חומר רקע
הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה), התשע"א–2011 – נוסח לדיון בוועדה ביום 04/09/2012 – עם הערות לסעיפים
סוגיות כלליות שראוי לדון בהן בטרם דנים בפרטי ההסדר:
1. בחינה חוקתית ועקרונית של הצעת החוק: הפגיעה בחוק יסוד השפיטה (עקרון אי התלות ועצמאות השפיטה, פומביות הדיון) ובזכות הגישה לערכאות שיפוט עצמאיות ובלתי תלויות; פגיעה בשוויון בין מתדיינים והגדלת פערים חברתיים; פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט; בעיות שמעוררת העברת סמכות שפיטה לידי גורם פרטי
2. חלופות אחרות להפחתת העומס המוטל על בתי המשפט: בחינת השפעתם של הסדרים שנקבעו לאחרונה במערכת בתי המשפט, המסקנות מהפעלתם ואפשרות הרחבתם (הרחבת סמכות רשמים בכירים, סדר דין מהיר, פרוייקט מהו"ת, העברת עניינים מסמכות הרכב של שופטים לסמכות דן יחיד, גישורים פנימיים במסגרת מחלקות המנ"ת (סיבק) משמרת שנייה בבתי המשפט ועוד)
3. בחינה כלכלית- עלות מול תועלת: התקציב המוקצה להצעת החוק, היקף התיקים שיסתיימו לפי הערכת משרד המשפטים, עלויות נוספות של הצעת החוק (הקמת מנגנון בוררות החובה, וועדה מייעצת, פיקוח, בירור תלונות ועוד), עומס נוסף שמנגנון בוררות החובה יטיל על מערכת בתי המשפט, הכל אל מול עלות ותועלת של חלופות אחרות להקלת העומס בבתי המשפט, ובראש וראשונה מינוי שופטים נוספים (מחקר של מחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט מגלה שמספר השופטים בישראל ביחס לגודל האוכלוסיה נמוך במידה ניכרת מהממוצע במדינות מערביות (מכון ון ליר))
4. פתרונות ממוקדים יותר: פילוח התביעות האזרחיות בבתי משפט השלום באופן שמאפשר התאמת פתרונות ממוקדים לתביעות הבעייתיות
הוספת סימן ג'1
האם לא ראוי לקצר את תקופת הוראת השעה, ולצמצם את היקפה לתחום מסוים של תביעות בלבד? אולי להחיל בתחילה בבתי המשפט העמוסים ביותר (יש צורך בנתונים)
1.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום חמש שנים מהיום האמור (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט), כך שאחרי סעיף 53 יקראו:
"סימן ג'1 : בוררות חובה
שאלות והערות כלליות להסדר עצמו:
• סמכות: יש צורך בסעיף מפורש הקובע את סמכות הבוררים לדון בתביעות שהוגשו לבתי המשפט. ראוי גם בחוק יסוד השפיטה (ליפשיץ).
• תחולת הוראות החלות בדיונים בפני שופטים ורשמים בבתי המשפט, כגון: העברה לגישור ולבוררות (והחזר אגרות במקרים אלה), פסיקה בדרך של פשרה, ייצוג ע"י סיוע משפטי, מניעת פגיעה בעד, הבאת עד, מניעת הפרעה לדיון, כפיית ציות, קביעת איסור פרסום, ועוד.
• אופן ניהול הדיונים בבוררות החובה: האם יתקיימו במשרדם הפרטי של עורכי הדין (לצד עורכי דין אחרים שייתכן ומייצגים צד לדיון) ? במודל האמריקאי בדרך כלל הדיונים מתקיימים בבתי המשפט עצמם. כיצד יתקיים פיקוח על המנגנון ? כיצד תובטח פומביות הדיון ? נגישות לאנשים עם מוגבלויות ? האם ינוהל פרוטוקול שיתעד את הדיון כמו בבתי המשפט ?
• שמירת כללי הסמכות המקומית: מחייב מינוי בוררים לכל הפחות בכל מחוזות המשפט
• שאלת ההסכמה: עלתה הצעה לקבוע מנגנון בוררות חובה צרכני חד צדדי (קפליוק); המודל האמריקאי – פסק בוררות בלתי מחייב; זכות לכל צד לנהל הליך חדש בפני בית המשפט (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
• פיקוח על מנגנון בוררות החובה (מכון ון ליר)
הגדרות
53א.
בסימן זה –
"הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 53ז;
"נשיא בית משפט השלום" – נשיא בית משפט השלום או סגנו.
