חומר רקע

‏ט' בתמוז תשס"ט ‏1 ביולי 2009 לכבוד מר דוד רותם, ח"כ יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת ירושלים מכובדי, יו"ר הוועדה, הנדון: תיקון לחוק החברות – רישום חברה כחברה מפרה אנו מבקשים להעלות בפניכם את הערות חברינו בבנקים לתיקון המוצע בחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") בנושא שבנדון, במסגרת הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) התשס"ט – 2009 (להלן: "הצעת החוק") – סעיף 247, אשר ידון בוועדה ביום חמישי הקרוב, 2.7.09: 1. הקשיים העיקריים, לגישתנו, עולים מסעיף 362(ב)(1)(ב) להצעת החוק, לפיה, הרשם רשאי לסרב לרשום שעבוד על נכסי החברה המפרה. ס"ק זה נועד, כפי המצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, להקשות על החברה המפרה לקבל אשראי מגורמים שונים, כיוון שבלא רישום השעבוד לא תהא להם עדיפות על נושים מאוחרים. אולם, בפועל, הוראה זו מעוררת קשיים לא מבוטלים, ביניהם: פגיעה בזכותו הקניינית של הנושה; פגיעה בחיי המסחר התקינים; פגיעה בהזרמת אשראי לחברות, דבר שאינו רצוי, במיוחד בימים אלו של משבר כלכלי - כל זאת בשל הרצון להפעיל אמצעי לחץ על החברה המפרה למלא אחר חובותיה לרשם החברות. 2. אין אנו מקלים ראש בצורך לקיים חובות מכח הדין, ובכלל זה את הוראות חוק החברות שעניינן חובת תשלום אגרות וכיוצ"ב. אולם, תפקידו של המרשם הוא גם להעניק שירותים ובטחון לנושה הפועל על פי הדין. אנו סבורים שהחזקת הנושה "כבן ערובה" וכאמצעי לחץ על החברה המפרה, אינה צודקת ופוגעת בזכותו הקניינית של הנושה ובוודאות המסחרית של העסקה. משמעותה בפועל של ההוראה המוצעת היא, כי מוטלת על הנושה המבקש לתת אשראי לחברה, חובה לוודא ולדאוג כי החברה תמלא אחר חובותיה לרשם החברות. למעשה, האחריות לגביית החוב מועברת מרשם החברות אל הנושה, אשר אין לו (אלא כאזרח...) קשר ישיר לגביית חוב זה, ואין הוא כל צד ב"סכסוך" בין רשם החברות לבין החברה. יצוין, כי על פי חוק החברות רשאי רשם החברות להטיל עיצום כספי על חברה שאינה עומדת בחובותיה, ביניהן אי תשלום אגרה, אי הגשת דין וחשבון שנתי וכד'. נראה שזו הדרך הנכונה לאכוף את קיום חובות החברה, זאת בצד יכולת רשם החברות לפעול על פי פקודת המיסים (גביה). המצב החוקי המוצע הופך את הנושה ל"בעל תפקיד" בשליחות רשם החברות, כשברקע מתנוססת חרב הפגיעה בבטוחות של הנושה. 3. ההצעה יוצרת אי סימטריה בחיי המסחר התקינים, זאת במקרים שאינטרס הנושה לעניין רישום השעבוד אינו תמיד עולה בקנה אחד עם אינטרס החברה. לדוגמא, במצב בו הנושה כבר נתן אשראי לחברה, ועתה הוא מבקש לשפר את בטוחותיו ומבקש בטחונות נוספים מהחברה. במקרה שכזה, אין תמריץ ממשי לחברה לשלם את חובותיה לרשם החברות והנזק מאי התשלום מגולגל על הנושה, שלא יכול לשפר בטוחותיו ללא תשלום החברה את חובותיה לרשם החברות. כך גם, לדוגמא, במקרה של עסקה מתמשכת בה הנושה העמיד לחברה את כל האשראי, אולם לא נתקבלו כל הבטוחות. במקרה כזה, אי עמידת החברה בחובותיה לרשם, מטילה את כל כובד המשקל על הנושה שהעמיד את כל האשראי לחברה ועתה, הוא לא יקבל את כל הבטוחות שהוא דרש על פי העסקה. תוצאה אפשרית של מצב דברים מעין אלה עלולה להיות העמדת האשראי לפירעון מיידי. זו תוצאה שבוודאי לא אליה מכוון המחוקק, במיוחד בתקופה זו של משבר כלכלי, ואין זו מטרת הצעת החוק. 4. ההצעה פוגעת בוודאות המסחרית ובמעמד פומביות המרשם.להלן מספר דוגמאות: 4.1. במצב בו נושה העמיד אשראי לחברה, טרם רישום השעבוד, כאשר במועד יצירת השעבוד ושליחת מסמכי השעבוד לרשם, הנושה בדק ווידא כי החברה לא נרשמה כחברה מפרה. בפער זמנים זה, בין יצירת השעבוד לבין רישומו, ייתכן מצב בו הרשם יסרב לרשום את השעבוד בשל הפיכת החברה לחברה מפרה. בין לבין, יכולה החברה ליצור חובות והתחייבויות כלפי נושים אחרים. במצב דברים כזה, ייתכן, כי לנושה שיצר שעבוד קודם לכן, וזה לא נרשם בשל היות החברה חברה מפרה, לא תהיה עדיפות על נושים מאוחרים יותר, למרות היותו תם לב ולמרות הסתמכותו על המרשם. 4.2. עוד פגיעה בוודאות המסחרית, נוצרת בשל היות סמכות הרשם לא לרשום שעבודים על נכסי חברה מפרה, סמכות של רשות ולא של חובה (ס"ק (ב)(1)- "הרשם רשאי לסרב – "). לאור השארת שיקול הדעת בידי הרשם, האם יכול להיווצר מצב בו הרשם יכול להחליט לרשום שעבוד על נכסי החברה המפרה לטובת נושה מסוים, ולא לרשום שעבוד על נכסי החברה המפרה לטובת נושה אחר? מצב זה אינו רצוי ובוודאי פוגע בזכויותיהם של צדדים שלישיים ובפומביות המרשם. 4.3. אי רישום שעבודים על נכסיה של חברה מפרה עלול ליצור אי בהירות וחוסר ודאות גם לגבי סדר העדיפויות בין שעבודים שנוצרו על ידיה לטובת נושים שונים ובמועדים שונים (הן לפני רישומה כחברה מפרה והן לאחר רישומה כאמור), ואשר טרם נרשמו במרשם החברות בשל רישומה כחברה מפרה. 5. מן המקובץ לעיל עולה, כי אנו מציעים שלא לקבל את התיקון המוצע בחוק החברות. נציגינו שישתתפו בישיבת הוועדה ירחיבו בעניינים השונים, ככל שיתבקש. בכבוד רב, טל נד"ב, עו"ד סמנכ"ל, היועץ המשפטי העתק: עו"ד סיגל קוגוט – היועצת המשפטית לוועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת עו"ד מרים אילני – משרד המשפטים עו"ד סיגל גולן-עתיר – רשם התאגידים עו"ד רן ונגרקו – איגוד הבנקים עו"ד לבנת קופרשטיין-דאש – איגוד הבנקים תאגידים בנקאיים input.doc