חומר רקע
הכנסת השמונה-
עשרה
דין וחשבון
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
ועדת המשנה של ועדת העבודה
,
הרווחה והבריאות
תוכן
הקדמה
................................
................................
................................
................................
...............2
האחריות
הפנסיונית
של
הקיבוץ
כלפי
החבר
................................
................................
................................3
רקע
................................
................................
................................
................................
....................3
עקרונות
ההצעה
................................
................................
................................
................................
...6
המלצות
בעניין
האחריות
הפנסיונית
של
הקיבוץ
כלפי
החבר
................................
................................
......7
כלי
השקעה
פנסיוני
ייחודי
לקיבוצים
................................
................................
................................
.........9
רקע
................................
................................
................................
................................
....................9
המלצות
לעניין
כלי
השקעה
פנסיוני
ייחודי
לקיבוצים
................................
................................
.............10
ערבות הדדית וק
יבוצים
עם
בעיה
ביכולת
התשלום
................................
................................
.....................11
רקע
................................
................................
................................
................................
..................11
המלצות
................................
................................
................................
................................
............11
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
2
הקדמה
ב
יום שני
"י ,
ג בשבט התשע
) ב "06
בפברואר2012
(
,
הקימה ועדת העבודה והרווחה
ועדת משנה
לנושא הפנסיה
בקיבוץ המתחדש
,
הסמיכה
אותה
ל
דון בנושא
ו
להמליץ
המלצות ל
פתרון הבעיות
אשר
עלו בפני ועדת העבודה
והרווחה
.
ועדת המשנה קיימה
שלוש
ישיב
ות ב
הן
נידונ
ו
בצורה מקיפה בעי
ות
הפנסיה בקיבוצים המתחדשים
.
במהלך עבודתה של ועדת המשנה
ניתנה
האפשרות
לבעלי העמדה השונים בנושא להציג נתונים והצעות להסדרת
, ו
הוגשו בפניה מחקרים וניירות עמדה
,
ונשמעו אנשי מקצוע שונים
- ובתוכם פרופ
'
איתן ששינסקי
אשר הינו
מומחה בכי
ר בארץ ובעולם
בתחום
הפנסיה
.
לישיבות הוזמנו
נציגי
ם מ
משרד האוצר
)
שוק ההון ביטוח וחסכון
,
לשכה משפטית
מ , (
משרד המשפטים
)
רשם
האגודות השיתופיות
מ , (
המוסד לביטוח לאומי
מ ,
התנועה הקיבוצית
מ ,
ברית הפיקוח
ו )
ועדת המיסוי הבי
ן -
קיבוצית
מ , (
תנועת
"
פנסיה בראש
מ , "
הסתדרות החלוצה
ועוד
.
בדיונים השתתפו נוסף על המוזמנים נציגים של
המשרד לאזרחים ותיקים
,
מינהל הגמלאות במוסד לביטוח לאומי
,
פורום הקיבוץ המתחדש
,
עמותת ידיד
,
נעמת
,
הסתדרות הגמלאים
ו
המשמר החברתי
ו ,
כן נשמעה התיחסות של
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
.
בתקופת פועלה של הוועדה היא אף קי
בלה
עשרות
פניות
של
חברי קיבוצים ואנשים נוספים הכוללים נתונים
,
הצעות ובקשות
שונות לסיוע ושינוי המצב
.
ועדת המשנה התייחסה
ברצינות ובכובד ראש
לכל החומר הרב שהוצג
לפניה בתהליך גיבוש ההמלצות
המובאות במסמך זה
.
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
3
האחריות הפנסיונית של הקיבוץ כלפי החבר
רקע
בעקבות המ
שבר הכלכלי של
שנות ה
-
80 במאה הקודמת החל תהליך
של שינוי אורחות החיים השיתופיים
בקיבוצים
.
עד שנת 2005
ה
וגדר
הקיבוץ
בתקנות
האגודות השיתופיות
)
סוגי אגודות
, (
תשנ
"ו-
1995
"
אגודה
להתיישבות שהיא יישוב נפרד
,
המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין
,
של עבודה עצמית וש
ל שוויון ושיתוף
בייצור
,
בצריכה ובחינוך
".
כפועל יוצא
ש
ל האמור
,
כל הכנסות חברי
הקיבוץ
היו
שייכות
לאגודה
,
בין אם ה
ם
נבעו
מן הפעילות הכלכלית הישירה של הקיבוץ
,
ובין
אם
הם
נבעו
מעבודת חברי האגודה מחוץ לקיבוץ
.
כמו כן
,
האגודה
הייתה בעלת כל
ה
זכויות
ה
נלוות לעבודה מכ
ל הסוגים
,
לרבות
פנסיה
,
ביטוח
קרנות השתלמות
,
קופות
גמל
וכדומה
.
יתרה מכך
,
גם כאשר ה
נכס
היה
רשום על שמו
של החבר
)
כעובד חוץ
ה , (
וא היה
מועבר
לקופת
הקיבוץ על מנת להבטיח לקופה הציבורית
מקורות ל
כיסוי על אבדן הכנסתו של
חבר הקיבוץ בגיל הפרישה
)
על־פי
האמור בתקנון הקי
בוץ
(.
ייחודו של הקיבוץ היה בין היתר בכך
,
שהוא היה מיוסד על הע
י
קרון
"מ
כל אחד לפי
יכולתו
ל ,
כל אחד לפי צרכיו
– "
ולכן
כל
ההוצא
ות
לקיום החבר ומשפחתו לא
היו
מותנ
ב ת ו
קיומה של הכנסה או
בשיעורה
.
כל הוצאות
קיומו
של החבר
היה מובטח מכוח היותו חבר באגודה גם כאשר הוא פר
ש מעבודתו מסיבות
גיל או נכות
.
