חומר רקע

‏טו' חשון תש"ע ‏2 לנובמבר 2009‏‏‏‏ לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט הכנסת פקס: 02-6753199 שלום רב, הנדון: תיקון תקנות המרשם הפלילי ותקנות השבים- שינויים בתוספת הראשונה והשלישית ועדות אלימות במשפחה וגילוי עריות בענייני אסירים בהמשך לדיון בועדת החוקה חוק ומשפט שהתקיים ביום 21/10/09 , ולקראת הדיון בועדה שנקבע ליום 11/11/09, אבקש להציג ולנמק את ההצעה להוסיף את ועדות אלימות במשפחה וגילוי עריות המשותפים למשרד הרווחה ולשב"ס (להלן- "ועדות אלמ"ב/וג"ע") לרשימת בעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים סגורים (היינו דרוש תיקון הן של התוספת הראשונה והן של התוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי). בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (סעיפים 11 ו-12) התייחס המחוקק מפורשות ובאופן ייחודי לאסירים המרצים את מאסרם בגין עבירות אלימות או מין במשפחה, בקובעו כי לשם גיבוש החלטה בענין שחרור מוקדם, על ועדת השחרורים לקבל ולהביא בחשבון אף חוות דעת מקצועיות בדבר מסוכנותו של האסיר: • על פי סעיף 11 לחוק הנ"ל, כאשר מדובר באסיר הנושא מאסר בגין עבירות אלימות /מין במשפחה, חלה על ועדת השחרורים חובה סטטוטורית לקבל לעיונה חוות דעת של "צוות מקצועי" הכולל נציגים של משרד הרווחה ושל שב"ס (ועדות אלמ"ב/ג"ע) "לענין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העבירה". • על פי סעיף 12 לחוק הנ"ל, כאשר מדובר באסיר הנושא מאסר בגין עבירת מין (או אסיר החולה במחלת נפש או הסובל מהפרעה נפשית), חלה על ועדת השחרורים חובה סטטוטורית לקבל לעיונה חוות דעת –הערכת מסוכנות של מב"ן. לשלמות התמונה, יוער כי ההלכה הפסוקה פירשה את הוראת סעיף 9(7) לחוק שחרור על תנאי ממאסר כמצדיקה, ולמעשה מחייבת, את ועדת השחרורים לקבל לעיונה חוות דעת מקצועיות בתחום האלמ"ב/ג"ע גם כאשר האסיר אינו מרצה כעת את מאסרו בגין עבירת אלמ"ב/ג"ע כדרישת סעיף 11 לחוק, אולם קיימת אינדיקציה אחרת בגינה יש צורך בהערכת מסוכנותו בתחום האלימות במשפחה/ג"ע, כגון עבר פלילי בתחום, תיקים פתוחים או סגורים בתחום או מידע מודיעיני או סוציאלי רלוונטי –אסירים המכונים כבעלי "פרופיל" אלמ"ב (ראה לענין זה: רע"ב 10872/05, רע"ב 6440/04, רע"ב 5607/05). דין זה בנוגע לשחרור מוקדם ממאסר, חל לגבי אסירי אלמ"ב/ג"ע ובעלי "פרופיל" אלמ"ב, גם בכל הנוגע להחלטות אחרות המקבלות בעניינם במהלך המאסר, כגון יציאה לחופשות. החובה לקבל חוות דעת ועדת אלמ"ב/ג"ע גם בהחלטות ובהליכים אלה מעוגנת בפקודות שב"ס ובנוהלי עבודת ועדות אלמ"ב/ג"ע (הוראה 3.37 של תקנון עבודה סוציאלית של משרד הרווחה והשירותים החברתיים). יודגש כי בנוסף לעריכת חוות דעת לועדת השחרורים ולשב"ס, ועדות אלמ"ב/ג"ע, הפועלות מזה שנים רבות (עוד טרם קבלת הכרה סטאטוטורית), בוחנות ומגבשות המלצות טיפוליות ושיקומיות הן ביחס לאסירים והן ביחס לנפגעי העבירה (הישירים והעקיפים) ובני משפחת האסיר. לשם הערכת מסוכנותם של אסירי אלמ"ב/ג"ע, גיבוש דרכי טיפול בהם ושיקומם קיימת חשיבות רבה כי לועדות אלמ"ב/ג"ע תהיה גישה למידע מהמרשם הפלילי: סוגי ומספר העבירות בהן הורשע האסיר בעבר, תקופות ריצוי מאסר וקיומם של חקירות והליכים פליליים- הן תלויים ועומדים והן סגורים- בעבירות בכלל ובעבירות אלימות ומין במשפחה בפרט. אף אוכלוסיית האסירים שאינם שפוטים בהווה על ביצוע עבירות אלימות ומין במשפחה, אך בעברם רקע של אלימות ומין במשפחה, הינה אוכלוסייה פוטנציאלית חשובה, הזקוקה לטיפול