חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית כ"ה תשרי תש"ע‏ ‏13 אוקטובר 2009 לכבוד ח"כ דודו רותם יו"ר וועדת חוק, חוקה ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית לתיקון חוק בתי המשפט (העברת הליכים למקום אחר לאיזון עומס הדיונים) – 2009 הצעת החוק מבקשת להסמיך את מנהל בתי המשפט לנייד "כמות מסוימת של הליכים" אשר טרם החל הדיון בהם, בין בתי משפט של אותה הדרגה, באותו איזור שיפוט או במחוז שיפוט אחר. כל זאת במטרה ליצור איזון בחלוקת העומס בין בתי המשפט. ההודעה על העברת ההליכים כאמור תפורסם ברשומות. הסניגוריה הציבורית מתנגדת להצעה, ככל שהיא נוגעת להליכים פליליים. ככלל, הצדדים בהליכים אזרחיים הינם צדדים מזדמנים שאינם מתדיינים על מסה גדולה של תיקים, אלא על אותו התיק הספציפי. בנוסף, באי-הכח בהליך האזרחי אינם משתייכים לרוב לגופים הממומנים על ידי הקופה הציבורית, ולכן ניתן לשקול "לגלגל" אליהם את העלויות הכספיות בה נושאת הנהלת בתי המשפט. לעומת זאת, בהליכים פליליים גורמי התביעה ממומנים תמיד על ידי אוצר המדינה, וכך גם ההגנה (הסניגוריה הציבורית) בכ- 2/3 מן ההליכים, כך שה"חיסכון" מתבטא רק בגלגול ההוצאות מכתפה של רשות אחת לרשות אחרת. לפיכך, הסניגוריה סבורה כי הרווח שיתקבל מאיזון בחלוקת העומס לא יצדיק את העלויות הנלוות להעברת התיקים (הן מבחינת פגיעה באיכות הייצוג והן מבחינת משאבים כלכליים המופנים לשכר טרחה ופיקוח). יתרה מזאת, הסמכות לנייד תיקים פליליים (בשלב המעצר, המשפט או הערעור), כהחלטה חד-צדדית של מנהל בתי המשפט, מתעלמת לחלוטין מהעקרונות המנחים ומדפוסי העבודה של הגורמים הממשלתיים הקשורים לניהול משפטים בהליך הפלילי – ובכלל זה דפוסי העבודה של הסניגוריה הציבורית. ניוד התיקים הפליליים יביא לסרבול בניהול ההליכים, לדחיות מיותרות ולתשלום שכר טרחה רב יותר לעורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית. פגיעה בדפוסי העבודה של הסניגוריה דפוסי העבודה של הסניגוריה הציבורית בשיקוליה למינוי עורכי דין מבוססים על עקרונות שונים אשר נועדו, בין היתר, ליצור איזון בין איכות הייצוג לבין דרישות להתייעלות. מספר עקרונות מנחים רלוונטיים להצעה זו: "עקרון הייצוג הרציף" – עקרון מנחה אשר מבקש להבטיח, ככל האפשר, שעורך הדין ייצג את הלקוח לאורך כל ההליך הפלילי – החל משלב המעצר והייעוץ במהלך החקירה ועד להליכים הערעור. זאת כדי לאפשר יצירת יחסי אמון מתמשכים ובכדי לבסס את חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי הלקוח. ניוד תיקים אשר עורך דין החל לפעול לייצוג הלקוח (בשלב החקירה, כחלק מהליכי השימוע או אפילו בייצוג בתיקים אחרים המתנהלים באותו בית משפט) יחייב במקרים רבים ניוד מקביל של עורכי דין בין בתי משפט שונים ומחוזות שונים. במקרים אחרים תאלץ הסניגוריה להחליף ייצוג, לבקש דחייה על מנת שעורך דין אחר יוכל ללמוד את התיק ולגבש קו