חומר רקע
נוסח לקראת הצבעה ביום 7.7.09
פרק ד': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
תיקון חוק לשכת עורכי הדין
6.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19611 –
(1) בסעיף 2 –
(א) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א'";
(ב) בפסקה (3), אחרי "לחבריה" יבוא "לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א)";
(2) בסעיף 39, במקום "37א ו-38" יבוא "37א, 38 ו-98ה(א)(3)";
(2א) בסעיף 43, אחרי "המועמדים לחברות בלשכה" יבוא "או לרישום במרשם כמשמעותו בסעיף 98א";
(3) בסעיף 58, אחרי "אדם שאינו עורך דין" יבוא "או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א", אחרי "בעודו חבר הלשכה" יבוא "או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א", ואחרי "ושל עורך דין" יבוא "או של עורך דין זר";
(4) בסעיף 59, אחרי "שחברותו בלשכה הושעתה" יבוא "או שרישומו במרשם הותלה", אחרי "בתקופה ההשעיה" יבוא "או ההתליה, לפי העניין", אחרי "או אדם שהוצא מן הלשכה" יבוא "או שרישומו במרשם נמחק" ובסופו יבוא "לעניין זה, "מרשם" – כהגדרתו בסעיף 98א";
(5) בסעיף 59א(א) –
(א) בפסקה (1), במקום "ערבות חבריה" יבוא "אחריות בעלי המניות בה";
(ב) בפסקה (3), בסופה יבוא "או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א";
(6) בסעיף 59ב, המילים "עורכי דין שהם" והמילים "העוסקים בעריכת דין" – יימחקו;
(6א) בסעיף 59ג(א), במקום "מי שאינו עורך דין" יבוא "מי שאינו עורך דין או עורך דין זר", ובמקום "או של עורך דין" יבוא "או בעודו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או של אדם כאמור";
(6ב) בסעיף 61(2), אחרי "שנקבעו לפי סעיף 109" יבוא "או לפי סעיף 98יב(3)";
(7) בסעיף 94 –
(א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "שירותים שהיא נותנת ללא–חברים" יבוא "וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר" – כהגדרתו בסעיף 98א.";
(7ב) בסעיף 97, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) ההוראה האמורה בסעיף קטן (א) תחול ביחס לעורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים."
(7ג) בסעיף 98, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) ההוראה האמורה בסעיף קטן (א) תחול ביחס לעורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים."
(8) אחרי סעיף 98 יבוא:
"פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
סימן א': הגדרות
הגדרות
98א.
בפרק זה –
"מרשם" – מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות סעיף 98ה ולהוראות לפי סעיף 98יב;
"משרד עורכי דין זר" – אחד מאלה:
(1) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
(א) מטרתו מתן שירותים משפטיים;
(ב) החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
(ג) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
(ד) אין כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בו;
לנוכח הסכמת משרד האוצר להוסיף סעיף שמחייב את כל עורך דין זר שמעוניין להירשם ככזה במרשם, בביטוח אחריות מקצועית, נדרשים חברי הוועדה להכריע האם להוסיף את הדרישה, לפיה משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, יוכל לפתוח שלוחה בישראל אם קיימת הגבלה על אחריות בעלי המניות בו.
(2) יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;
"עורך דין זר" – מי שרשום במרשם;
"שירות משפטי בעניין דין זר" – כל אחד מאלה:
(1) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין (בפרק זה – דין זר);
חלופה א: (2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור;.
חלופה ב: (2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(א) אחד מהצדדים הוא תושב או אזרח של מדינה זרה או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל;
(ב) מדובר בפעולה משפטית או עסקית המתבצעת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל;
(ג) מדובר בפעולה ביחס לתאגיד הרשום מחוץ לישראל או ביחס לנכס המצוי מחוץ לישראל.
מוצעות שתי חלופות לקביעת היקף השירות המשפטי אותו רשאי יהיה להעניק בישראל בעניין עריכת מסמכים משפטיים:
החלופה הראשונה – להותיר את הנוסח כפי שהוצע על ידי משרד המשפטים, ולפיו עורך הדין הזר רשאי יהיה לתת שירות משפטי ביחס לכל מסמך שחל עליו הדין הזר.
