חומר רקע
המלצות דוח המולמו"פ לדיון בוועדת השרים למדע וטכנולוגיה
1. הקמת קרן למימון תשתיות מחקר לאומיות
המולמו"פ ממליצה להקים, בבסיס התקציב, קרן ייחודית חדשה למימון תשתיות מחקר לאומיות בהיקף של 100 מיליון ₪ לשנה. תוספת כזאת תהיה בעלת משמעות מכרעת ליכולות המחקר של הקהילה המדעית הישראלית ותבסס את מעמדה בשיתופי פעולה עם קהיליות מחקר באירופה ובעולם. הקרן יכולה להתנהל כקרן ייעודית במסגרת הקרן הלאומית למדע או להתחלק בין ות"ת לבין משרד התמ"ת.
2. המלצות המולמו"פ בנוגע למו"פ במערכת ההשכלה הגבוהה
מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לתת את דעתה למגוון נושאים החשובים להתפתחותה העתידית:
א- תכנון כולל ותקצוב רב-שנתי ברמה מערכתית (ות"ת) ומוסדית (כל מוסד)
ב- תכנון מפת דרכים רב-שנתית וכלל-ארצית ברמה תחומית
ג- עתיד אוניברסיטאות המחקר מההיבט המדעי והחשיבות הלאומית
ד- טיפוח המצוינות המחקרית
ה- ביסוס תשתיות המחקר ועיבוין
ו- עתיד המכללות האקדמיות במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה
ז- שיתופי פעולה במחקר ובהוראה בין האוניברסיטאות לבין עצמן ובין האוניברסיטאות והמכללות
ח- קליטת סגל ההוראה והמחקר, כולל החזרת סגל מחוץ לארץ
ט- מקומן של המכללות הפרטיות במערך ההשכלה הגבוהה
י- קשרי אקדמיה, תעשייה ומכלול תרומת האקדמיה לחברה.
המולמו"פ קוראת להתייחסות מעמיקה בנושאים אלה והצבתם בראש סדר העדיפות הלאומי. המולמו"פ ממליצה על בניית תכנית ארוכת טווח על-ידי ות"ת ומל"ג, בשיתוף משרד האוצר והמולמו"פ ובהתייעצות עם האקדמיה למדעים, המוסדות להשכלה גבוהה ומשרד התמ"ת. המולמו"פ קוראת לממשלה להכיר בחשיבות המשאב הלאומי של אוניברסיטאות המחקר ולתמוך בתקצובן הנאות.
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
ההמלצות דלעיל כללו, בין היתר, את הסעיפים הבאים:
- קליטת סגל הוראה ומחקר, כולל החזרת סגל מחוץ לארץ
- טיפוח המצוינות המחקרית
תכנית מרכזי המצוינות באוניברסיטאות היא צעד חשוב בהקשר להמלצות הנ"ל. במרץ 2010 ממשלת ישראל החליטה לאמץ את התכנית אשר גובשה על-ידי יו"ר ות"ת בשיתוף שר החינוך ויו"ר המל"ג, לחיזוק המחקר המדעי בישראל על-ידי הקמה מדורגת, על פני חמש שנים, של עד 30 מרכזי מצוינות ועידוד קליטת אנשי סגל חדשים. היעדים שנקבעו: השבת חוקרים ישראלים מצטיינים מחוץ לארץ ומניעת עזיבת חוקרים לחוץ לארץ; חיזוק הסגל המחקרי והתשתית המחקרית באוניברסיטאות; קידום תכניות ההוראה האקדמית בתחומים נבחרים וכיו"ב.
3. פעילות מחקרית במכללות האקדמיות
המולמו"פ ממליצה:
• לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין אנשי סגל מהמכללות לבין חוקרים מהאוניברסיטאות, שיאפשרו לחוקרי המכללות להשתמש בתשתיות המחקר של האוניברסיטאות.
• לאפשר לחוקרי המכללות להשתמש בספריות (אמתיות ווירטואליות), תשתיות מחקר לאומיות ומרכזי ידע.
• לאפשר למורי המכללות העוסקים במחקר תקופת "ריענון ידע" על בסיס קריטריון איכות תכנית הריענון, בכפיפות לשיקול הדעת של הנהלת המכללה ובמסגרת התקציב הקיים.
• ליזום הקמת תכניות הוראה חדשות במכללות, שתמלאנה חסכים קיימים בהכשרת כוח אדם טכנולוגי, תוך שיתוף פעולה בין המכללות לבין משרדי הממשלה והתעשיות, בעידוד ובפיקוח המל"ג.
