חומר רקע
מבוא
מסמך זה הוכן לבקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקראת דיון בארבע הצעות חוק העוסקות בגניבה ופגיעה ברכוש ובתשתיות. להלן יפורטו בקצרה עיקרי הצעות החוק בהן מדובר:
• הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100) (החמרת ענישה בעבירות רכוש), התשס"ח-2008. הצעת חוק זו, שהוגשה מטעם הממשלה, מבקשת ליצור הבחנה "בין פגיעות רכושיות בעלות דרגת חומרה שונה, הבאה לידי ביטוי בשווי הכספי של הפגיעה הרכושית".1 על-פי דברי ההסבר להצעת החוק, החוק המוצע מבקש "לתת מענה כללי לתופעה של גניבת דברי ערך, באמצעות החמרת הענישה ככל שערכו של הדבר הנגנב גבוה יותר."2 בהתאם לכך נקבע בהצעה כי "הגונב דבר שערכו עולה על 10,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר ארבע שנים, ואם ערכו של הדבר הנגנב עולה על 500,000 שקלים חדשים – מאסר שבע שנים."3 הצעת החוק מבקשת להחיל הוראה דומה גם על עבירת ההיזק, שעניינה הריסה של נכס או פגיעה בו במזיד ושלא כדין.4
• הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007. הצעת חוק זו, שהוגשה על-ידי חברי הכנסת שי חרמש, אורית נוקד ואחרים, מבקשת לקבוע כי בדומה להוראה הקיימת כיום בסעיף 393א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפיה גניבת בקר ומקנה היא נסיבה מחמירה לעבירת הגניבה הכללית, גם גניבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית תהיה נסיבה מחמירה כאמור, שהעונש בצידה הוא ארבע שנות מאסר.5
• הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בגין גניבת תשתיות), התשס"ז-2007. הצעת חוק זו, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת יצחק גלנטי ואחרים, מבקשת לקבוע עונש של חמש שנות מאסר בגין עבירה של גניבת תשתיות ותשתיות לאומיות. על-פי יוזמי ההצעה, מטרתה להגביר את ההרתעה כנגד גנבים בפועל ובכוח, וזאת לנוכח היקף גניבות המתכות של מתקני חשמל ותשתיות אחרות.6
• הצעת חוק העונשין (תיקון – היזק לתשתיות), התשס"ו-2006. הצעת חוק זו, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, מבקשת לקבוע עונש של חמש שנות מאסר בגין עבירה של היזק בזדון לתשתיות ולתשתיות לאומיות. על-פי דברי ההסבר להצעה, הענישה בגין עבירה זו צריכה להיות חמורה מזו המתייחסת לעבירה של היזק לרכוש, מאחר ומושא הפגיעה במקרה זה הן תשתיות שאמורות לשרת ציבור גדול ורחב ולכן פוטנציאל הפגיעה בציבור רחב הוא גדול יותר.7
בהתאם לבקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט, סקירה משווה זו מתמקדת בבדיקת היחס אל ערכו של הרכוש וטיבו כנסיבה מקלה או מחמירה, הן בעבירות הגניבה והן בעבירות ההיזק, כפי שיחס זה מוצא את ביטויו בחקיקה הפלילית הנהוגה במדינות שונות. המדינות שנסקרו במסמך הן גרמניה, צרפת, ספרד, פינלנד, סלובניה, אנגליה, ארצות הברית, קנדה וניו-זילנד.
מן הסקירה עולה כי במדינות שונות ערכו של הרכוש הנגנב או הניזוק משמש נסיבה להקלה או להחמרה בעונש, תוך מתן ביטוי להתייחסויות מגוונות אל משמעות אותו ערך:
• לעתים מצויה בחקיקה התייחסות מפורשת אל הערך המוחלט של הרכוש שנגנב או ניזוק. כך למשל בספרד, הן עבירות הגניבה והן עבירות ההיזק מתייחסות באופן שונה לרכוש שערכו עולה על 400 אירו ולרכוש שערכו נמוך יותר (וראו גם אגליה, ארצות הברית, קנדה וניו-זילנד). לעומת זאת, ישנן מדינות שמבחינות, אומנם, בין גניבה או נזק "רגילים" לבין כאלה שנחשבים לרבי-ערך או קלי-ערך, אך מבלי לציין ערך מוחלט בשווי כספי כזה או אחר (כך למשל נוהגת החקיקה בפינלנד, בצרפת, בגרמניה ובסלובניה).
• בחלק מן המדינות ישנה התייחסות, מפורשת או משתמעת, אל הערך הסובייקטיבי של הרכוש. בספרד, למשל, כאשר מדובר בגניבה או גרימת נזק לרכוש שמותירות את הקורבן או את משפחתו במצב כלכלי חמור, משמש הדבר נסיבה להחמרה בעונש. גם בפינלנד קבע המחוקק כי אם הגניבה גרמה לקורבן אובדן/הפסד משמעותי במיוחד, לנוכח נסיבותיו הוא, יהווה הדבר נסיבה להחמרת הענישה. באנגליה, במסגרת הקווים המנחים המחייבים את בתי המשפט בגזירת העונש, יש לתת משקל לנסיבות מחמירות שונות לרבות הערך הרגשי של הרכוש עבור הקורבן.
• הערך התרבותי, ההיסטורי, הדתי, האמנותי ו/או המדעי של הרכוש זוכה אף הוא להתייחסות מפורשת בחלק מן החוקים, כאשר גניבה או פגיעה בנכסים בעלי ערך שכזה עשויים אף להוות נסיבה להחמרה בעונש (למשל, בספרד, בפינלנד, בצרפת, בגרמניה, בסלובניה ובקנדה).
• גניבה או פגיעה בנכסים המשמשים לשירות ולתועלת הציבור הרחב, לרבות גרימת נזק לתשתיות ציבוריות, נתפסות אף הן ברוב המדינות כמעשים המחייבים ענישה מחמירה יותר (למשל, בספרד, בגרמניה, בסלובניה ובניו-זילנד).
1. ספרד8
בדומה לשיטות משפט פליליות שבהן קיימות הבחנות בסיסיות בין מדרגים שונים של עבירות בהתאם לחומרת העונשים שבצידן (למשל, ההבחנה הבסיסית בין עבירות מסוג פשע, עוון וחטא בחוק העונשין הישראלי, או ההבחנה בין עבירות מסוג felony לעבירות מסוג misdemeanor בשיטות האנגלו-אמריקאיות), כך גם בקוד הפלילי של ספרד קיימת הבחנה בסיסית בין עבירות מסוג delitos לעבירות מסוג faltas, כאשר לגבי הראשונות רמת הענישה חמורה יותר.
בהתאם לכך, גם בכל הנוגע לעבירות רכוש, הקוד הפלילי של ספרד מתייחס בנפרד לעבירות רכוש מסוג delitos ולעבירות רכוש מסוג faltas.9 ככלל, ההבחנה הבסיסית בין אלה לאלה נוגעת לערך, או ליתר דיוק לשווי הרכוש שנגנב או ניזוק לפי העניין: כאשר ערכו עולה על 400 אירו מדובר בעבירה מסוג delito שהעונש בגינה חמור יותר; כאשר הערך אינו עולה על 400 אירו מדובר בעבירה מסוג falta, אשר העונש בגינה קל יותר.
עבירות גניבה
סעיף 234 לקוד הפלילי הספרדי מטיל עונש של 18-6 חודשי מאסר בגין עבירת גניבה (מסוג delito) וזאת במידה שערך הנכסים שנגנבו עולה על 400 אירו. אם ערכו של הרכוש שנגנב אינו עולה על 400 אירו (falta) אזי העונש בגין הגניבה הוא מעצר בית (localización permanente) למשך 12-4 ימים או קנס.10
סעיף 235 קובע נסיבות מחמירות לעבירת הגניבה שבסעיף 234, אשר בגינן יוטל על מבצע העבירה עונש של שנה עד שלוש שנות מאסר; ואלה הן:
(1) גניבת נכסים בעלי ערך אומנותי, היסטורי, תרבותי או מדעי.