מעקרון יסוד זה נובע
,
שזכויות
חבר
הפורש מעבודה אינן נפגעות בשום מצב
,
משום שאלה מוקנות לו
מכוח
חברותו באגודה
,
ואינן מותנות
ב
קיומה של פנסיה צבורה
גם ,
כאשר פנסיה כזאת עמדה לרשותו
.
תפיסה זו אף עוגנה
בחקיקה במסגרת - "כללים בדבר זכוי
ות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ
,
התשנ
"ד-
1994
"
.
"כללים
"
אלו מקנים לחבר זכויות אשר אף הן אינן קשורות
או תלויות
בהכנסתו האישית
,
בין אם הקיבוץ דאג
לביטוח פנסיוני לחבריו
,
בין שלא עשה כן
.
כמו כן
,
מבנה פנימי זה הושלם בעבר בעזרת עקרון הערבות ההדדית הבין-קיבוצית במסגרות
התנועות
הקיבוציות
.
בדרך זו השלימה התנועה את הביטחון המלא של החבר וקיבוצו
.
משום כך
,
הקיבוץ עצמו
)
הן כמשק והן כחברה
(
היה מקור ביטחונו המרכזי של החבר
,
ולכן במקום הפרשה
לקרנות חיצוניות
,
השקיעו החברים את אותם כספים ביצירת המשק הקיבוצי ופיתוחו
.
מצב זה החל להשתנ
ות עם תחילת תהליכי ההפרטה בקיבוצים בשנות ה-
90
.א מר
שית שנות ה
-
90
של המאה
הקודמת כתוצאה מהמשבר הכלכלי בו היו נתונים הקיבוצים
מחד
,
וכתוצאה מרצונם של חברי קיבוצים בשינוי
אורחות חייהם הפנימיים מאידך
,
החלו קיבוצים
)
באופן מודע ושלא מודע
(
מפרקים
ופורמים
חלק מהסדרי
השיתוף בניה
, ם
ומעצבים מחדש
את מבנה הקיבוץ
.
בעקבות תהליכים
אלו
החליטה הממשלה
"ב ,
החלטה 1833
מיום19.05.2002
"
להקים ועדה
ציבורית לעניין הקיבוצים
,
אשר
בראש
ה
עמד
ה
פרופסור אליעזר בן
-רפאל
.
הוועדה הגישה את המלצותיה באוגוסט 2003
,והכשירה
,
בחלק מהמקרים בדיעבד
,
את
השינוי בקיבוצים
,
תוך
קביעת
סי
גים י
לשינוי
.
בעניין ההגנה על אוכלוסיות
ח
לשות נכתב כך
:
"
התנועות הקיבוציות יגבשו הצעה לגבולות המינימום
,
ורשם האגודות השיתופיות יתנה אישור של שינוי תקנון
בכך שמובטחים צורכיהם הבסיסיים של חברי הקיבוץ
,
ובפרט האוכלוסיות החלשות וכי מ
ובטח להם קיום הוגן
".
"...
הוועדה ראתה בשמירת הערבות ההדדית לחברי הקיבוץ יסוד חשוב
,
חיוני והכרחי בייחודו של הקיבוץ
המתחדש למול צורות חיים אחרות
.
אי לכך
,
הוועדה הקדישה דיון מיוחד לשאלת טיבו וגבולותיו
של מושג זה
בקיבוץ המתחדש וביקשה לעמוד על המידה בה מחויב הקי
בוץ המתחדש לדאוג לפרט ולצרכיו
,
באופן כללי
,
ולאוכלוסיות חלשות בפרט
–
והכוונה לקשישים או בעלי מוגבלויות אשר יכולתם להתפרנס אינה מובטחת
".
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
4
..."רגישות הנושא התבהרה לוועדה גם באמצעות פניות רבות מהציבור
,
ושמהן ניתן ללמוד כי בקיבוצים
מסוימים חשופות האוכלוסיות החלש
ות להחלטות שרירותיות של
'
גורמים חזקים
".'
עקב כך
,
הועדה קבעה כי
"
יש גם להבטיח מנגנונים מתאימים להבטחת זכויותיהם של האוכלוסיות החלשות אשר לא
ניתן יהיה לשנותם ברוב מקרי
" .
לכן
המליצה
הועדה
ליצור מנגנון פנסיוני מחייב אשר יאפשר
"
לשמור בקיבוץ
המתחדש על שוויון בסי
סי
בין החברים
, "
וזו לשון המלצתה
:
"
פנסיה בגובה שלא תפחת מהקצבה
לפי כללי העזיבה
)
אליה תתווסף ק
צבת הזקנה של הביטוח הלאומי
, (
ביטוח בריאות
)
ודאגה לצרכים בריאותיים
(
וכיוצ
. ב"
כמו כן
,
יש לעגן את הזכות לדיור
)
או שיוך דירה חלף זאת
(
ואת עקרון הוותק
".
כללי העזיבה המוז
כרים בהמלצות הוועדה קובעים צבירה על פי ותק ביחס לרמת החיים הממוצעת בתנועה
הקיבוצית
.
בעקבות מס
קנ
ות הוועדה
,
שונתה
בשנת 2005
תקנת הסיווג
)
תקנות האגודות השיתופיות
)
סוגי אגודות
, (
התשנ
"ו -
1995
(
,
ובתקנה2)5(, הוגדר
ו
שלושה
סוגים של קיבוצים
:
הקיבוץ
ה-"היסטורי
"
הוגד
" ר
קיבוץ שיתופי
", ו
נוספ
ו
שני סוגים חדשים
: "
קיבוץ מתחדש
ו " -"קיבוץ עירוני
".