4. המלצות המולמו"פ בנוגע לטיפוח איכות ומצוינות במערכת החינוך
המולמו"פ רואה חשיבות בטיפוח המצוינות גם בקרב אוכלוסיית התלמידים המחוננים (האחוזון העליון) והמצטיינים (העשירון העליון) וגם בטיפוח תרבות מצוינות בקרב כלל התלמידים.
אנו ממליצים כדלקמן:
• קביעת מדיניות לאומית.
על משרד החינוך להתוות ולפרסם מדיניות לאומית לטיפוח איכות ומצוינות בקרב תלמידי בתי-הספר. המדיניות תכלול נושאים, כמו: יעדי-על, סוגי תכניות, תכנים, פריסה ארצית, מדיניות למימון, מדידת אפקטיביות שנתית ועוד.
• חיזוק התיאום והבקרה.
חיזוק התיאום והבקרה המקצועית על הפעילויות השונות לטיפוח איכות ומצוינות, תוך שימור היזמות והמימון של הגורמים העצמאיים מחוץ למערכת הממשלתית.
• קביעת מנגנון לטיפוח מצוינות ברמה הלאומית.
אנו ממליצים בפני שר החינוך לקבוע מנגנון, אשר יאפשר טיפוח מצוינות בראייה לאומית, תוך שימור היזמות ומתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים.
• מיקוד תכניות לטיפוח מצוינות בקרב המורים.
לדעתנו, טיפוח איכות ומצוינות בקרב התלמידים אינו אפשרי ללא מורים מצוינים בעלי מודעות לחשיבותה ולמרכזיותה של המצוינות. לפיכך, אנו ממליצים לגבש תכניות לחיזוק הרמה המקצועית של המורים, לטיפוח רמת האיכות והמצוינות בקרבם, להגדיר אוכלוסיות יעד ולהקצות לכך תקציבים משמעותיים.
• הפצת מידע.
אנו ממליצים למשרד החינוך להקים מאגר ארצי של כל הפעילויות לטיפוח איכות ומצוינות בבתי-הספר השונים ולהעמיד את המידע לרשות כל אחד מהם.
• הגדלת תקציב האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים.
אנו ממליצים להגדיל את תקציב המשרד לטיפוח מצוינות לפחות לרמה שהומלצה על-ידי דוח דוברת (כ-60 מש"ח לשנה). התקציב ישמש לצורך הפעילות השוטפת, הכשרת המורים, ההנחיה המקצועית והבקרה של משרד החינוך על כלל הפעילויות לטיפוח האיכות והמצוינות במערכת החינוך.
הדרך המוצעת לכך על-ידי המולמו"פ היא הקמת גוף ציבורי, אשר ידון ויאשר את המדיניות הכוללת ואת התכניות הפרטניות בתחום זה, תוך שיתוף פעולה עם המוסדות להשכלה גבוהה המתמחים בתחום.
התכניות המאושרות תבוצענה תוך שיתוף פעולה בין הגוף היוזם (כאשר קיים כזה) ובתי- הספר/ רשתות החינוך, שהן מתקיימות בהם, ובהנחיה מקצועית של משרד החינוך.
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
באשר להמלצה הנוגעת לאגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, משרד החינוך פעל ברוח זו ובשנת הלימודים תשע"א השיק מנהל מדע וטכנולוגיה את התכנית "עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית" ב-30 בתי-ספר על-יסודיים שש שנתיים, כאשר בכל אחד מהם נפתחו שתי קבוצות: האחת בכיתה ז' והשנייה בכיתה י', במטרה לייצר מסלול מצוינות שש-שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה. בשנת הלימודים תשע"ב התרחבה התכנית לכ-200 בתי-ספר.
כמו כן, תקציב משרד החינוך בסעיף ילדים מחוננים גדל באופן משמעותי מ-7.3 מיליון ש"ח בשנת 2009 ל-13.8 מיליון ש"ח בשנת 2010 (גידול ב-89%).
5. המלצות המולמו"פ ביחס לקידום המו"פ העסקי
המולמו"פ דנה בהרחבה בסוגיית המו"פ במגזר העסקי, תוך התייחסות לנתונים שהוצגו לעיל ולדיונים עם אנשי התעשייה, וגיבשה את ההמלצות הבאות:
א. המולמו"פ רואה את האתגר העתידי למו"פ התעשייתי בישראל, בהשקעות מו"פ ב"טכנולוגיות העתיד", בחתירה מתמדת למצוינות ולמובילות בחזית הידע הטכנולוגי, במטרה להשיג "יתרונות תחרותיים" בשוק העולמי, ליצור מוקד משיכה למדענים ולמהנדסים צעירים, ולהיות לגורם הצמיחה המוביל בכלכלת ישראל.
