חומר רקע
1
דוח לשנים0202
ו-
0200
מוגש לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה
ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
תמוז תשע"ב–
יולי0200
המועצה הלאומית
למחקר ולפיתוח
2
הדוח הוכן בהנחיית פרופ ,’אלוף (מיל) יצחק בן ישראל, יו"ר המועצה הלאומית למחק
ר
ולפיתוח ואושר ע"י חברי מליאת המועצה.
עורכי הדוח: נפתלי ארנון ויעל גורן חזקיה, יועצי המועצה.
3
יוני2102
, כ
"ט סיון תשע"ב
אל: הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, יו"ר ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה
ח"כ
רונית תירוש , יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של
הכנסת
,נכבדי
אני מתכבד להגיש לכם בזאת, על פי סעיף02
בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
שבמשרד המדע והטכנולוגיה , דוח שנתי לשנים2101
ו-
2100
.
הדוח מכיל נתונים על המצב והמעמד של המו"פ בישראל, על פעולות המולמו"פ ועל נושאים שנדונו
במולמו"פ ובוועדותיה,
וכן המלצות המולמו"פ לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולממשלת
.ישראל
,אנו מקווים שהדוח ישמש מקור מידע לכל הגופים העוסקים במו"פ, על המצב בישראל של המחקר
.הפיתוח, המדע והטכנולוגיה
.אנו מצפים לכך שהדוח ישמש זרז לקידום המו"פ ומדיניות המו"פ בישראל
בימים
אלו, נמצא תקציב שנת2102
בהכנה. מבין השורות של הדוח הרצ"ב עולה המלצה חד משמעית
להגדיל את תקציבי המדינה המושקעים במחקר ופיתוח ובמיוחד את אלו המוצאים ע"י גופי ההוצאה
לפועל העיקריים של הממשלה: המדען הראשי בתמ"ת, הות"ת, מפא"ת ומשרד המדע והטכנולוגיה.
אנו מקווי.ם שהדוח הרצ"ב יספק את הנתונים המצדיקים המלצה זו
,בברכה
4
:העתק
נשיא המדינה
ראש הממשלה
שרי הממשלה
חברי ועדת הכנסת לענייני מדע וטכנולוגיה
המנהלים הכלליים במשרדי הממשלה
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
יו"ר ות"ת
נשיא התאחדות התעשיינים
יו"ר המועצה לביטחון לאומי
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
יו"ר המועצה הצ
יבורית לסטטיסטיקה
הסטטיסטיקן הממשלתי
ראש מפא"ת– משרד הביטחון
המדען הראשי במשרד התמ"ת
ר' מטה הסייבר הלאומי
נשיאי האוניברסיטאות וסגני הנשיאים למו"פ
נשיאי המכללות האקדמיות
המדענים הראשיים במשרדי הממשלה
מנהלי מכוני המחקר הממשלתיים
מנהלי קרנות המחקר הלאומיות ו
הדו-לאומיות
חברי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח
חברי הוועדות הלאומיות של המולמו"פ
צוות מו"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר
5
ת
וכן העניינים
דבר היו"ר
8
פרק ראשון
–
פעילות המולמו"פ
01
.א
המיזם הקיברנטי
הלאומי
01
תקציר
01
מבוא
00
תהליך הבחינ
ה
01
ממצאי
תתי-הוועדות
01
הקמת המטה הקיברנטי הלאומי – החלטת הממשלה
01
סיכום
01
.ב מערך הנתונים הלאומי על מחקר ופיתו
ח
08
תקציר
08
מבוא
01
סקרים מקיפים על פעילות המו"פ בכל מגזרי המשק העיקריים
21
הקמת בסיסי נתונים לאו מיים על תפוקות
ה
מו"פ – פרסומים מדעיים ופטנטים
20
סקרים על הכשרה ותעסוקה של כ
ו
ח אדם למדע וטכנולוגיה
21
ניתוח מקיף של כלל מדדי מדע וטכנולוגיה על ישראל
21
מהימנות הנתונים במערך הנתונים הלאומי על מו"פ
21
הרכב מערך הנתונים על מו"פ –
דצמבר2100
21
.ג ועדות המולמו"פ
28
1.
הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה
28
2.
ו הו
עדה הלאומית לקשרי אקדמיה-
תעשייה
21
3.
הוועדה הלאומית לתשתיות מו"פ
22
4.
הוועדה הלאומית לקשרי חוץ מדעיים
22
ד. פרויקטTARGET
21
,ה. פיתוח כלים לגיבוש מדיניות מדע טכנולוגיה וחדשנות
21
ו. היבט המו"פ בכנס
הרצלייה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי
21
6
פרק שני
–
המלצות המולמו"פ
21
.א המלצות המיזם הקיברנטי הלאומי
21
ב . המלצות בשלות לדיון
10
ב1. המלצות לדיון בוועדת השרים למדע וטכנולוגיה
10
0
.הקמת קרן למימון תשתי
ות מחקר לאומיות
10
2
.המלצות המולמו"פ בנוגע למו"פ במערכת ההשכלה הגבוהה
10
2
.
פעילות מחקרית במכללות האקדמיות
12
1
.המלצות המולמו"פ בנוגע ל טיפוח איכות ומצוינות במערכת החינוך
12
1
.
המלצות המולמו"פ
ביחס לקידום המו"פ העסקי
12
1. המלצות המולמו"
פ"בנושא מו
פ ביו רפואי
11
ב 2. המלצות שאומצו כבר ע"י הממשלה וגופי המו"פ
11
0
.
המלצות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח להחזרת מדענים ומהנדסים
ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל
11
2
.המלצת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ביחס לקרנות המדע הדו-
לאומיות
18
2
.המלצות המול מו"פ בקשר להקמת קרן הון סיכון לביוטכנולוגיה
18
1
.המלצות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום החלל
11
פרק שלישי–
מערך המו"פ האזרחי בישראל–
סקירת מצב
10
פרק רביעי–
מעורבותה של הממשלה במערך הלאומי למו"פ אזרחי
11
.א תפקיד הממשלה בתחום המו"פ
11
.ב מי
מון מו"פ על-
ידי הממשלה–
כללי
11
.ג
ביצוע מו"פ בממשלה– כללי
12
.ד
המו"פ הממשלתי בראי תקציב המדינה
11
.ה
פעילות המו"פ של משרדי הממשלה
11
0.
המדענים הראשיים
11
2
.
פורום תל"מ– תשתיות לאומיות למו"פ
10
2
.
הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי
12
1
. פיר וט תכניות הפעולה העיקריות של משרדי הממשלה בתחום המו"פ
11
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, המדען הראשי
11
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
80
משרד המדע והטכנולוגיה
82
משרד האנרגיה והמים
81
7
המשרד לק
ליטת העלייה
12
משרד הבריאות
12
משרד החינוך
12
המשרד להגנת הסביבה
12
משרד הרווחה והש
י
רותים החברתיים
11
המשרד לביטחון פנים
11
משרד התחבורה
11
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
11
ה מועצה להשכלה גבוהה–
הוועדה לתכנון ולתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה
)(ות"ת
18
נספחים
נספח0 - חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג –
2112
012
נספח2 - חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח –
2111
018
נספח2 - הרכב המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח
011
נספח1 -
"החלטת הממשלה על "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי
001
נספח1 - ממצאים חדשים ממערך הנתונים של המולמו"פ
001
א. לקט נתונים מסקר מסחור ידע
001
ב. שהות ממושכת ב
חוץ לארץ של מקבלי תואר שלישי מישראל
020
ג. לקט נתונים מסקר קריירה של בעלי תואר שלישי–
2111
021
ד. תקציר עבודת מחקר בנושא דמוגרפיה של חברות ענף מחקר ופיתוח
021
נספח1 - דוח ה
הסופי של פרויקטTARGET
– תמצית מנהלים
011
נספח1 - תפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים שונים ה
קשורים למעמד המדע
והטכנולוגי
ה
012
נספח8 -
הודעה שפרסמה
המולמו"פ לסיכום הביקור של צוות המומחים של ה-
OECD
011
נספח1 - תכנית מרכזי המצוינות של ות"ת
018
נספח01
- תכנית המשרד לקליטת העלייה להחזרת חוקרים ישראלים מחו ל ץ
ארץ
011
8
דבר היו"ר
המועצה" :הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (להלן
המולמו"פ
") פועלת לפי חוק1
המטיל עליה לייעץ לממשלה
.בגיבוש מדיניות לשם ניצול המאגר המדעי והטכנולוגי האזרחי של מדינת ישראל ולפיתוחו
המולמו"פ
נדרשת
לבדוק את מערכות המו"פ הקיימות, להתריע בפני הממשלה על כשלים, לאתר צרכים ולהמ ליץ בפניה על
מדיניות כוללנית בנושאים שבמסגרת אחריותה. הכרת המרכזיות של המחקר והפיתוח בכלכלה הישראלית
ותרומתם לצמיחת המשק בעשורים האחרונים היא כבר נחלת הכלל. אך חשוב להדגיש כי על רקע זה יש משקל
מיוחד לגוף ייחודי ועצמאי שתפקידו להמליץ בפני הממשלה על מדיניות.המו"פ הרצויה
המולמו"פ
היא הגוף היחיד שנותן לממשלה–
ולציבור–
מבט על ותמונת מקרו של המו"פ מנקודת ראות
.לאומית כללית ולא של משרד או מגזר מסוים
המולמו"פ
גם פועלת, יחד עם משרד הביטחון לתיאום בין
.המו"פ האזרחי למו"פ הביטחוני
במועצה01
חברים שהם מדענים ומומח ,ים בעלי מוניטין וניסיון במו"פ ובמדיניות מו"פ מהאקדמיה
מהתעשייה וממוסדות המחקר. פעולתם נעשתה כמתואר בדוח זה, ביחד עם שורה ארוכה של מומחים חברי
ועדות משנה (שברובם אינם חברי
המולמו"פ ) וביחד עם צוות היועצים של
המולמו"פ.
הדוח המוגש כאן מסכם שנתיים של פעילות אי נטנסיבית שבה נטלו חלק, כאמור, מאות אנשים ממובילי
המו"פ בישראל–
חברי
המולמו"פ , חברי הוועדות שמונו ע"י
המולמו"פ , חברי הצוות המקצועי והמנהלי של
המולמו"פ , נציגי המגזרים השונים שהופיעו בפני
המולמו"פ , אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופים
מקצועיים אחרים שהשתתפו בהקמת מאגר הנתונים הלאומי על המו"פ בישראל ובעריכת הסקרים שהוזמנו
לצורך עבודת
המולמו"פ .המולמו"פ
,עסקה במיפוי נתוני המו"פ בישראל, בסקירת קשרי המו"פ הבינלאומיים
במיפוי תשתיות המחקר, בבחינת יכולות לעומת צרכים במגזרים שונים, וגיבשה המלצות ביחס למחקר
האקדמי ובכ .לל זה במכללות האקדמיות וכן לגבי הקשרים החשובים בין האקדמיה לתעשייה
המולמו"פ
המליצה לעודד את החינוך למצוינות, גיבשה תוכנית כוללת להחזרת אקדמאים ישראלים מחו"ל למגזר
האקדמי, התעשייתי וגם למגזר הציבורי, והחלה גם בבחינת האפשרויות הטמונות בתיאום הדדי בין המו"פ
.הביטחוני והאזרחי
בשנה וחצי האחרונות חל שינוי גדול בהרכב האנושי של
המולמו"פ , החל מהחלפת היו"ר הקודם, פרופסור
אברמסקי, שצר כאן המצע מלתאר את פעולותיו ותרומתו לקידום המו"פ בישראל, וכלה במינוי חברים חדשים
במקום אלו שפרשו. השינוי חייב הקמה מחדש של הוועדות הלאו מיות, ומטבע הדברים נגרמו דחיות בגיבוש
.המלצות חדשות
אי לכך בחרנו לשלב בפרק ההמלצות את כול אותן המסקנות אליהן הגיעו הוועדות השונות אחרי בדיקת
נתונים ולימוד יסודי של הנושא ("המלצות בשלות") ולדחות לדו"ח השנתי הבא את ההמלצות שעדיין מחייבות
.ליבון
חשוב לציין כי
בשנים אותן מכסה דו"ח זה אימצה ממשלת ישראל כמה מהמלצות המולמו"פ (חלקן הוגשו עוד
ע"י היו"ר הקודם). המלצות אלו הובאו בפרק נפרד. גולת הכותרת של פרק זה היא העבודה העצומה שנעשתה
ע"י המולמו"פ, לבקשת ראש הממשלה, בתחום הסייבר. עבודה זו שארכה כשנה, הגיעה לדיון ולהח לטת
ממשלה, ובסופה הוקם מטה לאומי חדש לסייבר, נקבעו תוכניות עבודה והוקצה תקציב, במטרה להציב את
1
נוסחהחוקבנספח1
לדוח.
9
ישראל בחמישייה הראשונה בעולם בתחום יכולות הסייבר. מטבע הדברים ייחדנו לעבודה זו פרק מיוחד
בדו"ח. לצד הסייבר יש לברך גם על אימוץ המלצות המולמו"פ (שנעשו תחת שרביטו ש )ל פרופסור אברמסקי
בתחום החלל האזרחי, החזרת מדענים ומהנדסים ישראלים הגרים בחו"ל, הגדלת קרנות המדע הדו-
,לאומיות
והקמת קרן הון-
.סיכון לביוטכנולוגיה
על דעת כל חברי
המולמו"פ , חסרים לה כלים אפקטיביים להשפעה על כיווני המו"פ בארץ ועל הגדלת היעילות
של ההוצאה העצומ ה למחקר ופיתוח בישראל (כמעט1%
מהתמ"ג). אחד הכלים שנבחן כפיילוט במסגרת
העבודה על הסייבר כלל את הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה (ועמ"ט) בה היו חברים כל המופקדים על
,ההוצאה לפועל של המו"פ הממשלתי. אני סבור כי הצלחת הפיילוט מחייבת מיסוד של הוועדה, ובכך נעסוק
ב.ין היתר, בשנה הקרובה
ברצוני להודות מכל הלב לחברי מליאת
המולמו"פ
וועדותיה, לכל אלו שהופיעו בפני
המולמו"פ
והציגו את
עמדותיהם ואת מוסדותיהם ולחברי הצוות המקצועי והמנהלי על נכונותם הרבה, על עזרתם ועל תרומתם
לעבודת
המולמו"פ
.ולקידום המחקר והפיתוח בישראל
פרו
פסור יצחק בן חשראל
יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח
11
פרק ראשון–
פעילות המולמו"פ
.א
המיזם הקיברנטי הלאומי
תקציר
בנובמבר2101
ראש הממשלה הטיל
על יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח,
).פרופ' אלוף (מיל
יצחק בן ישראל,
להציג תכנית עבודה למיזם לאומי להתמודדות עם האיום הקיברנטי, תוך שהוא
מדגיש את המענה לצרכי הביטחון לצד המערכות הציבוריות והאזרחיות. נוסף לכך ,
להביא לקפיצת
מדרגה שתהפוך את מדינת ישראל למוקד ידע עולמי בתחום הקיברנטי,
תוך שיתוף פעולה בין
.האקדמיה, התעשייה והמערכות הציבוריות, כולל מערכת הביטחון
התהלי ך הובל
על-ידי
).הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה, בראשות יו"ר המולמו"פ פרופ' אלוף (מיל,
יצחק בן ישראל, ש הוקמה כפיילוט לטובת המיזם הקיברנטי על מנת לבחון את סוגיית מיסודה
בעתיד. הוועדה כללה נציגים מכל הגופים המרכזיים העוסקים במחקר ופיתוח במדינת ישראל. תחת
הווע דה הוקמו
שמונה תת-ועדות,
.בנוסף לניתוח התחום שערכה חברת שלדור
לתת-
הוועדות הורכבו מומחים בתחום בעלי שם עולמי, נציגים מהגופים
שנמנו
על הוועדה העליונה
.לעיל וכמה מחברי המולמו"פ
במשך כחצי שנה שקדו על המיזם למעלה מ-
81
איש סב ול הכ ך.
תת-הוועדות פעלו לאור חזונו ש ל ראש הממשלה–
לשמר
את מעמדה של ישראל בעולם כמרכז
לפיתוח טכנולוגיות מידע ולהקנות לה יכולות מהשורה הראשונה במרחב הקיברנטי, בכדי להבטיח
.את חוסנה הכלכלי והלאומי כחברה פתוחה, דמוקרטית ומבוססת ידע
:הוועדות עסקו בשלוש שאלות מרכזיות
מהם הצעדים הנחוצים כדי לעוד
ד ולפתח את התחום הקיברנטי בארץ ולהביא לקפיצת מדרגה,
?שתבטיח את מעמדה של מדינת ישראל בזירה העולמית
אילו תשתיות ידע דרושות כדי לטפל בצרכים בתחום חישוב-
?העל במדינת ישראל
אילו שינויי הסדרה (ארגון, אחריות, מדיניות ורגולציה) נחוצים כדי לאפשר התמודדות מיטבית
עם ה?אתגרים והאיומים במרחב הקיברנטי
לאור הפערים שזוהו ג
ו
בשו כ-
02
המלצות.
2
.הקמת מטה קיברנטי לאומי במשרד ראש הממשלה
הרחב
ת
סמכויות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע לטיפול בתשתיות
ה.מדינה והמגזר האזרחי
גיבוש
ה .מדיניות ורגולציה לעידוד תעשיית הסייבר הישראלית
עידוד המו."פ בתחום הסייבר: הקמת מרכזי מצוינות, עידוד מחקרים באקדמיה ובתעשייה
הקמת מחשב-על באקדמיה ומרכזי ידע לאומי ל
חישוב-על .
.הקמת תשתיות פיתוח לטכנולוגיות סייבר: סימולטור קיברנטי ומעבדת הסמכה למוצרי סייבר
.הגברת ההשקעה בחינוך, השכלה גבוהה והעלאת המודעות לסייבר
.פיתוח כלים לחירום בסייבר: זיהוי תוקף ושיקום לאחר תקיפה
.גיבוש תפיסה ופיתוח מעטפת הגנת סייבר לאומית ופיתוח הגנת סייבר מבוזרת
השקעה בפיתוח
טכנולוגיות ופתרונות כחול-
.לבן
2
הנוסחהמלאשל
ההמלצות
מופיע
בפרק
השניבעמוד33 .
11
ב דיון שערך רוה"מ הממשלה בנושא במאי2100
אושרו המלצות המיזם הקיברנטי הלאומי וקיבלו
תו קף רשמי בהחלטת הממשלה בנושא "קידם היכולת הקיברנטית הלאומית" באוגוסט2100
.
:ההחלטה עוסקת בנושאים הבאים
הקמת מטה סייבר לאומי שיהיה כפוף ישירות לראש הממשלה ואחראי על חיזוק היכולת של
:ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיברנטיים. בין היתר
o
קביעת איום הייחוס ותיאום .בין הגופים שעוסקים בהגנה הקיברנטית בישראל
o
.עידוד התעשייה, גופי המחקר והפיתוח בארץ בתחום הקיברנטי
o
.עדכון ותיאום של מערכת הדינים הישראלית למציאות הקיברנטית החדשה
o
עידוד וקידום שיתופי פעולה בי
ן-ל
אומיים
.בתחום
השקעה במחקר ו
ב
פיתוח כדי למצב את ישראל כמרכז ידע
עולמי בתחום הסייבר
על-ידי:
הקמת
מרכזי מצוינות אקדמיים, השבת מוחות, הגדלת תקציבי המחקר בתחום, שיפור ושדרוג
התשתיות המחקריות באוניברסיטאות, גידול במספר הסטודנטים וחיזוק ההוראה,
כדי להכשיר
כוח אדם מעולה ויצירת עתודה מדעית טכנולוגית למדינת ישראל, כולל הקמת מר כז ידע לאומי
לחישוב-על.
.הורדת חסמי רגולציה ועידוד השקעה בתעשייה ישראלית חזקה במרחב הקיברנטי
העלאת המודעות הציבורית למרחב הקיברנטי
על-ידי
הגברת לימודי
ה
מדע ו
ה טכנולוגיה במערכת
החינוך והקמ
ת
מסגרות
ל שעות
ה.פנאי בתחום
השקעה משמעותית במו"פ,
טכנולוגיות
טרום-תח רותיות ועידוד טכנולוגיות
כחול-
.לבן
מבוא
:החזון
לשמר את מעמדה של ישראל בעולם כמרכז לפיתוח טכנולוגיות מידע ולהקנות לה יכולות
מעצמתיות במרחב הקיברנטי, בכדי להבטיח את חוסנה הכלכלי והלאומי כחברה פתוחה, דמוקרטית
.ומבוססת ידע
המטרה: להציב את ישראל בחמישייה המוב ילה של מדינות העולם במרחב הקיברנטי עד2101
.
למעלה מ-
11%
,מאוכלוסיית העולם נגישה לשילוב כלשהו של ציוד אלקטרוני, הכולל, ברוב המקרים
מחשבים, טלפונים ניידים ואינטרנט.
3
נתון זה משקף את המגמה המסתמנת בשנים האחרונות, לפיה
הפעילות במרחב הקיברנטי(cyberspace)
4
בעו
לם כולו, ובכלל זה במדינות ו
ב ארגונים יריבים
,לישראל, הופכת לבעלת משמעות, כחלק ממגמת המודרניזציה, המתבטאת בכלכלה
ב תשתיות
ה ,אזרחיות
ב ,ביטחון אזרחי
ב ,ביטחון לאומי
ב
תקשורת בין-
,ארגונית
ב ,חינוך
ב
מחקר ו
ב .פיתוח ועוד
מדינות גם כן משתמשות באופן
מואץ
במרכיבי המרחב הקיברנטי. מדינות מודרניות ומפותחות
נעזרות ברשת האינטרנט, למשל, ל
צורך
ניהול מוסדות השלטון, לפעילות התשתיות הלאומיות ולקשר
עם האזרחים. ככל שמדינה מנצלת לתועלתה את המרחב הקיברנטי, והתלות שלה בו גוברת, כך היא
חשופה יותר לפגיעה בו ובתשתיות שלו. ככל שארגונים וגו
רמים נוספים (מדינות וגופים לא-
)מדינתיים
3.ראו:Schmidt and J. Cohen, “The Digital Disruption”, Foreign Affairs, November/December 2010.נוסף
לכך, על-פי נתוני איגוד הבזק הבין-לאומי (ה-
(ITU, החיבור לאינטרנט בפס רחב זמין ל-
22.2%
מאוכלוסיית העולם
(
http://www.itu.int/net/pressoffice/stats/2010/09/index.aspx. בישראל, כ-
%
33
מהאוכלוסייה ו-
%
77,מבתי האב
(מחובריםhttp://www.websiteoptimization.com/bw/1001).נתוניםאלהבמגמתעלייהמתמדת,ככלשמחירהחיבוריורד
(עבורמספררביותרשלאנשיםבעולם,לרבותבמדינותהמתפתחותwww.itu.int/net
.)
4
"המרחב הקיברנטי" הנו המתחם הפיזי והווירטואלי ("הממד החמישי"), שמורכב מהגורמים הבאים ומכל
המצבור שלהם:
.מחשבים,מערכותממוכנותורשתות;תוכנות,מידעממוחשב;התוכןשלהאחרונים;נתוניהתעבורהובקרתםומשתמשיכלאלה
12
,מרחיבים את תלותם במערכות ממוחשבות, גדל פוטנציאל הנזק שניתן להסב להם דרך המערכות
שהיו פעם בעלות היקף נפרד ומוגבל, והיום הן מקושרות ומתוחכמות יותר. המתח החדש שנוצר, בין
תועלת לסיכון, מאפיין תהליכים שבעבר היו
מנוהלים ב ידי
ה.אדם, ובהדרגה הופכים לממוחשבים
הפעילות המסועפת במרחב הקיברנטי יצרה תלות רבה בקרב המשתמשים בו, ביניהם:
,יחידים
חברות, ארגונים ומדינות. בשל תלות זו, הפגיעה בפעילות במרחב הקיברנטי הפכה לפעולה
אטרקטיבית. פריצות למערכות מחשב, ניסיונות פריצה והתקפות על רשת ות התקשורת ומרכיבי
.הרשתות האזרחיות והממשלתיות בישראל ובעולם נעשות מדי יום ובכמות מטרידה
מגמה זו צפויה
להתרחב ככל שההישענות על
ה .פעילות במרחב הקיברנטי תגדל
בראייתנו, מתקפות קיברנטיות על תשתיות ממוחשבות במדינת ישראל בכלל
ועל תשתיות לאומיות
קריטיות בפרט, על
ולות להסב נזק משמעותי, בטווח הקצר והארוך,
לכלכלה, לביטחון ולהיבטים
נוספים של החברה.
5 יתרה מזאת, הקו,
שהפריד בעבר בברור בין לוחמה צבאית, לבין נזקים שמקורם
.בפעילות פלילית או עסקית, מתעמעם כיום
בהקשר זה, ממשלת ישראל מצויה כעת בצומת החלטה מרכזי. מצד אחד, צר יך לוודא שהמדינה
תמשיך להוביל בתחומי המדע, הטכנולוגיה והכלכלה, שהם בגדר מרכיבים קריטיים בחוסנה הלאומי
(אך טומנים בחובם הישענות רבה על המרחב הקיברנטי); מצד
אחר , צריך להתמודד עם הפגיעות
הנובעת מכך ולהגן על התשתיות הלאומיות החיוניות לקיומם של חיים תקינים במדי נת ישראל
,ולחסנן מפני התקפה קיברנטית. בכדי להתמודד עם הדילמה הזו, אין די בגישה המסורתית
הממוקדת באיומים הביטחוניים, כיוון שהאיומים הקיברנטיים עלולים לפגוע לא רק בנכסים
.ביטחוניים, אלא גם ביסודות הכלכלה והחברה
המיזם הקיברנטי הלאומי היא תכנית שתכליתה להציב
את ישראל בין חמש המדינות המובילות
במרחב הקיברנטי עד2101
,על-
פי חזון לפיו ישראל תשמור על מעמדה בעולם כמרכז לפיתוח
טכנולוגיות מידע, ותהיה בעלת יכולות מעצמתיות במרחב הקיברנטי. יכולות אלה, שחלקן מבוסס על
הקמה והטמעה של יכולות מחקר ופיתוח חדשות, מנגנוני תיאום
והסדרה ושינויי חקיקה (כמפורט
בהמשך), יאפשרו לישראל להתמודד בצורה מיטבית עם אתגרים ואיומים במרחב הקיברנטי. הידע
והטכנולוגיות הנחוצים, בשילוב עם תעשייה ואקדמיה מפותחות, יספקו גם תנופה לכלכלה
.הישראלית, שטכנולוגיות מידע הן חלק מרכזי בה
התועלות של המיזם אינן
מסתכמות ברווחים כלכליים בלבד. תוצרי המיזם יקדמו גם את המחקר
והחינוך ויספקו מענה להגנה על המידע ומערכות המידע הנחוצות לניהול חיים תקינים בישראל. נוסף
לכך , תוצרי המיזם ישמשו בסיס חיוני להבטחת תקינות ואיתנות התשתיות הלאומיות ונכסים
אסטרטגיים, לרבות חסינות מפ .ני התקפה קיברנטית
5(כפישנראהבהמשךהמסמך,המרחבהקיברנטיכוללמספרמרכיביםמקווניםופיזיים:הואמהווה"מערכתשלמערכות"a
system of systems)בצורהמובה
קת–
ובכךמחייבמענהמערכתי.ראו:
ITU Report on Best Practices for a National Approach to Cybersecurity, ITU-D Doc. 1/249 (Rev. 1), 4
December 2009.
13
,לצורך כך, תפקיד צוות המיזם היה לייצר בסיס ידע רחב ולהגדיר את המצב הרצוי במדינת ישראל
לקראת ה
ה תמודדות במרחב הקיברנטי, תוך פיתוח וחיזוק הכלכלה הישראלית. הצוות התמודד עם
:שלוש שאלות מרכזיות
מהם הצעדים הנחוצים כדי לעודד ולפתח את התחום הק
יברנטי בארץ ולהביא לקפיצת מדרגה,
?שתבטיח את מעמדה של מדינת ישראל בזירה העולמית
?אילו תשתיות ידע דרושות כדי לטפל בצרכים בתחום חישוב העל במדינת ישראל
אילו שינויי "הסדרה" (ארגון, אחריות, מדיניות ורגולציה) נחוצים כדי לאפשר התמודדות
מיטבית עם האתגרים והאיומים ב ?מרחב הקיברנטי
האתגר המרכזי של המיזם הקיברנטי היה לראות כיצד באמצעות החיבור בין אקדמיה, תעשייה
וביטחון, תיתכן קפיצת מדרגה שתאפשר למדינת ישראל להתמודד בצורה אופטימלית עם האתגרים
.הנוכחיים והעתידיים במרחב הקיברנטי
תהליך בחינ
ת המיזם הקיברנטי הובל,
,כאמור
על-ידי הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה , בראשות
).יו"ר המולמו"פ פרופ' אלוף (מיל,
.יצחק בן ישראל
:הוועדה כללה נציגים מהגופים המרכזיים העוסקים במחקר ופיתוח במדינת ישראל
- פרופסור מנואל טרכטנברג , יו"ר
הוועדה
לתכנון ותקצוב (הות"ת) במועצה להשכלה גבוהה
- מר א
ופיר שהם), ראש המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת
- מר אבי חסון
, המדען הראשי במשרד התמ"ת
- פרופסור יוג'ין קנדל , יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה
- פרופסור יעקב זיו ), יו"ר הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (תל"ם
- פרופסור רות ארנון
, נשיאת האקדמ יה הלאומית הישראלית למדעים
- מר חיים שני , מנכ"ל משרד האוצר
- ד"ר אודי ניסן , ראש אגף התקציבים במשרד האוצר
- מר רם לוי – מרכז המיזם הקיברנטי
-
מפקד יחידה0288
- תא"ל איילה חכים
, מפקדת היחידה לתקשוב ולטכנולוגיות המידע באגף התקשוב
- תא"ל (מיל.) ניצן אוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור במועצה לביטחון לאומי
- ראש הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב"כ
- פרופסור דובי שוורץ
, המדען הראשי בוועדה לאנרגיה אטומית
- פרופסור דני וייס –
לשעבר
המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה
14
תהליך הבחינה
תהליך הבחינה נעשה באמצעות שמונה תת-ועדות שפעלו במסגרת המיזם ו
ה ניתוח שערכה חברת
.שלדור
במסגרת תתי-
הוועדות הועמדו אנשים בעלי רקע וידע בתחומים שונים ואליהם צורפו חברים
.מהגופים הנמנים על הוועדה העליונה לעיל וביניהם כמה מחברי המולמו"פ המטרות של תת-
הוועדות
:מפורטות להלן
תת ועדת הגנה, ניטור ובק :רה לבחון
מק ועל
את הצרכים בתחום ההגנה הקיברנטית, בכדי לענות
על צרכי הביטחון הלאומי במובנו הרחב (כולל כלכלה וחברה) הנוכחיים והעתידיים. הוועדה
עסקה, בין היתר, בבחינ
ת
.תפיסת ההגנה הקיברנטית של מדינת ישראל
תת ועדת חישוב-
:על ותשתיות רחבות פס לבחון באופן מעמיק את הצרכים בתחום חישוב-
על
.ותשתית תקשורת רחבת פס, ולהמליץ על תכנית פעולה לקידומו
תת ועדת צופן וסימולציה6
: לבחון
לעומק
את הצרכים בתחום הצופן והסימולציה ולהמליץ על
.תכנית פעולה לקידומו
:תת ועדת פעולה
לבחון
לעומק את הצעדים הנחוצים לפיתוח יכולות הפעולה במרחב ה קיברנטי
.ולברר כיצד הם ישתלבו בתפיסה הקיברנטית הכוללת של ישראל
:תת ועדה למדיניות וחקיקה (0) למפות את המצב הנוכחי במדינות העולם ובארגונים בי
ן-
( ;לאומיים רלוונטיים, בנוגע למדיניות המו"פ בתחום הקיברנטי2
) לברר ולמפות את המצב הנוכחי
במדינת ישראל בארבע זירות בת( ;)חום (מדיניות מו"פ, שיתופי פעולה בפועל, תקינה וחקיקה2
)
( לעמוד על הפערים בין שני הסעיפים. כמו כן, הוועדה הצביעה על מספר מודלים לחיקויbest
practices
) מן הפעילות של מדינות וארגונים
ן בי-
לאומיים בתחום המו"פ הקיברנטי, שעשויים
.לקדם את מטרות המיזם בישראל
תת-ו:ועדה לתועלות האקדמיות
לבחון את הפערים בין המצב הרצוי למצב הנוכחי בהקשר
האקדמי, להמליץ על תכניות פעולה לקידום התחום ולנתח את התועלות הלאומיות שלהן בהיבט
( :האקדמי, בשני ממדים0) מענה לצרכי האקדמיה (בדגש על מהלכים בתחום מחשוב-
על
( ;)ותקשורת2) התרומה האפשרי ת של האקדמיה לבניית יכולות לאומיות (בדגש על קידום מו"פ
.)ויצירת הון אנושי
תת-ו:ועדה לתועלות הכלכליות לבחון את התועלות הכלכליות של היוזמות שהתגבשו בתתי-
,הוועדות של המיזם הקיברנטי ואת כדאיותו הכלכלית של הפרויקט למשק הישראלי ולתעשייה
כספק וכלקוח של הפרויקטי .ם השונים
תת-ו:ועדת הסדרה
לבחון את המצב הנוכחי בתחום ההגנה על מערכות ממוחשבות ולהמליץ על
תפיסת הגנה כוללת של
הן
.)(מדיניות הגנה קיברנטית
6
במושגסימולציה,כוונתנולסביבההמאפשרתלדמות,באופןנאמן,אתהמרחבהקיברנטי,אונתחיםממנו;לבצעמחקרא
ודות
טכניקותהגנהותקיפה;לערוךניסוייכליםולבחוןאתיעילותם,אתהסיכוניםשבהפעלתםואתמגבלותיהם;לבדוקתפיסותהגנהאל
מולתוקףותפיסותתקיפהאלמולגוףמגן,בכלהרמות.
15
ממצאי תתי-הוועדות
,בתחום ההגנה
ה
ניטור ו
ה
בקרה:
נמצא שהתקפות קיברנטיות הן בגדר פוטנציאל לאיום מהותי על
הרצף התפקודי של המדינה, מוסדותיה ואזרחיה. הוועדה זיהתה פער מרכזי בהגנה קיברנטית על
.המרחב האזרחי הכולל אמנם קיימים גופים המספקים מענה לתשתיות הביטחון ולמערכות
קריטיות, אך אין גוף מטה לאומי לקביעת מדיניות קיברנטית בישראל, אין כיום מענה ברמה מספקת
להתקפות ממוקדות על המרח ,ב האזרחי, יש פער בין רמת המודעות למהות האיום לבין עוצמתו
וחסרה פעילות מו"פ בנושא ההגנה הקיברנטית. הוועדה מצאה שלישראל אכן יש פוטנציאל להציב
.את עצמה כשחקן מוביל בעולם בתחום ההגנה הקיברנטית
בתחום הצופן: נמצא שהצופן הביטחוני הוא מרכיב מכריע בחוסן של מערכ ות ביטחוניות במרחב
הקיברנטי, היות
ש .)הצופן נדרש להתמודדות עם תקיפות קיברנטיות (לצד תקיפות צופן מסורתיות
שימור ופיתוח יכולות פעולה בתחום הצופן מהווה אפוא יכולת מדינתית חשובה. נמצא כי העיסוק
במחקר
ה
צופן בתעשייה דל ביותר והשוק מתבסס על יכולות מדף ו על
תקנים אז ,רחיים. עם זאת
באקדמיה יש מספר קטן של חוקרים פורצי דרך בתחום התיאורטי, אך העיסוק במחקר התיאורטי
אינו תורם ישירות לצרכי הביטחון. הוועדה הצביעה על מספר אתגרים עיקריים ובעיות בעלות
חשיבות עליונה שיש לפתור: שימור ופיתוח היכולות בתחום הצופן בעידן הקיברנטי, הרחב ת יכולות
הצופן הביטחוני למגזרים נוספים ועיסוק בסוגיות
ה .צופן הנוגעות למגזר הפרטי
בתחום הסימולציה:
נמצא שקיים צורך בסימולציה של המרחב הקיברנטי, או חלק ממנו, במערכת
הביטחון, בתעשייה ובאקדמיה לטובת מחקר ופיתוח, בחינת כלים, בחינת תפיסות, אימון טקטי
ואימון אס טרטגי. חלק מהחברות האזרחיות, שזקוקות ליכולות סימולציה, כבר מחזיקות ברשותן
יכולות סימולציה עצמאיות מתאימות, ומעבדת סימולציה כזו תסייע להם להשלים את יכולותיהן
.הנוכחיות
בתחום חישוב-העל:
נמצא שאין מסה קריטית של ידע ברמה
בין ה-לאומי ת בתחום חישוב עתיר
ביצועים
(HPC)
במדינת ישראל, בדגש על ההיבט המעשי שלHPC
. קיימים "איים" של עיסוק
בנושא, אך אין ביניהם סינרגיה והם מפוזרים באופן שאינו מעודד שיתוף פעולה. הוועדה מצאה
שבמקומות שיש בהם ,מחשבים עתירי ביצועים בישראל, קיימים פערי ידע בנוגע למחשב ולסביבתו
שניתנים לפתרון ע ם משאבים מתאימים וידע מקצועי ברמה הנחוצה. חלק מהצרכנים אינם מודעים
לאפשרויות הרבות לקידום ו
ל
שיפור הטמונות בשימוש ב-
HPC
ובסביבה תומכת. הוועדה מצאה
שהקמת מרכז מחקר אקדמי, שיתפקד כמרכז ידע לאומי לחישוב-
על, הוא תנאי הכרחי לקידום נושא
ה-
HPC
בישראל, אך בחלק מהמג זרים נחוץ גם טיפול בפערים בין הציוד הנדרש לניצול מרבי של
.יכולותיו, לבין רמת הציוד הקיים
בתחום האקדמיה:
נמצא כי לאקדמיה בישראל יש צרכים בתחומי ידע, ייעוץ והכשרה מקצועית
בחישוב מתקדם. נחוץ שדרוג של יכולות חישוב-על מקומיות ולאו מתן שירות של חישוב-על מרכזי
ד
ווקא .נוסף לכך ,
.הוועדה מצאה כי דרוש שדרוג משמעותי ברוחב הפס בחיבור לתקשורת באקדמיה
בכל הנוגע לצרכי מערכת הביטחון והתעשייה, תת-
הוועדה מצאה כי צריך לחזק את המחקר המדעי
בארץ בתחום הקיברנטי ודרוש מרכז ידע ומחקר בתחום חישוב-
העל. ממצאי הוועדה מצביעים על
ה
צורך ל
הגדיל את שיתופי הפעולה המחקריים בין המגזרים אקדמיה-ביטחון-
תעשייה, ולשם מימושם
יש לחזק את ההוראה בתחום, כדי להכשיר כוח אדם מתאים. נוסף לכך , חשוב להגדיל את שיתוף
.הפעולה בתחום בין האקדמיה לבין מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות
16
בתחום הכלכלה: נמצא שתעשייה ישראל ית חזקה ומובילה היא רכיב מכריע ביצירה ובשימור על
היכולות של מדינת ישראל במרחב הקיברנטי. הוועדה הצביעה על כך שבישראל קיימת כבר כיום
פעילות עסקית ענפה בתחום והמליצה שפיתוח התעשייה הרלוונטית ייעשה סביב צרכי ההגנה
הלאומית של מדינת ישראל במרחב הקיברנטי. הוועדה ציינה את הצורך לקדם את התעשייה
הקיברנטית האזרחית באמצעות גוף בעל קשרים עם מערכות ההגנה האזרחית ובעל ה
י כרות מעמיקה
של טכנולוגיות. לדעת הוועדה, קידום פרויקטים ממשלתיים משמעותיים בתעשייה, יכול ליצור
יתרונות יחסיים חדשים לתעשייה הישראלית ולחוסנה הלאומי של מדינ.ת ישראל
בתחום המדיניות והחקיקה:
נמצא שמדינות וארגונים בעולם גוזרים את מדיניות המו"פ ממדיניות
כללית של
ה ביטחון
ה
קיברנטי. לע
י
תים קרובות, ראש המ
משל ה בעצמו מוביל את תהליך גיבוש
"המדיניות, בגלל התפיסה שמדובר בהיבט חשוב של האסטרטגיה הלאומית. במסגרת מדיניות המו פ
הקיברנטי, מספר מדינות מגדירות בצורה מפורשת תחומי מחקר חיוניים לפיתוח יכולות ליבה
ומעניקות עדיפות להשקעת משאבים לאומיים בהם. הוועדה הצביעה על כך ששיתוף פעולה
בין-לאומי
הוא מרכיב מכריע במדיניות הקיברנטית של ישראל, בגלל האופי הגלובאלי של אתגרי המתחם
הקיברנט ,י ואיומיו. שיתוף הפעולה רלוונטי בארבעה תחומים: גיבוש מדיניות מו"פ
פרויקטי
,מו"פ
חקיקה ותקינה. כדי לקדם את המו"פ הקיברנטי בארץ, הוועדה ציינה שקיים צורך במידה רבה יותר
של שקיפות בתהליכים הרגולטורי
י "ם הקשורים לייצוא טכנולוגיות ובקיום "הסברה עסקית
למשקיעים יש .ראליים וזרים. יש גם חשיבות רבה לריכוז המידע בצורה זמינה לציבור
בתחום הסדרת ההגנה על
ה מערכות
ה
ממחושבות:
נמצא שפוטנציאל הפגיעות של ישראל נובע, בין
היתר, ממענה בלתי מספק לתשתיות מדינה (גופים מאובטחים), פער בהסתכלות לאומית רחבה על
סוגי
י
ת המרחב הקיברנטי בכלל
והביטחון הקיברנטי בפרט, קושי לממש את האחריות של ועדת
ההיגוי העליונה7
להגן על
ה מערכות
ה ממוחשבות וחוסר בתיאום בין מערכת הדינים הישראלית לבין
המציאות הקיברנטית החדשה. הוועדה מצביעה על כך שפגיעה מצומצמת או רחבה בגופים או
בחברות יכולה לגרום
ל נזקים כבדים, ובכך לפגוע קשות בתפקוד המדינה ובחוסן האזרחי והחברתי
.שלה
לנוכח הלקחים מניהול ועדת ההיגוי להגנת מערכות ממוחשבות במטה לוט"ר
ו
כמה
המלצות רוחביות
,של ועדות המיזם הקיברנטי להקים מטה קיברנטי לאומי
תת-
הוועדה מצאה שדרוש מטה קיברנטי
לאומי להגנה, שתפקידו התוויית מדיניות
כוללת להגנה על מערכות ממחשבות בישראל ("מדיניות
קיברנטית לאומית"), פיתוח תפיסת הפעלה מדינתית בשגרה, היערכות ראשונית לחירום קיברנטי
(כולל חדר מצב קיברנטי לאומי וכוח תגובה(CERT
וגיבוש תכניות ביצוע הכוללות תכנית מו"פ
קיברנטי אסטרטגי. נוסף לכך ,חשוב לערוך בדי קה מערכתית של החקיקה הישראלית הרלוונטית
.לתחום הקיברנטי, כדי לבחון את מידת התאמתו למציאות הקיברנטית המתפתחת
תת-
הוועדה
סבורה שחלוקת האחריות בין גופי הביצוע בתחום ההגנה על
ה תשתיות
ו ממ ה חשבות
ה חיוניות
.בישראל אינה מצריכה שינוי
הקמת מטה קיברנטי לאומי
לאור המ מצאים שעלו בצוותים, צוות המיזם הקיברנטי סבר שנחוצות כמה יוזמות להתמודדות יעילה
וארוכת טווח של מדינת ישראל במרחב הקיברנטי. יוזמות אלו אושרו
על-ידי
ראש הממשלה בדיון
7
ועדהזו,בראשותהיועץלביטחוןלאומי,הוגדרהבשנת2332על -
/ידיהממשלה(החלטהב44)כא
חראיתעלהראייההלאומית
.הכוללת
17
בנושא ב חודש מאי2100
8 וקיבלו תוקף רשמי בהחלטת ממשלה בנושא "קיד
ו ם היכולת הקיברנטית
הלאומית" בא
וגוסט
2100
.
9
:ההחלטה נגזרת מהמלצות המיזם הקיברנטי ועוסקת בנושאים הבאים
הקמת מטה קיברנטי לאומי שיהיה כפוף ישירות לראש הממשלה. המטה פועל לחיזוק היכולת
:של ישראל להגן על עצמה מפני איומים קיברנטיים ואחראי, בין היתר, על התחומים הבאים
o
קביעת איום הייחוס ותיאום .בין הגופים שעוסקים בהגנה הקיברנטית בישראל
o
.עידוד התעשייה, גופי המחקר והפיתוח בארץ בתחום הקיברנטי
o
.עדכון ותיאום של מערכת הדינים הישראלית למציאות הקיברנטית החדשה
o
עידוד וקידום שיתופי פעולה
ן בי-לאומיים
.בתחום
השקעה במחקר ו
ב
פיתוח כדי למצב את ישראל כמרכז ידע
עולמי בתחום הסייבר
על-ידי
הקמת
מרכזי מצוינות אקדמיים, השבת מוחות, הגדלת תקציבי המחקר בתחום, שיפור ושדרוג
התשתיות המחקריות באוניברסיטאות, גידול במספר הסטודנטים וחיזוק ההוראה,
כדי להכשיר
כוח אדם מעולה ויצירת עתודה מדעית טכנולוגית למדינת ישראל, כולל הקמת מרכ ז ידע לאומי
לחישוב-
.על תוך הסתכלות מערכתית ארוכת שנים
.הורדת חסמי רגולציה ועידוד השקעה בתעשייה ישראלית חזקה ומובילה במרחב הקיברנטי
העלאת המודעות הציבורית למרחב הקיברנטי
על-ידי
הגברת לימודי מדע וטכנולוגיה במערכת
החינוך והקמ
ת
.מסגרות שעות פנאי בתחום
השקעה מ
שמעותית במו"פ וטכנולוגיות טרום-תחרותיות ועידוד טכנולוגיות כחול-
.לבן
:סיכום
.המרכיבים האזרחיים והביטחוניים במרחב הקיברנטי שזורים זה בזה וחלקם בלתי ניתנים להפרדה
לנוכח זאת, יש צורך בסינרגיה לאומית בין המגזרים, כתנאי להצלחה בהתמודדות עם האתגרים
העתידי
י
ם. לכ ן, יש חשיבות לבחינה
ן בי-
תחומית
ורב-
תחומית של סוגיית המרחב הקיברנטי, שנובעת
מהאופי הייחודי של האתגרים שהוא מציב. לאור זאת, דרושה הסתכלות לאומית רחבה והבנה
.שהיערכות מדינת ישראל לעידן הדיגיטלי אינה רק משימה ביטחונית, אלא משימה לאומית נוסף
לכך
, בשל היקף הפעיל ות והמשאבים שידרשו, תכנית לאומית היא האפשרות היחידה להגשמת החזון
.ולהובלה עולמית ישראלית
,לכן, כחלק מהתמודדות המדינה עם העתיד הדיגיטלי והאיומים הקיברנטיים, נחוץ טיפול מערכתי
שינויי רגולציה וחקיקה, תיאום בין הגופים, שיתוף פעולה בין האקדמיה, המגזר העסקי, מע רכת
.הביטחון ותקציב. ככל הנראה, נדרשים גם שינויים בתפיסות הביטחון והמדיניות הציבורית
גופי המפתח העוסקים בכל ההיבטים של המרחב הקיברנטי במדינת ישראל כתבו
יחד
את
ההמלצות10
המו
פיעו ת ,במסמך זה. בראייתנו ,תכנית זו שאושרה
על-ידי הממשלה,
11
עשויה לתרום
מאוד
לניצול
מ ושכל של הטכנולוגיה המתפתחת, תוך קפיצת מדרגה משמעותית בהיבטים רבים, ובכך תחזק את
חוסנה הלאומי של מדינת ישראל. אנשי המקצוע, החוקרים, הגופים והמוסדות ש
השתתפ ו בגיבוש
נייר זה, הביאו לידי ביטוי את ניסיונם המגוון בתחום הטכנולוגיה, ניהול מו"פ, ניתוח
ה מדיניות
ואסטר טגיה, ביטחון לאומי ומשפט, והשילוב ביניהם הוביל לכדי המלצה מאוזנת וכוללת, אשר השלם
.בה גדול מסך חלקיה
8
ראהדבריראשהממשלהבמסיבתעיתונאיםבנושאהקמתמטהסייברלאומימתאריך14.3..2311
בכתובת:
MO/Communication/EventsDiary/eventcyber180511.htm?DisplayMode=Search
http://www.pmo.gov.il/P
9
ראה החלטה מס
. 3211 של
הממשלה
מיום
37.34.2311
בנושא "קידום
היכולת
הלאומית
במרחב
הקיברנטי" בכתובת:
://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2011/08/des3611.htm
http
10
פירוטההמלצותמופיעבפרקהשניבעמוד33 .
11
ראה
נספחמס'4
–
החלטתהממשלהעל"קידוםהיכולתהלאומיתבמרחבהקיברנטי".
18
.ב
מערך הנתונים הלאומי על מחקר ופיתוח
תקציר
מדיניות לאומית למדע וטכנולוגיה חייבת להיות מושתתת על הבנה מעמיקה ומקיפה של מערכת
המחקר, הפיתוח והחדשנות בישרא
ל ובעולם. לכ,ן
המולמו"פ הקימה
מערך נתונים לאומי על מו"פ,
שנועדה לספק לה מידע מגוון, מפורט, מהימן ועדכני ככל
ה
אפשר על מערכת המו"פ בישראל. במקביל,
המערך אמור לעמוד לרשות הגורמים שעיסוקם במו"פ במגזרי המשק והחברה ולרשות התקשורת
והציבור הרחב. המערך נבנה בהתאמה מלאה לנהלים
ולסטנדרטים שנקבעו על-ידי ארגון ה-
OECD
,
על מנת לאפשר הערכת מדיניות המו"פ הלאומית ותוצאותיה גם באמצעות השוואות
בין-לאומי ות עם
.המדינות המפותחות והמתקדמות בעולם
מערך הנתונים תוכנן, ממומן באופן חלקי או מלא ומונחה מקצועית על-
ידי המולמו"פ, אך ביצוע
ה סקרים הרבים, שמהם מופקים הנתונים השונים הכלולים בו, מופקד בידי גורמים מקצועיים
המתמחים בסוג הסקרים המבוקש, כאשר מרביתם מבוצעים על-
ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
,ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שליד הטכניון. הסקרים מקיפים את פעילות המחקר
הפיתוח והחדשנו:ת על כל היבטיו ומתחלקים למספר תחומים כדלהלן
0.
.סקרים מקיפים על פעילות המו"פ בכל מגזרי המשק העיקריים
2.
הקמת בסיסי נתונים לאומיים על תפוקות של מו"פ –
.פרסומים מדעיים ופטנטים
2.
,סקרים מיוחדים על היבטים חשובים שונים של פעילות המו"פ ובמיוחד על מו"פ במגזר העסקי
שבו מתרכז
.מרבית פעילות המו"פ בישראל
1.
.סקרים על הכשרה ותעסוקה של כח אדם למדע וטכנולוגיה
1.
.ניתוח מקיף של כלל מדדי מדע וטכנולוגיה על ישראל
התכנית החלה להתבצע ב-
2111
ונמצאת כיום בשלב מתקדם מא
ו ד, כאשר מרבית הסקרים
המתוכננים כבר בוצעו לפחות פעם אחת
והיתר נמצאים לקראת סיום. סקירת מצב מערך המו"פ
האזרחי בישראל בפרק הבא ב
דוח זה מבוססת ברובו הגדול על תוצאות סקרים,
הכלולים במערך
הנתונים הלאומי על מו"פ. כמו כן,
בנספח1
של
דוח
זה
נמצא ית
אור מפורט של ארבעה סקרים,
שבוצעו לראשונה בארץ בהזמנתנו על-ידי הלשכה המר:כזית לסטטיסטיקה. הסקרים הם
-
מסחור ידע של האוניברסיטאות
-
שהות ממושכת ב
חוץ לארץ של בעלי תואר שלישי מישראל
-
הקריירה של בעלי תואר שלישי
-
.הדמוגרפיה של חברות בענף מחקר ופיתוח
19
:מבוא
מערך הנתונים, ש
המולמו"פ
החלה בהקמתו בשנת2118
,הוא
,אוסף של נתונים, בד"כ כמותיים
ה
מתארים ו
ה ,מתעדים את פעילות המו"פ והחדשנות הטכנולוגית בישראל על כל היבטיה (תשומות
תפוקות, איכויות) וכן את הפעולות והתהליכים,
כגון הכשרת אקדמאים במקצועות רלוונטיים
ובריחת מוחות מישראל, המשפיעים באופן ישיר על פעילות המו"פ בישראל בהווה ובעתיד–
,היקפה
איכותה ו תוצאותיה. זהו מערך נתונים
על
פעילות המו"פ והחדשנות
ולא של
פעילות המו"פ. לכן
נושאים,
כגון מאגרי נתונים מקצועיים של תוצאות של
ה מו"פ בתחומים המדעיים השונים, אינם
.כלולים במערך הנתונים הנוכחי
הקמת מערך הנתונים נועדה לספק למועצה מידע מגוון, מפורט ועדכני ככל ה
א
פשר על מערכת המו"
פ
בישראל, כנדרש לצורך מילוי תפקידה בעיצוב מדיניות מו"פ. במקביל,
המערך אמור לעמוד לרשות
.הגורמים שעיסוקם במו"פ במגזרי המשק והחברה ולרשות התקשורת והציבור הרחב
השוואות
בין-לאומי ות הנן כלי חשוב בהערכת מדיניות המו"פ הלאומית ותוצאותיה. ארגוןOECD
פיתח סטנדרטים למדידת התשומות והתפוקות של המו"פ והמדינות החברות בארגון קיבלו על עצמן
ליישם את הסטנדרטים הנ"ל בסטטיסטיקות שהן עורכות. כך מתאפשר לארגון לערוך סטטיסטיקות
השוואתיות הכוללות את כל המדינות המפותחות החברות בארגון ומדינות נוספות, י שא
מצו את
הסטנדר טים שלOECD. מערך הנתונים שהוקם על-ידי המולמו"פ
בשיתוף עם הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה ומוסדות מחקר אחרים, בנוי על הסטנדרטים שלOECD
. יש לציין כי הקמתו ופיתוחו
של מערך הנתונים היו אחד הנושאים שנבחנו על-ידי ה-
OECD
במהלך הבדיקה של בקשת ישראל
להצטרף לארגון.
12
ערב
הקמת מערך הנתונים, התבססה הסטטיסטיקה על מו"פ בישראל על שני סקרים של הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה (להלן ה-
)למ"ס–
סקר על מחקר ופיתוח במגזר העסקי וסקר על ההוצאה
,הלאומית למו"פ. הסקר הראשון, במימון המדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
התבסס על נתונים שהתק בלו ממדגם מייצג של חברות תעשייתיות וחברות מענפי כלכלה נבחרים
יש רותי מחשוב (ענף12
) ומחקר ופיתוח (ענף12) מתוך ענפי הש
י רותים של המגזר העסקי. הסקר השני
על ההוצאה הלאומית למו"פ חישב את ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי על סמך התוצאות של הסקר
על מו"פ עסקי ועל אומדנים , המבוססים על מקדמים היסטוריים שונים, של ההוצאות על מו"פ ביתר
מגזרי המשק (הממשלה, האוניברסיטאות, בתי
ה חולים ומלכ"רים ציבוריים ופרטיים). במסגרת
הסקר השני הלמ"ס אספה גם מידע ממשרדי הממשלה השונים באמצעות שאלון מיוחד על תקציבי
הממשלה למימון פעילות מו"פ במגזרי
המשק השונים.
