חומר רקע

מסמך זה הוכן לקראת דיון של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא מרכזי המו"פ האזוריים. כיום פועלים בכל רחבי הארץ, מקריית-שמונה ועד אילת, עשרה מרכזי מחקר ופיתוח אזוריים (להלן – מרכזי מו"פ אזוריים). במסגרת פעילותם של מרכזי המו"פ האזוריים נעשית עבודה מדעית המכוונת לפתרון בעיות חקלאיות, הנדסאיות, סביבתיות, אקולוגיות, כלכליות, חברתיות, חינוכיות ואחרות של אזורים שונים בארץ. מרכזי המו"פ האזוריים שותפים בהוצאת פרסומים מדעיים בארץ ובעולם, ופעילים בעריכת מחקרים בין-לאומיים, בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות, אקולוגיות וביולוגיות ייחודיות וברישום פטנטים; המרכזים שותפים להקמת חברות עתירות ידע על בסיס טכנולוגיות שמתפתחות בהם ועוד. נוסף על התרומה בתחום המחקר והפיתוח, מרכזי המו"פ האזוריים מספקים תעסוקה למדענים באזורי הפריפריה.1 מרכזי המו"פ האזוריים נאלצים להתמודד עם בעיות רבות, ובהן תקציב מצומצם, מחסור בחוקרים בכלל ובחוקרים צעירים בפרט (בשל הקושי לגייס מדענים צעירים לעבודה בפריפריה), מחסור בציוד ובשטחי עבודה, קשיים בגיוס תרומות והעדר תקציב מחקרי רב-שנתי.2 1. רקע עם הקמת משרד המדע והפיתוח בראשותו של פרופ' יובל נאמן בשנת 1982 יזם המשרד הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה – מרכזי מו"פ אזוריים. במסגרת זו הוקמו שני מרכזים: האחד, המכון לחקר הגולן בקצרין, והאחר, המכון לחקר מדבריות החוף בחבל-קטיף בנווה-דקלים (לאחר ההתנתקות עבר מרכז זה באופן זמני לבית-קמה). בהמשך הוקמו שמונה מרכזים נוספים: מרכז מגה מו"פ מיג"ל בקריית-שמונה; מרכז מו"פ אזורי אגודת הגליל בשפרעם; מרכז מו"פ אזורי המשולש בכפר קרע; מרכז מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן באריאל; מרכז מו"פ אזורי יהודה ביישוב כרמל שבדרום הר-חברון; מרכז מו"פ אזורי ים המלח והערבה (מגילות, תמר, ערבה תיכונה וחבל אילות); מרכז מדע רמון ארץ המכתשים במצפה רמון; מרכז מו"פ אזורי לחברה הבדואית בדרום ביישוב חורה.3 משרד המדע והטכנולוגיה שותף בהקמת מרכזי המו"פ, בהכוונת הפעילות המדעית ובמימון המרכזים. ליווי המשרד נעשה באמצעות ועדה ציבורית – ועדת הקבע למו"פ אזורי, בראשות פרופ' בנימין בנטל. הוועדה ממליצה על פתיחה או סגירה של מרכזים, מדווחת למשרד על הפעילות וממליצה בפניו בכל שנה על התקצוב בהתאם להישגים ולדוחות המועברים על-ידי המרכזים.4 מדיניות המשרד בנוגע למרכזי המו"פ האזוריים מבוססת על בדיקות תקופתיות של הוועדה.5 1.1 מאפיינים ותפקידים של מרכזי המו"פ האזוריים מרכזי המו"פ האזוריים עורכים מחקרים בתחומים יישומיים הייחודיים לאזור שבו הם נמצאים, המיועדים לתרום לרווחתו הכלכלית