חומר רקע

12 באוקטובר 2009 כ"ד בתשרי תש"ע אל: חברי וועדת החוקה מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 גלגולי הצעות החוק בנושא ברית הזוגיות במהלך השנים הועלו לא מעט הצעות ליצירת מסלולים אלטרנטיביים למסגרת הנורמטיבית הקיימת של נישואין וגירושין ובישראל, הפועלת, כיום, כולה לפי הדין האישי-דתי. חלק מההצעות ביקשו לשנות מן היסוד את המצב הנוכחי ולכונן מסלול של נישואין אזרחיים בצד המסלול של נישואין דתיים, לעומת הצעות אחרות – שהן הרלבנטיות לענייננו – אשר ביקשו לכונן מסלול אלטרנטיבי לנישואין, בדמותה של "ברית זוגיות". מטעם הממשלה – הוצג, בשנת 2002, תזכיר חוק רישום זוגיות, התשס"ב-2002, וזאת, בעקבות שיתוף פעולה בין ד"ר שחר ליפשיץ ופרופ' פנחס לשר המשפטים דאז, יוסי ביילין. הצעת חוק מעודכנת יותר – הצעת החוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בברית הזוגיות, התשס"ד-2004 – הוצגה על ידי משרד המשפטים בעקבות המלצות של ה"ועדה לנושא רישום מעמדם של בני זוג בהתאם להסכמים הקואליציוניים, שתגבש הצעה לרישום מעמדם בישראל של בני זוג שלפחות אחד מהם אינו יכול להינשא על פי הדין הדתי החל עליו", בראשותו של חבר הכנסת רוני בר-און1. בשנת 2006, פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק מעודכן, ובו מספר שינויים מהצעת החוק האמורה. מטעם חברי הכנסת – הוגשו, במקביל, לא מעט הצעות חוק פרטיות בנושא ברית הזוגיות הן בכנסת ה-162, הן בכנסת ה-173 והן בכנסת ה-184. מטעם פרופ' שחר ליפשיץ – הוכן נוסח מוצע להצעת החוק, מטעם פרופ' שחר ליפשיץ, במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ביסוד הצעות החוק המבקשות לכונן מרשם זוגיות עומדים מספר עקרונות: 1. שמירת המצב הקיים שלפיו הנישואין המוכרים במדינה הם נישואין דתיים בלבד ויצירת מסלול אלטרנטיבי לנישואין בדמותה של "ברית זוגיות", זאת בשונה מהצעות חוק המבקשות לייסד נישואין אזרחיים בישראל. 2. יצירת מוסד משפטי חדש המכונה "מרשם זוגיות" שמאפשר רישום פורמלי של קשרים זוגיים ומעניק משמעות משפטית ואת מרבית הזכויות הניתנות לבני זוג נשואים, גם למי שחיים יחד כבני זוג ללא נישואין ונרשמים במרשם. 3. קיימות מגבלות על הכשירות להירשם – אך הן אזרחיות באופיין: גיל, תושבות, קרבת משפחה, איסור רישום על מי שכבר נשוי/רשום. 4. קיים הליך מסודר להתרת ההתקשרות, שמתקיים בדרך כלל בפיקוחו של רשם או של בית המשפט. עם זאת קיימים הבדלים משמעותיים בין ההצעות השונות – אותם אסקור להלן. אחת מהשאלות המרכזיות ביחס למסלול האלטרנטיבי של "ברית הזוגיות", היא שאלת היקף תחולתו – האם הוא יחול רק על פסולי ומנועי חיתון? על כל איש ואשה? על בני זוג חד מיניים? ייחודה של הצעת החוק המונחת בפני הוועדה היא בניסיון להגביל את תחולת החוק לבני זוג המוגדרים כ"חסרי דת" בלבד. הגבלה זו יש בה כדי ליצור, בדרך הטבע, שוני של ממש בין אופיו של הליך הרישום על פי בהצעת החוק דנן, להליך הרישום על פי הצעות החוק האחרות. עם זאת, קיימות לא מעט סוגיות משותפות לכלל הצעות החוק המבקשות לכונן מרשם זוגיות. בטבלה המצ"ב, נעשה ניסיון להשוות את הצעת החוק המונחת בפני הוועדה לשלוש הצעות חוק אחרות, ביחס למרבית