חומר רקע
יחזקאל סיבק, עו"ד
YECHEZKEL SIVAK, ADV. (LL.M)
ג ל י ע צי ו ן, עו"ד
GALI ETZION, ADV. (LL.M)
מרחוב קראוזה01
נתניה40410
40410
10 krauze street Netanya
.ת.ד2542
, נתניה42124
P.O Box 2542, Netanya 42124
:טל10-7616048
Tel:
:פקס10-7717810
Fax:
: דוא"לe-mail: [email protected]
:תאריך יום
שני72
אוגוסט7107
ט' אלול תשע"ב
לכבוד
ח"כ דוד רותם
–
יו"
ר
ועדת חוקה, חוק ומשפט
עו"ד סיגל קוגוט
-
יועמ"
,ש ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת יש
ראל, ירושלים פקס
:
02-6753199
טל02-6408801
[email protected]
,נכבדי
:הנדון
הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה) התשע"א0100
–
הפרטת מערכת המשפט ופגיעה במתדיינים
-
נייר עמדה נוסף לקראת דיון המשך בועדת חוקה חוק ומשפט הקבוע ליום42020100
0.
נייר עמדה ראשון כבר הועבר על ידינו לקראת הדיון שהתקיים ביום01/0/7107
.לשם נוחות.מצ"ב בשנית
7.
נזכיר בקצרה כי לטעמנו, כפי שעולה מנייר העמדה הראשון וכפי שציינו בדיון עצמו, בהצעת החוק
במתכונתה הנוכחית נפלו פגמים .רבים ולדעת הח"מ עדיף שלא לחוקקה כלל מאשר לחוקקה במתכונת זו
3.
,כפי שכבר צוין בנייר העמדה הראשון, מדובר, בין השאר
בהקמת מערכת משפט פרטית מקבילה,
תוך
התפרקות והפרטה של המדינה מסמכותה
וחובתה ה שלטונית לספק ולנהל הכרעה בסכסוכים בין
אזרחיה. לטעמנו, יש לספק למערכת
המשפט כלים על מנת שתוכל
היא עצמה
לתת שירות חשוב זה
.כראוי1
1ב מאמר מוסגר יצוין כי עמדה זו "אין לה דבר עם התחום המקצועי של הח"מ שהרי עו"ד לא ייצאו נפסדים מהמהלך, הפותח הזדמנויות "עבודה
,נוספות לעו"ד. עם זאת, כפי שכבר צוין בנייר העמדה הראשון, לא ברור מדוע הפניה לבוררות חובה היא לעו"ד בלבד ואין אלא להסיק בצער
שהצעת החוק מהווה יצירת מערכת "צללים פר .טית" למערכת המשפט הקיימת עם "שופטים" שאינם עובדי מדינה. הא ותו לא
4.
שנית, המונח "בוררות חובה" חוטא לעצם מהותו של המושג בוררות, שלמעט מקרים חריגים, מהותו
.הסכמית. עקרון שגם בא לידי ביטוי בחוק הבוררות הישראלי
5.
כן סברנו כי את הכלים החלופים להליך השיפוטי- גישור ו בוררות-
יש ליתן למתדינים כאפשרות
בחירה
.ולא בכפיה
6.
.כן הבאנו הערות נוספות שונות לתיקון המוצע
2.
לקראת הדיון ביום42020100, נבקש להרחיב כמה נקודות נוספות בעלות חשיבות, לטעמנו , כפי שיפורט
.להלן
7.
"ראשית על מנת לדון בפיתרון לבעיה המוגדרת כבעיה "מערכתית–(
)בעית העומס בבתי המשפט יש
להתבונן בתמונה מלאה
. הן של הבעיה והן של הכלים המצוים במערכת כיום אנו סבורים כי תמונה
במלואה לא הובאה
.בפני הועדה וחבריה
9.
במסגרת הדיון יש להגדיר
:
א.
האם קיימת בעיה ומה הקפה.
ב.
.פתרונות המוצעים על ידי המערכת כיום ויעילותם
ג.
פתרונות
.נוספים או חלופיים לפתרון הבעיה
01
. האם קיימת בעיה –
אנו נניח הנחת היסוד היא כי קיימת בעיה של עומס בבתי המשפט. אין מחלוקת כי
יש לספק לציבור שירות יעיל ומהיר ככל שניתן. עם זאת יש לזכור כי לא כל התיקים ניתנים לפתרון
,מהיר. לעיתים השאלה המרכזית ביחס אליהם הינה
לאו דווקא, עצם קיומם, אלא קצב ניהולם במסגרת
.המערכת
00
.
