חומר רקע
12 מאי, 2009
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט
הנדון: יישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א –2001 לגבי משפחות נרצחים
אנו מתכבדים להגיש את עמדתנו בנוגע ליישומו של חוק זכויות נפגעי עבירה ותגובתנו לדיווחים שהוגשו לוועדה מטעם משרד המשפטים ומשרד לבטחון פנים.
התייחסות לדיווח של המשרד לבטחון פנים
מבדיקת ההבטחות שניתנו בשנים הקודמות עולה אכזבה במיוחד מליקויים במסירת מידע ע"י המשטרה למשפחות נרצחים על עצם הזכויות שמגיעות להן על פי החוק (בלי קשר למידע על החקירה).
כבר בשנים הקודמות הבאנו דוגמאות שהעידו על העדר מודעות מספקת בימ"רים ובצח"מים, שעוסקים בחקירת מקרי הרצח, למתן הסבר על החוק, למסירת דפי מידע ולהצעה לקבלת קוד כניסה למערכת מנ"ע.
שנה אחר שנה אנו מדגישים שהמפגש עם החוקרים אינו מתקיים בתחנה, בה החוקר יושב מול המחשב וצריך למלא את כל הפרטים. בדו"ח הנוכחי נאמר: "חוקר אינו יכול להזין את פרטי התיק במערכת פל"א מבלי שיבחן ויציין את קיים או לא קיים נפגע עבירה".
למשפחת זיתוני, אשר בנם, דודו זיתוני, נרצח בראשון לציון בחודש דצמבר ,2008 לא נמסר מידע על החוק ולא ניתן קוד כניסה למערכת מנ"ע . רק בזכות עדי לוי, אמו של רענן לוי (נרצח בדצמבר 2004), שקראה על הרצח בעתון מקומי, הוריו של דודו, שלמה ויפה זיתוני, הגיעו לארגון משפחות נרצחים ונרצחות והחלו להבין טיפין טיפין את משמעות המושג נפגע עבירה וזכויותיו. עדי לוי, באחת התקופות הקשות של חייה לקראת הכרעת הדין במשפט הרצח של בנה רענן, היתה צריכה לגייס את שארית כוחותיה ליזום שיחת טלפון עם שלמה זיתוני.
שלמה זיתוני היה נתון בהלם והיה זקוק להסברים ולתמיכה נפשית. במפגש עם חברי ארגון משפחות נרצחים ונרצחות הוא קיבל מידע ראשוני והמלצה לפנות למרכז נגה ובמקביל לפנות ליחידת סיוע בפרקליטות המחוז.
תארו לכם מה היה קורה למשפחה הזאת לוליי הצטרפותה לארגון משפחות נרצחים ונרצחות . היא היתה נאלצת להתמודד לבד לחלוטין באסונם הכבד, היא לא היתה מסוגלת להגיע להבנה של ההליך המשפטי ושל הזכויות שמגיעות לה על פי חוק זכויות נפגעי עבירה.
אך זה מה שקורה לרוב המכריע של בני משפחות נרצחים.
העובדה שהם אינם מופנים לשני הגופים הוולונטריים היחידים הרלוונטיים: ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ומרכז נגה, מעידה על זה שהם לא מקבלים דפי מידע למרות שקיים דף עם רשימת שרותי סיוע לנפגעי עבירה בו מופיעים מספרי הטלפון של הארגון ושל מרכז נגה. מה התועלת בפרסומים אם הם אינם מגיעים לנפגעים שכה זקוקים להם.
ציטוט מאתר המשטרה:
• עם פתיחת התיק יקבע החוקר אם יש נפגע/ת ומה זהותו.
• החוקר ימסור לנפגע/ת דף מידע על ההליך הפלילי ודף מידע לנפגע העבירה.
• עם סיום גביית ההודעה - ימסור החוקר את שמו, את פרטי רישום התלונה וכיצד יוכל הנפגע לקבל מידע (מנ"ע).
• החוקר ימסור לנפגע/ת טופס בקשה לקבלת מידע לרבות קוד וסיסמה.
• אם נפגע העבירה אינו המתלונן, יצור עמו החוקר קשר וימסור לו את הפרטים כמצוין לעיל.
• כאשר העבירה גרמה למותו של אדם, יאותר בן משפחתו, אשר יוגדר כנפגע עבירה ויטופל כאמור לעיל.
• החוקר ימסור אישור על הגשת תלונה לנפגע/ת שסירב/ה לקבל מידע וירשום הסירוב בטופס בקשה לקבלת מידע.
• החוקר לא ימסור קוד וסיסמה במקרים כגון : אי-שיתוף פעולה מצד הנפגע/ת, השתייכות לארגון פשע, סמים, עבירות שוחד, לא נמצא מוביל לחשוד לרבות תיקי על"ן (עבריין לא נודע) למעט בעבירות מין ואלימות חמורה וכו'.
• החוקר ימסור טופס הצהרה לנפגע/ת ויתייקו בתיק החקירה.
• תלונה שנגבתה מחוץ לתחנה, או תלונה המועברת לתחנה אחרת - יימסרו לנפגע טופסי דף המידע על ההליך הפלילי, דף מידע לנפגע העבירה וטופס בקשת מידע של נפגע העבירה (חתום בידי הנפגע/ת). תימסר לנפגע סיסמה זמנית. מאוחר יותר ימסור החוקר המטפל טלפונית לנפגע/ת את מהות העבירה, הקוד והסיסמה.