והחברתית. בישראל מגוון רחב ביותר של אזורים אקולוגיים, המחייבים מחקר אזורי ייחודי. כדי להביא למיצוי הפוטנציאל החברתי והכלכלי הטמון באזורי הפריפריה, המו"פ האזורי מתבסס על חוקרים מובילים המעורבים במקום, שיש להם זיקה ועניין בפיתוח האזור.6 כל מרכז מו"פ אזורי עומד בקשר עם אוניברסיטה או עם מוסד מחקר מוביל . התפקידים העיקריים של מרכזי המו"פ האזוריים: • לשמש חוליה מקשרת בין מרכז הארץ לאזורי הפריפריה ובין חוקרים ממוסדות מבוססים לחוקרים מאזורי הפריפריה; • ליזום מחקרים בעלי ערך מדעי, כלכלי וחברתי; • לערוך מחקרים שתכליתם פתרון בעיות האזור; • לסייע בקליטת מדענים ישראלים ומדעים עולים באזורי הפריפריה. • לקרב את המדע לקהילה בפריפריה. 7 המדען ראשי וראש מינהל המדע של משרד המדע והטכנולוגיה, פרופ' דוד מנדלוביץ, מצביע על כך ש"המו"פ האזורי טומן בחובו פוטנציאל חברתי וכלכלי, ולכן הוא ראוי לעידוד ותמיכה. המשרד, בשיתוף המוסדות האזוריים, צריך לדאוג להמשך פיתוחם וקיומם של המרכזים ואף להרחיבה לממדים משמעותיים יותר".8 1.2 היקף הפעילות כאמור, כיום פועלים בישראל עשרה מרכזי מו"פ אזוריים, והם פרוסים בכל רחבי הארץ, מקריית-שמונה והגולן בצפון ועד מצפה-רמון וחצבה בדרום. המרכז הגדול ביותר הוא "מרכז מגה מו"פ", מרכז ידע הגליל העליון (להלן – מיג"ל), הפועל בקריית-שמונה. מרכז זה גדול הן מבחינת מספר החוקרים הפועלים בו והן מבחינת היקף פעילותו ותקציבו. במיג"ל מועסקים כיום כ-150 עובדים, ובהם יותר מ-40 חוקרים ו-60 תלמידים לתארים מתקדמים.9 במרכז נערכים עשרות מחקרים בשנה, והמדענים המועסקים בו מוצאים לאור עשרות פרסומים מדעיים בשנה. המרכז רשם 25 פטנטים והוקמו חמש חברות עתירות ידע על בסיס טכנולוגיות שפותחו בו.10 המרכז השני בגודלו, מבחינת מספר החוקרים, הוא המכון לחקר הגולן בקצרין. במרכז זה פועלים כ-15 חוקרים. נוסף על מחקרים מדעיים בתחומים שונים, מכון זה שותף בארגון כנסים מדעיים ובהוצאת פרסומים מדעיים על הגולן. המרכז יזם, הקים ומנהל את ארכיון הגולן לתיעוד ההתיישבות החדשה בגולן.11 במרכז מו"פ אזורי אגודת הגליל שבשפרעם פועלים כיום 14 אנשי מחקר. זהו מרכז המו"פ האזורי הראשון במגזר הערבי שהתחיל לעסוק במחקר מדעי יישומי. במרכז זה עוסקים בפיתוחים ביו-טכנולוגיים והנדסיים בתחומי סביבה ואנרגיה חלופית ונערכים בו מחקרים בתחומים כמו מיקרו-ביולוגיה סביבתית, צמחי מרפא וכימיה תרופתית, ביו-אנפורמטיקה ועוד. כדי לעודד את ההתעניינות במחקר בקרב האוכלוסייה הערבית מרכז המו"פ האזורי אגודת הגליל מציע סדנת מדע לתלמידי תיכון. במרכזי מו"פ אזוריים אחרים פועלים 6–10 חוקרים בממוצע. מידע מפורט על היקף הפעילות של כל אחד ממרכזי המו"פ האזוריים הקיימים כיום בישראל ראו בנספח א'. 