החלופה השניה – לקבוע, זיקות נוספות, מצטברות, שרק בהתקיים אחת מהן, נוסף על העובדה שחל על המסמך המשפטי דין זר, רשאי יהיה עורך הדין הזר לתת את השירות המשפטי האמור. הזיקות המוצעות נוסחו בתיאום עם לשכת עורכי הדין והן באות לשקף מצבים בהם קיים גורם שיוצר זיקה של ממש של המסמכים לדין הזר.
אפשרת א: לעניין זה, קבלת פקדונות והחזקת כספים בנאמנות אינם נחשבים כשירות משפטי בעניין דין זר.
אפשרות ב: לעניין זה, קבלת פקדונות והחזקת כספים בנאמנות שלא בתאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן – תאגיד בנקאי), אינם נחשבים כשירות משפטי בעניין דין זר.
מוצעות שתי אפשרויות לעניין סמכותם של עורכי דין זרים לקבל פקדונות ולהחזיק כספים בנאמנות במסגרת משא ומתן לקראת עריכתו של מסמכים כאמור:
לפי האפשרות הראשונה – ייקבע כי עורכי דין זרים לא יוכלו בשום מצב לקבל פקדונות או להחזיק כספים בנאמנות.
לפי האפשרות השניה – ייקבע כי עורכי דין זרים יוכלו לקבל פקדונות או להחזיק כספים בנאמנות רק בתאגיד בנקאי בישראל, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי).
יוער, כי שתי האפשרויות המוצעות רלבנטיות בין לפי חלופה א לס"ק (2) ובין לפי חלופה ב.
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב.
(א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר.
(א1) הוראות סעיפים 50, 51 ו-52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם כהגדרתו בסעיף 98א, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בחידוש הרישום במרשם האמור.
(ב) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין–לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;
(2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:
(א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;
(ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
(3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה בפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;
(4) סעיף 75 יחול גם ביחס לפסקי דין שניתנו מחוץ לישראל;
(ג) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ה(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ו.
חובת ציון התואר "עורך דין זר" ומדינת ההסמכה
98ג.
עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:
(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;
(2) בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;
(3) כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.
מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר
98ד.
(א) על אף הוראות סעיף 20 והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, אם השירות המשפטי בעניין דין זר ניתן שלא בדרך עיסוק, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, , והוא קיבל היתר לכך מהוועד המרכזי או מי שהוועד המרכזי הסמיך לעניין זה;
(ב) הוועד המרכזי יודיע למבקש ההיתר על החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת הוועד המרכזי יראו כאילו ניתן ההיתר.
כדי לאפיין את טיב הפעילות שאותה רשאי יהיה עורך דין ממדינה זרה שאינו עורך דין זר הרשום במרשם לבצע בישראל ללא רישום, מוצע להשתמש במינוח הקיים כיום בס' 20 לחוק הלשכה, המדבר על ביצוע פעולות "בדרך עיסוק", ביטוי שמשמעותו היא ביצוע פעילות באופן ארעי וזמני.
סימן ג': מרשם עורכי דין זרים
מרשם עורכי
דין זרים
98ה.
(א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה;
(2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום;
(3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית.
(4)
(א) הוא צירף אישור כי בידיו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (להלן – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בדין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:
במסגת דרישת הוועדה לכך שתינתן הגנה מספקת ללקוחות בישראל, מוצע לקבוע חובה על עורך הדין הזר לספק את אחד מסוגי הבטוחות המוצעים, כדי ליצור את ההגנה הנדרשת
(1) ערבות בנקאית מתאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלו – בנק ישראלי);
חלופה א: (2) ביטוח אחריות מקצועית בחברת ביטוח בישראל או בחברת ביטוח המפוקחת במדינה החברה בארגון לשיתוף כלכלי ופיתוח (OECD); ובלבד שבביטוח האמור קיימת תנייה המאפשרת לתבוע את המבטח בישראל;
חלופה ב: (2) ביטוח אחריות מקצועית אצל מבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; ובלבד שבביטוח האמור קיימת תנייה המאפשרת לתבוע את המבטח בישראל;
בחוק הפיקוח קיימת הגדרה של "מבטח", שלפי ס' 15 לאותו חוק כוללת הן לגבי מבטח ישראלי והן לגבי מבטח חוץ. מוצע לברר עם הגורמים הרלבנטיים בתחום הביטוח, האם ההגדרה שבחוק הפיקוח רלבנטית וישימה בהקשר שלנו.