מיון התיקים ייצור עומס גדול על הנשיא וסגניו (ליפשיץ)
מועד העברת התובענה לבוררות:
- רק לאחר הגשת כל כתבי הטענות (ליפשיץ, קפליוק)
- אם הוגשה בקשה לפטור מאגרה רק לאחר שהתקבלה הכרעה בעניין זה
- לאחר קיום קדם משפט או לפני כן?
סוגי התובענות שיתבררו / לא יתבררו בבוררות:
- לקבוע סוגי תובענות שמתאימות להתברר בבוררות (קפליוק)
- החרגת סוגי תובענות: תביעות קטנות, תביעות בעניני משפחה, צווים אזרחיים (למשל לפי חוק מניעת אלימות במשפחה, מניעת הטרדה מאיימת, חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תביעות שבהן יש צד לא מיוצג או צד שהוא קטין / חסר ישע, הליכים בעלי חשיבות חברתית מיוחדת שיש בהם איזונים בין ערכים לזכויות יסוד כגון לפי החוק למניעת הטרדה מינית, חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע ;
- הגבלת סכום התביעות שניתן להעביר לבוררות
העברת תובענה לבוררות חובה
53ב.
נשיא בית משפט השלום רשאי להעביר תובענה אזרחית שהוגשה לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו ושהסמכות לדון בה נתונה לאותו בית משפט, לבוררות חובה לפי הוראות סימן זה (בסימן זה – בוררות חובה).
מוצע לקבוע שאין סמכות לדון בתובענות אלה בבוררות חובה (ליפשיץ)
החריגים לא ברורים וייצרו התדיינויות מרובות (סיבק)
סייגים להעברה לבוררות חובה
53ג.
(א) נשיא בית משפט השלום לא יעביר תובענה אזרחית לבוררות חובה, בהתקיים אחד או יותר מאלה:
ההחרגה לא מובנת - דוקא תיקים אלה גוזלים משאבי שיפוט אדירים ובוררות מתאימה (ליפשיץ, סיבק)
(1) התובענה היא לפיצוי בשל נזק גוף1;
חריג רחב מדי ומשדר חוסר אמון במנגנון הבוררות.
בהקשר זה ראוי לקבל נתונים על העברת תיקים לבוררות ע"י המדינה
(2) התובענה נוגעת להפעלה של סמכות על פי דין בידי רשות כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000;
הפרשנות של סעיף 3 לחוק הבוררות בפסיקה אינה אחידה וכוללת ענינים רבים שאינם רלוונטיים. עלול להביא להתדיינויות מרובות. עדיף לקבוע רשימה מוגדרת (לדוג - עניני מעמד אישי, בעלות על מקרקעין)
(3) נושא התובענה אינו יכול לשמש נושא להסכמה בין הצדדים, בהתאם לסעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (בסימן זה - חוק הבוררות);
פסקאות (4) ו-(5) הן הנחיות לשיקול הדעת ולא סייגים מוחלטים
(4) הוא נוכח שהתובענה מעלה שאלה משפטית עקרונית, תקדימית או בעלת רגישות, או שקיימת חשיבות שהשאלה המשפטית תוכרע בידי בית משפט;
(5) הוא נוכח שלהכרעה בתובענה עשויה להיות השפעה על הציבור או על מי שאינו צד לתובענה.
מדובר על ענין שראוי לקבוע בחקיקה או לפחות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגים נוספים של תובענות אזרחיות שנשיא בית משפט השלום לא יעביר לבוררות חובה.
הקריטריונים דומים לאלה שנקבעו בסדר דין מהיר ושם ההבחנה היא בין סכומים נמוכים לגבוהים (ליפשיץ)
שיקולים לעניין העברה לבוררות חובה
53ד.
בהחלטה על העברת תובענה אזרחית לבוררות חובה, ישקול נשיא בית משפט השלום אם התובענה עשויה להתברר ביעילות ובדרך צודקת (ליפשיץ) בבוררות כאמור, בהתחשב בין השאר בכל אלה:
דוקא התביעות המורכבות מתאימות לבוררות (ליפשיץ)
(1) מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין הנוגעות לתובענה;
(2) מספר בעלי הדין בתובענה;
(3) הצורך בבירור תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי, שייתכן שיוגשו במסגרת ההליך.
יש לעכב הבוררות אם הוגש ערעור (ליפשיץ)
15 ימים מיום המצאת העתק ההחלטה - שכן ניתנה שלא בפניו (ר' תקנה 402 לתקנות סד"א)
ערעור על החלטה בעניין העברה לבוררות חובה
53ה.