הקיבוץ המתחדש מוגדר כ
"
אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד
,
המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקניין
,
של
עבודה עצמית
,
ושל
שוויון ושיתוף בייצור
,
בצריכה ובחינוך
,
המקיימת ערבות הדדית בעבור חב
, ריה
בהתאם לתקנות
האגודות השיתופיות
)
ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש
, (
התשס
"ו–2005
ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר
מהעניינים ה
אלה
:
)1
(חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם ל
מידת
תרומ
, תם
לתפקיד
יהם
או לוותק
ם בקיבוץ
;
)2
(שיוך דירות
בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות
)
שיוך ד
ירות בקיבוץ מתחדש
, (
התשס
"ו–2005
;
)3
(שיוך אמצעי הייצור לחבריה
,
למעט קרקע
,
מים ומכסות ייצור
,
ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור
לא תועבר לידי
החברים
,
וקיימות הוראות בתקנון בדבר הגבלת הסחירות
ב
אמצעי הייצור
באופן שהשליטה בהם לא תעבור לידי החברים
,
הכל בהתאם לתקנות ה
אגודות השיתופיות
)
שיוך
אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש
, (
התשס
"ו–2005
."
בתהליך ההפרטה והמעבר לקיבוץ
"
מתחדש
ב "
וטל
עקרון השיתוף המלא בקניין
–
ונקבעה בין היתר
,
האפשרות
לשכר דיפרנציאלי
–
בניגוד לעקרון
היסוד של הקיבוץ השיתופי
ל כ"
אחד לפי צרכיו
".
מעתה
ה
תאפשר לקבוע כי
הכ
נסת
ו
של כל
חבר
בקיבוץ
תהא
בהתאם
לתרומת
ו
כשכר
)
כולל תמחור משרות ותפקידים בקיבוץ אשר לא היה
בצידם שכר בקיבוץ השיתופי
(.
בנוסף
,
התאפשר כי
החבר
יצבור
בהתאם לשכרו גם פנסיה אישית
הרשומה ו
צבורה
על שמו
.
לגבי זכויותיו של החבר בגיל הפרישה
,
קבעה המדינה
בהתאם להצעת ועד
ת בן רפאל
לעגן את זכויותיהם
ב"
תקנות הערבות ההדדית
" )
תקנות האגודות השיתופיות
)
ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש
, (
התשס
"ו-
2005
.(
ב
תקנה
3 לתקנ
ות
נקבע
במקור
: כך
( א ")
הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה הקצבה
המלאה הקבועה בדין
החל לעניין זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ
.
( ב )
לצורך הבטחת הספקת הצרכים כאמור בתקנת משנה
, (א)
יהא הקיבוץ חייב להפריש או לייחד מקורות
לעניין זה בעדיפות על פני שיוך נכסי הקיבוץ לחברים
,
או במסגרת שיוך כזה
...
( ד)
הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות משנה
( ג)–ו ( א )
כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא
זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני
ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי
" .... .
תקנה זו קבעה
את נוסחת
חישוב של הפנסיה לפי שיטת החישוב של דמי העזיבה
:
סכום הבסיס
)=
ממוצע הוצאות הקיום בתנועה הקיבוצית
* ( 2.3%
* ' מס
שנות הותק
.
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
5
שיטת חישוב זו
ה
צמידה
את רמת חייהם של חברי הקיבוצים בגיל פרישה לרמת החיים הממוצעת בקיבוצים
.
למעשה על פי שיטה זו חבר בגיל פרישה אשר צבר 35
שנות ותק היה מקבל קצבה בגובה של80.5%
מהוצאות
הקיום הממוצעות ב
תנועה הקיבוצית
.
בתוספת קצבת הביטו
ח הלאומי חבר הקיבוץ אמור היה להגיע ליחס
פה ו חל ת1
של כמעט100% מרמת החיים כפי שמגולמת בהוצאות הקיום
.
שיטת חישוב
זו אומנם דומה להצעת
ועדת בן-רפאל
אך אינה
מיישמת אותה באופן מספק
,
מכיוון
ש
אינה מטילה על הקיבוץ את מלוא
האחריות על
הצרכים
ה
רפואיים של החבר בגיל פריש
ה
כפי שוועדה זו המליצה
.
זמן קצר לאחר תיקון התקנות התברר שקיימת בעיה מהותית בשימוש ב
שיטת החישוב של
"
ממוצע הוצאות
הקיום בתנועה הקיבוצית
" –
עקב
יצירתם של מודלים קיבוציים שונים ב
ו
טלה למעשה היכולת להשוות את
הוצאות הקיום
בין הקיבוצים השונים
.
בחלק
ם
קיים
מצב
בו הח
בר מקבל את שכרו ישירות לחשבונו הפרטי
ומפריש
ממנו
לקיבוץ רק
תשלומי
מיסים
קהילתיים
,
וכך
הוצא שכרם של החברים הללו מ
חישוב
הוצאות הקיום
.
בקיבוצים שונים מידת
השתתפות
ה
של הקופה הציבורית של הקיבוץ שונה מאוד מקיבוץ לקיבוץ
,
בחלקם ישנה
השתתפות גבוה ובחלקם בכלל לא
כך ,
שאין בסיס רלוונטי לחישוב הממוצע הנ
"
ל בין הקיבוצים השונים
.
יתרה
מזאת
,
ככל שיותר הוצאות
חלות
כיום על החבר עצמו ולא ממומנ
ו
ת בצורה שיתופית
,
הוצאות הקיום עולות עקב
החלשת כוח הקניה
.
גם נתון זה אינו משתקף
ב"
ממוצע הוצאות הקיום
".
כל
האמור
הביא למצב בו מחד ממוצע
הו
צאות הקיום היה נמוך ביחס לרמת החיים הממוצעת בתנועה הקיבוצית
,
ומאידך
עצם היכולת לבצע חישוב של
רמת החיים
הממוצע
ת בכלל הקיבוצים
נפגעה
.