הסוגיות שהצעת החוק מטפלת בהן. ההשוואה תהיה להצעת חוק ממשלתית קודמת (משנת 2004), להצעת חוק פרטית (משנת 2009), ולהצעת החוק שהוכנה על ידי המכון הישראלי לדמקורטיה (משנת 2006). השוואה זו יש בה כדי להרחיב את אופק המחשבה, ולאפשר לחברי הוועדה לחשוב על פתרונות שונים ועל חלופות אפשריות בכל אחת מהסוגיות שהצעת החוק דנן מעוררת. הערה טכנית: מה שסומן ברקע צהוב מצביע על השינויים המרכזיים בין ההצעות השונות. הצעת חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 – הצעת החוק הממשלתית הנוכחית הצעת חוק ברית הזוגיות, התשס"ה-2004 – הצעת חוק ממשלתית הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בברית הזוגיות, התשס"ט-2009 – של ח"כ רותם +אילטוב הצעת חוק ברית הזוגיות – נכתב על ידי פרופ' שחר ליפשיץ - 2006 על מי חלה הצעת החוק איש ואשה חסרי דת כל איש ואשה5 כל איש ואשה כל בני זוג (גם חד מיניים) הגדרות בני זוג – בני זוג שהם איש ואשה אין אין בני זוג – בני זוג לפי חוק זה תושב ישראל – מי שהתגורר בישראל במשך תקופה של שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לרישום במרשם הזוגיות לפי סעיף 5, שהוא אחד מאלה: (1) אזרח; (2) מי שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950; (3) מי שניתן לו רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. תושב - אזרח ישראלי לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, מי שניתנו לו אשרת עולה או תעודה עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או מי שניתנו לו רישיון לישיבת קבע או רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, המתגורר בישראל אין תושב - אזרח ישראלי או מי שניתנו לו אשרת עולה או תעודה עולה לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952, או מי שניתנו לו רישיון לישיבת קבע או רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, המתגורר בישראל תנאי כשירות גיל – שני בני הזוג בני 18 כנ"ל כנ"ל כנ"ל תושבות – שני בני הזוג תושבי ישראל תושבות – אחד מבני הזוג לפחות הוא תושב ישראל תושבות – אחד מבני הזוג לפחות הוא תושב ישראל תושבות – אחד מבני הזוג לפחות הוא תושב ישראל רישום כחסרי דת – שני בני הזוג רשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת לא רלבנטי לא רלבנטי לא רלבנטי העדר קרבה – בני הזוג אינם קרובי משפחה. "קרוב משפחה"=הורה, הורה של הורה, צאצא, בן זוג או מי שהיה בן זוג של כל אחד מהם, וכן אח או אחות ובני זוגם, והכל אף אם הייתה הקרבה תוצאה של אימוץ; "בן זוג", של אדם - מי שנשוי לאותו אדם וכן מי שרשום כבן זוגו של אותו אדם במרשם הזוגיות. כנ"ל, בניסוח מעט שונה6 כנ"ל, בתוספת הקרובים הבאים: - דוד ואחייניתו או בתה; - דודה ואחיינה או בנו; - איש ואחות אשתו בחייה. כנ"ל, בתוספת הקרובים הבאים: - דוד ואחייניתו או בתה; - דודה ואחיינה או בנו; (הגדרת קרובי משפחה מופיעה במסגרת סעיף ההגדרות) בני הזוג אינם נשואים זה לזה – בני הזוג אינם נשואים זה לזו ואינם רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים זה לזו כנ"ל, בניסוח מעט שונה אין התייחסות אין התייחסות בני הזוג אינם נשואים