החלטה לפי סעיף 53ב ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט מחוזי, בתוך 15 ימים מיום שניתנה
מינוי בוררים בבוררות חובה ותקופת כהונתם
53ו.
(א) הוועדה המייעצת תציע לשר המשפטים למנות כבוררים בבוררות חובה לעניין סימן זה (בסימן זה – בוררים בבוררות חובה) מועמדים שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות המנויים בסעיף 53ח ושנמצאו ראויים ומתאימים לכך.
הכשרת הבוררים ?
(ב) שר המשפטים רשאי למנות כבוררים בבוררות חובה את כל המועמדים שהציעה הוועדה המייעצת כאמור בסעיף קטן (א) או את חלקם.
(ג) רשימה של הבוררים בבוררות חובה שמונו לפי סעיף זה (בסימן זה – רשימת הבוררים בבוררות חובה) תפורסם ברשומות.
מוצע לתת לבורר 3 חודשים כדי לסיים תיקים כמו שופטים בבתי המשפט (ליפשיץ)
(ד) תקופת כהונתו של בורר בבוררות חובה תהיה למשך חמש שנים מיום תחילתו של סימן זה או עד הגיעו לגיל 75, לפי המוקדם (בסעיף קטן זה – תקופת כהונה), אלא אם כן נמחק שמו של הבורר מרשימת הבוררים בבוררות חובה לפי הוראות סעיף 53יד או שהופסקה כהונתו מסיבה אחרת, לפני תום תקופת כהונתו.
הוועדה אינה מאוזנת. כל חברי הוועדה המייעצת הם מינויים של שר המשפטים.
הוועדה המייעצת
53ז.
(א) שר המשפטים יקים ועדה מייעצת שיהיו לה הסמכויות והתפקידים לפי סימן זה, וזה הרכבה:
(1) שופט בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2) משפטן בכיר בשירות המדינה שימנה שר המשפטים;
(3) הממונה על האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים;
בד"כ נציג לשכת עו"ד מתמנה לפי החלטת מועצת לשכת עורכי הדין
(4) עורך דין שימנה שר המשפטים על פי המלצת לשכת עורכי הדין;
מוצע שנציג הארגונים ימונה ע"י גורם אחר (אולי היועץ המשפטי לממשלה)
(5) נציג של ארגון אשר נותן ייצוג משפטי בלא תמורה למעוטי יכולת, שימנה שר המשפטים.
(ב) הודעה בדבר מינוי חברי הוועדה המייעצת תפורסם ברשומות.
כשירות לכהונה כבורר בבוררות חובה
53ח.
(א) כשיר לכהן כבורר בבוררות חובה, כל אחד מאלה:
מדוע רק משפטנים? (סיבק, לשכת רואי החשבון)
(1) שופט בדימוס;
מדוע לא ניתן למנות משפטנים מן האקדמיה בעלי ניסיון גם בעריכת דין בפועל (אך לאו דוקא שבע שנים)
(2) חבר לשכת עורכי הדין שעסק בפועל, ברציפות או לסירוגין, בעריכת דין במשך שבע שנים לפחות, מהן בשלוש השנים האחרונות לפחות עסק בעריכת דין בישראל; ולעניין כשירות לכהן כבורר ביחס לתובענות בתחום מומחיות מסוים - הוא עסק במשך ארבע שנים לפחות מתוך שבע השנים כאמור, בעריכת דין בישראל באותו תחום.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יהא כשיר לכהן כבורר בבוררות חובה מי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כבורר בבוררות חובה; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה;
(2) הוא הורשע בעבירת משמעת לפי כל דין, אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כבורר בבוררות חובה;
(3) תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (1), או כתב קובלנה בעבירת משמעת כאמור בפסקה (2);
(4) הוא פסול דין, הוא הוכרז פושט רגל וטרם הופטר או שיש לו אפוטרופוס;
(5) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב תדיר 2של ניגוד עניינים בין כהונתו כבורר בבוררות חובה לבין עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר שלו; ולעניין כשירות לכהן כבורר ביחס לתובענות בתחום מומחיות מסוים או במחוז שיפוט מסוים – הוא עלול להימצא במצב תדיר של ניגוד עניינים כאמור בין כהונתו כבורר באותן תובענות או באותו מחוז שיפוט לבין עניין אישי שלו;
לעניין זה –
"בן משפחה", של מי שמבקש לכהן כבורר בבוררות חובה – בן זוג, הורה, הורה הורה, ילד, אח או אחות, נכד או נכדה, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, וכן אפוטרופסו או מי שהוא משמש לו הורה במשפחת אומנה;
"עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר", של מי שמבקש לכהן כבורר בבוררות חובה – לרבות עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר של בן משפחתו, של שותפו או של אדם אחר המועסק על ידו;
"משפחת אומנה" – משפחה שאושרה לשמש כמשפחת אומנה, בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו למתן אישור כאמור.
נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט, מדובר על הסדרת עיסוק
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לכהונה כבורר בבוררות חובה, ובכלל זה תנאי כשירות שיתייחסו לניסיונו המקצועי או להכשרתו המקצועית של הבורר.
אפשרות הבחירה של הצדדים משפיעה על התמריצים של הבורר ומגבירה את נטיתו להכריע לטובת שחקנים חוזרים. רצוי שהמערכת תמנה את הבורר באופן רנדומלי ובלתי תלוי (קפליוק)
מינוי בורר בבוררות חובה לתובענה מסוימת
53ט.
(א) העביר נשיא בית משפט השלום תובענה אזרחית לבוררות חובה, ימנו בעלי הדין בורר מתוך רשימת הבוררים בבוררות חובה, בתוך 14 ימים מיום שהומצאה להם ההחלטה, ויודיעו על כך לנשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה.
מוצע למחוק את הסעיף ולא לאפשר עקיפה של הליך המינוי (ידיד)
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים בעלי הדין, באישור נשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה, למנות כבורר בבוררות חובה מי שאינו כלול ברשימת הבוררים בבוררות חובה ובלבד שהצהיר כי מתקיימים לגביו תנאי הכשירות המנויים בסעיף 53ח וכי לא ישולם לו תשלום נוסף על ידי הצדדים מעבר לשכר כאמור בסעיף 53כג.
(ג) לא מינו בעלי הדין בורר בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), ימנה נשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה בורר מתוך רשימת הבוררים בבוררות חובה.
מוצע למחוק את הסעיף ולא לאפשר עקיפה של הליך המינוי. מינוי אדם שלא קיבל את המלצת הוועדה המייעצת ולא חל עליו ייחוד עיסוק - בעייתי ביותר; חשש למראית עין של מינוי לפי קשרים והיכרות קודמת ופתח לפנייה לנשיא למנות אדם מסוים
בעייתי שנשיא בית משפט השלום פונה לעורכי דין שעשויים להופיע בפניו ומעביר להם תיקים. אם אין בורר עם התמחות מתאימה שהתיק יישאר בבית המשפט (ליפשיץ).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות כבורר בבוררות חובה בתובענה אזרחית מסוימת, מי שאינו כלול ברשימת הבוררים בבוררות חובה, ובלבד שהצהיר כי מתקיימים לגביו תנאי הכשירות המנויים בסעיף 53ח וכי לא ישולם לו תשלום נוסף על ידי הצדדים מעבר לשכר כאמור בסעיף 53כג.
מוצע שהבורר יחתום בכל תיק על הצהרת אי תלות והעדר ניגוד ענינים (ושיהיה נוסח קבוע המפרט את מצבי ניגוד העניינים) (קפליוק).
פעולות לשם מניעת ניגוד עניינים
53י.
(א) סברה הוועדה המייעצת כי מי שמבקש לכהן כבורר בבוררות חובה או מי שמכהן כבורר בבוררות חובה, נדרש לבצע פעולות לשם מניעת חשש לניגוד עניינים כאמור בסעיפים 53ח(ב)(5) או 53יא(ד), תמליץ הוועדה על הפעולות שעליו לבצע והתקופה לביצוען.
(ב) המליצה הוועדה המייעצת על פעולות כאמור בסעיף קטן (א), לא יכהן האדם שלגביו ניתנה ההמלצה כאמור כבורר בבוררות חובה, אלא לאחר שהוועדה המייעצת אישרה כי בוצעו הפעולות שהיה עליו לבצע כאמור; היה אדם כלול ברשימת הבוררים וניתנה לגביו המלצה כאמור בסעיף קטן (א), יתלה שר המשפטים את רישומו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין, עד למתן אישור הוועדה כאמור בסעיף קטן זה.
(ג) מי שמבקש לכהן כבורר בבוררות חובה ידווח לוועדה המייעצת, עובר למינוי, אם הוא עלול להימצא במצב תדיר של ניגוד עניינים כאמור בסעיף 53ח(ב)(5).
(ד) בורר בבוררות חובה יודיע לוועדה המייעצת מייד לאחר שנודע לו כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ג).
