבות מדינה )Credit Guarantee Scheme – CGS (ביחס ל תוצר בכל מדינה74 מעלה כי , למעט מדינות כמו קוריאה ויפן , אשר עוברות את השיעור של 5% , רוב המדינות בעולם נמצאות בין שיעור של1%-0.5% , כאשר החציון הינו 0.61% 75 . בישראל בשנת 2011 היקף ערבויות המדינה אפשר היקף הלוואות של כ-3 מיליארד ₪ , המהווים 0.34% מהתוצר ב . שנת 2012 הציעה המדינה קרן חדשה לעסקים קטנים ובינוניים . במסגרת הקרן , 72 בשל השונות הגבוהה הקיימת בהגדרת מגזרי הפעילות בין הבנקים הישראליים ובשל הרצון לכלול גם עסקים בינוניים בניתוח , המובא בחלק זה יכלול , בנוסף למגזר העסקים הקטנים והמגזר המסחרי ) עסקים בינוניים , ( כהגדרתם על ידי כל בנק , ונתון מצרפי של שני מגזרים אלו . האחדת המגזרים תאפשר להתמודד טוב יותר עם השונות בהגדרות ותציג נתונים שיאפשרו השוואה לנתונים במדינות זרות – שם נהוגה האחדה זו , הקרויה SME's ) Small and Medium size Enterprises .( 73 לא כולל פעילות בחו , ל" מגזר ניהול פיננסי , אחרים והתאמות . 74 מדובר במדד מקובל למדידת היקף הסיוע הממשלתי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים . ראה דיון על כך ב- , Small Enterprise Development , " an international view – s ' edit Guarantee Schemes for SME Cr " , Jacob Levitsky Vol 8 No 2, June 1997. 75 2008 Trinity College Dublin , " Principle and Practice : Partial Credit Guarantees " , Honohan Patrick Beck, Klapper and Mendoza (2010), "The Typology of Partial Credit Guarantee Funds around the World", Journal of Financial Stability, Vol. 6, P.P. 10-25 צעדים משלימים 115 פוטנציאל היקף ההלוואות לעסקים הקטנים והבינוניים יעמוד על4.5 מיליארד שקלים , שהם כ- 0.5 אחוזי תוצר . מחיר האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים מניתוח נתונים ממוצעים לשנים 2010-2008 , עולה כי עלות האשראי ללקוחות מגזר העסקים הקטנים הינה הגבוהה ביותר מבין חמשת מגזרי הפעילות העיקריים . הריבית על האשראי ללקוחות המגזר עמדה בממוצע השנים על כ- 3.5% , לעומת שיעור של 1.9% ללקוחות המגזר המסחרי , ורמות נמוכות יותר ללקוחות מגזר משקי הבית )1.7% ( וללקוחות המגזר העסקי )1.4% .( לעומת זאת , בחינת הריבית המשולמת על הפיקדונות ללקוחות בכל מגזר פעילות מעלה , כי במגזר העסקים הקטנים ניתנת ריבית יחסית גבוהה )0.8% (מזו המשולמת ל לקוחות המגזר העסקי , המאופיינת ברמ ה הנמוכה ביותר מבין חמשת מגזרי הפעילות )0.2% .( ניכוי העלות השולית בכל מגזר מעלות האשראי מאפשר בחינה של פערי הריביות המשקפים פערי רווח גולמי ללא התייחסות לגורם הסיכון ולעלו יו ת תפעוליות . מהנתונים עולה כי מרווחי הריבית במגזר י העסקים הקטנים והמסחרי הם הגבוהים ביותר מבין יתר מגזרי הפעילות . עם זאת בעוד רמתו של הפער במגזר המסחרי )1.25% ( שואפת לרמתו במגזר העסקי )1.22% ( , רמתו במגזר העסקים הקטנים גבוהה יותר ועומדת על 2.71% . בדומה לניתוח שלעיל בעניין פערי הריביות בישראל , הצוות בחן את פערי הריביות בארה " ב ובגוש האירו . מהניתוח עולה כי בדומה לישראל , גם במדינות אלו הלוואות לעסקים בהיקפים נמוכים ניתנ ות בשיעורי ריבית גבוהים יותר כתוצאה ממרכיב סיכון גדול יותר שבהלוואות לעסקים קטנים וכתוצאה מהוצאות התפעול הגדולות יותר ביחס להיקף ההלוואה . ה יצע האשראי החוץ-בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים שוק האשראי החוץ בנקאי מורכב מ גופים אשר אשראי חוץ בנקאי מהווה את עיקר עסקיהם , ה מעניקים אשראי לטווח קצר , כגון שירותי ניכיון שיקים ושירותי פקטורינג ומ , גופים אשר אשראי אינו מהווה את תחום הפעילות העיקרי שלהם כמו ספק ים או חברות ליסינג . לאור עלות גיוס הכסף הגבוהה של גופים אלו , עלויות המימון הנגבות מהלקוח גבוהות יחסית לבנקים , אשר מגייסים כסף בעלויות נמוכות יחסית מבנק ישראל ומפיקדונות הציבור . לאור תנאי מימון אלו , ובהתחשב בהיקפים הנמוכים שלו , שוק זה אינו מהווה תחרות לשוק הבנקאי אלא מהווה מוצר משלים לו . ברם , חסמים נוספים מונעים כניסתם של גופי מימון אחרים לשוק ה אשראי לעסקים קטנים