חומר רקע
המוסד לביטוח לאומי
המשרד הראשי
הלשכה המשפטית
09 אוגוסט 2012
כ"א אב תשע"ב
ככר ד"ר גיורא לוטן
שד' ויצמן 13 ירושלים
טלפון: 02-6709358
מיקוד: 91909
פקס: 02-6510010
( תיק 490-ז-1 )
לכבוד:
חה''כ חיים כץ
יו''ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת
אדוני היו"ר,
הנדון: תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (שינוי שיטת חישוב השכר היומי הממוצע),
התשע"ב – 2012;
מובטל יכול להיות זכאי לדמי אבטלה, ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה הנדרשת בסעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – "החוק").
תקופת האכשרה הנדרשת מעובד יומי נקבעה על בסיס מניין ימי עבודתו בפועל בתקופה של 540 הימים שקדמו לאבטלה בעוד שלגבי עובד חודשי, תקופת אכשרתו נספרת על בסיס חודשי עבודה באותה תקופה.
לאור קיצור שבוע העבודה במשק משישה לחמישה ימי עבודה וריבוי העובדים המועסקים במשרות חלקיות בלבד, נוצר מצב בו עובדים יומיים התקשו להשלים את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק, בעיקר מקום בו עבדו פחות מחמישה ימים בשבוע.
לפיכך, אושרה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הצעת חוק הביטוח הלאומי אשר ביטלה את האבחנה בין עובדים יומיים לעובדים חודשיים, תוך שנקבעה תקופת אכשרה אחידה לכל סוגי העובדים השכירים, על בסיס צבירה של 12 חודשי עבודה לפחות מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה.
במקביל, הציע המוסד לשנות את שיטת חישוב השכר היומי הממוצע לפיו נקבעים דמי האבטלה היומיים, כקבוע בסעיף 170 לחוק, באופן בו דמי האבטלה יחושבו על בסיס ממוצע השכר ב-6 חודשי העבודה האחרונים שקדמו לתאריך הפסקת העבודה [במקום 75 ימי העבודה כיום] מחולקים ב-150 ימי עבודה.
תוצאת הדברים הינה כי צבירת תקופת האכשרה תעשה על בסיס חודשי, תוך שלא יהא קושי להיכנס בגדרי הזכאות לדמי אבטלה גם מקום בו העובדים היומיים עבדו מספר ימים קטן בחודש, כאשר חישוב גובה דמי האבטלה ישקף נכונה יותר את השכר הממוצע והריאלי של העובד וימתן תנודות עונתיות בשכר. יודגש כי חישוב כאמור יביא להפחתה בחישוב גובה דמי האבטלה היומיים לעובדים יומיים.
במסגרת הצעת החוק נקבע כי לצורך שינוי שיטת חישוב השכר היומי הממוצע לדמי אבטלה יתקן שר הרווחה והשירותים החברתיים את תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשל"ג-1972 [להלן – "התקנות"] תוך 90 ימים מיום פרסומה של הצעת החוק האמורה, בהסכמת שר האוצר ובאישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
לפיכך, מוצע לתקן התקנות האמורות כך שיקבע אופן חישוב השכר היומי הממוצע, על בסיס הכנסתו של העובד השכיר בששת החודשים שקדמו לתקופת האבטלה (כקבוע בסעיף 170 לחוק), תוך חלוקת ההכנסה ב-150, ללא אבחנה באם מדובר בעובד יומי או בעובד חודשי.
זאת ועוד, התקנות בנוסחן הנוכחי הותקנו בשנת 1972, והן מפנות לנוסחו של חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח-1968, במקום לנוסח החדש של חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.
לפיכך, מוצע לערוך תיקון לנוסח התקנות, כך שיותאם נוסחן וההפניות לסעיפי החוק הקיים.
לפי אומדני מנהל המחקר והתכנון, בשל השינוי המוצע בהצעת החוק ובתקנות יתווספו כ-5,500 זכאים לדמי אבטלה, אך בו בעת הצעה זו תביא לירידה של כ-15% בשיעור דמי האבטלה המשולמים לעובדים היומיים. תוספת העלות הינה מזערית, כ-3 מיליון ₪ לשנה בלבד.