: היקף הבעיה
הדו"חות האחרונים של הנהלת בתי המשפט מצביעים על מגמה של
צמצום בתיקים
הפתוחים2 וזאת בכלים הקיימים במערכת . המסקנה לעניות דעתנו אינה כי "לא קיימת בעיה" אלא כי
2
12_2011.pdf
-
http://elyon1.court.gov.il/heb/haba/dochot/doc/7
דו"ח חצי שנתי של מערכת בתי
המשפט לתקופה0.2.7100-30.07.7100
וראה האמור על ידי מנהל בתי המשפט בעמוד3
: "החל משנת7119
אנו עדים לירידה מתמשכת במלאי התיקים". נתון משמעותי
המצוין בדו"ח הוא משך תקופת תיק במערכת–
'ראה עמ04
לדו"ח כ-
65%
מן התיקים מסתיימים תוך פחותת משנה–
כאשר יש
לקחת בחשבון שחלק ניכר מן התיקים נסגרים ללא צורך בכל דיון אם בגין פסק דין בהעדר הגנה ואם בגין מחיקתם בגין הסדר
.מחוץ לכתלי ביהמ"ש נתון שאינו נמסר בשום מקום בדו"ח71%
נוספים תוך0-7
שנים (משמע במצטבר01%
מהתיקים
.)מסתימים תוך שנתיים
6_2011.pdf
-
http://elyon1.court.gov.il/heb/haba/dochot/doc/1
דו"ח חצי שנתי של מערכת בתי המשפט לתקופה 1.1.2011-30.6.2011
עם קבלת משאבים מספקים, המערכת מס וגלת ליצר פתרונות "פנים מערכתיים" מבלי לייצר פתרונות
.רדיקלים "חוץ מערכתיים" כגון הצעת החוק שבנדון
07
.
כלים
קימים
:
במצב הקיים ישנם כלים לא מועטים
ש יש בהם כדי ליעל את עבודת המערכת ולסייע
ל
צמצום זמן ההתדיינות וסיום תיקים
. חלק ניכר מפתרונות אלה הוכנסו בשנים האח רונות. מובן כי
פתרונות קיימים אלה ניתנים, לפחות חלקם,
גם לשיפור .
03
. בין הכלים הקיימים
: ניתן להציג את
א.
)הפעלת מערכת נט המשפט (על יתרונותיה וחסרונותיה–
כמערכת לניהול תיקים עבור הצרכנים–
שופטים מחד ועורכי הדין ומתדיינים מאידך וכמערכת שליטה ובקרה עבור הנה.לת בתי המשפט3
ב.
סדר דין מקוצר4
ג.
מתן סמכויות לבית המשפט בהסכמת הצדדים לפשר5, להעביר לבוררות6 ולגשר7 .
ד.
תובענות בהוצל"פ8
, תיקון שהעביר כמות נכבדה של תיקים ממערכת בתי המשפט אל לשכות
.ההוצל"פ
ה.
סדר דין מהיר בהליכים אזרחיים9 .
ו.
הוספת פרק של סדר דין מואץ בהליכי פנ
וי בשכירות לא מוגנת10
.
ירידה משמעותית במלאי התיקים בכל הערכאות ובכל ההליכים - מלאי התיקים הנמוך ביותר בעשר
השנים- האחרונות ועומ
ד על
כ- 437,093
***מלאי התיקים בבית המשפט העליון הנמוך ביותר משנת 2003***
- ירידה בשיעור של כ 16%- במלאי תיקי התעבורה
.
9757,00.html
352
-
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L
כתבה בכלכליסט ביחס לדו"ח הנהלת בתי המשפט ביחס לשנת7100
" :
הנתון הבולט בדו"ח החצי שנתי של מערכת בתי המשפט
הוא שב־7100
עולה לראשונה כמות התיקים שנסגרה על זו שנפתחה בכל בתי המשפט. בכך ירד המלאי הכולל, נכון ל־31
ביוני
השנה, לתוצאה הנמוכה
ביותר בעשר השנים האחרונות- מעט יותר מ־432
אלף תיקים. בולטת במיוחד הירידה במלאי תיקי התעבורה, בשיעור משמעותי של כ־06%
. גם בתי
הדין לעבודה מראים ירידה ממשית במלאי התיקים, בסדר גודל של כ־9%. בבתי משפט השלום נרשמה ירידה של כ־4%
ובבתי המשפט המחוזיים
הירידה היא של כ־7%
.לדברי מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, "אחד ההסברים האפשריים לירידת מלאי התיקים
מקורו בהטמעה יעילה של
המערכת התפעולית החדשה (נט המשפט- מ"ג) בקרב כלל עובדי
,המערכת, לצד עבודה קשה ומפרכת של השופטים, הרשמים, העוזרים המשפטיים
המזכירויות, הקלדניות".פרק מ
יוחד בדו"ח מוקדש לתיקים שבהם חלפו יותר משישה חודשים ממועד הדיון האחרון
וטרם ניתן בהם פסק דין. בבית
המשפט העליון מדובר ב־092
תיקים, שהם כ־5%
ממלאי התיקים בעליון ב־7100. בשאר בתי המשפט מדובר ב־260
"תיקים.