על כן
נוצר
צורך ממשי
לקבוע
שיטת
חישוב
אחרת
לגמלה
הפנסיונית
.
יצויין כי
בינואר 2009
,
שינה
שר התמ
"ת
את תקנה
3)( א
לתקנות
האגודות
השיתופיות
)
ערבות הדדית בקיבוץ
מתחדש
, (
התשס
"ו -
2005
הקובעת את שיעור
הפנסיה
המ
ינימלית
ו ,
לפי נוסחה החדש
,
סכום הגמלה הפנסיונית
הוא
שווה
ל -
35%
מהשכר הממוצע במשק הישראלי
.
לשינוי זה
היו3 משמעויות
מרכזיות
:
1.
ביטול מרכיב היסוד של הותק בחישוב גובה הפנסיה
,
ולכן הפיכ
ת הפנסיה מזכות צבורה
א
שר
נגזרת
משנות עבודתו של החבר ל
"
קצבת סעד
"
אחידה
;
2.
ניתוק גובה הגמלה הפנסיונית מרמת החיים בקיבוץ
–
אשר מהווה את
"
קרן הפנסיה
"
של החבר
,
והצמדתה למדד שרירותי
)
גובה השכר הממוצע במשק
(
אשר אינו קשור לזכויות הצבורות של החברים
במשק הקיבוצי
;
3.
השא
רת גובה הגמלה הפנסיונית המחייבת מכוח התקנות על רף נמוך אשר אינו מאפשר קיום בכבוד
,
ואינו משקף את התמורה
האמיתית
,
ההוגנת והמתחייבת
לתרומתם של החברים הוותיקים
ביצירת
המשק הקיבוצי לאורך השנים
.
כמו כן
על פי הנתונים שנמסרו לוועדה המשנה על ידי ברית פיקוח
,
צעד זה
גרם
ל
הורדה מידית של גובה הפנסיה
לה היה זכאי חבר עם 35 שנות ותק
ומעלה
ב ,
שיעור של כ-
220
₪ לחודש
מ : -
2,960
₪ בדצמ
בר2008
,ל-
2,740
₪
בינו
אר2009
. נוסף על כך
בשל עליית רמת החיים בתנועה הקיבוצית באותה שנה
–
גובה הפנסיה ע
"
פ התקנה
המקורית היה אמור לעלות ב-
276
₪
– כלומר
,
הורדה מצטברת
בשיעור
של 496
₪
.
נוסף על כך יש לציין
,
ששינוי אופן חישוב הגמלה הפנסיונית וקביעת רצפה מחייבת הנקבעת כשיעור מן השכר
הממוצע במשק בהתעלם משנות הותק של החבר וממצבו הכלכלי של הקיבוץ מדמה את הפנסיה הקיבוצית למעין
1 היחס בין ההכנסה אחרי הפרישה מעבודה לזו שבעת העבודה
.
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
6
קצבת-סעד ולא לזכות שנקנתה ביז
ע ועמל
.
עקרונות
הה
מלצה
חשוב לציין בנקודה זו שבחלק מהקיבוצים החברים בגיל פרישה זוכים לקצבה גבוהה מהפנסיה המינימאלית
המוגדרת בתקנה
,
אך החלטה זאת תלויה
ברצונם הטוב
של
כל
חברי הקיבוץ
"ו ,
פנסיית המינימום
"
המוגדרת
בתקנה
עלולה להפוך גם ל
"
פנסיית מקסימום
".
יתרה
מכך
,
ההסדר בו זכותו הצבורה של אדם לפנסיה בגין שנות עבודה
,
נקבעת ע
פ "
החלטתם
באסיפה
של
כל
חברי האגודה בה הוא חבר
,
מעלה קשיים חריפים
.
על כן
,
הוועדה
רואה
לנכון
לקרוא
תרי ליצ
מנגנון אשר יסדיר
בצורה נאותה והוגנת את זכותם של החברים בגיל הפרישה לגמלת פנסיה
,
תוך ה
כרה בתרומתם ומתן ביטוי לה
ושמירה על כבוד האדם שלהם
,
ללא תלות בהחלטות האסיפה
.
זאת
ניתן לעשות
י "ע
תיקון
ב
תקנות הערבות
ההדדית בקיבוץ המתחדש
.
במהלך דיוני הוועדה
,
התגבשה הסכמה נרחבת על מספר עקרונות יסוד
,
למרות חילוקי דעות לא מעטים
:
1.
הזכות לפנסיה הי
נה
זכות צבורה
של החברים
הוותיקים בגין
שנות
עבודתם במשך
היותם חברים
בקיבוץ
.
מזכיר התנועה הקיבוצית
,
זאב ולוולה שור
ב , -
12
ביוני2012
התייחס אליה בדבריו
ב
פני ועדת המשנה
:
"
פנסיה זו זכות שהחבר רכש אותה בשנות עבודתו והיא מגיעה לו
."
גורמים נוספים שהיו שותפים לדיונים
אמרו דברים
ברוח
דומה
.
על
דברים אלו
חזרו גם חברי
"
פנסיה בראש
"
ונציגים של
"
הסתדרות
החלוצה
, "-
עקרון זה זכה
לתמיכה רחבה מכול הצדדים
;
2.
הקיבוץ הוא הפנסיה של החבר
,
על כך אמר
מזכיר התנועה הקיבוצית
,
זאב ולוולה שור
: "
הקיבוץ שלי
,
קיבוצים אחרים
,
בית המלון שלנו
,
הקרקע שלנו
,
המפ
על שלנו
,
הם הפנסיה לחבר
."
גם
לעקרון יסוד זה לא
הייתה התנגדות
ו
הוא
מוסכ
ם
על הכול
.