איסור ניגוד
עניינים
53יא.
(א) בורר בבוררות חובה לא יטפל בתובענה שהועברה אליו אם היא עלולה לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו כבורר באותה תובענה לבין עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר שלו.
(ב) התברר לבורר בבוררות חובה כי תובענה שהועברה אליו עלולה לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב לנשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה ויימנע מלטפל באותה תובענה עד לקבלת הנחיות מנשיא בית משפט השלום כאמור.
(ג) נוכח נשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה, לפי הודעת בורר בבוררות חובה כאמור בסעיף קטן (ב) או בדרך אחרת, כי תובענה שהועברה לבוררות חובה עלולה לגרום לבורר להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, יורה לבורר על הפסקת הטיפול בתובענה, ורשאי הוא להורות על העברת התובענה לבורר אחר שידון בה מחדש, או להורות על העברת התובענה לשופט בית משפט השלום שידון בתובענה מחדש או מהשלב שאליו הגיע הבורר.
(ד) בורר בבוררות חובה לא יעסיק אדם שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו של אותו אדם או תפקיד הבורר, לבין עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר שלו; התעורר חשד לניגוד עניינים כאמור, ידווח על כך המועסק לבורר בלא דיחוי.
(ה) בסעיף זה, "עניין אישי, תפקיד אחר או עיסוק אחר", של בורר בבוררות חובה או של מי שמועסק על ידו, לפי העניין – כהגדרתם בסעיף 53ח(5).
יקשה מאוד להביא לבוררות החובה עורכי דין מהשורה הראשונה (קפליוק).
ייחוד עיסוק של בורר בבוררות חובה
53יב.
(א) בורר בבוררות חובה –
(1) לא יבצע, במישרין או בעקיפין, פעולה שיוחדה לעורך דין לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19613, למעט פעולה שהוא רשאי לבצעה לפי חוק זה או שהוטלה עליו לפי חיקוק אחר;
(2) לא יהיה שותף אלא של עורך דין הכלול ברשימת הבוררים בבוררות חובה ושהצו לפי סעיף 53יג לא חל לגביו;
יש לקבוע הוראת ייחוד עיסוק ללא סייגים (ידיד)
(3) לא יעסוק בכל עיסוק או תפקיד נוסף פרט לעיסוק לפי סימן זה, אלא אם כן העיסוק או התפקיד האחר אינו עלול לגרום לניגוד עניינים עם תפקידו כבורר בבוררות חובה, והתקיים אחד מאלה:
(א) העיסוק מותר על פי כללים שקבע שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
(ב) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, החליט כי הוא רשאי לעסוק בעיסוק זה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עורך דין או מתמחה המועסק בידי בורר בבוררות חובה לצורך ביצוע תפקידו.
מוצע למחוק את הסעיף (ידיד)
סמכות לפטור מייחוד עיסוק של בורר בבוררות חובה
53יג.
מצא שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, כי אין די מועמדים ראויים ומתאימים למינוי כבוררים בבוררות חובה לפי סעיף 53ו, רשאי הוא לקבוע בצו כי הוראות סעיף 53יב לא יחולו על מי שימונה כבורר בבוררות חובה לפי סעיף 53ו ממועד תחילתו של אותו צו ואילך.
מוצע שסמכות ההתליה וההסרה מהרשימה לא תהיה של שר המשפטים לבדו
מחיקה או התליה מרשימת הבוררים
53יד.
(א) שר המשפטים ימחק מרשימת הבוררים בבוררות חובה את רישומו של אדם שחדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות המנויים בסעיף 53ח, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין לפני הוועדה המייעצת, והוועדה המליצה למחוק את רישומו כאמור.
(ב) שר המשפטים, על פי המלצת הוועדה המייעצת, רשאי להתלות את רישומו של אדם ברשימת הבוררים בבוררות חובה, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין לפני הוועדה המייעצת, בשל אחד מאלה:
(1) מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור בסעיף 53ח(ב)(1);
הכפיפות לדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בעייתית
(2) הוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת כאמור בסעיף 53ח(ב)(2).
