חומר רקע
נוסח לדיון ביום 22 באוקטובר 2009
עם הערות מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה
תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים
(שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח – 2008
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 19811 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון התוספת הראשונה
1.
בתוספת הראשונה לחוק -
(1) בפרט (ד), המילה "או" תימחק, ובסופו יבוא "חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-19552 וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור, באמצעות ממונה הבטחון בהנהלת בתי המשפט או ממונה הבטחון בהנהלת בתי הדין האמורים ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי - באמצעות מזכיר הוועדות.";
(2) בפרט (ד1), בסופו יבוא: "באמצעות ממונה הביטחון בהנהלת בתי המשפט";
(3) במקום פרט (ה) יבוא:
"(ה) שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי או מי שהם הסמיכו לכך - לענין העסקה בתפקיד מסווג";
נקודות לדיון:
מי שהוסמך לכך על ידי השר – יש לשקול האם לא מן הראוי שמידע כה רגיש יגיע רק לידיעת השר והמנכ"ל שאמורים להחליט על המינוי, ולא לאף גורם נוסף אחר?
תפקיד מסווג – מהם דרגות הסיווגים בשירות המדינה? האם זה מעוגן בהסדר סטטוטורי או מדובר בהסדרה מינהלית פנימית? מיהו הגורם הקובע מהו הסיווג של כל תפקיד?
נתונים – כמה תפקידים "מסווגים" ו"מסווגים סודי ביותר" יש כיום במערך הממשלתי? אם יאושר התיקון המוצע כמה אנשים בתפקידים "מסווגים" יהיו חשופים לכך שניתן יהיה לעיין במידע שבמרשם הפלילי לגביהם?
(4) בפרט (ו), אחרי "נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי" יבוא – "וסוהרי".
(5) אחרי פרט (ו) יבוא:
"(ו1) היועץ המשפטי של רשות מקומית עירייה - לענין מינוי במכרז למשרות המנויות בסעיף 170(ב1)(1) לפקודת העיריות3 ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף 170 (ב1)(2) לפקודת העיריות, והיועץ המשפטי של משרד הפנים – לענין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית.;
בפרט זה, "רשות מקומית" - כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח - 19784;"
נקודות לדיון:
בס' 1 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978 מוגדרת "רשות מקומית" כ"עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים". הגדרת המונח "רשות מקומית" באופן זה מובילה לתוצאה לפיה ליועמ"ש של עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים, תהיה גישה למידע שבמרשם. דא עקא, וס' 170(ב1) לפקודת העיריות חל רק על עירייה ולא חל על מועצות מקומיות או איגודי ערים. הן פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] והן חוק איגודי ערים, התשט"ו-1955 אינם כוללים סעיף מקביל לזה של ס' 170(ב1) לפקודת העיריות, ואף אינם מונים אותו במסגרת הסעיפים מפקודת העיריות המוחלים על מועצות מקומיות ועל איגודי ערים. לשון אחר: ההוראה המחייבת את היועץ המשפטי להניח בפני וועדת המכרזים חוות דעת בדבר קיום הרשעה בעבירה של המועמד, חלה רק לגבי יועצים משפטיים של עיריות אך לא לגבי יועצים משפטים של רשויות מקומיות או של איגודי ערים.
לפיכך, נראה כי אין לאפשר ליועמ"ש של מועצות מקומיות ושל איגודי ערים גישה למרשם, ועל כן, מוצע לצמצם את היקפו של פרט (ו1) המוצע, באופן שיחול רק על יועצים משפטיים של עיריות.
(6) בפרט (ח), במקום הקטע החל במילים "הנהלת גוף שהממשלה" עד המילה "דרושה לה" יבוא: "הנהלת גוף או ממונה הביטחון של גוף המנוי בתוספת הראשונה או בתוספת השניה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 19985";
(7) אחרי פרט (ט) יבוא:
"(ט1)
שר הבטחון לענין סמכויותיו לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-19796, לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-20057, לפי סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19828, לפי סעיף 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-19969 , לפי סעיף 30 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-195410 ולפי סעיפים 84, 120 ו- 130 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 194511;
(ט2)
השר שר הביטחון וראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לענין סמכויותיו סמכויותיהם לפי פרק ב' לחוק האזנת סתר, התשל"ט - 197912;
נקודות לדיון:
הערה ניסוחית: השר – התיקון המוצע משתמש במינוח "השר", כאשר הכוונה היא ל"שר" כפי הגדרתו בחוק האזנת סתר, שם מוגדר מונח זה ככולל את ראש הממשלה ואת שר הביטחון. נראה כי נכון יותר יהיה לכתוב במפורש "ראש הממשלה ושר הביטחון ולא להסתמך על הגדרת המונח "השר" בחוק האזנות סתר.