ובכ
ן
מה היא המחלוקת
?
על הכ
ו
ל מוסכם שהחברים צברו זכות לפנסיה ועל הכ
ו
ל מוסכם שהקיבוץ הוא קרן הפנסיה של החבר
,
מה שאינו
מוסכם הוא איך קובעים
,
מתוך הנחות המוצ
א
האל
ו,
מה
ה י
דרך ו
שיטת החישוב אשר תקבע
את
גובה הקצבה
החודשית לה זכאים החברים
בגיל הפרישה
.
מטרת הפנסיה בכלל המדינות המפותחות הינה להבטיח לעובדים הפורשים הכנסה
קרובה
יחסית להכנסתם לפני
הפרישה
,
שתבטיח לכל אחד מהם באמצעות הסדר פנסיוני של גמלה חודשית
,
שיוכל להמשיך ולקיים רמת ה
חיים
שתשקף את רמת החיים
שקיים בזמן שחדל לעבוד
.
היחס בין ההכנסה אחרי הפרישה מעבודה לזו שבעת העבודה נקרא ״שיעור התחלופה״
.
"
שיעור התחלופה
"
המקובל אשר נדרש על מנת להבטיח כי מי שפורש מעבודתו ייהנה מהמשך רמת החיים
שהייתה לו ולמשפחתו כאשר עבד
–
הוא בין 80 ל-
90 א
חוזים מההכנסה
)
המיקום בתחום תלוי בהסדרי מיסוי
ובמידת הכיסוי לבריאות ולסיעוד
( .
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
7
צבירה לפנסיה איננה בהכרח חיסכון בקרנות פנסיה
)
אם כי זהו בהחלט המצב הרצוי
, (
ישנם אנשים אשר
משקיעים בדירות או נכסים אחרים
שיוכלו להניב הכנסה למועד הפרישה
.
לקיבוץ יש הון עצמי ונכסי
ם אשר
נוצרו במשך השנים מעבודת החברים
–
רובה עבודתם של החברים הוותיקים
.
נכסים אלו משקפים את ערך ההשקעה שנצברה במשקו של הקיבוץ
,
ולכן הם מהווים את
"
קרן הפנסיה
"
של
החברים הוותיקים
)
ולא רק התקציב השוטף של הקיבוץ והסדריו הפנסיונים הנוכחיים
(.
לכן נכון להתייחס אל
הפנסיה של חברי הקיבוצים ה
"
מתחדשים
"
מבחינה עקרונית כ
"
פנסיה תקציבית
– "
המבוססת על סך כל נכסי הקיבוץ והנקבע
ת
עם התאמות לייחודיותו של הקיבוץ
–
נכנה אותה
"
הפנסיה
הקיבוצית
".
"
הפנסיה הקיבוצית
"
הינה מערכת של ״הטבות מוגדרות״
)Defined benefits
(
,ולא מערכת שהזכויות ב
ה נקבעות
לפי התרומה הכספית של היחיד
,
היינו ״תרומה מוגדרת״
)Defined contribution
.(ההיקף
,
דרך העדכון והתאמת
התשלומים של מערכת זו צריכים להיקבע לפי צורכי הבטחת מימוש זכויותיהם של החברים הוותיקים
.
בחישוב
גובה הזכות לגמלה החודשית יש להביא בחשבון רק את המקורות
החברתיים הבטוחים
;
הביטוח הלאומי
והפנסיה
.
מאחר שהביטוח הלאומי
,
נותן בממוצע 20% מן השכר הממוצע
,
הפנסיה צריכה לתת את יתר
ההכנסה
עד ל
"
שיעור התחלופה
"
הרצוי
.
בדרך כלל מקובל במערכת של פנסיה תקציבית
,
שהשכר האחרון הוא הקובע לצורך חישוב גובה הפנסיה
)
במערכות פנסיה אח
דות החישוב נעשה לפי השכר הממוצע של שלוש השנים האחרונות
(.
בקיבוץ השיתופי לא
היה שכר לרוב החברים
)
למעט עובדי חוץ
, (
ולכן לא ניתן לעשות חישוב מעין זה
.
לפיכך מן הראוי להעדיף שיטה
המבטאת את מקומו היחסי של העובד בחברה לאורך כל שנות עבודתו
,
זאת ע
"
י התאמה של שיטת ה
״ממוצעים״
המקובלת במערכות פנסיה במדינות מפותחות שונות בעולם
,
כשיטת חישוב מחייבת בכל מערכת הפנסיה
.
לפי שיטת ה״ממוצעים״ נקבע בכל חודש היחס בין השכר או ההכנסה של העובד ובין השכר הממוצע כפי שהוא
מחושב בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
.
הממוצע האריתמטי של כל היחסים האלה
מחושב לאורך כל תקופת
העבודה של העובד
.
לקבלת ״השכר הקובע״ לפנסיה מכפילים את היחס הממוצע שהתקבל בשכר הממוצע במשק
בחודש הפרישה
.
בהתאמה לסוגית הפנסיה בקיבוץ המתחדש אנו מציעים כי
"
הפנסיה הקיבוצית
"
תחושב כשיטת
ה"
ממוצעים
"
של הקיבוץ
:
1.
בקיבוץ השיתופי היה נהוג שוויו
ן בזכאות לצרכים
)"
לכל אחד לפי צרכיו
"(
מחד
,
ושוויון ערך העבודה
)"
מכל אחד לפי יכולתו
"(
שממנו נגזר כי תרומת החברים נחשבת כשווה
,
מאידך
.
2.
אי לכך
,
ניתן
לגזור
כי המשכורת
בשיטה השיתופית הייתה
שווה
לכולם
–
קרי השכר הממוצע בקיבוץ
באותה תקופה
.
3.