ובינוניים . החסם העיקרי הו א העלות התפעולית הגבוהה הכרוכה במתן אשראי בהיקף קטן , העלות הקבועה הגבוהה הכרוכה בהקמת מערך תפעול שכזה וחסמים בירוקרטים ה מונעים פתרונות מיקור חוץ של תפעול זה עבור גופי המימון הגדולים . בנוסף , חוק הסדרת הלוואות חוץ- בנקאיות המגביל את הריבית אשר ניתן לגבות מאדם פרטי בהלוואות הנמוכות ממיליון ש "ח מהווה חסם לכניסתם של הגופים החוץ בנקאיים לשוק האשראי הקמעונאי , שכן הריבית המותרת על פ י חוק אינה מכסה על הסיכון הגלום במתן אשראי לאותם עסקים המבקשים זאת . צעדים משלימים 116 היבטים צרכניים בשנים האחרונות ננקטו צעדים שונים במטרה לסייע למגזר העסקים הקטנים גם במישור הבנקאי . בין היתר , הונהגו תוכניות סיוע ממשלתיות , בוצעו תיקוני חקיקה שהובילו להסדרת תעריפון העמלו ת למשקי בית ועסקים קטנים ) במסגרת הרפורמה בעמלות מ שנת 2008 ( ;להגברת נגישותם של עסקים בכלל ועסקים קטנים בפרט לאשראי הניתן באמצעות חברות ניכיון חוץ-בנקאיות ולפתיחת שוק כרטיסי האשראי לסליקה צולבת שתכליתה להוזיל את עלויות הסליקה עם . זאת , עיקר התשומות של הרשויות העוסקות בהגנה על הצרכן בתחום זה מוקדש ללקוח הקמעונאי שהוא משק בית , הנתפס כגורם החלש ביותר הזקוק להגנה . הצוות מצא לנכון ל התבונן מקרוב על גם הלקוח הקמעונאי שהוא עסק קטן . המלצות הצוות בעניין עסקים קטנים נחלקות לשני רבדים משלימים : 1. המלצות ממוקדות למגזר העסקים הקטנים – בחלק זה נכללות המלצות הנותנות מענ ה לסוגיות שעלו במהלך העבודה , הרלוונטיות להתנהלות לקוחות מגזר העסקים הקטנים והתאגידים הבנקאיים בפועלם מול לקוחות המגזר , בכלל זה : עלות השירותים הבנקאיים , עלויות פירעון מוקדם של אשראי עסקי , הקלת תהליך פירעון אשראי עסק , י הגדרות אחידות לצרכים סטטיסטיים ובני י ה של תשתית לאיסוף נתונים לצורכי ניתוח עתידיים . 2. המלצות למגזר הקמעונאי ) משקי הבית והעסקים הקטנים – ( במסגרת הדוח נכללות המלצות נוספות המתייחסות להסדרת הפעילות של כלל הלקוחות הן בהיבטים תחרותיים והן בהיבטים צרכניים , ובכלל זה צפוי שתהיינה להן השפעה גם על לקוחות מגזר העסקים הקטנים והבינוניים . להלן יפורטו ההמלצות הממוקדו ת של הצוות למגזר העסקים הקטנים : 3.1 הפחתת עמלות לעסקים קטנים "עסק קטן מ " וגדר בכללי הבנקאות ) שירות ללקוח ( ) עמלות , ( התשס "ח- 2008 ) להלן : " הכללים , (" כאחד משני : לה א תאגיד שטרם חלפה שנה ום מי התאגדותו או תאגיד שמסר לבנק דוח שנתי , פיו על מחזור העסקים שלו בשנה שקדמה למועד מסירתו , אינו עולה על מיליון ₪ למשך שנה אחת שתחילתה ב -1 בחודש שלאחר מסירת הדוח השנתי , למעט תאגידים שהוקמו . דין פי על החלת התעריפון הקמעונאי כרוכה בפנ ייה יזומה מצד תאגיד שהוא עסק קטן , ובהמצאת דוחות כספיים או מסמכים נוספים , המעידים על מחזור העסקים . במידה שלא יפעל , כן יחול עליו תעריפון המיועד לתאגידים גדולים . כדי להתגבר על הנטייה הטבעית לפאסיביות על , תאגידים אלה להשתכנע בדבר כדאיות התעריפון הקמעונאי . באש ר לשאלת כדאיות התעריפון הקמעונאי , הרי ש בעוד משק בית מחויב בעמלות פעולה ) עמלת פעולה על ידי פקיד ועמלת פעולה בערוץ ישיר (76 , עסק קטן מחויב בעמלות דמי ניהול קבועים , הנגבים בנוסף לעמלות פעולה . גובה עמלת דמי ניהול לעסק קטן דומה לגובה עמלת דמי ניהול בתעריפון העסקי ברוב הבנקים , ולעיתים אף עולה עליה . זאת ועוד במקרים אחדים נמצא כי עמלה בעד שירות עסקי מסוים אשר נקבעה 76 בכפיפות לעמלה מינימאלית בגובה שתי פעולות על ידי פקיד . צעדים משלימים 117 בתעריפון הקמעונאי זהה או גבוהה יותר מהעמלה המקבילה בתעריפון העסקי . לדוגמה : הקצאת אשראי , עמלת טיפול באשראי ובביטחונות להלוואות ולמסגרת אשראי . להלן טבלת ההש וואה בין תעריפי דמי הניהול העסקיים בתעריפון הקמעונאי ובין תעריפי עמלה זו בתעריפון העסקי . תעריפי דמי ניהול לעסק קטן ותאגיד גדול דמי ניהול פועלים לאומי דיסקונט מזרחי בינלאומי איגוד מרכנתיל אוצר החייל מסד יהב פאג י" ערבי ישראלי עסק קטן לחודש 56 60 80 60 65 85 140 65 60 8.5 65 60 עסק גדול לחודש 62 63 83.3 63.3 75 83.3 83.3 75 75 60 75 63 אף על הדמיון