חומר רקע

תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח 2008 לשכת עורכי הדין מבקשת את תמיכתך באישור השינויים בתוספת הראשונה והשלישית לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (התשס"ח 2008), כך שתיכלל בתוספת הראשונה כזכאית לקבל מידע מהמרשם הפלילי ותוכל להביא במניין שיקוליה בקבלת מועמד המבקש להימנות על שורות המקצוע ולהירשם כמתמחה, את עברו הפלילי. החל משנת 2005 פנתה לשכת עורכי הדין לכל שרי המשפטים שמונו מאז ועד היום בבקשה לכלול אותה ברשימת הגופים ברשימת הגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א 1981 (להלן: "החוק") הזכאים לקבל מידע מן המרשם הפלילי. בשנת 2008 שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, אישר את התיקון לתוספת והכללת הלשכה ברשימת הגופים הזכאים לקבל מידע שהתיישן. אולם, בעקבות דיוני ועדת פרופ' קנאי נדחו הדיונים בועדת חוקה חוק ומשפט, ועתה הונחו שוב התקנות על ידי השר נאמן לאישורן בוועדה. מסירת המידע מהמרשם הפלילי נועדה לסייע ללשכת עורכי הדין בבחינת התאמתם וכשירותם של המבקשים להימנות עם חבריה ולהירשם כמתמחים, בכדי להגן על רמתו ועל טוהרו של מקצוע עריכת הדין לטובת הציבור, בכלל ולטובת הלקוחות הנזקקים לשירותיים משפטיים בפרט. כיום, לשכת עורכי הדין אינה מנויה על רשימת הגופים בתוספת לחוק, ולפיכך מנועה הלשכה מלהתחשב בעברו של מועמד אשר ביצע עבירה, לאחר תום תקופת התיישנות והמבקש להימנות על שורות המקצוע ולהירשם כמתמחה. הלשכה מנועה מלסרב לבקשת חבר שהוצא ממנה לצמיתות לחדש את חברותו, גם במקרים בהם הרשעותיו הפליליות חמורות ביותר, ומעידות על אי התאמתו למקצוע עריכת הדין, כדוגמת גניבת כספי לקוחות, זיוף מסמכים ועוד. כך למשל בימים אלה ממש עומדת להסתיים תקופת ההתיישנות של הרשעתו של מועמד המבקש להתקבל ללשכה, לאחר שהורשע בשוד מזוין ונדון לארבעים וחמישה חודשי מאסר. ככל שלא תתוקן התוספת לא יהיה מנוס מקבלת המועמד כחבר הלשכה. מקרה זה אינו המקרה היחיד, ישנם עוד מועמדים, שלהם רקע של הרשעות פליליות חמורות ואשר ממתינים לתום תקופת ההתיישנות, בתקווה להתקבל כחברים. יודגש שכיום הלשכה יכולה לקבל מידע מהמרשם הפלילי אך ורק בהסכמתו של המועמד. אולם לאחרונה יש ריבוי מקרים של מועמדים המסרבים לתת הסכמה לקבלת מידע אודותם, וללשכה עלולה להיות במצב של קבלתם ללשכה, גם אם ביצעו פשע חמור שאינו עומד בקנה אחד עם טובת הציבור. יתרה מכך במקרים שהמועמד מסכים שהלשכה תקבל מידע אודותיו מהמרשם הפלילי, המידע נמסר רק לאחר קבלתו ללשכה כמתמחה ובמקרים מסוימים לאחר שעבר את בחינות ההסמכה. כאמור, לשכת עורכי הדין נאלצת בתדירות הולכת וגוברת לקבל לשורותיה אנשים, אשר אין חולק על כך שאינם ראויים לשמש כעורכי דין, לא ניתן לתת בהם אימון וקבלתם הכפויה לשורות הלשכה יוצרת פגיעה אנושה באמון הציבור, ברשויות, בעורכי הדין ובציבור ככלל. יודגש שאישור התקנות יאפשר ללשכה לקבל מידע אודות מועמד לפני טקס ההסמכתו כעו"ד. הכללת לשכת עורכי הדין בין הגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, כך שהלשכה לא תהיה כבולה בהסכמת המועמד לעצם קבלת המידע ולתקופות ההתיישנות של הרשעתו הפלילית של מועמד, בשיקוליה אם לקבל מועמד פלוני כחבר בלשכה, הומלצה במספר פסקי דין של בית המשפט העליון על ידי שופטים רבים. כך למשל בדנ"פ 9384/01 מוחמד אל נסאסרה נ' לשכת עורכי הדין ובד"פ 600/02 לשכת עורכי הדין נ' קוסטין, קבעו השופטת בייניש (כתוארה אז), השופט חשין, השופט נאור, השופט טירקל, כי יש לתקן את חוק המרשם הפלילי ולכלול את הלשכה בין הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי. בעניין זה ראה דברי השופטת בייניש (כתוארה אז) בדנ"פ 9384/01: "לשכת עורכי הדין היא אחד הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי בהסכמתו של האדם הנוגע בדבר בהיותה מוסמכת...על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רישיון... בית המשפט זה פסק פעמים רבות בעבר כי היחס בין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון ללא מצרים ..עוד נקבע כי עורך הדין מייצג את שלטון החוק, ולפיכך עליו להיות נאמן לחוקי המדינה ובעל רמה מקצועית ואתית ההולמת את המקצוע ואת האמון שהלקוח, בתי המשפט והציבור נותנים בו... בהתחשב בכך קבע המחוקק כי על לשכת עורכי הדין לשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין .. עליה להגן על עניינו של ציבור הנזקקים לשירותיהם של עורכי הדין בצד שמירה על דמותה ועל מידותיה הראויות של המערכת המקצועית בעיני הציבור הרחב ועל האמון שהציבור רוחש לעוסקים במקצוע... לשם השגת התכליות האמורות על לשכת עורכי הדין להבטיח רק האנשים הראויים לכך יהיו רשאים להעניק שירותי משפט, שהרי אלה נוגעים לעניינים הרגישים ביותר של האדם, חירותו ויחסיו עם זולתו... בבוא לשכת עורכי הדין להכריע בשאלה אם המבקש לעסוק בעריכת דין ראוי לכך, עליה להביא בגדר שיקוליה את עברו הפלילי....במקרים מתאימים עשויים מעשי עבירה שביצע אדם בעברו להצביע על דופי מוסרי שאינו הולם את מקצוע עריכתה דין. מסירת המידע מהמרשם הפלילי נועדה איפוא לסייע ללשכת עורכי הדין בבחינת התאמתם וכשירותם של המבקשים להימנות עם חבריה כדי להגן על רמתו ועל טוהרו של מקצוע עריכת הדין לטובת הציבור, בכלל ולטובת הלקוחות הנזקקים לשירותיים משפטיים בפרט..." אשר על כן, חה"כ נכבד/ת, נבקשך לתמוך בעמדתנו, ולהצביע בעד הוספת לשכת עורכי הדין לתוספת הראשונה לחוק ובכך לסייע בשמירה על טהרתו של מקצוע עריכת הדין ובמאבק לשמירה על רמה מקצועית ואתית ראויה, הנדרשת מאדם שהוסמך לפעול כעורך דין.