(2) גניבת נכסים בעלי נחיצות עליונה (de primera necesidad) או כאלה המיועדים לשירות ציבורי וכאשר עקב הגניבה נגרם לאותו שירות ציבורי נזק חמור או מצב של מחסור.
(3) כאשר מתגלה במעשה חומרה מיוחדת בשים לב לערך הנכסים שנגנבו, או כאשר נגרמו נזקים מיוחדים.
(4) כאשר המעשה הותיר את הקורבן או את משפחתו במצב כלכלי חמור, או שהמעשה בוצע תוך ניצול לרעה של נסיבותיו האישיות של הקורבן.
יצוין כי גם בעבירות גניבה נוספות – למשל, גניבה בידי מורשה, גניבת כלי רכב או שימוש ללא רשות בכלי רכב – ערכו של הנכס נשוא העבירה צריך לעלות על 400 אירו כדי שהגניבה תחשב לעבירה מסוג delito ולא מסוג falta.11 כמו כן, הנסיבות המנויות בסעיף 235 מהוות נסיבות מחמירות גם לעבירות של גניבה תוך התפרצות או שימוש באלימות או באיומים.12
עוד יצוין, כי בדומה לסעיפים דלעיל, גם בעבירות מרמה והונאה קבע המחוקק הספרדי שערכה של המרמה צריך לעלות על 400 אירו כדי שתהיה זו עבירה מסוג delito ולא מסוג falta.13 כמו כן, נקבעו לעבירות אלה נסיבות מחמירות הכוללות, בין השאר, ביצוע חוזר ונשנה של עבירת מרמה ביחס לדברים בעלי נחיצות עליונה, בתי מגורים או נכסים אחרים שיש להם תועלת חברתית מוכרת (de reconocida utilidad social) או ביחס לנכסים שקשורים למורשת אומנותית, היסטורית, תרבותית או מדעית.14
עבירות היזק
בדומה לעבירות הגניבה למיניהן, גם באשר לעבירה של גרימת נזק לרכוש קובע סעיף 263 לקוד הפלילי כי העונש בגין עבירה זו יוטל בשים לב למצבו הכלכלי של הקורבן ולהיקף הנזק שנגרם, ובלבד ששווי הנזק יעלה על 400 אירו. אם מדובר בגרימת נזקים (במזיד) ששוויים אינו עולה על 400 אירו אזי העונש על עבירה זו הוא מעצר בית למשך יומיים עד 12 ימים או קנס כספי.15
סעיף 264 קובע נסיבות מחמירות לעבירה האמורה בסעיף 263 ובהן, גרימת נזק לנכסים ציבוריים או לנכסים המשמשים את הציבור הרחב או גרימת נזק לרכוש אשר מרוששת את הניזוק או מעמידה אותו במצב כלכלי חמור.
יצוין, כי בקוד הפלילי של ספרד ישנו בנוסף פרק נפרד העוסק בהגנה על המורשת ההיסטורית ועל הסביבה. בפרק זה ישנם סעיפים העוסקים ספציפית בעבירות של הרס וגרימת נזק למבנים מוגנים בשל ערכם ההיסטורי, האמנותי, התרבותי או המונומנטאלי; בעבירות של גרימת נזקים למוסדות ציבוריים ספציפיים כמו ארכיונים, מרשמים, מוזיאונים וספריות, לאתרים ארכיאולוגיים או לנכסים בעלי ערך היסטורי, אומנותי, מדעי, תרבותי או מונומנטאלי.16
בנוסף, באשר לפגיעה בתשתיות, סעיף 560 לקוד מטיל עונש של שנה עד חמש שנות מאסר על מי שגורמים נזקים המשבשים, קוטעים או הורסים קווים או מתקנים של דואר ותקשורת; על מי שפוגעים במסילות ברזל או מחוללים נזק חמור לתנועת הרכבות; ועל מי שגורמים נזק להובלה והעברה של מים, גז וחשמל לאוכלוסיה, תוך הפסקה או שיבוש חמור של האספקה או השירות.
2. פינלנד17
סעיף 6 לפרק 2 בקוד הפלילי של פינלנד קובע כי אם עונש כלשהו נקבע על בסיס ערכו של רכוש, אזי הערך הקובע לעניין זה הוא ערכו של הנכס במועד ביצוע העבירה.
עבירות גניבה
פרק 28 לקוד דן בעבירות גניבה, מעילה ושימוש בנכס בלא רשות. סעיף 1 לפרק זה מטיל עונש של קנס כספי או מאסר לתקופה שאינה עולה על שנה וחצי בגין עבירת גניבה "רגילה". עבירה זו אינה מתייחסת לערך הרכוש הנגנב. הרכוש הנגנב, יש לציין, יכול לכלול גם חשמל, למשל.18
סעיף 2 לפרק קובע נסיבות מחמירות לעבירת הגניבה, שבעטיין ניתן להשית על מבצע העבירה עונש הנע בין ארבעה חודשי מאסר לארבע שנות מאסר. נסיבות מחמירות אלה כוללות, בין השאר:
• גניבת נכס שערכו רב.
• גניבת הנכס, לנוכח נסיבותיו של קורבן העבירה, גרמה לקורבן אבדן משמעותי במיוחד.
הנסיבות האמורות מתייחסות, אפוא, הן לערך האובייקטיבי של הנכס הנגנב והן לערכו הסובייקטיבי.
לעומת זאת, סעיף 3 לאותו פרק קובע עבירה של גניבה קלת-ערך (petty theft) שהעונש המוטל בגינה הוא קנס כספי בלבד. על-פי הסעיף, עבירה זו נקבעת בהתאם לערך הרכוש שנגנב או בהתאם לשאר הנסיבות הקשורות לביצועה.
סעיפים 6-4 לפרק זה מפרטים הוראות דומות בכל הנוגע לעבירות של מעילה בכספים, רכוש או נכסים ניידים: העונש לעבירות מעילה רגילות הוא קנס כספי או מאסר לתקופה שאינה עולה על שנה וחצי. העונש בגין מעילה בנסיבות מחמירות נע אף הוא בין ארבעה חודשים לארבע שנות מאסר, כאשר הנסיבות המחמירות דומות אף הן לאלה שפורטו לעיל והן כוללות, בין השאר את הסיטואציות הבאות: אובייקט המעילה הוא רכוש יקר-ערך מאד או כמות גדולה של נכסים (מבחן אובייקטיבי) או לחילופין נגרם לקורבן אבדן משמעותי במיוחד – לנוכח נסיבותיו של קורבן העבירה (מבחן יותר סובייקטיבי). כמו כן, גם כאן נקבעה עבירה של מעילה קלת ערך (petty embezzlement) המתייחסת, בין השאר, לערך הרכוש נשוא המעילה.
סעיפים 9-7 לפרק האמור מתייחסים באופן דומה לעבירות של שימוש ברכוש ללא רשות. העונש הבסיסי לעבירה זו הוא קנס כספי או שנת מאסר אחת. עונש זה עלול לעלות עד כדי שנתיים מאסר אם השימוש ללא רשות בוצע בנסיבות מחמירות, דהיינו: מתוך כוונה להשיג רווח כספי ניכר או תוך גרימת אי-נוחות או אובדן/הפסד משמעותיים מאד לקורבן העבירה – בהתחשב בנסיבותיו של הקורבן. על עבירה של שימוש ללא רשות "קל-ערך" (petty unauthorized use) ניתן להטיל עונש של קנס כספי בלבד, אם העבירה לא הובילה לגרימת אי-נוחות או אובדן/הפסד משמעותיים לקורבן.