13
אמנם ממצאי הסקרים הנ"ל אפשרו לעקוב אחרי ההתפתחויות העיקריות ברמת המאקרו של
ההוצאות על המו"פ האזרחי, אך לא אפשרו ניתוח מעמיק ומפורט של המגמות בכל מגזר או של
הקשרים בין המגזרים המרכיבים את מערכת המו"פ הלאומי. יתר על כן, נתונים מרכזיים, כמו מספ ר
החוקרים במשק, המאזן הטכנולוגי של ישראל ועוד, שהיו קיימים כמעט בכל מדינות ה-
OECD
,
לא
נמצא
ו בישראל. לבסוף, מושגים, כמו גלובליזציה וחדשנות טכנולוגית, ארגונית ושיווקית, ש עם הזמן
תופסים מקום יותר ויותר מרכזי במדיניות הלאומית למו"פ של המדינות המפותחות לא באו לידי
.ביטוי כלל או באופן חלקי בלבד בנתונים שנאספו
12
ישראלהתקבלהכחברהב-
OECD
במאי2313
.
13
כמוכן,הסקרהשליםאתהנתוניםעל
ההוצאותעלמו"פבמגזרהעסקיעל-ידיפנייהבאמצעותשאלוןמיוחדלמספרחברות
נבחרותבענפישירותיםמרכזייםשלאכוסובסקרעלהמגזרהעסקי,כגוןתחבורה,תקשורתומים.
21
התכנית שגובשה להק
מת
מערך נתונים לאומי על מו"פ
דנ ה ב
חמישה
:מרכיבים
0.
.סקרים מקיפים על פעילות המו"פ בכל מגזרי המשק העיקריים
2. הקמת בסיסי נתונים לאומיים על תפוקות של מו"פ –
.פרסומים מדעיים ופטנטים
2. סקרים מיוחדים ע
ל היבטים חשובים שונים של פעילות המו"פ, וב
עיקר
,על מו"פ במגזר העסקי
שמתרכז בו.מרבית פעילות המו"פ בישראל
1. סקרים על הכשרה ותעסוקה של כ
ו.ח אדם למדע וטכנולוגיה
1.
ניתוח מקיף של כלל מדדי
ה
מדע ו
ה .טכנולוגיה על ישראל
התכנית החלה להתבצע ב-
2111
ונמצאת כיום בשלב מ
תקדם מא
וד,
כפי שנתאר בסקירה על
.המרכיבים הנ"ל בהמשך
סקרים מקיפים על פעילות המו"פ בכל מגזרי המשק העיקריים
בנוסף לסקר על מו"פ,
במגזר העסקי המולמו"פ הזמינה מהלמ"ס סקרים על התשומות והיבטים
נוספים של המו"פ במכוני מחקר ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, באוניברסיטאות ו .בבתי חולים
תוצאות הסקרים האלה יהוו את( בסיס חישוב ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחיGERD) ו את
חישוב
סה"כ החוקרים בישראל. כמו כן,
הלמ"ס מרחיבה ומשכללת את הסקר על תקציבי הממשלה על מו"פ
(
GBAORD
), על-
פי
הנחיות נ
י
סיוניות של ה-
OECD
ובשיתוף פעולה עם המולמו"פ. ראה
תרשים
2-0
.
ת רשים2-1
לאחרונה,
פורסמו התוצאות של הסקר על מו"פ במכוני מחקר ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים לשנת
2111
.
14
הסקר המקיף הקודם על מגזר זה בוצע עבור שנת0111
.
14
ראהhttp://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/12_11_292b.doc
21
הסקרים על מו"פ באוניברסיטאות ובבתי חולים הרבה יותר .מסובכים וטרם הגיעו לתוצאות מלאות
באשר לאוניבר
סיטאות, בוצע ופורסם סקר על שימושי הזמן של הסגל האקדמי הבכיר,
15
המהווה
מרכיב מרכזי בחישוב ההוצאות על מו"פ במגזר זה. כמו כן, בוצעו סקרים על תקציבי מחקר
ים
בעלי
תקציב
מיוחד של האוניברסיטאות עבור השנים האקדמיות תש
ס
"ח ותש
"ט ס,
16
על מנת להשלים את
התמונה על מגזר זה נ
ותר
רק לאמוד את ההוצאות על מו"פ מתוך התקציבים הרגילים ותקציבי
הפיתוח של האוניברסיטאות.
17
בהמשך,
מתכננים להרחיב סקר זה ולכלול בו את פעילות המו"פ של המכללות האקדמיות ושל
.האוניברסיטה הפתוחה
ה עבודה
בנושא תחל בש
נ ת2102
.
יש לציין כי הסקר המקיף האחרון על מו"פ
באוניברסיטאות בוצע בראשית שנות ה-
81
של המאה
.הקודמת
טרם בוצע בישראל סקר מפורט על מו"פ בבתי חולים ועל כן נדרש זמן רב לתכנן סקר זה ולפתח
,מתודולוגיה מתאימה. אנו נמצאים כעת בשלב העיבוד של התוצאות של השלב הראשון של סקר זה
המתייחס בעיקר לתקציבי מחקר ייעודיים בב תי חולים. בחודש דצמבר2100
,החל השלב השני שלו
המתייחס לשימושי הזמן בקרב מדגם של רופאים המועסקים בבתי חולים, שהם בעלי מינוי קליני
באחד מבתי-
הספר לרפואה. זה יאפשר חישוב אומדן ההוצאה למו"פ מתוך התקציבים הרגילים של
בתי החולים. שלב זה צפוי להסתיים עד סוף שנת2102
.
הקמת בסיסי נתונים לאומיים על תפוקות של מו"פ – פרסומים מדעיים ופטנטים
כמיזמים משותפים של המולמו"פ,
יחד עם מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שליד
הטכניון,
.הוקמו בסיסי נתונים לאומיים על פרסומים מדעיים ועל פטנטים
תרשים
2-2
15
ראהhttp://www.cbs.gov.il/publications11/1430_segel_akademy/pdf/h_print.pdf
16
תוצאותהסקריםהאלהעומדותלהתפרסםבתחילתשנת2312
.
17של
ביםאלהצפוייםלהסתייםעדסוףשנת2312 .
22
בסיס הנתונים על פרסומים מדעיים, המבוסס על נתוני חברתTHOMSON REUTERS/ISI
, מכסה
את התקופה מ-
0180
ועד2118
. מוסד נאמן פרסם
דוח
מקיף על תקופה זו באפריל2100
.
18
באשר
לפטנטים מכסה בסיס הנתונים, המבוסס על נתוני חברתDELPHION, את התקופה מ-
0111
ועד
2118
. מוסד נאמן פרסם
דוח מקיף על תקופה ז ו במאי2100
.
19
שני הפרויקטים האלה ממשיכים
וה
דוח
ות הבאים שלהם, הצפויים להתפרסם במחצית השני
י ה של2102
, ירחיבו ויעמיקו את הניתוח
על בסיס נתונים מעודכנים עד לשנת2101
.
סקרים מיוחדים על היבטים חשובים שונים של פעילות המו"פ ובמיוחד על מו"פ במגזר העסקי, שבו
מתרכז
מרבית פעילות המו"פ בישראל
שורה של סקרים, ברובם חדשים בישראל, הוזמנו מהלמ"ס ומגורמי ביצוע נוספים במסגרת סעיף זה
:מרוכזים ומתוארים להלן
תרשים
2-3
-
מסחור ידע של האוניברסיטא
ות –
זהו הסקר הראשון שנעשה בארץ על הפעילות המסחרית של
האוניברסי
טאות בהעברת ידע טכנולוגי מקורי,
שפותח באוניברסיטאות אל המגזר העס קי
בישראל ובעולם. הסקר מתייחס לשנים2118
ו-
2111
וממצאיו פורסמו בתחילת2102
.
20
18
ראה
"תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים
בהשוואה בינלאומית
",מוסדשמואלנאמןלמחקרמדיניתלאומית,
אפריל2311.
http://www.neaman.org.il/Neaman2011/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=581&LNGID=2&FID=646&IID=8081
19
ראה
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל
2008-1990,
פטנטים ישראלים בהשוואה
בינלאומית
http://www.neaman.org.il/Neaman2011/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=581&LNGID=2&FID=646&IID=8087
20
ראההודעהלעיתונותשלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהמיום33.1.2312:"סקרחברותמסחורידעשלידאוניב
רסיטאות
המחקר:2334-2333
.
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2012n/12_12_024b.doc
23
-
חדשנות במגזר העסקי –
חדשנות הנה מושג רחב, הכולל חדשנות טכנולוגית, חדשנות ארגונית
וחדשנות שיווקית. הסקר הקודם
בנושא זה בארץ נערך על שנת0111
. הסקר הנוכחי, שהתייחס
לשנים2111-2118, התבסס על השאלון של הסקר בנושא זה,
המופעל
על-ידי ה-
EUROSTAT
במדינות החברות באיחוד האירופי, שהופנה אל מדגם מייצג גדול של חברות בכל ענפי המגזר
העסקי. תוצאות ראשוניות של הסקר פורסמ ו בהודעה לעיתונות
על-ידי
הלמ"ס באוגוסט2101
21
והתוצאות המלאות של
ו
צפויות להתפרסם במהלך הרבעון הראשון של2102
.
-
גלובליזציה של המו"פ במגזר העסקי –
.זו הפעם הראשונה שנושא זה נסקר באופן מקיף בישראל
על מנת לסקור את הנושא,
הלמ"ס הוסיפה
פרק מיוחד על פעילות מ ו"פ לסקר שהיא מבצעת זה
כמה
שנים על גלובליזציה במגזר העסקי. הסקר מתייחס
גם
לפעילות מו"פ בארץ של חברות
בבעלות של חברות ב
חוץ לארץ גם ו לפעילות מו"פ בחו ל ץ
ארץ
של חברות בבעלות של חברות
ישראליות. עד כה בוצעו שני סקרים בנושא זה. התוצאות של הסקר הראשון, שה תייחסו לשנים
2111-2111
, פורסמו
על-ידי
הלמ"ס בהודעה לעיתונות נפרדת, שהוקדשה לנושא מו"פ של חברות
רב-לאומיות22
ואילו התוצאות של הסקר השני, המתייחסות לשנים2118
–
2111
צפויות להתפרסם
ברבעון הראשון של2102
.
-
יי
צוא וי
י
בוא שירותים בעלי עצימות טכנולוגית גבוה
ה והמאזן הטכנולוגי של המשק –
זו הפעם
הראשונה שנושא זה נסקר בישראל. סקר י
י
צוא ו
י יבוא שירותים המתנהל בלמ"ס הורחב לפי
בקשת המולמו"פ ונוספו הנושאים של י
י
צוא וי
י בוא שירותים בעלי עצימות טכנולוגית גבוהה
ושירותים המהווים רכיבים של המאזן הטכנולוגי של המשק עם
חוץ לארץ.
סקר2111
הוא
הראשון שכלל את ההרחבות האמורות. הסקר הושלם ו
ה תוצאות פורסמו כבר בהודעה לעיתונות
ביוני2100
.
23
הסקר השני בנושא לשנת2111
הסתיים בסוף2110
והתוצאות צפויות להתפרסם
ברבעון הראשון של2102
.
-
דמוגרפיה של חברות הזנק, מכוני מחקר, מר כזי מו"פ של חברות
רב-
לאומיות, פאבלסים וחממות
טכנולוגיות –
הפעילות הענפה של ענף מחקר ופיתוח (ענף כלכלי12
), המורכבת בעיקר מחברות
,מהסוג הנ"ל
א הי
אחד המאפיינים הייחודיים של פעילות המו"פ בישראל. הסקר, שהנו חדש
בישראל, מנסה למפות חברות אלה, לסווג אותן
לפי סוג חברה ותחום טכנולוגי ולעקוב אחרי
ת הה
פתחות
של חברות אלה (הקמת חברות חדשות, סגירת חברות קיימות וכדו'). נייר עבודה
מקיף על הנושא הוכן
על-ידי
הלמ"ס והוא עומד להתפרסם בראשית2102
.
-
סקר ביוטכנולוגיה במגזר העסקי –
זהו הסקר השני בנושא זה בישראל. הראש ון בוצע
על-ידי
הלמ"ס עבור שנת2112
. שאלון חדש הוכן והיציאה לשדה של הסקר צפויה להתחיל בראשית2102
.
-
עמדות הציבור כלפי מדע וטכנולוגיה –
סקר דעת קהל זה נועד להעריך את ידיעות ועמדות הציבור
הרחב כלפי פעילות המו"פ בישראל, תפקודה של הממשלה בהקשר זה ושאלות מ רכזיות של
21
ראה
"מאפיינים עיקריים של פעילות* המגזר העסקי בענפי
,התעשייה
,הבינוי המסחר,השירותים,
התחבורה והתקשורת בשנ
ת2007
",
הודעה
לעיתונות
,
הלשכה
המרכזית
לסטטיסטיקה
,
אוגוסט2313
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201029169
22
ראה
"מחקר ופיתוח של חברו
ת רב-לאומיות בישראל"2007-2006,הודעהלעיתונות,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,
12.4.2311
.
23
מסחר בינלאומי בשירותים עסקיים בישראל לפי סוגי שירות, ענפי כלכלה ומדינות,2010-2006
הודעהלעיתונות,הלשכה
המרכזיתלסטטיסטיקה,יוני2313
.
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201109154
24
מדיניות לאומית במדע וטכנולוגיה. הסקר הראשון בנושא זה בוצע
על-ידי
מכון דחף ופורסם במאי
2111
24
וסקר נוסף בוצע
על-ידי
מכון דחף בדצמבר2100
ותוצאותיו פורסמו בתחילת2102
.
25
סוגי הנתונים הבסיסיים האמורים להיות זמינים עבור כל אחד ממגזרי המשק, שבהם מתקיימת
פעילות מו"פ משמעותית, בעקבות הקמת מערך הנתונים הלאומי על מו"פ מפורטים בתרשים 2
(ב1)
להלן:
תרשים
2-4
סקרים על הכשרה ותעסוקה של
כוח אדם למדע וטכנולוגיה
לא ניתן לדון במדיניות מדע וטכנולוגיה מבלי להתייחס לתעסוקת
כוח
אדם מדעי בהווה ולעתודת
כוח
האדם המדעי והטכ נולוגי הצפויה בעתיד. לכן תופסים נושאים אלה חלק מהותי ממערך הנתונים
הלאומי על מו"פ. מקורות המידע בלמ"ס שמהם נאסף המידע הרלוונטי לפרק זה מופיעים
[בתרשימים1
ו-1]. בחלק ניכר מן המקרים,
'כגון בכל הנוגע לסטודנטים, מקבלי תארים וכדו
בהשכלה גבוהה בישראל, מדובר בסק
רים קיימים, שעליהם צריכ
י ם לערוך עיבודים מיוחדים
על-פי
צרכי
המולמו"פ. בחלק מן המקרים היה צורך לפתח ולבצע סקרים מיוחדים. נתאר כאן את הפעולות
:השונות המתבצעות
-
הכשרת
כוח
אדם מדעי וטכנולוגי–
הלמ"ס מכינה פרסום מיוחד בנושא זה האמור להתפרסם
ברבע הראשון של2102
:. הפרסום יכיל פרק מקיף על כל אחד מהנושאים הבאים
0.
זכאי בגרות עם דגש על לימודי מדע וטכנולוגיה
2.
מורים למדע וטכנולוגיה בבתי ספר תיכוניים
24
"תפיסותועמדותהציבורהישראליבנושאיםשוניםהקשוריםלמעמדהמדעוהטכנולוגיה",
(ממצאיסקרדעתקהל),מכוןדחףיוני2333
.
http://www.most.gov.il/Departments/NCRD/dochot/daat-kahal.htm
25
ראהנספח7.
25
2.
המעבר מלימודי תיכון ללימודי מדע וטכנולוגיה בהשכלה גבוהה
1.
סטודנטים ומקבלי תארים במדע
וטכנולוגיה
.בהשכלה גבוהה
-
מעקב אחרי מחז
ורים של מקבלי תואר שלישי –
בסקר הראשון בנושא נעשה
ניסיון
לפתח סדרה
עתית של נתונים שמהם ניתן היה לערוך אומדן ראשוני על היקף
בעיית
"בריחת המוחות" מישראל
ועל התפתחות תופעה זו על פני הזמן. נערך הקבלה בין קבצים
מנהליים
הקיימים בלמ"ס על
מחזורים של מקבלי
תואר שלישי משנת0180
ועד לשנת2118
ועל ישראלים המוגדרים כיורדים
בשנת2101
. התוצאות פורסמו
על-ידי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהודעה לעיתונות
שהתפרסמה במאי2100
. בפרסום על הכשרת
כוח
אדם מדעי וטכנולוגי בישראל המוזכר לעיל
.יוקדש פרק לנושא זה
-
פוסטדוקי
ם באוניברסיטאות -
במהלך2102
יאספו נתונים מהאוניברסיטאות על פוסטדוקטורנטים
מהארץ ומ
חוץ לארץ
המשתלמים במוסדותיהם ויעשה
ניסיון לשלב
נתונים אלה עם נתונים שרוכזו
.בעבר בוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) בנושא זה
-
הקריירה של בעלי תואר שלישי –
סקר זה, שבוצע
על-די י
,הלמ"ס
הוא חלק מסקר רב-
לאומי
שמתנהל בחסות ה-
OECD
,
EUROSTAT , ו-
UNESCO
. הסקר בישראל התבסס על מדגם מייצג
של כ-
2,111
בעלי תואר שלישי בישראל שענו על שאלון, שפרט לכמה התאמות מקומיות, היה זהה
לשאלון ששימש את כל המדינות שהשתתפו בסקר. סקר השדה בוצע והנת ונים הועברו לארגוני
החסות הנ"ל. כעת מכינה הלמ"ס
דוח מפורט המנתח את המגמות מההיבט של ישראל. ה
דוח
אמור להתפרסם במחצית השני
י ה של2102
.
-
ההתאמה בין מקצוע לימוד בתואר ראשון לבין משלח יד –
סקר זה מתבסס בעיקר על הקבלה בין
קובץ מקבלי תארים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל לבין סקר מפקד
האוכלוסין
של שנת2118
.
הוא בא לבחון את מידת ההתאמה בין התחום שנלמד בהשכלה הגבוהה לבין משלח היד בפועל של
הבוגר. בין היתר, ישמשו תוצאות העבודה לצורך הכנת תחזיות היצע וביקוש ל
כוח
אדם במשלחי
יד מדעיים וטכנולוגיים ספציפיים. ת וצאות
הפרויקט
צפויות בסוף2102
.
ניתוח מקיף של כלל מדדי מדע וטכנולוגיה על ישראל
להשלמת מערך הנתונים הלאומי על מו"פ הצטרפה המולמו"פ ליוזמה משותפת של מוסד שמואל
נאמן שליד הטכניון והלמ"ס בהכנת
דוח דו-
שנתי מקיף על "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות
בישראל: תשתי
ת נתונים השוואתית". ה
דוח , שמומן כמיזם משותף של המולמו"פ ומוסד נאמן, מרכז
שורה ארוכה של מדדים, המבוססים בעיקר על הנתונים המופקים מהסקרים הכלולים במערך
הנתונים הלאומי על מו"פ, ועושה שימוש נרחב בהשוואות
בין-לאומי
ות,
על מנת לנתח את המגמות
העיקריות של פעילות המ
ו"פ בישראל על כל היבטיו. ה
דוח
הראשון שבהשתתפות המולמו"פ פורסם
על-ידי מוסד שמואל נאמן ב-
2101. העבודה על ה
דוח
הבא בעיצומה כעת והוא אמור להתפרסם
במחצית
השנייה
של2102
.
מהימנות הנתונים במערך הנתונים הלאומי על מו"פ
בנוסף להזמנת סקרים וליווים המקצועי רואה המולמו "פ את עצמה כאחראית להבטחת מהימנות
הנתונים המהווים חלק ממערך הנתונים הלאומי על מו"פ. ב
דוח
משנת2111
, שהגישה הוועדה לאפיון
)והגדרת ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי (ועדת הלפמן,
הובע החשש שמא חישוב ההוצאה הלאומית
למו"פ בישראל מוטה כלפי מעלה בשל אמידה לא נכונה של הה .וצאה למו"פ בענף שירותי התוכנה
26
בעקבות ה
דוח לקחה המולמו"פ על עצמה,
במשותף עם הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה ,
להזמין
משלחת של מומחים מה-
OECD
שתבדוק את הנושא בישראל ותסייע ללשכה המרכזית
לסטטיסטיקה לשפר את המדידה של ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי. הביקור של המשלחת, מטוב י
המומחים ה
בין-לאומי
ים בנושא זה מארה"ב, קנדה, פינלנד ומזכירות ה-
OECD
, אורגן
על-ידי
ועדה
שכללה נציגים של המולמו"פ, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המדען הראשי של משרד התעשייה
המסחר והתעסוקה ומשרד המדע. הביקור התקיים במשך שבוע בסוף שנת2111
וה
דוח
הסופי הוגש
על-ידי
משלחת המומחים בינואר2101
. הודעה שפורסמה
על-ידי המולמו"פ לסיכום הב יקור
ותוצאותיו מצורפת כאן כנספח מספר 8 דוח ל.
לוח2-1
הרכב
מערך
הנתונים על מו"פ–
דצמבר2811
הפעולה הגוף המבצע הערות
סקר ההוצאה הלאומית למו"פ למ"ס
סקר שנתי–
פרסום אחרון
לשנת2101
26
ס קר מחקר ופיתוח במגזר העסקי למ"ס
סקר שנתי–
פרסום אחרון
לשנת2111
27
סקר מו"פ במכוני מחקר ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים
לשנת2111
למ"ס בוצע ופורסם28
סקר שימושי הזמן של הסגל האקדמי הבכיר למ"ס בוצע ופורסם29
תקציבי מחקרים בעלי תקציב מיוחד של האוניברסיטאות
עבור
השנים האקדמיות תשס"ח ותשס"ט למ"ס
בוצע– לקראת פרסום
אומדן ההוצאות על מו"פ מתוך התקציבים הרגילים
ותקציבי הפיתוח של האוניברסיטאות30
למ"ס בשלבי ביצוע
סקר מו"פ בבתי חולים בישראל למ"ס בשלבי ביצוע
בסיס נתונים על פרסומים מדעיים מוסד נאמן
הושלם עד2118
ופורס
ם.
31
המשך בביצוע
בסיס הנתונים על פטנטים מוסד נאמן
הושלם עד2118
ופורסם.
32
המשך בביצוע
סקר מסחור ידע של
האוניברסיטות למ"ס
בוצע ופורסם–
21/0/02
סקר חדשנות במגזר העסקי למ"ס בוצע ויצא פרסום מוקדם33
מו"פ של חברות רב-לאומיות למ"ס
סקר שנתי–
פורסמו נתוני
2111
.
34
סקר2111
לקראת
.סיום
26
ראהhttp://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/12_11_292b.doc
27
ראה
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/12_11_204b.doc
28
ראהhttp://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/12_11_292b.doc
29
ראהhttp://www.cbs.gov.il/publications11/1430_segel_akademy/pdf/h_print.pdf
30
שלביםאלהצפוייםלהסתייםעדסוףשנת2312.
31
ראה
http://www.neaman.org.il/Neaman2011/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=581&LNGID=2&FID=646&IID=8081
32
ראה
http://www.neaman.org.il/Neaman2011/Templates/ShowPage.asp?DBID=1&TMID=581&LNGID=2&FID=646&IID=8087
33
ראה
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hod
34
ראה
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/09_11_082b.doc
27
לוח2-1
)(המשך
הפעולה הגוף המבצע הערות
סקר ייצוא וייבוא שירותים בעלי עצימות טכנולוגית גבוהה
והמאזן הטכנולוגי של המשק למ"ס
סקר דו-
שנתי–
פורסמו
נתוני2111
35
סקר2111
.לקראת סיום
דמוגרפיה של חברות הזנק, מכוני מחקר, מרכזי מו"פ ש ל
חברות רב לאומיות, פאבלסים וחממות טכנולוגיות למ"ס
בוצע– פרסום בהכנה
סקר ביוטכנולוגיה במגזר העסקי למ"ס בשלבי ביצוע
סקר עמדות הציבור כלפי מדע וטכנולוגיה מכון דחף
ב
ופורסם
הושלם-
2111
;
סקר
ל-
2100
בשלבי פרסום36
הכשרת
כח
אדם מדעי וטכנולוגי למ"ס הסקר הסתיי ם-
פרסום
בהכנה
סקר מעקב אחרי מחזורים של מקבלי תואר שלישי–
שהות
ממושכת ב
חוץ לארץ למ"ס
ופורסם
בוצע.
37
המשך
הסקר בביצוע
סקר פוסטדוקים באוניברסיטאות למ"ס בשלבי תכנון
סקר הקריירה של בעלי תואר שלישי למ"ס
בוצע
ויצא פרסום מוקדם38
ההתאמה בין מקצוע לימוד בתואר
ראשון לבין משלח יד למ"ס בשלבי תכנון
מדדים של מדע וטכנולוגיה וחדשנות מוסד נאמן
פורסם2101
המשך בביצוע
35
ראה
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201109154
36
ראה
http://www.most.gov.il/Departments/NCRD/dochot/daat-kahal.htm
37
ראה
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/06_11_122b.doc
38
ראה
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/06_11_279b.doc
28
.ג
ועדות המולמו"פ
1. הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה
ועדה ב
ת חום האנרגיה פעלה במסגרת המולמו"פ עד תחילת שנת2101
.
הוועדה הנוכחית החלה
לפעול באו קטובר2100
.
חברי
הוועדה
:הינם
פרופ' מוטי הרשקוביץ', יו"ר הוועדה– אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ד"ר אדריאן ביאנו
–סמנכ"ל משאבים אסטרטגיים חברת החשמל
מר דב ברגר – אורמת
מר שגיא דגן –
ראש צוות הקמת מנהלת ה
תכני
ת הלאומית לתחליפי נפט,
משרד
ראש
הממשלה
ד"ר שלמה וולד- המדען הראשי ב
משרד התשתיות הלאומיות
מר אבי חסון – המדען הראשי ב
משרד התמ"ת
פרופ' אריה צבן- מנהל מכון הננו באוניברסיטת בר-אילן
מר חיים רוסו – סגן הנשיא למצוינות הנדסית וטכנולוגית,
"אלביט
"מערכות ,
חבר המולמו"פ
כיועצת ה
ו
ועדה משמשת הג
ב' צביה ברון מח,ברת פטרוקוואנטום חברת י
י עוץ
בין-לאומי ב ת תחום
.האנרגיה
:תפקידי הוועדה
0.
המשך מיפוי מוקדי הידע הקיימים בישראל (בתעשיי
ה,
באקדמיה ובמגזרים אחרים). מיפוי
זה יתייחס, בין היתר, גם למדענים ו
ל
מומחים אחרים בתחום, כמו גם להיקף הקניי
ן
הרוחני
המפותח
על-ידי הגורמים השוני.ם
2.
גיבוש המלצות באשר להיקף המו"פ הרצוי למדינת ישראל בסוגי האנרגיה השונים, כולל
קביעת סדר
ה עדיפויות, במטרה להקטין את תלות משק האנרגיה המקומי במקורות אנרגיה
חיצוניים, לאפשר
ייצוא
ידע וטכנולוגיות בתחום האנרגיה באופן דומה לנעשה בתחום
התעשיי
ה
עתירת הידע ולשחרר.את העולם מהתלות המוחלטת בספקי הנפט
2.
ניתוח מעמדה של ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בתחום, זיהוי פערים ויתרונות
ייחודיי
ם
, תוך בחינת אפשרויות לשיתוף פעולה בי
ן-ל
אומי.
1.
יי זום התאגדויות של גורמים אקדמיים, עסקיים ומשרדים ממשלתיים, תוך חתירה לשיתוף
גורמים
בין-לא
ומי
ים המעונייני
ם
.לשתף פעולה בתחום האנרגיה
29
סיכום פעילות שנת2811
:כללי
דוח זה מהווה סיכום ביניים לפעילות הו
ו.עדה מאז הקמתה
סיכום הדברים כפי שעלה עד כה בו
ו:עדה
0.
.ברור לכל החברים כי נושא המו"פ לאנרגיה הוזנח במשך השנים
2.
לפיכך, יכולה להידרש השקעה כמעט ב.כל תחום
2.
ן לכ על הוועדה
.להחליט על תחומי העדיפות הגבוהים ביותר לפעולה
1.
,לביצוע הנ"ל
הוועדה
החליטה ,לערוך סקר דלפי
ש בו ישלח שאלון ממוחשב לכל חברי
הוועדה
בתוספת מומחים בתחום. השאלון יבדוק את חשיבות תחומי המו"
פ השונים
על-
פי חשיבותם
בעולם , בישראל, יכולות קיימות
אקדמ יות, תשתיתיות (כ"א ופיזי, פיננסיות וכדומה). שאלון
זה גם יבקש לבחון את קיומן של
גומחות ש לישראל יש בהן.עליונות מחקרית כלשהי כבר היום
תכנית לשנת2812
0.
תוכן מתודולוגי
י.ת עבודה מוסדרת ומוסכמת
2.
.תוכן שרשרת הערך של תחום מו"פ האנרגיה בישראל בתחומים השונים
2.
יתוכ
לל השאלון הממוחשב ועל בסיסו יבוצע סקר צרכים מפורט יותר,
שיתבסס על הממצאים
.הראשוניים
1.
.יותחל במהלך של מיפוי התחומים השונים לפי סדר העדיפויות שיקבע
1.
יוכן סקר חסמים לתחומי העבודה לשנה
זו.
1.
יגובשו המלצות לממשלה ב
כמה ממדים עבור כל תחום: פיננסי, רגולטורי, פיתוח ת שתיות
.וכדומה
31
תעשייה-הלאומית לקשרי אקדמיה הוועדה .2
ועדה בתחום קשרי אקדמיה-
תעשייה פעלה במסגרת המולמו"פ עד תחילת שנת2101
.
הוועדה הנוכחית החלה לפעול ביולי2100
.
חברי הוועדה:
מר חיים רוסו , יו"ר הוועדה–
סגן נשיא,למצוינות הנדסית וטכנולוגית "אלביט מערכות ", חבר
המולמו"פ
פרופ' שי ארקין –
,סגן נשיא למו"פ
האוניברסיטה העברית
פרופ' שוש ארד – חברת המולמו"פ ונשיאת מכללת רופין
ד"ר מרים ברקת – חברת המולמו"פ
פרופ' אהוד גזית –
המדען הראשי של משרד המדע
והטכנולוגיה
ד"ר ברוך גליק – מנכ"ל המ"מ
פרופ' דניאל וייס – הפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל, הטכניון
פרופ' יהודית בירק – חברת המולמו"פ, האוניברסיטה העברית
מר נטע כהן – מנכ"ל בג טכנולוגיות, באר-שבע
מר אילן פלד –
מנהל
תכני
ת מגנ"ט, משרד התמ"ת
עו"ד ריצ'י רוברטס – משרד עו"ד שבולת, תל-אביב
ד"ר אהרון שוורץ –
סגן נשיא
למיזמים יח)ודיים (לשעבר", חברת "טבע
פרופ' עודד שמואלי – ס' נשיא הטכניון למחקר ופיתוח
גב' פרידה סופר – יועצת למולמו"פ
ד"ר דוד פרידמן ,מרכז הוועדה – יועץ למולמו"פ
:תפקידי הוועדה
0.
להמליץ על מדיניות לאומית כוללת באשר לתהליך העברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשי
יה.
2.
לקבוע מד
יניות לאומית כוללת באשר להבטחת משאבים ציבוריים המיועדים להשבחת הידע,
שנוצר באוניברסיטאות לקראת העברתו ל
תעשייה.
2.
לאתר ולבחון את הדרכים להעברה יעילה של ידע בעל פוטנציאל יישומי מן האוניברסיטאות
לתעשי
הי הישראלית.
1.
לרכז תכני
ות והצעות לפיתוח דרכי יישום ומסחור של ידע שנוצר באוניברסיטאות.
1.
לגבש תכני
ות באשר לדרך
שבעזרתה
הממשלה יכולה להשפיע על תהליך העברת הידע מן
האוניברסיטאות לתעשי
הי ,על-ידי שימוש בכלים שברשותה :תקציב ,מיסוי וחקיקה .
1.
לגבש תכני
ות לשם פיתוח נושאי הוראה ותשתית מחקרית באוניברסיטאות בשיתוף
התעשי
יה.
1.
להגיש ל
וועדת ה
שרים למדע ולטכנולוגיה תכני
ות לטיפוח קשרים עם התעשי
הי ,לשם קידום
הצמיחה הכלכלית בארץ.
31
סיכום
ה פעילות שנת2811
בישיבה הראשונה העלו המשתתפים, חברי
הוועדה , רעיונות ואתגרים הראויים לטיפול,הוועדה
כדי
לקדם את קשרי הגומלין בין האקדמיה והתעשייה. סוכם כי ראוי לבחור2-2
נוש
אים ולהתמקד בהם,
כדי שעבודת
הוועדה
.תהיה ממצה ויעילה בהמשך,
נערכו פגישות עבודה של יו"ר
הוועדה
ומרכזה עם
חלק מאנשי
הוועדה בנפרד וכן עם מומחים רל
וו נטיים בתחום והוחלט להתמקד בשלב זה בשני
:נושאים
1
)
תחזית לצרכי כ"א מדעי
ו
הנדס י
בישראל כדי לסנכרן בין צרכי התעשי
י ה לבין הנלמד
באוניברסיטאות.
2
)
זיהוי חסמים בתהליך( העברת הידעI.P
)
ושיתוף פעולה.בין האקדמיה לתעשייה
בנושא הראשון ""מוסד נאמן נבחר לבצע סקר
על-פי הנחיות הוועדה . תוצאות ראשונות יתקבלו
במהלך שנת2102
.
בנושא השני החל דיון מפורט שטרם הסתיים. הכוונה תחילה לבצע הער כת מצב, כאשר במסגרת זו
מתבצע סקר
על-ידי
הלמ"ס בקרב אוניברסיטאות המחקר וכן זיהוי החסמים הקיימים כדי לנתח
ולהמליץ על תהליכים ומנגנונים להסרתם, במטרה לי
י
על ולמ
ק סם את הסינרגיה בין האקדמיה
.לתעשייה לטובת החברה והכלכלה בישראל
במהלך שלושה דיונים מיפו חברי הועדה את הגורמים שלדעת חבריה מהווים חסמים לחיזוק שיתוף
הפעולה. בהמשך יבחרו החסמים שנתפסים כמשמעותיים ביותר לצורך ניתוחם וגיבוש המלצות
.לצמצומם
בשנת2102
תימשך העבודה בשני נושאים אלה וה
ה מלצות יוגשו.לקראת אמצעה
32
3
.הוועדה הלאומית לתשתיות מו"פ
ו עדה לתשתיות מו"פ פעלה במסגרת המולמו"פ בשנים2111-2118
. הוועדה הנוכחית מונתה
לאחרונה
ותתחיל לפעול
בתחילת שנת2102
.
:חברי הוועדה
פרופ' נדב לירון ,
,יו"ר הוועדה,הטכניון חיפה
פרופ' שמעון ינקלביץ
, המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב
פרופ' מינה טייכר
, או
ניברסיטת בר-אילן
ד"ר דן קאופמן , אוניברסיטת
בן-גוריון
פרופ' דוד הורן
, אוניברסיטת תל-אביב
מר חיים רוסו , אלביט מערכות, סגן
ה
נשיא למצוינות הנדסית טכנולוגית
, חבר המולמו"פ
ד"ר דפנה גץ
, מוסד שמואל נאמן למחקר ולפיתוח, הטכניון
מר גורי זילכה
, יועץ המולמו"פ
פרידה סופ
ר
, יועצת המולמו"פ
:תפקידי הוועדה
1
)
,לאתר ולבחון את התחומים שבהם צריך להקים ולחזק תשתיות מדעיות וטכנולוגיות למחקר
.מתוך ראיית צרכי הפיתוח העתידי ואפשרויות היישום של הידע המדעי באותם תחומים
"תשתיות מחקר לאומיות", הכוונה למתקנים בסדר גודל של 1
$ מיליון
,ומעלה
שמשמשים כמה
מוסדות מחקר ועונים על צרכים חשובים באקדמיה ובתעשי
י ה בישראל. המסגרת התקציבית
הנ"ל מיועדת למתקנים פיסקליים-הנדסיים וצריכה להיות מותאמת לרמה אחרת,
כאשר מדובר
.במדעי החברה והרוח
2
)
לקבוע את מפת הדרכים של תשתיות
ה
מחקר בישראל.
3
)
לקבוע קריטריונים לבחירת
כני ת ות לפיתות תשתיות מדעיות וטכנולוגיות למחקר, המועמדות
.למימון מהתקציב המיועד לתשתיות מחקר
4
)
לרכז
תכני
ות והצעות לפיתוח תשתיות למחקר ולהעריכן על-
.פי הקריטריונים דלעיל
.
)
לגבש
תכני
ות לפיתוח י
י שומים אסטרטגיים, שיאפשרו לישראל להשתלב בפרויקטים של תשתיות
.מחקר
2
)
לעבוד
בשיתוף פעולה ע
ל-יפ פורו
ם
תל"מ ולהביא בפניו הצעות לתשתיות מדעיות וטכנולוגיות
.למחקר
7
)
,להציג בפני יו"ר המולמו"פ
מליאת המולמו"פ וועדת השרים למדע וטכנולוגיה
תכני ות למימון
על-
פי סדרי עדיפויות שייקבעו
על-ידי
.הוועדה
הוועדה תחל לפעול בתחילת שנת2102
.
33
4
.הוועדה הלאומית לקשרי חוץ מדעיים
ועד ה
לקשרי חוץ מדעיים
פעלה במסגרת המולמו"פ בשנים2111-2118
.
מוקמת ועדה
חדשה ו חברת
,המולמו"פ
פרופ' מינה טייכר מאוניברסיטת בר-
.אילן מונתה ליו"ר הוועדה טרם הושלם מינוי יתר
של.חברי הוועדה
:תפקידי הוועדה
1
)
יי
עוץ לממשלה ולגופים הממלכתיים בנושא קשרי המדע הבי
ן-ל
אומי של מדינת ישראל, ע נת מ ל
שניתן יהיה לשרת את האינטרסים המדעיים של ישראל (כולל בנושאי קרנות דו-
,לאומיות
השתתפות ישראל בארגונים
בין-לאומיים
, הסכמים דו-
לאומיים–
.)תעדוף ארצות ותחומים
2
)
הגדרת צרכי המו"פ הממשלתי מנקודת מבט
בין-לאומי.ת
3
)
תיאום הקשרים ה
בין-לאומיים בין גופים ממלכתיים לבין גופים מדעיים ממלכתיים ב
חוץ לארץ.
4
)
מתן שירות למדע הישראלי
על-ידי
השגת ידע או השתלבות ישראל בפרויקטים גדולים
בין-
לאומיים.
.
)
ייצו
ג ישראל בוועדה למדיניות מדע של ה-
OECD
., והגופים הנלווים
2
)
ייצו
ג ב-
UNESCO
.
7
)
.ייצוג המדינה בארגונים אירופאים שונים
4
)
המ שך מיפוי כל הפעילות המדעית בהקשר
בין-לאומי
ברמה הממלכתית, המוסדית והייצוגית
.וביצוע סקר בנושא
3
)
המשך פעילות ממלכתית מול הממשלה
ובייצו
ג המדינה, כגון :הקרנות הדו-
לאומיות העצמאיות
– הערכות ומ
י
צוב הקרנות בפעולה מול הממשלה :האיחוד האירופי: טיפול מול האיחוד האירופ י
והממשלה ב
תכני
ות חדשות.
13
)
.יזמויות להצטרפויות חדשות
11
)
:קביעת סדרי עדיפויות
תכני ,ות בילטראליות, ניתוח עלות תועלת של ההסכמים, תעדוף מדינות
.)זיהוי תחומים מועדפים לפי מדינה, קביעת יעדים לטווח ארוך (בתיאום עם המשרדים
12
) שותפויות במתקני מחקר בי
ן-ל
אומיים
: הגדרת סדר
עדיפויות (גם תוך התחשבות בעלות
;)לחוקר
13
)
גיבוש מסקנות, הגשת
דוח
שנתי, הצגת פעילות והמלצות הוועדה בפני יו"ר המולמו"פ ומליאת
.המולמו"פ
הוועדה מתחילה לפעול בתחילת שנת2102
.
לקראת2812
המולמו"פ החליטה:להקים ועדות נוספות בתחומים הבאים
מו"פ בתחום הסייבר
תיאום
בין מו"פ אזרחי וביטחוני
מדעי החברה
ו
המשאב האנושי
חדשנות טכנולוגית
ו העצמת הפריפריה
מתודולוגיה של מדיניות
ה
מו"פ
אגרוטק ומים
מו"פ בתחום החלל
ביוטכנולוגיה ורפואה
34
.ד פרויקטTARGET
משרד המדע באמצעות
המולמו"פ
ומכון ירושלים לחקר ישראל יזמו פרויקט
בין-לאומי
בשם
TARGET, שהוגש ל
תכני ת המסגרת השביעית למו"פ של האיחוד האירופי וזכה במענק מחקר
ב היקף של כמיליון יורו
למשך שנתיים,
החל
מ יולי2111
.בנוסף ליזמים מישראל,
השתתפו
בפרויקט גופים ממלכתיים וממשלתיים לקביעת מדיניות מו"פ
מ צרפת, ספרד, ליטא וסלובניה
וחוקרים בכ ירים בנושא ,מדיניות מו"פ מישראל
מסקוטלנד ומספרד .
מטעם
המולמו"פ
השתתפו
בפרויקט זה יועצים מקצועיים של
המולמו"פ.
( ""הכוונהTARGETING
) נתפסת כמכשיר להתמודדות בתחרות הגלובאלית. היכולת לעצב
בהצלחה מדיניות ביחס למו"פ מוכוון קשורה עם היכולת של קובעי המדיניות לזהות לא רק את
כ שלי
ה שוק, שהטיפול המקובל בהם הוא באמצעות
תכני ות לתמיכה במו"פ, אלא גם כשלי תיאום
שעלולים לחסום או לעכב את הצמיחה של התחום העסקי שהמדיניות מכוונת אליו .
היעד של פרויקטTARGET
ה הי
לעצב ולפתח קבוצה מובנית של הנחיות והמלצות, המסתכמת
במעין "ארגז כלים" לגיבוש ולי ישום של צעדי מדיניות מו"פ "מכוון", תוך מיקוד בענף מדעי
/החיים ביו-רפואה.
"ארגז הכלים" המוצע פותח
על-ידי
זיהוי המשתנים במערכת החדשנות הלאומית האחראים
למימוש העדיפויות הנבחרות ובכלל זה היכולת להגדיר עדיפויות אסטרטגיות, להעריך פערים
טכנולוגיים בתחומים המועדפ ,ים
לאתר
את הגורמים במערכת החדשנות הלאומית האחראים
,למימוש העדיפויות הנבחרות
לזהות כשלי מערכת
,פוטנציאליים לעצב מדיניות אפקטיבית
.ולהשגת תיאום בין גורמי המדיניות הרלוונטיים
לקראת סיום הפרויקט הוצגו ממצאיו בכנס שנערך בישראל בספטמבר2100
בהשתתפות צוותי
הפרו יקט, מומחים ואנשי ממשל מכל המדינות ,המשתתפות, ממטה האיחוד האירופי ממטה
OECD
ו.עוד
המשתתפים הביעו
לרוב
.שביעות רצון מתוצאות העבודה כמו כן,
התקבלו הערות
והארות חשובות שבאו לידי ביטוי ב
דוח
.הסופי של הפרויקט
תמצית ה
דוח
מובאת
להלן
בנספח1
בעמוד011
.
דוח ה במלוא
ו
נמצא באתר של מכון
ירושלים
:לחקר ישראל בכתובת
http://www.jiis.org.il/?cmd=publication.158&act=read&id=683
35
.ה
פיתוח כלים לגיבוש מדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות
לצורך מילוי תפק ידה בעיצוב
ה מדיניות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות המולמו"פ החלה
לפעול לפיתוח
ה מתודולוגיה.המתאימה לעניין זה בשלב הנוכחי הוזמנו שני פרויקטים אצל
המכון
הישראלי למדיניות מדע, טכנולוגיה
( וחדשנותISTIPI
.)
:הפרויקט הראשון הקמת בסיס נתונים לגיבוש לו
הערכת כלי מ
דיניות בתחומי המד,ע
הטכנולוגיה והחדשנות
:מטרת הפרויקט בשני העשורים שחלפו מעצבי המדיניות הצליחו ליצור סביבה תומכת להתפתחות
כלכלית בתעשיות הידע והטכנולוגיות, אשר באה לידי ביטוי בהתפתחותו המרשימה של ענף ההיי-
טק
בישראל .תפיסת המדיניות לעידוד המו"פ בתקופה זו נב
נתה בעיקרה בהתבסס על גישת הסבסוד
י הני.טרלי הסיוע מוענק על בסיס קריטריונים של חדשנות טכנולוגית וסיכויי הצלחה
מסחרית, תוך
.מתן מקום לכוחות השוק בהגדרת תחומי הפעילות הספציפיים ביסודו, תהליך זה ראקטיבי לכוחות
השוק והצלחתו נמדדת על-ידי קיו
ם יתרונות חיצוניים למש.ק
,עם זאת
כתוצאה מה שינויים
ה רבים שחלו
במרחב התחרות הגלובלי בליווי הפיכתה של
התעשייה
למנוע הצמיחה העיקרי של המשק והחברה בישראל והחדירה המוגבלת של מדע וטכנולוגיה לתחומי
התעשייה,המסורתית גבר הצורך בעדכון תפיסת מדיניות התמיכה
בפיתוח החדשנות הטכנולוגית
בעת.יד
צוות הפרויקט
יפעל לפיתוח מתודולוגיה ולהקמת בסיס נתונים להערכת כלי מדיניות ויפתח שיתופי
פעולה עם גורמים רלוונטיים בממשלה
ובמגזר העסקי להקמת תשתית נתונים רחבה וגמישה,
אשר
.תתמוך בתהליך גיבוש והערכה של כלי מדיניות בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות
הפ
רויקט השני: לפתח מודל אופרטיבי לתעדוף אסטרטגי בתחום האגרוטק
מטרת הפרויקט: בניגוד לטיעון הקלסי , המצדיק תמיכה ממשלתית במו"פ על בסיס כשל השוק
במערכות המו"פ
(המטופל
על-ידי תמיכה נייטרלית), במצב של ריבוי כשלי שוק
על פני פונקציות
שונות וריבוי ענפי פעילות פוטנצי אליים, עומד הצורך בבחירת מוקדי התערבות ממשלתית. תהליך
בחירה זה דורש הגדרת סדרי עדיפויות לאומיים ופיתוח רובד אסטרטגי למדיניות התמיכה בחדשנות
הטכנולוגית. לאור זאת, מטרת הפרויקט לפתח מתודולוגיה ומודל אופרטיבי לתעדוף אסטרטגי
ובחירת תחומי פעילות לאור יעדי על מש:קיים (כגון
צמיחה, תעסוקה וגידור סיכונים. מודל זה יפותח
על בסיס ניתוח תחום האגרוטק כמקרה בוחן).
36
.ו
היבט המו"פ בכנס הרצלי
י
ה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי
ביוזמת
המולמו"פ , החל בשנת2111
נושא המו"פ נכלל כמרכיב מרכזי במאזן החוסן והביטחון
הלאומי, בסדרת כנסי
ה
רצלייה
.השנתיים העוסקים במאזן האמור
1.
בכנס1
281
נערך
על-ידי
המולמו"פ מושב
ב
נושא: "מערכת המו"פ ככלים שלובים :
,ממשלה
תעשייה ואקדמיה"
ה
מושב התנהל כ"שולחו עגול" והשתתפו
:בו הדוברים הבאים
פרופ' יצחק בן-ישראל , יו"ר המולמו"פ– מנחה הדיון
פרופ' יוג'ין ק
נדל
, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד רוה"מ
,ד"ר יוסי ורדי
יו"ר טכנולוגיות בי"ל
,תא"ל(מיל.) עוזי עילם חבר המולמו"פ
,פרופ' דניאל הרשקוביץ
שר המדע והטכנולוגיה נשא דברי סיכום
המסמך המסכם את הדיון, שנערך
על-ידי אורי סלונים מהמרכז הבינתחומי הרצלי
י
ה, זמ:ין בכתובת
http://www.herzliyaconference.org/_Uploads/dbsAttachedFiles/OriSlonim2.pdf
להלן המבוא הכללי מאת פרופ’ יצחק בן ישראל,
:שהנחה את הדיון
מערכת המו”פ ככלים ש
לובים
מערכת המו”פ מתפקדת בעולם כולו כאקו-סיסטם, ש
במסגרתה הגורמים ה
משתתפים בה מזינים הז
את
זה
ומוזנים על-ידי האחרים.
הגורמים במערכת הם:
.1 האקדמיה ומכוני המחקר
.2 התעשייה
.3 הממשלה בכלל ומערכת הביטחון בפרט
.4 גורמי הרגולציה
.5 הציבור הרחב ובמיוחד "הממ
ציאים" ו"היזמים"
.6 מערכת החינוך )במיוחד
החינוך
העל-יסודי).
קשה לתאר את המו”פ במדינת ישראל, למשל, ללא הבנה מעמיקה של יחסי הגומלין בין גורמים
אלו .כך, למשל, מערכת הביטחון מזרימה בכל שנה סכומי עתק למשק הישראלי לפיתוח טכנולוגיות ,
בדגש על טכנולוגי
תי מידע) י הי-טק(
.הברור הראשוני ,ופעמים רבות מקור הרעיונות,
בא
מהאקדמיה .זו מהווה גם את המקור העיקרי להכשרת כוח-האדם הדרוש להיי-טק. האקדמיה
מכשירה כל שנה אלפי בוגרים במקצועות ההנדסה והמדע וחלקם מתגייס לאחר מכן לצה"ל
)עתודה(
,עובר הכשרה במרכזי המו"פ במערכת הביטחון וחו
זר מאוחר
יותר
למשק האזרחי עם
37
ניסיון וחינוך ליזמות. יחסי הגומלין המורכבים בין כל הגורמים שנמנו לעיל מהווים את התשתית
החברתית ,הכלכלית והתרבותית למה שכונה לאחרונה בשם "אומת הזנק"
.Startup Nation -
האופי המיוחד של "כלים שלובי"ם של מערך המו"פ גורם לכך שכל צעד שנעשה באחד המגזרים
עשוי להשפיע ולשנות ,באופן בלתי צפוי ,גם את הנעשה במגזרים ה
אחרים .כך, למשל, ירידה במספר
הילדים הבוחרים לעשות חמש נקודות במקצועות ה"קשים"
(מתמטיקה ,אנגלית ,מדעי
ם) עשויה
להתבטא בסופו של דבר (באיחור של עשר שנים ויותר( בירידה ביכולת ההתמודדו
ת של ההי
י-טק
הישראלי עם השוק העולמי.
האופי הזה גם מקשה על קביעה נכונה של "כללי המשחק( "רגולציה )חלק נכבד מהתקציב הממשלתי
"הפנוי"
מוצא על מחקר ופיתוח. בימים אלו עומד להתפרסם מחקר מקיף על "מדדים למדע,
לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ."המחקר בוצע על-ידי מוסד נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה
בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוזמת
ה ובמימונה של המועצה הלאומית למחקר
ופיתוח .ממחקר זה עולה כי בעשור האחרון הוצאו בישראל כל שנה כ-
30
מיליארד
₪
על מחקר
ופיתוח אזרחי (
32.8מיליארד
₪
ב-
2111
.)
כאחוז מהתל"ג אנו נמצאים במקום הרא
שון –
4.3%
בשנת
2009לעומת 1.8% בממוצע למדינות
OECD
.
רוב המימון בישראל מגיע מהסקטור העסקי (
11%
.)הממשלה מממנת באופן ישיר כמעט 5 מיליארד
₪
מהמו"פ האזרחי ולכך יש להוסיף עוד את המו”פ הביטחוני. בעיקרון, המימון הממשלתי אמור
להיות מוצא על-פי צרכי השוק, ללא הכוונ
ה מלבד בשטחים ש
מאותר בהם כשל שוק. אלא שאיתור
הכשלים הללו בעייתי בפני עצמו והשאלה
הנשאלת היא
באיזו רמה על הממשלה לכוון את המו"פ
ולהתערב בתחומים ש
היא מממנת, היא סבוכה ביותר .בהשוואה בין-לאומי
ת מתברר כי גם כיום
ישנה עדיפות לתחומים מסוימים, גם אם אין מדיניות מ
פורשת הקובעת זאת. כך, למשל, בישראל
מוצא 81% מהמו"פ האזרחי לקידום טכנולוגיות תעשייתיות ולאקדמיה
)ות"ת(
לעומת כ-
41%בממוצע למדינות
.OECD
עד כמה המדינה צריכה להתערב בנושאים או בתחומים ש
בהם ממומן המו"פ האזרחי? מ
צד א
ח ,ד
לכ הרעיון של חברה פתוחה מבוססת מידע םע כלכלה בריאה בנוי על מנגנוני "היד הנעלמה" ועל
ההנחה שצרכי המשק, היזמות הטבעית והסקרנות האנושית הם מדריכים טובים יותר להתפתחות,
מאשר הכוונה מלמעלה.
דצמ אחר, הסכומים הגדולים המוצאים על-ידי הממשלה נועדו לקדם את הכלכלה על-פי יעדים
וערכים שנקבעים על-ה יד ולכן שי מקום לדעה כי על הממשלה לכוון את מאמצי המו"פ.
מושב המו"פ בכנס הרצליה עסק בשאלות המרכזיות הרלוונטיות לדילמה זו:
איפה עובר האיזון הנכון בין שתי המגמות – יד חופשית או הכוונת המו"פ?
מהו האיזון הנכון בין מדיניות י ני
טרלית ובין מדיניות מכוונת?
האם הממשלה צריכה ל
בחור תחומים מועדפים? אם כן, מהי המתודולוגיה לבחירתם?
מהם הכלים הנכונים לקביעת מדיניות ממשלתית בתחומי המו"פ?
עד כמה דרוש תיאום ומדיניות אחידה בין גופי הממשלה המממנים את המו"פ?
38
2 .
בכנס2812
נערך
על-ידי
:המולמו"פ מושב בנושא
"המחקר והפיתוח בישראל אל
מול השוק
"העולמי
:המושב התנהל כ"שולחו עגול" והשתתפו בו הדוברים הבאים
'אלוף (מיל.) פרופ
יצחק בן-ישראל , יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח–
משרד המדע
והטכנולוגיה; ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, אוניברסיטת תל-
אביב
מר
שלמה הרשקוביץ
, המועצה הלא ומית למחקר ולפיתוח
'פרופ
רות ארנון
, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מר
חיים שני
, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; לשעבר נשיא ומנכ"ל נייס מערכות
מר
אבי חסון
, מדען ראשי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
תא"ל
אופיר שוהם
, ראש המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכ,)נולוגית (מפא''ת
משרד הביטחון
ד"ר
יוסי בן-דב
, מנכ"ל עת הדעת
'חה"כ פרופ
דניאל הרשקוביץ
, שר המדע והטכנולוגיה
בין השאלות:שהוצגו לדיון
האם ההשקעות הגדולות של חברות רב-לאומיות במו"פ בישראל הם נכס או נטל?
מה ישראל צריכה לעשות על מנת להקטין את בריחת המוח
ות?
כיצד על ישראל לנצל את היתרון היחסי שיש לה בפעילויות מו"פ וחברות הזנק?
האם נגזר על ישראל להיות ייצוא
נית של יש
רותי מו"פ?
39
פרק שני
–
המלצות
המולמו"פ
.א
המלצות המיזם הקיברנטי הלאומי
המלצה1
א– הקמת מטה קיברנטי לאומי
הקמת מטה קיברנטי לאומי להגנה, שייעו דו קידום הגנת המרחב הקיברנטי בישראל במקום ועדת
/ההיגוי שהוגדרה בהחלטה ב81
.