ב. המו"פ התעשייתי – מנוע צמיחה אסטרטגי למשק: המולמו"פ ממליצה לממשלה להתייחס למו"פ התעשייתי כאל "מנוע צמיחה אסטרטגי למשק", ולכן לאמץ מדיניות המבוססת על אופק תכנון רב-שנתי החיוני בהשגת אפקטיביות גבוהה ותשואה שולית מרבית למשק.
המולמו"פ סבורה שההשקעה הממשלתית במו"פ תעשייתי צריכה לגדול כמענה לצרכים הקיימים והעתידיים, לרבות ניצול המשאב האנושי הטכנולוגי שהתפתח בישראל.
ג. המולמו"פ רואה בדאגה את הקיטון המתמשך של נטל מימון המו"פ התעשייתי מצד הממשלה והטלתו על המגזר העסקי, בשיעורים יחסית גבוהים בהשוואה למדינות ה-OECD.
המולמו"פ ממליצה על השתתפות הממשלה במו"פ העסקי בשיעור של 10% (שיעור השתתפות דומה לממוצע בין השנים 1999-2000), כיום אחוז השתתפות הממשלה במו"פ העסקי עומד על 4.8%. המשמעות היא שעל הממשלה להכפיל את היקף השקעתה.
ד. ניצול הגלובליזציה לקידום המשק התעשייתי: המולמו"פ התייחסה לתופעת הגלובליזציה כקיימת ובחנה כיצד ישראל יכולה להשתלב בתהליך, בהיבט המחקר והפיתוח התעשייתי.
ה. המולמו"פ מכירה בתרומת מרכזי מו"פ המוקמים על-ידי חברות בין-לאומיות מובילות לתשתית הטכנולוגית בישראל.
ו. המולמו"פ ממליצה בפני מקבלי ההחלטות שתנאי הסף של כניסת החברות הבין-לאומיות למסגרת התמיכה ייגזרו מהיקף המו"פ השנתי שיבוצע בישראל ומרמת החדשנות במו"פ שיבוצע.
המולמו"פ קוראת לממשלה להרחיב את הקשרים וההסכמים הבין-לאומיים של המדינה, תוך מיקוד במדינות מתעוררות ובעלות פוטנציאל, כגון סין, הודו וברזיל.
ז. עידוד התעשייה המוגדרת כמסורתית: המולמו"פ מעודדת תהליך לצמצום הפערים בהשקעה במו"פ בין ישראל למדינות ה-OECD, בענפים המסווגים בלמ"ס כענפים מסורתיים למיניהם.
המולמו"פ ממליצה לפעול לקיומה של תכנית ארוכת טווח הכוללת פרויקטי מו"פ לכלל תחומי התעשייה, המונעים על-ידי חדשנות כוללת (לא רק חדשנות טכנולוגית אלא כזו המשפרת את המוצר, את הפריון, את תהליכי הייצור, את מחקר השווקים, את השירות ללקוח, ובעיקר מיישמת "תרבות של חדשנות"), תוך הצבת מדדי בוחן להצלחה, במטרה לשפר את "היתרון התחרותי" בשוק העולמי.
ח. טיפוח וקידום תחומים טכנולוגיים ל"יישומים דואליים" לשוק האזרחי והבטחוני (Dual use): קיימים תחומים במסגרת המו"פ האזרחי, בהם יש למחקרים במוסדות המחקר באקדמיה ולטכנולוגיות המפותחות בתעשייה, יישומים לתחום הביטחוני, לרבות "לתחום ביטחון הפנים". לחילופין, למחקרים ולפיתוח טכנולוגיות המתבצעים בתחום הביטחוני יש יישומים בתחום האזרחי.
המולמו"פ מכירה בתרומת המו"פ למשק ולביטחון ולכן היא פונה לגורמים הפועלים בתחום המו"פ הביטחוני והאזרחי, לבחון במשותף, במסגרת תכניות ארוכות טווח, את טיפוחם ואת קידומם של תחומי מו"פ, שקיימים בהם יישומים דואליים.