יצוין, כי באופן דומה מאד מתייחס המחוקק הפיני גם לעבירות של "גניבת רכב מנועי לשימוש זמני" (stealing of a motor vehicle for temporary use)19
עבירות היזק
סעיף 1(2) לפרק 34 בקוד הפלילי קובע כי מי שהורס או פוגע ברכוש, או בניגוד לחוק מפסיק את פעילותם של ערוצי ייצור, אספקה או תקשורת, כך שסכנה חמורה נגרמת לאספקת כוח, לשירותי בריאות, להגנה, למערכת המשפט ושמירת החוק או לפונקציה חברתית חשובה אחרת – מבצע עבירה של criminal mischief וצפוי בגינה לעונש של בין ארבעה חודשים לארבע שנות מאסר. סעיף 2 לפרק זה קובע עבירה נוספת של גרימת נזק לכלי רכב או לתשתיות תעבורה (criminal traffic mischief).
סעיף 3 לפרק האמור קובע נסיבות מחמירות לעבירות אלה המתייחסות, בין השאר, למצב בו כתוצאה מהמעשה נגרמת סכנה חמורה לחייהם או בריאותם של מספר רב של אנשים או שנגרמת סכנה חמורה מאד לפונקציה חברתית חשובה. בהתקיים נסיבות מחמירות אלה צפוי העבריין לעונש הנע בין שנתיים לעשר שנות מאסר.
סעיף 1 לפרק 35 קובע כי אדם שללא הצדק כדין משמיד או פוגע ברכושו של אדם אחר מבצע עבירה של היזק פלילי (criminal damage) והוא צפוי בגינה לעונש של קנס כספי או מאסר לכל היותר למשך שנה אחת. לעבירה זו נקבעו נסיבות מחמירות שבגינן צפוי העבריין לעונש שנע בין ארבעה חודשים לארבע שנות מאסר. נסיבות אלה מתייחסות לכל אחד מהמצבים הבאים שבהם כתוצאה מאותו היזק פלילי:20
• נגרם אובדן/הפסד כלכלי חמור במיוחד;
• נגרם לקורבן נזק משמעותי במיוחד בשים לב לנסיבותיו;
• נגרם נזק ניכר לרכוש שיש לו ערך היסטורי או תרבותי מיוחד.
לעומת זאת, לעבירה של היזק פלילי קל-ערך (petty criminal damage) נקבע עונש של קנס בלבד.21
3. צרפת22
עבירות גניבה
סעיף 311-3 לקוד הפלילי של צרפת קובע עונש של שלוש שנות מאסר וקנס בסך 45,000 אירו בגין גניבה "רגילה", ללא התייחסות כלשהי לערך/סכום הרכוש הנגנב.
סעיף 311-4-2 קובע נסיבות מחמירות לעבירת הגניבה המתייחסות למהות הרכוש הגנוב.23 העונש בגינן הוא שבע שנות מאסר וקנס בסך 100,000 אירו24 וניתן להטילו כאשר הנכס הגנוב הוא אחד מאלה:
• נכס (מיטלטלין) שמסווג או רשום בהתאם להוראות קוד נכסי המורשת התרבותית (code du patrimoine) או מסמך מארכיון פרטי שסווג בהתאם להוראות הקוד האמור.
• תגלית ארכיאולוגית.
• נכס תרבות ששיך לרשות הציבור או נכס תרבות שנשמר או מוצג, גם אם באורח זמני, במוזיאון צרפתי, בספריה או בארכיון.
עבירות היזק
סעיף 322-1 לקוד הפלילי קובע כי גרימת הרס, השחתה או נזק לרכוש השייך לאנשים אחרים היא עבירה שהעונש בצידה הוא שנתיים מאסר וקנס בסך 30,000 אירו, אלא אם כן מדובר בנזק קל בלבד. המשך הסעיף מטיל עונש של קנס בסך 3,750 אירו ושירות למען הקהילה על עבירות גרפיטי למיניהן, כאשר הנזק שנגרם הוא קל בלבד.
סעיף 322-2 קובע נסיבות מחמירות לעבירות הללו, אשר בגינן יוטל על העבריין עונש של שלוש שנות מאסר וקנס בסך 45,000 אירו; ולגבי עבירות הגרפיטי – קנס בסך 7,500 אירו ושירות למען הקהילה. נסיבות מחמירות אלה מתייחסות למקרים שבהם הרכוש שנהרס, הושחת או ניזוק הוא אחד מאלה:
• רכוש שנועד לשימוש או לנוי ציבורי, השייך לגוף ציבורי או לאדם שאחראי על הפעלה של שירות ציבורי.
• מרשם, רשומה מקורית או מסמך מקורי של רשות ציבורית.
על-פי סעיף 322-3, כאשר מדובר בגרימת הרס, השחתה או נזק למקום פולחן, בית-ספר, מקום שמיועד לפעילות חינוכית או בילוי או כלי-רכב שמשמש להסעת ילדים אזי העונש על המעשה הוא חמש שנות מאסר וקנס בסך 75,000 אירו.
על-פי סעיף 322-3-1 לקוד,25 מאסר למשך שבע שנים וקנס בסך 100,000 אירו יוטלו בגין הרס, השחתה או נזק של רכוש, כאשר מדובר באחד מהנכסים הבאים:
• נכס (מיטלטלין או דלא ניידי) שמסווג או רשום בהתאם להוראות קוד נכסי המורשת התרבותית או מסמך מארכיון פרטי שסווג בהתאם להוראות הקוד האמור.
• תגלית ארכיאולוגית, אתר ארכיאולוגי או מבנה המשמש לצרכי דת ופולחן.
• נכס תרבות ששיך לרשות הציבור או נכס תרבות שנשמר או מוצג, גם אם באורח זמני, במוזיאון צרפתי, בספריה או בארכיון.
4. גרמניה26
עבירות גניבה
סעיף 242 לקוד הפלילי הגרמני קובע עונש של עד חמש שנות מאסר או קנס בגין עבירת גניבה "רגילה", ללא התייחסות כלשהי לערך הרכוש הנגנב. עם זאת, אם מדובר בגניבה של רכוש קל-ערך בלבד, הליכים פליליים יינקטו רק על בסיס הגשת תלונה, אלא אם כן רשויות התביעה סבורות כי גם בהעדר תלונה יש צורך בנקיטת הליכים שכאלה לנוכח קיומו של אינטרס ציבורי מיוחד במקרה.27
סעיף 243(1) קובע כי במקרים חמורים במיוחד יעמוד העונש בגין עבירת גניבה על מאסר לתקופה שבין שלושה חודשים לעשר שנים. כלל זה חל, בין השאר, בנסיבות שבהן מדובר בגניבת רכוש המשמש למטרות דתיות, מכנסייה או ממוסד אחר המספק שירותי דת; או בגניבת רכוש בעל חשיבות מדעית, אמנותית, היסטורית או שיש לו חשיבות לצרכים של פיתוח טכנולוגי, מתוך אוסף הנגיש לכלל או מוצג לציבור. עם זאת מובהר בהמשך הסעיף האמור, כי מקרים מסוג זה, שבהם מעשה הגניבה מתייחס לרכוש קל ערך בלבד לא ייחשבו למקרים חמורים במיוחד.28
עבירות היזק
עבירה של היזק לרכוש מופיעה בסעיף 303 לקוד הפלילי, הקובע עונש של עד שנתיים מאסר או קנס למי שפוגע ברכושו של אחר או הורס אותו.
סעיף 304 קובע ענישה מחמירה יותר לעבירה זו, כאשר מדובר במעשה המזיק לציבור. על-פי הסעיף, עונש של עד שלוש שנות מאסר או קנס יוטל על מי שהורס או פוגע בחפצי/אתרי קדושה או פולחן של קבוצה דתית או ברכוש שמשמש לשירותי דת; במצבות, במונומנטים ציבוריים או טבעיים; בחפצי אמנות, מדע או אומנות השמורים באוספים ציבוריים או מוצגים לקהל הרחב; בדברים המשמשים לצרכים ציבוריים; או בדברים המשמשים לצרכי נוי בדרכים ציבוריות, כיכרות או פארקים.