לאחר – אף אחד מבני הזוג אינו נשוי לאחר, אינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי לאחר ואינו רשום כבן זוגו של אחר במרשם הזוגיות או במרשם דומה המתנהל על פי דין במדינה אחרת. כנ"ל, בניסוח מעט שונה כנ"ל, בניסוח מעט שונה, ובתוספת הרלבנטית7 הבאה: אף אחד מהם לא היה רשום או נשוי כאמור במשף 180 ימים קודם לרישום כנ"ל, בניסוח מעט שונה אם אחד מבני הזוג פסול דין או שיש לו אפוטרופוס – בית המשפט אישור כי הוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות כנ"ל כנ"ל, בניסוח מעט שונה: בית המשפט אישר כי הוא יכול לבוא בברית הזוגיות כנ"ל, בניסוח מעט שונה: בית המשפט אישר כי הוא יכול לבוא בברית הזוגיות הדין החל על בני הזוג השוואה כללית לנישואים וגירושין – דין בני זוג רשומים כדין בני זוג נשואים; דין בני זוג שרישומם נמחק כדין בני זוג שנישואיהם הותרו; דין אדם שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו כדין אלמן השוואה כללית לנישואין – כל זכות או חובה החלים מכח הדין על נשואים יחולו על מי שנרשמו במרשם – למעט זכות או חובה שיסודם בדין הדתי. השוואה כללית לנישואין – כל חיקוק המתייחס לאישה ואשה הנשואים זה לזה יראו אותו כחל גם על בני זוג שנרשמו במרשם. השוואה כללית לנישואין – כל זכות או חובה החלים מכח הדין על נשואים יחולו על מי שנרשמו במרשם – למעט זכות או חובה מכוח בדין הדתי השוואה כללית לגירושין – במסגרת הסעיף העוסק במחיקה מהמרשם נקבע כי כל זכות או חובה מכוח הדין החלים על מי שהתרשו או שנישואיהם פקעו תחול על בני זוג שנמחק רישומם במרשם הזוגיות, למעטו זכות או חובה מכוח הדין הדתי יחסי ממון – הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג יחולו על בני זוג הרשומים במרשם הזוגיות, בשינויים המחויבים. רשם הזוגיות רשאי לאמת הסכם ממון בעת הרישום במרשם או בעת מחיקה מהמרשם, לאחר שנוכח כי בני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית וכי הם מבינים את משמעותו ותוצאותיו. אין הוראה נפרדת לעניין יחסי ממון, והוראות חוק יחסי ממון יחולו על בני הזוג במסגרת ההשוואה הכללית של בני הזוג לבני זוג נשואים. סמכותו של הרשם לאמת הסכם ממון מעוגנת בסעיפים אחרים של הצעת החוק כחלק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה, נקבע כי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 יחול על בני הזוג רק לאחר שחלפו 18 חודשים, למעט האפשרות לערוך הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק אין הוראה נפרדת לעניין יחסי ממון, והוראות חוק יחסי ממון יחולו על בני הזוג במסגרת ההשוואה הכללית של בני הזוג לבני זוג נשואים. סמכותו של הרשם לאמת הסכם ממון מעוגנת בסעיפים אחרים של הצעת החוק הוראות שחלות על בני זוג נשואים ולא יחולו על מי שרשום במרשם הזוגיות – הוראות החוקים הבאים: - חוק האזרחות, התשי"ב-1952; - חוק השבות, התש"י-1950; - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952. אין הוראות שחלות על בני זוג נשואים ולא יחולו על מי שרשום במרשם הזוגיות – ההוראות הבאות: - עבירת הביגמיה - שבסימן ח' בפרק ח' לחוק העונשין, התשל"ז-1977. [אבל יש סנקציה של פיצוי ללא