מי שהשר הסמיכו לכך – הסמכויות שבחוק האזנת סתר מוענקות לראש הממשלה ולשר הביטחון בלבד. לנוכח העובדה שמדובר בסמכויות רגישות, נראה כי כוונת המחוקק היתה להעניק סמכויות אלה לראש הממשלה ולשר הביטחון בלבד ועל כן יש לשקול האם ראוי לאפשר גם לגורמים אחרים להיחשף למידע. עם זאת, מוצע לבקש ממשרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה נתונים באשר לכמות ההיתרים הניתנים בשנה. שכן, לכמות ההיתרים עשויה להיות השפעה והשלכה על יכולתם של ראש הממשלה ושר הביטחון לתפקד במידה ורק הם יהיו רשאים להחישף למידע. בנוסף, מוצע לשקול אולי להגדיר מיהם בעלי התפקידים שאותם רשאי יהיה השר להסמיך לעניין זה.
(ט3)
מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך לענין סמכויותיו לפי סעיפים 109, 110 ו- 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
(ט4)
שר המשפטים או מי שהוא הסמיך לכך לענין הענקת סמכויות חקירה לפי חוק;
(ט5)
השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לענין הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש לפי חוק;"
(8) בפרט (יד), במקום "סניגורו של נאשם" יבוא "נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו" ובמקום "מידע על נאשם" יבוא "מידע על הנאשם או העצור";
(9) במקום פרט (טו) יבוא:
"(טו) ועדת שחרורים לפי סעיפים 32 ו- 33 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-200113, מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי סעיף 12(א) לחוק האמור, וכן ועדת שחרורים לפי סעיף 35 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-197114;"
(10) בפרט (כו), במקום "וראש אגף כוח אדם בצבא-הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך" יבוא "ראש אגף משאבי אנוש או מי שהוא הסמיך לכך, בקשר לעניני כח אדם של צבא-הגנה לישראל";
(11) אחרי פרט (כז) יבוא:
"(כז1)
פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה, התש"ט- 194915 והממונה לפי סעיף 12(ג1) לחוק האמור לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק;
(כז2)
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חמרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד – 199416 לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חמרי נפץ, התשי"ד-195417;"
נקודות לדיון:
היקף הגישה – לא לגמרי ברור האם כוונת פרט (כז2) המוצע היא לאפשר למפקחים האמורים גישה למידע שבמרשם רק ביחס לסמכויותיהם לפי הוראות חוק חומרי נפץ עצמו, או גם ביחס לסמכויותיהם לפי הוראות תקנות חומרי נפץ, שהוצאו מכוח החוק האמור? הלשון המוצעת תומכת, לכאורה, באפשרות הראשונה.
מתן היתרים – הניסוח המוצע מבקש לקבוע כי מפקחי העבודה יהיו רשאים לקבל מידע מהמרשם לעניין "מתן היתרים". מדובר בהגדרה רחבה, שכן לפי התקנות ישנן עשרות סוגים של היתרים שמפקחי העבודה הללו מוסמכים לתת, ועל כן יתכן ונכון יהיה למקד ולציין במפורש את סוגי ההיתרים אליהם הכוונה.
(12) במקום פרט (ל) יבוא:
"(ל) נגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לכך – לענין רישוי והיתר לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198118 ולענין אישור מינוי לפי סעיף 11א לפקודת הבנקאות19 ;
נקודות לדיון:
מתן היתרים – הניסוח המוצע מבקש לקבוע כי הנגיד יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם לעניין "מתן היתרים". נראה כי נכון יהיה לציין את הסעיפים אליהם מכוון התיקון המוצע, שכן יש לא מעט סוגים שונים של "היתרים" שהנגיד מוסמך לתת, האם ביחס לכל ההיתרים יש צורך והצדקה לקבל מידע מהמרשם?