בדמי הניהול , בפועל התעריפון הקמעונאי מוזיל את העלויות לעסק הקטן בשל ביטול עמלת רישום פעולה שנהוגה עדיין לגבי התאגידים הגדולים , בשל פטור מעמלת טיפול באשראי ובביט חונות לאשראי צרכני עד 50,000 ש"ח ועוד . עם זאת , הוזלה זו אינה " בולטת , " ואינה מביאה את העסקים הקטנים לכדי מאמץ יזום להחיל על עצמם סיווג של עסק קטן . להערכת הצוות , הסיבות לכך שהעסקים הקטנים אינם נוטים להצטרף לתעריפון הקמעונאי הן היעדר מודעות מצד העסקים הקטנים לכדאיות ההצטרפות או טרחה הכרוכה בהמצאת דוחות כספיים או מסמכים אחרים לצורך ההצטרפות . על פי דיווחי הבנקים , התעריפון הקמעונאי על חל מספר קטן של עסקים קטנים : בשנת 2011 הוא על חל 16,374 עסקים קטנים בחמשת הבנקים הגדולים , לעומת 318,484 עסקים שחויבו פי על התערי פון העסקי . זאת ועוד לה כדי בטיח כי תעריפון קמעונאי יקל על מגזר העסקים הקטנים יש לוודא כי תעריפי השירותים המאפיינים פעילות עסקית יפחתו מתעריפי השירותים המקבילים בתעריפון העסקי . הצוות ממליץ להרחיב את תחולת התעריפון הקמעונאי על כלל הלקוחות הקמעונאיים – משק י בית ועסקים קטנים ) בהתאם להגדרה חדשה שתיקבע לעניין , ( זה ללא קשר לאופן התאגדותם . לשם , כך ממליץ הצוות על שינוי הגדרת " עסק קטן " בכללים , וקביעה כי התעריפון הקמעונאי יחול על עסק קטן , כפי שהוא מוגדר בבנק או , עסק שיתרת התחייבויותיו היא עד 5 מיליון , ח"ש לפי הגבוה מביניהם על או , פי הגדרה אחרת שתאומץ . למען הסר ספק , ההגדרה לא תותנה בנקיטת צעדים יזומה מצד העסק הקטן . בתוך כך יינקטו הצעדים האלו : • ביטול עמלת " דמי ניהול חשבון לעסק קטן , " כלומר לא יהיה בידול בעמלה בין עסק קטן לבין יחיד . • מתן הוראה לבנקים לפיה אין לקבוע בתע ריפון הקמעונאי עמלות בסכומים או בשיעורים גבוהים יותר מן העמלות הקבועות בתעריפון העסקי . צעדים משלימים 118 3.2 הקלת ה תהליך ל פירעון מוקדם של אשראי עסקי רוב פי על , לעסקים קטנים התחייבויות כלפי הבנקים בגין אשראי שניתן להם , בעוד מרבית המשאבים העומדים לרשותם , לרבות נכסים פרטיים , משועבדים לבנק . הורא ות ניהול בנקאי תקין מסדירות חלק נכבד מהסוגיות ה קשורות להעברת פעילות לקוח בין בנקים בהיבט הפרוצדוראלי , אולם הן ב אין הוראות ייעודיות הקשו רות לפירעון מוקדם של אשראי . הצורך לפשט ולהקל על העברת פעילותו של הלקוח בין הבנקים , מלאה או חלקית , בן מו מאליו . יכולת מעבר בין הבנקים , ומהבנקים לגופים אחרים , היא תנאי הכרחי להגברת התחרות במערכת הבנקאית , ולשיפור התנאים המוענקים לצרכן . המלצות הצוות למגזר הקמעונאי בכללו שפורטו בפרקים קודמים , צפויות להקל על מעבר בין בנקים ובכך להעצים את כוחו הצרכני של העסק ל מו הבנק . להלן הצעות ממוקדות שיקלו אף יותר ה על מעבר בין בנקים ל לקוחות המגזר העסקי , בשני מישורים עיקריים : הקלות בת הליך פירעון מוקדם של אשראי עסקי ו הסדרת העמלה המשולמת בגין פירעון מוקדם של אשראי עסקי . . א פירעון מוקדם של אשראי עסקי תהליך פירעון האשראי עשוי להיו ת מסורבל ומורכב , במיוחד בכל הנוגע לקבלה מהירה של מידע רלוונטי ומסמכים שונים . ההוראות העיקריות בהסדרה הצרכנית שתכליתן לייעל ולהקל ת על הליך זה מוגבלות להלוואות לדיור ) חובת הבנק למסור בכתב ללווה מידע הנחוץ לו לשם בחינת כדאיות שבפירעון מוקדם של הלווא ; ה קביעת ה מידע ומסמכים שיש למס ור ללווה בעת בקשתו למחזר הלוואה כגון אישורי סילוק , מכתב כוונות ועוד (. הלוואות עסקיות מוחרגות במפורש מתחולתן של הוראות אלו , וכפועל יוצא מכך העסק הקטן לא נהנה מההגנות הכלולות בהן . הצוות ממליץ להחיל על פירעון מוקדם של אשראי עסקי את ההורא ות החלות על פירעון אשראי לדיור בשינויים המחויבים . הכוונה בעיקר להטלת חובות על הבנק להמציא ללווה , תוך פרק זמן קצר , מסמכים הכרחיים לביצוע התהליך , כגון מכתב כוונות , מכתב הסכמה לשעבוד בדרגה שנייה ואישורי סילוק . . ב הסדרת עמלה בגין פירעון מוקדם של אשראי עסקי עסק קטן שלקח הלוואה לזמן קצוב עשוי להתעניין בפירעון מוקדם של ה מסיב ות שונות : תזרים הכנסות מוקדם מ הצפוי , שינוי בשוק או רצונו בית של העסק לקבל את שירותי האשראי