סמכויות הפיטורין וההשעיה של השר יוצרות תלות ומפחיתות את הסיכויים שיגיעו אנשים טובים לבוררות החובה (ליפשיץ)
(ג) שר המשפטים, על פי המלצת הוועדה המייעצת, רשאי למחוק את רישומו של אדם מרשימת הבוררים בבוררות חובה, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין לפני הוועדה המייעצת, אם סבר שהתקיים אחד מאלה:
(1) קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כבורר בבוררות חובה;
(2) הוא לא מילא כראוי את תפקידו כבורר בבוררות חובה, לרבות בכך שלא עמד במועדים לקיום הבוררות ולסיומה, לא מילא אחר הוראות סעיף 53יא, או שלא הגיש הצהרה במועד לפי סעיף 53טו, או שתובענה שהוא דן בה הועברה ממנו לפי סעיף 53טז;
(3) התנהגותו במהלך בוררויות חובה שערך אינה הולמת מי שממלא תפקיד של בורר בבוררות חובה, לרבות אי-עמידה בכללי האתיקה שקבע שר המשפטים לגבי בוררים בבוררות חובה לפי סעיף 53כז(א)(3).
הגשת הצהרה בדבר הליכים משמעתיים
53טו.
בורר בבוררות חובה יגיש לוועדה המייעצת, בכל שנה, הצהרה בכתב בדבר הליכים משמעתיים המתנהלים נגדו, ככל שישנם.
סמכויות דרקניות הן ביחס לתיק והן ביחס לבורר, כולל שלילת שכר ללא אפשרות ערעור (ליפשיץ).
העברת תובענה מבורר בבוררות חובה
53טז.
(א) נמחק או הותלה רישומו של אדם כאמור בסעיף 53יד, יורה נשיא בית משפט השלום על העברת התובענות שהוא דן בהן לבורר בבוררות חובה אחר אשר ידון בהן מחדש, או לשופט בית משפט השלום אשר ידון בהן מחדש או מהשלב שאליו הגיע הבורר.
(ב) נשיא בית משפט השלום שהעביר תובענה לבורר בבוררות חובה רשאי להעביר את התובענה לבורר בבוררות חובה אחר בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף 11(1) או (2) לחוק הבוררות, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין.
(ג) החליט נשיא בית משפט השלום לפי סעיף זה, על העברת תובענה מבורר בבוררות חובה שדן בה, יעביר העתק מהחלטתו לוועדה המייעצת.
(ד) נשיא בית משפט השלום רשאי לקבוע אם בורר בבוררות חובה שתובענות שהוא דן בהן הועברו ממנו, זכאי לשכרו, כולו או מקצתו, אם לאו; כן רשאי נשיא בית משפט השלום לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר בבוררות חובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
יש להגדיר בצורה ברורה את סמכויות הבורר (למשל האם יכול לתת סעדים זמניים, להעביר לגישור ולבוררות ועוד)
תחולת הוראות חוק הבוררות על בוררות חובה
53יז.
על בוררות חובה יחולו הוראות סעיפים 3, 11, 13 עד 15, 16(א), 16(ב), 17, 18, 20, 22(א) עד (ג), 30 ו-36 לחוק הבוררות וכן פרטים ח' עד כ' בתוספת הראשונה לחוק הבוררות4.
פרוטוקול בוררות חובה
53יח.
בכל ישיבה של בוררות חובה יירשם פרוטוקול אשר ישקף נאמנה את פרטי הדיון; הבורר יהיה אחראי לעריכתו התקינה של הפרוטוקול והוא ייחתם על ידו.
בעייתיות בכך שאין סדרי דין אחידים – גם בפני אותו בורר ובוודאי בפני בוררים שונים; סדרי דין חשובים ליצירת הליך הוגן ושוויוני, למניעת שרירות (למשל, דחיית מועד דיון, פסיקת הוצאות, אפשרות לתיקון כתב טענות ועוד..)
הדין החל על
בוררות חובה
53יט.
בורר בבוררות חובה ידון בבוררות חובה לפי הדין המהותי ודיני הראיות, ואולם לא יהיה קשור בסדרי הדין הנהוגים בבית המשפט אלא אם כן נקבע אחרת בידי הצדדים או בידי נשיא בית משפט השלום, לפי העניין, בעת העברת התובענה לבוררות חובה.
לכתוב במפורש ולא להפנות לתוספת; הזמן המוצע לכתיבת פסק הבוררות קצר מדי; עלול להשפיע לרעה על ניהול הבוררות; הסנקציה לא יעילה – החזרת התיק לבית המשפט (ליפשיץ)
לאפשר לנשיא בימש או סגנו להאריך את תקופת 6 החודשים מעת לעת ובלבד שלא יעלה בסך הכל על 10/12 חודשים (שטרסנוב)
מאפשר לצד שאינו מעונין בבוררות לפעול כך שהבורר לא יוכל לעמוד בלו"ז (קפליוק)
פסק בוררות חובה
53כ.