והתייחסות מיוחדים, הן ברמה של האסיר והן ברמה של נפגע העבירה. בהצעה לתיקון התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי מוצע בפריט (טו) להוסיף את "מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי סעיף 12 לחוק שחרור על תנאי ממאסר" (היינו-מב"ן האמון על ביצוע הערכת מסוכנות מינית של עברייני מין). נראה כי ה"צוות המקצועי" על פי סעיף 11 לחוק הנ"ל, שכאמור נדרש אף הוא להכין חוות דעת- הערכת מסוכנות לועדת שחרורים ולשב"ס (בנושא חופשות) בעניינם של אסירי אלמ"ב/ג"ע, הושמט בטעות מהצעת התיקון. יוזכר כי מבין בעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה לחוק נמנה בפריט (כה) : נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך- לגבי עצירים או אסירים לענין החזקתם במשמורת חוקית. נוצר מצב לא סביר לפיו לחלק מחברי הועדות (נציגי שב"ס) יש גישה למרשם הפלילי ואילו לועדות עצמן ולנציגי משרד הרווחה בועדות אין גישה כאמור. בנוסף לחובת השמירה על סודיות המידע החלה מכח סעיפים 3 ו- 23 לחוק המרשם הפלילי יצויין שעל חברי ועדות אלמ"ב/ג"ע וגורמי הטיפול (שהינם עובדים סוציאליים במקצועם) המשתתפים בדיוני הועדות חלות הוראות סעיף 8 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996, המסדירות את נושא חובת הסודיות המקצועית. כל המידע שנמסר לועדה ולחבריה, לרבות המידע מהמרשם הפלילי, הינו סוד מקצועי שאין הועדה רשאית לגלותו. כמוכן, סעיף 12 להוראת התע"ס 3.37 מטיל חובת סודיות וחסיון על דיוני הוועדה ועל כל חומר המגיע לידיעתה. כן יוזכר כי המחוקק כבר התיר לגופים העוסקים באוכלוסיית עברייני מין להיחשף ולעשות שימוש במידע שבמרשם לצורך עבודתם (לרבות מידע על תיקים סגורים): ראה סעיף 3 לחוק הגנה על ציבור מפני עברייני מין התשס"ו- 2006, לפיו מעריך מסוכנות רשאי לקבל מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו- 11א לחוק המרשם הפלילי לצורך עבודתו עם עבריין מין ובקשר אליו; וראה סעיף 4(ו) לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים, התשס"א-2001 – לפיו ועדת מומחים רשאית לקבל מידע כאמור בסעיפים 2, 11 ו- 11א לחוק המרשם הפלילי לצורך הערכת הצורך בהמשך תחולת האיסור . לעניות דעתי, ועדות אלמ"ב/ג"ע עומדות באמות המידה שסוכמו ע"י ועדת קנאי בהיותן: "גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי ולנגזר ממנו וכן גופים ובעלי תפקידים העוסקים בטיפול בחשודים , נאשמים או מורשעים; גופים הרשאים על-פי חוק ליתן רישיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת, שהמידע נדרש להם לעניין זה בגלל יחסי נאמנות ואימון מיוחדים כלפי מקבל השירות או להם לשם הגנה על קטינים וחסרי ישע או לשם מניעת פגיעה בגופו של אדם או בריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני חשוב אחר, ובלבד שיש חשש לפגיעה משמעותית באינטרס חיוני החשוב לכלל הציבור". לסיכום, אנו סבורים כי הכללת ועדות אלמ"ב וג"ע בשתי התוספות לחוק המרשם הפלילי, חיונית לפעילותן וביצוע תפקידיהן על פי חוק, ובכלל זה לשם הגנה על הציבור מפני עברייני מין ואלימות במשפחה . בכבוד רב, ליאורה אברמוביץ, עו"ד העתקים: עו"ד יוכי גנסין, ממונה על ענייני בג"צים, פרקליטות המדינה עו"ד ענר הלמן, מחלקת בג"צים, פרקליטות המדינה עו"ד גבי פיסמן, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עו"ד גילה שבירו, עוזרת בכירה ליועמ"ש, שרות בתי הסוהר גב' איילה מאיר, מרכזת תחום אלימות במשפחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים