חומר רקע
משרד המשפטים
הסניגוריה הציבורית הארצית
ה' בתשרי תש"ע
23 ספטמבר 2009
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר וועדת חוק, חוקה ומשפט
שלום רב,
הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חזקת מסירת הודעות למי שרישיונו נפסל על ידי בית המשפט), התשס"ט–2009
הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק שבנדון ומבקשת להוסיף את הערותיה, כדלקמן:
המסגרת הרעיונית הכללית
התיקון לחוק המוצע קובע כי תתקיים "חזקת מסירה" של הודעות על פסילת רישיון נהיגה על ידי בית המשפט, גם אם לא התקבל אישור מסירה לנמען, ובלבד שחלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה על הפסילה בדואר רשום למענו של הנאשם, ובלבד שהוא זומן כדין לדיון בבית המשפט. חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי הנאשם, אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה, מסיבות שאינן תלויות בו.
התיקון המוצע מבקש לעגן בחקיקה ראשית את ההסדר הקבוע בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד–1974, הקובעת חזקת "מסירה" על קבלת ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס, ולהחיל את החזקה גם על גזר דין הפוסל את רישיון הנהיגה ועל החלטה בדבר פסילה של הרישיון. למעשה, התיקון מחריג את האמור בסעיף 237(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), לפיו בית משפט יראה מסמך כאילו הוצא כדין אם ההמצאה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור המסירה.
מטרת התיקון המוצע היא מטרה ראויה לכל הדעות – להפחית משמעותית את מספר הנוהגים בפסילת רישיון ולתרום להעלאת הבטיחות בדרכים, וזאת על ידי מניעת האפשרות להתחמק מקבלת הודעת הפסילה על ידי אי-לקיחתה מבית הדואר. אולם לדעתנו, הצעת החוק לא תשיג את מטרתה, אלא להיפך – תעלה את מספר הנהגים הנוהגים בזמן פסילה ותפגע בבטיחות בדרכים.
הסתייגות הסניגוריה הציבורית מההצעה
א. העברת נטל ההוכחה
1. הצעת התיקון לחוק עושה פלסתר את חזקת החפות ומעבירה את נטל ההוכחה מהתביעה לנאשם. חזקת המסירה אמנם ניתנת לסתירה על ידי כך שהנאשם יוכיח "שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן", אולם הלכה למעשה, וכפי שצוין בחוות דעת מחלקת ייעוץ וחקיקה שהוגשה לוועדת השרים, קיים קושי מעשי לחשוד בביצוע העבירה להפריך את החזקה ולהוכיח כי ההודעה לא הובאה לידיעתו ולא בשל הימנעותו מלקבלה.
2. למיטב ידיעתנו, רשות הדואר מתעדת את רישומיה רק עד שנה לאחור ואיננה משחררת בקלות את הנתונים בעניין מסירת דברי דואר רשומים, וזאת מפני שבהיעדר אישור מסירה אין יכולת אמיתית לאשר האם דבר הדואר נמסר או לא נמסר. עמדת ייעוץ וחקיקה שהוגשה לוועדת השרים היא שיש להתנות את התמיכה של משרד המשפטים בהצעת החוק בכך "שיובטח בתיאום עם חברת הדואר שיהיו בידם הנתונים שיאפשרו לאזרחים החפצים בכך להוכיח כי אכן לא קיבלו את דבר הדואר המודיע על הפסילה לא בגלל הימנעותם מלקבלה". מכיוון שהתנאי הזה הוא בלתי-מציאותי בעליל, הרי שיש להתנגד להצעת החוק.
3. יתרה מזאת, בישובים רבים, בעיקר בנגב, בגליל ובאזור המשולש, לא מתבצעת מסירה אמיתית של דברי דואר, וודאי וודאי לא תוך 15 יום.
4. כתוצאה מכך, במקרים רבים, בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות בפריפריה, חזקת המסירה לא תוכל להיסתר מסיבות אובייקטיביות, ונאשמים יורשעו בנהיגה בזמן פסילה מבלי שהייתה להם כל יכולת לדעת על הפסילה בזמן אמת.
ב. השפעה על מספר הנהגים הנוהגים בזמן פסילה והשלכות במישור האזרחי
5. לדעת הסניגוריה הציבורית, התיקון המוצע ישיג את התוצאה ההפוכה מזו המכוונת מבחינת מספר הנהגים שינהגו בזמן פסילה. מאחר שבפועל נהגים רבים לא יקבלו את הודעת הפסילה, הם ימשיכו לנהוג בזמן פסילה מבלי להיות מודעים לכך.
6. יתר על כן, לחוק המוצע יהיו השלכות שליליות משמעותיות גם במישור האזרחי. נהגים שינהגו בזמן פסילה, מבלי שיהיו מודעים לכך, ינהגו גם ללא פוליסת ביטוח תקפה, מבלי להיות מודעים לכך.
7. יוער, כי במידה ונהגים אלה יהיו מעורבים בתאונה, יוגשו תביעות הפיצויים ל"קרנית". כך, להצעת החוק ישנן השלכות תקציביות משמעותיות, שככל הנראה לא הובאו בחשבון.
ג. פסק הדין בע"פ 6920/07 אורי חסון נ' מדינת ישראל
8. הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה את ההחלטה שנקבעה על ידי כבוד השופטת ארבל בפסק דינה בע"פ 6920/07 אורי חסון נ' מדינת ישראל, שם קבעה כי חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, חלה גם על מסירת גזר דין.
9. לעניות דעתנו, פסק הדין של כבוד השופטת ארבל בטעות יסודו, שכן הוא חורג באופן משמעותי הן מלשונה של תקנה 44א' והן מהפסיקה שקדמה לו, ובכלל זאת פסק דינה של כבוד השופטת ביניש, כתוארה אז, ברע"פ 4474/05 חן רובין נ' מדינת ישראל. בפסק הדין רובין נמנעה כבוד השופטת ביניש באופן מפורש מלהכריע בשאלה המרכזית שבמחלוקת והיא, האם תקנה 44א' חלה על מסירת פסק דין, אם לאו? לדעתנו, הריסון השיפוטי שגילתה כבוד השופטת ביניש מבטא את הגישה הנכונה לסוגיה שבנידון.
ד. אמצעים חלופיים להשגת תכלית הצעת החוק
10. הסניגוריה הציבורית סבורה כי הדרך הנכונה מבחינה משפטית, והוודאית מבחינה מעשית, להשיג את מטרתה הראויה של הצעת החוק היא לדאוג לכך שהנאשם יהיה נוכח בבית המשפט בזמן הקראת גזר הדין הכולל את הוראת הפסילה. לשם כך ניתן להוציא נגדו צו הבאה. גם אם הדרך הזאת לא תאומץ, ניתן לחשוב על מספר אמצעים חלופיים, פוגעניים פחות, להשגת תכלית הצעת החוק, כגון: שליחת הודעת הפסילה לנידון באמצעות שליח מיוחד שיוודא כי הודעת הפסילה אכן הגיעה אליו (את זאת אפשר לעשות מלכתחילה, או רק לאחר שאישור מסירה בדואר לא הגיע תוך תקופת זמן מסוימת); הודעה טלפונית.
ד"ר חגית לרנאו, עו"ד ישי שרון, עו"ד
סגנית הסניגורית הציבורית הארצית הסניגוריה הציבורית הארצית