(א) פסק בוררות חובה יינתן במועד הקבוע בפרט ט"ו בתוספת הראשונה לחוק הבוררות; לא ניתן פסק בוררות חובה במועד האמור, יחדל הבורר מלדון בתובענה ויעביר את הראיות והעדויות שהובאו לפניו ואת הפרוטוקולים של ישיבות הבוררות שערך לנשיא בית משפט השלום שהעביר את התובענה לבוררות חובה; נשיא בית משפט השלום יורה על העברת התובענה לשופט בית משפט השלום אשר ידון בתובענה ויהיה רשאי להמשיך את הדיון בה מהשלב שאליו הגיע הבורר.
(ב) פסק בוררות חובה יהיה מנומק.
(ג) בורר בבוררות חובה יעביר את פסק בוררות החובה ואת תיק בוררות החובה לבית משפט השלום שנשיאו העביר אליו את התובענה; בסעיף זה, "תיק בוררות חובה" – לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו.
(ד) תיק בוררות חובה יצורף לתיק בית המשפט.
(ה) פסק בוררות חובה טעון אישור של בית משפט השלום שממנו הועברה התובענה לבוררות חובה; אושר פסק בוררות החובה כאמור, דינו, לכל עניין זולת הערעור, כדין פסק דין של בית משפט.
שונה מהמודל האמריקאי – שם יש לכל צד זכות לנהל את ההליך מחדש בבית המשפט (המכון הישראלי לדמוקרטיה)
בעייתי שאין אפשרות ערעור על החלטות ביניים
אגרות מופחתות עבור ערעור על פסק הבוררות ועל העברת ההליך לבוררות
ערעור על פסק בוררות חובה
53כא.
(א) פסק בוררות חובה ניתן לערעור לפני בית משפט השלום שממנו הועברה התובענה לבוררות חובה, בתוך 45 ימים מיום שניתן; הערעור יידון לפני שופט בית משפט השלום כאמור.
לא יעיל לפתוח הכל מחדש בערעור (ליפשיץ)
אין צורך בסמכות רחבה יותר מזו של ערכאת ערעור בהליך רגיל. כדאי שהערעור יהיה לבית משפט מחוזי (קפליוק)
(ב) לבית המשפט הדן בערעור על פסק בוררות חובה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לבית משפט הדן לראשונה בתובענה, לרבות שמיעת עדויות והבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לשם בירור הערעור.
להסתפק בערעור אחד לבית משפט מחוזי; חשש לסחבת (שטרסנוב)
(ג) הוגש ערעור על פסק בוררות חובה, יחליט בית המשפט הדן בערעור גם באישורו של הפסק ורשאי הוא לאשרו, לא לאשרו או לאשרו בחלקו או בשינויים.
לכתוב במפורש ולא להפנות לתוספת "בשינויים המחויבים" (ליפשיץ)
(ד) פסק בוררות חובה שלא הוגש עליו ערעור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (א), יובא לפני שופט בית משפט השלום שממנו הועברה התובענה לבוררות חובה, לצורך אישורו; על החלטת בית המשפט לעניין אישור פסק בוררות חובה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף קטן (ג).
(ה) פסק דינו של בית המשפט בערעור על פסק בוררות חובה ניתן לערעור ברשות לבית משפט מחוזי.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הבאת פסק בוררות חובה לפני שופט בית משפט השלום לפי הוראות סעיף קטן (ד).
העמדת פסק בוררות חובה לעיון הציבור
53כב.
הנהלת בתי המשפט תעמיד לעיון הציבור כל פסק בוררות חובה שאושר על ידי בית משפט שלום לפי סעיף 53כ(ה) או שניתנה החלטת בית המשפט בערעור בעניינו לפי סעיף 53כא(ג), בציון שמות בעלי הדין, אלא אם כן החליט בית המשפט להורות על איסור פרסום של פסק בוררות חובה, כולו או חלקו, בשל עילה מהעילות המנויות בסעיפים 68(ב) או 70(ד).
מוצע שמנגנון השכר יהיה בחוק עצמו או בפיקוח פרלמנטרי
אין מקום להתייחס בחוק לכך שחלק מהשכר ממומן מאגרה ויתרתו מאוצר המדינה
האם אין מקום להפחית את האגרה למי שעניינו מועבר לבוררות חובה? (ליפשיץ)
מבנה שכר בעייתי: יוצר תמריץ להעדיף את הכמות על האיכות; לבורר יש אינטרס לפעול בדרך שתעודד צדדים לבחור בו שוב, בייחוד שחקנים חוזרים
שכרו של בורר
53כג.