3 במערכת הושקעו משאבים רבים ומאות מליוני שקלים ראה :
http://technation.themarker.com/world/1.1761268
לענין הביקורת על אופן ניהל פרויקט נט המשפט ראה :דו"ח מבקר המדינה
67
.il/serve/showHtml.asp?id=2&bookid=611&contentid=12414&direction=1&frompage=869
http://www.mevaker.gov
http://www.themarker.com/markets/1.591872
וראה
:מבקר המדינה: חלק מהליקויים החמורים שהתגלו במערכת "נט-המשפט" עדיין לא תוקנו
http://www.pc.co.il/?p=86591
לענין ההשבתה הנוכחית של המערכ
ת שמתמשכת מעבר לפרק הזמן שנקבע מראש ראה
:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3581359,00.html
4 סדר דין מקוצר תקנות
717
ואילך לתקנות סדר הדין האזרחי .
5 סעיף
29א לחוק בתי המשפט .
01/055_002.doc
law
_word/
law
www.nevo.co.il/
6 סעיף
29ב לחוק בתי המשפט
7 סעיף
29
ג לחוק בתי המשפט
8 תובענות בהוצל"פ -תיקון
74
לחוק ההוצאה לפועל – סעיף
00א0 לחוק .
http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_247.htm#Seif148
9 תובענות בסדר דין מהיר - פרק טז א0 לתקנות סדר הדין האזרחי – תקנות
704א ואילך .
ז.
זימון שני הצדדים לדיונים בהתנגדות לביצוע תובענה או שטרות המועברות מההוצל"פ ולדיונים
בבקשות רשות להתגונן11
.
ח.
קדמי משפט-
וניהול יעיל של הדיון המקדמי12
.
ט.
הוספת שעות עבודה של בתי המשפט תוך ניצול המתקנים הקיימים במסגרת המשמרת השניה13
.
י.
ישיב
ות מהו"ת חיצוניות14
.
04
.
: כלים שבוטלו
א.
שימוש במנ"ת בבית המשפט לטובת קידום הליכים מקדמיים15
.
ב.
שימוש במנ"ת בימ"ש לצורך ניהול ישיבות גישור
בבית המשפט16
.
ג.
מרכז הגישור הארצי17
.
05
.
כלים נוספים בעקבות: שנויים נוספים שארעו
עם הקמת רשות האכיפה החל תהליך של הוצאת לשכות
הוצ .ל"פ ממבני בתי המשפט )תהליך זה (שלח"מ ביקורת עליו
מפנה בבתי המשפט שטחים רחבי ידיים
שיכולים לשמש לטובת הפעילות המשפטית או הפרה-
.משפטית
06
.
בכל הכבוד בשום שלב לא הוצגו כלים אלה בפני הועדה. לא נעשה כל נסיון לנתח באופן מסודר את
תרומתם או חסרונותיהם של כלים אלה
. כ ל זאת טרם שהמערכת תקפל את דגל המדינה המתנוסס מעל
.מערכת המשפט, תרים דגל לבן ותפנה את המתדפקים על שעריה למערכת מופרטת
02
.
כך למשל דומה שהגיעה העת לבחון מחדש את נושא השבת הגישורים הפנימיים בבתי המשפט במסגרת
מחלקות המנ"ת– הליך שלפחות מנסיון הח"מ הביא פעמים רב ות לסיומם של תיקים תוך ממשק ראוי
10
תביעה לפינוי מושכר – פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי תקנות705ז ואילך
11
פרקטיקה של בתי המשפט
12
קדם המשפט – פרק יג לתקנות סדר הדין האזרחי תקנות
041
ואילך .לענין ניהול יעיל של הליכי קדם המשפט ראה למשל ספ
רו של
כבוד השופט עדי עזר ז"ל "קדם המשפט ."
