חומר רקע
ז' בחשון תש"ע
25 באוקטובר 2009
15.9
לכבוד
מר דוד רותם, ח"כ
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
וחברי הוועדה
הכנסת
ירושלים
מכובדי,
הנדון: הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון-חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התשס"ט-2009
הצעת חוק מס' פ/1005/18
אנו מבקשים להעביר בזאת את הערותינו להצעת החוק שבנדון, לקראת הדיון בהצעה בוועדה, הקבוע ליום שלישי, 27.10.09, כדלקמן:
1. לסעיף 1 להצעת החוק - הוספת סעיף 15(ב)לחוק העיקרי - ציון חוזה שלא אושר
הוספת הכיתוב כמפורט בהצעה, לגבי חוזים אשר לא אושרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים, אף אם מפאת שלא הוגשו כלל לאישור, או שנמצאים עדיין בתהליך אישור, עלולה להיחשב כמטביעה "אות קין" על גבי החוזה, אשר ייתכן כי אין בו תנאים מקפחים כלשהם.
נדגיש, כי לקוח המקבל חוזה שבראשו מתנוסס הכיתוב בנוסח המוצע בסעיף, כאזהרה - "החוזה לא אושר על ידי בית הדין לחוזים אחידים", עלול בהחלט להבין מכך, כי החוזה נפסל על ידי בית הדין, שעה שלא כך הדבר. לפיכך, אנו מציעים, כי נוסח הסעיף יתאר בצורה ברורה את הסיטואציה בה מדובר, כגון, ייאמר בסעיף: "לא פנה הספק לבית הדין לקבל את אישורו לחוזה אחיד, או שפנה והחוזה בתהליך אישור, יציין זאת הספק בכל החוזים האחידים שלו, בראש החוזה, באותיות בולטות".
2. לסעיף 2 להצעת החוק - הוספת סעיף 22א(ב) לחוק העיקרי - ציון תנאים מהותיים בחוזה אחיד הכולל שני עמודים ומעלה
מנוסח הסעיף, עלול להיות מובן, כי הספק יידרש להעתיק במלואם את כל הסעיפים אשר יחשוב כי הם מהותיים לראש החוזה או למסמך נלווה נפרד. לעניות דעתנו, תיווצר בכך כפילות מיותרת, שכן אותם סעיפים מהותיים יופיעו פעמיים - פעם אחת בראש המסמך/במסמך הנלווה, ופעם נוספת בגוף החוזה.
מלבד בזבוז הנייר שייגרם כתוצאה מכך, עשויה להיפגע גם טובתו של הלקוח, משום שהחוזה האחיד, שגם כך הינו לעיתים חוזה מורכב, יהפוך להיות מסובך ומורכב עוד יותר.
לפיכך, אנו מציעים, כי במקרה האמור בסעיף קטן זה, דהיינו חוזה אחיד הכולל שני עמודים ומעלה, ייקבע כי: "ספק שחוזהו האחיד כולל שני עמודים ומעלה, יציין את סעיפי התנאים המהותיים ונושאיהם, תוך הפניה לעמוד המתאים בהסכם בו נמצא כל סעיף מהותי כאמור, בראש החוזה באותיות בולטות או במסמך נלווה נפרד שיצורף לחוזה וייחתם על ידי הלקוח."
3. לסעיף 2 להצעת החוק - הוספת סעיף 22א(ג) לחוק העיקרי - פירוט התנאים המהותיים
אנו סבורים, כי על החוק המוצע לקבוע רשימה ברורה של התנאים המהותיים אשר להם הוא מבקש להעניק גילוי מודגש לטובת הלקוח, על פי סעיף 22א. האמירה ברישא של סעיף קטן (ג) - "מבלי לגרוע מכלליות האמור", כמו גם הותרת הקביעה מהו אותו "כל פרט מהותי אחר בהתאם לנסיבות החוזה" כמפורט בס"ק (5), לשיקול דעתו של הספק, עלולות להקשות על יישומו של החוק, בייחוד כשמדובר בחוזים מורכבים, ובמצבים מסוימים אף עלול הדבר לעשות פלסתר את כוונת מציעי החוק, שכן, הותרת הרשימה "פתוחה" עשויה להביא לציון של תנאים רבים כתנאים מהותיים ולו כדי שלא להיות במצב של אי קיום הוראות החוק, ואז ספק אם שופר מצבו של הלקוח.