הוכחת נזק במקרה של נישואין / רישום / חיים עם בן זוג אחר טרם התרת ההתקשורת]. - הגדרת "הורה יחיד" – פסקה (2) שבהגדרת "הורה יחיד" שבס' 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-19928 אין. לפי הצעה זו כל החוקים יחולו מיד וללא כל סייג הוראות שיחולו על בני זוג הרשומים במרשם רק לאחר 18 חודשים – הוראות החוקים המנוים בתוספת: - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לשנות את התוספת הוראות שיחולו על בני זוג הרשומים במרשם רק לאחר 18 חודשים – הוראות החוקים המנוים בתוספת: - חוק האזרחות, התשי"ב-1952; - חוק השבות, התש"י-1950; - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952. - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; - חוק הירושה, התשכ"ה-1965, למעט מזונות מן העזבון9 שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, רשאי לשנות את התוספת הוראות שיחולו על בני זוג הרשומים במרשם רק לאחר 18 חודשים – הוראות החוקים המנוים בתוספת הראשונה: - חוק האזרחות, התשי"ב-1952; - חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; - חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; - חוק הירושה, התשכ"ה-1965, למעט מזונות מן העזבון10 - חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, למעט האפשרות לערוך הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק אין אפשרות לשינוי התוספת על ידי שר המשפטים אין. לפי הצעה זו כל החוקים יחולו מיד וללא כל סייג זכויות וחובות לפי הדין האישי – הוראות הסעיף לא יחולו לעניין זכויות וחובות על פי הדין האישי ולעניין רישום לפי חוק מרשם האוכלוסין במסגרת ההשוואה הכללית לנישואין ולגירושין נאמר כי כל זכות או חובה החלים מכח הדין על נשואים יחולו על מי שנרשמו במרשם – למעט זכות או חובה שיסודם בדין הדתי אין התייחסות במסגרת ההשוואה הכללית לנישואין ולגירושין נאמר כי כל זכות או חובה החלים מכח הדין על נשואים יחולו על מי שנרשמו במרשם – למעט זכות או חובה מכוח הדין הדתי חובת מזונות – נובעת מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), לנוכח העובדה שרואים אותם כאילו הם בני זוג נשואים, ולא חל עליהם דין אישי כלשהו חובת מזונות – הוראה הקובעת כי חובת מזונות תחול מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) חובת מזונות – הוראה הקובעת כי חובת מזונות תחול מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) חובת מזונות – הוראה הקובעת כי חובת מזונות תחול מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מחיקה מן המרשם רישומם של בני זוג יימחק מהמרשם במקרים הבאים: רישומם של בני זוג יימחק מהמרשם במקרים הבאים: רישומם של בני זוג יימחק מהמרשם במקרים הבאים: רישומם של בני זוג יימחק מהמרשם במקרים הבאים: מחיקה בפני הרשם כשהצדדים מסכימים – אם הצדדים הגישו לרשם בקשה מוסכמת להתרת ברית הזוגיות, התייצבו בפני הרשם, והרשם וידא כי בני הזוג עושים כן בהסכמה חופשית ומבינים את משמעות הדבר, ימחק הרשם את רישומם ממרשם הזוגיות. כנ"ל כנ"ל, בתוספת הדרישה שעברה חצי שנה מיום הגשת הבקשה מחיקה בפני בית המשפט כשהצדדים מסכימים וחלפה