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=32858
13
ראה הודעת מנהל בתי המשפט בדבר שמיעת דיונים במתכונת של משמרת שניה מופנית ללשכת עורכי הדין מתאריך
05/2/7107
-
ותקנות בתי המשפט (משמרת שניה )התשס"ד–
7114
http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/tak-6300.pdf
14
ראה תקנות סדר הדין (הוראת שעה )התשס"ח-
7110
– פגישות מהו"ת – וראה תקנה
99ב לתקנות סדר הדין המחייבת קיום ישיבת
מהו"ת "לא ידון בימ"שאו רשם בתובענהלרבות בדרך של ניהול קדם משפט אלא לאחר שהתקיימה ישיבת מהות "
15
ראה תקנות בתי המשפט ((מחלקת ניתוב תיקים )התשס"ב-
7117
http://elyon1.court.gov.il/heb/laws/manat.htm
וראה תוכנית המנ"ת הארצית המפורטת ביותר של מנהל בתי המשפט מיום
03/4/7113
http://elyon1.court.gov.il/heb/laws/manat.pdf
16 לענין קריאה להשבת מחלקות המנ"ת ר5אה למשל מאמרו של עו"ד צבי שטיין "החזירו את פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בניה "
http://www.martindale.co.il/Article.aspx?ArticleID=367&Text=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%99%D7%A8%D7
+%D7%94%D7%9E%D7%A0
%95+%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA
%22%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%99%D7%A7
%D7%95%D7%99%D7%99+%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94
17
לענין הדיון בסגירתו ראה
הכנסת השמונה-
'עשרה מושב ראשוןפרוטוקול מס74
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ד בסיון התשס"ט
(
06
,ביוני7119
), שעה01:31
סדר היום:סגירת המרכז הארצי לגישור
בין ניהול התיק על ידי השופט לבין ניהול התיק במנ"ת גישור18
. יצוין כי כלי פנימי זה בוטל ובמידה
מסוימת הוחלף.על ידי הליכי מהו"ת חיצוניים שיעילותם אינה ברורה כלל ועיקר הליכי
המהו"ת
אלה
כוללים
פגישה "כללי
ת "ו
אופצית גישור הכפ .ופה לרצון הצדדים להכנס להליך של גישור
כך
טרם
נבחנה
?לעומק יעילותו של כלי זה, כבר אצה רצה הדרך למהפכה הבאה
19
81
. כך,
על פי סעיף29
ג לחוק בתי המשפט- מפנה ביהמ"ש צדדים לגישו ,ר מתוך הסכמה שלהם; כך בהליך
של מהו"ת
יכולים ה צדדים
לבחור
,במסלול של גישור לאחר פגי שת חובה; לעומתם הצעת החוק בעניין
"של "בוררות חובה
מאלצת את הצדדים
לפנות למסלול זה, מה
שעלול להפוך
את שיתוף הפעולה של
.הצדדים עם ההליך לקטן עוד יותר
09
. במקרה של בוררות חובה,
,הצדדים לא בחרו את הבורר ואולי כלל אינם מעונינים כי ידון במחלוקת
למרות זאת
הכרעתו
מחייבת אותם, גם בניגוד לרצונם,
כפי שמחייב פסק דין של בימ"ש. מצב זה, כאמור
"עלול לעורר התנגדות ולהביא את הצדדים להפעיל את כל הכלים שיעמדו לרשותם על מנת "להחלץ
מההליך. הצעת החוק, כפי שפורט בהרחבה בנייר העמדה הראשון, נותנת כלים רבים להחלצות, או
לפחות נסיון הח לצות. כך בסופו של יום עלולה המערכת למצוא עצמה, לא רק שלא מצמצמת את העומס
המוטל עליה, אלא מגדילה אותו בהליכי סרק בשאלה "האם ייצא העניין
ל הליך של."בוררות חובה
זאת
מעבר לעובדה, שפורטה בהרחבה בנייר העמדה הראשון, שעניינים רבים, שהם דווקא אלה שמפילים
עומס על המ,ערכת, דוגמת תיקי נזיקין הוצאו כליל מתכולת החוק20
.
71
.
וכך הנסיון "לחסוך" מספר תקני שופטים עלול להסתיים בהגדלת העומס על המערכת, יציר ת מנגנונים
מיותרים ובסופו של יום בזבוז משאבים במקום חסכון בהם .
70
.
"נזכיר שוב כי השינוי המבני של רשות האכיפה יוצר "חלון הזדמנויות שמאפשר הגדלת מספר תקני
.שופטים ללא השקעה מאסיבית בבינוי
18
ראה הערת שוליים
06
.