מהוודאות שתנבע מרשימה ברורה של תנאים כאמור, ייהנה גם הלקוח אשר יקבל את הגילוי המודגש, בכל החוזים האחידים מאותו סוג, יהא הספק אשר יהיה. בלא אחידות כאמור, עשוי הלקוח להיתקל בקשיים ממשיים בבואו להשוות את התנאים המהותיים בין ספק אחד למשנהו, שכן בהחלט ייתכן מצב שבו ספק פלוני יסבור כי תנאי כלשהו הינו מהותי וייתן לו גילוי מודגש, בעוד ספק אלמוני עלול לסבור כי התנאי אינו מהותי ולא ייתן לו גילוי כאמור. בכך, תיפגע יכולת ההשוואה של הלקוח.
לפיכך, אנו מציעים למחוק את המשפט האמור מתוך הרישא לסעיף קטן (ג), כמו גם את סעיף קטן (5), ולקבוע רשימה ברורה של תנאים.
היה ולא תתקבל עמדתנו המפורטת לעיל, כי יש לקבוע את כל התנאים המהותיים כבר בחוק עצמו, אנו מציעים, כי תינתן הסמכה לגורם מתאים לקבוע רשימה כזו. כך, ככל שמדובר בחוזים אחידים של התאגידים הבנקאיים, יהיה המפקח על הבנקים בבנק ישראל מי שמוסמך לקבוע את התנאים מהותיים לגבי חוזים אחידים במערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים בבנק ישראל הינו הסמכות מקצועית המתאימה לכך, באשר אצלו קיימת המומחיות המיוחדת הנדרשת בהבנת החוזים הבנקאיים, וסמכותו בתחום החוזים האחידים אף הוכרה כבר בתקנות החוזים האחידים, התשמ"ג- 1983, עת הוקנתה לו סמכות להגיש בקשה לבטול תנאי מקפח לבית הדין לחוזים אחידים (סמכות בה כבר עשה שימוש מספר פעמים). כמובן, סמכות דומה יש להקנות גם לרגולטורים ייעודיים אחרים, כגון המפקח על הביטוח במשרד האוצר.
4. תקופת היערכות
החובות המוטלות על הספקים השונים מכוח הצעת החוק, ובכללם התאגידים הבנקאיים, יצריכו תקופת היערכות לביצוע הדרישות כמפורט בהצעת החוק. הדברים אמורים הן לגבי ההיערכות המשפטית הנדרשת לקיום החוק על-פי סעיף 22א והצורך בסקירת החוזים האחידים הרבים הקיימים, לשם איתור התנאים המהותיים, והן לשם ההיערכות המיכונית-התפעולית שתידרש להדפסת החוזים האחידים במבנה החדש הנדרש על פי הצעת החוק [הוספת הכיתוב כמפורט בסעיף 15(ב) וציון התנאים המהותיים כמפורט בסעיף 22א(ב)].
על כן, יש לאפשר לספקים השונים, ובכללם לתאגידים הבנקאיים, תקופת היערכות מספקת ליישומו של החוק. בזהירות המתחייבת, כנדרש מההתייחסות לנוסח הצעת החוק הנמצאת בשלבי החקיקה הראשונים, נעריך, כי תקופת ההיערכות הנדרשת תעמוד על שנה.
אנו מניחים, כי בהמשך הליכי חקיקת החוק וגיבוש נוסח מתקדם, נוכל להעביר אליכם הערכה מדויקת יותר בדבר תקופת ההיערכות הנדרשת ליישומו על ידי התאגידים הבנקאיים.
נציגינו ישתתפו בישיבה ויעמדו לרשות הוועדה הנכבדה בכל הבהרה הנדרשת לאמור לעיל.
ברשותכם, עם התקדמות הליכי החקיקה נבקש להעביר לוועדה הנכבדה הערות נוספות, ככל שיהיה צורך בכך.
בכבוד רב,
טל נד"ב, עו"ד
סמנכ"ל, היועץ המשפטי
העתקים:
משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים, כאן.
אמיר בכר, עו"ד, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל.
אורנה ואגו, עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל.
אלעזר שטרן, עו"ד, הכנסת.
רן ונגרקו, עו"ד, כאן.
תאגידים בנקאיים.
input.doc