שכרו של בורר בבוררות חובה יהיה בשיעור שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר; שכרו של הבורר ישולם על ידי הנהלת בתי המשפט, אשר תעביר אליו את סכום האגרה ששולמה בעד הגשת התובענה ויתרתו תשולם מאוצר המדינה.
השכר השנתי המוצע, בהתאם למכתבו של סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר מיום 10/6/2012:
400 אלף ₪ - שכר בסיסי, עד 150 תיקים בשנה
2,500 ₪ עבור כל תיק נוסף
שכר מירבי – 1,525,000 ₪ בשנה (מקביל ל-600 תיקים).
לבחון הצורך בהחלת הוראות מיוחדות החלות על שופטים:
- שופט כבעל דין בהליך אזרחי
- חסינות מתביעה בנזיקין
החלת הוראות
על בורר
53כד.
דין בורר בבוררות חובה כדין עובד ציבור לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979;
(2) חוק העונשין, התשל"ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 – לאחר תום תקופת כהונתו כבורר בבוררות חובה.
איסור גילוי מידע
53כה.
לא יגלה בורר בבוררות חובה דבר שהגיע לידיעתו במהלך בוררות החובה ואשר לא יכול היה להגיע לידיעתו בדרך אחרת, למעט מידע הכלול בפסק בוררות החובה, למי שאין הוא רשאי לגלות לו את הדבר לפי כל דין, ולא יעשה בו שימוש לכל מטרה זולת בוררות החובה.
עונשין
53כו.
(א) בורר בבוררות חובה המטפל בתובענה שעלולה לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים, בניגוד להוראות סעיף 53יא, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) בורר בבוררות חובה המגלה מידע שהגיע לידיעתו במהלך בוררות החובה, בניגוד להוראות סעיף 53כה, דינו – מאסר שנה.
תקנות לעניין
בוררות חובה
53כז.
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות לצורך ביצוע סימן זה, ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) סדרי מינויו של בורר בבוררות חובה לתובענה מסוימת;
(2) סדרי הדיון בבוררות חובה;
ראוי שכללי האתיקה יהיו מקבילים לאלה שחלים על שופטים או לכל הפחות שתהיה מעורבות של הרשות השופטת בקביעת כללי האתיקה
נדרש הליך מסודר להגשת תלונות ולשיפוט משמעתי, מוצע לשקול כפיפות לנציב תלונות ציבור שופטים
(3) כללי אתיקה, לרבות לעניין מניעת ניגוד עניינים שיחולו על בורר בבוררות חובה.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים - הוראת שעה
2.
בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981, כך:
(1) בסעיף 13, במקום "ו-(ל)" יקראו "(ל) ו-(לא)";
(2) בתוספת הראשונה, אחרי פרט (ל) יקראו:
"(לא) שר המשפטים והוועדה המייעצת - לעניין מינוי בורר בבוררות חובה לפי סימן ג'1 בפרק ב' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984."
תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים – הוראת שעה
3.
בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, כך שבתוספת הראשונה, בפרט 21, אחרי פסקה (26) יקראו:
"(27) החלטה לפי סעיפים 53ו, 53י ו-53יד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984."
תחילה
4.
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
תחולה והוראות מעבר
5.
(א) חוק זה יחול גם על תובענה אזרחית אשר הוגשה לבית משפט השלום לפני יום התחילה, ובלבד שעד יום התחילה לא החלו להישמע בה טענות הצדדים לגופן, לרבות בדיון מקדמי בהליך.
(ב)
(1) ההוראות לפי חוק זה ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, גם לאחר תום תקופת הוראת השעה, לגבי תובענות אזרחיות שהיו תלויות ועומדות לפני בורר בבוררות חובה ערב תום תקופת הוראת השעה.
(2) על אף הוראות סעיף 53ו(ד), לחוק בתי המשפט כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, מי שכיהן כבורר בבוררות חובה ערב תום תקופת הוראת השעה ימשיך לכהן בתפקיד זה לגבי תובענה אזרחית שהיתה תלויה ועומדת לפניו ערב תום תקופת הוראת השעה, עד לתום בירור התובענה לפניו, אלא אם כן הגיע לגיל 75 או שהופסקה כהונתו מסיבה אחרת קודם לכן.
(3) הוראות סעיף 53כד(3) לחוק בתי המשפט כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה יחולו לגבי מי שכיהן כבורר בבוררות חובה ותקופת כהונתו הסתיימה, גם לאחר תום תקופת הוראת השעה.