19
–
מוסד
ההמו"ת שנוצר בשנים האחרונות (שנת7110
)נזכיר כי ישיבת מהו"ת הינה ישיבה שהצדדים מחויבים ליטול בה חלק . הישיבה מתנהלת אצל
גורם פרטי חיצוני. ראשיתה
במעין שיחה כללית. והצדדים רשאים להודיע על רצון להתגשר אצל אותו גורם. החל הליך גישור משולם שכ"ט למגשר על
ידי הצדדים לפי שעות עבודתו (ברוטו). הודיעו הצדדים כי אין ברצונם לקיים אצלו הליך גישור מוחזר התיק לביהמ"ש . יודגש כי, למיטב ידיעת
הח"מ, בחלק ניכר אם .לא רוב מכריע של המקרים, מוחזרים התיקים לביהמ"ש דו"ח הנהלת בתי המשפט אינו מתיחס ואינו מנתח נתון זה וחבל
.שכך. כיוון שהוא עשוי לנבא את הצלחתו או כשלונו של הליך בוררות חובה המוצע בהצעה זו
20
ראה סעיף9 לנייר העמדה הראשון המצ"ב
לסיכום
77
. -
סוף מעשה במחשבה תחילה. לדעת הח"מ אין לחוקק את הצעת החוק שבנדון בטרם ייבחנו כל הכלים
הקיימים-
יעילותם, אופן השימוש בפועל בהם והדרכים לשיפורם וכל השלכותיה של הצעת החוק
המוצעת. אין לאפשר למדינ ,ה להתפרק מכל סמכויותיה. זאת הן מבחינה עקרונית והן מבחינה פרקטית
כיוון שלדעת הח"מ המהלך לא יביא את התוצאות המבוקשות, אלא היפוכו של דבר, יסרבל יותר את
ההליכים המשפטיים, יביא לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. כל זאת בהוצאה כספית ניכרת, על
.חשבון הציבור
בכבוד רב ובברכה
יחזקאל סיבק, עו"ד גלי עציון,עו"ד
יחזקאל סיבק, עו"ד
Y. SIVAK- LAW OFFICE
- יחזקאל סיבק משרד עורכי דין
YECHEZKEL SIVAK, ADV. (LL.M)
מרח' קראוזה01
נתניה40410
-
10 Krauze st. Netanya 42401
ת.ד2542
נתניה42124
-
P.o.b 2542 Netanya 42124
:טל10-7616048
Tel
:פקס10-7717810
Fax
Email: [email protected]
מוצש"ק ה' טבת תשע"ב
30
דצמבר7100
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
=================
,נכבדי
:הנדון
הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה) התשע"א0100
–
הפרטת מערכת המשפט ופגיעה במתדיינים
-
נייר עמדה לקראת דיון בועדת חוקה חוק ומשפט הקבוע ליום012020100
8.
אני עורך דין פעיל מזה כעשרים שנים. ובעל ניסיון בניהול הליכים בערכאות שונות. הייתי חבר פורום
. בתי משפט של לשכת עורכי הדין ונוטל חלק בתהליכי חקיקה שונים אבקש להביא בפני הועדה בקצרה את
עמדתי כמייצג וכאזרח–
מנקודת מבטו של צרכן מערכת המשפט וכאזרח בכלל, ביחס להצעת חוק
.""בוררות חובה
2.
.בפתח הדברים אציין למען הסדר הטוב, כי אני אישית מתנגד להצעה
3.
"המונח בוררות חובה הינו בבחינת "תרתי דסתרי- בוררות במהותה הינ
ה פעולה של רצון
להכרעה
בסכסוך על ידי גורם מוסכם (רצון שיכול שיווצר על ידי הסכמה מראש לרבות לענין מנגנון קביעה של הבורר
'מראש וכו-
"). מכל מקום מילת המפתח הינה "רצונית21
עיקרון זה בא לביטוי בחוק הבוררות הפותח
בהגדרת "הסכם בוררות" והפרק המהותי הראשון שלו עוס"ק ב"הסכם בוררות22
. עקרון זה בא ידי ביטוי גם
בסמכות בית המשפט להעביר בהסכמת הצדדים המנהלים לפניו הליך משפטי את הענין לבוררות23
.
4.
מדובר בערבוב בין מוסדות המשפטיים שונים (באם נתיחס גם למערכת הבוררויות" כמעין מוסד
.משפטי) . ערבוב זה יוצר שיח משפטי מעוות
21
http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/031_001.doc#Seif46
חוק הבוררות
22
חוק הבוררות ,תשכ"ח-
8691
פרק א לחוק "פרשנות , "פרק ב" 'הסכם בוררות "
http://www.nevo.co.il/law_html/law01/031_001.htm#med1
23
סעיף
96
ב' לחוק בתי המשפט
התי :יחסות קצרה להוראות שונות הקבועות בהצעת החוק שבנדון
5.
ההצעה מקימה, למעשה, ערכאה משפטית מקבילה " קאדר" של בוררים משפטנים–
סעיף53
ח לחוק
–
עורכי דין ושופטים–
"שיכהנו ב"רשימת הבוררים5
שנים או עד גיל25
. מטרת ההגבלות, כנראה, לאפשר
הכללתם ברשימה של שופטים ב דימוס, עם פרישתם בגיל21
-
ראה ס53
)ו
6.
כמובן
שההצעה מחייבת, באותה נשימה, הקמת מנגנונים נוספים
למינוי הבוררים–
ועדה מייעצת סעיף
53
א ו-
53
ז ופיקוח עליהם–
53
.)יד (לא ברור מי בדיוק יבצע פיקוח שוטף
7.
שאלה נוספת העולה הינה
מדוע להגביל את רשימת הבוררים למשפט
נים בלבד –
כזכור על פי חוק
הבוררות אין מגבלה כי רק משפטנים ימונו כבוררים. והרי סכסוכים המחייבים התמקצעות מסוימת, טכנית
למשל. לעיתים יכול מי שאינו משפטן להכריע בהם ביעילות ומקצועיות אף יותר ממשפטן-
וראה למשל
השתתפות נציגי ציבור ונציגי עובדים בהרכב השיפוט
בבית הדין לעבודה24
.