ט. תפיסת האשכולות (Clusters) לטיפול במבנים כלכליים: המולמו"פ רואה בקיומם של "אשכולות רב תחומיים" גישה לטיפול מערכתי. "אשכול" כזה יכלול את המחקר הבסיסי והיישומי ואת המו"פ התעשייתי התומכים בו, את האפליקציות הרלוונטיות, את השירותים הכרוכים בו, את מערך ההשכלה הגבוהה ואת ההכשרה המקצועית בכל המקצועות הרלוונטיים וגם את הרגולציה והחקיקה המתלווים לו.
המולמו"פ ממליצה להרחיב את ממד המו"פ ברמת האשכול כולו ולבחור מתוכו את התחומים שיש לעודד בהם את המו"פ.
י. מקורות המימון לקידום המו"פ התעשייתי: מאז ראשיתן, קרנות הון הסיכון בישראל תרמו רבות להתפתחות תעשיית ההיי-טק ושימשו כדלק במנוע צמיחה חשוב זה למשק ולעידוד הקמתן של חברות הזנק ותמיכה במו"פ בחברות קטנות. המולמו"פ מכירה בחשיבותן ובתרומתן הרבה בשיעור מימון ההוצאה למו"פ במגזר התעשייתי.
המולמו"פ ממליצה לבחון דרכים, יחד עם נציגי קרנות הון הסיכון, שיגרמו למעורבות גבוהה יותר של "הגופים המוסדיים" בישראל בגיוס הון לקידום המחקר והפיתוח.
יא. חדשנות – כמרכיב מרכזי ורב-תחומי במו"פ התעשייתי: המולמו"פ ממליצה למנהיגות התעשייתית בישראל, בכל הרמות ובכל הענפים, לחתור לקיומה של ליבת ערכים על בסיס:
• חדשנות מתמדת
• חינוך לאיכות ולאמינות
• חתירה למצוינות
• מובילות בחזית הטכנולוגית בשוק העולמי
• טיפוח מתמיד של ההון האנושי
יב. תפקיד התעשייה בקשר הנדרש עם האקדמיה: המועצה רואה בשיתוף הפעולה בין קהילות המחקר והפיתוח בתעשייה, באקדמיה, במכללות ובמכוני המחקר, גורם מרכזי ביצירת "הבידול" הטכנולוגי/ מדעי של ישראל בשוק העולמי וקוראת לחיזוק הקשר ביניהם.
6. המלצות המולמו"פ בנושא מו"פ ביו-רפואי
• להקים קרן ייעודית למחקר ברפואה, אשר תממן מחקרים משותפים לחברי סגל אקדמי בכיר מהאוניברסיטאות ולרופאים בבתי החולים ותעניק מלגות לרופאים מצטיינים, כך שיוכלו להקדיש מחצית מזמן עבודתם במחקר רפואי.
• להוסיף תקנים של רופאים-חוקרים בבתי חולים אוניברסיטאים, כדי לקדם מחקר רפואי בסיסי וקליני במחלקות רפואיות אקדמיות.
• להקצות מלגות לסטודנטים לרפואה, אשר ישתלמו במחקר במהלך לימודיהם ולמתמחים שיבצעו עבודה מעבדתית בתקופת "מדעי היסוד" שלהם.
התפתחויות בנושא לאחר הגשת ההמלצות
במסגרת הקרן הלאומית למדע נפתחו שתי תכניות העולות בקנה אחד עם ההמלצות שצוינו לעיל. חלק מהמימון לתכנית אלה מקורו באיגום משאבים מתקציבי משרדי הממשלה והחלק האחר מתרומות, בעיקר מ-Legacy Heritage Fund מניו-יורק.
(1) תכנית מורשה למחקר קליני ("רופא-חוקר"). התכנית שמה לה למטרה לבסס את המחקר הקליני בבתי החולים, על-ידי השתתפות במימון מענקי מחקר ובפינוי זמן הרופאים לביצועו. התכנית מיועדת לרופאים מצטיינים בבתי החולים (אוניברסיטאיים) בישראל. המחזור האחרון של התכנית הופעל בשנת תשע"ב.
(2) תכנית מורשה למחקר ביו-רפואי. תכנית זו שמה לה למטרה לחזק ולעודד את המחקר הבסיסי והקליני בתחומי מחלות ניווניות של מערכת העצבים, הפרעות גנטיות ומחלות מטבוליות. בהשוואה לתכניות הקרן האחרות, תכנית זו נועדה לתמוך במחקרים בהיקף רחב במיוחד, שיאפשר שימוש בגישות מחקריות ובכלי מחקר מגוונים וייחודיים.