:תפקידי המטה
גיבוש
ה
מדיניות להגנת מערכות ממוחשבות
ייזום פעולות לחינוך העלאת המודעות
ייזום פיתוח כלים טכנולוגיים לתשתיות מדינה ולמגזר האזרחי
פיתוח כלים רגולאטוריים וקש"ח מקבילים
גיבו
ש תפיסה לחירום במרחב הקיברנטי
יש לשמור על המצב הקיים בנוגע לאחריות גופי הביצוע הקיימים בהגנה על
ה מערכות
ה.ממוחשבות
המלצה1
ב– גוף ביצוע לאבטחת המגזר האזרחי
/הרחבת סמכויות שב"כ
.רא"מ כגוף הביצוע לטיפול במרחב האזרחי
המלצה2 –
מדיניות וחקיקה לעידוד תעשיית
הסייבר
שיפור רמת השקיפות בתהליכי ה
ייצוא וה
ייצוא
הרלוונטיים למו"פ קיברנטי ומיסוד תהליך של
( חוות דעת מוקדמתpre-ruling), ב
עיקר
במסגרת חוק הפיקוח על
ייצוא
ביטחוני וצו הצופן, כדי
להקל על הליך קבלת רישיונות ה
ייצוא .
קידום מיקור חוץ במערכת הביטחון ושותפות בין
בה יטחון לתעשייה, תוך התייחסות לסוגיית
הבטחת קווי
ה ייצור של
ה
מוצרים ו
ה.שירותים
הצטרפות
ה
של
ישראל בצורה פרו-אקטיבית, מושכלת ושיטתית לתהליכים ה
בין-לאומיים
.המואצים בתחום המו"פ הקיברנטי
מעבר לתחום המו"פ, בדיקה מערכתית של חקיקה ישראלית נוספת, רלוונטית לתחום הקיבר ,נטי
.כמו חוק התקשורת, חוק העונשין וחקיקת החירום של ישראל
הגברת המעורבות של גורמי תקינה (כמו מת"י) בתהליכי התקינה בתחום המו"פ הקיברנטי בעולם
.ובפיתוח תקינה מקומית ככלי רגולטורי מעודד תעשייה
ריכוז מסמכי מדיניות ממלכתיים, חקיקה, "הסברה עסקית", נתונים כלכליים
ועוד מידע רלוונטי
לציבור, במקום אחד וזמין,
כגון אתר אינטרנט מיוחד
העוסק ב.נושא
41
המלצה3 –
עידוד מו"פ
המלצה3
א– עידוד המו"פ בתחומי הסייבר ומחשוב-
העל
הקמת מרכז ידע אקדמי מחקרי בתחום הקיברנטי ובתחום מחשוב-
.העל
חיזוק המחקר המדעי בתחום בישראל וביסוסו כמו:ביל עולמי
גידול במס' חברי הסגל האקדמי
על-ידי
"השבת מוחות" ועידוד מחקר של חוקרים קיימים
.וחדשים
.הגדלת תקציבי המחקר ותגבור מענקי מחקר אישיים
.שיפור ושדרוג התשתיות המחקריות באוניברסיטאות
.תגבור מענקי מחקר אישיים
גידול במספר הסטודנטים בתחום לתואר ראשון ושני.
/שינוי מדיניות צה"ל
.אמ"ן לגבי פרסום עבודות אקדמיות
.עידוד שיתופי פעולה מחקריים בין המערכות בתחום
חיזוק ההוראה, לשם הכשרת כוח-
.אדם בתחום
המלצה3
ב– הקמת מרכז לאומי בתחום חישוב-העל
הקמ
ת מרכז לאומי לחישוב-
:על, כחלק ממוסד אקדמי, שייעודו
הובלת המחקר והפיתוח בתחום חישוב-העל וחישוב עתיר ביצועים
תכנון ומימוש של פרויקטי מו"פ רלוונטיים
הוראה, הכשרת אנשי מקצוע וחוקרים וייעוץ והכוונה למשתמשים
מחקר מתקדם שא
י-אפשר לקי
י
מו כיום במדינת ישראל
תכנון וניהול
תכני
ת עבודה בש
יתו
ף עם מערכת הביטחון והתעשייה
הקמת מעבדה עם מחשב-
על למחקר ברמה עולמית(200TF)
הסתכלות מערכתית, ארוכת טווח ומשולבת
)רציפות תקציבית לאורך שנים ארוכות (לפחות עשור
המרכז מהווה תנאי הכרחי אך לא מספק לצרכי הביטחון
41
.ב
המלצות בשלות לדיון
ב1. המלצות לדיון בוועדת השרים למדע וטכנולוגיה
1. הקמת קרן למימון תשתיות מחקר לאומיות
המולמו"פ ממליצה להקים, בבסיס התקציב, קרן ייחודית חדשה למימון תשתיות מחקר לאומיות
בהיקף של011
מיליון ₪
לשנה. תוספת כזאת תהיה בעלת משמעות מכרעת ליכולות המחקר של
הקהילה המדעית הישראלית ותבסס את מעמדה בשיתופי פעולה עם קהיליות מחקר באירופה
ובעולם
. הקרן יכולה להתנהל כקרן ייעודית במסגרת הקר ן הלאומית למדע או להתחלק בין ות"ת
.לבין משרד התמ"ת
2. המלצות המולמו"פ בנוגע למו"פ במערכת ההשכלה הגבוהה
מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לתת את דעתה
למגוון נושאים החשובים להתפתחותה
:העתידית
א-
תכנון כולל ותקצוב רב-שנתי בר)מה מערכתית (ות"ת) ומוסדית (כל מוסד
ב-
תכנון מפת דרכים רב-שנתית וכלל-ארצית ברמה תחומית
ג-
עתיד אוניברסיטאות המחקר מההיבט המדעי והחשיבות הלאומית
ד-
טיפוח המצוינות המחקרית
ה-
ביסוס תשתיות המחקר ועיבוין
ו-
עתיד המכללות האקדמיות במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה
ז-
יש תופי פעולה במחקר ובהוראה בין האוניברסיטאות לבין עצמן ובין האוניברסיטאות
והמכללות
ח-
קליטת סגל ה
ה
וראה ו
ה
מחקר, כולל החזרת סגל מחוץ לארץ
ט-
מקומן של המכללות הפרטיות במערך ההשכלה הגבוהה
י-
קשרי אקדמיה, תעשייה ומכלול תרומת האקדמיה לחברה.
המולמו"פ קוראת להתייחסות מעמיקה
ב
נושאים אל
ה והצב .תם בראש סדר העדיפות הלאומי
המולמו"פ ממליצה על בני
י
ת תכנית ארוכת טווח על-ידי ות"ת ומל"ג,
בשיתוף משרד האוצר
.והמולמו"פ ובהתייעצות עם האקדמיה למדעים, המוסדות להשכלה גבוהה ומשרד התמ"ת
המולמו"פ קוראת לממשלה להכיר בחשיבות המשאב הלאומי של אוניברסיטאות המחקר ולתמ וך
.בתקצובן הנאות
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
ה המלצות
דלעיל כללו, בין היתר,
:את הסעיפים הבאים
- קליטת סגל הוראה ומחקר, כולל החזרת סגל מחוץ לארץ
- טיפוח המצוינות המחקרית
תכנית מרכזי המצוינות באוניברסיטאות
היא צעד חשוב
בהקשר להמלצות הנ"ל . במרץ2101
מ משלת
ישראל החליטה לאמץ את התכנית אשר גובשה על-
,ידי יו"ר ות"ת בשיתוף שר החינוך ויו"ר המל"ג
לחיזוק המחקר המדעי בישראל על-
ידי הקמה מדורגת, על פני חמש שנים, של עד21
מרכזי מצוינות
ועידוד קליטת אנשי סגל חדשים. היעדים שנקבעו: השבת חוקרים ישראלים מצטיינים מחוץ לא רץ
ומניעת עזיבת חוקרים לחוץ לארץ; חיזוק הסגל המ
ח ;קרי והתשתית המחקרית באוניברסיטאות
קידום תכניות ההוראה האקדמית בתחומים נבחרים וכיו"ב.
39
39
הרחבהבנושאמרכזיהמצוינותראה
נספח3.
42
3
.פעילות מחקרית במכללות האקדמיות
:המולמו"פ ממליצה
לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין אנשי סגל מהמכללות לבין חוקרים מהאוניבר ,סיטאות
ש
יאפשרו ל חוקרי המכללות להשתמש ב
תשתיות המחקר של האוניברסיטאות.
לאפשר
לחוקרי המכללות
תש לה מש בספריות (אמיתיות ווירטואליות), תשתיות מחקר
.לאומיות ומרכזי ידע
"לאפשר למורי המכללות העוסקים במחקר תקופת "רענון ידע
על בסיס קריטריון איכות
תכנית הרענון, בכפ.יפות לשיקול הדעת של הנהלת המכללה ובמסגרת התקציב הקיים
,ליזום הקמת תכניות הוראה חדשות במכללות
שתמלאנה חסכים קיימים בהכשרת כוח אדם
טכנולוגי, תוך ש
תי פ וף
עולה בין המכללות לבין משרדי ה
ממשלה ו
ה
תעשיות, בעידוד ובפ
י
קוח
.המל"ג
4
.המלצות המולמו"פ בנוגע ל
טיפוח איכות ומצוינות במערכת החינוך
המולמו"פ רואה חשיבות בטיפוח המצוינות
גם
בקרב אוכלוסיית התלמידים המחוננים (האחוזון
העליון) והמצטיינים (העשירון העליון) ו
גם
.בטיפוח תרבות מצוינות בקרב כלל התלמידים
:אנו ממליצים כדלקמן
.קביעת מדיניות לאומית
על משרד החינוך להתוות ולפ רסם מדיניות לאומית לטיפוח איכות ומצוינות בקרב תלמידי
בתי-הספר. המדיניות תכלול נושאים, כמו: יעדי-
,על, סוגי תכניות, תכנים, פריסה ארצית
.מדיניות למימון, מדידת אפקטיביות שנתית ועוד
חיזוק התיאום והבקרה.
חיזוק הת
י אום והבקרה המקצועית על הפעילויות השונות לטיפוח
איכות ומצוינות,
תוך שימור
.היזמות והמימון של הגורמים העצמאיים מחוץ למערכת הממשלתית
קביעת מנגנון לטיפוח מצוינות ברמה הלאומית.
אנו ממליצים בפני שר החינוך לקבוע מנגנון, אשר יאפשר טיפוח מצוינות בראי
י,ה לאומית תוך
שימור היזמות ומתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמיד.ים
מיקוד תכניות לטיפוח מצוינות בקרב המורים .
לדעתנו, טיפוח איכות ומצוינות בקרב התלמידים אינו אפשרי ללא מורים מצוינים בעלי
מודעות לחשיבותה ולמרכזיותה של המצוינות. לפיכך, אנו ממליצים לגבש תכניות לחיזוק
הרמה המקצועית של המורים, לטיפוח רמת האיכות והמצוינות בקרבם, להגדיר אוכלוסיות
.יעד ולהקצות לכך תקציבים משמעותיים
הפצת מידע.
אנו ממליצים למשרד החינוך להקים מאגר ארצי של כל הפעילויות לטיפוח איכות ומצוינות
בבתי-
הספר השונים ולהעמיד את המידע לרשות כל
אחד מהם .
.הגדלת תקציב האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים
אנו
ממליצים להגדיל את תקציב המשרד לטיפוח מצוינות לפחות לרמה שהומלצה על-
ידי דוח
דוברת (כ-
11
מש"ח לשנה). התקציב ישמש לצורך הפעילות השוטפת, הכשרת
המורים, ההנחיה
43
המקצועית והבקרה של משרד החינוך על כלל הפעילויות לטיפוח האיכות
והמצוינות במערכת
.החינוך
הדרך המוצעת ל
כך על-ידי המולמו"פ היא הקמת גוף ציבורי,
אשר ידון ויאשר את המדיניות
הכוללת ואת התכניות הפרטניות בתחום זה, תוך ש
תי פ וף
עולה עם המוסדות להשכלה גבוהה
.המתמחים בתחום
התכניות המאושרות תבוצענה תוך שיתוף פעולה בין הגוף היוזם (כאשר קיים כזה) ובתי-
הספר/ רשתות החינ
וך, ש
הן מתקיימות בהם,
.ובהנחיה מקצועית של משרד החינוך
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
,באשר להמלצה הנוגעת לאגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים משרד החינוך פעל ברוח זו ובשנת
הלימודים תשע"א השיק מינהל מדע וטכנולוגיה את התכנית "עתודה למנהיגות מדעית
טכנולוגית" ב-
21
בתי-ספר על-
יסודיים שש שנתיים, כאשר בכל
אחד מהם
:נפתחו שתי קבוצות
'האחת בכיתה ז' והשנייה בכיתה י, במטרה לייצר מסלול מצוינות שש-
שנתי המוביל לתעודת
בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה. בשנת הלימודים תשע"ב
התרחבה התכנית ל
כ-
211
בתי-ספר.
כמו כן, תקציב משרד החינוך בסעיף ילדים מחוננים גדל באופן משמעותי מ-
1.2
מיליון ש"ח בשנת
2111
ל-
02.8
מיליון ש"ח בשנת2101
(גידול ב-
81%
.)
5
.המלצות המולמו"פ ביחס לקידום המו"פ העסקי
המולמו"פ דנה בהרחבה בסוגי
י ת המו"פ במגזר העסקי, תוך התייחסות לנתונים שהוצגו לעיל
ולדיונים
עם אנשי
ה :תעשייה, וגיבשה את ההמלצות הבאות
א.
המולמו"פ רואה את האתגר העתידי למו"פ התעשייתי בישראל, בהשקעות מו"פ
,ב"טכנולוגיות העתיד", בחתירה מתמדת למצוינות ולמובילות בחזית הידע הטכנולוגי
במטרה להשיג "יתרונות תחרותיים" בשוק העולמי, ליצור מוקד משיכה למדענים
ול.מהנדסים צעירים, ולהיות לגורם הצמיחה המוביל בכלכלת ישראל
ב.
המו"פ התעשייתי– מנוע צמיחה אסטרטגי למשק : המולמו"פ ממליצה
ל ממשלה להתייחס
"למו"פ התעשייתי כאל "מנוע צמיחה אסטרטגי למשק,
ולכן לאמץ מדיניות המבוססת על
אופק תכנון רב-שנתי החיוני בהשגת אפקטיביות גבוהה ותש.ואה שולית מרבית למשק
המולמו"פ סבורה שההשקעה הממשלתית במו"פ תעשייתי צריכה לגדול כמענה לצרכים
,הקיימים והעתידיים
.לרבות ניצול המשאב האנושי הטכנולוגי שהתפתח בישראל
ג.
המולמו"פ רואה בדאגה את הקיטון המתמשך של נטל מימון המו"פ התעשייתי מצד
הממשלה והטלתו על המגזר
העסקי, בשיעורים יחסי ת
גבוהים בהשוואה למדינות ה-
OECD
.
המולמו"פ ממליצה על השתתפות הממשלה במו"פ התעשייתי בשיעור של01%
(שיעור
השתתפות דומה לממוצע בין השנים0111-2111
),
לעומת השתתפות של11%
ב סקטור
העסקי, מטרה שיש להגיע אליה תוך1-2
.שנים
ד.
ניצול הגלובליזציה ל
קידום המשק התעשייתי : המולמו"פ התייחסה לתופעת הגלובליזציה
.כקיימת ובחנה כיצד ישראל יכולה להשתלב בתהליך, בהיבט המחקר והפיתוח התעשייתי
44
ה.
המולמו"פ מכירה בתרומת מרכזי מו"פ המוקמים על-ידי חברות בין-
לאומיות מובילות
.לתשתית הטכנולוגית בישראל
ו.
המולמו"פ ממליצה בפני
מקבלי ההחלטות שתנאי הסף של כניסת החברות הבין-
לאומיות
למסגרת התמיכה ייגזרו מהיקף המו"פ השנתי שיבוצע בישראל ומרמת החדשנות במו"פ
.שיבוצע
המולמו"פ קוראת לממשלה להרחיב את הקשרים וההסכמים הבין-
לאומיים של המדינה, תוך
מיקוד במדינות מתעוררות ובעלות פוטנציאל, כגון.סין, הודו וברזיל
ז.
עידוד התעשייה המוגדרת כמסורתית : המולמו"פ מעודדת תהליך לצמצום הפערים בהשקעה
במו"פ בין ישראל למדינות ה-
OECD
., בענפים המסווגים בלמ"ס כענפים מסורתיים למיניהם
המולמו"פ ממליצה לפעול לקיומה של תכנית ארוכת טווח הכוללת פרויקטי מו"פ לכלל
תחומי התע
שייה, המונעים על-
ידי חדשנות כוללת (לא רק חדשנות טכנולוגית אלא כזו
המשפרת את המוצר, את הפריון, את תהליכי הייצור, את מחקר השווקים, את השירות
ללקוח, ובעיקר מיישמת "תרבות של חדשנות"), תוך הצבת מדדי בוחן להצלחה, במטרה
.לשפר את "היתרון התחרותי" בשוק העולמי
ח.
טיפוח
( וקידום תחומים טכנולוגיים ל"יישומים דואליים" לשוק האזרחי והבטחוניDual
use
:)
קיימים תחומים במסגרת המו"פ האזרחי, בהם יש למחקרים במוסדות המחקר
באקדמיה ולטכנולוגיות המפותחות בתעשייה, יישומים לתחום הביטחוני,
לרבות "לתחום
ביטחון הפנים". לחילופין, למחקרים ולפית וח טכנולוגיות המתבצעים בתחום הביטחוני יש
יישומים
ב .תחום האזרחי
המולמו"פ מכירה בתרומת המו"פ למשק ולביטחון ולכן היא פונה לגורמי
ם הפועלים בתחום
המו"פ הביטחוני והאזרחי, לבחון במשותף, במסגרת תכניות ארוכות טווח, את טיפוחם ו את
קידומם של תחומי מו"פ, ש
קיימים בהם י .ישומים דואליים
ט.
( תפיסת האשכולותClusters
:) לטיפול במבנים כלכליים
המולמו"פ רואה בקיומם של
"אשכולות רב תחומיים" גישה לטיפול מערכתי. "אשכול" כזה יכלול את המחקר הבסיסי
והיישומי ואת המו"פ התעשייתי התומכים בו, את האפליקציות הרלוונטיות, את השירותים
הכרוכים בו, א
ת מערך ההשכלה הגבוהה ו את ההכשרה המקצועית בכל המקצועות
הרלוונטיים ו גם .את הרגולציה והחקיקה המתלווים לו
המולמו"פ ממליצה להרחיב את ממד המו"פ ברמת האשכול כולו ולבחור מתוכו את
.התחומים שיש לעודד בהם את המו"פ
י.
מקורות המימון לקידום המו"פ התעשייתי
: מאז ראשיתן, קרנ ות הון הסיכון בישראל תרמו
רבות להתפתחות תעשיית ההיי-
טק ושימשו כדלק במנוע צמיחה חשוב זה למשק ולעידוד
הקמתן של חברות הזנק ותמיכה במו"פ בחברות קטנות. המולמו"פ מכירה בחשיבותן
.ובתרומתן הרבה בשיעור מימון ההוצאה למו"פ במגזר התעשייתי
המולמו"פ ממליצה לבחון דרכים , יחד עם נציגי קרנות הון הסיכון, שיגרמו למעורבות גבוהה
.יותר של "הגופים המוסדיים" בישראל בגיוס הון לקידום המחקר והפיתוח
יא.
חדשנות–
כמרכיב מרכזי ורב-תחומי במו"פ התעשייתי : המולמו"פ ממליצה למנהיגות
התעשייתית בישראל, בכל הרמות ובכל הענפים, לחתור לקיומה של ליבת ע:רכים על בסיס
חדשנות מתמדת
חינוך לאיכות ולאמינות
45
חתירה למצוינות
מובילות בחזית הטכנולוגית בשוק העולמי
טיפוח מתמיד של ההון האנושי
יב.
תפקיד התעשייה בקשר הנדרש עם האקדמיה : המועצה רואה בשיתוף הפעולה בין קהילות
,המחקר והפיתוח בתעשייה, באקדמיה, במכללות ובמכוני המחקר
גורם מרכזי ביצירת
/"הבידול" הטכנולוגי
.מדעי של ישראל בשוק העולמי וקוראת לחיזוק הקשר ביניהם
6. המלצות המולמו"פ בנושא מו"פ ביו-רפואי
להקים קרן ייעודית למחקר ברפואה,
אשר תממן מחקרים משותפים לחברי סגל אקדמי בכיר
מהאוניברסיטאות ולרופאים בבתי החולים ותעניק
מלגות לרופאים מצטיינים,
כך שיוכלו
.להקדיש מחצית מזמן עבודתם במחקר רפואי
להוסיף תקנים של רופאים-חוקרים בבתי חולים אוניברסיטאים,
כדי לקדם מחקר רפואי
.בסיסי וקליני במחלקות רפואיות אקדמיות
להקצות מלגות לסטודנטים לרפואה, אשר ישתלמו במחקר במהלך לימודיהם ולמתמחי ם
.שיבצעו עבודה מעבדתית בתקופת "מדעי היסוד" שלהם
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
במסגרת הקרן הלאומית למדע נפתחו שתי תכניות העולות בקנה אחד עם ההמלצות שצוינו לעיל. חלק
מהמימון לתכנית אלה מקורו באיגום משאבים מתקציבי משרדי
ה
ממשלה ו
ה חלק
ה
אחר מתרומות,
בעיקר
מ-
Legacy Heritage Fund
מניו-יורק .
(0
)תכנית מורשה למחקר קליני ("רופא-
)"חוקר . התכנית שמה לה למטרה לבסס את המחקר הקליני
בבתי
ה
חולים, על-
ידי השתתפות במימון מענקי מחקר ובפינוי זמן הרופאים לביצועו. התכנית מיועדת
לרופאים מצטיינים בבתי
ה
חולים (אוניברסיטאיים) ב ישראל. המחזור האחרון של התכנית הופעל
.בשנת תשע"ב
(2
)תכנית מורשה למחקר ביו-רפואי . תכנית זו שמה לה למטרה לחזק ולעודד את המחקר הבסיסי
והקליני בתחומי מחלות ניווניות של מערכת העצבים, הפרעות גנטיות ומחלות מטבוליות. בהשוואה
לתכניות הקרן האחרות, תכנית זו נועדה ל
תמוך במחקרים בהיקף רחב במיוחד,
שיאפשר שימוש
.בגישות מחקריות ובכלי מחקר מגוונים וייחודיים
46
ב2
.המלצות שאומצו כבר ע"י הממשלה וגופי המו"פ
1
.
המלצות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח להחזרת מדענים ומהנדסים ישראלים
המתגוררים מחוץ לישראל
עלינו לפעול במהירות למנ
יעת בריחת מוחות ולהחזרה ארצה של ישראלים בחו ל ץ
ארץ
,לאקדמיה
:לתעשייה ולממשלה, ולשם כך יש לבצע את הפעולות הבאות
הקמת מרכז, במסגרת משרד הקליטה ובתמיכת כל המשרדים האחרים והמועצה הלאומית
מחקר ולפיתוח, מקום
ש
ירוכזו בו הנתונים, ההזדמנויות, התנאים לחזרה והמשרו
ת הקי
י מות
.והמתפנות וכן יוזמות בהבאת אקדמאים לסיורי וסמינרי האקדמיה, התעשייה ומכוני המחקר
אנו נפעל לגייס למרכז כזה גופים חוץ-ממשלתיים רל
וו
נטיים,
,כגון: האוניברסיטאות
המכללות, התאחדות התעשיינים (שכבר הביעה עניין רב בפרויקט), איגוד תעשיות
האלקטרו ניקה וגופים נוספים. גופים אלה יתרמו למרכז
גם מבחינת
,מידע על משרות פנויות
גם
.את הרשת החברתית שלהם ולדעתנו אף ישתתפו במימון פרויקטים ספציפיים
הקמת צוות-
על להכנת אסטרטגיה להשגת היעדים ועזרה במימושה. המולמו"פ איתרה כמה
דמויות בולטות–
בין היתר מבין חבר יה–
בעולם האקדמי והעסקי,
אשר מוכנים להשתלב
.בצוות ההיגוי הזה ולתרום מניסיונם
הקמה מידית של מאגר נתונים על כל הישראלים האקדמאים בחו ל ץ
ארץ ,, כולל בני דור שני
מאגר, וה הו מש בסיס להצלחת התכנית.
יצירת "סל קליטה" ברור, הכולל, בין ה
ר ית, הטבת מס, ביטוח ברי ,אות, הלוואות, מענקים
/מלגות, סיוע בחזרה, סיוע במציאת תעסוקה לבני
.'בנות זוג וכד
.יוזמה להירתמות עמותות ציבוריות, בנוסף לגופים הממשלתיים, למשימה זו
פעילות למען שינוי מדיניות קליטת מדענים באקדמיה–
החזרת התקנים שקוצצו והוספה
משמעותית של תקנים חדשים ו
הגדלת תקציבי המחקר על-פי
.המלצות ועדת שוחט
הקצאת תקנים למדענים ומהנדסים במשרדי הממשלה וב
עיקר במכוני המחקר הממשלתיים.
)קליטת מדענים ומהנדסים במערכת החינוך (כך יושג גם שיפור ברמת ההוראה.
עידוד שבתונים של ישראלים השוהים בחוץ לארץ לשנת עבודה בארץ באקדמיה או בת עשייה
להגדלת סיכויי חזרתם.
קביעת יעדים מדידים, לוחות זמנים קצרים להשגת היעדים והקצאת משאבים .
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
לאחר הגשת ההמלצות לשר הקליטה, התכנית הוצגה על-
ידי המולמו"פ במליאת הממשלה
והתקבלה פה אחד על-ידה. בהמשך,
גובשו ויושמו תכניות
בנדון על-ידי משרד הקליטה ו
ה
ות"ת
כדלהלן.
40
40
פירוטהתכניותשלות"תומשרדהקליטהבנספחים3ו-
13 .
47
המשרד לקליטת העלייה– התכנית לעידוד חזרתם לישראל של אנשי מחקר
,המשרד לקליטת העלייה פועל לעידוד חזרתם ולקליטתם של ישראלים השוהים בחוץ לארץ. המשרד
באמצעות המרכז לקליטה במדע (המק"ב), מסייע במציאת מקום תעסוקה בתחומי מ חקר ופיתוח
למדענים ומהנדסי מו"פ תושבים חוזרים.
הסיוע
הסיוע כולל ייעוץ, הכוונה ומימון הניתן למעסיק כהשתתפות חלקית בעלויות העסקת החוקר. כך
ישראלי השוהה בחוץ לארץ יכול להיעזר בשירותי המרכז בטרם חזרתו לישראל, כדי לאתר מקום
תעסוקה מתאים. סיוע המרכז לקליטה במד ע הוא השתתפות במימון העסקה, הניתן ישירות למעסיק
ובכלל זה למעסיקים מהאקדמיה או מהמגזר השלישי בגין קליטת מדענים בעלי תואר שלישי בלבד
ומעסיקים מהמגזר העסקי–
.בגין קליטת מדענים בעלי תואר שני ומעלה שיועסקו במחקר ובפיתוח
המועצה להשכלה גבוהה– הוועדה לתכנון ולת
קצוב
הוחל ביישומה של תכנית מרכזי
ה .מצוינות
התכנית מיועדת, בין היתר, לקליטת
211
מדענים
ישראלים שחוזרים מחוץ לארץ.
ממשלת ישראל החליטה בישיבתה ביום01
במרץ2101
לאמץ את התכנית שגובשה על-
ידי יו"ר ות"ת
ויו"ר מל"ג (שר החינוך) לחיזוק המחקר המדעי בישראל, על-ידי ה
קמה מדורגת של כ-
21
מרכזי
מצוינות על-
.פני חמש שנים
על-פי החלטת הממשלה, התקציב הכולל מות"ת לכ-
21
מרכזי המצוינות,
אשר יקומו בין השנים
תשע"ב-תשע"ו, א הו
עד111
מיליון ש"ח. לסכום זה אמורים לה
ת ווסף תקציבים דומים מהמוסדות
השותפים במרכזים ומשותפים אסטרטגיים חיצוניי ם, כך שהתקציב הכולל הממוצע למרכז מכלל
המקורות יעמוד על כ-
11
.מיליון ש"ח לחמש שנים
"מרכז מצוינות" מוגדר כהתאגדות של חוקרים מעולים בתחום מחקרי מוגדר, לשם קידום מחקר
מעמיק, פורץ דרך וחדשני בתחום זה. המרכז ישמש עוגן לתשתיות מחקריות וצוותי חוקרים בתחומו
ויאפשר.ניצול מיטבי של הפוטנציאל המדעי של מדינת ישראל
מימון ות"ת למרכז, בממוצע, יעמוד על01
מיליון ש"ח לחמש שנים, ובכל מקרה לא יעלה על21
מיליון ש"ח. ות"ת חותרת ופועלת להשגת הסכם עם קרנות חיצוניות,
אשר יצטרפו כשותפים
.אסטרטגיים ויסייעו במימון התכנית
במסגרת מחזור א' של התכנית, שהוגדר כ"שלב הפיילוט", הוקמו ארבעה מרכזי מצוינות שהחלו
לפעול בשנת תשע"ב (אוקטובר2100
.)
קול קורא למחזור ב' של התכנית פורסם לקראת סוף שנת
2100
. במחזור זה יוקמו עוד01
מרכזי
.הצטיינות שיתחילו לפעול בשנת תשע"ג
האקדמיה הלאומית למדעים
כ-
211
מדעני ם חוזרים, מרביתם מארה"ב, קנדה ומדינות אירופה, נקלטו בארבע השנים האחרונות
בעבודה אקדמית בסיוע "מרכז הקשר" שהקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביולי
2111
.
מטרת מרכז הקשר לסייע למדענים ישראלים בחוץ לארץ למצוא עבודה מתאימה בתוך
.הקהילה המדעית בארץ
48
2
.המלצת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ביחס לקרנות המדע הדו-לאומיות
:המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ממליצה
1.
במסגרת מסקנות דוח שוחט, בתחום ההצעות למחקר מדעי, לשקול להקים תכניות נוספות
למימון משותף של מחקר אקדמי בהיקף שוטף שנתי של כ-1
מיליון דולר לכל אחת מהמדינות
.הנ"ל (בלא הקמת קרן צמיתה), מחצית במימון המדינה ומחצית במימון המדינה השותפה
2.
להתחיל פעילות זו בהוספה מיידית של
כ-2
מיליון דולר לשנה לכל אחת מהקרנות, ה-
BSF
(
Binational Science Fund) וה-
GIF
(
German Israeli Fund
), דבר שיעמיד את התוספת לכל
קרן על1 מיליון דולר
.לשנה בהתחשב בתוספת המקבילה של המדינה השותפה
מוצע לממשלה לפנות לקנצלרית גרמניה (שכבר הציעה תוספת ל-
GIF), ולנשיא ארצות-
,הברית
בבקשה לתוספת זהה של כ-2
.מיליון דולר לשנה לכל קרן בהתאמה
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
הנושא נדון בממשלה ובמשרד האוצר ובינואר2101
משרד האוצר הודיע כי הוחלט להגדיל את
ההון של שלוש קרנות דו-
:לאומיות עם ארה"ב כדלהלן
קרןBSF
למחקר– ב-
01
.$ מיליון
קרןBARD
למו"פ חקלאי תוגדל ב-
01
.$ מיליון
קרןBIRD
למו"פ תעשייתי תוגדל ב-
21
.$ מיליון
מימוש ההחלטה הותנה באי.שור מימון מקביל של ממשלת ארה"ב
בשלב יותר מאוחר הוחלט לשנות את ההחלטה,
כך שבמקום להגדיל את ההון של הקרנות תינתנה
תוספות ישירות לתקציביהן השנתיים כדלהלן: ל-
BSF
ול-
BIRD
– 2 לשנה ול$ מיליון-
BARD
לשנה. ההחלטה$ מיליון
טרם מומשה,
כיוון שממשלת ארה"ב
טרם קיבלה ה חלטה בנדון. עם
זאת, במסגרת הסכם בין משרד האנרגיה הישראלי ומקבילו האמריקאי הוקצבו1
לשנה$ מיליון
(2
מיליון מכל צד) לתכנית משותפת למו"פ בתחום
ה אנרגיה
ה מתחדשת ויעילותה, אשר מופעלת
על-
ידיBIRD
.
3. המלצות המולמו"פ בקשר להקמת קרן הון סיכון לביוטכנולוגיה
במסג רת ההמלצות שהגישה המועצה במרץ2111
לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, הוצע
לטפל בתחום הביוטכנולוגיה באופן
ש
טופל בשעתו ענף ה-
ICT, על-
ידי יצירת תשתית של תמריצים
לעידוד יזמות מקומית ובין-
לאומית להשקעה בתחום בישראל. ברוח זו המולמו"פ הביעה את
תמיכתה בקידום התכנ ית להקמת קרן הון סיכון חדשה בהיקף של כמיליארד שקל במימון משותף
.של משרד האוצר, משרד התמ"ת ומשקיעים פרטיים מהארץ ומחוץ לארץ
:המולמו"פ התייחסה לגופה של התכנית והעבירה למשרד האוצר את ההמלצות הבאות
מינוף הקרן
מובן שמקובל כ
י כספי הקרן, שמקורם בממשלה (אם בצור
ת כסף ישיר ואם בצור
ת
ערבויות
ממשלתיות), אמורים להיות ממונפים ביחס של0:2
–
0:2
על-
ידי כספים מהסקטור הפרטי, כך
שחלקה של הממשלה לא יעלה על שליש מהקרן. ברור שהאחריות על חלוקת הכספים תהיה
על-
.ידי המדען הראשי של התמ"ת
49
ניהול הקרן
ברור שהניהול של הקרן צריך להיות ע צמאי ובלתי מוטה. ברם, לאור ההתרחשויות הכלכליות
האחרונות, מן הראוי, לדעתנו,
/לתת יותר משקל ניהולי גם לצד הממלכתי
ממשלתי במשוואת
המימון (למשל,
במתכונת דומה לזו שהייתה בתכנית "יוזמה0
"). המעורבות יכולה להיות גם
על-
.ידי קביעת מנהל משותף ישראלי
גיבוי מדעי לניהו
ל הקרן
יקל על ניהול הקרן להישען על גוף מדעי, כדוגמת המולמו"פ. המעורבות יכולה להיות בצור
ת
ועדות מומחים שישתתפו בהן
נציגים מקצועיים מהמדינה ,
לצורך ליווי ברמת המקרו של
התהליכים המקצועיים וגיבוש המטרות המתאימות לביצועי הקרן, לרבות קביעת תבחינים
לבחירת חברות ו קביעת אבני דרך למדידת התוצאות. אנו מציעים כי "הוועדה הלאומית למו"פ
")במדעי החיים והרפואה (ביוטכנולוגיה,
תשמש גם כוועדת היגוי מייעצת מדעית מקצועית
.לקרן, לתמ"ת ולאוצר
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
במהלך שנת2111
בוצ
עו ההכנות להקמת הקרן, נקבע כי ההשתתפ ות הממשלתית בקרן תהיה
בשיעור של21%
ומשרד האוצר פרסם מכרז בי"ל למשקיעים. במרץ2101
ועדת המכרזים של
משרדי האוצר והתמ"ת בחרה ארבע קבוצות ישראליות-אמריקאיות, שעברו את תנאי הסף,
ואלה
נדרשו להתחיל בגיוס כס
פים ממשקיעים ישראלים וזרים להקמת קרנות ההשקעה בתחום הב
יו-
טק. במאי2100
נחתם הסכם על הקמת קרן עם חברת אורבימד העולמית,
שהצליחה לגייס כספים
בהיקף הנדרש. הקרן החלה לפעול וכבר ביצעה השקעה אחת ונמצאת בתהליך ביצוע של השקעות
.נוספות.ההמלצה לגבי גיבוי מדעי לא בוצעה
4
.המלצות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום החלל
המלצות המולמו"פ
א. המולמו"פ מכירה בחשיבות ובצורך לגיבושה של תכנית לאומית רב-
.שנתית לנושא החלל
.ב. המולמו"פ מכירה בחשיבות ובצורך למעורבות ממשלתית במחקר ופיתוח בתחום החלל
ג. המולמו"פ ממליצה להגדיר כמשימה אסטרטגית לאומית
בהצבת
מדינת ישראל כאחת המדינות
המוב ילות בעולם בתחום החלל, בתחומים ממוקדים, במטרה לשמר ולחזק את הישגיה
הביטחוניים, המדיניים, המדעיים, הטכנולוגיים והתעשייתיים ואת ש
י
תופי פעול
ת ה עם קהילת
.החלל בעולם
ד. המולמו"פ מכירה בחשיבות ובצורך להקים
ועדה משותפת,
שתגדיר
תכנית אב רב שנתית
למו"פ
בתחום החלל ב ראייה לאומית ארוכת טווח. בוועדה יהיו חברים: נציגי המשרדים הממשלתיים
:הנוגעים בדבר
,סוכנות החלל
משהב"ט, המדען הראשי בתמ"ת, המולמו"פ, נציגי החברות
.המובילות והאקדמיה
ה. המולמו"פ ממליצה לכלול את המרכיבים הבאים
בתכנית האב :
תכניות הנובעות משיקולי ראייה לאומית
כוללת לטווח הארוך
ש משתלבים בה מוסדות
.המחקר והתעשייה ובמחקרים מדעיים וטכנולוגיים בתחום החלל בעולם
.הצורך במיצובה של תעשיית החלל בשוק העולמי והפיכתה למנוע צמיחה
.צרכי מערכת הביטחון
51
מסגרת תקציבית שתעמיד את הצרכים מול זמינות המשאבים שמדינת ישראל צריכה ויכ ולה
להשקיע להשגת היעד, בהתחשב בצרכי התעשייה, האקדמיה ומערכת הביטחון, ובנוסף
.בהתחשב בצרכים לאומיים אחרים של מדע וטכנולוגיה ושל משימות מו"פ לאומיות אחרות
להסרת הספק, אין בהמלצת המולמו"פ לעיל
עמדה באשר לתכניות שהוצגו בפורומים
ה שונים
בנושא החלל לאחרונה, אלא ת מיכה עקרונית בחיוניות ובחשיבות קיומה של תכנית עוגן
ה
חלל בישראל,
.כמתואר במסמך
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
נשיא המדינה וראש הממשלה הציבו את קידום
חקר ופיתוח תחום החלל כאחד הנושאים החשובים
בחזון הכלכלי-טכנולוגי של מדינת ישראל וצוות הנשיא גיבש המלצות ב
התאם.
לאור ההמלצות של
צוות הנשיא למבנה ותקצוב סל"ה, אושרה מסגרת תקציבית של011
מיליון ₪
לשנים2102-2102
ונקבעו כללים להקצאת הכסף ליישום פרויקטים של שיתוף פעולה בין-לאומי,
כדוגמת פרויקט
ונוס, פיתוח בתעשייה של רכיבים למערכות חלל בשיתוף עם המדען הראשי של התמ "ת, לביצוע
.מחקרים במוסדות המחקר בשיתוף עם ות"ת ולקליטת כ"א ולתפעול שוטף של סל"ה
51
פרק שלישי
–
מערך המו"פ האזרחי בישראל–
סקירת מצב
,להלן נסקור אחדות מהמגמות המרכזיות המאפיינות את מערך המו"פ הלאומי האזרחי של ישראל
עם כל.המשתמע מכך לגבי המדיניות הממשלתית
הסקירה מתבססת על נתוני סקרים שנערכו
על-ידי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת
.המולמו"פ
.א
ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי
,ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במחירים שוטפים , הסתכמה בשנת2101
ב-
21.8
מיליארד
₪
וחלקה בתוצר המקומי הגולמי היווה1.1%
.
על-פי אומדנים ר
אשונים, ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים קבועים,
עלתה
ב-
1.2%
בשנת2818
,
לאחר ירידה של2.1%
בשנת2111
ועלייה של2.8%
בשנת2118
.
ההתפתחות במחירים קבועים משקפת עלייה של0.8%
בהוצאות למו"פ במגזר העסקי ב-
2101
, לאחר
ירידה של1.2%
בשנת2111
ועלייה של1.2%
ב-
2118
.
תרשים3-1
.
הוצאה לאומית למו"פ אזרחי, במחירי2002
41
2313-133.
ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתוצר נמצאת בירידה בשנים האחרונות. מ-
1.8%
ב-
2118
ל-
1.1%
ב-
2111
ול-
1.1%
ב-
2101
. נראה כי בטווח הקצר המשבר הפיננסי העולמי יותר השפיע על
41
המקור:הודעהלעיתונותשלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהמיום23
באוגוסט2311
.
52
ההשקעה במו"פ בי
שראל, מאשר על הצמיחה במשק. אך יש לזכור כי ההשקעה במו"פ,
יחד עם
,החינוך
היא
בין הגורמים החשובים, המשפיעים על צמיחת המשק לטווח הארוך ולכן יש לעקוב
בדאגה אחרי מגמה זו. למרות הירידה, ישראל עדיין ממוקמת במקום הראשון בעולם באחוז התוצר
,המושקע במו"פ, כאשר פינלנד המשקיעה1.1%
מהתוצר שלה במו"פ, נמצאת במקום השני. בצד
,השיעור הגבוה של הוצאה לאומית למ"פ ביחס לתוצר, המצביע על יכולת מדעית וטכנולוגית מרשימה
נחשפות כמה תופעות הרומזות על כך כי ישראל איננה מפיקה את מלוא התועלת הטמונה
בהשקעותיה במו"פ ובהכשרת עתודה של
.חוקרים
נתאר כאן כמה מהבולטות שבתופעות אל
ו.
.ב
הגלובליזציה והמסחור של המו"פ העסקי
כ-
81%
של ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל מתבצעים במגזר העסקי. כמעט כל פעילות המו"פ
במגזר זה מתבצעת בענפי התעשייה, בענף שירותי התוכנה ובענף המו"פ, הכולל שירותים עסקיים
בתחום המו"פ וחברו
ת הזנק שעוסקות במו"פ ו
טרם
הגיעו לשלב הייצור המסחרי. תהליך
הגלובליזציה היכה ש
ו
רשים בפעילות המו"פ במגזר העסקי בישראל. למעלה מ-
12%
מההוצאות על
מו"פ במגזר זה ב-
2111
התבצעו בחברות בת של חברות רב-לאומיות ב
חוץ לארץ . השקעה חיצונית
במו"פ מאפיינת גם מדינות מפותחות א חרות, אולם נראה כי אין אח ורע לישראל בשיעור הגבוה של
מרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות שמרכזן ב
חוץ לארץ , דהיינו חברות בת שעיקר פעילותן הוא
מחקר ופיתוח המיוצר עבור חברות האם ב
חוץ לארץ . חלקם של מרכזי מו"פ
בין-לאומי ים בפעילות
המו"פ במגזר העסקי הולך וגדל והגיע ל-
11%
מכלל ההוצאות על מו"פ עסקי ב-
2111
.
בין שנת2118
ל-
2111
חלה ירידה בשיעור של1.1%
.בהשקעה הכוללת במו"פ במגזר העסקי בישראל
ב,מקביל
השקעתן של החברות הזרות במו"פ במגזר גדלה בשיעור של2.1%
,
בעוד שההשקעות
המקומיות הצטמצמו ב-
01.1%. הגידול בהשקע
ת החברות הזרות ה
תמקד במרכזי המו"פ, ש בהם
ההשקעה גדלה ב-
01.2%. התפתחות דומה, אך מתונה יותר , חלה בהיקף ההעסקה במו"פ
על-ידי
.החברות האמורות
לוח
3-1
.
המגזר העסקי–
מדדים נבחרים לפי סוג
ה
בעלות
ימ ליוני ,₪אלא אם צוין אחרת
בעלות הוצאה למו"פ
מימון ממקורות
ממשלתיים
ומקרנות בין-
ל
אומיות
מועסקים במו"פ
)(אלפים
2008
2009
2008
2009
2008
2009
סך כל
המגזר
העסקי
27,404
27,183
1,148
1,280
55.5
55.1
בעלות
ישראלית
11,161
10,095
697
888
25.6
23.6
בעלות זרה
16,243
17,089
451
392
29.9
31.5
מזה: מרכזי
מו"פ
11,008
12,437
70
80
18.8
20.4
.פעילותם של מרכזי המו"פ של החברות הזרות התבצעה רובה ככולה בענפי שירותי המחשוב והמו"פ
.רק חלק זעיר מהפעילות התקיים בתעשייה
53
לוח3-2
. מרכזי מו"פ: מדדים נבחרים לפי ענף כלכלי
מי
ליוני
,₪אלא אם צוין אחרת
הוצאה למו"פ
מימון ממקורות
ממשלתיים ומקרנות
בין-ל
אומיות
מועסקים במו"פ
)(אלפים
2008
2009
2008
2009
2008
2009
סך כל מרכזי
המו"פ
11,008
12,437
70
80
18.8
20.4
תעשייה
506
469
17
8
0.9
0.8
סך כל שירותי
ה
מחשוב ו
ה
מו"פ10,503
11,968
53
71
18.0
19.7
שירותי מחשוב
4,467
5,372
13
56
8.3
10.5
מחקר ופיתוח
6,035
6,597
40
15
9.6
9.2
אין גם מדינה בעולם שיכולה להתחרות עם ישראל בעצימות התופעה של חברות הזנק, הרואות את
עיקר מטרתן להצליח במו"פ ולהימכר לחברה
רב-
לאומית לפני
ה גיען לשלב של ייצור מוצר חדש
ושיווקו. שתי תופעות ייחודיות אל
ו חברו יחד ויצרו שוק גדול של מסחו ר בידע מקורי פרי פיתוח
:ישראלי, הבא לידי ביטוי מובהק בעובדות הבאות
- למעלה מ-
11%
מהפטנטים הרשומים בארה"ב של ממציאים ישראלים בבעלות
ן
של חברות עסקיות
.מצויים בבעלות חברות זרות
-
היקף
הייצוא של ש
י
רותי מחקר ופיתוח וידע טכנולוגי
IP)
)על-ידי המגזר העסקי בישר אל מסתכם
בכ-
5 ב$ מיליארד-
2111
.
- רכישות של חברות הזנק ישר אליות
על-ידי תושבים זרים הסתכמו בכ
ב$ מיליארד-
2118
.
לאורך העשור האחרון, במקביל לגידול החלק של מרכזי המו"פ ה
בין-לאומי ים בהוצאה למו"פ
העסקי, חלה ירידה בחלק של המו"פ העסקי המתבצע בענפי התעשייה .מ-
2112
ועד2111
ההוצאות על
ביצוע מו"פ ועל השקעות בנכסים קבועים למו"פ של מפעלי התעשייה
ירדו באופן ראלי בלמעלה מ-
1%
וחלקם מסך המו"פ העסקי ירד מ-
28%
ב-
2112
ל-
21%
בלבד ב-
2111
. זהו השיעור הנמוך ביותר בקרב
כל מדינות ה-
OECD
,, כאשר הקרובה ביותר לישראל במדד היא צ'כיה
שכ-
11%
מהמו"פ העסקי בה
מתבצע ב
תעשייה .
מגמה זו מוצגת:בתרשים הבא
54
תרשים
3-2
. ההוצאה למחקר ופיתוח (1) שבוצע
ה על-ידי
המגזר העסקי2882-2882
42
במחירי2111
(0
.) סך ההוצאה למו"פ בניכוי תשלומים לגורמי חוץ ובתוספת השקעות בנכסים קבועים למו"פ
(2
) בשנה זו הנתונים
כוללים
גם את ענפי השירותים: חשמל ומים, בינוי, מסחר, תקשורת ושאר השירותים
.העסקיים
.ג( ריכוזיות המו"פ העסקי בענפי טכנולוגיות התקשורת והמידעICT
)
מאפיין ייחודי נוסף של מערך המו"פ הלאומי של ישראל הוא הריכוז הגדול של פעילות המו"פ העסקי
בתחום המידע והתקשורת–
ICT
.
43
ב-
2111
כ-
81%
מן ההוצאות למו"פ העסקי (כ-
11%
מן ההוצאה
הלאומית למו"פ) בוצעו בענפים אלה, שיעור המעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם. פינלנד
נמצאת במקום השני במדד זה, כאשר היא מבצעת כשני שלישים מן המו"פ העסקי בענפי ה-
ICT. ב-
2111
העסיקו החברות בענפי ה-
ICT
בישרא
ל כ-
202,111
עובדים (כ-
12
אלף בתעשייה והיתר בענפי
השירותים
), דהיינו כ-
8.1%
מן המשרות במגזר העסקי (כ-
1.8%
מסך המשרות במשק). אך מרבית
הענפים העסקיים שאינם מוגדרים כענפיICT, כולל חלק ניכר מהתעשייה, דלים מא
ו .ד בפעילות מו"פ
בענפים המסורתיים של ה
תעשייה (מזון, ט
ק
סטיל וכדו'), המעסיקים כשליש מעובדי התעשייה (כ-
001,111
משרות), סך ההוצאות על הביצוע של מו"פ הסתכם ב-
2111
ב-
011
מיליון שקל בלבד, דהיינו
1.1%
מההוצאות על ביצוע מו"פ ב
תעשייה .אם כן,
קיים פער עצום בהוצאה על ביצוע מו"פ למשרה
בין ענפי ה-
ICT
ב
תעשייה –
11,111
ש"ח למשרה– לבין הענפים המסורתיים,
שהוא מסתכם בהם
ב-
111
.ש"ח למשרה
42.המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה
43
תחוםICT
כולל:תעשייתICT –
ענפיםהמייצריםציודאלקטרוני,לרבותמחשבים,ציודתקשורת,ציודלבקרהולפיקוח
ורכיביםלנ"ל;שירותיICT–.ענףשירותימחשובוענףשירותימו"פוחברותהזנק
55
ד. ריכוזיות פעילות המו"פ במרכז הארץ
לפעילות המו"פ יש
היבטים שונים ה
מ קשרים אותה לדיון הציבורי הרחב
המת
נהל
בארץ בנושא הצדק
.החברתי. אחד מהם הוא הפיזור הגיאוגרפי של פעילות המו"פ
עדיין לא הושלם הע יבוד של
ההתפלגות האזורית של פעילות
המו"פ
בכל המגזרים, אך יש בידינו נתונים על התפלגות המו"פ
העסקי ה
מהווה כ-
81%
אחוז מההו.צאה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
המו"פ העסקי מרוכז
בעיקר בחברות הממוקמות במרכז הארץ ובמחוז חיפה. כ-
81%
מההוצאות על מו"פ עסקי ושל
המשרות ה
מלאות בתחום ב-
2111
,נרשמו במחוז המרכז
ב
מחוז תל-אביב ו
ב מחוז חיפה. בדיקת מספר
המשרות המלאות במו"פ לאלף נפש במחוזות מבליטה את חוסר ההומוגניות בנושא זה, כפי שניתן
לראות בלוח הבא:
לוח
3-3
.
התפלגות פעילות המו"פ
במגזר העסקי לפי מחוז ,
2882
מחוז
%
מההוצאה
למו"פ
ה
עסקי
משרות
שלמות במ"ופ
העסקי
באלפים
%
מהמשרות
המלאות
במו"פ
העסקי
משרות
מלאות
במו"פ
העסקי
לאלף נפש
סך הכ
ול
011.1
11.1
011.1
1.1
דרום
2.1
0.1
2.1
0.2
ירושלים
2.8
2.1
1.1
0.1
מרכז
21.2
01.2
21.1
1.1
תל-אביב
28.1
01.1
20.2
02.2
צפון
1.1
1.1
8.0
2.2
פה חי
21.2
8.8
01.8
1.1
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
.ה
מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומי של ישראל
:אוניברסיטאות המחקר מאגדות שתי מערכות בעלות חשיבות לאומית אסטרטגית ראשונה במעלה
הן נמצאות בפסגת מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ובבסיסה של מערכ ת המחקר, הפיתוח
והחדשנות. אוניברסיטאות המחקר בישראל אחראיות
לע כמעט כל המחקר הבסיסי ובה
י עדר מערך
מפותח של מכוני מחקר ממשלתיים וציבוריים (הנהוגים במדינות אחרות), הן מבצעות בפועל חלק
גדול מ .המחקר השימושי חוקרים מהאוניברסיטאות בישראל זוכים להערכה רבה
ומ
נהל ים קשרי
.מחקר ענפים עם מוסדות המחקר המובילים בעולם בשנים האחרונות מדענים מהאוניברסיטאות
בישראל זכו בפרסי נובל
ולאחרונה הטכניון, בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל בארה"ב,
זכה
במכרז ,
ש התחרו בו
אוניברסיטאות מחקר,
,מהליגה הראשונה בארה"ב על הקמת
מכון למחקר ולהוראת
מוסמכי ם במדע שימושי
בניו-יורק .
חשוב לציין כי ההישגים שצוינו לעיל נשענים במידה רבה על תשתית שטופחה .לפני עשרות שנים
בשנות השבעים של המאה העשרים ההוצאות על מו"פ אוניברסיטאי
היוו כ-
11%
מההוצאה הלאומית
למו"פ אזרחי, השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות מערביות מפותחות באו
תה תקופה. ב-
2101
המגזר
האקדמי תרם
רק כ-
02%
להוצאה זו, דהיינו בין השיעורים הנמוכים במדינות ה-
OECD
. השיעור
הגבוה של מו"פ אוניברסיטאי בשנות ה-
11
הצביע על חוסר איזון במערכת המו"פ הישראלי ודרבן את
הממשלה לפעול במרץ לחיזוק פעילות המו"פ במגזר העסקי, באמצעות המדען
הראשי במשרד המסחר
וה
תעשייה
(כפי שנקרא אז), על מנת למקסם את היתרונות המוענקים למשק מקיומו של מגזר
.אוניברסיטאי מפותח ומשגשג
השיעור הנמוך של המו"פ האוניברסיטאי כיום נובע בחלקו מהגידול יוצא הדופן שחל בהיקף המו"פ
העסקי ובחלקו עקב ש
י
עור הצמיחה הכמעט אפסי של ה .מו"פ האוניברסיטאי לאורך תקופה ארוכה
נשאלת השאלה האם שיעור נמוך זה אינו מצביע על חוסר איזון בכיוון ההפוך, דהיינו על מגזר
אוניברסיטאי שקטן מדי מלענות על צרכי מגזר עסקי גדול ודינמי. שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאור
56
העובדה כי פעילות המו"פ במגזר העסקי ממוקדת ביותר , כפי שהראנו לעיל, בתחום טכנולוגיית
.המידע והתקשורת
ב זמן
ש ההוצאה על מו"פ אוניברסיטאי בישראל
קפאה על שמריה, חל גידול משמעותי בהיק ף
ההוצאה למו"פ אוניברסיטאי ברוב ה
מדינות המפותחות. ייתכן שהתפתחות זו גרמה ל ירידה העקבית
במעמדה של ישראל במדד מספר הפרסומים המדעי
ים לנפש, מהמקום הראשון בעולם בשנות ה-
81
של המאה הקודמת
ועד למקום ה-
02
בשנת2101
.
לוח
3-4
.
דירוג מדינות לפי מספר הפרסומים לנפש–
2886-2818
ו-
2818
44
:שנות פרסום2886-2818
:שנת פרסום2818
מדינה רוג יד פרסומים לנפש מדינה רוג יד פרסומים לנפש
שוויצריה
1
1300.2 שוויצריה
1
284.2
שוודיה
2
1002.2 דנמרק
2
213.5
דנמרק
3
956.8 שוודיה
3
213.0
פינלנד
4
887.2 נורווגיה
4
191.6
ר נו
ווגיה
5
861.8 הולנד
5
186.3
הולנד
6
840.8 פינלנד
6
185.2
אוסטרליה
7
783.3 אוסטרליה
7
177.1
ישראל
8
769.0 סינגפור
8
174.7
סינגפור
9
763.5 ניו-זילנד
9
167.6
קנדה
10
758.0 סלובניה
10
162.2
ניו-זילנד
11
746.5 קנדה
11
160.5
בלגיה
12
715.1 בלגיה
12
156.4
בריטניה
13
712.7 ישראל
13
155.4
סלובניה
14
705.9 בריטניה
14
149.6
הונג-קונג
15
634.9 אירלנד
15
148.4
אירלנד
16
630.2 הונג-קונג
16
139.3
אוסטריה
17
624.5 אוסטריה
17
136.2
ארה"ב
18
531.7 ארה"ב
18
109.6
גרמניה
19
514.5 גרמניה
19
108.1
צרפת
20
482.8 טייוואן
20
103.3
טייוואן
21
467.0 צרפת
21
101.0
יוון
22
459.4 ספרד
22
97.0
ספרד
23
433.4 יוון
23
95.0
איטליה
24
397.3 איטליה
24
85.1
גם ב איכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום במשך תקופה מוגדרת לאחר
מועד הפרסום, חלה ירידה ב
דירוג
של ישראל
בין המדינות המפותחות. מדינות,
,כמו פינלנד, נורווגיה
גרמניה ואוסטריה שפיגרו אחרי ישראל בשנות השמונים נמצאות לפניה בתחי
ל.ת שנות האלפיים
44.המקור:מוסדשמואלנאמן
57
לוח3-5
.
,דירוג המדינות המובילות בממוצע הציטוטים לפרסום, בכל השטחים בשנים
1200-1204
,
1224-1220
ו-
2880-2884
45
דירוג מדינה
1204-
1200
דירוג מדינה
1224-
1220
דירוג
מדינה
2884-
2880
0
שוויצריה
1.11
0
שוויצריה
1.18
0
שוויצריה
1.11
2
ארה"ב
2.11
2
ארה"ב
1.22
2
דנמרק
1.00
2
שוודיה
2.12
2
הולנד
1.12
2
הולנד
1.18
1
הולנד
2.11
1
דנמרק
1.11
1
ארה"ב
1.81
1
דנמרק
2.11
1
שוודיה
1.12
1
שוודיה
1.11
1
בריטניה
2.12
1
בריטניה
1.1
1
בריטניה
1.28
1
בלגיה
2.18
1
פינלנד
1.2
1
בלגיה
1.20
8
אוסטרליה
2.81
8
בלגיה
1.21
8
אוסטריה
1.11
1
קנדה
2.81
1
קנדה
1.2
1
גרמניה
1.11
18
ישראל
2.05
01
גרמניה
2.11
01
פינלנד
1.81
00
פינלנד
2.11
00
צרפת
2.80
00
קנדה
1.11
02
נורווגיה
2.12
12
ישראל
3..6
02
נורווגיה
1.10
02
צרפת
2.10
02
אוסטריה
2.11
13
ישראל
5.5.
01
גרמנ
יה
2.11
01
איטליה
2.11
01
צרפת
1.11
01
יפן
2.11
01
נורווגיה
2.11
01
איטליה
1.12
01
איטליה
2.21
01
אוסטרליה
2.11
01
אוסטרליה
1.20
01
אוסטריה
2.2
01
יפן
2.01
01
ספרד
1.82
08
דרא"פ
0.12
08
ניו-זילנד
2.12
08
ניו-זילנד
1.11
01
ספרד
0.10
01
ספרד
2.18
01
יפן
1.1
21
הונגריה
0.11
21
יון
2.22
21
הונגריה
1.12
45
המקור:תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעייםבהשוואהבינלאומית,מוסדשמוא
לנאמן,2311
.
58
הזדקנות אנשי ה
סגל האקדמי
הזדקנות הסגל האקדמי היא תופעה נפוצה ב
מדינות
המפותחות. בישראל, שאוכלוסייתה הכללית
צעירה יחסית, הזדקנות הסגל האקדמי הבכיר באונ
יברסיטאות הגיעה לממדים מדאיגים –
הגיל
החצי וני של אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות הגיע בשנת2111
ל-
12.1
ובכל הפקולטות,
פרט
למשפטים, הוא
ל
מעל
ה מ-
11
.
,יו"ר ות"ת
פרופ' מנואל טרכטנברג ,
התייחס לנושא וציין כי
מספר
אנשי סגל לסטודנטים הוא לאחרונה 0
ל-
21
, בעוד ש בשיא פריחתן היחס הזה באוניברסיטאות
בישראל היה0 ל-
01
. לשם ההשוואה, היחס בין מספר אנשי סגל לסטודנטים בעשירייה הפותחת של
האוניברסיטאות בעולם הוא פחות מ-0 ל-
01
.
לוח
3-6
.גיל חציוני של אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות, לפי תחום מדעי ודרגה, תשס"ט
מזה:
סך לו הכ פרופסור פרופסור
מן המניין חבר
סך לו הכ
53.5
61.1
54.7
מדעי הרוח
55.8
62.1
58.1
מדעי החברה
51.1
61.9
55.3
משפטים
46.4
56.3
48.1
רפואה
54.3
59.7
55.1
מתמטיקה ומדעי הטבע
53.2
59.1
52.2
חקלאות
54.2
57.1
52.8
הנדסה ואדריכלות
52.0
61.6
55.8
59
פרק רביעי
–
מעורבותה של הממשלה במערך הלאומי למו"פ אזרחי
.א
תפקיד הממשלה בתחום המו"פ
כאמור לעיל,
רוב פעילות המו"פ האזרחי מתבצע במגזר הפרטי. לממשלה תפקיד ייחודי במישורים
:הבאים
ביצוע מו"פ בתחומים הקשורים לשירות הציבור (תשתיות מים, אנרגיה, אוצרות טבע, שירותי
בריאות, תחבורה וכד') ובתחומים שבהם לא משתלם ליצרן הבודד לעסוק במו"פ,
בעוד
.)'שהתשואה של המו"פ ברמת המשק הלאומי גבוהה (חקלאות, איכות סביבה וכד
עידוד המו"פ המתבצע במגזר הפרטי
על-ידי מענקים המיועדים להקטנת הסיכון הכר וך בהשקעה
במו"פ–
;בעיקר בתעשייה
תמיכה בשלבים הראשוניים הקריטיים של תהליך המ ו"פ (חברות
הזנק; חממות טכנולוגיות); תמיכה
בתהליכים חיוניים לניצול מיטבי של ה
ה מצאות (העברת
.'טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה) וכד
.תמיכה במחקר הבסיסי, המתבצע בישראל בעיקר באוניברסיטאות
.ייזום וסיוע להקמת תשתיות למו"פ, בעיקר במגזר ההשכלה הגבוהה
התקשרויות עם מדינ ות אחרות וגופי מו"פ
בין-לאומי ים, שבמסגרתן מתבצעים מחקרים
משותפים לחוקרים ישראלים עם חוקרים מ
חוץ לארץ
ומתאפשרת לחוקרים הישראלים גישה
.למתקני מחקר מתקדמים שאינם זמינים בישראל
קח.יקה ותקינה בתחום המו"פ
.ב מימון מו"פ
על-ידי
הממשלה–
כללי
"המימון הממשלתי למו
פ בישראל מכוון במידה רבה ליעדים שצוינו לעיל,
,אך, כפי שיובהר להלן
היקף הפעילות הממשלתית מצומצם בהשוואה לתקופות קודמות ולמקובל במדינות המפותחות
.האחרות
חלקו של המגזר הממשלתי46
במימון ההוצאה הלאומית למו"פ ירד בהדרגה מ-
21%
באמצע שנות ה-
11
עד ל-
01%
בשנת2101
.
בשנים האחרונות הירידה מתבטאת גם במונחים מוחלטים: בשנת2110
המימון למו"פ
על-ידי
המגזר הממשלתי הסתכם
ב-
1.2
מיליארדי שקלים וירד ל-
1.1
מיליארדי שקלים
(במחירי2110
) בשנת2101
.
בהשוואה למדינותOECD
שיעור המימון הממשלתי למו"פ בישראל הוא הנמוך ביותר מבין שלושים
ה מדינות שהיו חברות בארגון בשנת2101
.
46
המגזרהממשלתיכוללאתמשרדיהממשלה,הוועדהלתכנוןולתקצובשלהמוסדותלהשכלהגבוהה(ות"ת),המוסדלביטוח
לאומי,קרנותדו-
.לאומיות,מלכ"רציבורי,לרבותמכוניםממשלתייםובתיחוליםממשלתייםורשויותמקומיות
61
לוח4-1
.
47 הוצאות למימון מו"פ על-ידי המגזר הממשלתי בישראל48
ובמדינותOECD
49
באחוזים מתוך ההוצאה הלאומית למו"פ
מדינה
החלק הממומן
על-ידי
הממשלה
מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ
ישראל
14.2
מדינותOECD
)(חציון
21.0
אוסטריה
22.2
אוסטרליה
21.2
איטליה
11.2
איסלנד
28.8
אירלנד
22.2
ארה"ב
28.2
בלגיה
22.2
גרמניה
21.1
דנמרק
21.1
הולנד
21.8
הונגריה
11.1
הממלכה המאוחדת
21.1
טורקיה
11.0
יוון
11.1
יפן
01.1
לוקסמבורג
08.2
מקסיקו
11.2
נורווגיה
11.1
ניו-זילנד
12.1
סלובקיה
12.1
ספרד
12.1
פולין
18.1
פורטוגל
11.1
פינלנד
21.0
צ'כיה
10.2
צרפת
28.2
קוריאה
21.8
קנדה
22.1
שוודיה
22.2
שוויץ
22.1
מניתוח הוצאות הממשלה למימון מו"פ לפי יעדים חברתיים-
כלכליים
עולה
כי ניתנת עדיפות גבוהה
ל( מימון בלתי מכוון של מחקר באוניברסיטאות11%
( מהס"ה), לקידום טכנולוגיות תעשייתיות28%
)
( ולחקלאות1%). בשלוש
ת התחומים הנ"ל שיעור המימון גבוה מ זה שברוב מדינות
ה-
OECD
. בכל
אחד מהיעדים הבאים–
בריאות, איכות הסביבה, אנרגיה, חקר החלל ופיתוח תשתיות–
שיעור
המימון
הו א כ
אחוז אחד או פחות ו נמוך במידה ניכרת מהמקובל במדינותOECD
.
47
הנתוניםלכלהמדינות,למעטישראל,מקור:םבפרסום
OECD, Main Science and Technology Indicatores, 2011/1(Paris, 2011).הנתוניםעבורישראלמקורםבלשכה
.המרכזיתלסטטיסטיקה
48
נתונישנת2313
.
49
נתונישנת2333
אוהשנההאחרונהשלגביההתקבלונתונים.
61
לוח4-2
.
מימון מו"פ אזרחי
על-ידי משרדי ממשלה, לפי יעד
שנה
2009
2008
2007
2006
2005
2004
2003
2002
2001
2000
1999
אחוזים
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0
100.0סך הכ
ול
0.2
0.3
0.4
0.4
0.3
0.3
0.3
0.4
0.4
0.4
0.4
חקר האדמה
וניצולה
1.2
1.2
1.2
1.1
1.2
1.7
0.5
0.5
0.7
0.5
0.6
פית
ו ח
תשתיות
0.9
0.9
1.0
0.9
1.0
1.0
0.8
1.0
0.9
0.5
0.4
איכות הסביבה
0.9
0.9
0.9
0.8
0.8
0.8
0.6
0.7
0.7
0.5
0.4
ב
ריאות
0.2
0.1
0.1
0.1
0.1
0.1
0.2
0.3
0.3
1.0
0.9
יי צור אנרגיה
ושימושיה
7.2
7.4
7.9
7.4
7.6
7.8
6.5
6.6
7.2
7.1
7.9
חקלאות, ייעור
ודייג
37.5
35.3
32.6
35.6
34.0
35.7
39.4
34.2
37.4
37.9
34.4
טכנולוגיה
תעשייתית
4.4
4.5
4.5
4.9
4.4
5.1
5.4
5.2
4.8
4.8
4.1
שירותים
חברתיים
0.2
0.3
0.3
0.2
0.3
0.0
0.0
0.1
0.1
0.1
0.0
חקר החלל
וניצולו
43.8
45.7
47.9
45.7
47.2
44.5
43.6
46.5
43.4
43.4
46.3
קרנות
אוניברסיטאיות
)(ות"ת (2)
3.5
3.4
3.2
2.9
3.1
3.0
2.7
4.5
4.1
3.8
4.7
קידום מחקר
כללי
(0
) היעדים– לפי המלצות בפ :רסום
OECD. The Measurement of Scientific and Technological Activities: Proposed Standard Practice
for Surveys on Research and Experimental Development. The Frascati Manual – 2002 (Paris,
2002).
(2
.) הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה
62
לוח
4-3
. מימון מו"פ אזרחי על-ידי משרדי ממשלה בישראל ובמדינות ה-
OECD
(ו1
( ), לפי יעד2
)
2002
(
3
)
אחוזים
סך הכ
לו קידום קרנות חקר שירותים קידום
,חקלאות ייצור בריאות איכות פיתוח חקר
מחקר אוניברסיטאיות החלל חברתיים טכנולוגיה ייעור ודיג אנרגיה
הסביבה תשתיות הא
דמה
כללי
( )(ות"ת4
)
וניצולו
תעשייתית
ושימושיה
וניצולה
מדינה
ישראל
100.0
3.5
43.8
0.2
4.4
37.5
7.2
0.2
0.9
0.9
1.2
0.2
מדינותה-
OECD
)(חציון
..18.2
30.9
1.7
4.3
12.2
5.1
3.4
7.0
2.8
1.9
1.5
אוסטריה
100.0
12.9
57.1
0.4
3.1
14.5
1.7
1.9
3.2
2.5
1.0
1.7
אוסטרליה
100.0
11.0
20.2
0.8
1.7
26.5
7.9
6.0
14.2
4.4
1.0
6.3
איטליה
100.0
7.3
31.9
7.4
13.3
13.6
3.5
4.2
10.4
3.2
2.4
2.8
איסלנד
100.0
0.0
12.8
0.0
53.7
1.3
17.8
2.3
8.2
0.4
3.5
0.0
אירלנד
100.0
31.9
24.9
0.0
5.4
14.5
12.3
3.6
5.3
1.5
0.5
0.1
ארה"ב
100.0
14.2
0.0
18.9
2.0
0.8
3.8
4.0
51.2
1.2
2.3
1.6
בלגיה
100.0
23.7
15.5
12.0
5.8
33.4
1.3
1.5
2.0
2.0
1.9
0.9
גרמניה
100.0
18.2
39.5
5.3
2.0
13.4
5.3
4.1
5.0
3.3
1.8
2.1
דנמרק
100.0
19.1
44.5
1.9
7.1
9.2
3.4
3.2
7.6
2.7
0.8
0.5
הו
לנד
100.0
18.4
45.0
3.5
4.4
11.0
5.1
3.1
4.2
0.4
4.0
0.9
הונגריה
100.0
29.3
28.2
0.1
2.9
8.5
9.4
2.1
10.3
3.5
5.6
0.1
הממלכההמאוחדת
100.0
24.5
30.9
2.8
6.0
0.6
3.5
1.0
22.8
2.8
1.7
3.4
יוון
100.0
11.5
51.1
2.1
4.2
9.1
5.7
2.0
6.9
2.6
1.6
3.2
יפן
100.0
18.3
35.5
7.5
1.0
8.7
3.9
13.7
4.2
1.0
4.2
2.0
לוקסמבורג
100.0
5.2
12.1
1.3
12.4
30.1
0.2
3.7
24.5
2.9
6.9
0.7
מקסיקו
100.0
0.0
58.7
0.0
0.0
8.2
7.5
8.3
7.0
2.2
0.4
7.7
נורווגיה
100.0
13.2
35.9
2.4
6.9
7.5
7.7
3.6
15.6
2.6
2.6
2.0
ניוזילנד
100.0
47.3
27.4
0.0
1.5
0.2
0.6
0.1
8.8
13.4
0.7
0.0
סלובניה
100.0
53.8
3.1
0.0
9.1
18.5
4.5
1.1
4.0
3.2
1.9
0.8
סלובקיה
100.0
34.8
29.3
0.4
7.2
6.7
6.1
2.2
6.4
2.9
2.4
1.6
ספרד
100.0
12.5
20.7
2.0
5.2
15.7
8.0
5.0
14.3
4.8
10.3
1.5
פולין
100.0
53.6
4.5
1.6
4.3
19.5
2.0
2.4
3.5
3.4
3.6
1.6
פורטוגל
100.0
15.3
35.6
0.5
5.3
13.3
6.8
1.2
7.4
3.7
9.7
1.2
פינלנד
100.0
17.4
26.3
1.7
5.3
25.0
5.4
8.0
5.9
1.6
2.2
1.2
צ'כיה
100.0
31.1
28.1
1.7
2.1
14.2
4.7
3.4
6.6
2.5
3.8
1.8
צרפת
100.0
6.2
39.9
12.2
3.5
11.7
2.5
8.1
9.7
3.7
1.3
1.2
קורֵ אה
100.0
28.5
0.0
3.9
0.0
34.8
7.7
9.2
7.4
4.0
1.8
2.7
קנדה
100.0
9.6
34.0
3.7
0.0
12.2
7.4
5.6
18.3
4.5
2.7
2.0
שוודיה
100.0
28.0
48.3
1.7
0.9
1.8
2.1
4.0
6.5
5.0
0.7
1.0
שווייץ
100.0
25.8
61.9
4.3
2.1
1.0
2.1
1.0
1.3
0.1
0.3
0.1
(
1)הנתונים
(נוגעים)
לכלהמדינות,למעטישראל,מקורםב-
OECD
.
(
2)היעדים–
לפי
ההמלצות(המופיעות)
בפרסום:
OECD. The Measurement of Scientific and Technologica Activities: Proposed Standard Practice for Surveys on Research and Experimental Development. The Frascati
Manual – 2002 (Paris, 2002).
(
3)נתונישנת2333.אוהשנההאחרונהשלגביההתקבלונתונים
(
4
.)הוועדהלתכנוןולתקצובשלהמועצהלהשכלהגבוהה
63
ג .
ביצוע מו"פ בממשלה–
כללי
חלקו של המגזר הממשלתי בביצוע מו"
פ גם כן נמצא בירידה מתמשכת–
מ-
1.1%
של ההוצאה
הלאומית למו"פ בשנת0181
ל-
2.1%
50
בשנת2101
. רוב ההוצאה ל
ביצוע מו"פ ב מגזר הממשלתי
מתבצעת
מחוץ למסגרת משרדי הממשלה,
כגון מכוני מחקר ממשלתיים המאוגדים כמלכ"רים, בתי
,חולים ממשלתיים ,המוסד לביטוח לאומי בנק ישראל.'וכד
לוח4-4
.
חלק
מ
המגזר הממשלת
י בביצוע מו"פ מכלל ה הוצאה
הל
אומית למו"פ אזרחי
מגזר מבצע
שנה סך הכ
לו ממשלה חלק הממשלה ב ביצוע
ה הוצאה הלאומית למו"פ
מיליוני ש"ח במחירים שוטפים אחוזים
2008
34,497
1,313
3.0
2009
34,142
1,370
4.8
2010
35,770
1,408
3.2
מיליוני ש"ח, במחירי2885
1989
11,856
1,137
2.6
1990
12,325
1,238
18.8
1991
12,825
1,143
0.2
1992
13,754
1,273
2.3
1993
14,503
1,273
0.0
1994
15,672
1,228
..0
1995
16,143
1,299
0.8
1996
17,708
1,407
..2
1997
19,052
1,300
6.0
1998
20,469
1,416
6.2
1999
22,395
1,363
6.1
2000
26,562
1,395
5.3
2001
27,195
1,370
5.8
2002
26,211
1,348
5.1
2003
24,950
1,306
5.2
2004
25,580
1,432
5.6
2005
26,562
1,281
4.0
2006
27,820
1,155
4.2
2007
29,868
1,182
4.8
2008
31,008
1,181
3.0
2009
29,964
1,181
3.2
2010
30,339
1,134
3..
50
החישובנערךבמחירי233.,כאשרבחישובבמחיריםשוטפים
מתקבלשחלקושלהמגזרהממשלתיהוא3.3%
בלבד.ההבדל
בתוצאהנובעמכךשהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהמחשבתמדדימחיריםספציפייםלכלמגזרושמדדעלויותהמו"פבמגזר
הממשלתיגדלבין233.ל-
2313
בקצבמהיריותרמהמדדהמשוקלללכלהמגזרים.
64
חלק
מ
המגזר הממשלתי בביצוע מו"
פ מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ נמוך בהשוואה למדינות
OECD
,
.כאשר בשתי מדינות בלבד (דנמרק ושווייץ) נמצאו שיעורים נמוכים יותר מאשר בישראל
לוח4-5
.
51 הוצאות לביצוע מו"פ במגזר הממשלתי בישראל52
ובמדינותOECD
53
באחוזים מתוך ההוצאה הלאומית למו"פ
מדינה
החלק המבוצע
על-ידי
הממשלה
מכלל ההוצאה הלאומית למו"פ
ישראל
3.2
מדינותOECD
)(חציון
02.1
אוסטריה
1.2
אוסטרליה
02.2
איטליה
02.1
איסלנד
01.8
אירלנד
1.1
ארה"ב
01.1
בלגיה
8.1
גרמניה
01.1
דנמרק
2.1
הולנד
02.1
הונגריה
21.0
הממלכה המאוחדת
1.2
טורקיה
02.1
יוון
21.1
יפן
1.2
לוקסמבורג
01.2
מקסיקו
21.2
נורווגיה
01.1
ניו-זילנד
21.2
סלובקיה
22.1
ספרד
21.0
פולין
21.2
פורטוגל
1.1
פינלנד
1.0
צ'כיה
20.1
צרפת
01.2
קוריאה
02.0
קנדה
01.0
שוודי
ה
1.1
שוויץ
1.1
51
מקורהנתוניםלכלהמדינות,למע:טישראל,בפרסום
OECD, Main Science and Technology Indicatores, 2011/1(Paris, 2011).מקורהנתוניםעבורישראלבלשכה
.המרכזיתלסטטיסטיקה
52
נתונישנת2313
.
53
נתונישנת2333
אוהשנההאחרונהשלגביההתקבלונתונים.
65
ה
חלק הארי של המו"פ, המתבצע במגזר הממשלתי,
ממומן
על-ידי
הממשלה. מימון החוץ העיקרי
מגיע מהמגזר העסקי. התפלגות המימון של המו"פ הממשלתי בישראל אינה חורגת מהמקובל ברוב
מדינות ה-
OECD
.
לוח4-6
.מימון המו"פ המתבצע ב מגזר הממשלתי– בישראל (1) וב
מדינות ה-
OECD
(2
,)
לפי מגזר
מממן288.
(3
)
אחוזים
מממנים
מ
חוץ לארץ
מלכ"רים
פרטיים
השכלה
גבוהה ממשלתי עסקי סך לו הכ
החלק המבוצע
מכלל ההוצאה
הלאומית למו"פ
מדינה
2.4
2.2
8.8
05.3
18.1
188.8
4.3
ישראל
1.2
1.1
1.0
81.2
1.1
02.8
מדינות ה-
OECD
(חציון)
1.1
1.1
1.0
81.1
1.2
011.1
1.2
אוסטריה
0.1
0.1
1.1
82.1
02.0
011.1
02.1
אוסטרליה
1.2
2.2
1.2
81.1
1.1
011.1
01.1
איטליה
1.1
1.1
1.1
81.8
8.2
011.1
01.8
איסלנד
1.1
2.1
1.0
81.1
1.1
011.1
1.1
אירלנד
1.1
1.1
1.1
011.1
1.1
011.1
01.8
ארה"ב
28.8
1.2
1.0
10.2
1.1
011.1
8.0
בלגיה
1.1
0.1
1.1
80.8
01.8
011.1
02.1
גרמניה
01.1
1.0
1.1
82.1
1.1
011.1
2.2
דנמרק
02.1
2.1
0.2
11.0
01.0
011.1
02.2
הולנד
1.1
1.1
1.1
81.1
02.2
011.1
21.2
הונגריה
2.1
2.1
1.8
81.1
1.2
011.1
1.2
הממלכה המאוחדת
1.2
1.1
1.0
11.1
1.0
011.1
01.1
טורקייה
21.1
1.0
1.1
18.1
0.2
011.1
20.1
יוון
1.1
1.2
1.2
18.2
1.8
011.1
1.8
יפן
1.1
1.1
1.0
81.1
2.2
011.1
02.1
לוקסמבורג
0.1
1.2
0.1
12.1
2.2
011.1
21.2
מקסיקו
8.1
1.1
1.1
81.1
01.0
011.1
01.2
נורווגיה
1.1
1.1
0.1
12.1
01.1
011.1
21.2
ניו זילנד
1.8
1.2
1.1
81.1
02.1
011.1
21.1
סלובקיה
1.1
1.1
1.2
81.1
1.2
011.1
01.1
ספרד
1.1
1.2
1.2
18.1
01.0
011.1
21.1
פולין
1.1
1.1
1.1
11.1
1.1
011.1
1.1
פורטוגל
1.1
0.1
1.1
11.2
02.1
011.1
8.1
פינלנד
2.2
1.1
1.1
82.2
02.1
011.1
21.8
צ'כיה
1.1
1.1
1.1
81.1
1.8
011.1
01.8
צרפת
1.2
1.1
1.0
11.1
1.2
011.1
00.1
קורֵ אה
1.1
1.1
1.1
11.1
1.1
011.1
01.1
קנדה
2.0
0.0
1.1
10.1
1.1
011.1
1.8
שוודיה
1.1
1.1
1.1
011.1
1.1
011.1
0.0
שווייץ
(0
.) לא כולל מו"פ ביטחוני
(2) הנתונים לכל המדינות, למעט ישראל, מ :קורם בפרסום
OECD. Main Science and Technology Indicators, 2010/1 (Paris, 2010).
(2
) נתוני שנת2111
או השנה האחרונה
ש
לגבי הת ה
קבל
ו נתונים.
66
ד .המו"פ הממשלתי ב ראי
תקציב המדינה
תקציב המדינה המובא לאישור הכנסת חושף רק
חלק מ
תקציבי הממשלה המיועדים למו"פ אזרחי.
54
חלק אחר של המו"פ ממומן מסעיפים אחרים בתקציב המדינה,
לדוגמה: התקציב הממשלתי המועבר
לבתי החולים מנוצל בחלקו למטרות מחקר המתבצע בבתי החולים
, מבלי שקיים תת-
סעיף נפרד
למחקר
. מצב זה מגביל את היכולת של ה
ממשלה ו
של הכנסת לק
יים דיו נים
ענייני
ים על תקציב
י
ה .מו"פ על בסיס הצעת תקציב המדינה בשעתו, ה
מולמו"פ המליצה
לאגף התקציבים
לפעול,
כדי שכל
המימון הממשלתי למ ו"פ יוצג בסעיפים מובחנים בתקציב
המדינה , אך עד כה לא חלה התקדמות
בכיוון זה.
בלוח
1-1
להלן מוצגים סעיפי המו"פ המובחנים בתקצי .ב המדינה
54
ישלצייןכיהנתונים
הסטטיסטיים
על
כלל
הוצאות
הממשלהלמו"פ
אזרחי,
המוצגיםלעילבדוחזה,מקורםבאומדניםשנערכו
על-
.ידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,המבוססיםעלדוחותהחשבהכלליועלממצאיסקריםמשלימים
67
לוח4-7
.
סעיפי מו"פ מובחנים בתקציב המדינה לשנים2003-2012
)(מיליוני ש"ח
סעיף המשרד ושם הסעיף
2003
2008
2009
2010
2011
2012
190401
מדע–
קשרים
בין-לאומי
ים
32.7
30.5
30.3
32.6
39.0
38.7
190403
מדע–
מחקריםותמיכות
18.9
18.3
13.9
13.3
20.0
19.9
190402
מדע–
תשתיותמדעיות
54.2
30.1
31.331.3
38.4
37.0
202107
חינוך–
מחקריםוסטטיסטיקה
10.9
7.3
4.3
7.7
7.6
7.5
230151
רווחה–
מחקרוקידוםשירותים
2.2
1.3
1.31.3
2.4
2.7
240132
בריאות–
מינהלמחקר
8.6
8.6
8.3
8.4
9.8
9.8
260312
הגנתהסביבה–
מחקר
יםוסקרים
2.31.33.4
1.41.41.4
290806
בינוי–
מדעןראשי
2.8
0.8
1.3
1.3
0.7
0.7
300121
קליטה–
תכנוןומחקר
0.5
0.3
0.7
0.7
0.6
0.6
300614
קליטה–
מלגותלמדעניםעולים
58.5
15.9
15.8
15.8
15.8
15.8
300615
קליטה–
קמ"ע
70.1
66.2
61.3
55.7
89.9
89.9
320210
תמיכותשונות–
מרכזימו"פאזוריים
0
..3
13.3
13.3
..3
..3
3324
חקלאות–
מינהלמחקרחקלאי
182
168
159
177
170
169
3331
חקלאות–
מדעןראשי–
מחקרים
29.4
33.5
31.3
37.5
3401
חקלאות–
מדעןראשי–
מחקריםרב-שנתיים
-
-
-
-
41.6
36.6
73130117
מפעלימים
–
מחקריםוסקרים
..2-
1.8
..3
..3
..3
3406
תשתיות–**המכוןהגאולוגי
23.6
22.7
22.2
-
-
-
3406
תשתיות–
מינהלהמחקרלמדעיהאדמהוהים
0
0
0
45.3
70
71.9
3411
תשתיות–
מו"פאנרגיה
11.3
0.8
0.9
0.9
9.3
6.3
3413
תשתיות–
פעולותמידע
6.4
1.1
0.5
0.5
4.8
4.7
3417
תשתיות–
מו"פתשתית
36.2
12.7
11.3
8.4
0.5
0.4
370408
תיירות–
מדיניות,סקריםומחקרים
2.9
2.8
2.9
2.9
2.8
2.8
3802
תמ"ת–***מו"פתעשייתי
1005.0
844.0
784.0
754.0
955.01227.0
050412
פנים–
תכנון
משולב
ל
תכני
ותומחקרים
2.02.0
4337311.תחבור
ה–
בטיחותבדרכים
–
סקריםומחקרים
-
-
4.34.0
4.0
4.0
סך הכ
ול
משרדי
ה
ממשלה
1564
1271
1200
1214
1496
1759
21020110
ות"ת–
השתתפותב
תכני
תהמחקרהאירופית
-
-
133.0
167.0
201.0
201.0
21020113
ות"ת–
השתתפותב-
ESRF
-
-
3.0
3.0
2.2
2.3
21020127
ות"ת–
השתתפ
ותבננו-טכנולוגיה
0
0
16.4
25.9
26.1
29.1
21020145
ות"ת–
טכנולוגיותמשולבות
0
0
26.026.0
-
-
21020152
ות"ת–
השתתפותבמכוןביוטכנולוגי
0
0
6.3
6.3
6.3
6.3
21020155
ות"ת–
תכני
תישראגרייד
0
0
0
0
1.2
1.2
21020160
ות"ת–
מרכזי
מצוינות
0
0
0
0
40
60
210301
ות"ת–
פעולותמחקרשונות
216.0
415.0
169.0
174.0
22.8
23.0
210302
ות"ת–
הקרןהלאומיתלמדע
-
-
250281.0
297.0
295.0
סך הכ
ו
ל ות"ת
216
415
604
683
597
618
סך הכ
ו
ל כולל ות"ת
1780
1686
1004
1020
2092
2377
**
החלב-
2313
כלולבמינהלהמחקרלמדעיהאדמ
ה.
***
התקציביםשצוינובלוחזהא
ינם
כולליםסכומיםשמקורםבהכנסותשלאמתקציבהמדינה.לסעיףהמו"פהתעשייתינוספיםבכל
אחתמהשניםהאחרונותלמעלהמ-
433
מיליוני
,₪
שמקורםבתמלוגיםשהמשרדמקבלמחברותשמסחרובהצלחהידעשהופק
מפרויקטיםשנתמכועל-
.ידו
68
אף שכאמור לעיל, נתוני תקציב המדינה בתחום המו"פ לוקים בחסר, ניתן להבחין בנתונים דלעיל
.בכמה מגמות משמעותיות
בשנתיים
האחרונות התקציב הממשלתי המיועד באופן ספציפי למו"פ שבאחריות משרדי הממשלה
.גדל במידה ניכרת הגידול בסך111
מ יליון ש"ח התבטא בעיקרו בתקציב
המו"פ התעשייתי, שגדל ב-
112
מיליון ש"ח ובאופן יחסי ב-
12%. כמו כן,
גדלו באופן ניכר
התקציבים של משרד הקליטה (ב-
28
מיליו
ן
ש"ח–
11%), משר
ד התשתיות (ב-
28
מיליון ש"ח–
10%) ומשרד המדע (ב-
01
מיליון ש"ח–
21%
.)
חשוב לציין כי סעיפי התקציב המובחנים מיועדים בעיקר למימון מו"פ מוכוון תחרותי ו
גופי
מחקר
הפועלים בתחומי תשתית לאומיים (בריאות, חקלאות, פיתוח אזורי, אנרגיה, מים וכד'). אלה הם
תקציבים שבאמצעותם משרדי הממשלה יכולים לממש מדיניות מו"פ ולהבטיח איכות גבוהה של
המו"פ.דרך התחרות
ות"ת, שרוב תקציביה מיועדים לתקצוב שוטף של המוסדות להשכל ,ה גבוהה הגדילה בשנים
( האחרונות את הקצבותיה למימון מחקר תחרותי ,)בעיקר דרך הקרן הלאומית למדע
יש תוף פעולה
בין-לאומי במו"פ (בעיקר השתתפות במימון ההשתתפות של ישראל ב
תכני )ת המחקר האירופית
ופרויקטים מיוחדים באוניברסיטאות (בעיקר ננוטכנולוגיה ו
תכני
ת מרכזי המצוינו.)ת
69
.ה
פעילות המו"פ של משרדי הממשלה
1
.המדענים הראשיי
ם
רקע ה
י סטורי
עד לתחילת שנות ה-
11
של המאה הקודמת רוב המחקר הממשלתי האזרחי בוצע במכונים שהיו
מסונפים למועצה הלאומית למחקר ולפיתוח,
.שפעלה במסגרת המנהלית של משרד ראש הממשלה
במאי0111, מינה ראש הממשלה ד ,אז, לוי אשכול
ועדה בראשותו של
'פרופ
אפרים
קצ'לסקי,
55
.""לבדיקת ארגון המחקר הממשלתי וניהולו
דוח
הוועדה, שהוגש לממשלה בדצמבר0118
,, כלל
:בין היתר, את ההמלצות הבאות
להצמיד כל אחד מ
מכוני המחקר הממשלתיים
למשרד הממשלתי האחראי לתחום שבו פועל
המכון ולהקים בכל משרד
.מינהל מחקר שיהווה הנהלת גג למכונים הצמודים למשרד
למנות, בכל אחד ממשרדי הממשלה הרל
וו
נטיים,
מדען ראשי שתפקידו לייעץ לשר ולהנהלת
המשרד
בתחום מדיניות המו"פ של המשרד ו בנושאים מדעיים
ה
קשורים לפעילות
ו ,
להנחות
ולתאם את כל פעילות המו"פ של יחידות
יו ולשמש כיו"ר מינ
הל המחקר.
המלצה זו נועדה לעודד
את המשרד לתמוך בקידום המו"פ הנערך בתחום שהוא מופקד עליו , להיעזר בממצאי מחקרים
/לצורך ביצוע משימותיו וליצור שילוב נכון בין פעילות המשרד לבין נושאי המחקר המבוצעים ו
או
.ממומנים במסגרתו
במהלך שנת2111
גובשה הצעת החלטה, שהתקבלה בסוף השנה כהחלטת ממשלה2811
/(מט01
)
לעדכון ו
ל
גיבוש פורום המדענים הראשיים, הרכבו ותפקידיו, כוועדה עליונה ומתאמת למגזר
המו"פ
הממשלתי-אזרחי.
.מתוך החלטת ממשלה מס2811
/(מט01): מדענים ראשיים במשרדי הממשלה:
"פורום המדענים הראשיים–
0. כלל המדענים הראשיים במשרדי
הממשלה יקיימו את פורום המדענים הראשיים, כגוף מתאם
מקצועי של המחקר הממשלתי, למעט מו"פ בטחוני (להלן–
.)מחקר ממשלתי
2
. פורום מדענים ראשיים יורכב מכלל המדענים הראשיים, בראשותו של שר המדע ובריכוזו של
המדען הראשי של משרד המדע. כמו כן יכללו בין חברי הפורום: מנכ "ל משרד המדע, ראש מינהל
המחקר החקלאי, מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה והממונים על המחקר והפיתוח במשרדים
.בהם אין מדען ראשי
ראש המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ישתתף כמשקיף
.בפורום
2
:. פורום מדענים ראשיים יביא בפני הממשלה דין וחשבון שנתי לגבי
תוכניות
המחקר הממשלתי של משרדי הממשלה השונים (מלבד במקרים בהם הוראות בטחון
;לא מאפשרות זאת), בכל נושא מדעי וטכנולוגי בתחומי אחריותם של המשרדים השונים
;שילובן של תוכניות המחקר הממשלתי של המשרדים השונים והתיאום ביניהן
55.לימיםאפרייםקציר,נשיאהמדינההרביעי
71
תכניות העבודה של המחקר הממשלתי ומטרותיו העיקריו;ת
,מיון תוכניות העבודה למחקר ממשלתי הנוגעות לעיצוב מדיניות הממשלה בטווח הקצר
הבינוני ואלה העוסקות בטווח הארוך ובאספקטים בין-
.דוריים
1
.
פורום המדענים הראשיים יבצע באופן שוטף תיאום בין תוכניות המחקר הממשלתיות השונות
ויפעל
לקידום המחקר והפיתוח הממשלתי, בין
:היתר, בדרכים הבאות
.עדכון הדדי בתכניות המחקר והפיתוח המתקיימות במשרדים השונים ותיאום ביניהן
ייזום ואיגום משאבים להפעלת תכניות מחקר ופיתוח בין-
.)משרדיות (תשתיות ומחקרים
.הצעת עקרונות לתקציבי המחקר והפיתוח במשרדי הממשלה לקראת דיוני התקציב השנתי
שיתוף פעול
ה עם ועדת המדע של הכנסת לקידום חקיק ה רלבנטית ומודעות למחקר והפיתוח
.הממשלתי
.העלאת נושאים לדיון והצעות החלטה לפני ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה
בנוסף, פורום מדענים ראשיים ישמש כגורם מתאם בכל האמור בשיטות הערכה ופעולה בתחומי
,העבודה המאפיינים את פעולתו
ובכללם אופן הפעלת קרנות המחקר במשרדים השונים ושיטות
הערכת מחקרים הממומנים על-
.ידי המשרדים השונים
המדען הראשי במשרד המדע ירכז את הנתונים הרלבנטיים מהגורמים הממשלתיים העוסקים
במחקר ובפיתוח ויציגם, במידת האפשר, במתכונת אחידה, להבטחת הסתכלות כוללת ואחידה של
ה".ממשלה
המשרדים והיחידות
ש מכהנים בהם
מדענים ראשיים –
דצמבר2811
המשרד לביטחון פנים
משרד הבינוי והשיכון56
משרד הבריאות
משרד האנרגיה והמים
המשרד להגנת הסביבה
משרד החינוך
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
משרד המדע והטכנולוגיה
משרד הקליטה
משרד הרווחה והש
י
רותים החברתיים
משרד התחבורה
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
56
כרגעהתקןאינומאויש.
71
2
.
פורום תל"מ– תשתיות לאומיות למו"פ
פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ) הוקם ביוזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
בשלהי שנת0111
.
בפורום תל"מ משתפים פעולה,
,באופן וולונטרי
:בעלי התפקידים הבאים
יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה
,המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה
מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
ראש מפא"ת במשרד הביטחון
סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר
)נציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (יו"ר
:מטרות הפורום
0.
התי
י
עצות ות
י.אום בין הגופים המרכיבים את הפורום בנושאי מו"פ
2.
איגום משאבים מתקציבי הגופים המרכיבים (וגופים נוספים על-
פי העניין) וקביעת אחריות
.להקמת תשתיות מו"פ לאומיות
:דברי הסבר
:ערוצי התמיכה במו"פ ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות הבאות
0.
מחקר בסי
סי איכותי המנוהל ו
ה.מתוקצב על בסיס עקרונות תחרותיים
2.
,מו"פ מגזרי (חקלאות
,תעשייה ביטחון וכו') המנוהל ו
ה מתוקצב על בסיס צרכים וצפי ליישומים
.מוגדרים
בנוסף לערוצים אלה,
.יש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בשטחים שונים
,לעיתים
תשתיות מו"פ אלה אינן נופלות ,בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגורמי התמיכה במו"פ
גם בשל ייעודן ו
גם
עקב היקפן התקציבי. בחינה מקצועית של ההצעות והדרכים להקמת תשתיות
לאומיות כאלה
מתבצ,עת בפורום תל"מ
שממליץ גם על דרך האיגום התקציבי הנאות מתוך תקציבי
מרכיבי הפורום (וגופים מעוניינים נוספים) ו על הגורמים שיהיו אחראים על הביצוע והבקרה, במסגרת
.התקציבית שנקבעה
.לפורום כמוסבר, אין תקציב פעולות ומתכונת פעולה פרויקטלית
במהלך השנים הפורום החליט על ביצוע ואיגום משאבים
לפרויקטים
מדעיים וטכנולוגיים בהיקף של
.מאות מיליוני דולר
72
:להלן הפרויקטים העיקריים
0.
( השתתפות ישראל במתקן הסינכרוטרון האירופיESRF
)
–
01
.$ מיליון
2.
פרויקט אינטרנט2
(תקשורת רחבת פס )מהדור השני–
28
.$ מיליון
2.
( מאיץ חלקיקים במרכז למחקר גרעיני שורקSARAF
)
–
21
.$ מיליון
1.
רכישת ציוד כבד ל
מחקרים בננוטכנולוגיה –
00
.$ מיליון
1.
הקמת מרכז מחקר לננו-
טכנולוגיה בטכניון–
18
.$ מיליון
1.
הקמת מרכזי מו"פ לננו-טכנולוגיה ולננו-מדע בחמש
אוניברסיטאות מחקר נוספות–
012.1
$ מיליון
1.
הקמת מרכזי ציוד לשרות המו"פ הביו טכנולוגי–
01
$ מיליון
8.
)הקמת תשתית לרשת "גריד" לאומית (מינוף משאבי מחשוב–
2.1
$ מיליון
1.
רכישת ציוד למו"פ בתאי גזע–
01
$ מיליון
01
.
/מאגר
בנק רקמות לאומי–
8.1
$ מיליון
במהלך שנת2102
הפורום עומד
לקבל החלטות לגבי שני פרויקטים תשתיתיים שהוגשו :
האחד
בתחום
מדעי המוח וה
שני בתחום ה
פוטוניקה.
73
3. הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי
כשני שליש מהוצאות משרדי הממשלה למו"פ מבוצעים
על-ידי
משרד התמ"ת באמצעות המדען
הראשי של המשרד. בלוח להלן מוצגות בפ
י רוט ההוצאות המו"פ של ארבעה משרדים שיחד מוציאים
כ-
11%
מכלל הוצאות משרדי הממשלה למו"פ א .זרחי הנתונים דלהלן הופקו
על-ידי
הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה על בסיס דוחות ביצוע של התקציב,
בשונה מהנתונים המוצגים בלוח1-1
לעיל ,
שמקורם בתקציב המדינה המאוש על ר-ידי
הכנסת לקראת כל שנת תקציב. ההבדל העיקרי בין שני
הלוחות
מתבטא ב
משרד התמ"ת,
אשר לגביו תקציב הביצ וע כולל סכום של כמה מאות מיליוני
שקלים שנוספו לתקציב המדינה מתמלוגים שהתקבלו ממפעלים שהפיקו רווחים ממסחור מו"פ,
שנתמך בשנים קודמות
על-ידי
.קרן המדען הראשי של המשרד
לוח4-0
. הוצאות משרדי ממשלה נבחרים למו"פ אזרחי57
,
58
שנה
2009
2008
2007
2006
2005
2004
2003
2002
2001
משרד
2,644.9
2,426.2
2,141.9
2,270.4
2,186.2
2,356.9
2,582.9
2,377.2
2,587.9 סך הכ
ול
התעשייה, המסחר
1,777.1
1,589.7
1,350.9
1,494.8
1,418.5
1,526.9
1,810.8
1,516.5
1,711.3
והתעסוקה
)(תמ"ת
חקלאות
355.9
338.1
334.2
313.0
327.9
339.3
300.8
295.2
325.5
ופיתוח הכפר
מדע, תרבות
229.8
224.3
200.2
179.6
142.1
133.1
128.0
255.4
228.8
וספורט
40.1
43.5
43.8
45.6
35.4
43.6
51.6
54.9
66.6
תשתיות לאומיות
242.0
230.6
212.8
237.4
262.3
314.0
291.7
255.2
255.6
אחרים
57 לא כולל את הוועדה לתכנון ולתקצוב של.המועצה להשכלה גבוהה
58.במהלך השנים פעילויות של חלק מהמשרדים הועברו לאחרים, לכן יש להיזהר בניתוח הסדרה
74
4.
פירוט
תכני
ות הפ
ע
ולה העיקריות של משרדי הממשלה בתחום המו"פ
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
, המדען הראשי
קרן המו"פ– לפיתוח מוצרים ותהל
כים י
זוהי
תכנית התמיכה המרכזית בלשכת המדען הראשי, לתמיכה במו"פ תעשייתי
לפיתוח מוצרים
תחרותיים ותהליכים.
בסוף שנת
2101
ניתנה תוספת משמעותית לתקציבי המדען הראשי. התקציב המוגדל א פשר לקרן
המו"פ להעניק בשנה זו מענקי מו"פ בסך כולל של
0.02
מיליארדי
₪
,בעיקר לחברות מתחומי
התקשורת ,האלקטרוניקה ומדעי החיים .
במסגרת זו מופעלות גם תכניות תמיכה ייעודיות ותמיכה
בתחומים מועדפים, כגון: מו"פ באזורי פיתוח, תעשייה מסורתית, ננו-
,טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה
אנרגיות מתחדשות, קלינטק, ש
תי וף
פ
עולה עם תאגידים רב-לאומיים ותכניות תיש וף
פ
עולה בין-
לאומי
.במו"פ
ה
חלק הארי של תקציב המדען הראשי –
81%
מופנה
לטובת מימון תכניות מו"פ של
חברות קטנות ובינונ
יות (עד
011
מיליון
USD
מכירות).
מרכזי פרויקטים של חברות רב-לאומיות
מסלול לעידוד הקמת מרכזי פרויקטים במדינת ישראל של חברות רב-
.לאומיות
,מטרת התכנית
לעודד חברות רב-לאומיות תעשייתיות מתחום התעשייה
המסורתית או התעשייה המעורבת להקים
מרכזי פרויקטים במדינת ישראל, תוך מיקוד פעילות
מרכז
ה פרויקטים בביצוע מחקר ופיתוח
טכנולוגי-תעשייתי בפריפריה
.ובתעשייה המסורתית בשיתוף עם גורם ישראלי
תעדוף התעשייה המסורתית במסגרת קרן המו"פ
מטרת התכנית לאפשר למפעלי התעשייה המסורתית לקדם ולהטמיע
בהתמדה תהליכי חדשנות
טכנולוגית ולפתח אסטר
טגיה חדשה המבוססת על בידול טכנולוגי, כדי ליצור למפעל יתרונות
תחרותיים בשוק המקומי
.והעולמי
פעילות אחרת במסגרת וז היא תכנית "מסורטק "החדשה, שנועדה ליצור ולהרחיב את התשתית
התעשייתית לפיתוח מוצרים חדשים ,באמצעות שילוב ושיתוף פעולה בין חברות מתחום התעשייה
המס
ורתית וחברות מתעשיית ההיי-טק.
הקמת קרנות הון סיכון בתחום מדעי החיים
תהליך הקמ
ת קרנות מדעי החיים, שהותנע ב-
2111
, התקדם באופן משמעותי
וביוני2100
נחתם
הסכם להקמת קרן ייעודית למדעי החיים בין הממשלה (משרדי האוצר והתמ"ת) לבין חברת
אורבימד העולמית .היקף פעילותה של הקרן הישראלית עומד על כ-
211
מיליון דולר בשלב הראשוני
ועשוי לגדול בהמשך . הקרן החלה לפעול וכבר ביצעה השקעה אחת ונמצאת בתהליך ביצוע של
.השקעות נוספות
75
הקמת תשתיות מו"פ לאומיות
)המדען הראשי שותף בפורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ59
ובמסגרתו הוא
השתתף, בתקופת
,הדוח במימון
הפרויקטים
:הבאים
-
הקמת תשתית מחקר ייעודי ב
ננו-
,טכנולוגיה
בשיתוף עם התעשייה,
בטכניון,
ב ,מכון ויצמן
ב ,אוניברסיטה העברית
ב
אוניברסיטת תל-
,אביב
ב
אוניברסיטת בר-אילן ו
ב
אוניברסיטת בן-גוריון .
בכל המרכזים, הושבו לארץ יותר מ-
11
מדענים, שנקלטו בששת מוסד
ות
המחקר בתחומי מחקר
מגוונים בתחום הננו-
.טכנולוגיה
- תכני
ת ה-
ISRAGRID
– הקמת תשתית
לרשת"גריד "לאומית (למינוף משאבי המחשוב)
- מרכזי ציוד לש
י
רות המו"פ הביוטכנולוגי
- רכישת ציוד להקמת מרכזי מו"פ לתאי גזע
-
"מאיץ חלקיקים "שרף –
מאיץ יונים בממ"ג שורק לחקר ו ייצור של רדיואיזוטופים לרפואה
ה
גרעינית, מחקרים בסיסיים בפיזיקה ובדיקות לא הרסניות
- מאגר רקמות לאומי
מאגדי מגנ"ט
התאגדות של מספר תאגידים תעשייתיים ומוסדות מחקר אוניברסיטאיים
לביצוע פיתוח עצמי של
טכנולוגיות גנריות. התאגידים ב"מאגד" מפנים את
היכולות שנרכשו במגנ"ט לפיתוח מוצרים
.המבוססים על טכנולוגיות אלה
בשנת2101
פעלו
01
מאגדים בתקציב כולל של
011
מיליון
₪
.
מגנטון
"מטרת מסלול "מגנטון
ועל,דד העברת טכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה
על מנת לממש את הישגי
המחקר האקדמי ליישום תעשייתי ולפתח מוצר בעל פוטנציאל כלכלי. התכנ ית מתבססת על שיתוף
פעולה דואלי בין קבוצת
.מחקר מהאקדמיה לבין חברה תעשייתית
נופר
מטרת מסלול "נופר" לגשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי. הרציונל
הוא לתמוך במחקר יישומי
באוניברסיטאות ולכוונו למימוש תעשייתי, על
מנת להגביר את הפוטנציאל היישומי של מחקרים
אקדמיים באמצעות
.ההזדמנות לכוונם לתחום תעשייתי בעל פוטנציאל כלכלי
מחקר יישומי ראשוני
א הו
מחקר שאינו זוכה להיתמך
על-ידי
,האוניברסיטאות שכן הוא
אינו מחקר בסיסי, ואינו בשל דיו
על מנת להיתמך
על-ידי התעשייה או
."במסגרת מסלול "מגנטון
"תכנית "קמי"ן
במהלך
2100
הוחל בהפעל
תה של תכנית "קמי"ן", לעידוד מחקרים יישומיים נבחרים המבוצעים על-
ידי האקדמיה, אשר ייתכן שייתפתחו למחקר תעשייתי ומסחרי בתעשייה הישראלית.
59
פרטיםעלהפורום
ראהלעילבעמוד71
.
76
תכנית החממות הטכנולוגיות
תכנית החממות הטכנולוגיות יא ה כלי מרכזי של לשכת המדען הראשי לתמיכה לו
קידום מיזמים
טכנולוגיים המצו
יים בשלביהם הראשונים.
כיום,
פועלות22
,חממות טכנולוגיות2
חממות
תעשייתיות וחממה אח ת.ייעודית לביוטכנולוגיה
מתוך21
,החממות הטכנולוגיות01
חממות פועלות
בפריפריה ובאזורי פיתוח ו-2
.חממות פועלות בירושלים ב-
2101
אושרה תמיכה בהקמתן של
11
חברות הזנק חדשות במסגרת התכנית.
תכנית תנופה
מסלול סיוע ליזמים טכנולוגיים מתחילים, בשלב ה-
Pre-seed
.
מטרת תכנית תנופה לעודד יזמות
טכנולוגית
על-ידי תמיכה בפעילות
הנדרשת מיזמים בראשית צעדיהם, כדי לקדם רעיון טכנולוגי חדש
לקראת
.מימוש תעשייתי
במסגרת זו ניתנת תמיכה ליזם בשלב הקדם מו"פ
של תכניתו לצורך הוכחת
/היתכנות טכנולוגית ו
או
ישימות עסקית ולצורך ביצוע כל פעילות הנדרשת למסחור ולפיתוח,
/כגון: תכנון, הרכבה וניסוי דגם
אב טיפוס של רעיון, הכנת
,בקשות לרישום פטנט, ביצוע חקר ישימות עסקית, הכנת תכנית עסקית
,השתתפות בתערוכות, הכנת חומר פרסומי
.ייעוץ מקצועי וכיוצא בזה
הסדר מו"פ גנרי לחברות גדולות
.מסלול תמיכה במו"פ ארוך טווח של חברות עתירות השקעה במו"פ
מטרת ההסדר להביא את
החברות הגדולות להתמקד יותר בפיתוח ידע
ותשתיות טכנולוגיות, מו"פ גנרי–
:מו"פ ארוך טווח
פיתוח ידע חדש לחברה.
מרכז טכנולוגי לאנ
רגיות מתחדשות בערבה
המרכז הטכנולוגי הו
א
חלק מהפעילות האסטרטגית של הממשלה לחיזוק הנגב והערבה, תוך ניצול
התנאים הייחודיים הקיימים באזורים אל
ה
המאפשרים מו"פ מתקדם בתחומי האנרגיות
המתחדשות. קבוצת אילת-אילות נבחרה כזכיינית המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות והחלה
בהקמתו . התקציב הממשלתי שיוקצה למרכז הטכנולוגי עומד על11
מי
ליון ש"ח ל-1 שנים.
הקבוצה
הזוכה מחויבת להשקיע במרכז לפחות את אותו היקף ה
ה
שקעה, כך ש סך תקציב המרכז יעמוד על
לפחות001
ימ.ליון ש"ח
מרכז טכנולוגי למים בשדה בוקר
גם המרכז הזה
א הו חלק מהפעילות האסטרטג
ית של הממשלה לחיזוק הנגב והערבה . בשלב הנוכחי
גובשה
תכני.ת והמשרד עומד להוציא מכרז להקמת המרכז
מרכזי מו"פ פיננסי
התכנית מיועדת לעודד גופים פיננסיים רב-
לאומיים זרים להקים במדינת ישראל מרכזי מחקר
ופיתוח,
אשר ישמשו את התעשייה הפיננסית העולמית, מתוך מטרה לפעול להרחבת הבסיס
.הטכנולוגי של התעשייה בישראל ולפיתוח וייצור מנוע צמיחה חדש למשק הישראלי בענפי הפיננסים
שני המרכזים הראשונים הוקמו בשנת2100
: האחד, על-ידי ברקליס קפיטל והשני, על-ידי
תאגיד
הבנקאות ה
בין-לאומי סיטי.
77
"קרן "מימד–
/מו"פ ליישום דואלי צבאי יב טחוני
ומסחרי
תכנית חדשה בהתהוות להקמת קרן סיוע חדשה–
"קרן "מימד. הקרן
תעסוק בקידום מחקר ופיתוח
/בעל יישומים דואליים צבאי יב.טחוני ומסחרי
הקרן
היא
מיזם משותף ואיגום משאבים בין המדען
הראשי במשרד
.התמ"ת, משרד האוצר ומפא"ת במשרד הביטחון
השקעות מוסדיים ישראלים בהיי-טק
תכנית לעידוד השקעות של גופים מוסדיים ישראלים בתעשיות עתירות
הידע בישראל. התכנית
הושקה בינואר2100
בשיתוף פעולה של משרד
.האוצר ולשכת המדען הראשי
התכנית מהווה חלק
ממכלול
ה
כלים שמפעילה הממשלה להבטחת המשך צמיחתו של ענף ההיי-טק.