2. תקציב12 בשנת 2009 תקציב מרכזי המו"פ האזוריים הוא כ-15.8 מיליון ש"ח, ומקורו בתקציב הכולל של מנהל המדע והטכנולוגיה, המסתכם ב-82.9 מיליון ש"ח לשנת הכספים 200913. בתקציב מרכזי המו"פ האזוריים נכללים: 8 מיליוני ש"ח למגה מו"פ מיג"ל בקריית-שמונה ו-7.8 מיליוני ש"ח למרכזים האחרים. משרד המדע מתקצב את התוכנית של מרכזי המו"פ האזוריים בשתי דרכים: 1. תמיכה שוטפת – על-פי מבחני תמיכה המפורסמים לציבור. חלוקת התקציב נעשית בהתאם להישגים ולנתונים של המרכזים. 2. תמיכה במחקרים על בסיס תחרותי – היענות לקול קורא להגשת הצעות מחקר שמשרד המדע והטכנולוגיה מפרסם.14 שיעור התמיכה השוטפת של הממשלה במרכזי המו"פ האזוריים הוא בין 8% ל-30% מתקציבם (פירוט תמיכת הממשלה בחלוקה למרכזי המו"פ ראו בנספח ב'). ההבדלים בשיעור תמיכת הממשלה קשורים לעמידתם של מרכזי המו"פ בתבחיני התמיכה – דרישות בדבר מספר הפרסומים, בכירות החוקרים, גיוס כספים מקרנות תחרותיות ועוד. המבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד המדע והטכנולוגיה למוסדות ציבור בתחום המדע והטכנולוגיה נקבעו בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–198515 ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. המלצות לחלוקת התקציבים למרכזי מו"פ אזוריים מתקבלות מוועדת מומחים שהמשרד ממנה לעניין זה. 16 תמיכה על בסיס מחקר תחרותי ניתנת על-ידי משרד המדע והטכנולוגיה. תקציבים המיועדים למחקרים על בסיס תחרותי מחולקים לפי תבחינים של מצוינות, תרומה לאזור ועוד. בטבלה שלהלן נתונים על תקציב משרד המדע והטכנולוגיה שהועבר למרכזי המו"פ האזוריים בשנים 2003–2005 ובשנת 2009.17 תקציב משרד המדע והטכנולוגיה למרכזי המו"פ האזוריים (באלפי ש"ח) שנת התקציב תמיכה שוטפת תמיכה במחקרים על בסיס תחרותי 2003 3,521 --- 2004 3,521 6,000 2005 3,521 4,000 2009 2,757 4.50018 בתקציב זה לא נכלל התקציב של מרכז מגה מו"פ מיג"ל בקריית-שמונה, אשר בשנת הכספים 2009 מוסדר בתקנה נפרדת ומסתכם ב-8 מיליוני ש"ח. מרכז המו"פ האזורי ים המלח והערבה (מגילות, תמר, ערבה תיכונה וחבל אילות) ומרכז המו"פ האזורי לחברה הבדואית בדרום ביישוב חורה, מתוקצבים גם הם באופן נפרד, משום שהם נחשבים עדיין מרכזים "בהקמה" ועדיין לא קיבלו מעמד קבוע. בשנת הכספים 2009 מסתכם התקציב של מרכז המו"פ האזורי ים המלח והערבה ב-400,000 ש"ח, ותקציב מרכז המו"פ האזורי לחברה הבדואית מסתכם ב-160,000 ש"ח. מקור נוסף למימון פעילות המרכזים הוא הרשויות המקומיות. על הרשויות המקומיות להעביר למרכזי המו"פ האזוריים תמיכה בשיעור 10% לפחות מתקציבם. משרד המדע מתנה את העברת התקציב למרכזים מטעמו בהעברת התקציב מטעם