מבנק אחר או מגוף חוץ - בנקאי כלשהו . הסדר קוגנטי בדבר זכותו של לקוח לבצע , בתנאים מסוימים , פירעון מוקדם של הלוואה , כלול בסעיף 13 לפקודת הבנקאות שחל על הלוואות שניתנו לשם רכישת דירת מגורים או במישכון של דירת מגורים וצו הבנקאות ) עמלת פירעון מוקדם , ( התשס "ב- 2002 שהוצא מכוחו ) להלן צו " : הבנקאות (. " בנוסף , הורא ות המפקח על הבנקים שעניינן עמלת פירעון מוק דם בהלוואות א של לדיור קובע ות זכות פירעון מוקדם , פוף כב לזכות לסרב מטעמים סבירים לגבי יתר ההלוואות . הסדרים אלה מצמצמים עד מאוד את שיקול הדעת הבנקאי בכל הנוגע לסירוב לאפשר ללקוח לפרוע הלוואה לפני תום תקופתה . אולם , לצד היבט צרכני זה , נקבעה זכותו של הבנק לגבות מהלקוח עמלה ב גין צעדים משלימים 119 עלות הפירעון המוקדם77. עמלה זו נועדה לפצות את הבנקים על הפסד ההכנסה במקרה של פירעון מוקדם של הלוואה , והיא אמורה להגן על המערכת הבנקאית במיוחד מפני פירעון המוני של הלוואות על רקע ירידה חדה בשיעורי הריבית . המרכיב העיקרי בעמלת פירעון מוקדם הוא הפרשי היוון – הפרש בין יתרת תשלומי ההלוואה כשהם מהוונים על - פי הריבית המקורית של ההלוואה , לבין אותו תזרים הכנסות כשהוא מהוון לפי ריבית ממוצעת ) לפי צו הבנקאות ( או לפי הריבית שנהוגה בתאגיד הבנקאי לפי הוראה 454 ,בהתאם לסוג ההלוואה . לגבי ההלוואות אשר סכומן המקורי עולה על 750,000 ש"ח78 נקבע בסעיף 4)( ב להוראה 454 שעמלת הפירעון המוקדם בגינן תחושב " על- פי כללים סבירים שיבטאו את הנזק שנגרם לתאגיד הבנקאי כתוצאה מהפירעון המוקדם ושייקבעו מראש למקרים כאלה ". הצוות סבור שההסדר הקבוע בהוראה 454 ,הרלבנטי להלוואות העסקיות , ראוי לבחינה מח ודשת בהיבטים ה : אלו • מנגנון החישוב של עמלת פירעון מוקדם מתאפיין בחוסר שקיפות משמעותית . בהלוואות עד 750,000 ₪ הפרשי ההיוון מחושבים לפי " ריבית הנהוגה בתאגיד בנקאי , " כהגדרתה בסעיף 3 להוראה מס ' 454 וכאמור בנספח ' ב להוראה . ללקוח כל אין יכולת לדעת כיצד קבע הבנק את שיעור הריבית האמור , ואין לו כלים כדי לדעת האם אכן שיעור ריבית זה תואם למאפיינים של אותו סוג הלוואה שניתן לאותו סוג לווה לתקופה הדומה באורכה לתקופה שנותרה מיום הפירעון המוקדם ועד יום הפירעון המקורי . זאת בניגוד למנגנון החישוב של הפרשי ההיוון בהלוואה לדיור צו פי לע הבנקאות79. • חוסר השקיפות משמעותי עוד יותר בהלוואות מעל 750,000 ₪ ) שאינן כנגד משכון דירת מגורים ( שבהן בנקים אמורים , בהתאם לסעיף 4)( ב להוראה , לחשב את עמלת הפירעון המוקדם " על- פי כללים סבירים שיבטאו את הנזק שנגרם לתאגיד בנקאי כתוצאה מהפירעון המוקדם ". לאור האמור לעיל , הצוות ממליץ : • להרחיב את תחולת ההסדר הקיים בהורא ות המפקח על הבנקים לגבי עמלת פירעון מוקדם החלה על הלוואות שאינן לדיור כל על , ההלוואות ) שניתנו לכל סוגי הלווים לתקופה של חצי שנה או יותר עד ( לסכום 5 מיליון ) ח"ש כשסכום זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (. חלופה נוספת שניתן לשקול היא החלת ההסדר על הלוואות הניתנות לעסקים קטנים , בהתאם להגדרת " עסק קטן " שתיקבע . • בנוסף ממליץ הצוות לקבוע , מנגנון אחיד וגלוי לקביעת שיעור הריבית שישמש לחישוב הפרשי ההיוון בהלוואות שאינן לדיור . 77 ראו : סעיף 13 לפקודת הבנקאות , צו הבנקאות ) עמלות פירעון מוקדם , ( תשס – ב "2002 ,הוראת ניהול ב נקאי תקין מס ' 454 ")עמלות פירעון מוקדם של הלוואות שלא לדיור "(. 78 על-פי הנוסח הקודם של ההוראה , הסכום היה מוגבל לסך 120,000 ₪ . 