1.
ההצעה מגדירה באופן מעורפל את סוגי התיקים שיועברו לבוררות חובה
(סעיף53
,ד) ויותר מכך
קובעת הגדרה רחבה של סוגי התיקים
שלא יועברו
לבוררות חובה (סעיף53
ג). למעשה לתוך סעיף53
ג–
ניתן
לקרוא כמעט את כל התביעות הקיימות למעט אולי תביעות הקטנות.
אם כוונת המחוקק הינה הוצאת
.התביעות הקטנות מבתי המשפט יתכבד המחוקק ויצהיר על כונה זו מפורשות
9.
,לעניין זה
לא ברורה גם ההחרגה המוצעת ביחס לתיקים שלא יועברו
לבוררות חובה. בסעיף53
ג–
בצד
(רשימה מעורפלת למדי (ס"ק א7
)) ואילך–
,"מוחרגים תיקי "נזקי הגוף( ס"ק0
)
–
במה זכו דוקא
ההליכים אלה לפטור גורף זה?? והרי דווקא שם מדובר בתיקים הגוזלים זמן ומשאבי שיפוט אדירים ויתכן
.כי בוררות היתה מקצרת ומייעלת את ההליכים ומונעת את החשש של משיכת הליכים לנצח25
81
.
הפעלת הסמכות להעברה לבוררות " חובה" על פי ההצעה מוטלת על נשי
א בימ"ש שלום –
מדובר בנטל
טכני ומהותי בלתי סביר בעליל . כזכור, הנשיא אחראי על מחוז שלם. האם בעקבות התיקון מצופה ממנו כי
מבוקר עד ליל יעבור על כל התיקים במחוזו לבחון איזה מהם מתאים להעברה לבוררות חובה ואיזה אינו
מתאים ????. על החלטת הנשיא להעברת תיק לבוררות
'חובה יש זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי (ס53
.)ה
דומה ויש לצפות להצפה של ערעורים רבים
על העברה לבוררות חובה. כאמור. משכך ברור כי הוראות
סעיפים53
ג ו53
ד יביאו לכך, שלא רק שבוררות חובה לא תצמצם ותייעל את הדיונים בבתי המשפט, אלא
תפתח חזית בלתי צפויה של דיונים מיותרים בשאלת עצם העברת הדיון לבוררות חובה. דיונים שיגזלו עוד
.זמן שיפוטי, שחסר ממילא
בסופו של יום, באופן פרדוקסלי, הצעת החוק שמטרתה לייעל את ההליכים
ולצמצם את הדיונים בבתי המשפט, תביא דווקא להרחבה של דיוני סרק על הצורך או אי הצורך להעביר
תביעות לבוררות חו
בה, כאשר באותו זמן ניתן היה כבר לסיים את ההליך העיקרי
88
.
גם סעיף15
כ שענינו השבת התיק לבימ"ש להמשיך בדיון בו מעלה סימן שאלה גדול ביחס ליעילות –
הבורר אמור לסיים ההליך במועד הקבוע בחוק הבוררות משמע3
חודשים. באם לא עשה כן מוחזר התיק
לשופט שלום ש"ימשיך" את הדי
ון המהותי בו-
משמע לרבות שמיעת ראיות. ונזכיר–
במקרה כזה, הבורר
? כבר שמע חלק מן הראיות, אולי את כל הראיות. האם ביהמ"ש יחל לשמען מחדש? האם ישמע רק חלק מהן
.האם יתן החלטה בלא לשמוע ולבחון ראיות ? למה הכונה? נראה כי אין מנגנון יותר בעיתי וחסר יעילות מזה
–
ראה חוק בית הדין לעבודה התשכ"ט0969
', סע01
.
24
השווה לענין זה הצעת החוק של ח"כ לוין
הצעת חוק הבוררות (תיקון– בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"א–
0100
25
82
.
ית רה מכך ע"פ המוצע גם ערכאת ערעור על פסק הבורר בבוררות חובה מוסמכת לשמוע ראיות כערכאה
ראשונה –
סעיף53
כא–
משמע
ניתן למעשה לפתוח מחדש את כל התיק בערכאת ערעור.
83
.
עוד קובעת ההצעה כי
מימון שכר הבוררים
יעשה מתקציב המדינה–
ראה סעיף53
כג–
אם מתכוונת
המדינה
? לממן את ההליכים, מדוע להעביר לבוררות ? מדוע לא להעביר תקציבים אלה לבתי המשפט
אולמות המשפט עומדים ריקים חלקים ניכרים מן היום וניתן לנצלם לכמות גדולה יותר של דיונים. במקום
הקמת ועדה מייעצת, והטלת נטל מיותר על נשיא בימ"ש שלום ועל ערכאת הערעורים, לא
פשוט י ותר
להוסיף תקני שיפוט לבתי המשפט?
