חומר רקע

משרד המשפטים הסניגוריה הציבורית הארצית 5 בנובמבר 2009 י"ח בחשוון תש"ע לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית באשר להצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(תיקון מס' 14), התשס"ח-2008 הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את הסתייגותה מן התיקונים בהצעת החוק שבנדון שעניינם העברת חקירת ילדים חשודים בגילאים 12-14 מחוקרי ילדים לידי חוקרי משטרה. המסגרת הרעיונית הכללית 1. סעיף 2(א) לחוק קובע כי אין גובים עדות מילד על עבירה המנויה בתוספת, שנעשתה בגופו או בנוכחותו או שהוא חשוד בעשייתה, ואין מקבלים כראיה הודעתו של ילד על עבירה כאמור, אלא ברשות חוקר ילדים. 2. על פי ההצעה, מוצע לתקן את סעיף 2(א) האמור, כך שהוראותיו לא יחולו על ילדים חשודים שמלאו להם 12 שנים, ניתן יהיה להעיד ילד חשוד שמלאו לו 12 שנים גם ללא אישור של חוקר ילדים. כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 4 לחוק, שעניינו חקירה על ידי חוקר ילדים בלבד, כך שחוקר משטרה יהיה רשאי לחקור ילדים מעל גיל 12 החשודים בביצוע עבירה מן העבירות המנויות בתוספת. במצב המשפטי הנוכחי חקירה כזו מנוהלת על ידי חוקר ילדים בלבד. 3. לפי דברי ההסבר, הטעם המרכזי לתיקונים אלה הוא שבמקרים מסוימים, כדי למנוע בשלב מוקדם את הישנות המעשים, "יש חשיבות רבה למפגש עם המשטרה ולחקירה הסמכותית במשטרה אשר תשקף את החומרה שבה הדבר נתפש אצל הרשויות". הערות הסניגוריה 4. הסניגוריה הציבורית מתנגדת לתיקונים האמורים וסבורה כי יש להותיר את המצב המשפטי הקיים על כנו. 5. הסניגוריה סבורה כי התיקונים המוצעים אינם עולים בקנה אחד עם העקרונות המנחים ששורטטו לאחרונה עת שנחקק תיקון מס' 14 לחוק הנוער, אשר גובש לאחר דיונים מעמיקים וארוכים בוועדת חוקה, חוק ומשפט. חוק הנוער במתכונתו החדשה נוקט בתפיסה הפוכה לחלוטין מזו הגלומה בתיקונים שנסקרו לעיל. בסעיף העקרונות הכללים של החוק (ס' 1א) נאמר כי מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו "בין היתר בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". כפועל יוצא, הודגש במיוחד הצורך במתן התייחסות ייחודית לילדים שטרם מלאו להם 14 שנים. כך למשל, נקבע כי ילד מתחת לגיל 14 אינו יכול להיעצר במעצר עד תום ההליכים; כי קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו 14 שנה, לא יוטל עליו מאסר; כי אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים ביום הגשת כתב האישום נגדו, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן; ועוד. הצעת החוק שבנדון מבקשת לבטל את תחולתם של ההסדרים המיוחדים הקבועים בחוק הגנת ילדים בכל הנוגע לילדים בגילאים 12-14, ובכך היא מתנגשת באופן חזיתי עם אחד הרציונאלים הבסיסיים ביותר בחוק הנוער. 6. הרציונאל שהוביל לחקיקתו של ההסדר המיוחד בחוק הגנת ילדים – מניעת נזק לילד והשפעה שלילית על התפתחותו – תקף גם כאשר מדובר בילדים חשודים. מניסיונה המצטבר של הסניגוריה, גם קבוצה זו חשופה, מעצם טבעה ואופייה, לרמת סיכון גבוהה לפגיעה נפשית בעת מפגש עם הרשויות והמשטרה. חקירה לא זהירה או לא מקצועית של ילד עלולה לגרום לו לנזקים נפשיים חמורים ובלתי-הפיכים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. מכאן נובעת החשיבות של חקירת הילד על ידי חוקר ילדים ולאישורו של חוקר הילדים בטרם נגבית מן הילד עדות. 7. בדברי ההסבר לתיקונים המוצעים נאמר כי ישנה חשיבות רבה למפגש עם המשטרה במקרים מסוימים, בעיקר כשמדובר בעבירות מין, על מנת שתתקיים חקירה "סמכותית" שבכוחה למנוע את הישנות המקרים. אולם, יש לזכור מאידך כי פעמים רבות ילדים החשודים בעבירות אלה הם בעצמם קורבנות למעשים דומים, ולעיתים אף חמורים יותר. חקירה "סמכותית" עלולה להסב להם נזק רב ולהטביע בהם חותם שיהיה קשה עד בלתי-אפשרי להסירו. על כן, דווקא במקרים ממין אלו ישנה חשיבות גדולה שחקירת הילד תבוצע על ידי חוקר ילדים, שהינו אנשי טיפול מקצועי ומיומן האמון על החקירות בתחום רגיש זה, ושלו יכולת טובה יותר לאבחן אם הילד החשוד בביצוע העבירה הוא גם קורבן בעצמו לעבירות כאלה או אחרות והוא זקוק לטיפול ולעזרה. 8. מטרת החקירה היא לא לעורר בחשוד מורא או אימה, אלא לקבל ממנו באופן ממצה את גרסתו. מטרה זו ניתנת למימוש באמצעות חקירה של חוקר ילדים מוכשר ומנוסה. ה"אפקט" המבוקש של מפגש עם הרשויות ניתן להשגה בדרכים אחרות, פוגעניות פחות, כגון חתימה של הילדים על ערבות בתחנת המשטרה ולאו דווקא בדרך של חקירתם שם. בברכה, ד"ר חגית לרנאו, עו"ד ישי שרון, עו"ד סגנית הסניגורית הציבורית הארצית הסניגוריה הציבורית הארצית