חומר רקע
משרד המשפטים
הסניגוריה הציבורית הארצית
י"ז באלול, תשס"ט
6 ספטמבר 2009
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר וועדת חוק, חוקה ומשפט
שלום רב,
הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בעבירות רכוש), התשס"ח-2008
הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעת החוק שבנדון ומבקשת להוסיף את הערותיה, כדלקמן:
המסגרת הרעיונית הכללית
על פי ההצעה, ייקבעו נסיבות מחמירות לעניין עבירת הגניבה לפי ערך הדבר הנגנב (דבר שערכו עולה על 50,000 או 200,000 ₪) או לפי טיב הדבר הנגנב (כגון קווי תשתיות; דבר שיוחד לשימוש הציבור, לרבות מצבות ואנדרטאות; דבר המשמש ככלי עבודה או המשמש כאמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה). העונש שייקבע בצד העבירה המוחמרת יעמוד על 4 שנוות מאסר.
כמו כן, מוצע לקבוע נסיבה מחמירה נוספת לעניין עבירת הגניבה לפי ערך הדבר הנגנב (דבר שערכו עולה על 500,000 ₪). העונש הקבוע בצד עבירה זו יעמוד על 7 שנות מאסר.
לבסוף, מוצע כי נסיבות מחמירות אלה ייקבעו גם בעבירת ההיזק בזדון.
הסתייגות הסניגוריה הציבורית מההצעה
א. החמרה בענישה לפי ערך הדבר הנגנב או הניזוק
1. הצעת החוק מבקשת להחמיר בענישה בעבירות הגניבה וההיזק, וזאת באמצעות יצירת שתי דרגות לערך הדבר הנגנב או הניזוק. הסניגוריה הציבורית אינה חולקת על ההיגיון העומד בבסיס יצירת הרף הגבוה של דבר שערכו עולה על 500,000 ₪. אולם גם אם ההחמרה בענישה מוצדקת, כשלעצמה, נדמה כי רמת הענישה המוצעת – יותר מכפל העונש הקבוע כיום לעבירה – היא קיצונית ומחמירה יתר על המידה. על כן, הסניגוריה סבורה כי יש להפחית את העונש הקבוע בצד עבירות הגניבה וההיזק של דבר שערכו כאמור.
2. באשר לרף של דבר שערכו עולה על 50,000 (או 200,000) ₪, הסניגוריה סבורה שאין כל הצדקה להחמרת הענישה הקבועה כיום בחוק, אולם היה והמחוקק בכל זאת יבקש ליצור קו מבחין בין פגיעות רכושיות בעלות חומרה שונה מבחינת ערכן הכספי, מן הראוי גם לקבוע רף נמוך לעניין דבר שערכו פחות מ- 10,000 ₪ ולהפחית את העונש הקבוע בגין גניבה או היזק של דבר כזה לשנת מאסר.
ב. החמרה בענישה לפי טיב הדבר הנגנב או הניזוק
3. לשם הצדקת הבניית שיקול הדעת בחקיקה וההחמרה בענישה, לא די באמירות בעלמא. החמרה בענישה אינה פתרון-פלא, ובכל מקרה ומקרה יש לבחון, בין היתר, מהו רף הענישה הנהוג בעבירות הרלוונטיות, מהם השינויים בדפוסי העבריינות באותן עבירות ומהו היחס בין אכיפה לענישה בהקשר זה.
4. כך למשל, הצעת החוק באה להתמודד, בין השאר, עם מה שמכונה כ"תופעת הפשיעה החקלאית". אולם, נתוני משטרת ישראל מצביעים באופן חד-משמעי על ירידה ניכרת בהיקף העבירות החקלאיות. רק בשנה האחרונה חלה ירידה משמעותית של 14.5% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות אלה. ירידה זו היא חלק ממגמה עקבית ומתמשכת. על פי הנתונים, מספר התיקים שנפתחו בגין גניבות חקלאיות ירד מ- 3,517 בשנת 1999, ל- 2,429 בשנת 2002, ל- 2,344 בשנת 2005 ול- 1,681 בשנת 2008. נתונים אלה מציבים סימן שאלה גדול על הצורך בהחמרה בענישה בגין גניבות חקלאיות. יתרה מזאת, ההחמרה בענישה בגין עבירות חקלאיות הינה מיותרת גם מכיוון שבתי המשפט ממילא נוהגים לייחס לעבירות ממין אלו חומרה מיוחדת לעומת גניבות "רגילות".
5. לכל הפחות, יש לקבוע כי כאשר מדובר בנסיבה המחמירה של "דבר המשמש ככלי עבודה או המשמש כאמצעי להפקת פרנסתו של אדם", ייקבע סייג לפיו ההחמרה בענישה לא תחול כששווי הדבר הוא עד 1,000 ₪.
6. כמו כן, הסניגוריה הציבורית סבורה כי לעניין עבירות שהמניע להן הוא כלכלי, ובפרט עבירת גניבת התשתיות, ההחמרה בענישה אינה צריכה להתבטא בהכרח בהחמרת עונש המאסר, אלא למשל בהעלאת גובה הקנס שניתן להטיל על המבצע.
7. לבסוף, יש למצוא ניסוח הולם יותר למונח "דבר שיוחד לשימוש הציבור", שהינו עמום ונתון לפרשנויות שעלולות להיות מרחיבות מידי.
ג. ההצעה להעביר סמכויות מהפרקליטות לתביעה המשטרתית
8. ההצדקה להחמיר באופן משמעותי בענישה בגין גניבתו של דבר שערכו עולה על 500,000 ₪ נעוצה בהנחה כי לרוב יהיה מדובר בעבירות חמורות וסבוכות. לפיכך, הסניגוריה סבורה יש להפריד בין שתי העבירות המוצעות בהצעת החוק, ליצור עבירה מיוחדת של גניבה בנסיבות מחמירות ולייחד את ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום וניהול המשפט בעבירה החמורה בסמכות בלעדית של הפרקליטות.
9. יתרון נוסף ליצירת ההפרדה בין סמכויות התביעה, כמתואר לעיל, הוא צמצום החשש מפני שימוש לרעה בנסיבה המחמירה, בדרך של "ניפוח" אישומים אשר יוצר לחץ על נאשמים להודות, במסגרת הסדר טיעון, בנסיבות החמורות פחות.
ד"ר חגית לרנאו, עו"ד ישי שרון, עו"ד
סגנית הסניגורית הציבורית הארצית הסניגוריה הציבורית הארצית