הגנה וכן לשלם כפל שכר טרחה ככל שהדבר נוגע לעלות הכנת התיק. ריכוז ייצוג במספר מועט של בתי המשפט – החל משנת 2003 נקבעה מדיניות לפיה עבודת עורכי הדין המופיעים מטעם הסניגוריה הציבורית תרוכז במספר קטן של בתי משפט (בדרך כלל שניים). הדבר נעשה בכדי לאפשר לעורכי הדין לקבוע מספר דיונים ביום תוך שמירה על זמינות וגמישות, וללא שיאלצו להתרוצץ בין בתי משפט שונים – דבר אשר נעשה בעבר והכביד רבות הן על עורכי הדין והן על בתי המשפט. ניוד תיקים פליליים לצד שמירה על עקרון הייצוג הרציף עלול להביא למצב שעורכי דין יאלצו לבצע נסיעות ארוכות בין בתי משפט, דבר שיגדיל את עלות שכר הטרחה ועלול אף להביא לעיכובים ודחיות בניהול התיק. פיקוח שוטף על איכות הייצוג – רוב עבודת הייצוג נעשית על ידי עורכי דין חיצוניים הממונים לייצג בתיק ומקבלים שכר טרחה בהתאם למורכבות ההליכים בתיק. הסניגוריה הציבורית מורכבת מ- 5 מחוזות וממחלקה ארצית. כל מחוז אחראי על ניהול רשימת עורכי הדין העובדים עמו, הכשרתם ופיקוח על איכות הייצוג של עורכי הדין. עצמאות המחוזות מאפשרת ליצור קשר הדוק בין עורכי הדין החיצוניים, המייצגים מטעם הסניגוריה, לבין עורכי הדין הפנימיים, האחראים על המינויים והפיקוח, וזאת במטרה להביא לדפוסי פיקוח איכותיים. המחוזות גם אחראים על טיב הקשר שנוצר בין הסניגורים הפועלים מטעם הסניגוריה לבין הפרקליטות ו/או מדורי התביעות הפועלים באותו המחוז. קשרי העבודה הללו הם חלק מהותי מניהול ההליך הפלילי והאפשרות להגיע להסכמות דיוניות ולהסדרי טיעון. ניוד תיקים בין המחוזות השונים עלול לפגוע הן ברמת שיתוף הפעולה עם גופי התביעה והן ברמת הפיקוח על עורכי הדין המייצגים. בעיות נוספות אשר עלולות להיווצר מניוד תיקים שיקול הדעת להגשת כתב אישום ואופי העבירות נעשה על ידי הגוף התובע (פרקליטות או מדור תביעה) במחוז שבו נערכה החקירה המשטרתית. פעמים רבות מתחיל תהליך של הידברות ומשא ומתן בין הגוף התובע לסניגור עוד לפני הגשת כתב האישום (אם כחלק מהליכי המעצר ואם כחלק מחובת השימוע לגבי חשודים בעבירות מסוג פשע שאינם נתונים במעצר). במקרים כאלו אין למנהל בתי המשפט כל דרך לדעת אם סניגור מעורב בתיק לפני הגשת כתב האישום, אם נעשה מו"מ בין הסניגור לתביעה ואם הצדדים הגיעו להסכמות. ניוד תיקים ממחוז למחוז יביא להחלפת הגורם המטפל בתיק, ולפגיעה במארג היחסים הנוצר בין התביעה לבין הסניגוריה ובאינטרס ההסתמכות של הלקוח. לסיכום בצורת ניהול התיק הפלילי כיום אין למנהל בית המשפט אפשרות להבחין בין תיקים פליליים בהם החלו פעולות לייצוג הלקוח לבין תיקים פליליים אחרים. החלטה חד-צדדית לניוד תיקים בהם החלו פעולות לייצוג הלקוח עלולה ליצור מתח בין פגיעה באיכות הייצוג לבין הצורך לשאת בעלויות החלפת הייצוג, באופן שיביא בסופו של יום לסרבול ההליך ולהוצאות מיותרות. __________________________ ד"ר חגית לרנאו, עו"ד סגנית הסניגורית הציבורית הארצית