(לא)
המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה 20 ופקידי שומה שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 227 לפקודה האמורה, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
(לב)
המנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-197521 ובפקודת המכס22 ומי שהוא הסמיך לכך, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
(לג)
חוקר ברשות ניירות ערך שהסמיכו לכך יושב ראש הרשות כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-196823 לצורך חקירה בעבירות על החוק האמור ובעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על-פי דין;
(לד)
חוקר ברשות הגבלים עסקיים כמשמעותו בסעיף 46(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-198824, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
(לה)
עובדי מערכת הבטחון שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)25, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
(לו)
ראש הרשות המוסמכת שהוקמה לפי סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס– 200026, ועובד הרשות שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי סעיף 30(ב), (ג), (ה) ו- (ו) לחוק האמור;
מספר נימוקים מצטברים מדוע מוצע שלא לאשר את הוספת הרשות:
(1) הרשות רשאית לעיין במידע מהמרשם הנכלל בבקשה – חוק איסור הלבנת הון קובע, כי במסגרת בקשה של המשטרה והשב"כ לקבל מידע מהמאגר שבניהול הרשות, רשאים המשטרה והשב"כ לכלול מידע המצוי בידיהם בבקשה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות תהא מוסמכת לעיין בו (ס' 30(ב)(2) ו-30(ג)). משכך, אם ישנה רלבנטיות כלשהי למידע שבמרשם הפלילי לצורך קבלת ההחלטה על העברת המידע מהמאגר – סביר להניח כי הוא יכלל בבקשה שיגישו המשטרה/השב"כ; ואם אין רלבנטיות למידע האמור – אין הצדקה שלרשות תהיה גישה למידע.
(2) העברת מידע ביוזמת הרשות – לפי ס' 30(ה) לחוק איסור הלבנת הון הרשות רשאית בתנאים מסוימים להעביר מידע למשטרה או לשב"כ מיוזמתה. מתן סמכות לרשות לקבל מידע מהמרשם לצורך כך, תאפשר לה לבקש מידע לגבי כל אדם בישראל, וזאת ללא שישנן חשדות קונקרטיים לגביו או עילה ממשית.
(3) מבט רוחבי – במסגרת תיקון מס' 7 המוצע לחוק איסור הלבנת הון, מוצע להרחיב באופן דרסטי הן את המידע שחייבות רשויות שונות למסור למאגר המידע שמנהלת הרשות והן את היקף הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהרשות. אם תצורף להרחבות המוצעות גם גישה של הרשות למרשם הפלילי, עלולה להיווצר רשות בעלת מאגר מידע עצום, שיש בכוחו לעקוב אחרי כמעט כל אזרח ותושב בישראל ולדעת עליו כמעט כל דבר. המשמעויות של מהלך כאמור עלולות להיות בעייתיות ביותר, ועל כן, מוצע לבחון אותם במסגרת הצעת התיקון לחוק איסור הלבנת הון, שם ניתן יהיה לדון בכך תוך הסתכלות בפרספקטיבה רחבה יותר.
על כן מוצע שלא לאשר את התיקון המוצע במסגרת הנוכחית. אם על אף האמור תחליט הוועדה לאשר את הוספת פרט (לו), מוצע לקבוע כי הגיש למידע שבמרשם תהיה רק לצורך קבלת החלטה על העברת מידע על פי בקשה של המשטרה או השב"כ (ס' 30(ב) ו-(ג)), ולא לצורך קבלת החלטה על העברת מידע יזומה של הרשות (ס' 30(ה)).
(לז)
מבקר המשרד לביטחון הפנים, ומי מעובדי יחידתו שהוסמך לעניין זה, לשם בירור תלונה או ביצוע ביקורת בעניינים הנוגעים למרשם הפלילי;
(לח)
המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לכך - לענין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-196927;
(לט)
הממונה על שוק ההון לעניין רישוי מבטח לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-198128, ולענין מתן רישיון חברה מנהלת לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-200529 אודות נושאי משרה ומנהלי העסקים בתאגיד מבקש או במקרה של מבטח חוץ, מנהליו ומורשיו בישראל; וכן לענין מתן היתר לפי החוקים האמורים.