סיוע למכוני מחקר
התמיכה במכונ י מחקר נעשית
על-פי הוראה מכ
ו
ח החוק לעידוד מו"פ
.בתעשייה
הסיוע למכוני
המחקר ניתן בשני ערוצים: מסלול תמיכה בתכניות מו"פ
.ומסלול סיוע לקניית ציוד מדעי
מכוני המחקר הפונים לקבלת סיוע מתחלקים לשתי קבוצות:
בקבוצה הראשונה–
:מכוני מחקר המשרתים את התעשייה המסורתית
מכון המתכות, מכון
.הפלסטיקה והגומי ומכון הקרמיקה בקבוצה השני
י ה–
מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון),
אשר עיסוקו
העיקרי הוא
.תחום מדעי החיים
בשנת2101
הושלם מיזוג בין מכון הקרמיקה והפלסטיקה. מיזוג זה הביא
להתמקדות המחקר
בתחום הקרמיקה, בתחום ענף הבני
י
ה בכלל ו
הי בני ה ה.ירוקה בפרט
NIBN
– המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
במהלך שנת2111
ממשלת ישראל החליטה
על הקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-
.גוריון שבנגב ב-
2111
נחתם הסכם ההתאגדות הרשמי בין השותפים להקמת המכון: אוניברסיטת בן-
גוריון וממשלת ישראל. בפועל,
המכון הותנע והחל בפעילות כבר בסוף2111
.
מימון חלקה של המדינה בהיקף של021
מי
ליון ש"ח ל-1
שנים
הוא איגום משאבים בין המדען הראשי
במשרד התמ"ת
, ות"ת, משרד האוצר והמשרד לפיתוח הנגב
.והגליל
צת"ם – ציוד לחברות שירות במדעי החיים
תכנית חדשה בתחום מדעי החיים ,תחום ש
המחקר והפיתוח בו נשען על פעילויות עם התמחות
נקודתית ועל ציוד עתיר מימון הנדרש למימוש התהליכים. המחקר והפיתוח בתחום מדעי החיים
מבוצע בגופי מחקר ציבוריים ובחברות תעשייתיות ,כאשר יש קישוריות חשובה בין שתי קהילות ו אל.
החברות הישראליות בתחום מדעי החיים ,שמרביתן צעירו
ת ועיקר פעילותן עדיין בשלב המו"פ ,
מסתייעות בגופים מקצועיים ,שחלקם פועלים על בסיס מסחרי הו
חלק ה
אחר נמצא במוסדות
רפואיים ובמוסדות מחקר ,
אך
אין מספיק תשתית בתחום ,והחברות נאלצות לצאת לספקים ב חוץ
לארץ כדי לקבל שירותי מו"פ בסיסיים.
מטרת תכנית צת"ם לאפשר לגופים העוסקים במתן שירותי מו"פ במדעי החיים לקבל סיוע כספי
ברכש ציוד עתיר מימון ואפשרות להרחיב שירותים לכלל הגורמים העוסקים במו"פ בתחום מדעי
החיים ,בתעשייה ובגופי המחקר ,ובכך לבצע יותר פעילויות מו"פ בתוך מדינת ישראל ולחזק
את
התשתיות הבסיסיות לחברות ה
ישראליות הפעי
לות בתחום מדעי החיים.
78
מסלולים לשיתוף פעולה
בין-לאומי במו"פ
קרנות דו-לאומיות:
קרנות שמפעילה לשכת המדען הראשי בעקבות
הסכמים שנחתמו בין
ממשלת ישראל לבין ממשלות
המדינות השותפות בכל קרן, כאשר כל מדינה מקצה לקרן הדו-
לאומית כסף שנועד למימון מחקרי
מו"פ משותפים בי
ן חברה ישראלית לבין חברה מהמדינה השותפה לקרן. המענקים שניתנים
במסגרת
זו הם עד11%
.מהוצאות המו"פ של כל חברה מכל מדינה
שם הקרן מדינה כתובת אינטרנט
Bird
ארה"ב
www.birdf.com
CIIRDF
קנדה
www.ciirdf.ca
SIIRD
סינגפור
www.siirdf.com
KORIL
קוריאה
rdf.or.kr
-
www.koril
הסכמי ש
תי פ וף
עולה במו"פ עם תאגידים רב-לאומיים:
מסלול שמטרתו לעודד שיתופי פעולה בין חברות הזנ
ק ישראליות לתאגידים
.גלובליים
,במסגרת זו
המדען הראשי
יוזם הסכמים לשיתוף פעולה במו"פ עם חברות גלובליות מובילות בתחומן. בהמשך,
חברות ישראליות מוזמנות
לבצע יע/מן פרויקטי מו"פ משותפים. יעוד המענק הוא פיתוח ו
או
התאמת הטכנולוגיה, היישום או השירות של החברה הישרא
לית למוצרי התאגידים הרב-
.לאומיים
עד היום נחתמו הסכמי
שיתוף פעולה
עם01
:חברות גלובליות
אורקל, אלקטל-
,לוסנט, דויטשה טלקום, י.ב.מ, מרק, מיקרוסופט, סאן
,קוקה קולה, אינטלHP
,
ג'נרל אלקטריק, רנו-
,ניסאן, נובוזיימס, אבוט
.ארקמה, בי בראון, בריטיש טלקום, פוסקו וטל קום
.איטליה
79
הסכמים דו-לאומיים לתמיכה מקבילה
לשכת המדען הראשי יוזמת מסגרות והסכמים לשיתופי פעולה
בין-לאומי
ים
ומשתתפת במימון
.תכניות המו"פ המאושרות של החברות הישראליות כיום,
לשכת המדען הראשי מפעילה הסכמי מו"פ
משותפים עם28
:המדינות
באירופה– צרפת, רוסיה, אי,טליה, גרמניה, יוון, דנמרק, הונגריה, טורקיה
,פורטוגל, פינלנד, שבדיה
.צ'כיה, הולנד וליטא
באסיה ואוקיאניה– הודו, סין והפרובינציה ג'יאגסו בסין, מדינת ויקטוריה
.באוסטרליה
באמריקה הלטינית–
.ברזיל, ארגנטינה ואורוגוואי
בצפון אמריקה– מדינות ניו יורק, מרילנד, וי,סקונסין, וירג'יניה, קולורדו אורגון ואונטריו-
.קנדה
הסכמים רב-
לאומיים–
מסגרות
בין-לאומי
ות באירופה ל
שיתוף פעולה במו"פ
-
תכנית יוריקהEureka
:
יוריקה
היא מסגרת כלל עולמית גדולה ל
שיתוף פעולה במו"פ תעשייתי. זוהי תכנית
כלל אירופית
בתקציב שנתי של0.1
מיליארד יורו
בהשתתפות11
מדינות,
,כולל האיחוד האירופי עצמו וישראל
ש
היא החברה הלא-אירופית היחידה במעמד של חברה מלאה. במסגרת יוריקה אושרו ב-
2101
כ-
111
פרויקטים חדשים הממומנים
על-ידי
תכניות המו"פ הלאומיות במדינות המשתתפות. התעשייה
הישראלית פעילה במיוחד ביוריקה.
בשנת2101
חברות ישראליות
השתתפו בכ-
01%
מכלל
.הפרויקטים
לאור מעמדה הבולט של
מדינת
,ישראל ביוריקה, בזכות מעורבותה הגבוהה והמוצלחת בתכנית היא
נבחרה כנשיאה תורנית לארגון יוריקה מיולי2101
ועד יוני2100
. המדען הראשי של משרד התמ"ת
מונה לכהן כיו"ר נשיאות יוריקה בתקופה זו.
-
תכניתEEN
:
מסגרת חדשה אירופ
א.ית לקידום התחרותיות והחדשנות התעשייתית
התכנית תומכת בהעברת
טכנולוגיות ומציאת שותפים עסקיים וטכנולוגיים
ללא מימון של החברות המשתתפות. בתכנית
שותפים גורמים נוספים, כמו מכון הי
ייצוא
, התאחדות התעשיינים ומכון ירושלים, כל אחד בתח
ום
,התמחותו. מתימו"פ מיישם את ההשתתפות הישראלית בתכנית
ב
סה"כ כל שנה נחתמים כ-
21
.הסכמי שיתוף פעולה מסוגים שונים
-
תכנית"
"גלילאוGalileo
:
תכנית רב-לאומית אירופ
א.ית לפיתוח מערכות ניווט ומיקום מבוססות לוויינים
מדינת ישראל
היא
אחת משתי המדינות מחוץ לאירופה (ה
שנייה היא סין), שהצטרפו לתכנית האירופ
א ית. ממשלת
ישראל הקצתה סכום של011
מיליון ש"ח למימון השתתפות
.התעשייה הישראלית בתכנית גלילאו
בתכנית הישראלית משתתפות כ-
01
.תעשיות מדי שנה
81
-
"תכנית "ונוס
מסגרת איגום משאבים של לשכת המדען הראשי בשיתוף עם משרד המדע, סוכנו ת החלל הישראלית
,והצרפתית ותעשיות החלל בשתי המדינות במ ש
הלכ ו יפותח וישוגר לווין במשקל קל למשימות תצפית
וניטור סביבתי למטרות מחקר. הגורם למעקב ו
ל ביצוע
הוא
.משרד המדע
-
ISERD
- המנהלת הישראלית לתכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי
ISERD
א הי הגוף הממלכתי המופ
קד על שילוב מדינת ישראל ב-
ERA
– המרחב האירופ
א .י למחקר
.ייעודה הוא קידום השתתפותם של גופים ישראלים בתכנית המסגרת
ISERD
הוקמה
על-ידי
.ממשלת ישראל ופועלת מלשכת המדען הראשי
המדען הראשי משמש יו"ר ועדת ההיגוי שלISERD
ששותפים בה גם משרד
,המדע והטכנולוגיה
ות"ת, מ.שרד החוץ ומשרד האוצר
לשכת המדען הראשי של"משרד התמ
ת משתתפת במימון דמי החבר של ישראל ב
תכני ת המו"פ של
האיחוד ה
אירופי, יחד עם משרדי המדע
.ווות"ת
- נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל – ארה"ב
נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל-
ארה"ב
הו
קמה ב-
0112
במטרה לקדם פעילות משותפ
ת בתחומי
המדע והטכנולוגיה. לצורך כך הקצתה כל מדינה01
מיליון דולר לפעילות. במסגרת זו הנציבות
תומכת בפרויקטים ועוסקת בקידום תשתית להסרת מכשולים בתחומי החקיקה והתחיקה בין
המדינות. הנציבות אמונה על יצירת קשרים אסטרטגיים, קיום סדנאות, סמינרים וכנסים. היא
פועלת
לחיזוק הקשר בין
ה
תעשייה ,ה
ממשל ו
ה אקדמיה. הנציבות אמונה על יצירת שיתופי פעולה
בדרגי ממשל ותעשייה בכירים ולשם כך יסדה מספר פאנלים להאצת תהליכים ב
כמה
תחומי מפתח
בתעשייה,
.כמו טכנולוגיית המידע והביוטכנולוגיה
נוסף ,לכך הנציבות יוצרת
מיזמים משותפים המקשרים בין
החדשנות והיזמות הישראלית
.לטכנולוגיה וליכולת השיווק האמריקאית
מהצד הישראלי הנציבות פועלת במסגרת לשכת המדען הראשי בתמ"ת.
81
משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
מינהל המחקר החקלאי
מינהל המחקר החקלאי הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי ונמנה עם הידועים
מסו :גו בעולם. תפקידיו העיקריים
-
לסייע לחקלאי ישרא
ל בפתרון בעיות שונות
-
לתכנן ולבצע מחקר ופיתוח בנושאים חדשים
ואסטרטגיים בחקלאות ובמדעי המזון
-
לארגן וליישם מחקר חקלאי בישראל
,חוקרי מינהל המחקר החקלאי מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה ובקורסים מתקדמים לחקלאות
המיועד
ים למשתתפים מהארץ ומ
חוץ לארץ . החוקרים מנחים גם סטודנטים בעבודותיהם לתארים
גבוהים. רבים מהחידושים, שפותחו במינהל המחקר החקלאי, מיושמים ברמה המסחרית בארץ
:ובעולם. היישום מתבטא במיוחד בתחומים הבאים
-
;)גידולים מוגנים (חממות
-
;השקיה
-
;חקלאות באזורים צחיחים
-
טי ;פול בתוצרת לאחר הקטיף
-
;הגנת הצומח
-
;מיכון וטכנולוגיה
-
.זנים חדשים של פירות, ירקות וצמחי נוי
הנהנים הישירים מההישגים הם החקלאים, התעשיות החקלאיות ומעל לכל –
ציבור הצרכנים
.בישראל, הזוכים למגוון של תוצרת חקלאית באיכות טובה מאוד
המו"פ מתנהל העיקר במרכז וו לקני וכן בחוות גילת בדרום הארץ ובחוות
נווה יער בצפון.
כמו כן,
נמצאים בחסות המינהל מו"פים אזוריים ששותפים בהם גם הקרן הקיימת לישראל, החטיבה
להתיישבות של ההסתדרות הציונית ולפי העניין, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמועצות האזוריות
ה
רלוונטי .ות
המופי"ם פרוסים ל
אורך גבולות המדינה:
.מו"פ צפון: יישובי גבול הצפון בגליל והגולן
.מו"פ בית שאן
.מו"פ בקעת הירדן
מו"פ ההר המרכזי–
.יהודה ושומרון
מו"פ דרום–
.חבל אשכול וצפון הנגב
.מו"פ רמת הנגב
.מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
.מו"פ ערבה דרומית
מופי"ם אלה מתמקדים באזורים שבהם שיעור המועסקים בחקלאות ושיעור ההכנסה מהחקלאות
.גבוהים
82
מופי"ם אזוריים נוספים, ה
מתמקדים בב/יצוע מחקרים במסגרת אזורית
,ענפית פרושים באזורי
:הארץ האלה
.מו"פ גליל מערבי
.מו"פ עמק יזרעאל
מו"פ מרכז (מחוז המרכז–
.)ירקות בעיקר
.מו"פ לכיש
פעילות המדען הראשי– משרד החקלאות
קרנות המחקר החקלאי של משרד החקלאות מיועדות להביא לניצול מיטבי של מערכות המחקר
והפיתוח החקלאי בישראל, לשם התמודדות עם אתגרים שונים בחקלאות ישראל ולהגברת התועלת
.בענפיה
מימון המחקרים המופעלים באמצעות הקרן המרכזית של המדען הראשי מגיע מתקציב משרד
החקלאות בנוסף ,מפעילה ויוזמת הקרן מחקרים ומיזמים ייעודיים שבהם יכולים להיות משולבים
גם גופים מממנים נוספים (כמו רשות המים ,התאחדות חקלאי ישראל ,משרד המדע והטכנולוגיה ,
המשרד לאיכות הסביבה ,משרד התשתיות והאנרגיה ,קק"ל ,קרנות דו-ורב-לאומיות ועוד).
יעדי המו"פ של קרן המדען המרכזית בשנים האחרונות:
-
ביוטכנולוגיה חקלאית
-
בעלי-חיים
-
גידולים חדשים
-
הדברה ידידותית לסביבה
-
אקולוגיה חקלאית וגידולי שדה – שמירה על שטחים פתוחים והמגוון הביולוגי יד ביד עם קיום
חקלאות רווחית בת-קיימא ,אקסטנסיבית במהותה .כמו כן, התחום עוסק בהקטנת
העלות
הסביבתית של עה
שייה החקלאית האינטנסיבית
-
הדרים
-
חקלאות אורגנית
-
ירקות
-
כלכלה, שיווק ופיתוח הכפר
-
מדעי המזון – יט פול לאחר
ה
קטיף, איכות ובטיחות המזון
-
עצי-פרי
-
פרחים
-
מיכון חקלאי – חיסכון בתשומות והתייעלות אגרו-טכנית
-
ייעול השימוש במים ושמירת איכות ופוריות הקרקע
-
בדיקת הטמעה יישומית של ידע שנוצר במחקר
תשתיתי–
תכנית לבחינה ראשונית בלבד
של
פוטנציאל היישום של תוצאות המחקר התשתיתי, שבוצע במטרה להתוות את הדרך והאמצעים
הדרושים לשם יישום סופי של מחקר קודם ברמת השטח והחק
לאי ,ובכך לתרום
למינוף
החקלאות בישראל כמכשיר כלכלי ,חברתי ,סביבתי והתיישבותי
-
פיתוח ביוטכנולוגי ומוצרים אחרים י לק
דום ח
י
סכון בידיים עובדות בחקלאות
-
פיתוח הנדסי דום י לק יחה
סכון בידיים עובדות זרות בחקלאות
-
מו"פ עסקי בחקלאות–
הנושאים הנכללים
באי ם
מתחום ה
חקלאות ונושאים בהם שיתוף בין
.חקלאות ותעשייה, כאשר המוצר הסופי מעוגן בחקלאות
הקרן מיועדת לחברות ו
ל יזמים
/המסוגלים ליזום ולנהל מחקר יישומי לפיתוח מוצר ו
או טכנולוגיה. הקרן מופעלת בשיתוף עם
לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ס, על-פי חוק המו"פ התעשייתי
83
קרנות דו-לאו
מיות
לשכת המדען הראשי מפעילה קרנות דו-
לאומיות עם ארה"ב (קרן(BARD
.ועם האיחוד האירופי
משרד המדע והטכנולוגיה:
ה
תכני
ת לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות
ה
תכני
ת נועדה בעיקרה ל .תמיכה בתכניות מחקר מדעי בעל היתכנות יישומית ופוטנציאל כלכלי
ה מטרה היא
לפתח טכנולוג יות חדשות שמהן ניתן יהיה ליצור בעתיד דורות חדשים של מוצרים
ויישומים תעשייתיים, חקלאיים, סביבתיים ורפואיים,
אשר ישלימו ויחליפו את דור המוצרים
.הקיים
תחומי העדיפות ,לקרן המחקרים
שהוכרזו בשנים האחרונות במסגרת ה
תכני:ת כללו
- מערכות ממוזערות
- ננו-טכנולוגיה
- מיקרו רובוטים
-
מערכות– על-שבב
- הדמיה
- בי
טחון אזרחי
- השפעת האינטרנט והרשתות החברתיות על החברה בישראל
- התייחסות להגירה לא חוקית במדינה יהודית ודמוקרטית
- י הש
רות האזרחי-לאומי כמחולל שינוי בחברה הישראלית
לק
ראת
שנת2102
:נקבעו העדיפויות הבאות
מחשוב מתקדם
, בדגש על בטיחות מידע ומחשוב ענן
מדעי הים וימים, בדגש על הנדסה ימית וגיאולוגיה ימית
אנרגיה, בדגש על פיתוח תחליפי נפט לתחבורה
מדעי המוח– בדגש על נוירו-פיזיולוגיה, ומחלות ניורודגנרטיביות (כולל השלכות חברתיות)
מרכזי ידע תשתיתיים:
מרכזי ידע תשתיתיים הם מרכזי
ם הממוקמים במוסדות מחקר קיימים.
הרעיון הבסיסי, העומד מאחורי מרכז ידע הוא מתן שירות לחוקרים והעברת ידע מתקדם קיים ולא
יצירת ידע חדש, כמקובל בפרויקטי מחקר.
המרכזים נועדו לעסוק בפיתוח ו
ב הטמעה של טכנולוגיות מתקדמות מהדור החדש. הכוונה היא בעיקר
למערכות ציוד מ תקדמות ויקרות שאינן בהישג יד של כל מוסד מדעי יחיד ולצדן צוות מקצועי מיומן
.המומחה בהפעלת הציוד ובשימושיו הטכנולוגיים
מטרת הקמתם של מרכזי הידע לגרום לכך שהטכנולוגיות המתקדמות ביותר והחדישות ביותר יהיו
נגישות באופן שווה לכל קהיליית החוקרים הישראלים הנזקקים ל הן, באקדמיה, בתעשייה, במוסדות
.מחקר ולכל דורש
84
משנת2111
פועלים1
:מרכזי ידע תשתיתיים בתחומים הבאים
-
מרכז לתאי גזע, הפקולטה לרפואה
וה.טכניון
-
מחקר בין-תחומי במדעי הים בעידן ההתחממות הגלובלית, המכון הבי
ן-
אוניברסיטאי למדעי הים
באילת באמצעות האוניברסיטה ה.עברית
-
מרכז ידע תשתיתי בתחום מחקר המגוון הביולוגי הסביבה והחקלאות–
אוספי הטבע הלאומיים
באוניברסיטת תל-אביב.
-
.תשתיות לחקר מערכות מרובות מעבדים על שבב, הטכניון
-
מרכז למחקר ו
ל ,אפיון התכונות האלקטרומגנטיות של חומרים ויישומן בננוטכנולוגיה
ב ,כימיה
יו בב.לוגיה, מיקרואלקטרוניקה ואופטואלקטרוניקה, האוניברסיטה העברית
-
.מרכז ידע בנושא חדשנות בארגוני עבודה, מדעי ההתנהגות והניהול, הטכניון
לקראת שנת2102
המשרד יצא:בקול קורא להקמת מרכזי ידע חדשים בתחומים הבאים
-
תחליפי נפט לתחבורה בנושא פיתוח דלקים אלטרנטיב יים למנועי בעירה פנימית, מחומרים שאינם
נפט, כגון: צמחים, אצות וביו-מאסה.
-
בינה מלאכותית ולמידת מכונה.
מרכזי מו"פ אזורי
ים:
במסגרת פעולות משרד המדע והטכנולוגיה לפיתוח תשתיות מו"פ ולקירוב הדדי בין המדע לקהילה
בכלל ולקהילה בפריפריה בפרט, המשרד מעודד את
קיו
מו ו את ביצועו של מו"פ יישומי באזורי
,הפריפריה
על-ידי
חוקרים מהאזור ולמען האזור, באמצעות מרכזי המחקר והפיתוח האזוריים
:הבאים
המכון לחקר הגולן
מרכז מו"פ אזורי אגודת הגליל
מרכז מו"פ אזורי המשולש
מרכז מו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן
מרכז מו"פ אזורי יהודה
מ רכז מו"פ אזורי לחקר מדבריות החוף
מרכז מדע ים המלח והערבה
)מרכז מגה מו"פ אזורי מיג"ל (מרכז ידע גליל עליון
מלגות לתלמידי
ה
מחקר ולבתר-דוקטורנטים:
תכני
ת מלגות על שם לוי אשכול:
זוהי
תכני
ת המלגות המרכזית של המשרד המיועדת לדוקטורנטים ולפוסט-
.דוקטורנטים
תחומי
העדיפות של המשרד במסגרת:זו הם
מחשוב מתקדם (לדוגמ
ה): מחשוב על, מחשוב ענן , מערכות לומדות ורובוטיקה
מדעי הים וימים (לדוגמ
ה): זיהומים בים, מזון מהים, אנרגיה מהים, מבנים ימיים
אנרגיה חלופית (לדוגמ
ה
: פיתוח תחליפי נפט לתחבורה, מקורות אנרגיה ברי-
)קיימא
85
נוסך לכ
ך,
המשרד מקיים
תכני
ות של הענקת מלגות לסטודנטים לתארים שני או שלי שי המיועדות
לאוכלוסיות ספציפיות במקצועות שבהן ייצוגן נמוך, כגון נשים (בת
ח)ומי מדעים מדויקים והנדסה
ו
בני מיעו טים (בתחום מדעי החיים). מלגות בודדות מוענקות במסגרת
תכני ת המלגות ע"ש יובל נאמן
ו
תכני.ת המלגות ע"ש אילן רמון
שיתוף פעולה מדעי בין-לאומי:
למשרד המדע והטכנולוגיה מסגרת של כ-
21
הסכמים קיימים לשיתוף פעולה מדעי .
סוגי הפעילות העיקריים :
•
כנסים דו-לאומיים
•
מחקרים משותפים
•
סדנאות וועדות משותפות
הפעילות הדו-לאומית של המשרד מבוססת כמעט כולה לע מערך של הסכמים דו-לאומיים
הממוקדים בארבעה אזורים גאוגרפיים עיקריים (הסכמים פעילים בלבד:)
אירופה :גרמניה ,צרפת ,בריטניה ,רוסיה ,אוקראינה ,סלובניה ,קרואטיה
אסיה :יפן ,הודו, סין ,קוריאה
צפון אמריקה :ארה"ב
המזרח התיכון :תורכיה
הפעילות מול מדינות אירופה נועדה לחזק את הקשרים בין המדע הישראלי לבין אחד משלושת
המוקדים העיקריים של המו"פ העולמי (צפון אמריקה ,מערב אירופה ,יפן ,)ובכך לאזן את הקשרים
האיתנים בין המדע הישראלי לבין האמריקני .נוסף לכך ,במסגרת הפעילות הדו-לאומית נוצרים
קשרים שמשמשים ל
אחר ןכמ בסיס לשותפויות בתכנית המסגרת האירופית .
משרד המדע משתתף
במימון דמי החבר של ישראל ב
תכני
ת המסגרת האירופית ומיוצג בוועדת ההיגוי שלISERD
–
המנהלת הישראלית לתכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי.
הסכמים דו-
:לאומיים פעילים לשיתוף פעולה במחקר במסגרת משרד המדע והטכנולוגיה
גרמניה :
שיתוף הפעולה בין משרד המדע והטכנולוגיה בישראל לבין מקבילו בגרמניה
הוא
המקיף
ביותר בין שיתופי הפעולה הבי
ן-ל
אומי
של המשרד. הוא מתבטא בעיקר בשתי
תכני:ות
במסגרת
ה
תכני
ת הוותיקה שהחלה ב-
0112
ונמשכת עד היום ממומנים
על-ידי
הצד הגרמני מספר רב
של תחומי מחקר במדעי
הטבע והטכנולוגיה בהיקף של כ-
1-2.1
מיליון י
ו .רו בשנה משרד המדע
הישראלי משתתף
במימון חלק מהמחקרים.
ה
תכני
ת השני
י
ה היא קרן-גרמני
ה-ישראל למחקר ופיתוח-מדעיים (
GIF
) שהוקמה ב-
0181
. זוהי קרן
צמיתה בסך200
מיליון€
, שמומנה בחלקים שווים
על-ידי שתי הממשלות. פירות הקר ן משמשים
למימון מחקרים משותפי
ם
.לחוקרים ישראלים וגרמנים
,הסכמים פעילים נוספים הכוללים ביצוע מחקרים משותפים קיימים עם בריטניה, צרפת, רוסיה, יפן
.אוקראינה, סין, הודו וקוריאה
86
סוכנות החלל הישראלית:
הסוכנות הישראלית לניצול החלל (סל"ה )היא גוף ממשלתי שפועל ב
תור אגף בכיר לענייני חלל
במשרד המדע והטכנולוגיה .מטרתה להתוות תכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות
האזרחיות של ישראל בתחום החלל ,לבצען במסגרת התקציבית המיועדת לכך ותיאום בין הגופים
השונים העוסקים בחקר החלל בישראל ,לצרכים מדעיים ומסחריים.
אבני דרך עיקר
יות בפעילות סל"ה במהלך
2100
:
0.
הסכמים עם סוכנויות חלל:
א.
בראשית השנה נערך ביקור של נשיא סוכנות החלל האירופאית בישראל, ש
במהלכו נחתם
הסכם להצטרפות ישראל כחברה נלוו
ת לסוכנות החלל האירופאית.
ב.
נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הרוסית לבין סל"ה.
ג.
נער
ך ביקור של משלחת ישראלית שכללה נציגים מתעשיית החלל והאקדמיה ב-
ESTEC
,
שהוא מרכז המחקר של סוכנות החלל האירופאית בהולנד, במטרה להגדיר נושאים לשיתוף
פעולה.
2.
פרויקטים בשיתוף פעולה בין-לאומי:
א.
ונוס – פרויקט ונוס הוא פרויקט משותף עם סוכנות החלל הצרפתית
CNES
, לבניית לו
שיגור
לווין נושא מצלמה רבת-צבעים למשימה מדעית של תצפיות אל עבר הארץ ולמשימה
טכנולוגית של הוכחת ביצועים של מערכת הנעה יונית פרי פיתוח ישראלי.
ב.
פרויקט "שלום "הוא פרויקט משותף עם סוכנות החלל האיטלקית
ASI
לפיתוח לו
הפעלת
מערכת חללית נושאת מטע"ד היפר-ספקטראלי לתצפיות אל עבר הארץ .הסכם לביצוע חקר
היתכנות ותכנון ראשוני נחתם בין הסוכנויות סל"ה והסוכנות האיטלקית
ASI
עוד בשנת
2101
.במהלך
2100
נחתמו הסכמים לביצוע התכנון הראשוני והוכחת ההיתכנות של המערכת
הלוויינית בין סל"ה לתעשייה האווירית ולחברת אלביט למערכ
ות אלקטרואופטיות – אלאופ .
בתכנון לבנות שני מטע"דים :א .חללי –
ההיפר-ספקטראלי בתחומי התדרים
VIS-NIR-
SWIR
. ב .המדמה המוטס של מטע"ד היפר-ספקטראלי בתחום הא"א התרמי .בעקבות מכרז
שערכה
ASI
,הוכרזה קבוצה של שלוש חברות איטלקיות (שכוללת את גלילאו ,טלס אלניה
וטלספצ
יו )כזוכה במכרז לביצוע חקר ההיתכנות .פגישת התנעה של פעילויות המחקר
שיתבצעו במשותף על-ידי הצוותים האיטלקים והישראלים מתוכננת להיערך בת
חילת שנה
הבאה .
ג.
פרויקט
LIM
– (
Less Is More
). בעידוד סל"ה השלימו מהנדסים מהחברות אלביט מערכות
אלקטרואופטיות – אלאופ והתע
שייה האווירית יחד עם חוקרים ממכון ויצמן חקר היתכנות
למערכת לתצפית בשדה ראייה רחב אל עבר החלל החיצון לגילוי תופעות מעבר בקרינה
אולטרה סגולה .המדענים הישראלים גיבשו צוות בין-לאומי שכולל אסטרופיזיקאים מ-
CALTECH
בארה"ב מקנדה ,מ
הולנד מו
הודו .כל שנותר עתה הוא לג
ייס התחייבות של
לפחות עוד סוכנות חלל כשותפה לביצוע ה
תכני
ת.
2.
לאור ההמלצות של צוות הנשיא למבנה ותקצוב סל"ה אושרה מסגרת תקציבית של
011
מיליון
₪
לשנים
2102-2102
ונקבעו כללים להקצאת הכסף ליישום פרויקטים של שיתוף פעולה בין-לאומי,
כדוגמת פרויקט ונוס ,פיתוח בתע
שייה של רכיבים למערכות חלל בשיתוף עם המדען הראשי של
התמ"ת ,לביצוע מחקרים במוסדות המחקר בשיתוף עם ות"ת ולקליטת כ"א ולתפעול שוטף של
סל"ה.
87
1.
כנס ע"ש אילן רמון הכנס מתמצב כאירוע בין-לאומי של חקר החלל בישראל ומגיעים אליו
אורחים רמי דרג מ-
NASA
,המכון הסמיתסוני בארה"ב מ-
ESA
וכד.'
משרד האנרגיה והמים:
לשכת המדען הראשי משמשת כזרוע הטכנולוגית של משרד התשתיות הלאומיות ומהווה את
האסמכתא המקצועית שעל בסיסה נבנית מדיניות ארוכת הטווח ,מוטת ה
טכנולוגיה בתחומי
האנרגיה ומדעי האדמה והים של מדינת ישראל.
לשכת המדען הראשי שואפ
ת לשמר ולפתח את התשתיות הפיזיות ,האנושיות והטכנולוגיות, תוך
תכנון ובניית כלים שיאפשרו מימוש מדיניות המשרד .זאת ,באמצעות השקעה במו"פ באקדמיה ,
בחברות הזנק ,בהכשרת חוכ אדם באקדמיה ובמסגרות אחרות ועידוד תעשיות לצורך בניית תשתית
לאומית איתנה וברת-קיימא בתחום מד
עי האדמה והים.
לשכת המדען פועלת מתוך הכרה שנושא האנרגיה והתשתיות מהווים אתגר קיומי למדינת ישראל ,
תוך שהיא מאמצת שיטת עבודה מטריציונית הכוללת פרויקטים מערכתיים-אורכיים הכוללים את כל
שלבי מחזור החיים של ה
מערכות ופרויקטים טכנולוגיים-רוחביים ,המשרתים את אלה המ
ערכתיים .
הפרויקטים האורכיים משקפים את תפישת העולם של המדען שבבסיס מדיניות המשרד ,כגון :
התייעלות אנרגטית ,רשתות חכמות ,תחליפי נפט ,תחנות גרעיניות מדור רביעי וכו.'
הפרויקטים הטכנולוגיים הרוחביים מכסים את כלל האתגרים בתחום האנרגיה המתחדשת (סולרית ,
רוח ביומסה ואחרים )בתחליפי הנפט ,בטכנולוגיות פוסיליות נקיות ויעילות ,טכנולוגיות מיתוג ,
אגירה ,בקרה וכו.'
בתחום מדעי האדמה והים מוגדרות מטלות שלטוניות ארוכות טווח, כגון חקר מדף היבשת ויכולת
השימוש בו באופן בר-קיימא לתשתיות לאומיות.
מחקר ופיתוח בתחומי האנרגיה
תפקידו לש האגף למחקר ופיתוח (מו"פ )הוא לקדם את מטרות המשרד באמצעות חדשנות טכנולוגית
ומדעית .הפעילות מופנית ב
עיקר לכיוונים הבאים:
•
פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים הנמצאים בארץ וטכנולוגיות לניצול יעיל יותר של מקורות
האנרגיה המקובלים.
•
שמירה ומעקב אחר חזית הידע בנושאי אנרג
יה ,כדי ליצור תשתית לקליטת טכנולוגיות חדשות ,
להחדרתן וליישומן.
במסגרת תפקידיו ,הפעולות העיקריות של האגף הן:
•
מתן עוץ יי מקצועי להנהלת המשרד בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות ,ובפרט מדיניות ארוכת
טווח ו
מוטת טכנולוגיה
•
תמיכה בפרויקטי מחקר ופיתוח לקידום הטכנולוגיות הנדרשות לצורך מימוש המדיניות שנקבעה
•
קיום פעילות מחקר י ופ
תוח על מנת לשמר ולבנות כוח-אדם מקצועי ומיומן
•
קיום קשר עם גופים מקבילים בעולם
•
בנייה ותחזוקה של בסיס מידע עדכני ורחב בתחומי העיסוק של המשרד
88
הישגים עיקריים של מו"פ אנרגיה:
בשלושת העשורים האחרונים לש
כת המדען הראשי עוסקת בקידום טכנולוגיות מקוריות באקדמיה
ובחברות הזנק בראשית דרכן .
אנרגיה מתחדשת –
אנרגיה ממקורות מתחדשים, כגון שמש ,רוח ,גיאותרמי וכד .'להלן כמה
דוגמאות:
הקמת "המרכז הלאומי לאנרגיית השמש "בשדה בוקר על-ידי משרד התשתיות הלאומיות .המרכז
מהווה תשתית מחקר בתחום הסולרי ומתמחה בפיתוח טכנולוגיות של
Concentrated PV) CPV
)
ודיאגנוסטיקת
PV
, אשר הגיעו לקדמת המדע ,תוך שהוא מציג הישגים מרשימים .נוסף לכך ,
הוקמו מערכות משולבות על בסיס המערכת והידע שנצבר במרכז ואשר שימש בסיס להקמת
חברות כדוגמת
ZenithSolar"
."
קידום ותמיכה בפיתוח טכנולוגי
תי מגדל השמש לניצול אנרגי
תי השמש ,אשר פותחה במכון ויצמן
למדע ובזכותה צמחו חברות, כמו "
AORA
"ו-"
HelioFocus
", המספקות פתרונות תרמו-
סולריים להפקת אנרגיה .
רוח – עידוד מחקר באוניברסיטאות ובחברות הזנק .למשל ,חברת הסטרט-אפ "
Winflex LTD
",
אשר פיתחה טכנולוגיית הפקת אנרגיה באמצעות טורבינות רוח וצמחה בתמיכת המשרד.
רשתות חכמות – רכיבים ותוכנה לשימוש רשת החשמל החכמה:
התייעלות אנרגטית –
שיפור אנרגטי של ציוד ומערכות .לדוגמה תמיכה בחברת "אגם מערכות
אנרגיה", שפיתחה מנוע סילון העובד על בנזין ,יל יע במיוחד מבחינה אנרגטית ,בשיתוף עם חברת
"ג'נרל אלקטריק ."
תחליפי נפט:
תחליפי נפט ממקורות צמחיים ,כימיים לדלק וכן תחליפים לדלקים לתחבורה, כגון מימן ורכב
חשמלי .להלן כמה דוגמאות:
ניצול פרש פרות לצורך הפקת ביו-דלקים – בעזרת תמיכתו של המשרד נבנה מפעל ראשוני מ
סוג
זה בבאר-טוביה וכמו
וה מוקמים במקומות נוספים בעולם .
המשרד מממן מחקר ופיתוח של טכנולוגיות בערת פחם יעילה צור י וי ביו-פחם ממקורות אורגניים .
תמיכה בחברת "
EnStorage
", העוסקת בפיתוח תאי דלק מתקדמים הודות לבסיס ידע רחב
ש
נאסף ולפיו תא דלק רגנטיבי יכול לשמש כמא
גר אנרגיה חשמלית ופועל ביעילות של למעלה מ-
81%
.תא דלק זה מאפשר פתרון ל
בעיות הטמעת אנרגיה מתחדשת ואגירתה.
89
פחם נקי:
שימוש בדלקים פוסיליים באופן יעיל וידידותי לסביבה ,פצלי שמן ושיטות בעירה יעילות של פחם .
הטכנולוגיות שפותחו לניצול פצלי השמן, בעזרת תמיכתו של ה
משרד ,הפכו מחצב זה למשאב אנרגיה
שערכו יותר מ-
111
מיליארדי דולרים ;טכנולוגיות אלה מהוות "פוליסת ביטוח "לאומית לתרחישים
של הי עלי חריגה במחירי הדלקים או של קשיים באספקה.
גרעין:
שימור אופציה עתידית של הפקת אנרגיה חשמלית מגרעין ,המשך קיום מחקרים בסיסיים
ושימוש
יים .
ארובות השרב:
תמיכה לאורך השנים במחקר ארובות השרב .
אנרגיה במבנים:
נוסד בסיס רציני של ידע בתחום האנרגיה במבנים ,שמתורגם כיום ליזמות תקינה (לדוגמא :ת"י
0111
,ת"י
1282
), אשר עשויות לחסוך למשק הלאומי מאות מיליוני דולרים בשנה.
אנרגיות מתחדשות:
"אנרגיה מתחדשת "
– אנרגיה שמקורה בניצול חום וקרינת השמש ,רוח ,ביומסה או מקור לא מתכלה
אחר שאינו דלק פוסילי.
בעולם עולה מודעות וחשיבות השימוש באנרגיות מתחדשות ומדינות רבות משקיעות בפיתוח
וב
הקמ
ת תחנות כוח המבוססות על אנרגיות נקיות ,בשל גורמים רבים ,כגון שיקולי איכות ה
סביבה ,
עליית מחירי האנרגיות המתכלות והתלות בספקי
הן .לכן התחזקה ההבנה כי מאגריה
ן לא יישארו
לעד וכי יש צורך בגיוון מקורות ה
אנרגיה .
על מנת לקדם
את
צור יי ה
חשמל באנרגיות מתחדשות ,החליטה הממשלה ביום
02
באוגוסט
2111
(החלטה מספר
2018
)לקדם את ה
שימוש באמצעים שונ
ים שיאפשרו קידום הקמת תחנות כוח ב עזרת
אנרגיות מתחדשות .אמצעים ה אל כוללים בחינ
ת עדכון תעריפים הניתנים לפיתוח חשמל באנרגיה
סולארית ובחינת הסדרי מס, שיעודדו הקמת תחנות כוח המשתמשות באנרגיות מתחדשות .
תכניות בין-לאומי
ות שהמשרד חבר בהן:
Solar Power and Chemical Energy Systems – SolarPACES
מתמקדת בניצול הקרינה הישירה של השמש במערכות תרמיות מרכזות .המשרד הצטרף רשמית ב-
0112
והמוסד המייצג אות
ו הוא מכון ויצמן .ה
פעילות במסגרת הזו
היא
אחת המובילות מבין
הפעילויות בין ה-לאומי
ות של אגף מו"פ ;זאת, בשל העבודה הרבה והחלוצי
ת הנעשית בישראל בתחום
אנרגיית השמש התרמית.
Photovoltaic Power Systems – PVPS
91
עוסקת בתכנון ,הקמה ,הפעלה וקידום של מערכות חשמל פוטוולטאיות (תאי שמש .)שותפות כיום
ל
תכני
ת
21
מדינות וכן האיחוד האירופי .ישראל התקבלה ל
תכני
ת ב-
0111
בזכות המוניטין שיש
לישראל בתחום אנרגיית השמש .
אחת התועלות מהצטרפות ישראל למסגרת הנ"ל היא העמדת מידע יישומי מפורט לרשות חברת
החשמל ולרשותן של החברות המקומיות העוסקות בפיתוח מערכות פוטוולטאיות ובהתקנתן .יש
לציין שאנו נהנים ממוניטין רבים בפורום הזה ,בגלל השם שיש לישראל באנרגיית השמש .
High Temperature Superconductivity – HTS
מספקת פורום לחילופי מידע ולהערכה משותפת של השפעת ההתפתחויות בנושא מוליכות-על
בטמפרטורות גבוהות על מגזר החשמל .הצטרפנו ל
תכני
ת ב-
0112
.בארץ יש כמה מרכזי הצטיינות
מחקרית בנושא ,שלחלקם קשר עם ה
תעשייה .
חברות בארגונים בין-ל
אומי
ים אחרים
ה
אגודה האירופית לאנרגיית הרוח –
EWEA
.
החברות מאפשרת גישה ישירה לגופים המרכזיים העוסקים בנושא זה באירופה ולמידע שהם
מפיקים .
האגף למחקר לו
פיתוח מדעי האדמה והים:
מטרת האגף לקדם את המחקר והפיתוח במדעי האדמה והים ,לשם שמירה וניצול מושכל של
המ
שאבים הלאומיים באדמה ובים, תוך הבטחת הקיימות והשמירה על הסביבה .
האגף שוקד על לימוד ,איסוף נתונים ומידע של הקרקע ותת-הקרקע ,מדף היבשת ,המרחב הימי
והתת-ימי ,מקורות המים ומשאבי טבע, כגון גז טבעי ונפט ,הערכת סיכונים לאסונות טבע, כגון
רעידות אדמה וצונאמי ,הת
מוטטות המצוק החופי ,הבטחת קיימות סביבתית וכלכלית ,ים המלח
וסביבתו ,נרת י הכ וים סוף.
מטלות שלטוניות:
חקר מדף היבשת :שימור הסביבה ;בחינת יכולת הקמת תשתיות, כגון איים מלאכותיים ,הנחת
צנרות גז טבעי ,מתקני התפלה וכד'
הטמנת
CO2
:בחינת יכולת הטמנת פחמן דו-חמצני ת בת-הקרקע ;יכולת אחסון גז טבעי
במאגרים יבשתיים תת-קרקעיים וכד'
חקר הים העמוק :ניטור ולימוד משאבי הטבע ;קביעת דרישות להנחת תשתיות, כגון צנרת גז
טבעי
91
מחקרים בנושאים שונים:
רעידות אדמה:
המכניזם של מוקדי רעידות אדמה באגן הלבנט ומשמעותם הטקטונית.
בחינה מחודש
ת של פרמטרים סיסמיים לשיפור הערכת סיכונים סיסמיים בישראל.
ראדון גאופיזי – עיבוד נתונים סטטיסטי מתקדם של סדרות הזמן.
דפוסי נזק בישראל
עקב
רעידות אדמה היסטוריות ,על בסיס מידע היסטורי .
הערכת סיכונים של צונאמי.
סיכון של פגיעת צונאמי בחוף הים התיכון של ישרא
ל.
תופעת הבולענים:
איתור צבירי בולענים באמצעות שיטות חישה מרחוק קרקעית ומוטסת באזור ים המלח.
מיפוי בולענים בקרקעית
.ים המלח
פיתוח מערכת לאיתור התפתחות בולענים בעזרת
BOTDR
.
שיפור אמינות באיתור חללים תת-קרקעיים ,לרבות התפתחות בולענים באזור ים המלח על-ידי
שימוש בראדאר חודר קרקע (
GPR
).
שיפור שיטת רפרקציה סיסמיות לצורך מיפוי שכבות תת-קרקעיות של מלח באזורי התפתחות
הבולענים בחופי ים המלח.
הים התיכון:
פיתוח ויישום כלים מולקולריים לחקר מין פולש (חוטית נודדת )לאורך חוף הים התיכון של
ישראל.
השתלטות מיני פורמינ
יפרה בנתונים גדולים לספסיים על אגן ים התיכון המזרחי :עדויות
מולקולריות ומורפומטריות.
תת-הקרקע:
פלינולוגיה של החתך הרבעוני המאוחר בקידוחים ימיים מדרום-מזרח הים התיכון.
תת-הקרקע של מפרץ חיפה :סטרטיגרפיה ,סביבות הרבדה
,וטקטוניקה שינויים במרחב ובזמן של
פעי
לות ננו-סיסמית כסמן לתהליכי כשל בחללים תת-קרקעיים.
חקר המרחב התת-קרקעי של עמקי הגליל התחתון – מבנה ,טקטוניקה ,סיכונים סיסמיים.
נרת י הכ:
קונכיות קרבונטיות כעוקבים גיאו-כימיים של הפליאו-הידרולוגיה של נרת יכה.
קצבי מתאנוגנזה בסדימנטים של אגם נרת י הכ.
92
ה
משר ל ד
קליט
ת העלייה:
ההשקעה של משרד הקליטה בפעילות מו"פ בסך כ-
011
מיליון שקלים לשנה
מתבטאת רובה ככולה
בסבסוד עלות ההעסקה של מדענים עולים. קיימות שלוש
תכני ות הנבדלות זו מזו בתנאי הזכאות
י לה
כלל ב
תכני.ת
ה
תכני ת ה"רגילה" מיועדת לסייע למוסדות
העוסקים במו"פ להעסיק ל תקופה מוגבלת מדענים עולים
.חדשים על בסיס הישגיהם בארצות מוצאם
במסגרת זו נפתחה
תכני ת מיוחדת לעידוד חזרתם
וקליטתם של חוקרים ישראלים השוהים ב
חוץ לארץ.
60
"תכני ת גלעדי" מיועדת לאפשר למדענים עולים מצטיינים להאריך את זכאותם לסבסוד לתקופה
.נוספת
תכני
ת קמ"ע נועדה עב ור מדענים עולים הנמצאים בהליכי מינוי במוסד מחקר ועומדים בתנאים
נוספים של ה
תכני ת. אלה זכאים לסבסוד עד הגיעם לגיל
ה.פרישה
מאחר שמספר המדענים העולים מדי שנה פחת
מאוד מאז שהסתיים גל העלייה הגדול מברית-
,המועצות לשעבר רוב התקציב המיועד לקליטת מדענים עולים מופנה
ל
תכני.ת קמ"ע
משרד הקליטה מממן גם מחקרים הקשורים לתהליכי הקליטה
של העולים . הסכומים המוקצבים
למטרה זו
הם בסדר גודל של1.1-1.1
מיליון שקל
ים לשנה.
משרד הבריאות:
משרד הבריאות מעורב במחקר הרפואי בישראל בשלושה מסלולים:
א. מחקר המתבצע ביחידות המשרד
ב. מחקר המ
ת
בצע בבתי חולים ממשלתיים
.ג באמצעות לשכת המדען הראשי, המשרד מממן
פעילות מחקרית המבוצעים במכוני מחקר בישראל,
.כמו אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים, קופות החולים ועוד
המשרד גם שותף למחקרים הנעשים במסגרות, כגון המכון הלאומי לחקר ש
י
רותי
בריאות, מכון
גרטנ
ר, מכון ברוקדייל ועוד.
קרן המדען הראשי מטפלת בהצעות מחקר מכל תחומי הביו-רפואה. כך לדוגמ
ה , בשנים2111
ו-
2101
:אושרו למימון מחקרים בתחומים הבאים
;אימונולוגיה; אנדוקרינולוגיה ;אפידמיולוגיה ובריאות הציבור; ביוכימיה של התא; גנטיקה
י גנ
קולוגיה; גסטרואנטרולוגיה
; מחלות זיהומיות; מחלות
;כבד; מחלות קרדיווסקולריות נוירולוגיה
ננו-
.רפואה; נפרולוגיה; סוכרת; סרטן; פסיכולוגיה ופסיכיאטריה; רפואת עיניים; רקמות קשות
כמו כן,
קרן המדען הראשי מממנת את השותפים הישראלים
במחקרים רב-
לאומיים הנערכים
במסגרת הרשת האירופאיתERA-NET
. הנושאים
שהוכרזו לאחרונה ברשת זו כוללים מחלות מוח
ומערכת העצבים.
60
פירוטהתכניתבנספח13
.
93
משרד החינוך:
פעילות לשכת המדען הראשי:
לשכת המדען הראשי מטפלת באופן שוטף בסוגיות שונות הקשורות למחקרים העוסקים בחינוך על
.היבטיו השונים
ניתן לחלק את פעילות לשכת המדען הראשי לארבע קבוצות עי:קריות
א.
ייזום מחקרים חדשים– על-ידי
.הוצאת קולות קוראים למחקרים וניירות עמדה
ב.
ליווי מקצועי של מחקרים– על-ידי השתתפות במימון והשתתפות בוועדות ה
ה.יגוי
ג.
סיוע וי
י עוץ מקצועי לגורמים שונים במשרד החינוך בסוגיות שונות שיש בהן היבטים
.מחקריים או מתודולוגיים
ד.
טיפול בהפ קת אישורי כניסה למוסדות
ה חינוך–
( לצורך איסוף נתונים וביצוע מחקרים081
בקשות מגיעות
במהלך כל חודש מכל הגופים בארץ, המבקשים לבצע כניסה כלשהי לבתי-
)הספר.
כמו כן,
הלשכה
פועלת כיום
לקדם את :התחומים הבאים
הענקת מלגות לסטודנטים הבאים מהפריפריה למחקר בנושאי חינ .)"וך (תרומה ל"צדק חברתי
מפגשי מחקר–
.ימי עיון שמוצגים בהם נושאי המחקר בפני פורומים שונים במשרד
הקמת מרכז מידע–
.המאפשר נגישות למידע השוואתי בארץ ובחוץ לארץ
המשרד להגנת הסביבה
תחומי העדיפות במו"פ שהוכרזו על-ידי לשכת המדענית הראשית כוללים:
נושאים סביב
תיים כלליים:
טכנולוגיות סביבתיות
כלכלה
תעשייה וקיימות
פסולת
מגוון ביולוגי ,מערכות אקולוגיות ,שטחים פתוחים
הדברה
איכות ה
אוויר
ים וחופים
שפכים
חינוך
94
הפקת אנרגיה מביומסה
על-פי החלטת ממשלה מס '
2111
מיום
20/18/2118
"בנושא מחקר ,פיתוח טכנולוגיות ויי
צור חשמל
בתחום האנרגיה המתחדשת"
,הוטל על המשרד להגנת הסביבה לקדם מחקר תשתיתי ולהזמין
מחקרים אקדמיים בעלי פוטנציאל לישימות מסחרית:
הפקת דלק מבוצות מתקני טיהור שפכים .
הפקת דלק מאשפה עירונית אורגנית .
הפקת דלק מזבל בעלי-חיים (בקר ,עופות ,כבשים ואחרים .)
הפקת דלק מפסולת צמחית (פסולת חקלאית ,גזם ,עודפי יבול ,עודפי בתי אריזה .)
הפקת אנרגיה (או דלק )משפכים תעשייתיים בעלי ריכוזים נמוכים יחסית של חומר
אורגני
(
2,111-01,111
מג"ל צח"כ
COD
).
אופטימיזציה של תהליכי עיכול אנאירובי להפקת ביוגז .
מניעת/ הפחתת מזהמים קורוז
יביים בביוגז (כגון
H2S
.)
בנייה ירוקה
תכנון אורבני וסטטוטורי בראי ת"י (תקן ישראלי )
1280
.
השפעת מבנים על פריון ובריאות (איכות אויר תוך מבני ,מע 'מים ,תאורה טבעית וכדו .)'
מחקר השוואתי – שיטות ואמצעים להשגת יעדי סעיפי ת"י
1280
בבנייה רוויה .
מחקר השוואתי – שיטות ואמצעים להשגת יעדי סעיפי ת"י
1280
בבניינים קיימים .
היבטים כלכליים ביישום ת"י
1280
(עלות-תועלת בסוגי מבנים שונים .)
סוגיות ייחודיות בבני
הי ירוקה :בניינים לשימור ,דרישות ביטחון וכד .'
חומרי בנייה ומערכות תומכות בבנייה ירוקה .
כלי מדיניות לקידום בנייה ירוקה בקרב שכבות מוחלשות .
חסמים ,פתרונות והזדמנויות בפיתוח שוק הבנייה הירוקה בישראל .
השפעה סביבתית לאורך מחזור חיים מלא של חומרי הי בני ירוקה.
היבטי סביבה בפיתוח תחליפי דלק לתחבורה
חקירת ההשלכות הסביבתיות של תחליף הנפט לתחבורה, כולל שימוש יעיל במשאבי בע טה .
השלכות סביבתיות של מתקני הפקה ,עיבוד ,אחסון והולכה של תחליפי נפט לתחבורה .
רגולציה סביבתית של תחליפי נפט לתחבורה.
95
משרד הרווחה והש
י
רותים החברתיים:
האגף למחקר,
תכנון והכשרה במשרד הרווחה אוסף מידע וצובר ידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה
של שירותי
ה
רווח ה. הידע הנצבר מופץ למקבלי ההחלטות בהנהלת המשרד, למנהלי האגפים
:ולשירותים והמחוזות. האגף עוסק בכמה תחומים
תכנון מדיניות המשרד וכן איסוף וריכוז ה
מידע ,עיבודו ,ניתוחו והפצתו.
מחקר של קבוצות אוכלוסייה שהמשרד מטפל בהן לצורך שיפור המערכות הארגוניות
והמקצועיות.
ה
כשרה – הקניית מיומנויות מקצועיות בבית-הספר המרכזי לעובדים בשירותים ה
חברתיים.
ניהול ידע ולמידה ארגונית.
המשרד לביטחון פנים:
המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים נושא באחריות למחקר ו
ל.פיתוח מדעי וטכנולוגי
ללשכת המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים יש את
הסמכות ו את האחריות לנושא המחקר
והפיתוח המדעי והטכנולוגי
ולקשרי החוץ בנושאים מדעיים וטכנולוגיים הקשורים לתחום הפעילות
של המשרד לביטחון הפנים, המשטרה ושירות בתי-
.הסוהר
לשכ ת המדען הראשי היא גוף מקצועי מדעי, שייעודו לספק לשר לביטחון הפנים, למשרד לביטחון
הפנים, למשטרת ישראל ולשרות בתי-הסוהר, תשתית מדעית,
על מנת לסייע בעיצוב
ה ,מדיניות
ב קביעת
ה
קדימויות וקבלת ה
ה
חלטות בתחומי האחריות של המשרד וזרועותיו. כמו כן,
לשכת המדען
הראשי
תומ כת בפיתוח אמצעים מדעיים וטכנולוגיים, במערכת אכיפת החוק בכל תחומי ההתמודדות
.עם תופעות הפשיעה וביטחון הפנים במדינת ישראל
עיקר הפעילות ייזום קידום במחקר יישומי
רב-
תחומיים: פיקוח אלקטרוני על מעצר בית, אזיקים
אלקטרוניים, שיטור קהילתי. גורי כלבים לצרכי
ה.ביטחון
בתחום מדעי החברה עורכים סקרי דעת
קהל בעניין שירות בתי-
הסוהר. המדען הראשי טיפח ויצר קשרי חוץ מדעיים וטכנולוגיים של המשרד
עם גופים מקבילים במדינות זרות רבות. הנושאים בתחומי הפעילות העיקריים: תחום מדעי החברה
וההתנהגות ותחום המדעים המדויקים, מדעי הטבע והטכנול וגיה. תחומים חדשים נוספים במשרד
הם הרשות למלחמה בסמים והרשות להגנ
ת
.עדים
להלן מידע לגבי מחקרים אשר נערכו ופורסמו לאחרונה:
הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל
על-פי תכנית העבודה הרב-שנתית של לשכת המדען הראשי וכחלק מסדרת מחקרים בנושא ,החל
משנת
0181
וכמעט מדי שנה התבצעו סקרים שבחנו את הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת
ישראל.