התיחסות כללית
84
.
הצעה לבוררות חובה לא נזכרה ולו ברמז בדו"ח ועדת רונן26. גם לשכת עורכי הדין–
הביעה את תמיכתה
בפיתוח מסלול בוררות כ רשות.ולא כחובה27
במקביל למינוי311
.שופטים חדשים שיקלו על העומס במערכת
(לשכת עורכי הדין גם הקי
מה מוסד לבוררות-
רשות, כדי לעודד עורכי דין לעשות שימוש רחב יותר במסלול
.זה
85
.
."כבר כמעט נשתכח מלבנו כי למדינה מוסד שתפקידו הכרעה בסכסוכים בין אזרחים ושמו "בית משפט
בהתאם נקבעו בחוק סמכויותיו, ודרכי ההתדיינות בו (חוק יסוד השפיטה, חוק בתי המשפט, תקנות סדר
הד ין וכו'). ביהמ"ש אמור מספק את שירותי השיפוט כנגד "אגרה" ולא כנגד "מחיר". זאת בהיות השירות
של הכרעה בסכסוכים שירות בסיסי שמדינה חבה לאזרחיה ואחד מאדני המשטר הדמוקרטי המבוסס על3
.רשויות. הרשות השופטת, אינה רשאית "להתפשט" מסמכויותיה ולהפריט אותן
86
.
גישור, מהו"ת, "בוררות חובה" כל המושגים הם "מכבסת מילים" לתהליך שעוברת המערכת המשפטית-
הפרטה -
.יתכבדו אזרחי המדינה וינהלו את התדיינויותיהם אצל גורמים פרטיים מחוץ לכתלי ביהמ"ש
. ?? ולמה נועד ביהמ"ש
87
.
מדובר בביטול זכויות יסוד בחקיקה ראשית וחקיקת משנה באמצעות
"שתילת" הוראות מנהליות
במהותן (תופעה שלא החלה בחוק זה ר' לדוגמא : הוראות בדבר ביעור תיקים בהוצל"פ–
תוך רמיסת
הוראות חוק ההתישנות, ניוד תיקים בבתי המשפט האזרחיים–
תוך רמיסת הוראות תקנות סדר הדין
.)האזרחי לענין סמכות מקומית
81
.
אם בחר אדם להביא את עניינו להכ רעה לביהמ"ש-
הרי שהביע בכך את רצונו שהסכסוך יוכרע על ידי
הרשות השופטת. והנה הוא "מושלך" לפתע, ללא הסכמתו, למערכת חיצונית, פרטית, אשר מקבלת סמכות
."מדינתית" להכריע בעניינו
89
.
: העברת המתדין בכפיה, מהמערכת הרשמית, בה בחר, למערכת הפרטית יוצרת
א.
חוסר אימון במו סדות המדינה המצהירים בהעברה זו על חוסר יכולתם למלא את התפקיד
.השיפוטי
ב.
.פגיעה בצפיות הסבירה שלו לגבי אופן ניהול ההליך
26
דו"ח הועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים בראשות כבוד השופטת רות רונן יוני 2008
27
http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=115026&catId=6
דברי יו"ר הלשכה דאז עו"ד יורי גיא רון: "אני תומך בפיתוח אקטיבי
של בוררות הרשות לאחרונה, פורסם תזכיר ח וק בתי המשפט בנושא בוררות חובה. לאחר פרסום החוק החליט הועד המרכזי של הלשכה
לתמוך (כפתרון ביניים לבעיית העומס בבתי המשפט) במינוי עורכי דין כשופטים לשעה ובקיום בוררות חובה בנושאים ספציפיים
.)לתקופה קצובה (יש האומרים שגם רעיון זה משמעותו המעשית היא שיפוט לשעה ..הלשכה מתנגדת לרכיבים רבים בהצעת החוק
האמורה, כפי שהוגשה ע"י משרד המשפטים...הלשכה סבורה, כי דרך המלך בפתרון עומס התיקים הרובץ על השופטים הינו במינוי כ-
311
שופטים נוספים. ללא מינויים של שופטים והקטנת הנטל הקיים על שופטים לא באה לידי מימוש הזכות החוקתית של
אזרח לקבל
... .את יומו בבית המשפט
21
.