לכן
,
את ההשקעה של החברי
ם במשך שנות התרומה בעבודה במשק של הקיבוץ או מטעמו
)
עבודות חוץ
(
צריך לחשב ע
"
פ שנות הותק
.
בדיוני הועדה הציג פרופ
'
איתן
שישינסקי
נוסחה חלופית לחישוב שיעור הפנסיה בקיבוצים
:
סכום הגמלה
=
השכר הממוצע בקיבוץ2, כפול
2%
, כפול
מס
'
שנות הותק
)
עד למקס
ימום
של 35 שנים
(.
הועדה רואה לנכון לאמץ את העקרונות שבסיס נוסחת שישינסקי
–
הכללת מרכיבי הותק והסתכלות על
השכר
הממוצע
בכל קיבוץ וקיבוץ
כנגזרת מרמת החיים בו
,
תוך מגמה להגדיל משמעותית את שיעור הפנסיה הניתן
לחבר
.
יודגש כי הועדה בחרה להמליץ על
עקרונות
לנוסחה חדשה ולא על נוסח
ה סופית ומוגמרת
.
במהלך עבודתה
2 השכר הממוצע בקיבוץ יחושב כסך המשכורות לצורך פנסיה של
חברי הקיבוץ חלקי מספר החברים בקיבוץ
.
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
8
הועדה קראה לצדדים להידבר ולהגיע להסכמה בינם לבין עצמם אותה תוכל הועדה לאמץ
,
אולם המאמץ לא צלח
עד לתום עבודת הועדה
.
המלצות
בעניין האחריות הפנסיונית של הקיבוץ כלפי החבר
תיקון תקנות הערבות ההדדית על פי העקרונות הבאים
:
1.
הגדלה משמע
ותית בגובה הגמלה הפנסיונית המשולמת לגמלאי
.
שינוי שיטת הקביעה של גובה הגמלה
הפנסיונית
כך שתכלול את מרכיב הותק של הגמלאי ואת השכר הממוצע בקיבוץ כנגזרת מרמת החיים
, בו
בהתאם למתווה של פרופ
'
שישינסקי כפי שהוצג בדיוני הועדה
.
בכל מקרה
,
סכום הגמלה לא יפחת מ-
40% מה
שכר הממוצע
במשק
.
2.
כל קיבוץ יבנה
תוכני
א ת
רוכת טווח לכיסוי חובו האקטוארי לחברים
" ע
פ שיטת החישוב החדשה
.
התכנית תאושר באסיפת הקיבוץ ובידי רשם האגודות השיתופיות
.
3.
במקרה של מימוש נכסים תינתן
קדימות
לתשלום פנסיה והחזר חוב אקטוארי על פני
כל ה
שימושים
ה
אחרים
.
4.
יינתן מע
נה ראוי לשא
ריו של חבר הקיבוץ
.
5.
הגמלה הפנסיונית
תוגן מפני
עיקול
,
שעבוד או כל פגיעה מכ
ו
ח זכות אחרת של צד שלישי ו
/
או הקיבוץ
,
ויחולו לגביה הגנות הקבועות בחוק הגנת השכר
,
תשי
–ח"1958 לגבי גמלת פנסיה המתקבלת מקופת גמל
.
6.
הגמלה תינתן בכסף בלבד
.
ייתכן
כי חלק מהנושאים
עליהם ממליצה הוועדה טעונים הסדרה בחקיקה ראשית
ו מכ )
ח העיקרון של הסדרים
ראשוניים
(.
יחד עם זאת
לא ,
ור הצורך הדוחק והחיוני בהסדרה מ
ידית של הנושאים לאור הפגיעה הקשה בכבוד
האדם של חברות וחברי הקיבוץ הוותיקים
,
הוועדה קוראת
לאמץ הסדר מ
ידי בחקיקת משנה
עוד בטרם תישק
ל
הסדרה
בחקיקה ראשית
.
הנושאים
ש
מוצע
לשקול הסדרתם
בחקיקה ראשית הם
:
1.
קביעת עצם הזכאות לגמלה הפנסיונית
;
2.
קביעת שיעורה המזערי של הגמלה הפנסיונית והדרך לעדכונה ושמירת ערכה הריאלי
;
3.
הגנות על הגמלה הפנסיונית מפני עיקול
,
שעבוד
,
קיזוז וכל זכות אחרת של צד שלישי
,
בהת
אמה להוראות
הקיימות לגבי קצבה ממעביד
;
4.
קביעת עקרון
"
קדימות המשאבים
"
לשם מימון תשלום הגמלה הפנסיונית לחברות ולחברים הוותיקים
;
5.
קביעת העיקרון
"
גמלת הכסף
" - הגמלה הפנסיונית תשולם בכסף ולא בכל צורה אחרת
;
הועדה ערה
לכך שהסדרת
ה
נושאים
האמורים
בחקיקה
עשויה לחיי
ב גם
את הסדרתם של נושאים נוספים
)ה
נמצאים כיום במסגרת חקיקת המשנה של פקודת האגודות השיתופיות
, י"אח1933
(,
אך מהלך מעין זה חורג
ממסגרת עבודתה של ועדת המשנה
אשר התמקדה בנושא הפנסיה בקיבוץ המתחדש
.
על כן המלצות ועדת המשנה
נוגעות אך ורק לנושאים בהם הוסמכה הועד
ה לטפל
.
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
9
כלי השקעה פנסיוני ייחודי לקיבוצים
רקע
מאז נוסדו
הקיבוצים ובמשך עשרות שנים
,
הונהגה בקיבוצים פנסיה תקציבית
–
קרי
,
הפנסיה שולמה לחברים
בגיל הפרישה
ממקורות פעילותו השוטפת של הקיבוץ
.
