חומר רקע
צו ההוצאה לפועל (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"ג -2012
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6(ד)(3) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19671 (להלן- החוק), בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת הראשונה לחוק
1.
בתוספת הראשונה לחוק -
(1) בכותרת, במקום "(סעיף 6(ג))" יבוא "(סעיף 6(ד))";
(2) , אחרי פרט 2 יבוא:
"3.
שמות הורים;
4.
נתון פטירה ותאריך פטירה ככל שישנו.
5.
תאריך לידה."
תחילה
2.
תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.
_______________
יעקב נאמן
שר המשפטים
___ _________ התשע"א
(________ 2011)
) חמ 3-4079 )
דברי הסבר
במסגרת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-20092, הוסף לסעיף 6 שבחוק סעיף משנה 6(ד) בו נקבע מנגנון לאימות פרטי חייב המופיעים בבקשת ביצוע. ביום 31.1.2011 אושר בכנסת תיקון למינוח "פרטים טעוני אימות" והוחלף במינוח "פרטים שניתן לקבל מהמרשם"3.
סעיף 6(ד)(1) קובע כי שר הפנים ימסור לבקשת לשכת ההוצאה לפועל את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה ("פרטים שניתן לקבל מהמרשם ") כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין.
סעיף 6(ד)(2) קובע כי לא תתקבל בקשה כנגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם פרטיו אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
וסעיף 6(ד)(3) קובע מנגנון לשינוי התוספת הראשונה כך ששר המשפטים רשאי בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לשנות את התוספת הראשונה.
מכניסתו של סעיף זה לתוקף החל ממאי 2009, מאומתים הפרטים המופיעים בתוספת הראשונה (שם פרטי ושם משפחה ומספר זיהוי), כך שכל זוכה מציין בבקשת הביצוע את הפרטים טעוני האימות ולשכת ההוצאה לפועל מאמתת נתונים אלו באמצעות שאילתא מול מאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין ורק כאשר קיימת התאמה בין הפרטים המופעים בבקשה לביצוע לבין הפרטים במרשם ניתן להמשיך בפתיחתה של בקשת הביצוע.
הניסיון המצטבר מאז כניסתו של תיקון 29 לתוקף הביאנו לכדי מסקנה כי יש להוסיף לתוספת הראשונה פרטים נוספים אותם יש לאמת מול מרשם האוכלוסין וזאת על מנת לייעל את מנגנון פתיחת התיקים ולמנוע טעויות בעת פתיחתם. הזוכה לא ידרש לציין בבקשת הביצוע את הפרטים הנוספים ואלו יבדקו על ידי מערכת ההוצאה לפועל כפי שמוגדר בתקנות המוגשות לאישור במקביל לצו זה.
לפיכך מוצע להוסיף לפרטים שניתן לקבל מהמרשם את הפרטים הבאים:
פרטים בדבר שם האב: מידע זה הינו נחוץ ביותר לצורך איתורו של אדם בייחוד כאשר מדובר בחייבים להם שמות נפוצים כגון אבי כהן, אלי לוי וחייבים ממגזרי המיעוטים שם נודעת חשיבות רבה לפרט בדבר שם האב על מנת לאתר ולוודא כי מדובר בחייב שפרטי האימות שלו נתבקשו. לכן במסגרת התקנות נקבעה אפשרות שימוש במידע זה אם קיים קושי לאתר את החייב לפי שמו או כתובתו.
נתון פטירה ותאריך פטירה: ישנם מקרים בהם לאחר מסירת אזהרה או ניהול התיק מתברר שהתיק נפתח נגד חייב שנפטר עוד קודם לפתיחת התיק. קבלת מידע ממשרד הפנים בדבר נתון הפטירה ימנע מצבים של פתיחת תיקים ומשלוח אזהרות שווא לאדם שנפטר כך שהתיקים יפתחו מלכתחילה נגד עזבונו של החייב, מנהל עזבונו או יורשיו (בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שביעית), עמ' 201).
יצוין כי התקבלו לא מעט תלונות ואף הוגשו תביעות בהן הועלתה טענה כנגד מערכת ההוצאה לפועל שאפשרה פתיחת תיק כנגד אדם שנפטר, ולכן מוצע שכרשות מנהלית האמונה על ניהול תיקי ההוצאה לפועל יבחן גם נתון הפטירה ותאריך הפטירה בעת פתיחת התיק.
תאריך לידה: באותו אופן ועל מנת למנוע פעילות כנגד קטין ולוודא כי רשם ההוצאה לפועל ישהה הליכים כנגד קטין בהתאם לתקנה 130 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"מ- 1979 מוצע לקבל ממרשם האוכלוסין מידע ביחס לתאריך הלידה. מידע זה לא יחשף לזוכים ויהיה מידע פנימי על מנת למנוע הליכים כנגד קטין.