79 הבדיקה הינה פשוטה כי הפרשי ההיוון מחושבים על בסיס ריבית ממוצעת אשר מתפרסמת על-ידי בנק ישראל . צעדים משלימים 120 3.3 הגדרת עסקים קטנים לצרכים סטטיסטי ים ואיסוף נתונים סטטיסטיים : הגדרת עסקים קטנים לצרכים סטטיסטיים לפי החלטת ממשלה מ יום 12 ב אוגוסט 2007 80 נקבעו הגדרות לעסק זעיר , קטן ובינוני המחייבות את משרדי הממשלה בפעילות ם מול מגזר : זה עסק זעיר - חברה או עוסק , המעסיקים עד 5 עובדים ומחזור מכירותיו קטן מ- 10 מיליוני ש"ח בשנה . עסק קטן - חברה או עוסק , המעסיקים עד 50 עובדים ומחזור מכירותיו קטן מ- 25 מיליוני ש"ח בשנה . עסק בינוני - חברה או עוסק , המעסיקים עד 100 עובדים ומחזור מכירותיו קטן מ - 100 מיליוני ש"ח בשנה . אף על החלטת הממשלה המחייבת , כל לא משרדי הממשלה נצמדים ל הגדרה , זו לעיתים בגלל חוסר רלוונטיות של ההגדרה לפעילות המשרד ולעיתים בגלל חוסר יכולת טכנית כך . לדוגמה , הלמ "ס אינו מבצע עיבודים העומדים בהגדרה הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים עקב מגבלת מקורות הנתונים , אלא מבצע עיבוד של העסקים לפי פדיון מדיווחים למס ערך מוסף של העוסקים הפעילים , ובנפרד מבצע עיבוד למרשם העסקים לפי דיווחי המע "מ והביטוח הלאומי . בדומה לכך ב גם , מוסדות הלא -ממשלתיים משתמשים בהגדרות שונות לעסקים , כאשר ההגדרות לעיתים שונות בין אף שחקנים באותו ענף , כגון ענף הבנקאות . ריבוי ההגדרות לשימושים השונים מקשה על זיהוי מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים ובכך פוגע ביכולת אבחון הבעיות במגזר העסקים הקטנים והבינוניים וב מתן פתרונות הולמים . הבנקים בישראל נדרשים לדווח על פעילותם בחמישה מגזרי פעילות : המגזר העסקי , המסחרי , העסקים הקטנים , הבנקאות הפרטית , משקי הבית , ניהול פיננ סי ואחרים . החלוקה למגזרי הפעילות מבוססת על סוגי המוצרים והשירותים ו א , לחילופי ן על סוגי הלקוחות , כאשר התאגידים רשאים להגדיר את מגזרי הפעילות שלהם בהתאם לאופי , להיקף ולמאפייני הפעילות של לקוחותיהם . אפשרות זו יוצרת שונות גבוהה בין הגדרות הבנקים , ובכלל זה בהגד רת מגזר העסקים הקטנים . בנוסף לזאת , קיימות הגדרות נוספות במערכת הבנקאית לעסקים קטנים לצרכים שונים כגון הגדרת עסק קטן בכללי הבנקאות ) שירות ללקוח () עמלות , ( התשס "ח - 2008 81 לצורך שיוך תעריפון קמעונאי והגדרת עסק קטן לצורך חישוב משקל הסיכון בגין חשיפת אשראי למגזר ז .ה הצוות בחן הגדרות לעסקים קטנים ובינוניים במספר מדינות בעולם , ובפרט הגדרות המשמ ות ש לצרכי המערכת הבנקאית באותן מדינות . המסקנה העיקרית העולה היא שאין הגדרה אחידה בין המדינות השונות ובתוך המדינות בין צרכים שונים , יש אך במדינות הגדרות אחידות המשמשות לדיווחי ה בנקים לצרכים מסוימים . בשל השונות הרבה הקיימת בהגדרות לעסקים המשמשות לצרכי דיווח סטטיסטי של הבנקים בישראל , המקשה על ניתוח היקף הפעילות הבנקאית למגזרי העסקים השונים והתחרות בתחום , הצוות ראה לנכון 80 החלטה מס . 2190 של הממשלה מיום .2.08.2007 1 htm . 2190 des / /08 2007 / Decisions / Archive / PMO /il. gov . pmo . www :// http 81 כללי הבנקאות ) שירות ללקוח ( ) עמלות , ( התשס "ח- 2008 . צעדים משלימים 121 להמליץ על גיבוש הגדרה אחת אחידה לכלל הבנקים בישראל לצרכי דיו וח סטטיסטי . עיקרי השיקולים שהנחו את הצוות בקביעת ההגדרה : םה • אחידות מרבית בכל ל ההגדרות לעסקים המשמשים בענף הבנקאות לשימושים שונים : הצוות בחר שלא להכיל הגדרה אחת לכל השימושים , מתוך מחשבה ה כי הגדרה הנכונה לצרכי דיווח סטטיסטי אינה בהכרח נכונה לשימושים אחרים . מנגד , קיים רצון לפשט את הליך הדיווח לבנקים והצגתו לציבור ולכן נבחרו הגדרות המתאימות במידה רבה להגדרות הקיימות כיום לצרכים אחרים שהבנקים מחויבים להם . • הגדרה ברת השוואה להשוואות בינלאומיות ולהשוואות לנת נים ו אחרים המדווחים בישראל : כיוון שלא נמצא מכנה משותף לה גדרות העסקים בבנקים בעולם , הצוות בחר בהגדרה הכוללת מרכיב היקף פעילות הדומה של לזו החלטת הממשלה והכללת היקף חבות במקרה של עסקים קטנים . היקף החבות שנבחר להגדרת עסק קטן - עד5 מיליון שקלים לכלל הקבוצה הבנקאית - תואם להגדרת הנחיות באזל II ,ומעיד על היקף פעילות מצומצם יחסית , התואם לערך להיקף פעילותם של עסקים קטנים ודומה לסדרי הגודל שנמצאו בהגדרות מקבילות ב בנקים בעולם )כ מיליון דולר / אירו / פאונד (. הצוות ממליץ על שינוי הגדרת מגזרי העסקים , באופן אחיד ובת י אום עם הסוכנות לעס קים קטנים ובינוניים במשרד התמ "ת לכל צרכי ה דיווח ה סטטיסטי . ההגדרה המוצעת : עסק קטן – עוסק או תאגיד שמחזור מכירותיו קטן מ- 25 מיליוני ש"ח בשנה והיקף החבות של העסק לכלל הקבוצה הבנקאית נמוך מ - 5 מיליוני .