דיונים בנושא פנסיה לחברי קיבוצים החלו בתחילת שנות
ה -
60 במוסדות התנוע
ות הקיבוציות וב
"
מדור להתיישבות במרכז לביטחון הסוציאלי בהסתדרות
. "
מטרת
הדיונים הייתה להביא ל
תרי יצ
כלי פנסיוני ייחודי לקיבוצים אשר יאפשר חיסכון על שמם של חברי הקיבוצים
,
מבלי לפגוע במצבו הכלכלי של הקיבוץ ובאופי השיתוף שהיה נהוג
. בו
במקביל
,
כפיתרון זמני
,
הוקמו
במהלך
שנים אלו חסכונות במסגרת של קופות גמל
)
המיועדות לעצמאיים
(
שהיו להן יתרונות מבחינת מיסוי ונתנו
תשואה ריאלית
.
אולם קרנות אלו לא היו חיסכון פנסיוני
,
כלומר החיסכון לא היה שמי ולא הבטיח כי השימוש
היחידי שיעשה בכסף
יהיה
למטרות הבטחת הכנסתו של החבר ב
גיל הפר
ישה
.
במרץ 1969
מונתה
על-
ידי משרד האוצר
ועדת בר-
ניב
–
ועדה ציבורית שמטרתה הכנת הצעה לחוק פנסיה
ממלכתית
.
התנועות הקיבוציות ניסו לשלב בתוך הצעת החוק סעיף מיוחד שיתייחס לפנסיה לחברי קיבוצים
.
מנהל קרן הקיבוץ המאוחד
,
כנציג של
"
המדור להתיישבות במרכז לביטחון הסוצ
יאלי בהסתדרות
, "
קיים מגיעים
ישירים עם הועדה ועם גורמי ממשל אחרים במטרה לשלב פיתרון לקיבוצים בתוך החוק שיוצע על-ידי הועדה
.
ביולי 1970
התקיימה ישיבה של המזכירות המרכזת של הקיבוץ המאוחד שבה דווח על הצעות ברית התנועה
הקיבוצית בעניין השתלבות בחוק הפנסיה
.
ההצעה
קבעה כי
"
התנועות הקיבוציות יבטחו את חבריהם בביטוח
פנסיוני אישי
"
וכן ש
"
זכותו של החבר לקבלת פנסיה תהיה אישית וכפופה לחוק פנסיה הכללי ולחוקת הקיבוץ
".
יחד עם זאת התנתה הצעת הברית את ההשתלבות בחוק בהבטחת תנאים מיוחדים לקיבוצים
.
הדרישות
המרכזיות היו כי כל הפרשה
לפנסיה תהיה הוצאה מוכרת לצורכי מס-
הכנסה וכי הגמלה שתשולם לקיבוץ תהיה
אף היא פטורה ממס
,
בדומה לתשלומים המתקבלים מקופות הגמל
.
ועדת בר ניב אף המליצה על הקמת קופת
גמל ייחודית לחברי קיבוצים
,
אך מס
ק
נות ועדת בר ניב מעולם לא ייושמו
.
הדיונים בנושא נמשכו
.
בשנת 1972 הגישה ברית התנועה הקיבוצית הצעה ברוח זו לשר העבודה
,
יהודה אלמוגי
.
בשנת 1974 פנו נציגי התנועות הקיבוציות לשר העבודה
,
משה ברעם
,
בניסיון נוסף לטפל בנושא זה ואף ניהלו
" מו
מ עם ועדת שלמה אמיר
,
אשר הוקמה כדי להציג חוק פנסיה ממלכתי חדש
.
גם לאחר המהפך פנו התנועות
הקיבוציות לממשלה בניסיון להסדיר את נושא הפנסיה בקיבוצים
,
ובמסגרת דו
"
ח של ועדה לעניין פנסיה
ממלכתית ב
-
1979 נכתב
:
"
רואים חבר אגודה שיתופית כעובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה כמעבידו
;
אולם חבר אגודה
שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כ
עובד
,
ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו
,
אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו ובין מעביד אחר
,
אף אם
אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה
"
אך גם הצעה זו לא יצאה לפועל ו
למע
ש
ה עד תחילת המשבר הכלכלי של שנות השמונים
,
פעלו בת
נועות הקיבוציות
במטרה להסדיר את נושא הפנסיה בקיבוצים כך שהחיסכון יהיה אישי ופנסיוני באופיו
.
במשבר הכלכלי אשר פקד את המשק הישראלי ואת הקיבוצים בשנות ה-
80
,
מרבית הקיבוצים ניצלו את הכספים
שהופרשו בצורה לא שמית לקופות גמל מאז שנות ה
-
60
,וכך נוצר מצב בו לקיבו
צים לא היו כספים צבורים כנגד
ההתחייבויו
ת
שלהם לפנסיה לחבריהם
.
מצב זה היה נימנע אילו החיסכון האישי הפנסיוני היה מוסדר לפני
תחילת המשבר
.
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
10
בשנים האחרונות התגברה ההכרה כי קיים צורך בחיסכון פנסיוני צבור אשר יבטיח
,
באופן בלתי תלוי במקורותיו
השו
ט
פים של הקיבוץ
,
את
עתידם של חברי הקיבוצים לעת פרישתם לגמלאות
.
עד
לשנת 2008
עשו חלק מהקיבוצים שימוש בהפקדה לקרנות פנסיה אישיות עבור החברים בגיל העבודה
,
בגין
מחויבותם השוטפת ולצד זאת עשו שימוש ב
"
קופת גמל עמית קיבוץ
"
שאפשר חיסכון מרכז
י
לצורך כיסוי חוב
העבר ולצורך כיסוי התחייבות
ם הפנסיונית העתידית לחבריהם
.