סעיף 305 לקוד קובע ענישה מחמירה עוד יותר בגין הרס תשתיות. על-פי הסעיף, עונש של עד חמש שנות מאסר או קנס יוטל על מי שהורס (באופן מלא או חלקי) מבנה, אונייה, גשר, סכר, כביש, מסילת רכבת או תשתית אחרת שהם רכושו של אחר.
בנוסף, עונש של עד חמש שנות מאסר או קנס נקבע בקוד גם בגין עבירה שעניינה הרס של אמצעי עבודה חשובים. על-פי סעיף 305a(1), עונש זה יוטל על מי שהורס (באופן מלא או חלקי) אמצעי עבודה טכני של אדם אחר - אמצעי שיש לו ערך משמעותי וחשיבות מהותית לבנייה או תפעול של מתקן או פרויקט המשמשים את הציבור (בתחום שירותי הדואר, תחבורה ציבורית, אספקת מים, תאורה, חום או כוח או כל שירות אחר המספק את צרכי החיים של האוכלוסייה). כמו כן, עונש זהה יוטל על מי שהורס, באופן מלא או חלקי, כלי רכב מנועי של המשטרה או הצבא.29
בסעיף 318 לקוד, העוסק בפגיעה במתקנים חשובים, נקבע כי מי שהורס או פוגע, בין השאר, בצינורות, משאבות ותעלות מים, סכרים, או תשתיות מים אחרות, גשרים, מעבורות, סוללות, כבישים, ובציוד המשמש לפעולות כרייה – ובכך מסכן את חייו או גופו של אדם אחר – ייענש במאסר לתקופה שבין שלושה חודשים לחמש שנים.
עוד יצוין כי בפרק 28 לקוד הפלילי הגרמני, העוסק בפשעים מסוכנים לציבור, קבע המחוקק עבירות נוספות למקרים של פגיעה ברכוש, לרבות רכוש ציבורי ותשתיות ציבוריות, על-ידי הצתה, הצפה, ושימוש בחומרי נפץ ובחומרים רדיואקטיביים. כמו כן, בפרק 29 לקוד, העוסק בפשעים נגד הסביבה, נקבעו עבירות ספציפיות נוספות שעניינן, בין השאר זיהום המים, הקרקע והאוויר.
5. סלובניה30
עבירות גניבה
סעיף 211(1) לקוד קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר בגין עבירת גניבה "רגילה".31 עם זאת, סעיף 211(2) מבהיר כי ערכו הנמוך של הרכוש שנגנב יהווה נסיבה מקלה, שבהתקיימה יעמוד העונש על קנס או מאסר לכל היותר למשך שנה אחת.
סעיף 212 מתייחס לעבירה של גניבה חמורה (grand larceny). סעיף 212(2) מטיל עונש של עד חמש שנות מאסר על מי שמבצע עבירת גניבה כאשר הרכוש הגנוב הוא בעל חשיבות תרבותית או היסטורית מיוחדת, או שיש לו ערך טבעי יוצא דופן32 או שערכו גבוה. בנסיבות מסוימות, העונש בגין גניבת רכוש כאמור יהיה אף חמור יותר ויעמוד על תקופה שבין שנה לשמונה שנות מאסר.33
יצוין כי העובדה שהנכס הגנוב הוא רב-ערך מהווה נסיבה מחמירה גם בכל הנוגע לעבירות שוד וגניבה בנסיבות של שוד.34 כמו כן, גם בעבירה של מעילה, ערכו הנמוך של הרכוש מהווה נסיבה מקילה35 ואילו כאשר הרכוש הוא בעל חשיבות תרבותית או היסטורית מיוחדת, בעל ערך טבעי יוצא דופן, או שערכו גבוה - מהווה הדבר נסיבה מחמירה.36
הוראות דומות קיימות גם לגבי עבירת ההונאה (fraud). סעיף 217(2) קובע כנסיבה מחמירה בעבירה זו את גרימתו של הפסד או אובדן רב של רכוש. לעומת זאת, סעיף 217(3) קובע כנסיבה מקלה גרימת אובדן או הפסד מזערי של רכוש.37
בנוסף, סעיף 221(3) קובע כי בעבירות של רכישה או החזקה של רכוש גנוב (או רכוש שהושג בדרך לא חוקית אחרת), ייחשב כנסיבה מחמירה היותו של הרכוש בעל ערך ניכר, בעל משמעות תרבותית או היסטורית מיוחדת, או בעל מאפיינים טבעיים יוצאי-דופן.
עבירות היזק
סעיף 224 לקוד הפלילי, העוסק בעבירה של היזק בזדון, קובע עונש של קנס או מאסר למשך שנתיים לכל היותר על מי שמשמיד את רכושו של אחר או גורם נזק לאותו רכוש; ואם מדובר בנזק שערכו ניכר יעמוד העונש המרבי על חמש שנות מאסר.
סעיף 223(1) קובע כי על המזיק או משמיד טובין בעלי משמעות תרבותית או היסטורית מיוחדת, בעלי מאפיינים טבעיים יוצאי דופן, משאבי טבע מוגנים אחרים או משאבי ציבור ייגזר עונש של עד חמש שנות מאסר. סעיף 223(2) מוסיף כי תהיה זו נסיבה מחמירה לעבירה זו, אם הושמדו או ניזוקו טובין המהווים מונומנט טבעי או היסטורי, או שהם בעלי חשיבות עליונה למדינה. במקרה זה יעמוד העונש על עד שמונה שנות מאסר.
סעיף נוסף בקוד הפלילי עוסק בהרס וגרימת נזק לתשתיות ציבוריות. סעיף 320 קובע עונש מאסר לתקופה מרבית של חמש שנים38 למי שהורס או גורם נזק לכבלי חשמל, צינורות גז, תשתיות לאספקת מים, מתקני חימום, קווי צינורות, אמצעי טלקומוניקציה, כבלים תת-ימיים, מתקני ביוב, אמצעים להגנה על הסביבה או תשתיות ציבוריות דומות אחרות - תוך שיבוש אספקתם לאוכלוסייה ולתעשייה.
יצוין, כי פרק אחר בקוד (פרק 32) מוקדש לעיסוק בעבירות נגד הסביבה ומשאבים טבעיים, לרבות עבירות של זיהום מים, גרימת הרס סביבתי ועוד.
6. אנגליה
עבירות הגניבה וההיזק באנגליה נידונות בשני דברי חקיקה שונים, כפי שיפורט בהמשך. בנוסף, בהתאם לרפורמה במערכת השיפוט הפלילית בבריטניה (אנגליה ו-ויילס), מתפרסמות הנחיות לענישה המחייבות את כל בתי המשפט39, אשר להן חשיבות בבחינת הסוגיה שבפנינו. לענייננו רלוונטיים שלושה פרסומים של המועצה לקביעת קווים מנחים לענישה (Sentencing Guidelines Council – SGC) (להלן – המועצה)40: האחד, קווים מנחים סופיים מחייבים הנוגעים לעבירות הנידונות ב-Magistrates’ 41Court (פורסמו במאי 2008, ונכנסו לתוקפם ב-4 באוגוסט 2008) (להלן: המסמך הראשון) 42; השני, טיוטת הקווים המנחים לעבירות של גניבה ופריצה43 (שלא לבית מגורים) (פורסמו במרץ 2008, להערות עד מאי 2008) (להלן: המסמך השני)44; והשלישי, קווים מנחים סופיים מחייבים הנוגעים לעבירת שוד (Robbery) (פורסמו ביולי 2006, והם מחייבים החל מ-1 באוגוסט 2006) (להלן: המסמך השלישי).45
עבירות גניבה
עבירת הגניבה באנגליה מעוגנת ב- Theft Act 1968, וניתן להשית בגינה עד שבע שנות מאסר. בדבר חקיקה זה, הדן גם בעבירות רכוש כגון שוד, סחיטה, החזקת רכוש גנוב וגניבת רכב, ערכו של הרכוש אינו מהווה נסיבה מקלה או מחמירה לעניין העונש.46 בצד עבירות אלו מצויה גם עבירה של שימוש ללא רשות בחשמל או פגיעה בתשתית חשמל, כפי שהיא מופיעה בסעיף 13 לחוק.