הסקר האחרון בסדרה בוצע והתפרסם בשנת2101
.
96
במחקרים הללו נבחנו הערכות הכלליות לגבי תפקוד המשטרה ,תפקידיה ,היבטי ה
תדמית שלה ו של
השוטר ,הערכות לגבי יעילות הטיפול המשטרתי ,מידת נוכחות ה
שוטר
ים ברחובות ובמקומות
ציבוריים ,הביטחון האישי והחוסן החברתי ,מגע עם המשטרה ,מידת הנכונות לשיתוף פעולה עמה
ועוד.
הטיפול בנוער בשירות בתי הסוהר
שיטור בחברה הערבית ישראלית ,סקר עמדות וציפיות בקרב ציבור הערבים אזרחי מדינת ישראל
טוהר המידות במשטרת ישראל ובשב"ס :תפישות, עמדות והתנהגות
מסיימי תכני
ות השיקום והגמילה בבית הסוהר
כלבים לזיהוי והשוואת ריח אדם ובנק ריח ה – סקירת ספרות
ניתוח מדיניות השבתת כלי רכב כמכשיר למאבק
ֵבעב
רות תנועה ותאונות דרכים
מדד אלימות לאומי לחברה הישראלית
משרד התחבורה:
פרויקט המו"פ המרכז י של משרד התחבורה
הוא
פיתוח
ארכיטקטורה לאומית למערכות תבוניות
לתחבורה בישראל:
ITSIA – Intelligent Transportation Systems Israeli (National) Architecture
הפרויקט יצא לדרך
באוגוסט
2111
,במימון משרד התחבורה (המדען הראשי )והתקשרות עם החברה
הלאומית לד
רכים (מעצ' )כבעל עניין מרכזי בתחום ה-
ITS
.
עם התרחבות תשתית התחבורה הארצית ,מספר הפרויקטים העתידיים ,ההתפתחות המואצת של
התחבורה הציבורית וריבוי בעלי העניין המערבים מערכות תחבורה תבוניות לטובת משתמשי הדרך
ונוסעי התחבורה הציבורית ,עולה הצורך בראייה רחבה ומשול
בת של המערכות הרלוונטיות לכלל
ארכיטקטורה לאומית.
ארכיטקטורת
ITS
לאומית
ארכיטקטורת
ITS
לאומית היא תכנית אב ומפת דרכים לתכנון שלוביות של מערכות ויישומי
ITS
בישראל .הארכיטקטורה מתארת את האופן שמערכות
ITS
מורכבות יתקשרו בין חלקי המערכת
וכיצד יישומי
ITS
יעביר
ו מידע יב
ניהם .הארכיטקטורה מיועדת לשמש יזמים ומתכננים של מערכות
ויישומי
ITS
,בשלבי פיתוח תפיסת ההפעלה ,אפיון השירותים שתספק המערכת ,הגדרת הדרישות
וזיהוי הממשקים הנדרשים עם מערכות ,יישומים ובעלי עניין משיקים.
הארכיטקטורה נועדה לשרת את המטרות ו את
היעדים של מ
ערכת התחבורה בישראל ,על-פי מדיניות
משרד התחבורה ,כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמך מדיניות פיתוח התחבורה היבשתית למדינת
ישראל וכן על-פי מסמך חזון למערכות תבוניות בישראל לשנת
2121
.
הארכיטקטורה מתארת מערכות ויישומים שצפויים להיות מפותחים ב-
01
השנים הקרובות ,בתחו
מי
ניהול ובקרת תנועה ,תחבורה ציבורית ,מידע למשתמשי דרך ונוסעים וכן ליישומים מסחריים,
שיפותחו ביוזמת המגזר העסקי.
97
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים:
תפקידי יחידת המדען הראשי :
לקדם את פיתוחם של בסיסי המידע והידע המתבצעים במדינת ישראל ובעולם כולו בתחום.
מעקב ובניית מאגר מידע בנושא תאונות דרכים קטלניות, אשר ישמש בסיס בפועל לדיווח יום-
יומי
של המצב.
"הקמתה והפעלתה של מערכת "בינה עסקית–
מערכת ממוחשבת בנושא תאונות דרכים,
אשר
תספק מידע ודוחות לכל עובדי הרשות.
הקמת מערכת מדדי בטיחות בנושאים, כגון: מהירויות, שימוש ב אמצעי ריסון ברכב, נהיגה
ואלכוהול, התנהגות הולכי רגל, ציות לאמצעי בקרה בכניסה לצמתים.
הקמתה והפעלתה של הספרייה האלקטרונית והפיזית של הרשות. שיתוף פעולה עם גופים
בין-
לאומי
ים. הכנה והפצ
ת ידיעון חודשי מקצועי בתחום.
משימות עיקריות
: ייזום וניהול מחקרים בתחום הב טיחות בדרכים. ייזום וניהול מחקרי פעילות
הרשות. ייזום וניהול מחקרי הערכה של פעילות הרשות. זיהוי צרכים לסקרים, כתיבת שאלונים
ו ניתוח הנתונים שהתקבלו מחברות הסקרים. הצגת הידע המחקרי בתחום הבטיחות בדרכים בפני
פורומים שונים.
עדיפויות במו"פ בתחום הבטיחות בדרכים שהוכרזו
על-ידי
:המדען הראשי
הגורם האנושי בתאונות הדרכים:
-
גורמי
סיכון, כגון מהירות, צריכת סמים ואלכוהול, עייפות הנהג.
-
אוכלוסיות בסיכון,
כגון
הולכי רגל, ילדים ו,קשישים נהגים צעירים, בני מגזר המיעוטים.
-
דרכי :התערבות
אכיפה משטרתית והאפקטיביות של
דרכי.'הענישה, שיטת הניקוד וכד
אמצעים טכנולוגיים לשיפור הבטיחות בדרכים:
-
פתרונות טכנולוגיים לקידום בטיחות הילדים במסגרת הסעות תלמידים
-
מחקר לבדיקת אפקטיביות של מערכות אלקטרוניות המתריעות על סטייה מנתיב ועל אי-שמירת
מרחק.
אמצעי תשתית לשיפור הבטיחות בדרכי
ם:
- מחקר
לבחינת
השימוש בנתיבי תחבורה ציבורית לרוכבי דו-גלגלי ממונע.
98
המועצה להשכלה גבוהה–
הוועדה לתכנון ולתקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה
)(ות"ת:
המשימה העיקרית של ות"ת היא הקצאת התקציב הממשלתי להשכלה גבוהה בין המוסדות להשכלה
גבוהה. רוב התקציב מועבר למו
סדות בעלי
חופש פעולה נרחב להקצאתו בין היחידות והמשימות
השונות. חלק ניכר מהתקציב המועבר לאוניברסיטאות מופנה
על-ידי
המוסדות למימון הוצאות השכר
של חברי הסגל האקדמי והמלגות לדוקטורנטים ובתר-
דוקטורנטים. אלה מקדישים חלק גדול מזמנם
למו"פ, אך אינם מחויבים לדווח למ
וסד כמה זמן הקדישו למחקר,
ולכן המוסד אינו יכול לדווח איזה
חלק מהתקציב הכללי הוקדש למו"פ. לפי הנחיותOECD
,
יש לכלול בהוצאה הלאומית למו"פ אומדן
של ההוצאות למו"פ הממומנות מהתקציב הכללי של המוסדות להשכלה גבוהה. משום כך,
הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה ערכה
סקר בקרב מ דגם מייצג של חברי הסגל האקדמי בכל
האוניברסיטאות, ש נשאלו בו הנסקרים על חלוקת זמן העבודה שלהם בין הפעילויות השונות. נתוני
הסקר אפשרו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאמוד את מרכיב המו"פ הכלול בהקצבת ות"ת
.לאוניברסיטאות
מרכיב המו"פ בהקצבה של ות"ת לתקציב השוטף של הא וניברסיטאות הוא ב סדר גודל של מיליארד
וחצי ש"ח לשנה. סכום זה אינו תולדה של מדיניות ות"ת,
אלא תוצאה של אופן ניצול התקציב השוטף
של האוניברסיטאות. לעומת זאת,
בשנים האחרונות ות"ת הקציבה סכום שנתי בסדר גודל של111
מיליון שקלים לתכניות מו"פ ייעודיות, שהקצאת הכספ ים בהן היא בדרך כלל על בסיס תחרותי בין
ה .חוקרים (לרבות קבוצות חוקרים) או בין האוניברסיטאות
ה
תכני :ות העיקריות הפעילות כיום
הקרן הלאומית למדע
מאוגדת כעמותה, אשר מטרתה "להעריך, לבחור ולתמוך בהצעות למחקר בסיסי בתחומים של מדעי
הרוח והחברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, בדרך של הענקת מענקי
מחקר
להצעות למחקר בסיסי, שייבחרו בהליך תחרותי ועל בסיס מצוינות ואיכות מדעית". בראש
,המועצה
אשר מאשרת את תקציבה השנתי ואת מבנהו, עומד נשיא האקדמיה הלאומית למדעים
וחברים בה, בין היתר, יו"ר ות"ת וחבר ות"ת. בהמ שך למדיניות ות"ת בשנים האחרונות של תגבור
התקציב למענקי
"מחקר המשולמים באמצעות הקרן, יתווסף לבסיס תקציב הקרן לתשע
ב
סך של28
מיליוני
₪
ובס"ה תעמוד השתתפות ות"ת בתקציב הקרן על222
.מיליון ש"ח בשנת הלימודים תשע"ב
הקרן למחקרים משותפים משרד י הב
טחון
קרן זו תומכ
ת במחקרים טכנולוגיים במגוון רחב של תחומים ,חלקם תיאורטיים וחלקם יישומיים,
הנערכים באוניברסיטאות ,ולמערכת הביטחון עניין בהם .לבקשת הקרן ,ולאור חשיבות הנושא ,
חלקה של ות"ת בתקציב הקרן הוגדל החל מתשס"ט ועומד על
1,111
אלפי ש"ח ,זאת בכפוף להגדלה
בסכום מקביל של מ
שרד י הב.טחון
99
הקרן ע"ש אמנון פזי למחקרים משותפים עם
הוועדה לאנרגיה אטומית
קרן זו תומכת במחקרים במגוון תחומים, חלקם תיאורטיים וחלקם יישומיים, הנערכים במוסדות
להשכלה גבוהה, ולוועדה לאנרגיה אטומית עניין בהם. המחקרים משותפים לחוקרים מהמוסדות
ולחוקרים ממרכזי המ
חקר של הוא"א. השתתפות ות"ת ו
הוועדה
לאנרגיה אטומית בתקציב
המחקרים
של הקרן היא בשיעור של11%
מ כל צד. בנוסף לתקציב המחקרים, מופעלת במסגרת הקרן
גם תכנית להקמת מעבדות משותפות באוניברסיטת בן-
גוריון. ההשתתפות בתכנית המעבדות
המשותפות
מתחלקת בין ות"ת–
11%
,הוועדה
לאנרגיה אטומית–
11%
ואוניברסיטת בן-
גוריון–
21%
. סך תקציב הקרן השנתי מסתכם
ב-
01
מיליון.ש"ח
קרן לחינוך ארה"ב-
ישראל (קרןFULBRIGHT
)
מטרתה של קרן זו לעודד חילופי חוקרים, מדענים וסטודנטים בין שתי המדינות. עפ"י ההסכם עם
הקרן, השתתפות המדינה מועברת
על-ידי משר ד החוץ וות"ת. חלקה של ות"ת בתקציב הקרן הוא111
אלפי ש"ח בשנה. חלקו של משרד החוץ הוא11
בשנה. סך תקציב הפעולות של הקרן מכל$ אלף
מקורותיה עומד על כ-
0.8
מיליון דולר, כאשר ממשלת ארה"ב מהווה את המקור העיקרי לתקצוב
.פעילות זו
מחקרים אירופיים משותפים –
CERN
ישרא
ל היא חברה נספחת ב-
CERN, מתקן לאנרגיות גבוהות ב
ז 'נבה שבשוויץ. בשנת0118
נחתם
הסכם
ש ישראל התקבלה בו כשותפה בבניית הגלאי החדשATLAS
, שהוא אחד משני הגלאים
הגדולים במאיץLHC
ובמסגרת זו מתאפשר ביצוע מחקרים לחוקרים מהארץ. בניית הגלאי
הסתיימה ובשנת2111
החל שלב ב ' (שלב ההפעלה). לצורך קידום שלב ב' ות"ת מתקצבת את הגריד
הישראלי באטלס בסך של כ-
111
.אלף דולר בשנה. הסכום מועבר דרך האקדמיה הלאומית למדעים
מחקרים אירופיים משותפים–
ESRF
בשנת0118
( התקבלה ישראל כחברה במתקן קרינת הסינכרוטרון האירופיESRF
), הפרויקט ממוקם
בגר.נובל שבצרפת
בשנת2111
נחתם הסכם מחודש בין האקדמיה הלאומית למדעים לבין הנהלת
.הפרויקט, לפיו חוקרים מישראל יוכלו להשתמש במתקן לצרכי מחקר מדעי עלות ההשתתפות
לישראל, בסך כ-
111
אלף אירו לשנה, מכוסה
על-ידי
.ות"ת
קרן המו"פ האירופי
בשנת2111
החלה תכנית המו"פ השבי
עית של ה
איחוד האירופי. התכנית עתידה להימשך עד לשנת
2102
והיא מאפשרת לחוקרים מהאקדמיה והתעשייה בישראל להתחרות על תקציבי מחקר ה
איחוד .
דמי ההשתתפות של ישראל ב
תכני
ות המו"פ האירופאי נקבע
ו בד לל כ רך על-פי
יחס התמ"ג המקומי
מסך
.)התמ"ג האירופאי (כולל ישראל
בשנים הא
חרונות
היחס
ו
היקף ה
תכני
ת
גדלו והחלק
ה ישראלי
עשוי לגדול למעלה
מ-
011
מיליון י
ו ב רו .שנה
הגופים המממנים: ות"ת –
11%, משרד התמ"ת –
11%
ומשרד המדע
והטכנולוגיה–
01%
.
111
)ות"ת שותפה בפורום תל"מ (תשתיות לאומיות למו"פ61
,ובמסגרתו היא השתתפה, בתקופת הדוח
במימון
הפרויק
טים
:הבאים
-
הקמת תשתית מחקר ייעודי בננו-טכנולוגיה ,בשיתוף עם התעשייה, בטכניון, ב ,מכון ויצמן
ב
אוניברסיטה
,העברית
ב
אוניברסיטת תל-
,אביב
ב
אוניברסיטת בר-אילן ו
ב
אוניברסיטת בן-גוריון .
בכ
ל המרכזים, הושבו לארץ יותר מ-
11
מדענים, שנקלטו בששת מוסדות
המחקר בתחומי מחקר
מ
גוונים בתחום הננו-
.טכנולוגיה
-
תכני
ת ה-
ISRAGRID
– הקמת תשתית
לרשת"גריד "לאומית (למינוף משאבי המחשוב)
-
מרכזי ציוד לש
י
רות המו"פ הביוטכנולוגי
-
רכישת ציוד להקמת מרכזי מו"פ לתאי גזע .על-פי ה
תכני ,ת הציוד שיירכש ייועד בחלקו לאקדמיה
בחלקו לתעשייה ובחלקו למרכזים הרפוא יים והמימון יועבר בהתאם
על-ידי
ות"ת, משרד התמ"ת
או
על-ידי
משרד
הבריאות על-פי העניין.
-
"מאיץ חלקיקים "שרף –
מאיץ יונים בממ"ג שורק לחקר ו
ל ייצור של רדיואיזוטופים לרפואה
גרעינית, מחקרים בסיסיים בפיזיקה ובדיקות לא הרסניות.
-
מאגר רקמות לאומי .על-פי
המלצות
הו ועדה
ה 'מקצועית בראשות פרופ מישל רבל, הוחלט בפורום
תל"מ לפעול להקמת מאגר רקמות לאומי, שיכלול מסד נתונים מרכזי ואתרי איסוף ושימור
שימוקמו במרכזים רפואיים. הרקמות תועמדנה לרשות כלל החוקרים במדינת ישראל. התקציב
ל
תכני
ת כ-
21
מיליון ש"ח ומזה השתתפות ות"ת נקבעה ל-
21%
.
מ
רכזי מצוינות62
במרץ2101
ממשלת ישראל החליטה
לאמץ את ה
תכני
ת אשר ג ובשה
על-ידי
יו"ר ות"ת בשיתוף שר
החינוך ויו"ר המל"ג, לחיזוק המחקר המדעי בישראל
על-ידי
הקמה מדורגת, על פני חמש שנים של עד
21
מרכזי מצוינות ועידוד קליטת אנשי סגל חדשים. היעדים שנקבעו הם: השבת חוקר ים ישראלים
מצטיינים מ
חוץ לארץ ומניעת עזיבת חוקרים ל
חוץ לארץ ; חיזוק הסגל המקרי והתשתית המחקרית
באוניברסיטאות; קידום
תכני
ות ההוראה
.האקדמית בתחומים נבחרים וכיו"ב
השתתפות ות"ת
ב
תכני
ת הרב-שנתית מתוכננת להגיע לכ-
111
.מיליון ש"ח
במסגרת מחזור א' של התכנית, שהוגד ר כ"שלב הפיילוט", הוקמו ארבעה מרכזי מצוינות שהחלו
לפעול בשנת תשע"ב (אוקטובר2100
.)
:המרכזים שהוקמו הם בתחומים הבאים
גישות מערכתיות לחקר הבסיס המולקולרי למחלות בבני אדם: ממחקר גנומי לריפוי מותאם-
.אישי
.מחקר מתקדם של תהליכים קוגניטיביים
נושאים בחזית מדעי המח.שב
.מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות קיימא
קול קורא למחזור ב' של ה
תכני
ת פורסם לקראת סוף שנת
2100
. במחזור זה יוקמו עוד01
מרכזי
.הצטיינות שיתחילו לפעול בשנת תשע"ג
61
פרטיםעלהפורום
ראהלעילבעמוד71
.
62
למידענוסףעלמרכזיהמצוינותראהנספחמס'3.
111
SESAME
SESAME
הוא
פרויקט מדעי אזורי שנועד להקים מקור אור (סינכרוטרון) ברמה מדעית
בין-לאומי
ת
גבוהה בעלאן שבירדן. הפרויקט בעל חשיבות לפיתוח קשרי מדע אזוריים,
שכן בפרויקט משתתפות
מדינות רבות ממדינות המזרח התיכון. נוסף לכך , למאיץ חשיבות בהיותו בעל ערך לקשת רחבה של
חוקרים מהקהילה המדעית בישראל. על-פי סיכום עם משרד האוצר ועל-פי
,תנאים שנקבעו בו
חלקם
של ות"ת ומשרד האוצר בפרויקט עומד על סך של
מיליון
דולר לשנה למשך חמש שנים, זאת החל
.מתשע"א
112
נספחים
113
נספח1. חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג -
2882
*
מטרה
0. מטרתו של חוק זה להקים מועצה לאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, אשר תיי עץ לממשלה בגיבוש
.מדיניות לשם ניצול המאגר המדעי והטכנולוגי האזרחי של מדינת ישראל ולפיתוחו
הגדרות
2
. בחוק זה-
""האקדמיה- כמשמעותה בחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-
0110
(0);
""חוק מבקר המדינה- חוק מבקר המדינה, התשי"ח-
0118
][נוסח משולב(2);
""חוק המועצה להשכלה גבוהה- חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-
0118
(2);
""המועצה להשכלה גבוהה-
;כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה
""מחקר ופיתוח-
פעילות שיטתית ומקורית המיועדת להוסיף ידע מדעי או טכנולוגי חדש, או לפתח
יישום חדש של ידע מדעי או
;טכנולוגי קיים
""מחקר ופיתוח אזרחי-
מחקר ופיתוח שהמדינה משתתפת במימונו במישרין או בעקיפין, שאינו
;מחקר ופיתוח במערכת הביטחון
""מערכת הביטחון–
משרד הביטחון ויחידות סמך שלו, צבא הגנה לישראל או מוסד אחר הפועל
;למטרות ביטחוניות ואשר אושר לצורך חוק זה על ידי שר הביטחון
""השר-
:אחד מהשרים המפורטים להלן
(0
) שר המדע התרבות והספורט או השר שהוא יושב ראש ועדת השרים לעניני מדע וטכנולוגיה כפי
;שקבעה הממשלה
(2
) באין שרים כאמור- שר אחר שקבעה
.הממשלה
הקמת המועצה
2.
מוקמת בזה המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (בחוק זה-
.)המועצה
(*התקבלבכנסתביוםו'בכסלוהתשס"ג11
בנובמבר2332);הצעתהחוקודבריהסברפורסמובהצעותחוק3143,מיוםח'באב
(התשס"ב17
ביולי2332),עמ'333
.
(
1
)
ס"חהתשכ"א
,עמ'133
.
(
2
)
ס"חהתשי"ח,עמ'32
.
(
3
)
ס"חהתשי"ח,עמ'131
.
114
מינוי המועצה והרכבה
1
. (א) נשיא המדינה ימנה את חברי המועצה על פי המלצת הממשלה; חברי המועצה יהיו אזרחי
.ישראל ותושביה
(ב) המועצה תהיה בת01
חברים, אשר אינם נושאים בתפקיד ניהולי פעיל בתחום המ ,חקר והפיתוח
וזה הרכבה-
(0
,) מדען בעל מוניטין וניסיון בניהול מערכות מחקר ופיתוח, שאינו עובד המדינה
והוא יהיה יושב
;ראש המועצה
(2
;) חבר האקדמיה
(2) ארבעה מדענים בעלי ניסיון ומוניטין במחקר ופיתוח ממוסד מוכר להשכלה גבוהה , כמשמעותו
בחוק המועצה
,להשכלה גבוהה העוסק במחקר, ובהם חבר אחד ל פחות מתחום מדעי החברה
;והרוח
(1
) ארבעה מומחים אנשי התעשייה עתירת הידע, בעלי ניסיון ומוניטין במחקר ובפיתוח תעשייתי
;או בניהולו
(1) ארבעה מדענים בעלי ניסיון ומוניטין בתחום המדיניות וקביעת סדרי העדי פויות והצרכים של
המחקר והפיתוח
הד רושים לביצוע תפקידי הממשלה (בחוק זה- מחקר ופיתוח ממשלתי), לרבו ת
מדענים שהם עובדי מוסדות מחקר
;ממשלתיים
(1
.) כלכלן בעל ניסיון ומוניטין בתחום כלכלת המחקר והפיתוח
,)(ג) מדען בעל ניסיון ומוניטין במחקר ופיתוח במערכת הביטחון, שימונה לפי הוראות סעיף קטן (א
ישתתף בדיוני המועצה
כמשקיף, על המשקיף יחולו ההוראות החלו.ת לגבי חבר מועצה לפי חוק זה
:(ד) המלצת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר שהשר נועץ באלה והביא את הצעתו בפניה
(0
()) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ב0
;), בועדת השרים לעניני מדע וטכנולוגיה ובנשיא האקדמיה
(2
()) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ב2), בנשיא האקדמי;ה
(2
()) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ב2
), במועצה להשכלה גבוהה לאחר שהובאה לפניה המלצתו של
;נשיא האקדמיה
(1
()) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ב1
), במדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר ובהתאחדות
;התעשיינים
(1
()) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ב1), בפורום המדענים הראשיים ש ל משרדי הממשלה או בגוף אחר
;הממלא תפקיד דומה ובראשי מוסדות מחקר ממשלתיים
(1
()) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ב1
;), בנגיד בנק ישראל
(1
) לעניין מינוי לפי סעיף קטן (ג), בראש מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתית במשרד הביטחון או
.בגוף אחר הממלא תפקיד דומה
.(ה) בהרכב המועצה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים
.(ו) הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות
115
תפקידי המועצה
1
:. אלה תפקידי המועצה
(0
) לייעץ לממשלה בנושא תכנון, ארגון והסדרה של המחקר והפיתוח האזרחי ובנושא תקציבים
;לפיתוחו
(2
) להמליץ לממשלה על קווים למדיניות לאומית כוללת, שנתית ורב שנתית, בתחום המחקר והפיתוח
;האזרחי
(2) להמליץ לממשלה בכל הנוגע לת;חומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי
(1
) להמליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ולפיתוח, ועל ביצוע פרויקטים בתחום המדע
;והטכנולוגיה
(1
) לייעץ לממשלה, וכן לועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולפורום המדענים הראשיים של משרדי
הממשלה או לגופים אחרים הממל ,אים תפקיד דומה, בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח הממשלתי
לרבות בנושא הקמת מוסדות מחקר ממשלתיים והחזקתם, וכן להמליץ על אמות מידה מקצועיות
;למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשי מוסדות מחקר ממשלתיים
(1) לייעץ לממשלה, לפי בקשתה, בכל נושא אחר הקשור ל.תחום המחקר והפיתוח
תקופת כהונה
1
. יושב ראש המועצה וחבר המועצה ימונו לתקופה של ארבע שנים; נשיא המדינה רשאי, בדרך
האמורה בסעיף1
, להאריך את תקופת כהונתם בשנתיים נוספות; חבר מועצה שהסתיימה כהונתו לא
יתמנה שוב לחבר המועצה אלא לאחר שחלפו ארבע שנים מתום כ.הונתו
פקיעת הכהונה
1
:. יושב ראש המועצה או חבר המועצה יחדלו לכהן לפני תום תקופת הכהונה אם נתקיים אחד מאלה
(0
;) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר
(2
;) הוא חדל להיות אזרח ישראלי או תושב ישראל
(2) הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה, ולדעת יושב ראש ה מועצה לא היתה סיבה סבירה
;להיעדרו
(1
) הוא הורשע בפסק דין סופי בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
;לשמש חבר המועצה
(1
) הוא מונה לתפקיד ניהולי פעיל בתחום המחקר והפיתוח, ולעניין יושב ראש המועצה-
הוא מונה
.לתפקיד כאמור או לעובד המדינה
ה
שעיה
8
.השר ישעה את יושב ראש המועצה או את חבר המועצה מכהונ תו אם הוגש נגדו כתב אישום בשל
.עבירה שמהותה, חומרתה או נסיבותיה מצדיקות את השעייתו
116
העברה מכהונה
1
. השר רשאי להעביר את יושב ראש המועצה וחבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם
.נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו
תוקף פעולות
01. קיום המ ועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר
.בה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו
ניגוד עניינים
00
. (א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון או מהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא עלול לגרום
לו להימצא, במישרין או בעקיפין במ צב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי
שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא כאמור גם
.מחוץ לישיבות המועצה
(ב) התברר לחבר המועצה כי הנושא שיידון במועצה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד ענינים
כאמור ב.סעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה
דיווח שנתי
02
. (א) המועצה תגיש לשר ולוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, אחת לשנה, דין
.וחשבון על פעולותיה ויפורטו בו גם המלצותיה
(ב) ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה תקיים דיון בדין וחשבון השנתי לאחר הגשתו, והממשלה
תקיים בו דיון במסגרת דיוניה בתקציב המדינה השנתי, ותתייעץ עם המועצה בשאלת התקציבים
למחקר ולפיתוח אז.רחי
איסוף מידע
ושמירת סודיות
02
. (א) לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית המועצה לאסוף מידע, ולשם כך לדרוש מכל גוף
מבוקר, כמשמע ותו בסעיף1
,לחוק מבקר המדינה, שקבע השר, מידע או דיווח, בכתב או בעל פה
.בעניין הנוגע למחקר ופיתוח אזרחי שהוא בתחום תפקידו
(ב) גוף מבוקר כאמור בסעיף קטן (א) ימסור למועצה את המידע על פי דרישתה, ואולם אין באמור
בסעיף קטן זה כדי לחייב מסירת מידע אשר אין לגלותו
.על פי כל דין
.(ג) השר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן דרישת המידע והעברתו למועצה
(ד) בתקנות לפי סעיף קטן (ג) רשאי השר לקבוע סייגים לעניין מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי
או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, ולעניין מידע הנוגע לעניינ ים
מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס
.מקצועי, מסחרי או כלכלי
,(ה) מי שממלא תפקיד מכוח חוק זה, לא יגלה ידיעה או תוכן של מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו
אלא אם כן קיימת חובה על פי דין לגלות את המידע, או שבית המשפ.ט התיר את גילוי המידע
(ו) המגלה ידיעה או תוכן של מסמך בניגוד לסעיף קטן (ה), דינו-
.מאסר שנה
117
01
.. המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהליה, ככל שאלה לא נקבעו בהוראות לפי חוק זה
סדרי עבודת המועצה
01. לשם מילוי תפקידיה רשאית המועצה להקים ועדות משנה ולה אציל להן מסמכויותיה; לועדות
משנה כאמור רשאי יושב ראש המועצה לצרף מומחים, לרבות מקרב עובדי המדינה שישתתפו בדיוני
.ועדת המשנה כמשקיפים
הקמת ועדות משנה
01
,. (א) חבר המועצה, למעט יושב ראש המועצה, לא יקבל שכר בעד שירותיו במילוי תפקידו במועצה
אך יהיה זכאי לכ יסוי הוצאות סבירות שהוציא בקשר למילוי תפקידו, על פי כללים שקבעו השר ושר
.האוצר
(ב) יושב ראש המועצה יהיה זכאי
.לקבל שכר שקבעו השר ושר האוצר
שכר והחזר הוצאות
01
. (א) האקדמיה תעניק למועצה את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות
המועצה , יפעלו אותם עובדי אקדמיה הנותנים שירותים למועצה, לפי הוראות יושב ראש המועצה
.ובפיקוחו
(ב) האקדמיה תגיש, בכל שנה, במסגרת הצעת התקציב שלה הצעה לתקציב המועצה, בהסכמת יושב
ראש המועצה; תקציב המוע.צה יאושר במסגרת תקציב האקדמיה
מתן שירותים למועצה ומימונה
08
. אין בחוק זה כדי לפגוע בהוראת סעי ף01
.לחוק המועצה להשכלה גבוהה
שמירת דינים- חופש אקדמי
01
. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הועדה לענייני
מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, ל.התקין תקנות בכל הנוגע לביצועו
ביצו
ע ותקנות
21
. הוראות חוק זה לא יחולו.על מחקר ופיתוח במערכת הביטחון
סייג לתחולה
20
.. תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו
אריאל שרון
אריאל שרון
ראש הממשלה
שר המדע התרבות והספורט
משה קצב
אברהם בורג
נשיא המדינה
יושב ראש הכנסת
118
נספח2. חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (תיקון), התשס"ח–
288.
*
החלפת סעיף01
0.
בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג–
2112
63, במקום
סעיף01
:יבוא
"תקציב המועצה
ואי-תלות
01
.
)(א
(0)
תקציב המועצה ייקבע בתחום פעולה
נפרד שייוחד לפ
עילות המועצה, במסגרת
סעיף התקציב שעליו ממונה השר, בחוק
התקציב השנתי; המועצה תגיש לשר, בכל
,שנה, הצעה לתקציב המועצה; בסעיף זה
" תקציב
ו"סעיף
פעולה"
"תחום–
כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–
0181
64
.
(2)
ההוצאות מתקציב המועצה ייעשו על
פי הצעתו ובהסכמתו של יושב ראש
.המועצה
)(ב במילוי תפקידיה תפעל המועצה באופן
,עצמאי
במסגרת תקציבה ובכפוף להוראות
".חוק זה
אהוד אולמרט
ראש הממשלה
גאלב מג'אדלה
שר המדע התרבות והספורט
שמעון פרס
נשיא המדינה
דל
יה איציק
יושבת ראש הכנסת
*
התקב(לבכנסתביוםט'בטבתהתשס"ח14
בדצמבר2337);הצעתהחוקודבריהסברפורסמובהצעותחוק–
הממשלה333,
(מיוםי"טבחשוןהתשס"ח31
באוקטובר2337),עמ'232
.
63
ס"חהתשס"ג,עמ'.2
.
64
ס"חהתשמ"ה,עמ'23
.
119
נספח3. הרכב המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח
המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח )( המולמו"פ מורכבת ממגוון רחב של חברים ממגזרי המו"פ
.השונים לרבות המוסדות להשכלה גבוהה והתעשייה
חברי המולמו"פ
).אלוף (מיל
פרופ 'יצחק בן ישראל – יו"ר
פרופ 'בת שבע אילון
פרופ 'שוש
נה ארד
פרופ 'יהודית בירק
ד "ר
מרים ברקת
מר
עוזיה גליל
פרופ' תמר דיין
מר
קובי וורטמן
פרופ' דניאל וייס
פרופ 'מינה טייכר
פרופ 'יגאל כהן
פרופ 'נדב לירון
תא "ל ).(מיל
עוזי עילם
פרופ 'דוד פסיג
מר
חיים רוסו
פרופ 'דפנה שוורץ
צוות מקצועי
מר נפתלי ארנון
גב' יעל גורן חזקיה
מר שלמה הרשקוביץ
מר גורי זילכה
מר רם לוי
גב' פרידה סופר
ד"ר דוד פרידמן
ד"ר דגנית פייקובסקי
גב' צביה ברון
ד"ר זלינה בן גרשון
111
נספ ח4 –
"החלטת הממשלה על "קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי
החלטה מס .
2100
של הממשלה מיום .
11.18.2100
הממשלה ה-
22
בנימין נתניהו
נושא ההחלטה : קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי
מחליטים :
הגדרות:
א" .המרחב הקיברנטי "
-
המתחם הפיזי והלא פיזי ,שנוצר או מורכב מחלק או מכל הגורמים
הבאים :מערכות ממוכנות ממוחשבות ,רשתות מחשבים ותקשורת ,תוכנות, מידע ממוחשב ,תוכן
שמועבר באופן ממוחשב ,נתוני תעבורה ובקרה והמשתמשים של כל אלה.
ב" .ביטחון קיברנטי "
- מדיניות ,מנגנוני אבטחה ,פעולות ,הנחיות ,ניהול סיכונים וכלים
טכנולוגיים ,שנועדו להגן על המרחב הקיברנטי ושנועדו לאפשר פעולה בו.
ג" .המ
רחב האזרחי "
- המרחב הקיברנטי של כלל הגורמים הממלכתיים והפרטיים במדינת ישראל ,
למעט הגופים המיוחדים.
ד" .גופים מיוחדים "
- צבא ההגנה לישראל ,משטרת ישראל ,שירות הביטחון הכללי ,המוסד
למודיעין ולתפקידים מיוחדים ומערכת הביטחון באמצעות המלמ"ב.
ה" .מערכת הביטחון "
- הגופים המונחים על ידי מלמ"ב מכוח החוק להסדרת הביטחון בגופים
ציבוריים ,התשנ"ח0118
-
,וכן ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני עבורם.
לפעול לקידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי ולשיפור ההתמודדות עם האתגרים הנוכ
חיים
והעתידיים במרחב הקיברנטי.
לשפר את ההגנה על תשתיות לאומיות שהן חיוניות לקיומם של חיים תקינים במדינת ישראל ,
ולחסנן ,ככל הניתן ,מפני התקפה קיברנטית ,תוך קידום מעמדה של ישראל כמרכז לפיתוח
טכנולוגיות מידע ,וזאת ,תוך עידוד שיתוף הפעולה בין האקדמיה ,התעשייה והמגזר הפרטי ,
משרדי הממשלה והגופים המיוחדים.
לאור זאת ,בהמשך להחלטת ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי מספר ב81
/מיום
00.02.2112
(להלן-
החלטה ב81
)/ומבלי לפגוע בסמכות שניתנה לגורם אחר על-פי כל דין והחלטות ממשלה:
0
.להקים מטה קיברנטי לא
ומי (להלן - המטה )במשרד ראש הממשלה ,כמפורט בנספח א 'להלן.
2
.להסדיר את האחריות לטיפול בתחום הקיברנטי ,כמפורט בנספח ב 'להלן.
2
.לקדם את יכולת ההגנה על המרחב הקיברנטי בישראל ולקדם מחקר ופיתוח בתחום הקיברנטי
וחישוב העל ,כמפורט בנספח א.'
1
.התקצי
ב למימוש החלטה זו יסוכם על ידי ראש הממשלה ,בהתייעצות עם שר האוצר ,ויוגש
לאישור הממשלה בתוך חודשיים מיום קבלת החלטה זו.
111
1
.על אף האמור בהחלטה זו ,ולמען הסר ספק, מובהר בזאת כי החלטה זו לא תחול על הגופים
המיוחדים ,עליהם יחולו הסדרים מיוחדים ,כפי ש
ייקבעו בהסכמה ביניהם ובין המטה בתוך
021
יום
מיום הקמתו.
נספח א'
0
.יעוד המטה:
גוף מטה לראש הממשלה ,לממשלה ולוועדותיה, אשר ממליץ על מדיניות לאומית ומקדם את
יישומה בתחום הקיברנטי ,בכפוף לכל דין והחלטות ממשלה.
2
.תפקידי המטה:
א .לייעץ לראש הממשלה ,למ
משלה ולוועדותיה בנושא הקיברנטי. בענייני חוץ וביטחון, הייעוץ
לממשלה, לוועדותיה ולהרכבי שרים ייעשה באמצעות המטה לביטחון לאומי .
ב .לרכז את עבודת המטה של הממשלה וועדותיה בתחום הקיברנטי ,להכין את דיוניהם ולעקוב אחר
ביצוע החלטותיהם. בענייני חוץ וביטחון ,הריכו
ז של עבודת המטה ,הכנת הדיונים והמעקב אחר
ביצוע ההחלטות ,ייעשו באמצעות המטה לביטחון לאומי.
ג .להמליץ לראש הממשלה ולממשלה על מדיניות קיברנטית לאומית ,להנחות את הגורמים
הרלבנטיים אודות המדיניות עליה הוחלט על ידי הממשלה ו/או ראש הממשלה ,ליישם את המדיניות
ו
לבקר את יישומה.
ד .לפרסם ,ככל שהדבר יידרש, לכלל הגופים הרלבנטיים, הנחיות מדיניות משלימות הנגזרות
מהחלטות הממשלה וועדותיה בתחום הקיברנטי.
ה .לקבוע ולתקף מדי שנה את איום הייחוס הלאומי להגנה על המרחב הקיברנטי.
ו .לקדם מחקר ופיתוח בתחום הקיברנטי וחישוב-על ה באמצעות הגופים המקצועיים.
ז .לפעול לעידוד התעשייה הקיברנטית בישראל.
ח .לגבש תפיסה לאומית לטיפול במצב חירום במרחב הקיברנטי.
ט .לערוך תרגילים לאומיים ובינלאומיים לשיפור המוכנות של מדינת ישראל בתחום הקיברנטי.
י .לרכז את תמונת המודיעין בנושא הביטחו
ן הקיברנטי מכלל גורמי קהילת המודיעין.
יא .לרכז את תמונת המצב הלאומית בנושא הביטחון הקיברנטי ,מכלל הגופים העוסקים בתחום.
יב .לקדם ולהעלות את המודעות הציבורית לאיומים ולדרכי ההתמודדות עמם במרחב הקיברנטי.
יג .לגבש ולפרסם אזהרות ומידע לציבור בנוגע לאיומים ה
קיימים במרחב הקיברנטי ,וכן כללים
להתנהגות מונעת.
יד .לקדם בניית תוכניות לאומיות לחינוך ולשימוש נבון במרחב הקיברנטי.
112
טו .לקדם שיתופי פעולה מול גורמים מקבילים בחו"ל בנושא הקיברנטי.
טז .לקדם את התיאום ושיתוף הפעולה בין הגופים הממשלתיים ,הביטחוניים,
האקד
מיים ,
התעשייתיים, העסקיים והאחרים, הרלבנטיים לתחום הקיברנטי .
יז .לקדם חקיקה ותקינה בתחום הקיברנטי.
יח .להוות גורם מסדיר בתחומי הביטחון הקיברנטי ,כמפורט בסעיף ט 'בנספח ב 'להלן.
יט .לבצע כל תפקיד אחר בתחום הקיברנטי שיקבע ראש הממשלה ,בכפוף לכל דין ולהחל
טות
ממשלה.
2
.יעדי המטה:
ראש המטה ,יגיש לראש הממשלה ,בתוך
11
ימים מיום מינויו, תוכנית עבודה מפורטת על בסיס
עקרונות העבודה שהובלה על ידי יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ ,)הפרופ 'אלוף
(מיל ).יצחק בן ישראל ,ובכללן:
א .לפנות למל"ג ולות"ת בבקשה לבחון הקמת מרכז מחקר אקדמי בתחום הקיברנטי.
ב .קידום הקמת מרכז ידע לאומי לחישוב-על ומחשב- על .ככל שמדובר במרכז אקדמי, לפנות למל"ג
ולות"ת בבקשה לבחון הנושא.
ג .הקמת תשתיות פיתוח לטכנולוגיות הקיברנטיות ,כגון פיתוח יכולות הסימולציה והסמכה לאומית
לטכנול
וגיות קיברנטיות.
ד .שיפור תהליכי הייצוא הרלוונטיים לתחום הקיברנטי ופיקוח נאות על הייצוא בתחום זה.
ה .פיתוח כלים לחירום בתחום הקיברנטי.
ו .פיתוח מעטפת הגנה קיברנטית לאומית.
ז .פיתוח פתרונות להגנה מקומית.
ח .פיתוח פתרונות וטכנולוגיות קיברנטיות כחול-לבן.
1
.מבנה ארגוני:
0
)ראש המטה הקיברנטי הלאומי (להלן-ראש המטה)-
א .ראש המטה יהיה בעל מומחיות ,רקע וניסיון בתחומים הנוגעים לעניינים הקיברנטיים של מדינת
ישראל.
ב .לאמץ את הצעת ועדת השירות מיום
21
ביולי
2100
ולפטור מחובת מכרז ,באופן חד פעמי ,את
המינוי ל
משרת ראש המטה ,בהתאם לסעיף
20
לחוק שירות המדינה (מינויים ,)התשי"ט.
0111
-
113
ג .ראש המטה ימונה על ידי ראש הממשלה ,לתקופה של שלוש שנים ,עם אפשרות הארכה של עד
שלוש שנים נוספות.
ד .שכרו ותנאי שירותו של ראש המטה יהיו כשל מנכ"ל משרד ממשלתי.
ה .טרם מינויו ,יעבו
ר ראש המטה הליך של התאמה ביטחונית כהגדרתה בסעיף
01
לחוק שירות
הביטחון הכללי ,התשס"ב.
2112
-
ו .ראש המטה יהיה בכפיפות ישירה לראש הממשלה .כפיפותו תיבחן מחדש על ידי ראש הממשלה
בתוך שנתיים מיום מינויו.
2
)המבנה הארגוני הראשוני של המטה ואופן איוש המשרות ית
ואם בין משרד ראש הממשלה
לנציבות שירות המדינה ,בהתאם לחוק וכמקובל בשירות המדינה .מנהלת ההקמה תתאם בתוך
01
ימים מקבלת החלטה זו את מבנה המטה כאמור ,אשר יכלול את המשרות ההכרחיות לתחילת
פעילותו של המטה.
בתוך
11
ימים מיום איוש משרת ראש המטה ,ראש המטה יתאם עם נציבות שירות המדינה ומשרד
האוצר את ההרחבה הנדרשת בתקני המטה.
2
)להטיל על סמנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא פיתרון לשאלת השכר הגבוה הדרוש להעסקת
העובדים במטה .הפיתרון יובא לראש הממשלה בתוך שבועיים .ראש הממשלה יחליט אודותיו.
1
)מיקום המטה:
ראש הממשלה יחליט אודות מיקום המטה ,בהתאם לסמכותו לפי החלטת הממשלה מס '
0110
מיום
02
במאי
2111
(סעיף א .)'
1
)תקציב המטה:
תקציב הקמת ותפעול המטה :תקציב תפעול והקמת המטה, עד
1.1
מלש"ח לשנת
2100
,יוקצה
לתקציב משרד ראש הממשלה ממקורות משרד האוצר.
1
)מנהלת הקמת המטה (ל
הלן-מנהלת ההקמה:)
א .מנהלת ההקמה תפעל למימוש הקמת המטה.
ב .מנהלת ההקמה תוקם במשרד ראש הממשלה על ידי סמנכ"ל משרד ראש הממשלה .תקני
המינהלה שלושה במספר ,יתווספו למצבת תקני כוח האדם של משרד ראש הממשלה ויוסבו לתקני
המטה בהמשך .תקני מנהלת ההקמה יאוישו באופן זמני על פי הוראות התקשי"ר.
ג .המשך פעילות מנהלת ההקמה ייקבע על ידי ראש המטה עם מינויו.
114
נספח ב'
הסדרת האחריות לטיפול בתחום הקיברנטי
א .המטה יחל פעילותו עם איוש משרת ראש המטה.
ב .ועדת ההיגוי להגנה על מערכות ממחושבות במדינת ישראל ,הפועלת במסגרת המ
טה לביטחון
לאומי מתוקף החלטה ב81
,/תמשיך לפעול עד לאישור החלטת הממשלה כאמור בסעיף ה 'שלהלן.
ג .המולמו"פ תמשיך את פעילותה לקידום המלצות העבודה שהובלה על ידי יו"ר המולמו"פ כאמור
בסעיף 2 לנספח א ,'וזאת עד לתחילת פעילות המטה ובתיאום עם ראש מנהלת ההקמה.
ד. עם תחילת פעילות המטה ,תשונה החלטה ב81
/באופן הבא: בסעיף 2(א()
0
,)
במקום "היועץ
לביטחון לאומי "יבוא "ראש המטה הקיברנטי הלאומי."
ה .ראש המטה יגיש לממשלה הצעה לתפיסת הגנה כוללת על המרחב הקיברנטי ,בתיאום עם הגופים
המיוחדים ,שתחליף את התפיסה המוצגת בה
חלטה ב81
,/לרבות התייחסות להמשך פעילות ועדת
ההיגוי שפועלת מכוח החלטה ב81
,/ולהחלטות שהתקבלו על ידה וכן לצורך בתיקוני חקיקה ,וזאת
בתוך
021
ימים מיום תחילת פעילות המטה.
ו .האחריות, הסמכות והתפקידים במרחב האזרחי של היחידה הממלכתית להגנה על מערכות מידע
ממוחשבות,
הפועלת במסגרת שירות הביטחון הכללי מתוקף החלטה ב81
/
(להלן -
היחידה
הממלכתית ,)יעודכנו בתיאום ועל בסיס המלצת ראש שירות הביטחון הכללי ,במסגרת הצעת ראש
המטה לממשלה ,כמפורט לעיל בסעיף ה 'לנספח זה. בהמשך לעדכון תפקיד ,סמכות ואחריות היחידה
הממלכתית כאמור, יקבעו המטה והיחידה הממלכתית בהסכמה נוהל להסדרת העבודה ביניהם בתוך
021
ימים מיום תחילת פעילות המטה.
ז .המטה והמטה לביטחון לאומי יקבעו בהסכמה נוהל להסדרת העבודה ביניהם .הנוהל יוגש לאישורו
של ראש הממשלה בתוך
021
ימים מיום תחילת פעילות המטה.
ח .המטה ומשרד החוץ יקבעו נוהל להסדרת העבודה ביניהם בכל הקשור לשיתופי פעולה בינלאומיים
בתוך
021
ימים מיום תחילת פעילות המטה.
ט .גורם מסדיר:
0
)הגדרה" :גורם מסדיר "
- גורם אשר בסמכותו לקבוע ,בכפוף לכל דין ולהחלטות ממשלה ,בידי
מי מבין הגופים הרלוונטיים האח
ריות לנושא מסוים בתחום הקיברנטי ,מה תכולתה של האחריות
ומהם קשרי הגומלין בין הגורמים השונים .המטה הקיברנטי יפעל כגורם מסדיר רק באותם מקרים
שבהם התגלה כי אין גורם אחראי לתחום מסוים ,או שקיים חוסר תיאום בשל ריבוי הגורמים
העוסקים בתחום.
2
)בהמשך לסעיף 2(י"ח )בנספח א 'להחלטה זו:
א .החלטת המטה לפי סעיף זה ,אשר התקבלה בהתאם להחלטה זו ,תיכנס לתוקפה תוך
21
יום מיום
הוצאתה ,אלא אם נקבע בה מועד מאוחר יותר.
ב .ראש גוף רלוונטי רשאי להתנגד להחלטת המטה לפי סעיף זה בהודעה בכתב לראש הממשלה ,לשר
הממונה ולמ
טה.
115
ג .התנגד ראש גוף רלוונטי להחלטת המטה לפי סעיף זה בעניין שבתחום אחריותו ,יובא הנושא
הנתון למחלוקת להכרעת ראש הממשלה ,אשר יחליט בנושא או יביא את הנושא לדיון בממשלה או
בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בתוך
021
יום .שאר התחומים המוסדרים בה
חלטת המטה
לפי סעיף זה ,ואשר אינם נתונים למחלוקת ,יעמדו בתוקפם.
ד .התנגד ראש גוף רלוונטי להחלטת המטה לפי סעיף זה או לחלק ממנה ,כאמור לעיל ,לא תיכנס
ההחלטה לתוקפה או החלק הנתון בה למחלוקת ,עד להכרעה בהתאם לסעיף ט(2
()ג )לנספח זה.
116
נספח5
.ממצאים חדשים ממערך הנתונים של המולמו"פ
להלן לקט ממצאים של סקרים שנערכו לאחרונה
על-ידי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי הזמנת
המולמו"פ, המכסים נושאים
רלוונטי .ים למערכת המו"פ, אשר לא נסקרו בעבר בישראל
א. לקט נתונים מסקר מסחור ידע65
סקר חברות מסחור ידע שליד האונ יברסיטאות בישראל לשנים2118
ו-
2111
,
כולל את חברות מסחור הידע
שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שבע חברות לשבע אוניברסיטאות). תפקיד החברות
למסחור ידע לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר באוניברסיטאות, להפוך את הפטנט למוצר מסחרי ולעזור
ביצירת חברות ה זנק. חברות מסחור הידע בפעולות אלו מגדילות את הכנסותיהן של האוניברסיטאות
.והממציאים
הסקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו שנערך בישראל. הסקר נערך
על-ידי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי
הזמנת המולמו"פ. השאלון עסק בנושאים הבאים: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני , מדיניות
ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, ועוד), הכנסות מקניין רוחני, חברות הזנק בבעלות
.חלקית או מלאה של חברות מסחור ידע ועוד
בשנים2118
ו-
2111
דווחו
על-ידי
החברות למסחור ידע112
המצאות מתוכן הוחלט להגן בפטנטים על111
מקרים ולדחו ת211
מהמקרים. לגבי12
מהמקרים טרם התקבלה החלטה. בתקופה הנדונה הוגשו111
בקשות
:ראשוניות לפטנטים לפי הפירוט דלהלן
לוח1: בקשות ראשוניות לפטנטים בארץ וב
חוץ לארץ
2882-2880
מיקום הבקשה
2008
2009
בקשות ראשוניות
בישראל
27
19
ב
חוץ לארץ
368
365
סה"כ
395
384
סה"כ הבקשות שהוגשו לרישום פטנטים בכל המדינות בשנים2111-2118
(בקשות ראשוניות66
ובקשות
המשך67) הסתכמו בממוצע שנתי ב-
0,028
.בקשות
בחינת הבקשות לפי תחום מראה שבשנים2118
ו-
2111
הוגשו111
בקשות ראשוניות על-
:פי החלוקה הבאה
:תחום מדעי החיים ורפואה211
בקשו ת, הנדסה082
, מתמטיקה ומדעי המחשב11
בקשות, מדעי הטבע
ז הפי יקליים010
בקשות ואחרים22
.בקשות
65
המקור:הודעהלעיתונו
ת
שפורסמהעל-ידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיק
הבינואר2312
:
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2012n/12_12_024b.pdf
66
בקשות ראשוניות–
הןבקשותשהוגשובפעםהראשונהובקשותארעיות–provisional
.
67
בקשות המשך– הןבקשותהמצהירותעלקד
ימותעל-פיבקשהראשוניתשלמוסדשכברהוגשהבמדינהאובמסגרתאחרת.
.איןהכוונהלבקשותלהארכתתוקףשלפטנטיםשכברנרשמו
117
תחומים לפי ראשוניות בקשות :1 תרשים
193
96
32
65
10
157
86
42
76
22
0
50
100
150
200
250
כולל( החיים מדעי
)רפואה
הנדסה
ומדעי מתמטיקה
המחשב
הפיזיקלים הטבע מדעי אחר
2008
2009
מספר הבקשות לפטנטים שהוגשו
על-ידי
החברות למסחור ידע מהקמתן ועד לסוף שנת2111
היה02,112
,
*
מתוכן מספר הבקשות לפטנטים בישראל היה0,110
(כ-
01%
מסך כל הבקשות). מבין הבקשות שהוגשו ב חוץ
לארץ ,, בארה"ב מספר הבקשות לפטנטים היה הגבוה ביותר1,221
(כ-
22%
מסך כל הבקשות). בממוצע כל
פטנט נרשם בלמעלה מארבע מדינות.
118
לוח2
: בקשות לפטנטים מיום הקמת החברה למסחור ידע ועד סוף2882
מדינה מספר הבקשות לפטנטים
סה"כ
*13,593
:מזה ישראל
1,991
ארה"ב
4,221
אירופה
1,247
יפן
594
**מדינות אחרות
5,299
* המספר הכולל הוא יותר גדול,
כיוון שאחת החברות העבירה נתונים לשנים2111-2118
.בלבד
** לרבות הודו, אוסטרליה, ברזיל וסין.
פטנטים רשומים ומשפחות פטנטים68
מספר הפטנטים הרשו מים
על-ידי
החברות למסחור ידע עד סוף שנת2111
היה2,202
.
בישראל נרשמו121
פטנטים (כ-
01%
מסך כל הפטנטים). מבין הפטנטים שנרשמו ב
חוץ לארץ , בארה"ב מספר
הפטנטים שנרשמו היה הגבוה ביותר0,021
(כ-
21%
.)מסך כל רישומי הפטנטים
לוח3: פטנטים רשומים מיום הקמת החברה למס חור ידע ועד סוף2882
מספר פטנטים
רשומים מדינה
:סה"כ
סה"כ
*3,313
:מזה
ישראל
536
ארה"ב
1,136
אירופה
363
יפן
100
**מדינות אחרות
1,178
* המספר הכולל גדול
יותר,
כיוון שאחת החברות העבירה נתונים לשנים2111-2118
.בלבד
** לרבות הוד .ו, אוסטרליה, ברזיל וסין
מספר משפחות הפטנטים
המיוצגות בבקשות לרישום פטנטים מיום הקמת החברה למסחור ידע ועד סוף2111
היה1,221
.
מספר משפחות הפטנטים שמוסחרו
מיום הקמת החברות למסחור ידע ועד לסוף2111
היה0,228
מתוכם
מוסחרו ושייכות לחברות בארץ111, ושמוסחרו ו
שייכות לחברות ב
חוץ לארץ
111
.
סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים
הסתכמו בשנת2118, ב-
0,118
מיליוני ש''ח ובשנת2111
ב-
0,821
.מיליוני ש''ח
אחוז ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתגמולים בתחום מדעי החיים ורפואה היה הגבוה ביותר בשנים2118
(
12.1%) ו-
2111
(
12.0%
.)
68
משפחהשלפטנטיםכוללתאתהפטנטהראשונישנרשםבארץמסוימתואתשארהפטנטיםשנרשמובעקבותיו,עבוראותה
המצאה,רעיוןאוידע,בארצותאחרותת.וךהצהרתקדימותושלהפטנטהראשוני
119
של המדעי התחום לפי ,ומתמלוגים רוחני קניין ממכירת הכנסות :2 תרשים
הממציא
13.5%
92.1%
3.1%
2.6%
2.1%
1.0%
5.1%
1.7%
72.6%
8.5%
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
רפואה כולל החיים מדעי
הנדסה המחשב ומדעי מתמטיקה הפיזיקלים הטבע מדעי אחר
2008
2009
עיקר ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים מתחלקים בין האוניברסיטאות (כ-
11%
) לבין הממציאים
ושותפיהם (כ-
10%
.)
1%
.מההכנסות מקבלות החברות למסחור ידע
השוואות
בין-לאומי
ת
רק בחלק ממדינות OECD נערך סקר מסחור ידע:
בקנדה, ענו לסקר בשנת2118
(מתוך012
)
021
:מוסדות11
אוניברסיטאות ו-
18
.בתי"ח מסונפים
באוסטרליה, ענו לסקר21
אוניברסיטאות בשנים2118
ו-
2111
.