נקודות לדיון:
מתן היתרים – הניסוח המוצע מבקש לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם לעניין "מתן היתרים" לפי חוקי הפיקוח הנדונים. מדובר בהגדרה מאוד רחבה, ונראה כי נכון יהיה לציין במפורש את הסעיפים אליהם מכוון התיקון המוצע – על איזה היתרים בדיוק מדובר?
(מ)
ראש לשכת עורכי הדין בישראל ובעל תפקיד בלשכה שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל ובדבר רישום מתמחה לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ;
נקודות לדיון:
"קבלת החלטה בדבר חברות בלשכה" – מדובר במונח המנוסח באופן מעורפל הסובל שני פירושים: ניתן לפרשו פירוש מצומצם הנוגע רק לאקט של ההחלטה האם לקבל או לא לקבל אדם הכשיר להיות עו"ד כחבר בלשכה, לפי הוראת ס' 44 לחוק הלשכה; ומנגד, ניתן לפרשו פירוש רחב הנוגע לכל החלטה הנוגעת לחברותו של אדם בלשכה. כך, לפי הפירוש הרחב, רשאי יהיה בי"ד משמעתי העומד בפני החלטה האם להטיל על עו"ד שהורשע בעבירה משמעתית עונש של הוצאה מהלשכה (שמשמעותה היא ביטול חברותו בלשכה), לקבל מידע מהמרשם לצורך החלטתו. ההאמנם יש הצדקה שבי"ד משמעתי יקבל מידע כאמור? מדוע הוא שונה מבית משפט רגיל שאינו רשאי לקבל – באופן ישיר – מידע מן המרשם לצורך גזרי דין פליליים שהוא נותן.
היקף המונח "קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה" – בעיה דומה מתעוררת גם לגבי המונח "קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה". גם כאן, ניתן להעניק למונח זה פירוש מצומצם הנוגע רק לאקט של ההחלטה האם לרשום או לא לרשום אדם כמתמחה לפי הוראת ס' 27 לחוק הלשכה; ומנגד, ניתן לפרשו פירוש רחב ולפיו בנוגע לכל החלטה בדבר רישומו של מתמחה ניתן לקבל מידע מהמרשם, גם כאשר בית דין משמעתי נדרש להחליט האם לבטל את רישומו כמתמחה.
ניתן לחשוב על שתי חלופות לניסוח המוצע:
(1) הפנייה לסעיפים: כדי לפתור את שתי הבעיות האמורות ניתן להציע להוסיף הפנייה מפורשת לסעיפים 27 ו-44 לחוק, העוסקים בקבלת עורך דין לחבר ללשכה וברישום מתמחה, ובכך יובהר שהכוונה היא לפירוש המצומצם.
(2) הגדרת בעלי תפקידים: במקום להעניק סמכות כללית לראש הלשכה להסמיך כל מי שהוא רואה לנכון, אולי כדאי להגדיר מי הם בעלי התפקידים בלשכה שרשאים יהיו לקבל את המידע. לעניין זה, נראה כי נכון יהיה לאפשר רק לגורמים המוסמכים להגיש קובלנה נגד עורך דין לקבל את המידע, לצורך קבלת החלטה על הגשת או אי הגשת קובלנה. על פי ס' 63 לחוק לשכת עורכי הדין מדובר בגורמים הבאים: הועד המרכזי; הועד המחוזי; היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה . לפי תיקון מס' 32 לחוק הלשכה, (שייכנס לתוקפו בעוד מספר חודשים), במקום הוועד המרכזי והוועד המחוזי רשאים יהיו להגיש קובלנות וועדת האתיקה הארצית וועדת האתיקה המחוזית.
(מא)
מפקח לפי סעיף 7(א) לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-196530, שהשר מינה לענין זה, לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחו."
נקודות לדיון:
חסרה הגדרת זהות האדם שאודותיו המידע – פרט (מא) בנוסחו המוצע אינו מציין את זהות האדם שלגביו רשאי יהיה המפקח לקבל מידע מהמרשם: האם הוא רשאי יהיה לקבל מידע לגבי מנהל המעון? עובדי המעון? החוסים במעון?
חסרה הגדרת תכלית – פרט (מא) המוצע אינו מציין מהי התכלית שלשמה יימסר המידע למפקח: האם מדובר במידע אודות מנהל המעון במטרה לבדוק את כשירותו לקבל רישיון? האם מדובר במידע אודות עובדי המעון במטרה לבדוק את התאמתם לעבודה? או אולי במידע אודות החוסים במעון כדי שניתן יהיה לבחון עד כמה הם מתאימים למסגרת המעון?