ביום 23
בינואר2008
התקבל בכנסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
)
קופות גמל
( )
תיקון מס
' 3( ,התשס
– ח "
2008
, אשר כלל שורה של תיקוני חקיקה
,
לרבות ביטולה של האפשרות להפקדות חדשות ב
"
קופת גמל עמית
קיבוץ
".
מאז ביטולו של אפיק החיסכון ב
"ק
ופת גמל עמית קיבוץ
"
לא קיים בידי הקיבוצים מכשיר פנסיוני לחיסכון ארוך
טווח כנגד התחייבותם הפנסיונית לחבריהם
.
כתוצאה מכך
,
קיבוצים רבים הפסיקו לחסוך
עבור
אוכלוסי
י
ה זו
,
וקיבוצים אחרים חוסכים חלקית עבור
ה
במסגרת האגודה השיתופית
,
בקרנות שונות החשופות
,
בין השאר
,
ל
הישג ידם של נושי הקיבוץ
,
בהווה ובעתיד
.
לצורך מיצוי מיטבי של מקורותיהם הכספיים המוגבלים של הקיבוצים
,
תוך הגנה על הצבירה הפנסיונית לטובת
החברים שהפנסיה שלהם
)
כולה או חלקה
(
תמומן מפנסיה תקציבית
,
נדרש מכשיר פנסיוני אשר יאפשר צבירת
סכומים עבור חברי הקיבוץ המבוג
רים
.
המלצות לעניין כלי השקעה פנסיוני ייחודי לקיבוצים
כדי לתת מענה לצרכים הללו מוצע ליצור כלי פיננסי ייחודי למענה לצורכי הפנסיה של הקיבוצים
.
לכלי זה יהיו
התכונות הייחודיות הבאות
:
1.
הקרן תוכל לקלוט סכומים
ח
ד פעמיים משמעותיים שיפקיד בה הקיבוץ
.
2.
הקרן תוכל לקלוט א
ת כל החברים
–
גם חברים הנמצאים
כב
ר בגיל פרישה
.
3.
במקרה של פטירת חבר
,
יתרותיו הצבורות
,
אשר
ט
רם חולקו
,
תשארנה בקרן ותחולקנה בין שאר חברי
הקופה של אותו קיבוץ
.
4.
חיסכון טהור
–
ללא נכות
ו
אובדן כושר עבודה וללא שאירים
.
כדי להבטיח את יעילותו של כלי זה ככלי לחיסכון פנס
יוני יובטחו הצעדים הבאים
:
1.
ההפרשה לקרן תהיה שמית
.
2.
הקרן תהיה קרן לקצבה
.
3.
הקיבוץ יפריש על כל חבר לפחות סכום מינימאלי מדי שנה
.
4.
הכסף שיופרש לא יוחזר לקיבוץ בשום תנאי ולא יעשה בו כל שימוש למע
ט
שימוש פנסיוני
.
5.
הקיבוץ וחבריו ייהנו מכל הטבות המס מהם נהנים עובדים ומעס
יקים המפרישים לקרן פנסיה
,
בשלב
ההפרשה
,
בשלב החיסכון ובשלב קבלת הקצבה
.
לצורך מימוש המלצה זו
יהיה צורך
בתיקו
ן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
)
קופות גמל
, (
התשס
"ה-
2005
באופן אשר יאפשר פתיחה מחדש של קופות גמל עמית חבר קיבוץ
.
נוסף ע
ל כך
מומלץ
שמשרד האוצר יפרסם
ת
קנון אחיד מחייב לקופות גמל מסוג
"
עמית קיבוץ
".
ועדת משנה של ועדת העבודה הרווחה והבריאות
לנושא פנסיה בקיבוץ המתחדש
11
ערבות הדדית ו
קיבוצים עם בעיה ביכולת התשלום
רקע
במצב הדברים הנוכחי
,
קיבוצים אשר אינם יכולים לשלם את פנסיית היעד
,
יכולים לקבל היתר מרשם האגודות
השיתופיות לשלם תשלום מופחת
.
במהלך דיוני הוועדה הציעה התנועה הקיבוצי
ת הקמת קרן לסיוע
בתשלום
הפנסיה
לקיבוצים החלשים ביותר מבחינה כלכלית
.
על פי הצעת הת
נועה הקיבוצית
תוקם קרן
ש
מקורותיה יהיו
תקבולים מעסקאות מימוש של נכסים ומפעלי תעשייה של הקיבוצים
,
בהן נוצר רווח הון משמעותי
.
קיבוצים
אלה יעבירו לקרן אחוז אחד מהכנסתם
.
הועדה
מאמצ
ת בשתי ידיים את הצעת התנועה הקיבוצית וקוראת
ליישמה בהקדם
.
כמו כן
,
כיוון שההמלצו
ת צפויות להעלות את גובה הפנסיה
,
יש צורך בהסדרה של נושא
יכולת התשלום של
הקיבוץ
ובדיקת היכולת
כך
שתהיה ברורה ובלתי משתמעת לשני פנים
ו
שזכויות החברים בגיל
ה
פרישה לא
יקופחו
.
על כן ה
מלצת הועדה הינה להסדיר גם נושא זה בנוסח החדש של תקנות הערבות ההדדית בקיבוץ
המתחדש
.
המלצות
1.
תוקם קרן של התנועה הקיבוצית ובאחריותה אשר קיבוצים בצורה וולונטארית יתרמו אליה אחוז אחד
מהכנסות חריגות שלהם
.
קרן זו תשמש לעזרה לחברים בקיבוצים אשר אינם יכולים לעמוד ב
תשלום
הפנסיה לחבריהם
.
2.
יוסדר בתוך
תקנות הערבות ההדדית
אופן קביעת יכולת הקיבוץ
.
3.
סכומים שיאושרו לקיבוץ להפחית בתשלום הפנסיה ירשמו כחוב של הקיבוץ לחבר
.