בבריטניה, הסקר כלל את כל011
המוסדות האוניברסיטאיים ובארה"ב השתתפו בסקר בשנת2118
,
011
מוסדות ובשנת2111
,
012
.מוסדות
סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני
ומתמלוגים
בישראל גבוהות במידה ניכרת מקנדה, אוסטרליה ובריטניה
,ונמוכות מארה"ב. סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים יחסית להוצאות המו"פ באוניברסיטאות
.גבוהות יותר בישראל מאשר בשאר המדינות בהשוואה
121
לוח4
: השוואות
בין-לאומי ות של אינדיקטורים נבחרים במסחור
ידע
מדינה ישראל קנדה אוסטרליה ארה"ב בריטניה
שנים
2008
2009
עד סוף
2882
2008
2009
2008
2009
עד סוף
2882
2008
2882
עד סוף
2882
2008
2882
מספר משרות
מלאות במו"פ
באוניברסיטאות
1,012
8,987
-
62,340
-
10,201
-
-
-
-
-
163,529
168,936
מספר בקשות
ראשוניות
לפט
נטים
395
384
-
755
-
1,274
1,253
-
11,197
11,260
-
2,111
2,102
מספר בקשות
ראשוניות
לפטנטים, ל-
1888
משרות
מלאות במו"פ
באוניברסיטאות
43.2
42.7
-
12.1
-
20.8
-
-
-
-
-
12.8
11.9
מספר פטנטים
שנרשמו
-
-
3,313
346
-
595
600
1,860
2,933
3,088
653
827
מספר חבר ות
הזנק שהוקמו
-
-
010
19
02
01
152
549
555
191
273
מספר חברות
הזנק פעילות
-
-
107
-
-
-
-
137
-
3,175
-
-
הכנסות
ממכירת קניין
רוחני
,ותמלוגים
במיליוני ש''ח
1,568
1,834
-
191
-
211
201
-
8,560
6,393
-
774
494
הוצאות על
מו"פ
באוניברסיטאות
במיליוני ש"ח
1,021
3,847
-
31,774
36,337
01,212
-
-
183,563
-
-
38,120
44,269
הכנסות ביחס
להוצאות מו"פ
באוניברסיטאות
0.380
0.477
-
0.006
-
0.015
-
-
0.047
-
-
0.020
0.011
121
ב. שהות ממושכת ב
חוץ לארץ של מקבלי תואר שלישי מישראל69
70
נכון לשנת2818
,
11.2%
מבעלי תואר שלי שי שסיימו את לימודיהם בישראל בין השנים
תשמ"ה-תשס"ח, שהו ב
חוץ לארץ
.תקופה ממושכת
מתוך אלה ששהו ב
חוץ לארץ
תקופה ממושכת בשנת2885, קרוב ל-
28%
חזרו לארץ עד
2818
.
שיעור בעלי תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה ששהו ב
חוץ לארץ
( שהות ממושכת15.2%) גבוה פ י3.5
( לערך מזה שבמדעי הרוח והחברה%
4.0
.)
השיעור הגבוה ביותר של השוהים ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת, מבין בעלי תואר שלישי
( בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, היו ממכון ויצמן22.8%
) והנמוך ביותר בקרב
( מקבלי תואר מאוניברסיטת בר אילן0..%
.)
שיעור הגברים בעלי תואר שלישי ששהו ב
חוץ לארץ
( שהות ממושכת14.8%
), גבוה פי
1.5
( משיעור הנשים2.4%
.)
בעלי תואר שלישי השוהים ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת הם צעירים יחסית לעומת
.עמיתיהם שנשארו בישראל
שיעור בעלי תואר שלישי ששהו שהות ממושכת ב
חוץ לארץ , גבוה יחסית בקרב
העולים, ובמיוחד אצל עולים ממד.ינות חבר העמים
,)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעידוד ותמיכה של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו"פ
בדקה את תופעת השהות הממושכת ב
חוץ לארץ
של בעלי תואר שלישי. החקירה התמקדה באזרחי
ישראל שקיבלו תואר שלישי (דוקטורט) מאחת מאוניברסיטאות המחקר בישראל בשנים תשמ"ה-
תשס"ח. הבדיקה נעשתה על נתוני שנת2101
והתבססה על קבצים מנהליים של מקבלי תארים
בישראל. קבצים אל
ה הוקבלו לנתוני היציאות והכניסות לארץ. שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
מוגדרת
כיציאה מהארץ במועד מסוים למשך שנה ומעלה ואשר לאחר אותה שנה לא הייתה שהי
י ה בארץ
ברצף למשך11
י
ום ומעלה, נכון למועד עריכת הבדיקה. אין בהגדרה כשהות ממושכת ב
חוץ לארץ
בכדי להעיד על כוונות להישאר ב
חוץ לארץ לעד (להגר מן הארץ). יתר על כן,
בהקשר לאוכלוסיית
בעלי תואר שלישי, יש לציין כי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, נהוגות תקופות פוסט-
דוקטורט ממושכות ב חוץ
לארץ (מעל שנה), כך שלבעלי תואר שלישי שלמדו בתחומים אל
ה , יש סיכוי
גבוה יחסית להיחשב כשוהים ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת. כמו כן, נסיעות של אנשי סגל אקדמי
לשבתון והארכת שהות ב
חוץ לארץ
.אחריהן עשויות להיחשב כשהות ממושכת
יודגש כי לצד ההגירה של מקבלי תואר שלישי מהארץ
ישנה תופעה של הגירה לארץ. למשל, משנת
0181
עד2118
עלו לישראל כ-
2,111
בעלי תואר שלישי, מהם כשני שליש ממדינות חבר העמים.
71
מספרם של מקבלי תואר שלישי עלה בהתמדה מ-
121
בשנים תשמ"ה-תשמ"ו ל-
2,122
בשנים תשס"ז-
תשס"ח. בסך הכ
ו ל קיבלו בשנים הללו01,110
תושבי ישראל, ת .ואר שלישי מאוניברסיטאות בישראל
נכון לשנת2101
,
00.1%
מהם שהו שהות ממושכת ב
חוץ לארץ .
69
המקור:הודעהלעיתונותשפורסמהעל-ידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהב-
23...2311
.
70
שהותממושכתבחוץלארץמוגדרתכיציאהמהארץבמועדמסויםלמשךשנהומעלהואשרלאחראותהשנהלאהייתהשהייה
בארץברצףלמשך33
יום.זוהיהגדרהטכנ
יתהמשמשתאתהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהלאומדניהאוכלוסייההקבועה.לצורך
הודעהזו,מעמדשהותממושכתבחוץלארץנקבענכוןלשנת2313,בלאקשרמתיהחלהתקופתהשהותהממושכת,בתנאי
שעמדהבשניהקריטריוניםהנ"ל.פירושהדברשההודעהמציגהכמותמצטברתשלהשוהיםבחוץלא
רץלתקופהממושכת,נכון
לשנת2313
.
71על -פיסקרקריירהשלבעליתוארשלישישבוצעבשנת2333על -ידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.
בסקרנכללובעליתוארשלישיששהובארץבתקופתהסקרוהיובניפחותמ-
73
.
122
לוח1: שיעור בעלי תואר שלישי מאוניברסיטאות בישראל ששהו שהות ממושכת ב חוץ
לארץ , לפי שנת קבלת תואר, תחום לימודים, נכון לשנת2818
.
שנת קבלת
התואר
סך בעלי
תואר
שלישי
(מספרים
)מוחלטים
סך בעלי
תואר שלישי
במדעי
החברה
והרוח
(מספרים
)מוחלטים
סך בעלי תואר
שלישי במדעים
מדויקים
והנדסה
(מספרים
)מוחלטים
מזה סך
ו הכ ל שהו
שהות
ממושכת
בחו"ל
)(אחוזים
מזה: סך הכ
ו ל
שהו שהות
ממושכת בחו ץ
ל
ארץ
בעלי תואר
שלישי במדעי
החברה והרוח
)(אחוזים
מזה: סך
ו הכ ל
בעלי תואר
שלישי במדעים
מדויקים
והנדסה שהו
שהות ממושכת
בחו"ל
)(אחוזים
סך הכ
ול
16,041
5,720
10,321
11.9
4.8
15.9
תשמ"ו-תשמ"ה
626
165
461
14.1
6.7
16.7
תשמ"ח-תשמ"ז
698
204
494
13.2
8.8
15.0
תש"ן -תשמ"ט
812
206
606
12.2
6.3
14.2
"תשנ
ב-תשנ"א
834
217
617
9.0
4.6
10.5
תשנ"ד-תשנ"ג
1,034
271
763
10.7
5.2
12.7
תשנ"ו-תשנ"ה
986
265
721
9.4
2.3
12.1
תשנ"ח-תשנ"ז
1,187
360
827
14.2
4.4
18.4
תש"ס-תשנ"ט
1,325
452
873
12.9
4.4
17.3
תשס"ב-תשס"א
1,594
602
992
11.4
3.8
15.9
תשס"ד-תשס"ג
2,023
826
1,197
12.8
5.2
18.0
תשס"ו-תשס"ה
2,290
1,047
1,243
11.9
4.6
18.1
תשס"ח-תשס"ז
2,632
1,105
1,527
11.6
4.7
16.6
מדעים מדויקים והנדסה כוללים : רפואה, מקצועות עזר רפואיים, מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי
המחשב, המדעים הפיסיקליים, המדעים הביולוגיים, חקלאות, הנדסה ואד
ריכלות.
מדעי החברה והרוח כוללים ,: מדעי הרוח הכלליים, שפות, אמנות, מדעי החברה, עסקים וניהול
.משפטים
נכון לשנת2101, שיעור מקבלי תואר שלישי בתחומי המדעים המדויקים בשנים תשמ"ה-
,תשס"ח
ששהו שהות ממושכת ב
חוץ לארץ (
01.1%
), היה גבוה פי2.1
לערך מזה שבמדעי הרוח וה חברה
(
%
1.8
.)
נכון לשנת2101, שיעור הגברים שקיבלו תואר שלישי בישראל בשנים תשמ"ה-
תשס"ח ושהו שהות
ממושכת ב
חוץ לארץ (
01%
), גבוה פי0.1
( משיעור הנשים1.1%
). הבדל זה נובע, בין היתר, מכך שחלקן
של הנשים בתחומי מדעי הרוח והחברה, גבוה יחסית לתחומי המדעים המד
ו
יקים ו
הה נדסה. בתחומי
מדעי הרוח והחברה, שהו ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת1.1%
מהגברים ו1.2%
מהנשים. בתחומי
המדעים המדויקים וההנדסה, שהו שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
01.8%
מהגברים ו-
02.0%
.מהנשים
קיימת תנודתיות רבה בשיעור השוהים ב
חוץ לארץ בין מחזורי קבלת התואר והיא בולטת במיוחד
בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה ופחות בתחומי מדעי החברה והרוח. נכון לשנת2101
, יש הבדל
משמעותי בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, בין המחזורים של סוף שנות ה-
11
ואילך לאלו
שלפניהם, כאשר שיעור השוהים ב
חוץ לארץ שהות ממושכת עלה מדרגה והגיע לרמה של יותר מ-
01%
ממחז
ור מקבלי התואר השלישי. לעומת זאת, שיעור השוהים ב
חוץ לארץ
מקרב בעלי תואר שלישי
במדעי החברה והרוח במחזורים אלו, נמוך יחסית למחזורים קודמים ועומד על רמה של כ-
1%
.
123
תרשים1. שיעור השוהים ב
חוץ לארץ
מכלל בעלי תואר שלישי נכון לשנת2818
0.0
2.0
4.0
6.0
8.0
10.0
12.0
14.0
16.0
18.0
20.0
-ה"תשמ
ו"תשמ
-ז"תשמ
ח"תשמ
-ט"תשמ
ן"תש
-א"תשנ
ב"תשנ
-ג"תשנ
ד"תשנ
-ה"תשנ
ו"תשנ
-ז"תשנ
ח"תשנ
-ט"תשנ
ס"תש
-א"תשס
ב"תשס
-ג"תשס
ד"תשס
-ה"תשס
ו"תשס
-ז"תשס
ח"תשס
שלישי תואר קבלת שנת
ממושכת שהות ל"בחו השוהים שיעור
והרוח החברה מדעי
והנדסה מדויקים מדעים
שיעור בעלי תואר שלישי ששה
ו ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת, גבוה יחסית בקרב העולים, ובמיוחד
בקרב עולי מדינות חבר העמים. שיעור השוהים ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת בקרב ילידי מדינות חבר
העמים שקיבלו תואר שלישי בישראל בתחומי המדעים המדויקים עומד על21%, לעומת כ-
02%
אצל
ילידי הארץ ו-
01%
בקרב ילידי ארצ
ות-הברית. לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור השוהים ב
חוץ לארץ
שהי
י.ה ממושכת, בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית
124
מאפיין נוסף של השוהים ב
חוץ לארץ
שהיה ממושכת, הוא גילם הצעיר יחסית. בעלי תואר שלישי
שנמצאו שוהים שהות ממושכת ב
חוץ לארץ נכון ל-
2101, קיבלו את התו אר שלהם בגיל צעיר יותר
מאל
ה שלא שהו שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
(חציון גיל21
לעומת21
, בהתאמה). פערי הגילאים
( גבוהים במיוחד במדעי הרוח והחברה28
לעומת12
.)
לוח2. גיל בעת קבלת התואר של מקבלי תואר שלישי בשנים תשמ"ה-
תשס"ח לפי שהות ממושכת
ב
חוץ לארץ
נכון לשנת2101, תחום לימודים ומין
בעלי תואר שלישי שנמצאו
בשנת2818
כשוהים שהות
ממושכת ב
חוץ לארץ
בעלי תואר שלישי שלא נמצאו
בשנת2818
כשוהים שהות
ממושכת ב
חוץ לארץ
סה"כ
מדעי
החברה
והרוח
מדעים
מדויקים
והנדסה
סה"כ
מדעי
החברה
והרוח
מדעים
מדויקים
והנדסה
סך לו הכ
1,214
274
1,648
14,12.
5,446
0,601
גיל חציוני
כללי
34
30
34
37
42
35
גיל חציוני
גברים
34
21
34
21
12
21
גיל חציוני
נשים
34
38
21
28
11
35
125
ישנם הבדלים בשיעורי השוהים שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
בין האוניברסיטאות
ש הם קיבלו מהן את
התארים. שיעור השוהים שהות ממו
שכת ב
חוץ לארץ
של בעלי תואר שלישי בתחומי המדעים
( וההנדסה הוא הגבוה ביותר בקרב בוגרי מכון וייצמן22.1%
) והנמוך ביותר אצל בוגרי אוניברסיטת
בר-
( אילן8.1%
.)
לוח2. שיעור השוהים שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
נכון לשנת2101
, מבין מקבלי תואר שלישי בשנים
תשמ"ה-תשס"ח לפי מ וסד קבלת התואר
סך
לו הכ
השוהים
שהות
ממושכת
ב חוץ
לארץ
(מספרים
)מוחלטים
סך
לו הכ
שוהים
שהות
ממושכת
ב חוץ
לארץ
)(אחוזים
מדעי החברה והרוח
מדעים מדויקים
והנדסה
סך
לו הכ גברים נשים
סך
לו הכ גברים
נשים
סך
לו הכ
0,101
11.9
4.8
5.5
4.2
15.9
17.8
13.1
מכון ויצמן למדע
212
21.5
..
..
..
22.0
24.0
19.2
הטכניון–
מכון טכנולוגי
לישראל
211
16.3
(6.7)
(3.9)
(8.5)
17.2
18.6
14.7
האוניברסיטה העברית
112
12.2
5.6
6.0
5.2
16.2
17.3
14.6
אוניברסיטת
תל-אביב
211
11.0
6.7
7.9
5.7
13.6
16.3
10.2
אוניברסי
טת בן-גוריו
ן בנגב
001
9.8
3.4
4.2
2.7
11.9
13.3
9.4
אוניברסיטת חיפה
22
4.6
4.2
5.5
3.3
11.1
10.7
11.8
אוניברסיטת בר-אילן
10
4.3
2.3
2.6
2.2
8.7
12.0
6.2
יש להדגיש כי הימצאותו של פרט במעמד שוהה ב
חוץ לארץ
,שהות ממושכת
היא
נכונה לשנת2101
ואינה מעידה על ס
יכויי חזרתו ארצה. על מנת לקבל א
ו מדן לשיעור החוזרים, נבדקה אוכלוסיית
השוהים שהות ממושכת ב
חוץ לארץ בשנים קודמות ונמצא, למשל, כי קרוב ל-
21%
מאלה שהוגדרו
כשוהים שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
בשנים2111-2111
, אינם מוגדרים עוד כשוהים שהות ממושכת
ב
חוץ לארץ
בשנת2101. מבי ן
ה אל שהוגדרו כשוהים שהות מושכת ב
חוץ לארץ
בשנת2111
חזרו
08.0%
ומבין אלו אשר הוגדרו כשוהים שהות ממושכת ב
חוץ לארץ
בשנת2111
חזרו21.2%
. שיעור
החוזרים מבין בעלי תואר שלישי שהוגדרו כשוהים ב
חוץ לארץ
שהות ממושכת בשנים2111-2111
( בתחומי מדעי החברה והרוח21%), גב( וה מזה שבתחומי המדעים המדויקים וההנדסה01.1%
.)
126
ג. לקט נתונים מסקר קריירה של בעלי תואר שלישי–
2882
72
בעלי תואר שלישי הם בעלי התרומה הגבוהה ביותר לקידום הידע והטכנולוגיה. לכן יש להם תפקיד
מפתח ביציר
ת חדשנות וצמיחה כלכלית מבוססת ידע. סקר קריירה של בעלי תו אר שלישי, נערך
לראשונה בישראל בשנת2101
והמידע בו מתייחס ברובו לשנת2882
ובחלקו ל-
01
השנים שלפניה .
הסקר שהוזמן ומומן
על-ידי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה ,הוא
חלק מסקר
בין-לאומי
שמשתתפות בו21
מדינות חברות בארגון ה-
OECD
.
סקר קריירה
של בעלי תואר שלישי הוא פרויקט משותף של ה-
OECD, ה-
EUROSTAT
והמוסד
הסטטיסטי של האו"ם. השתתפות בסקר מאפשרת לישראל להשתלב בפרויקט סטטיסטי חדשני
חובק עולם שמטרתו להשוות את הנתונים בין המדינות המשתתפות בסקר, זאת בעזרת יצירת
אינדיקטורים אחידים. ארגון ה-
OECD
יוציא
בעתיד הקרוב פרסום הכולל תוצאות שהתקבלו מכל
.המדינות שהשתתפו בסקר
המידע העולה מהסקר מאפשר למקבלי החלטות בישראל, ללמוד על תרומתם והשתתפותם של בעלי
תואר שלישי בשוק העבודה, על הקריירה המחקרית-אקדמית שלהם, ועל קשרי המדע ה
בין-לאומי ים
ש.הם מנהלים
תכונות דמוגרפיו
ת של בעלי תואר שלישי
בשנת2111
היו בישראל22.1
אלף
בעלי תואר שלישי ,
10%
מהם גברים ו-
21%
,נשים22%
מהם היו
בגיל11-11
ו-
28%
עד גיל11
.
בכל קבוצת גיל אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים למעט עד גיל11
–
21%
לעומת22%
.)(לוח א
לוח א. בעלי תואר שלישי לפי מין וגיל–
2882
סך הכ
לו גברים נשים
גיל
)מספר (באלפים
אחוז
)מספר (באלפים
אחוז
)מספר (באלפים
אחוז
סך
לו הכ33.6
188.8
28.4
188.8
13.1
188.8
עד11
1.1
28.2
1.1
22.8
1.8
21.1
11-11
1.2
21.1
1.1
21.0
2.2
21.2
11-11
00.2
22.1
1.2
21.8
2.1
21.8
11-11
2.1
01.1
2.1
02.2
0.0
8.2
בעלי תואר שלישי בתחום מדעי הרוח הוסמכו לתואר שלישי בגיל ממוצע גבוה יותר מבעלי תואר
שלישי בתחומי מדעים ביולוגיים, מדעים
פיזיקליים , מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב–
10
לעומת22
.
בשנת2111
( כמחצית מבעלי תואר שלישי12%
,) היו ילידי ישראל21%
ילידי ב
רית-
המועצות לשעבר
ו-
20%
,ילידי אירופה (ללא בריה"מ), אמריקה ואוקיאניה. אשר למקור התואר12%
קיבלו את
,התואר השלישי ממוסד אקדמי בארץ01%
ממוסד אקדמי בברית-המועצות לשעבר ו-
20%
באירופה
.)(ללא בריה"מ), אמריקה ואוקיאניה (לוח ב
72
המקור:הודעהלעיתונו
ת
שפורסמהעל-ידיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה
בנובמבר2311
http://www.cbs.gov.il/www/hodaot2011n/06_11_279b.pdf
/
127
לוח ב. בעלי תואר שלישי לפי ארץ לידה וארץ קבלת התואר–
2882
ארץ לידה ארץ קבלת התואר
)מספר (באלפים
אחוז
)מספר (באלפים
אחוז
סך הכ
ול
22.1
011.1
22.1
011.1
:מזה
ישראל
01.1
12.1
21.1
12.2
בריה"מ לשעבר
1.1
21.1
1.2
01.1
אירופה ללא בריה"מ אמריקה ואוקיאניה1.1
21.1
1.1
21.1
לימודים לתואר של
ישי
בשנת2111
21%
מבעלי
ה תואר
ה שלישי הוסמכו בתחום
ה מדעים
ז פי ה
יקליים ,, מתמטיקה
,סטטיסטיקה ומדעי המחשב01%
,במדעי הרוח08%
,במדעים ביולוגיים01%
במדעי החברה
בו ,משפטים01%
בהנדסה ו-
01%
ברפואה ו
ב .חקלאות
שיעור גבוה יותר של גברים הוסמכו בתחום
ב מדעים
ז פי ב,יקליים ב ,מתמטיקה
ב
סטטיסטיקה ו
ב מדעי
המחשב.
היחס בין נשים וגברים בעלי תואר שלישי בתחומי
ה מדעים
ז פי ה ,יקליים
ב ,מתמטיקה
ב
סטטיסטיקה ו
ב
מדעי המחשב עומד על אחת לשלושה ובתחום ההנדסה אחת לשבעה. לעומת זאת,
בתחום
מדעי הרוח
נשים מהוות רוב, כאשר היחס בין נשים לגברים עומד על0.22
.
לוח ג. בעלי תואר שלישי לפי מין ותחום לימודים–
2882
סך
לו הכ גברים
נשים
סך הכ
ו)ל (באלפים
22.1
21.1
02.2
לפי תחום לימודים
מספר
)(באלפים אחוזים
מדעי הרוח
1.1
011.1
12.1
11.2
מדעי החברה ומשפטים
1.1
011.1
11.1
11.1
מדעים
ז פי
יקליים
, מתמטיקה, סטטיסט יקה ומדעי
המחשב
8.1
011.1
11.2
21.8
מדעים ביולוגיים
1.0
011.1
11.1
12.1
הנדסה
2.1
011.1
81.1
02.1
רפואה, חקלאות, ותחום לא ידוע
2.2
011.1
11.2
21.1
128
מקור מימון עיקרי בזמן הלימודים
עבור28%
מבעלי תואר שלישי בתחומי
ה מדעים
ז פי ה ,יקליים
ה ,מתמטיקה
ה
סטטיסטיקה הו מדעי
,המחשב
מלגה ממוסד בישראל
הייתה מקור הכנסה עיקרי בזמן לימודיהם. אצל21%
מעמיתיהם
הכנסה מעבודה בהוראה או במחקר במוסד
ש למדו בו ,שימשה מקור מימון עיקרי בזמן לימודיהם
כאשר יתר בעלי תואר שלישי בתחומים אלה קיבלו הכנסה
מעבודה במקום אחר מהמוסד בו למדו
(
21%
) ,מלגה מ
חוץ לארץ (
02%
,)הלוואות וחסכונות אישיים (
1%
) או
מקור אחר (
8%). לעומת זאת,
בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה ומשפטים
מלגה ממוסד בישראל
הייתה מקור הכנסה עיקרי עבור
01%
ואילו עבור22%
הכנסה מעבודה מחוץ למוסד
ש למדו בו הייתה מקור מימון עיקרי בזמן
.לימודיהם
תכונות כוח עבודה אזרחי של בעלי תואר שלישי
בדצמבר2111
שיעור השתתפות בכוח העבודה האזרחי בקרב בעלי תואר שלישי היה גבוה מא
ו ד–
81%
, לעומת שיעור כוח העבודה האזרחי באוכלוסייה–
11%
.
73
בקרב גברים בעלי תואר שלישי
בגיל
אי
11-11, שיעור ה
ה
שתתפות ב
כוח עבודה אזרחי
עמד
ע ל11%
.
שיעור
הבלתי מועסקים
בקרב בעלי תואר שלישי היה2.2%, זאת,
בהשוואה לשיעור של1.1%
בכלל
האוכלוסייה.
0
שיעור בעלי תואר שלישי עד גיל11
ובגיל11
,ויותר
העובדים בעבודה חלקית מסך המועסקים (
21%
)
היה גבוה מהשיעור של בעלי תואר שלישי בגיל11-11
(
02%
.)
.לוח ד
תכונות כוח
ה עבודה של בעלי תואר שלישי לפי גיל ומין–
2882
)(אחוזים
בכוח עבודה אזרחי עובדים בעבודה חלקית מסך כל המועסקים
גיל סך הכ
לו גברים נשים סך הכ
לו גברים נשים
סך
לו הכ
00.6
02..
06.0
15.0
11..
22.6
עד11
12.1
12.2
10.1
21.2
01.1
21.1
11-11
11.2
11.1
12.1
02.1
1.1
08.1
11-11
81.1
11.2
81.1
02.1
8.2
22.1
11-11
18.2
11.1
12.1
20.1
20.1
22.1
73
הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,"שנתוןסטטיסטילישראל",לוחמספר12.7,ירושלים,תש"א–2313
.
129
ד. תקציר עבודת מחקר בנושא: דמוגרפיה של חברות ענף מחקר ופיתוח74
1. הקדמה
עבודה זו מומנה ולוותה
על-ידי
)המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ כחלק מפעילותה לעיצוב
.והתווית מדיניות בתחומי המדע והטכנולוגיה
ענף מחקר ופיתוח כולל חברות הזנק,
75
'מכוני מחקר, חברות 'פאבלס,
76
(
Fabless
), מרכזי מו"פ של
חברות רב-
לאומיות וחממות טכנולוגיות וכן חברות המספקות שירותים הקשורים לפעילות מחקר
ופיתוח, כגון יועצים, קרנות הון סיכון וחברות ל מסחור ידע. רובם ככולם עוסקים ביצירת ידע
וטכנולוגיה באמצעות מחקר ופיתוח או תמיכה בו. הפעילות בענף זה התפתחה במהירות, בשנים
2111-0111
צמחה ההוצאה למו"פ המבוצע בידי חברות בענף פי1
, חלקו היחסי של הענף בפעילות
המו"פ עלה בתקופה זו מ-
01%
בלבד בשנת0111
ל-
21%
בשנ ת2111
. הפעילות העיקרית בענף מבוצעת
על-ידי מרכזי מו"פ של חברות רב-
לאומיות המבצעים18%
.מהפעילות
בשני העשורים האחרונים התבסס יתרונה היחסי של ישראל בתחום יצירת הידע והחדשנות
הטכנולוגית והיא מדורגת
במקומות הראשונים בעולם בכל הקשור בתחום. בדוח התחרותיות
הגלובל( יGlobal
Competitiveness Index
( ) של הפורום הכלכלי העולמיWorld Economic
Forum
) לשנים2100-2101
מדורגת ישראל במקום ה-
00
בעולם בתשתיות החדשנות שלה. שיעור
,ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי מהתמ"ג בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם1.1
בשנת2118
(בשנת
2111
חלה ירידה במדד זה,
.)אך מיצובה של ישראל בראש מדינות העולם לא השתנתה
בשנת2118
הושקעו בישראל מעל ל-
211
דולר לנפש מהון הסיכון, פי2.1
מארה"ב ופי21
יותר
( מהאיחוד האירופיStart-Up Nation, 2009). עיקרו של הון סיכון זה מופנה לענף מחקר ופיתוח77
המרכז חברות הזנק מכלל התחומים ב משק (מלבד חברות הזנק בתחום התוכנה המסווגות לענף
שירותי
ה
מחשוב). מעבר למקור מימון חשוב זה מצביעים סכומים אל
ה
על האמון שרוכשים
והפוטנציאל שמזהים משקיעי ההון סיכון בחברות טכנולוגיות צעירות בישראל וביכולתן לפתח
טכנולוגיה בעלת ערך לשווקים. לאלו נוספים כוח העבוד ה האיכותי בישראל והשם שקנה לו ביכולתו
.לחדש
בין השנים2118-0111
ענף מחקר ופיתוח חווה צמיחה אדירה בכל מדדי הייצור והפעילות. בתקופה זו
מספר המשרות בענף זה גדל בלא פחות פי1
(ראה לוח0
). עיקר הצמיחה התרחשה עד לשנת2111
)(בועת הדוטקום, ש צמח בה מספר המשרות פי1.1
, ממוצע של21%
בכל אחת מחמש השנים. עם
התפוצצות הבועה,
החל מיתון שנמשך עד לשנת2112
, ש
מספר המשרות הצטמצם בו ב-
21%
. בין
השנים2118-2112
הענף שב
לצמוח ומספר המשרות גדל ב-
10%
מ-
01,111
בסוף שנת2112
ל-
21,112
בסוף שנת2118
. בשנת2111
התנהלה בצל המשבר העולמי וה
משרות פחתו ב-
2%
. חברות הפועלות
בענף מחקר ופיתוח (בעיקר חברות הזנק המהוות12%
מהמשרות בענף) חשופות מאוד למחזורי
עסקים בעיקר עקב סיכוני מימון,
ולכן בכל פעם שישנה ירידה בפעילות הכלכלית ניתן לראות ירידה
.חדה במספר המשרות
74
העבודהנערכהעל-ידיאביתרקירשברג,תחוםמדעוטכנולוגיה,אגףעסקיםוכלכלהבלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.טלמיזן,
אוריעטרומיכלמקובקי-ליףהשתתפובאיסוףהנתונים,בהכנתםובעיבודם.תודהמיוחדתלגב'שמחהבר-אליעזרומרשלמה
הרשקוביץעל.הערותיהםהמועילותועלליוויהעבודה
75
חברותההזנקהמסווגותבענףזהעוסקותביצירתידע,בפיתוחטכנולוגיהומוצריםבתחומימדעיהטבע,החברהוהרוח.חברות
.הזנקבתחוםהתוכנהמסווגותלענףשירותיהמחשובואינןנכללותבעבודהזו
76
פאבלסהיאחברהללאאמצעיייצור,אשרמ
ייצרתאתמוצריהבאמצעותקבלנימשנה.אףשחברהמהסוגהזהאחראיתעלכלל
פעילותהחברהונמצאתבההנהלתהחברה,זרועהשיווקוההפצה,עיקרהתשומותמופנותלתחוםהמחקרוהפיתוח,ולכןתסווג
.בענףזה מקורהשםהואבמילהFabless{(פאבfab
}
-{מפעל,לסless}–.)פחות,ללא
77.ישלהבחיןכיהשימוש'במחקרופיתוח'מהווהגםשםתוארלענףכלכליוגםתיאורפעילות
131
( כיום2111
) מספר המשרות נמוך
ב-
8%
ממ
ספר
השיא שנרשם בשנת2111
.
בשנת2111
נולדו כ-
218
עסקים חדשים בענף, כמחצית מהם אינם מעסיקים עובדים. בשנת2111
לא
שרדו78 בענף מחקר ופיתוח כ-
082
עסקים כ-
11%
, מהם עצמאיים וחברות שאינן מעסיקות עובדים.
79
2.2.1
פעילות חדשנות ומו"פ בענף
ענף
מחקר ופיתוח,
כאמור,
כולל חברות וארגונים שונים, רובם ככולם עוסקים ביצירת ידע
.וטכנולוגיה באמצעות מחקר ופיתוח או תמיכה ישירה בתהליך זה
נתונים מסקר חדשנות2118-2111
80
מצביעים כי12.1%
עסקו בחדשנות ו-
12.1%
הציגו מוצר חדש
.לשווקים או יישמו תהליך ייצור חדש
78
עלפיההגדרה,חברותשלאשרדוהינןחברותאשרלאהייתהבהןכלפעילותבמשךשנתייםולכןהנתוןהאחרוןהואלשנת
2337
.
79
להרחבה,ניתןלפנותלדמוגרפיהשלעסקיםמקבץנתוניםסטטיסטי
יםממרשםהעסקים2333-2333,פרסוםמספר1431
.
80
סקרחדשנות2334-2332
שילבבתוכוגםאתסקרמו"פעסקי2334
.
2008-1995 משרות בענף מחקר ופיתוח:1 תרשים
0
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
30,000
1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008
131
טב לה1
,: שיעורי חדשנות בענף מחקר ופיתוח
לעומת יתר המגזר העסקי–
2880-2886
ענף מחקר
ופיתוח
שאר
המגזר
העסקי
עסקו בחדשנות
93.5
69.5
ביצעו
פעולות לקידום
חדשנות טכנולוגית (מוצר
)או תהליך
90.3
35.7
הציגו
חדשנות טכנולוגית
)(מוצר או תהליך
63.5
31.6
הציגו חדשנ
ות לא-
טכנולוגית (שיווקית או
)ארגונית
74.4
66.4
3
. ענף מחקר ופיתוח בשנת2880
חלק זה מביא את הפעילות כפי שהייתה בענף מחקר ופיתוח בשנת2118
וכולל את כל סוגי החברות
שפעלו בשנת2118
.
3.1
סוג החברה
בשנת2118
פעלו בענף מחקר ופיתוח0,182
חברות שהעסיקו כ-
21.1
אלף משרות. חברות אלו כוללות
מכוני מחקר, מרכזי מו"פ
בין-לאומי
ים, חברות הזנק, חממות טכנולוגיות, חברות י
י ,עוץ וניהול
.פאבלסים, מסחור ידע וקרנות הון סיכון0,111
(
11%
) חברות מתוכן נפתחו בין השנים2118-2112
.
ממצאים אלו מצביעים כי בתקופה זו מספר החברות בענף גדל
ב-
18%, מ-
0,120
חברות בתחילת2112
ל-
0,182
ב-
2118
.
טבלה2
מתארת את החלוקה בין סוגי החברות הפעילות בענף בשנת2118
, רובן המכריע של החברות
(
11%
) הן
חברות הזנק. חברות אלו בעיקרן קטנות ו .מעסיקות ברובן משרות בודדות01
חברות מבין
חברות ההזנק העסיקו בין211-010
משרו .ת110
(
11%
) חברות מתוכן הוקמו בין השנים2118-2112
.
בס"ה הועסקו בחברות ההזנק12%
מהמשרות בענף. במרכזי המו"פ של החברות הרב-
,לאומיות11
במספר, הועסקו10%
.מהמשרות בענף
132
טבלה2
,: החברות והמשרות בענף מחקר ופיתוח לפי סוג חברה2880
.
סוג חברה
מספר
חברות
התפלגות
ה
חברות
מספר
המשרות
)(אלפים
התפלגות
המשרות
סך הכ
ול
1,583
100
26,366
100
חברות הזנק
1,256
79
11,024
42
פאבלס
22
1
1,939
7
חממות
טכנולוגיות
22
1
165
1
חברות ייעוץ
96
6
266
1
מכוני מחקר
132
8
2,094
8
מסחור ידע
7
0
73
0
מרכזי מו"פ של
חברות רב-
לאומיות
45
3
10,797
41
הון סיכון
3
0
7
0
133
3.2
תחום פעילות
החברות הפעילות בענף סווגו לתחומי פעילות שונים. סיווג פעילות זה מאפשר לקשור בין הפעילות
.המתבצעת בענף מחקר ופיתוח לפעילות התעשייתית או בענפי שירותים אחרים והשפעתה
טבלה3: החברות והמשרות בענף מחקר ופיתוח ל ,פי תחום פעילות2880
.
תחום פעילות
מספר
חברות
התפלגות
החברות
מספר
המשרות
)(אלפים
התפלגות
המשרות
סך הכ
ול
1,583
100
26.4
100
אופטיקה
44
3
0.6
2
ביטחון
43
3
0.3
1
חקלאות
48
3
0.3
1
כימיה וחומרים
65
4
0.6
2
מדעי החברה
והרוח
14
1
0.2
1
מדעי הטבע
170
11
1.1
4
מזון
17
1
0.1
0
מכונות וציוד
81
5
0.6
2
ציוד אלקטרוני
104
7
1.0
4
מכשור רפואי
340
21
2.9
11
טכנולוגיה נקייה
78
5
0.5
2
רכיבים
אלקטרוניים
162
10
12.6
48
תוכנה
5
0
0.1
0
תקשורת
114
7
3.2
12
תרופות
156
10
1.8
7
אחר
142
9
0.6
2
134
3.3
שנת פתיחה
11%
מהחברות הפעילות בענף ב-
2118
נפתחו בין השנים2118-2112
והן מעסיקות21%
מהמשרות
.בענף11%
מהמשרות הן בחברות שנפתחו לפני שנת2111
ו-
11%
בחברות שנפתחו לפני0111
. מרכזי
המו"פ העסיקו11%
מבין המשרות של החברות שנפתחו לפני0111
.
טבלה4
: החברות והמשרות בענף
מחק ,ר ופיתוח לפי שנת פתיחה2880
שנת פתיחה מספר חברות התפלגות
החברות
מספר
המשרות
)(אלפים
התפלגות המשרות
סך הכ
ול
1,583
100
26.4
100
לפני1225
117
7
11.5
44
1995-1999
203
13
4.1
16
2000
87
5
2.0
8
2001
57
4
1.4
5
2002
63
4
0.7
3
2003
46
3
0.6
2
2004
185
12
1.6
6
2005
148
9
1.6
6
2006
188
12
1.2
4
2007
245
15
1.1
4
2008
244
15
0.5
2
4
,. דמוגרפיה של חברות בענף מחקר ופיתוח2880-2883
בחלק זה של העבודה נבחן את
החברות
שפעלו בענף מחקר ופיתוח בין השנים2880-2883
העוסקות
במו"פ טכנולוגי או חברתי (כגון, כלכל ה, פסיכולוגיה וכדומה) באופן פעיל והן הבעלים או היצרנים
.של אותו קניין רוחני קבוצה זו של חברות אינה כוללת חברות שירותים למו"פ,
כגון, יועצים, חברות
.למסחור ידע וקרנות הון סיכון
בין השנים2118-2112
פעלו בענף מחקר ופיתוח2,111
חברות שעסקו באופן ישיר במחקר ופי תוח
טכנולוגי או במדעי החברה והרוח. בין חברות אלו ניתן למצוא כ-
011
,מכוני מחקר21
,פאבלסים12
מרכזי מו"פ של חברות רב-
,לאומיות0,111
חברות הזנק ו-
11
חברות מענפי כלכלה שונים שהחלו את
.דרכן בענף מחקר ופיתוח והבשילו לכדי חברה בוגרת2,111
חברות אלו נפתחו בין השנ ים0112
ו-
2118. חברות אלו פעלו במגוון רחב של תחומים,
,כגון, מכונות וציוד, רכיבים אלקטרוניים, מזון
תקשורת, תרופות ועוד. מספר החברות הרב ביותר נצפה בתחום
המכשור הרפואי (
111
,)
הרכיבים
האלקטרוניים (
211
)והתרופות (
011
). לעומת זאת מספר המשרות הרב ביותר בשנת2118
נצפה
בתחום
הרכיבים האלקטרוניים ,
11%
. בתחום זה מתרכזים עיקר מרכזי המו"פ של חברות
רב-
לאומיות הפעיל
ות
.בענף0,222
חברות מבין חברות אלו נפתחו בין השנים2118-2112
ו-
111
.נסגרו
135
טבלה5
,: מספר החברות שעסקו באופן ישיר במו"פ ומשרות2880-2883
.
סוג חברה
מספר
חברות
מספר משרות
2003
2004
2005
2006
2007
2008
סך הכ
ול
2,047
17.6
18.5
20.7
23.5
26.2
28.6
חברות הזנק
1,746
4.9
5.3
6.3
7.6
9.4
11.0
פאבלס
25
1.4
1.5
1.6
1.7
1.8
1.9
מכוני מחקר
177
2.2
2.0
2.1
2.0
2.0
2.1
מרכזי מו"פ
של חברות
רב-לאומיות
52
7.7
8.2
9.2
10.2
10.6
11.1
חברות
בוגרות
47
1.5
1.5
1.6
2.0
2.3
2.4
136
טבלה6
,: חברות פעילות וחברות שנסגרו לפי סוג חברה2880-2883
סוג חברה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
מספר חברות פעילות
סך
לו הכ
903
1,096
1,170
1,269
1,395
1,500
חברות הזנק
645
834
907
1,011
1,146
1,258
פאבלס
19
19
19
21
23
22
מכוני מחקר
155
154
150
143
137
132
מרכזי מו"פ של
חברות
רב-
לאומיות
46
46
49
51
47
46
חברות בוגרות
38
43
45
43
42
42
מספר חברות שנסגרו
סך הכ
ול
..
80
111
115
119
122
חברות הזנק
..
74
99
100
103
112
פאבלס
..
0
1
1
0
1
מכ
וני מחקר
..
5
11
10
11
8
מרכזי מו"פ של
חברות רב-
לאומיות
..
0
0
1
4
1
חברות בוגרות
..
1
0
3
1
0
137
טבלה.: חברות שעסקו בפועל במחקר ו
ב ,פיתוח ועובדים לפי תחום פעילות2880-2883
תחום פעילות
מספר חברות
מספר משרות
2003
2004
2005
2006
2007
2008
סך הכ
ו ל
2,047
17.6
18.5
20.7
23.5
26.2
28.6
אופטיקה
69
0.4
0.4
0.4
0.5
0.6
0.7
ביטחון
51
0.1
0.1
0.1
0.2
0.3
0.3
חקלאות
66
0.2
0.2
0.3
0.2
0.3
0.3
כימיה וחומרים
107
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.9
מדעי החברה
והרוח
17
0.1
0.1
0.1
0.1
0.1
0.2
מדעי הטבע
184
0.7
0.6
0.7
0.7
0.9
1.0
מזון
26
0.1
0.1
0.1
0.1
0.1
0.1
מכונות וציוד
112
0.3
0.3
0.4
0.4
0.5
0.7
ציוד אלקטרוני
148
0.8
0.8
0.8
0.7
0.9
1.0
מכשור רפואי
466
2.0
2.2
2.6
3.0
3.5
3.9
טכנולוגיה
נקייה
93
0.1
0.2
0.2
0.3
0.4
0.6
רכיבים
אלקטרוניים
205
8.3
9.0
10.3
11.7
12.1
12.7
תוכנה
4
0.1
0.1
0.1
0.2
0.3
0.3
תקשורת
164
2.0
2.0
2.2
2.3
2.8
3.2
תרופות
199
1.6
1.5
1.4
1.5
1.8
2.1
אחר
136
0.5
0.5
0.5
0.6
0.8
0.8
138
5. פתיחות, סגירות ושרידות של חברות81
בטבלה8
ניתן לראות את מספר החברות הפעילות לפי שנת פתיחה. בשנת2112
פע לו בענף112
חברות
שפיתחו טכנולוגיה באופן ישיר, בשנת2118
מספרן גדל בשני שלישים ל-
0,111
. מנתוני סקרי מו"פ
עסקי בשנים אלו עולה כי גם ההוצאה למו"פ שבוצעה
על-ידי החברות82
בענף גדלה בשיעור גבוה– ב-
11%
.
טבלה0
,: מספר החברות הפעילות לפי שנת פתיחה2880-2883
שנת
פ
תיחה
מספר חברות
2003
2004
2005
2006
2007
2008
סך
לו הכ
903
1,096
1,170
1,269
1,395
1,500
לפני
1225
133
130
122
117
112
110
1995-
1999
309
283
256
233
219
200
2000
144
127
114
105
101
90
2001
109
92
76
69
58
54
2002
130
116
96
74
62
55
2003
78
75
70
52
47
41
2004
..
273
251
230
203
185
2005
..
..
185
175
149
136
2006
..
..
..
214
199
174
2007
..
..
..
..
245
228
2008
..
..
..
..
..
227
5.1
פתיחות של חברות
בין השנים2118-2112
נפתחו בענף מחקר ופיתוח0,222
חברות המהוות11%
מבין החברות העוסקות
במו"פ
באופן ישיר. בשנת2112
, המסמנת את שנת היציאה מהמיתון ששרר במשק בשנים2110-2111
,
נפתחו18
חברות בתחומים שונים ובשנים שלאחריה מספר הפתיחות עלה
ל-
221
חברות בשנה
.בממוצע
81
ראהחלק4–.הגדרותוהסברים
82
הוצאהזונגזרתממדדההוצאהלמו"פשבוצעעל-
(ידיהמגזרהעסקיBERD),מדדזהמורכבמסךההוצאהלמו"פבניכוי
תשלומיםלגורמיח
וץובתוספתהשקעותברכושקבועלשםמו"פ.
139
תרשים2
. שיעור הפתיחות מבין החברות הפעילות2883
-
2880
2008-2003
0
5
10
15
20
25
30
2003
2004
2005
2006
2007
2008
אחוזים
5.2
סגירות של חברות
111
חברות מב ין2,111
החברות שפיתחו טכנולוגיה באופן ישיר ופעלו בענף מחקר ופיתוח נסגרו בין
השנים2118-2112. חלקן כתוצאה מרכישת החברה ומיזוגה לפעילות,
אך רובן המכריע עקב הכישלון
בהבשלת הטכנולוגיה או בשלב המסחור, סיבת הסגירה של חברות אלו לא נבחנה בעבודה זו. מבין
החברות שנ סגרו220
(שהן12%
) נפתחו בין השנים2118-2112
. חברות בשלבי חייהן הראשונים
חשופות לסיכונים רבים, יב,ניהם מימון הפעילות
הצלחת הפיתוח ומסחורו, מבין החברות שנסגרו
11.2%
נסגרו לאחר שלוש שנות פעילות או פחות ו-
11.1%
.לאחר שש שנות פעילות או פחות
טבלה2: חברות שנסג רו בין השנים2880-2883
לפי
מספר שנות פעילות עד הסגירה
שנות פעילות
מספר
חברות
שיעור מכלל החברות
)(אחוזים
סך הכ
ול
547
100.0
1-3
253
46.3
4-6
173
31.6
7-9
75
13.7
10-15
40
7.3
16-20
4
0.7
21-30
2
0.4
141
נספח6. ה
דוח
הסופי של פרויקטTARGET
– תמצית מנהל
ים
TARGETED R&D POLICY
The TARGET Consortium
The Israeli Ministry of Science and Technology -
National Council for R&D of Israel
Israel
Javna Agencija Za Tehnoloski Razvoj Republike
Slovenije - Public Agency for Technology of the
Republic of Slovenia
Slovenia
Dirección Xeral de I+D+i - Consellería de Innovación
e Industria - Xunta de Galicia
Spain
Le ministère de l'economie, de l'industrie et de
l'emploi - Direction Générale de la Compétitivité,
de l'Industrie et des Services (DGCIS)
France
Lietuvos Mokslo Taryba - Science Council of
Lithuania
Lithuania
University of Edinburgh - Innogen
United
Kingdom
Jerusalem Institute of Israel Studies
Israel
Universidade de Santiago de Compostela - ICEDE
Research Group
Spain
141
The TARGET Project
Executive Summary
The TARGET approach follows the direction that was laid down by the European
Union’s Scientific and Technical Research Committee (“CREST”) in the third Open
Method of Coordination (“OMC”) cycle and aims at assisting countries to "focus their
efforts when devising policies to improve overall R&D and innovation system
performance".
The TARGET project’s objective is to design and develop a set of guidelines and
recommendations, cumulating in a toolkit, for creating and executing policies to develop
the life science/biomedical sector. The TARGET policy toolkit, presented in chapter II, is
based on the Evolutionary Life Cycle approach to innovation, modified to suit the
challenges and realities facing life science industries. The toolkit is also a first step in
creating a policy approach applicable to other emerging and innovative sectors. The main
challenge of the TARGET project was to translate the consortium’s insights on life
science/biomedical innovation into a policy toolkit that is clear and concise, without
being overly simplistic or advocating misleading ‘cut and paste’ approaches to innovation
policy.
Over the three past decades, the use of cellular and molecular processes to develop new
technologies, products and services has resulted in applications in a number of industries.
While the structure of these industries is changing, expectations for economic growth
remain strong, with major implications for innovation policy. Similar to other areas of the
knowledge-based economy, competitiveness in sectors related to life sciences - at both a
regional and national level - seems increasingly dependent on the ability to generate new
ideas and use them to innovate. This entails the continuous renewal of capability
endowments, raising demands for the endorsement of interactive learning, networking,
foresighting, and mobilizing complementary knowledge to respond to new challenges
and opportunities.
A similar process is characterized by a remarkable and often unmanageable degree of
uncertainty and complexity. Complexity relates to the plurality of techno-scientific
knowledge that need to be mobilized, as well as the variety of societal, ethical, and
regulatory factors that must be considered when placing new products and services into
markets. Uncertainty relates to the low probability of success that characterizes research
and development efforts, the often very long terms of development, and the very high
investments required to complete it (biological drug development is considered a
classical example of such challenges). Deployment and transformation over time of
dynamic capabilities are the result of a historic and context-dependent process, where
context-dependency may be seen through the lenses of regional and/or sectorial systems
142
of innovation. Accordingly, innovation policy is increasingly refraining from linear
thinking. Nevertheless, the private sector’s reluctance and/or inability to invest in high
risk research, and sometimes development, is often described as a classic case of market
failure. This prompts public investment in not only basic research, but also in the support
of industrial applications and entrepreneurial exploitation of bioscience.
Frequently, such investments are explicitly aimed at the emergence of biotech sectoral
systems of innovation (BSSIs) or bio-clusters. Understanding the main scientific,
technological, economic, and institutional drivers of the emergence and growth of such
forms of industrial organization is a necessary but insufficient condition to develop
appropriate and effective policies. Indeed, mostly because of uncertainty and complexity,
assessing the actual and potential impact of such policies and providing advice to policy-
makers becomes extremely difficult.
To begin with, any analytical effort and resulting policy recommendation is intrinsically
related to the institutional and structural features of the local system of innovation. From
a top-down perspective, it is often assumed that changing the institutional configuration
of the system or changing the functioning of some of its components – for instance by
providing new types of incentives to certain agents - will solve market/systemic failures.
In turn, this will improve the overall performance of the system. Such belief is often
reinforced by the study of well-functioning systems, whose routines and structures are
seen as replicable across space, time, and less frequently, industrial sectors.
Second, while the analysis often concentrates on the setting of relevant players, system
components, or assets and institutional features, less attention is paid to the roles played
by actors (some of whom may not be local) and institutions and the emergent links
between them. An initial problem relates to the assessment of national/regional
endowments, which can lead to flawed conclusions to the point where almost every
region/state/country of the world has great bioscience, unexploited entrepreneurial
capacity or the right set of pre-conditions to attract risk capital.
Third, beside the assessment of the key characteristics of the local environment,
understanding functions and relationships entails a focus on processes and dynamics.
Systems change over time and different policies are often required to support and
promote emergence and growth at different points in time. As noted earlier, this process
is often sparked by the unpredicted and unpredictable convergence of different types of
knowledge and technologies. Finally, it is frequently assumed that any type of policy can
be implemented, provided that a sound rationale exists. In practice, even policies with a
sound rationale may not be implementable because of radical uncertainty, political
impediments (e.g. lack of long-term commitment) and/or complicated (e.g. multi-layered)
governance structures.
143
Aims and Challenges
Given such difficulties, the TARGET project sets out to design and develop a structured
and valorized set of guidelines and recommendations, cumulating in a policy toolkit, for
targeted R&D policies that focus on the biomedical sector to promote the emergence of
BSSIs/bio-clusters. In line with the overall OMC-NET objectives, the purpose of the
toolkit is to provide structured guidance and instructions on how to create, enhance,
improve and nurture targeted policies and to enable concrete policy-making decisions.
The TARGET approach provides policymakers with a conceptual framework that will be
productive for policymaking and policy implementation. By analytically breaking the
policy challenge into different elements it becomes easier to understand what has to be
addressed and how. The three elements of the TARGET approach are: industry life-cycle,
sector drivers, and policy dimensions.
The proposed toolkit was developed by identifying key systemic drivers and policy
capabilities required in order to formulate and implement successful targeted R&D
policies. This includes the ability to define strategic priorities, to evaluate technological
gaps in prioritized areas, to identify elements within the national/regional innovation
system responsible for achieving the selected priorities (including the missing elements),
to identify potential system failures, to formulate effective policy, and to ensure
coordination between the relevant policymakers and government agencies.
Targeting is seen as an instrument for coping with global competition. The ability to
design targeted R&D policies successfully is associated with the ability of policymakers
to identify not only basic market failure, which result in the formulation of R&D support
schemes, but also coordination failures which may block or impede the growth of the
targeted business sector.
The Structure of TARGET Approach
The TARGET toolkit is meant to provide policymakers with a systemic way of
addressing the challenge of supporting the emergence of bio-clusters. Working in a
volatile global environment, policymakers are faced with conditions of high uncertainty.
Within this context, it becomes very challenging to assess the effect of policy measures
on different parts of the innovation system; thus, a systemic way of addressing this issue
becomes highly relevant. The focus on the biomedical sector persents the highest level of
complexity/uncertainty management.
144
Element 1: Industry Life-Cycle
The industry life-cycle deals with the development of the biotech sector itself. The
TARGET approach recognizes that different industries progress through a cycle of
development which is uniquely characteristic to them. In addition, in line with
Avnimelech and Teubal (2006) we tested the hypothesis that bio-clusters follow a similar
cyclical development, one that is based upon an idiosyncratic set of background
conditions. Three phases of development have been recognized to date: background
phase, pre-emergence phase and emergence phase. Different phases call for different
policy measures and its imperative that policymakers identify with which phase they are
about to interact. Thus, the very first element of the TARGET approach deals with the
identification of the current phase of the sector in terms of the industry's life-cycle. This
is done through the sector drivers.
Once the phase has been recognized, all stakeholders can focus on advancing the sector
to the next cycle.
Element 2: Sector Drivers
The sector drivers are key functional elements of the sectoral systems of innovation that
constitute the real ‘engines’ which move the sector from one phase of the life-cycle to the
next. By analyzing different case studies around the world, we have identified the
following drivers: science, training, commercial, financial, human resources and other
institutions. For example, at the background phase there are no specific capabilities in
biotechnology, but there are established capabilities in general purpose R&D. Therefore,
the science driver will look different at this phase in comparison to the pre-emergence
phase, in which specialization in biotechnology begins. Understanding which of the
Drivers is lagging behind helps policymakers determine the best entry-point in terms of
policy measures.
Element 3: Policy Dimensions
The policy dimensions deal with the different decisions that must be taken at any point of
the policy process. These dimensions describe how to approach a driver. Some policy
dimensions, such as the decisions on the vision and assessment, must be present all
through the policy process (termed strategic decisions), while others change with every
policy modification (termed tactical decisions). Supporting a biotechnology sector takes
time and the policy process will go through different stages. At each stage there is a need
to define the relevant policy dimensions and to decide on each one.
145
The Toolkit’s Calibration Process: Case Studies and Policy Dimensions
In this phase, the trajectories of emergence of a number of already emerged bio-clusters
were carefully reconstructed and examined. The main objective was to find out whether
our approach was fit enough to (1) reconstruct such a process of emergence from a
historical prospective, (2) reveal cumulative and co-evolutionary processes between any
of the abovementioned drivers and/or crucial network dynamics within the local/sectoral
system, (3) detect policy interventions that stimulated ,or hindered, the process of
emergence,including an initial setting of strategic priorities.