(3) הפקיד פקדון בבנק ישראלי
(ב) שר המשפטים ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, יקבעו, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה.
(ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהם תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;
(2) נתגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.
(ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות העניינים הבאים:
(1) עבירות פליליות או עבירות משמעתיות שהורשע בהן מחוץ לישראל;
(2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;
(3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית של המבקש;
(ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר בפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירה משמעתית מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
מחיקה והתליה של רישום במרשם
98ו.
(א) הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;
(2) הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;
(3) הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות סעיף 42;
(4) הוא הוכרז פושט רגל;
(5) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם, בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(4);
(6) בית דין משמעתי החליט כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:
(א) הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(2), ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;
(ב) נתגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(2), שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם.
(7) בית דין משמעתי החליט כי הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה.
(ב) הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:
(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל – למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;
(2) התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות בפסקה (1) של סעיף 49 – למשך התקופות המפורטות באותה פסקה, לפי העניין;
(3) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(4).
(ג) עורך דין זר שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית מחוץ לישראל, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.
הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם
98ז.
התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות בסעיף 98ו(א)(1), (4), (6)(א) או (ב)(1) או (2), או שהוא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה על כך.
סימן ד': משרד עורכי דין זר
לדיון – לשכת עורכי הדין מביעה התנגדות להסדרים המוצעים בסימן ד'. ההצעה של לשכת עורכי הדין היא למחוק את סימן ד' מהצעת החוק, ולאפשר לעורכי דין זרים לפעול בישראל לא באמצעות שלוחות של משרדי עורכי דין זרים, אלא כשכירים במשרדי עורכי דין ישראלים או בחברות עסקיות בישראל. המשמעות המעשית של קבלת הצעת הלשכה היא מחיקת סעיפים 98ח, 98ט, 98י,98יא ו-98יג אותן מוצע להוסיף לחוק.
במקביל, מציעה הלשכה לאפשר מבנה הדומה לזה הקיים אצל רואי החשבון שבו ניתן לשתף את שם המשרד הישראלי עם השם של משרד זר, אך לא ליצור ביניהם שותפות כלכלית. על פי הצעת הלשכה, במקום סימן ד' המוצע, יתוקן סעיף 59ב לחוק הלשכה (במסגרת התיקונים המוצעים לעיל בסעיפי חוק הלשכה), באופן הבא:
59ב. שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא את שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין. על אף האמור, שם של חברת עורכי דין יכול לכלול שם של משרד עורכי דין זר.
שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98ח.
(א) על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:
(1) מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;
(2) לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה – בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.
(ב) הוראות סעיפים 59ד עד 59ו יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98ט.
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא מהווה שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.
עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98י.
(א) על אף הוראות סעיפים 58 ו-59א, רשאי עורך דין או עורך דין זר לעסוק במקצועו כשותף או כחבר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא יהיה שותף או חבר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, אם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד הוא תאגיד – גם אם יש לו הגבלה על אחריות החברים בו.
(ב) עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו רשאים לעסוק בעריכת דין או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.
(ג) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטוותה להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף 98יא.
(ד) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.
הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98יא.
(א)
(1) בית דין משמעתי רשאי, על פי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי פרק זה, או שעורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, לחדול מההפרה;
(2) מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
(ב) בית דין משמעתי לא יורה על הפסקת פעילותה של שלוחה שמקיים משרד עורכי דין זר בישראל, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למשרד עורכי הדין הזר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ג) הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א).
סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
כללים לעניין עורכי דין זרים
98יב.
המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות בעניינים האלה:
(1) סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;
(2) דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;
(3) הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;
(4) חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;
(5) סדרי דין בהליך לפי סעיף 98יא;
כללים לעניין שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים
98יג.
המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים."
פרק ד' – תחילה
7.
תחילתו של פרק זה 30 ימים ששה / תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, או ביום כניסתו לתוקף של צו לפי סעיף 98ה(א)(4)(ב), לפי המאוחר. .
***************************************************************************************