ח"ש עסק בינוני - עוסק או תאגיד שמחזור מכירותיו גדול מ- 25 מיליוני ש"ח בשנה וקטן מ- 100 מיליוני ש"ח ב שנה או שהיקף החבות של העסק לכלל הקבוצה הבנקאית על בסיס מאוחד גבוה מ- 5 מיליוני .ח"ש עסק גדול - עוסק או תאגיד שמחזור מכירותיו גדול או שווה ל- 100 מיליוני ש"ח בשנה . איסוף נתונים סטטיסטיים במסגרת עבודת הצוות בתחום האשראי לעסקים קטנים , הצוות נתקל במחסור בנתונים וחוסר אחידות בנתונים הקיימים של ההיצע והביקוש לאשראי של עסקים קטנים ובינוניים . מתוך נתוני היקף האשראי והרווחיות של הבנקים ומנתוני ה סקרים הקיימים עולה כי מערכת הבנקאות מהווה את המקור העיקרי או היחיד למימון ע סקים קטנים ובינוניים - מצב היוצר תלות בינם לבין ה מערכת הבנקאית , שתוצאותי ה מתבטאות בעיקר במחיר האשראי וב איכותו ו , ככל הנראה , פחות בהיקף האשראי כשלעצמו . המלצות הצוות נועד ו ליצירת תשתית נתונים לניתוח איכותי של שוק האשראי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים ויצירת תכניות פעולה עתידיות המותאמות למצב השוק בפועל . ל צורך הגברת הדיווח והפיקוח על מתן האשראי הבנקאי למגזרי העסקים גיבש הצוות את ההמלצות האלו : • הצוות ממליץ בשלב ראשון על איסוף ודיווח של נתונים על היקף האשראי ואיכותו ) בכלל זאת – טווח האשראי ושיעור הביטחונות ( למגזרי העסקים השונים . התאגידים הבנקאים יי דרשו לדווח בנק ל ישראל בתדירות רבעונית / שנתית נתונים על היקף האשראי העסקי ותנאיו לפי ההגדרות צעדים משלימים 122 לעסקים י שי קבעו מראש ובפורמט אחיד . הפיקוח על הבנקים יגדיר את המידע הנדרש תוך בחינה בינלאומית של הנתונים והתאמות לפעילות המקומית . • בהמשך , הנתונים י שי אספו יוכלו לשמש לבחינה מעמיקה של טיב היצע האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים וליצירת תכניות אקטיביות להגברת התחרות בתחום , כגון תכנית ה- CRA או הקרן המעמידה הלוואות בריבית נמוכה לבנקים על בסיס היקף פעילות האשראי של הבנקים ללקוחות מגזרי העסקים הקטנים והבינוניים . 4 .שמירת הטבות והנחות באשרא י ובפיקדונות קיומה של אסימטריה במידע בין שני צדדים המתקשרים בחוזה גורמת , ככלל לכשל שוק שכן היא עשויה לפגוע ביכולת לקבל החלטות רציונליות ידי על הצד המצוי בנחיתות מבחינת המידע שברשותו . בנוגע ליחסי הבנק והלקוח , מצב הדברים הוא מטבעו כזה , שעיקר המידע , המומחיות והכלים להפיק מהמידע רב ימ את התועלת מצוי בידי הבנק . מורכבותם של השירותים הבנקאיים מעצימה את הבעיה הגלומה בפערי המידע כאמור . לצורך יצירת יכולת השוואה בין מוצרים ושירותים תחליפיים ללקוחות , במסגרת או מחוץ למערכת הבנקאית , יש לפעול למניעת ערפול מחירו האמיתי של המוצר או השירות . ערפול מחיר בתחום הפיקדונות והאשראי ניתן למצוא ביחס למוצרים בריבית משתנה , לטווח קצר , בהם ניתנת ללקוח תוספת או הפחתה במחיר השירות במשך תקופה מוגבלת בלבד , אשר מתבטלת לאחר פרק זמן שהוסכם עליו עם הלקוח . עבור מוצרים אלו חובות הגילוי הקיימות לענ יין מחיר השירות אינן מעניקות יכולת השוואה אמיתית ללקוחות ואינן מונעות את החשש מפני ערפול מחיר המוצר או השירות . בעיה זו מחריפה במקרים בהם מדובר בפיקדונות בריבית משתנה לטווח ארוך או באשראי לטווח ארוך , בהם התוספת או ההפחתה ממנגנון קביעת הריבית גדולה יותר , הרי בית ניתנת ל משך תקופה קצר ה יותר , ותקופת ההחזקה בפועל של המוצר או השירות על ידי הלקוח ארוכה יותר . ככלל , מנתוני מערכת הבנקאות ני תן ללמוד כי העדפת הציבור היא לשמור על נזילותם של כספי החסכונות , לרוב באמצעות הפקדתם לפיקדונות מתחדשים לתקופה קצרה , אולם בפועל מוחז קים פיקדונות אלה על ידי הלקוחות למשך תקופה ארוכה מזו הנקובה בהם ) למשל , פיקדון שבועי , מתחדש , המוחזק על פני תקופה של מספר חודשים ואף שנים (. במקרים אלו , למרות יכולתו של הלקוח להפסיק את השירות במועד הנקוב בו , בין אם בדרך של תחנת יציאה או על ידי אי חידוש הפיקדו , ן עצם היעדר מתן התוספת או ההפחתה שנקבעה לתקופה הראשונה , למשך כל התקופה שבה הוחזק המוצר בפועל , מחייב את הלקוח לשוב ולערוך משא ומתן מחודש עם הבנק בכל נקודת זמן שכזו , ומנגד מאפשר לתאגיד הבנקאי ליהנות מתוצאותיו של היעדר קיומו של משא ומתן שכזה . באשר לסוגיית התוספת או ההפחתה בעת מתן אשראי , המפקח על הבנקים כבר נתן את דעתו82 באשר לשימוש בהפחתות או הנחות במסגרת תקופת האשראי הראשונה , והשימוש בפרקטיקה האמורה נאסר אגב מתן הלוואות לדיור . מאחר ש לא נמצאה הצדקה להבחנה בעניין זה בין הלוואות לדיור לבין הלוואות שאינן לדיור , הרי שיש להפעיל מנגנון דומה גם ביחס להלוואות שכאלו . 