Scotland
The Scottish pursuit of biotechnology began in the mid-nineties with its strong academic
capacity in biomedical research and the belief amongst policymakers that biotechnology
would be a future growth-generating industry. The strategy was developed and then
executed by Scottish Enterprise under the 'Framework for Action' aimed at bringing
academic work to the market and establishing new firms across various bioscience-
related activities.
The pre-emergence phase (1999-2003) saw the Framework for Action successfully
meeting its numerical targets of job creation and employment numbers. Policy efforts
continued through established programs, but as the sector grew and industry became
more influential, the strategic emphasis began to change to one of growing existing firms,
rather than continuing to seed more new firms.
The Scottish system peaked in 2003 in term of its growth, but suffered a setback with the
failure of a number of therapeutic firms – these firms had enjoyed success in their IPOs,
but suffered failures of their products in trials. The result was a loss of investment from
outside Scotland, and a retrenchment of local efforts towards less risky areas of the life
sciences such as medical devices and diagnostics.
Singapore
Singapore’s effort at creating a bioscience cluster was completely orchestrated by the
government. Following successful government-led economic development campaigns in
the 1970s and 1980s, the Singaporean government decided to pursue the emergence of a
knowledge-based economy, with bioscience as one of its pillars.
The official decision to pursue bioscience was made in 1999; however there had been
some previous activity in this direction in the 1980s and 1990s. Singapore’s capabilities
in electronics attracted Big Pharma to establish manufacturing facilities in Singapore. The
targeting process began under the ‘Science and Technology Plan 2005' and the
146
Biomedical Initiative (BMI), pushing the country from Background Conditions to pre-
emergence.
Capabilities had to be imported and thus, tremendous incentives were given to star
scientists from abroad to relocate to Singapore. New dedicated research institutes were
established and international scientists were given managerial positions. The initial goal
was to create R&D experience and train local PhD students. Start-ups were founded with
public money but were soon privatized. The next strategic phase began after 2005, with
an emphasis on translational medicine and the creation of greater network connections
between actors in the local cluster.
Israel
The development of the Israeli biotech cluster can be attributed to its very strong science
base as well as to high levels of entrepreneurship. The latter is partly due to the success of
the high tech-sector which was followed by VCs, IP services, links to networks, etc. This
progress also signalled to the scientific community that entrepreneurial activity was a
possibility for career building.
During and prior to the background phase, Israel had invested massively in building a
strong academic science base, with good results in the life sciences. The pre-emergence
phase showed good progress on the medical device sector with some very successful
IPOs and M&As.
However, the failures of some phase IIIs had a negative influence on the willingness of
VCs to further invest in drug development companies. This phenomenon caused the
Government to establish a $400 million public/private VC funds which will be dedicated
to biotech. Currently, Israel is "stuck" at the pre-emergence phase, with no real support
system to take into the next phase.
147
Medicon Valley
Arguably one of the few European examples of a strong fully-fledged biotech cluster,
Medicon Valley is located in the cross-border region of Øresund and it can be taken as an
example of the joint vision of the Danish and Swedish governments to create Europe’s
pre-eminent hub for life-sciences R&D and production. The Øresund Committee was
created in 1993 as a forum for voluntary political cooperation for the region. The
committee decided to focus on biotechnology due to its potential, and to piggyback on
the Medicon Valley project, initiated in 1995 by Lund and Copenhagen Universities to
stimulate the formation of a cross-border bioregion.
The main elements that allowed for the identification of a phase of emergence (early
2000) was the high growth of venture capital market, both from the supply and demand
side. Moreover, other indicators, such as the creation of start-ups, gazelle firms, the drug
development pipeline, IPOs, or international alliances show a positive and dynamic co-
evolution of the elements that form this cluster. Furthermore, new biotech programs have
been implemented to strengthen human resources and support entrepreneurship and
commercialization.
North-Carolina
Since the mid 1950s developing a knowledge-intensive economy was a strategic priority
of NC.
Initiating and supporting this mission was characterized by strong collaboration between
the business sector, government, and academic institutions. In 1959, NC established the
Research Triangle Park (RTP). The process was coordinated and involved all major
players. In the early 1980s RTP was already a success story; this provided NC the
confidence to successfully begin a coordinated strategic process. The North Carolina
Board of Science and Technology (NCBST) was established in 1963 by the North
Carolina General Assembly to encourage, promote, and support scientific, engineering,
and industrial research applications. In the early 1980s, the government platform for
targeting was already effective and stable.
Since the mid-late 1990s, the biotechnology sector started to grow rapidly. Also, because
of changing global trends in the bio value-chain, in 2000, NCBST reassessed the key
needs and opportunities for continued emergence. In addition, the CRO and CMO sub
sectors were growing fast, with the Bioprocess Manufacturing sector as the new focus.
The slow-down in the market in the early millennium stalled NC’s emergence, but a
second attempt was launched, keeping some of the same foci but also including
expansion in agro-tech, bio-fuels and medical devices.
148
The Toolkit’s Testing Process: Policy Analysis
At this stage, the framework was tested in the context of four European partner
countries/regions (France, Spain, Slovenia, and Lithuania) as well as in Israel. The
exercise led to a stimulating learning process, which in some cases resulted in significant
and direct changes in policy action. In spite of the heterogeneity of BSSIs (in terms of
both emerging and structural features) and the systems of governance examined, most
policymakers recognized the utility of thinking in terms of cycles and development
phases.
With a basic understanding of the extended industry life-cycle and the cector drivers
which move the biotechnology sector from one phase to the next, and of how policy-
making was able to support (or hinder) the process of emergence of local bio-clusters, our
analysis concentrated on the location of the bio-cluster within a defined phase of
development, with a view to understand the current structural and dynamic features of
each local system. As noted earlier, this is not an easy task as each BSSI presented a
much greater degree of complexity than traditionally defined industrial sectors.
This allowed the identification of an initial set of dimensions which are seen as strategic
because they establish the basis for pursuing a BSSI/bio-cluster actively and achieving
the broad vision. Depending on the stage of development of the local systems, the focus
can either be on the assessment of background/pre-emergence conditions or the
recognition of key co-evolutionary processes involving the drivers of bio-cluster
emergence. Once these high level decisions are made, the specific steps needed to fulfill
them will have to be carried out, i.e. the tactical decisions and steps.
Concerning background/pre-emergence conditions, our analysis placed special emphasis
on: the essential role of the bio-scientific base, more as a source of required skills than as
exploitable intellectual property; some key aspects associated with the existence of an
entrepreneurial culture, such as acceptance of risk and failure; the ability to achieve
political consensus to develop strong leadership, preferably in the form of a body of
experts sufficiently detached from political influences, who can advise on strategic
planning to ensure consistency over time.
In terms of cumulative dynamics, a series of policy challenges stretching across countries
and regions were identified. They concerned not only the need to increase availability of
public and private finances and support local start-ups (many development agencies
around Europe have devoted significant investments to ‘closing financial gaps’, with
results frequently below expectations), but also: (1) meeting demand for both technical
and managerial skills in a timely manner, (2) investing in both soft and physical
infrastructure, (3) when feasible, combining local experiences, skills and resources with
international partners in order to grow a number of local firms into sizable businesses
149
with an international reach, and (4) promoting learning processes that directly involve
policy-makers.
The tactical decisions discussed will likely be carried out by policymakers ‘on the
ground’ trying to match their actions to the vision they have been charged with working
towards. This tactical level of our analysis is explicitly related to the following
dimensions: (1) the identification of key stakeholders, (2) entry-points for policy
implementation, (3) effective policy design, and (4) efficient policy evaluation.
Regarding these dimensions, the testing process allowed for the learning of a number of
key lessons.
Important Lessons
While the phases and the drivers within each phase can be generally described, cases’
qualities in each phase and their transition through each phase can vary quite widely.
However, based on the case studies and discussions with policy experts, some
generalized lessons are presented here. These constitute warnings and important
guidelines for policymakers following the TARGET approach.
Timelines and Commitment
(a) The evolutionary development of the biotech sector has underwent a lengthy process.
A main lesson to be taken from the various case experiences is that developing a
BSSI/bio-cluster requires long timelines of more than 20 years, particularly if starting
from a background phase where elements such as an industrial base or commercial
experience are missing. This means that the incentives for investors to enter the arena are
few, the virtuous cycles of activity become more difficult to create, and most efforts will
have to be concentrated on transforming scientific knowledge into commercial use.
Without a scientific base, this becomes an even larger challenge with longer timelines.
Before pursuing a TARGET policy of biotechnology, a realistic assessment of
capabilities and commitment is crucial.
Science and Research
(b) The existence of excellent scientific research is a key precondition for the
development of a complete cluster, due to the importance of the scientific knowledge in
the development of this sector. Strength in general research and training infrastructure at
this stage means that the focus can be on utilizing the knowledge base rather than having
to build it up before pushing the strategy’s vision. In biotechnology, high quality research
is a key factor of success. However, it should also be noted that there have been relatively
successful biotechnology firms based on less-than-revolutionary science, which highlight
the importance of industry applicable science.
151
(c) Strengthening a science base in pursuit of industry targets is different from targeting
a science base for the sake of having the best academic science. In many cases, a strong
science base results in a capable workforce rather than a series of entrepreneurial
ventures spurring out of it.
Basic Drivers for Biotechnology
(d) Excellent science in conjunction with financial support for R&D and the availability
of VC funds are the basic elements in the development of a biotech sector.
(e) At early stages of a biotechnology sector’s development, when excellent science is
not well established and there is no biotech industry in place, looking to finance policy
and the establishment of start-ups as an entry-point is questionable.
Strategic Leadership
(f) A strong leader can move forward the development of a biotechnology sector by
acting as an advocate for the sector and drawing together various interests and
stakeholders to cooperate in the pursuit of biotechnology. This leadership of individuals
is then normally translated to an organization/s, referred to as a Body of Knowledge in
the toolkit (chapter II), which takes these ambitions forward in practical terms. Successful
Bodies of Knowledge are pro-active, forward-looking bodies that have arm’s length
authority and are able to operationalize the strategic vision.
(g) According to the focus group’s comments, without a body of knowledge, the success
of a TARGET policy developing a biotechnology sector is highly unlikely. A Body of
Knowledge can be a person, an unofficial governance group, or an official body given
arm’s length authority to conduct foresight and recommend and implement policy. An
important point made, however, was that the a Body of Knowledge had to be able to ask
the hard questions and make the difficult decisions which may not necessarily appeal to
short term political interests. Without this ability, the difficulty of actively pursuing a
biotechnology sector increased.
Political Consensus and Realistic Assessments
(h) The buy in of major players in business, government and academia will help the
policy process navigate the complexities of establishing a biotechnology sector. For
example, the North Carolina targeting policy benefited from a comprehensive
assessment, full-support of the government, and an explicit decision to target
biotechnology. The creation of the North Carolina Body of Knowledge resulted in an
independent focal-point for strategic thinking, policy design, and implementation
151
coordination. The structure of the Body of Knowledge meant that it was able to offer
arm’s length, unbiased evaluation and policy design.
(i) Broad political consensus is required to implement an effective biotechnology policy.
Failing to reach consensus among the stakeholders and failure to coordinate their action
may dramatically slow down the development of the cluster. For example, targeting
becomes much more complex when a public entity responsible for one aspect of the
innovation process is not coordinated with other entities responsible for other parts of the
process, a power differential, and a lack of consensus.
The effect of leadership change at the strategic institutional level and at the tactical
organizational levels can be significant. Changes in leadership may bring about changes
in goals, priorities, and expectations of a political or ideological nature and may therefore
impact the subsequent policy measures and assessment criteria used in building a cluster.
While change may be necessary during the long-term implementation of a strategy,
changing the strategic vision should be based on regular assessments and evaluations
rather than political preferences and short-term reactions.
(j) Many times the ‘ambition to bio’ initially expressed by leaders may be too optimistic
or ambitious for the country or region’s capacities or resources. This may be because of
uninformed expectations, or the desire to emulate ‘successful’ cases. In this case the
importance of realistic system assessments becomes apparent. A successful TARGET
strategy does not have to be equivalent to the achievement of a fully-fledged,
biotechnology cluster that covers a variety of products and services. A TARGET strategy
may aim to achieve success in niche markets, the creation of SMEs, or a more modest
participation in the biotechnology value chain. The adequacy of the goals will correspond
to the stage of development that the region or country finds itself, in terms of its scientific
and commercial resources and experience.
Acceptance of Failure, Need for Adaptability
(k) As mentioned above, biotechnology is a very risky business; failure must therefore
be an accepted part of the process and be seen as a source of experience. While the goal
is to minimize failure, it should be acknowledged that all of the successful cases of sector
development have involved learning through experience, which includes failure.
Completely removing support or resources from an industry as a result of its first failure,
may be pre-mature and should be done only after careful systemic analysis.
(l) Decisive policy after a failure during the targeting process may have positive effects
in creating momentum and confidence. Lack of success in some areas may also be the
catalyst for the discovery of new niches or opportunities in other areas.
152
Indicators and Metrics
(m) Because of the importance given to system assessment and policy evaluation in the
TARGET toolkit, qualitative and quantitative indicators, which fit the goals of the
strategy and policies being implemented, must be carefully considered and selected. It is
dangerous to use indicators as a general check list of progress without understanding why
they were selected and how they can feed back into TARGET efforts.
Changing indicators mid-stream create problems of comparison to previous years, and
will likely show a negative performance from policy measures initially planned with
different performance milestones in mind. This is not to say that change in indicators
should not occur if it is justified, however, it is important to bear in mind potential
consequences.
(n) Evaluation of policies demonstrates commitment to achieve results and improve
policies. It can also be used as a mechanism of transparency which is attractive to
investors and commercial interests.
Sustainable Policy Initiatives and Economic Downturns
(o) Successful measures to increase entrepreneurial activity generally involve lowering
the cost of engaging in entrepreneurial activity. However, in some key areas such as drug
development and diagnostics, this may not be possible because of the increasing
stringency of the regulatory frameworks, such as the safety/efficacy of new drugs and
diagnostic tools.
(p) Economic downturns may have negative effects on otherwise well-functioning
sectors by constricting the availability of capital, as well as, potentially, the demand for
products. The strengths of the sector must therefore be recognized through consistent
evaluations, and some key policies to help develop the sector should be flexible enough
to deal with this uncertainty (e.g. R&D tax credits). The should also be effective in
lowering the cost of entrepreneurial activity. In areas characterized by high capital
requirements and uncertainty, such as drug development,this may require a radical
rethink of the strategy’s objectives.
153
נספח.. תפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים שונים הקשורים למעמד המדע
והטכנולוגי
ה
תפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים
שונים הקשורים למעמד המדע והטכנולוגיה
)(ממצאי סקר דעת קהל
עורכת המחקר: ד"ר מינה צמח
מזמין העבודה: המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד המדע
והטכנולוגיה
ינואר2812
(סקר22.3
)
154
תמצית המחקר
155
מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים שונים הקשורים למעמד
המדע והטכנולוגיה בישראל, ולעקוב אחרי שינויים שחלו בתפי סות ועמדות כלפי נושאים אלו במהלך
.השנתיים וחצי האחרונות
ממצאי הסקר מבוססים על תגובותיהם של528
אנשים, מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת
בישראל, שרואיינו במחצית השנייה של חודש דצמבר2100
.
ניתוח הנתונים נערך הן לכלל המדגם, הן לפי מגזרים שונים באוכלוסייה (יהודי ם ותיקים, עולי שנות
ה-
11' ואילך מחמ"ע, ערבים) והן לפי מאפיינים סוציו-
דמוגרפים. בתמצית זו יוצגו נתונים לגבי כלל
האוכלוסייה. כמו כן, יוצג ניתוח
משווה בין נתוני הסקר הנוכחי לנתוני סקר2111
.
:לפני הצגת הממצאים יש להביא את ההערות וההארות הבאות
-
במחקרים מסוג ז
ה יש תמיד חשש שגורם "הרצייה החברתית" מט ה את התשובות לכיוון הצגת
יתר של התנהגות מוערכת יותר. סביר להניח כי גורם זה פעל, במידה מסוימת, בחלק מהשאלות גם
.במחקר זה
-
חלק מסולמות התשובות לשאלה הם סולמות שמשתרעים בין0 ל-
01
. בהקשר זה יש להעיר כי
בהערכת תוצאות
התגובות לשאלות אלו לא נכון להשתמש בקנה מיד
ה של סולם "בית-
"ספר,
הואיל
וטווח סולם בית ספר הוא1-01
.)
:להלן הממצאים העיקריים
1.
תפיסות לגבי נחיצות ידע בנושאי מדע וטכנולוגיה בחיי היום יום; עניין וידע
בתחומים שונים
.א תפיסות לגבי נחיצות ידע בנושאי מדע וטכנו
לוגיה בחיי היום-יום
0)
( יותר מחצי מהמרואיינים11%
( ) אומרים כי ידע בנושאי מדע וטכנולוגיה או חיוני28%
) או
( נחוץ21%) להם בחיי היום-
.יום21%
.נוספים אומרים שידע מסוג זה די נחוץ להם
2)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2882
מורה כי :
קיימת ירידה בתח ושת
( הנחיצות של ידע טכנולוגי11%
לעומת11%
ב-
2111
). אולם ירידה זו חלה, כמעט כולה רק
במגזר הערבי בו נמצאה ירידה חדה מ-
11%
ב-
2111
ל-
21%
.אחוז בלבד
.ב רמת העניין בתחומים שונים:
0)
:סדר הנושאים לפי רמת העניין של המרואיינים בהם הוא כדלהלן
-
( בריאות81%
מ.)תעניינים
-
( איכות הסביבה11%
.)מתעניינים
-
( מחשוב ואינטרנט11%
.)מתעניינים
-
( נושאים הקשורים למים11%
.)מתעניינים
-
( היסטוריה וארכיאולוגיה10%
.)מתעניינים
-
( מדעי החיים28%
.)מתעניינים
-
( נושאים הקשורים לאנרגיה22%
.)מתעניינים
-
( טילים וחלל21%
.)מתעניינים
2) ניתוח מ שווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
:מורה כי
נמצא פיחות ברמת העניין של
.)המשתתפים במגוון תחומים (מחשוב ואינטרנט, מים, מדעי החיים, אנרגיה וטילים וחלל
.בתחומים האחרים לא חל שינוי
156
2. הערכות לרמת הידע האישי
)א
כצפוי, נמצאו קשרים בין רמת העניין בנושא.מסוים לרמת הידע בו
)ב
:סדר הנושאים לפי הערכות המרואיינים את רמת הידע שלהם בנושאים אלו הוא
-
בריאות הערכה ממוצעת של1.22%
בסולם בן01
דרגות
-
איכות הסביבה
(
1.21
)
-
מחשב
(
1.11
)
-
נושאים הקשורים למים
(
1.21
)
-
היסטוריה וארכיאולוגיה
(
1.21
)
-
מדעי החיים
(
1.18
)
-
נושאים הקשורים לאנרגיה
(
1.11
)
-
טילים וחלל
(
2.11
)
)ג
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי : ברוב הנושאים יש ירידה
ברמת תחושת הידע האישי לעומת סקר2111
(למשל, בנושאי טילים וחלל, מחש ,וב ואינטרנט
.)איכות הסביבה, אנרגיה, מים ומדעי החיים
בנושא הבריאות המגמה דווקא הפוכה– משתתפי הסקר
הנוכחי דיווחו על רמת ידע גבוהה
יותר ממשתתפי סקר2111. בנושאים האחרים לא נמצא פער משמעותי מ
מ מצאי הסקר
.הקודם
157
3.
שימוש במקורות מידע ורמת האמינות המיוחסת
להם
.א תדירות השימוש במקורות מידע שונים
0)
.תקשורת ההמונים היא המקור השכיח ביותר לקבלת מידע בקרב הציבור הרחב הבוגר
ולהלן סדר מקורות המידע השונים לפי אחוז המרואיינים שמשתמשים בהם בתדירות
.גבוהה או די גבוהה
משתמשים לעיתים
קרובות או די קרובות
משתמש
ים לפעמים
אינטרנט
12%
(
12%
)
8%
(
1%
)
טלוויזיה
18%
(
11%
)
02%
(
02%
)
אנשים בסביבת המרואיין
11%
(
11%
)
22%
(
01%
)
עיתונות יומית ומגזינים מודפסים
11%
(
11%
)
01%
(
01%
)
רדיו
12%
(
10%
)
01%
(
01%
)
מוסדות ציבור נותני שירות
12%
(
11%
)
21%
(
21%
)
ספריות
21%
(
21%
)
01%
(
01%
)
מוזאונים
21%
(
21%
)
21%
(
21%
)
עיתונים מדעיים
21%
(
20%
)
20%
(
01%
)
מדענים באוניברסיטאות
20%
(
01%
)
02%
(
01%
)
אנשי דת
21%
(
21%
)
02%
(
02%
)
הרצאות ציבוריות
02%
(
01%
)
08%
(
01%
)
מדענים במשרדי ממשלה ובמקומות ציבוריים00%
(
00%
)
00%
(
02%
)
מדענים בחברות
מסחריות
1%
(
01%
)
01%
(
02%
)
2)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לקודמו מורה כי בין שני הסקרים לא חל שינוי
.ברמת השימוש במקורות השונים
158
.ב רמת האמינות שמיוחסת למקורות מידע שונים
0)
מקור המידע בעל ממוצע רמת האמינות הגבוה ביותר, בסולם בן01
דרגות, ה וא ספריות
(
1.81
( ); המקור שזכה לממוצע האמינות הנמוך ביותר הוא אנשי דת1.12
.)
2)
סדר המקורות השונים לפי רמת האמינות שלהם (בסולם בן01
:דרגות) הוא
-
ספריות (ממוצע1.81
.)
-
( מדענים באוניברסיטאות1.12
.)
-
( מוזאונים1.21
.)
-
( אנשים בסביבת המרואיין1.01
.)
-
( אינטרנט1.18
.)
-
עיתונים מדעיים (ממוצע1.18
.)
-
מוסדות ציבור נותני שירותים (ממוצע1.18
.)
-
רדיו (ממוצע1.18
.)
-
( הרצאות ציבוריות1.12
.)
-
טלוויזיה (ממוצע1.21
.)
-
עיתונות יומית (ממוצע1.12
.)
-
מדענים במשרדי ממשלה (ממוצע1.11
.)
-
מדענים בחברות מסחריות (ממוצע1.12
.)
-
אנשי דת (ממוצע1.12
.)
2) כצפוי,
לגבי כל אחד ממקורות המידע נמצא קשר בין רמת השימוש במקור לבין רמת
האמינות המיוחסת לו, אולם לא נמצא קשר בין סדר המקורות לפי רמת השימוש במקור
לשם קבלת מידע לבין סדר המקורות ל .פי רמת האמינות המיוחסת למקור
1)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי
נמצאה ירידה ברמת האמינות
( של אנשי דת1.12
לעומת1.10
ב-
2111). מעבר לכך,
לא עלו פערים ראויים לציון בין ציוני
האמינות בסקר זה וסקר2111
.
159
4.
ההשלכות הנתפסות של תגליות מדע
יות וחידושים טכנולוגיים
.א
השלכות הנתפסות של תגליות מדעיות וחידושים טכנולוגים
0) כצפוי המרואיינים עושים הבחנה בין השלכות של תגליות מדעיות וחידושים טכנולוגי
י ם
על איכות החיים לבין השלכותיהם על איכות הסביבה. אולם, גם בנושא של איכות
הסביבה לגבי רוב הנושאי ם שנבדקו המאזן נוטה לצד החיוב. ראוי לציין כי כאשר
המאזן של השפעות על איכות הסביבה שלילי הפער בין הטוענים לפגיעה לבין הטוענים
על תרומה לשיפור גדול; אולם, כאשר המאזן חיובי הפער בין הטוענים לשיפור לבין
.הטוענים לפגיעה באיכות הסביבה בדרך כלל אינו גדול
להלן ה:מאזן לגבי כל אחד מהתגליות או החידושים בין השלכות לחיוב ולשלילה
איכות החיים איכות הסביבה
משפרים פוגעים משפרים פוגעים
תקשורת סלולרית
10%
(
11%
)
01%
(
22%
)
21%
(
01%
)
11%
(
11%
)
מחשבים
11%
(
81%
)
1%
(
1%
)
22%
(
11%
)
20%
(
20%
)
שירותים ואביזרים טכנולוגיים, כו לל ברשת
האינטרנט למטרות פנאי
11%
(
11%
)
02%
(
01%
)
28%
(
22%
)
08%
(
01%
)
שירות הרשת האלקטרונית למטרות
חברתיות
11%
(
12%
)
22%
(
02%
)
21%
(
21%
)
21%
(
01%
)
אינטרנט ודואר אלקטרוני למטרות עבודה
12%
(
11%
)
1%
(
1%
)
12%
(
12%
)
01%
(
1%
)
רכב
11%
(
10%
)
1%
(
1%
)
00%
(
01%
)
82%
(
80%
)
רפואה ורוקחות
12%
(
12%
)
1%
(
0%
)
11%
(
12%
)
01%
(
01%
)
חקלאות
81%
(
81%
)
1%
(
1%
)
11%
(
11%
)
22%
(
21%
)
2
)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי לא נמצאו פערים בין הערכות התרומה
לאיכות החיים של פיתוחים טכנולוגיים שונים; מספר טכנולוגיו ת נתפסות בסקר זה כמזיקות יותר
לאיכות הסביבה (מחשבים, שירות הרשת האלקטרונית למטרות חברתיות ואינטרנט ודואר אלקטרוני
למטרות עבודה). מנגד, תקשורת סלולארית נתפסת כפחות מזיקה לאיכות הסביבה. בשאר
.הטכנולוגיות לא נמצאו פערים בתפיסת הפגיעה באיכות הסביבה
161
.ב האם לד
עת המרואיינים ההישגים בתחום הטכנולוגי יצרו ניכור בחברה
0) בדומה לממצאי המחקר שנערך ב-
2111
( , נראה שכמחצית10%
) מהמרואיינים חושבים
( שההישגים בתחום הטכנולוגיה תורמים לכל שכבות האוכלוסייה. רבע מהמרואיינים21%
)
חושבים שההישגים תורמים רק לעוסקים בטכנולוגיה, כאש( ר רובם של אלו20%
מכלל
המרואיינים) חושבים שיתרון לקבוצה ייחודית זו תורם לניכור בינם ובין
ה אחרים). כפי שיוצג
להלן,
נמצא קשר בין תפיסות לגבי ההשלכות בנדון של ההישגים המדעיים לבין תפיסת
התרומה של מרכזי מו"פ
בין-לאומי
ים שפועלים בישראל.
2)
להלן הנימוקים לכך שנוצר ניכור בין אנשים העוסקים בטכנולוגיה (בעיקר
היי-
טק) לבין שאר
החברה, אותם העלו הטוענים לניכור (
.)האחוזים מחושבים מקרב מי שדיברו על ניכור
-
פערים חברתיים ותחושת קיפוח של שכבות מסוימות–
21.2%
-
פערי שכר –
21.1%
-
תחושת עליונות של אנשי ההיי-
טק–
1.8%
-
אנשי היי-
טק בבחינת דור אחר, ערכים אחרים–
2.1%
-
מערכת החינוך הממלכתית לא מכשירה לעבודה בהיי-
טק ולכן הרוב לא מגיעים לכך–
2.1%
-
לא נימקו –
01.1%
-
סה"כ–
011%
161
5.
רמת היוקרה וההערכה לקבוצות שונות של עיסוקים והתרומה לחוסן המדינה
המיוחסת להם
.א יוקרה של מקצועות וסדר הע דפתם
0) סדר היוקרה והעדיפות של מקצועות שונים הוא כפי שמוצג בטבלה . מנתונים אלו עולה כי
בראש סולם היוקרה נמצאים מקצועות הרופאים והמדענים. ממוצע ההערכות שניתן להם
הוא בין8 ל-1
בסולם בן01
דרגות ובהפרש .משמעותי מהמקצוע הבא אחריהם, מהנדסים
מיקומם של המורים ב סולם זה הוא1
מבין01
מקצועות, בין מהנדסים (מעל המורים) לבין
.קציני צבא. ממצא מוזר, אך לא מפתיע, הוא רמת היוקרה הנמוכה שמיוחסת לחברי כנסת
סביר להניח שהערכה זו אינה משקפת בהכרח את רמת היוקרה של עיסוק זה, אלא כפי
שעולה ממחקרים אחרים, ההערכה נמוכה לחברי כנסת ,על פני מימדים שונים (כמו יושר
.)'ניקיון כפיים, חפות מאינטרסים אישיים בעת עבודתם וכו
2) לא ניתן למצוא מכנה משותף שמקשר עיסוקים שנמצאו באותה רמת יוקרה. סבי ר להניח
שהדבר נובע מכך שלא רק גורמים הנוגעים למהות המקצוע תורמים ליוקרתו, אלא גם
גורמים אחרים שאינם.קשורים למהות המקצוע
2) כצפוי, נמצא קשר כמעט מלא בין ד
י
רוג המקצועות לפי סדר היוקרה לבין ד
י רוג המקצועות
.לפי ההעדפה בעיסוק לבני המשפחה הקרובה
1
) ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי ניכרת מגמת עלייה בהערכת
היוקרה של מספר מקצועות מאז סקר2111
. בכל המקצועות שנבדקו למעט שנים (אנשי
בידור ואנשי דת) הערכות היוקרה היו דומות או גבוהות מאלו שניתנו ב-
2111
. עוד ראוי
לציין כי העלייה ברמת היוקרה של מקצוע ההוראה גבוהה במיוחד (ממוצע1.1
ל-
1.22
)
בסולם בן01
דרגות, דבר שגם תרם לעלייה משמעותית בסולם הד
י( רוג ממקום00
למקום
רביעי). י
י תכן ששינוי זה קשור באווירת התמיכה באנשי חינוך בעקבות מחאת המעמד
.הבינוני בקיץ האחרון
* הערכת התרומה של מקצוע זה לא נבדקה בסקר2111
.
.ב הערכת תרומת עיסוקים שונים לחוסנה של המדינה
0) יש הערכה גבוהה לתרומה של רופאים ושל אנשי מ דע בכירים לחוסנה של המדינה (ממוצע8.12
וממוצע8.11
בסולם בן01
( דרגות, בהתאמה). אנשי טכנולוגיה והנדסה בכירים8.18
) ואנשי
( צבא בכירים1.82
.) גם כן נתפסים כגורם התורם לחוסנה של המדינה
( הערכת התרומה לחוסנה של המדינה של אנשי רוח ותרבות1.21) נמוכה יותר, אך עדי ין גבוהה
( מזו של אנשי עסקים בכירים1.80
). בתחתית הסולם ניצבים אנשי בידור מובילים, שתרומתם
לחוסנה של המדינה הוערך ב-
1.80
בממוצע בסולם בן01
.דרגות
2)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לממצאי סקר2111
מורה כי בין שני הסקרים לא חל
שינוי מובהק בהערכות שנתנו ל.מקצועות השונים לגבי תרומתם לחוסנה של המדינה
162
6. חשיבות ההשקעה במחקר ו
ב
פיתוח
.א תפיסות לגבי הצורך בהשקעות במחקר
0)
( רוב גדול של הציבור12%
( ) או בטוחים11%
( ) או חושבים22%
) שהמדינה צריכה להשקיע
.במחקר אקדמי
( רוב גדול10%
( ) גם או בטוחים21%) או חו שבים(
21%
) שהמדינה צריכה להשקיע
.במחקרים שימושיים בחברות מסחריות
נתונים אלו מורים על החשיבות הרבה המיוחסת למחקר במוסדות להשכלה גבוהה ועל
.העדיפות שמייחסים למחקרים אלו על פני מחקרים בתעשייה
2) סדר התחומים לפי החשיבות המיוחסת להשקעות תשתיתיות שונות
:לטווח הרחוק הוא
-
( חינוך18%: חשוב מא
ו( ד81%
( ) או חשוב02%
.))
-
( מחקרים במוסדות להשכלה גבוהה88%: חשוב מא
ו( ד11%
( ) או חשוב28%
.))
-
( תשתיות תחבורה81%: חשוב מא
ו( ד11%
( ) או חשוב21%
.))
-
( מחקר ופיתוח תעשייתי81%: חשוב מא
ו( ד18%
( ) או חשוב21%
).
-
( תשתית צבאית11%: חשוב מא
ו( ד11%
( ) או חשוב21%
.)
-
( תשתיות פיננסיות11%
:
21%
חשוב מא
ו ,ד28%
.)חשוב
-
( תשתיות תקשורת11%
:
21%
חשוב מא
ו ,ד11%
.)חשוב
2)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי
רוב הציבור מאמין במועד בו
נערך הסקר הנ
וכחי,
.כמו גם במועד בו נערך קודמו, בחשיבות ההשקעה במחקר, אקדמאי
עם זאת, ישנה ירידה בין הסקר הנוכחי לקודמו באחוז האנשים שמייחסים חשיבות
( להשקעה במחקר תעשייתי80%
ל-
10%
שבטוחים או חושבים שצריך להשקיע במחקרים
.)אלו כאשר השאלה התייחסה לתחומים ספציפיים לא נמצאו
לגבי רוב התחומים הבדלים
בין ממצאי סקר זה לסקר2111
, למעט עלייה בייחוס החשיבות למחקר בתחום המחקר
( והפיתוח התעשייתי81%
לעומת11%
ב-
2111
.)
.ב הערכות לגובה ההשקעות בפועל
0)
( רוב הציבור11%) חושבים כי המדינה משקיעה פחות מדי במחקר אקדמי. זאת,
לעומת1%
שחושבי( ם שהיא משקיעה יותר מדי. כמחצית10%
) חושבים שהמדינה משקיעה פחות מדי
.במחקרים שימושיים בחברות מסחריות01%
.חושבים שהמדינה משקיעה בכך יותר מדי
2)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי : ההערכות לגובה ההשקעות
בפועל מצביעות על מגמה של ייחוס חשיב ות רבה יותר להשקעה של המדינה במחקר–
אחוז גבוה
( יותר של אנשים חושבים שהמדינה משקיעה פחות מדי במחקר אקדמי11%
לעומת11%
ב-
2111
)
( ובמחקרים שימושיים בחברות מסחריות10%
לעומת11%
ב-
2111
.)
163
.ג ההשקעה הכוללת של מדינת ישראל בפיתוח מדעי וטכנולוגי
0)
כמחצית
מ
המרו( איינים18%
)
חושבים כי ההשקעה הכוללת נמוכה מזו שברוב
ה מדינות
( המפותחות01%
הרבה פחות ו-
20%
( קצת פחות), כרבע22%
) חושבים שההשקעה כמו ברוב
המדינות המפותחות ו-
01%
חושבים שההשקעה גבוהה יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות
(
00%
קצת יותר ו-
2%
.)הרבה יותר
2) ניתוח מ שווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי בכלל המדגם לא חל שינוי בין שני
.הסקרים בהערכה להשקעה הכוללת של המדינה בפיתוח מדעי וטכנולוגי
.ד
הערכת התרומה של השקעות במחקר ו
ב
פיתוח
0
( ) כשלושה רבעים מהמרואיינים11%) חושבים שההשקעות במחקר ו
ב
פיתוח תורמות לחוסנה
( של המדינה או במידה רבה11%
( ) או במידה מסוימת20%
.)
.. עמדות כלפי צמצום פערים בחינוך
0
)
( רוב המרואיינים82%
( ) או בטוחים11%
( ) או חשובים21%
) שהשקעה בחינוך בשכבות החלשות
תתרום לצדק חברתי. כמו-
( כן, שני שליש11%
( ) או בטוחים28%
( ) או חושבים21%) שמוצדק לעש ות
.אפליה מתקנת בחינוך ולהשקיע יותר בשכבות החלשות
2) לא נמצא קשר בין מאפיינים סוציו-
דמוגרפיים אחרים לבין העמדות כלפי השקעה בחינוך וכלפי
.אפליה מתקנת בחינוך
0. הערכות ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של המדינה
.א האם אכפת או לא אכפת מהישגי המדינה
לרוב גדול
( של המרואיינים88%
) אכפת מהישגי המדינה. עמדה זו מאפיינת את כלל מגורי
האוכלוסייה, כפי שנמצא גם בסקר2111
.
.ב הערכת ההישגים המדעיי
ם
0)
המדינה מקבלת ציון1.11
בסולם בן01
דרגות על הישגים מדעיים וטכנולוגיים (בהקשר זה
יש לציין כי בהערכת תוצאה זו לא נכון להש
תמש בקנה מידה של סולם "בית-
"ספר,
הואיל
וטווח סולם בית ספר הוא1-01
.)
2)
( רוב גדול של המרואיינים11%
) גם אומרים כי ביחס לגודלה של מדינת ישראל רמת
( ההישגים שלה או דומה28%
( ) או עולה10%
.) על זו של רוב המדינות המפותחות האחרות
אם בוחנים את חלקם של אלו שחושב ים שמדינת ישראל במצב נחות לעומת אלו שחושבים
שהמדינה במצב טוב
( נמצא כי מאזן ההערכות נוטה משמעותית לצד החיוב10%
טוענים כי הישגי
ישראל גבוהים יותר לעומת01%
שטוענים כי ההישגים נמוכים יותר יחסית למדינות מפותחות
.)אחרות
2) ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי ל סקר2111
:מורה כי בדומה לסקר2111
, אזרחי
ישראל תופסים את ההישגים המדעיים והטכנולוגיים כגבוהים, הן באופן אבסולוטי והן בהשוואה
.למדינות מפותחות אחרות
.ג הזדהות עם זכייה בפרס נובל, הישג שיא של המדע הישראלי
0
)
( רוב גדול של המרואיינים82%) שמעו על זכייתו של
חוקר ישראלי מהטכניון (פרופ' דן
.שכטמן) בפרס נובל בקיץ האחרון12%
.מכלל המדגם חשו גאווה בעקבות זכייתו בפרס
2
) מבדיקת הקשר במגזר היהודי בין מאפיינים סוציו-דמוגרפי
י ם לבין רמת הגאווה בזכייה
בפרס נובל בקיץ האחרון, נמצא כי: המשתנה המסביר העיקרי לשו נות בין המרואיינים הוא
גיל :
11%
מהאנשים מעל גיל12
הרגישו גאווה מסוימת או רבה בעקבות הזכייה, לעומת
88%
בקרב בני12
.ומטה
164
2.
השלכות נתפסות של גורמים שונים על הישגי המדינה בתחום המדע
והטכנולוגיה
.א תרומת ריכוז גבוה של מחקר ופיתוח בענף טכנולוג יות המידע על הישגים של מדינת ישראל
(ניסוח שונה מ-
2882
)
0)
( רוב המרואיינים18%
) חושבים כי פיזור המומחיות בתחומים שונים יתרום להישגי מדינת
.ישראל יותר מריכוז גבוה של מחקר ופיתוח בענף טכנולוגיות המידע
2) עמדה זו מאפיינת את כלל המגזרים, למעט הערבים שהציגו
:עמדה הפוכה11%
מהמרואיינים הערבים אמרו ששימור המצב הקיים של התמקדות בענף טכנולוגיות המידע
יתרום להישגי המדינה יותר מפיזור המומחיות על-
.פני ענפים שונים
2
) נוסח השאלה בסקר הנוכחי היה שונה מנוסח השאלה המתאימה בסקר2111
,
לפיכך לא ניתן
לערוך השוואה בין שני
.הסקרים
.ב
תרומת תהליך
ה גלובליזציה להשגת מדינת ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה
0)
( הרוב11%) חושבים כי גלובליזציה או תורמת מא
ו( ד21%
( ) או די תורמת12%
) להישגי
.מדינת ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה
2)
נוסח השאלה בסקר הנוכחי היה שונה מנוסח השאלה המתאימה בסקר2111
; לפיכך לא ניתן
.לערוך השוואה בין שני הסקרים
.ג
ההשלכות הנתפסות של תופעת "בריחת המוחות" והערכות לפעולות המדינה להחזרת
המדענים
0)
( כשני שלישים11%
) מהמרואיינים חושבים שתופעת "בריחת המוחות" מתרחשת בהיקף
.גדול
2)
( הרוב המוחלט11%) של המרואיינ ,ים שחושבים ש"בריחת המוחות" מתרחשת בהיקף גדול
.חושבים שהתופעה פוגעת במדינת ישראל
2)
11%
מהמרואיינים חושבים שמדינת ישראל לא עשתה מספיק כדי למנוע את תופעת "בריחת
."המוחות
1) כל המגזרים, למעט הערבים,
חושבים שהמדינה עשתה מעט מדי למניעת תופעת "בריחת
המוחו :ת". בקרב הערבים העמדה הפוכה11%
חושבים שישראל עשתה מספיק למניעת
.התופעה
1)
ניתוח משווה בין ממצאי הסקר הנוכחי לסקר2111
מורה כי : נראה שהעמדות בנושא
"בריחת המוחות" התמתנו מאז סקר2111
–
יותר אנשים חושבים שהתופעה לא מתרחשת
( בהיקף שפוגע במדינה21%
לעומת21%
ב-
2111
), ובהתאם פחות אנשים חושבים שהתופעה
( מתרחשת בהיקף שכן פוגע במדינה11%
לעומת12%
); ניתן לקשור ממצא זה לירידה באחוז
האנשים שחושבים שהמדינה לא עשתה מספיק למניעת תופעת "בריחת המוחות" והחזרת
( המדענים לישראל11%
לעומת11%
), אם כי
רוב האנשים עדיין מרגישים
שהמדינה לא
.עשתה מספיק בעניין זה
165
18
.
האם
תכני ה ות
טלוויזיה עשויות לעורר עניין במדע ו
ב טכנולוגיה
נראה שילדים מעדיפים לצפות בתכניות הקשורות למדע בגיל יחסית צעיר: לפי דיווחי ההורים ככל
שגיל הילד עולה קטן חלקם של ילדיהם שיצפו בתכניות שיעסקו בחקר החלל, ברובוט ים או
.בחידושים טכנולוגיים אחרים
לגבי
תכני ות של
חקר החלל
, הירידה עם הגיל בצפי לצפיית הילדים היא מ-
10%
של הורים שצופים
שילדיהם בגיל02-1
יצפו בתכניות אלו ל-
11%
לגבי ילדים בגיל01-02
ל-
21%
לגבי ילדים בגיל
08-01
.
לגבי
תכני ות העוסקות
ברובוטים
, מ-
10%
ל-
21%
ל-
28%
., בהתאמה
לגבי
תכני
ות,
העוסקות
בחידושים טכנולוגיים אחרים מ-
12%
ל-
21%
,
ונשאר יציב ב-
11%
.בהתאמה
166
נספח0
. הודעה שפרסמה
המולמו"פ לסיכום הביקור של צוות המומחים של ה-
OECD
משלחת מומחים מטעם ה-
OECD
בנושא מחקר ופיתוח בענף שירותי התוכנה ביקרה בארץ בראשית
דצמבר2111
. המשלחת הוזמנה
על-ידי
( המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח
המולמו"פ ), בראשות
פרופ' עודד אברמסקי, בתיאום עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בהנהלתו פרופ' שלמה
יצחקי, משרד המדע והטכנולוגיה והמדען הראשי של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. המשלחת
הוזמנה כד י לבחון את הסטטיסטיקה על המו"פ בענף שירותי המחשוב בארץ, לאור המלצות ועדת
( הלפמן2111) בנוגע לשיטת אמידת המו"פ. כלל ההוצאה הלאומית על המו"פ בישראל מסתכמת בכ-
1.1%
מהתוצר המקומי הגולמי, שיעור הגבוה מבכל מדינה אחרת בעולם. משקל ההשקעות במו"פ
בענף שירותי המחשוב מכלל ההוצאה למו"פ
גם כן
( גבוה במיוחד בישראל21%
ב-
2111
) והוא מעבר
למשקל שנמצא במדינות
ה .מפותחות לכן המטרה הייתה להבין את אופי ההשקעות הללו ואת דרכי
.המדידה של פעילות המו"פ בענפים אלה
המשלחת הורכבה ממומחים בכירים למדידת מו"פ מארה"ב, קנדה, פינלנד ומהמזכירות ,למדע
טכנולוגיה ותעשייה של ה-
OECD
. בימים אלה הגישה המשלחת דוח מפורט המכיל את ממצאי
:הבדיקה שערכו, את מסקנותיהם ואת המלצותיהם. להלן ריכוז עיקר המסקנות וההמלצות
הגדר
ת ה
מחקר ו
ה
פיתוח בתחום התוכנה
בשאלון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחברות בענף התוכנה הוגדרה פעי לות המחקר
והפיתוח בצורה כוללנית ושונה מההגדרות של ה-
OECD. נוסף לכך , תחום זה מיוחד בשני
מאפיינים: (א) גודלו ביחס למגזר העסקי–
ענף עתיר מו"פ זה מהווה1.8%
מהתוצר העסקי
בישראל (אחוז שאין לו כנראה אח ורע במדינות ה-
OECD
); (ב) הריכוז הגבוה של מרכזי מו"פ
בין-לאו
מי ים הכלולים בו–
קרוב למחצית הוצאות המו"פ של ענף שירותי המחשוב ב-
2111
בישראל התרכזו במרכזי מו"פ
בין-לאומי ים (אף זו כנראה תופעה ייחודית לישראל). המשלחת
ממליצה לערוך שינויים מסוימים בשאלון ובתהליך ביצוע הסקר על המו"פ העסקי בעתיד, אך
אינה מוצאת סיבה לערער על
אומדני ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי וספק אם צמצום ההגדרה
ישפיע
רבות
.על התוצאות
הכללת המו"פ הביטחוני בסך ההוצאה הלאומית למו"פ
יש להרחיב את אומדן ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח ולכלול בו את ההוצאות על מו"פ
יב.טחוני בכלל ובענף שירותי המחשוב בפרט
גישה לבסיס הנתו
נים של הלמ"ס
יש לאפשר גישה לחוקרים לבסיסי הנתונים הפרטניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחת
מגבלות המתחייבות
על-
.פי פקודת הסטטיסטיקה
מימון רב-שנתי לסקר המו"פ העסקי
יש להבטיח מימון רב-שנתי של סקר המו"פ העסקי,
אשר תאפשר ללשכה המרכזית
לסטטיסטיקה להכניס את השינ.ויים הדרושים בתהליך ביצועו
דיווח ל-
OECD
167
כיוון שנושא המו"פ בתחום התוכנה הנו בעל עניין לכלל מדינות ה-
OECD
, על הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה לדווח על התקדמות הנושא בקבוצת המומחים של ארגון זה לפיתוח אינדיקטורים
( של מדע וטכנולוגיהNESTI
.)
פעולה זו נעשית במסגרת מאמץ
ממוקד של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח לשפר, להרחיב
ולפתח את מערך הנתונים הלאומי על המו"פ. קיומו של מערך זה
הוא
אחד המרכיבים החשובים
בפעילות ישראל מול ה-
OECD
וחשיבות המערך גדלה נוכח הצטרפות
ה של ישראל ל-
OECD
.כחברה מלאה
168
נספח 2
.תכני
ת מרכזי המצוינות של ות
"ת
תכנית מרכזי המצוינות83
(
I-CORE: Israeli Centers of Research
Excellence
) היא יוזמה חדשה
של ממשלת ישראל שמטרתה חיזוק המחקר בישראל וביסוס מעמדו כגורם מוביל בעולם ועידוד
שיתופי פעולה מחקריים בין המוסדות להשכלה גבוהה, אוניברסיטאות ומכללות כאחת. חוקרים מכל
המו .סדות מוזמנים להגיש הצעות משותפות לייסוד מרכזי מצוינות במגוון תחומים
תכנית מרכזי המצוינות נועדה לסייע בטיפוח הקריירה של חוקרים ישראלים מוכשרים ובהפחת רוח
חיים חדשה באוניברסיטאות, במרכזים הרפואיים ובמכללות ברחבי הארץ. ההשפעה של קבוצות
מחקר חדשות אלו תהיה מ עבר לתחומי מדינת ישראל ותתרום למחקר המדעי ולשיתופי פעולה
מחקריים ברחבי העולם. מרכזי המצוינות יהפכו למקור עשיר של פרסומים מדעיים ומיזמים
אקדמיים יצירתיים, קניין רוחני, טכנולוגיות וחברות הזנק. לכולם תהיה השפעה רבה על תרומת
ישראל לקידום המדע והידע בעולם בטווח
.הארוך, בתעשייה, בכלכלה, בקיימות ובחברה כולה
תכנית מרכזי המצוינות עוצבה על-
ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב ואומצה
על-ידי
ממשלת ישראל במרץ
2101. סכום התקציב הכולל לתכנית נקבע ל-
0.21
מיליארד ש"ח, אשר שליש מתוכם מובטח ישירות
מהממשלה, שליש ימומן
על-ידי המוסדות השו תפים במרכז ושליש ימומן
על-ידי
שותפים
.אסטרטגיים
אל כל מרכז מצוינות יצטרפו חוקרים ישראלים חדשים ומבטיחים, כולל כאלו המצויים ב
חוץ לארץ .
המינוי שלהם ילווה במענקים נדיבים להקמת מעבדה ולהמשך פעילות מחקרית למשך חמש שנים. כ-
21
מרכזי מצוינות צפויים להיות מוקמים ב מהלך חמש שנות פעילות התכנית, במגוון תחומים
.במדעים מדויקים ומדעי הטבע, במדעי החברה ובמדעי הרוח
תחומי המחקר של ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים הוכרזו
על-ידי
ועדת ההיגוי של התכנית, ביולי
2101
:, והם
גישות מערכתיות לחקר הבסיס המולקולארי למחלות בבני אדם: ממחקר
גנומי לריפוי מותאם-
.אישי
.מחקר מתקדם של תהליכים קוגניטיביים
.נושאים בחזית מדעי המחשב
.מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות קיימא
לאחר תהליך תחרותי אשר נוהל
על-ידי
הקרן הלאומית למדע, במהלכו ועדות
בין-לאומי ת העריכו את
ההצעות השונות, נבחרו הקבוצות הבאות
:להקמת ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים
בתחום "גישות מערכתיות לחקר הבסיס המולקולרי למחלות בבני אדם: ממחקר גנומי לריפוי
מותאם-
אישי": קבוצה בראשות פרופ' חיים סידר מהאוניברסיטה העברית בירושלים
ובהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאוניברסיטת תל-
,אביב
מאוניברסיטת
בר-
.אילן, מהמרכז הרפואי שיבא ומהמרכז הרפואי הדסה
בתחום "מחקר מתקדם של תהליכים קוגניטיביים": קבוצה בראשות פרופ' ידין דודאי ממכון
ויצמן למדע ובהשתתפות חוקרים ממכון ויצמן למדע, מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-
אילן, מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל ומהמרכז הרפואי תל-
.אביב סוראסקי
83.מצוטטמאתרהאינטרנטשלהמועצהלהשכלהגבוהה
169
בתחום "נושאים בחזית מדעי המחשב": קבוצה בראשות פרופ' ישי מנצור מאוניברסיטת תל-
אביב
ובהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת תל-
אביב, ממכון ויצמן למדע ומהאוניברסיטה העברית
.בירושלים
:"בתחום "מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות קיימא
קבוצה בראשות פרופ' גדעון גרדר
מהטכניון ובהשתתפות חוקרים מהטכניון, ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת בן-
.גוריון בנגב
ארבעת המרכזים הראשונים החלו את פעולתם בתשע"ב (אוקטובר2100
.)
עשרת מרכזי המצוינות הבאים, אשר מתוכננים להתחיל לפעול בשנת2102, יבחרו לאחר תהליך
שיפוט, מתוך ההצעות המובילות במגוון תחומים–
,מדעים מדויקים והנדסה, מדעי החיים ורפואה
.מדעי החברה ומשפטים ומדעי הרוח
171
נספח18
.תכני ת
המשרד לקליטת העלייה להחזרת חוקרים ישראלים מ
חוץ לארץ84
כללי
המשרד לקליטת העלייה פועל לעידוד חזרתם ולקליטתם של ישראלים השוהי ,ם בחוץ לארץ. המשרד
באמצעות המרכז לקליטה במדע (
המק"ב), מסייע במציאת מקום תעסוקה בתחומי מחקר ופיתוח
למדענים ו
ל
מהנדסי מו"פ תושבים חוזרים.
תכניות הסיוע הייחודיות לאנשי מחקר ופיתוח עודכנו לאחרונה. החמרה
זו תקפה לגבי כל
ה מדענים
שיחזרו לישראל החל מ-0 בספטמבר2011
.
הסיוע
הסיוע כולל יי .עוץ, הכוונה ומימון הניתן למעסיק כהשתתפות חלקית בעלויות העסקת החוקר
כך
ישראלי השוהה בחוץ לארץ יכול להיעזר בש
י
רותי המרכז בטרם חזרתו לישראל, כדי לאתר
מקום
תעסוקה מתאים.
סיוע המרכז לקליטה במדע הוא השתתפות במימון העסקה הניתן ישירות למעס
יק ובכלל זה
למעסיקים מהאקדמיה או מהמגזר השלישי בגין קליטת מדענים בעלי תואר שלישי בלבד
ומעסיקים
מהמגזר העסקי– בגין קליטת מדענים בעלי תואר שני ומעלה שיועסקו במחקר
ופיתוח. הסיוע
לקליטה באוניברסיטאות מתקיים באחת מהאפשרויות הבאות:
כחוקר או כמרצה המקבל שכר מהאו ניברסיטה- הסיוע הינו לשנה אחת עם אפשרות
פיצול
לשנתיים.
כתלמיד מחקר (דוקטורנט) המקבל מלגה (למימון שכר לימוד ודמי קיום) מהאוניברסיטה –
מימון
מחצית המלגה למשך2 שנים.
כמשתלם בטר-
דוק' (פוסט דוקטורנט) המקבל מלגה מהאוניברסיטה–
מימון מחצית המלגה
למשך שנתיים.
)סכומי הסיוע בש"ח (מתעדכנים מעת לעת
תעסוקת מו"פ בעל תואר שני
'שנה ב
'שנה א המסלול
18,111
'אפשרות א
20,111
12,211
'אפשרות ב
84.מצוטטמאתרהאינטרנטשלהמשרדלקליטתהעלייה
171
בתנאי ששכר הברוטו החודשי של המדען יהיה לפחות1,111
ש"ח
תעסוקת מו"פ בעל תואר שלישי
שנ'ה ב
'שנה א המסלול
18,111
'אפשרות א
21,111
11,111
'אפשרות ב
בתנאי ששכר הברוטו החודשי של המדען יהיה לפחות1,111
ש"ח
תלמידי מחקר (דוקטורנטים)
'שנה ג
'שנה ב
'שנה א המסלול
21,181
21,181
21,111
*'אפשרות א
21,181
21,181
21,181
'אפשרות ב
172
משתלמים בטר – דוק'
'שנה ב
'שנה א
21,181
21,181
* שנה א' קדם-דוקטורנט במקום מלג ת
שכר כעובד בצוות מחקר.
זכאות
מדענים,
שהם
תושבים חוזרים,
יהיו זכאים לסיוע המרכז לקליטה במדע בתנאי ששהו בחוץ לארץ
לפחות חמש שנים בטרם
חזרתו לישראל וביום אישור הסיוע לא חלפה יותר משנה ממועד החזרה
לישראל ומקיימים אחד מהתנאים הבאים:
מדען בעל תואר שלישי, אשר עסק במחקר, או בפיתוח במשך שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו
לחזרתו ארצה ופרסם לפחות שלושה מאמרי
ם בכתבי עת אקדמאים מוכרים או רשם לפחות שלושה
פטנטים.
מדען
בעל תואר שני, אשר עסק במחקר או בפיתוח במשך ארבע שנים מתוך שש השנים שקדמו
לחזרתו ארצה ופרסם לפחות שלושה מאמרים בכתבי עת אקדמ
א ים מוכרים, או רשם לפחות שלושה
פטנטים - יהיה זכאי בתנאי שייקלט בתפקיד מחק
ר ופיתוח במגזר העסקי בלבד.
תכנית המלגות לתלמידי מחקר
הזכאים למלגות תלמידי מחקר:
)תושב חוזר (שהה בחוץ לארץ לפחות שנתיים בטרם חזרתו לישראל,
אשר ביום אישור
מועמדותו על-ידי האוניברסיטה לא חלפה יותר משנה ממועד חזרתו לישראל.
גיל המועמד לא יעלה על21
ביום
ש התקבל
בו כתלמיד מחקר באוניברסיטה.