• החוקר יגרע ממערכת מנ"ע נפגע/ת עבירה שחדל/ה להיות במעמד זה וימסור הודעה לאדם זה.
• בעבירות מין ואלימות חמורות יימסר המידע לנפגע/ת העבירה באופן אישי בכפוף להסכמתם, אשר תתועד בטופס בקשה לקבלת מידע.
אנו מדגישים שוב את העובדה כי אין לארגון שלנו מידע מקיף, אין לנו אפשרות להגיע לכלל משפחות נרצחים.
מתן מידע על מעמד האסיר בשב"ס
אילנה אבגי, קצינת נפגעי עבירה ואחראית על מתן מידע על מעמד האסיר, מועדי יציאתו לחופשות ומועדי הישיבות של ועדות שחרורים, ממלאה את תפקידה במסירות וברגישות מופלאה.
לגבי עבירות שבוצעו לפני 1 באפריל 2005 חוק זכויות נפגעי עבירה אינו מחייב שב"ס ליזום יצירת קשר עם נפגע עבירה. למעשה לרוב נפגעי עבירה אין שמץ של מושג על האפשרות לקבלת מידע על מעמד האסיר שמקנה סעיף 10 בחוק. לכן יש צורך למצוא דרך ומשאבים להביא את המידע החיוני הזה לידיעת הציבור הרחב ולהבטיח שלאחר הפניה הראשונה הנפגע יוכל לסמוך על היידוע בעתיד.
התיחסות לדיווח של משרד המשפטים.
כפי שצוין בדיווח, בפרקליטויות אכן בדקו במקרים רבים לגבי מילוי טופס לקבלת קוד כניסה למערכת מנ"ע. כמו כן משפחות נרצחים הופנו לעתים למרכז נגה וכך הגיעו גם לארגון משפחות נרצחים ונרצחות.
אך כל זה אמור היה להתבצע בשלב חקירת הרצח על ידי המשטרה והיה חוסך עוגמת נפש רבה לכל הצדדים.
בסעיף ג (1) ניתן הסבר על העיכוב בהפקת חוברת ייעודית למשפחות עבירות המתה. העיכוב מצער ביותר. יש לציין שהפנינו את הבקשה להפקת החוברת באוקטובר 2006.
אך גם חוברת כללית היתה יכולה לתרום להבנת הזכויות וההליך המשפטי אילו היתה מגיעה לידי משפחות נרצחים, אך זה לא קורה בדרך כלל.
בסעיף של הדיווח על הבעת עמדה לעניין הסדר טיעון קיימת התיחסות לתיקון שעוגן בתקנות בחודש פברואר 2009. אנחנו מקווים שהוראות החוק יקוימו ויינתנו הסברים מפורטים על התנאים של הסדר טעון שהתגבש ותינתן שהות של 14 ימים על פי התקנות להגשת העמדה בכתב או בעל פה.
בסעיף של הדיווח על הבעת עמדה בעניין חנינה נאמר: כי בפועל הפניות למחלקה בנושא זה אינן , והן מגיעות בעיקר מנפגעי עבירות רצח ועבירות מין.
יש לברך על מינוי עובדת המחלקה כאחראית ליצירת קשר עם נפגעי עבירה. נעשה מאמץ להגיע למשפחות נרצחים דרך פרקליטויות המחוז בהן ידועים פרטים של בני המשפחה. בזכות זה הגיעו אלינו לאחרונה הורים, אשר בנם היחיד נרצח לפני שבע שנים בהיותו שוטר. הם זכו להגשת עמדתם למחלקת החנינות וגם עודכנו לגבי האפשרות לפנות לאילנה איבגי במחלקת מעמד האסיר בשב"ס. דרכה הם הגיעו לארגון שלנו ומצאו בפעם הראשונה אחרי הרצח הבנה ותמיכה אמיתית.
אך לב הבעיה הוא העדר מידע בקרב משפחות נרצחים על עצם הזכות הזאת, על עצם תהליך קציבת העונש. מחלקת החנינות אינה מחויבת על פי החוק לאתר וליידע את המשפחות ביוזמתה על הבקשות לקציבת העונש שמגיעות מאסירים. היא אכן ממלאה את תפקידה בנאמנות ברגע שהמשפחה פונה אליה.
הפתרון לבעיה הזאת ולרוב הבעיות, שנובעות מהעדר מידע בקרב נפגעי עבירה, הוא להפיק תשדיר מיוחד ולפרסם ברבים מהן הזכויות, על מי הן חלות, למי ניתן לפנות למימושן, מה הם הארגונים שנותנים ליווי ותמיכה. כמו שכל נפגע תאונת דרכים או תאונת עבודה יודע מהם המהלכים הקונקרטיים עליו לבצע במקרה של תאונה, כך כל אזרח במדינה שלצערו הרב נפגע מאלימות , חייב לדעת למה הוא זכאי מהמערכת ואיך הוא צריך לפעול ולמי לפנות. הערפל בו עדיין מגששים נפגעי עבירה מוסיף לאסון שהם חווים טראומות מהן בלתי ניתן להשתקם עד סוף חייהם.
בכבוד רב,
לרה צינמן
יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות