חומר רקע
הצעת חוק מס':803-10-2012-000146
סימוכין: 803-99-2012-055792
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס'...)(הוראת שעה), התשע"ג-2012
הוראת שעה
1.
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד מועד פקיעת תוקפו של החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"א – 2011, לפי סעיף 9 לחוק האמור, יקראו את החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 19541, כך:
(1)
אחרי סעיף 7 יקראו:
"איסור על מסתנן להוציא רכוש מישראל
7א.
(א) בסעיף זה ובסעיפים 7ב, 7ג -
"הוצאת רכוש מישראל" – לרבות קבלת נכסים פיננסיים של המסתנן בישראל כנגד העמדת נכסים פיננסיים עבורו במדינה אחרת.
"חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 19522;
"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז - 19773;
"כספים" – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך, שטרות, כרטיס תשלום וכל אמצעי תשלום אחר;
"כרטיס תשלום" – כל לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי;
"שכר מינימום", לחודש – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 19874.
"מסתנן" – כהגדרתו בסע' 1 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, למעט מסתנן שבידו אשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל שניתנו לו לצורך שיקום בשל היותו נפגע מעבירה לפי סעיפים 375א או 377א(א) לחוק העונשין;
"נכסים פיננסיים" – כספים, המחאות, אשראי או פיקדונות כספיים.
"רכוש" - מטלטלין, לרבות כספים, וזכויות רכושיות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור.
(ב) מסתנן לא יוציא רכוש מישראל, אלא בעת יציאתו מישראל לאחר שהצהיר על הרכוש שבכוונתו להוציא כאמור ועל מקורותיו, והממונה על ביקורת הגבולות נתן בידו היתר להוצאתו. , ובהתקיים אחד מהמקרים המפורטים בפסקאות (1) או (2); התקיים אחד מהמקרים, ייתן ממונה על ביקורת גבולות אישור למסתנן על מנת שיוכל להוציא את הרכוש בצאתו מישראל; שר הפנים רשאי לקבוע תקנות לעניין סעיף זה:
(ג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי מסתנן מבקש להוציא מישראל רכוש עבור מסתנן אחר בניגוד להוראות סעיף 7ב, לרבות בשל שוויו של הרכוש כאמור, יודיע על כך למסתנן וייתן לו הזדמנות לטעון בפניו את טענותיו; לא הראה המסתנן להנחת דעתו של הממונה כי הרכוש שייך לו כדין ולא ניתן לו לצורך הוצאתו מישראל עבור מסתנן אחר, רשאי הממונה לאסור על הוצאת הרכוש האמור מישראל; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין רכוש שהוא מיטלטלין לשימוש אישי סביר ורכוש נוסף בשווי שאינו עולה על המכפלה של שבעים אחוזים משכר המינימום, לחודש, במספר חודשי השהייה של המסתנן בישראל.
(1) הרכוש הוא בשווי שאינו עולה על המכפלה של שבעים אחוזים משכר המינימום, לחודש, במספר חודשי השהייה של המסתנן בישראל (להלן – הסכום הקובע); לעניין זה זה: "רכוש" – למעט מטלטלין לשימוש אישי סביר, שאינם כספים.
(2) עלה סכום הרכוש אותו מבקש המסתנן להוציא בעת יציאתו מישראל, על הסכום הקובע והמסתנן הוכיח לממונה ביקורת הגבולות כי הרכוש מעבר לסכום הקובע שייך לו כדין ולא ניתן לו לצורך הוצאתו מישראל עבור מסתנן אחר.
(ד) (1) ניסה מסתנן להוציא רכוש מישראל, מבלי שניתן לגביו אישור על ידי הממונה על ביקורת הגבולות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ה),רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו שופט את הרכוש האמור, ורכוש זה יישאר בשמירת המשטרה או המכס; לעניין זה "רכוש" – למעט כספים בשווי שאינו עולה על הסכום הקובע כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
(2) אין באמור בפסקה (1) כדי לגרוע מהוראות כל דין;
(3) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הטיפול ברכוש התפוס, לרבות העברתו לחשבון עליו הורה המסתנן.