אודה לך אם תעמיד תקנות אלה לדיון ולאישור ועדת העבודה והרווחה.
בכבוד רב,
משה כחלון
שר הרווחה והשירותים החברתיים
העתק: פרופ' שלמה מור יוסף – מנהל כללי
עמוס א. רוזנצויג, עו"ד – יועץ משפטי
עו"ד רועי קרת – המשנה ליועץ המשפטי
מר אבי צרפתי – מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר
גב' שושי בר – מנהלת תחום אבטלה
גב' אסתר טולדנו – אגף המחקר והתכנון
עו"ד שרי בכר – לשכה המשפטית
מר דב בארי- משרד האוצר
מר שי סומך- משרד המשפטים
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), התשע"ב-2012
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 158 עד 161, 163 עד 166, 170, 173, 317 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, בהתייעצות עם שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לענין תקנות 1 עד 9, אני מתקין תקנות אלה:
סימן א': דמי אבטלה
1. תושב ארעי לענין סעיף 158(1) לחוק הוא מי שבידו אשרה או רשיון לישיבת
ארעי מסוג א1 (עולה בכוח) כמשמעותו בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל,
תשל"ד-1974.
2. בוטל.
3. חייל ששוחרר משירות סדיר בצבא-הגנה לישראל שלא בגלל אי-התאמה שיש עמה
התנהגות רעה חמורה, יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם טרם מלאו לו עשרים
שנה; לענין זה, "התנהגות רעה חמורה" - כפי שנקבע בפקודות הצבא כמשמעותן
בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
4. לענין סעיף 160(ד) לחוק, אדם שמטעמי בריאות, משפחה, חינוך או התיישבות
בטחונית, או מטעמים הקשורים בצרכי המשק הלאומי, קיבל פטור משירות סדיר
בצבא-הגנה לישראל או ששירותו נדחה לפי בקשתו, יהיה זכאי לפי פרק ז לחוק
אף אם טרם מלאו לו עשרים שנה.
5. בוטל.
6. (א) רואים אדם רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה, לענין סעיף
163(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה
והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה בימים ובשעות
שקבעה לשכת שירות התעסוקה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ
ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת שירות
התעסוקה.
(ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בתקופה שבין
יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב
בפועל כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) התייצב אדם לרישום בלשכת שירות התעסוקה ביום שלא נקבע להתייצבות
במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום
אבטלה.
מיום 11.10.1974
תק' (מס' 2) תשל"ד-1974
ק"ת תשל"ד מס' 3226 מיום 11.9.1974 עמ' 1920
6. (א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה.
(ב) התייצבות לרישום בלשכת העבודה תהיה בימים ובשעות הנהוגים בלשכה לגבי המדור שבו שובץ המבקש להירשם, בהתאם לתקנון שירות התעסוקה.
(א) רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה.
(ג) (ב) אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (ב) בתקנת משנה (א).
(ד) (ג) התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (ב) בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה.
7. (א) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ
ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו לענין
סעיף 165 לחוק, זולת אם קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה
או ההכשרה המקצועית וחזרה, או המעביד מספק הסעה לעבודה וחזרה;
וזמן הנסיעה לעבודה וחזרה העולה על שעה אחת, נחשב כחלק מזמן
העבודה.
(ב) היה מקום העבודה או ההכשרה המקצועית מרוחק לפחות 40 ק"מ, לא ייחשב
כמחייב שינוי מקום מגורים, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים
לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום
מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית וחזרה אחת
לשבועיים לפחות.
(ג) לענין תקנה זו -
(1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין ישובים כמובא בפרסומי מרחקי
דרך של מחלקת המדידות במשרד העבודה;
(2) "בן משפחה" - בן-זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד;
(3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות
שלו.