82 במסגרת סעיף 16 א להוראת ניהול בנקאי תקין451 ,נהלים למתן הלוואות לדיור . צעדים משלימים 123 מתן הנחות והטב ות בריבית ללקוחות לתקופה מוגבלת וביטול ן לאחר חלק מהתקופה גורם לערפול המחיר ללקוח , ומקשה על ביצוע השוואות וניהול משא ומתן אפקטיבי . כדי ליצור שקיפות של העלות הכוללת באשראי ובפיקדונות , ולהקל ע ל יכולת ההשוואה בין מוצרים ושירותים תחליפיים ללקוחות , הצוות ממליץ לקבוע הסדר , לפיו בהלוואות ובפיקדונות בריבית משתנה , בהם מציע התאגיד הבנקאי הנחה או הטבה בשיעור הריבית , לעומת הריבית התעריפית , תחול ההטבה לאורך כל תקופת הפיקדון או ההלוואה . 5 .קידום יוזמות קי ימות שעשויות לתרום לתחרות הצוות בחר לציין שתי יוזמות שגובשו זה מכבר לשינוי חקיקה . האחת עוסקת באיגוח תיקי אשראי וטופלה על ידי הצוות הבין-משרדי בראשות פרופ ' צבי אקשטיין לבחינת איגוח בישראל ; והשנייה עוסקת בתיקונים לחוק המשכון83 והינה באחריות משרד המשפטים . חשו ב להדגיש כי הצוות לא עסק בנושאים אלו , אולם מצא לנכון לציינם בשל חשיבותם לפיתוחם של השווקים הפיננסיים בישראל , ומכאן לתחרות במערכת הבנקאית . .א איגוח איגוח (securitization) במובנו הפשוט , הינו תהליך של קיבוץ נכסים , הומוגניים יחסית , לתיק שכנגדו מונפקות א י גרות ח וב סחירות , אשר התשלומים למחזיקים בהם מקורם בתזרים המזומנים הנובע מהנכסים שבתיק זה . מגוון של נכסים היוצרים תזרימי מזומנים עשויים להיכלל בתיקים מאוגחים , בהם נכסי אשראי מסוגים שונים , כגון הלוואות ואשראי מתגלגל וכן נכסים שאינם בנקאיים - המייצגים הת חייבויות קיי מות או עתידיות , כגון דמי שכירות עתידיים מפרויקט נדל " ן שהקמתו הושלמה , תשלומי ארנונה לרשות מקומית , תשלומי שכירות רכב )" ליסינג "( ועוד . במקרים האחרונים , איגוח התחייבויות מהווה חלופה לגיוס אשראי מבנקים , ולפיכך יוצר איום תחרותי על המערכת הבנקאית . לצד היתרונות לגופים המנפיקים ) בנקים , חברות עסקיות , רשויות מקומיות ועוד , ( השקעה במכשירי איגוח עשויה להתאים לצורכיהם של משקיעים מוסדיים . גופים אלה זקוקים בדרך כלל לנכסים המייצרים תזרימי מ זומנים על פני תקופות זמן ארוכות על מנת שישמשו למימון התחייבויותיהם ארוכות הטווח כלפ י חוסכים לפנסיה ומקבלי קצבאות . בהקשר לכך יש להדגיש כי מעבר לתיק הנכ סים שמבטיח את פירעון אגרות החוב עשויות עסקאות האיגוח לכלול מנגנונים נוספים המספקים הגנה למשקיעים מפני מגוון סיכונים )" כריות בטחון "(. בישראל פעילות של הנפקת א י גרות חוב המגובות בנכסים שאוגח ו הינה שולית , והחוב בשוק ההון הסחיר מתבסס רובו ככולו על אגרות חוב קונצרניות החושפות את המשקיעים לכלל פעילויותיו של מנפיק האג . ח" מבדיקה שערך הצוות לבחינת איגוח בישראל בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר , פרופ ' צבי אקשטיין , עולה כי קיימים חסמים מיסויים ומשפט יים להקמת תיקי אשראי מאוגחים . יישום שורת הצעדים כמוצע על ידי צוות האיגוח , וביניהם יצירת " מסלול ירוק " מבחינה מיסויית , משפטית 83 הצעת חוק המשכון , התשע "ב- 2012 ,הצעות חוק הממשלה , עמוד 476 , אושרה בקריאה ראשונה בכנסת בתאריך19.3.12 . צעדים משלימים 124 ורגולטורית לאיגוח תיקי אשראי מסוגים שונים יקדם את שוק ההון , ולפיכך יתרום לתחרות במקטעים מסוימים של שוק האשראי הבנקאי . .