חצי שנה – חלפה חצי שנה מיום שהוגשה בקשה להתרת הזוגיות ושני בני הזוג מסכימים להתרת הזוגיות. יודגש, גם כשיש הסכמה בין הצדדים, ניתן יהיה להתיר את ברית הזוגיות רק בפני בית משפט (ולא בפני הרשם), ורק לאחר שחלפה חצי שנה (ולא מיד). בית המשפט רשאי לעכב את התרת ברית הזוגיות אם מצא שהדבר נחוץ על מנת להגן על טובתם של בניה זוג או של ילדי בני הזוג או מטעמים אחרים שיירשמו; בכל מקרה יורה בית המשפט על התרת ברית הזוגיות אם חלפו שנתיים מיום שהגיש אחד מבני הזוג בקשה להתרת ברית הזוגיות והוא עומד על רצונו להתיר את ברית הזוגיות. פטירת בן זוג – אחד מבני הזוג נפטר; כנ"ל כנ"ל כנ"ל פסק דין של בית משפט – בית משפט לענייני משפחה נתן פסק דין חלוט המתיר את ברית הזוגיות כנ"ל כנ"ל כנ"ל בני הזוג נישאו – התקבלה הודעה לפי סעיף 4א לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), שלפיה בני הזוג נישאו זה לזו כנ"ל בני הזוג נישאו – בני הזוג נישאו זה לזה לפי הדין האישי (לא לפי הודעת רושם הנישואין) כנ"ל אין התייחסות החלטה של רשות זרה – בית משפט מוסמך או רשות מוסמכת אחרת במדינת חוץ נתנו פסק דין או החלטה לגירושין אופסק דין או החלטה המורים על התרת הזוגיות אין התייחסות החלטה של רשות זרה – כנ"ל בהצעת החוק מ-2005, בתוספת ההוראה לפיה הדבר כפוף לאמור בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 התרת ההתקשרות בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות באחת מאלה: בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות באחת מאלה: בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות באחת מאלה: בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות באחת מאלה: הוגשה בקשה ליישוב סכסוך והושג הסכם בדבר הסדר הסכסוך – הוגשה לבית המשפט בקשה ליישוב סכסוך, בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות אם בני הזוג הגיעו להסכם בדבר הסדר הסכסוך, הכולל הסכמה להתיר את ברית הזוגיות אין התייחסות אין התייחסות אין התייחסות הוגשה בקשה ליישוב סכסוך + חלפה חצי שנה +לא הגיעו להסדר – הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות אם בני הזוג לא הגיעו להסדר כאמור בתוך ששה חודשים, ואחד מבני הזוג הודיע לבית המשפט כי הוא מעוניין בהתרת ברית הזוגיות; בית המשפט רשאי לעכב את מתן פסק הדין עד שיסתיימו ההליכים הקשורים: 1. ליחסי הממון בין בני הזוג או 2. לאפוטרופסות ולהחזקת הילדים כנ"ל הוגשה בקשה ליישוב סכסוך + חלפה שנה + קרע בלתי ניתן לאיחוי – הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, ובני הזוג לא הגיעו ליישוב הסכסוך, בית המשפט רשאי להתיר את ההתקשרות אם חלפה שנה מיום הגשת הבקשה. ובית המשפט נוכח כי: (1) קיים בין בני הזוג קרע שאינו ניתן לאיחוי או כי (2) בני הזוג חיים בנפרד תקופה של שנה לפחות ולא נראה שיש סיכוי שישובו לחיות יחד. בית המשפט רשאי לעכב את התרת ההתקשרות עד שיסתיימו ההליכים הקשורים: 1. ליחסי הממון בין בני הזוג או 2. לאפוטרופסות ולהחזקת הילדים 3. וכן כל עניין שלפי דין, שלדעת בית המשפט מצדיק לעכב את התרת הקשר בין בני הזוג הוגשה בקשה להתרת הזוגיות + חלפה שנה + אין סיכוי