8. לענין סעיף 166(ב) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות
בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת
עבודה מרצונו של המבוטח.
9. (א) דמי האבטלה לפי סעיף 173 ישולמו על-יסוד אישור שהוגש למוסד מאת
האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
כי הזכאי השתתף בהכשרה מקצועית.
(ב) האישור כאמור בתקנת משנה (א) יוגש למוסד אחת לחודש מתחילת ההכשרה
המקצועית ויפורטו בו התשלומים שניתנו לזכאי בהכשרה המקצועית, ומספר
הימים שבעדם שולמו לו, לרבות ימי מחלה ואבל.
10. לענין סעיף 160(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם
להיותו מובטל היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן-זוגו.
מיום 29.1.1984
תק' תשמ"ד-1984
ק"ת תשמ"ד מס' 4583 מיום 29.1.1984 עמ' 859
10. לענין סעיף 127ג(ג) לחוק יראו מובטל שעיקר פרנסת הילד עליו אם בחודש שקדם להיותו מובטל היה שכרו גבוה משכר בן -זוגו היתה הכנסתו גבוהה מהכנסת בן-זוגו.
11. לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 170 לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של
מובטל כך:
(1) סך כל הכנסתו של מובטל יחולק ב-150;
(2) בוטל;
(3) בוטל;
(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקה (1) יעוגלו כך, שסכום שהוא פחות
מ- 50 שקלים לא יובא בחשבון, וסכום שבין 50 ל-99 שקלים ייחשב
כ-100 שקלים;
(5) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב
השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים הקטנים (א) או (ב) לסעיף
170 לחוק, לפי הענין.
סימן ב': הענקת אבטלהמיום 1.4.1979
תק' תשל"ט-1979
ק"ת תשל"ט מס' 3964 מיום 30.3.1979 עמ' 931
11. לענין סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 127יג לחוק יחושב השכר היומי הממוצע של מובטל כך:
(1) עובד שאינו שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר החדשים שבהם עבד והסכום המתקבל יחולק ב-25;
(2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר ימי העבודה שבהם עבד בפועל;
(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק למספר ימי העבודה שעבד בפועל; לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל- 25 ימי עבודה בפועל;
(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך: פרוטורוט של לירה –
(א) עד חמישים אגורות – לא יובאו בחשבון;
(ב) למעלה מחמישים אגורות – יחושבו כלירה.
(4) (5) בתקנה זו, "הכנסה" - ההכנסה או השכר המשמשים בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים הקטנים (א) או (ב) לסעיף 127יג לחוק, לפי הענין.
מיום 29.1.1984
פסקה 11(4) מיום 1.1.1984
תק' תשמ"ד-1984
ק"ת תשמ"ד מס' 4583 מיום 29.1.1984 עמ' 859
(2) עובד שהוא שכיר יום - יחולק סך כל הכנסתו במספר ימי העבודה שבהם עבד בפועל במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה;
(3) עובד שבחלק מהזמן היה שכיר יום ובחלק מהזמן עובד שאינו שכיר יום - יצורף סך כל הכנסתו כעובד שהוא שכיר יום לסך כל הכנסתו כעובד שאינו שכיר יום, והסכום שיתקבל יחולק למספר ימי העבודה שעבד בפועל במספר הימים שבעדם נתקבלה ההכנסה; לענין זה, יחושב חודש עבודה מלא שבו עבד העובד שאינו שכיר יום ל-25 ימי עבודה בפועל;
(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך: פרוטורוט של לירה שקל –
(א) עד חמישים אגורות – לא יובאו בחשבון;
(ב) למעלה מחמישים אגורות – יחושבו כלירה כשקל.
מיום 1.5.1985
תק' תשמ"ה-1985
ק"ת תשמ"ה מס' 4796 מיום 22.4.1985 עמ' 1158
החלפת פסקה 11(4)
הנוסח הקודם:
(4) הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (3) יעוגלו כך: פרוטורוט של שקל –
(א) עד חמישים אגורות – לא יובאו בחשבון;
(ב) למעלה מחמישים אגורות – יחושבו כשקל.