ב תיקון חוק המ שכון84 הצוות סבור כי רפורמה בדיני שעבודים עשויה להגביר את הגישה לאשראי . מחקרים מראים כי ברוב המדינות בעולם , לווים שנותנים בטחונות לאשראי , נהנים מהלוואות בתנאים טובים יותר בכך שהיקפי ההלוואות גדולים יותר ובכך שהריבית נמוכה יותר . כדי לפתח את שוק האשראי ולהג ביר את התחרות בשוק זה , יש צורך בין היתר בקיומו של חוק משכון מודרני אשר יאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למישכון , תוך עריכת האיזונים המתאימים בין האינטרסים הרלבנטים . כתוצאה מכך , יקטן הסיכון של הנושה לאי - פירעון מצד החייב וניתן יהיה להעניק לחייב אשראי זול יותר . כל זאת , במקביל לפיתוח שוק נתוני אשראי יעיל יותר , ועידוד גורמים כנושים מוסדיים לפעול בשוק ההלוואות לעסקים קטנים ולמשקי בית . 84 הצעת חוק המשכון , התשע "ב- 2012 פורסמה בספר הצעות חוק התשע "ב- 2012 בעמ ' 476 . צעדים משלימים 125 תרומה אפשרית לתחרות הצוות סבור כי התרומה האפשרית של יישום המלצות פרק זה לתחרות במערכת הבנקאית יכולה למצוא את ביטויה במספר היבטים עיקריים : 1. ההמלצה בדבר קביעת מחיר מוזל בגין פעולות בניירות ערך באינטרנט לעומת פעולות שיבוצעו בסניף מול פקיד עשויה לעודד את הלקוחות לפעול בערוץ האינטרנטי כדי לחסוך בעלויות , ובכך תהיה תרומה להתייעלות המערכת . 2. ההמלצות לתמחור מחודש של עמלות ניירות ערך וב , כלל זה קביעת עמלה מקסימום לעמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך ו ביטול עמלות המינימום הנגבות בגין ניהול פיקדון ניירות ערך עשוי ים לפשט את מבנה העמלה , ובכך לגרום להגברת התחרות על תחום פעילות זה בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה . 3. ההמלצות להגברת השקיפות בעמלות ניירות ע רך , ובכלל זה ההצגה ללקוח של שיעור העמלה ש שילם אותה בהשוואה לעמלה הנהוגה בפועל , ופרסום הנתונים לציבור בדבר התפלגות שיעור העמלות בפועל בהתאם לשווי הפיקדון ו , כן ביטוי ההנחות באמצעות שיעור עמלה סופי , ולא באמצעות שיעור ההנחה מהתעריף , עשוי ות לתרום להקטנת הפער הק יים כיום בין גובה המחיר התעריפי למחיר בפועל , ובכך ולעודד את התחרות בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה . 4. ההמלצ ות בדבר קביעת לוחות זמנים מהירים להעברת תיק ניירות ערך , וקביעת מחיר מפוקח על עמלת העברת תיק ניירות ערך מ ה מערכת ה בנקאית למערכת ה חוץ בנקאית ולהיפך , עשוי ות לתרום לניידות לקוחות , שכן יישומן יוביל להסרת חלק מהחסמי ם שאותרו להעברת תיק ניירות ערך . הקלת המעבר בין המערכת הבנקאית והמערכת החוץ בנקאית עשוי ה לגרום להגברת התחרות על תחום פעילות זה . 5. ההתערבות בעמלת דמי ניהול חשבון עסק קטן ובעמלות נוספות , והחלת תעריפון קמעו נאי על קבוצה נרחבת יותר של עסקים קטנים צפויה להקל על העסקים הקטנים ולתרום לשקיפות מחירי השירותים הבנקאיים למגזר זה . 6. ההתערבות בעמלת פירעון מוקדם באשראי עסקי לצד קביעת תהליך מהיר ויעיל למחזור אשראי עסקי צפויים להקל על מחזור האשראי העסקי ובכך להקל במעבר בין בנקים . בתוך כך , הקלה על המגזר העסקי תגביר את נגישותו לאשראי ואת התחרות על מגזר זה . 7. ההמלצות בדבר איחוד הגדרות העסקים לצרכים סטטיסטיים , איסוף נתונים ופרסומם יגבירו שקיפות פעילות הבנקים ובכך עשויות לת רום ליכולת הפיקוח הצרכני , וכן יאפשר לקובעי המדיניות לזהות ו לטפל בעתיד בבעיות קיימות בשוק האשראי לעסקים הקטנים . 8. ההמלצה בדבר שמירת הטבות והנחות באשראי ובפיקדונות לאורך כל התקופה תגביר את השקיפות במחירים של מוצרים ו , תוביל לצמצום פערי המידע בין הבנק ללקוח . צמצום זה עשוי לתרום לקבלת החלטות רציונליות , ובכך להוביל לשיפו ר ביעילות שוק המוצרים הבנקאיים . הגברת השקיפות תוביל גם לצמצום פערי המידע הקיימים בגין שירותים פיננסיים דומים . בכך עשויים צעדים אלה לתרום ליכולתו של הלקוח להשוות בין מוצרים בנקאיים דומים , וכן בין מוצרים בנקאיים למוצרים דומים המוצעים ידי על גופים פיננסיים אח רים . צעדים משלימים 126 הצעדים הנדרשים לצורך יישום המלצות הצוות בפרק זה : 1. תיקון הוראות ניהול בנקאי תקין והוראות הדיווח של המפקח על הבנקים . ביצוע תיקונים אלה הוא בסמכותו של המפקח על הבנקים , והם ייעשו במסגרת תהליך העבודה המקובל בעבודת הפיקוח על הבנקים לתיקון הוראות . 2 .תיקון הח קיקה , הכללים והצווים הרלוונטיים . תיקונים אלה יבוצעו בשיתוף על ידי הגורמים המתאימים ובהם בנק ישראל , משרד האוצר , הרשות לניירות ערך ומשרד המשפטים .