לנוכח ההערות האמורות, הוצע על ידי משרד הרווחה ומשרד המשפטים לתקן את הנוסח באופן הנ"ל.
שינוי התוספת השלישית לחוק
2.
בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט (ד) יבוא:
"(ה)
הגופים המנויים בפרטים (ד), (ד1), (יב) ו- (כו) לתוספת הראשונה;
מדובר בגופים הבאים:
וועדות מינויים לתפקידים שיפוטיים: שופטים, דיינים, קאדים ושופטים צבאיים (פרט (ד)) – מחד, אין ספק ששופט אמור להיות חף מכל רבב, ועל כן, לכאורה, מן הראוי בפני הוועדה למינוי שופטים יהיה המידע בדבר עברו הפלילי. מאידך, האפשרות לראות כל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין נגד אדם, עלולה מראש להכתים את שמו ולמנוע ממנו מלהתמנות לתפקיד, לעיתים ללא כל הצדקה. עלול להיווצר מצב שבו פלוני יוכל למנוע – או לכל הפחות לעכב מאוד – את מינויו של אלמוני על ידי הגשת תלונה במשטרה נגדו. כמו כן, הדבר עלול ליצור מצב שבו חשד עמום שרשויות האכיפה החליטו שלא לבררו עד תום, ירדוף אדם שנים ארוכות וימנע ממנו מלהתמנות לשופט. מדובר בהרחבה בעייתית, ועל הוועדה להחליט מהו האיזון אותו היא מבקשת לקבוע.
שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לעניין מינוי נציגי ציבור לבית הדין לעבודה (פרט (ד1)) – הדברים האמורים לעיל לגבי וועדות המינויים לתפקידים שיפוטיים נכונים גם כאן.
פרקליט צבאי ותובע צבאי (פרט (יב)).
הרמטכ"ל וראש אגף משאבי אנוש בצה"ל בקשר לענייני כוח אדם של צה"ל (פרט (כו)) – גם כאן יש מקום להסתפק הם צרכי הצבא מצדיקים פגיעה פוטנציאלית בכמעט כל אזרחי המדינה. האם לא ניתן לצמצם זאת ולקבוע שזה יהיה רק לסוגי תפקידים מסוימים בעלי רמת רגישות גבוהה?
(ו)
הגופים המנויים בפרטים (ה) עד (ח) לתוספת הראשונה - לענין עבודה, תפקיד, שירות או התקשרות עם המדינה המסווגים סודי ביותר ומעלה;
מדובר בגופים הבאים המקיפים, הלכה למעשה, את כל שירות המדינה וגופים ציבוריים נוספים:
(1) שר או מנכ"ל משרד ממשלתי או מי שהם הסמיכו לעניין העסקה בתפקיד מסווג (פרט (ה));
(2) נציב שירות המדינה או מי שהסמיך לכך, לעניין עובדי המדינה; וכן מנהל לשכת הנשיא, יו"ר הכנסת, מבקר המדינה ונציב שירות בתי הסוהר, או מי שהם הסמיכו לכך, לעניין עובדיהם (פרט (ו));
(3) היועץ המשפטי של רשות מקומית או היועץ המשפטי של משרד הפנים (פרט (ו1));
(4) מנכ"ל משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך, לעניין התקשרות של המדינה אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבביטחון המדינה (פרט (ז));
(5) הנהלת גוף או ממונה ביטחון המנוי בתוספת הראשונה או השניה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (פרט (ח)).
גם כאן, קיים חשש של ממש שכתם לא מבורר בעברו של מועמד עלול להמשיך ולרדוף אותו שנים רבות, ושניתן יהיה לפסול מועמדים באמצעות הגשת תלונה נגדם במשטרה. מוצע לוועדה לבקשה הסברים מנציגי השב"כ אודות אופני הסיווג הביטחוני של תפקידים בשירות הציבור, ונתונים שיבהירו בכמה אנשים מדובר. אין ספק כי אם מדובר ב-200 תפקידים בכל השירות הציבורי המוגדרים המסווגים כ"סודי ביותר", נקודת האיזון עשויה להיות שונה מאשר אם יהיה מדובר ב-20,000 תפקידים המוגדרים ככאלה.
