חומר רקע

26 באוקטובר 2009 ז' חשון תש"ע המחלקה המשפטית לכבוד: ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט כנסת ישראל שלום רב, הנדון: עמדת המועצה לצרכנות בעניין הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון – חובת ציון אישור ותנאים מהותיים), התשס"ט-2009 מס': פ/1005/18 המועצה הישראלית לצרכנות מתכבדת להציג את עמדתה להצעת החוק שבנדון, תוך התייחסות להערות היועץ המשפטי של הועדה והנוסח לדיון ביום 27.10.09 , כדלקמן: מעמד המועצה לצרכנות בתחום החוזים האחידים והיקף פעילותה על פי סעיפים 3 ו-4 לתקנות החוזים האחידים התשמ"ג-1982 ( להלן – "החוק" ), המועצה הישראלית לצרכנות היא משיבה לכל בקשת אישור של חוזה אחיד בבית הדין לחוזים אחידים, והיא רשאית לבקש ביטול של תנאים מקפחים בבית הדין. בשנים האחרונות המועצה לצרכנות התייצבה בהליכים שונים בפני בית הדין לצד היועץ המשפטי לממשלה, והושגו הישגים חשובים לציבור, בפרט לציבור הצרכנים, בתחומים שונים1. הנסיון המצטבר מפעילות המועצה בתחום מצביע על כך כי החוק במתכונתו הנוכחית איננו יעיל להשגת המטרות שלשמן חוקק ובכלכלת השוק החופשי המופרטת מיום ליום אין נפרשת הגנה על הצרכנים עד כדי פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר. עמדת המועצה הישראלית לצרכנות היא כי לצורך השגת המטרות של החקיקה יש לשנות את החוק באופן מהותי בדומה להסדר שנקבע ע"י מועצת האיחוד האירופי בדירקטיבה EEC 93/13 מ- 5 באפריל 1993 בשם "Unfair terms in consumer contracts” (להלן: "הדירקטיבה ") תוך התאמתה לנסיבות המקומיות, ולשנות את שיטת הבדיקה של חוזים אחידים כך שייבדקו תנאים בחוזים אחידים על פי ענף מסוים ולא בדיקה פרטנית של חוזה אחיד מסוים בו עושה שימוש ספק מסוים . פסיקות ביה"ד תוחלנה על כלל הענף הרלוונטי ועל כל ענף ו/או גוף ספקים/מוכרים אחר שיקבע בפסיקה2. התייחסות להצעת החוק המועצה לצרכנות מברכת על מטרת התיקון המוצע כמפורט בדברי ההסבר – להגביר את מודעות הציבור לקיומו של החוק ולתמרץ עסקים לעבור בקרה של בית הדין . ואולם לעמדת המועצה לצרכנות, יש לשפר את נוסח הצעת החוק בהתאם להערות היועץ המשפטי של הועדה, ולהלן נימוקי חוות הדעת של המועצה לצרכנות: סעיף 1 בהצעת החוק מוצע לחייב כל ספק שהחוזה שלו לא אושר על ידי בית הדין, לציין בראש החוזה האחיד בו הוא עושה שימוש כי החוזה לא אושר על ידי בית הדין. לעמדת המועצה לצרכנות, ציון בראש חוזה אחיד כי החוזה לא אושר על ידי בית הדין עלול להטעות את ציבור הצרכנים, בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981: • הכיתוב על גבי החוזה לפיו "החוזה לא אושר על ידי בית הדין" יכול להתפרש באופן כזה שהוגשה בקשת אישור ובית הדין דחה את הבקשה בשל תאנים מקפחים בחוזה, או לחילופין כי לא הוגשה בקשת אישור וקיים חשש כי החוזה מכיל תנאים מקפחים. הכיתוב עלול להטעות את ציבור הצרכנים לחשוב כי החוזה האחיד עליו