במסמך הראשון, שעניינו קווים מנחים סופיים מחייבים בעבירות הנידונות ב-Magistrates’ Court, המחייב נכון למועד זה, מופיעות מספר עבירות, לרבות עבירת הגניבה הבסיסית שבסעיף 1 ל- Theft Act 196847. יחד עם זאת, לא נקבע בו מדרג ענישה המבוסס על ערך הרכוש הגנוב. לרוב מפורטים בו שיקולי ענישה שעל בית המשפט לשקול בבואו לחרוץ את דינו של הנאשם, כגון אופיו של הקורבן ומידת התחכום של העבירה. הגם שאחד משיקולים אלו הוא ערכו של הרכוש, המועצה בחרה שלא לנקוב בסכומים מדויקים.
שני סעיפים זוכים בכל זאת למדרג מדויק יותר בנוגע לערך הרכוש – החזקה/שימוש ברכוש גנוב (“Handling Stolen Goods”, סעיף 22 לחוק לעיל)48 ו-התחמקות מתשלום (“Making off without payment”, סעיף 3 ל-Theft act 1978).49
לדוגמה, העבירה של שימוש ברכוש גנוב זוכה למדרג ענישה בן ארבעה שלבים. כל שלב חמור מקודמו בנוגע לשווי הרכוש ו/או נסיבות העבירה, ובנוגע לטווח הענישה האפשרי50:
• כאשר שווי הרכוש שווה או נמוך מ-1,000 ליש"ט, והוא נועד לשימוש אישי, טווח הענישה ינוע בין קנס (Band B)51 ובין ענישה בקהילה (low).
• כאשר שווי הרכוש עולה על 1,000 ליש"ט ונועד לשימוש אישי, או אם הוא נמוך מסכום זה אך נועד למכירה מחדש, טווח הענישה ישתנה וינוע בין ענישה בקהילה (low) ובין 12 שבועות מאסר. תנאי חלופי שלישי הוא קיומה של נסיבה מחמירה אחת לפחות, ללא חשיבות לשווי. בין הנסיבות המחמירות המפורטות במסמך נמנית גם פגיעה בערך סנטימנטלי כנסיבה מחמירה.
המסמך ממשיך ומפרט אודות שני שלבים נוספים במדרג הענישה לעניין עבירה זו, אך אלו אינם נוגעים לשוויו של הרכוש אלא לנסיבות העבירה.
המסמך השני – טיוטת קווים מנחים לעבירות של גניבה ופריצה (שלא לבית מגורים) – מתייחס לעבירת הגניבה באופן פרטני, תוך שימוש במדדים מדויקים יותר הנוגעים לערך הרכוש52. ההנחיות מורות אף כי הערך הכספי אינו משקף בהכרח את מידת הנזק שנגרם, ויש להתחשב גם בהשפעת העבירה על הקורבן, במידת הפגיעה באנשים נוספים ובכל פגיעה שמהותה גרימת דאגה בקרב הציבור וירידה בביטחון האישי. נזק רב לרכוש בעל ערך סנטימנטלי גם הוא נסיבה מחמירה.53 נכון למועד כתיבת שורות אלו טרם התקבלו קווים מנחים סופיים מחייבים.
עבירת הגניבה מחולקת לארבעה סוגים54 - גניבה שיש בה הפרת אמון55, גניבה מאדם56, גניבה בבית מגורים57 וגניבה מחנות58. החלוקה למדרג על פי ערך הרכוש בולטת במיוחד בסוג הראשון, שייסקר מיד. בשני הסוגים שאחריו נחלק המדרג בהתאם לאופיו של הקורבן, הגם שאחד התנאים לסטות מטווחי הענישה שנקבעו הוא אם שווי הרכוש עולה על 2,000 ליש"ט.
מדרג הענישה המוצע בעבירת גניבה שיש בה הפרת אמון הינו כדלקמן:
שווי רכוש / נסיבות העבירה
טווח ענישה
נמוך מ-2,000 ליש"ט
קנס (Band B) – 26 שבועות מאסר
2,000 – 20,000 ליש"ט
או
נמוך מ-2,000 ליש"ט, יחד עם הפרה קשה של אמון
ענישה בקהילה (high) – שנת מאסר
20,000 – 125,000 ליש"ט
או
2,000 – 20,000 ליש"ט, יחד עם הפרה קשה של אמון
3-1 שנות מאסר
125,000 ליש"ט ויותר
או
20,000 ליש"ט ויותר, יחד עם הפרה קשה של אמון
6-2 שנות מאסר
כן מוצע מדרג ענישה לעבירה של פריצה למבנה שאינו בנין מגורים. בהתקיים תנאים מסוימים, כגון השפעה חמורה במיוחד על הקורבן וערך גבוה במיוחד של הרכוש, ניתן להשית על הנאשם עונש מאסר שעולה על 7 שנות מאסר, התקופה המקסימלית כמתואר להלן. העונש המקסימלי בחוק על עבירה זו הינו מאסר למשך 10 שנים:
שווי רכוש
טווח ענישה
נמוך מ-2,000 ליש"ט
קנס (Band B) – 26 שבועות מאסר
2,000 – 20,000 ליש"ט
ענישה בקהילה (high) – שנת מאסר
20,000 ליש"ט ויותר
7-1 שנות מאסר
להשלמת הדברים יובהר כי מדרג הענישה בעבירה של פריצה למבנה שהוא בית מגורים נדון במסמך הראשון – קווים מנחים סופיים מחייבים בעבירות הנידונות ב- Magistrates’ Court – והוא אינו כולל התייחסות לשוויו המדויק של רכוש אלא לנסיבות מחמירות בביצוע העבירה ולערך משוערך של רכוש (low/high value).59
הדיון במסמך השלישי – קווים מנחים סופיים מחייבים הנוגעים לעבירת שוד – חורג מגבולותיו של מסמך זה, אולם יצוין כי לא נמצא בו מדרג ענישה הנוגע לשווי מדויק של הרכוש המעורב בביצוע העבירה. ערכו רלוונטי כנסיבה לחומרא או לקולא במסגרת שאר הגורמים בהם יש להתחשב בשקלול מידת העונש.
עבירות היזק
עבירה של הריסה או פגיעה ברכוש מופיעה ב- Criminal Damage Act 1971, ובפרט בסעיף 1 לחוק זה, שכותרתו “Destroying or damaging property”. סעיף 1(3) לחוק זה מגדיר עבירה של הצתה.60
המסמך הראשון מתייחס גם לעבירות אלו. בנוגע לעבירה של הצתה, מדרג הענישה מתייחס למידות משוערות של נזק (minor / moderate / significant). לעומת זאת, לענין העבירה הכללית של היזק לרכוש, יחד עם עבירה של היזק על רקע גזע או דת, המדרג משלב בין מידה משוערת וסכומים מדויקים של גובה הנזק. אלו הם עיקרי הדברים:
אופי הנזק
טווח ענישה
נזק מינורי (כגון שבירת חלון קטן)
שחרור על תנאי – קנס (Band C)
נזק מתון (כגון שבירת לוח זכוכית גדול או חלון של חנות)
קנס (Band C) – ענישה בקהילה (medium)
נזק משמעותי שערכו עד 5,000 ליש"ט
ענישה בקהילה (medium) – 12 שבועות מאסר
נזק שערכו נע בין 5,000 – 10,000 ליש"ט
6 – 26 שבועות מאסר
נזק שערכו עולה על 10,000 ליש"ט
Crown Court61
7. ארה"ב
החוק הפלילי בארה"ב נקבע באופן נפרד על ידי כל אחת מן המדינות. החוק הפלילי הפדראלי אינו חל אלא על מספר מצומצם של אזרחים (לדוגמה, אנשי צבא ארה"ב). נוסף לכך, ידועה השפעתו של ה- Model Penal Code (להלן: MPC) – מודל לדוגמה לקוד פלילי שנוצר על ידי המכון האמריקני למשפט, פורסם בשנת 1962, והוביל לשינויים בהסדרים פליליים מדינתיים62.