הרשויות.19 שאר התקציב מגויס על ידי מרכזי מו"פ אזוריים באופן עצמאי ממקורות שונים, כגון: קרנות מחקר, תרומות, מועצות ייצור וכדומה. אחת הבעיות הבולטות בנושא התקציב של מרכזי המו"פ האזוריים היא העדר תקצוב רב-שנתי. המחקרים שנערכים במרכזים הם ארוכי טווח. משרד המדע והטכנולוגיה מתקצב מחקרים על בסיס תחרותי במרכזי המו"פ האזוריים במשך שלוש שנים – התקופה הממוצעת לעריכת מחקר, אולם בהסדר זה אין פתרון למחקרים אשר אינם זוכים לקבל את התקצוב על בסיס תחרות, ותלויים בתקציב השנתי, ולמחקרים אשר נמשכים יותר משלוש שנים.20 נוסף על כך, בגלל העדר תקציב רב-שנתי מרכזי המו"פ האזוריים רשאים לחתום על חוזה עסקת חוקר לשנה אחת בלבד, והמשך ההעסקה של חוקר תלוי בין השאר בקבלת התקציב לשנה הבאה. לפיכך, העדר תקציב רב-שנתי פוגע הן באיכות המחקרים והן בגיוס חוקרים ומומחים.21 4. פעילות הכנסת בנוגע למרכזי המו"פ האזוריים בחודש ינואר 2005 דנה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות חברת הכנסת לאה נס, בנושא מרכזי המו"פ האזוריים. הוועדה דנה בין השאר בהמלצות שלהלן בנושא מצבם של מרכזי המו"פ האזוריים: • הגדלת תקציבו של משרד המדע והטכנולוגיה לצורך הגדלת תקציביהם של מרכזי המו"פ האזוריים; • שינוי התקנה שעל-פיה חלקה של הרשות המקומית בתקצוב מרכזי המו"פ האזוריים הוא 10% בלבד כך ששיעור זה יגדל; • מיצוי הדרכים לחייב את הרשויות המקומיות שאין בתחומן מרכזי מו"פ אזוריים, אך הן משתמשות במידע שהופק מהמחקרים שנעשים במרכזים השייכים לרשויות אחרות, לתמוך במרכזים אלה.22 ממשרד המדע והטכנולוגיה נמסר כי לא רק שתקציב מרכזי המו"פ האזוריים לא גדל מאז, אלא שהוא צומצם במידה ניכרת (מ-3,5 מיליוני ש"ח בשנת התקציב 2005 ל-2,7 מיליוני ש"ח בשנת התקציב 2009). נוסף על כך, מאחר שרוב הרשויות המקומיות בארץ מתמודדות כיום עם קשיים כלכליים, תרומתן נשארה באותה הרמה – 10% מכלל התקציב של מרכזי המו"פ האזוריים. עם זאת, ממשרד המדע והטכנולוגיה נמסר כי חלק מהרשויות המקומיות שאין בתחומן מרכזי מו"פ אזוריים משתתפות לעתים בתקצוב המחקרים שנערכים במרכזי מו"פ שבאזורים הסמוכים אליהן.23 בחודש יולי 2008 נערך דיון נוסף של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא מרכזי המו"פ האזוריים, והוא התמקד במצבו של מרכז קטיף למחקר ופיתוח מדבריות החוף, שעבר באופן זמני למקום אחר – צומת קמה. בדיון עלו נושאים הקשורים למצבו של המרכז בהשוואה למצבו בעבר, ובעיקר נדונו התנאים הקשים שבהם הוא פועל כיום (שטחו של המרכז קטן מאוד ואינו מאפשר ארגון מקומות עבודה לחוקרים; יש מחסור בשטחים לחממות, שקיומן הוא תנאי הכרחי לעבודות שדה של המחקרים, ועוד) ומספר החוקרים הפועלים בו, שהצטמצם