הוא עומדת לחתום מכיל תנאים מקפחים, זאת גם אם החוזה לא נבדק על ידי בית הדין. • ספקים שאינם יכולים לממן הליך בפני בית הדין ימשיכו לסמן את חוזיהם ב"אות כין" זה גם אם החוזה שלהם אינו מקפח, וספקים שביכולתם לממן הליך בפני בית הדין יוכלו להסיר את הסימון . דבר זה עלול לגרום לכך שספקים "קטנים" יפגעו גם במקרים בהם אין בחוזה האחיד שבו הם עושים שימוש תנאים מקפחים. • יודגש כי, נכון למועד כתיבת חוות דעת זו קיימים פסקי דין בודדים שבהם אושרו תנאים של חוזים אחידים על ידי בית הדין, מכאן כי אחוז מזערי של חוזים אחידים בהם ספקים עושים שימוש עברו תחת ה"פיקוח" של בית הדין. • בנוסף לכך, ההטעיה מועצמת במקרה שבו יהיו ספקים שלא יפעלו בהתאם לתיקון המוצע ולא יציינו על גבי החוזים שלהם כי אין אישור של בית הדין. במצב זה הציבור עלול לחשוב כי חוזים אלה תקינים וכי החוזים שעליהם יצויין כי אין אישור של בית הדין מכילים תנאים מקפחים למרות שלא זו משמעות הכיתוב, הספקים מפרי חוק יהינו מיתרון בלתי הוגן בעליל. • רוב החוזים האחידים בהם נעשה שימוש בפועל אינם נוגעים לכלל הציבור ( כמו בתחום הבנקאות או התקשורת בו קיימת ריכוזיות ) או אינם נוגעים לציבור שזקוק להגנה מיוחדת ( כמו בתחום הדיור המוגן או שירותי הרפואה הדחופה). לעמדת המועצה לצרכנות, ישנם תחומים שבהם נדרשת בדיקה של החוזה האחיד שבו עושים שימוש ספקים בתחום – לדוגמה בתחום התקשורת, הבנקאות, הביטוח ועוד תחומים בהם פערי המידע והכוחות בין הצרכן לבים הספק הם גדולים במיוחד – אם בשל הריכוזיות בתחום ואם בשל הכוח הכלכלי שבידי הספק והעדר כוח מיקוח של הצרכן. בהתאם, יש להגביל את חובת ציון לגבי העדר אישור בית הדין לענפים בהם דרושה בדיקה של החוזים האחידים בהם הספקים עושים שימוש. לסיכום: המועצה לצרכנות מסכימה עם הנוסח המוצע על ידי היועץ המשפטי של הועדה שבחלופה ב עם תיקונים קלים, כדלקמן: " לא אישר בית הדין חוזה אחיד של ספק מהספקים המנויים בתוספת הראשונה, אם מפאת שהספק לא פנה לבית הדין לקבל את האישור ואם מפאת שהחוזה בתהליך אישור, יציין הספק על גבי החוזים האחידים שבו הוא עושה שימוש בעמוד הראשון בחוזה- "החוזה טרם אושר על ידי בית הדין " המועצה ממליצה שלא לאפשר כיתוב לפיו החוזה הוגש לאישור בית הדין שכן ציבור הצרכנים עלול לפרש כיתוב זה כאישור בית הדין לחוזה. לסעיף 2 בהצעת החוק בהצעת החוק מוצע לחייב כל עוסק להבליט את התנאים המהותיים כאשר החוזה האחיד שבו הם עושים שימוש מכיל עמוד אחד, ולגבי חוזים של שני עמודים ויותר, מוצע לחייב כל ספק לציין את התנאים המהותיים בחוזה בראש החוזה, באותיות בולטות או במסמך נלווה נפרד שיצורף לחוזה וייחתם על ידי הלקוח. המועצה לצרכנות מברכת על היוזמה שמטרתה להגביר את יכולת הצרכנים להבין את מהות החוזה עליו הם חותמים ולסייע להם להחליט אם לחתום עליו או לא באופן מושכל ומודע יותר, אולם המועצה לצרכנות ממליצה לאמץ את הנוסח המוצע על ידי היועץ המשפטי ולבצע תיקון עקיף בחוק הגנת הצרכן, תוך הוספת סעיף 5א כנוסח המוצע על ידי היועץ המשפטי של הועדה לדיון ביום 27.10.09. להלן נימוקי עמדתה: • התיקון המוצע לוקה בחוסר בהירות ועלול ליצור אי ודאות בדבר התנאים המהותיים הנוספים מעבר לתנאים העיקריים של העסקה המפורטים בס"ק 1 עד 4 שעל העוסק לציין בראש החוזה האחיד. • בית הדין לחוזים אחידים דן בסוגיה בתיק חא 9004/03 היועמ"ש נ' נטלי החברה לשירותי רפואה דחופה בישראל בע"מ והמועצה לצרכנות, בהתייחס לשירותי רפואה דחופה וקבע את העיקרון כי על הספק לציין את עיקרי החוזה באופן מרוכז בראש החוזה על מנת לאפשר לצרכן להבין מייד, וטרם החתימה, מהם תנאי העסקה, אולם בית הדין לא קבע מהם התנאים העיקריים שיש לציין שם כשדבר זה נעשה בהסכמה בין הצדדים. קיים קושי אובייקטיבי לקבוע בחקיקה מה הם התנאים המהותיים מעבר לתנאים הבסיסיים, והדבר דורש שימוע מול הספקים בתחום, כפי שזה נעשה בתחום הסלולר בעקבות המלצות ועדת גרונאו.3 • בנוסף, חוק הגנת הצרכן עוסק בחובת גילוי מוגברת במספר סעיפים ולמשל סעיף 5 (א) לחוק הנ"ל מסמיך את שר התמ"ת לקבוע בתקנות סוג של חוזים בהם יחויב עוסק לערוך חוזה בכתב ומהם הפרטים שיש לציין: "היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או ניצול מצוקת צרכן, רשאי הוא לקבוע בתקנות, לפי סוגי עסקים או שירותים, כי עוסק חייב לערוך חוזה בכתב עם הצרכן, ולציין בו את הפרטים שנקבעו בתקנות." • בחוק הגנת הצרכן אף נקבעו הוראות וכללי גילוי נאות בדומה לתיקון המוצע בעסקאות צרכניות שונות , לדוגמא בסעיפים 4, 4ג, 9, 14א ו-14ג). לסיכום לעמדת המועצה לצרכנות, הסדרת הנושא דורשת התייחסות מיוחדת בהתאם לסוג החוזים וספק אם ניתן לקבוע הוראה כללית ולאכוף אותה. המועצה לצרכנות תומכת בנוסח המוצע על ידי היועץ המשפטי של הועדה לפיו תיקבע חובה לציין בראש החוזה את המחיר, תנאי התשלום, תנאי הביטול ודמי הביטול ותנאי האחריות, וממליצה להוסיף: • תקופת ההתקשרות – פרט זה מהותי בחוזים בהם קיימת התחייבות לתקופה מסוימת. • התכונות העיקריות של השירות או של הנכס כמפורט בסעיף 14ג(ב) לחוק הגנת הצרכן בעניין טופס הגילוי שעל העוסק למסור במכר מרחוק. כמו כן, המועצה לצרכנות תומכת בנוסח המוצע על ידי היועץ המשפטי של הועדה לפיו יתוקן חוק הגנת הצרכן, אולם תיקון זה צריך להיעשות על ידי הוספה של סעיף 5א ולא תיקון של סעיף 5(א). יצויין לעניין זה כי שר התמ"ת עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף זה ולאחרונה תוקנו תקנות הגנת הצרכן (עריכת חוזה בכתב ופרטים שרוכל חייב למסור לצרכן), תשס"ח-2008. בכבוד רב, יעל כהן-שאואט, עו"ד יועצת משפטית המועצה הישראלית לצרכנות   העתק: אלעזר שטרן, עוזר משפטי ועדת החוקה חוק ומשפט במייל [email protected] עו"ד שירלי אבנר, יעוץ וחקיקה – משרד המשפטים - במייל עו"ד חנה טירי – ראש תחום הסדרה ואכיפה – משרד התמ"ת - במייל