בסקירה להלן נתייחס הן למודל המוצע והן למספר הסדרים מדינתיים, הנוגעים לענייננו:
Model Penal Code 7.1
עבירות גניבה
סעיף 223.1(2) ל-MPC יוצר מדרג המתייחס לאופן שבו בוצע מעשה הגניבה וטיבו של החפץ הנגנב.
• סעיף קטן (a) דן, בין היתר, במקרה בו סכום הגניבה עולה על 500$. העונש המקסימלי על עבירה זו (המוגדרת כ- Felony of the third degree) יהא 5 שנים (או 10 שנים במקרה של עבריין חוזר, מקצועי, מסוכן או אם הוא עומד לדין על ביצוע מספר עבירות).
• על פי סעיף קטן (b), במידה שסכום הגניבה נע בין 50$ ל-500$, ניתן להטיל על העבריין עונש מאסר של עד שנה (או עד שלוש שנים, בנסיבות המחמירות לעיל לענין אופיו של העבריין).
• אם סכום הגניבה לא עלה על 50$, ניתן להטיל על העבריין עונש מאסר שאורכו עד 30 יום (או עד שנתיים, בנסיבות המחמירות לעיל לענין אופיו של העבריין).
עבירות היזק
סעיף 220.3(2) ל-MPC יוצר מדרג בנוגע לעבירה של היזק לרכוש (Criminal Mischief), בהתאם לשווי הנזק.
• במידה שהנזק הכספי שנגרם במכוון עולה על 5,000$, או שיש בהיזק כדי להפריע או לפגוע במידה משמעותית בשירות ציבורי כגון תקשורת, תחבורה, אספקת מים, גז או חשמל – העונש המקסימלי הצפוי על ביצוע עבירה זו הינו 5 שנים (או 10 שנים, כאמור לעיל).
• במידה שנגרם במכוון נזק בסכום שנע בין 100$ ל-5,000$, העונש המקסימלי יהא שנת מאסר (או שלוש שנים, כאמור לעיל).
• כאשר התנהגות מכוונת או רשלנית הביאה להפסד שנע בין 25$ ל-100$, עונש המאסר המקסימלי יהא 30 יום (או שנתיים, כאמור לעיל).
פגיעה אשר שוויה נמוך יותר תהווה הפרעה (violation) ולא תעלה כדי עבירה.
7.2 ניו יורק
עבירות גניבה
עבירת הגניבה בקוד הפלילי במדינת ניו יורק נחלקת בין “Grand Larceny” ו-“Petit Larceny”.63 העבירה האחרונה, המופיעה בסעיף 155.25, מוגדרת באופן מצומצם – גניבת רכוש ותו לא64. הרשעה ב- “Grand Larceny” (להלן – גניבה חמורה) תהא כרוכה בעמידה בתנאי אחד נוסף, למשל, שוויו של הרכוש או מהות הנכס הנגנב. עבירה זו נחלקת לארבע דרגות. התנאי להרשעה בדרגה כזו או אחרת הוא שוויו של הרכוש או תנאי חלופי אחר. החלוקה הינה כדלקמן:
• Grand Larceny in the 4th degree65 – אם שווי הרכוש הנגנב הוא מעל 1,000 דולר, או אם מתקיים אחד מן התנאים החלופיים בחוק, הנוגעים למהות הנכס, ביניהם:
◦ הרכוש הינו רשומה ציבורית או כל רישום או מכשיר אחר המוחזק על פי חוק במשרד ציבורי או על ידי עובד ציבור;
◦ הרכוש מכיל חומר מדעי סודי;
◦ הרכוש הינו מגילה, לבוש דתי או רכוש אחר שערכו לפחות 100 דולר, המוחזק, או שנעשה בו שימוש, לצורך פולחן דתי, בכל מבנה המשמש לפולחן דתי, על ידי ארגון דתי.
בהתאם לשיטת הענישה במדינת ניו יורק, ניתן לפסוק למי שהורשע בדין בגין עבירה זו תקופת מאסר שאינה מוגדרת מראש אלא מתוחמת בזמן66. אורכה המקסימלי יקבע על ידי בית המשפט, ולא יעלה על 4 שנים, ואילו עונש המינימום ינוע בין 1–1.3 שנות מאסר. בהתאם לנסיבות המקרה, ניתן אף לקבוע עונש מוגדר מראש, שלא יעלה על שנה.67
• Grand Larceny in the 3rd degree68 – אם שווי הרכוש הנגנב עולה על 3,000 דולר.
הענישה במקרה זה דומה לאמור לעיל, לרבות האפשרות לקבוע עונש מסוים מראש שלא יעלה על שנה. השוני בענישה בעבירה זו הוא בתקופת המאסר הבלתי מוגדרת, אם הוטלה כזו: העונש המקסימאלי שניתן לקבוע יהא 7 שנים, והמינימאלי ינוע בין 1–2.3 שנות מאסר.
• Grand Larceny in the 2nd degree69 – אם שווי הרכוש הנגנב עולה על 50,000 דולר, או אם הרכוש הושג באמצעות סחיטה באיומים, כמפורט בסעיף.
תקופת המאסר הבלתי מוגדרת אורכה לא יעלה על 15 שנים, ולא יפחת מתקופה הנעה בין 1–5 שנים, על פי החלטת בית המשפט.
• Grand Larceny in the 1st degree70 – אם שווי הרכוש הנגנב עולה על מיליון דולר.
בגין עבירה זו תוטל תקופת מאסר בלתי מוגדרת מראש שאורכה לא יעלה על 25 שנים, ולא יפחת מתקופה הנעה בין 1–8.3 שנים.
עבירות היזק
עבירות אלו מרוכזות בעיקר בסעיף 145 לקוד הפלילי, על סעיפי המשנה השונים שלו.
עבירת היזק (Criminal Mischief), בדומה לגניבה, נחלקת גם היא לארבע דרגות, ותנאי להרשעה בדרגה כזו או אחרת הוא שווי הנזק שנגרם לרכוש ו/או תנאי חלופי אחר:
• Criminal Mischief in the 4th degree71 – אחד מן התנאים להרשעה הוא כי הנזק לרכוש עולה על 250 דולר, והפגיעה נעשתה מתוך קלות דעת ("recklessly damages property…"). עונש מאסר בפועל יקבע על ידי בית המשפט, ולא יעלה על שנה אחת.
• Criminal Mischief in the 3rd degree72 – אחד מן התנאים להרשעה הוא כי הנזק לרכוש עולה על 250 דולר, והפגיעה נעשתה במכוון (“…with intent to damage property…"). ניתן לפסוק תקופת מאסר בלתי מוגדרת מראש אשר אורכה לא יעלה על 4 שנים, והיא תמשך תקופה מינימאלית שתנוע בין 1–1.3 שנים. בהתאם לנסיבות המקרה, ניתן לקבוע עונש מוגדר מראש, שלא יעלה על שנה.
• Criminal Mischief in the 2nd degree73 – התנאי להרשעה על פי סעיף זה הוא אם הפגיעה נעשתה במכוון, ואם הנזק לרכוש עולה על 1,500 דולר. הענישה תהא דומה לעבירה לעיל, בשים לב להבדל אחד: אם הוטלה תקופת מאסר בלתי מוגדרת, העונש המקסימאלי יהא 7 שנים, והמינימאלי ינוע בין 1–2.3 שנות מאסר.
• Criminal Mischief in the 1st degree74 – התנאי להרשעה על פי סעיף זה אינו כרוך בשווי הרכוש אלא בכך שהפגיעה בו נעשתה באמצעות חומר נפץ. תקופת המאסר הבלתי מוגדרת אורכה לא יעלה על 25 שנים, ולא יפחת מתקופה הנעה בין 1–8.3 שנים.