(ז)
פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה, התש"ט-1949;
בשונה מהגורמים האחרים אותם מוצע לכלול בתוספת השלישית, נראה כי הכללתו של פקיד הרישוי היא הפחות בעייתית, וזאת לנוכח המשמעות מרחיקת הלכת שעשויה להיות בהענקת רישיון לכלי נשק, מחד גיסא, והעובדה שאין לאף אדם זכות קנויה להחזיק בכלי נשק, מאידך גיסא. עם זאת, יש להעיר כי בשונה מהתוספת הראשונה, שם מוצע לקבוע כי פקיד הרישוי יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם רק "לעניין מתן רישיון" לפי החוק האמור, בתוספת השלישית מוצע לקבוע כי פקיד הרישוי יהיה רשאי להיחשף למידע הנוגע לתיקי החקירה הסגורים ללא ההגבלה האמורה, ולמעשה ללא כל הגבלה שהיא. לשון אחר: על פי המוצע פקיד הרישוי יוכל לקבל מידע לגבי כל אדם ללא עילה של ממש לבקשת החומר וללא קשר לבקשה לקבלת רישיון. ככל שיוחלט לאשר את פרט (ז), מוצע להוסיף גם כאן את ההגבלה שבתוספת הראשונה "לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק".
(ח)
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חמרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד–1994 לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954;"
בשונה מפקיד הרישוי, כאן אל מול החששות המתעוררים כתוצאה מהענקת היתר להוביל, לאחסן ולהשתמש בחומרי נפץ, ניצב החשש לפגיעה ביכולתו של אדם שישנו רישום על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, לעסוק ולעבוד בתפקידים אלה. הוועדה נדרשת להחליט האם לאפשר למפקח עבודה אזורי או ראשי להיחשף למידע כאמור ובכך לאפשר פסילה של אדם שחזקת החפות עומדת לו מלקבל רישיון לעסוק בחומרי נפץ.
(ט)
נציב בתי הסוהר לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר וכן לגבי מנהל בית סוהר בניהול פרטי ועובדי זכיין, כהגדרתם בפרק ג'2 לפקודת בתי הסוהר;
האמנם יש הצדקה מבוססת לאפשר לנציב שירות בתי הסוהר להיחשף למידע הנוגע לחקירות ולהחלטות על העמדה או אי העמדה לדין? האם יש לאפשר לנציב שירות בתי הסוהר לפסול מאדם שחזקת החפות עומדת לו לשמש כעובד או כסוהר של שירות בתי הסוהר רק על יסוד מידע הנוגע לתיקי חקירה שנסגרו?
בנוסף, יש להעיר כי בפרט (ו) לתוספת הראשונה, שבו נזכר נציב בתי הסוהר כמי שרשאי לקבל מידע מהמרשם לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר, נוספה הגבלה לפיה קבלת מידע כאמור תהיה רק לעניין מינוי או ביטול מינוי, לעניין עבודה של עובדים כאמור, וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות למען גוף כאמור בידי אדם אחר. לשון אחר: מדובר בהסמכה רחבה הרבה יותר מזו שבתוספת הראשונה, המאפשרת לנציב בתי הסוהר לקבל מידע לגבי כל עובד או סוהר בבתי הסוהר ללא עילה של ממש לבקשת החומר ומבלי שקיים קשר סיבתי בין המידע המבוקש לבין מינוי, ביטול מינוי וכיוצא באלה. ככל שיוחלט לאשר את פרט (ט), מוצע להוסיף גם כאן את ההגבלה שבתוספת הראשונה "לעניין עבודה של עובדים כאמור, וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות למען גוף כאמור בידי אדם אחר".
(י)
ראש הרשות המוסמכת שהוקמה לפי סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ועובד הרשות שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי סעיף 30(ב), (ג), (ה) ו- (ו) לחוק האמור."
לעיל, הוצע שלא לאשר את הוספתו של ראש הרשות לאיסור הלבנת הון לתוספת הראשונה (ראה האמור לעיל), מאותם הנימוקים שפורטו שם קל וחומר שאין להוסיפו לתוספת השלישית.
תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
_________________
יעקב נאמן
שר המשפטים
_______________ התשס"ט
( 2009)
(חמ/ 3-3766)
2009-0002-4828