מאוד מאז המעבר למקום החדש (מ-25 חוקרים בתקופה שהמרכז פעל בגוש-קטיף לשישה חוקרים בלבד כיום). עד היום לא חל שינוי במצבו של מרכז קטיף למחקר ופיתוח מדבריות החוף.24 נספח א' – מרכזי המו"פ האזוריים, היקף הפעילות ותחומי המחקר העיקריים, שנת 2008 מרכז ידע גליל עליון - מגה מו"פ מיג"ל, קריית-שמונה אגודת הגליל, שפרעם המכון לחקר הגולן, קצרין המשולש, כפר-קרע השומרון ובקעת הירדן, אריאל המכון לחקר מדבריות החוף, צומת קמה (מיקום זמני) יהודה ביישוב כרמל , דרום הר חברון ים המלח והערבה (מגילות, תמר, ערבה תיכונה וחבל אילות) מרכז מדע רמון, ארץ המכתשים, מצפה-רמון מרכז מו"פ אזורי לחברה הבדואית, חורה מספר החוקרים/עובדי המחקר במרכז כ-90 14 15 10 6 8 8 כ-13 8 כ-4 מספר המחקרים החדשים עשרות מחקרים בשנה 3 2 1 1 1 1 כ-20 מחקרים 2 2 מחקר ממשיך 3 8 5 2 --- 3 2 1 הגשת הצעה 12 6 7 --- 3 4 6 --- מספר הפרסומים עשרות פרסומים בשנה 14 17 --- 24 1 1 5 38 --- יישום טכנולוגי --- 18 --- --- 2 1 --- --- --- תחומי המחקר העיקריים ביו-טכנולוגיה, חקלאות, איכות הסביבה, תזונה מרכז ראשון במגזר הערבי שעוסק במחקר מדעי יישומי. תחומי מחקר: ביו-טכנולוגיה, הנדסה, חקלאות, מדעי הסביבה חקלאות, כלכלה, מדעי החברה וחינוך, איכות הסביבה ואקולוגיה, היסטוריה וארכיאולוגיה אפידמיולוגיה, חקלאות מדעי הסביבה, חקלאות, מדעי החברה, מחקרי יהודה ושומרון טכנולוגיות מתקדמות בתחום החקלאות, חקר הגורמים למידבור מדבריות החוף, חקר עיירות הפיתוח בנגב חקירת האקולוגיה של האזור, מלחמה במדבור ושיקום אזורים צחיחים, פיתוח שיטות לרעייה נכונה ומשקמת חקלאות, מדעי הסביבה, תיירות, תעשיית כימיקלים ומינרלים המופקים מהימה, מחקרי אקלים, תשתיות, אקולוגיה גיאולוגיה, גיאומורפולוגיה של אזור מצפה-רמון, מכתש רמון וארץ המכתשים, חינוך ומדעי הסביבה חקלאות מדברית, בריאות, חברה ותרבות, מדע וטכנולוגיה, פעילות מחקרית לתלמידי תיכון – מרכז החוקר הצעיר, פרויקטים חברתיים ותרבותיים נספח ב' – שיעור התמיכה הממשלתית מרכז ידע גליל עליון - מגה מו"פ מיג"ל, קריית-שמונה אגודת הגליל, שפרעם המכון לחקר הגולן, קצרין המשולש, כפר-קרע השומרון ובקעת הירדן, אריאל המכון לחקר מדבריות החוף, צומת קמה (מיקום זמני) יהודה ביישוב כרמל , דרום הר חברון ים המלח והערבה (מגילות, תמר, ערבה תיכונה וחבל אילות) מרכז מדע רמון, ארץ המכתשים, מצפה-רמון מרכז מו"פ אזורי לחברה הבדואית, חורה שיעור התמיכה הממשלתית בשנת 2008 20% 15.5% 30% 11.6% 8.7% מרכז בהקמה, מתוקצב באופן שונה משאר המרכזים 8.7% מרכז בהקמה, מתוקצב באופן שונה משאר המרכזים 17% 8.5% שיעור התמיכה הממשלתית בשנת 2007 20% 14.5% 25.4% 13% 9.5% 11% 17.4% 9.4%