שבני הזוג ישובו לחיות יחד – מיום שהגיש אחד מבני הזוג בקשה להתרת ברית הזוגיות ולא נראה סיכוי של ממש שבני הזוג ישובו לחיות יחד; בית המשפט רשאי לעכב את התרת ברית הזוגיות אם מצא שהדבר נחוץ על מנת להגן על טובתם של בני הזוג או של ילדי בני הזוג או מטעמים אחרים שיירשמו; בכל מקרה יורה בית המשפט על התרת ברית הזוגיות אם חלפו שנתיים מיום שהגיש אחד מבני הזוג בקשה להתרת ברית הזוגיות והוא עומד על רצונו להתיר את ברית הזוגיות. חלפה שנה ולא ניתן לאתר את בן הזוג – הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות אם חלפה שנה מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולא ניתן היה לאתר את בן הזוג ולהמציא לו את הבקשה כנ"ל כנ"ל אין התייחסות מראית עין – ברית הזוגיות נעשתה למראית עין כנ"ל כנ"ל כנ"ל, נוסף כי יש צורך שיוכח בעליל שהכל היה למראית עין מידע כוזב או שגוי – הרישום במרשם הזוגיות נעשה על יסוד מידע כוזב או שגוי אי קיום התנאים שבסעיף 2 – לאחר הרישום התברר כי לא התקיימו התנאים שבסעיף 2 אי קיום התנאים שבסעיף 2 – לאחר הרישום התברר כי לא התקיימו התנאים שבסעיף 2 אי קיום התנאים שבסעיף 2 – לאחר הרישום התברר כי לא התקיימו התנאים שבסעיף 2 בן הזוג לוקה בנפשו/שכלו – בית המשפט נוכח כי לא ניתן לקבל את הסכמת בן הזוג להתרת ברית הזוגיות מחמת ליקוי נפשי או שכלי שבשלו בן הזוג אינו מסוגל להבין את משמעות התרת ברית הזוגיות ותוצאותיה כנ"ל כנ"ל אין התייחסות נישואין או רישום כבן זוג לאחר – בן זוגו של המבקש נישא לאחר או נרשם כבן זוגו של אחר במרשם הזוגיות או במרשם דומה המתנהל על פי דין במדינה אחרת כנ"ל, בתוספת שגם אם בן הזוג נישא או נרשם במרשם זוגיות בישראל רשאי בית המשפט להתיר את הזוגיות אין התייחסות אין התייחסות פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס – הבקשה להתרת ברית הזוגיות תוגש לבית המשפט (ולא לרשם), והצדדים יצהירו בפני בית המשפט כי הם מסכימים להתיר את ברית הזוגיות; בית המשפט ייתן פסק דין המתיר את ברית הזוגיות לאחר שנוכח כי פסול הדין או מי שמונה לו אפוטרופוס מסוגל להבין בדבר וכי כל אחד מבני הזוג הסכים להתרת ברית הזוגיות בהסכמה חופשית ובהבינו את משמעותה ותוצאותיה. כנ"ל, בניסוח מעט שונה אין התייחסות אין התייחסות מעמד ידועים בציבור אין התייחסות אין התייחסות לא יוכרו כידועים בציבור בני זוג שלא נרשמו במרשם לאחר כניסת החוק לתוקף, אלא אם היו ידועים בציבור לפני כן לא יוכרו כידועים בציבור בני זוג שלא נרשמו במרשם לאחר כניסת החוק לתוקף, אלא אם היו ידועים בציבור לפני כן על אף האמור, בית משפט או גוף שיפוטי אחר שלו סמכות על פי דין, רשאי להעניק זכויות של ידועים בציבור למי שלא נרשמו במרשם משום שאחד מהם היה נשוי לאחר. בהפעלת שיקול הדעת יש להתחשב בנסיבות שבשלן לא התגרש. כמו כן רשאי לעשות כן אם ראה שהדבר נחוץ כדי לעשות צדק עם בני הזוג או עם אחד מהם. עיון במרשם וקבלת ידיעות מהמרשם המרשם לא יהיה פתוח לעיון אלא לגורמים הבאים לצורך מילוי תפקידם: (1) שר הפנים או מי שהשר הסמיכו לכך; (2) מי שבית משפט או בית דין דתי הסמיכו לכך לעניין מסוים העומד ותלוי לפניהם; (3) רושם נישואין או מי שהרושם