מיום 1.1.1973
תק' תשל"ג-1972
ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493
הוספת סימן ב'
12. יראו קטין כמי שאין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה, אם לא
סופקה לו עבודה בהתאם לכללים המפורטים בתקנון שירות התעסוקה.
מיום 1.1.1973
תק' תשל"ג-1972
ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493
הוספת תקנה 12
13. (א) הענקת אבטלה תשולם לקטין שהשלים את תקופת האכשרה כמוגדר בתקנת
משנה (ב).
(ב) תקופת האכשרה לגבי קטין היא 100 ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפי
פרק ג' לחוק, תוך 360 הימים בתכוף לראשון לחודש שבו התחילה תקופת
האבטלה (להלן - התאריך הקובע).
(ג) במנין 100 הימים האמורים בתקנת משנה (ב) ייכללו, אף ללא תשלום דמי
ביטוח, ימי השתתפות בהכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת
כמפורט בתקנה 14, ובלבד שמספר הימים שיובאו במנין כאמור לא יעלה על
50.
(ד) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות להלן
בפסקאות (1) עד (3) (להלן - הימים החסרים), ימנו את 360 הימים כאמור
בתקנת משנה (ב) בלי למנות בהם את הימים החסרים שאינם עולים על
המספר הנקוב לצד כל עילה:
(1) הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 - כל ימי השתתפות הקטין בהם;
(2) מחלה או תאונה - 50 יום;
(3) היעדרות אחרת של קטין מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו,
לרבות ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם - 30
יום.
מיום 1.1.1973
תק' תשל"ג-1972
ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493
הוספת תקנה 13
14. (א) ההכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת המוכרים לענין
סעיף 179 חוק הם: בית-ספר לחניכים, בית-ספר תעשייתי, מסגרת הכוון או
חניכות מודרכת שאושרו על-ידי האגף להכשרה והשתלמות מקצועית
במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - האגף), וכן קורס למתבגרים,
חבורת עבודה, קבוצת עבודה, כתת קלט או כל פעילות אחרת המקוימים,
מאורגנים או מאושרים על-ידי האגף ובלבד שכל אלה הוצעו לקטין על-ידי
לשכת שירות התעסוקה.
(ב) לא הוצעו לקטין הכשרה מקצועית, סידורי תעסוקה או פעילות אחרת כאמור
בתקנת משנה (א), או היו אלה במקום המרוחק לפחות 40 ק"מ ממקום
מגוריו הקבוע, יראו בכך נסיבות המצדיקות אי- השתתפותו של הקטין בהם.
(ג) לענין תקנת משנה (ב) יחושבו מרחקים לפי המרחק שבין ישובים כמובא
בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה.
מיום 1.1.1973
תק' תשל"ג-1972
ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 493
הוספת תקנה 14
15. (א) בתקנה זו -
"השכר הקובע" - שכרו היומי הממוצע של הקטין בתקופת האכשרה
האמורה בתקנה 13, אולם לא יותר ממחצית השכר הממוצע במשק.
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודת מס
הכנסה, וכן דמי אבטלה והענקת אבטלה אשר נתקבלו בתקופת האכשרה
האמורה בתקנה 13;
"שיעור ההשתתפות בפרנסת ההורים" - החלק באחוזים של הכנסת הקטין
בהכנסה הכוללת של הקטין והוריו.
(ב) (1) שיעורי הענקת האבטלה לקטין יחושבו באחוזים מהשכר הקובע בהתאם
לשיעורי ההשתתפות בפרנסת הוריו שמקום מושבם בישראל, כמפורט
להלן:
שיעור ההשתתפות שיעור הענקת
בפרנסת ההורים האבטלה מן
השכר הקובע
20% עד 34% 35%
35% עד 49% 50%
50% עד 74% 70%
75% או יותר 80%
(2) קטין שאין לו הורים יהיה זכאי להענקת אבטלה בשיעור של 80% מן
השכר הקובע.