עבירה אחרת תחת קטגוריה זו היא עבירה של הפרעה לרכוש (Criminal Tampering).75 גם עבירה זו מחולקת לדרגות, שלוש במספר. הדרגה הראשונה והשנייה בעבירה זו76 נוגעות למצב שבו הפגיעה היא בתאגיד גז, חשמל, ביוב, מים, טלפון ועוד, וכל שירות ציבורי הניתן על ידי העיר או המחוז.
סעיפים אחרים נוגעים לעבירה של חילול מקום קבורה (Cemetery Desecration).77 החלוקה בין שתי דרגות החומרה של עבירה זו הינה הן על פי גובה הנזק (ניתן להעמיד לדין על ביצוע עבירה מדרגה ראשונה אם גובה הנזק עולה על 250 דולר) והן על פי הרשעות קודמות באותה עבירה.
חלקים אחרים בקוד הפלילי קובעים גם הם מדרג בנוגע לגובה הנזק שנגרם. כך למשל, נמצא מדרג בין עבירות של שיבוש עבודת מחשב (Computer Tampering), שהוגדרה כמעשה שמשנה או פוגע במידע ממוחשב או בתוכנת מחשב של אחר, ללא רשות. מידת הנזק שנגרם היא אחת ממאפייני חומרת העבירה, ובהתאם משנה את העונש שעשוי להיות מוטל בגינה.78 מדרג דומה קיים גם בעבירות של הונאה בקצבאות רווחה (Welfare Fraud),79 על פי שווי ההטבות שהושגו במרמה, ובעבירות של החזקה ברכוש גנוב (Criminal Possession of Stolen Property),80 על פי שווי הרכוש.
7.3 קליפורניה
עבירות גניבה
עבירת גניבה מחולקת על פי סעיף 486 לקוד הפלילי לגניבה חמורה (“Grand Theft”) ולגניבה קלה (“Petty Theft”). סעיף 488 לקוד מגדיר גניבה קלה ככל מה שאינו גניבה חמורה81. סעיף 487 מגדיר גניבה חמורה באמצעות מספר תנאים חלופיים, אחד מהם הוא אם שוויו של הרכוש עולה על 400 דולר. התנאים האחרים בסעיף זה מתייחסים לנסיבות כגון לקיחת מוצרי מזון שונים אשר שוויים עולה על 100 דולר, גניבה על ידי עובד בשווי 400 דולר או יותר, או גניבת רכב או נשק. העונש על גניבה חמורה, על פי סעיף 489 לקוד, לא יעלה על שנת מאסר, למעט אם מדובר בגניבת נשק. העונש על גניבה קלה, על פי סעיף 490 לקוד, לא יעלה על שישה חודשי מאסר, או קנס בסך 1,000 דולר, או שניהם יחד.
עבירות היזק
הקוד הפלילי בקליפורניה מגדיר מספר רב של עבירות היזק, לרבות עבירות רבות הנוגעות לבעלי חיים. בין אלו נמנה מספר עבירות, הרלוונטיות לענייננו, לרבות אלו הנוגעות לשוויו של הרכוש שניזוק.
סעיף 594 לקוד הפלילי עוסק בוונדליזם ומגדירו כמעשה שהורס, פוגע או משחית רכוש בזדון.
על פי סעיף 594(b), במידה שהנזק שנגרם לרכוש עומד על 400 דולר או יותר, ניתן להטיל על המורשע בדין עונש מאסר שלא יעלה על שנה אחת, או לחייבו בקנס עד סכום של 10,000 דולר. במידה שהנזק מוערך בשווי 10,000 דולר או יותר, סכום הקנס יכול לעלות עד 50,000 דולר, או להיות מוטל יחד עם עונש המאסר.
במידה שהנזק שנגרם לרכוש נמוך יותר מסכום של 400 דולר, ניתן להטיל עונש מאסר שמשכו עד שנה אחת, או קנס עד לסכום של 1,000 דולר, או שניהם. במידה שהעבריין כבר הורשע בדין בגין עבירות המנויות בחוק, לרבות אותה עבירת וונדליזם, רכיבי הענישה נותרים בעינם, אך סכום הקנס שניתן להטיל עליו עולה לסכום של 5,000 דולר.
סעיפים אחרים נוגעים באופן ישיר לערכי דת ותרבות:
• סעיף 594.3 אוסר על מעשה וונדליזם כלפי מוסדות המעניקים שירותי דת (כנסיה, בית כנסת, מסגד ועוד), לרבות בנין המהווה משכן למוסד דתי חינוכי. העונש על עבירה זו לא יעלה על שנת מאסר אחת. העונש יהא חמור יותר אם הפגיעה היא בבסיסה מעשה שנאה שנועד לפגוע בחופש הדת של קבוצה מסוימת82.
• סעיף 621 לקוד הפלילי מאפשר הטלת מאסר שמשכו עד שנה למי שפוגע באנדרטת זיכרון לאנשי מערכת אכיפת החוק או לאנשי כיבוי אש.
• סעיף 622 לקוד הפלילי מאפשר הטלת עונש מאסר שאורכו עד חצי שנה, או קנס בשווי 1,000 דולר, או שניהם, על מי שפגע ביצירת אמנות, אנדרטה או כל אלמנט שימושי או דקורטיבי (useful or ornamental improvement) המצוי בכל עיר או כפר, בין אם הוא ממוקם בשטח פרטי או ציבורי.
• סעיף 6221/2 לקוד מאפשר הטלת עונשים דומים לסעיף הקודם על כל מי שפוגע בחפץ בעל ערך היסטורי או ארכיאולוגי, בין אם הוא מצוי בשטח פרטי או ציבורי.
כן תפורטנה להלן מספר עבירות הנוגעות לפגיעה בתשתיות תקשורת ותחבורה:
• סעיף 587 לקוד קובע עונש של עד שנת מאסר למי שפוגע במסילת רכבת או כל מבנה המחובר אליה (כדוגמת גשר או תעלה), או יוצר הפרעה על גבי המסילה.
• סעיף 588 לקוד אוסר על פגיעה בכביש מהיר, גשר או כביש פרטי, לרבות הצפתו, ברשלנות או בזדון, בדרכים המנויות בחוק. ניתן להטיל על מי שעובר על סעיף זה עונש מאסר שאורכו עד חצי שנה, או קנס בשווי 1,000 דולר, או שניהם.
• עונש דומה יוטל, על פי סעיף 588b, על מי שפוגע במחסום ציבורי, תמרורים, שלטים ואורות שהונחו על ידי רשות ציבורית.
• סעיף 591 קובע כי יוטל עונש מאסר שאינו עולה על שנה, או קנס שאינו עולה על 500 דולר, על מי שפוגע, בדרכים המנויות בחוק, בקו טלגרף, טלפון, כבל טלוויזיה או כל קו מוליך חשמל אחר, לרבות חיבור שאינו כחוק.
• סעיף 591.5 מאפשר להטיל על מי שעובר על הסעיף עונש מאסר שאורכו עד חצי שנה, או קנס בשווי 1,000 דולר, או שניהם, על מי שפוגע במכשיר תקשורת אלחוטית בכוונה למנוע שימוש שמטרתו הודעה על ביצוע עבירה או קריאה לעזרה על ידי רשויות אכיפת החוק.
• עונש דומה יוטל, על פי סעיף 592 לקוד הפלילי, על מי שלוקח ללא רשות מים מתוך תעלה או מאגר המשמשים לצרכים שונים, לרבות תעשיה, חקלאות ושימוש ביתי. עונשו של זה יוחמר, ועשוי להיות מוטל עליו עונש מאסר שאורכו עד שנה, אם ערכם הקמעונאי של המים עולה על 400 דולר, או אם הורשע הנאשם בעבירה זהה או דומה, לפי תנאי הסעיף.
8. קנדה
עבירות גניבה
הקוד הפלילי הקנדי (Criminal Code, R.S., 1985, c, C-46)83 עוסק בפרק 9 בעבירות רכוש. ההגדרה הכללית של עבירת גניבה מופיעה בסעיף 322 לקוד.