הסמיכו לכך; (4) בעל תפקיד אחר שקבע השר. כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם הזוגיות וכן העתק או תמצית מן הרישום. אין התייחסות אין התייחסות אין התייחסות תיקון עקיף לחוק מרשם אוכלוסין תיקון ס' 2(א) המונה את הפרטים שיירשמו במרשם ס' 2(א)(7) מונה את "המצב האישי" (רווק, נשוי, גרוש או אלמן), כחלק מהפרטים שיירשמו במרשם. מוצע להוסיף ס' 2(א1) שייקבע כי על אף הוראות ס"ק (א) – (1) תושב הרשום במרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 (בסעיף קטן זה - מרשם הזוגיות), יירשם בפרט הרישום האמור בסעיף קטן (א)(7) הנוגע למצבו האישי (בסעיף קטן זה - פרט המצב האישי), כבן זוג בברית הזוגיות; (2) תושב שנמחק רישומו ממרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כפנוי; (3) תושב שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב האישי כאלמן. תיקון ס' 2(א) המונה את הפרטים שיירשמו במרשם ס' 2(א)(7) מונה את "המצב האישי" (רווק, נשוי, גרוש או אלמן), כחלק מהפרטים שיירשמו במרשם. מוצע לתקן סעיף זה באופן שהפרטים של נשוי, גרוש ואלמן יימחקו, ובמקומם ייכתב "או בן זוג". תיקון ס' 2(א) המונה את הפרטים שיירשמו במרשם ס' 2(א)(7) מונה את "המצב האישי" (רווק, נשוי, גרוש או אלמן), כחלק מהפרטים שיירשמו במרשם. מוצע לתקן סעיף זה באופן שאחרי הפרט נשוי יבוא "בן זוג". תיקון ס' 2(א) המונה את הפרטים שיירשמו במרשם ס' 2(א)(7) מונה את "המצב האישי" (רווק, נשוי, גרוש או אלמן), כחלק מהפרטים שיירשמו במרשם. מוצע לתקן סעיף זה באופן שהפרטים של נשוי, גרוש ואלמן יימחקו, ובמקומם ייכתב "או בן זוג". תיקון ס' 15 שמחייב רשויות המבצעות פעולות למסור הודעה על כך למרשם האוכלוסין מוצע להוסיף ס"ק (2א) שייקבע כי גם רישום בני זוג במרשם הזוגיות או מחיקתם מהמרשם האמור, לפי הוראות חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 מחייב הודעה על כך למרשם האוכלוסין כנ"ל כנ"ל כנ"ל, בניסוח מעט שונה תיקון ס' 30 שמונה את הגורמים שמרשם האוכלוסין פתוח בפניהם מוצע להוסיף ס"ק (7) שייקבע כי מרשם האוכלוסין יהיה פתוח גם בפני רשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009 אין אין אין תיקון עקיף לחוק משפחות חד הוריות אין תיקון פסקה (1) שבהגדרת "הורה יחיד" בס' 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 מוצע לתקן את ההגדרה כך שמי שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, וגם הוא אינו רשום כבן זוג לפי החוק – ייחשב להורה יחיד. אין תיקון פסקה (1) שבהגדרת "הורה יחיד" בס' 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 מוצע לתקן את ההגדרה כך שמי שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, וגם הוא אינו רשום כבן זוג לפי החוק – ייחשב להורה יחיד. תיקון עקיף לפקודת הנישואין והגירושין בפקודת הנישואין והגירושין (רישום), אחרי סעיף 4 יבוא: "משלוח הודעה למרשם הזוגיות" 4א. הממונה על המחוז ישלח לרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התשס"ט-2009, מדי חודש, הודעה על נישואין שנרשמו באותו מחוז במהלך החודש שקדם לו. כנ"ל בניסוח מעט שונה אין כנ"ל בניסוח מעט שונה