(3) סכום הענקת אבטלה שהוא פחות משלוש לירות ליום יעוגל לשלוש לירות
ליום.
(ג) לא תשולם הענקת אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה
של 120 ימים רצופים המתחילים בתאריך הקובע.
(ד) מהענקת האבטלה המשתלמת לקטין יופחתו התשלומים הניתנים לו
בהכשרה המקצועית, סידורי התעסוקה והפעילות האחרת כמפורט בתקנה
14, להוציא החזר הוצאות נסיעה.
(ה) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בחודש פלוני אם קיבל הענקת אבטלה בעד
138 ימים כולל מספר הימים באותו חודש ובאחד-עשר החדשים שקדמו
בתכוף לאותו חודש, אלא אם הקטין משתתף בהכשרה מקצועית, סידורי
תעסוקה או פעילות אחרת כמפורט בתקנה 14 וכל עוד הוא משתתף כאמור.
(ו) לא תשולם הענקת אבטלה לקטין בהתקיים אחת מן העילות המנויות להלן
וכל עוד היא מתקיימת:
(1) הפסיק את עבודתו, ההכשרה המקצועית, סידור התעסוקה או
הפעילות האחרת כמפורט בתקנה 14 מרצונו, בלי שהיתה הצדקה
לכך מהסיבות המנויות בתקנה 8;
(2) סירב לקבל עבודה שהוצעה לו לפי תקנה 12 או סירב להשתתף
בהכשרה מקצועית, סידור תעסוקה או פעילות אחרת כאמור, או
הופסקה השתתפותו בהם מחמת הפרה חמורה של משמעת
באישור מי שהסמיך לכך מנהל אגף ועל- פי נוהלים שהוא קבע
לאחר התייעצות בארגון הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר
של נוער עובד.
מיום 1.1.1973
תק' תשל"ג-1972
ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 494
הוספת תקנה 15
16. לחשבון המיוחד לפי סעיף 29 לחוק, יוקצב מדי שנת כספים סך השווה לאחוז
אחד מהתקבולים בענף ביטוח אבטלה באותה שנת כספים.
מיום 1.1.1973
תק' תשל"ג-1972
ק"ת תשל"ג מס' 2948 מיום 28.12.1972 עמ' 494
הוספת תקנה 16
סימן ג': הגשת תביעות
17. (א) (בוטלה).
(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור כאמור בתקנת משנה (א) לפי הטופס
שבתוספת החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
(ג) תביעה לגמלה לפי סימן זה תוגש למוסד פעם אחת בכל תקופה של
שנים-עשר חדשים שלאחר התאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 158 לחוק.
מיום 10.8.1974
תק' תשל"ד-1974
ק"ת תשל"ד מס' 3197 מיום 11.7.1974 עמ' 1485
(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור כאמור בתקנת משנה (א) לפי הטופס שבתוספת החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
מיום 30.7.1998
תק' תשנ"ח-1998
ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066
(א) התובע גמלה לפי פרק ו'1 לחוק, יגיש תביעתו למוסד לפי טופס שאפשר להשיגו בכל סניף של המוסד ויצרף לתביעה את המסמכים הדרושים להוכחתה וכן אישור לשכת העבודה על מספר ימי אבטלתו.
(ב) לשכת העבודה תתן לתובע אישור כאמור בתקנת משנה (א) לפי הטופס שבתוספת החל מ-5 לחודש בעד ימי אבטלה שקדמו לאותו חודש.
18. (בוטלה).
מיום 30.7.1998
תק' תשנ"ח-1998
ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066
ביטול תקנה 18
הנוסח הקודם:
מסמכים ופרטים נוספים
18. המוסד רשאי לדרוש מהתובע להמציא לו או להציג בפניו מסמכים נוספים לאימות פרטי התביעה וכן לספק לו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לכל ענין הקשור בתביעה.
19. (בוטלה).