לענין העונשים השונים המוטלים על מי שמבצע עבירה כזו או אחרת, בפרק זה בפרט ובקוד הפלילי בכלל, יש לתת את הדעת להבחנה בין עבירות של העמדה לדין על פי סדר דין רגיל (indictable) לבין עבירות של הליך מהיר (summary conviction). קיימות גם עבירות בהן ניתן להעמיד אדם לדין בשתי הדרכים (הידועות כ- hybrid / dual-procedure elective offences), והבחירה ביניהן הינה על פי שיקול דעתה של התביעה. במסגרת העמדה לדין בהליך מהיר לא ניתן להטיל על המורשע קנס העולה על 2,000 דולר, 6 חודשי מאסר, או שניהם.84
מדרג ענישה על פי שווי הרכוש הנגנב מופיע בסעיף 334 לקוד הפלילי, הקובע את העונש בגין ביצוע עבירת גניבה. על פי הסעיף, העונש על גניבה, אלא אם כן כתוב אחרת בחוק, יהא כדלקמן:
• במידה ששווי הרכוש הנגנב עולה על 5,000 דולר, או אם מדובר במסמך הנוגע לצוואה, יש להעמיד לדין בסדר דין רגיל, והעונש לא יעלה על 10 שנות מאסר;
• במידה ששווי הרכוש הנגנב אינו עולה על 5,000 דולר, אפשר לנקוט בשתי דרכים:
◦ העמדה לדין על פי סדר דין רגיל, אז ניתן להטיל עונש מאסר שאינו עולה על שנתיים;
◦ העמדה לדין על פי סדר דין מקוצר, אז, כמפורט לעיל, ניתן להטיל קנס שאינו עולה על 2,000 דולר, או להטיל עונש מאסר שאורכו עד 6 חודשים, או שניהם.
סעיפים אחרים באותו פרק, אשר גם לגביהם קיים מדרג של ענישה בהתאם לשווי החפץ, הם סעיף 354, שעניינו החזקת רכוש שהושג בפשע, וסעיף (a)(1)362, הדן בהשגת דבר במרמה. העונש על עבירה בגין שני סעיפים אלו נקבע באופן זהה להבחנה שבסעיף 334 לעיל.85
עבירה הנוגעת לתשתיות מופיעה בפרק הדן בגניבה, בסעיף 326 לקוד. הסעיף הראשון לחוק דן בשימוש במרמה, בזדון, או ללא זכות, בחשמל או בגז, והסעיף השני מתייחס לשימוש באופן דומה במתקן או בשירותי טלקומוניקציה. העונש החל על עבירה זו הוא העונש בסעיף 334 לקוד, כמפורט לעיל, בהתאם לשווי הגניבה.
עבירות היזק
עבירות היזק מסוגים שונים מופיעות בפרק 11 לקוד הפלילי הקנדי הדן במעשים אסורים ברכוש. סעיף 430, העוסק בעבירה של היזק, מתייחס הן להיבט הכללי של העבירה – פגיעה ברכוש, הפרעה לשימוש ועוד – והן להיזק ברכוש בעל מאפיינים ייחודיים, כמפורט להלן.
סעיפים 430(2)-(4) קובעים מדרג ענישה בענין עבירות היזק לפי אותו סעיף:
• לעניין היזק שגרם לסכנת חיים ממשית, יש להעמיד לדין בסדר דין רגיל, ודינו של האשם בדין מאסר עולם;
• לעניין היזק הנוגע לרכוש שערכו עולה על 5,000 דולר, או אם מדובר במסמך הנוגע לצוואה, אפשר לנקוט בשתי דרכים:
◦ העמדה לדין על פי סדר דין רגיל, אז ניתן להטיל עונש מאסר שאינו עולה על 10 שנות מאסר;
◦ העמדה לדין על פי סדר דין מקוצר, אז ניתן להטיל קנס שאינו עולה על 2,000 דולר, או להטיל עונש מאסר שאורכו עד 6 חודשים, או שניהם;
• בנוגע לכל רכוש אחר שאינו נמנה על האמור, ניתן לפעול שוב בשני נתיבים:
◦ העמדה לדין על פי סדר דין רגיל, אז ניתן להטיל עונש מאסר שאינו עולה על שנתיים;
◦ העמדה לדין על פי סדר דין מקוצר, שהעונש המקסימלי במסגרתו מפורט לעיל.
סעיף 430(4.1) עניינו היזק הנוגע לרכוש דתי. סעיף זה דן במי שמזיק לרכוש שהוא מבנה המשמש בעיקר לפולחן דתי (לרבות כנסיה, מסגד או בית כנסת) או כל אובייקט הנוגע לפולחן דתי ומצוי במבנה כאמור או בבית קברות, ואם המניע למעשה הוא דעה קדומה או שנאה המבוססים על דת, גזע, צבע, לאום או מוצא אתני. הדין בגין ביצוע עבירה זו הוא אחד משניים: העמדה לדין על פי סדר דין רגיל, אז עונש המאסר לא יעלה על 10 שנים, או העמדה לדין על פי סדר דין מקוצר, אז לא יעלה עונש המאסר על 18 חודשים.
סעיף 430(4.2) עוסק בהיזק לרכוש תרבותי, כפי שהוא מוגדר באמנות בינלאומיות הנמנות בסעיף. גם כאן ניתן להעמיד לדין הן על פי סדר דין רגיל, ועונש המאסר לא יעלה על 10 שנים, או להעמיד לדין על פי סדר דין מקוצר.
9. ניו-זילנד
הקוד הפלילי בניו-זילנד (Crimes Act 1961) עוסק בעבירות רכוש בפרק 10, ביניהן עבירת שוד, סחיטה, זיוף ועבירות מחשב. חלק מן הסעיפים עוסקים גם בגרימת נזק לרכוש.
עבירות גניבה
עבירת הגניבה (“Theft or Stealing”) מופיעה בסעיף 219, ואחריה עבירות של גניבה בנסיבות מיוחדות כגון גניבת חיות וגניבה על ידי בן זוג. העונש על גניבה, המופיע בסעיף 213, תלוי בשווי הרכוש הנגנב, כדלקמן:
• אם שווי הרכוש שנגנב עולה על 1,000 דולר, יוטל עונש מאסר שאינו עולה על 7 שנים;
• אם השווי נע בין 500 דולר ובין 1,000 דולר, יוטל עונש מאסר שאינו עולה על שנה;
• אם שווי הרכוש שנגנב אינו עולה על 500 דולר, תקופת המאסר לא תעלה על 3 חודשים.
עבירה אחרת בפרק זה, שעונשה גם הוא מדורג, היא עבירה לפי סעיף 240 לקוד, העוסקת בהשגת דבר במרמה86. על פי סעיף 241, יוטלו על המורשע בדין עונשים זהים לאמור, על פי שווי הדבר שהושג במרמה, או שווי חסרונו. מדרג זהה קיים גם בעונש על עבירה של קבלת רכוש גנוב על פי סעיף 246 לקוד הפלילי בניו-זילנד. העונש, המופיע בסעיף 247 לקוד, מתייחס לשווי הרכוש הגנוב שהתקבל.
עבירות היזק
עבירות ההיזק מופיעות באותו פרק, בסעיפים 305-267, בהן הצתה וגרימת מחלה לבעלי חיים. עבירה של נזק לרכוש מעוגנת בסעיף 269, שכותרתו "Intentional Damage". עבירות שיש בהן גרימת נזק לתשתיות מופיעות במספר סעיפים: סעיף 271 הדן בעבירה של גרימת אובדן מים, גז או חשמל; סעיף 270 העוסק בגרימת סכנה למתקן תחבורה (לרבות רכב, כלי שיט או כלי טיס); וסעיף B298 שעניינו זיהום יבול, מים ומוצרים אחרים שנועדו לצריכה על ידי בני אדם.