(ה) רכוש שנתפס לפי סעיף קטן (ג) המצוי בידי המשטרה או המכס ולא ניתנה לגביו החלטה מוסמכת אחרת בתום שנה מיום תפיסתו, יחולט לאוצר המדינה.
הערות: סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) לא מתיישבים עם דברי ההסבר להצעת החוק, עם תכליתו ואף מעוררים שאלות חוקתיות כבדות משקל שכן רכושו של אדם מופקע ממנו ללא הליך כלשהו, ללא ביקורת שיפוטית ואף ללא יכולת להתגונן שכן במרבית המקרים הוא יוצא או מגורש מישראל ולא יכול לשוב אליה. גם פרטי ההסדר אינם ברורים כלל ועיקר. כך לא ברור מהי אותה "החלטה מוסמכת" אשר תוביל לשינוי מעמדו של הרכוש, מדוע יש צורך בשמירה משטרתית על הרכוש וכיו"ב. יודגש, כי בחקיקה הקיימת קיימים הסדרים מספקים המאפשרים, הן למשטרה והן לפקידי המכס, לתפוס את הרכוש שאותו מנסים להוציא מישראל שלא כדין, אך זאת במסגרת הסדרים מאוזנים הכוללים ביקורת שיפוטית. לדעתנו אין מקום וצורך בסעיף זה המעורר שורה ארוכה של בעיות משפטיות אשר לא זכו למענה במסגרתו.
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מסתנן להוציא רכוש מישראל אם ממונה ביקורת הגבולות התיר לו, באופן חריג ומיוחד, להוציא מישראל את הרכוש, לאחר שהשתכנע כי מתקיימים שניים אלה:
(1) המסתנן אינו יכול לצאת מישראל למדינה אחרת;
(2) הוכחה הוכחו סכנת חיים שבה שרוי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המסתנןטעמים הומניטריים מיוחדים; לענין זה לא יראו בתנאי המחייה בארץ מוצאו של המסתנן, כשלעצמם, שיקול לעניין מתן היתר לפי פסקה זו.
(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מסתנן להוציא רכוש מישראל אם ממונה ביקורת הגבולות התיר לו, להוציא מישראל את הרכוש, לאחר שהשתכנע כי מתקיים אחד מאלה:
(1) חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החל הטיפול בבקשה;
(2) חלפו תשעה חודשים מהמועד בו הגיש המסתנן בקשה כאמור בפסקה (1) וטרם ניתנה חלטה בבקשה.
הסבר: הוראה זו נועדה להבטיח כי לא יקופחו זכויותיהם של מבקשי מקלט ופליטים בדרך של אי הכרעה במעמדם תקופה ממושכת. ככל שלא הוכרע מעמדם בתוך התקופות הנקובות, ניתן יהיה להתיר להם להוציא כספים מישראל. אם יוכרע כי אינם זכאים למעמד בישראל, יוסיף לחול עליהם האיסור על הוצאת כספים. הוראה זו תגשים את מחויוביותיה הבינלאומיות של ישראל בהקשר זה.
איסור הוצאת רכוש מישראל עבור מסתנן
7ב.
(א) לא יוציא אדם רכוש מישראל, בעבור מסתנן, אלא בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוצג בפניו היתר שקיבל המסתנן קיבל היתר להוצאת הרכוש מישראל לפי סעיף 7א(הו);
(2)
המסתנן יצא מישראל והוצג בפניו היתר שקיבל המסתנן קיבל היתר להוצאת כספים מממונה ביקורת הגבולות להוצאת כספים השייכים כדין למסתנן מישראל. בהתקיים התנאים המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב). התקיימו התנאים האמורים, ייתן ממונה על ביקורת גבולות אישור לאדם להוציא כספים מישראל בעבור מסתנן:
המסתנן יצא מישראל;
הכספים מגיעים לו כדין וטרם שולמו לו.
(ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א)(2) יכול שיינתן למסתנן עובר ליציאתו מישראל או לאחר שיצא ממנה, אם הראה המסתנן להנחת דעתו של הממונה על ביקורת הגבולות כי הרכוש שייך לו כדין ולא ניתן לו לצורך הוצאתו מישראל עבור מסתנן אחר.
עונשין
7ג.
(א) מסתנן המוציא רכוש מישראל, בניגוד להוראות סעיף 7א, דינו – מאסר שלושה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב) אדם המוציא רכוש מישראל, בעבור מסתנן, בניגוד להוראות סעיף 7ב, דינו - מאסר שנה, או קנס שהוא אחד מאלה, לפי הגבוה מביניהם:
(1) הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(2) פי שניים משווי הרכוש שהוציא מישראל או שהתכוון להוציא מישראל, בעבור אותו מסתנן.";
תקנות
7ד.
שר הפנים יקבע הוראות לביצוע סעיפים 7א ו-7ב ובכלל זה בעניינים אלה:
(1) הדרכים והמועדים להגשת בקשות להיתרים לפי הסעיפים האמורים;
(2) סדרי הדיון והראיות בבקשות כאמור בפסקה (1);
(3) הדרכים והמועדים שבהם יובאו הוראות הסעיפים האמורים לידיעתם של מסתננים.
(2)
בסעיף 9א, בפסקה (2), במקום "סעיפים 5 עד 9" יקראו "סעיפים 5 עד 7 ו- 8 עד 9".
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים) (הוראת שעה)
2.
בתקופה האמורה בסעיף 1 יקראו את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כך:
בסעיף 35(ב)(4), בסופו יבוא "למעט סעיף 7ג".
תקנות ראשונות
3.
תקנות ראשונות כאמור בסעיף 7ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה יותקנו עד מועד תחילתו של חוק זה.
תחילה
24.
תחילתו של חוק זה 4 חודשים מיום פרסומו.
הערות כלליות:
• אנו עדיין סבורים כי האיסור על העברת כספים מסוג זה עומדת בסתירה להוראות אמנת קרן המטבע הבינלאומית, אשר אומצה במשפט הישראלי הפנימי.
• לא הוצגו בפני הוועדה הדרכים בהן תיושמנה הוראות החוק ובכלל זה יכולתם של ממוני ביקורת גבולות ליישמן ודרכי ההתמודדות של הגופים הפיננסים עם ההוראות החדשות בחוק.
• לא הוצג בפני הוועדה מסמך המתעד את עבודת המטה ואת הנתונים אשר שימשו בסיס לגיבוש הצעת החוק ופרטיה (כזכור בישיבה קודמת הוצגו נתונים סותרים ע"י גופים שונים מטעם הממשלה).
• יש לשקול את נחיצותה של הצעת החוק לאור העובדה כי בחודשים האחרונים פחת זרם המסתננים לישראל במידה וניכרת. יש לשקול את החשש כי דווקא איסור הוצאתם של כספים והצורך להוכיח את מקורותיהם בפני הרשויות יעודד מסתננים השוהים בישראל להישאר בה כדי להימנע מהצורך להוכיח את מקורות הכספים ומהסיכון שבכישלון הבאת הראיות הנדרשות לשם כך.
• יש לשקול את החשש כי דווקא הוראות החוק המוצע יובילו לכך שמסתננים ימנעו במידה הולכת וגוברת מהיזקקות למערכת הבנקאית הלגטימית ו"יידחפו" לזרועותיהם של גורמים בלתי חוקיים כדי לחמוק מן האיסורים שבחוק המוצע. כך עלול להיווצר מצב שבו החוק המוצע דווקא יקשה על רשויות המדינה לפקח על כספיהם של מסתננים.