מיום 30.7.1998
תק' תשנ"ח-1998
ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066
ביטול תקנה 19
הנוסח הקודם:
השהיית הטיפול בתביעה
19. לא הומצאו למוסד האישורים, המסמכים או הפרטים הנוספים כנדרש על פי תקנה 18, רשאי המוסד להשהות את הטיפול בתביעה עד שיומצאו ויודיע על כך לתובע בדואר.
20. אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת שירות התעסוקה, ולשכת
שירות התעסוקה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה-15 בו, אישור על
מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, כאמור בתקנה 17(א).
מיום 10.8.1974
תק' תשל"ד-1974
ק"ת תשל"ד מס' 3197 מיום 11.7.1974 עמ' 1485
20. אושרה התביעה לגמלה, יודיע על כך המוסד ללשכת העבודה, ולשכת העבודה תמציא למוסד, אחת לחודש ולא יאוחר מה-15 בו, אישור על מספר ימי אבטלתו של התובע שקדמו לאותו חודש, בתיון מספר ימי מחלה וימי אבל במשפחה, כפי שנרשמו בלשכת העבודה כאמור בתקנה 17(א).
21. (בוטלה).
מיום 30.7.1998
תק' תשנ"ח-1998
ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066
ביטול תקנה 21
הנוסח הקודם:
מועד ואופן תשלום הגמלה
21. הגמלה תשולם לראשונה לתובע תוך שלושים יום מיום אישור התביעה על ידי המוסד ולאחר מכן אחת לחודש, באמצעות בנק או בנק הדואר או בהמחאת בנק או המחאת דואר או בדרך אחרת שהמוסד קבע.
22. (בוטלו).
מיום 30.7.1998
תק' תשנ"ח-1998
ק"ת תשנ"ח מס' 5914 מיום 30.7.1998 עמ' 1066
ביטול תקנה 22
הנוסח הקודם:
הודעה על שינויים
22. מי שמשתלמת לו גמלה חייב להודיע מייד למוסד בכתב על כל שינוי העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה.
23. (בוטלה).
מיום 1.4.1979
תק' תשל"ט-1979
ק"ת תשל"ט מס' 3964 מיום 30.3.1979 עמ' 931
ביטול תקנה 23
הנוסח הקודם:
עיגול סכומים
23. פרוטרוט של עשור –
(1) עד חמש אגורות – לא יובא בחשבון;
(2) למעלה מחמש אגורות – יחושב כעשר אגורות.
24. תחילתן של תקנות אלה 90 יום מיום פרסומן (להלן - יום התחילה) והן
יחולו לגבי מי שהתאריך הקובע, כהגדרתו בסעיף 158 לחוק, חל לגביו ביום
התחילה או לאחריו.
25. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972 בטלות.
תוספת
(תקנה 17(ב))
מדינת ישראל
לשכת שירות התעסוקה
לאזור.........
סניף.........
תאריך.........
אישור על תקופת אבטלה
בהתאם לפרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995
אל סניף המוסד לביטוח לאומי []אישור ראשון
[]אישור המשך
א. פרטי המובטל
שם משפחה
שם פרטי
ישוב
רחוב
מספר
מספר זהות
ב. פרטים על האבטלה
הנ"ל רשום כדורש עבודה בלשכתנו, התייצב כחוק לדרוש עבודה ולא הופנה לעבודה, וכתוצאה מכך נרשמו לו ימי אבטלה בגליון רישום והשמה וכרטיסו האישי כדלקמן:
תקופת האבטלה
ימי אבטלה רשומים עקב אי הפנייה לעבודה
ימי מחלה שהוכרו כאבטלה
ימי אבל שהוכרו כאבטלה
סך כל ימי אבטלה
שנה
חודש
בספרות
במילים
בספרות
במילים
בספרות
במילים
בספרות
במילים
שם החותם ותפקידו בלשכה .........
חתימה וחותמת הלשכה .........
הערה: מלא תוכן האישור בכתב ברור.
___________ התשע"ב ( __________ 2012) ___________________
(נח / 3-787) משה כחלון
שר הרווחה והשירותים החברתיים