באשר לטענה כי חייבים את המנגנון המוצע כדי להקל על העומס
המוטל על המערכת. עוד בעבר היו
: קיימות פרוצדורות שנועדו קצר ולהקל- סדר דין מקוצר28, לאחר מכן ביצוע שטרות בהוצל"פ29
והעברת
הליך להכרעה של בורר בהסכמת הצדדים30
. בשנים האחרונות נחקקו פרוצדורות רבות, שנועדו להקל על
העומס– מתן סמכות להכרעה ב"פישור" אף ללא הנמקה באם הצדדים מסכימים לכך31
העברת סכסוך הנדון
בבימ"ש לגישור32
", ביצוע תובענה בהוצל
פ33
, הקמת מחלקות המנ"ת34
בבתי המשפט, יצירת "סדר דין
"מהיר35
, חיוב צדדים להתיצב לדיונים בבקשות רשות להגן והתנגדויות כדי לבחון סיום הסכסוך בהסדר
.הוספת פרק לתקנות לגבי יעול הדיון בתביעות פינוי36
פרוצדורה של "בקשה לישוב סכסוך" בבית המשפט
למשפחה37
.ועוד38
28
.
בנוס ף, כאמור, יצרה המערכת גם מנגנונים "חיצוניים" לניהול התיק–
ישיבות גישור חיצוניות ישיבות
מהו"ת39
ושלל ארועים שנועדו "לשלח" את המתדיין מביהמ"ש בו בחר להגיש את תביעתו, אל "גורמים
: פרטיים ממומנים". זאת בנוסף על ההוראות הקיימות לגבי בוררות- חוק הבוררות, סעיף
29
ב לחוק בתי
המשפט-
.הפנית סכסוך לבוררות על ידי ביהמ"ש המטפל
22
.
.בסופו של יום כל המנגנונים, "יציר" המערכת לא גרמו להפחתת הפניות לבתי המשפט
דומה כי הסיבה
העיקרית שהאזרח ממשיך להתדפק על דלתות היכלי המשפט היא כי הוא מעוניין לנהל את סכסוכו במוסד
הציבורי מדינתי., שכה עמל להרחיקו מעליו
32
.
סיכום
נראה כי במקום לנסות ולהפריט את עצמה לדעת, (כפי שקרה בכשלון רב במערכות אחרות), לבזבז משאבים
יקרים על הקמת מנגנונים מיותרים ובחינת שאלות מיותרות, רצוי כי המערכת תבחן ישום יעיל ואולי שיפור
של המנגנונים שכבר הקימה. המערכת מנס ה "להמציא" כל פעם מחדש פתרון שנראה על פניו קל. בפועל
יצירת מנגנון חדש בכל פעם, לפני שמוצו הקיימים, רק יוצר חוסר יעילות גדול יותר במקום לפתור את הבעיות
.האמיתיות הקיימות במערכת המשפט
בכבוד רב ובברכה
יחזקאל סיבק, עו"ד
28
פרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי – תקנות
202
ואילך המחייב למשל לפי הפסיקה פירוט רב של ההגנה הנטענת
http://www.nevo.co.il/law_html/law01/055_247.htm -סעיף
00
א לחוק הוצל"פ של שטרות
29
30
סעיף
96
ב לחוק בתי המשפט
31
סעיף
96
א לחוק בתי המשפט
32
סעיף
96
ג לחוק בתי המשפט
סעיף
00
א
0 לחוק ההוצאה לפועל – תובענה בהוצל"פ
33
34
http://elyon1.court.gov.il/heb/laws/manat.htm
תקנות בתי המשפט(מחלקה לניתוב תיקים) התשס"ב -
02
20
35 פרק טז8 לתקנות סדר הדין האזרחי תקנות
282א ואילך ראה ההסבר לחקיקת תיקון 5 לתסד"א – סדר דין מהיר
6E296BF6306/25396/DiyunMahir.doc
-
B9F1
-
41F5
-
A06A
-
A27
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/B6AC9
מבוא סדר הדין המהיר מיועד לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים ,ולהוזיל את העלות הכרוכה
"
36
הוספת פרק טז לתקנות סדר הדין האזרחי – תקנות סדר הדין האזרחי(תיקון מס 2
) התשס"ט 2008-
.http://www.knesset.gov.il/laws/data/regulation/6733/6733.pdf
37
סעיף
251
כ לתקנות סדר הדין האזרחי .
38
ראה למשל הכונה להגדלת סמכויות הרשמים
תזכיר חוק בתי המשפט(סמכויות רשם ,)התש"ע-
0202
-
9DC6
-
4F38
-
294E
-
http://www.justice.gov.il/NR/exeres/C0B4BE00
FAA48F1B9813.htm
מטרת החוק המוצע להסמיך רשמים לדון בתביעות אזרחיות כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על51.111
ש"ח. מדובר בתביעות שהדיון בהן מתנהל על פי פרוצדורה מיוחדת של "סדר דין מ
היר", המוסדרת במסגרת פרק ט"ז0
,לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד0904
.והמיועדת לסיום מהיר ויעיל של סכסוכים בסכומים נמוכים באופן יחסי
הסמכת הרשמים צפויה להביא להפחתת העומס המוטל על שופטים ולהתייעלות עבודת בתי המשפט
39ראה תקנות סדר הדין האזרחי פרק ז'8
:פגישת הו מ"ת לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור תקנות
66
א ואילך לתקנות